פרוטוקול מספר 21, ועדת הכלכלה, 03/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב (03 באוקטובר 2021), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר

בועז טופורובסקי

רון כץ

חברי הכנסת:

נירה שפק

מוזמנים:

איגור דוסקלוביץ

–

הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב

–

עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה טלי ארפי

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

הראל שליסל

–

רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם דן

–

רפרנט תעשייה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד גולוב

–

מנכ"ל מכון התקנים

חן נסים

–

כלכלנית, רשות התחרות

משתתפים באמצעים מקוונים:

אנואר חילף

–

ממונה על חוקיות היבוא, משרד האוצר

רעות גורדון

–

עו"ד, משרד המשפטים

מוטי שיף

–

עו"ד, היועץ המשפטי, מכון התקנים

אתי פלר

–

מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

דניאלה זלוטניק רז

–

עו"זד, סגנית היועצת המשפטית ואחראית על תחום מחקר ומדיניות, המועצה הלאומית לשלום הילד רן גור

–

סמנכ"ל טכנולוגיה, גמל שריד, יבואן דיסקים לחיתוך והשחזה אייל פרובלר

–

עו"ד, היועץ המשפטי, התאחדות התעשיינים

רמי טרבולסקי

–

יו"ר פורום איסו"ל, התאחדות התעשיינים

גרישה טיידש

–

שדלן, יועץ תקינה, התאחדות התעשיינים

רז הילמן

–

סמנכ"ל יבוא מכם ותקינה, איגוד לשכות המסחר

ישראל דוד

–

סגן וממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות אלעד מלכא

–

מנכ"ל האינטרס שלנו

שמעון בויקו

–

מנכ"ל סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ

משה רוזנשטיין

–

מנכ"ל il-mpi

אשר רוט

–

מנכ"ל מפעל ארדן שנאים

רונן יחזקאל

–

מנכ"ל סינרג'י כבלים

ד"ר שרה רוזן

–

סמנכ"לית הקרן לבריאות וסביבה

רחל גור

–

עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אלישבע בר

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוקר טוב. אנחנו פותחים דיונים אינטנסיביים בחקיקה שתומכת בחוק ההסדרים, בתקציב המדינה שעתיד לבוא. לפני שנדון בנושא הספציפי אתו אנחנו פותחים את מה שמכונה רפורמת היבוא, פרק כ"ג, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2022-2021 התשפ"א-2012, אני רוצה להתייחס לשביתת המטפלות והגיל הרך שהחלה הבוקר.

משרד הכלכלה מפוקח בעבודת הכנסת על ידי ועדת הכלכלה ולכן הנושא הזה נושק גם לוועדה הזאת. הפגיעה הכלכלית במשק בשביתה כזאת היא חמורה מאוד ויש לה היבטים גדולים. ראשית, אני רוצה לומר כמה מלים לאנשי החינוך בגיל הרך ולמטפלות. יש 16 אלף מטפלות במערך הגיל הרך בישראל שעושות עבודת קודש עם הילדים שלנו ועם הנכדים שלנו ואנחנו מפקידים בידן את היקר לנו מכל. לצערי עולם הגיל הרך הוא עדיין פרוץ בישראל, הוא ללא אבא ממשלתי מובהק, הוא ללא המשאבים הנדרשים לגיל הרך, גם המעבר של ניהול הגיל הרך אל משרד החינוך לא עבר חלק ולא הסתיים. יש מחסור גדול במטפלות ובנכונות של מטפלות להצטרף לעבודת הגיל הרך. יש מחסור גדול בתקציבים. רבים מהמשאבים של הגיל הרך לפעמים נשענים על תשלומי הורים ואפילו על תורמים, ואת זה ראיתי כראש עיר שהקים מרכזי גיל הרך ומעונות כאשר 50 אחוזים מהמשאבים מגיעים מתורמים ולא ממדינת ישראל.

אנחנו רוצים להזדהות עם המטפלות הללו כי אנחנו מעריכים את עבודתן. האמירה שלהן שאנשי חינוך בגיל הרך יכולים, נדרשים וראויים לקבל יותר משכר מינימום, פחות מ-5,000 שקלים, זאת אמירה הגיונית.

אנחנו יודעים שהחל מגע ודיבור עם גופים ממשלתיים אבל אנחנו מבקשים משר האוצר, מראש הממשלה ומשרת החינוך ושרת הכלכלה – כצוות בין-תחומי – לפגוש את ראשי הארגונים של ויצ"ו, נעמ"ת, אמנה, עמותות שונות, מעונות מגופים שונים, לשמוע את הכאב של המטפלות, אולי ניתן לבנות מתווה רב שנתי. לא ניתן להביא את כל הפתרונות הכלכליים בשנת תקציב אחת, במיוחד שנה קשה כזאת, אבל לשמוע אותם ולאפשר את הדיון הזה אתם, זאת חובתנו.

שמעון פרס עליו השלום עת הגיע לבקר אותי בירוחם שנה לפני שנפטר, בגיל 89 הוא חגג יום הולדת בירוחם מבוקר עד לילה. בגיל 90 הוא חזר לחגוג את חג הסוכות ובחג הסוכות הוא ביקש להקדיש לצוות שלי רק שלוש שעות. אמרתי לו שיפגוש את האנשים על שפת האגם ושיאמר להם מה הוא למד ממרום שנותיו בעשייה הציבורית. הדבר שהוא אמר הפתיע את כולנו. הוא אמר שאם אני יכול לצוות אתכם משהו אחד, זה להתייחס לתינוקות, לגיל הרך. המזון שהם אוכלים והטיפול שהם יקבלו יכתיבו מי הם היו, את ההישגים שלהם, את הבריאות שלה, את ההתפתחות הפדגוגית, הנפשית והרגשית שלהם. זה מה שאמר שמעון פרס. לא כור אטומי, לא חדשנות ולא נאנו טכנולוגיה אלא הגיל הרך.

את הציווי הזה אנחנו כאנשי ציבור צעירים שנושאים עכשיו באחריות נדרשים לפחו ת לשמוע את הנהגת הגופים הללו ואת המטפלות ולקוות להסדר ולפתרון רב שנתי שגם יגדיר אבא ראוי, שלם וכולל לעולם המעונות והגיל הרך וגם שכר טיפה יותר טוב למי שאנחנו מפקידים בידיו את היקרים לנו מכל.

אנחנו נחזור לענייני דיומא. אנחנו בסוגיית רפורמת היבוא. התחלנו דיון ראשון. היו כאן שר האוצר ושרת הכלכלה. אנחנו נקריא את החוק, נקבל את הערות חברי הכנסת וגופים בעלי עניין שרוצים להתייחס, לאחר סיום הקראת החוק קבע מועד לקיום הצבעות בו נצביע על החוק. ייקח לנו וקצת זמן כי זה חוק גדול ורחב. אני מבקש מאנשי המקצוע במשרדים – משרד האוצר ואחרים – להתחיל להקריא את החוק בעבודה מתואמת עם היועץ המשפטי לוועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אוסיף לדברים שאמר היושב ראש. הוועדה עכשיו תדון בכל סעיף וסעיף שנכלל בפרק, תשמע הערות, תקבל החלטות ולאותה ישיבה או ישיבות שייקבעו לצורך ההצבעה על הסעיפים, לקראת הישיבה הזאת יופץ כמובן נוסח שיכלול את ההחלטות אליהן הגיעה הוועדה, יתפרסם מראש מועד שעד אליו ניתן יהיה להגיש הסתייגויות ככל שיהיו.

נקודה נוספת. הנוסח שמונח כעת על שולחן הוועדה זה נוסח שכולל בין היתר הטמעה של הערות שהעברנו אנחנו הייעוץ המשפטי של הוועדה, אל משרדי הממשלה ולאחר דין ודברים אתם גובש איזשהו נוסח מתואם. אני מציע שנציגי האוצר יקראו את הסעיף, יסבירו ואז נוכל לשמוע התייחסות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הלשכה המשפטית במשרד האוצר.

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 107.

תיקון פקודת הייבוא והיצוא

בפקודת היבוא והיצור (נוסח חדש), התשל"ט-1979 (בפרק זה – פקודת היבוא והיצוא) –

בסעיף 2א –

בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "שליטה" יבוא:

תיק מוצר" – הפרטים והמסמכים המנויים בתוספת שנדרש לשמור לפי סעיף 2 יב(א)(1).

יש כאן תוספת של הגדרה. היום יש חובות שמוטלות על יבואנים ובין החובות שמירה של פרטים ומסמכים שמנויים בתוספת. מוצע להוסיף כאן הגדרה של תיק מוצר שהוא אותם פרטים ומסמכים שנדרש לשמור.

בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "הממונה על התקינה רשאי להורות" – תימחק.

במקום סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יבוא:

"(ג)

נוסף על חובל הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (ב), השר יהיה רשאי לקבוע בצו הפיקוח להסדרה של יבוא טובין חובה להמצאת אישור דגם, לאחר קבלת המלצת צוות שבו חברים כל אלה (בסעיף זה – הצוות):

המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה אשר יכהן כיושב ראש הצוות.

הממונה על התקינה.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר או עובד אגף התקציבים שהוא מינה לכך.

הממונה על התחרות או עובד רשות התחברות שהוא מינה לכך.

השר הממונה, כמשמעותו בסעיף 8(ד) לחוק התקנים או עובד משרדו שהוא מינה לכך.

(ג1)

במקרה של קולות שקולים בין חברי הצוות תכריע עמדת יושב ראש הצוות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע שתעצרי כאן.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

בסדר. היום יבוא של טובין שחל עליו תקן רשמי נעשה בשלוש דרכים. אחת, בדיקת דגם כאשר בודקים את הדגם של הטובין המיובאים. הדרך השנייה היא בדיקת דגם ומשלוח. זאת אומרת, הדגם עצמו נבדק וגם כל משלוח נבדק כדי לראות שהוא תואם את הדגם. הקבוצה השלישית היא קבוצה של הצהרה. זאת אומרת, מספיק שהיבואן מצהיר כי הטובין תואמים לתקן הרשמי.

אנחנו במסגרת הרצון להסיר חסמי יבוא, אנחנו רוצים לקבוע שברירת המחדל היא מסלול של הצהרה אבל אנחנו מבקשים להוסיף כאן הסמכה לשר לקבוע, בנוסף להגשת הצהרה, במקרים מסוימים, שעל יבוא של טובין תחול חובה להמצאת אישור דגם. המקרה הזה ייעשה רק לאחר קבלת המלצה של צוות שבראשו יעמוד המנהל הכללי של משרד הכלכלה, ממונה על התקינה, ממונה על התקציבים, ממונה על התחרות והשר הממונה. הרעיון הוא שחברי הצוות ישקלו שיקולים שונים כל אחד לפי התפקיד שלו והסמכויות שמוקנות לו. בין היתר למשל הממונה על התקינה, הממונה על התקציבים, המונה על התחרות, שיקולי יוקר ומחייה, בריאות וציבור ושיקולים אחרים.

הצעת החוק מבקשת לקבוע שכאשר יש קולות שקולים תכריע עמדת יושב ראש הצוות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מבחינת שינוי, ברירת המחדל. למעשה כבר בתיקון הרחב הקודם שהיה בחוק ההסדרים ב-2016, גם שם נקבעו הוראות לעניין הגשת הצהרה. כלומר, המסלול כבר עוגן באותו תיקון. למה היה צורך עכשיו לעשות את התיקון הנוסף הזה.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

אני אשיב. משרד הכלכלה. מה שהיה בחוק הקודם למעשה אומץ תקינה חדשה. כל התקינה הקיימת לא נכנסה תחת ברירת המחדל הזאת ולכן בהמשך אנחנו מוחקים את הסעיפים שקובעים את ברירת המחדל הזו. זאת אומרת, אנחנו מרחיבים את ברירת המחדל לכלל התקינה, גם קיימת וגם חדשה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נסיים את סעיף 1 ואז נאפשר הערות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

על אף האמור בסעיף קטן (ב), ההוראות שיקבע השר בצו הפיקוח לעניין סוגי הטובין כמפורט להלן חילו חובה להמצאת אישור ממשלוח במקום חובת הגשת הצהרה:

טובין שחל עליהם תקן רשמי והם מסוג ציוד הרמה, ציוד לחץ, אביזרים או מכשירים המשמשים במערכות גז פחמימני מעובה (גז בישול), ובכלל זה מכלי גז, וסתים, מונים, ברזים, צנרת, מכשירים צורכי גז, אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש.

טובין שחל עליהם תקן רשמי שהממונה על התקינה מצא כי קיים בהם ליקוי שעלול לסכן באופן רחב היקף את שלומו, בריאותו או בטיחותו של הציבור או את איכות הסביבה. מצא הממונה על התקינה כי התקיים ליקוי כאמור, רשאי השר, לפי המלצת הממונה על התקינה, לקבוע את החובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח לתקופה של חצי שנה, בהתחשב בין היתר בסוג הליקוי, היקפו ומידת השפעתו על שלומו, בריאותו או בטיחותו של הציבור או את איכות הסביבה. ראה השר כי הדבר נדרש לפי המלצת הממונה על התקינה, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת של חצי שנה.

טובין שחל עליהם לראשונה תקן רשמי הצוות המליץ לשר לקבוע לגביהם חובת המצאת אישור בדיקת מעבדה, זאת אם מצא כי קיים חשש משמעותי לפגיעה בבריאות הציבור או בטיחותו או באיכות הסביבה.

סעיף קטן (ח) – יימחק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

במכוון השמטתם את שלום הציבור? כי בפסקה (2) כתבתם שלומו, בריאותו, בטיחותו של הציבור.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אפשר לתקן את זה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בנוסח לישיבה, יהיה צריך לתקן את זה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שלום הציבור ובריאות הציבור חד הם, לא? איתי יתפוס אתכם בקטנות. תחסכו לו את השגיאות הניסוחיות כך שהוא יעסוק רק במהות. הוא לא עורך לשוני.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

סעיף קטן (ד) מאפשר לשר בכל זאת לקבוע בצו הפיקוח חובה להמציא אישור דגם ואישור משלוח, במקום החובה של הצהרה. זה בעצם חריג. אנחנו מייחדים את החריג הזה למקרים מסוימים בהם לדעתו קיימת הצדקה לעשות את ההחרגה הזאת. האחת, כמו שהוזכר קודם, טובין שהם מסוג של ציוד לחץ, אביזרים או מכשרים ששמשים במערכות גז שמטבע הדברים אנחנו מבינים מדוע ניתן להצדיק את ההחרגה הזאת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ההגדרות לאותם טובין בעצם ייקבעו במצב שיקבע השר.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

לא הגדרות. מספרי תקנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רשימה מדויקת.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כלומר, צו הפיקוח לא יפרט את אותם טובין?

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

הוא יפרט ממש. הוא יכתוב את מספר התקן הישראלי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יש כאן סוגי טובין. בפסקה (1) זה כתוב בצורה מאוד מפורשת. בפסקה (2) הממונה על התקינה ימליץ לשר לקבוע חובה. בצו עצמו גם ייקבעו הנתונים, לא?

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

נכון. אולי אפשר לדייק את זה. זה כמו הצו הקיים כיום. מה שמופיע בצו, זה מספר התקן הרשמי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

נכון, אבל בפסקה (2) לא יודעים בדיוק מה סוג הטובין.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

עוד לא הגענו לפסקה (2).

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אלה הכול הוראות שקובע השר בחקיקת משנה.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת הסמכה. בעצם מכוונים את שיקול הדעת של השר ואומרים לו שלגבי הסוגים האלה, אתה תקבע חובה להמצאת אישור דגם ואישור דרישות.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

נכון. את התקן עצמו, את המספר.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

הטובין מפורטים בתקן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הטובין כבר מפורטים בתקן?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כן.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אני ממונה על התקינה. בכל תקן יש סעיף שנקרא חלות התקן ובחלות התקן מפורטים הטובין שהתקן חל עליהם.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

אבל איתי, אם השאלה שלך הייתה לגבי פסקה (2), מפסקה (2) יכול להיות מצב שבו הכשל שמוצאים הוא לגבי טובין ספציפיים ולא לקבל כלל הטובין שחל עליהם התקן. אז בצו יופיע מספר התקן אבל רק הטובין הספציפיים האלה. רק הטובין שמצאו בהם את אותו ליקוי רחב היקף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. חייבים לכלול.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

הקבוצה השנייה היא טובין שהממונה על התקינה מצא שיש בהם ליקוי עריכה, שיכול לסכן את שלומו או בריאותו של הציבור, ובעצם המסלול או הקביעה עצמה תיעשה על ידי השר לאחר שהממונה על התקינה ייתן לו המלצה. הקביעה הזאת תהיה לתקופה של חצי שנה ובמקרים מסוימים, אם הממונה על התקינה חשב שנכון להאריך את התקופה, הוא רשאי להאריך אותה לתקופה של חצי שנה נוספת.

הקבוצה השלישית מתייחסת לטובין שחל עליהם לראשונה תקן רשמי, שהצוות המליץ לשר לקבוע לגביהם חובה להמצאת אישור בבדיקת מעבדה והצוות ימליץ על בדיקה כזאת רק אם קיים חשש משמעותי לפגיעה בבריאות הציבור או בטיחותו או באיכות הסביבה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

גם כאן יכולה להיות הוראת שעה, בצו.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

לא הגדרנו את זה כהוראת שעה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אני חושבת שאפשר לקבוע את זה גם כהוראת שעה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לפי סעיף (3) יכולים להיות מוצרים מיובאים לראשונה הם לא נדרשים לשום בדיקת עבדה?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למשל? תני לי דוגמה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

איזה מוצרים? אולי אני אתן לממונה על התקינה להשיב.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

הסעיף למעשה מדבר על הסוגיה כשלא היה תקן רשמי, הוא הוכרז לראשונה על איזושהי קבוצת המוצרים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ועד אז אותם מוצרים יובאו בלי כל תקן?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תן לי דוגמה של מוצר כזה. אם זה אוכל, זה מסוכן. אם זה צעצוע, זה גם מסוכן. אם זה מכשיר, זה חשמל. איפה יש מקרה שמביאים מוצר שבכלל לא נדרש מראש לבדיקת מעבדה כלשהי?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אני אסביר. למעשה התקינה כל הזמן מתפתחת עוקבת אחרי התפתחות המוצרים. אם היום נניח יש לנו איזושהי מסגרת שמכסה את התקנים והתקנים הרשמיים שחלים על מוצרים, מחר יכול לבוא מוצר חדש שלא היה, הכינו עבורו תקן כדי להבטיח עמידה בבטיחות ובריאות הציבור, ואז זה יהיה השלב הבא עד ההכרזה הרשמית על התקן הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה מעט להתעקש על זה. יש מוצרים בעולם, אנחנו רוצים לאמץ תקן אירופאי, שאין להם תקן של האירופאים?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

בוודאי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תן לי דוגמה אחת. מוצר אחד שאין לו תקן. אני לא מאמין שמפעל מייצר משהו בלי תקן. לא מכיר אפשרות כזאת.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

קיים דבר כזה מכיוון שהתקנים תמיד "מפגרים", לאחר התפתחות טכנולוגית. תמיד. זאת אומרת, קודם כל הטכנולוגיה וההתקדמות מוציאים מוצרים חדשים לשוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ני אשאל את זה אחרת. האם אנחנו רוצים מצב שיגיע לישראל מוצרים שאין להם תקן? אם יש להם תקן אירופאי, קיבלנו אותם כי סמכנו עליהם. אם יש מוצר שאין לו תקן, אנחנו נכניס אותו לארץ ו הוא אפילו לא יידרש לבדיקות מעבדה? יש דבר כזה?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

לא כל מוצר צריך תקן.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

תן לי דוגמה. אם זה כל כך פשוט, הדברים הפשוטים מדאיגים אותי. אם זה כל כך ברור, תסבירו לי. תנו לי דוגמא של מוצר שלא צריך תקן, שאין לו תקן אירופאי ורוצים להביא אותו לארץ ולכן הוא גם לא יידרש לבדיקת מעבדה כי זה נתון לשיקולו של השר. תנו לי דוגמה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

זה יכול להיות סוג מסוים של צעצועים שפיתחו אותו לאחרונה ואת התקינה הקודמת לא הכינו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ניקח את הדוגמה שלך. צעצוע הולך לילד. ילד הוא בנפשנו. אני אתן לילד צעצוע שלא עבר לא תקינה אירופאית ולא תקינה ישראלית?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני אשאיר לשר לשקול אם זה צריך תקינה או לא? זה המצב שאתה מציע? זה מה שמשתמע מסעיף (3) באופן הפוך.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

יושב ראש הוועדה, אני ממשרד האוצר. אני יכו לה להגיב?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בטח שאת יכולה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אני אתן דוגמה למוצר שאין לו תקן. למשל בגדים. אין להם תקן, אולי כי באמת אין צורך שלבגד, חולצה או משהו שאנחנו לובשים, יהיה תקן. יכול להיות שמחר יהיה איזשהו בגד מיוחד, למשל בגד לספורטאים או משהו כזה, שמצריך תקן.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

לבגדים אין תקן?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אין תקן לבגדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אין תקן אירופאי?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

לא. אין תקן לבגדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שימוש בחומרים, צבע, רעיל, מסרטן. הוא מהנהן בראש, אבל את יכולה להגיד לא.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אני אנסה להסביר. התקינה האירופאית מבחינת הכמויות היא הרבה יותר גדולה מתקינה ישראלית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו רוצים את התקינה האירופאית.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

למעשה החוק הזה מדבר על התקינה הישראלית. התקינה הישראלית היא קטנה כמה מונים מכמות התקנים האירופאיים. לא כל התקנים שקיימים באירופה אומצו בישראל. יש תהליך שמאמצים בישראל תקן אירופאי שיעבוד גם בארץ ולכן זה לראשונה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה זה לשיקול דעת? אם יש תקן אירופאי, מאמצים אותו מיידית. למה לשיקולו של השר?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

השיקול הוא לא האימוץ. השיקול הוא האם זה יהיה בקבוצה אחת, משמע, הקבוצה שמחייבת אישור בדיקה של כל משלוח, או שזה יהיה בקבוצה שנייה, שזה למשל בדיקת דגם, או שזה יהיה בקבוצה השלישית, שזאת הצהרה על התאמה לתקן. כך או כך, ברגע שהוכרז תקן כתקן רשמי, המוצר חייב לעמוד באותו תקן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני הבנתי ואני אומר לכם שסעיף (3), יש בו איזו לקונה. תבינו מה אני שואל. כתוב שיש טובין שחל עליהם לראשונה תקן.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

חל עליהם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תקן ישראלי?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

משמע שיש להם תקן אירופאי?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לרוב כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואם לא? טובין שאין להם תקן ישראלי אבל גם אין להם תקן אירופאי, מה הסיפור שלהם?

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני מבינה שכאן מדובר רק על טוב שחל עליהם לראשונה תקן רשמי. זאת אומרת, שכן חל עליהם. לדעתי יש כאן אי הבנה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

נכון. את צודקת.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבינה שכן חל עליהם תקן רשמי. הוא פשוט לראשונה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל מתוך הדברים משמע שיש מוצרים שלא חל עליהם תקן ואני רוצה לשמוע איך מתנהגים במוצרים כאלה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

ברגע שיש מוצרים שלא חל עליהם כל תקן ישראלי רשמי, נכון להיום המוצאים האלה נכנסים לשוק הישראלי ללא כל מגבלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גם אם אין להם תקן אירופאי?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

גם אם יש להם תקן אירופאי. הסברתי שכמות התקנים האירופאים לדוגמה, היא הרבה יותר גדולה. מדובר בעשרות אלפי תקנים. בישראל אלפים בודדים של התקנים הישראלים. זאת אומרת, יש פער בין כמות התקנים הישראלים לכמות התקנים האירופאים. בהחלט יש מצב שישנם מוצרים שיש להם תקן אירופאי אבל אין תקן ישראלי ואין כל חובה בישראל לעמוד בדרישות כאלה או אחרות.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

חשוב מאוד לחדד. אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. צריך להפריד במה שהסעיף הזה בא לפתור ומה ברירת המחדל בישראל. יש היום מוצאים שאין להם חובת תקן. הרפורמה כרגע לא נוגעת בזה ולא מדברת על זה. יש מוצרים שעוד לא נקבע לגביהם תקן. כאן הסעיף אומר שברגע שקבעת להם תקן, עכשיו צריך לראות איך מוכיחים את העמידה בתקן. כאן הצוות ימליץ לשר, והשר בסוף יצטרך להחליט, האם כדי להוכיח שעמדת תקן צריך בדיקה של כל משלוח, צריך בדיקה רק של דגם או מספיק להצהיר שעמדת בתקן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה לדיון? אם זה לראשונה?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

כי עוד לא קבעו לגביו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חל עליהם תקן רשמי.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

נכון. חל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז למה אין בדיקה של הוועדה? זה לראשונה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

רק עכשיו הוכרזה רשמיות. עד אתמול לא הייתה רשמיות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הגיעו אופניים חשמליות חדשות, אף פעם לא המציאו את זה, עכשיו חל עליהם תקן רשמי. הכוונה אירופאי נכו?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לא. תקן רשמי ישראלי. הכוונה לתקן רשמי ישראלי שהוא מאמץ בתוכו תקן אירופאי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל הרפורמה הזאת אומרת שמוצר שיש לו תקן אירופאי, אנחנו מחבקים אותו ומאמצים את התקן האירופאי.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

שני דברים הרפורמה אומרת. תן לי לנסות להסביר. קודם כל, היא רוצה לנסות להכניס מוצרים שעומדים בתקינה אירופאית. כאן דווקא זאת לא הנקודה. כאן הנקודה היא נקודה אחרת. קח מוצר שיש לו תקן, שאימצו אותו בארץ, אם הוא מבוסס על תקן אירופאי או שהוא תקן ישראלי מקורי, זה לא רלוונטי. מוצר שנקבע לגביו תקן. עכשיו השאלה לגביו היא שאלה פשוטה. האם כדי להוכיח את העמידה בתקן, אני צריך הצהיר בפני הרגולטור, אני צריך להראות בדיקת דגם או אני צריך לעשות בדיקה של כל משלוח. זאת כל השאלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מתייחס למה שאתה אומר ואומר לראשונה. המוצר הזה חייב להיות מתוקנן והוא נכנס לראשונה לארץ. אני פוטר אותו ממעבדה?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אני לא פוטר אותו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה השר ושיקול דעתו.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אני אסביר. מה אנחנו עושים כאן עכשיו? קבוצה אחת, אנחנו כאן נותנים פתרון בחקיקה. לגבי יתר המוצרים, יהיה צו של שרת הכלכלה שיחלק את המוצרים בין כניסה לארץ באמצעות הצהרה לבין בדיקת דגם והשרה תחלק את המוצרים האלה בצו. יהיו מוצרים שעוד לא התייחסו אליהם כי הם מוצרים חדשים וזה בדיוק הסעיף הזה. לגבי מוצר חדש, יצטרכו להחליט האם הוא ב-(2) או האם הוא ב-(3).

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ולמה הוא לא צריך בדיקת מעבדה אם הוא חדש?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אתה לא רוצה עכשיו לייצר סתם נטל רגולציה כי זאת לא ברירת המחדל היום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה זה נטל? אם זה מוצר חדש, פעם ראשונה בן אדם מביא לארץ מוצר.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

כי לא כל מוצר עובר בדיקת מעבדה. מה פתאום? בדיקת מעבדה עולה כסף.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל חל עליו תקן.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

בכל מקרה בתיק המוצר צריכה להיות בדיקת מעבדה. בכל זאת צריכה להיות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם כן, מה זה אישור בדיקת מעבדה?

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להדגיש את זה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

חברת הכנסת, את צודקת. בכל מקרה יש את בדיקת המעבדה. בכל מקרה המוצר עומד בתקן. בדיקת המעבדה כלולה כבר בפנים. כל מה שזה חוסך ליבואן, זה את הנטל הבירוקרטי של להיתקע בכניסה ולבצע עוד בדיקה של המשלוח ולקבל אישור מכון התקנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש בדיקת מעבדה למוצר הזה?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

חייבת להיות בתיק המוצר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

והייתה אמירה של גופים שזו יכולה להיות בדיקה שרמת המהימנות שלה היא לא גבוהה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

לא. זה ILAC או של מחוז של מעבדה מוכרת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש אישור בדיקה למוצר.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבדיקה הזאת שהשר מחליט עליה, הנוספת, שהיא לשיקולו, לשם מה היא נעשית?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כי זו תוספת נטל בירוקרטי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל למה היא כן נעשית?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

יש משמעות בטיחותית לציבור.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

נכון. זה בעצם אקסטרה שלייקעס.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הגנות.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אקסטרה הגנה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בואו נסכם. כל מוצר שמיובא, בין אם חדש או לא, עבר בדיקת מעבדה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

עבר בדיקת מעבדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ויש אישור בדיקת מעבדה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

בתיק המוצר.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

לא כל מוצר חדש. כל מוצר שחייב בתקן.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה חייב בתקן.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

לא כל מוצר. יש מוצרים שלא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חייב בתקן אירופאי.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

חייב בתקן ישראלי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ישראלי, אמרת שיש רק כמה מאות. אבל אנחנו רוצים לאמץ את המוצרים האירופאיים.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אבל לא המצאנו רגולציה ישראלית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו לא ממציאים כי אנחנו מאמצים את התקן האירופאי.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

התקן האירופאי, אנחנו מאמצים אותו באמצעות תקינה ישראלית. כל עוד לא אימצנו תקן רגולטיבי מסוים, למעשה מבחינת מדינת ישראל הוא נכנס חופשי. אף אחד לא מבקש ולא שואל שום דבר. ברגע שאימצנו אותו והכרזנו עליו כרשמי, למעשה אז יש את שלושת המסלולים – או שחרור ביבוא, בהצהרה, או יבוא בהצהרה פלוס אישור דגם, או יבוא בהצהרה באישור דגם בבדיקת כל משלוח. אלה שלושת המסלולים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל בכל המסלולים האלה הוא כבר הביא אישור מעבדה.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לא. הוא לא חייב. בקבוצה 1 הוא לא חייב להביא אישור מעבדה. בקבוצה 3 הוא חייב, לפני שהוא מגיש הצהרה, הוא חייב שיהיה לו בתיק מוצר תעודות בדיקה שמעידות על כך שהוא נותן הצהרה אמיתית.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ב-1 בודקים אותו בארץ.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ממעבדה מהימנה. סעיף (3), הוא מצבים מיוחדים שלמרות אישור הבדיקה במעבדה, אנחנו רוצים עוד בדיקה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

בדיוק. בעצם זה מקרה – בדיוק כמו שאמרת - שעכשיו למשל יש תקן לאופניים חשמליים. זה באמת משהו שכנראה יצטרך עוד איזו בדיקה ואז הממונה על התקינה יגיד לשר שימליץ שזה יהיה בקבוצה אחת.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה בעצם חריג.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

זה החריג.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> חן נסים: << אורח >>

כבוד היושב ראש, אני עובדת ברשות התחרות ואני אשמח להוסיף התייחסות לכל השיקולים שהועלו כאן ולחשיבות הסעיף הזה בעיני הרשות. כל הרפורמה הזאת נועדה לפתוח את היבוא ולשפר את רווחת הצרכנים ולכן גם ברירת המחדל היא שלמעשה יידרשו הצהרות בלבד אבל אנחנו כן מבינים שיש מקרים חריגים בהם נובע חשש לפגיעה בבריאות הציבור ובבטיחותו, ובמקרים החריגים האלה, כדי לתת מענה מיידי, נדרשות החרגות כאלה. באיזון בין התועלת של הרפורמה לבין ההגנה על הציבור, כן יהיו מקרים בהם זה יצא לטובת ההחרגות אבל בעינינו כן יש חשיבות להוספת השיקולים ולתיחום שלהם לשיקולים מוגבלים. בעצם ברירת המחדל תהיה ההצהרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. עכשיו נפתח את זה להערות גם ב-זום. אני מבקש שהמעירים, מי שאתנו בדיונים ארוכים, יתייחס ספציפית לסעיפים שאנחנו מקריאים עכשיו ולא את כל התורה כולה.

<< אורח >> רן גור: << אורח >>

סמנכ"ל טכנולוגיה. אני מגמל שריד, אנחנו מייצרים דיסקים לחיתוך והשחזה. המוצרים האלה הם מוצרים מאוד מסוכנים. כל שנה נהרגים ונפצעים אנשים בארץ ובעולם ובדרך כלל זה כתוצאה משימוש לקוי אבל לעתים זה גם מוצר שהוא לא תקין ולא בטיחותי. אנחנו חושבים שמוצר מסוכן כזה צריך להחריג אותו ולהשאיר אותו בקבוצה 1 שחייבת ביקורת בכניסה לארץ. צריך להבין שבעצם המשמעות של ההצעה שעלתה כאן כרגע, שאיזה יצרן בסין יכול להצהיר שהוא עומד בתקן האירופאי, המוצרים שלו ייכנסו לארץ ולפעמים הם לא עומדים בתקני הבטיחות הנדרשים והמחמירים שאומצו כאן בישראל, דבר שיכול לסכן את המשתמשים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נאמר כאן שבדיקת מעבדה היא ברמה מסוימת ובאיכויות מסוימות. על איזה מעבדות דיברתם?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

ILAC.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה זה אומר?

<< אורח >> רן גור: << אורח >>

המעבדות בעולם, למרות שכולן תחת איזו הסמכה, לא כולן באותה רמה. אני חושב שזה לא יבטיח שהמוצרים שיגיעו לכאן הם בטוחים. המוצר הזה הוא מוצר מסוכן ואני חושב שמוצרים מהסוג שלנו ואחרים שהחרגתן, צריך לשמור אותם עם ביקורת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתם שלחתם על זה מסמך לאוצר ולוועדת הכלכלה?

<< אורח >> רן גור: << אורח >>

אנחנו שלחנו לשרת הכלכלה את ההתייחסות שלנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תשלחו גם לאוצר וגם לוועדה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

יושב ראש הרשות להסמכת מעבדות נמצאת כאן ואולי זאת הזדמנות שהיא תתייחס לאמירה שהוא אמר שהמעבדות האלה לא מספיק מוסמכות. זאת אמירה ממש לא נכונה.

<< אורח >> אתי פלר: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. אני מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וגם יושבת ראש ILAC שהוא הארגון הבין-לאומי להסמכה שמייצג 106 מדינות. אין ספק שמוצרים מסוימים, כולל המוצר שהוזכר כאן כרגע, הוא מוצר מסוכן. יחד עם זאת כל המעבדות בעולם וכל גופי ההסמכה בעולם נדרשים לעמוד בדרישות ניהול ודרישות מקצועיות בין-לאומיות. גם גופי הסמכה עוברים מבדקים בין-לאומיים וכך גם המעבדות.

ככל שהכוונה היא שבישראל ייבדקו המוצרים הישראלים על פי התקינה האירופאית וכך גם כל המוצרים שמגיעים ייבדקו על פי התקינה האירופאית, הרי שכולם יהיו חייבים להיות על אותו סרגל והכשירות המקצועית של כל הבודקים, אלו בישראל על ידי הרשות ואלו בעולם על ידי הגופים המקבילים לנו, המוצר ייבדק על פי אותם קריטריונים.

אנחנו כבר מספר שנים תומכים ברגולטורים שונים ובוועדות בין-משרדיות שונות, כולל לדוגמה ברישום ויבוא של חומרי הדברה, שבעצם עוזרים לרגולטורים להבין את מהות הבדיקה, את הכשירות המקצועית של מי שבדק וכמובן מעל לכל האם הם מוסמכים ומוכרים על ידי הרשת הבין-לאומית של ILAC שמונה היום מאות אלפי מעבדות בעולם.

אני אשמח לענות על כל שאלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. לגבי המוצרים האלה, אבני השחזה, אם חושבים שהם יהיו במסלול כך שיעברו בדיקה נוספת גם בארץ?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

בוא נפריד בין איזה סוג של מנגנוני בטיחות אנחנו רוצים להחיל על כל מוצר. האמירה כאן ברפורמה היא יישור קו עם העולם בשני היבטים. פעם אחת, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, בהיבט של התקן או הרגולציה, נקרא לזה בשם יותר כולל כי זה גם רלוונטי ליתר הענפים שניגע בהם בהמשך. אנחנו רוצים לקח את הרגולציה האירופאית. זאת פעם אחת. פעם שנייה, השאלה איך אנחנו בודקים את העמידה באותה רגולציה. זה לא מספיק לומר שאתה מחויב לעמוד באיקס אלא השאלה היא איך אתה מוכיח שעמדת באותו איקס.

גם כאן אנחנו רוצים ליישר קו עם מה שמקובל במדינות המפותחות ואנחנו רוצים שכמעט כל המוצרים, ממש כמעט כולם, ייכנסו לארץ בהצהרה או בבדיקת דגם. לא בבדיקת כל משלוח. זה הבדל גדול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

את זה הבנתי.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

צריך להיות מוצר מאוד, מאוד, מאוד קיצוני. כל המוצרים כאן, יש בהם איזשהו סיכון. גם במוצרי תינוקות יש סיכון וגם בקרמיקה אנשים מחליקים וגם באופניים אנשים עושים תאונות דרכים. בכל מוצר אין סיכון. אין כאן מוצר שהוא נטול סיכון. עם זאת בעולם מנהלים את הסיכונים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתם תנהלו דיאלוג עם הגופים האלה?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אנחנו יכולים לעשות עוד דיאלוג אבל אני אומר שהעמדה שלנו המקצועית – וזה גם מופיע כרגע בנוסח – שאנחנו מתנגדים להחרגות נוספות. אנחנו רוצים ליישר קו עם מה שמקובל בעולם המערבי. בעולם המערבי נכנסים מוצרים כאלה לארץ או בהצהרה או בבדיקת דגם. לא בבדיקת משלוח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מעריך שבדיונים האלה יבואו עוד גופים ויבקשו עוד כל מיני החרגות. אנחנו צריכים לאסוף את ההערות ולקבל מכם התייחסות לקראת ההצבעה, מה הוחרג, מה לא הוחרג, מה היה הרציונל שלכם וכולי. לפחות אנחנו צריכים לשמוע את הגופים האלה.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> רציתי לשאול אם יהיה דיון לגבי בקשות נוספות להחרגות?: אתה תקיים על כך דיון נפרד?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא. לא יהיה דיון נפרד. מי שרצה להביע את דעתו, כתב לנו ושלח לנו והנה הדיון התחיל. גם בפעם הקודמת היו התייחסויות. יש עכשיו עוד דוברים שיתייחסו לעוד מוצרים שיש להם עניין להחריג אותם מהרפורמה. אנחנו לא רוצים לפורר את הרפורמה ולהפוך אותה לגבינה חלולה, אבל חלק מההצעות של האנשים במקרה הזה הן לא לשנות את הרפורמה אלא להחיל בדיקת מעבדה כדי לייצר בטיחות גבוהה יותר. אני שומע על מה שדיברתם על ILAC ובסך הכול יש סטנדרטיזציה עולמית של איכות המעבדות ואני אומר לכם שאתם תקשיבו לכולם ובסוף תגידו לנו מה אתם חושבים, אבל בינתיים אנחנו שומעים את כולם.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

ברשותך, אם אפשר, אני רוצה לומר עוד משפט אחד. צרך לשים לב שההחרגה בסוף מונעת מבטיחות ולא ממוטיבציה של תחרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בטח.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

בסוף כל אחד מאוד נוח לו שיחריגו לו את המוצר שלו כי הוא רוצה לצמצם את התחרות והוא רוצה שיהיה לו יותר קל מול המתחרים שלו. לכן אני אומר שאני מציע גם לחברי הוועדה לגבי כל מוצר, כמובן להסתכל על השיקולים הבטיחותיים אבל גם לנסות ולזהות כל מיני אנטי תחרות שמתחבאת מתחת לכל מיני טיעונים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש כאן נציגים של התאחדות התעשיינים שלטענתם הם כבר דיברו עם שר האוצר על 13 מוצרים. לדעתי הם דיברו על צינורות פלדה ודברים אחרים. הסיבה שהם טוענים היא שפשוט זה מוצר שאתה קובר אותו באדמה לחמישים שנים או למאה שנים. בפלדה יש תחרות כי כנראה מאה אחוזים מהפלדה מיובאות. אני לא יודע שאנחנו מייצרים פלדה בארץ, אלא מאה אחוזים מהמוצר הזה הם ביבוא וכנראה יש עליו תחרות. הם אומרים שלא תאבד את השמירה על איכות המוצר..

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אם באירופה אפשר לייבא דוד שמש בצורה מסוימת, למה שבאותו אופן – עוזב רגע את הרגולציה – למה לא אותה פרוצדורה תהיה גם בישראל? אגב, יכול להיות שבדיקת הדגם יותר מחמירה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מסכים אתך אבל אני אומר שאנחנו צריכים לשמוע כל מקרה ולשמוע את ההתייחסות העקרונית. אני יודע שלחלק מהגופים יש דיאלוג ישיר עם האוצר על החרגות וחלק מהגופים ישמיע את דבריהם כאן.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

שישלחו את החומר גם אלינו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוודאי.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אם לא ישלחו אלינו, לא נוכל להכין לך התייחסות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל מי שאתנו כאן צריך לשלוח את החומרים גם לאוצר, גם לוועדת הכלכלה וגם למשרד הכלכלה, כדי שתהיה התייחסות רצינית ולא רק בהערת זום, אלא כחומר שהוגש בכתב.

דניאלה זלוטניק רז, סגנית היועץ המשפטי, המועצה לשלום הילד.

<< אורח >> דניאלה זלוטניק רז: << אורח >>

בוקר טוב. שלום לכולם. אני רוצה להמשיך את הדיון בנושא של ההחרגות. חשוב לי לומר שאנחנו במועצה לשלום הילד לא באים בנושא של תחרות. כל מה שחשוב לנו זה להגן ולהבטיח את הבטיחות והבריאות של ילדים בישראל. אנחנו סבורים שיש להחריג מוצרים לילדים. חשוב לנו לומר בהקשר הזה שחלק מחוק ההסדרים כבר מחריג בצורה מסוימת מזון לתינוקות, תמרוקים לילדים, ויש כאן איזושהי הכרה שפעוטות וילדים מהווים אוכלוסייה רגישה והיא דורשת בטיחות והגנה מיוחדת. התיקונים כאן בפקודת היבוא לא מתקינים מנוצרי ילדים. יש כאן סוגיות משמעותיות של בטיחות, בחשיפה לחומרים מסוכנים שיכולים להביא לפגיעה בילדים.

חשוב לומר שאנחנו לא מתנגדים לאימוץ של תקנים אירופאיים ביחס למוצרי פעוטות וילדים. זאת לא הנקודה. אבל במציאות של מדינת ישראל זה פשוט לא מספיק כדי להגן על פעוטות וילדים. למרות הדרישה לתקינה אירופית, אנחנו יודעים שבמדינות אירופה יש מקרים בהם מוצרים עדיין לא עומדים בדרישות התקן ומגיעים לשווקים גן מוצרים מסוכנים. באירופה, בניגוד לישראל, יש מערכת רחבה ומשלימה של פיקוח ואכיפה בשווקים וגם בדיקות יזומות שמבוצעות על ידי ארגוני חברה אזרחית או ארגוני צרכנים מה שמאפשר דיון מוקדם של חריגות, של סכנות, טיפול מהיר במקרים האלה וגם הטלת סנקציות משמעותיות על יבואנים במקרים של הפרה. זה לא המצב בישראל.

חשוב לנו לומר שבנסיבות האלה אנחנו חושבים שצריך להחריג את המוצרים לפעוטות וילדים בכלל או לכל הפחות עד שאנחנו נגיע לאיזושהי הפעלה מיטבית של מערכות פיקוח ואכיפה ונלמד מהלקחים של הרפורמה בה אנחנו דנים היום.

אני אומר שאני אשמח אם הוועדה תוכל בבקשה לשמוע גם את נציגת הקרן לבריאות וסביבה שגם הם יוזמים בדיקות למוצרי פעוטות וילדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. הנקודה שלך הובהרה. אתם רוצים להתייחס?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כן. נשמח להתייחס.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

החבורה הצעירה של חברי הכנסת, גם דפקתם איחור אופנתי וגם אתם פותחים סחבקייה כאן.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רואים את ועדת הכלכלה כמשפחה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כמו שאומרים בבית הספר, אני אפריד ביניכם.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אני אשמח להתייחס לשלושה מישורים שציינה היועצת המשפטית. המישור הראשון מדבר על כך שתקן שנכנס בקבוצה 2 או 3, המשמעות של זה היא שזה לא נעצר בכל משלוח. כלומר, אנחנו חוסכים את הנטל הבירוקרטי על אותו יבואן ואנחנו חוסכים את אותן עלויות של בדיקת כל משלוח. עדיין המוצר - אותו צעצוע, אותו בקבוק, אותה מיטת תינוק - חייב להיבדק. הוא חייב להיבדק על ידי מעבדה מוסמכת או מעבדה מוכרת שהממונה על התקינה הכיר בה והוא חייב להתאים לתקן. אותו מוצר חייב להתאים לתקן. חשוב שידעו את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני הקשבתי הקשבה ביקורתית למה שדניאלה אמרה. דניאלה אמרה שבכלל מהרפורמה החרגתם מזון לתינוקות ותמרוקים לתינוקות. שמתם את זה בצד. היא אומרת שתחריגו עוד דברים החוצה מהרפורמה ואתם אומרים בדברים האלה, כמו עגלה לתינוק או צעצוע לתינוק - - -

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אתה יודע מה הפערים במחירי עגלות לתינוקות?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

בדיוק. אני בדיוק מגיעה לזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מסכים אתך. אנחנו מידתיים.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

נולדה לי בת ואני יכול להגיד לך כמה עולה בוגבו בארץ.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

שבעים אחוזים יותר מאשר באירופה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו מודעים לזה. יש כאן משפחות שיוקר המחייה משפיע עליהן. התשובה, אם אני מבין אותך, לגבי למשל צעצוע ועגלה, יחולו עליו תקנים אירופאיים, הוא ייבדק בחוץ אבל הוא יהיה בקבוצת הנבדקים אצלנו במבדה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

הוא יכול להיבדק גם במעבדה מאושרת במכון תקנים. זה יהיה או מעבדת ILAC, מעבדה מוסמכת, או מעבדה מאושרת ומכון התקנים, שהממונה על התקינה הכיר בהם.

הפן השני שרציתי להתייחס אליו זאת האכיפה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההערה הזאת תשוב ואנחנו נצטרך סקירה יסודית של איך האכיפה תתבצע כי הרפורמה הזאת תלויה באכיפה. שמענו הצהרת כוונות מאוד רצינית של שרת הכלכלה שהיא נכנסת לזה בנחישות וגם שמענו שהאוצר יגבה אותה בתקציבים.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

גיבה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו מדברים על מערך מתפקד של אכיפה בזמן שהרפורמה נכנסת לתוקף. אנחנו נרצה – לא עכשיו, אל תפרטו את זה עכשיו – שבמהלך הדיונים, ממש ברבע שעה, תאמרו לנו איך הולכת להיות שיטת האכיפה, איזה תשומות נכנסות למערכת הזאת, באיזה היקף, באיזה שיטות ובאיזה איכויות. נרצה סקירה על הדבר הזה, אבל בהמשך.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

אני רוצה להתייחס. הטענות לגבי מוצרי תינוקות וילדים הועלו. אנחנו עוד נשב על זה. יכול להיות שתהיה איזושהי דיפרנציאציה בין עגלות ודומיהן לבין דברים אחרים כמו מוצצים או דברים בסגנון כי יש קצת הבדל בין הסוגים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מצוין. אני חושב שזה מקרה קלאסי. אני חושב שהמועצה לשלום הילד בעד הרפורמה ובעד יוקר המחיה למשפחות אבל בעד ביטחון התינוקות. אם אתם בדיאלוג שאפשר אפילו לגבש הסכמה ולהגיע עם איזו רשימה מוסמכת, אנחנו נהיה הראשונים לברך על הדברים האלה. תודה רבה.

ישראל דוד, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים. אני מבקש מכל הדוברים, מה שאפשר לומר בחמש דקות, אפשר לומר בדקה ולא לחזור על מה שנאמר כבר, על חשיבות הרפורמה וכולי וכולי. ישר ולעניין. בבקשה.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

בוקר טוב. שלום לכולם. קודם כל, בשם איגוד המהנדסים ולשכת המהנדסים אנחנו מברכים על הרפורמה. אנחנו נלחמנו הרבה שנים כדי להוריד את הקרטלים ולייצר תחרות הוגנת במדינת ישראל. לא ארבה במלים על ההיסטוריה.

אני רוצה להתייחס לנושא אחד בלבד. יש לי גם משרד עם 130 מהנדסים ואנחנו מתכננים את הפרויקטים הכי גדולים שאתם רואים היום בארץ. אני רוצה להתייחס לנושא של ברזל בניין. אנחנו חווים בזמן האחרון מוצרים שמגיעים מחוץ לארץ, בעיקר מסין, עם תעודות שזה מתאים לתקן האמריקאי וזה מתאים לתקן האירופאי. בסופו של עניין בבדיקות שאנחנו עורכים באופן עצמאי, אנחנו מוצאים שהמוצרים האלה לא עומדים בתקנים שקיבלנו מהם תעודות של המעבדות. אין לי שום אפשרות לבדוק איזו מעבדה וכדומה. אני חושב שגם בקורונה, שזה נושא יותר פשוט, גם מקבלים תוצאות של מעבדות שבסופו של עניין מוצאים אותן כמזויפות או לא אמינות.

הנושא של ברזל בניין הוא נושא חשוב מאוד מפני שקשה מאוד באופן ויזואלי לראות אם יש פגם בברזל. הברזל הוא בהרכב הכימי שלו ורק זמן רעידת אדמה או בזמן שבניינים קורסים – כמו שקרס הבניין בחולון – אפשר אולי לראות אם היה איזשהו פגם בברזל או לא היה פגם בו. גם אז זה כבר מאוחר, זה אחרי 30-20 שנים. אני יכול להגיד לכם שבשנות ה-90 למשל היה ברזל מפותל בארץ שיצא מהשימוש אחרי שגילו שהוא לא מתאים ואנחנו רואים את התוצאות של שימוש בברזל לא תקין, לא בדוק ולא ערוך. אני רואה בזה סיכון וסכנה ליציבות של המבנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ישראל, הבנו את ההערה. לא להאריך. אתה צודק. זה נושא רציני.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

עוד דקה אחת ואני מסיים את דבריי. בסופו של עניין אין כאן איזה חיסכון גדול באי בדיקה הרי היום הנוהל הוא שאם מכון התקנים או מעבדה מכשירה ספק, שיוצאים פעם בשנה לבדוק שהוא אכן עובד לפי התקן הישראלי, אז הברזל נכנס חופשי לארץ בלי בדיקות.

אומר מה בסופו של דבר אנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים שהנוהל הזה לפיו יבואן שמייבא ברזל - המדינה לא יכולה לייצר את הברזל כאן במדינת ישראל - להשאיר את אותו נוהל שספק שרוצה להביא פלדה, זה לא איזה ספק קטן, איזושהי חנות בבולגריה אלא אלה מפעלים גדולים, יהיה להם תו תקן כמו שיש היום ואז הם יוכלו להגיע לארץ ללא בדיקות בנמל, באופן חופשי, בתחרות חופשית ואנחנו נהיה בטוחים שאנחנו מקבלים חומר שאנחנו יכולים לישון בלילה בשקט כי אחרת, אם זה לא יהיה כך, אנחנו, המהנדסים, נדרוש שכל ברזל שייכנס לאתר, אנחנו נבדוק אותו. אנחנו לא ניקח את האחריות. האחריות הפלילית היא שלנו אישית. יכולים כאן כולם לדבר אבל בסופו של דבר מי שהלך לבית הסוהר, כאשר בניין נפל, אלה מהנדסים ולא מחוקקים וגם לא יבואנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. אתם רוצים להתייחס?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כן. אני אומרת שוב שאותו ברזל צריך לעמוד בתקן הרשמי או בתקן האירופי לפי מה שהממונה על התקינה החליט. כיום אותו ברזל כן עובר את הבדיקות ועדיין הבניין בחולון קרס. אני קצת לא מבינה למה הוא נתן את הדוגמה הזאת.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

השתמשו בברזל לא תקני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רגע, חכה בשקט. אני הבנתי ממנו שהוא קיבל משלוחים עם תקן כתוב מסוים והוא בדק את המשלוחים האלה והם לא כל כך דומים למה שכתוב בדף.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

על אף שעברו בדיקת מכון התקנים ותו תקן.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא. הוא לא אומר מכון תקנים.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

אני מתקן את הגג של אצטדיון טרנר ששמעתם שהוא מבנה מסוכן, קיבלתי פרטים לפי סטנדרט בין-לאומי עם תעודות מסין ומה שאתם רוצים. אני לא סמכתי על זה כי בכל זאת זה נושא שנמצא בזכוכית מגדלת, בדקתי את כל הברגים שקיבלתי, 50 אחוזים מהם לא עמדו בדרישות החוזק שהייתי צריך לעבוד בהן. מחר בבוקר הגג היה נופל, מי בכלל היה חושב על דבר כזה? אני מתקין את כל המגדלים שאתם רואים כאן מאחור בתמונה, אני מתכנן בתל אביב, אני מתכנן את כל המגדלים באזור תל אביב, שמנו ברזלים בתקן אירופאי – נשברו לנו ביד כשבדקנו אותם וראינו שהם לא עומדים בתקן. הביאו איזושהי בדיקה, זה בכלל היה זיוף והיא לא הייתה מאירופה, אז מה, אני ארוץ כל פעם לאיגור ואני אומר לו שיש כאן זיוף?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

קצת בלבלת אותי כי בסוף אתה הצעת כמעט את מה שהרפורמה אומרת. אם כן, מה ההצעה שלך?

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

לא. הרפורמה לא רוצה להמשיך בהחרגה שקיימת כיום שברזל מיובא לארץ הוא ייובא באופן חופשי ממפעל שעבר תו תקן. זה הכול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה? הם בעד זה כמוך.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

הם לא בעד. הם הורידו את המגבלה של התו תקן.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

הוא רוצה שרק המכון יוכל.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

לא קשור למכון.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

שתו תקן רק המכון יכול לתת.

<< אורח >> ישראל דוד: << אורח >>

תעשו שלא רק המכון ייתן תו תקן. יש מעבדות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה להבין מה הוא אומר.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אני חייב לומר שהברזל הזה לזיון בטון עליו דבר עכשיו מהדס ישראל דוד, הוא מוצר מיוחד. ברוב המכריע של המקרים זאת עדיין תעשיית לאו-טק. זה נורא תלוי מהתכה להתכה של הברזל ולקבל או לא לקבל מוצר איכותי או לא איכותי. יש המון פסילות של הברזל לבטון וישראל אמר את זה נכון. אכן עם השנים, מה שקרה זה שרוב המפעלים המייצאים ברזל לישראל הם מייצרים את הברזל בתו תקן. זה חוסך להם עלויות בצורה עצומה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תו תקן אירופאי?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

תו תקן הוא לא תקן.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

תו תקן עם השגחה של מכון התקנים. מי שבפועל עושה את ההשגחה זה מכון התקנים יחד עם הטכניון. זה הרבה יותר זול ליבואני הברזל, ליצרני הברזל, מלייבא אותו ואחר כך להשמיד עשרות אלפי טון של ברזל שהוא לא תקני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תציג לי את ההתייחסות. מה התשובה המעשית שלך ברפורמה לישראל דוד?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

אנחנו צריכים לשקול לגבי ברזל לזיון בטון מה לעשות, מה המשטר הנכון ביבוא לגבי ברזל לזיון בטון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זו גם הערה שעלתה מהתאחדות התעשיינים. תודה רבה לך, ישראל. אייל פרובלר, התאחדות התעשיינים.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

שלום אדוני. ביקשת שנקצר ולכן אני אתייחס ישירות. אתה יודע שסעיף 1(ד)(1) שנוגע להחרגות הוא ממש בנפשנו ולכן אני אתייחס ישירות לבקשה שלנו להחרגות אבל אני אשמח בהמשך הדיונים, אם תהיה לנו הזדמנות, לתעשייה, להתאחדות, להציג את הפוזיציה של התעשייה בעולם הזה של חוק התקנים ושל הרפורמה הזאת בפרט.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תהיה לכם הזדמנות. עכשיו תיגע ספציפית.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

נקודה. הרבה די-אינפורמציה בדיונים האלה עוברת בהקשר של התעשייה הישראלית. רק על קצה המזלג אומר שבדיון הקודם נאמר שהרפורמה הזאת טובה לתעשייה והאמת היא, וזה חשוב – לפני שאני עובר להחרגות – שהרפורמה הזאת לא נוגעת בכלל בתעשייה. אני רוצה לומר, ואנחנו נגיד את זה גם עת נגיע לסעיפים הרלוונטיים, שיש הרבה דברים שאפשר לעשות למען התעשייה בעולם הזה של חוק התקנים ולצערי הם לא נמצאים ברפורמה הזאת.

לגבי ההחרגות. כמו שאמר בדיון הקודם נשיא התאחדות התעשיינים בדברי הפתיחה, אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף החריגים - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רגע. כשאתה אומר שיש הרבה דברים לעשות, זה בתחום היבוא לתעשייה?

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

לא. בתחום התעשייה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר לפעול למען התעשייה אבל לא בנושאים של יבוא.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

למען התעשייה. כל הרפורמה הזו פועלת למען היבוא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

החוק הזה עוסק ביבוא.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כשאנחנו נדון על מצבה של התעשייה הישראלית, אנחנו נזמין אתכם. זה יהיה אחרי חוק ההסדרים. אז נעשה לכם גם חוק שיכול לעזור לכם.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

חשוב. שזה יהיה בהקדם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מאמין שזה יהיה יחד עם האוצר. תתמקד כרגע ביבוא, שזה החוק בו אנחנו דנים. תתמקד בזה.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

לגבי ההחרגות, אדוני. כמו אמר נשיא התאחדות התעשיינים בדיון הקודם, אנחנו מבקשים בסעיף 1(ד)(1) להחריג עוד מספר מוצרים. אני רוצה שנבין את המשמעות. מתוך מעל 400 מוצרים, כמעט 500, שהם לא מזון ותמרוקים – שימו לב, הדיון הזה עכשיו הוא לא על מזון ותמרוקים אלא רק על מוצרים שלא נכללים במזון ותמרוקים – הבקשה שלנו עומדת על פחות מ-10 מוצרים.

שנבין על איזה מוצרים אנחנו מדברים. פלדה לזיון בטון, כבלי כוח, דודי שמש, שנאים, מוצרי השחזה. אדוני, מדובר במוצרים שהם לא מוצרי צריכה. אלה לא מוצרי מדף. מוצרים בתחום התשתיות, הבנייה, מוצרים סופר בטיחותיים, לא פחות מכיבוי אש וגז שכבר החריגו. הבקשה שלנו, וזה מאוד חשוב להדגיש, היא לא לחסום יבוא. היבוא בענפים האלה חי ובועט. הבקשה היא להמשיך לוודא שהמוצרים הסופר בטיחותיים האלה עומדים בדרישות. אדוני, בדין הפתיחה דיבר שר האוצר ואמר שהרפורמה הזו נוגעת בעיקר למוצרי מזון, תמרוקים, מוצרי חשמל. המוצרים האלה שעכשיו מניתי, הם לא בענפים האלה. לא מדובר לא על דיאודורנט, לא על קצף גילוח., לא על מכונה, לא על מקרר, לא על מכונת כביסה. שים לב על איזה מוצרים אנחנו מדברים. דובר על מונופולים וחסמי יבוא. זה לא הסיפור בענפים האלה.

אני רוצה לתת לך דוגמה, מפעל סינרג'י בשדרות. זה המפעל היחיד שנותר בארץ לכבלי כוח, כבלים שמוליכים חשמל, מוצר סופר בטיחותי, יעיד על כך הממונה על התקינה. היבוא בענף הזה משגשג. נשאר מפGל אחד. אחוז הכשלים והליקויים הקריטיים – ושוב הממונה על התקינה בדיון והוא יוכל להעיד - שנמצא כבר היום במוצר הזה, הוא מאוד מאוד גבוה וזה כשיש פיקוח. מה יקרה אם המוצר הזה לא מוחרג? לא רק בטיחותית אלא מה יקרה למפעל סינרג'י, היחיד שנותר בארץ שהתמודד בתחרות בלתי אפשרית.

אני מסיים בעוד דוגמה. בין המוצרים יש את דודי השמש. נתנו אתה דוגמה הזאת גם החברים מהאוצר. תקשיב לאבסורד. המדינה בחוק מחייבת יצרנים מקומיים בלבד ומסיבות בטיחותיות אני מדגיש - לא רק לעמוד בתקן אלא גם להיות תחת פיקוח צמוד, בעיקר של מכון התקנים במסגרת תו התקן. רק את היצרן הישראלי. היעלה על הדעת שהיצרן הישראלי יחויב על ידי המדינה לא רק בעמידה בתקן הרשמי והיבואן ייכנס חופשי? תראה לאן הגענו. שתי דוגמאות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רק הדוגמה השנייה שלך היא הערה שיושב ראש התאחדות התעשיינים כבר אמר לנו אותה, וזה שלא יהיה מצב אבסורדי שמפעל ישראלי מייצר לפי תקן ישראל ויבואן מייבא את אותו מוצר לפי תקן אירופאי ושחלים על הישראלי תקן ישראלי ואירופאי על היבואן האירופאי. אם חל תקן על יבואן אירופאי, הוא חייב לחול מיידית גם על יצרן ישראל. התקן האירופאי. לא הישראלי. הוא לא יחול יותר.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

יש צו שהמדינה מחייבת את יצרני דודי השמש, רק היצרנים הישראלים, לא יבואנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה מה שאני אומר.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>

לא רק שתעמדו בתקן אלא אתם חייבים לפנות למכון התקנים וגם לקבל תו תקן. עכשיו היבואן פטור מתו תקן ונכנס לארץ חופשי אבל היצרן צריך גם תו תקן וגם ללכת למכון התקנים וקבל תו תקן. למה?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

הטענה היא נכונה. יש היום רשימה של מוצרים מסוימים שנמצאים בחובת תו תקן. לזה אומר שלעניין הייצור המקומי חל איסור לייצר ללא פיקוח והשגחה של מכון התקנים. הדברים האלה, מן הסתם, יש להם גם עלויות עודפות לייצור המקומי. מה שמעלה נציג התאחדות התעשיינים, הוא מעלה סוגיה שאם אתם לוקחים מוצר מסוים, להעביר אותו מחובת בדיקה ביבוא, אל תשאירו את היצרן המקומי בחובת תו תקן. זו הטענה שלו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נתתם לזה מענה בחקיקה? לפי מה שנאמר בפגישה הקודמת בוועדה, לא תהיה אפליה כזאת של היצרן הישראלי מול היבואן.

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

לכן אמרנו שברגע שמוצר מסוים יורד מחובת הבדיקה ביבוא, מן הסתם אין שום הגיון ואין שום טעם שהמוצר הזה יישאר בחובת תו תקן.

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

רשימת המוצרים שחייבים בתו תקן נקבעה בתקנות. מהרגע שרשימת החריגים שלנו תיסגר בחוק, התקנות יתוקנו כתמונת ראי לדבר הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל אנחנו עושים את זה עכשיו או יום אחד נעשה את זה?

<< אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>

תקנות בחקיקת משנה, זאת לא החקיקה הראשית וזה יהיה במקביל לרפורמה. ברגע שהרשימה כאן בחוק תיסגר, התקנות כבר יוכנו והן צריכות להגיע לכאן. הכול ייעשה ביחד כתמונת ראי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

היועץ המשפטי שלנו יבדוק את ההליך הזה אבל אנחנו לא רוצים מצב ביניים של שנה-שנתיים, של אפליה. יש כאן הזדמנו ת לחקיקה ראשית. כל מה שאפשר לזרוע בחקיקה ראשית, כולל נהלים ותקנות, תזרעו אותם כבר בחקיקה ראשית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אוסיף משפט, אדוני יכול להיות שיהיה צריך להבהיר את הדבר הזה בסעיף המסמיך בחוק התקנים?

<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>

בחוק התקנים יש את סעיף 9ב שמדבר על חובת תו תקן. בוודאי, אנחנו כבר דיברנו והתכוונו לזה, ברגע שנכנסים לכללי הקלות מוצהרים שהיום הוכרזה עליהם חובת תו תקן, אנחנו חייבים להוציא את זה מהצו. זה לפי סעיף 9ב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. הבנו. אני אסכם את זה ואומר שתי הערות שעולות מהדברים שנאמרו. האחת, שלא יופלה יצרן ישראלי מול יבואן ישראלי בכללים שחלים עליו מרגע שהרפורמה נכנסת לתוקף. תמצאו את הדרך לשים את זה בתיקוני החקיקה. הדבר השני הוא שיש דיאלוג של התאחדות התעשיינים מול האוצר כולל שר האוצר, על אותם מוצרים ונימוקים. אני מבקש מהאוצר לשקול להוסיף. לנוסח את ההחרגות הללו בהמשך לדיאלוג ואם זה יהיה מקובל להציג את זה בנוסח שיובא להצבעות. אני יודע שהדיאלוג הזה מתקיים ואנחנו כאן לעוד הרבה שעות, אז אתם תעדכנו אותנו.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

אני רוצה בבקשה שהוא יחדד. יש כאן החרגות שעלו שפעם ראשונה אנחנו שומעים אותן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן. לא כל יום נקבל החרגות ומי שרוצה לשלוח מכתב על סוגיות, שישלח אותו כבר עכשיו בצורה שיטתית גם לאוצר, גם למשרד הכלכלה וגם לוועדת הכלכלה, לא בתורה שבעל פה.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

עם נימוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ודאי. עם נימוק. אני אומר לך שהתאחדות התעשיינים היא כבר בערוץ ישיר עם האוצר ועם אנשי המקצוע.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

כן. את זה קיבלנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לכן יש כאן אפשרות להגיע להסכמות.

נמצא כאן רמי טרבולסקי. השמות שלכם אחד הוא פרובלר, וזה יכול להיות פרובלם, והשני יכול להיות טראבל. ארגנתם את זה מראש? רמי טרבולסקי, יושב ראש פורום איסו"ל, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

כמו שאמרת, שמי רמי טרבולסקי ואני יושב ראש איסו"ל ואני גם מנכ"ל מפעלי נמרוד, אחד היצרנים הגדולים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה זה איסו"ל?

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

זה ארגון מערכות סולריות בישראל. אני אוסיף על מה שנאמר. כמו שידוע לכם, היום בכל בית יש דוד כזה או אחר – אם זה דוד שמש, אם זה דוד חשמל, אם זה דוד שהקולטים נמצאים על הגגות, אם זה דוד שנמצא בתוך האמבטיה, אם זה דוד שנמצא בחדרי מדרגות, אם זה דוד שנמצא במרפסות או דוד שנמצא בחדר כביסה. המוצא הזה הוא מוצר בטיחותי גרידא ואני רוצה שתדמיינו לעצמכם אדם שנכנס להשתמש בדוד שמש כשהוא עירום ובלי בגדים ויחף, שופך עליו מים ומקבל מכת זרם ומת במקום.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

גם באירופה מתקלחים כך. באירופה מתקלחים עירומים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חברים, להתאפק. נציגי האוצר, תתאפקו. אף אחד כאן לא מעיר הערה שהוא לא לשם שמיים. בסך הכול יש כאן דאגה לביטחון האזרחים. בסוף אנחנו נחליט מה מההערות אנחנו מקבלים ומה לא, אבל אנחנו נשמע אותם בצורה ראויה.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

קרו מקרים כאלה. לפני כחצי שנה נכנסה גברת בטירת הכרמל, דוד שנכנס מהשטחים, היא הייתה כלה, יומיים אחרי החתונה שלה, נכנסה לאמבטיה, קיבלה מכת זרם ומתה במקום.

בקרבת דודים נמצאים ילדים. קרה כבר מקרה, לפני שנתיים, שדוד שהוא לא בתו תקן התפוצץ והילדים נכוו ממים רותחים. אתם יודעים מה זה מים רותחים על ילד קטן? ארגון בטרם יכול לעזור לכם. תשמעו ממנו. תקשיבו לגברת שדיברה לפני כמה דקות. תקשיבו ותראו מה זה מים חמים על ילד קטן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

את הדוגמאות הכואבות הבנו. מה ההמלצה המעשית שלך?

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

ההמלצה שלנו היא קודם כל שלא להוציא את דודי השמש מקבוצת יבוא 1. דודי השמש, דודי חשמל ומערכות סולריות. הדודים האלה חייבים להיות בקבוצה 1. הם חייבים לעבור בדיקה, הם חייבים להיות בפיקוח מכון התקנים. חבר'ה, נכנסים היום דודים מהשטחים בלי פיקוח ומשרד הכלכלה מבטיח הבטחות שיאכוף את זה. אני יכול לך כתבות מלפני 30 שנים שמשרד הכלכלה מבטיח לאכוף את זה אבל לא עושה כלום.

אני מציע לכם חברים, כן, בואו, אל תמהרו לעשות דברים קיצוניים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר שזה ייכנס לסעיף 1 בהצעת החוק החדשה.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

כן. אני אומר עוד משהו. תמיד שרת הכלכלה יכולה להוציא את זה מקבוצה 1. תנו פרק זמן מסוים, תבדקו מה שאתם רוצים. אנחנו לא נגד. אנחנו רק רוצים שיגיעו מוצרים תקניים. תנו קצת זמן, תראו איך משרד הכלכלה מארגן את האכיפה שלו. אחרי שהוא ארגן את האכיפה שלו, תגידו אם אני מוציא את זה או לא מוציא את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. הדברים שלך נשמעו בברור, ידידי. הם נשמעו גם בתוקף וגם בברור. אם יש לך את תיאור המקרים האלה של הכלה והדוד והילד, שלח לנו אותם.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

ברצון רב. אני אומר עוד פעם - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אל תגיד עוד פעם. אנחנו הבנו בפעם הראשונה. תגיד דרק משהו שלא אמרת.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

רק משהו שלא אמרתי. אנחנו לא נגד תקנים אירופאיים. הבעיה היא שמפעלים בסין ומפעלים במקומות אחרים שהם מפעלים נחשלים, מוציאים לכאורה תעודה שהם עומדים בתקנים אירופאיים, מכניסים מוצרים לקויים וחלילה לך תדע מה יקרה. אני לא רוצה לחזור על הדברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר כן יבוא אבל בדיקה למוצר הספציפי הזה. בדיקה בארץ.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

לשים אותו בקבוצה 1.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אמרת מכון התקנים אבל יכולה כל מעבדה מורשית בארץ לבדוק את המוצר.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

כן. אין בעיה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא חייב להיות מכון התקנים.

<< אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>

אין בעיה. העיקר שזה יהיה מפוקח. אין בעיה בכלל. אני מודה לך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. אלעד מלכא, מנכ"ל האינטרס שלנו. אנחנו יודעים לקרוא את התזרים של העמותה שלו ואיך זה עובד.

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

בוקר טוב ותודה רבה אדוני היושב ראש. אני אומר ממש בשני משפטים. אני שומע כאן את כולם מדברים כל אחד למה לא לאפשר יבוא או לחייב בדיקת מעבדה ספציפית בישראל דווקא למוצר שבתעשייה שלהם. אני חייב לציין שיש כאן רציונל די ברור ומכונן של הרפורמה הזאת. הרציונל אומר שמה שבטוח לאירופה, יכול להיות בטוח גם כאן. אם רוצים להסביר למה דוד שמש לא בטוח באירופה, אפשר לנסות להסביר את זה. אם יש זיופים, אני בטוח שכמו שבאירופה יודעים לאכוף כנגד זה, גם בישראל יוקם מערך אכיפה שידע לאכוף כנגד זה.

ככל שאנחנו באים כל אחד עם הנקודה שלו שצריך להחריג, בסופו של דבר זאת אך ורק נקודה שמנסה למנוע תחרות, כל אחד מהמקום האישי שלו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני אכביד עליך. העמותה שלך נקראת האינטרס שלנו. האינטרס הציבורי, של האזרחים. יש אינטרס כלכלי ויש גם בטיחות וחיי אדם. אתה מייצג גם את האינטרס הזה.

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

עכשיו אני אתייחס לחלק הבטיחותי, ברשותך אדוני היושב ראש. דווקא כאשר אנחנו מנסים להגביל את היבוא מחוץ לארץ, אני מזמין הרבה מאוד בדיקות לראות כמה תאונות נעשות עם שלל המוצרים - תאונות של בטיחות או פגיעה בבטיחות – שמיוצרים רק בישראל לבין מוצרים שהיום חסומים ליבוא לישראל. לא אחת עלולים לגלות שמוצרים שחסומים ליבוא לישראל הם יותר בטיחותיים ויש פחות בעיות ותקלות. לכן דווקא כאשר אנחנו מונעים מעצמנו את הגלובליזציה הזאת, אנחנו גם לא מתקדמים למקומות בטוחים יותר כמו שאירופה יודעת להתקדם לשם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר את זה על בסיס נתונים או השערות? יש לך מסמך השוואתי של תאונות באירופה לכל מוצר מול תאונות בישראל?

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

לא לכל מוצר. יש לחלק מהמוצרים, מדגמית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה אומר את זה על בסיס השערה או נתונים?

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

על בסיס בדיקה מדגמית של חלק מהמוצרים. לא כולם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תשלח את תוצאות הבדיקה שלך. תודה רבה לך. ד"ר שרה רוזן, סמנכ"לית הקרן לבריאות וסביבה.

<< אורח >> שרה רוזן: << אורח >>

בוקר טוב. אני רוצה להתייחס לנושא של הפיקוח והאכיפה. אנחנו ביצענו כמה סבבים של בדיקות שוק במצב הנוכחי כאשר המוצרים עוברים בדיקה כשהם נכנסים לארץ. למרות זה אנחנו רואים שיש חריגות ויש מוצרים לילדים ותינוקות בפרט שנכנסים לארץ ולא עומדים בתקנים. כמו שאמרה קודם עמיתתי מהמועצה לשלום הילד אין לנו בעיה עם התקינה באירופה אבל אנחנו חושבים שחשוב שקודם תהיה כאן מערכת פיקוח ואכיפה מוסדרת כמו באירופה ותהיה מעורבות של ארגוני צרכנים שיוודאו שהמוצרים עומדים בתקנים לפני שאנחנו פותחים את השוק.

אני תומכת בכל מי שאומר שהנושא צריך להיות הדרגתי ואי אפשר לפתוח את השוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. גרישה טיידש, יועץ תקינה, התאחדות התעשיינים. אתם רוצים שכל עובדי התאחדות התעשיינים ידברו היום?

<< אורח >> גרישה טיידש: << אורח >>

אני לשעבר הממונה על התקינה במשך 21 שנים. לאור הדברים שנאמרו כאן, אני רוצה להתייחס להיבט של האכיפה. כאשר אני רואה את סעיף (ד)(1) בו יש דברים שנקרא להם החרגה, אני לא רואה שם מוצרי תשתית נבחרים לבנייה, אני פשוט חושב איך הגורם שהוא בעצם האחראי הבלעדי על האכיפה עומד בעניין האכיפה והאכיפה כאן היא כאמצעי שמבטיח את הבטיחות ואת הבריאות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההערה על מוצרי התשתית ובנייה נאמרה אתה צריך לומר משהו שלא נאמר.

<< אורח >> גרישה טיידש: << אורח >>

מוצרי תשתית נבחרים לבנייה, אני אביא דוגמה. מי שעושה אכיפה, לא יכול להוציא ברזלים מהבטון כשהבניין עומד ולבדוק אותם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה כבר נאמר. תגיד משהו שלא נאמר.

<< אורח >> גרישה טיידש: << אורח >>

נאמר כאן שבתיק המוצר תהיה בדיקת מעבדה מוסמכת. אני נתקלתי בבעיה הזאת בהיותי הממונה על התקינה ולא פעם אחת. בעולם יש 60 אלף מעבדות מוסמכות. רק בסין יש קצת יותר מ-10,000 מעבדות מוסמכות. בהודו יש מעל 1,400 מעבדות מוסמכות. באוקראינה יש 650 מעבדות מוסמכות וכן הלאה. כאשר בשלב האכיפה מנסים לאמת את התעודה של המוצר שלכאורה הוא מוצר שלא עומד בדרישות התקן, יש צורך לוודא שהתעודה היא תעודה לא מזויפת, שהיא אמיתית, או שהיא מתייחסת למוצר ספציפי שרוצים לבצע אכיפה עבורו, או מה היו הבדיקות בתעודה הזאת. במקרה כזה פונים למי שהוציא את התעודה. המעבדות האלה, אליהן פונים, או שרובן לא שבכלל לא עונות, פשוט לא מתייחסות לפניות מישראל, או שהן עונות שהן מחויבות בסודיות ליצרן אתו הן עובדות, וזה מובן מאליו כי היצרן הוא הלקוח ולא מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לך עוד דקה לסיום דברים.

<< אורח >> גרישה טיידש: << אורח >>

זאת נקודה מאוד מאוד חשובה שמעמידה בספק את כל יכולת האכיפה העתידית של הממונה על התקינה במסלול שמסתמך על תעודות של מעבדות מוסמכות מחוץ לארץ. אני מבקש לבדוק את זה ולהתייחס לזה כי לי יש נתונים. לא ניתן לבצע אכיפה. נקודה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. שמעון בויקו, מנכ"ל סיסטם מעבדות מתקדמות. אתה אתנו? לא. גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים.

<< אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>

שלום לכולם. אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות. הערה ראשונה נוגעת לנושא היבוא לרשות הפלסטינית. היום היבוא לרשות הפלסטינית מבוצע באותם תנאים שמבוצע היבוא לישראל, הווה אומר בודקים קבוצה 1, קבוצה 2, ולעתים גם קבוצה 3. מצב של מעבר להצהרות, אנחנו נצטרך לבצע אכיפה גם ברשות הפלסטינית בגלל חשש שהמוצרים יזלגו. כבר הזכיר כאן אחד מיצרני הדודים מידע לגבי דודים שמגיעים לישראל. במצב הזה למעשה יכול להגיע יבוא של כל דבר מאירופה או מסין או ממקום אחר, על סמך הצהרה שאין לנו יכולת לבדוק אותה.

דיברו כאן על קשיים באכיפה בישראל. כולנו יכולים להבין איזו יכולת תהיה לנו לגבי אכיפה בשטחי הרשות הפלסטינית וכרגע אין לזה פתרון.

נקודה שנייה שאני רוצה להעלות. כאשר הממונה על התקינה, איגור שיושב כאן, וכאשר שרת הכלכלה ימצאו לנכון שיש מוצר מסוכן שאסור שייכנס לישראל ולא יהיה בקבוצה 1 ולא ייבדק כמו שצריך, הממונה על התקינה של משרד הכלכלה ושרת הכלכלה - במצב הזה יכולים להאריך את אי הכניסה שלו לישראל בחצי שנה כל פעם. זה מה שכרגע החוק מאפשר להם. חצי שנה לממונה על התקינה וחצי שנה לשרת הכלכלה. אנחנו חושבים שלא צריך לקצוב את זה. אם הממונה ושרת הכלכלה מצאו לנכון שמוצר מסוים יהיה בקבוצה 1 או לא יוכל להיכנס, לא צריך לקצוב את הזמן הזה בחצי שנה ובעוד חצי שנה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. אתה דוגמה להערות מדויקות, קצרות ולעניין. תתייחסו בבקשה לשתי הערותיו.

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>

ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]