פרוטוקול מספר 67, הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, 27/01/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 67

מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל

יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ה (27 בינואר 2025), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ניסים ואטורי – היו"ר

מיכאל מרדכי ביטון

ירון לוי

יסמין פרידמן

חברי הכנסת:

יוראי להב הרצנו

לימור סון הר מלך

מוזמנים:

יואב הכט

–

רכז מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוריאל שם טוב

–

רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרון חצור

–

סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה

רעות הרשקוביץ

–

כלכלנית, משרד הבריאות

רויטל אורדן

–

מנהלת מערך אמבולטורי בברה"ן, משרד הבריאות

מירי כהן

–

מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

פסח ליכטנברג

–

מנהל מחלקה פסיכיאטרית, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתמר גזלה

–

מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה גיל פרואקטור

–

מנהל אגף אקלים מיטיגציה, המשרד להגנת הסביבה

יצחק קדם

–

מרכז אקלים מיטיגציה, המשרד להגנת הסביבה

חנן פריצקי

–

סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יוסי שבת

–

סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אורלי יוסף

–

מנהלת תחום תקציב מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ישי גרין

–

מרכז תקציב לא פורמלי, משרד החינוך

מיכאל גנאסיה

–

יועץ השר, משרד העבודה

רבקה ברנשטיין

–

מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט

מור אלקובי

–

מרכזת בכירה רגולציה, אגף כלכלה, משרד התקשורת

אופיר כהני

–

יועץ מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל וחוסן לאומי

רן קניגסברג

–

מרכז שלטון מקומי

נוגה קרונפלד-שור

–

יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

אלון זסק

–

מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים

דרור בוימל

–

סמנכ"ל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

מירב עבאדי

–

ראש תחום רגולציה, אדם טבע ודין

שגיא דגן

–

סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל איתמר כהן

–

פעיל, ארגון מגמה ירוקה

יהודה כהן

–

אביו של נמרוד כהן, משפחות החטופים

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

צביה מוסקוביץ

מנהלת הוועדה:

נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

בוקר טוב לכולם. הישיבה הראשונה של הוועדה לפיקוח על קרן העושר. לפני הכול קודם כל אנחנו נשמע את משפחות החטופים כדרכנו בקודש בכל ועדות הכנסת. אבא של נמרוד כהן, יהודה כהן, בבקשה.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

תודה רבה. כן, אנחנו עדיין פה, משפחות החטופים. זה התואר שלנו, יש לי פה אפילו שלט. אני פה לוודא שהעסקה שהתחילה תסתיים ותגיע גם לשלב השני בו הבן שלי נמצא. מה לעשות, הוא חייל, אז הוא כנראה סוג ב'. העסקה הזאת הגיעה על ידי לחצים שלנו, לחצים מבחוץ, לחצים מבפנים, והממשלה הזאת נאלצה, היה מישהו שהודה לה, אז אני אומר שהממשלה הזאת נאלצה להגיע לעסקה הזאת ובמיוחד ראש הממשלה נתניהו שאולץ להגיע לעסקה.

יש פה סיסמה שמסתובבת פה כבר הרבה זמן, רק לחץ על החמאס יביא את החטופים, אז בואו נדייק, רק לחץ על נתניהו מביא את החטופים והנה הראיה, כשלחצנו עליו מכל הכיוונים, כולל גם הנשיא טראמפ, הוא נאלץ בחוסר רצון, הפסיד את בן גביר, עם כל העצב שבדבר, והלך לעסקה הזאת.

אנחנו פה בשביל לדאוג שהיא תימשך עד הסוף. אנחנו מסתכלים על ה-3 בפברואר בו אמורות להתחיל השיחות על הפרטים של השלב השני, השיחות על הבן שלי. אנחנו נהיה שם, נדאג שהשיחות האלה ייצאו לפועל וגם נדאג שהשלב השני של העסקה ייצא לפועל, שלב שלישי והכול. אנחנו פה נלחמים למען הצלת חיים והשבת חללים לאדמת מדינת ישראל.

אז אנחנו נישאר פה עד הסוף, בעוד שבועיים אני אהיה בוושינגטון סביב אנשי טראמפ בשביל לעודד, להודות ולוודא שאף אחד מהממשלה לא יבוא לשם לטרפד, וכבר ראינו את רון דרמר מספר לאנשי טראמפ, אין מה למהר, אין הרבה בחיים, לא צריך, מה שנקרא נציג ממשלת ישראל פועל למען הפקרת אזרחי ישראל וחיילי ישראל. אז כן, אני אגיד את זה במשפט אחד ובזה אני אסיים, אנחנו נאלצים לצאת לגורמים בין-לאומיים ולממשלות זרות בשביל לאלץ את ממשלת ישראל לבצע את חובתה הבסיסית לפי חוק של הצלת אזרחים ישראלים, דבר שהממשלה הזאת לא עושה מתוך רצונה.

איך אמר לי באחת הפעמים כשפגשתי במקרה את חבר הכנסת צבי סוכות? רק התנחלות תחזיר חטופים. אז, צבי סוכות, לא יודע איפה אתה, אולי אתה שומע אותי, אני אומר לך פה מול המצלמה, רק עסקה תחזיר חטופים ואנחנו רואים את זה. אנחנו מאושרים על שבע הבנות שחזרו ואנחנו נילחם ונשמח לראות את כל שאר החטופים החיים וחללים חוזרים. אנחנו בעד הצלת חיים, אנחנו נגד דם, הרג וסבל. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה. נראה את הסרטון.

(הקרנת סרטון).

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נפתח את דיוני הוועדה. שלום ללימור, לא הספקנו לדבר בדיון הקודם, זה היה בדקה ה-90. קודם כל אני מודה לך מאוד על התקופה שעשית, אני חושב שזו החלוקה הראשונה המשמעותית שהייתה מהקרן ועשית פה עבודה קשה ובאמת נאמנה לקרן, היית נאמנה לעקרונות לאורך כל הדרך בדיונים שהיינו ביחד, אני מודה לך מאוד.

בראשית הדברים, אני יודע שכולם הגיעו בדקה ה-90 בזכות מנהלת הוועדה, נטלי, שעשתה אתמול טלפונים ושלחה מיילים והסבירה לאנשים את המצב למרות קריאות משרד האוצר, היו מספר מועט של משרדים שפנו לוועדה. הוועדה הזאת יוצאת עכשיו לדרך עם חלוקה משמעותית יותר, אנחנו משנה לשנה נגדל בסכומים. אנחנו יוצאים לדרך חדשה כי זו החלוקה המשמעותית הראשונה ולכן אנחנו צריכים לעשות את זה וזה מה שיקבע גם להמשכיות של הוועדה בשנים הבאות.

אני רוצה לספר לכם קצת על הוועדה. בהתחלה היו דיונים בוועדת המדע, על ידי חבר הכנסת גפני, גם גפני ראה את זה כוועדה שחייבת להיות בנפרד מוועדת הכספים. המטרה היא באמת שלוועדה הזאת, כדי להיות נפרד מוועדת הכספים, כי אנחנו לא יכולים להיות קופה קטנה של משרד האוצר, כי זה כסף ששייך לאזרחי ישראל, לדור העתיד שלנו ואנחנו, הוועדה, חברי הכנסת כאן, החשיבות הכי גדולה שלנו זה להביא את הכספים האלה עד לאחרון הילדים בישראל, שלא נשכח אף אחד, נשתדל להגיע לכולם.

חשוב לי להגיד לכם, משרדי הממשלה. הרבה פנו אליי, אני לא רוצה להגיד איזה שרים, אבל התקשרו אליי וביקשו 140 מיליון, 150, וכל מיני סכומים שהם פשוט לא הגיוניים. אנחנו לא הולכים להיות ספקים של אחד המשרדים, אני רואה את העבודה שלנו מאוד חשובה, עם שליחות חשובה מאוד למען העתיד של ילדי ישראל ואנחנו הולכים להשקיע בדברים שנראים לנו מאוד חשובים, ובאמת, גם המשרדים, תתמקדו בדור העתיד, על ההמשכיות של הילדים שלנו ולהיות ממוקדים בעיקר בפריפריה.

אני יודע שהחוק גם דיבר על תעסוקה בנגב, אנחנו נדאג לתעסוקה, נגב, גליל, חינוך, דור העתיד שלנו, הילדים שלנו, הם צריכים לראות את הכסף. הכסף הזה שייך לאזרחי ישראל, נצא מנקודת הנחה כזו. אנחנו רוצים פיתוח תעסוקה בנגב ובגליל. אני מבקש שתתמקדו בדברים שאני אומר עכשיו, אנרגיות מתחדשות. חממות למחקר זה חשוב לנו, אני קורא לכם גם, תביאו לנו חממות למחקר שמביאות רעיונות. אני יודע שיש מקומות שממיליון שקלים אפשר לעשות מפעל שמעסיק מאות עובדים בפריפריה. חלק מזה אנחנו גם רוצים להחזיר לים. מבחינת הטבע, והאמונה שלי גם, כשאתה לוקח משהו מהטבע אנחנו צריכים להחזיר לטבע בחזרה. גם בריאות הנפש.

אנחנו נצטרך להתמקד. אני אומר עוד פעם, הנקודות החשובות ביותר יהיו פריפריה, חינוך דור העתיד, דברים נוספים, לא מה שמערכת החינוך צריכה לעשות. אנחנו לא מחליפים את משרד החינוך, לא מחליפים את משרדי הממשלה, אבל כן אתם הצינורות כדי להעביר את זה לאזרחים, אנחנו נדרוש ונעקוב אחרי זה.

זה לא יהיה תקציב שמגיע משר הבריאות. סליחה, זה לאו דווקא עליו, אבל לא שום שר אחר, זאת אומרת זה בא מוועדת הפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, פשוט מאוד. אני יודע שבשנה שעברה כשניתנו כספים זה הגיע עם גזירת סרט של שר כזה או אחר, לא, זה יהיה של ועדת הגז. צריכים לדעת דבר אחד, כשזה מגיע מפה יש לזה משמעות אחת. אני לא מחפש את הטפיחה על השכם, אני חושב שהאזרחים צריכים להבין שזה כסף שלהם ולהיות מחוברים לדבר הזה.

ברגע שזה הולך ונעלם לתוך איזה שהוא משרד האזרחים לא רואים את הכסף, לא מבינים שזה בא מאוצרות הטבע. אנשים שואלים איפה הכסף של הגז ואנחנו צריכים להרגיש את זה, אנחנו צריכים להרים את הילדים שלנו, את דור העתיד שלנו, בעיקר בפריפריה. למה בפריפריה? כי עברנו תקופה מאוד קשה, מה-7 באוקטובר הדרום והצפון שותתים וצריכים המון השקעות, וזה לא המיליארדים שהמדינה מביאה להקים בתים, להקים מבנים, אנחנו רוצים לראות תוכן, כל מיליון שקלים שאנחנו נוציא פה מהוועדה אני רוצה לראות את העתיד, שזה יהיה ממש השקעה בצמיחה, צמיחה של הדרום, של הצפון, של הילדים שלנו.

זו המחויבות שלנו, שלי גם כן, לפני כל מחויבות אחרת. לכן, כמו שאמרתי, גם חברי הוועדה פה היום, אתם תבינו שהמשמעות שלנו, כולנו פה ביחד, היא מאוד גבוהה. הוועדה הזאת לא צריכה לעבור הצבעה במליאה בכנסת. מה שאנחנו קובעים זה מה שיהיה כאן, ולכן האחריות היא על הגב של כולנו, לא משנה איזה מפלגה אתם, כולנו ביחד האחריות שלנו למשוך את הדבר הזה ובאמת להוריד אותו חזרה לעם ישראל. עם ישראל זכאי לאוצרות הטבע שיש במדינת ישראל, אם זה הגז, ים המלח וכו', כל הדברים שנעשה פה אנחנו נעשה במחשבה עמוקה.

משרדים, אל תבקשו הרבה כספים, אני אומר הרבה כספים במושגים של 40 מיליון, 50 מיליון. לוועדה יש בסך הכול 189 מיליון, זה הרבה במושגים שלנו, אבל זה מעט מאוד כשזה מגיע להשקעות בתחומים רחבים. בשנים הבאות הצפי הוא לסכומים הרבה יותר גבוהים, זה כל שנה הולך וגדל כמעט במיליון שקלים פלוס מינוס. אנחנו אחראים פה לכל שקל. לא יהיה פה מצב שיש לנו 189 מיליון, נשמע לנו הרבה, זה מעט מאוד במושגים של מדינה ולכן אנחנו נשים לב לכל שקל לאן הולך, אנחנו רוצים לראות שיש פה צמיחה.

כמו שאמרתי, פריפריה חשוב מאוד, כי הפריפריה מאוד נפגעה בשנה וחצי האחרונות והאחריות שלנו להביא את זה לאזרחים. זה ההבדל בינינו לבין ממשלה. אנחנו לא ממשלה, אנחנו לא נוכל לספק את הכסף לממשלה, אנחנו כן נדרוש שזה יהיה השקעה, בשיתוף האוצר כמובן, נמצאים פה מאגף התקציבים, ואנחנו נעשה את זה כמה שיותר טוב.

אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה ועל הנוכחות הרחבה כאן ושיהיה לכולנו בהצלחה למען עם ישראל.

בבקשה, לימור, יושבת ראש עמיתה שלי.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל אני רוצה להודות לך ולברך אותך, קיבלת ועדה מופלאה, צוות של ועדה שאני באמת אומרת שזה הצוות הכי טוב בכנסת. מבחינתי אחד הסימנים לזה שהקב"ה מאוד מאוד אוהב אותי זה שזכיתי להיות במקום הזה. זה צוות מקצועי, מיומן, מסור, אידיאליסט, ובאמת אני ממש שמחה שאתה יושב פה ותזכה לקבל את העבודה והשותפות הזאת. זו גם הזדמנות שלי לומר לכם תודה, אנחנו נעשה את זה יותר מסודר בהמשך.

אז לברך אותך שבעזרת ה' יהיה לך ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך ושתהיה מכוון למקומות ש – וגם בהקצאה המבורכת הזאת של הקרן לאזרחי ישראל, שבעיניי היא אחד הדברים הכי יפים שיש במקום הזה ובמדינה הזאת, זו קרן שבאמת דואגת ורואה את החשיבות של דור העתיד ואת החוסן שלו וחיזוק העוצמה שלו בכל התחומים, בחינוך, בעולם הבריאות, בריאות הנפש, גם בחוסן החברתי, אז הקרן הזאת היא ברכה למדינת ישראל וזכיתי להוביל את הקרן הזאת במשך השנתיים האחרונות, זו הייתה זכות עצומה עבורי.

וגם לראות את הברכה שיש בארץ הזו שלנו, שזכינו לה, הקרן הזאת זו קרן שמפקחת על משאבי הטבע, על המיסים, על ההקצאות שניתנות דרך משאבי הטבע של מדינת ישראל, אז גם לגלות את הברכה שיש בארץ הזאת. אני חושבת שאנחנו לא יודעים להסתכל על זה ככה, אבל ארץ ישראל היא באמת ארץ מבורכת, התורה מספרת לנו את הדבר הזה ואנחנו בוועדה הזאת מגלים את הגודל של הארץ הזאת, את העוצמה שלה, את הברכה שלה.

קראתי את ההקצאה הנוכחית, וכמו שאמר היושב ראש, אני חושבת שיש לנו הרבה מה לומר ביחס להקצאה הזאת, יש לנו הרבה מה להוביל, לתקן, לשנות, להרחיב, להעמיק בהקצאה הנוכחית. היום זה בעיקר יהיה הצגה של ההקצאה, יש פה גם דברים שביחס להקצאה הקודמת אנחנו נצטרך לדייק אותם, ביחס לחלוקה של ההקצאה הנוכחית, כפי שראה משרד האוצר להקצות אותם.

אני כן אומר שלצערי הרב, וזה משהו שאולי לא יפה לומר, אבל בהקצאה הנוכחית לא היה שום שיג ושיח עם הקרן לאזרחי ישראל, זאת אומרת אנחנו מקבלים פה איזה שהוא מוצר מוגמר, מוצר שדי הונחת על הוועדה ולכן אני חושבת שהשינויים שיצטרכו להתחולל בתוך התקציב הזה יהיו שינויים גדולים כדי לוודא שהדברים ייעשו גם בשקיפות וגם באמת למטב ולהוציא את המיטב מההקצאה הנוכחית.

אז שוב תודה רבה לכולם ובעזרת ה' נעשה ונצליח. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת, אני מכירה את ההקצאה היטב, קראתי אותה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

ההקצאה היא לא תורה מסיני, אנחנו עושים פה עבודה עם כל המשרדים. אנחנו נשמע את כל המשרדים, נעשה את זה יותר מדויק, מה שקיבלנו זה מספר משרדים שפנו לאוצר, אבל כמו שאמרתי, הסמכות היא בידי הוועדה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על הובלת הוועדה. מעטות ההזדמנויות בכנסת ישראל שאדם הוא מייסד של ועדה. מבחינת הקצאת כספים זה היה ועדה ראשונה. גם כשלא הסכמנו לאן הולך הכסף נעשתה עבודה יסודית ורצינית.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חלק מהדברים כן הסכמנו.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, יש דברים שעבדנו בהסכמה, אבל לא חשוב, הייתה עבודה רצינית ויסודית, אני רוצה להודות לך על השנים הללו ולברך את ואטורי שימשיך באותה יסודיות ורצינות. אני כן אוהב לשמוע את הנחישות שלו לדאוג לנגב, לגליל, לאוכלוסיות שנשכחות, לאוכלוסיות שמצוינות בגוף החוק כדור העתיד ורווחת הילדים וכו' וכו'. נצטרך לפעול בתבונה ולהקצות כסף ולעבוד על הכול ביחד. בהצלחה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בכלליות, לפני שנצלול. קודם כל אני שמחה לשמוע את הדברים שלך, הם מעודדים אותי, ואני מאוד מקווה, אבל לצערי אני גם מאוד סקפטית, כי השינויים שאנחנו נוכל לעשות מול האוצר הם לא גדולים, כי כשעלה שר החינוך לפני כמה שבועות ואמר לא יקוצץ הכסף לתנועות הנוער, היה לי ברור בדיוק מאיפה הכספים מגיעים, הם מגיעים מפה. עכשיו מה נעשה? זה אחת.

אני חושבת שמטרות הקרן הובהרו בצורה מאוד מאוד ברורה וחשובה בחוק שחוקק ב-2014 ובהקצאה הראשונה זה לא בא לידי ביטוי. בנוסף אני אומר שכבר שבוע גם אני וגם הצוותים שלי מנסים להגיע לאיך בפועל היה ביצוע של הכסף ואנחנו לא מצליחים. הוקצה 30, מה היה הביצוע בפועל? אני שבוע לא מצליחה להגיע לנתונים האלה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היית מגיעה לוועדה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם לך אין.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

יש את זה. אנחנו נעקוב אחרי הביצוע בפועל, נראה איך הדברים מתבצעים.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיונים אנחנו עקבנו אחרי הביצועים ויש דברים שכבר - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני כבר שבוע ניסיתי להגיע ולא הצלחתי.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש 40 מבנים של תנועות נוער, אפילו המיקומים שלהם.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שעבר ל-2025.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. של עכשיו.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על מה שהיה, על הביצוע. אני יכולה להגיד לך שבמשך שבוע לא הצלחתי להגיע לזה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אני אמצא לך את זה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה, אחר כך ניכנס לזה, אבל אני כן חושבת שחלק מהכספים מההקצאה הקודמת, לא השתמשו בהם וזה משהו שחשוב לבדוק, אולי אפשר להשתמש בהם השנה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, השתמשו בהכול ואנחנו וידאנו שהכול יהיה בשימוש.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

חברים, תגידו את התפיסה שלהם. לגבי שתי ההערות שלך. אחת, לגבי החלוקה שהייתה בשנה שעברה, אנחנו נציג את זה בוועדה ונוכל גם לפקח על ביצוע. בסופו של דבר הכספים הופנו, אנחנו צריכים לראות שזה נבנה ונעשה וזה חייב להיות בשיתוף הוועדה. אנחנו נגיע למקומות ונבקר במקומות שנעשו דברים. חשוב לי שיידעו שזה הגיע מקרן הגז, זה אחת.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לתקן אותך, זה לא רק קרן הגז, זו קרן שמגיעה גם ממשאבי הטבע בנגב.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אני אמרתי, יש עוד כמה דברים בים המלח וכו'. אנחנו נציג את הדברים האלה. זה אחת. שתיים, אנחנו לא נוכל לתת כסף כל שנה לאותה משימה בסכומים של רוב הכסף של הקרן כי אז זה נוגד את החוק. חוק שהיעד שלו זה באמת השינוי הזה. לכן זה לא יקרה שנה אחר שנה אותם כספים ואף אחד לא יוכל להרים כוסית שבועיים לפני שמאשרים פה את התקציב.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אנחנו פתוחים לשמוע.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, צדקת בדברי הפתיחה שלך בזה שכספי הקרן לא אמורים להיות המשך ישיר של ועדת הכספים, של קופה של כספים קואליציוניים כממשיכה של תקציב המדינה, אבל אני מוכרח להגיד לך, אני לא מבין למה אנחנו דנים בהצעה שמונחת בפני הוועדה כי היא משקפת בדיוק את זה. יש פה כספים אך ורק להמשך השקעות של תקציב המדינה. אין אנרגיות מתחדשות, אין עידוד תעסוקה בנגב ואין, יכול להיות שבהמשך תכניס, אבל כרגע אין.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תסתכל מסביבך, כל משרדי הממשלה שנמצאים פה, 90% מהם לא נמצאים בתוכנית ולכן תבין שאנחנו הולכים לכיוון - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני לא מצליח להבין למה אנחנו דנים על הצעה ש – כרגע בפני הוועדה, בפני חברי הכנסת, בפני הציבור, הונחה הצעה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה ההליך. אתה צודק, אבל זה ההליך.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

הוזמנו לפה הרבה משרדי ממשלה שלא נמצאים בתוכנית, לכן כולם יציגו את התוכנית שלהם ואנחנו נחליט פה בוועדה למי אנחנו נותנים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הדברים אמורים לעבוד ההיפך. אם הוועדה מציעה הצעה, אם אתה או חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יושבת הראש הקודמת, הייתה מביאה הצעה לוועדה ועליה היינו דנים עם משרדי הממשלה הייתי אומר בסדר, אבל ההליך הוא הפוך.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יוראי, זה ההליך לפי החוק. ברור שהיינו מעדיפים את מה שאתה מציע, ברור, אבל זה ההליך בחוק.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מעדיף.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

זו ועדה דמוקרטית, אתה תשמע את כולם ותגיד מה דעתך, תהיה לך אפשרות להחליט.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שמעתי את כולם, עכשיו זכותי לדבר. אני הצבעתי נגד הנוהל שאושר פה בוועדה שאמור להגיד איך אנחנו הולכים לדון בהצעה. ההצעה שמונחת כרגע בפני הכנסת, בפני הוועדה, לא עומדת בכללים של הנוהל. אין פה פירוט על למה ההצעות - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תתקדם, פתיחה, מה אתה מצפה. יש לך עוד 30 שניות לסכם את דבריך.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם לא תפריעו אני אצליח לסכם את דבריי. אני מבקש לקבל את ההתייחסות של היועצת המשפטית לפני שמוצגת ההצעה הזאת, היא לא עומדת בכללים שקבע המחוקק ושקובע הנוהל. אין פה מה הסכומים שמוקצים לטובת אנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב, איפה זה מופיע בהצעה? החוק קובע מה הסכומים שיצורפו.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

יוראי, ההצעה הזאת מונחת בצד מבחינתי, אנחנו רוצים לשמוע את משרדי הממשלה. אני אומר לך שמה שאתה אומר זה בסדר גמור, אמרתי דברי פתיחה לא סתם, היית צריך להקשיב, לא רק להשמיע, גם להקשיב למה שאמרתי. אמרתי לכולכם תבואו בראש פתוח לוועדה. תעזוב את הנייר הזה, תניח אותו בצד.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת ההצעה שאנחנו דנים בה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא, אתה לא דן בכלום כרגע.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יושב ראש הוועדה, אני מציע, אדוני יושב ראש, מאחר שההצעה הזאת לא רלוונטית וכמו שאמרת, היא תשונה מקצה לקצה, שלח את משרדי הממשלה, שחלקם הגדול לא נתנו בכלל הצעות, לעבודה, יעשו את עבודת המטה שהייתה אמורה להתבצע ויגישו בפני הכנסת הצעה שעומדת גם בהוראות החוק, גם לפי הנוהל שהוועדה הזאת אישרה לצורך הדיונים האלה. מה שאתה אומר לי עכשיו זה שדנים בהצעה שהיא לא רלוונטית בכלל? אז מה הטעם?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה, חברים. אנחנו נתחיל עם משרד האוצר, רכז מאקרו באגף התקציבים, יואב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

שלום, יושב הראש, שלום יושבת הראש הקודמת. אנחנו נשמח להציג קצת מן הרקע לגבי הרעיון שעומד מאחורי ההקצאה שאנחנו דנים בה, לאחר מכן אני אציג את ההקצאה עצמה שהיא הבסיס לדיון כאן. קרן העושר, הקרן לאזרחי ישראל, קרן שמכניסה את ההכנסות שמתקבלות מההיטל המיוחד, בעיקר על חברות הגז, אבל בכללי ממשאבים דומים. המטרה של הקרן היא מניעת נזקים כלכליים שייקרו בעקבות ייצוג גבוה של סקטור ראשוני. סקטור ראשוני הכוונה בהקשר הזה למחצבים.

מהאמפיריקה של הכלכלה אנחנו לומדים שכאשר משק מסוים, במיוחד משק קטן, נהנה מיצוא משמעותי של מחצבים המטבע המקומי מתחזק באופן שפוגע בתחרותיות של שאר המשק, של שאר הסקטורים. ראינו את זה למשל ב-2022 כאשר השקל היה מאוד מאוד חזק, ראינו איך יצואנים מכלל המגזרים, לרבות גם בהייטק, נפגעים מזה. העלויות שלהם מאוד עולות, ההכנסות שלהם מחו"ל קטנות באופן יחסי, כי אותו דולר שהם מכניסים שווה פחות.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה קשור עכשיו לקרן העושר?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הוא מדבר על המחלה ההולנדית.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו 200 מיליון שקל להשקיע במטרות טובות לפי חוק.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מציע שחבר הכנסת יסתכל על התמונה היותר רחבה, זה לא 200 מיליון שקל להשקעה שהוועדה פה מחלקת.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אנחנו עושים בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים. מה הקשר בין מה שאתה אומר לוועדה הזאת?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהוא אומר שהרעיון הוא מניעת נזקים שאנחנו לוקחים את משאבי הטבע ומשתמשים בהם, להשאיר משהו לדורות הבאים, כלומר להשקיע חזרה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זאת מטרת הקרן, אבל התיאור של המצב הכלכלי כרגע בשווקים, מה הוא רלוונטי לדיון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא תיארתי את המצב הכלכלי כרגע בשווקים, תיארתי את המטרות שבגינן הוקמה הקרן. אני חושב שזה רקע מאוד מאוד חשוב לחברי הוועדה ולמשרדי הממשלה שנמצאים כאן בהזמנת היושב ראש כדי להבין מה מניע את הרציונל הכללי של קיומו של סכום הקצאה מקרן העושר, ואני אגיע גם לזה, ובפרט מה מניע את ההקצאה בפועל, את הסכומים שבפועל מייעדים לשימושים שונים.

כמו שאמרתי, יש נזק כלכלי שנובע מיצוא של סקטורים שונים כאשר סכומים של היצוא הם מאוד גבוהים. המטרה של הקרן מלכתחילה היא למנוע את הפגיעה בצמיחה, למנוע את הפגיעה בתחרותיות, וזה גם מה שצריך לעמוד לנגד עינינו כשאנחנו באים לבחון את סכום ההקצאה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא הבנתי. תן לי דוגמה, איך כיתת לימוד או מועדון לנוער מונע את ה - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

הוא לא מדבר על משהו ספציפי. אתה מכיר את הסיפור של המחלה ההולנדית?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אני מבין, שלקחו כסף ולא שמרו והשתמשו מהר ולא חשבו על העתיד.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש פה שני דברים שונים. יש קודם כל את הנזק לטווח ארוך, זה מה שאתי להגיד עכשיו, אבל עוד לפני זה, מה שאמרת שתרצה שאני אחזור. התופעה של המחלה ההולנדית, מה שאמר היושב ראש וגם שאר החברים, היא תופעה של פגיעה בתחרותיות של המשק בעקבות דומיננטיות של סקטור ראשוני.

בסוף סקטור הגז בישראל לא מעסיק המון המון אנשים, הוא לא מערב המון מהציבור, אנחנו לא נסיכות מפרץ שזה הסקטור העיקרי שנמצא בה, אבל ככל שהסקטור הזה ייצא יותר כך הוא ישפיע גם על סקטורים אחרים ואנחנו עלולים להיקלע למצב שבו שאר הסקטורים היצרניים שלנו נפגעים כתוצאה מהגז, שזה כמובן תוצאה לא רצויה. ראתה לנכון הכנסת בשנת 2014 להקים קרן שתמנע את התופעה הזאת.

מנגד ראתה לנכון הכנסת לאפשר את ההנאה מקיומם של אותם מחצבים בשטחים של מדינת ישראל לטובת האזרח, לטובת הבטחה של הצמיחה ארוכת הטווח, לטובת הדורות הבאים, כדי לפרוס את אותם מחצבים שהצטברו בקרקעית הים במשך אלפי או אולי מיליוני שנים, לאפשר את ההנאה מהם גם לדורות שאחר כך כשאנחנו בסופו של דבר מרכזים את ההוצאה שלהם מקרקעית הים במשך מספר דורות לא רב ככל הנראה. אנחנו מנסים לייצר פה משק יותר בריא, משק יותר צומח ופריחה תעסוקתית בכל המגזרים.

ומעבר לזה הוועדה גם בזמנו הגדירה כמה מטרות מסוימות שהיא חושבת שהוועדה העתידית בעת הקצאת הסכומים במסגרת חוק התקציב השנתי תשים לנגד עיניה ותבחן האם - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהממשלה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הממשלה, בוודאי. הממשלה מגדירה את ההצעה והחוק מגדיר מספר מטרות פרטניות. מעבר למטרה הכללית של קידום מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, היא מגדירה מספר מטרות יותר פרטניות שהיא רצתה לשים על שולחן הוועדה העתידית, הוועדה הזאת, בעת בחינת הצעת הממשלה כדי לבחון האם הוצאו סכומים כלשהם למטרות הפרטניות האלה, והמטרות האלה הן מחקר ופיתוח, מחקר ופיתוח באנרגיה מתחדשת, קידום של אנרגיה מתחדשת בכללי, תעסוקה בנגב ואני חושב שפירטתי את כולם.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה ההצעה מבחינה צורנית לא כוללת את הסכומים לטובת המטרות הפרטניות כפי שמורה החוק? אני לא מדבר מהותית, אני מדבר על צורנית. פה אני אשמח לקבל את ההתייחסות של היועצת המשפטית לוועדה. החוק מאוד ספציפית ומגדיר שההצעה, אני מצטט: תפרט את הסכומים המוקצים לטובת היעדים שהרגע מנית. אם החלטתם אחרי בחינה אפס אז למה לא כתוב פה אפס? למה לא כתוב פה כלום? אין התייחסות בכלל לדברים האלה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מאמין שכתבנו באותו נוסח כמו שהוסכם פעם שעברה, שהדברים לאחר בחינה לא הוקצו סכומים - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אושר נוהל. אני מפנה אותך לסעיף 13 בנוהל: ככל שבהחלטת הממשלה הוחלט שלא להקצות סכומים למטרות האמורות, על משרד האוצר לפרט מדוע הוחלט שלא לכלול הקצאה עבור מטרות אלה. זאת אומרת אין פה גם את הפירוט הצורני של כמה כספים מוקצים לארבע המטרות האלה שמנית, וגם לא את הפירוט הנדרש לפי הנוהל שאושר פה בוועדה. לכן ברמה הצורנית, אולי היועצת המשפטית תוכל להגיד למה אנחנו דנים במסמך הזה אם הוא חסר את הדברים המהותיים האלה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מאמין שעמדנו בדרישות של הנוהל ועמדנו גם בהגדרות שהוגדרו בפעם הקודמת של ההקצאה, וככל שהוועדה תבקש שאנחנו נחדד מעבר לזה אפשר לחדד. אפשר גם לחדד פה בעל פה בוועדה. אם הוועדה תבקש אנחנו גם יכולים לחדד בכתב, כמו שעשינו בפעם שעברה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

בסדר גמור. אני חושב שכדאי שנשמע את כל ה - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את ההתייחסות של היועצת המשפטית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הוא ישלים ואני אתייחס.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אתה לא מנהל את הוועדה, אני מנהל את הוועדה, שכחת?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא שכחתי, אבל אני ביקשתי התייחסות של היועצת המשפטית.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

יש פה הרבה ארגונים, אני לא חושב שכל המשרדים הגישו את ההצעות שלהם לאוצר ולכן אנחנו רוצים לשמוע את כולם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אבל הוא לא סיים.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא סיימתי עדיין.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לגבי האכיפה של ההצעה שעומדת פה בפנינו, אנחנו לא נקבל את ההצעה ככתבה וכלשונה, לא נוכל לקבל אותה, גם על פי החוק, ולכן אנחנו שומעים את כל המשרדים פה היום.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש רשימה בנייר של הממשלה של בקשות ממשרדים, כמו רווחה ואחרים, שבכלל לא נכללו בהצעה של הממשלה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

והם פנו לוועדה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש שם גם את אלה שלא קיבלו כסף, זה בדף האחרון של ההצעה הממשלתית. יש שם רווחה, נגב-גליל ואחרים, שביקשו ולא תמיד קיבלו.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

טוב, תמשיך.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

תודה. מתוך שתי המטרות העקרוניות האלה שלשמן הוקמה הקרן בכלל אנחנו גוזרים גם את העקרונות שלפיהם אנחנו מקצים את הסכומים וההקצאה השנתית. אני רק אשלים, ההקצאה השנתית היא 3.5% מתוך סך הנכסים של דוח כספי אחרון שהונח על ידי קרן העושר, בהקשר הזה הדוח הכספי של שנת 2023.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 3.5% מההכנסות?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא מההכנסות, מהנכסים. מדובר בסכום של כ-189 מיליון שקל, לפי הערכתנו. בסופו של דבר זה יתברר לפי שער הדולר שיהיה נכון לאותו יום שבו תאושר ההצעה ויאושר התקציב, אבל אנחנו מדברים על סכום של כ-189 מיליון ₪.

אותם עקרונות שעומדים למול עינינו הם קודם כל ההוצאות שהן תומכות צמיחה, שנית, הוצאות שהן תומכות משק תחרותי, לקידום התחרותיות, שלישית, כחלק מהמטרה של הקרן להבטיח את הרווחים מהכרייה של אותם מחצבים והוצאת הגז עבור הדורות הבאים ועבור כלל אזרחי ישראל. אנחנו למדים שמטרות ההוצאה בכל שנה ושנה צריכות להיות לא מגזריות ובהסתכלות כלפי הדורות הבאים באופן רב דורי.

אלו ארבעת העקרונות שעומדים למול עינינו. מנגד יש גם אילוצים שאנחנו מחילים על סכום ההקצאה שנגזרים מהרעיון שעומד בבסיס החוק. העיקרון הבסיסי של האילוצים האלה הוא הזמניות. כמו שאמר יושב ראש הוועדה, אין יכולת לוועדה כיום לחייב כסף שיוקצה בשנים הבאות ולכן כאשר הוועדה דנה פה בהצעות שונות נכון שהיא תגביל את עצמה והממשלה תגביל את עצמה בהצעתה להוצאות שיש להן סופיות כלשהי, שהן לא מחייבות הוצאה גם בשנה הבאה וגם בשנה אחר כך וגם בשנה שלאחר מכן, כי הדבר לא עומד ברוח החוק.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שעשיתם. ההצעה של שנה שעברה היא בדיוק כמו ההצעה של השנה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו לא ואנחנו נגיע לזה גם בדיון בהצעה הספציפית.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתה בונה מבנה חינוכי, לצורך העניין, אז אתה גוזר על הממשלה הוצאות 100 שנה קדימה של תפעול ותוכן.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אותן הוצאות לא יוקצו מסכום ההקצאה של קרן העושר והן מותנות בכך שיש מי שיודע לממן אותן. הרי אנחנו לא מחפשים לבנות בניינים שאף אחד לא יתחזק אותם, זה יהיה ממש בזבוז של הסכומים ששייכים לאזרחי ישראל.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם לפי שיטתך, לפי הלוגיקה הזאת, לפי ההיגיון הבריא שהצגת, גם את בניית הכיתות ותשתיות הלימוד הממשלה יודעת לעשות לפני שהקרן קמה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אנחנו לא רוצים לבנות כיתות ולא בתי ספר, ואני אגיע להצעה הנוכחית.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמעט אין פה פעולה שלא הייתה מבוצעת על ידי הממשלה בעבר. בתי חולים פסיכיאטריים, לשפץ או לבנות, הממשלה עשתה את זה בעבר.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אגיע להצעה הנוכחית, היא לא כוללת מבנים של כיתות לימוד ולא של בתי ספר ואני אציג אותה כשיורשה לי.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי, לא בניתם בתי חולים לחולי נפש ולא שיפצתם?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כן, אני עוד מעט אגיע לזה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה אתה לא אומר שזה לא בונה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לפי דעתי לא בונים עם הסכום שיש בתי חולים וכי הוועדה דרשה לשנות את ה - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי שבניתם. אז אתה לא בקי בתקציב האוצר, בניתם ושיפצתם בתי חולים לחולי נפש לפני שהקרן הזאת קמה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אשמח להתייחס.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה צריך לדייק.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אדייק, אני אשמח לדייק אותך.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יכול להציג לנו נתונים לא נכונים.

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

מתמודדי נפש, ברשותך, חבר הכנסת מיכאל.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מועדוני נוער בניתם, גם לפני האירוע הזה וגם הקציתם את זה במפעל הפיס.

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

הרמת נושא ממש חשוב. אנחנו אישרנו 35 מיליון שקלים להקמת בתים מאזנים, שזה דבר בעיניי מאוד חשוב להקים בתים מאזנים, אבל מה שנעשה כאן זה דבר שלא ייעשה ואנחנו צריכים לקבל חוות דעת משפטית. המדינה באה ונתנה כסף, 30 מיליון שקלים, לקופות החולים, ואמרה להם תקימו מבנים, תקנו מבנים ותפעילו אותם. באו קופות החולים ואמרו שזה לא כלכלי בשבילם, זאת אומרת שאתם, הוועדה לצורך העניין, הקצתה 30 מיליון שקלים לקופות החולים והם אומרים שהם לא רוצים את זה, זה דבר גירעוני.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איפה הכסף?

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

זה בדיוק מה שאני שואל גם, בהמשך לדברים של חבר הכנסת מיכאל ביטון.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בתים מאזנים זה שירות ייחודי חדש שלא מגובה מספיק בתקציבי הפעלה. אז גם בונים משהו שבניתם בעבר וגם בונים משהו שיש לו השלכות לעתיד לטיפול.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כפי שדייק, חבר הכנסת לוי, הסכומים שהוקצו בשנה שעברה לתחום הבריאות לא הלכו לשיפוץ בתי חולים, אלא לבקשת הוועדה וספציפית לבקשת יושבת ראש הוועדה דאז, הם הוקצו לטובת בתים מאזנים. גם לבעיות שמתייחס חבר הכנסת לוי בתחום ההפעלה של אותם בתים נמצאו פתרונות, הפתרונות הם לא על חשבון הסכום שהוקצה על ידי הוועדה. וזו השאיפה, הוועדה לא רצתה לחייב - - -

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

זה ממש חשוב, כי - - -

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

גם היום היינו מבקשים את אותם סכומים עבור אותן קופות חולים והייתם אומרים לנו: חברים, אתם מקצים סכום ש - - -

<< אורח >> רויטל אורדן: << אורח >>

הסכום הוקצה להקמת בתים מאזנים על ידי ארבע קופות החולים. ארבע קופות החולים רכשו מבנים והם בתהליכי הקמה של בתים מאזנים. יש לזה חשיבות פעמיים. החשיבות הראשונה זה בהרחבת המודל של בתים מאזנים ותיקוף שלו על ידי נותני השירות הגדולים ביותר בתחום הבריאות. זאת אומרת גם הרחבנו, גם תיקפנו את המודל, גם ההתקשרות, אם קודם ההתקשרות עם בתים מאזנים הייתה תלויה ברצון של הקופה, היום ההתקשרות היא מובנית בתוך התהליך. הקופות מקימות ארבעה בתים מאזנים, רובן כבר רכשו את הנכסים והם כבר בתהליכי - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להגיד לנו איפה הם קמו?

<< אורח >> רויטל אורדן: << אורח >>

כן. יש לנו את לאומית בבאר שבע, מכבי באשקלון, מאוחדת בקיבוץ גבת בצפון וכללית, אנחנו סוגרים סופית את הנכס עכשיו. כל ארבע הקופות הקימו בתים.

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

רויטל, עם זה אין לי בעיה, הבעיה שיש לי שכולם צריכים להבין שקופות החולים לא יפעילו את הבתים המאזנים והם ייצאו בקול קורא למי שרוצה להפעיל. זאת אומרת שיכול להיות גם שמי שיפעיל את הבתים המאזנים ישלם שכירות לקופת החולים בכסף שלנו.

<< אורח >> רויטל אורדן: << אורח >>

ממש לא. הקופה יכולה להפעיל את השירות הרפואי, בין אם זה עם שכירים שלה ובין אם היא לוקחת ספק ומשלמת לו, אבל השירות מוגדר כשירות של הקופה. זה לא שהספק משלם שכירות, ממש לא. הספק לא ישלם שכירות לקופת החולים.

<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>

זאת אומרת שהספק יקבל את הנכס.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נעשה ישיבת מעקב על הכספים שחולקו. אנחנו לא כרגע בוחנים את הכספים אחורה, אבל תקבלו תשובות להכול, אנחנו נעשה דיון מעקב, אני רוצה לראות איפה זה הושקע, מה נעשה עם הכספים לראות שזה בוצע בפועל.

כרגע בואו נסתכל קדימה כי הבאנו לכאן הרבה משרדי ממשלה, נטלי עשתה עבודה קשה, נשמע את האוצר. סיימת, יואב?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא, קודם כל לא הצגתי את ההצעה הממשלתית ורציתי עוד להשלים אמירה חשובה לגבי אותם אילוצים שמביאים אותנו להעמקה בזכות חבר הכנסת ביטון ולוי. העיקרון שעומד מאחורי האילוצים הוא ההימנעות מחיוב הוועדה העתידית שתדון פה בקרוב על תקציב 2026, וכנ"ל גם לגבי השנים הבאות. אנחנו לא יכולים לחייב את הוועדה העתידית להקצות סכומים מסוימים עבור שימושים שאנחנו קובעים היום ולכן כשאנחנו מציעים הצעות במסגרת ההצעה הממשלתית וכאשר המשרדים פה יציגו הצעות שהיושב ראש ביקש מהם להציג, חשוב לבחון האם ההצעות האלו מחייבות הוצאה עתידית או שבאופן סביר אפשר להגיד שמדובר בהוצאה סופית שיש לה התחלה, יש לה סוף, היא לא מקימה איזה שהוא פרויקט שיום אחד לא יהיה אפשר לבטל והדברים משתרשרים לכל מיני נקודות.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם המשמעות של האמירה האחרונה שלך, שבסוף הממשלה הולכת רק לברזלים ותשתיות? כי יש פה לאקונה, נניח שהשנה נממן בתים מאזנים, וזו פעולה מבורכת, ונחליט שזהו, מפסיקים. אני מניח שאם זה פיילוט של ארבעה וזה רק התחלה והקופה הכי גדולה עוד לא הקימה ולא רכשה, במשך השנים משרד הבריאות יקדם בתים מאזנים גם בלי הוועדה הזאת. גם אם זה תשתית הוא ימשיך לקדם, או כל מועדון נוער או מה שעוגן כאן, בתי חולים לנפגעי נפש. אלה פעולות שגם אם הוועדה תפסיק את המימון המשרדים ימשיכו כי הם מאמינים בזה, זה החזון שלהם. זה לגבי ברזלים.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה לחלוטין במקרה הזה לא מדויק. ההוצאה הזאת על בתים מאזנים הגיעה בגלל שיושבת ראש הוועדה ושאר החברים הצביעו על חוסר ב - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה להגיד משהו אחר, תשתית.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

גם בתשתית, גם ב – הם ראו פער במדיניות של משרד הבריאות והדברים לא אמורים חלילה כנגד משרד הבריאות, יש להם את הבעיות ואת סדרי העדיפויות שהם מתמודדים איתם ואלו בעיות קשות ואף אחד לא מקנא בהם.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ארבעה בתים מאזנים זה פיילוט. אם רוצים לטפל טוב יותר בתשושי נפש, בטח אמורים להקים כמה עשרות בתים מאזנים. זה פיילוט.

<< אורח >> רויטל אורדן: << אורח >>

אני אסביר. יש 35 בתים מאזנים ו - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל איך זה קשור עכשיו לדיון?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד איך זה קשור. אני שאלתי שאלה, זה התחיל כשאלה. השאלה האם במובלע במה שאתם מציגים לנו אנחנו נפגוש כאן רק תשתיות, רק בניינים, כי הנחת העבודה היא הבניין נגמר ואין הקצאה. אני בא וטוען שגם בניין, גם כשהוא נגמר וגם כשלא נממן אותו, מישהו אחר בממשלה ימשיך להקים בניינים כאלה כי זה צורך אמיתי שלא כוסה כראוי. אז אני שואל, למה לא יופיעו גם פעולות, פעולות חינוכיות, פעולות שמעניקות הזדמנות לכמה אלפי אנשים? יכול להיות שנפסיק את הפעולה מתי שהוא, אבל כן כמה אלפי אנשים זכו לפעולה הזאת.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אני דיברתי על זה, דיברתי בהתחלה. שמעת שדיברתי על חינוך, על פעולות למען דור העתיד.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל האם זה יהיה רק בניינים?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

למה בניינים?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שאני קולט ברשימות, זה בניינים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, בוא ניתן לו להציג את הצעת התקציב ואז נצלול.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לראות שתהיה חשיבה פעולות. חינוך זה לא רק בניינים. אגב זה בזבוז כסף, כל הנגב והגליל מלא בניינים שאין בהם תוכן, מה שחסר בנגב ובגליל זה חינוך בלתי פורמלי, אין הזדמנות שווה לחינוך בלתי פורמלי, יש פערים בהישגים במדעים כדי להגיע לממוצע הארצי. לעשות בניין זה לא משדרג אותנו, אנחנו רוצים פעולות, יותר ילדים בתנועות נוער, יותר במדעים, יותר בחוגים. פעולות, פעולות. אני חושש שמישהו מנתב אותנו לברזלים וזה מדאיג אותי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח אם פשוט נתקדם, בואו תציגו בפנינו את התקציב ואז נוכל לצלול שלב שלב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מאמין שבישיבת הפתיחה הזו - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל השאלה הזאת חשובה לי, יסמין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לך את ההצעה, אתה רואה שמונה סעיפי בינוי.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא קיבלתי תשובה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה, התשובה היא כן. אתה רואה שמונה סעיפי בינוי.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה תשובה למה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

חברים, אתם נתקעים מאחור ואני התקדמתי אלפי שנות אור קדימה. דיברתי בתחילת הוועדה, לא הקשבתי כנראה, הסברתי לכם שאני הולך קדימה, אני לא מקבל את החלוקה הזאת כרגע, לדעתי היא לא טובה והיא לא קולעת גם לכללי החוק.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק בניינים.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תנו לו לסיים. הוועדה היום ארוכה כי אתם צריכים לשמוע את כולם ולחשוב מה טוב לנו. תנו ליואב לסיים, אחרי זה תדבר היועצת המשפטית. תמשיך.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

תודה רבה. ראשית אשמח להגיע כהערה, ודאי שההצעה הנוכחית עומדת בהוראות החוק ועוד מעט אני אציג אותה ונוכל לדבר על הפרטים שלה ואני אשמח לשמוע את הטענות כנגד אי חוקיות ההצעה ככל שיש טענות כאלה.

כן אני אשמח להשלים את התשובה לחבר הכנסת ביטון, כי מדובר בשאלה מאוד מאוד חשובה. תשתיות זה מילה יותר רחבה מאשר ברזלים או בניינים, אנחנו בהחלט מאמינים שתשתיות הן המענה הנכון ביותר כאפיק השקעה של הכספים הללו שאנחנו מדברים עליהם, גם מצד המטרות של החוק, שיהיו תומכות צמיחה, שיהיו תומכות תחרותיות, שיהיו לא מגזריים, שיהיו שימושיים באופן רב דורי, וגם מצד האילוצים, אנחנו חושבים שההצטלבות של אילוצים ומטרות היא לא מקרית. אמנם המחוקק לא כתב תשתיות, ואנחנו לא מנסים להכניס לו מילים לפה ואנחנו לא מגדירים את זה כאיזה שהוא אילוץ משפטי, אנחנו חושבים שבהחלט זה האפיק הכי נכון להקצות את הכספים הלו. וגם אם יש עוד דברים שהם בשוליים של התשתיות - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין מניעה גם בפעולות, פעולות של הון אנושי והזדמנויות לצעירים ולנוער.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש בעיות קשות מאוד עם מימון. אני לא יודע מה אדוני מתכוון בפעולות, אנחנו יכולים לדון על דברים פרטניים.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חושבים פתוח.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בואו נתקדם להצעת התקציב, איך נדע?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יסמין, איש האוצר אמר שהשאלה שלי חשובה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח שהיא חשובה, אבל אתה לא רוצה לראות את זה בפועל?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אי פעם הפרעתי לך לקבל תשובה ממישהו?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל אני לא אומרת שאני אפריע לך בחזרה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. זה לא בסדר.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אם תרצה אני אציג את ההצעה עכשיו.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

טוב, ניתן לאוצר להציג את ההצעה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

ההצעה הממשלתית כוללת ארבעה רכיבים, אני אציג אותם בקצרה כדי שיהיו גם בפני החברים ואז אני אשמח להציג כמה מילים על כל אחת מההקצאות ולהתייחס ככל שיעלו שאלות לגביהן.

ראשית, מוסדות תנועות הנוער. מדובר בהקצאה לטובת בינוי או רכישה של מתקנים על ידי רשויות מקומיות שישמשו את כלל תנועות הנוער שיכולות להיות פעילות בתחום של אותה הרשות. מדובר בפעילות שלא נעשית על ידי המשרד. זו השורה הראשונה. אם אפשר אני ארוץ, כדי שהכול יהיה מוצג בפניכם ואז אני אשמח לענות לכל השאלות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, בואו נחשוב על שיטה. אני רוצה להבין איך אנחנו עושים את זה. הוא יציג הכול?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא יציג ארבע שורות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה ארבע שורות, זו השורה הגדולה ביותר, מדובר ב-124 מיליון מתוך 189 מיליון. זו השורה העיקרית.

שורה נוספת של ההצעה נוגעת בתקצוב של מגרשי ספורט בבתי ספר. מדובר בהוצאה שכרגע לא מתבצעת בגלל שהדברים יושבים במרחב של בין משרד החינוך לבין משרד התרבות והספורט ואנחנו חושבים שיש פה הוצאה שהיא מאוד מאוד חשובה וטובה. מדובר בהקצאה של 15 מיליון שקל במסגרת הקצאת התקציב של 2025.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לכתוב בטבלה בניית כיתות לימוד אם לא התכוונתם לזה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בניית כיתות לימוד זה שם התוכנית, זה לא השימוש, זה לא המטרה, אלא רק כדי להבהיר לחברי הכנסת היכן הדברים יתוקצבו במסגרת חוק התקציב.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אפילו לפעולה לא נתת שם. אז לצד זה תכתוב חינוך, בית כזה, בניין כזה. חינוך, בניית כיתת לימוד, זה מה שיהיה פה לדורות כתוב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

זה לא מה שכתוב.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הטבלה שהבאתם, חינוך, כיתת לימוד.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

יש את השימוש. השימוש גם מפורט בצורה הרבה יותר נרחבת בתוך גוף ההצעה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש בטבלה שעשיתם, זה לא נכון שיופיע המילה חינוך וכיתות לימוד. צריך לכתוב פה את מהות הדבר.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אם תראה את הכותרת של העמודה, הטבלה נועדה לתאר היכן הדברים יתוקצבו במסגרת חוק התקציב.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה מקביל לסעיפי החקיקה של התקציב.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לשאול שאלה. נשמע למישהו הגיוני שמתוך 189 מיליון של כל הקרן 124 מיליון יילכו לתנועות הנוער? אז בואו נסגור את הוועדה, סיימתם את התקציב ובזה נגמר. מה, אנחנו משרד החינוך? אני לא מצליחה להבין את זה, זה מעצבן.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

זה גם מה שאני אמרתי, תני לו להציג.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אשמח להמשיך את ההצגה של השורות ואחרי זה לענות על שאלות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ועוד 15 לחינוך. אז בואו נקרא לזה ועדת חינוך וזהו. למה אנחנו קוראים לזה הקרן לאזרחי מדינת ישראל? זו הקרן של ועדת חינוך.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הקרן לקופה קטנה של משרד החינוך.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, הקרן לבניין כיתות לימוד.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תחליטו ותגידו לנו מה החלטתם איך קוראים לוועדה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים ליהנות איתך, מה אתה עכשיו מלחיץ? זו ועדה שלא מחליטה היום כלום, מה אתה מלחיץ?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

זו ההצעה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא כועסת עליך, אני כועסת עליהם שהם בכלל באים עם הצעה כזו.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

את מה שאת אמרת גם אני אמרתי. כשאני שמעתי את זה אמרתי אותו דבר בדיוק.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד האוצר בא עם הצעה כזאת, מה זה ההצעה הזאת?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואו נאפשר לו להשלים את ההצגה של הקרן לבניית כיתות לימוד?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואני לא כועסת עליך אישית כי ברור לי שזה מגיע מלמעלה ושלחו אותך הקורבן.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא, אני חלילה לא קורבן. אני אשמח רק להמשיך את ההצגה של ההצעה. השורה השלישית נוגעת לבריאות הנפש. הכוונה כאן היא להקצות 20 מיליון שקל עבור פעולות שיפוץ בבתי החולים הפסיכיאטריים, במוסדות לבריאות הנפש שזקוקים מאוד לתקציב לשיפוצים, לרבות חדרי ביקורים, מרכזי משפחות וכו'.

והשורה האחרונה הרביעית כוללת 30 מיליון שקל עבור מוסדות ציבור באזורים שנפגעו ביותר בגלל המלחמה בשנה האחרונה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה מזה לנגב וכמה מזה לצפון?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

רק אני אגיד מילה אחרונה ואז אני אגיד תשובה לשאלה הזו. מדובר לאו דווקא בפעולות שיפוץ כי יש גם רשויות באזורים האלו שיש מקום לעבות את מערך המוסדות הקיים ולכן אנחנו רוצים לאפשר כאן גם הקמה של מוסדות חדשים. כמובן אנחנו מדברים רק על המוסד עצמו, לא על התחזוקה שלו, הדברים האלה צריכים להיבחן על ידי רשות מקומית ועל ידי משרדי הממשלה האחרים שתומכים בה, לרבות הנגב והגליל, כדי לראות אם באמת יש היתכנות להקמת המבנה ולתחזוקה שלו.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ושיפוץ מבנים שנפגעו במלחמה, זה נראה לך - - -

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לאו דווקא שיפוץ.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לך ממטרות הקרן? הגיוני למטרות הקרן?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני חושב שכן מכמה סיבות, אבל אם שאלתך נוגעת דווקא להקשר של האם זה כסף שהוא חלף תקציב אז התשובה היא - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה מנהלת תקומה שאמורה לטפל בדברים האלה, במבנים שנפגעו בעקבות המלחמה?

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הקצאת כסף הכי לא חדשנית שנעשתה, קרן העושר זה דבר חדשני.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

תקומה לא תוכל להשקיע בדברים, זה בסדר גמור, אנחנו מציעים שהקרן לאזרחי ישראל, גם סכום ההקצאה השנתי לשנת 2025 יוקצה למטרות האלה ומנהלת תקומה, ככל שהדברים - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

זה טיפה בים יחסית לתקציב של תקומה, עם כל המיליארדים שם. 30 מיליון שקלים אני מעדיף לתת לאזרחי ישראל.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני מבין את האמירה, אנחנו חושבים שזו הוצאה חשובה מאוד שתעזור לאותם חבלי ארץ והיא לא תהיה חלופית.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אבל זו בדיחה. יואב, תקשיב, אני מכבד אותך, 30 מיליון שקלים זה כלום, זה טיפה שתלך לאן שיש כבר מיליארדים שם שהמדינה משקיעה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בתת ביצוע, הם סיימו את השנה בלי ביצוע מלא. מאות מיליונים לא בוצעו במנהלות.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

זה כסף שייפול בדרך בכביש 6 לכיוון דרום.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

קשה לענות על כל השאלות כשהן נשאלות במקביל, אבל אני מנסה לרשום לעצמי.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

בסדר, אמרנו את דברנו. תנו לו לסיים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סיימת, יואב, להציג את השורות.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

סיימתי להציג את השורות, אבל אני חייב תשובה לחברת הכנסת פרידמן לגבי הסוגיה של החלוקה בין הנגב והגליל.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אם אתה יכול גם להתייחס, יואב, אחרי שאישרתם בממשלה את הצעת התקציב הזו, משרד האוצר ביקש לתקן את ההקצאה ולהביא לאישור הממשלה הקצאה מתוקנת, האם אתה יכול גם להרחיב ולהסביר מה נעשה במישור הזה ואיפה זה עומד.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אשמח, רק אני אשלים את התשובה שאני חייב לחברת הכנסת פרידמן לגבי החלוקה בין הנגב והגליל. אנחנו לא קבענו פה מסמרות לגבי החלוקה ביניהם, אנחנו חשבנו שלא נכון להגדיר מראש את החלוקה, בין היתר בעקבות מה שהעירו גם חברי הכנסת פה לגבי היכולת של תקומה או מנהלות אחרות לשאת על עצמן חלק מהנטל. אנחנו מקווים שכמה שיותר מההקצאה הזאת תלך באמת להרחבת המענה על ידי הקמת מוסדות ציבור חדשים, אבל אנחנו מאפשרים פה גם שיפוץ כי אנחנו חושבים שיש אפשרות שחלק מהדברים לא יקבלו מענה במסגרות תקציב קיימות וחשוב לנו לאפשר את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יואב, מה הסכום שמוקצה לעידוד תעסוקה בנגב לפי ההצעה הזאת?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הקצאה ייעודית עבור עידוד תעסוקה בנגב, הסכום הוא אפס.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שמוקצה לטובת אנרגיות מתחדשות?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

הסכום הזה הוא גם אפס.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא כתוב בהצעה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני חושב שהדברים כתובים בגוף ההצעה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה כתוב אפס?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

לא בטבלה. הטבלה הזאת, כמו שאמרתי - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכאורה מטרות הקרן, כשאתה מבצע הקצאה על פי חוק, לפי מטרות הקרן.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יואב, ההצעה של הממשלה בפניי, תפנה אותי, איפה כתוב אפס?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

בגוף החוברת.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באיזה עמוד?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אוכל לבדוק את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תבדוק, בבקשה, כי אני לא רואה.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני אשמח בינתיים להשיב ל - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת שאלה שהיא מהותית מבחינתי, זה דרישה מפורשת של החוק, לא של הנוהל, של המחוקק. איפה בהצעה שהגשתם מפורט לפי דרישת החוק מה סכום ההקצאה? אי אפשר לדפדף את זה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אני מבין את שאלתך, אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו לא ועדת ביקורת. תן לו לסיים את ההצגה. אנחנו ועדה שמחליטה, התבלבלת בוועדה, יוראי. תן לו להציג, היועצת המשפטית תדבר, אנחנו פה ועדה קצת שונה מוועדות אחרות, לא יודע אם שמעת מה אמרתי, אנחנו יכולים לא לקבל את ההצעה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ההצעה צריכה לכלול מה סכום ההקצאה, זה מה שאנחנו חוקקנו ב-2014. אי אפשר לזלזל בצורה כל כך - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אמרתי, השאלה שלך נכונה - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואני בכלל לא נכנס לאירוע המהותי.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

השאלה שלך נכונה, אני מקווה שלא תקפוץ לי פה על השולחן עכשיו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גיחי גיחי.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אין פה הצגה עכשיו של דברים. תן לו להציג את הדברים שלו, היועצת המשפטית תדבר ואנחנו בסוף מחליטים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואטורי, זה לא שאנחנו בסוף מחליטים כי לצערי הרב ממה שאני יודעת, הכספים האלה כבר הובטחו, המשרדים האלה בטוחים שהם הולכים לקבל את הכספים האלה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא, לא, לא.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואני מבקש, גברתי היועצת המשפטית, מתחילת הדיון לקבל את ההתייחסות שלך, למה ההצעה לא כוללת את ההתייחסות כנדרש בחוק?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

יואב, תשלים את ההצגה שלך.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

אני השלמתי את ההצגה, אבל היועצת המשפטית ביקשה ממני לענות על שאלה נוספת. בעקבות אישור ההצעה הנוכחית של הממשלה התקיים עוד שיח במשרד האוצר לגבי התחולות של ההצעה ובעקבות ההערות שהוועדה העירה וחברי הכנסת כאן בוועדה אמרו זאת בקול רם בדיונים על חוק התקציב לשנת 2023 ו-2024 וביקשו שההקצאה העתידית כן תכלול סכומים עבור לכל הפחות אחת מהמטרות הספציפיות שמפורטות בסעיף קטן (ד).

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אתה מתכוון לאנרגיות מתחדשות או לעידוד התעסוקה בנגב.

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

נכון. לאור ההערות האלו ובעקבות התייעצות מחדש בתוך משרד האוצר, המשרד שלח לממשלה הצעה מתוקנת שכוללת הקצאה גם לאנרגיות מתחדשות, יש סכום של 10 מיליון שקל, על חשבון חלק מהסעיפים שהוצגו כאן.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אפשר לקבל את ההצעה החדשה?

<< אורח >> יואב הכט: << אורח >>

כן, אנחנו נשמח לשלוח. אבל היא רק בגדר הצעה להחלטת הממשלה וזאת מהטעם שההחלטה לא עלתה לדיון בממשלה. היא עדיין בגדר הצעה.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם היועצת המשפטית לא הייתה שואלת את זה אז לא היינו יודעים שיש הליך חדש של הקצאה שונה של הממשלה? השקיפות לא מצדיקה שטיוטה להקצאה הזאת תופיע לוועדה הזאת בכתב גם אם היא טרם אושרה על ידי הממשלה? מזל שהיועצת המשפטית ערנית, היינו יכולים להתקדם פה בדיון על פי הדוחות שלכם בלי לדעת שמתקיים הליך נוסף של הקצאה אחרת. וגם בתיאור שלך לא פירטת אותו לפני שהיא ביקשה את זה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אנחנו לא דנים בדברים לא קיימים, בואו נתקדם.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדבר הבסיסי זה הליך שקוף. היה צריך להגיד לנו בכתב שהממשלה שוקלת לשנות את הטבלה שהיא הניחה בפנינו.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם אני מסכמת את מה שנאמר פה, מתוך 189 מיליון, 124 תנועות נוער - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

יסמין, זה לא רלוונטי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

את לא מסכמת, את לא יושבת ראש הוועדה, אני ביקשתי לתת ליועצת המשפטית.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכמת להבנתי. אני רוצה להבין.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תסכמי בשקט לעצמך.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, הוא אמר ש-10 לאנרגיות מתחדשות, אפס לעידוד תעסוקה?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

איזה יופי שאנחנו בקואליציה נותנים כבוד ליועצים משפטיים ואתם לא. בבקשה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אני אתייחס להכול, אני מבטיחה, חבר הכנסת יוראי להב, אם תיתנו לי להשלים את הדברים.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם להערה האחרונה שלי.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

גם להערה האחרונה. נאמר פה שחוק הקרן לאזרחי ישראל נחקק בשנת 2014, אחרי חקיקת חוקי ששינסקי ובהתאם לחוק הקרן החלה את פעולתה בשנת 2022, עת הצטברו בקרן מיליארד שקלים. התפקיד של הקרן הוא לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח במטרה לאפשר את המשך הקיום שלה לדורות הבאים.

שאל פה חבר הכנסת להב, הוא אמר ביחס לתהליך. בכל שנה מועבר מהקרן לאוצר המדינה סכום הקצאה שנתי ועל הממשלה להניח בהתאם להוראות החוק על שולחן הכנסת כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי את ההצעה שלה להקצאה של סכום הקצאה שנתי ולהעביר אותה להכנה בוועדה כאן.

כשנחקק חוק הקרן הוא נחקק, כמו שאמר פה היושב ראש, בוועדת המדע. חבר הכנסת גפני היה יושב ראש ועדת המדע בזמנו ולנגד עיני חברי הוועדה עמדו כמה מטרות שהראשונה בהן הייתה ליצור קרן שיש בה הפרדה מתקציב המדינה. אפילו בהתחלה דיברו על כך שהחלוקה תיעשה במועד שונה, בוועדה שונה, אבל בסופו של דבר נקבע שהמועד יהיה יחד עם התקציב באותם לוחות זמנים, לוחות זמנים חופפים, אבל נקבע שאופן החלוקה יהיה שונה.

ביחס לקרן נקבעה הוועדה הייחודית הזו בחוק כשהמטרה שלה הייתה גם לאפשר את החלוקה של כספי הקרן וגם לבצע פיקוח שוטף אחרי היישום של הקצאות שנעשו בעבר. החשש שעמד בפני חברי ועדת המדע בעת שחוקק החוק היה שהכספים ייבלעו במסגרת התקציב. דיבר נציג אגף התקציבים על המחלה ההולנדית, החששות היו גם שהכסף לא יישתה לצורכי תקציב ביטחון או החזר חובות או גירעונות של המדינה, אלא ליצור תקציב שהוא לא תקציב ב' לתקציב המדינה.

הכוונה גם הייתה לאפשר לוועדה הזאת שיקול דעת נרחב יחסית. זה קצת דומה במובן הזה לתקציב הביטחון. זאת הייתה המחשבה בזמנו, שתקציב הביטחון, הסך שלו נקבע ומאושר על ידי ועדת הכספים, אבל החלוקה של השימושים נעשית בוועדה ייחודית שהיא הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון שיש לה שיקול דעת שהוא רחב יחסית. ההנחה הייתה ליצור מודל דומה גם לגבי תקציב הקרן ולאפשר שיקול דעת רחב, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, בתחילת הדברים.

בהתאם באמת להוראות החוק נקבע שסכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות וכי הצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה הסכום המוקצה גם למחקר ופיתוח ולהשקעה באנרגיה המתחדשת והסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב. אנחנו קיימנו דיונים ארוכים בנושא הזה במועד ההקצאה הקודם וגם בהבחנה שיש בין הסעיפים, בין המטרות הכלליות ובין החובה לציין את הסכום.

יואב, אנחנו לא מצאנו התייחסות מפורטת לסכום אפס בתוך ההצעה הזו וזה כן נדרש בהתאם גם להוראות החוק וגם לנוהל, כפי שנאמר פה. אם אתה יכול להפנות באופן ספציפי נשמח לקבל התייחסות לזה. ואם לא, אז אכן זה לא עומד בדרישות. כמובן שאפשר לתקן, אבל אנחנו כן נבקש את ההתייחסות שלך לדברים.

בכל מקרה בהתאם להוראות הנוהל ולאחר שנעשה שיח רחב בנושא במועד אישור ההקצאה הקודמת הוועדה ביקשה לקבוע בנוהל את הזכות שלה לוודא שמשרד האוצר קיים התייעצות עם כלל משרדי הממשלה לקבל הצעות וחלופות לשימוש בסכום ההקצאה השנתי. על משרד האוצר, בהתאם לנוהל, להביא סקירה של הליך קבלת ההחלטות שקדם להצעת הממשלה, לרבות הצעות וחלופות שנדחו והטעמים לכך.

במסגרת הצעת התקציב אפשר לראות בעמוד האחרון את הטבלה, חברת הכנסת פרידמן, שאליה התייחסת קודם לכן, שמלמדת על השיח שנעשה במשרד האוצר, אבל אנחנו גם נצטרך, יואב, לשמוע ולקבל הרחבה של - - -

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין נימוקים ואין כלום, שורה וזהו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנוהל לא מדבר על התייעצות עם משרדי הממשלה, הוא מדבר על התייעצות עם כלל משרדי הממשלה. נאמר שמטרת הקרן היא להקצות כספים לעידוד תעסוקה בנגב, הדעת נותנת שהמשרד שמגיש את זה יערוך התייעצות עם משרד התעסוקה שאחראי על עידוד תעסוקה בנגב.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הכוונה קודם כל שתיעשה איזה שהיא התייעצות מקדימה כדי להבין מה המטרות שעומדות, וגם לפרט האם יש מטרות שנדחות. זאת אומרת מתוך איזה שהוא שיח מלא עם כלל משרדי הממשלה להבין מה המטרות שנכון להקצות אליהן.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היועצת המשפטית, האם נראה לך סביר שההצעה תוגש מבלי שבוצעה התייעצות עם משרד התעסוקה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אני חושבת שהיה צריך להיעשות שיח עם כלל משרדי הממשלה, לא רק ביחס למטרות הספציפיות האלה, אלא בכלל ביחס לכלל המטרות שמשרד האוצר היה צריך לבחון בעת או לפני שהוא מגיש את הצעת התקציב.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ההערה שלנו בשנה שעברה. לא השתנה כלום.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט בושה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נכון, אותה הערה הועלתה גם בוועדה, אנחנו נצטרך לשמוע ממשרד האוצר מה בדיוק היה השיח שנעשה יחד עם המשרדים הממשלתיים, איך הגיעו למטרות שאותן בחרו, למה נדחו מטרות אחרות. אפשר לראות גם בהצעת ההקצאה שהייתה התייחסות למטרות של אנרגיה מתחדשת, הקמת מתקני אנרגיה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, הם אמרו שזה תועדף על פניהם. הנוהל שאנחנו אישרנו פה, ואני מודה לך על ההתייחסות שלך שההצעה לא עומדת בקנה אחד עם הוראות החוק לעניין הסכומים שאמורים להיות מצורפים לה. בסעיף 13 לנוהל, שאנחנו אישרנו פה, שאתם כתבתם, כתוב שככל שבהצעת הממשלה הוחלט שלא להקצות סכומים כפי שאכן הוחלט, על משרד האוצר לפרט מדוע הוחלט שלא לכלול הקצאות. אין פה פירוט.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נכון, אז אני פונה שוב למשרד האוצר לקבל התייחסות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלא ראוי לדון בהצעה אם היא לא כוללת את כל הרכיבים שמנויים בחוק.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כיוון שיש גם הצעה עכשיו שהציג אותה יואב, שהיא הצעה שמשנה את ההקצאה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משנה ב-10 מיליון. מאיזה סעיף אגב ה-10 מיליון יורדים?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

צריך להבין איפה זה עומד מבחינת הממשלה וגם להבין שבסופו של דבר לוועדה יש שיקול דעת נרחב כדי לבחון את הדברים ולשנות - - -

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אנחנו עוברים, חברי הכנסת, מוועדה לוועדה, אנחנו לפעמים מתבלבלים קצת, לוועדה הזאת יש סמכות לדון בדברים, לקבל את ההצעות מהמשרדים, לראות למה זה נפסל.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו כל ועדה אחרת בתחום עיסוקה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא, יש הבדל. הוועדה הזאת לא מגיעה למליאה לאישור.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו תקנות שלא דורשות אישור מליאה.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

למה אתה מפריע לי?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני בשיח עם היועצת המשפטית.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אתה לא בשיח, אני קובע מי יהיה בשיח פה. לכן אני אומר, הדיון הזה של מה נעשה ולא לקבל את זה בשורה אחת, יואב, לא אישרנו או לא אישרנו. איפה הדיון? הם ביקשו משהו מסוים, אנחנו רוצים לדעת פה על שולחן הוועדה איפה הדיון נעשה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אחזק אותך, אדוני.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

תודה רבה. אנחנו נצטרך לקבל את ההחלטה פה בוועדה. אנחנו רוצים לשמוע את המשרדים, לכן המשרדים פה, אנחנו נשמע אותם ולא בטוח שנקבל כל הצעה שתוגש.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלומית, אם ההצעה הנוכחית לא עומדת בהוראות החוק והיא לא עומדת בהוראות החוק, לא ראוי לדון בה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

בסופו של דבר אמר יואב שכרגע לפי ההצעה הזו שהוגשה במקור ואושרה בממשלה, הסכום לאנרגיה מתחדשת הוא אפס ולעידוד התעסוקה בנגב הוא אפס.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר 10.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לא, זו ההצעה המתוקנת.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להציע משהו מעשי. אנחנו כן יכולים להמשיך לדון כי יש הרבה על מה לדון ולשמוע את המשרדים שסורבו ומה הם מציעים ולשמוע רעיונות. אנחנו כן דורשים שלוועדה הבאה הדיווח של הממשלה אלינו יהיה לפי החוק, לפי סעיף (ד) והתייחסות לסביבה ולתעסוקה, אפס, אם זה אפס שייכתב אפס, ולצרף לנו את כל הפרוטוקולים של דיוני המשרדים שהציגו ומה נידון בהם ואיך הם נדחו ומה הנימוקים לדחייה שלהם. כל ההליך הממשלתי.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אני מעוניין לפתוח כאן את הדיון כרגע ונתקדם הלאה. הדיון יהיה פה, ברגע שאתם טוחנים את זה לאחור - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא לאחור, אני רוצה לקבל פירוט.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא מה שאת הולכת להגיד, מה שאמרתם עד עכשיו, מיכאל, אני מקבל את מה שאתה אומר, בוא נתקדם קדימה, בואו נשמע את המשרדים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לשאול, אדוני יושב ראש הוועדה, אני לא מצליחה להבין. 124 מיליון, מה הפירוט שלו? אני לא מצליחה להבין.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

עוד פעם את חוזרת ל-124 מיליון?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לו פירוט? או שזה הכול תנועות נוער, נקודה?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא רלוונטי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח שזה רלוונטי, אני לא מצליחה להבין מה הם רוצים לעשות.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

לא רלוונטי. אתה רוצה שלא יהיה רלוונטי אז למה את שואלת את זה עוד פעם ועוד פעם? אנחנו לא רוצים שזה יהיה רלוונטי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שתהיה חלוקה מחדש לגמרי?

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

אם עכשיו אנחנו נאשר 139 מיליון למשרד החינוך אז מה עשינו?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

פתחתי את הישיבה, לוועדה הזו יש סמכויות ואנחנו נתקדם אחרת.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו לכל ועדה אחרת.

<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה מיוחד.

<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>

משרד האנרגיה, הסמנכ"לית שרון חצור.

<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>

לבקשת הוועדה אנחנו בשיח שהיה לנו עם האוצר הצענו מספר פרויקטים, גם בעולמות המתחדשות, דיברנו בהצעה שלנו על מגוון רחב של כלים, אני מעריכה שרובם מכירים את הכלים פה, אני אתן כמה דוגמאות, מרכזי יישום, תמיכה במערכות סולריות למבנים משותפים, הסברה. דיברנו על קירוי סולרי, עוני באנרגיה, בתחום הרכב החשמלי על עמדות טעינה, בעולמות המו"פ על השקעה בפיילוטים, בסטרטאפים, מרכזי חדשנות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לפרט את הסכומים שיש ליד כל שורה כזאת שאת מדברת עליה? לצורך העניין תמיכה בתחבורה נקייה, מה ההצעה כוללת?

<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>

אנחנו פירטנו בהצעה שלנו גם סכומים, אבל אני חושבת שצריך להבין על איזה סכום מדובר, בסוף לעמדת טעינה יש עלות ואפשר לכוון את הסכומים לפי המסגרת שתינתן לנו.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): <<

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]