פרוטוקול מספר 31, ועדת החינוך, התרבות והספורט, 19/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021), שעה 10:18

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שרן מרים השכל – היו"ר

סימון דוידסון

משה טור פז

אלון טל

עופר כסיף

אמילי חיה מואטי

חברי הכנסת:

מאיר פרוש

מוזמנים:

לירן שפיגל

–

ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך

ד"ר אולגה פרישמן

–

משפטנית, משרד המשפטים

ד"ר אפרת אפללו

–

משרד הבריאות

עו"ד טל וינר-שילה

–

לשכה משפטית, משרד הבריאות

אילון ארקינד

–

ראש קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

שלומי יחיאב

–

יושב-ראש התאחדות הסטודנטים

איתי שור

–

אוניברסיטת אריאל, משכילים לשוויון

שני פלדמן

–

מנהלת משכילים לשוויון

נוכחים באמצעים מקוונים:

אריה מור

–

סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון בטיחות, משרד החינוך שאלתיאל רם

–

מנהל אגף היערכות לשעת חירום, משרד החינוך

סוניה פרץ

–

מנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

מיכל נוימן

– מ"מ מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס

–

ראש מנהל ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות

טל מדר

– סמז"ל מועצת תנועות הנוער

ינאי רון – מועצת התלמידים והנוער הארצית עו"ד אורן פסטרנק – מייסד מחאת הריבון

ייעוץ משפטי:

תמי סלע

מנהלת הוועדה:

יהודית גידלי

רישום פרלמנטרי:

תמר פוליבוי

<< נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך היום בנוגע להצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות (תיקון מס' 3) ו-(תיקון מס' 4).

אנחנו נפתח את היום. היינו רוצים לשמוע ממשרד החינוך קצת יותר נתונים ועדכונים מבחינת רשויות ומספרים, מה קורה במערכת החינוך בכלל. מי נמצא אתנו כרגע כדי להציג את הדברים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני רק אגיד בשתי מילים מה מונח לפנינו, בלי להיכנס לפרטים. תיקון מס' 3 זה תיקון שכבר פג תוקפו. זה תיקון שהיה בתוקף מה-11 עד ה-17 באוקטובר, ומטרתו היתה לעשות את התיקון שנעשה גם בתקנות המגבילות, הגבלת פעילות לגבי תעודת קורונה בשל אותה תקלה שעיכבה את השימוש בסריקה של התו הירוק. זה נעשה גם בתקנות של חינוך וזה כבר לא בתוקף, אבל כן בא לאישור הוועדה, כי זה חלק מהפרוצדורה של התקנת התקנות, אז זה אישור בדיעבד.

תיקון מס' 4 הוא תיקון שמאריך את תוקף התקנות כולן. הוא גם בתוקף כבר, נעשה שם שימוש בחריג הדחיפות, ועל זה נגיד כמה מילים אחרי הנתונים. בכל מקרה הוארך התוקף של כל התקנות עד ה-14 בנובמבר, ונעשו שינויים מסוימים, שנעבור עליהם כשנעבור על התקנות, שהם בעיקרם תקלות, התאמות ויישור קו לגבי אדם מנוע חיסון, לגבי ילד עם מוגבלות בכל מיני הקשרים, לא דברים מאוד דרמטיים, אבל שיפורים ויישור קו רוחבי בעניינים שונים.

העניין המרכזי הוא הארכת התוקף של התקנות כולן ובדיקה שמצב התחלואה הנוכחי מצדיק את המגבלות שיש בהן, שהן לא חדשות, אבל אנחנו שוב באים לאשר את הארכת התוקף שלהן – זאת המסגרת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

להבהרה, היום אנחנו למעשה מאריכים את התוקף של תקנות הקורונה על מוסדות החינוך. לכן אנחנו גם נעבור על כל התקנות. משרד החינוך אתנו ורוצה להציג את הנתונים? אנחנו נשמח לקבל מכם סקירה על מצב מערכת החינוך, על הנתונים – מחוסנים, נדבקים, מורים, תלמידים, תחלואה ואיפה אנחנו עומדים ביחס למתווה הכיתה הירוקה.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

המצב במדינה ירד הבוקר לכ-16,000, גם ה-R 0.77. במערכת החינוך יש כ-10,000 מאומתים, אתמול היו 10,497 מאומתים. זוהי תמונת המצב במערכת החינוך. אנחנו תמיד היינו סביב ה-50%. ככל שהזמן עובר, מכיוון שהילדים לא מחוסנים בגילאי 12-0 וגם חלק מהבוגרים יותר, עיקר התחלואה מתחיל להתבטא ואנחנו עולים לסביבות ה-50% מכלל המדינה.

אתמול היו שני בתי ספר ו-17 גנים סגורים כתוצאה מתחלואה. יש 39 כיתות שלומדות מרחוק בשטחים פתוחים, מכיוון שיש רק שתי רשויות אדומות ברמזור השבוע. לפי מה שאני מבין זה הולך לעלות בשבוע הבא, משרד הבריאות ידווח.

אנחנו רואים שאנחנו במגמת ירידה. אם היינו ב-9 באוקטובר עם 15,000, אתמול היינו ב-10,497, ירידה של כשליש, כפי שאנו רואים ירידה בכל המדינה. אנחנו רואים שהירידה מתבטאת בציר בכל השכבות. מה שבטוח שלגבי הילדים בבתי הספר היסודיים בגילאי 12-3, הירידה מתונה יותר, כלומר עיקר התחלואה מתבטאת בשכבות הגיל הללו.

אתמול היו 47,000 תלמידים בבידוד. אני רוצה לסייג שהמספר הזה כולל את כל אלה שהשתתפו בפיילוט תחת מגן חינוך, כיתה ירוקה, כי הם באופן אוטומטי נכנסים כמבודדים למערכות של משרד הבריאות. אנחנו מקבלים את זה אוטומטי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אריה, אתה מקבל נתונים האם הם חולים קשים או קלים?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אני לא יודע, צריך לשאול את משרד הבריאות. אני יודע רק על ילד או ילדה שחולים קשה, אבל אין לנו נתונים כאלה. אני בכוונה מדגיש את שני הפערים האלה: אחד, שמקבלים את נתוני המבודדים, כולל המבודדים שבפיילוט, כי הם בפועל חבי בידוד, רק הם מוחרגים מבחינת התקנות בפיילוט לטובת ההגעה לבית הספר תחת השתתפות במגן חינוך.

שניים, בגלל בעיה תקשובית בין משרד הבריאות לביננו, הנתונים של המבודדים לא מדויקים. יש על כך התכתבויות עם משרד הבריאות. זה בטיפול, זה לא משהו מכוון, מטפלים בזה ברמות התקשוביות, ולכן זה גם יוצר בפער במידע.

יש לנו נתונים של פטורי בידוד לפי שכבות. אם יש כ-2,400,000 תלמידים במערכת החינוך, יש 945,000 תלמידים פטורי בידוד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה מהם בשכבת הגיל ח' עד י"ב?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

מכיתה י' עד י"ב יש 332,000, ומכיתה ז' עד ט' יש כ-296,000. אם תסכמי אותם יחד, זה בערך 600,000.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

600,000 מתוך כמה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מה האחוז בשכבת הגיל שהם פטורי בידוד?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מכיתה ח' עד י"ב – 940,000.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

א' עד ו' יש 229,000 פטורי בידוד ובגן יש 81,000. בעיקרון הם מחלימים כמובן. אלה הנתונים.

יש 897 מאומתים מתוך 300,000 עובדי הוראה, כולל כל צוותי החינוך. כשאני אומר עובדי הוראה, אלה צוותי חינוך.

יש 862 מבודדים, יחסית מעט גם בבידוד. פטורי בידוד – 89.7%, 267,000.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עלתה שאלה בעניין מורים שמחליטים לא רק לא להתחסן, אלא גם לא להיבדק. ידוע לך על מורים שלקחו חופשה ללא תשלום? מחלה?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אני זוכר מספר סביב ה-300, שלא היו מעוניינים לא בזה ולא בזה, ואז הם לא יכולים ללמד. הנתונים האלה נמצאים אצל סוניה פרץ, אנחנו יכולים לשלוח לך במדויק. בעיקרון, כל מי שלא רוצה להתחסן, מחויב בשתי בדיקות אנטיגן פעמיים בשבוע כל 84 שעות לפי התקנות הקיימות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ואותם מורים שלא מעוניינים, נמצאים במחלה? בחופשה? בחופשה ללא תשלום? מקבלים דמי אבטלה?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

אין לי מושג, אני מציע שלירן ייתן את התשובה יחד עם כוח אדם בהוראה, אני לא רוצה להטעות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אם אפשר להביא מישהו גם מכוח אדם ממשרד החינוך כדי לדבר אתנו. תעדכנו אותנו מתי יש מישהו שיכול לעלות.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

ננסה לעשות סדר לגבי הכיתה הירוקה, הגן הירוק ומגן החינוך. ראשית, יצאנו לפיילוט משרד הבריאות ומשרד החינוך, בסיוע של מפא"ת ממשרד הביטחון. כ-400-390 בתי ספר השתתפו בפיילוט. נבחנו ארבעה מודלים: מודל אפס זה מודל בקרה שהשתתפו בו 67 בתי ספר. בגין כל מאומת באותם בתי ספר, התלמידים של אותה כיתה נכנסו לבידוד. אחותי מנהלת בית ספר במודיעין והיתה במודל הבקרה. את שמה לב שלא עשיתי לה פרוטקציה, זה היה אקראי לחלוטין. היא אמרה שהיו שתי כיתות, בכיתה אחת אפילו חמישה מאומתים, והיא למדה מרחוק לצורך העניין.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

והם עשו בדיקות יומיות?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

לא, הם מודל בקרה, הם הולכים לבידוד בלי בדיקות. הם צריכים לעשות PCR בהתחלה ו-PCR אחרי שבעה ימים על פי החלטת ההורים כדי לצאת מבידוד על פי הנוהל הקיים על כל אזרח במדינת ישראל.

המודל השני זה מודל מס' 1, שזה PCR בהתחלה כשיש חולה מאומת. 69 בתי ספר היו במודל הזה נכון ל-17 באוקטובר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה היו התוצאות? האם זיהיתם נדבקים נוספים? כמה ימים לקח לכם לזהות?

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

תני לי לסקור את שלושת המודלים. מודל 1 – 69 בתי ספר שעושים PCR, ממתינים לתשובה ואז עושים אנטיגן כל יום ו-PCR בסוף; מודל מס' 2 – 67 בתי ספר שלא ממתינים לתשובה אחרי PCR, באים לבית הספר תחת האנטיגן כל השבוע, ואז PCR בסוף; מודל מס' 3 – שולחים ניידת לעשות את ה-PCR בבית הספר. בית ספר שראש הממשלה ביקר בו במודיעין היה במודל הזה; מודל מס' 4 – 120 בתי ספר תחת מגן חינוך, שבאו לעשות בדיקה יזומה פרואקטיבית בבתי הספר, בדיקה של PCR. היו לא מעט מאומתים מראש העין, במגזר בצפון, היו כל מיני אירועים של לא מעט מאומתים – אז נפתחו כיתות ירוקות.

נכון ל-17 באוקטובר נפתחו 475 כיתות ירוקות בכל המודלים. חלקן עוד ממשיכות כרגע, לא כולן סיימו את השבעה ימים של בדיקות האנטיגן, אבל סיכומי הנתונים הסטטיסטיים שיכלו להצטבר לקראת הדיון אתמול, לקראת הניתוח שעשה משרד הבריאות, זה רק 50%, 236 שעמדו בסטנדרטים הסטטיסטיים, מה גם שחלק לא סיימו עדיין את מניין שבעת הימים של הבדיקות וה-PCR האחרון. מספר המאומתים שנמצאו לפי הניתוח הסטטיסטי – אנחנו גם רואים את זה לפי הנתונים שלנו - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

למה חצי לא עמדו בסטנדרטים?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

קודם כל, בחלק מהכיתות התחלואה היתה גדולה מארבעה מקרים לפי תו התקן שקבענו והם יצאו אחרי יום, יומיים, כשהיו בהם יותר מאומתים מהמספר שקבענו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כמה כיתות כאלה היו?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

6% מתוך ה-475, 28 כיתות מתוך ה-475 שנסגרו עקב תחלואה. 47%, למעלה מ-200, סיימו את המסלול עם PCR אחרון על פי התכנית. מיד אדבר על בעיות אחרות שהיו בדרך, אבל "סיימו" זה אומר שהיה אפס מאומתים, מאומת אחד או שניים. כשאני אומר אפס, לפי הנתונים של משרד הבריאות והניתוח הסטטיסטי, אנחנו מדברים על 60% שהיו אפס מאומתים, וכפי שהוצג אתמול, כ-80% סיימו עם מאומת אחד או שניים, כלומר סיימו את כל השבוע ובימים הראשונים היו אפס, מאומת אחד נוסף או שני מאומתים נוספים. אני מזכיר שמארבעה ומעלה ממילא אנחנו סוגרים.

50%, 47% מהכיתות האלה ממשיכות להיבדק, כלומר הנתונים שלהן עוד יצטברו עד סוף השבוע. אם אנחנו רואים את הנתונים שלא ניתחנו אותם סטטיסטית על ידי הסטטיסטיקאים, אבל אגריגטיבית לגמרי מתוך הנתונים שאנחנו רואים, הם די דומים למה שניתחו אנשי מפעת שעשו את העבודה עבור משרד הבריאות.

לכן בסבירות טובה מודל מס' 1 – מודל מס' 2 הראה תוצאות אפילו יותר טובות ממודל 1, אבל ההסברים לכך לא ברורים, כי תלוי מה נקודת הפתיחה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

במודל 2 הם לא ממתינים, נכון? הם ישר חוזרים לבית הספר עם האנטיגן.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

הם לא ממתינים לתוצאות. כביכול, התוצאות היו צריכות להיות פחות טובות. הסטטיסטיקאים צריכים להסביר את זה, אני לא יודע להסביר את זה. יש פה נקודות פתיחה שונות, הגרלה שונה, ככה קרה בכיתה הספציפית ההיא, אבל אי אפשר לנתח את זה ולומר חד-חד ערכי האם המודל כולו - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אבל אם מודל 2 הוא זהה או יותר טוב כמובן, אבל אפילו אם הוא זהה למודל 1 בתוצאות, היה הגיוני לבחור בו, כי אז לא ממתינים ומרוויחים עוד יום בלי בידוד.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

היה הגיוני, אבל אני לא מנתח סטטיסטית, שמשרד הבריאות יעשה את הנתונים הסטטיסטיים. הם לא מושלמים ונורא קשה לומר אותם, אבל בוא נלך על הצד הבטוח. מודל מס' 1 אומר להמתין לתשובה. ככה אנחנו גם מונעים כניסה של תחלואה, וזה הוכח מעל צל של ספק שנמנעה כניסה של תחלואה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תוך כמה זמן מקבלים את ה-PCR הראשון היום?

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

תוך 24 שעות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הם מפסידים יום אחד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

גם לי יצא לעשות בדיקה בבוקר וקיבלתי אותה אחר הצהריים.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

אני אתמול עשיתי בדיקה בשעה 19:00, קיבלתי בחמש לפנות בוקר את התוצאה. זה משתנה ותלוי, עכשיו העומס לא כל כך גדול, אבל בסיטואציה של עלייה בתחלואה, זה יכול לעלות. אלה הנתונים של כיתה הירוקה.

מה אנחנו ממשיכים לעשות? ההחלטה היא להתקדם לכיוון של כיתה ירוקה מודל 1 ביסודי. ב-3 באוקטובר התקבלה החלטה שהוסיפו לתקנות, שכל בתי הספר בערים הירוקות יוכלו לעשות מודל 1, אז יש לנו עוד נתונים שאנחנו כרגע עובדים עליהם ואוספים אותם, שכל אותן כיתות שלא נוצרו בפיילוט, בשאר המוסדות בערים הירוקות שפעלו במהלך השבוע האחרון, ומהיום אנחנו מנתבים את כל הפיילוט. כל כיתה שנפתחה לפי הפיילוט תמשיך באותו מתווה עד סוף שבעה ימי בדיקות, וכל כיתה חדשה שתיוולד מהיום, תעבור להיות כיתה ירוקה לפי מודל 1 בערים צהובות וירוקות, זו ההחלטה שאתמול התקבלה בדיון.

כל הכיתות בערים אדומות וכתומות – אני מניח שאפרת יכולה להסביר את זה – מהאדומות נעבור לכתומות, יעשו מגן חינוך, כלומר: כל מי שהיה במגן חינוך בכתום השבוע יישאר; כל מי שהיה באדום יישאר; כל מי שהיה בירוק-צהוב במגן חינוך מותאם ל-120 בתי ספר, יעבור לכיתה ירוקה מודל 1, ונגייס את כל אותם בתי ספר ביישובים ובערים אדומות וכתומות להצטרף למגן חינוך ולהפעיל כיתה ירוקה תחת מגן חינוך, בהתאם ליכולות ולצבירת הכוח של פיקוד העורף בעניין. זה הווקטור שהולכים עליו, ומיום ראשון כנ"ל לגבי בתי הספר ולגבי גני הילדים בערים ירוקות וצהובות, להפעיל את המודל 1 כיתה ירוקה בגני הילדים וכו'.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם עשיתם את הפיילוט גם בערים אדומות?

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

כן, זה היה גם וגם, אבל הדברים משתנים. כשהתחיל הפיילוט, לא שינינו בזיגזג.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> האם הנתונים שאתה נותן לנו של ה-80% שהיה מאומת אחד הם אותם נתונים גם בערים האדומות?

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

חלקם גם בערים אדומות שהיו בשבוע שעבר. אני מזכיר שהשבוע יש רק שתי ערים אדומות במדינת ישראל.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, תודה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שבעה יישובים.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

לא, רק קריית יערים וחצור הגלילית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא, קיבלנו עדכון ממשרד הבריאות שיש עוד כמה, כולל רבבה.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

חברים, זה רמזור חינוך, הוא לא ישתנה לפני יום ראשון הקרוב, אנחנו עם שניים עד מוצאי שבת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

על איזה שתי מועצות מדובר על פי משרד החינוך?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

זה לא רמזור על פי משרד החינוך, זה רמזור שמשרד הבריאות גוזר. הוא ייגזר מחר, קוראים לו רמזור חינוך.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אלו שתי מועצות אצלך אדומות?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

קריית יערים וחצור הגלילית. מחר אנחנו נדע את הרמזור ליום ראשון הבא, ואם יהיו אז יותר ערים אדומות וכתומות, נפנה לשם מגן חינוך, אבל אני מזכיר שמגן חינוך דורש הסכמת הורים והתארגנות, כי לא כולם מסכימים ולא כולם רוצים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה קורה עם גני הילדים מבחינת הכיתה הירוקה?

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

נכון להיום אף פעם לא עשינו מגן חינוך.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא מגן חינוך, גם מתווה הכיתה הירוקה, הבדיקות היומיות.

<< דובר_המשך >> אריה מור: << דובר_המשך >>

היות וההחלטה התקבלה רק אתמול והיישום שלה הוא מיום ראשון, אנחנו לא המתנו והתחלנו להכשיר כבר ביום ראשון את כל המפקחים של גני הילדים של מערכת החינוך ואת כל מנהלות מחלקות הגן של הרשויות המקומיות והובלנו את ערכות האנטיגן. המבצע עומד להסתיים מחר, כי בתי הספר והרשויות במגזר היו בחג בתחילת השבוע הזה, כלומר: אנחנו בתהליך מסודר כדי להבנות את זה ולייצר את המערכות התקשוביות, את תהליכי הדיווח, הניהול והמשל"ט המחוזי והמשל"ט הארצי, לטפל בגני הילדים וכו'. אנחנו התחלנו את כל המהלך, כי צפינו שלשם אנחנו הולכים.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אריה, אנחנו עכשיו במציאות של ירידת התחלואה, ואני חושב שיש גם למהלכים שהממשלה הזו מובילה בהצלחה הרבה מאוד גיבוי ציבורי ותחושה שבסוף – אני אשתמש במילה עדינה – ההימור שלקחנו מתחילת שנת הלימודים, למרות נבואות זעם כאלה ואחרות, הוכיח את עצמו.

מה קורה אם התחלואה מתחילה לעלות בצורה דרמטית? האם הכנתם צעדי זהירות/נסיגה, נגיד מצב שבו אנחנו בעליית תחלואה משמעותית?

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

בשעה 13:30 בדיוק אנחנו מציגים את התכנית הזאת לממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, במידה ויבוא עלינו גל חמישי – מה אנחנו הולכים לשמר, משל"ט, מוקד, נאמני קורונה, שיטות העבודה, תהליכים, מדדים למעבר ממצב אחד למצב שני. בשנתיים וחצי שאני עוסק בזה נוספו לי עוד כמה שערות לבנות, לא נשארה שערה שחורה אחת. אנחנו מתעוררים במוצאי שבת לכל מיני החלטות שצריכים ליישם ביום ראשון ושני.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אריה, ייאמר לזכותך שאני זוכר אותך עוד עם שיער שחור. מעבר לשאלה ששאלתי, אני רוצה לומר פה גם אמירה. אנחנו אחרי ארבעה גלים של קורונה, ואנחנו רואים גם שמדינת ישראל די מקדימה את הגלים העולמיים, כלומר הקצב שלנו מהיר יותר גם בעניין הזה. אני חושב שבנקודה הקריטית הזו של הכיתה הירוקה, נכון יהיה לעשות חשיבה ולהציג מודל – שכדאי שיגיע גם אלינו לוועדה, שלשם שינוי נוכל להתכונן מראש, ולא לאשר בדיעבד, כמו שכבר יצא לנו לעשות – מה יקרה אם, כלומר יש עליית תחלואה, הכיתה הירוקה פועלת - - -

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

זה המודל שאנחנו מפתחים כרגע. המטרה שלנו זה למידה פרונטלית. המטרה שלנו זה לייצר מנגנון, מעבר לתקנות הקיימות של צמצום מגעים. זה המנגנון של מגן חינוך באדום-כתום וכיתה ירוקה בצהוב-ירוק, כרגע זה הפתרון. אנחנו מניחים שהוא יהיה פתרון טוב. אני מזכיר לכולנו שהיינו בחודש האחרון בתחלואה מאוד מאוד גדולה, גם בארץ וגם במערכת החינוך. במערכת החינוך היינו לפני 10 ימים ב-16,000, והיום אנחנו ב-10,000.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

אריה, אתה צודק, ואתה יודע שאנחנו נלחמנו פה בוועדה, כל היושבים כאן, להמשיך ולהרחיב את הכיתה הירוקה. יושבת הראש דיברה על זה בתקיפות ממש לפני החגים. אני חושב שזאת היתה החלטה נכונה, והיא מוכיחה את עצמה.

אני רק אומר לנו, במצב של גל תחלואה חדש, חלילה שיגיע נגיד בחודשים הקרובים, תמיד השאלה היא כמה אתה מגדיל את המדרגות, כלומר כמה אתה נסוג למקדמי ביטחון שהם אפקטיביים, והיה לי כאן דיון עם אפרת האם אנחנו קופצים מהר מדי או לא כאן בוועדה. אני רק אומר שאני מציע שתכינו גם את המדרגות שאתם ממליצים יחד עם הדירקטיבה לשמר את מערכת החינוך פתוחה פרונטלית ככל הניתן.

<< דובר >> אריה מור: << דובר >>

אנחנו נכנסים עכשיו למודל הזה בגני הילדים ובבתי הספר בכל המדינה בצהוב-ירוק, ומגן חינוך בכתום-אדום. אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מאוד dedicated לנתונים, לביצוע, לאיסוף הנתונים, כדי לראות מה קורה בשבועיים, שלושה שבועות, בחודש הקרוב, והאתגרים פה הם לא פשוטים במגזרים שאתה מכיר אותם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לך.

אני רוצה להעלות לזום את סוניה פרץ ממשרד החינוך, שרוצה גם לתת לנו כמה תשובות בעניין העסקת מורים. לפני כמה שבועות דווח, אמנם בתקשורת, שהיו פחות מ-60% מכלל המורים שהיו עם תו ירוק מלא, כלומר שלושה חיסונים. אנחנו כוועדה מאוד חששנו מהכניסה ללימודים לאחר החגים. אנחנו מבינים כרגע שאנחנו עומדים פחות או יותר על 89% שכן עומדים בתקן התו הירוק, כלומר או שהם מחוסנים בחיסון שלישי או שהם מחלימים, כלומר חלו בקורונה והחלימו. השאלה שלי לגבי ה-13% הנוספים. שמענו שיש רק 300 מורים שהם – למעשה אפשר לקרוא להם אולי – סרבנים. מה הנתונים שאת יודעת עליהם מבחינת סרבנות של מורים גם להתחסן וגם לעבור בדיקות. מה הפתרונות שנמצאו? האם הם פשוט לקחו ימי מחלה? חופשה ללא תשלום? האם תוכלו לתת לנו עדכון בעניין?

<< דובר >> סוניה פרץ: << דובר >>

החלופה לזה שאין תו ירוק כדי להיכנס למוסד החינוך היא להביא תוצאת בדיקה שלילית. היא מאפשרת להיכנס לבית הספר, והזמן שתוצאת בדיקה שלילית יכולה להיות בתוקף הוא בהתאם למה שנקבע בתקנות. כאלה שאין להם תו ירוק וגם מסרבים להציג תוצאה של בדיקה שלילית הם כ-250 אנשים מכל הרבדים, מגן הילדים ועד החטיבה העליונה. כרגע הם לא יוצאים לחל"ת, אלא לא יכולים להיכנס ואז מדווחים בהיעדרות בלתי מוצדקת. חלק מהם, די קטן, מציג לנו אישורים רפואיים. כשעובד מציג אישורים רפואיים, אני לא בודקת אם הוא מחוסן או לא מחוסן, אני מכבדת את האישור הרפואי, כי זה אישור שרופא נתן, ולכן מבחינתנו סיבת ההיעדרות היא מחלה. אבל זה משהו מאוד מינורי במונחים של מערכת חינוך, שיש לה היום למעלה מ-200,000 עובדי הוראה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

האם באמת מדובר רק ב-300 מורים, כלומר אלה המספרים? 250?

<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>

כן, אפילו פחות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקי, אז באמת זו תופעה שולית. במידה והם לא מציגים אישור רפואי, הם נחשבים נעדרים ללא סיבה מוצדקת, ומה קורה אז? האם זה יורד מהשכר שלהם? מימי החופשה?

<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>

לא, זה יורד מהשכר. דרך אגב, אני רוצה להדגיש שאלה לא הוראות שנוגעות רק למורים, אלה הוראות כלליות שנוגעות לכל המשק, זה לא שמתבצע פה משהו ייחודי בעניין של המורים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בוודאי, את צודקת במאה אחוז. תודה רבה.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

סוניה, נניח שאנחנו נמצאים עכשיו שנה קדימה, אפילו 3/4 שנה קדימה, ואותם 250 מורים שמנית עדיין לא מחוסנים, אנחנו ממשיכים בעניין הזה? מה קו הגבול שלכם? איך אתם רואים את המציאות קדימה עם סרבני חיסון ובדיקות?

<< דובר >> סוניה פרץ: << דובר >>

אנחנו מתנהלים לפי התקנות ולפי תוקפן של התקנות. אני מניחה שברגע שהתקנות תתעדכנה ביחס לעניין של כניסה של עובדים למקומות העבודה שלהם, תהיה לזה התייחסות. אנחנו נהיה חלק ממה שקשור לגבי כלל העובדים, אז אני לא יודעת להגיד לך לגבי שנה קדימה. אני מניחה שמעת לעת תהיה הערכת מצב, ובהתאם לזה ייקבעו ההחלטות.

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

כי אני ישבתי אתמול עם שירות המדינה, והם אמרו לי שיש כאן דין שונה בין מערכת החינוך לבין שאר עובדי שירות המדינה. כלומר, יכול להיות מצב שקבלת ההחלטות אצלך במשרד החינוך תיעשה אחרת, כי זאת הסתדרות אחרת וכו', אז אני שב ושואל האם אתם מתכוונים לקבל החלטה כזו מתישהו בקרוב?

<< דובר >> סוניה פרץ: << דובר >>

אני כרגע לא יודעת להגיד לך. אני מניחה שיתקיים על זה דיון בבוא העת, אבל לא משהו ספציפי למורים. אני רוצה להדגיש, לא משהו שהוא ייחודי למורים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אחד הדברים שאולי מייחדים מורים וגם מקצועות אחרים, זה שהם עם אוכלוסייה שחלק ממנה לא מחוסן, להבדיל ממקומות אחרים שם יש אנשים שיכולים להתחסן.

<< דובר >> סוניה פרץ: << דובר >>

לכן יש להם חלופה של בדיקה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

התקנות אמנם אומרות מי יכול להיכנס ומי לא; הן לא מתייחסות לשאלה, מה האפשרויות שהמעסיק, מדינת ישראל או מעסיק אחר, נותן לעובד, אם זה ללמד מרחוק או לעשות דברים שלא כרוכים בהגעה למוסד החינוך, שזה כבר יותר מדיניות של המעסיק ואיך הוא מתמודד עם הסיטואציה הזו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה לך סוניה.

<< דובר >> סוניה פרץ: << דובר >>

אני יוצאת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה סוניה. אפשר להוריד אותה מהזום.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים כלליים שנוגעים לתו הירוק. אני אתחיל מהסוף, מנקודה שעלתה בדיון לפני דקה, שתיים. אני חושב ששימוש בתו הירוק בכלל כנגד עובדים, ולענייננו בפרט כנגד מורים, שמסיבה כזאת או אחרת לא מתחסנים, אני לא יודע מה המספר, אבל אני חושב שגם לדבר על סרבני חיסונים באופן גורף זה לא נכון; תרתי משמע לא נכון, לא נכון עובדתית ולא נכון ערכית. אבל אני גם מביע פה באופן נחרץ התנגדות לסנקציות כנגד עובדים על ידי שלילת השכר שלהם, על ידי שלילת הזכאות שלהם לדמי אבטלה במידת הצורך, גם אם מדובר על כך שאינם מתחסנים, למרות שאני כן קורא כמובן להתחסנות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש להם אופציה של בדיקה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יודע. אני עדיין אומר שברמה העקרונית - -

<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>

עופר, גם אם הם לא נבדקים? לא ברמה העקרונית, ברמה המעשית. מה ששאלתי את סוניה, אם עוד שנה יישב עובד בבית והוא לא התחסן ולא נבדק, מה דעתך?

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כל אני אומר חד-משמעית, שאני כן בעד התחסנות ובעד בדיקה, שזה יהיה קודם כל הכי ברור בעולם, בלי הסתייגות ובלי שום אבל.

מאחר וכבר שאלת, אחרת לא הייתי מעלה את זה, אני גם אומר שאחת הבעיות של אי התחסנות זה חוסר שקיפות; ואם כבר העלית את זה, אני רוצה להגיד שאם יש משהו שהוא הכרח כדי לעודד אנשים להתחסן זה קודם כל הסרת כל חיסיון, גם על ההסכמים עם פייזר והאחרים, וגם בראש ובראשונה מקבינט הקורונה. יש קבוצה גדולה מאוד – אני לא יודע עד כמה זה נוגע לכמה מהמורים – שלא מתחסנת משום שיש לה תחושה שמסתירים. אני לא אומר אם זה נכון או לא, אני מדבר על התחושה הסובייקטיבית שלהם, לא שלי.

אם מישהו רוצה להעלות סוגיה, שאני לא מזלזל בה, מה עושים עם אדם שמסרב להיבדק ולהתחסן, לענייננו מורה, אני אומר שכן, זאת שאלה שצריך לדון בה. אני לא אומר שיש לי תשובה מהכיס, כי זה לא יהיה נכון; אני רק אומר שני דברים בהקשר הזה. אני לא אומר את זה לך חברי, אני אומר את זה לקובעי המדיניות: קודם כל שייטלו קורה מבין עיניהם, הזכות שלכם לדרוש התחסנות, כשאתם לא חושפים את כל ההסכמים והפרוטוקולים היא צבועה. אז בואו נתחיל מבזה, זה דבר אחד. לא חשבתי להעלות את זה, זה רק בתשובה להערה, החשובה.

מצד שני אני אומר, חבריי ואני מתנגדים ברמה העקרונית לסנקציה על עובד, לא משנה כרגע איזה עובד, שנותן גם את הכוח למעסיק לנצל את זה כנגדו בגלל שהוא לא התחסן ולא נבדק. מה כן צריך לעשות? אני לא יודע, אני חושב שצריך לדון בזה ולא דנו בזה מספיק.

דבר שני, ואני אקצר, אני רוצה שאנחנו נשים לב להמלצות של איגוד רופאי הציבור בהקשר של התו הירוק. הם מציגים את העמדה שלהם בצורה מאוד מאוד ברורה. שימו לב, דרישת תו ירוק כתנאי להשתתפות בפעילות חברתית עלולה להעמיק פערים חברתיים. לאוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ישנה נגישות גבוהה יותר לחיסונים ואוריינות דיגיטלית גבוהה יותר, המקנות יתרון בקבלת התו הירוק לעומת אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אני מדלג פה כדי שאני לא יותר מדי אקשקש.

התו הירוק מיועד לשימוש בישראל על מנת לאפשר פעילות חברתית וכלכלית, לרבות אירועים בעלי קהל, כולל תרבות וספורט. אנו תומכים בביטול תו ירוק במקומות שהסיכון נמוך יחסית והתועלת הבריאותית במובנה הרחב היא גבוהה, כגון: כניסה לבריכות שחייה בשטח פתוח. יש לשקול מחדש את הצורך בתו ירוק בפעילויות באוויר הפתוח. אנו מזהירים מפני הסתמכות יתר על התו הירוק ויצירת אשליית ביטחון. התקהלויות ענק הכרוכות במגע קרוב בחללים סגורים מהוות סיכון להדבקה גם עם תו ירוק. חברים, זה מאיגוד רופאי הציבור, אני מבקש שלא נתעלם מזה.

ספציפית לגבי מערכת החינוך – וזה יכול אולי גם להוות פתרון למורים שלא מתחסנים, לא משנה כרגע מאיזו סיבה – יש האומרים שאנחנו בורכנו, אני חובב חורף, קשה לי להגיד את זה, במזג אוויר שמאפשר לימודים בחוץ, ובחוץ באוויר הפתוח, כפי שגם עולה מההמלצה של איגוד רופאי הציבור, הצורך בתו ירוק יורד עד מתבטל. בואו נאמץ גם דרך כזאת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה. קודם כל אימצנו את זה כחלק מהפתרונות במתווה בערים כתומות ואדומות, כמובן. הדברים האלה חשובים. אמנם עם חלק מהדברים אני מסכימה ועם חלקם לא, אבל אני חושבת שהם כן מהדהדים את השאלה העיקרית שלנו פה. אנחנו מגיעים היום לאשרור מחדש של כל התקנות במערכת החינוך, ואלה מגבלות לא קלות, אגב, גם על סטודנטים וגם על בתי הספר היסודיים וגם על גני הילדים ועל ההורים ועל הפנימיות ועל החוגים. כשאנחנו רואים את נתוני התחלואה ואת המספרים שאליהם הגענו, נשאלת השאלה האמיתית לגבי הצורך בתקנות ובהחמרה שלהן או בהקלה שלהן. זו שאלה שאנחנו שואלים פה בוועדת החינוך בצורה מאוד פתוחה, ואנחנו נשמח שמשרד הבריאות אולי ייתן לנו קצת נתונים ויסביר לנו, מדוע הוא מבקש לחדש את כלל המגבלות ואת התקנות, ומדוע אנחנו לא מקלים בסיטואציה בה אנחנו רואים באמת את הירידה בתחלואה.

אגב, יש אתנו גם נציג מהות"ת? שאלה נוספת בנוגע לכיתה הירוקה, האם מודל הכיתה הירוקה גם יכול להיות מוחל על סטודנטים, בין אם הם נדרשים בידוד או אם הם מבצעים בדיקות שבועיות?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הרי לגבי השכלה גבוהה יש תמיד אופציה של למידה מרחוק, אז זה שונה, מדובר באנשים מבוגרים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

למרות שזה לא אופטימלי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה לא ילדים שנשארים בבית עם ההורים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו נתחיל קודם כל עם משרד הבריאות ואז נדבר קצת על הסטודנטים.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

כאמור, אנחנו דנים בתקנות החינוך בכל פעם לקראת חידוש התקנות במכלול הדברים, גם בעקבות פניות שמגיעות אלינו – אם זה מהשטח, אם זה גם מהורים, אם זה ממשרדים אחרים. אנחנו מבצעים דיון מעמיק.

אני רוצה להגיד באופן כללי, שהתחלואה במדינה עדיין לא במצב של אפס מאומתים. מקדם ההדבקה כרגע עומד על 0.78, הוא עולה ויורד, אבל אם נסתכל למשל על סוף הגל השלישי, מקדם ההדבקה שם היה הרבה יותר נמוך, כשכמעט לא היו הגבלות.

אני חושבת שכולנו צריכים עדיין לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולראות איפה אנחנו כן יכולים לשמור עדיין על בריאות הציבור. אני חושבת שזה משהו שהוא גם ברמה לאומית, מבחינת משרדי הממשלה והכנסת, וגם ברמת הפרט שמרגיש הרבה יותר בטוח להגיע למקומות בהם הוא יודע שהתו הירוק מוחל ויש בהם אוכלוסייה שהתחסנה או שנדבקה. אני יכולה להגיד את זה על עצמי באופן אישי, שאני מרגישה הרבה יותר בנוח להגיע למקומות האלה. המטרה שלנו היא קודם כל למנוע התפשטות של התחלואה, למנוע מצב של גל נוסף. אנחנו רואים את ההשפעה של הבוסטר. אין ספק, זה משהו שניכר בצורה חד-משמעית, אבל עדיין אי אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה של זה בחודשים הקרובים, זאת אומרת עד איזה נקודת זמן רמות הנוגדנים יישמרו. זה משהו שאנחנו עוקבים אחריו. אנחנו עושים הכול מאוד בזהירות, למודי ניסיון לאור כל מה שעברנו בשנה וחצי האחרונות, בוחנים את הדברים, איפה שאפשר להקל אנחנו כן מוכנים להקל כמובן. אנחנו רואים שמקלים, זאת אומרת: מאז שיש ירידה בתחלואה, יש כמובן הרבה מאוד הקלות. עדיין אוכלוסיית הילדים, לפחות הילדים מתחת לגיל 12, אינם ברי חיסון. אנחנו חייבים לשמור עליהם, זה התפקיד שלנו, זו האחריות של כולנו.

מבחינת ילדים מעל גיל 12, משרד הבריאות עושה מאמצים אדירים יחד עם השלטון המקומי, יחד עם המשרדים השונים, להנגיש את החיסונים, להנגיש את הבדיקות, שזאת לא תהיה הסיבה שילד לא מתחסן או לא נבדק, חבר הכנסת עופר כסיף בהמשך למה שאמרת. אנחנו עושים מאמצים עילאיים להנגיש את הכול, גם את החיסונים וגם את הבדיקות, שלא יקרה מצב שמישהו לא יכול לעשות משהו כי לא היתה לו אפשרות להתחסן או כי לא יכול היה להיבדק. אנחנו כל הזמן בוחנים את התחלואה עם יד על הדופק מדי יום ביומו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אנחנו נתחיל בהקראת אותן תקנות. ברגע שנגיע לחוגים ובני נוער, אנחנו ניתן גם זכות דיבור למועצת תנועות הנוער שביקשה זכות דיבור, וברגע שנגיע לסטודנטים, יש לנו שני דוברים שביקשו זכות דיבור, יושב ראש אגודת הסטודנטים שלומי יחיאב, ושני פלדמן מסטודנטים ללא תו ירוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש נוסח משולב שהעלינו גם לאתר. התיקון הפורמלי בפועל עושה תיקונים מסוימים, והוא מאריך את התוקף של הכול. הייתי מציעה לעבור ולראות בתקנות שאנחנו מאריכים את התוקף, לאו דווקא לקרוא הכול מילה במילה, אלא להסביר מה ההסדר שעכשיו מאריכים את תוקפו, שקיים והיה גם קודם ודנו בו, ואחר כך נקריא את התיקונים הנוספים הפורמליים, שגם נגיע אליהם תוך כדי.

אני כן רוצה להגיד דבר אחד בפתח הדברים. כמו שאמרתי, נעשה שימוש גם בתיקון מס' 4 בחריג הדחיפות. אני שוב מזכירה, המנגנון של הפיקוח הפרלמנטרי בחוק הוא כזה שככלל קובע שצריך להביא את התקנות לפחות 24 שעות מראש לפני שהן נכנסות לתוקף, כדי לאפשר לוועדות של הכנסת לפקח מראש, לקיים דיון מראש על התקנות, לפני שהן נכנסות לתוקף, ויש חריג שמאפשר בנסיבות – שוב, אין פרשנות בתוך החוק מה הנסיבות, אבל כמו שאני מבינה ואני חושבת בזמנו כשזה חוקק – שלא היו צפויות, שמחייבות להתקין תקנות במענה לאיזשהו צורך, כן לאפשר באופן מידי להכניס לתוקף.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן, 24 שעות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אנחנו רואים שנעשה שוב ושוב, לפחות בתקנות שמגיעות אלינו, שימוש בחריג הדחיפות בגלל קשיי ההתארגנות ומגיעים עם התקנות לרגע האחרון. רציתי לשאול מה ההסבר לשימוש בחריג הדחיפות הפעם בתקנות האלה, כשידענו מתי הן פוקעות וגם כנראה ידעו פחות או יותר מה רוצים, כי אין בהן שינויים מאוד דרמטיים לעומת המצב הקודם. מה ההצדקה לשימוש בחריג הדחיפות? כי אחר כך גם באים אלינו ואומרים: אתם מתקילים אותנו בהערות, אבל אם אנחנו מקבלים משהו שכבר נכנס לתוקף במידי ברגע האחרון, קשה לנו גם להיערך ולדעת מה הסוגיות שיעלו בתקנות. זה משהו למשרד המשפטים או משרד הבריאות, אני לא יודעת מי רוצה להסביר זאת, כי בכל זאת ביחסי כנסת וממשלה צריך להיות פה איזה כבוד הדדי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד הבריאות? משרד המשפטים? אין תגובה.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

כמו שאמרנו אצלך בחדר טרם התכנסות הוועדה, אנחנו לא האנשים שאותם צריך לשאול. אנחנו על הדברים בזמן מהרגע שאנחנו יוצאים מפה. אנחנו לא הכתובת, צר לי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בסדר גמור. תודה. אני אסכם את הדברים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נגיע לתקנות עצמן, אבל אני באמת חושבת שצריכה להיות בקשה להביא את זה בזמן, שנוכל להתייחס בזמן, כדי שהכנסת תוכל לבצע את תפקידה כגורם מפקח מראש, ולא בדיעבד, אם אין לזה באמת הצדקה טובה.

לתקנות עצמן, בסעיף ההגדרות – אולי לא ניכנס לפרטים שלו – יש שינוי אחד של הכנסת הגדרה של אדם מנוע חיסון. קודם זה היה משהו שנכנס רק בהקשר של השכלה גבוהה, ועכשיו זה נכנס גם בהקשר של כניסת עובד למוסד חינוך, נגיע לזה כשנגיע לתקנה. בגדול, זה אדם שמאפשרים לו לעשות גם PCR לא בתשלום, והוא מביא אישור רפואי שהוא מנוע חיסון. מבחינת הבדיקות, הוא צריך עדיין לעשות את הבדיקות.

מבחינת ההסדרים שאנחנו ממשיכים להאריך את תוקפם, אני נכנסת להסדרים המהותיים: תקנה 4 לתקנות היא תקנה שקובעת את ההגבלה של עטיית מסיכה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

את מדלגת פה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן, כל ההגדרות נכנסות לתוך ההסדרים עצמם, אין סיבה להקריא אותן.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מוסד תורני בהגדרה 1(7)?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אגב, אלה הגדרות של מוסד חינוך עוד מהחוק, מה נכלל בתוך מוסד חינוך - - -

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע שיש מוסד רשמי מוכר, תרבותי ייחודי זה גילאי 16-13 במגזר החרדי, פטור אני גם יודע מה זה. מה זה תורני, למעט מוסד חינוך תרבותי ייחודי? מה זה תורני?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני מניחה ישיבות.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ישיבות זה מוסד תרבותי ייחודי, מה זה תורני?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, תרבותי ייחודי זה רק הישיבות מ-ח', על-תיכוני.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה זה תורני? התורניים לא קשורים למשרד החינוך.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

ההוראות של מגבלות הקורונה חלות על כולם, על כל מוסדות החינוך, על כל בתי הספר והישיבות.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שמשרד החינוך מפעיל אותן? משרד החינוך מפקח עליהן?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

גם על מי שלא תחת המשרד.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני מניחה שאולי סמינרים. משרד החינוך יכול לתת לנו תשובה?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

ההגדרה של מוסד תורני באה מהחוק, שם יש הגדרה רחבה של מוסדות חינוך.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי זה מוסד תורני?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

אנחנו לא מדברים רק על מוסדות, שהם בהכרח בפיקוח של משרד החינוך. התקנות עוסקות גם במוסדות חינוך שהם לא בפיקוח. למוסד תורני גם יכולה להיות ישיבה גבוהה, יכול להיכנס כולל.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> משרד החינוך יבוא אליהם? איך משרד החינוך יהיה קשור אליהם?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

לא, משרד החינוך לא בא אליהם. משרד החינוך לא פקח על התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אלה פשוט תקנות שחלות גם עליהם.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

החוק הוא של המדינה, לא רק של משרד החינוך.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה כתוב גם לגבי תנועות נוער.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע מה זה תנועת נוער, אני יודע מה זה ארגון נוער. אני לא יודע מה זה עכשיו מוסד תורני במשרד החינוך ברשימה הזאת.

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

אבל זה לא רלוונטי בהכרח למשרד החינוך. יש פה הגדרה רחבה מאוד מי נכנס תחת מוסדות חינוך, גם שיעורים לנהיגה מונעת נכנסים להגדרה בחוק של מוסד המקיים פעילות חינוך. זו הגדרה מאוד מאוד רחבה.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש עוד מקום שמשרד החינוך מגדיר את הרעיון הזה של מוסד תורני, בלי שאנחנו יודעים מה הוא?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

זאת הגדרה בחוק, זה לא משרד החינוך מגדיר.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מוסד תורני באיזה חוק?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הרעיון היה דווקא לקבוע את ההגדרה הכי רחבה שיש, כדי שכל המוסדות שיש בהם פעילות חינוכית מכל סוג - - -

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא צריך לקבל איזשהו בסיס, הוא חי על משהו. באיזה מקום מוזכר הרעיון הזה מוסד תורני?

<< אורח >> לירן שפיגל: << אורח >>

אני מסביר עוד פעם, בהגדרה של מוסד המקיים פעילות חינוך.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מה מפריע בזה שהחוק חל עליהם?

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בסדר שהוא חל עליהם. מוסד תורני, על מה הוא נשען? מחוק חינוך חובה? מאיפה הוא? אני שואל אותו.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מחוק הפיקוח על הסמכויות, מה שהם הגדירו בחוק הרחב יותר של הקורונה.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אוקי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני בעמוד 3 בתקנה 4, שהכותרת שלה היא עטיית מסיכה. אני עוברת על המגבלות העיקריות שיש בתקנות, שעכשיו אנחנו מאריכים את תוקפן.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נעבור על כולן.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בסדר. עטיית מסיכה זו מגבלה שהמקור שלה לא בתקנות האלה, אלא זו חזרה על מגבלה שקיימת בצו בידוד בית ומחייבת במקום סגור עטיית מסיכה. בעקבות הדיונים בוועדה, גם נוספה פה ההוראה ב-(ג), שאומרת שאם אחד התלמידים חירש או כבד שמיעה, צריך את המסכות השקופות. זאת מגבלה שממשיכה לחול.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה קורה כשנמצאים בחוץ, בחצר?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בחוץ אין חובת עטיית מסכה, אלא לפי המגבלות הכלליות של התקהלות מעל – היום זה 100? מעל 100. זה חל באותה מידה גם כאן.

תקנה 5 עוסקת בכניסה של עובד מוסד בהצגת תו ירוק. מוסד הכוונה גם השכלה גבוהה וגם מוסדות חינוך, גנים ובתי הספר. פה מעוגנת החובה של העובדים להציג תו ירוק בכניסה למוסד החינוך או אישור על תוצאה שלילית בבדיקה. פה נכנס יישור קו לעניין אדם מנוע חיסון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עכשיו זה שבעה ימים?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

PCR זה שבעה ימים.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

לא, רק PCR שנעשה במגן חינוך.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון, PCR של מגן חינוך.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

PCR רגיל זה ל-72 שעות.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

לא, אבל אין PCR רגיל, רק אנטיגן 84 שעות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

חוץ מהמנוע חיסון, נכון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אז מה זה בדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך שבעת הימים?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה במסגרת מגן חינוך. הם יכולים לעשות בדיקה מידית, אבל יש להם הסדר מיוחד של 84 שעות, זאת אומרת הם יכולים פעמיים בשבוע לעשות בדיקה, ויש להם כמובן את האפשרות להתחסן או מי שמחלים. אם הם במגן חינוך, ה-PCR של מגן חינוך תופס לשבעה ימים, ומישהו שהוא מנוע חיסון, יכול לעשות PCR רגיל, שגם תופס לשבעה ימים. זה המצב כרגע לגבי העובדים, למעט עובד שהמנהל קבע שהוא לא במגע עם תלמידים או עם עובדים אחרים. זאת המגבלה לגבי כניסת עובדים.

המגבלה הנוספת היא לגבי התקהלות, ששוב שואבת מהמגבלה הכללית על התקהלות, שהיום היא 100 בפנים.

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

50 במבנה ו-100 בשטח פתוח.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני ב-5(א).

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא תתקיים התקהלות, נגיד של 50 איש היום?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

50 בתוך מבנה, 100 בחוץ, כשזה בלי תו ירוק. מקומות שהם בתי ספר ומוסדות חינוך רגילים הם בלי תו ירוק, מלבד העובדים, ובמקומות שיש תו ירוק, כמו בהשכלה גבוהה, לא קיימת המגבלה הזאת, כפי שכתוב ב-(ג).

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ובחוץ זה מוגבל ל-500? או שאין הגבלה?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, ל-100.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין, בבית ספר יסודי התלמידים מחויבים בתו ירוק?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, התלמידים לא.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> להם אסור להתקהל?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לכן יש להם מגבלת התקהלות, כמו במקומות אחרים שאין תו ירוק, וזאת מגבלת ההתקהלות. יש פה החלה של מגבלת ההתקהלות הכללית.

תקנה 5ב מדברת על כניסה של מי שהוא לא תלמיד והוא לא עובד מוסד, זאת אומרת: הורים או כל מיני נציגים אחרים, או ספקי שירותים למיניהם, שלא נחשבים עובדים. מפעילים חיצוניים נחשבים חלק מהצוות, אבל אולי כל מיני ספקי שירותים שמגיעים, שצריכים גם להיכנס עם תו ירוק, או עם בדיקה, בדיקה שלילית כמובן, ויש כל מיני תקנות שניתנו – לאחראי על קטין, לתקופת הסתגלות בזמנו, אבל גם לקטין שיש לו קשיים מיוחדים וההורה מתלווה אליו, ואז הוא יכול להיות בשטח פתוח, או במגבלה של לא יותר מאחד בתוך המבנה. אני מזכירה שבזמנו רצו גם להגביל את נציגי ההורים, ובסוף זה לא נכנס, אז אין את זה, אבל יש מגבלה כללית של תו ירוק.

תקנה 6 עוסקת בהגבלות על קיום טיול, הכולל לינה. זה משהו שנשאר עוד מהתקופה של קייטנות הקיץ, והוא קובע היום הוראה שמבחינה בין טיול שהוא מטעם בית ספר, לבין טיול שהוא מטעם מסגרת אחרת, בדרך כלל חינוך לא פורמלי, תנועות נוער וכדומה. לגבי טיול מטעם מסגרת לא פורמלית, לא בית ספר, נדרש תו ירוק או בדיקה שלילית כתנאי ליציאה לטיול. לגבי טיול מטעם בית ספר, זה מה שהכרנו מכללי התו הסגול – הם צריכים להישאר בקבוצות בהם לומדים בבית הספר, הם צריכים לשמור על מרחק מסוים בין קבוצה לקבוצה, לא פחות מ-50 מטר, בהסעות מקסימום שתי קבוצות קבועות ואסור להם לאכול בהסעה. זה לגבי טיולי בית ספר עם לינה. מדובר על טיולים עם לינה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

הם צריכים להציג תו ירוק, למעט קטינים מתחת לגיל 16.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

קטינים מתחת לגיל 16 זה רק לעניין תעודה מזהה, זה לא קשור.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל ילדים מתחת לגיל 16 לא נדרשים להציג תו ירוק.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

צריכים, זה או תו ירוק או בדיקה שלילית בכל מקרה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם מתחת לגיל 12?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

או בדיקה שלילית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כלומר לפני כל טיול?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לא, אני מדברת על טיול עם לינה, שהוא לא מטעם בית הספר. המגבלה של התו הירוק או בדיקה שלילית חלה על וטיול עם לינה מטעם תנועות נוער, דברים שלא חלק מבית הספר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

וכאשר זה כן בית ספר, אין מגבלה של תו ירוק?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

אין מגבלה של תו ירוק או בדיקה שלילית, אלא רק עמידה בתנאים של קבוצות קבועות, לא אוכלים בתוך ההסעה, מקסימום שתי קבוצות, שמירת מרחק בין הקבוצות, מה שקראנו תו סגול. יש טענות על ההבחנה הזו. אולי משרד הבריאות יסביר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני אתן לתלמידים ולבני הנוער לומר את הדברים על הסעיף הזה. אני מבקשת שתעלו את טל מדר ממועצת תנועות הנוער. היא רצתה לומר כמה מילים בעניין הזה.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

אכן הגענו לנקודה שבעינינו, לא רק שהיא לא סבירה, היא לא מידתית, היא לא משקפת את דיוני הוועדה ואת ההחלטות של הוועדה מהעבר. לא ברורה לנו עד לרגע זה, ולא קיבלנו את תגובתו הרשמית של אף גורם עד לרגע זה, מדוע בבתי הספר מאפשרים לצאת לטיולים עם לינה, בלי בדיקה, בלי תו ירוק, בלי כלום, ובתנועות הנוער ובארגוני הנוער, כשמדובר בדיוק באותו קהל יעד, בדיוק באותה אוכלוסייה, כשטיולי פתיחת השנה מתנהלים בהיגיון אחר ושונה מההיגיון שעמד בבסיס קבלת ההחלטות לקראת הקיץ, כי אלה טיולים קטנים, אלה טיולים מקומיים, אלה טיולים בעלי אופי סניפי, והם באוויר הפתוח, ואני מתחברת לדבריו של חבר הכנסת עופר כסיף, כך שרמת הדרישה שם לתו ירוק עוד פוחתת. אנחנו נדרשים לסד הנחיות והוראות, שאף אחד אחר לא נדרש אליו.

לזה אני מבקשת שתוסיפו את העובדה, שהרגולטור של בתי הספר וההנחיות להוצאת טיול על אכילה באוטובוס, על מרחקים וכו' וכו' וכו' הן אותן ההנחיות שחלות עלינו אחד לאחד. אז עכשיו בבקשה שמשרד הבריאות או משרד החינוך יסבירו לנו למה לנו דין אחר, והאם היה משהו בלתי רגיל בקיץ, שמחייב להחיל עלינו דין אחר. בתהליך קבלת ההחלטה, אני רק מבקשת להדגיש את העובדה, שתנועות נוער וארגוני נוער זה חינוך בלתי פורמלי מפוקח ודינו אינו דומה לדין חוגים. על ההבחנות האלה גם כן כבר הספקנו לעמוד לאורך כל השנתיים האלה של תקופת הקורונה. אנחנו לא מוצאים סיבות טובות בכלל להותרת התקנה הזאת על כנה, למרות ניסיונות מאוד מאוד משמעותיים שעשינו עם משרד הבריאות, לא לתקנה 6(א) ולא על מגבלת ההתקהלות, ששוב חלה עלינו, ולא ברור לנו למה. אנחנו יודעים שגם היו טיוטות שהסכימו להוריד אותן, ולא קיבלנו שום נימוק, לא אפידמיולוגי ולא מקצועי, למה התקנות האלה שוב על החינוך הבלתי פורמלי, תנועות, ארגוני נוער, עומדות בעינן. אני מבקשת הבהרות על הדברים האלה, ואני ממש פונה לוועדה לא לאשר את התקנות בנוסח הנוכחי שלהן.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים עם כל מילה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה.

ינאי רון ממועצת התלמידים.

<< אורח >> ינאי רון: << אורח >>

שלום לכולם, נעים מאוד. אני ינאי רון, תלמיד כיתה י' מהרצליה ונציג מועצת התלמידים והנוער הארצית בוועדה הזאת. קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור. לכבוד הוא לי ולכבוד להופיע פה מולכם. אני אסכם ואגיד שבשורה התחתונה, הלמידה באופן מקוון פגעה בנו במספר היבטים, אם זה בהיבט הלימודי שנוצרו פערים לימודיים גדולים, והידרדרות בהישגים שלנו; אם זה בהיבט החברתי, שכמעט לא פגשנו את החברים שלנו בבית הספר ואחרי; ואם זה בהיבט הרגשי, שהיתה לחלקנו תחושת בידוד בבית, ואף הידרדרות במצב הנפשי. לכן בשם התלמידים והנוער, לימודים בבית הספר באופן פרונטלי הם הדרך להצלחה בתפקוד הכי טוב שלנו. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

תודה רבה ינאי. בעניין הזה אני רוצה לפנות למשרד הבריאות. אנחנו מבינים שהתקנות האלה הוחלו גם בקיץ, בתקופה שהיתה תחלואה מאוד מאוד גבוהה.

אני חושבת שגם חברי הוועדה קיבלו מכתבים. הבנתי שגם תנועות הנוער הגישו בג"צ בעניין הזה. אני לא חושבת שצריך להגיע למצב כזה, אבל מדוע אנחנו לא מקבילים את הטיולים של תנועות הנוער לטיולים בבתי הספר?

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

כאמור, בבתי הספר הילדים נמצאים בכיתה קבועה, לומדים עם אותם ילדים במשך כל שעות היום, כל יום, זאת אומרת שיש להם איזושהי שגרה קבועה. זה קצת שונה מפעילות של תנועות נוער או פעילות בלתי פורמלית אחר הצהריים, שבה נפגשים ילדים מבתי ספר שונים, יכול להיות מרשויות שונות. בטיולים של תנועות נוער לפעמים יש גם מפגש של קינים מרשויות שונות. כמו שאמרתי בראשית דבריי, אנחנו עדיין מנסים לשמור על בריאות הציבור של כולם. יש פה בכל זאת איזושהי הבדלה, זה לא בדיוק אותו דבר, אלה לא בדיוק אותן מסגרות. גם בגלים הקודמים, להזכירכם, גם כשהייתה תחלואה נמוכה, על תנועות הנוער ההגבלה היתה קצת שונה, ההגבלה הייתה גם לפעילות בקבוצות הקבועות, אם אתם זוכרים. בהתחלה לא הייתה שום אפשרות, ואחר כך אמרנו: פעילות בהמשך לקבוצות הקבועות של הבוקר, מתוך הנחה שאלה אותם ילדים. במקרה הזה זה שונה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את כבר מכירה את השקפת העולם שלי. אני לא יודע מתי הייתם פעם אחרונה בבית ספר. אני מזמין אתכם להגיע לבית הספר ולגלות שאלה לא כיתות קבועות, שיש 500 ילדים שיוצאים להפסקה ומתחבקים ומשחקים כדורסל וכדורגל וכולם ביחד. תפסיקו כבר עם האשליה הזאת, שאלה מן קפסולות סגורות. זה לא, זה לא קיים. דיברנו על זה בוועדה. הנושא של הנפש - - -

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

זה לא שהם לא יכולים לצאת, אנחנו לא אוסרים עליהם לצאת לטיול. אנחנו אומרים: אם אתם יוצאים לטיול, תעשו PCR, על חשבון המדינה, בשמחה רבה. אף אחד לא אומר להם לא לצאת לטיולם, זה לא שמישהו אסר פה משהו.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? אני באמת לא מבין למה, לבית ספר הוא לא צריך PCR?

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא מידתי.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

זה רק לטיול עם לינה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

עכשיו היה טיול מאוד גדול של הצופים, כולם יצאו לטיול לשישי-שבת.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

עדיין יש חלק מהילדים שאינם מחוסנים. לא היינו רוצים שהם יביאו לטיול המוני כזה תחלואה שתתפשט.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל הם מתחת לגיל 12.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי על איזה גיל את מדברת.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

תנועות הנוער, יש חלק בתנועות הנוער שהם בגילאים צעירים, שהם לא מחוסנים בכלל. אתה לא רוצה שילד אחד כזה יחלה ולא ייבדק לפני, ידביק לך עכשיו 500 עד 1,000 ילדים שנמצאים במקום כזה. אנחנו לא שם. בבית ספר זה שונה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאומר חברי פה. אני בכלל רואה בשנה וחצי האחרונה בעיה שחוזרת על עצמה בכל הוועדות שאני משתתף בהן, כשיש דיונים שנוגעים לקורונה, וזה עניין התייחסות הרבה מאוד פעמים, אני לא רוצה להגיד תמיד, או יותר מדי פעמים לנושא הזה כאל שחור ולבן. יש מידתיות, יש עניין של היגיון, זה לא שחור או לבן. הזכיר פה חברי ממש על קצה המזלג, וזה הוזכר המון פעמים על ידי המומחים, שצריך תמיד לשקול על המאזניים את הנזק ואת התועלת שבמדיניות X או Y בנושא הקורונה, בין אם זה החיסונים, בין אם זה תו ירוק, בין אם זה טיולים לצורך העניין וכן הלאה.

אחד הדברים שאני נתקל בהם שוב ושוב זה שלא בודקים את המידתיות. להעמיד כתנאי בפני ילדים יציאה לטיול בבדיקה, זה לא מידתי. זה לא מידתי, וצודק חברי כשהוא מדבר על כך שבבתי הספר, מה יעשו? יקימו אולי משמרות צניעות בבתי הספר, שיאסרו על חיבוקים? אתה צודק.

אנחנו צריכים לנקוט בדרך שהיא דרך מידתית, הגיונית ושוקלת על כפות המאזניים את התועלת והנזק. הנזק שהוצג בפנינו במשך שנה וחצי בוועדות שונות מצד מומחים, בדרך כלל יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, חוזר על עצמו כל הזמן, ובצדק, אני אומר את זה לזכותם. הנזק לפעמים מניסיונות להתמודד עם הקורונה – ניסיונות מסוימים כמובן, כמו סגרים – הנזק עולה על התועלת, וכאן אותו הדבר. חאלס חברים, בוא נהיה קצת הגיוניים, בוא נהיה מידתיים. לדעתי הסעיף הזה, והוא לא היחיד, צריך להימחק מפה. כפי שאמרה הגברת טל מדר קודם, שתהיה לחלוטין זהות בין הדרישות לטיולים בתנועות הנוער לבין הדרישות לטיולים בבתי הספר. אין שום היגיון במשהו אחר, זה לא מידתי וזה פוגעני כלפי הילדים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל על סעיף (ב). גם אם תביאו את צבא ההגנה לישראל, יחידת קומנדו, היחידה הכי טובה – "הטיול יתקיים באותן הקבוצות הקבועות שבהן לומדים התלמידים בשגרה", בטיול ממש יהיו בקבוצה. "המרחק בין קבוצה לקבוצה לא יפחת מחמישים מטרים" – בחיאת, מי כותב את זה? איך אפשר בכלל לאכוף דברים כאלה? זה טיול, אלה ילדים. גם אם נכתוב פה מיליון תקנות, זה לא יקרה, אי אפשר לאכוף את זה. באמת לא ברור לי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקי, אני שמה את זה בצד עכשיו, ואנחנו נשקול להסיר את סעיף (א)(1), כלומר להשאיר את (א), אבל להסיר את (1) ו-(2).

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

6(א) – את כל מה שחל על טיול, כולל לינה, שהוא לא מטעם בית ספר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא, צריך להשאיר את זה כדי שזה יכלול גם את (ב), ואז להסיר את זה. "על טיול הכולל לינה המיועד לתלמידים למעט טיול מטעם בית ספר יסודי או על-יסודי, יחולו הוראות אלה", "על טיול הכולל לינה המיועד לתלמידים מטעם בית ספר יסודי" - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

שאותן הוראות יחולו גם אם זה בית ספר וגם אם זה לא בית ספר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בדיוק, אז נסיר את (1) ו-(2).

<< אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >>

אי אפשר לעשות את זה מבחינת סמכות הוועדה, כל אחד מההסדרים האלה זה הסדר נפרד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הם יכולים את (א) לא לאשר.

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

אני רוצה שוב להדגיש, כשמשרד הבריאות מגיע לבחון תקנות, אנחנו בוחנים את זה בכל עת ומוודאים האם באמת יש צורך בתקנה. כמו שד"ר אפללו הסבירה, יש הבדל בין טיול שנערך במסגרת תנועות נוער לבין טיול שנערך במסגרת הבית ספרית, שזה במסגרת קבועה, בה התלמידים נפגשים - - -

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הרגע לא קיבלנו את זה.

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

נכון, אנחנו מסבירים את זה שוב ומדגישים את החשיבות, וזאת לצד הסמכות של הוועדה לאשר או לא לאשר תקנות. גזור-הדבק בתקנות, זה משהו שהוועדה לפי החוק אינה מוסמכת לו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

מוסמכת לעשות.

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

אי אפשר לבטל חלק מהתקנה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

הטענה שאין לנו סמכות לא לאשר את סעיף (א)?

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

לבטל חלק מהתקנה זה משהו שהוא לא - - -

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

בוודאי, זה עומד בפני עצמו. יש סמכות לא לאשר חלק מהתקנות, כל עוד זה עומד בפני עצמו, ואני לא רואה שום בעיה עם הבחינה המשפטית. מבחינת הסמכות של הוועדה, אין פה שום בעיה. לגופו של עניין, אפשר להתווכח, אם זה מוצדק או לא, אבל הסמכות קיימת.

<< אורח >> אולגה פרישמן: << אורח >>

אי אפשר להחיל על טיולים של תנועות נוער את ההסדר של (א).

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון, אי אפשר להחליט ש-(ב) יחול פתאום על טיולים של תנועות נוער, אין לנו דרך לעשות את זה. אולי יחילו את זה בדרך של הנחיות. אני לא יודעת אם לא יהיה את (א), אבל זה כבר עניין אחר.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אפשר לבטל את 6(א) וזהו.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון, זה מה שאפשר לעשות בהקשר הזה, לא להתחיל למחוק מילים מתקנות אחרות, את זה אי אפשר.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אוקי, אז אי אפשר להשאיר - - -

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

לא, אפשר למחוק את (א), שלא יחולו הגבלות על טיול - - -

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אז נכון לעכשיו זה מה שנעשה.

בואו נמשיך הלאה, אני שמה את זה בצד.

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

אני רק אגיד בהקשר הזה של טיולים ושל פעילויות, כמובן הכול להחלטתכם, שאת זה לא נוכל לעשות בדרך של אישור או אי-אישור, אבל סוגיה שעלתה זה הבחנה בין שטח פתוח לבין מבנה. זה לא בא פה לביטוי, אבל אולי בהמשך הממשלה תשקול. כיום יש גם מגבלת התקהלות בלי תו ירוק, שהיא עד 100. גם זה אפילו לא נכנס פה – עד 100 בלי תו ירוק, לקיים פעילויות בלי בדיקה. אני מפנה את תשומת הלב להשוואה של זה מול התקנות הכלליות, שהיום מאפשרות התקהלות של עד 100, כמובן בלי בדיקות, בלי תו ירוק.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נוכל לשמוע את הדעה של הסתדרות המורים בנושא הזה? כי יש פה לדעתי דבר שגם נוגע אליהם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

למה?

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי כמו שאתה הזכרת, הנושא של האכיפה של הדרישות שכרגע מופיעות ב-6(ב) הן בעייתיות, כלומר שמורים יצטרכו להיות פה סוג של שוטרים, כן שורה, לא שורה. הייתי רוצה לשמוע אותם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

קודם כל בטיולים שנתיים המורים הם שוטרים: אתה תרוץ לפה, אתה תבוא לפה, אתה תלך.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אחדד, בטיולים שנתיים המורים הם שוטרים, כאן רוצים שהם יהיו יס"מ.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זאת חתיכת אחרית, אתה לוקח אותם למסלולים בטבע.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמע, אי אפשר לאכוף את זה. זה רשום, אבל זה סתם.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק, אני חושב שראוי לשמוע את דעת המורים, אם זה אפשרי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אני לא יודעת אם הם נמצאים אתנו, לדעתי ארגון המורים לא נמצא פה. הסתדרות המורים? לא. במידה והם ירצו, אנחנו נעלה אותם. שים לב אם הם רוצים לעלות בזום, סמנו לי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אני ממשיכה עם התקנות. תקנה 7(ב) קובעת את הנוסחה לסיווג של הרשויות המקומיות. ההסדרים עצמם קבועים בתקנות האחרות, המשמעות של זה לגבי הגבלות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בתקנה (ב) נאמר ש"בעת השהות בהסעה לא תתקיים אכילה". להגיד לילדים בכיתה א', ב' שיצאו לטיול שנתי לא לפתוח שקית במבה, זה קצת לעצום עיניים, כי הם יסתתרו מאחור ויפתחו את שקית הבמבה. לתת קנס למורה, כי אותו תלמיד פתח שקית במבה, נראה לי פחות מידתי.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תקנה 7 כוללת רק את הנוסחאות איך לסווג את הרשויות המקומיות לפי הצבעים ירוק, צהוב, כתום, אדום.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

שהן נשארות אותו דבר?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

כן.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברחתי לכאן מוועדת הכספים והם שמים את הנוסחה הזאת?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

יש לנו עדכון כל יום ראשון, שאני חושבת שמתפרסם באתר משרד הבריאות ומשרד החינוך, איזה רשויות נמצאות באיזה דירוג. תקנה 8 זאת אחת המשמעויות של הסיווג הזה. בתקנה 8 אנחנו מדברים על פעילות של חוג או תנועות נוער, חינוך בלתי פורמלי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

נכון להיום לפי הנוסחה הזו יש שתי רשויות אדומות? חצור הגלילית וקריית יערים? כמה רשויות כתומות יש?

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אני אבדוק וכבר אגיד.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לפי הבדיקה שלנו באתר נכון לאתמול, 12 כתומות וארבע אדומות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל זה לא לפי הנוסחה הזאת.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

לא, זה לא של הרמזור. יש עדכון יומי ויש רמזור כללי.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ויש רמזור של מערכת החינוך, שהוא לפי הנוסחה הזאת.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

זה שונה?

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כן, זה שונה, זאת הנוסחה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

חבל, זה מטעה. אנשים צריכים לדעת מה חל עליהם.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זאת בעיה, כי הם עושים את זה אחת לשבוע. אני מניחה שאת הרמזור הרגיל הם עושים יומית. להחליף תקנות על בסיס יומי זה הרבה יותר קשה למערכת.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

כרגע עד ה-23 באוקטובר יש 20 רשויות כתומות.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

תקנה 8 אלה המגבלות שחלות רק ברשויות כתומות ואדומות. והן אומרות שברשות כתומה או אדומה אפשר לקיים פעילויות של חינוך בלתי פורמלי וחוגים בשטח פתוח, או אם זה לא ניתן בשטח פתוח, במתווה של תו ירוק, אבל כולם צריכים לבוא עם תו ירוק או עם בדיקה שלילית.

הוסיפו פה בתיקון שלפנינו הקלה לגבי ילד עם מוגבלות, שיכול גם עם תעודת נכה להיכנס לפעילויות האלה, הכוונה למבנה, כשיש הגבלות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ילד נכה לא צריך תו ירוק?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

נכון, הוא לא צריך לעשות בדיקה, והוא לא נדרש להציג, אם אין לו חיסון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה כולל גם את מגן חינוך? זאת אומרת שאם עושים בדיקה שבועית, הם פטורים ויכולים גם להיכנס?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

נכון, אני אגיד שזאת מגבלה לא פשוטה לגבי ילדים שהם מתחת לגיל 12 ורוצים להשתתף בחוגים ובפעילויות, וצריכים לעשות בדיקות במצב רגיל פעמיים בשבוע. כרגע היא חלה על מעט רשויות, זה יכול להשתנות בהמשך.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה לא כולל רשויות ירוקות?

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

לא ירוקות ולא צהובות, רק כתומות ואדומות.

8א זאת התקנה שמדברת על הלימודים בכיתות ח' עד י"ב ברשויות בצבע אדום. היתה תקנה שאומרת שאם יש מעל ל-70% מחוסנים או פטורים מבידוד, מחלימים ומחוסנים – אין להם מגבלה; ואם יש פחות – הם יכולים בשטח פתוח או בלמידה מרחוק. כרגע התקנה הזאת חלה רק על רשויות אדומות.

בנוסף יש לנו הוראה ב-8א1 לגבי צמצום מגעים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה זה (ג)? "בעל מוסד שהוא בית ספר" - - -

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

ההסדר של ה-70%, ויש שם חריגים בסעיף (ד) לגבי נוער נושר בסיכון, חינוך מיוחד, תלמידים עולים ללימודי השפה העברית.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

"תקנה זאת לא תחול על לימודים של מוסד המקיים פעילות חינוך כאמור בסעיף 10(ג)(4), (6) או (14) לחוק או כיתה של תלמידים עולים". הם לא הכלילו בפנים תלמידים ונוער בסיכון לדעתי.

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

החריגו. 10(ג)(4) זו פעילות בתי ספר, שניתן בהם חינוך על-יסודי לנוער נושר ובסיכון; (6) זה חינוך מיוחד; (14) זה גם קשור לנוער בסיכון, ותלמידים עולים שהם בשיעורי עברית זה בחריג.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

משרד הבריאות, חשוב לי לחזור על אותה בקשה של הוועדה, שביקשנו כבר מספר פעמים, לנסות להגמיש את ה-70%, זאת אומרת לא להוריד את המכסה ל-50% או ל-60%. אנחנו ביקשנו שאם ברשות אדומה, שבה יש נגיד 69% תלמידים מתחסנים, על בסיס תלמיד אחד או שניים לא פותחים כיתה, לנו כוועדה חשוב שעדיין יתקיימו לימודים פרונטליים. הוועדה כבר ביקשה מספר פעמים להגמיש את אותו מספר.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אנחנו לא מוכנים להגמיש, לאחר מספר דיונים שקיימנו בנושא.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

מה הסיבה לכך?

<< דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >>

זה הרף שנקבע, ואנחנו לא מוכנים לרדת ממנו. דיברנו על זה כמה פעמים, מי יחליט, מתי, מי יאכוף את זה, זה פתח.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

זה על פי שיקול דעת של המנהל, של המורה.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

בדיוק, אנחנו לא מוכנים שלמנהל יהיה שיקול דעת, כי אי אפשר יהיה לאכוף את זה באמת. אחד יגיד שניים, אחד יגיד שלושה, יגידו: בסדר, אולי רק שניים, אבל יש עוד אחד ש-. לא, זה הרף שנקבע ואנחנו לא מוכנים לשנותו.

<< דובר >> טל וינר-שילה: << דובר >>

זה מאוד משתנה בין מספר התלמידים בכיתה. זה יוצר מעין רף חדש ונמוך יותר. זה אומר להוריד את האחוז באופן לא בהיר בין הרשויות השונות.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

סעיף 8א(ד).

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

אגב, לגבי 8א(ג) עלתה פה גם הצעה – אני לא יודעת אם שקלו גם אותה בזמנו בדיונים – לאפשר גם אם 70% מהשכבה, לפי המצב היותר מקל, כי גם ככה בכיתות האלה הרבה פעמים לומדים בכל מיני שילובים ביחד, לאו דווקא רק בכיתות האם. עלתה פה הצעה שאם יש בשכבה כולה או בכיתה 70% מחוסנים, לאפשר להם לימודים פרונטליים.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אני חושבת שהעובדה שזאת כיתה, זה הרבה יותר מקל.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

לפי מה שמאפשר יותר לימודים פרונטליים, כי יכול להיות שבשכבה יש 70%, ובכיתה הספציפית הזו יש 60%. הרי זה לא מדע מדויק, בסופו של דבר באים להפחית סיכונים, וממילא הרבה מהשיעורים בשכבה בתיכון בדרך כלל לומדים במשותף בכל מיני שילובים, לא תמיד בכיתת האם. עלתה פה הצעה, שהיא גם איזה סוג מסוים של הגמשה, וזה אולי יותר אכיף.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אני צריכה לבחון את זה, אני לא יודעת להגיד.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> המזל שלנו שיש מעט מאוד אדומים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

כרגע, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שלושה שבועות. פתאום יכולות לקפוץ לך 50 רשויות אדומות, אולי בערים הכי גדולות. יכולה להיות כיתה אחת או שתי כיתות עם 60%, אבל בשכבה יש 90% מחוסנים, כי שאר הכיתות מחוסנות ב-100%. הרי יש מתמטיקה 5 יחידות ו-3 יחידות, ואז הם מתחלפים באנגלית וכו'. אנחנו מחפשים את הדרך להגמיש. מה דעתכם בעניין השכבה?

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אנחנו נבחן את זה, אני פעם ראשונה שומעת את ההצעה הזאת.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

ציינו את זה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פעם ראשונה על ה-70%? לפני חודש כבר דיברנו על זה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

לא, בשכבה.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אני באמת לוקחת ברצינות כל מה שאתם אומרים, וגם כותבת הכול תוך כדי, וזאת פעם ראשונה שאני שומעת את זה. אני מבקשת להעביר את זה לדיון.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>

8א1 זאת התקנה שעוסקת במתווה של צמצום מגעים, שרלוונטי לכיתות ה' עד ז' ברשות אדומה.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

יסודי ועל-יסודי, ה' עד ז' זה לא מחוסנים.

<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>

וכיתות ז' עד י"ב ברשות כתומה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה רגע שאני מחזיר אותנו אחור, כי פספסתי את זה קודם. כתוב פה לגבי העניין של 70%, אבל אין פה התייחסות לגודל הכיתה. אם הכיתה היא כיתה קטנה, למה צריך את ה-70%? נניח היפותטית, שיש כיתה שהמבנה הוא בגודל של כיתה רגילה, אבל יש בה רק 10 תלמידים ופחות מ-70% מחוסנים. הם עדיין במרחק, למה להגביל אותם? שיתייחסו למספר מינימלי סביר.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

לעניין התו הסגול – בוא נקרא לזה ככה, אבל לא בדיוק, כי במערכת החינוך זה לא תו סגול – במסגרות החינוך העניין הוא לא רק גודל הכיתות והצפיפות, אלא גם שהייה ממושכת בחלל סגור, לא בכל המקומות יש אוורור כמו שצריך, כמובן שצריך להקפיד גם על מסיכות.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלה כבר משתנים נוספים.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אלה משתנים שקיימים בתקנות.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אבל אלה משתנים נוספים, שמשנים את כל היחס לסעיף הספציפי הזה.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

הכול נלקח בחשבון.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא חושב, אני אומר עוד פעם, נניח שיש כיתה – וזה לא לגמרי היפותטי, הרי יש כיתות שהן מלכתחילה הרבה יותר קטנות מאוסף של סיבות – בגודל רגיל, שיש בה 40 שולחנות לצורך העניין, או 40 כיסאות, היא מאווררת כיאות, אבל לומדים בה 10. אני לא רואה שום סיבה, שאם יש רק שישה מחוסנים, שזה פחות מ-70% הכיתה תצטרך לנקוט במדיניות שונה, זה לא נראה לי הגיוני.

<< דובר >> אפרת אפללו: << דובר >>

אני יודעת שמשרד החינוך יודע להציף דברים נקודתיים או בעיות כאלה. לא קיבלנו שום פנייה בעניין הזה. אם יש באמת כיתות כאלה, אנחנו נדון בזה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שצריך להתייחס למספר התלמידים, ושיהיה מעוגן פה גם מספר מינימום של תלמידים.

<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>

אבל בסעיף הבא יש לימודים ברשויות כתומות, שכן מאפשרות למידה בשטח פתוח, למידה משולבת וכו'.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל גם למנהלים יש ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]