פרוטוקול מספר 38, ועדת הכלכלה, 10/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

בועז טופורובסקי

לימור מגן תלם

חברי הכנסת:

ענבר בזק

אביר קארה

שלמה קרעי

נירה שפק

מוזמנים:

מרינה אוסטפלד

–

יועצת משפטית, משרד הבריאות

זיוה חממא

–

מנהלת היחידה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר

–

סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

פנינה אורן שנידור

–

ראשת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

נעם דן

–

רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר טלי ארפי

–

סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר הילה אורן שפיס

–

עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר

הראל שליסל

–

אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך

–

מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה רוטשילד

–

משפטנית, משרד המשפטים

אפרת אביאני

–

לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יפעת ענבר

–

משרד הכלכלה

רז הילמן

–

סמנכ"ל יבוא מכם ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן

–

מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אלעד מלכא

–

מנכ"ל, האינטרס שלנו

משתתפים (באמצעים מקוונים):

אנואר חילף

–

הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

רוית ארבל

–

איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

ליאור לוי

–

יו"ר פורום קנאביס במוצרי צריכה, התאחדות התעשיינים זאב פיקובסקי

–

טכנולוג מזון, התאחדות התעשיינים

גליה שגיא

–

מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אלי שלום סתוי

–

יור, פורום מזון ומכולות

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

שלומית כהן יוסף

<< נושא >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוקר טוב. אנחנו ממשיכים במרתון הדיונים של חוק ההסדרים כהכנה לתקציב המדינה. יש לנו שבועיים עבודה. בשבוע שעבר עבדנו כאן עשרות שעות, וככל שהשבועות יתקדמו נגביר את הקצב. אבל זה גם בוקר שבו נפתחת שנת הלימודים האקדמאית. מאות אלפי סטודנטים הולכים לאוניברסיטאות ולמכללות, ואנחנו מאחלים להם הצלחה בלימודים. מבקשים מהמרצים שלהם וממובילי המכללות והאוניברסיטאות להכיר בתקופה המורכבת והקשה הזאת ולהתחשב גם בהיבטים של הלמידה בזום, בתקווה שיחזרו כמה שיותר ללמידה במפגש אישי. העולם הכלכלי משתנה, הקורונה מלמדת שאפשר לעשות הרבה דברים מהבית. זה ישפיע גם על לימודי הליבה באקדמיה. אבל היום זה זמן לאחל לכל הסטודנטים והסטודנטיות הצלחה גדולה והתמדה עד סוף התואר, גם כשקשה ומורכב וצריך להתפרנס. חלק מהסטודנטים גם מגדלים ילדים ומשפחה ולוקחים על עצמם את נטל הפרנסה, אז לכולם אנחנו מאחלים הצלחה והמשך לימודים טוב.

אנחנו ממשיכים ברפורמת הייבוא, כפי שהיא מכונה בשמה הפופולארי, שיש לה פרקים גם בעולם ייבוא מוצרים, ייבוא מוצרי תמרוקים, ייבוא מוצרי מזון. אנחנו בסוגיית ייבוא מוצרי המזון, פרק כ"ג מתוך הצעת החוק הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022).

בדיון מקדים ראינו שמשרדי הממשלה לא מציגים עמדה אחידה. הדבר הזה מכביד מאוד על עבודת הכנסת בלוחות הזמנים של חוק ההסדרים ומעכב, ועלול אפילו לפגוע בחוקים שיאושרו בסופו של דבר. ולכן אנחנו מפצירים במשרדי הממשלה, במיוחד בימים כאלה, לא להגיע בחילוקי דעות, אלא לגבש הסכמות ופתרונות ולהציג לנו נוסח שמקובל על כלל משרדי הממשלה. גם בסוגיה של המזון ראינו חילוקי דעות בין משרד הבריאות לאוצר ולחקלאות, ואני מבין שהייתה התקדמות גדולה בסוגיות החוקיות לקראת הסכמות, גם אם יש עדיין מרכיבים קטנים שלא נסגרו. אני מבקש מאנשי האוצר להציג לנו את ההסכמות שהתקבלו בנושא הזה, ומשם נתחיל את הדיון. בבקשה.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. לפני שנתחיל אגיד שהיה לנו אירוע של מחלוקת שהיו מעורבים בו משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החקלאות ומשרד הבריאות, סביב הנושא של האימוץ. מה שסוכם בין המשרדים הוא שכל הנושא של המזהמים לא יחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש וביצים טריות בקליפתן בלבד, ואז אנחנו בעצם שמים את זה בצד במעין קופסא. יש צוות מנכ"לים שהוקם, ועוד בהחלטת הממשלה. המזהמים, אנחנו צריכים לתאם אם הביולוגיים או גם הכימיים – האימוץ שנעשה במהלך החקיקה לא יחול לגביהם. ועכשיו נשאר לנו לפתור את הסוגיה של חומרי ההדברה. אני מאמין שנצליח לפתור אותה היום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אל תאמין, תפתרו. אם אתם לא פותרים את זה היום אנחנו לא מביאים את החוק הזה. נשארו לנו עשרה ימי עבודה בוועדה הזאת, מתוכם יומיים-שלושה של הצבעות על החוקים. יש לנו חוקים פי עשרה גדולים מהמרכיב הזה שלא סגרנו – בנקאות פתוחה, ייבוא בכללותו, תחבורה ועוד סוגיות. אם אתם לא סוגרים את הנושא היום ביניכם אל תביאו את החוק הזה, תוציאו אותו מחוק ההסדרים. עד סוף היום אני רוצה לדעת שהגעתם להסכמה על קוצו של יו"ד בחילוקי הדעות ביניכם.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה שהתקדמתם בארבעת המוצרים זה טוב. את הפסיק האחרון שלכם תסגרו עד סוף היום.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ארבעת המוצרים הם מוסכמים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מוסכמים. יש עוד מרכיב של אי הסכמה. לא נוכל לחכות. מי שלא מביא לנו חוק תפור עד הסוף בתקופת חוק ההסדרים, שלא יביא אותו בכלל.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

מה זה אומר מוסכמים? הם יצאו מהחוק?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבשר, החלב, הדבש והביצים – לא יחולו עליהם שינויי החקיקה הללו והם יטופלו בנפרד על ידי צוות מקצועי.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

זה רק לעניין הסטנדרט של המזהמים. לצורך העניין מוצרי חלב כן נמצאים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש עדיין ייבוא של מוצרי חלב.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

זה כאילו בין המסלול של איך אתה מייבא את המוצר לעניין הסטנדרטיזציה. הסיפור של חקלאות ובריאות זה אירוע מורכב, בעניין הסמכויות והסטנדרטיזציה. אז בנושא של הסטנדרטיזציה עוד לא מאומץ הדין האירופי בצורה מלאה, אבל מוצרי החלב למשל עדיין נמצאים בנוסח הקיים, לא מוחרגים מהייבוא של המזון.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

דגש חשוב, זה חלב גולמי. מוצרי חלב מעובדים סופיים לא מוחרגים. כלומר, אין שום בעיה לייבא עכשיו גבינות, זה עדיין ברפורמה וחשוב שזה יישאר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נירה שפק, בבקשה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מכיוון שאני עוסקת בכל נושא הרפורמה בחקלאות, וכתוצאה מכך גם בכל נושא הייבוא, אני ממש מפרידה בין המוצרים לבין הגולמי. אני רוצה להבין באמירה ברורה, כי כל אחד מעיר למעט זה ולמעט זה, אני רוצה אמירה פרטנית וברורה האם ביצים על קליפתם, בשר גולמי, חלב גולמי. האמירה שלי היא שכל נושא מוצרי החקלאות שאנחנו מדברים עליו עכשיו, של המזון, יבואו במסגרת הפרק בתוך הייבוא על הרפורמה בחקלאות. לכן מלכתחילה טכנית ביקשתי להחריג.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אין עכשיו פרק על רפורמה בחקלאות. לא עשינו פרק כזה. יש רפורמה בענף המזון, בתוכו יש מוצרים שיש להם זיקה לחקלאות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נכון. דיברנו על הדבש בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הנה, קיבלו פתרון.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אני מדבר על הסטנדרט. תבדילי רגע בין שני טקטים, האם אתה יכול להביא את המוצר לצורך העניין במסלול שעוד מעט נדבר עליו, שהוא בכפוף לזה שאתה יבואן נאות, אתה יכול להכניס את המסלול בהצהרה. על זה לא דיברתי עכשיו. לא דיברתי על אילו מוצרים חלים. דיברתי על נושא הסטנדרט של בשר גולמי, חלב גולמי, ביצים ודבש, זאת הייתה המחלוקת הממשלתית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא משנים את הסטטוס קוו באופן הבקרה על הייבוא של המוצרים האלה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ועדיין משאירים אותם ביכולת לייבא בהצהרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הם היום מיובאים. יש ייבוא בשר, יש ייבוא גבינות, יש בישראל כל המוצרים האלה. זאת לא תהיה הפעם הראשונה.

אבשלום וילן, שאלת הבהרה, בבקשה. תיערכו להקראה ותציינו לנו את הסעיפים הלא מוסכמים ואותם נשים בצד עד סוף היום. בבקשה.

<< אורח >> אבשלום וילן: << אורח >>

יש כמות גבוהה שנוצרת בארץ ויש השלמה של ייבוא. בדרך כלל כך זה מתנהל כל השנים. השאלה היא אם הצעת החוק הזאת, כמו שאתם מביאים, משנה את המצב הזה ואפשר לייבא כמה שרוצים.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אני לא נוגע במכסות. אתה מדבר על המכסות?

<< אורח >> אבשלום וילן: << אורח >>

אין מכסות, יש הסכמים.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אני לא נוגע בהסכמים.

<< אורח >> אבשלום וילן: << אורח >>

השאלה היא אם מה שאתה מאשר היום הוועדה מאשרת, כי אז יוכל להיכנס דבש הרבה יותר ממה שנכנס היום ולהפיל חלק גדול מהמכוורות בארץ.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבשלום, הגדלת מכסות ייבוא בחקלאות זאת סוגיה שבמחלוקת. היא לא נדונה בחוק הזה, היא בסמכות שר האוצר כנראה, לא בסמכות הוועדה הזאת, וכרגע יש סטטוס קוו מוסכם שלא מתפרעים בהגדלת מכסות ייבוא של פירות וירקות לפני שיש דיון עם האוצר. זה הסטטוס קוו המוסכם בדיבור. לכן לא נכניס את העז הזאת לדיון. פה היה דיון האם אנחנו מגמישים את הנהלים בייבוא של מוצרי מזון כללי. התשובה היא שיהיו פה שינויים. לגבי מזון טרי מסוג בשר, דבש, חלב וביצים, הבקרה על מייבאים ואיך תישאר כפי שהייתה עד היום ויהיה דיון מקצועי בין חקלאות לאוצר, ולא תבוצע פעולה שלא על דעת משרד החקלאות. אנחנו אמרנו שאי אפשר להביא רפורמה שיש לה השלכות על משרד החקלאות. יש לו סמכויות בבקרה בלי שהדבר הזה סוכם איתו. אז הם יתדיינו ביניהם. פתרו 90% מאי ההסכמות. נשארו להם 10% לסגור עד סוף היום, והם יעשו את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אדוני, אם אפשר לשאול מה זה אומר לגבי ההבדל בין הסטנדרטים. האם הסטנדרט הזה שלא יחול לגבי חלב, בשר, דבש וביצים יהיה גם לישראלים וגם ליבואנים, או שייווצר פה בעצם סטנדרט שונה לישראלים וסטנדרט שונה ליבואנים?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני מנהלת שירות המזון הארצי בפועל. המשמעות לגבי החרגה של ארבעת המוצרים האלה, שהדין הקיים יחול עליהם, חקיקת המזון שחלה היום, ולא הדין האירופי המאומץ.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

משאירים את הסטטוס קוו כפי שהוא במוצרים הללו, ורק הטרי ולא מעובד. בואו נתחיל הקראה ונתקדם לפי סעיפים. אם יש לכם השגות, יהיו הערות גם מבחוץ וגם מכאן על סעיף ספציפי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

פרק כ"ג: ייבוא (מזון).

112. תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 –

(1) בסעיף 2 –

(א) אחרי ההגדרה "אישור מוקדם לייבוא: יבוא: "אישור סחר חופשי" – אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), אף אם כינויו שונה, שנתן הגורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה.

זה קצת שונה מהנוסח שקיים היום, שמדבר על מדינת הייצור, וכאן מדובר על מדינת השיווק. אישור הסחר החופשי מופיע לנו אחר כך בדרישות שנדרשות מהיבואן, ולכן רציתי לשאול האם אתם יכולים לאשר שכל מדינה באיחוד האירופי, אישור הסחר החופשי מעיד שהיא עומדת בכל הדרישות הנחוצות והראויות שאתם רוצים מבחינת חקיקת המזון, אם בדקתם את זה משפטית.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

התשובה היא שאישור סחר חופשי מראה על עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ואין במדינות שונות החרגות שונות בנושא הזה?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

ההחרגות יכולות להיות רק לעניין ההחמרה. כלומר, מדינה יכולה להגיד שהיא מחמירה ביחס לסטנדרט של האיחוד האירופי, ועם זה אין למשרד הבריאות בעיה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תקראי ארבעה-חמישה סעיפים, ואז נפתח להערות בחוץ.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אחרי ההגדרה "אישור קבלת הצהרה" יבוא: "אישור קבלת הצהרת יבואן נאות" – אישור מקוון לפי סימן ד'1 בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי;"

יש לנו עוד אישור קבלת הצהרה רגיל.

בסעיף (ב) אחרי הגדרת "הוועדה" תבוא הצעה לקבוע הגדרה של ועדת חריגים. הנוסח הממשלתי עשה את אימוץ ההגדרה על דרך ההפניה. הוא אמר שזאת אותה ועדת חריגים שפועלת לפי סעיף 2י"ח לפקודת הייבוא והייצוא, ובמקום חוק התקנים יבוא חוק הגנה על בריאות ציבור מזון. במקום שר הבריאות יבוא שר הכלכלה. במקום מנהל יבוא הממונה על התקינה. אני צירפתי פה בעמודים האחרונים של הנוסח שמובא לפניכם, בסעיף 32 ואילך, את ההוראות של כל אותו סעיף שמדבר על ועדת החריגים, ואפשר לראות שלמעשה אי אפשר לעשות את האימוץ הזה רק על דרך ההפניה. לומר "תחול ועדת החריגים כפי שהיא" ולשנות את המילים, במקום "שר הבריאות" יבוא "שר הכלכלה".

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מדוע אי אפשר?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יש פה כמה סיבות. דבר ראשון, כי צריך להסתכל על הרכב ועדת החריגים ולראות האם בתוך הרכב ועדת החריגים ניתן מספיק משקל לנושא הבריאות. אנחנו מדברים פה על נושא של מזון, לא על נושא של תקינה. וחוץ מזה, העובדה שגם יאמצו את ועדת החריגים זה עוד לא אומר שמאמצים את כל הנוהל ואת כל המערך שיש בסעיף 2י"ח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

המשפטנים, תתייחסו להוראה הזאת.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

יש הוראה ספציפית שמדברת על ההרכב של ועדת החריגים לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). קבענו שבמקום הממונה על התקינה יבוא המנהל הכללי של משרד הבריאות. השר הרלוונטי יהיה שר הבריאות, ויכול להיות שצריך להבהיר בנוסח, אבל הכוונה היא כמובן שכל המנגנון של ועדת החריגים כפי שהוא פורט בפקודת הייבוא והמזון חל גם כאן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למעט התיקונים שציינת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אדוני, אפשר לראות בתוך הנוסח, לכן צירפתי את הנוסח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נעה, הבנתי את ההערה והבנתי מה הם אמרו. מה את מציעה פרקטית?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם נסתכל רגע על הרכב הוועדה, יש לנו עובד של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, הממונה על חוקיות הייבוא, עובד אגף התקציבים, עובד רשות התחרות – עד כה חמישה מתוך שישה אנשים – ובמקום הממונה על התקינה מביאים את המנהל הכללי של משרד הבריאות. השאלה האם זה משקל מספיק כשמדובר במזון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני חושב שמנכ"ל משרד הבריאות, זה מעיד על האינסטנציה הבכירה ביותר בבריאות הציבור בישראל ועל רצינות החוק. זה בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא רק אדם אחד מבין שישה אנשים באותה ועדת חריגים. השאלה היא אם הוא יכול לתת משקל מתאים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו לא נעשה ועדה שיש בה רוב של אנשי מקצוע ממשרד הבריאות. נעשה שהוא יביא לידי ביטוי את ההיבט הבריאותי. הוועדה הזאת גם לא תקדם חקיקה שמשרד הבריאות לא סומך את ידיו עליה. לא נפגע בבריאות הציבור. אני חושב שמנכ"ל משרד בריאות, ודווקא הוא כחבר בוועדה, זה נראה לי סביר ומידתי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא בוודאי גורם ראוי. השאלה אם במקרה הזה המיוחד של מזון לא כדאי לתת משקל לפחות לעוד אדם נוסף שייתן את ההיבט של בריאות הציבור. יש פה היבט שהוא חריג. זה לא היבט כללי שנוגע לכל התקנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מבין מה את אומרת, אבל אני חושב שאם הכניסו את המנכ"ל, אז הוא יביא כל גורם במשרד הבריאות לפני שיגיד את דעתו. זה לא שהוא בא לבד. הוא אוסף את כל האינפוטים וכל האגפים וכל הסכנות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למרות שזכות ההצבעה היא בסופו של דבר - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נכון, אבל גם לא נעשה הפוך. גם לא ניתן רוב לאנשי בריאות. אז זה לא העניין פה. בתפקידי כיושב-ראש ועדת כלכלה אני לא אקדם חוקים ורעיונות שאנשי הבריאות לא סומכים את ידם עליהם. גם אם הוא יחיד והוא מטיל וטו ואומר שזאת סכנה לבריאות הציבור, זה מספיק משמעותי. זה רק על ועדת חריגים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם נסתכל על הסמכויות, כאו הרכבנו את הסמכויות של ועדת חריגים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לך פונקציה נוספת מסוימת שחשבת עליה שאת רוצה להכניס לשם?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

חשבתי שאולי מנהל שירות המזון או מנהל אגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אני רוצה להתייחס. מתעלמים פה מכך שמרבית הסמכויות שנתונות היום לפי חוק הגנה על בריאות ציבור מזון נתונות למנכ"ל משרד הבריאות. דבר נוסף, בדיונים שנערכו בממשלה יחד עם שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, שנכח באופן פיסי בוועדת השרים, הוא קיבל את זה על עצמו. הוא גם היה פה בוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה סיפק את דעתם.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז בואו נסתפק בזה. אם משרד הבריאות רואה שנחה דעתו בייצוג הזה, זה בסדר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו צריכים לזכור מה הסיטואציה. הסיטואציה היא ששר הבריאות לא רוצה למשל להחיל איזשהו שינוי בהסדרה האירופית שהיא מאומצת, מיד ניכנס לדברים. דיברנו על זה בדיון הקודם. ואז החלטה כזאת שלו צריכה אישור של ועדת החריגים. אם יש נציג אחד שמביא שיקולים של בריאות הציבור לתמיכה בשר, אחד מתוך שישה יכול - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו דוברים משרד הבריאות? משרד הבריאות אומר שזה בסדר, הוא יכול לחיות עם זה. אני צריך לייצג את יחסי הכוחות בממשלה? הם שמים דמות בכירה ביותר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

דמות בכירה, אבל היא אחד מבין שישה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל נחה דעתם מהדבר הזה. פנינה, נחה דעתך שהמנכ"ל זה מספק בוועדה הזאת? את רוצה עוד נציג?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

המנכ"ל או מי שהוא הסמיך יהיה חבר בוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה מספק אתכם בשלב הזה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בסדר גמור. אתם מקריאים עם התיקונים את מה שסיכמנו פה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אין צורך. מבחינת נוסח, אני חושבת שצריך להזכיר את הוועדה, ואם מפנים לסעיפים – פשוט לא הפנו לכל הדרך. אבל זה עניין של הפניה בסעיף המהותי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז תעשו את זה. תוסיפו את הפירוט. כולל ההפניה, לא רק הפניה.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל גם לעניין הדרך שבה מדובר, גם לעניין דרך הפעולה, עוד הערה אחת. דבר ראשון, פנייה לוועדת החריגים צריכה להיות מצורפת לה חוות דעת בדבר קיומו של חשש לפגיעה, וכאן יש שורה של דברים – ביטחון המדינה, בטיחות הציבור, בריאות הציבור, הגנת הסביבה או הגנת הצרכן. השאלה היא אם בעניין ביטחון המדינה ובטיחות הציבור אתם רוצים שחוות הדעת שמגיש שר הבריאות תתייחס גם אליה, או שכיוון שאנחנו מתייחסים לנושא המסוים הזה של מזון, מספיק להתייחס לבריאות הציבור, הגנת הסביבה, הגנת הצרכן. יכול להיות שחוות הדעת צריכה להיות פחות רחבת ידיים. אנחנו מדברים על שר מסוים, שר הבריאות, ושיקולי בריאות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה התשובה?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אנחנו נבחן את זה, אבל זה נראה לי סביר שבסוף מנהל משרד הבריאות אמון על שיקולים שקשורים לבריאות. נשקול את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לקראת ההצבעה על החוק תבררו את הנקודה הזאת.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

נושא נוסף, אני חושבת שגם צריך להבהיר. בסעיף קטן (י) באותו סעיף 2י"ח בפקודת הייבוא והייצוא, הוא מדבר על מקרה של דחיפות, בהתקיים חשש מיידי לפגיעה. ושוב יש לנו הרשימה – ביטחון המדינה, בריאות הציבור, בטיחות הציבור, השר רשאי להפעיל את סמכויותיו. צריך לראות האם הסעיף הזה מתאים להחלה מיידית אצלנו או שנדרשות בו התאמות. לדעתי נדרשות בו התאמות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נעה, הם קיבלו ממך את ההערות האלה כבר?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז למה לא תיקנתם את זה לפני הדיון?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אדוני, יש גם הערות שאנחנו לא מסכימים עם היועצת המשפטית, כפי שראית עכשיו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ומה עם ההערה הזאת?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אני לא יודעת לאיזו הערה היא מתייחסת. אנחנו לא ראינו את ההערה הזאת, נעה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה מופיע בנוסח שנשלח אליכם בעמוד 34.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

כן. את יכולה לחזור?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן. אם מאמצים את סעיף 2י"ח, וצריך לכתוב את הדברים האלה כי זה לא היה כתוב, אז סעיף קטן (י) דורש גם התאמות. הוא לא יכול לחול כפי שהוא.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

מה אומר סעיף קטן (י)?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סעיף קטן (י) אומר: על אף האמור בסעיף זה, אף על פי שלא ניתן אישור ועדת חריגים כנדרש בחוק התקנים, בהתקיים חשש מיידי לפגיעה בביטחון המדינה, בריאות הציבור ובטיחות הציבור והגנת הסביבה, ובהתקיים צורך חיוני אחר, יהיה רשאי השר להורות כי ניתן לפעול לפי חוק התקנים אף בלא קבלת אישור ועדת החריגים למשך תקופת תוקפה של ההוראה, וכן הלאה. אתם הצעתם להחליף את המילים "חוק התקנים" ב"חוק הגנה על בריאות הציבור מזון". אבל אין לזה משמעות בהקשר שלנו, כי הוא תמיד פועל לפי חוק הגנה על בריאות הציבור מזון. השאלה לא הייתה האם לפעול לפי חוק התקנים או לא, השאלה הייתה האם לאשר את השינוי של ההסדרה, האם לאשר את כל הפעולות האלה שלהן צריך את אישור ועדת החריגים לפי הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה ההמלצה המעשית שלך?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אני אסביר מה הכוונה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אתם מדברים על מצב של דחיפות.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

נכון. במצב של דחיפות, גם אם ועדת החריגים לא אישרה, אז באותם מקרים שציינו בחוק הגנה על בריאות הציבור, שבהם נדרש אישורה של ועדת החריגים, יוכל השר לפעול גם ללא אישורה, כמובן בהקדם האפשרי לפנות לממשלה, אבל זה כדי לתת לו מענה מיידי כדי להפעיל את אותן פעולות שהוא רוצה למרות שוועדת החריגים לא הסכימה לכך. כך הכוונה היא לגבי כל החוקים. אם יש בעיה בנוסח, כמובן שנוכל להבהיר אותו, אבל זה המנגנון שחל בכל החוקים, וגם כאן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז צריך גם בזה שינוי בנוסח והתאמה של הנוסח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תעבדו על זה ביחד. נמשיך בהקראה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(ג) בהגדרה "חקיקת מזון", אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) אסדרה של האיחוד האירופי שהוחלה בישראל לפי סעיף 3א;";

המשמעות של ההוראה הזאת, שאותה הסדרה של האיחוד האירופי כרגע בנושא מזהמים, אולי יצטרף לזה נושא של חומרי הדברה, אותה אסדרה שהוחלה בישראל על דרך של אימוץ או דרך של הפניה תחול גם על היצרנים הישראלים וגם לגבי היבואנים.

<< קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >>

אני רוצה להתייחס לנושא של מוצרי בשר מעובדים שהיום הם מיוצרים לפי התקן האמריקאי. יצא לי לדבר עם איגוד העופות. יש להם הרבה ייצוא מארצות הברית. הם אומרים שאם תהיה דרישה לתקן כפול, גם תקן אמריקאי וגם תקן אירופי, זה מאוד יקשה עליהם. מצד שני, אם יחליטו ללכת רק על התקן האירופי זה יכול לפגוע מאוד ביכולת שלהם לייצא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו באופן כללי ברפורמה הזאת כן מכבדים גם את התקן האמריקאי, אבל ניתן להם להתייחס. בבקשה.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

זה בדיוק מה שהראל התייחס אליו בתחילת הדיון.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

אבל אמרת בשר טרי ואני מדברת על בשר מעובד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

למיטב ידיעתנו ובדיקתנו, בשר מעובד לא מיובא למדינת ישראל.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

נקניקים?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, הכוונה לקפוא.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מה שמיובא זה בשר טרי או בשר קפוא, וזה נכנס תחת הגדרה של בשר גולמי. את זה החרגנו, הווה אומר שהחקיקה הקיימת תחול לגביו. לגבי מוצרים מעובדים שכן מיובאים, בשר לא מיובא, אבל מוצרי חלב מיובאים, לגביהם יחול הדין האירופי המאומץ ובהחרגות שנקבע לגביו.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

את מדברת רק על ייבוא ואת לא מדברת על ייצוא?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הדין של מאומץ חל גם על ייצור וגם על ייבוא.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ענבר לא סתם שואלת, היא שואלת כי יש לנו מוצרים שמיוצרים כאן ומיוצאים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

התכוונת לייצוא.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

גם וגם. דווקא בתחום הבשר הם אמרו: הייבוא לא מדאיג אותנו, כי בארץ 90% מהצריכה היא של בשר כשר. מה שבאמת מדאיג אותם זה הייצוא לארצות הברית, ויש ביקוש לבשר כשר בארצות הברית, ואז אם הדרישה תדבר על תקן אמריקאי, והיום זה עובד לפי תקן אירופי, זה יכול לעשות להם בעיות. ומצד שני גם לעמוד בשני התקנים זו בעיה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בואי אעשה סדר. קודם כל, ייצור למדינת ישראל – נכון להיום יש חקיקה. כל מזון שמיוצר במדינת ישראל חייב לעמוד בחקיקת המזון הישראלית, והיא שונה גם מחקיקת המזון האירופי. אם יצרן רוצה גם להיות יצואן, הוא חייב לעמוד בסטנדרט של מדינת המקור, ופה הוא לוקח על עצמו במתחם שלו של היצרני, בקו המסוים הוא עומד בחקיקת ארץ המקור. זה לא אמור להיפגע גם היום. גם היום כל מי שמייצר מזון למדינת ישראל – נקניקייה, יוגורט או כל דבר אחר – חייב לעמוד בזה. לכן זה יהיה אותו דבר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אז אשאל שוב. אני רוצה להקריא מעמדה שקיבלתי כדי להבין אותה. כיוון שאת בעלת המקצוע, אני אומר מראש, זו עמדה של השדולה החקלאית בשיח מקצועי. כתוב כאן בנושא הייבוא: הפרק שעוסק ברפורמה כוללת בייבוא מוצרים שונים שעיקרם אפשרות להסתמך על תקינה אירופית במקביל לתקינה הישראלית. בסעיפים הנוגעים לפתיחת ייבוא המזון נכתב בסעיף 2 שהתקינה האירופית תהיה תקינה בלעדית מחייבת. שינוי זה יפגע בעיקר בענף הפטם וההודו. ומכיוון שהשינוי גורר הוספת רגולציה, שירות המזון של משרד הבריאות יהיה רגולטור לשירותים הווטרינריים, מכאן יש עלויות נוספות, ולכן אנחנו רוצים לדעת האם זה בנוסף או במקביל.

תעשי לנו סדר, שכולנו נדבר את השפה, ואז תגידי אם באמת יש משמעות.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

נירה, את מדברת על ייצוא?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני דיברתי עכשיו על ייבוא.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אבל ענבר שאלה על ייצוא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה נחמד שאתם עושים דיון ביניכם. חברים, תשאלו שאלה, תקבלו תשובה. התשובה נאמרה שלוש פעמים, היא תיאמר שוב. פנינה, מחדש, מה החרגנו במוצרים האלה, מה דינם בייצוא ובייבוא ומה מעמדו של תקן אמריקאי ואירופי.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

חבר הכנסת ביטון, כנראה לא הבינו מה שאלתי, אז אסביר שוב. היום יצרני הבשר המעובד עובדים לפי תקן ישראלי ותקן אמריקאי, כי רוב הייצוא הולך לארצות הברית. השאלה היא האם עכשיו הם נדרשים לעמוד גם בתקן אירופי. ואז הם אומרים, זה כבר שלושה תקנים, זה המון עומס.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

הם מייצאים לאירופה?

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

הם אומרים שהיום הם עומדים בתקן האמריקאי ולא האירופי.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אבל הם מייצאים היום לאירופה? כי זה קשור למדינת היעד, זה לא קשור לארצות הברית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבנו את השאלה, אבל לא סביר שעל מוצר שלא הולך לאירופה יחול תקן אירופי. אבל אני רוצה לשמוע את התשובה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

קודם כל, ברשותכם, קצת חזרה. אנחנו בשירות המזון במשרד הבריאות, וגם ידידינו ממשרד החקלאות, בראש ובראשונה צריכים להבטיח את בריאות הציבור. נכון וראוי שאזרחי מדינת ישראל יזכו לאכול אוכל בריא ובטוח. הכוונה בכל מנגנון האימוץ – ומיד נדבר גם על ההחרגות, כפי שאמר הראל – היו שתיים. שלב אחד זה להפוך את מדינת ישראל למדינה שוות ערך לחקיקת מזון שהיא חקיקת מזון קוהרנטית, בטוחה, עדכנית. מה שחקיקת המזון שלנו לצערנו הרב בהרבה מקרים היא בפער מחקיקות מקבילות בעולם, וגם עם הפנים לפתוח את עצמנו להוות מדינה שתוכל לאפשר ליצרנים שלה להיות יצואנים, וגם תאפשר לחלק מהעוסקים פה לייבא מזון. והכול לטובת בריאות הציבור.

כשאנחנו מדברים על המקרה של בשר, בתחילת השיחה אמרנו שמדינת ישראל קבעה, ותכף נצטרך לאשר את זה כאן, שאנחנו רוצים לאמץ את חקיקת המזהמים באירופה שתחול על מדינת ישראל. מה זה אומר? שאנחנו לא עושים העתק-הדבק בלי מחשבה ובלי לבדוק מהן ההתאמות הלאומיות והשינויים הלאומיים מבחינה בריאותית, מבחינת גיאוגרפיה שנעשה באותם אימוצים שנעשה. קבענו בצורה כירורגית איפה שצריך לעשות החרגות, לעשות תיקונים, על מנת כן לשמר את תעשיית המזון במדינת ישראל.

ידידינו במשרד החקלאות ביקשו שנעשה החרגה לתקופה מסוימת עד שנגיע להחלטה ונעשה שיח מסודר בינינו, ולכן הסכמנו להחריג את כל הנושא של אימוץ של כל מה שאנחנו קוראים לו מזון מן החי גולמי, שזה בשר גולמי, חלב גולמי, ביצים טריות בקליפתן ודבש. הרעיון הוא כאן, שגם כשמדינת ישראל בשיח משותף תחליט לאמץ אירופה, הדין האירופי יהיה הדין הישראלי. לא יהיה גם אירופה וגם ישראל, יהיה דין ישראלי משודרג או דין אירופי לייט.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זאת אומרת, לא תהיה תוספת רגולציה אלא יהיה אחוד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תהיה האחדה ובלי פגיעה בשלב הביניים של אותו יצרן או יצואן שעובד לפי תקנים קיימים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

להפך. ומי שמייצא, כמו שהיום יש המון ייצוא למדינת ישראל, הם עובדים, יש גם יצרנים ישראלים שהם מייצאים או מייבאים, הם קודם כל עומדים בחקיקת המזון והם רוצים לפתוח יעד נוסף ולייצא למקור נוסף הם חייבים, כי כמו כל מדינה גם ארצות הברית או גם אירופה לא מסכימים שמזון יעבור בין מדינות שלא לפי הסטנדרט התואם. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות כאן. לא רוצים לפגוע באף אחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל השאלה הייתה ספציפית. יצואן שמייצא לאמריקה, לפי תקן אמריקאי, עומד בחוק הישראלי, לא חייב עכשיו לאמץ את התקן האירופי. אבל אם הישראלי יהפוך לאירופי, זה מה שיחול עליו.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מיכאל, היא אמרה שבגלל שמאחדים את התקן האירופי עם התקן הישראלי, התשובה היא כן, הוא יצטרך לעבוד קודם כל לפי התקן האירופי.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא אמרתי את זה. אסביר שוב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יצואן מייצא לאמריקה, עומד בתקן של אמריקה ועומד בחוק הישראלי. החוק הישראלי ישונה ויותאם לאירופה, הוא יעמוד בחוק הישראלי החדש.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן, ואני רק אוסיף דבר אחד. יצואן לארצות הברית חייב לעמוד בסטנדרט האמריקאי, הוא לא יוכל לעמוד כי יש פערים. לכן הוא יצטרך לעשות לו מערכת בקרת איכות שמבטיחה שמה שהולך לאירופה מיוצר לפי סטנדרט אירופי, לא יכול להימכר במדינת ישראל. כי במדינת ישראל גם היום הסטנדרט שונה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני מצטערת שאני מתעקשת, כי למדתי את החומר. מה שאתם אומרים, שברגע שהתקינה הישראלית תשתנה לאירופית, זה בעצם משפיע בשינוי על דברים שלא היו קודם. השאלה היא אם כן או לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נירה, לא להלחיץ את האנשים. בישראל יש רק חוק אחד שקיים, וזה החוק הישראלי. אומרים לך פה שהוא לאט-לאט התקרב לסטנדרטים של אירופה. וכשהוא יהיה חוק ישראלי ומותאם לאירופה, והרעיון הוא להקל ולא להכביד.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מה שאני עשיתי בשיעורי הבית, וזה מה שאומרים, זה להבהיר שהכוונה לאחד את התקן האירופי עם התקן הישראלי. זו קודם כל הצהרת כוונות, האם זה כן. דבר שני, האם יש שינויים? התשובה היא כנראה גם כן. שאלה שלישית, האם נעשתה עבודת מטה מול הענפים שיושפעו מכך עם משרד החקלאות כדי להבין מה המשמעויות של זה ואם צריך להחריג. התשובה לא ניתנה. אלה שלוש השאלות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השאלה השלישית לא נכונה. משרד החקלאות ומשרד האוצר והבריאות היו במחלוקת ולא אפשרנו לקדם את החוק, והיום הם באו עם 90% הסכמות ביניהם.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

השאלה היא אם זה בהסכמות או באי הסכמות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הם עשו עבודת מטה. את אי ההסכמות אנחנו נראה בסעיפים השונים.

<< אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>

אני היועצת המשפטית של משרד החקלאות. ההסכמות הן שעבודת המטה בנושא החלת התקן האירופי, כן או לא, זאת אומרת על זה הדיון, היא תתבצע בהמשך, היא תתבצע בדיון. בגלל זה אנחנו מחריגים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בענפים שצוינו.

<< אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>

בדיוק. בגלל זה אנחנו מבצעים את ההחרגה, כדי לאפשר באמת את הדיון הזה יחד עם היצרנים, יחד עם נציגי החקלאים, כדי לוודא שאנחנו לא יוצרים פה החמרה מעבר לצורך.

בשאלה של הייצוא, אני רוצה להזכיר שיש עוד חוק, לא רק חוק המזון. יש חוק שנקרא חוק לפיקוח על ייצוא של מוצרים מן החי, והוא באמת אומר שצריך לפעול לפי הסטנדרט של המדינה שקולטת. לכן יש פה שני אירועים נפרדים, ייצור מקומי, ועל זה תהיה עבודת מטה מאוד רצינית ובשיתוף עם כל מי שצריך, וכרגע אנחנו שמים את זה בצד כי זה לא סגור כרגע. והסוגיה השנייה היא של הייצוא ויש לה דין אחר, שהוא נגזר מדרישות מדינת היעד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בסדר גמור. אני חושב שהרגעת קצת.

<< אורח >> שרון גוטמן טרודלר: << אורח >>

לגבי הייצוא יש גם בחוק המזון התייחסות בפרק ד(1), מזון שנועד לייצוא בלבד, יש אפשרות שם שלא להחיל עליו את חקיקת המזון במקרים בדיוק כאלה, ויש דרישות שהיצרן צריך לקיים כל מיני מערכות, בקרת איכות וכו', כדי להיות מסוגל לייצא שלא בהתאם לדרישת חקיקת המזון החלה בישראל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. ממשיכים בהקראה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אחרי ההגדרה "מזון" יבוא: "מזון במסלול האירופי" – מזון שאינו מנוי בתוספת השלוש עשרה, שיובא בהתאם להוראות סעיף 54א וסימן ד'1 לפרק ד';";

(ד) בהגדרה "תקנים בין-לאומיים מקובלים", ברישה, במקום "בתהליכי הייצור" יבוא "בתהליכי הייצור, הייבוא";

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה לוודא שבתוספת השלוש עשרה לא הוציאו דברים שהיו שם קודם, שנשארה אותה רשימה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אותה רשימה.

קראנו את סעיף (ד), אז בעצם סיימנו את הפסקה שעוסקת בהגדרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תקראי עוד פסקה או שתיים ואז הערות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(2) אחרי סעיף 3 יבוא: 3א. החלת הוראות האיחוד האירופי. (א) ההוראות החלות באיחוד האירופי המנויות בטור א' בתוספת השנייה א' (להלן – הוראות האיחוד האירופי), בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהם בטור ב' בתוספת האמורה, וכן שינויים להוראות כאמור שפרסם השר צו לגביהם לפי סעיף קטן (ד), יחולו בישראל (להלן – ההוראות המאומצות).

מדובר פה שזה לא יחול לגבי בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות. השאלה היא אם רוצים לכתוב את זה כאן או בתוספת.

<< אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>

כאן צריך להכניס את ההחרגה לא רק לגבי מזהמים ביולוגיים. כל האימוץ של אירופה מחריגים את המזון, לא רק מזהמים ביולוגיים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה הבהרות פה, חברים.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אנחנו נדייק את הנוסח וניתן לכם אותו היום. בדיוק את ההחרגה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הסעיף הזה פתוח.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יש לנו עכשיו סעיף (ב), הנוסח המחייב. אני רוצה להגיד משהו על הדרך הזאת של האימוץ. התברר עם שי סומך שאנחנו מדברים פה על משהו שאין לו תקדים בדין הישראלי, שאנחנו לא מעתיקים את ההוראות האלה לכאן. אנחנו מחילים את ההוראות מתוך הדין האירופי, וזה דבר שהוא מאוד ייחודי והוא יכול לעורר כל מיני בעיות, למשל מבחינת הנוסח. הנוסח שבו הוא מתפרסם הוא נוסח שהוא לא בעברית, אנחנו צריכים להחיל את זה אל תוך הדין הישראלי, נורמה שלא כתובה בעברית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה, או שעשינו את זה בכלל בחוק המעודכן של ייבוא מוצרים באופן כללי?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אני ממשרד המשפטים. יש הוראה בתחבורה, שאני פחות בקיא בה, אני לא רפרנט תחבורה, אבל במתכונת הזאת זו באמת פעם ראשונה שאנחנו מציעים דבר כזה. זה די חדשני. אני אסביר אולי איך זה הגיע, מאיפה זה נולד. ההצעה הראשונית שנדונה הייתה הצעה להקל על הייבוא ולעשות מסלול אירופי בייבוא, ואז משרד הבריאות העלה טענה, שגם הייתה מקובלת על האוצר, להחיל את ההוראות האלה גם על הייצור המקומי כדי לא ליצור אפליה, והשאלה הייתה איך לעשות את זה. הדרך לעשות את זה, כפי שהוסכם בסוף, היא באמצעות אימוץ הדין האירופי והפיכת הדין האירופי לדין הישראלי. אגב זה, זה גם פותר את הבעיה שפנינה הזכירה אותה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מקובל עליכם העיקרון החדש הזה במשרד המשפטים?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

עוד כמה משפטים. אז זה פותר בעיה מאוד קשה של עיכוב בעדכון הדין הישראלי בהתאם לשינויים בדין האירופי, ולכן גם הדין הישראלי היום בנושא הרגולציה הוא מיושן. מה שקרה הוא שהייתה עבודת מטה כבר במשרד המשפטים על גיבוש של מודל של אימוץ דין זר, ולקחנו את עבודת המטה שנעשתה וכאן אנחנו מציעים לאמץ אותה. אני יכול קצת לפרט לגבי המודל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתם עשיתם דיון במשרד המשפטים והחלטתם שניתן להפנות לחוק האירופי ולאמץ אותו בכללותו בנושאים מסוימים, וזה מהלך חדשני שלא היה, למעט משהו טיפה דומה בתחבורה שכן נעשה קרוב לזה?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

נכון. אבל בתנאים מסוימים שמופיעים כאן בפניכם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תנאים והגבלות.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

כן. יש כללים מסוימים לאימוץ. למשל, חייב להיות תרגום לעברית באתר האינטרנט של משרד הבריאות של הדין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה יופיע בחוק, הדרישה לתרגום?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

זה מופיע בחוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

החוק האירופי מנוסח בעברית?

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

נכון. אם כי הנוסח המחייב הוא הנוסח באנגלית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל לטובת הנגישות והזמינות של המידע למי שצריך.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

נכון. נמצאת כאן דנה רוטשילד. לא מופיע בפניכם הרובד הפלילי והרובד של היישומים הכספיים. כאשר יש אימוץ של דין זר אי אפשר לעשות לפי התפיסה של משרד המשפטים אכיפה פלילית. אפשר לעשות עיצומים כספיים, אבל בתנאים מסוימים. אפשר לעשות את העיצום רק אחרי שיש התרעה או רק אחרי שיש הוראה לתיקון ליקויים, אבל זה לא מופיע בפניכם עכשיו. זה מורכב מאוד לעשות את זה וזה אמור להיות בתזכיר נוסף שנגיש לכנסת. משרד האוצר גם הסכים לחזק את המחלקה הפלילית אצלנו כדי שהדברים האלו יתקדמו במהירות אחרי שנגמור את חוק ההסדרים. זה המודל.

לגבי עדכונים, אתם גם תראו, יש מודל של עדכונים. לא צריכים להגיע לכנסת בכל עדכון, כי יש הרבה עדכונים, וזה מעכב מאוד. אבל מה שכן, השר יהיה חייב להוציא את העדכון להערות הציבור, ורק אחרי שמתקבלות הערות הציבור הוא יוכל להחליט אם הוא רוצה לאמץ את הדין האירופי או לא. אם הוא רוצה לאמץ, הוא יפרסם בצו את דבר האימוץ ויתרגם כמובן לעברית. ואם הוא לא רוצה לאמץ, הוא יפנה לוועדת חריגים כדי לקבל אישור, במנגנון שאתם מכירים. זה תיאור של ההליך החדש.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה אומר שאנחנו מאמצים לפה דין זר. כל השינויים שלו הם לכאורה לא לגמרי בשליטה ישראלית, כי ברירת המחדל היא שהשינוי מאומץ. אין אכיפה פלילית, אין אכיפה של עיצומים כספיים, זאת אומרת אנחנו מקבלים פה נורמה שאין עליה יכולת אכיפה, אין יכולת לאכוף ולוודא שהיא מבוצעת.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אם מאמצים חוק, זה הופך להיות החוק הישראלי. אימוץ אוטומטי של חוק אירופי – האכיפה היא עליהם, הם חייבים לאכוף את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה את מציעה לפתרון הדבר הזה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני חושבת שזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. שי סומך מזכיר שלכן אין פה אישור של ועדה, כי השינויים מאוד תכופים. אבל השאלה אם לא צריך אחת לכמה זמן לעשות פיקוח פרלמנטרי על הדבר הזה, או לבחון את ההשלכות של הדבר הזה, או לחכות עם המנגנון הזה עד שיהיה מנגנון של עיצומים כספיים או איזשהו מנגנון שיאפשר אכיפה של ההוראות האלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איך אנחנו יכולים לעשות תחנת בקרה של הוועדה שלנו, שאכן כל מה שצריך לאכיפה בוצע על ידי מי שצריך?

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

אפשר לעשות דיווח לוועדה אחת לתקופה מסוימת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל נוכחנו לדעת שגם הדיווחים, לצערנו, לא מגיעים בזמן והוועדה עמוסה ולא יכולה להקדיש לדבר הזה זמן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתם עושים תיקון חוק, עושים את זה בנושא רגיש ולא מגדירים את אופן האכיפה, הקנסות והעונשים, לא בחוק שמביאים עכשיו, ואתם אומרים שיהיה תזכיר וכו'. אומרת היועצת המשפטית, אי אפשר לרוץ קדימה בלי לדעת מה הנבוט ומה השוט ומה האכיפה. ואם אתם רוצים שנקדם את החוק הזה, אז תבואו לעוד תחנה פה, שבאמת נאשר את כל מרכיבי האכיפה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

סליחה, אדוני היושב-ראש, אבל יש בעיה אחרת, לדעתי. יש הנושא של האכיפה. אני מסכים, אגב, שצריך לעשות אכיפה שהיא יותר קשה. אבל אם אנחנו מאמצים באופן אוטומטי תקנים אירופאיים, והם פה לא יאמצו את זה באופן אוטומטי, זה יתקע את הייבוא כל פעם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הרעיון הוא כן לאמץ אוטומטי. אגב, חבר הכנסת קארה, האימוץ הזה של נוסח שלם של חוק אירופי שאתה לא מנסח אותו בתוך החוק הישראלי אלא מייבא אותו כמו שהוא ורק מציג אותו בתרגום, לפי ההצעה פה, זה דבר חדש. מילא זה, עשינו את זה. אבל שלא נגדיר איך זה ייאכף ונחכה שמישהו יעשה את זה אחר כך, זה דבר שאנחנו לא יכולים לחיות איתו. אנחנו כן יכולים לחיות שאחרי שתגדירו איך זה ייאכף, זה יאושר בוועדה הזאת.

<< אורח >> שי סומך: << אורח >>

אדוני, כל הרפורמה תלויה באימוץ. בלי אימוץ הרפורמה לא יוצאת לפועל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל בסעיפים אחרים של רפורמת הייבוא יש לנו קנסות, יש לנו מספרים, יש לנו סמכויות. אנחנו רוצים לדעת שגם פה מנגנון האכיפה בנוי לתלפיות, ואם הוא לא בנוי אז כשהוא יהיה בנוי תביאו אותו לאישור. אבל אין מצב של תתקדמו ונהיה בקשר, ויום אחד תעדכנו אותנו.

<< אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>

אני מייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים. אני רוצה להבהיר את סוגיית האכיפה. כמו ששי הסביר, מבחינת היבטי אכיפה, דין זר, אימוץ של דין זר, זה נושא שהוא תקדימי באופן כללי, ובוודאי בהקשרים כאלה של אכיפה. אני רוצה להבהיר שזה לא שאין אפשרויות אכיפה על פי החוק באופן כללי. ישנן אפשרויות מסוימות של אכיפה גם בסוגיות שמוסדרות בדין הזר בהקשרים של האימוץ האירופי שהן קבועות בחוק. הוראות שהן קבועות בחוק הישראלי והמחוקק כבר נתן עליהן את הדעת וקבע בעניינן כבר עבירות או עיצומים בעבר, כמו למשל בסעיף 5 לחוק. יש לנו הוראה שמתייחסת לכך שאסור לכלול מזהמים מסוימים שנמצאים ברשימה בתוספת אלא אם הם הותרו בתקנות, ובהקשר הזה גם הדין האירופי יגבר עליהם. ולכאורה אם יש כמות מסוימת של מזהמים שהיא גבוהה גם מהמותר בתקנות, גם מהמותר בדין האירופי, בוודאי ניתן להפעיל בהקשרים האלה אכיפה לדעתנו. לכן אני כן רוצה להבהיר שזה לא שאין הסדרה לחלוטין, אלא כן יש איזושהי הסדרה שקיימת היום בחוק.

לעניין סוגיות מסוימות שייתכן שיש בדין האירופי ודורשות חידודים או הבהרות בהקשרים האלה, כמו ששי אמר, לעמדתנו ובכלל לפי חוק העונשין לא ניתן לקבוע עבירות פליליות על דין זר. ככל שיהיו עבירות כאלה אז יש הוראות שמאומצות לתוך הדין הישראלי וגם קבועות בתוך הדין הישראלי ויש לגביהן עבירות, וככל שיהיה צריך השלמות בעניין הזה אז הן יהיו במסגרת התזכיר המשני.

כן ניתן להתייחס לעולמות של עיצומים. ככל שמבחינת העיצומים הכספיים יהיו חוסרים או חוסר התאמות, אנחנו במסגרת התזכיר המשלים נביא את ההצעות האלה. אבל זה לא פוסל את האפשרות גם היום, במקום שבו יש הוראות קונקרטיות בחוק, וככל שאין סתירה מהותית לדין האירופי, לקבוע בעניינן ולתת בעניינן עיצומים או עבירות לפי המנגנון הקיים. יש היום קושי בהפעלת מנגנון היישומים באופן כללי, לא אכנס לזה, אבל מבחינת הוראות החוק כן יש הוראות מסוימות שכבר היום קבועות בחוק ובתקנות.

אנחנו מודעים ואנחנו מסכימים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, שנדרשות גם השלמות בהקשר של העיצומים, ובדיוק לכן הכוונה כן להביא תזכיר משלים. כמובן שהחוק הזה יובא בפני הוועדה. כמו ששי ציין, הדברים כבר מקבלים תעדוף במסגרת הגופים השונים. זו לגמרי הכוונה. אבל כן חשוב לי להבהיר שזה לא שאין שום כלי, אלא כן יש כלים מסוימים במסגרת החוק שיש אפשרות להטיל לגביהם אכיפה. הכוונה היא רק לגבי הוראות שההוראה היחידה בהן מופיעה בדין האירופי והמחוקק טרם נתן דעתו לעניין הזה, ומכאן החשיבות שלנו להביא את הדברים בצורה נפרדת ומסודרת, במיוחד כשמדובר בהסדר כל כך חדשני ותקדימי.

<< אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>

אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. כמובן שכל מה שדנה דיברה עליו בתזכיר המשלים יגיע לאישור הכנסת בהמשך. מדובר בסעיפי חוק לכל דבר ועניין, שמשרד המשפטים התחיל לעבוד עליהם עם משרד הבריאות והם יגיעו לאישור הוועדה, אין ספק בכך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מתי הוא יגיע?

<< אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>

הוא יגיע בחצי השנה הקרובה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ובמהלך חצי השנה הזאת אתם מרגישים שיש לכם מספיק כוח ויכולת לאכוף בחוקים הקיימים?

<< אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>

הרפורמה עוד לא נכנסת לתוקף. הכניסה לתוקף תהיה ביחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז בחצי השנה הזאת יבוא תזכיר משלים לסוגיות שהן בעייתיות?

<< אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >>

אולי נבהיר שהקושי בהקשרים האלה הוא קושי של לו"ז להסדרים. כמובן, זה בלתי אפשרי מבחינתנו בעולמות של עבירות להסדיר את המנגנון הזה בלו"ז הנוכחי, ולכן הדברים יבואו בתזכיר משלים. אבל הכוונה היא שכן הדברים ייכנסו לתוקף. לפי החלטת הממשלה בעוד חצי שנה יפורסם תזכיר.

<< אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>

שזה לפני מועד הכניסה לתוקף של הרפורמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז אולי אפשר להתנות את מועד הכניסה לתוקף בזה שיהיו עיצומים כספיים. אם כי חשוב לציין שמשרד הבריאות, גם לפי החוק של 2015 שנכנס לתוקף ב-2016, עדיין לא התחיל להפעיל את מנגנון העיצומים הכספיים הקיים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הם אמרו את זה.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

אבל זה גם המצב הקיים היום. אנשים אוכלים והכול בסדר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת אם הכול בסדר.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

המצב נראה בסדר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מהלך כל כך חדשני שלא נעשה בו - - -

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

התשובה שלנו היא שאנחנו חיים לכאורה בלי המנגנון היום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא חיים איתו בשלום, אבל יש מה לתקן.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

תוך חצי שנה נשלים את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא - - - לגבי הדין הישראלי.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

את צודקת, אבל חשוב להגיד, אנחנו מאוד מתנגדים להתניות. הרפורמה נכנסת לתוקף יותר מחצי שנה אחרי שהתזכיר הזה אמור לבוא, ויותר מזה, יש לנו גם האפשרות של השר להאריך בעוד תשעה חודשים, אם הוא רואה שיש בעיה כזאת. כלומר, יש לנו יותר משנתיים להתעסק עם הדבר הזה. זה נראה לי ברמה של ניהול סיכונים שהוא סביר. זאת דעתנו לפחות, ולכן אנחנו מתנגדים מאוד לסיפור הזה של ההתניות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בכל נושא המזון עד היום נתקלנו בקשיים רבים בהפעלת המנגנונים. אנחנו רואים שמשרד הבריאות מאוד מתקשה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

ההתניות האלה פשוט יקברו את הרעיון. הרעיון מת ברגע שיש התניות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו מדברים על חוק שעבר ב-2015 ועד היום לא הותקנו תקנות מכוחו. מנגנון עיצומים כספיים שעוד לא הופעל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה לשאול מעניין בנוסח יצירתי. אתם לא רוצים התניה שאם לא יהיה תזכיר לא יהיה חוק, נכון? אתם יכולים להגיד את זה הפוך. אתם יכולים להגיד: יש חוק והוא בתוקף, ואם תוך שנתיים אין תזכיר אז אין חוק. אפשר לעשות דבר כזה? הראל, אתה אומר כך: אנחנו רוצים את החוק בתוקף ואנחנו נביא את התזכיר תוך חצי שנה, ויש לנו גם ככה שנתיים לעבוד על זה. אז אני אומר: סבבה, קיבלת חוק בתוקף שנתיים, אבל אם לא עבדת הוא לא בתוקף.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

זה אותו דבר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז בעצם אתה מתכוון שבעוד שנתיים לא יהיה תזכיר?

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

איזה פלפולים משפטיים. כל הרעיון של הרפורמה זה להפוך אותנו כמו באירופה, בדיוק אותו דבר, ולהפסיק לעשות החרגות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה זה קשור לאירופה? זה קשור לתזכיר שהם לא מביאים בזמן.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

מחפשים איך להתנות את האימוץ.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה לא קשור. אתה דיברת שאתה בעד אכיפה, ופה אין מספיק אכיפה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

צריך להבין, כל המוצרים שטובים לאירופים טובים לישראלים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה זה קשור עכשיו? זה לא הדיון. הדיון הוא על אכיפה. אביר, אתה לא איתנו בכלל.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

צריך לעשות את זה בחכמה, אי אפשר בכל דבר לעשות איזושהי התניה. בסוף לא נכניס בחיים רפורמה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הם אומרים לך שבמציאות הקיימת הם לא אפקטיביים בהפעלת עיצומים, והם יביאו תזכיר בתוך חצי שנה שיסביר איך עושים את זה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

פעם מדינת ישראל הייתה אפקטיבית באכיפה. אנחנו לא אפקטיביים באכיפה, ובגלל זה נגרום לכל אזרחי ישראל לסבול ולא לקנות מוצרים שמגיעים להם?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה רוצה רפורמה בלי אכיפה?

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אני רוצה עם אכיפה מאוד קשה. מה זה קשור?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הם לא נותנים לנו התחייבות, צריך לעשות את זה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

בעצם בוא נמנע מכל האזרחים הישראלים לקבל מוצרים טובים בזול, באיכות גבוהה מאירופה, בגלל שאנחנו לא מסוגלים לאכוף. אם אנחנו לא מסוגלים לאכוף זו בעיה אחרת.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

לעניין האכיפה, קודם כל מה שחשוב להגיד, שכבר היום לשירות המזון יש כלי אכיפה אחרים. אחד הכלים האלה זה הכרזה על יבואן כמפר אמון, שאנחנו כל הזמן חוזרים על זה שזאת אחת הסנקציות המשמעותיות שאפשר להטיל על יבואן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואת זה ניתן לבצע היום.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

ניתן לבצע היום. היום לייבא מזון רגיש לוקח תשעה חודשים לקבל אישור. אולי משרד הבריאות יגיד שיש מוצרים שפחות ומוצרים שיותר, אבל יש מוצרים שלוקח תשעה ועשרה חודשים לקבל אישור. אם יבואן עכשיו יכול להיכנס בהצהרה, ומחר אומרים לו: בגלל ששיקרת אתה תחכה עוד פעם לתשעה החודשים האלה, זו סנקציה מאוד משמעותית בשבילו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז יש כלים לאכיפה. אז מה אין? מה הם אותם עיצומים שלא מבוצעים היום, ועוד נקבל עליהם תזכיר?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

כבר היום יש בשירות המזון ייבוא של מזון שמגיע בהצהרה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

הלובי החקלאי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה לא לובי, זה שדולה. יש הבדל בין לובי לשדולה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אני שמעתי באוזן לובי חקלאי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אתה שדולה לעצמאים, נכון?

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אני שדולה לציבור במדינת ישראל. כמובן שכאשר היוזמה הפרטית פורחת ויש הרבה תחרות והרבה עצמאים מרוויחים הרבה כסף והמחירים יורדים. זה עובד ביחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אביר, רוצה להקריא את נאום הכניסה שלך לכנסת? תן לנו לעבוד פה. זו עבודה בפינצטה, זו עכשיו עבודה טכנית.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

אני חושבת שזה נושא חשוב, מה שסגן השר אמר פה, ואני מקווה מאוד שלא יוחרגו פה שום מוצרים שיעלו את יוקר המחיה. אבל אנחנו עוד נגיע לזה.

בעצם מה שאני מנסה להגיד זה שלוש נקודות. האחת, יש אכיפה, יש פיקוח ויש סנקציות לעניין אותם מוצרים, והדבר החדשני הזה של ההפניה, ומיד היועצת המשפטית שלי גם תפרט בדיוק את כל כלי האכיפה. זה דבר שחשוב מאוד להגיד.

דבר שני, כבר היום יש ייבוא של המון מזון בהצהרה, ואני עדיין לא שמעתי על איזשהו אירוע קיצוני שקרה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא שמעת על הריקול בביצים?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>

ביצים זה לא מזון רגיל, וביצים הוחרגו מהרפורמה. מזון שהוא באמת רגיש בצורה קיצונית כמו ביצים הוחרג מהרפורמה, גם דגים, גם מזון לתינוקות.

והדבר השלישי, כשיש תאריך תחולה לרפורמה, ה-1 בינואר 2023, ומשרד המשפטים ומשרד הבריאות ומשרד האוצר כולם יודעים שצריך להתכנס - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההערות שלך מצוינות, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה. לפי חוק שחוקק ב-2015 יכולתם לעשות מה שקראתם לו עיצומים ושקשה לכם לבצע את זה היום משום מה. שבתזכיר העתידי יהיו גם העיצומים. למה קשה לבצע את זה היום?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אדוני, אנחנו עכשיו פתרנו את זה במסגרת הסיכום התקציבי בין משרד הבריאות למשרד האוצר. הקצינו את כל התקציב הנדרש, כולל עזרה בגיבוש התזכיר להפעיל את אותם עיצומים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

למה זה לא בוצע עד היום? לא היה כוח אדם?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

היה גם העניין של כוח אדם והירתמות של משרד הבריאות והמטלות שמוטלות על משרד הבריאות בשגרה. יושבים כאן שלושה משרדים, שכולם מסכימים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז תקצבתם אותם לבצע את העיצומים האלה מיידית?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

פנינה, את שלמה עם היכולת שלך לבצע עיצומים היום ובעתיד?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כיום לא, אבל בעתיד כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל כיום קיבלת תקציב.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הכול מותנה באישור תקציב המדינה ושהרפורמה תתקבל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואז תוכלי לבצע את תפקידך.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, חלק משיטת המנגנון של האימוץ, אנחנו יודעים שזו שיטה חדשנית אבל אין בלתה. אין טעם שאחרי עבודת התקנת התקנות ואישורן - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

את לא צריכה להתקין אותן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

להפך. הרעיון באימוץ הוא לקצר את עבודת התקנת התקנות על מנת שנוכל לבנות את המנגנונים של הפיקוח והאכיפה, בניית מערך העיצומים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ונחה דעתך שהחוק ייכנס לתוקף ואתם תעמדו בלוחות הזמנים של התזכיר וכו'?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש כאן הירתמות של שלושה משרדים לטובת העניין, ונחה דעתי שבעבודה מאומצת ומשותפת של כולנו אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שהחוק יקבע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם נלך למצב קיצון, שהחוק בתוקף, עברו שנתיים, לא עשיתם לא עיצומים ולא אכיפה ומזון מתחיל להתגלגל ברחובות. גם במצב כזה נחה דעתך?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ממש לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז איך נמנע אותו לפי שיטתי?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לפי שיטתי, ביום האישור של הכנסת נצטרך לעשות כאן גיוס של אנשים ולהשתמש בתקציבים שמשרד האוצר הקצה לנו על מנת לגייס אנשים לשירות המזון, לבניית מערך האכיפה ותקציבים מתאימים על מנת שנוכל לתמוך ולבנות את האמצעים האלה. מדובר פה בשנתיים מורכבות מאוד מאוד. זה אתגר משמעותי ששירות המזון לוקח על עצמו. אבל במצב הנוכחי אנחנו מצד אחד מבינים את החסמים שאנחנו יוצרים בהיעדר חקיקה, וכמשלים לכך המנגנון הקיים היום של אישור ומוקדמים ואין בלתו – אנחנו לא פתרנו את הבעיה של ייבוא המזון הרגיל שמאז 2015 נכנס למסלול של הצהרה.

יושב-ראש הוועדה, אנחנו כאן נצטרך לשיתוף פעולה ולסיוע, כי התחום הזה הוא משמעותי מאוד לבריאות של כולנו. זאת משימה מורכבת ומאתגרת כאחת.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

זה לא אומר שאין לכם יכולת אכיפה. גם במצב הקיים הכול בסדר, הכול נשאר, יש לכם עדיין יכולת אכיפה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

המצב הקיים נשאר בעניין היבואן מפר האמון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש אחד כזה שהצהרתם עליו?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש יותר מאחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז אתם עושים את זה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו עושים את זה. היום רשומים במדינת ישראל כ-3,000 יבואנים. הצהרנו בין 20 ל-25 יבואנים במהלך כל שנה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הכלי הזה קיים.

<< דובר >> הראל שליסל: << דובר >>

זה הכלי הכי חזק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בתקופת הביניים הזאת הוא אפקטיבי, הוא משמש אותך?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בתקופת הביניים הזאת הוא משמש אותי, הוא אפקטיבי וכמובן שאנחנו רוצים להגיע לכלים נוספים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל זה כלי אולטימטיבי, כי את מבטלת את אישור הייבוא שלו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההבהרה הזאת מקובלת עלי.

אנחנו לא רוצים להפלות את אנשי הזום. אנחנו פה בדיון ציבורי. זה שהגעת לפה פגעת באינטרסים שלך. אם היית בזום היית כבר מדבר. אלעד מלכא, מנכ"ל האינטרס שלנו.

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

הגעתי לפה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז אתה לא יכול לדבר. הם באו לפה, אבל הזום מופלה. אתם גם תדברו, זה בהומור. היום ארוך.

פיקובסקי, טכנולוג מזון, התאחדות התעשיינים. קצר ולעניין, כנהוג אצלנו.

<< קריאה >> זאב פיקובסקי: << קריאה >>

תודה רבה, אדוני, שנתת לי לדבר. אני כבר מחכה הרבה זמן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה מחכה זמן כמו כולם והכי פחות זמן, כי אתה מדבר ראשון.

<< אורח >> זאב פיקובסקי: << אורח >>

אבל הנושא שרציתי לדבר עליו כבר עלה לפני 20 דקות, ואני מנסה להעיר אותו. הנושא היה שדובר על ייבוא מוצרים מן החי במצבם הגולמי, כגון בשר, ביצים וחלב. בשר וביצים אכן מייבאים במצב הגולמי, בין אם הבשר קפוא ובין אם הוא טרי, אבל לגבי חלב אין ייבוא חלב גולמי לישראל. לכן השאלה היא האם לא נוצרת כאן אפליה בהקשר של הייצור של מוצרי חלב בישראל ובמקומות אחרים בעולם, כאשר בישראל זה יהיה לפי הכללים הישראלים ובעולם לפי כללים אחרים. כלומר, אין ייבוא חלב גולמי לישראל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההבהרה הייתה שגם בתהליכי הייצור וגם הייבוא של חלב יתחיל דיון בין משרד החקלאות למשרד הבריאות. מה לאמץ? אם יחליטו ביניהם שמאמצים יחד לאט-לאט את התקן האירופי ומתכנסים אליו, הם יעשו את זה.

<< אורח >> זאב פיקובסקי: << אורח >>

זה בסדר, אבל שלא תיווצר אפליה לגבי המוצרים, כי אין ייבוא של חלב גולמי לישראל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז אין ייבוא של חלב גולמי, אבל יש ייבוא של חלב מעובד לגבינות ומוצרי חלב אחרים, וזה נמשך כרגע לפי הנהלים הקיימים.

<< אורח >> זאב פיקובסקי: << אורח >>

ממילא מוצרי גבינה מחלב לא מפוסטר – הכוונה של הטיוטה הנוכחית היא להוציא אותם מהמוצרים הקלים בייבוא. אז על זה לא מדובר. מדובר על מוצרים רגילים שיוצרו מחלב אחר בעולם, לא חלב גולמי ולא לפי הכללים הישראלים, ויש כאן הרבה דברים – שאריות, מזהמים, חומרי הדברה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

פנינה, את הבנת את השאלה שלו?

<< אורח >> אפרת אביאני: << אורח >>

הוא אומר שצריך להחריג גם מוצרי חלב. אנחנו ביקשנו להחריג רק חלב גולמי, והוא אומר שאין ייבוא של חלב גולמי, מה שנכון, יש ייבוא של מוצר, ואת המוצרים לא החרגנו, נכון, במסגרת ההסכמות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואם לא החרגנו מה קורה להם?

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

אפשר לייבא אותם ולהוריד את המחירים ואת יוקר המחיה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

אנחנו מתנגדים לכל החרגה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה ברור, אתה ילד חריג שלא מחריג.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

אבל מוצרי קוסמטיקה החרגתם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא נכון, ענבר. הם החריגו ענפים שלמים.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

ענפים שלמים, אבל איפה שיש ייצור מקומי לא מחריגים.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

למה, בקוסמטיקה יש ייצור מקומי?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו לא יכולים ללכת צעד קדימה שניים אחורה. רוית ארבל, יועצת משפטית, איגוד המזון.

<< אורח >> רוית ארבל: << אורח >>

שלום. אני רוצה לדבר על ההוראות המאומצות. דובר על כמה נושאים, למרות שסעיף 3(א) עוד לא הוקרא, אני רוצה לדבר על המנגנון ועל מה מאומץ מבחינת איגוד המזון.

ראשית, מבחינת מה שעוד לא כלול ברשימה, הנושא של תקנות חומרי הדברה. אנחנו מברכים על שלוש התקנות שכן נכללות ברפורמה, אבל אחד החסמים העיקריים שמקשים על יצרני המזון לייבא חומרי גלם זה הנושא של תקנות חומרי הדברה, וזה עוד לא נמצא כאן בהצעה שמונחת על שולחן הוועדה. אנחנו רוצים לוודא שבנוסח שיאושר זה ייכלל, כי אחרת כל הרפורמה של אימוץ התקנות, בטח בהינתן המסלול האירופי, היא מאוד בעייתית.

ככל שתקנות חומרי הדברה מאומצות, המשמעות היא שהדין האירופי יחול, ההגבלות של הדין האירופי לעניין חומרי הדברה הן אלה שיחולו, או הדין הישראלי. כיוון שהיום מה שקורה לפי תקנות חומרי הדברה זה שחל הקודקס או הדין הישראלי, אנחנו מבקשים שתינתן איזושהי תקופת מעבר כדי שיצרני המזון יוכלו להתאים את ההסכמים הקיימים שלהם עם הספקים בחו"ל לשיטה החדשה, שיינתן גם וגם. זאת אומרת, יאומצו תקנות חומרי הדברה ויחול בתקופת המעבר גם הקודקס.

לעניין התרגום, יש פה עניין חדש שאני מבינה שהוא חדשני ולא כל כך יודעים איך לאכול אותו. אבל בסוף אנחנו נצטרך לחיות איתו. הנוסח המחייב הוא הנוסח האנגלי באופן תקדימי, והתרגום יהיה כרגע באתר הכנסת. זה לא משהו שאנחנו יכולים לחיות איתו. הנוסח בעברית הוא זה שצריך להיות מחייב. לכל הפחות, ככל שזה לא מסתדר מבחינה משפטית עם הדוקטרינה של האימוץ אז מה שאנחנו מציעים ברמה הפרקטית הוא שהגם שהמקור באנגלית הוא זה שיחייב, יהיה נוסח רשמי, תרגום רשמי של שירות המזון, והתרגום הרשמי יחייב גם הוא. זאת אומרת, אני לא אוכל להיחשב כמפרה אם אני מקיימת את התרגום. כדי שאני לא אצטרך לבדוק כל הזמן אולי התרגום לא מדויק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רוית. אני מבקש את כל הערות הזום ובכלל רשמו לפניכם וחלקו ביניכם את העבודה לתשובות לאחר שנגמור את הסבב הזה.

<< אורח >> רוית ארבל: << אורח >>

יש לנו עוד כמה הערות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לך מלא הערות, אבל לא עכשיו. עדיין לא קראנו כלום.

<< אורח >> רוית ארבל: << אורח >>

אעיר לפי הסעיפים, אין בעיה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אלי סתוי, פורום העסקים הקטנים בענף המזון.

<< אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >>

תודה רבה על זכות הדיבור, כבוד יושב-ראש הוועדה הנכבדה. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שאני כיושב-ראש עמותת הקמעונאים הקטנים בענף המזון השתתפתי אישית בכל הדיונים במסגרת חוק המזון. ואני אומר לכם בכל האחריות המתבקשת שלדאבוננו הוכח מבחינתנו שתוצאות יישום חוק המזון עד כה, שכל יוזמת חקיקה משמעותית בתחום ענף המזון הריכוזי בישראל מנוצלת היטב ובאופן הציני והפוגעני ביותר לרעת הציבור על ידי הגורמים הגדולים והדורסניים השולטים ביד רמה בענף המזון הריכוזי ביותר בעולם. כאשר החוק שאמור היה לתקן את קשר הריכוזיות מתועל ומנוצל באופן תכסיסני אך ורק כדי להבטיח את המשך התעצמותם העסקית. לפיכך, ידידי היקר, יושב-ראש ועדת הכלכלה, אנחנו ניאלץ מחוסר ברירה לפעול הפעם משפטית במסגרת בג"ץ בכדי לנסות ולעכב את יישום תוספת החוקים החדשים, המקובלים עלינו דרך אגב. אנחנו אוהבים את כל החוקים החדשים שאתם דנים עליהם, הם לטובתנו והם לתועלת העניין גם מבחינתנו. אבל מאחר שאנחנו יודעים שהחוקים האלו יופעלו בדרך הפוכה ממה שהמחוקק רצה להשיג לתועלת הציבור, נדרוש בתוקף את כל הסיוע הבסיסי הנדרש לצורך תיקון כשל השוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה עכשיו עולה פה לדיון. אז לא נחה דעתך מחוק מסוים, שמורה לך הזכות לעתור לבג"ץ. אבל תגיד מה אתה רוצה שיתוקן. אולי יתקנו.

<< אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >>

אנחנו הגשנו לוועדה נייר עמדה על תוכנית רפורמה מהפכנית ששר הכלכלה לשעבר, מר נפתלי בנט, לא פחות ולא יותר, יזם במסגרת משרד הכלכלה, תוכנית שאנחנו אימצנו ויישמנו בשטח. מה שמונע את הצלחת התוכנית כרגע זה סירובם ההזוי של יצרני המזון והיבואנים הגדולים לשתף פעולה עם התוכנית שראש הממשלה יצר במו יכולתו המעולה מבחינתנו. אביר קארה נמצא פה בדיון. פניתי לאביר קארה, נפגשתי איתו. לצערי הרב או שהוא לא הבין או שהוא לא מעוניין לסייע לאלפי עסקים בענף המזון. אני אומר שרק הבג"ץ יציל את הקמעונאים הקטנים בענף המזון מלהיכחד באופן סופי בתוך שנה-שנתיים מהיום, ואני אחראי על כל מילה שאני אומר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. אלעד, בבקשה. אחריו רז ואחריו התייחסויות.

<< אורח >> אלעד מלכא: << אורח >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו לגבי החרגת חלק מהמוצרים מן החי. בבדיקה של ה-OECD, מדינת ישראל יקרה במוצרי חלב ובביצים ב-80% ביחס למוצרי מדינות ה-OECD. בעצם אנחנו המדינה השנייה הכי יקרה בתוך מדינות הארגון במוצרים האלה, למעט דרום קוריאה. הסיבה לזה, אדוני היושב-ראש, היא כיוון שבכל רפורמה שהגיעה לבית הזה ידעו להחריג דווקא את המוצרים הללו. אם אלך לחוק התחרות הכלכלית, אחד הנושאים שבהם מותר קרטל על פי החוק זה בענפי החקלאות, כי הם הצליחו לדאוג להחרגה שלהם. פה מדובר בסופו של דבר, ממה שאנחנו שומעים, ברגולציה שבאירופה היא חמורה יותר. כלומר, אין פה חשש לביטחון ובריאות הציבור, להפך, הציבור יהיה בריא יותר ונהיה חשופים לביצים ומוצרי חלב באיכות גבוהה יותר עם חשיפה לייבוא במחיר נמוך יותר. הדבר היחיד שבסוף מגיע פה לשולחן זה ניסיון כבד מאוד של תעשייה חזקה מאוד לנסות להגן על עצמה ולמנוע תחרות. אתם מפחדים מהרגולציה החמורה יותר באירופה שתחול על היצרן הישראלי. ההצעה שלנו היא לתת תקופת הסתגלות לשוק המקומי. התקינה האירופית תחול על יבוא, והשוק המקומי בתוך כמה שנים שתקבעו על ידי הוועדה יצטרך להתאים את הרגולציה המקומית לרגולציה האירופית, וכך נהיה ברגולציה אחידה תוך כמה שנים, בריאות הציבור תשתפר, כך גם המחירים.

אציין עוד נתון אחד לגבי המחירים, ישראל היא המדינה השישית הכי יקרה בעולם במחירי הביצים וה-14 הכי יקרה בעולם במוצרי חלב. נראה לי שיוקר המחיה כאן ברור. התופעה של קבוצה קטנה ואינטרסנטית שדואגת לאינטרסים המסחריים שלה על חשבון הציבור הרחב, ובראשו השכבות החלשות, היא ברורה מאוד, ולדעתי המענה שאנחנו מציעים יכול להיות מענה רוחבי לכל הסוגיה כאן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

קודם כל, כולנו בעד הוזלת יוקר המחיה, והממשלה עשתה פה צעד גדול ואמיץ. גם חייבים לשמור על איזונים בהצגת הדברים. אמרתי גם לאביר קארה לא מעט פעמים, זה שחקלאי מוכר תפוח בארבעה שקלים, צריך לראות איך הוא מגיע ללקוח בעשרה שקלים. ואם אנחנו לא מצליחים לבדוק את כל שרשרת המזון, אז אנחנו לא יכולים לזרוק את כל הבוץ על החקלאי. יש לנו בדרך עוד קמעונאים או רשתות או רשתות שיווק או אנשים שעושים גם שיווק חקלאי, גם סיטונאות חקלאית, גם מוכרים בסופרמרקטים וגם מייבאים חקלאות, ואז הם סוג של קרטל. אם אתה רואה שארבעה-חמישה אנשים שולטים ב-80% משוק מסוים של רשתות מזון, גם שם אתה מודאג.

לגבי הביצים, מכירם קבוע ומפוקח. לגבי החלב, דווקא הייתה הוזלה של מחירי החלב, לדעתי ב-3%. זה היה לפני חודש פה בוועדה.

<< דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >>

יש חלב עכשיו לקנות? בסוף השבוע הייתי בסופר, לא היה חלב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לגבי הדבש, ענף הדבש משפיע על כל ענף החקלאות. זאת אומרת, אתה אמור לקיים פה תעשיית דבש, כי היא עושה האבקה, היא עושה את כל התהליך לכל הצמחים האחרים. ואם חלילה לא יהיה פה ענף דבש, כל תעשיית ההאבקה בישראל בסכנה של מוצרים רבים בעולם החקלאות. נשמרים פה איזונים.

הטענות העקרוניות שלך

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]