פרוטוקול מספר 31, ועדת העבודה והרווחה, 18/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 10:30

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << הצח >> 3. פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 26-28 (שיפוי והגדלת קצבאות הנכים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אפרת רייטן מרום – היו"ר

יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר

אלינה ברדץ' יאלוב

מופיד מרעי

אוסאמה סעדי

שירלי פינטו קדוש

חברי הכנסת:

משה אבוטבול

יעקב אשר

מיכל וולדיגר

בועז טופורובסקי

אורי מקלב

אורית מלכה סטרוק

עידית סילמן

אתי חוה עטייה

מאיר פרוש

יואב קיש

מוזמנים:

טלי ארפי

–

סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אורי כץ

–

הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עלי בינג

–

רכז רווחה, בטל"א ועלייה, אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה

–

רפרנט בטל"א, אגף תקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן

–

עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

מאיר שפיגלר

–

המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור

–

סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

לודמילה אליאסיאן

–

מנהלת אגף גמלאות נכות, המוסד לביטוח לאומי

ערן טמיר

–

יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ענת קאופמן

–

יו"ר ועדת ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין

פינחס מיכאלי

–

מנהל חקיקה וקשרי ממשל, לשכת עורכי הדין

הדס זאבי

–

מנכ"ל, המרכז למימוש זכויות רפואיות

מירב גמליאל

–

יועמ"ש, המרכז למימוש זכויות רפואיות

ד"ר עמיחי תמיר

–

יו״ר, ארגון הנכים זכויות נכים

אלכס פרידמן

–

יו''ר, עמותת נכה לא חצי בן אדם

חנן טל

–

מנכ״ל, עמותת נכה לא חצי בן אדם

נעמי מורביה

–

יושבת-ראש, מטה מאבק הנכים, חברה בפורום ארגוני הנכים יהודה דורון

–

יושב-ראש, ארגון נכי הפוליו

אלינוער לויטן שוורץ

–

סמנכ"לית, עמותת גדולים מהחיים

לי מויאל

–

מנכ"לית, לי״ן-למען ילדים נכים

תמר גלפנד

–

פעילה חברתית, נציגת נכים הופכים לפנתרים

אליהו בן מויאל

–

פורום הנכים

תהילה אברמוביץ'

–

מיוחדים

דני קרוק

–

מיוחדים

משתתפים באמצעים מקוונים:

עינת שרקי

–

עו"ד, המרכז למימוש זכויות רפואיות

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

יעל סלנט

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

אתי אפלבוים

<< נושא >> 1. הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שלום, בוקר טוב. נפתח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, אני מתנצלת על העיכוב בפתיחה, עוד נעשו כאן כמה שיחות והתדיינויות עם היועצים המשפטיים כדי שאפשר יהיה להגיע לנוסחים שיהוו את הנוסח שעליו אנחנו רוצים להצביע היום. היום ה-18 באוקטובר 2021, י"ב בחשון תשפ"ב, השעה היא 10:40. אנחנו עוסקים בהמשך דיון של פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 26-28 (שיפוי והגדלת קצבאות הנכים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), תשפ"א-2021; הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשפ"ב-2021; והצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון), תשפ"ב-2021.

נעה, בדיון הקודם היינו באמצע הקראת התקנות של ילד נכה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא. בתקנות שירותים מיוחדים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אני מציעה שאנחנו נמשיך מאותה נקודה ונדון בסעיפים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

התחלנו לדון בתנאים שנוגעים לנכה שזכאי לקצבה מיוחדת. אנחנו בעמוד השני, תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים).

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נעה, תתחילי בבקשה. אנחנו מדברים על תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים). באיזה סעיף?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני בסעיף קטן (ב) בתוך תקנה 2. אנחנו הפצנו נוסח עם תיקונים לוועדה והתחלנו לקרוא אותו בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אני אבקש לקבל את הנוסח הזה וגם לחלק לחברי הוועדה את הנוסח המעודכן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

רק להזכיר. דיברנו כבר על כמה עניינים בתקנות הקודמות, אחד זה הורדת שיעור דרישת הסף ל-40% נכות רפואית. דבר שני זה יצירת דרגה חדשה של 235%. דבר שלישי זה הנושא של תוספת למי שיש לו ילד עד גיל שלוש, ועכשיו אנחנו מדברים על נכה שיש לו היתר להעסקת יותר מעובד זר אחד.

תקנה 2(ב). סליחה – תקנה 3(ב).

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

עלי בינג, רכז רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים. אני חושב – נעה, תקני אותי אם אני טועה – שכבר דיברנו על התוספת לילד, אבל נפלה טעות והתחולה של זה אמורה להיות מחודש אוקטובר ולא מנובמבר. אני חושב שאז אמרנו נובמבר, אני רוצה לציין לפרוטוקול שהתחולה של זה צפויה להיות החל מחודש אוקטובר.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקטובר 2021.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

כן. אוקטובר הנוכחי.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל זה תשלום חודשי, זאת אומרת הם פשוט יקבלו את זה החל מהגמלה שמשולמת בעד חודש אוקטובר?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אמת.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

מצוין.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"(ב) נכה הזכאי לקצבה מיוחדת לפי תקנות 3(ג) או (ד), שמתקיימים לגביו כל אלה בחודש שהקצבה משולמת בעדו, יהא זכאי לתוספת לקצבה בשיעור 253.07% מקצבת יחיד מלאה:" – אמרנו שמתקיימים לגביו כל אלה -

"הוא זקוק, לדעת רופא המוסד, בשל מצבו הרפואי ותלותו בזולת, לשני מטפלים;

הוא בעל היתר להעסקת שני עובדים זרים כמשמעותם בסעיף 1 יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

העסיק בפועל שני עובדים זרים או עובד זר ועובד נוסף במשרה מלאה שאינו בן משפחה;

הוא אינו זכאי לתוספת בשל היותו נכה מונשם מכוח הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף.

לעניין זה:

"עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים התשנ"א-1991, והוא אינו שוהה שלא כדין בישראל לפי סעיף 324ב לחוק.

"בן משפחה" –בן זוג, הורה, הורה הורה..."

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה חדש "הורה הורה"?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הורה הורה היה כבר קודם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הקראנו את הנוסח הזה גם בדיון הקודם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

""בן משפחה" –בן זוג, הורה, הורה הורה, ילד, אח או אחות, גיס, גיסה, דוד או דודה, חם, חמות, נכד או נכדה וכן בו זוגו וילדו של כל אחד מהם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב"."

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אבל אני רואה שזה הוגדל.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

לא. זה הנוסח מהדיון הקודם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה אותו דבר.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

לא. אני אומרת מהדיון הקודם אבל עדיין זה שונה מאשר היה המצב לפני כן.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

לא היה את זה. זה משהו חדש, אבל זה אותו נוסח שהקראנו בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

קראתי את הנוסח שוב כי היו פה הערות לגבי הנושא של עובד זר. לדעתי הדיון לא הסתיים בסוגיה הזאת ולכן קראתי את זה שוב כדי שנדע על מה מדובר, ועכשיו עלו טענות. אולי תבהירו למה אתם דורשים את הדרישות האלה, למה צריך להיות דווקא עובד זר, מה זה מבטא, מה זה אומר על התלות, למה הדרישות האלה הן מהותיות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כן, אני זוכרת שנשמעה עמדת הביטוח הלאומי והאוצר בעניין הזה, אבל שלומי, אם אתה רוצה לחזור על המבחן הזה, מדוע זה עובד זר.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

שלומי מור, הביטוח הלאומי. התקנות למעשה מציעות שתי חלופות. חלופה אחת מדברת על מי שיש לו שני היתרים ושני עובדים זרים שהוא מעסיק, שלהבנתנו זוהי אחת האינדיקציות הכי טובות למצבו הקשה של האדם שנזקק לשני עובדים זרים. זו חלופה אחת, שהוא מעסיק שני עובדים זרים.

החלופה השנייה, שהיא מקלה בגלל כל הטענות שנשמעו פה לעניין העסקת עובדים ישראלים ואי הרצון לעודד בהכרח העסקת עובדים זרים וכו', הייתה שעובד אחד הוא עובד זר, ואילו העובד השני הוא עובד ישראלי.

גם כאן יש את ההחרגה שזה לא יכול להיות בן משפחה על מנת שלא יהיה ניצול לרעה של הדבר הזה, אבל מצד שני, יש פה הקלה משמעותית כיוון שלא מדובר בהכרח בעובד ישראלי שיעבוד כמו היקף של עובד זר כי ברור לנו שמיעוט העובדים הישראליים עובדים באותו היקף.

לכן יש פה הקלה, עובד אחד זר ועובד אחד ישראלי, תוך שהביטוח הלאומי או רופא הביטוח הלאומי גם יחווה דעתו ויאמר שאכן יש לאותו אדם צורך בשני עובדים במקביל בשל מצבו הרפואי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי. אנחנו עוברים לתיקון תקנה 11.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

עלתה השאלה בדיון הקודם למה להגביל את זה לעובד זר ועובד ישראלי. ואם לא יהיו לנו עובדים זרים, ונשארנו אנחנו רק הישראלים פה, מה קורה?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

ניתנה על כך תשובה בדיון הקודם. במרבית המקרים, כדי שיהיה מישהו שהוא 24 שעות עם אותו נכה שזקוק לסיוע, זה אמור להיות עובד זר כי כמעט ואין עובדים ישראלים שישנים ולנים בביתו של אותו נכה, ולכן העובד הזר הוא הראשון.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

הצורך ברור לי, אני מכיר את זה מקרוב, מאימא שלי זיכרונה לברכה, אבל אני אומר, מה יקרה אם אין לנו במדינת ישראל עובדים זרים והחלטנו שאנחנו מסתמכים רק על עצמנו, והעובדים הם רק ישראלים? למה להגביל את עצמנו?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

בסדר, זה נושא מורכב יותר. אני מציע שלא ניכנס עכשיו לכל סוגיית העובדים הזרים, זה נושא רחב יותר.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נכון. אנחנו גם על זה צריכים לדון בנפרד.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

נצטרך לדון עליו בנפרד.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

השאלה הייתה יותר באמת גם ערכית מצד אחד וגם צופה פני עתיד.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אבל לכן הוצעה הפשרה שהציג אותה שלומי.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שזה גם וגם.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

שהעובד השני יכול להיות גם ישראלי.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נכון. שזה באמת שונה אני מבינה מהנוסח הקודם, ומאפשר כאן גם לעובד ישראלי, לפחות אחד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו עוברים לתיקון תקנה 11.

"תיקון תקנה 11

3.

בתקנה 11(ב)(2) לתקנות העיקריות –

בפסקת משנה (ב) במקום "בתקנה 3(א), (ב) או (ג)" יבוא "בתקנה 3(א), (ב) (ג) או (ד)"."

זה בגלל שאנחנו מוסיפים פה את התקנה הנוספת של (ד), את הרמה החדשה.

"

פסקת משנה (ג) – תימחק."

מה נמחק בפסקת משנה (ג)? שלומי.

<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>

הייתה שם הוראה שאם מקבלים גמלה מסוימת שננקבה בפסקה (ג), זה יבטל את הזכאות לגמלה העיקרית לפי התקנות האלה, ובעצם ביטלנו, כך שכעת אפשר לקבל את שתי הגמלאות גם יחד וזה לא אחת מוציאה את השנייה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל התנאים שם באותו סעיף קטן הם רק זכאות לשירותים מיוחדים בין היום ה-31 ליום ה-90, הם מותנים בנכות רפואית של 75%. זה נשאר על כנו, הדרישה המחמירה הזאת?

<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>

לא שינינו את התנאים, רק לגבי בין היום ה-31 ל-90 הורדנו את התנאי שקבלת גמלה נוספת במקביל לא מאפשרת את קבלת הגמלה לפי תקנות אלה. זאת אומרת, בעצם היטבנו את המצב, כעת ניתן לקבל את שתי הגמלאות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

עצם זה שתיקנו את הסעיף הזה, שמהיום ה-31 עד היום ה-90 – נכון?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כן.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בעצם בוטלה ההנחיה שהייתה קודם לכן והיא לא נספרה.

<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>

כעת אפשר לקבל בתקופה הזאת שתי גמלאות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כעת שינינו את זה והכלל הזה חל גם לגבי הנושא הזה. זו בעצם המשמעות של הסעיף.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יש לנו פה תחילה ותחולה.

"תחילה ותחולה

4.

תחילתה של תקנה 2(א) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות אלה, ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) (להלן – יום התחילה) והיא תחול על תביעה לקצבה המוגשת ביום התחילה ואילך, ובלבד שלא תשולם קצבה מיוחדת מכוח תקנה 2(א) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנות אלה, קודם ליום התחילה.

תחילתן של תקנות 3 ו- 11 לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות אלה, ביום התחילה, והן יחולו על קצבה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

תחילתה של תקנה 3א(א) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות אלה ביום – 1 באוקטובר", אמרתם. נכון?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"(1 באוקטובר 2021), והיא תחול על קצבה המשתלמת בעד יום זה ואילך."

"

תחילה של תקנה 3א(ב) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות אלה ביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021), והיא תחול על קצבה המשתלמת בעד יום זה ואילך."

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה התשלום הרטרואקטיבי שמתחיל ב-1 ביולי. רק תזכירי לי מה זה היה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

3א(ב), אנחנו מדברים על התשלום של שני מטפלים, מי שמעסיק שני מטפלים, כמו מונשמים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

דיברנו על זה אבל לא ניסחנו את זה כמו שצריך, אני כן רוצה לחדד וכדאי שננסח את זה עכשיו, שהתקנות האלה נכנסות לתוקף רק עם אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי. אז אולי באמת צריך להגיד שתחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק התקציב. לעומת זאת, ההוראות יגידו שהן יחולו, כל קצבה תחול על הגמלה לפי הסעיף. בסדר?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

מקובל. רק חשוב המשפט הראשון הזה שתיארת.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה לא נכנס באוקטובר או ביולי אלא מייד אחרי שעובר התקציב.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

זה נכנס עם אישור התקציב, והתחולה של הסעיפים כפי שנעה ציינה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ביום תחילתו של חוק התקציב או ביום פרסומו?

<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>

בתחילתו. התקציב נותן את הכסף למימון המהלך הזה. צריך שהחוק יתחיל, לא רק שהוא יפורסם.

עורך דין אורי כץ, לשכה משפטית, משרד האוצר. כשחוק התקציב עובר, הוא בעצם נותן את התקציב לכל המהלך הזה. הפרסום של החוק לפני שהוא נכנס לתוקף לא נותן תקציב.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה חוק שהוא עוד לא קיים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו נגיד שביום תחילתו של החוק – יצטרכו לקרוא לו בשם הזה, הוא יהיה החוק הזה – אם הוא לא ייכנס לתוקף?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אז כל ההוראות האלה בטלות.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

אין עוד חוק ממילא.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

רק רצינו להגיד שחתימה על התקנות היא בסמכות השר, זה שהוועדה מאשרת זה שלב שהוא הכרחי אבל הוא לא מספיק. חתימת השר היא זאת שצריכה להיות בשלב היותר מאוחר, ולכן יכול להיות שהשר פשוט לא יחתום על הדבר הזה עד שהחוק לא יעבור.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

הכול בסדר, אבל בסופו של דבר, למען הסר ספק, הכול פה הוא חלק מחוק התקציב, כולנו מעריכים ומקווים שחוק התקציב אכן צפוי לעבור, אבל גם התקנות האלה, התחילה שלהן צריכה להיות – לא יודע אם זה מועד הפרסום או מועד התחילה של חוק התקציב, לא הבנתי את הניואנס הזה - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אתה רוצה לקשר את זה לפרסום תחילתו של חוק התקציב?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אמת.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

ומה שנעה מציעה זה שאולי אפשר להשאיר את זה לחתימתו של השר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אפשר להשאיר את זה לחתימתו של השר, אפשר גם להגיד שזה תחילתו של החוק הזה – אנחנו לא צריכים לדאוג, באמת עדיין אין כזה חוק – אני מניחה שהשר באמת לא יחתום לפני שיהיה כזה חוק.

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>

עורכת דין טלי ארפי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. האמירה שהשר לא יחתום היא בעיניי קצת בעייתית כי בסוף יש פה דיון בוועדה והוועדה מאשרת, ולכן לא הייתי רוצה לגרום למצב שבו השר, למרות אישור הוועדה - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר. אני מקבלת מה שטלי אומרת. בואו נקשור את זה למועד תחילת התקציב.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יושבת-ראש הוועדה, ההיערכות מקובלת עלינו גם.

<< אורח >> חנן טל: << אורח >>

בדיוק. יש את העניין של ההיערכות. הזכאות תתחיל כפי שצוין פה אבל תשלומים ראשונים של כל התקנות האלה הם תוך 90 ימים, למעט לעניין התוספת של הילד, שלצורך זה אנחנו צריכים 120 ימים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אפילו 150 ימים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

מאישורו של חוק התקציב?

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לעניין הילד, כמה זמן?

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

150 ימים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

150 יום. אז הכול מיום פרסומו של החוק.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

כן. כמובן שזה יחול רטרואקטיבית מיום התחולה כפי שצוין.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר. אבל מבחינת ההיערכות שנדרשת, אתם זקוקים לחודשיים האלה.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אלכס פרידמן, יו"ר נכה לא חצי בן אדם, אני רק רציתי לוודא - - -

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

זה לא בתקנות האלה.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אוקיי. מעולה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי. אנחנו יכולים להצביע על החוק?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אפשר להצביע על התקנות האלה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

יש לנו אליהן הסתייגויות?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא. לתקנות הללו אין הסתייגויות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו מבקשים להצביע על תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשפ"ב-2021. מי שבעד נוסח התקנות האלה שירים את ידו. נגד?

הצבעה

התקנות אושרו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נגד – אין. נמנעים – אין. נוסח התקנות כפי שהובא לדיון בפני הוועדה, אושר.

<< נושא >> 2. הצעת תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו עוברים לתקנות הבאות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

התקנות הבאות הן תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה).

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

"תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון), התשפ"ב-2021 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 221, 222, 222א ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, בהגדרה "ילד התלוי בעזרת הזולת" –

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בכל שעות היממה (להלן – ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה מאוד);"

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת במידה רבה במיוחד בכל שעות היממה (להלן – ילד התלוי לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת)". "

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה שינוי של מבחנים?

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

למעשה, יש פה באמת שינוי דרמטי. עד היום, תקנות ילד נכה קבעו שלוש רמות וכאן אנחנו מוסיפים שתי רמות נוספות. רמה אחת היא מה שנקרא 112%, זה מה שקראנו פה ב-1(א), שזו רמה שלמעשה כבר התחלנו לתת אותה עוד משנת 2020 באמצעות אותם מענקים בשנה וחצי של הקורונה, עכשיו אנחנו מעגנים אותה בתקנות. כפי שקראתם, זו הגדרה של "תלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת".

הרמה הנוספת היא הרמה החמישית, שהיא המיוחדת, זה נקרא פה בעגה "הרמה האונקולוגית" אבל זה בעיקר ילדים בסיטואציות מאוד מאוד ייחודיות שמידת תלותם חריגה, שהיא אפילו מעל ומעבר למידה הקיימת, ולגביהם הקצבה תהיה בשיעור של 235%, כשבסכומים זה יוצא 7,168 שקלים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"תיקון תקנה 2

2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) סכום השווה ל-112% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה מאוד;";"

(2) – יש פה קצת שינוי מהנוסח.

"

בפסקה (3), אחרי "קבוע" יבוא: "או ילד התלוי – "

אנחנו נקרא לו ככה, כמו שנאמר קודם – ילד התלוי לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת, שזכאי לתוספת לפי הסכם המונשמים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא מה שכתוב כאן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סליחה, אני מתנצלת, קצת התבלבלתי. רצינו לקחת את הדרגה, שילד התלוי במידה רבה בעזרת הזולת שזכאי לתוספת לפי הסכם המונשמים, הוא נשאר בדרגה של 188%. אותו ילד שתלוי לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת – זאת אומרת, הדרגה החדשה הזאת – אם הוא זכאי לתוספת לפי הסכם המונשמים, הוא נשאר בדרגה של ה-188%.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה לא הדרגה החדשה של ה-200 ו...?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא בעצם ילד בדרגה החדשה, אבל הוא זכאי ל-188%.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שלומי, תסביר.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

הוספנו הרי דרגה חדשה, 235%, אבל החריג לדרגה הזאת הוא אותו ילד שמקבל עכשיו מכוח הסכם המונשמים את התוספת שנתנו שם. אמרנו שלא יהיה גם וגם, אז אם אתה ילד ברמה 235%, מקבל מונשמים, אתה תישאר ברמה הגבוהה הנוכחית של 188%, זו המשמעות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אפרת, אם אפשר לחדד בנושא המונשמים. אומנם הצבענו עליו בדיון הקודם אבל יש - תיכף יתקנו אותי במשרד האוצר – בינינו הסכמה, שבעתיד נרצה טיפה לשנות את הנוסח של ההסכם על מנת שבעצם נשמר את האחוז של ה-250%, במידה והשר"מ של ה-188 יעלה בעתיד נומינלית, עדיין יהיה 250% - דניאל, אם תרצה להתייחס ולדייק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה הסכם שאושרה התייעצות לגביו בדיון הקודם.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

נכון. בעתיד.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בואו תסבירו.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אתם יודעים שמה שלא כתוב, לא קיים.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

נכון.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

צריך להיות כתוב, חבר'ה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אתם מתכוונים לעשות את התיקון הזה? להביא לנו תיקון חדש?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

לא, לא.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אז מה הכוונה? אתם צריכים לשתף את הוועדה.

<< אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>

דניאל בלנגה, משרד האוצר. כרגע נתנו את התוספת למונשמים, והתוספת למונשמים, בגלל שהיא מוצמדת לקצבת יחיד מלאה, אז היא גם גדלה כמו שאר קצבאות הנכות, לשכר הממוצע, בעצם מ-23'.

מה שאלכס ביקש מאיתנו, והיינו בדיונים, זה להצמיד אותה לקצבת שר"מ, כך שאם בעתיד אנחנו נגדיל יותר את קצבת שר"מ מעבר להצמדה שלה, התוספת למונשמים תגדל בהתאם.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כנ"ל.

<< אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >>

בגלל קוצר הזמן לא היה לנו זמן לעשות את זה עכשיו אבל אנחנו לגמרי בוחנים את העניין הזה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי. וזה יתוקן בהמשך, נאמר לפרוטוקול.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

נדון בזה בהמשך.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

אפשר לדבר על הקצבה החדשה, 235?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בבקשה, גברתי.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

תמר גלפנד, אני פעילה חברתית וגם נציגת הילדים מנכים הופכים לפנתרים. דבר ראשון, אני רוצה להודות לשר הרווחה היקר שנפגש איתנו ושמע מה זה ילד סיעודי. ילד סיעודי הוא ילד שהוא לא מונשם בעצם אבל הוא ילד מאוד מאוד מורכב שהוא לא מדבר, עם טיטולים, הוא בכיסא גלגלים. יש לנו לילות שהילד לא ישן אפילו לילה שלם, זה אומר שהורה אחד צריך להיות איתו בהשגחה מלאה.

הוא אמר לי, תמר, את לא צריכה לשכנע אותי. הייתי אצלו עם דני קרוק, עמותת מיוחדים, הוא הסכים איתנו ואמר, במסגרת התקציב הזאת אין לי 400 מיליון שקלים לתת לכם, כרגע אנחנו הולכים לתת לכם 1,527 שקלים.

אני רוצה להגיד לכם שני דברים. 1,527 זה מתנה, תודה רבה, אני מעריכה את כולכם פה, אבל עדיין זאת לא המטרה שאנחנו רוצים להביא עובד זר.

אני אספר לכם משהו קטן. אני לא מייצגת רק את עצמי, הרבה ילדים מגיעים לבתי חולים לבדיקות. מגיע רופא או מישהו שעושה את הבדיקה - אם זה MRI, EEG – אני לא יכול לקבל את הבת שלך. למה? הבת שלך לא קמה, היא לא הולכת, אני לא אעזור לך להרים אותה. מישהו ביקש שתעזרי לי? אפשר לשאול אותך שאלה אישית? המדינה לא עוזרת לך בעובד זר? לא, המדינה לא עוזרת לי בעובד זר. אלה דברים שלוקחים שנים, ואני מקווה שהכנסת הזאת – שהיא מבורכת שבכלל היא קמה – היא תעשה את השינוי הזה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

הנוסף.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

כן, הנוסף, והקצבה הזאת כן תגיע לקצבת שר"מ כי אנחנו המשפחות לא יכולים להמשיך ככה, לקרוס.

אני שואלת אתכם שאלה, אני לא רוצה שתענו לי. ילד סיעודי, האם הוא יכול להיכנס לשירותי נכים? הוא לא יכול להיכנס. זה אומר שכל ועדה – בביטוח הלאומי, במשרד הרווחה, כל מקום שקוראים לנו – הילד יכול להיות עם צואה בטיטול והוא לא יכול להחליף טיטול כי אי אפשר להחליף לו בכיסא גלגלים.

יש לנו מנכ"ל מיוחד, מאיר שפיגלר, שהשם יברך אותו, זכינו בו שהוא מייצג את הנכים, ונשמח לקחת חלק בזה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בהחלט.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

כי עכשיו כל הנקודות, הכול הולך להשתנות, ילדים בגיל שלוש עד חמש, הם לא נכנסים, הם מקבלים 11 נקודות. זה אומר שילד רק מגיל חמש עד שש ייכנס, עד גיל 18. זה מיותר להביא את הילדים האלה לוועדות, אפשר לפתור את זה בדברים מאוד מאוד קטנים שנשמח לקחת חלק בהם.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בהחלט.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

אני רוצה להגיד לכם תודה, ובאמת תודה לשר הרווחה, אני גאה בכך שאתה השר שלנו. בזכותך הנכים היום במקום אחר ואני יודעת שהם גם יגיעו למקום אחר. אז תודה רבה וגם תודה רבה לאייל שהיה בכל הכבישים – אייל מהנכים הם פנתרים – לנכה לא חצי בן אדם, לכל הארגונים האחרים, ותודה לכם שאתם דנים עלינו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה רבה, תמר.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

קודם כול, אני מצטרף לכל הדברים של תמר, וחשוב לחדד שזה לא 1,500 כי הילדים הנכים בדרגה המירבית הקודמת מקבלים גם השלמה של 868 שקלים פלוס 1,527, זה בערך 2,500.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

2,300.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

כן, יותר אפילו. זה סכום מאוד מאוד משמעותי אבל בהחלט יש עוד הרבה עבודה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה, תודה.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>

כן, אבל הוצאות של ילד נכה זה 10,000 שקל בחודש.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, באמת תודה רבה לכל אלה שעמלו על המלאכה בעניין הזה של קצבאות הנכים, בין אם זה מה שעשינו באוצר עכשיו עם חברתי אתי עטייה וחיים כץ וחברי איימן עודה ובעניין השלמת הכנסה 70%, וגם פה מה שאנחנו עושים בוועדה. לך גברתי היושבת-ראש, ולצוות, שבאמת עמלים וגם שמענו מהשר, מהמנכ"ל של המוסד לביטוח לאומי. חשוב מאוד היום הזה שבאמת כל ארגוני הנכים, אתם מקבלים לא כל מה שמגיע לכם כי אני סבור שמה שמגיע הוא לפחות לפחות שכר מינימום, כשמו הוא, הקצבאות צריכות לעמוד לפחות בגובה שכר מינימום.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

תודה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לפחות יש כאן התקדמות וצעד בכיוון הנכון. גם לחברה הערבית, שהיא נמצאת בתחתית הסולם הסוציואקונומי, רוב הרשויות הן ב-1 ו-2, 50% מהאזרחים בחברה הערבית הם מתחת לקו העוני, שני ילדים מתוך שלושה הם גם מתחת לקו העוני ולכן חשוב מאוד שאנחנו נגדיל את הקצבאות.

אני קיבלתי הודעות רבות בעניין הפטור ממס הכנסה ולמה הורידו את זה ל-400,000 שקל, במיוחד לטיפולים סיעודיים, כשבאמת אנחנו יודעים שמדובר בעלויות רבות, לפעמים זה 10,000 ו-12,000 ו-15,000 שקלים לחודש.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לעובד אחד.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז למה נכי צה"ל, השאירו להם פטור מלא, ולמה הנכים הסיעודיים הרגילים, הורידו להם את הפטור ל-400,000 שקל? אני לא מבין מה האפליה הזאת, אז אני מבקש כן להעלות את הנושא הזה ולתת תשובות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אולי נדבר על זה עכשיו ואחר כך נתקדם עם שאר התקנות.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אולי כשנגיע לחוק נעשה את הכול?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד שנגיע לחוק נשכח מזה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אז אני רוצה התייחסות לעניין הפטור, אף על פי שהוא כבר עלה בהרחבה רבה מאוד בכל הדיונים – זה נדמה לי הדיון הרביעי בנושא הזה – אני רוצה לשמוע גם התייחסות של הביטוח הלאומי, גם של האוצר וגם של חנן. בבקשה, האוצר.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

עלי בינג, רכז רווחה, ביטוח לאומי, באגף תקציבים. אני חושב שציינתי את זה כבר בדיונים הקודמים אז אני אחזור בקצרה, ואם תרצו כמובן שאני ארחיב.

בגדול, מבחינת הטבת המס הזאת שניתנת היום לנכים שהם מעל 90% עם שני ליקויים או 100% עם ליקוי אחד, התקרה עומדת כיום על כ-615,000 שקלים בשנה. זה מוביל מבחינתנו למצב אבסורדי שבו המדינה בכובע אחד אומרת לאותו נכה, יש לך הכנסה גבוהה, אתה לא מקבל קצבת נכות, וביד השנייה נותנת לו הטבה חודשית דרך הטבת המס של כ-15,000 שקלים.

אני אמרתי בכנות שהעמדה שלנו הייתה שאם לא מבטלים את זה לחלוטין, לכל הפחות התקרה של הפטור צריכה לרדת לשכר הממוצע במשק, שזה אומר בשווי שנתי, תלוי איך מסתכלים על הממוצע - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כ-200,000 שקלים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

כן, כ-130, 140, 150 אלף שקל בשנה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

והורדתם את זה עוד, אני מבינה.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

לא. השכר הממוצע במשק כפול 12, אבל בדיונים שונים, עקב דרישות ארגוני הנכים ודרישות הביטוח הלאומי, הגענו להסכמות להוריד את הפטור ל-400,000 שקלים שנתי. ה-400,000 שקלים האלה מוביל למשכורת חודשית של 33,000 שקלים אבל כפי שהסברתי בפעם שעברה ואני אחזור על זה שוב, מעבר לפטור, המס השולי שאותו נכה משלם זה בעצם מס שולי כאילו זו הכנסתו הראשונה כי בעצם הסכום הזה הוא סכום שנמחק מהכנסתו, כך שבעצם על ההכנסה הראשונה הוא משלם 10% ואחר כך 14% בעצם לפי המדרגות, ולכן גם אחרי שאנחנו מורידים את הפטור ל-400,000 שקלים, נכה שהכנסתו החודשית היא 40,000 שקלים בחודש כמעט ולא נפגע.

אם תרצו, המספרים המדויקים הם שבמצב הנוכחי הוא מקבל הטבה חודשית מהמדינה של 10,295 שקלים, במצב החדש יקבלו 10,108 שקלים, זאת אומרת גם אחרי התיקון של הפטור - שכאמור בעיניי המקצועיות היה נכון לתקן את זה יותר - הוא עדיין יקבל 10,108 שקלים מדי חודש הטבת מס מהמדינה, חשוב לציין את זה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל למה מורידים? למה עכשיו, דווקא השנה מורידים?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אנחנו הרבה זמן חושבים שנכון להוריד את זה ועכשיו אנחנו מתקנים דרך אגב את חוק הנכים, אז זו הזדמנות גם לתקן את זה.

אני כן אגיד להבחנה בין נכים רגילים לנכי צה"ל, לשאלתך, מארג החוקים שלהם הוא מארג חוקים שונה לגמרי. ההגדרה של מיהו נכה היא שונה, הזכויות שמגיעות לאותם נכים הן שונות, גובה הקצבאות הוא שונה, ההטבות הנלוות הן שונות. זה נובע מתפיסה ערכית של המדינה, של הממשלה, של המחוקק, שיש שוני בין הקבוצות האלה והשוני הזה יבוא כעת לידי ביטוי גם בעולם הזה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

עלי, אני רוצה להבין. חבר הכנסת סעדי העלה טענה שמדובר גם על פגיעה ספציפית בסיעודיים פה בעניין הזה, אם הבנתי אותך נכון, חבר הכנסת סעדי?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

לא.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אני יכולה להסביר?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

דיברת על פגיעה ספציפית בסיעוד ובסיעודיים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אני חושב שנהפוך הוא. אין פגיעה ספציפית בסיעודיים, אני אגיד גם להיפך. מבחינת הרציונל, הרי מה זה הטבת מס? הטבת מס, היא נועדה לתמרץ את האוכלוסייה לצאת לעבודה. האוכלוסייה הסיעודית היא אוכלוסייה שדווקא הרלוונטיות שלה לצאת לשוק העבודה בדרך כלל היא יותר נמוכה, לכן הפגיעה דווקא בסיעודיים אני מניח, אם בכלל קיימת, היא נמוכה יותר.

אני לא מדבר על מקרים חלילה – ויכול להיות שיש גם כאלה מקרים – של איזשהו ניצול, שמישהו סיעודי ורושמים עליו את ההכנסות, אבל בוודאי שלא לכך כיוון המחוקק כשהוא נתן את הטבת המס.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

ברור. נעמי, בבקשה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

נעמי מורביה, יושבת-ראש מטה מאבק הנכים וחברה בפורום ארגוני הנכים. הנושא של הסיעודיים בא לידי התנגשות עם התקנה הזו מאחר שקודם כול הנכים הסיעודיים לא בהכרח לא ישתלבו בעבודה. הרבה נכים סיעודיים כן משתלבים בעבודה והם מוותרים על קצבת הנכות שלהם כי ברור שעם השתכרות כזו, קצבת נכות הם לא מקבלים.

למה הם נאלצים לעשות את זה? כיוון שעובד זר עולה מעל ל-12,000 שקלים ואם הוא צריך שניים או שלושה עובדים זרים, גם אם הוא משתכר 40,000 שקלים לחודש, הוא בקושי מכסה את עלותם. לכן הוא סמך על כך שיש לו הכנסה והוא יכול לממן את ה"מותרות" של עובד סיעודי. אנחנו יכולים לזכור את מי שהיה יושב-ראש ארגון התעשיינים, שנפטר לא מזמן, שהוא סבל מ-ALS, מניוון שרירים, היו לו שלושה עובדים סיעודיים סביבו והוא לא הפסיק לעבוד, אבל העובדים הסיעודיים אפשרו לו להמשיך לעבוד וגם להתקיים, ולהתקיים כבן אדם, כעצמאי, כעצמאי מבחינה אנושית, אני לא מדברת מבחינה עיסוקית.

מה שקורה, באים ואומרים לאותם נכים – חבר'ה, לא. קודם כול, אנחנו שוברים כאן סטטוס קוו שנשמר שנים, שלעולם חקיקה או תקנות שבאות בעקבות חקיקה, לא גורעות מהישגים או מחקיקה קודמת. זה שהאוצר זומם על המס הכנסה של הנכים, על הפטור, אני שומעת את זה כבר 20 שנה – דוגרי, 20 שנה אנחנו שומעים על זה, זאת לא פעם ראשונה. חבר'ה, זה עבודה בעיניים. לא מדובר בסכומים כאלה גבוהים שנגבים מהנכים, לא מדובר בסכומי עתק וזה לא יפתור שום בעיה כי עוד פעם, אותו נכה יעשה את השיקול שלו, יגיד אז בשביל מה לי כל ההשתדלות הזאת של לצאת מהבית ולצאת לעבוד.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו מדברים אבל עדיין על פטור של 400,000 שקלים בשנה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

על הפטור. הוא יגיד, בשביל מה לי?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו לא מדברים על 5,000 שקלים בחודש.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לא, לא. הוא יגיד, בשביל מה לי?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בשביל 33,000 שקלים פטור במס.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה 40,000.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אם הוא לא יכול לממן - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

לא הבנתי. לא מצליחה להבין את הטענה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

הטענה היא למה לגרוע מזכות או מהישג שהושג.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כן, אבל כשאת מסתכלת על משכורת עם פטור ממס בשווי של 40,000 שקלים בחודש, אני לא מצליחה להבין את הטענה, אבל בסדר, היא נרשמה, נעמי. בבקשה, ד"ר תמיר.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

תראי, אני מביעה את ההסתייגות - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר גמור, ולכן אנחנו משוחחות.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

- - שהתבקשתי להביע.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

ממי נתבקשת להביע?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

פורום ארגוני הנכים, אנחנו הרבה קבוצות. המון קבוצות, לא רק נעמי. המון קבוצות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר גמור. תודה, נעמי. ד"ר תמיר.

<< אורח >> ד"ר עמיחי תמיר: << אורח >>

אני רוצה לדעת עם מי יש הסכם בעצם, מה הסמכות של מישהו להסכים על מה שאומרת גברת מורביה, דבר שנמצא פה הרבה מאוד שנים, דבר שבלעדיו יש אנשים עם מוגבלות שלא יצאו לעבודה, דבר שעלה הון עתק.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אתה יכול להראות לנו את הנתונים, שבגלל השינוי הזה הם לא ייצאו לעבודה?

<< אורח >> ד"ר עמיחי תמיר: << אורח >>

צריך לבדוק את זה, אני לא קיבלתי.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

לא הבאת נתונים.

<< אורח >> ד"ר עמיחי תמיר: << אורח >>

אני בדיוק חוזר על אותה טענה. אני יודע דבר אחד, שאנשים השקיעו הון עתק בעורכי דין כדי להגיע למקום הזה כי 90% נכות משוקללים זה מאות אחוזי נכות לפי סעיפים, ובלעדי זה הם לא יוכלו לעבוד. ולכן, אין שום סיבה שאיזשהו ארגון יחליט שהוא מייצג אותנו ומוותר על הזכות הזאת.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> ד"ר עמיחי תמיר: << אורח >>

אין לי מושג, הוא לא ארגון יציג של הנכים. זה פשוט ויתור לא הוגן, לא חוקי, והוא נועד להיות נחמד עם האוצר. פשוט לא מתקבל על הדעת. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה. חנן טל, בבקשה.

<< אורח >> חנן טל: << אורח >>

חנן טל, מנכ"ל ארגון נכה לא חצי בן אדם. ראשית, בהמשך לדברים שאמר עלי מאגף התקציבים, באמת היה ניסיון להוריד את הטבות המס לאזור הפעמיים או פעם אחת השכר הממוצע במשק. אנחנו התנגדנו, יצאנו למחאות על כך ואנחנו לא הסכמנו.

לצערנו הרב, הצלחנו לעצור את זה רק ב-400,000 שקלים, ואין בכוונתנו לוותר על שום שקל אחד פחות. אנחנו חושבים ש-400,000 שקלים זה הקו האדום התחתון שלנו, כל דבר פחות מזה יוביל לאירועים שחווינו והכרנו בעבר.

יחד עם זאת, אנחנו כן רואים שנעשה פה מקצה שיפורים בהיקפים של כ-900 מיליון שקלים בסך הכול במסגרת החוק, מעבר לארבעה מיליארד, 341 מיליון השקלים שנקבעו במסגרת תיקון 200 לחוק הביטוח הלאומי.

כן לדעתי צריך להסתכל על החבילה הגדולה, נעשה פה באמת אירוע גדול מאוד שמיטיב עם כל ציבור הנכים – מילדים ועד קשישים, ממתמודדי נפש - - -

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לא. עם הקשישים הוא לא מיטיב. סליחה.

<< אורח >> חנן טל: << אורח >>

השאלה אם מספיק או לא זו שאלה שכמובן את יודעת שאני בדעתך בעניין הזה וכן היינו רוצים שכולם, אבל צריך לזכור שמהיום כל אדם שמגיע לגיל זיקנה, לגיל פרישה, כן יקבל קצבה של 3,700 שקלים ובעתיד קצבתו תהיה מוצמדת לשכר הממוצע במשק, כך שלמעשה ייעשה כן איזון.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

השארתם 70,000 קשישים פצועים בשדה הקרב. 70,000 קשישים שימשיכו לקבל 2,880 שקלים, וזה כמעט 900 שקלים פחות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

על איזו קבוצה את מדברת, נעמי?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אלה שעברו עם קצבת הנכות שלהם לזיקנה ב-2018.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אלה שהגדלנו מ-50% ל-75%? אנחנו מדברים על אותה קבוצה?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

הם לא נכללים. הם ימשיכו לקבל. הם קיבלו פעם אחת תוספת של 190 שקלים, הם לא נכללים בחוק החדש.

<< אורח >> חנן טל: << אורח >>

הם נכללים והם מקבלים.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

הם ימשיכו לקבל 2,880 שקלים, שזה משאיר אותם 800 שקלים, 900 שקלים מתחת לאחרים, משאיר אותם 1,000 שקלים פחות מקו העוני. אנחנו זורקים קבוצה שלמה של 70,000 נכים אל פת לחם, אנחנו מפקירים אותם כשהם הולכים ומזדקנים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אני רוצה שוב לאבחן. זו אותה קבוצה שאנחנו דיברנו עליה בפעם הקודמת שכן עשינו לה שינוי, או שזאת קבוצה שלא נכללה בכלל ברפורמה של 2018?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לא. היא לא נכללת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למה היא לא נכללה ברפורמה של 2018?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

כי קבעו תאריך – מרגע זה מתחיל החוק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, אבל לא קבעו. נתנו להם מחצית התוספת - - -

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לא. אלה שעברו ב-2018, ב-2019, קיבלו מחצית, אבל עכשיו הם לא נכללים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא נכון.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לא, זה לא נכון.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

אפשר לקבל תשובה מקצועית בנושא?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

מאיר שפיגלר, בבקשה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

קודם כול, במרס 2018 נקבע בצורה מפורשת שמי שטרם הפך להיות פנסיונר, מקבל את מלוא התוספת. רק מי שהיה כבר פנסיונר באותה נקודת זמן, קיבל תוספת של 50%. הפעם, בעקבות כל המשא ומתן והסמכות שהגענו, אלה שנמצאים באותו סטטוס לא יקבלו 50% כמו שהיה בעבר - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אלא 75%. זה התיקון המהותי שעשינו.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

- - יקבלו 75%. זה נכון שיש סקטור שלא יקבל את מלוא התמורה, אבל זה נכון גם לגבי מה שהיום, כי 75% זה לא 100%, ואז 50% זה לא 75%. אנחנו יודעים, אבל עוד פעם, בסוף, מעבר לערכים ולנורמות ולהצדק המוסרי יש גם היבטים תקציביים ועשינו כל מה שרק אפשר כדי לשפר את המצב שהיה קיים בבסיס הרפורמה, שאושרה בזמנו בשנת 2018, ואני חושב שצריך לברך על כך.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי. אני רוצה להתקדם, אני חושבת שקיבלנו מספיק התייחסות לנקודה הזאת. חברת הכנסת סטרוק.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי את הרציונל המוסרי של מה שאמר עכשיו מאיר שפיגלר. הבנתי שיש בעיה תקציבית, אבל איך אפשר בגלל בעיה תקציבית לקחת קבוצה מסוימת ולהגיד: טוב, הם מחוץ לגדר? אולי שיפרנו את מצבם קצת אבל עדיין השארנו אותם במצב שלא מאפשר להם בעצם תנאי מחיה מינימליים. מה הרציונל המוסרי מאחורי זה?

אני יכולה להבין שיש לך איזושהי תקרה תקציבית, אני יכולה להבין את זה, אבל למדינת ישראל להערכתי כמדינה יש מספיק משאבים גם כדי לאפשר לאותה קבוצה, לא חיי רווחה אבל איזשהו מינימום. אני רוצה להבין את הרציונל מאחורי זה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

קודם כול, רציונל זה דבר שכולנו שואפים אליו, לא תמיד אפשר לממש אותו. השאלה שלך הייתה צריכה לבוא לסדר-היום במרס 2018 כי במרס 2018 קבעו שאלה שכבר עברו את גיל הפרישה יקבלו רק 50% מהתוספת ולא מאה אחוז.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני במרס 2018 לא הייתי חברת כנסת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

לא משנה, אני רק אומר. מה זה משנה, אבל היית אזרחית מן המניין.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שם היה הרציונל, מה שאומר שפיגלר.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

היה גם בג"ץ.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

והיה בג"ץ, כשהבג"ץ לא התערב.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

היה בג"ץ בנושא הזה, או לפחות כוונה, ובכל זאת, אותם גורמים שאמונים לוודא שהמערכת מתנהלת בצורה סבירה גם כלפי אוכלוסיות כאלה ואחרות, נתן גיבוי מוחלט לאותה החלטה שהייתה בשנת 2018, וזה מצב עובדתי קיים.

אני אומר, הרצוי זה לתת לכולם את הכול – שלא יהיה עוררין, והביטוח הלאומי ודאי וודאי שואף לכך – המציאות, שיש מגבלות ועושים את המירב ואת המיטב במסגרת שבה אפשר לפעול.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

וכן מעלים. מעלים לכולם, כולל לקבוצות שבכלל לא באו בחשבון ב-2018, כמו הקבוצה שנעמי כרגע דיברה עליה. העלינו את זה בניגוד - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הם באו בחשבון. הם באו בחשבון כ-50% ב-2018.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כ-50%, זה מה שאני אומרת. עלי, יש לכם הערכה תקציבית לגבי השינוי הספציפי הזה?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

דיברנו על זה בדיון הקודם. זה כ-100 מיליון.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

100 מיליון שקלים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

ה-25% שנתנו זה כ-100 מיליון. אני רוצה להגיד משהו אחד שלא היה על שולחן הוועדה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >>

אני שואלת: באמת, כל הדיבורים על זה שהבג"ץ אמר - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

לא, הבג"ץ לא התערב. להיפך. דווקא הכנסת היא זאת שאמרה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בג"ץ לא התערב, אותי זה לא מרגיע. מבחינתי, בג"ץ זה לא איזשהו - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

חברים, אני רוצה רגע לעשות פה סדר.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

100 מיליון שקלים, זה מה שיפיל את האוצר במדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נעמי, תודה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

100 מיליון שקל.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה, נעמי. אני רוצה למסגר את הדברים. היה מתווה של 2018, כשהפעימות השנייה והשלישית לא עוגנו בחקיקה, חלקן היו במענקים. זה דבר ראשון שעשינו.

הדבר השני זה שגרמנו לפעימה השלישית. הכנסנו אותה עכשיו, כולל רטרואקטיבית, למה שהיה צריך.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כל זה מאוד מבורך ואין על זה עוררין.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה אחד, גמרנו. הדבר השני והשלישי, היו שיחות של חודשים ארוכים שבהן עלו על הנייר כל הצרכים, וכמו שאת יודעת הם רבים, מגוונים וכמעט אפשר לומר אינסופיים.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כולל הצורך הזה שהצביעו עליו?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כולל זה, שלא היה במתווה של 2018, מבחינתנו זה היה נושא חדש, שרצינו ללכת לקראת ולתת לו מענה. כשאני אומרת רצינו, אני שמה את עצמי בתוך הסיפור הזה אף על פי שבאמת אני רק סייעתי לגשר, וכל הגורמים, רוב הגורמים, נתנו לזה יד – אם זה האוצר ואם זה ארגוני הנכים ואם זה ארגוני הילדים ואם זה עוד רבים אחרים – שנתנו את ההיבט שלהם בתוך המשאים ומתנים.

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

ארגוני הנכים לא היו שותפים לכל המהלך, אני כבר אומר לך, ויש פה הרבה ארגונים - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אוקיי. מעבר לזה - - -

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

- - שהם לא היו שותפים, למרות - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אני מדברת עכשיו. זה לא מנומס. אני לא נכנסת בדרך כלל לדברים שלך, אדוני. תודה.

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

אז אני רוצה לדבר.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה. מעבר לזה, באמת הצרכים הם כמובן לגיטימיים. הצורך הראשוני בכלל להעלות ל-5,300 שקלים והצורך בלהשוות דברים שלא היו לפני כן, כמו ה-100% שמדברת על הקבוצה הזו נעמי, ועוד צרכים אחרים – הינה, כמו שאמרה קודם תמר שדיברה על הצרכים של הילדים – תמיד אפשר עוד, תמיד צריך לתת יותר, אין לזה הרי איזשהו סוף, ובכל זאת הצדדים ישבו כאן והגיעו להסכמות שהן באמת באמת דרמטיות.

אני לא יודעת אם את היית פה כשישבו כאן נציגים של ארגון לי"ן, ההורים, שפשוט פרצו בבכי בזכות השינויים שעושים עבורם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הם יושבים פה, אפרת.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

הם יושבים פה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שלום. הינה, לי. יש אנשים, ולא רק הילדים אלא גם המונשמים וגם הקשישים וגם העולים הנכים ועוד הרבה מאוד אוכלוסיות אחרות – והסיעודיים, באמת יש כל כך הרבה אוכלוסיות – שבעבודה מאוד מאוד מאומצת של חודשים אפשר היה לתת לכל אחד עוד קצת, שלא לדבר כמובן על 3,700 שקלים שזה היה הדבר הראשון.

לבוא ולומר זה לא מספיק – ברור, אני לא חושבת שיהיה פה מישהו שיבוא ויגיד, כן, זה מספיק, גמרנו, הם מקבלים בדיוק את מה שהם רוצים.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא את מה שהם רוצים. השאלה אם אנחנו משאירים מאחור קבוצה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו לא משאירים אותם מאחור. לקחנו אותם קדימה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אפרת, השאלה אם אנחנו משאירים מאחור קבוצה שלא מגיעה לרף המינימום שנדרש לה לקיום, והשאלה המקבילה לזה היא כמה הדבר הזה עלול לעלות לקופת המדינה והאם זה ישאיר מדינה בחוסר כול.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אז הינה האוצר, מילה אחרונה, ואני רוצה להתקדם בתקנות.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

ממש משפט. אחד, כמה זה עולה? אז נתנו את הנתון, זה כ-100 מיליון שקלים. רק כדי להשלים את התמונה, אתמול בוועדת הכספים הוועדה אישרה את התיקון לחוק השלמת הכנסה. כן חשוב להגיד את זה כי זה קצת משלים את התמונה. בעצם מה שנעשה שם, הצעת החוק הממשלתית – השלמת הכנסה זה כמובן לכלל האוכלוסייה, לא רק לציבור הנכים, ל-70% משכר המינימום, זה עומד על 3,710 שקלים מתחת לגיל 70; מעל גיל 70 ו-80 זה גם סכום יותר גדול שמגיע ל-3,780 וקצת, ליחיד כמובן.

ולכן חשוב להגיד שכל אדם, בפרט נכה, שזכאי להשלמת הכנסה, ממילא מקבל את זה גם דרך החוק הזה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז כמה יוצא לבסוף?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אז לכן אני אומר, שבאמת מי שזכאי לכך ומקבל את זה דרך השלמת הכנסה, אז גם קצבתו בעצם צפויה לגדול החל מה-1 בינואר 22' לבין 3,710 שקלים בהתאם לגילו, ל-3,780.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל מדובר רק בקשישים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אנחנו מדברים על קשישים, השיח היה על קשישים. ורק עוד משפט. מי שמקבל השלמת הכנסה, חשוב להבין, מקבל גם הטבות נלוות שמגיעות למי שמקבל השלמת הכנסה – בין אם זה סיוע בשכר דירה שנאמד בכ-1,300 שקלים והטבות כאלה ואחרות של הנחות, כשסך ההטבות של השלמת הכנסה זה עוד כ-2,000 שקלים מדי חודש.

הכול הוצג בדיון בוועדת הכספים, אני לא רוצה לחזור על זה כי זאת לא הפלטפורמה אבל אני חושב שזה משלים קצת את השאלה שלך, חברת הכנסת סטרוק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה שאתה אומר, שאם הם היו מקבלים קצבה של 3,700, הם לא היו בכלל יכולים לקבל את השלמת ההכנסה, שבעצם מביאה להם עוד הטבות? כי לא היה פער בעצם.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

זה הכול טיפה יותר מורכב. אני לא רוצה להיכנס לזה כאן, אבל כן, מי שזכאי להשלמת הכנסה נהנה גם – הקצבה של השלמת הכנסה באופן מסורתי הייתה נמוכה יותר, היא עכשיו גדלה מ-3,237 שקלים ל-3,710 שקלים, יש שם בעצם גידול מאוד משמעותי, אז מי שלא נהנה מקצבת נכות גבוהה יכול לקבל את זה דרך הקצבה להשלמת הכנסה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מצד שני, לא כל מי שמקבל את הגמלה הנוספת לנכה, הוא גם במצב שיכול לקבל הבטחת הכנסה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אז למה לעשות ככה? למה לא ללכת ישר?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

בסדר גמור. זה אומר שיש לו הכנסות אחרות.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אני עוד פעם שואלת, אז למה לא ללכת ישר? אל תיתנו לנו את זה ככה. תנו לנו את זה, תשאירו אותנו עם הכבוד שלנו, שנרגיש שווים בין שווים, וזהו. הכסף יוצא מאותו כיס.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו מבינים, נעמי, אנחנו רוצים להתקדם בתקנות.

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

אני רציתי להעלות משהו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אנחנו נסיים את התקנות ונשמע אתכם שוב.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

""(3א) סכום השווה ל 235% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד התלוי לחלוטין במידה רבה במיוחד בעזרת הזולת או בעד ילד הזקוק לטיפול רפואי קבוע, למעט אם הם זכאים לתוספת לפי הסכם המונשמים;" "

הוספתם פה את הילד שזקוק לטיפול רפואי קבוע, והוא בעצם הילד – קראתם לו אונקולוגי.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

זה שם קוד אבל אלה אותם ילדים ברמה של ה-235% שהם ברמת הזדקקות יותר גבוהה אפילו מהרמה הגבוהה דהיום, וכפי שאמרתי קודם, אלא אם כן הם זכאים לתוספת כמונשמים, שאז הם יישארו ב-188%.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"

בפסקה (4) –

במקום פסקת משנה (א) יבוא:

("א) סכום השווה ל- 86.59% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד שמשתלמת בעדו גמלה לפי פסקה (3א)"

(א1)

סכום השווה ל-65.05% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד שמשתלמת בעדו גמלה לפי פסקה (3);

"(א2)

סכום השווה ל-46.52% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד שמשתלמת בעדו גמלה לפי פסקה (2א);" "

אתם יכולים בבקשה להגיד מה הסכומים?

<< אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >>

הקצבאות של הילדים הנכים יושוו לשר"מ.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אז אנחנו מדברים על ההשוואה של קצבאות השר"מ.

<< אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >>

קצבאות הילדים לקצבאות השר"מ. כלומר, ילדים בשיעור גמלה 50%, 112% ו-188%, יקבלו את הסכומים כמו מקבלי שר"מ – 1,527 שקלים, 3,534 שקלים ו-5,641 שקלים.

ילדים שמקבלים קצבה בשיעור 100%, יקבלו קצבה בסכום של 3,000 שקלים, ו-235% הם כמו הבוגרים, יקבלו 7,168 שקלים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"

בפסקת משנה (ב), במקום "17%" יבוא "34.59%";

בפסקת משנה (ג), במקום "6.88%" יבוא "18.48%"."

אנחנו לא מוסיפים את "ואחריה יבוא" – כתבנו את זה למעלה, לפי הסדר.

"תיקון תקנה 4

בתקנה 4 –

בפסקה (א)(2) במקום האמור בה יבוא "הילד הנכה אינו מוחזק בידי משפחת אומנה";"

זאת אומרת, צמצמתם את המגבלה על קבלת גמלת ילד נכה רק לילד שנמצא במשפחת אומנה, והילד שנמצא במוסד, הוא מקבל את אותו אחוז.

<< דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שדיברנו בפעם שעברה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נכון. דיברנו על זה בהרחבה בפעם הקודמת, נעה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

"

אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) על אף האמור בתקנה 2, היה הילד הנכה מוחזק בתנאי פנימייה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, למעט בידי משפחת אומנה, תשולם בעדו גמלה, בשיעורים הבאים במקום בסכומים האמורים בתקנה 2:

סכום השווה ל- 23.73% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד שהיה זכאי לגמלה לפי תקנה 2(1), אלמלא היה מוחזק בתנאי פנימייה כאמור;

סכום השווה ל- 47.47% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד שהיה זכאי לגמלה לפי תקנות 2(2)(2א)(3)(3א) אלמלא היה מוחזק בתנאי פנימייה כאמור";"

בתקנת משנה (ג), במקום הרישה עד המילה "בעד" יבוא "הוראת תקנת משנה (ב1) לא תחול" "."

כי הוא בכל זאת מקבל איזשהו חלק של הגמלה, אותו ילד שנמצא במוסד.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

גם כאן יש לנו סעיף תחילה. גם פה אתם רוצים שזה יהיה תחילתו ביום פרסומו של החוק?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל הוא יחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום – איזה יום? מיום תחילתו של אותו חוק?

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

לא. זה מה-1 בינואר 2022.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

אבל התשלומים הראשונים – אם ניתן כפי שעשינו בשר"מ – תוך 90 ימים.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

נעה, אז את מוסיפה – רק כדי להבין – שהתחולה היא מיום תחילתו של חוק התקציב, וזה מה-1 בינואר 22'.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מיום פרסומו של חוק התקציב.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

את הפרסום והתחולה תסגרו המשפטנים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה אתם רוצים? פרסומו או תחילתו? אנחנו צריכים לדעת מה לכתוב.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תחילה.

<< אורח >> אורי כץ: << אורח >>

מבקשים מיום תחילה. שוב, ברגע שחוק התקציב עובר, זה מה שנותן את המקור התקציבי לכל המהלך הזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא קשור. 90 ימים, ממתי הם נמסרים? מיום הפרסום? מיום התחילה? מאיזה יום?

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

מבחינתנו, תשלומים ראשונים – 90 ימים מיום הפרסום.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

ועוד תיקון קטן. אני חושב שנפלה שגיאה קטנה שפוגעת ב-0.005. בפסקה (4)(א2), סכום השווה ל-46.52, זה אמור להיות 46.57. זה כמו שראינו בתקנות השר"מ, 46.57, כנראה נפלה פה טעות הקלדה. זה מוסיף 0.005.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בסדר גמור. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני אתייחס בקצרה לשתי נקודות. הנקודה הראשונה, בפניי נמצא מכתב של שר הרווחה שמופנה אלייך מ-11 באוקטובר, שם הוא מבקש לתקן את התקנות ולהוסיף ארבעה דברים. אני מדבר על סעיף א', שם אנחנו מתבקשים להוסיף לשלוש רמות הזכאות עוד רמה אחת לילד של 112%.

מה שאני רוצה לוודא, האם זה לא יפגע בנושא ההנחה בחשמל. יש לנו תיקונים שאני גם רוצה להתייחס אליהם. כשאתה מעלה את הקצבה אתה עלול לפגוע, ובעצם הוא יכול לא לקבל את ההנחה בגלל שהוא מקבל גמלה יותר מדי גבוהה. הנחה בחשמל תלויה בגובה הגמלה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בואו נשמע. יש לכם תשובה לזה?

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

זה לא נכון. הנחה בחשמל תלויה בשר"מ.

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

מי שיש לו 112%, זכאי להנחה בחשמל.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

חברים, לא ביחד.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

בטח. זה תלוי בגובה השר"מ, לא בגובה הקצבה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה אני אומר את זה? אולי זאת גם הזדמנות לתקן איזו עוולה או משהו שאנחנו עשינו לפני תקופה. מי שמקבל 188%, העלו לו והוא מקבל גמלה יותר גדולה, אבל מה שקרה שהוא היום לא מקבל את ההנחה בחשמל. אז יש לנו כאן אבסורד. מי שמקבל 112%, מקבל את ההנחה, הוא עדיין נמצא, אבל מי שמקבל - - -

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

זה לא נכון.

<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>

זה לא נכון. אנחנו עומדים בהנחה הזאת כי זה עומד בשר"מ.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

חבר כנסת נכבד, זה לא נכון.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני הרי בא לתקן עוולה, אני הרי מקבל את הפניות מאנשים. עורכת דין סלנט נמצאת?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

יעל, חבר הכנסת מקלב פונה אלייך.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מתייחס לכך שבתיקון קודם שעשינו לגבי 188%, שהוספנו להם תוספת, גרמנו לכך שהם לא יכולים לקבל את ההנחה בחשמל. האם ידוע לך הדבר הזה שלא תיקנו את זה בחוק החשמל, שעל אף ההעלאה עדיין הם ימשיכו לקבל את ההנחה?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

את מכירה את הנקודה הזאת?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה משהו שיכול להיות שצריך לתקן בחוק ההוא שקובע את הזכאות ולהפנות בצורה נכונה. אני לא עד הסוף בקיאה בפרטים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

לא בתקנות האלה. זה לא פה ברלוונטיות לתקנות האלה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם אפשר בהזדמנות זו שאנחנו רוצים למנוע עוול או מה שאנחנו פגענו פגיעה בילדים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

קודם כול, הערה שהיא זקוקה פה לנתונים ולדיון כי אני לא בטוחה שיש פה איזושהי הסכמה או איזושהי רלוונטיות לעניין הזה. בכל מקרה, בתקנות האלה, היות וצריך לתקן אני מבינה - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, יש מונח שנקרא הילד הזקוק לטיפול רפואי קבוע. כשאנחנו העלינו את הגמלה, כל ילד שמעל שלושה ימים חייב להיות בבית חולים, הוא קיבל תוספת בגמלה. התוספת הזאת גורמת לכך שהוא לא יכול לקבל עכשיו את ההנחה בחשמל משום שלא תיקנו בחוק החשמל. הרי לפעמים כשאתה מתקן תקנות, אתה צריך להפנות גם לגבי סעיף זה, גם לגבי חשמל ועוד דברים. את זה לא תיקנו. היום פונים אלינו אנשים.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

זה קשור?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היום פונים אלינו אנשים, יש להם שני ילדים נכים והם צריכים לקבל, מקבלים את הגמלה ועכשיו שללו מהם ההנחה. אם אנחנו כבר היום עושים תיקונים, השאלה אם לא נעשה עוד - - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בואו נשמע את הביטוח הלאומי.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

הפטורים וההנחות שאדוני מתייחס אליהם מעוגנים בתקנות החשמל, שאם אינני טועה, הם באחריות שרת הכלכלה, ואתה צודק שכל פעם שאנחנו מתקנים ומוסיפים רמות כאלה ואחרות, יכול שהתפספסו אותם סעיפי ליקוי ספציפיים כך שהם לא נותנים לאוכלוסיות האלה את הפטורים וההנחות, אבל זה מצריך דיון נפרד כיוון שזה לא בסמכותנו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כי זה לא במסגרת התקנות האלה.

<< אורח >> שלומי מור: << אורח >>

וזה לא במסגרת התקנות של הביטוח הלאומי אלא במסגרת התקנות של שרת הכלכלה. זה בהחלט מצריך בדיקה כדי שלא ייווצר שעכשיו יצרנו רמה של 235% שלא תקבל פטור, שרמות יותר נמוכות מקבלות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

נכון. תודה רבה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר, שתנחי את הביטוח הלאומי, את כיושבת-ראש הוועדה, שהם יביאו לפנייך תיקון.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בהחלט, אבל לא - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ואז אנחנו נקדם את זה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אבל שוב, אומר שלומי שזה בתקנות החשמל של משרד הכלכלה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתם מובילים את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מקלב, תפנה לשרה ברביבאי, אני משוכנע שהיא תייצר את זה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

של משרד הכלכלה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח. אני חושב שביטוח לאומי מביא את זה.

<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אולי את כיושבת-ראש הוועדה תפני.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

ביטוח לאומי רק מעביר את הרשימה של הזכאים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עוד התייחסות קטנה לגבי סעיף ד'. אנחנו היום מבקשים להעלות, גם מי שאין לו רישיון בר תוקף, לא להגביל אותו ב-75% השתתפות אלא להעלות לו ל-100% כאילו יש לו רישיון לגבי ניידות.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

זה של הסכם הניידות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה גם לא בתקנות הספציפיות האלה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוועדה כבר אישרה התייעצות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בדיון הקודם. על הסכם הניידות?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה הסכם הניידות וזה היה בדיון הקודם. קיימנו את חובתנו, חובת ההיוועצות, לפי הסעיף של חוק הביטוח הלאומי.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אוקיי. אני גם מעמיד בפנייך בהזדמנות החגיגית הזו, שבסופו של דבר אנחנו מבקשים לתקן שלא יתלו את רישיון הנהיגה ובעלות על רכב כדי לקבל את ההתניידות. אנחנו בזה מעודדים עוד רכבים. אנחנו צריכים ללכת בגישה שנכה שיש לו אחוז נכות שמגיעה לו התניידות, למה אנחנו צריכים להגביל דווקא ברכב? ואם הוא ייקח מונית? ואם הוא ייקח שירות מוניות לנכים? למה צריך דווקא שהוא יחזיק רכב כדי לשלם לו? את התפיסה הזאת אנחנו צריכים לשחרר מאיתנו. אנחנו רוצים לעודד שימוש בתחבורה באלטרנטיבות אחרות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

בתחבורה הציבורית.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה שאין להם רישיון נהיגה, אין להם את האפשרות לקנות רכב. תן להם את ההתניידות. זה גם טוב לנו כי זה יותר ירוק, הוא לא מוסיף עוד רכב נכים לעומסים שיש לנו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תיכף אני אתן למר שפיגלר לדבר. אני רק רוצה לציין שבהקשר לתיקון שעשינו בהסכם ההתניידות, ענינו לצורך שבא מאנשים עם המוגבלויות שביקשו שאנחנו נשווה את התנאים של האנשים שמתניידים ולא מתניידים, ולכן דווקא השיפור היה שיפור חיובי שעונה על הצורך מהם.

אתה מעלה כאן נקודה חדשה. אם יש עליה איזושהי הבעת דעה של הביטוח הלאומי, אבל אני חושבת שזה לא רלוונטי לנו כעת.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

אני אעשה את זה ממש בקצרה, זו התפרצות לדלת פתוחה. הוא צודק במיליון אחוז, וזה לא דבר חדש. הביטוח הלאומי כבר הכין מתווה - -

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

מצוין.

<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>

- - שישנה מקצה לקצה את כל הנושא של הרכבים שזכאים הנכים, עם האבזור והדלק. יש לנו מתווה מוכן, שמבחינתנו ראוי לאמץ אותו מוקדם ככל שניתן. דיברנו על זה גם עם אנשי אגף התקציבים - אחרי הישיבה אולי יהיו ישיבות איתך. זו רפורמה בכל מה שנוגע לניידות. אנחנו מסכימים איתך במלוא מובן המילה. אנחנו רוצים לתת כסף, אנחנו לא פטרנליסטים של איש, ושנכים ילכו ועם הכסף הזה יעשו את מה שנראה להם הכי טוב עבורם, ולא שהמדינה תקבע להם.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להגיד משהו אישי? משהו לזכרו של חברנו – אני רואה כאן את כל החברים הנכים שנמצאים – יש לנו חבר בשם אבנר עורקבי שהיינו רגילים לראות אותו, הוא נפטר לאחרונה מהקורונה ואני חושב שאנחנו ביחד וראוי לציין.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

לפני חודש וחצי.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ראוי לציין את זכרו.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה רבה. אנחנו מדי דיון, האמת, מעלים את זכרו וכנראה שיש לו הרבה הרבה חברים במשכן.

<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>

אני אשמח – אם אנחנו כבר חוזרים – גם להזכיר את נתי ביאליסטוק-כהן, יושב-ראש המרכז לעיוור, ולמעשה לצערי את כל האנשים והפעילים שלא זכו לראות את היום השמח הזה, ביניהם גם רפאל שלנו, שאנחנו מאוד אוהבים וזוכרים, ותודה להם על כמעט שבע שנים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

תודה, אלכס. אני רוצה לגשת להצבעה על תקנות ילד נכה. אני אבקש מכל מי שבעד נוסח התקנות, שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא היו הסתייגויות?

<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>

זה תקנות.

הצבעה

אושר.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שיירשם שאני בעד.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שיירשם - חבר הכנסת אוסאמה בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. התקנות עברו.

<< נושא >> 3. פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 26-28 (שיפוי והגדלת קצבאות הנכים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443) << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

עכשיו עוברים לדיון בחוק.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

את מירב החוק אנחנו הקראנו בפעם שעברה, הנוסח המעודכן מונח פה על השולחן וננסה לשים זרקור על המקומות שבהם היו שינויי נוסח שהם טיפה יותר משמעותיים.

אני כן רוצה לחזור להגדרה כי קצת שינינו את ההגדרה של "הסכום הבסיסי".

העדכון הוא לעומת השנה הקודמת שבה נעשה בפועל עדכון "

(1)

בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי", בסיפה החל במילים "הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן", בפסקה (4), במקום "משנת 2022" יבוא "משנת 2023" ואחרי "הקודמת" יבוא "שבה עודכנה הקצבה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:

(א)

אם שיעור עליית השכר הממוצע לעומת השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020)(בפסקה זו – השכר הממוצע לשנת 2020)" – קיצרנו את זה כדי שנוכל להזכיר את זה אחרי כן שוב – "עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; לעניין זה, "השכר הממוצע המתוקן" – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;

(ב)

אם שיעור עליית השכר הממוצע לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);"

כאמור, דנו על זה בהרחבה וגם נתנו דוגמאות בדיון הקודם. מה שחשוב לחדד, שבעצם העדכון, ההצמדות, לא יהיו לעומת השנה הקודמת אלא לעומת השנה שבה נעשה עדכון בפועל. אולי אתם רוצים להסביר את זה כי זה שונה מהנוסח של החוק שקיים היום שדיבר על עדכון לעומת שנה קודמת ופה אתם מדברים על עדכון לעומת מתי שנעשה עדכון בפועל בפעם האחרונה, ולא לעומת שנה קודמת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אפרת, את יכולה להסביר את סדר הדיון? את רוצה להקריא את כל החוק ואז לעבור על הסתייגויות?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא להקריא. אנחנו נקריא כמה תיקונים.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

החוק כבר הוקרא למעשה בדיון הקודם ויש תיקונים שעכשיו היועצות המשפטיות יקריאו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

סעיף אחד שלא דנו עליו עדיין, סעיף 32.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

כדי לשמוע אם יש כאן עוד הבהרות, מייד אחר כך אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות, נעשה את ההסתייגויות ונצביע.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אולי תקבעי שעה להסתייגויות?

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

זה עניין של כמה דקות.

<< אורח >> יהודה דורון: << אורח >>

סליחה, אני רוצה להעלות שתי נקודות.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

שנייה. סיימת לקרוא?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

עלי בדיוק היה באמצע המענה על התשובה.

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>

אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של האוצר.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

תחזרי בבקשה על השאלה.

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

החוק מדבר על העדכון לעומת שנה קודמת, ופה אתם מציעים מנגנון של עדכון לעומת המועד הקודם שבו נעשה עדכון, שזה לא חייב להיות שנה קודמת כי אם בשנה קודמת הייתה ירידה, לא חוזרים לשנה הקודמת אלא חוזרים לשנה הקודמת שבה היה העדכון. לפחות זה הנוסח שאתם מציעים. רצינו לשאול מה משמעות השינוי הזה.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

אני מקווה שהבנתי את השאלה. את מדברת על השנה הראשונה?

<< דובר >> יעל סלנט: << דובר >>

לא. אני מדברת על המנגנון עצמו. המנגנון עצמו בחוק הביטוח הלאומי דיבר על העדכון לעומת השנה הקודמת, ופה בעצם אתם מדברים על עדכון לעומת השנה הקודמת שבה עודכנה הקצבה. כלומר, אם בשנה שלפני, השכר הממוצע ירד ולא הורדתם את הקצבה, אז אתם חוזרים לשנה אחת אחרי, לא השנה הראשונה דווקא.

<< אורח >> עלי בינג: << אורח >>

באופן כללי, כשהמדד יורד אנחנו לא מורידים את הקצבאות בהתאם, ולכן אם ניקח דוגמה היפותטית, בשנת 2030 המדד יהיה 100% ובשנת 2031 המדד יהיה נגיד 98, גם אם זה חזר אחרי כן ל-100, אנחנו לא משנים ל-98 אלא משווים ל-100 כי אנחנו לא נוריד את הקצבאות בהתאמה ל-98. לכן בעצם המדד הרלוונטי זה המדד האחרון שבו עדכנו את הקצבאות – שלומי ציין את זה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]