פרוטוקול מספר 36, ועדת הכנסת, 04/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 36

מישיבת ועדת הכנסת

יום חמישי, כ"ט בחשון התשפ"ב (04 בנובמבר 2021), שעה 23:15

סדר-היום:

<< נושא >> תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת. << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ניר אורבך – היו"ר

בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר

אחמד טיבי

יבגני סובה

עידית סילמן

יצחק פינדרוס

חברי הכנסת:

ינון אזולאי

אופיר אקוניס

דוד ביטן

ולדימיר בליאק

איתמר בן גביר

משה גפני

מיכל וולדיגר

מיקי מכלוף זוהר

מאיר יצחק-הלוי

עופר כסיף

אופיר כץ

יריב לוין

נעמה לזימי

אמילי מואטי

מיכאל מלכיאלי

אבי מעוז

אורית מלכה סטרוק

אוסאמה סעדי

מנסור עבאס

מאיר פרוש

שלמה קרעי

שמחה רוטמן

יעל רון בן משה

נירה שפק

מוזמנים:

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר

השר במשרד האוצר חמד עמאר

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק

ייעוץ משפטי:

ארבל אסטרחן

שלומית

איל

מנהלת הוועדה:

נועה בירן-דדון

רישום פרלמנטרי:

רונית רבי

<< נושא >> תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

ערב טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום חמישי, ט' בחשוון התשפ"ב. על סדר-היום: תיקון להחלטת ועדת הכנסת בעניין סדרי הדיון המיוחדים על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת. מונחת בפניכם הצעת ההחלטה. אני אקריא אותה, ואחר כך נעשה דיון, ונעבור להצבעה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מבקש גם התייחסות של היועצת המשפטית אם אפשר לכנס את הוועדה בזמן שיש רוויזיה על אותו חוק, כשאנחנו לא יודעים אם זה נתקבל, לא נתקבל, אולי נמשוך, לא נמשוך.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בסדר גמור, קיבלתי, חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אין בעיה. אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אנחנו רוצים לקבל. מה זה קיבלת?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני סומך עליך כיושב-ראש ועדת הכנסת. אני לא סומך עליך כיועץ משפטי.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אנחנו גם רוצים לשמוע.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

קיבלתי את הבקשה שלך. ואני אבקש עכשיו מהיועצת המשפטית - - -

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שתסביר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אה, תודה רבה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני מבקש רשות דיבור.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

רגע.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

כזכור, בזמנו התעוררה כאן השאלה אם ועדת הכנסת יכולה לקבוע סדרי דיון מיוחדים במקביל לכך שהוועדה שמטפלת בהצעת החוק דנה בהצעת החוק, ועדיין לא אישרה אותו. היועצת המשפטית לכנסת הוציאה איזשהו מכתב שמבהיר שלא נכון לפעול כך, ועל ועדת הכנסת להתכנס רק אחרי שהוועדה סיימה להכין את הצעת החוק. ואז באמת יודעים כמה הסתייגויות יש, מה שמשפיע על הסמכות ועל תוכן ההחלטה של ועדת הכנסת בעניין קביעת סדרי דיון מיוחדים.

השאלה שנשאלה פה כעת על ידי חבר הכנסת אזולאי, נשאלנו אותה כבר קודם. האם אחרי שוועדת הכספים החליטה, אבל יש בקשה לרוויזיה, האם ועדת הכנסת יכולה בכל זאת לדון בסדרי דיון מיוחדים, והתשובה הייתה שהדבר אפשרי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

את זה אני יודע, הוא אמר לי. אני מבקש לדעת את הנימוק. אם אני יודע שיש לי עכשיו רוויזיה שם ואני עכשיו אמשוך לכם 30 הסתייגויות, מה תעשו במקרה כזה? אני לא צריך להפעיל אולי בכלל את סעיף 98, אז על סמך מה אתם הולכים? ואתם מקיימים לי דיון תוך כדי, כשעדיין לא הסתיים שם הדיון. אני חושב שזה לא נכון, לא ראוי.

ואת יודעת מה, גברתי היועצת המשפטית, אני חושב, במחילה ממך, שזה אולי גם לא מכובד, זה זלזול בחברי הכנסת, בפעילות הפרלמנטרית שלהם. כי אני יודע ששם יש עכשיו דיון, והחלטנו נגיד למשוך את הכול, מה תענו לי על זה? למה אני צריך את 98? אני מגיע לשם ואומר לכם: עד 23:40 כשיהיה שם הדיון אני מושך את כל ההסתייגויות, אז למה צריך את 98?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

למשוך אפשר תמיד. ברגע שיש החלטה של ועדת - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אני שואל למה לקיים דיון לפני שאנחנו עושים?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

אנחנו בשלב שוועדת הכספים כבר החליטה. והרי כל - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

היא לא החליטה, זה העניין. היא לא החליטה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא החליטה, מה זאת אומרת? אז גם - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא מוחלט עדיין.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

והרי כל ההתכנסות כאן בגלל - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, תן לה, בבקשה.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

בגלל שרוב חברי הוועדה, או כפי שנראה עוד מעט בהצבעות אם רוב חברי הוועדה, סבורים שיש מקום לקיצור הליכים בעניין הזה. ולכן, ברגע שיש רצון לעשות את הדבר הזה, לשבת אחרי שהוועדה הצביעה - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז היא יודעת שיש רוב, שיש קואליציה ואופוזיציה, והם רוב, וזה מה שהם רוצים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז יאללה, בואו נלך הביתה וזהו, נסגור את הבאסטה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אז למה עושים את הדיונים האלה בכלל? בואו לא נדבר, לא נעשה שום דבר, הם רוב וזהו, והכול מיותר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

היועצת המשפטית, במחילה מכבודך, זאת הרמיסה של הדמוקרטיה, להגיד: אנחנו יודעים שיש שם רוב, ונגמר הסיפור.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה מעקר את הכול.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אופיר כץ.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ואם פתאום יקום שם עוד חבר כנסת, יקרה כמו שקרה במליאה, מה תעשו? ויצביע משהו אחר, אז תגישו רוויזיה? כבר לא יהיה אפשר להגיש רוויזיה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אז מה? כלומר, אתם אומרים מראש - -

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

יכול להיות שברור שאפשר היה לקיים פה דיון - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

- - אנחנו לא סופרים את המיעוט שבכם. זה לצחוק עלינו. גברתי היועצת המשפטית, הנימוק זה לבוא ולצחוק עלינו.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני באמת מופתע מהטענה הזאת שלך. לפי מה שאת אומרת אין לנו למה לבוא לפה בכלל. אז למה אנחנו באים לפה?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

זה ממש לא מה שאמרתי.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה מה שאת אומרת, הם רוב, את יודעת שזה מה שהם רוצים, אז למה אנחנו באים לפה בכלל?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

יש החלטה של ועדת הכספים. אנחנו לא נמצאים במצב של אי-ודאות, אנחנו יודעים כמה הסתייגויות הוגשו. הרי כל העניין פה הוא הצבעה על ההסתייגויות, זאת בעצם מהות ההחלטה. מספר ההסתייגויות שהוגשו ידוע. בכל שלב חברי הכנסת יכולים למשוך את ההסתייגויות, ואז אולי אין משמעות להחלטה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה זה אולי? זה אולי הדיון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לכן אני אומר שככה את - - - האפשרות שלנו - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת כץ, סליחה, סליחה, הבנו, אתם לא תשתכנעו. היא נתנה את הטיעון שלה, אנחנו עוברים עכשיו הלאה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שיהיה נימוק הגיוני שלא מבזה אותנו כחברי כנסת ושלא צוחק עלינו בעיניים.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> השתכנעת?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני גם השתכנעתי. חבר הכנסת ינון אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אנחנו מכבדים ואני מכבד את הייעוץ המשפטי ומכבד את גב' ארבל, היא יודעת את זה, מכבד אותה מאוד, אבל זה שהיא צוחקת עליי בעיניים היא פוגעת בי, זה לא מכובד.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

לא, חלילה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני לא חושב שהיא צוחקת עליך בעיניים, נו, חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא מכובד. זה לזלזל. להחזיר לי תשובה כזאת זה לזלזל בי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, אני מכבד ומעריך אותך.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

להגיד שיודעים מה הקואליציה רוצה זה להעליב את האופוזיציה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא מכובד.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

לא צריך אופוזיציה בכלל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא ציפיתי ממך לתשובה כזאת, את אדם שאני מכבד.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

סליחה, חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת אזולאי, אתם תקבלו רשות דיבור. אני רוצה כרגע להקריא את הצעת ההחלטה. אני אומר מראש, אני מבקש, כל מי שמקבל רשות דיבור לתת לו לדבר ולא לקטוע. אם תקטעו אז אני גם אגביל בזמן, ואני אקצר. הרקע, ביום כ"ו בחשוון - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ניר, באנו מוועדה קרבית, תהיה נעים איתנו, אל תעשה לנו ככה, לא נעים, נו, באמת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, נו. אני רק אומר, אני לא נותן תנאים. אני אומר את זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אה, בסדר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

"רקע: ביום כ"ו בחשון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) קבעה ועדת הכנסת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת (להלן – ההחלטה המקורית) בקריאה השנייה והשלישית בהצעות החוק הבאות:

1.

הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 (מ/1443).

2.

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 (מ/1443).

3.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 (מ/1441).

4.

הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 (מ/1443).

5.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 (מ/1442).

לאחר שהסתיים הדיון המשולב במליאה ואושרו בקריאה השלישית 4 ההצעות הראשונות הנ"ל, ובמהלך ההצבעות על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, הוחזר לוועדת הכספים סעיף 60 להצעת החוק, בהתאם לסעיף 91 לתקנון הכנסת. ועדת הכספים הכינה מחדש את סעיף 60 לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, וצורפו הסתייגויות חדשות.

לפיכך קבעה ועדת הכנסת, בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת, את סדרי הדיון הבאים בקריאה השנייה והשלישית בהצעת חוק התקציב" - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

למה לא כתוב כאן כמה הסתייגויות - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קרעי, אני מבקש ממך מעכשיו, תיתן לדבר, ואתה תקבל.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה זה מעכשיו? עד עכשיו לא דיברתי מילה, סליחה, עם כל הכבוד.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אז מעכשיו אני מבקש ממך לאפשר לדבר. אתה תקבל את הזמן שלך. תן לי עכשיו בבקשה לסיים, ואל תפריע. תודה.

"בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, הבאים להוסיף על ההחלטה הקודמת. יודגש כי כל החלטה שנקבעה בהחלטה הקודמת, לרבות לעניין הצבעה על הסתייגויות לסעיפים המילוליים בחוק התקציב והצבעות שמיות, עומדת בעינה אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בהחלטה זו:

1.

תתקיים הצבעה על לא יותר מעשר הסתייגויות לסעיף 60, כפי שתבחר האופוזיציה.

2.

לעניין בקשה להצבעה שמית לפי סעיף 36(ב) לתקנון, מצד חברי סיעות האופוזיציה (צד א') או לבקשת חברי סיעות הקואליציה / הממשלה (צד ב'), ואם הוגשה הבקשה בידי חברים מסיעות שונות – לפי השתייכות רוב החברים:

בנוסף לעשר ההצבעות האמורות בסעיף 1, תתווסף אפשרות לכל צד לבקש הצבעה שמית אחת מעבר למכסה שנקבעה בהחלטה המקורית.

כפי שצוין בהחלטה המקורית, יושב ראש הישיבה רשאי לאפשר הצבעות שמיות נוספות, במספר זהה לשני הצדדים."

עד כאן הצעת ההחלטה. עכשיו נעבור לדיון. הדובר הראשון – חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה; אחריו – חבר הכנסת יריב לוין; ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. ומי שלא נרשם ורוצה, בבקשה אצל נועה.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מודה לך מאוד. אני רוצה להתייחס למקרה שעליו חבר הכנסת אזולאי דיבר קודם. אני אביא איזושהי דוגמה. בשטח מסוים שחלה עליו תוכנית מתאר מסוימת, האם מותר לבצע חפירות במגרש שבעתיד אמורים לבנות עליו בניין? אם אין תוכנית מאושרת לפי תוכנית בניין ערים, אז הוועדה המקומית לא נותנת אישור לחפור באותו מגרש. למה? כי עוד לא יודעים מה מותר, כמה קומות הבניין הזה יהיה, כמה חניה הוא יצטרך. אם לא נוגעים בקרקע הרי באותו מפלס של הכביש, אז אין שום בעיה, אז הרי לא קורה שום דבר. אבל אם מישהו רוצה לחפור, ועדת המשנה לא נותנת היתר לחפור אם לא יודעים מה התב"ע מאפשרת.

עכשיו יש לנו פה מצב שבאיזשהו מקום אפשר לומר שיש דיון שוב במליאה. הדיון במליאה אומר משהו. הוא לא אומר שמתכנסים שם ושותים קפה מאחורי המליאה, ולפעמים נותנים גם ירקות ועוגות וסנדוויצ'ים. יש מליאה, הכוונה שיש דיון במליאה. זאת הכוונה. אנחנו יודעים עכשיו שיש דיון. כשיש דיון זה כמו שיש תוכנית מתאר מאושרת. ובתוכנית מתאר מאושרת מותר לי לחפור. כמה מותר לחפור? אם נתת לבניין הזה ארבע קומות, אז לפחות אני צריך להיערך כי מותר לחפור בשביל ארבע קומות. אני לא יכול לחפור כאילו יש 20, כי אין לי. יש מליאה פתוחה, זאת אומרת שיש אפשרות לנאום, לדבר. אתה לא יכול לפתוח מליאה ואתה לא נותן לדבר.

לכן אני מבקש, אי-אפשר להיצמד, יועץ משפטי אמר שאפשר ולא ייתנו לך לדבר. צריך נימוקים. תביאו לי דוגמה איך מתנהלים במקום אחר. אפשר לפתוח את בית המשפט ולקיים דיון עם השופטים אבל אסור לך לדבר, אתה תבוא תופיע, אמממ. פותחים מליאה בשביל לדבר. בשביל זה עשויה המליאה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא רק זה, גם לא נימקו את ההסתייגות.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

<< דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >>

תודה. אני חושב שכותרת ההחלטה הזו היא שגויה מן היסוד. אני חושב שאפשר פשוט לקרוא לזה "החלטה בדבר הסרת המטרד שנקרא דיונים בכנסת, בפרט כאשר מדובר באופוזיציה". תראו, סעיף 98 נועד לקבוע סדרי דיון מיוחדים. ומדובר בסדרי דיון מיוחדים, לא מציאות שבה הכלל הוא שעושים סעיף 98 על כל דבר, ולפעמים מדי פעם נותנים קצת לדבר או לקיים דיונים והצבעות בדרכים רגילות.

סעיף 98, וזה לא סוד, נועד לתקציב באופן מיוחד מסיבות מוצדקות שיש להן שני היבטים. אחד, העובדה שתקציב אם לא מאושר במועד יכול להביא לפיזור הכנסת, ולכן צריך לוודא שאי-אפשר יהיה בגלל צעדים טכניים להביא לפיזור הכנסת, למרות שיש רוב להעברת התקציב; ושתיים, מכיוון שבגלל הגודל, ההיקף והאופי של הדיונים בתקציב יש כאן אפשרויות להגיש הסתייגויות, וכפועל יוצא לקבל גם זמן דיבור, וכו', שבאמת יאריכו את הדיונים ללא קץ ויסתמו את הכנסת לחלוטין. זה ההיגיון, ושוב, תתקן אותי ארבל אם אני טועה, שביסוד סעיף 98, בטח ככל שמדובר בתקציב.

עכשיו באתם לכאן ואמרתם בישיבה הקודמת שהסכמה בסדרי הדין האלה, רבותיי, יש לנו כורח, יש תקציב של 2021, אם לא יאושר עד ה-14 בחודש הכנסת תתפזר. אנחנו צריכים לקחת טווחי ביטחון מסוימים, שהיו אומנם מוגזמים לחלוטין, ולכן אנחנו מאלצים אתכם להתכנס לאיזושהי מסגרת שאתם כמובן קבעתם באופן חד-צדדי. נדמה לי שהיום כל הנימוקים האלה כבר לא קיימים. אנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר לגמרי, שבו אתם החלטתם שהדיונים האלה חייבים להסתיים עד מחר בבוקר. למה? סתם ככה. כי נוח לכם, כי זה מתאים לכם, כי משום מה נדמה לכם שאם זה יסתיים ביום ראשון העולם ייחרב. כאשר הלכה למעשה תקציב 2021 כבר עבר, עד שתקציב 2022 יביא לפיזור הכנסת ישנם חודשים רבים. אנחנו כבר נמצאים בישורת האחרונה של הדיונים ושל ההצבעות. ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו אפילו לא ביום חול, אלא כבר מגיעים ליום שישי, עם כל המשמעות שלו לכולם, גם לציבור היהודי וגם לציבור המוסלמי.

אין שום הצדקה ושום סיבה בעולם לומר שמוכרחים לסיים את העניין הזה עכשיו. ואין שום בעיה אם הדיונים האלה יסתיימו ביום ראשון. אתם יודעים מה, אפילו ביום שני. מה יקרה? לא כל שכן, כאשר קבעתם כבר בהחלטה הקודמת את האפשרות באופן חריג לקיים את הדיונים גם ביום ראשון. דבר שגם כן כבר אין לו הצדקה בכלל.

לטובת העניין, ולכן, אני סבור, ארבל, שמלכתחילה צריך היה לומר שאין בכלל מקום להפעלת סעיף 98 בנסיבות האלה, בפרט כאשר מספר ההסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה הוא מספר מידתי וסביר לגמרי, שעומד להבנתי על ממוצע של הסתייגות אחת לכל חבר כנסת מהאופוזיציה. זאת אומרת שגם מספר ההסתייגויות הוא מצומצם מאוד, גם ההיקף הכולל של הדיבור האפשרי, וכו', או של ההצבעות. אפילו אם תעשינה כולן כהצבעות שמיות, הוא לא מגיע לאיזשהו פרק זמן שיכול לסכן אפילו את תחילת שבוע העבודה הרגיל של הכנסת ביום שני בשעה ארבע אחר הצוהריים. ולכן, אין לזה שום הצדקה מכל סוג שהוא, חוץ מאשר גחמה שרוצים לסיים את הדבר הזה הלילה, ובדרך לדרום את כל סדרי הדיון ואת כל הזכויות של האופוזיציה.

אני אגיד גם יותר מזה. תראו, המליאה קיבלה החלטה שהיא החלטה חריגה, היא לקחה סעיף או פרק מסוים בתקציב והחליטה להחזיר אותו לדיון בוועדה. בהתחלה היא קיבלה החלטה שהיא בכלל דוחה אותו ולא רוצה אותו, אחר כך קיבלה החלטה שהיא רוצה להחזיר אותו לדיון נוסף בוועדה. עכשיו המצב הוא כזה, בוועדה לא ניתן לנמק הסתייגויות בגלל שמדובר בחלק המספרי ולא בחלק המילולי, במליאה לא ניתן לנמק הסתייגויות מכיוון שמדובר בסעיף שהוחזר לוועדה וחוזר ממנה חזרה למליאה. אז בעניין כל כך – בכל זאת, החלטה דרמטית בסעיף אחד מכלל סעיפי התקציב של 2021 ו-2022.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

שכולם הוצבעו.

<< דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >>

שכולם כבר הוצבעו והסתיימו. ורוצים בכל זאת לקיים עוד איזשהו שיקול דעת, אז הדרך היחידה לקיים את שיקול הדעת הזה זה לפחות בכך שתהיינה הצבעות על ההסתייגויות באופן מסודר, לאו דווקא באישון לילה, ולאו דווקא כשחייבים להספיק מהר לפני שאנחנו מגיעים ליום שישי בשעות בלתי סבירות.

ומשכך הדבר, הרי ברור שכאשר אתם מקבלים החלטה כזאת, הפגיעה היא לא רק פגיעה טכנית ביכולת לקיים הצבעות, אלא בהיעדר היכולת גם להביא הנמקות, הפגיעה היא באמת פגיעה מהותית. ואני אומר, ארבל, עוד פעם, אני פונה בעיקר אלייך, שיורדת לשורש העניין והיכולת של האופוזיציה באמת להביא לידי ביטוי את ההחלטה הזאת של המליאה, להחזיר את הנושא הזה לדיון אמיתי ומסודר.

עכשיו תשימו לב יותר מזה, נניח שאתם אומרים: בסדר, אבל בכל זאת, אנחנו לא רוצים המון הצבעות, אנחנו רוצים קצת לצמצם. אתם קובעים פה החלטה דרקונית עם צמצום של עשר הסתייגויות בלבד. זאת אומרת שכל חמישה עד שישה חברי אופוזיציה יצטרכו להתכנס לאיזו הסתייגות אחת מוסכמת עליהם, ולאפשר הצבעה שמית אחת בודדת על כל הפרק הזה שכבר הובא באופן מיוחד. אני חושב שכל הדבר הזה, חוץ מאשר פשוט שימוש לרעה, כוחני ודורסני בסמכות שנתונה בכלל למטרות אחרות, אין דרך אחרת לקרוא לדבר הזה. ואני חושב שהייעוץ המשפטי, ארבל, חייב להתערב בעניין הזה, וחייב לעצור את הנושא הזה, וחייב לוודא שהדבר הזה לא יקרה.

אני אגיד יותר מזה. אני אפילו מוכן על מנת שלא מישהו יחשוב שאנחנו מחפשים לעשות איזשהו מחטף ולנצל מצב שביום ראשון, לא יודע, אולי יהיה לכם קושי לגייס אנשים, למרות שנערכתם הרי לעניין הזה מראש, אני מודיע שאני מוכן לקזז כל אחד שיהיה חסר לקואליציה ביום ראשון במליאה, ככל שיש צורך בעניין הזה, ובלבד שהדבר הזה יעבור ליום ראשון.

בזה אני מסיים. כשנכנסתי לכאן הסתכלתי על השלט בכניסה, היה כתוב שם "ועדת הכנסת", אני הולך ומקבל את הרושם, אולי ברוח העיסוק שיש עכשיו בעמותת הסיוע ה-48, שהוועדה הזו הפכה לוועדת 98, לא מפצלים אף סעיף מחוק ההסדרים, לא דנים. כל היום רק דנים בסעיף 98 ובכל מיני החלטות מן הסוג הזה. מספיק כבר. מספיק, יש גבול. לא יקרה כלום. נפסיק להחזיק את כולם, כולל עובדי הבניין ואת כל המערכות פה באמצע הלילה, נקבע, נאפשר דיון, נאפשר הצבעות מסודרות על ההסתייגות הבודדת שניתנה לכל חבר כנסת, נעשה את זה ביום ראשון בצורה מסודרת, נסיים את העניין באופן מכובד. לא יקרה שום דבר, האמינו לי. תודה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת יריב לוין, תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אז כמי שישב, אני וחבריי בדיון בוועדת הכספים, דווקא דיון מעמיק, כמה שעות ישבנו על אותו סעיף שירד. ועכשיו כשאנחנו רוצים להגיש את ההסתייגויות שלנו, אתה יודע, כל פעם נראה שהקואליציה כמה שהיא רומסת אותנו, שאתם לא יכולים להגיע ליותר נמוך מזה, וכל פעם אתם מפתיעים מחדש. כמה שאתם בעצם רוצים להעלים את האופוזיציה מהבית הזה. זה בדיוק מה שאתם עושים.

ואני עוד יותר מופתע שבמקום שיהיה פה ייעוץ משפטי שידע לשמור גם על הכלים שלנו, על היכולות שלנו לתפקד כאופוזיציה, אז זה נראה כאילו יש פה ייעוץ משפטי בוועדה שהוא ייעוץ משפטי רק לקואליציה, מתעלם בכלל מהאופוזיציה. הדבר המוזר והלא הגיוני, ואני חושב שאפילו הזוי, ויותר מזה, גם מסוכן, ארבל, מה שאמרת, שאנחנו יודעים שיש פה רוב, יודעים לאן זה הולך, אז למה אנחנו פה בכלל? למה אנחנו במליאה? למה אנחנו מדברים עכשיו? למה אנחנו נמצאים פה בוועדה? אם אנחנו יודעים שיש רוב, הרי הם ינצחו כמעט בכל הצבעה, אלא אם כן תהיה איזושהי תקלה, אז למה כל ההליך הפרלמנטרי הזה, אופוזיציה קואליציה? לא נבוא לפה, לפי מה שאת אומרת, כי את אומרת: אנחנו יודעים לאן - - - בגלל שיש להם רוב, אז מה אנחנו עושים פה בעצם? זה פשוט לבטל אותנו לגמרי כשאת אומרת דבר כזה. ועל מה? לחכות חצי שעה לרוויזיה, שנוכל לעשות כמו שצריך? כי אנחנו רוצים להיות גם בוועדת הכספים ורוצים להשתתף גם בדיון פה. גם את זה אתם לוקחים מאיתנו? בשביל החצי שעה המסכנה הזאת אתם רומסים אותנו עוד יותר? על חצי שעה? זה היה הביג דיל? עד כדי כך הלחץ שלכם שאתם מכופפים פה את כולנו? מה היה קורה אם הייתם מחכים את החצי שעה הזאת שנגיש את הרוויזיה ונסיים את ההליך כמו שצריך כשאנחנו באים לפה? כשאנחנו יודעים כבר מה התוצאה שהייתה בוועדת הכספים, אם הרוויזיה התקבלה או לא התקבלה. מהר מהר בלי לדעת מה קורה שם אנחנו מגיעים לפה כבר ולהתקדם? בגלל שיש רוב אז זה אמור להיות ככה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שנייה, ולדימיר, תגיד לאלכס שאנחנו מושכים את הרוויזיה כי אין לזה ערך, אז חבל שידון על זה, אנחנו פה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה בדיוק העניין, זה מה שאתם עושים, מונעים מאיתנו לעשות את התפקיד שלנו. וגם אם אנחנו באופוזיציה גם לנו יש זכויות. והייעוץ המשפטי פה צריך להסתכל גם על הזכויות שלנו, גם על הדברים שאנחנו רוצים להביע, גם על איך שאנחנו רוצים לתפקד, גם אנחנו נבחרי ציבור. יש ציבור ששלח אותנו לפה, ואנחנו צריכים לייצג אותו. ומה שאתם עושים כל פעם מחדש, אתם מונעים את זה מאיתנו.

והסידור הזה שהגעתם לעשר, יריב אמר את זה, חמישה-שישה חברי כנסת על הסתייגות אחת? עד כמה אתם רוצים להגיע רחוק בזה שאתם רומסים את האופוזיציה? תפסיקו עם זה. יום אחד גם אתם תהיו באופוזיציה, ואתם לא תרצו שיתנהגו אליכם ככה. תודה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת כץ, תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה; אחריו – חברת הכנסת אורית סטרוק; וחברת הכנסת מיכל וולדיגר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה. הודעתי לאלכס קושניר, גם בטלפון, שאנחנו מושכים את הרוויזיה. הוא רוצה, שידון על שלו. אין לנו עניין ברוויזיה כזאת תוך כדי רמיסה ודריסה שלנו. גברתי היועצת המשפטית, באמת אמרתי מקודם שזה פוגע, אבל אני שוקל עוד פעם. ובסוף החלטתי לא להיפגע, כי אני באמת חושב שבאת ממקום שאת מאמינה בו, שאת מאמינה במה שאת אומרת, וזה בסדר. אני רק לא יכול לקבל את זה. אמר את זה אופיר, וכל אחד אומר את זה בשפה שלו, זה פשוט לפגוע בנו, לצחוק עלינו, להגיד לנו: תשמעו, אתם לא שווים כלום, אתם מיעוט ואפשר לדרום אתכם. זה מה שאנחנו מרגישים. אני לא אומר שאת גורמת לנו לזה, אני רק אומר מה התוצאה של ההחלטה שבעינינו היא לא הגיונית כלל. ולכן אני אומר, זה בסדר, זה התפקיד שלך כיועצת משפטית, מכבדים אותו בצורה הכי מכובדת שיש, רק את הרגשות אנחנו חייבים להגיד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אלו לא רגשות, אלו עובדות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על רמיסה, אמר יריב לוין את זה, אבל אני אגיד לך מה זה רמיסה שחור על גבי לבן, מה הכותרת של פה? "החלטה מספר 2". למה לא תרשום "הצעה לדיון"? כבר החלטתם, כבר אתם מצביעים על ההחלטה?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

מה רשום למעלה? בגדול ומודגש - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

לא, חבר הכנסת אזולאי, זה כתוב למעלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בוא, אבל "החלטה מספר 2", אל תחליט, חכה להחלטה, ואחר כך תגיד החלטתי.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

כתוב למעלה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה כתוב למעלה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה אני בא להגיד לך? הניואנסים הקטנים האלה, בסופו של דבר עוד לא החלטנו.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה כתוב למעלה?

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה, מה כתוב למעלה?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

"טיוטה לדיון בוועדת הכנסת".

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ראיתי את מה שכתוב למעלה. "החלטת ועדת הכנסת", בואו.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> טיוטה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

"טיוטה לדיון בוועדת הכנסת".

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למעלה כתוב, והחלטה. אז אל תרשום לי החלטה. קודם כול אם אתה רוצה לכבד אותנו, אז אל תרשום "החלטה".

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

ככה אנחנו עושים תמיד בוועדת הכנסת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אין בעיה, חבר הכנסת אזולאי, זה הנוהג שמקדמת דנא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

באתם לשנות.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

לא, חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה זה לא?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

נשנה במקומות אחרים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ניר, מה זה לא? אתם באתם לשנות, אדוני היושב-ראש, אני איתך, אני זורם איתך. אתם באתם לשנות אז תשנו. אבל לא חשוב. אני אומר, אתם רוצים לרמוס, אין בעיה, אתם מגיעים למצב שמה עשינו? עשינו סך הכול הסתייגות אחת לכל חבר כנסת. הסתייגות אחת. חבר כנסת לא יכול להביע את הדעה שלו? לא הגשנו 300 הסתייגויות לכל אחד. אחת, הסתייגות אחת לכל חבר כנסת. אתם יודעים מה פרוש? שחבר כנסת אומר: תשמע, אתה יודע מה, גם אם הייתה לי התלבטות, אני רוצה בשביל העיקרון האישי שלי שיש לי משהו הסתייגות, איזו זכות פרלמנטרית אני רוצה. מה אתם אומרים לנו? גם את זה אתם לא שווים. אנחנו נרמוס אתכם, נדרוס אתכם, ולא סופרים אתכם, אין מה לעשות. זאת רמיסה, זאת דריסה. אתם עוברים מחוק לחוק, מפעילים 98 על מה שאתם לא צריכים להפעיל 98. נפל.

חבר'ה, לקחתם את חוק התקציב והעברתם אותו, שאפו, אנחנו הפסדנו, זה בסדר. תלמדו להפסיד בכבוד. אל תברחו מהפסד. תלמדו להפסיד בכבוד, אל תהיו אנשים קטנים. אמרתם שבאתם לשנות, אז אתם משנים הכול לרעה, אתם לא משנים שום דבר לטובה. תהיו אנשים אמיתיים עם עצמכם, תהיו אנשים שמראים גם דוגמה כלפי חוץ, אל תהיו אנשים קטנים. אתם אנשים קטנים שלא יודעים להפסיד, אתם קואליציה שרומסת ודורסת.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יודעים להפסיד?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בועז, אחי לא שמעו אותך כל הלילה, איפה נעלמת?

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מחרימים את הכנסת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה קרה? בוקר טוב, בועז, איפה היית כל הלילה?

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם אלה ששלוש שנים לא היה לכם תקציב.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בועז, איפה נעלמת בלילה? מה קרה?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בועז, סליחה, חבר הכנסת אזולאי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

איפה נעלמת בלילה? פתאום התעוררת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת אזולאי, רגע אחד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כן, בבקשה, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

ביקשתי שזה לא יהפוך לוויכוח אישי.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> צודק, צודק. זה משתחרר לי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

וביקשתי לא להפריע. תמשיך, בבקשה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה להגיד לכם, אתם מתנהגים בקטנות, וזה סוג של אנשים קטנים. תן לו מכה קצת יותר חזקה עם הרגל, את זה לא רואים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

זאת הייתה חיבה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רק אומר לך שעם היד זה לא נעים כזה.

<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שולח ידיים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשאני רוצה להגיד לאופיר אני עושה לו ככה ואף אחד לא רואה, אבל זה בסדר. זה עוד סוג של זלזול.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

ביקשתי שיפסיק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ניר, אני מכבד אותך, הכול בסדר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

מה קרה לך? ינון, רציני עכשיו, מה קרה לך? נו, באמת. ביקשתי ממנו שלא יפריע לך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני אגיד לך מה קרה לי. זה לא אישי עליך, שתבין.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בסדר. ועכשיו ביקשתי שהוא לא יפריע לך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא אישי וזה אפילו, איך הוא אומר, פרסונלי, זה אפילו לא פרסונלי.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי לא הבנו אישי, אז תרגמת לנו. תודה על התרגום.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שמעתי את ליברמן במליאה אומר שזה לא פרסונלי ולא אישי, אז אני מנסה ללכת בקו של שר האוצר.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע למה, כל פעם שאני טובע איזה מונח פה בכנסת כולם אחרי זה חוזרים אחריי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה של ליברמן.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה רק מראה שהשעה קשה לכולם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תשמע, אתה יכול לשאול את ועדת הכספים, את אלכס, ושאר הוועדות, התנהגנו איתם, אתה יודע מה, בכזאת הגינות. קח את כל ההסתייגויות שלנו, יכולנו להגיד אלפים, לא הגשנו אלפים, מלבד חוק התקציב. כשהגענו ללילה האחרון, ואני אומר את זה בריש גלי, כשבאו ורצו לרמוס אותנו, ואנחנו כאופוזיציה לא קיבלנו שום דבר, ופגעו בילדים שלנו, השתמשנו עם זה ככלי להוציא כספים למען החלשים. עם זה השתמשנו בהסתייגויות שלנו. כן, עם זה. ואם היום הייתי יכול להשתמש ולהוציא עוד כספים הייתי מוציא כספים ועוד מיליונים, עשרות מיליונים, מאות מיליונים ומיליארדים, אם הייתי יכול לעשות עם זה. אני לא יכול לעשות עם זה היום, לצערי.

אבל מה, את כל מה שעשינו תמיד ב-20 הסתייגויות, 30, 50, 100, מקסימום שיכולנו להגיש אלפים. ואתה יודע מה, כולם מכירים אותי, כשאני רוצה להגיש הסתייגות אני יודע להגיש עשרות אלפי הסתייגויות. אבל לקחתם את זה למקום לא נכון, לקחתם את זה והשתמשתם בזה לרעתנו, וזה יחזור אליכם. כדאי שתחשבו עוד פעם, אולי בכל זאת להיות אנשים כנים והגונים כלפי הציבור, לא כלפינו. כלפינו כבר התייאשנו מזמן, לפחות כשהציבור מסתכל עליכם. באתם לשנות, אולי תעשו שינוי אחד לטובה, ואל תישארו אנשים קטנים. תודה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול לאן אתם ממהרים? לאן אתם ממהרים, ניר? אני יכולה להבין לאן מיהרתם, גם זה היה קצת במהירות מוגזמת, מופרזת, אני יכולה להבין לאן מיהרתם עם חוק התקציב של 2021.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם יגידו לך ששלוש שנים אין תקציב.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עבר תקציב, זהו, הממשלה ניצלה, ניצלה, ניצלה. אז לאן אתם ממהרים?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מה זה הממשלה ניצלה, אורית? שהמדינה תתנהל בלי תקציב?

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ניצלה, ניצלה, היא לא תיפול.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברת הכנסת לזימי, לא, לא, לא, אני מבקש לא להפריע.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> דפקו את כל השכבות המוחלשות שאת מייצגת. דפקתם אותם.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

ביקשנו לא להפריע. חבר הכנסת בן גביר, אני מבקש שוב לא להפריע. בבקשה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קבלו אותם בתשואות, באו חברים חדשים.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> העברתם את חוק התקציב של 2021, לא הייתה לכם אף טעות, עידית עשתה ככה וככה, אלקין עשה ככה וככה, פורר הסתובב, חמד עמאר הסתובב, כולם הסתובבו, העברתם את זה. אף אחד לא טעה, היה לכם נס גדול, כל הנורבגים גם כן לא טעו. העברתם את זה – ניר, אני ממש רוצה שתקשיב לי כי השאלה שלי היא אליך. אני מבקשת שתקשיב לי, כי באמת אני רוצה להבין אותך.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

את צודקת, עוד רגע אחד.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עידית עמדה ועשתה ככה וככה וככה, אלקין עשה - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

עוד רגע אחד. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת אזולאי, נו, זה לא לעניין.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

אה, שומעים? סליחה, אורית, יש פה אנשים מדהימים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני לא צוחק, חבר הכנסת מלכיאלי.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

בסדר, סליחה, מתנצלים. עצם זה שאתה דואג לאורית אני כבר מתנצל.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תמיד.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ניר תמיד דואג לי, שתדע. אז היה לכם נס גדול, אף אחד מכל הנורבגים לא התבלבל, כולם הצביעו נכון. מיכל שיר גם כן טרחה וצעקה לכולם, וכל אחד זה, והעברתם את זה, יופי, גמרנו. הממשלה ניצלה מקריסה. ניצלה בעור שיניה, ניצלה. למרות כל הידיעות על מנסור, למרות כל הידיעות על עמותה 48, למרות הכול כולכם איכשהו הצלחתם לסתום את העיניים, את האוזניים ואת האף, ולהצביע, ולהעביר את התקציבים של 2021. זהו, גמרנו.

עכשיו לאן אתם ממהרים? לאן? איזו הצדקה יש לחיפזון הזה שמשאיר – תסתכל מסביב, תראה מה הולך, כולם טרוטי עיניים. למה? למה? יש לכם מלא זמן בשביל התקציב הבא. במקרה הסעיף שנפל הוא סעיף שרק מהישיבה היחסית קצרה בוועדת כספים אפשר היה לראות עד כמה הסעיף הזה דורש תיקון אמיתי. לו יצויר שהייתה פה הקשבה רצינית צריך היה לתקן אותו מהיסוד. שמענו דברים קשים מאוד ביחס לסעיף הזה בוועדת הכספים. היה צריך, אתה יודע, ניר, אתה אדם - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תגיד להם, היית יושב-ראש ועדת הכנסת, לא? בושה וחרפה הדיון.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

שומעים אותך ואתה מפריע.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אדם מאמין, ואתה יודע שדברים לא קורים בעולם סתם. אם קרה דבר כזה, אין מקרה, יש רק מהשם. אם קרה דבר כזה שסעיף מסוים נפל צריכים לבדוק אותו מחדש, צריכים לבחון אותו מחדש. וגם אם אתם מתעקשים לא לבחון כלום מחדש, מאיפה החיפזון הזה? עכשיו אני יכולה לראות כמה אפשרויות לחיפזון.

חברים, אם ניר לא שומר על זכות הדיבור לי, אני אתעקש. אתם יכולים לתת לי לדבר ושיהיה שקט?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

את צודקת, תגידי להם את, אולי זה יעזור, אלו חברים שלך מהאופוזיציה.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אלו נראים לי העוזרים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני מבקש, עוד רגע. חבר הכנסת אזולאי, אפרופו שינויים, אני ברצינות אומר עכשיו, פה בוועדה הזאת לפחות אנחנו מנסים שכשמישהו מדבר אז לא מדברים. זה מפריע. סליחה שאני לא - - -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

בכל ועדת הכנסת בקואליציה הנוכחית - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת מלכיאלי, באמת בלי בדיחות כי חברת האופוזיציה מדברת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אם בשעה כזאת לא תעשה בדיחות כולם יירדמו פה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בשביל זה חבר הכנסת ביטן הגיע, ותכף מן סתם יהיו פה גם קצת.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

כמו שבנט הרדים את ההוא.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ביידן, ביידן.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. עכשיו אני יכולה לראות כמה סיבות לחיפזון וללחץ הזה. סיבה מספר אחת, אני אקרא לה במילה הפשוטה, לא מוצאת מילה יותר מתאימה, אגו. אגו. אמר נפתלי בנט: אנחנו ננצח. איך הוא אמר?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

780-אפס.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> 780-אפס, אז הוא חייב להראות שהוא ניצח. אני אומנם לא מבינה את מי הוא מנצח. כלומר, בעיניים שלי הוא מנצח את האנשים שהיו אמורים להיות השותפים שלו, את המחנה הלאומי שבשמו הוא הלך לבחירות. ואני לא מבינה עם מי הוא מנצח. בעיניים שלי לפחות הוא מנצח יחד עם האויבים של עם ישראל. אבל בסדר, הוא רוצה ביחד עם מנסור עבאס לנצח את יריב לוין ואת אורית סטרוק ואת מיכל וולדיגר ואת שלמה קרעי, ואת מי שכחתי? את מיקי זוהר. הוא רוצה לנצח את המחנה הלאומי. מאה אחוז, וזאת אולי הסיבה שלא תיפול שיערה מהאגו של נפתלי בנט. זאת אפשרות אחת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אין לו שיערות.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא חושבת, עם כל הכבוד, שהאגו של נפתלי בנט מצדיק פגיעה כזו קשה בתהליכים הדמוקרטיים של הכנסת.

אפשרות שנייה שאני יכולה לראות לחיפזון זה שאתם חוששים מה יקרה בזמן שיעבור. יכול להיות שבכל יום שעובר יתגלו עוד ועוד נתונים מזעזעים על המעורבות של מנסור עבאס בטרור - -

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נו, די כבר עם השטויות האלה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - ולאט לאט תתפורר לכם לקואליציה. יכול להיות שמזה אתם מפחדים, שכל יום שעובר פתאום אנשים בתוך הקואליציה ירגישו לא נוח. אולי אתה בעצמך תרגיש לא נוח, ניר. אבל אתה יודע מה, גם זו סיבה פוליטית שלא יכולה להצדיק פגיעה כל כך אנושה בהליך הדמוקרטי בכנסת.

אתם לוקחים סעיף שהוא באמת סעיף מיוחד למקרי חירום, ואתם משתמשים בו במשהו שאין בו שום חירום. אולי מהחירום של החשש שהקואליציה טיפה תתחיל לרעוד, מבפנים אני מתכוונת, לא בגלל שהתקציב ייפול ופרוצדורלית תלכו לבחירות, אלא בגלל שהסדקים בתוככם מתחילים להתרחב. עם כל הכבוד, זאת לא סיבה להשתמש ב-98.

והסיבה השלישית שאני יכולה להעלות בדעתי למה אתם רוצים להשתמש בסעיף הזה, שהוא באמת מיוחד והוא לא למקרים כאלה, זה פשוט כי אתם יכולים. פשוט כי אתם יכולים. כמו שמעלים את מחירי הטיטולים כי פשוט אתם יכולים, וכן הלאה. אני באמת חושבת, ניר, באמת, אתה הגעת לתפקיד כל כך רם, יושב-ראש ועדת הכנסת, יש לך הרבה יכולות ביד, הרבה מעבר לחבר כנסת רגיל, למה אתה מסכים לבזות את עצמך בהליך הזה? סיימתי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה על הדברים, חברת הכנסת סטרוק. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי אחריה?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת איתמר בן גביר; ואחר כך – חבר הכנסת שלמה קרעי.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> וגם יש לוחות זמנים? אפשר לאכול? משהו?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קארה, לא. אתה יכול לצאת לאכול ולחזור, הכול יהיה בסדר, אנחנו נהיה פה.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אז קודם כול, לילה טוב לכולם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תגיד לי, אביר, למה לא נותנים לך בשום ועדה לדבר? גם שם לא נתנו לך.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> ראית מה זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה זה? סותמים לך את הפה, אחי, למה?

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רק לכם בקואליציה נותנים להגיד את כל הדברים שאתם רוצים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אין, אני אומר לך, רק לנו. כי אנחנו לא נותנים שיסתמו לנו את הפה, זה ההבדל.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל מה שראיתי שהכי יפה אצלכם, שאתם אומרים שלא נותנים לכם לדבר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אל תהיה פראייר, תדבר, כל הכבוד, דבר עוד.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קארה, תקשיב רגע אחד, פה מדברים רק לפי הזמן שמגיע.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> קיבלתי.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

אה, קבוצה של מטומטמים פה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

רגע, אתה רוצה לדבר, אני אתן לך את הכבוד, רק - - -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

אביר, זה קבוצה של מטומטמים, תאמין לי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

שנייה, חבר הכנסת מלכיאלי.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

בוא נצא החוצה. לא לעניין, מה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת קארה, אתה רוצה רשות דיבור אז אפשר להירשם פה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

די, להפסיק לצחוק, לכבד את ועדת הכנסת.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מקווה שאני לא נכנסת בתוך חבורת המטומטמים שדיברת עליהם, אני לא יודעת.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא לא אמר למי התכוונתי.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שפה כולם חבורת מטומטמים.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

זאת שיחה אישית ביני לבינו.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זאת רק המפלגה שלהם, היא מפלגה של מטומטמים, את לא במפלגה.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מלכיאלי התכוון לכולם.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

לא קיבלו אותך.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא היה כתוב שם המפלגה. אני לא רוצה חס ושלום להעליב פה מפלגות אחרות.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בכל מקרה, אורית, שאלת מקודם לאן הם ממהרים. קראתי באחת הקבוצות, באחד הציוצים, שראש הממשלה שלנו כבר הזמין את כל חברי הקואליציה להרמת כוסית.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אה, נכון, שכחתי.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני חושבת שזאת הסיבה, כי באמת אין שום סיבה אחרת.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא הוזמנתי עדיין.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קיבלנו שום דבר כזה. לא קיבלנו שום דבר.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שקראתי, אני לא יודעת. אז אני מספרת לכם שכנראה זה מחכה לכם.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

לא הזמינו נורבגים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

פשוט לא הזמינו נורבגים, זה העניין.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת ינון אזולאי. תיכנסי לקבוצות ווטסאפ מיוחדת ואני אראה לך כמה פייק יש שם, כנראה שגם זה אחד מהדברים.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני שמחה לשמוע שזה פייק ניוז.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אגב, נכנסתי לקבוצת פייק נורבגיה, הכול פייק שם.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז התמיהה של אורית רק גדלה מזה, כי אני באמת לא מבינה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

גדלה, ודאי, ודאי.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מצטרפת לכל מה שאמר גם יריב חברי מקודם, לאן ממהרים. כלומר, עברנו תקציב, הכול עבר, הכול נחמד, יופי. אני חושבת שכעורכת דין כבר 30 שנה, אני יודעת שיש דבר כזה שנקרא שימוש לרעה בזכויות. יש סעיף 98 - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

בסמכות. סמכות מביאה אחריות, לא זכות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בסמכות.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

שימוש לרעה בסמכות.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סמכות, תקראו לזה סמכות. גם בסמכות יש שימוש לרעה. ואני חושבת שצריך לעשות בזה שימוש בתום לב. בחודש האחרון אני שומעת את ה-98 מעבר ל-98.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אין דבר כזה.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל פעם אני שומעת 98, 98, שזה סעיף שאמור להיות באמת למקרים מיוחדים.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אי-אפשר להשתמש בסמכות לרעה בתום לב, זה סותר.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אמרתי שצריך להשתמש בסמכות בתום לב, ולא לעשות בזה שימוש לרעה. נכון. הבאנו במקרה הספציפי היום, כמו שאמרו לפניי, כל חבר כנסת מהאופוזיציה, 59, הביאו הסתייגות אחת, ולא מאות, ולא עשרות. הסתייגות אחת. אני לא רואה איפה יש בכלל מקום ל-98. אין פה לעשות איחוד, כל אחד בא עם ההסתייגות שלו, אין פה צורך, זה לא נכון, זה לא מכביד, אין שום סיבה.

ואם אני מסתכלת נכון על התמונה אני חושבת שאולי באמת, כמו שאמרו פה לפניי, הישיבה פה היא סוג של עלה תאנה, זה להראות כאילו שומעים אותנו, ולהראות כאילו יש פה איזה הליך דמוקרטי ששומעים את כולם, ובאמת יש איזה מקום להצבעה. אני יכולה לשער שאם כולנו פה עכשיו נהמר, כולנו נגיע לאותה תוצאה שהטיוטה הזאת בדיוק תהיה אותו דבר כמו ההחלטה. שום דבר פה לא ישתנה. כלומר, אנחנו סתם יושבים ומקשקשים את עצמנו לדעת, אבל הדברים כבר נכתבו מראש ונחתמו, וכולנו זה רק עלה תאנה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

רק מהשם. מה שיקרה זה רק מהשם.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אבל יש לו שליחים, אתה יודע. הקדוש ברוך מוצא שליחי מצווה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אין מקריות בעולם כלל.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ולעומת זאת, גם שליחים שעושים דברים פחות טובים. ולכן מבחינתי זה באמת סוג של עלה תאנה הישיבה שלנו פה, וחבל שכך. תודה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת וולדיגר. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כול אני מצטער שאני אקצר, אבל הגעתי עכשיו, הזעיקו אותי אחרי שהרביצו לילדים כאן בהפגנה בכניסה לירושלים. באמת כשהגעתי ראיתי מחזות מאוד מאוד קשים, שוטרים שמרביצים באלות.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה נראה מאוד כועס.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני גם עם גז מדמיע שהשפריצו שם, שוטרים פיזרו גז מדמיע. ובעיניי הכי נורא זה לראות שוטר שמרביץ לילדה בת 14, שמרביץ לילד בן 15, בלי שום סיבה. אני חושב שזה דבר שצריך להדיר שינה מעינינו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

גם עם סיבה הוא לא יכול להרביץ לילד, עם כל הכבוד.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון מאוד. וזה צריך להדיר שינה מעינינו. הדבר הזה, התופעה הזאת של אלימות משטרתית, אגב, מכל הכיוונים, צריך לדעת ששוטר אלים הוא שוטר אלים. בעיניי זה מחריד. אני אגיד בקצרה. אני אקרא אולי דברים שנאמרו על ידי עורכת הדין היועצת המשפטית המכובדת ארבל במעמד אחר בקשר לממשלה אחרת, אבל למעשה אותם דברים, דנו בסעיף 98.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

תן לנו.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אומרת ארבל שבסעיף הזה צריך לדון רק במקרים מיוחדים, רק במקרים קיצוניים.

<< דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה ליל ראש חודש, זה מיוחד.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

וכסלו זה קיצוני.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

יש ממשלה חדשה, זה מקרה חריג.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> ברור שזה צריך להיות קיצוני, ברור שזה צריך להיות במקרה חריג. את אמרת, ארבל, במקרה שהממשלה כאן הייתה ממשלה אחרת.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה זה? שלוש וחצי שנים בלי תקציב זה קיצוני.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא צריך להיות דבר שבשגרה.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

ראש ממשלה בלי מנדטים זה נקרא מקרה קיצוני. אביר, ראש ממשלה שלא עובר את אחוז החסימה זה נקרא מקרה קיצוני.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני לא מצליח להבין אתכם, באמת, אתם מתקרבנים עם כל כך הרבה מנדטים. איך הציבור שלכם לא רואה אתכם, כל היום כמו קורבנות וכאלה.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק, רק אתה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני מבקש.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

תגיד לי, אני נראה לך קורבן?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת קארה, סליחה, סליחה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אביר, לפחות יש לנו ציבור.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

הציבור יכול להגיד אם זה בסדר או לא בסדר.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כל מצביע - - - יכול להשקיע בבורסה עשרה שקלים ולהרוויח 900 ולהתאכזב.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תביא ארבעה כאלה, איפה יש לכם מצביעים?

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

אנשים כבר לא יודעים מה זה בורסה, אין להם מה לאכול.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מישהו יכול לעדכן את חבר הכנסת קארה שיש תקציב? יש תקציב, חבר הכנסת קארה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קארה אביר, תקשיב טוב, עכשיו ברצינות תקשיב לי, סליחה, אורית, אף פעם - - -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

עולם המושגים שלכם שונה משלנו. בורסה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

ברצינות עכשיו, זה מטריף אותי, אף פעם לא קראתי לסדר פה לאף אחד, זה יהיה מוזר אם אתה הראשון שאני אקרא לו בישיבה הראשונה שלך פה בוועדה. אני מבקש.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מתנצל, אדוני היושב-ראש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אין לך עבודה במשרד ראש הממשלה, אביר?

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ניר, אתה לא תאמין, אבל קריאה לסדר לחבר הכנסת קארה זה חריג.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

הבנו את ההערה המחכימה, אני מבקש. די, תנו לאיתמר. מיקי זוהר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

די, תנו לאיתמר, אתם המפלגה היחידה ימינה שנמצאים פה שליש מפלגה בשביל כזה דיון. איזה כוח הבאתם לפה, שליש מפלגה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה לשמוע את בן גביר אומר את המילה "קיצוניות".

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

יש לי חיבה מיוחדת לחבר הכנסת קארה, הייתי חייב להוסיף לך.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני יודע. יפה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> ניר, אני מרגיש שמנצלים כאן את העדינות שלי ואת זה שאני באמת נחבא אל הכלים, שכך כולם מתפרצים לדברים שלי. מה, סגן השר קארה, זה לא מנומס, אני לא רגיל לדבר כזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> איתמר, אתה ידוע, אגב, כאדם עדין מאוד.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת מיקי זוהר, אני מבקש. חבר הכנסת ביטן.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני כזה עדין.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה כבר כבד על כולנו.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איתמר, זה בגלל הגז מדמיע.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> פוגעים בציפור נפשו של חבר הכנסת איתמר. אל תיפגעו בציפור נפשו של איתמר בן גברי, אני מבקש.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

לא, לא, חבר הכנסת זוהר, אני מבקש.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> באמת, ניר, אתה צריך לשמור במיוחד על חברי כנסת כמוני שמדברים בקול חלש יותר ובעדינות יותר. אני לא מבין.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת בן גביר, אתה צודק.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אל תיגעו בציפור נפשו של איתמר בן גביר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אז אני מבקש מכולם לא לנצל - - -

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

לבן גביר היה גז מדמיע - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת ביטן. אני מבקש מכולם - - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבין מה הולך כאן, חבר הכנסת הכי עדין ואתה נותן להם להפריע לי, תשמור עליי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

רגע, חבר הכנסת בן גברי, אני מבקש מכולם, באמת עכשיו, לא לנצל את עדינות ואת רוך ליבו של חבר הכסת בן גביר.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

הוא חולה עכשיו.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בן גביר, שאני אבוא לשבת לידך?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

במיוחד גם שהוא הצהיר מראש, והוא הולך לעמוד בהצהרה הזאת, שהוא מקצר. בוא ניתן לו לסיים את דבריו, בבקשה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> גב' ארבל, כאשר יש הסתייגויות, כל מסתייג יכול לדבר חמש דקות, זה הכלל. זה הכלל, וצריך לאפשר את ההסתייגויות. ולא יכול להיות מצב שישתמשו בסעיף 98 על כל דבר ודבר. זה ציטוט שלך, ארבל. עכשיו אני שואל שאלה אחת, מה יום מיומיים?

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

שזה חוק התקציב, זה ההבדל.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> את מדברת על תקציב.

<< דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >>

אמרתי את זה על חוק התקציב.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תשמעי טוב, המומחיות שלי זה שהצלחתי בהרבה מאוד תיקים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רגע, רק שלא ינצלו את העדינות שלך גם.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אפשר להעביר תקציב עד ה-14 בחודש.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> את יודעת מה עשיתי? פשוט לקחתי את כל התקדימים של השמאלנים והבאתי אותם לימין.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

ואפשר גם להעביר תקציב - - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> כשרציתי לעשות מצעד גאווה באום אל-פחם אתם יודעים מה עשיתי? הלכתי והגשתי קודם כל עתירה נגד מצעד הגאווה בירושלים. ידעתי בדיוק מה יהיה, ידעתי שהשופטים יגידו לי: מה, בן גביר, מותר להם, וגם אם מתרגזים אז מה? פגיעה ברגשות. אבל עדיין חופש ביטוי, ציפור נפשה של הדמוקרטיה, טה-טה-טם טה-טה-טם. חיכיתי לפסק דין הזה, פשוט אמרתי: רבותיי, אני רוצה עכשיו באום אל-פחם.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

מה, הייתה לך סבלנות?

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> והיו חייבים לתת לי.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

רגע, וקיבלת פסק דין?

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> וקיבלתי פסק דין והלכתי באום אל-פחם.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

ועשית באום אל-פחם?

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> והלכתי באום אל-פחם, ודאי, למה לא?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

האיש פירומן בהווייתו.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> זאת עיר ואם בישראל.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אתה הלכת בעצמך?

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני, כן, עם דגלי ישראל.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא היו דגלי גאווה במצעד הגאווה שלך?

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, זה דגלי ישראל. זאת הגאווה שלו.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> דגלי ישראל. להניף דגלי ישראל - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

נעמה, חברת הכנסת לזימי.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> לזימי, את בעבודה, את לא במשותפת.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

לא בזיכרון יעקב, באום אל-פחם.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> את נגד דגלי ישראל?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני לא נגד דגלי ישראל, אבל מצעד הגאווה - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היא בעד ששת ארגוני הטרור שגנץ קרא להם ארגוני טרור.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> דגלי גאווה בישראל, מה הסיפור.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני בהלם עכשיו, מפלגת העבודה נגד דגל ישראל? מה הולך כאן?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אה, גם דגלי גאווה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה כבר לא עבודה, זאת עבודה בעיניים.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתה יכול להבין את זה איך שאתה רוצה, אבל אמרתי דברים מאוד ברורים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשאתה בא להסית באום אל-פחם אז אין לך מקום.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

איתי אין את הפינג-פונג הזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת סעדי, די, די.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - שקיבלו אותך עם נעליים באום אל-פחם - - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אין לך מה לחפש בישראל אתה. אתה אין לך מה לחפש במדינת ישראל, לך לסוריה. לך לסוריה, לך לאיראן.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הרמה שלך, נעליים בפנים שלך.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אגב, אצלי במשרד יש גם דגל ישראל וגם דגל גאווה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברת הכנסת לזימי, נו. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יהיה לך זמן לדבר, אני מבקש לא עכשיו. תודה.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אוסאמה, לא אמרת, השתתפת במצעד?

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, אני מודאג. התחלתי עם זה שאני מודאג לדמותה של החברה, עכשיו כשחברת מפלגת העבודה אומרת: דגל ישראל באום אל-פחם? מה, דגל ישראל, לזימי? מה קרה?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אמרתי לך דגל גאווה, אבל אתה לא מקשיב.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חברת הכנסת לזימי, אני מבקש לא להתייחס. תרצי רשות דיבור ניתן לך.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו אני רוצה להגיד משהו, ארבל, אני לא חושב שאתם עושים את זה בכוונת מכוון, אבל אני כן אומר שאתם צריכים לשים לתשומת לבכם את הדבר הבא, כי באמת יכול להיות שהגלגל בעזרת השם יסתובב ותהיה כאן ממשלה אחרת. אני יודע שיהיו חברים בליכוד שיגידו: לא, אבל בכל זאת, צריך איזשהו - - -

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אל תתקוף את הליכוד אתה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> לא תוקף את הליכוד, להפך. אני אומר לכם, אתם תהיו פראיירים.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא נהיה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תהיו פראיירים אם לא יהיה מצב שאת כל ההחלטות כאן ואת כל מה שקורה כאן פשוט לייבא, לא צריך יותר מדיי. ונראה את הדברים של הייעוץ המשפטי, שלצערי, בהרבה מאוד דברים אני לא מבין איך נותן גב. איך אתם נותנים גב לדבר הזה? מה קרה? בגלל שאתם רוצים לסיים?

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אבל הם כבר מזמן לא בימין.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> רוצים לסיים ביום שישי מוקדם? מה הולך כאן? הרי בסופו של דבר המטרה של הפרלמנט זה לדבר. אני חושב, אגב, שכל העם מחכה למוצא פינו, ולדברים שלנו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני לא חושבת.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> ולא יכול להיות מצב שבו יהיה צמצום של דיונים וצמצום של הסתייגויות, למה? כי רוצים לגמור מהר מטעמי יחסי ציבור. אמרו כבר לפניי, מה היה קורה? מה היה קורה אם זה היה נסגר ביום ראשון או ביום שני או ביום שלישי? מה היה? העולם היה מתהפך? חוץ מדבר אחד, אולי התמונה בעיתון. אז את התמונה בעיתון קלקלנו, כי מה לעשות, עכשיו יום שישי, העיתונים כבר נסגרים בשעה כזאת, לא תהיה לכם שסיימתם את כל התקציב.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

הם צילמו את זה מראש.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> צילמו, כן, את 2021. אבל, ניר, אני אומר לך, ואתה עכשיו יושב על כיסא ממלכתי, ועל כיסא שהוא כיסא שצריך לעבור וגם לעצור לפעמים את הקואליציה ולהגיד: עד כאן. אני מבין את האינטרסים של הקואליציה, אבל צריך לאזן את זה עם החופש שלנו לומר את הדברים. החופש שלנו לדבר. תיקחו מאיתנו את החופש לדבר, ואז מה הפלא שהציבור מסתובב מתוסכל. אני שואל אותך באמת, לא יהיה יותר נכון שייתנו קצת יותר זמן? קצת יותר לתת לנו לדבר?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני לא נכנס עכשיו לדיון, אני רק אענה לך, כי ממילא אחרי זה גם חבר כנסת קרעי מן הסתם יהיו לו דברים אחרים לומר. בדיון עצמו עד עכשיו היו שלוש הצבעות, פה אנחנו נותנים עשר הצבעות על החוק הזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה באמת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

זה לא דיון חדש עכשיו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

באמת תודה רבה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> וואו, עשר הצבעות, ניר.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קרעי, רשות הדיבור היא שלך עוד מעט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אתה די בסדר אלינו בשעה כזאת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

מותר לך, חברת הכנסת סטרוק, לא לאהוב את מה שאני אומר, גם אני לא תמיד אוהב את מה שאת אומרת, זה בסדר.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא קשור ללאהוב.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

זה בסדר, תתפלאו, אני יושב פה על כיסא, ומותר לי לחשוב גם אחרת מהאופוזיציה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל בסוף התפקיד שלך לאזן.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

כבר עשיתי ספר על מה שאמרתם לי כולכם על התפקיד, ואני גם רוצה להגיד שליד סעיף 98 - - -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

מה, אתם מפלגה של כותבי ספרים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

נכון. ליד סעיף 98 - - -

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

בוא הנה, סופרים ומשוררים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אהבתי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מלכיאלי, מה אמרת?

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני פה שיהיה לך תרוץ מה הספר הקודם.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כותבי ספרים. אני סיימתי עכשיו חוברת.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בינתיים, אומנם, חבר הכנסת קרעי לא מקבל את התקנון, וגם חלק מכם לא מקבלים את התוצאות של הבחירות, אבל עם המפלגה הזאת זה שיש ממשלה – חבר הכנסת מלכיאלי, אתה שומע?

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

כן, כל מילה בקשב רב.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אבל שתדע לך, ניר, שהתקנון של הכנסת יותר עבה מהספר של נפתלי בנט.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

עשית על זה כבר סיבוב עם הספר. אגב, סיבוב לא רע.

<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> עשיתי, עשיתי, 9,000 לייקים.

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם העלילה - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, אדוני, ולך, ארבל היועצת המשפטית - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד לפני שאתם תוקפים את היועצת המשפטית, עוד רגע אחד.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - - לא תוקפים, למה תוקפים?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אתם תוקפים. אתם תוקפים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אל תצנזר אותי, אל תצנזר אותי, חשוב לי להגיד מה שאני רוצה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

- - - מה לעשות? מה לעשות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אל תכניס אותנו למקום הזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אנחנו יכולים לתקוף אחד את השני, אבל לא את היועצת המשפטית.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה, אסור לשאול שאלות?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא מנהל את העניין.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> חשוב לי להבהיר, כי אמרת משהו כאן, ניר. אני רוצה להגיד משהו בעקבות מה שאמרת, אם הדברים האלה - - -

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

לא, לא, לא.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> זה חשוב לי. אבל אני רוצה להבין, כי אמרת "תוקפים".

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

לא. הבנתי אותך. אני עכשיו ממשיך בעוד כמה משפטים, ותתאזר בסבלנות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, לא תוקפים.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

התייעצנו גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וזו חזית אחת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

איפה היא באמת? איפה הייעוץ המשפטי של הכנסת? זאת שקיבלה את ההחלטה לא נמצאת כאן להגן עליה?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

חבר הכנסת קרעי, אתה מתחיל את הדברים שלך, בבקשה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, עצם האישור שהייעוץ המשפטי נותן לכם בכלל לקיים את הדיון המביש הזה זו תעודת עניות לייעוץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

סליחה שאני קוטע אותך, פשוט נזכרתי מה רציתי להגיד לגבי סעיף 98 לפני הבדיחה של חבר הכנסת מלכיאלי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

נו, מה יהיה?

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

תאפשר לי, ברשותך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה יעלה לך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

איזה בדיחה? הוא דיבר ברצינות.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

בחוץ ליד סעיף 98, חבר הכנסת יריב לוין, גם למדתי פה שכל הדברים פה הם "בושה" ו"מעולם לא נעשה", "וממש זה לא ככה".

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

באמת, לא נשארו קווים אדומים שלא חציתם.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם מהצד שלכם זה כך.

<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>

יש עוד דבר שלמדתם, כשאתם נתקעים אתם אומרים "איפה הייתם 12 שנה?"

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> או ביבי. הוא שכח את המילה "ביבי".

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ניר, להגיד לך משהו, זאת באמת בושה מה שאמרת, ומעולם היושב-ראש לא אמר דבר כזה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

אם מישהו אחר היה אומר את זה הייתי נעלב, אבל בגלל שזה ינון אז זה בסדר. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב-ראש, עצם האישור שניתן לכם לקיים את הדיון הזה, שהייעוץ המשפטי נתן לכם, זו תעודת עניות לייעוץ המשפטי של הכנסת. איפה שגית? איפה היועצת המשפטית של הכנסת שהיא זאת שאישרה את הדיון ואת ההחלטה לקיים פה סעיף 98 דורסני כל כך? למה היא לא נמצאת כאן להגן על ההחלטה? למה היא שלחה את ארבל להגן על ההחלטה הזו?

אדוני היושב-ראש, אם בעבר היו אומרים: הייעוץ המשפטי הוא האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, יש להם עמוד שדרה, והם יודעים להגן על האמת ועל הצדק, היום אנחנו מבינים שזה הכול מפוזיציה, שתלוי מי נמצא בקואליציה ומי באופוזיציה. כשאנחנו היינו בקואליציה הם הגנו עליכם באופוזיציה שלא נוכל לעשות שום דבר, חסמו אותנו בגופם.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

לא עליהם, הם היו גם בקואליציה.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

מה פתאום, הם לא היו.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

מי, ימינה? היו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, הם לא בקואליציה, הם כבר עברו לצד השני.

<< יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >>

מעולם, מעולם לא היה.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אתה לא היית, אבל הם היו.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הוא סופר אותם בשמאל.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני כבר סופר אותם בשמאל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הייתה תקופה שהבוס שלך סחט ביטחון, ופעם אחת סחט חינוך ומשפטים, ואז הייתם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היום אנחנו מבינים שהייעוץ המשפטי משרת רק את היפים והאמיצים. כשהיפים והאמיצים היו באופוזיציה חסמו אותנו בגופם.

<< דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>

אני גם יפה וגם אמיץ, מה אתה רוצה.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מי גם יפה וגם אמיץ? לא שמעתי.

<< דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא שמעתי.

<< דובר >> ינון אזולאי (

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]