פרוטוקול מספר 104, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 08/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 104

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ד' בכסלו התשפ"ב (08 בנובמבר 2021), שעה 9:45

סדר היום:

<< נושא >> ההגנה על הפרטיות ברשתות החברתיות והתגברות מתקפות הסייבר - האם יש לישראל את הכלים המשפטיים על מנת להגן על פרטיות אזרחיה. << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

גלעד קריב – היו"ר

ענבר בזק

איתן גינזבורג

סימון דוידסון

צבי האוזר

אוסאמה סעדי

חברי הכנסת:

יוראי להב הרצנו

שמחה רוטמן

מוזמנים:

יגאל גואטה

–

חכ"ל

איל זנדברג

–

ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

ענת אסיף גיל

–

ראש אשכול ביטחון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ראובן אידלמן

–

היועץ המשפטי, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים עמית יוספי עמיר

–

משרד המשפטים

אמיר שגיא

–

מתאם סייבר, משרד החוץ

גיל דיין

–

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק מורן בייביץ'

–

סיגינט, המשרד לביטחון הפנים

עדי טל

–

קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים נאוה אביגדור כהן

–

ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, המשרד לביטחון הפנים עמית אשכנזי

–

היועץ המשפטי, מערך הסייבר הלאומי

עמרי לוי

–

יועץ ראש מערך הסייבר הלאומי, מערך הסייבר הלאומי יורם הכהן

–

מנכ"ל, איגוד האינטרנט הישראלי; יו"ר, הוועד המנהל, עמותת פרטיות ישראל נועה אלפנט

–

מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, google יהודה קונפורטס

–

עורך, עיתונאים

אורית פודמסקי

–

יושבת-ראש, המועצה להגנת הפרטיות

דן אור-חוף

–

חבר המועצה, המועצה להגנת הפרטיות

נעמה מטרסו

–

מנכ"ל, עמותת פרטיות ישראל

אסף אבן-חן

–

עורך דין

איילת רזין בית אור

–

היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

משתתפים באמצעים מקוונים:

ד"ר תהילה אלטשולר

–

ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה חיים רביה

–

עו"ד - פרל כהן - קב' הסייבר

ייעוץ משפטי:

גור בליי

נעמה מנחמי

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

טלי רם

<< נושא >> ההגנה על הפרטיות ברשתות החברתיות והתגברות מתקפות הסייבר - האם יש לישראל את הכלים המשפטיים על מנת להגן על פרטיות אזרחיה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

מכובדיי, בוקר טוב לכולם ולכולן, תודה על הצטרפותכם והגעתכם לדיון החשוב. אנחנו מקיימים היום דיון שהוא דיון מדיניות ומעקב בסוגיית ההגנה על הפרטיות. זהו דיון ראשון מתוך סדרת דיונים שהוועדה תקיים בסוגיית הגנת הפרטיות, שדומני שכולנו מסכימים הייתה והופכת ביתר שאת לסוגיה מאוד מאוד משמעותית בכל הנוגע להגנה על זכויות-יסוד במדינת ישראל.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה עם התייחסות ספציפית לסוגיית ההגנה על הפרטיות ברשתות החברתיות, אבל כפי שכבר אמרתי, אני רואה את הדיון הזה כדיון פתיחה לעיסוק של הוועדה בסוגיית הפרטיות, סוגיה שנוגעת גם לפעילותן של ועדות נוספות בכנסת. הבוקר הזה מתקיים דיון בוועדת הבריאות סביב מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה, וכולנו הרי יודעים שבסופו של דבר בכל אחת מזירות החיים האישיות שלנו והקיבוציות שלנו, קיימים איומים על זכות היסוד שלנו לפרטיות, ומטבע הדברים כמעט כל אחת מוועדות הכנסת יכולה לעסוק בהיבט כזה או אחר של סוגיית הפרטיות, אבל העיסוק הכולל בחוקי הפרטיות של מדינת ישראל נמצא בידי הוועדה הזו.

בחצי השנה האחרונה, לצערנו בשל סדר-היום הפוליטי והמקצועי של הוועדה הזו, טרם עסקנו בעניין הזה ואני בפתח הדברים מבקש לומר שמבחינתי כיושב-ראש הוועדה, הסוגיה הזו של ההגנה על הפרטיות, הן מבחינת שדרוג משמעותי של החקיקה הקיימת, החקיקה והתחיקה שקיימות בתחום הזה, והן מבחינת התמודדות עם איומים חדשים שאנחנו הולכים ונהיים מודעים יותר ויותר אליהם, הנושא הזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שוועדת החוקה תעסוק בהם בשנת 2022. אני מקווה שהדבר ייעשה יד ביד עם צעדים יזומים של הממשלה ואנחנו נשמע על חלק מהצעדים האלה היום, אבל גם במקום שבו הממשלה לא תפעל אנחנו כוועדה בהחלט רואים את תפקידנו לבחון, לבקר, לפקח, ליזום מהלכים, וכך נעשה.

נמצאים איתנו בפתח הדיון לא מעט חברי כנסת, ברוכים וברוכות הבאות כולם, מייד נזכיר את המשתתפים. נעים לנו גם לקדם בברכה חבר כנסת לשעבר, את חברנו יגאל גואטה, שבחר היום בזירה עוד יותר משפיעה מזירת הכנסת ותודה על כל עשייתך בשלל הסוגיות הציבוריות והחברתיות.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זירה יותר משפיעה, חשבתי שהוא הולך להתמנות לבג"ץ ולא סיפרו לי על זה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

חבר הכנסת רוטמן, כפי שיכולתם לראות כבר בדיון הקודם הגיע במצב רוח טוב בפתח שבוע הדיונים הנוכחי. חבר הכנסת לשעבר גואטה, אני מברך אותך על הצטרפותך וגם על העיסוק התקשורתי בסוגיה החשובה הזו.

אני מבקש להקדים עוד הערה שאני מוצא אותה כחשובה. בסוגיית הגנת הפרטיות אנחנו נאלצים להתמודד עם אתגר שקיים גם בזירות אחרות, אבל אני חושב שבתחום הגנת הפרטיות הוא אתגר מאוד מאוד מובהק ויסודי. מן הצד האחד, יש לנו ציפייה שהרשות המבצעת, על סמך חקיקה של הכנסת, תהיה גורם מאוד מאוד פעיל, משמעותי ומשפיע בהגנה על הפרטיות של אזרחי ישראל. ההתקפה על שרתי האינטרנט שאירעה בשבוע האחרון והפגיעה בתשתיות האינטרנט של בית החולים הלל יפה שאירעה לפני מספר שבועות, והתקפות סייבר רבות נוספות, מחדדות את התפקיד של הממשלה, הן בפיקוח וביצירת סטנדרט ובאכיפת סטנדרטים של הגנה רשתית והגנה על הפרטיות ברשתות, באתרים וכו', והן ביצירת משאבים לאומיים בתחום הגנת הסייבר, תשתיות לאומיות בתחום הגנת הסייבר.

ברור לנו שגם אם למגזר הפרטי ישנה אחריות גדולה בנושא הזה של הגנת תשתיות האינטרנט ומאגרי המידע שכל עסק מחזיק בידו, המצב הגיאופוליטי המיוחד של מדינת ישראל מחייב גם היערכות מתאימה מצד הממשלה בכל מה שנוגע להגנה על תשתיות הסייבר ועמידה לצד אותם גורמים במגזר הפרטי או גורמים אחרים במגזר הציבורי שזקוקים לעזרת הממשלה בהגנה על המערכות, וזאת בצד כפי שאמרתי, תפקיד הפיקוח והבקרה וקביעת הסטנדרטים.

באותה נשימה, כולנו גם מודעים שהאיום על זכות היסוד לפרטיות נשקפת לא אחת גם מצד הממשלה עצמה. אנחנו בשבועות הקרובים, בחודשים הקרובים, נעסוק כאן בוועדה הזו בהצעת חוק ממשלתית שעוסקת בהעברה של התקשורת בין גורמי השלטון לאזרחים לתווך דיגיטלי, הצעת חוק הדיוור האלקטרוני. ההצעה הזאת הופיעה במקורה בחוק ההסדרים, פוצלה מחוק ההסדרים, אבל הוועדה תידרש לדון בנושא הזה.

אחת מסוגיות המפתח בחוק הדיוור האלקטרוני היא שאלת ההגנה על מאגרי המידע שמופקדים בידי הממשלה. וזו רק דוגמה אחת, אני מניח שחברי הכנסת הוותיקים כאן היו מעורבים מאוד בדיונים על המאגרים הביומטריים. אנחנו יודעים שהיום בזירות אחרות לגמרי של החקיקה הפלילית אנחנו עוסקים בסוגיות של הגנת הפרטיות ומציאת איזונים חדשים במסגרת חוק סדר הדין הפלילי, בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי, בהיאבקות בתופעות פליליות.

הממשלה היא בו בזמן שחקן מאוד משמעותי בהגנה על זכות הפרטיות של כל אחד ואחת מאיתנו, ובאותה נשימה גם גורם שלצערנו, אבל זה חלק מההתמודדות שלנו עם העידן החדש, לא אחת הממשלה היא הגורם שמאיים גם לפגוע בפרטיות שלנו.

אנחנו נצטרך לנהל בשנה הקרובה את מגוון הדיונים שלנו, מהלכי החקיקה שלנו בתחום הפרטיות, מתוך ניסיון למצוא את נקודות האיזון הנכונות במתח הזה. כיצד אנחנו מדרבנים את הממשלה ומגבים את הממשלה בהתמודדות עם האיומים שנשקפים על הפרטיות שלנו ברשתות החברתיות, בעולם הסייבר, ומצד שני, מקפידים מאוד עם העמידה של הממשלה ויתר רשויות השלטון בסטנדרטים המתחייבים להגנה על פרטיות האזרחים.

אני חושב שמה שהתגלה בשבועות האחרונים מלמד על הפיגור המשמעותי שאנחנו חווים בתחום ההגנה על הפרטיות. גם העובדה שהחקיקה בתחום הגנת הפרטיות היא חקיקה שעומדת לנו מ-1981, ואין ספק שכל מציאות החיים שלנו שרלוונטית לסוגיה הזו השתנתה לבלי הכר בעשורים האלה, אנחנו במובן הזה בפיגור משמעותי בהדבקת הפער באמצעות עדכון חקיקת הפרטיות. הדבר הזה, צריך להיאמר, קורה למרות שבשנת 1992 הוכרה הזכות לפרטיות כזכות יסוד בעלת מעמד מיוחד בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עדיין ישנו הפיגור החקיקתי הזה וזה מונח לפתחה של הממשלה אבל גם לפתחו של הבית הזה.

כפי שכולנו יודעים, בשנים האחרונות אנחנו מגלים בעצם שחלק גדול מהמידע האישי שלנו פרוץ ברגע שהוא נמצא במרחב האינטרנטי, ברשתות החברתיות, וכאן גם בנושא הזה דומני שנסכים כולנו שישנו פיגור רגולטורי משמעותי בהגדרת הגבולות לענקיות טכנולוגיה ולגורמים שבסופו של דבר מקבלים מאיתנו מידע אישי לפעמים רגיש, מתוך – לא אומר מכירת אשליה או יצירת אשליה – שהמידע הזה מוגן.

בשני התחומים האלה יש לנו פיגור רגולטורי משמעותי ואנחנו נצטרך להדביק אותו – עוד פעם, בחוכמה, בזהירות, באיזונים המתבקשים.

ישנם איתנו היום גורמים רבים. מכיוון שאנחנו רבים בחדר, יש גם בזום, אנחנו לא נזכיר בפתח הישיבה את כל מי שאיתנו אבל נמצאים פה גם נציגים של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר והרשויות הממשלתיות הנוגעות בדבר, גם נציגי החברה האזרחית. לא נעלמה מנגד עיניי העובדה שלמרות הזמנתן, חברות הטכנולוגיה הבין-לאומיות והמקומיות שהוזמנו לדיון, רובן לא שלחו נציגים. זאת ההגדרה הנכונה.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

גם פייסבוק מתה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

פייסבוק לא מתה, זה בסדר. כפי שאתם יודעים, הכול בסדר, אבל אני אומר עוד פעם, הוזמנו לכאן מגוון של חברות טכנולוגיה עילית לדיון, רובן לא שלחו לדיון הזה נציגים. אנחנו מתכוונים להמשיך ולהזמין אותן ולהמליץ בחום שיצטרפו לדיונים האלה מכיוון שחלק משמעותי מהמהלך הרגולטורי הנדרש היום במדינת ישראל ובעולם כולו נוגע אליהן, ולא רק לפעילות הממשלה ורשויות השלטון, ואני מקווה שהן תתייצבנה לדיונים, תשמענה מה שיש לחברי וחברות כנסת לומר להן וגם תקבלנה כמובן את ההזדמנות החשובה שהן תשמענה את עמדתן ואת קולן.

ברשותכם, נאפשר לחברי הכנסת שמבקשים לומר דברי פתיחה לדיון לפתוח, אחרי כן אדוני היועץ המשפטי, אם תרצה להעיר, ואז אנחנו נפנה לנציגי הממשלה השונים לשמוע את ההתייחסות שלהם לאתגרי השעה שניצבים בפנינו, כמובן משם נפנה גם אל החברה האזרחית ואל המגזר העסקי. ושוב, תודה לכולם על שהצטרפו לדיון. חבר הכנסת להב הרצנו, בבקשה. חבר הכנסת רוטמן אחריו, וכל אחד מחברי הכנסת שיבקשו לפתוח, בבקשה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה. השיח שפתחת איתו הוא השיח שאני מכיר על זכות הפרטיות, על העומק שלה, על ההיקפים הדרושים שלה. זה השיח שאני הורגלתי אליו בבית ספר למשפטים בתל אביב ואז בשיקגו, ככה אני מכיר את הזכות לפרטיות עד היום.

השבוע האחרון, בעקבות מבול של פניות ללשכה שלי, העביר את השיח על זכות הפרטיות למקום אחר, מטלטל יותר, שמבול של אנשים פנו אליי והציפו חרדה עמוקה, חרדה קיומית, כי הם גילו שהפרטים שלהם, הסודות הכי כמוסים שלהם – של ההוויות שלהם, של המאוויים שלהם – הופצו לכל עבר.

אני לא רוצה להתייחס לאירוע של הפריצה עצמה כי אני מבין שהוא נמצא כרגע בחקירה. אני כן רוצה לומר איזושהי אמירה כללית, כבוד היושב-ראש. המצב הוא בלתי מתקבל על הדעת. לא יכול להיות שהפרטים הכי כמוסים של אזרחי מדינת ישראל יופצו לכל עבר, עם הדברים שכתובים בהם, והזכות לפרטיות משקפת את הזכות של אדם לאגור סודות כמוסים, לשתף סודות כמוסים, ושהסודות הכמוסים הללו יישארו סודות כמוסים, ככל שהם ירצו.

אני כן רוצה להתייחס, כשאני מפרק את האמירה של בלתי מתקבל על הדעת אני רוצה להתייחס לשני היבטים. ראשית כול, לאופן שבו הוחזקו הפרטים הללו, הסודות הכמוסים הללו, המידע הכי רגיש של אדם, שמעצב את אישיותו בתוך המאגרים הללו; ההיבט השני הוא האופן שבו נשמר המידע הזה. בלתי מתקבל על הדעת שהרשויות במדינת ישראל – ושוב, אני לא רוצה להיכנס האם הרשויות של המדינה עשו את מה שנדרש מהן או לא עשו את מה שנדרש מהן כי כרגע הדבר נמצא בבדיקה – בלתי מתקבל על הדעת שהגענו למצב שבו אזרחי מדינת ישראל רבים מרגישים חרדה קיומית כי הפרטים שלהם לא נשמרו כהלכה, וזה מצב שאי אפשר להתייחס אליו.

אני רוצה להודות בהקשר הזה לראש רשות הפרטיות או לממלאת מקום ראש רשות הפרטיות, שלומית וגמן, שמהרגע שבו נודע על הפריצה, נמצאת איתי ועם יתר חברי הכנסת והגורמים הרלוונטיים בקשר ודואגת לעדכן אותנו על אשר היא עושה, אבל אני אומר שוב – כחבר כנסת, הרבה מאוד פעמים פונים אלינו ומבקשים מאיתנו עזרה. זאת הפעם אולי הראשונה שהרגשתי בה חוסר אונים כחבר כנסת כי הרשויות שאמורות לתת את המענה אומרות, אנחנו לא יודעות מה המצב ואנחנו לא יודעות איך לסייע או אין לנו את הכלים איך לסייע, ובמצב הזה אני מוכרח למתוח קו אדום ולומר, בהמשך למה שאתה אומר, הדיון האקדמי הפילוסופי של זכות הפרטיות חייב לקבל המשגה ברורה ברגולציה, בחקיקה, באופן שיבטיח שהפרטים הכי כמוסים של אזרחי מדינת ישראל יאופסנו בצורה נכונה ושאותם מאגרים יקבלו את ההגנה הדרושה על מנת שמקרה כזה לעולם, לעולם לא קורה שוב.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה רבה, חבר הכנסת להב הרצנו. אני רוצה להוסיף לדבריך. אנחנו לא ניכנס אולי לפרטי מקרה ספציפי מפאת החקירה, נשמע התייחסות גם של המשטרה. אני שמעתי היום ואני מבקש לאחר מכן מהגורמים הרלוונטיים להתייחס לזה, שאותה חברה ספציפית שגם אתה התייחסת אליה, גם העמידה תנאי או תנאים לבקשות של מחיקת המידע, זאת אומרת לפני האירוע.

אני אבקש גם התייחסות של הגורמים לעניין הזה, לא רק של היכולת שלנו או הוודאות שיש לנו על שמירה נאותה של פרטי מידע אישי שאנחנו נותנים, אלא גם מה הזכות ומה ההסדרים הרגולטוריים של אדם לבקש שמידע שהוא מסר כבר, יימחק כי גם זה היבט של זכות הפרטיות שהופך להיות משמעותי יותר ויותר בעידן הנוכחי.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על שני היבטים, כמו שאמרת: על אופן שמירת המידע, כלומר הצפנתו, היכולת למחוק אותו, היכולת לשמור עליו וממנו, וההיבט השני זה איך מונעים את הפריצה. בהינתן זה שהפריצה היא בלתי ניתנת להגנה מוחלטת, בואו נוודא שקשה יותר לפענח את הפרטים.

לא ניגשתי לקבצים שהופצו, אבל אני אומר לך מתוך אנשים שכן, ורבים מהם פנו אליי - גלעד, אני אומר לך, בחרדה קיומית - לא נתקלתי בפניות מהסוג הזה. אני נבחר ציבור כבר ארבע כנסות, מעולם לא נתקלתי בפניות ונותרתי חסר אונים והרגולטור נותר חסר אונים, וזה מצב שכאמירה נורמטיבית אנחנו מוכרחים לומר, זה בלתי מתקבל על הדעת.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השאלה היא לא האם מאגר מידע שמכיל מידע רגיש ייפרץ אלא השאלה מתי זה יקרה, את זה אנשים צריכים להבין, והדרך באמת לשמור על פרטיות היא בידיו גם של כל אדם. אני לא חושב שהמדינה בהקשר הזה – וזה קשור מאוד למה שדיברת עליו מול פייסבוק והחברות הגדולות – אני חושב שהמדינה היא לא התרופה, המדינה היא המחלה בהקשר הזה, סליחה שאני אומר, כי הפוגעת הגדולה ביותר בפרטיות - - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הווירוס.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הווירוס, כמובן. וירוס, שמענו הבוקר שזה דבר טוב – אתה לא היית בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

חבר הכנסת רוטמן.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שאלתי את נציגת משרד הבריאות. אבל המדינה היא הפוגעת הגדולה ביותר בפרטיות והיא עושה את זה – בהקשר לדיון הקודם שלנו – כן, בלי לספר לנו ובלי לעדכן אותנו. יש סיבה מאוד טובה שפייסבוק וטוויטר לא פה. פייסבוק, אני יכול לספר סיפור.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אני רק אציין, כיוון שאמרתי את זה בהתחלה, שנמצאת איתנו נציגת חברת גוגל, נועה אלפנט, מנהלת בכירה מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, אנחנו שמחים שאת כאן ותודה, והוזכרו חברות נוספות בשמן שהוזמנו לדיון ובחרו לא להגיע.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש סיפור שיצא לי לספר אותו כבר פעם אבל נראה לי שאני אספר אותו שוב כי הוא נוגע לדבר. כשהתחלתי את עבודתי בתנועה למשילות ודמוקרטיה עשינו ככה סבב בעולם, בעולם הפרלמנטרי, לנסות להבין מי השחקנים, איך זה עובד. נפגשתי עם חברת לובינג, לשמוע איך עובד עולם הלובינג גם, וראש חברת הלובינג סיפר לי שאחד מחבריו הטובים ביותר הוא שר בממשלה – אז, זה סיפור ישן – והוא בא אליו כמה חודשים אחרי שהוא התמנה להיות שר והוא אמר לו: מה, אנחנו כבר לא חברים? נהייתי שר, אתה לא פונה אליי בכלל, אתה לא מבקש ממני שום דבר. אז הוא אומר לי: אני לא צריך שום דבר, אני יושב עם היועץ המשפטי שלך.

למה פייסבוק וטוויטר לא פה? כי יש להם ממשק ישיר עם ויסמונסקי ממשרד המשפטים, הם לא צריכים אותך. הם לא צריכים אותך לחקיקה, הם לא צריכים אותך לשום דבר. יש פה יחסי רגולטור-מפוקח, מה שנקרא, שנעשים מאחורי הקלעים, וגם כאשר הקשר עם משרד המשפטים לא עובד מספיק טוב, אז גם הם יצרו את הקשר באופן ישיר עם הנהלת בתי המשפט כדי שהם ייצרו להם איזושהי הסרת פרטים מזהים על שופטים באופן עוקף אפילו את המנגנון של משרד המשפטים, שגם הוא כמובן עוקף את המנגנון של ועדת חוקה ושל החקיקה, ואז הם לא צריכים אותך. ומי שמשתף עם זה פעולה, כמובן, כן - שלום איל, אתה מסתכל ומחייך דרך המסכה - אני אומר את זה עם קצת חיוך אבל אני בכלל לא צוחק.

זאת אומרת, המדינה פה מאשרת פרקטיקה מאוד מאוד פסולה, בהיעדר הסדרה מצד המחוקק, ומייתרת בעצם את ההסדרה מצד המחוקק כי כאשר פרטים של עובדי מדינה או של שופטים עולים לרשת, אז יש להם מנגנון האח הגדול שלהם ששומר עליהם, כאשר האזרח הפשוט, מספרים לנו על פגיעה בפרטיות שלו, אז עומד חבר כנסת ואומר, אני עומד חסר אונים ואין לי מה לעשות כי אין כלים.

ברור, אני בטוח שבסופו של דבר גם הרשות להגנת הפרטיות וגם מחלקת הסייבר של עורך דין ויסמונסקי יתגייסו ויעזרו כמיטב יכולתם, אני חלילה וחס לא מזלזל במאמצים שנעשו על ידם, אבל זה בדיוק העניין, שאין לנו חקיקה ואין לנו פיקוח ויש לנו מנגנונים פרטאץ' בנושא זה. אני אפילו לא מדבר על מקרים שבהם הפגיעה - וזה קצת קשור לדיון שעשינו בזמנו על הרגולטור על הרגולטורים, מי שומר על השומרים שלנו - במשרד המשפטים אני חושב שגילו בהפתעה רבה שהמשטרה מפעילה את "עין הנץ", את אותו מאגר שעוקב אחרי כל אזרחי מדינת ישראל, ללא כל הסדרה, והם באו רק אחר כך. אז המשטרה יודעת איפה אנחנו נוסעים בלי שום פיקוח, רשויות המדינה אוספות עלינו מידע ללא שום פיקוח. ביקשתי ממך ואני מזכיר את זה פה, לקיים דיון על נט המשפט, מאגר פרוץ לחלוטין שמוחזק על ידי המדינה עם המידע הכי רגיש על נפגעות עבירות מין וכדומה, ועכשיו אנחנו באים ואומרים למה אין יותר רגולציה על הרשתות החברתיות.

אז חבר'ה, הרשתות החברתיות זו בעיה, צריך לטפל בהן, אבל בניגוד למאגרים שמוחזקים על ידי המדינה, ברשתות החברתיות יש לי בכל זאת קצת עוד טיפה, כאזרח, את אפשרות השליטה, לא להכניס את הפרטים שלי פנימה, לא לחשוף יותר מאשר אני רוצה לחשוף. כאשר מדובר במדינת ישראל, אני חשוף לחלוטין.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה, חבר הכנסת רוטמן. שמחתי לשמוע בהבלעה בתוך דבריך שבח לעובדה שבחוק הרגולציה האחרון עמדנו, חברי הקואליציה, על הכנסת עיקרון השקיפות של הרגולטורים בתוך החוק.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל הותרתם המון רגולטורים בחוץ, ועל זה הטענה מי ישמור על השומרים.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

ואין ספק שזאת רק יריית פתיחה כי צריך עוד להגביר את חובת השקיפות של הרגולטורים, אבל יצאנו לדרך בחוק ההסדרה בניגוד לנוסח המקורי של הצעת החוק הממשלתית. אני שמח שדיברת אחרי חבר הכנסת להב הרצנו כי אני חושב ששיקפתם בדברים שלכם באמת את הדילמה הגדולה ואת המתח הגדול, שמצד אחד, אולי בניגוד למה שקצת השתמע מדבריך, יש צורך בעזרה של המדינה בהגנה על הפרטיות של אזרחיה, כשם שיש צורך הרבה פעמים בעזרה של רשויות השלטון בהגנה על זכויות היסוד שלנו. ובאותה נשימה, אתה בהחלט צודק, חבר הכנסת רוטמן, אחד האיומים הגדולים לפרטיותו של כל אזרח בעולם וגם במדינת ישראל נשקף דווקא מצידן של רשויות השלטון.

ואנחנו, כמחוקק, כגוף הפרלמנטרי, נצטרך לפלס את דרכנו בעניין הזה, תוך מתן מענה לשני ההיבטים המשמעותיים של סוגיית הפרטיות. אי אפשר להתעלם מכך שבעשורים האחרונים, עוצמת הפגיעה האפשרית בפרטיות שלנו מצד גורמים שהם לא ממשלתיים עלתה בטור הנדסי. אסור לנו לעצום את העיניים שהיום עוצמת האיומים, כלים, עוצמות שהיו בידי ממשלות, נמצאת היום בידי גורמים עסקיים וגורמים פרטיים, והדבר רק מסבך את ההתמודדות שלנו עם סוגיית הפרטיות.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> והם שומרים על המידע שאצלם קצת יותר טוב ממה שמדינת ישראל שומרת.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

לפחות בחודשים האחרונים מסתבר שלא כך הם פני הדברים, ואני רוצה להזכיר שסוגיית הפרטיות לא כוללת רק את השאלה של שמירת המידע אלא גם את שאלת השימוש במידע, וזה היבט לא פחות חשוב של סוגיית הפרטיות. לפעמים אתה מפקיד מידע בידי גורם שיודע לשמור עליו מצוין מפני גורמים אחרים, אבל אותו גורם עושה שימוש שלא מאושר על ידינו במידע שאנחנו מסרנו. גם זה היבט דרמטי של סוגיית הפרטיות שעליו נצטרך לתת את הדעת. חברת הכנסת בזק, חברת אלינה ברדץ' יאלוב וחבר הכנסת איתן גינזבורג נמצאים איתנו. מישהו מכם ירצה לומר דברי פתיחה? חברת הכנסת ברדץ' יאלוב, בבקשה.

<< דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מרגישה בשבועות האחרונים שאני די רצה בין הוועדות בכל הנושאים של פגיעות ברשת. לפני כשבוע אני יזמתי דיון בוועדה למעמד האישה בנושא של הפצת תמונות עירום בטלגרם, בווטסאפ ובכל מיני רשתות אחרות, שזאת מן הסתם פגיעה, אחת הפגיעות הכי חמורות בפרטיות. עכשיו אני מגיעה לוועדה שלך, אומנם אני לא חברה בוועדה אבל זה היה דיון מאוד מאוד חשוב ואני החלטתי להשתתף כדי להבין מה קורה פה, לפני כן הייתי בוועדה לביטחון פנים גם כן באותו נושא של פגיעה ברשת ואני מרגישה שהנושא הזה הוא מאוד מאוד רחב אבל הוא לא מקובץ ולא מאוגד תחת איזשהו גורם אחד.

אני שומעת על דיונים אצל שר התקשורת, אצל שר המשפטים, וכולם דנים בפגיעות ברשת, ובסופו של דבר כל אחד עושה משהו ואין משהו משותף בין כל הגורמים שכרגע דנים באספקטים כאלה ואחרים. כאן זה פגיעה של סייבר וכרגע יש דיון בוועדת הבריאות גם בנושא של פגיעה.

מה שאני מנסה להגיד, שזה חייב להיות איכשהו מאוגד תחת ועדה כזאת או אחרת, ועדה בין-משרדית – לא יודעת, משרד כזה או אחר – אבל לא יכול להיות שכל פעם בוועדה אחרת דנים באספקט אחר של אותה סוגיה ולפעמים מדברים על אותו אספקט מהיבטים שונים בדיוק.

אני לא יודעת מי צריך להיות פה הגורם. אני חייבת להודות שאני תמיד חשבתי שזו צריכה להיות איזושהי ועדה בין-משרדית שתדון בנושא הזה, יכול להיות שיש פה חברים הרבה יותר ותיקים ממני ויכולים להציע איזשהו פתרון יותר טוב, אבל אני מרגישה ואני רואה פה נציגים שהיו אצלי בדיון ובדיונים אחרים, שגם הם רצים בין הוועדות רק כדי לתת תשובות או לקבל תשובות. בעיניי זה לא נכון ואני פשוט מעלה את הסוגיה הזאת בוועדה אצלך, אדוני היושב-ראש. תודה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה. סוגיה חשובה מאוד. חבר הכנסת גינזבורג.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ממש בקצרה, אדוני, תודה רבה על ההזדמנות. א', דייקת מאוד בהבחנה. פעם באמת חששנו שהמידע החל על הפרט היה מצוי בידי גורמי ממשלה, ולא ידענו, תמיד דאגנו מה יעשו עם הפרטים האלה, מה יעשה השלטון עם הפרטים האלה, אבל היום הפרטים שלנו כבר מסתובבים בכל רחבי הרשת, בכל רחבי העולם, מגיעים לידי ידיים פרטיות – אגב, על ידינו, אנחנו אלה שמספקים את המידע הזה – ואנחנו יודעים שיש לגורמים שונים – עסקיים, עוינים או מדינתיים שונים – יכולת גם לפרוץ לאותם מאגרי מידע, הן ממשלתיים והן פרטיים. חווינו את זה לאחרונה גם במקרה של בית החולים בחדרה וגם עם השרת האחרון שנפרץ לפני שבוע וחצי ובו היו הרבה מאוד פרטים – פרטים אישיים, העדפות כאלה ואחרות, כרטיסי אשראי כי גם היו שם אתרי סליקה, וכו' וכו'.

מה שנדרש היום, אדוני, מה שמשותף לכל הפריצות האלה, גם להלל יפה וגם למקרה הזה, שהיו התראות, ידעו שזה הולך לקרות ואם היו נוקטים באמצעים הנדרשים מראש, אפשר היה למנוע את הזליגה של המידע הזה, וזה דבר מצער.

זה מוביל אותנו כנראה למסקנה שצריכים לחוקק את חוק הסייבר. זה חוק שאני מניח יגיע לכאן בסופו של יום, בין אם הממשלה תיזום את החוק ובין אם אנחנו ניזום את החוק הזה, חייב להיות חוק שמחייב את אותם גורמים שמחזיקים בפרטי מידע, במאגרי מידע של אזרחים שונים, לנקוט באמצעים, ואם לא ינקטו באמצעים, היכולת של המדינה לפעול, לפקח, לאכוף ומה שצריך לעשות כדי שהדברים האלה לא יזלגו, זה דבר שהוא נדרש והוא חשוב, כמובן לצד ההגנות של חוק הגנת הפרטיות שצריכים לראות אם עוד צריך לעשות שם דיוק ועיגון.

אלה דברים מאוד מאוד חשובים בעולם הגלובלי שבו המידע נמצא בכל מקום. אלה הדברים הנדרשים הבאים, ונדמה לי שבקדנציה הזאת, זו המשימה שמוטלת עלינו. תודה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה, חבר הכנסת גינזבורג. חשוב לציין בעקבות הדברים שלך, שהפיגור הרגולטורי בישראל הוא מאוד מאוד משמעותי, ובצד טענות שיש לנו לחברות או לשחקנים במגזר העסקי, ישנה גם התופעה שבה לעיתים המגזר העסקי מקדים את הממשלה, אנחנו רואים את זה עם סוגיית הסטנדרט של ה-GDPR האירופאי, שהמדינה עוד מתקשה להטמיע אותו ברמה הרגולטורית ואנחנו רואים גורמים במגזר העסקי – בין השאר באמצעות לחץ של, לא מדינות אחרות אבל האינטרסים העסקיים הבין-לאומיים של אותן חברות שבהן החברות הללו מקדימות את הרגולטור באימוץ הסטנדרטים האלה, כפי שראינו לצערנו בשבועות האחרונים, זה לא המצב בחלק גדול מהגורמים והגופים שמחזיקים את המידע הרגיש שלנו.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מסכים לחלוטין. תמיד המגזר העסקי יקדים את המגזר הממשלתי, אך טבעי הוא ולעיתים אפילו טוב שכך, אבל כשכבר הממשלה יודעת שהולכים לתקוף והגופים העסקיים לא עושים שום דבר בנושא הזה – אגב, העסקיים או הממשלתיים – ואין לרשות הסייבר איך לאכוף את הדבר הזה, אנחנו נמצאים שם בבעיה. את הלקונה הזאת צריך לסגור.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אין ספק. ודאי. עורכת הדין בזק, תרצי להתייחס עכשיו או בהמשך?

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

אני לא עורכת דין. בעתיד.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

גם זה יגיע, בסדר גמור.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

אני אתייחס בהמשך. אגב, אנקדוטה לגבי הדיון הזה. אתה יודע מה באמת עשיתי לפני שהגעתי לכנסת? הייתי מנהלת שיווק דיגיטלי, אני הייתי עסוקה בלקחת את המידע של אנשים ולנצל אותו לצרכים עסקיים, אז אני בדיון הנכון.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

קולך חשוב שיישמע - אחרי היוועצות עם עורך דין. סתם. פעם שאלו את פרנץ רוזנצווייג, הפילוסוף היהודי, אם הוא מניח תפילין, אז הוא אמר, עדיין לא. אני לא אומר את זה כדי לעודד אתכם לפרקטיקה דתית אבל חכי, מי יודע, אולי גם בסוף תהיה הסמכה.

<< דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>

יש באמת הבדל גדול מאוד, לתפיסתי, בין פייסבוק, רשתות חברתיות שאנשים מוסרים את המידע שלהם מרצונם, לבין פריצה למאגרי מידע רגישים כמו האירועים שראינו, זה באמת סיפור אחר לגמרי.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

נכון. אם כי עמדנו על זה. א', גם כשאנחנו מוסרים מידע מרצוננו אנחנו מוסרים אותו למטרה מסוימת, ויש חשש כבד מאוד היום שהמידע הזה, או מועבר שלא בהסכמתנו לגורמים אחרים או מבוצע בו שימוש שלא הולם את הסיבות שבגינן מסרנו את המידע.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אגב, יש גם את ההערות האלה שאף אחד לא קורא אותן, תנאי השימוש באותן אפליקציות, זה תמיד כתוב שם באיזה סעיף: אתה מרשה להעביר את זה לגורמים אחרים וכו' וכו'.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

כן. מכירים את דוקטרינת החוזים האחידים. אם סיימנו עם הערות הפתיחה של חברי הכנסת אז נעבור להערות פתיחה חשובות של אזרח, האזרח גואטה, הוא במקרה גם חבר כנסת לשעבר. יגאל, ברוך הבא ותודה על העיסוק התקשורתי שלך בסוגיה הזו. בבקשה.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני קודם כול באמת מאוד מודה לך שאזרת אומץ, ותכף אני אסביר למה זה לאזור אומץ, כי כשנבין את הכוח של כל ענקיות הטכנולוגיה האלה ומה הן עשו בעבר ומי שניסה לקדם איזה חוק שמגביל אותנו, לאן זה הגיע, אז באמת תודה שהרמת את הכפפה בכל הקשור לנושא הפרטיות מול ענקיות הטכנולוגיה. אנחנו נמצאים כפי שאמרת עם חוק מיושן מ-1981 שלא מגן על האזרחים מפני כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה האלה.

אני חייב לומר שלפחות ממה שאני בדקתי וממה שאנחנו למדים, זה משהו הרבה יותר עמוק כי הכוחות הגדולים האלה עד עכשיו בעצם עצרו כל יוזמת חקיקה שכבר עלתה, שרק ניסתה לגעת במשהו, פתאום זה נעצר. ומה שקורה בישראל היום באמת זו שערורייה כי אנחנו רואים, בכל העולם כבר התעוררו, בארצות הברית עושים להם שימועים בקונגרס, מנסים לפרק את כוחם המונופוליסטי, באירופה קונסים אותם, ורק פה לא עושים כלום. פעם אחר פעם נופלות פה יוזמות חוק, ולא רק חוק הפרטיות. חוק הפייסבוק. זו שערורייה בפני עצמה, זה עבר קריאה טרומית, עבר קריאה ראשונה, זה הגיע לקריאה שנייה ושלישית, אדון ראש הממשלה בנימין נתניהו קורא לגלעד ארדן ולאילת שקד ואומר להם, תורידו את החוק. אני לא יודע אם זה פחות חמור מפרשת ישראל היום אבל יש מי שיחליט מה לעשות עם זה.

באמת הגיע הזמן שהכנסת תתחיל לפעול למען האזרחים בנושא הזה. האזרחים באמת באמת חסרי אונים, ולהבין שיש פה גופים שפשוט לא סופרים, לא את האזרחים ולא את הכנסת, סוללה מטורפת של לוביסטים שמצליחים פעם אחר פעם להפיל כל יוזמה, ואני חושב שזה שהם לא הגיעו לפה היום מעיד כמאה עדים או כאלף עדים על זה שהם לא סופרים פה אף אחד.

אבל אני מבטיח לך דבר אחד. ברגע שתתחילו להוביל איזשהו חוק שמגביל אותם, אתה תראה אותם פה בהמוניהם, עם סוללה של לוביסטים, מטורפת. זה שנציגת גוגל נמצאת פה זה באמת חשוב מאוד, אבל אתם רואים, טוויטר ופייסבוק פשוט לא סופרים את האנשים, ובאמת אם הגברת נציגת גוגל נמצאת פה, אולי צריך לשאול אותה באמת איך זה יכול להיות שהם עושים פה הון עתק במדינה הזאת, לא משלמים שקל אחד מיסים. זה לא הגיוני, זה לא נורמלי, על זה שהם מתנהגים בכוחניות ודורכים על כל מתחרה שקיים – אנחנו נפגשנו עם האנשים האלה – ופשוט הם מתנהלים בכוחניות דורסנית שאין לה אח ורע בשום מקום, לא משלמים מיסים, לא נותנים דין וחשבון לאף אחד.

זה נכון שמשרד המשפטים גורר רגליים, והיום ברור מעבר לכל ספק שאחרי הבשורה הגדולה של הרשתות החברתיות האלה יש פה איזה גולם שקם על יוצרו, שאני לא יודע בסוף אם הם בעצמם יוכלו לשלוט בו.

ולכן, צריך לקחת את הנושא הזה לידיים אבל בשביל לקדם את כל הדברים החשובים שאמרו חברי הכנסת צריך ללכת לבסיס ולהבין שמדובר פה בחברות כוחניות, דורסניות, ואני לא מתבייש לומר את זה – כן, זה הסיפור. אתם תשאלו את חברי הכנסת שניסו להוביל את חוק הפייסבוק מה קרה להם, הישיבה הראשונה התחילה בקול תרועה רמה, וזה חמור וכו' וכו', ופתאום בקול ענות חלושה הכול התמוסס ונגמר, ויש לזה סיבה. אני מבטיח לך שג'ורדנה קטלר, ברגע שאתה תקדם איזשהו חוק שמגביל את פייסבוק, אתה תראה אותה פה עם כל הסוללה שלה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה רבה על הדברים החשובים.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

אני מאמין שאתה לא תקבל רגליים קרות.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

נשתדל. נשתדל.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

אני אביא לך תנור חימום...

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

לא, זה בסדר גמור. אתה יכול לשאול את חבריך לסיעתך המקורית. אני לא ידוע כבעל רגליים קרות אבל זה לא עניין אישי שלי. אני חושב שקבוצת חברי הכנסת שיושבת כאן, רק שניים מהם חברים רשמיים בוועדה, הדבר מעיד על ההבנה שאתה יודע, זה כבר לא עניין של בחירה, לפעמים אתה עם רגליים קרות עד הרגע שהמציאות מכריחה אותך לפעול.

אני חושב שמה שקרה בשבועות האחרונים גם בהתקפה על בית חולים הלל יפה וגם בגל ההתקפות האחרון, שאת נזקיו אנחנו עוד לא יודעים, נזקיו לא הטכנולוגיים, האנושיים, המשפחתיים, הקהילתיים, מי ישורם, אני חושב שהגענו לרגע שבו זה כבר לא עניין של בחירה ורגליים קרות.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

לא. אני חושב שזה התחיל עם המתקפות שאולי לא רואים אותן על חברי הכנסת שרצו להעביר חוקים כדי להגביל אותם. שם מתחילה הבעיה. המתקפה על הלל יפה זה כבר הרבה הרבה אחרי. המתקפה על חברי כנסת שניסו לחוקק חוק ששומר על האזרחים, ששומר על הפרטיות שלהם – שתבין, כל הרשתות האלה נכנסות לנו לעצמות, לוורידים, לעורקים. אתה אומר לאשתך: מה את אומרת, אולי נלך לנוח קצת? מייד קופץ לך צימר בצפון. אני אומר לאשתי: אני מחר הולך לרופא לבדוק אם יש לי סוכר, מייד חברה שמוכרת צמחים לסוכר. תגיד לי, מה הולך פה? זה מטורף לגמרי, הם יושבים לנו בתוך העצמות, בתוך הוורידים, והם לא נותנים דין וחשבון לאף אחד. לא נורמלי. תודה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה על חידוד הנקודה הזו, שהיא הכרחית וחשובה וגם היא תעלה פה לדיון.

<< אורח >> יגאל גואטה: << אורח >>

אגב, הם גם מסתחרים במידע הזה. הם מסתחרים, מוכרים את המידע הזה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

נעסוק בכל העניינים האלה, ונציגת חברת גוגל, נשמע את ההתייחסות שלך וכמובן תוכלי להתייחס בהרחבה. אני מבקש לעבור לנציגי הממשלה. אם חברי הכנסת ירצו לשאול שאלות או להעיר הערות, הם מוזמנים כדרכה של הוועדה. יש איתנו מספר גורמים ממשלתיים, אנחנו נבקש התייחסות מכולם. מבלי להגביל אתכם בדברים שתבקשו להציג, אני רוצה לבקש גם מכם וגם מנציגי החברה האזרחית שנמצאים איתנו להתייחס בין השאר בדברים גם לנקודות הבאות: הראשונה היא מה לשיטתכם הפערים שקיימים היום בחקיקה וברגולציה הממשלתית בתחום הזה, על היבטיו השונים, מהדברים שהתייחס אליהם חבר הכנסת לשעבר יגאל גואטה ועד לשמירת המידע שלנו שמופקד בידי הממשלה.

סוגיה שנייה, לאור מה שאירע כאן בשבועות האחרונים, מהם הצעדים שיש לנקוט בהם בטווח המיידי, מה הצעדים שצריך לנקוט ומה הצעדים שאפשר לנקוט בהם בטווח המיידי כדי לקדם את פני הפריצה הקרובה לאתרי מידע, וברור לנו שזה עניין של ימים או של שבועות, ואם נעשו כאן צעדים ממשלתיים, מה נעשה.

לאחר מכן מהם הצעדים לטווח היותר ארוך בהקשרים האלה שהם לאו דווקא חקיקתיים. אנחנו נבקש גם התייחסות של גורמי הממשלה, בדגש על הרשות להגנת הפרטיות ויתר גורמי משרד המשפטים, על שאלת האיזון בין הצורך להגן על פרטיות האזרחים מפני גורמי שלטון לבין תפקידה של הממשלה בסיוע לאזרחים, בהגנה על הפרטיות שלהם למול גורמים במרחב העסקי או בזירות אחרות, וגם התייחסות לדברים שאמרה פה חברת הכנסת ברדץ' יאלוב לגבי תכלול עבודת הממשלה.

נמצאים פה נציגים של הרשות להגנת הפרטיות, נציגים של משטרת ישראל, נציגים של מערך הסייבר הלאומי. אנחנו רוצים להבין כיצד עבודת הממשלה מתוכללת בנושא הזה של הגנת הפרטיות וההתמודדות עם תופעות שאנחנו רואים גם ברשתות החברתיות, בעולם האינטרנטי. מי הכתובת הממשלתית המתכללת היום של הנושא הזה?

מטבע הדברים, הגורמים הראשונים שנפנה אליהם יהיו הרשות להגנת הפרטיות. נמצא איתנו היועץ המשפטי ראובן אידלמן. ממלאת מקום ראש הרשות או ראשת הרשות התנצלה על היעדרותה, הגברת שלומית וגמן. לאחר מכן אנחנו נבקש מאורית פודמסקי, יושבת-ראש המועצה להגנת הפרטיות, שהיא גם גוף סטטוטורי, להתייחס, ומשם נמשיך – משרד המשפטים, משטרת ישראל, מערך הסייבר – ואז נעבור לחברה האזרחית ולמגזר העסקי. בבקשה, עורך הדין אידלמן.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

בוקר טוב. ראשית, אנחנו מודים ליושב-ראש הוועדה על הנכונות לקדם דיון בנושא החשוב הזה שהוא כמובן בראש מעייננו ואנחנו מובילים את החשיבות שלו, נגיד ככה, בתוך הממשלה, בין היתר.

אני אגיד לגבי הרשות באופן כללי, שבשנתיים האחרונות הרשות האיצה מאוד את פעילותה בשורה ארוכה של תחומים, בהובלת ממלאת מקום ראש הרשות, שלומית וגמן, כמו שציינת. אנחנו בהחלט מצפים לקפיצת מדרגה נוספת בפעילות של הרשות לאחר עדכון החקיקה שתגיע בקרוב מאוד לשולחנה של הכנסת.

רק לשם המחשה, הרשות בשנה האחרונה, בשנה החולפת, פרסמה כ-40 הנחיות ועמדות לציבור במגוון רחב של נושאים ואנחנו ממשיכים בקצב כזה גם השנה הזו.

הרשות היא בעצם הרגולטור, לפי חוק הגנת הפרטיות היא הגוף היחיד שיש לו סמכויות אכיפה מכוח החוק, סמכויות לפי חוק לטפל באירועי אבטחת מידע בכל רחבי המשק, לאכוף נגד גופים שלא עומדים בהוראות חוק הגנת הפרטיות או התקנות מכוחו. יש גם חובת דיווח לרשות על כל אירוע אבטחת מידע חמור שהוא מוגדר בתקנות ואנחנו אכן מקבלים הרבה מאוד דיווחים על אירועים כאלה לאורך הזמן.

בגדול, מה הרשות מוסמכת לעשות? אני אגיד את זה כי גם באירועים של השבוע החולף שחבר הכנסת הרצנו התייחס אליהם, הרשות בעצם ירתה בכל התותחים שיש לה והפעילה למעשה כמעט את כל הסמכויות שיש לה ביחס לאירועים האלה. אז קודם כול, הרשות מוסמכות לחקור כל אירוע כזה שקורה גם בחקירה פלילית וגם בחקירה מינהלית שיכולה להסתיים בקנס. היא מוסמכת לדרוש כל מידע במסגרת החקירות שלה, לחקור תחת אזהרה, לתפוס מחשבים אם צריך, לבצע חקירות מחשב, וכו'. בסיום החקירה היא יכולה או להטיל קנס או להמליץ לפרקליטות המדינה על הגשת כתב אישום, ככל שמדובר בחקירה פלילית. היא גם מוסמכת להורות לגוף שאירע בו אירוע כזה – כמו האירוע של שבוע שעבר – לא להעלות מחדש את המערכת לאוויר עד שהגוף הזה יניח את דעתה של הרשות שדלף המידע לא ימשיך, ואנחנו בהחלט נוהגים לעשות שימוש בסמכות הזאת. אם הגוף לא מציית להוראות של הרשות היא רשאית להתלות את הרישום של מאגר המידע שלו, המשמעות היא שאסור לנהל או להחזיק את מאגר המידע, זאת אומרת, מאגר מידע שרשום או חייב ברישום, הרישום שלו הותלה, אסור להמשיך לעשות בו שימוש, זו סמכות מאוד משמעותית.

מעבר לכך, הרשות רשאית להודיע לגוף כזה למסור הודעה אישית ללקוחות שנפגעו כתוצאה מאירוע דלף המידע כשהמידע לגביהם דלף ומה המידע שדלף.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

האם כל הסמכויות האלה הן רטרואקטיביות? האם יש לרשות סמכות פרואקטיבית לאתר מקום שההגנה בו היא לא מספקת ולתת את ההוראות לפני האירוע?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

בהחלט. אמרתי, אנחנו גוף האכיפה, אנחנו מקיימים הליכי פיקוח והליכי אכיפה בכל המשק ביחס להרבה מאוד גופים. 75% מהתיקים שהרשות מנהלת – לא בדיעבד, בהמשך לשאלה של יושב-ראש הוועדה, אלא מבעוד מועד – 75% מהתיקים שהרשות מנהלת מסתיימים בתוצר אכיפתי כלשהו, בין אם זה קנס שמוטל, בין אם זה קביעה שגוף מסוים מפר את החוק או את התקנות, ובין אם זה בהנחיות לתיקון ליקויים.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

האם הסמכות הזאת כוללת גם עניין של הגנה מפני התקפות סייבר? האם אתם יודעים היום לבוא לגוף מסוים, לבחון את מערכי ההגנה האינטרנטיים, הדיגיטליים שלו, על מאגרי המידע, ולתת לו הוראות ברורות תוך התליית הרישיון שלו לפני שקרה המקרה? ואם יש לכם את הסמכות הזאת, אתה יכול לתת לנו סדר גודל של פעולות שנקטתם בהן בשנה האחרונה בהקשר הזה?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אוסיף על השאלה שלך. נניח מקרה היפותטי של אתר שלא שומר כראוי על מאגרי המידע, לא בהיבט של איך הוא אמור לשמור עליהם ולא בהיבט של ההגנות שנדרשות, מקרה היפותטי, ומערך הסייבר הלאומי שעושה את הפיקוח על הנושא הזה מגלה שיש את הליקויים הללו, האם אתם מדברים עם מערך הסייבר? האם יש לכם תקשורת? האם אתם מנהלים איזשהו מגע סדור עם אותו מערך? ואם כן, בהמשך לשאלתו של היושב-ראש, האם במקרה ההיפותטי הזה אתם יכולים אקס אנטה, לפני שהפריצה קורית, להנחות את האתר?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

ואם כן, כמה אתם משתמשים בסמכות הזאת?

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היפותטית כמובן.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

ברשותכם, אני אשיב במענה לשאלת חבר הכנסת הרצנו, בהחלט, אנחנו מקיימים קשר שוטף עם מערך הסייבר, מחליפים מידע ועושים שימוש במידע שמתקבל, גם אנחנו וגם הם. אז בהחלט יש שיתוף פעולה בין הגופים.

רוב הפעילות שאנחנו עושים היא אקס אנטה, היא לא בדיעבד, אני התייחסתי עכשיו לאירוע הגדול של השבוע שעבר. רוב הפעילות שלנו היא אקס אנטה, בהחלט, שאנחנו מאתרים מראש. קודם כול, הרשות פועלת בגישה מבוססת סיכון. יש לנו סקר סיכונים ואנחנו מזהים את המגזרים שבהם הסיכונים גדולים יותר. בחלק מהמקרים אנחנו פועלים לפי מידע מודיעיני על גוף ספציפי ואז אנחנו נכנסים להליך פיקוח, עושים בחינה של הגוף הזה, אוספים את המידע שצריך, תופסים לפעמים מה שצריך, מתשאלים את האנשים. אם אנחנו מגיעים למסקנה שהגוף הזה לא עומד למשל בחלק מתקנות אבטחת המידע, מה שחושף אותו כמובן למתקפת סייבר, לאירוע סייבר, לדלף מידע, אנחנו נותנים הנחיות ברורות ומפורשות מה הגוף הזה צריך לעשות.

צריך לומר ותכף אני אתייחס לזה, שנכון להיום אין בחוק סנקציה על אי עמידה בתקנות אבטחת מידע, וזה פער רגולטורי חקיקתי מאוד מאוד גדול.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

רק כדי לדייק. נכון להיום, ההנחיה שלכם היא בפועל בגדר המלצה לגוף לפני האירוע.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

היא קביעה שהגוף לא עומד בהוראות החוק. זה יותר מהמלצה כי אם מוגשת תביעה אזרחית למשל נגד אותו גוף על בסיס הקביעה שלנו, יש בסיס משפטי.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אבל לכם אין שום סנקציות, לא ענישתיות אבל גם לא הייתי אומר צווי עשה ואל תעשה, יכולת להוציא צווי עשה ואל תעשה לפני האירוע.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

לא, אז אני אגיד ככה. ראשית, על חלק מהדברים אנחנו מוסמכים להטיל קנסות, לא על היבטי אבטחת מידע. יש תקנות אבטחת מידע מ-2017 מאוד מפורטות, מתקדמות, עדכניות, אין עליהן סנקציה. שם אנחנו לא יכולים להטיל קנסות, על דברים אחרים שהגוף עושה בהיבטים של פגיעה בפרטיות, הפרת הוראות אחרות בחוק הגנת הפרטיות שגם אותן אנחנו בודקים, אנחנו יכולים להטיל קנסות. אבל אנחנו כן יכולים, כמו שאמרתי, במקרים שההפרות הן חמורות אנחנו יכולים להתלות את הרישום, אנחנו יכולים לתת הנחיות, אנחנו גם עוקבים אחרי הביצוע שלהן אבל אם אנחנו רואים שההנחיות לא מבוצעות אנחנו יכולים גם כפי שאמרתי להתלות את הרישום או לתת הוראה כשהמשמעות היא שהגוף לא יכול בעצם להמשיך לנהל את מאגר המידע.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

האם משרד המשפטים שוקד על תיקון תקנות אבטחת המידע כדי להקנות היום לרשות את היכולת להטיל סנקציות כבר בשלב המקדים?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

בהחלט. אני יכול לעדכן שאתמול ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שהיא תיקון משמעותי מאוד לחוק הגנת הפרטיות, שכולל בין היתר סמכות של הטלת עיצומים כספיים על הפרת הוראות החוק ותקנות אבטחת מידע, איפה שהיום כפי שאמרתי אין סנקציה בכלל. הצעת החוק הזאת כוללת עדכון גם של ההגדרות בחוק. יושב-ראש הוועדה ציין בפתח דבריו שהחוק הוא חוק בן 40 שנה, וחלק מההגדרות שלו לא עודכנו בעצם מאז. הצעת החוק הזאת מעדכנת את כל ההגדרות המהותיות בחוק, מתאימה אותן גם לסטנדרט הבין-לאומי, לסטנדרט האירופאי, ל-GDPR, ובכך בעצם מתאימה את ההגנה שהחוק פורס אותה בהתאם לסטנדרט המודרני שקיים היום.

אני אוסיף ואתייחס לעוד כמה דברים שהזכרנו כאן. בהקשר לאירועים הספציפיים כמו האירוע של שבוע שעבר, וכאן אני חוזר לדבר על מה הרשות עושה בזמן אמת באירוע כזה, התפקיד של הרשות באירועים האלה הוא קצת שונה. אנחנו לא תופסים את תפקידנו כמי שאמורים לסגור את הפרצה, יש גופים אחרים שעושים את זה – בין במגזר הפרטי ובין מערך הסייבר, ודאי אם זה גוף ממשלתי – הרשות רואה לנגד עיניה את טובתם של נושאי המידע, לקוחות, אלה שנפגעו באירוע.

אנחנו מגיעים מהזווית הזאת. אנחנו גם פותחים בחקירה ומגיעים למסקנות בסוף החקירה, אבל בזמן אמת כשהאירוע קורה, זה מה שאנחנו שואלים את עצמנו.

אחת הסמכויות שיש לרשות והיא הופעלה גם בשבוע שעבר לגבי מספר חברות וגם בעבר - למשל באירוע של פרשת שירביט - זה לחייב חברה שאירע אצלה דלף מידע למסור הודעה לכל הלקוחות שלה: דעו לכם שהמידע לגביכם דלף, מה המידע שדלף ומה אנחנו ממליצים לכם לעשות, למשל להחליף סיסמאות, למשל להתנהל בצורה זהירה יותר. הרבה פעמים אנחנו מגיעים כי לא יוצאת בכלל הודעה ללקוחות, גופים הרבה פעמים לא מעוניינים להודיע ללקוחות שהיה אצלם דלף מידע. במקרים שבהם זה מוצדק אנחנו בוודאי עושים את המהלך הזה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר והתייחסת ספציפית לאירועי שבוע שעבר, האם לפני קרות הפריצה עצמה העברתם התראה למי מהגופים שנפרצו?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

לא היה לנו באירוע הזה מידע שהצדיק התראה כזאת לפני דלף המידע.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מטה הסייבר הלאומי לא העביר לכם שום התראה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תכף נשמע את מטה הסייבר.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אנחנו לא קיבלנו התראה לגבי הגופים האלה שנפרצו בשבוע שעבר לפני הפריצה, נכון. בהקשר לאירוע של שבוע שעבר פרסמנו גם הודעה לכל הציבור שאומרת שכל שימוש, אפילו הורדה של הקובץ שדלף לרשת, עצם ההורדה שלו למחשב האישי של אדם היא עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות שהעונש המירבי עליה הוא חמש שנות מאסר.

מעבר לכך, עבדנו בשיתוף פעולה עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה שפעלה כדי לקבל צו שיפוטי שמורה על חסימת כל האתרים הישראליים, איפה שיש סמכות לבית משפט ישראלי, כל האתרים הישראליים שבהם קיים הקובץ שדלף, גם זה מהלך חשוב שנעשה בהקשר הזה.

אני רוצה להגיד עוד כמה מילים בהקשר לנושאים נוספים שעלו פה. ראשית, הרשות פרסמה מסמך מדיניות בשנה האחרונה לגבי צמצום מידע. זה מתחבר לאמירות הכלליות לגבי המידע שמוחזק על האנשים. יש חובה, וזאת חובה מפורשת בתקנות גם היום, לכל מי שמחזיק מידע אישי לבחון כל שנה האם הוא לא מחזיק מידע עודף. אנחנו באנו ואמרנו: אם בחנת, ואתה בעצמך, בעל המאגר, הגעת למסקנה שאתה מחזיק מידע עודף ולא פעלת, לא מחקת, זאת הפרה של חוק הגנת הפרטיות.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

האם יש היום הגדרה בחוק הישראלי של חובה של מי שמחזיק במידע למחוק את המידע על פי בקשת מוסר המידע ללא תשלום? האם מוטלת היום חובה סטטוטורית? אני מסרתי מידע אישי שלי, רגיש או לא רגיש, לגורם, בין אם הוא ממשלתי ובין אם הוא לא ממשלתי, וזו מסירה וולונטרית, היא לא מכוח הוראת חוק כמו במרשם האוכלוסין שאדם מחויב למסור. האם קיימת היום הסדרה נורמטיבית של החובה של מקבל המידע למחוק את המידע, לרבות הגדרת עבירה אם הוא לא מבצע את העניין הזה, ולא לדרוש על זה תשלום?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

הוראה מפורשת שמחייבת מחיקת מידע, מה שנקרא זכות מחיקה גורפת, לא קיימת היום בחקיקה הישראלית. זה אחד מהנושאים המובהקים שאנחנו פועלים כדי לקדם במסגרת תיקוני החקיקה שאנחנו מקדמים.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אנחנו עכשיו נתעסק עם תיקון 13 שהפך להיות 14, וה-GDPR רובו יגיע אלינו בתיקון 15, והסוף מי ישורנו. האם לא הגיוני שבעקבות מה שראינו בשבועות האחרונים, הדבר הראשון שהממשלה צריכה לעשות – ואני כבר ראיתי איך הממשלה הנוכחית וגם קודמותיה, יודעת לפרסם תזכיר חוק, אפילו חוק-יסוד, להערות הציבור במשך שלושה ימים ולהעביר אותו פה בבליץ של שבוע – האם אתם לא צריכים עכשיו לאלתר ליזום תיקוני חקיקה לאור מה שקרה, ובראש וראשונה לתת כלי בידי הציבור שמסר מידע רגיש לכל מיני אתרים, כלי אפקטיבי לדרוש את הסרת המידע הזה?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

ראשית, יש הרבה מאוד GDPR גם בהצעת החוק שכבר אושרה בוועדת השרים ותגיע בקרוב לשולחן הכנסת. זה לא רק שה-GDPR הוא במה שעדיין צפוי להגיע. הנושא של סנקציות על תקנות אבטחת מידע זה הכלי הראשון במעלה לטעמנו שצריך לקרות כדי להעלות את רמת ההגנה על המידע האישי של הציבור. ברגע שיהיו סנקציות ושתהיה סמכות עיצומים כספיים, והתקנות יהיו משהו שאם לא עומדים בו, כל גוף חשוף לנזק כלכלי משמעותי, אין ספק שרמת ההגנה ורמת הציות לתקנות האלה – שאני אומר, הן תקנות טובות ועדכניות ומודרניות – תעלה. אז בראש ובראשונה זה המהלך הזה.

לגבי מה שיושב-ראש הוועדה ציין, בהחלט. קודם כול, אנחנו שומעים את הערות יושב-ראש הוועדה, אנחנו בהחלט פועלים כדי לקדם גם את זכות המחיקה אבל צריך להגיד שמה שקיים היום, גם היום לפי החוק הקיים יש הוראה שאומרת שאם המידע לצורך העניין לא מעודכן ואדם פנה וביקש לעדכן את המידע לגביו, בעל המאגר צריך לפעול על פי בקשת אותו אדם, אז אין זכות מחיקה אבל יש זכויות נוספות שקיימות כבר היום בחוק ואפשר לממש אותן בעניין הזה.

<< דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה נזק כלכלי משמעותי במונחים של ענקיות טכנולוגיה? מה הסכומים כרגע ומה אתה מציע?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

החוק היום הוא ישן. אמרנו, זה חוק מתחילת שנות השמונים, הסכומים היום הם סכומים נמוכים מאוד שמדברים על אלפי שקלים, בסיטואציות מסוימות עשרות אלפי שקלים. העיצומים הכספיים שנכללים בהצעת החוק שתכף תגיע לשולחן הכנסת מדברים כבר על סכומים הרבה יותר משמעותיים, עיצומים בסך מאות אלפי שקלים ועל הפרה של הרבה יותר הוראות חוק. היום הקנסות מצומצמים רק לעבירות מסוימות.

אז אפשר להגיד, לגבי ענקיות המידע בוודאי שהמשמעות תהיה אחרת, אבל צריך להגיד שרוב אירועי דלף המידע שאנחנו רואים הם לא בענקיות המידע, הם בחברות יותר קטנות מהענקיות שאנחנו מדברים עליהן.

מעבר לכך לגבי מה שעלה כאן באופן כללי, גם לגבי העבודה הבין-משרדית וכו', אני מזכיר שיש צוות, שר המשפטים הורה על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שמטרתו לבחון את כל הרגולציה בנושא הרשתות החברתיות, ההתמודדות, בחינה איזה רגולציה נדרשת כדי להתמודד בעניין הזה ואני מניח שחלק מהדברים יידונו גם שם.

<< דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני זוכרת נכון, גם שר המשפטים הודיע על משהו די דומה.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

כן, זה מה שאמרתי.

<< דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה. שר התקשורת, אני מתנצלת. שר התקשורת הודיע גם על משהו דומה, חוץ משר המשפטים, או שאני טועה.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

נכון. יש הודעה ברוח הזאת. לגבי מה יהיה היחס בין שני הצוותים אני מניח שזה ילובן כשהצוותים יוקמו, זאת לא שאלה שאני יודע לענות עליה היום.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

ברשותך, עורך הדין אידלמן, אנחנו מקיימים דיון כללי ולאט לאט בחסות האירועים של שבוע שעבר, הוא ככה מתמקד בתחום מסוים, תכף נשמע גם פריסה יותר רחבה.

קרה פה רצף של אירועים. בית חולים הלל יפה עדיין מתפקד ללא תשתיות האינטרנט שלו, אז הם עושים עבודה הרואית אבל אין ספק שזה פוגע באיכות הטיפול. זה די טריוויאלי, הם לא עושים את זה מתוך רצון כשהם עדיין תשתיות אינטרנט מכובות. יש לנו את האירוע משבוע שעבר שהגיע לכותרות סביב אתר כזה או אתר אחר, זה לא משנה, הנזק הוא מערכתי. עדיין הציבור לא בדיוק יודע מה אירע בפרשת שירביט, מה עוצמת הנזק שם.

אני מתעקש על שתי שאלות. אחת, מה מבחינת הרשות להגנת הפרטיות - שהיא בסוף הכתובת המרכזית מבחינת הפגיעה בזכות לפרטיות, לא בהיבטים אחרים של ביטחון לאומי, שזה מערך הסייבר - מה הצעדים המיידיים שאתם מתכוונים לנקוט בהם, לא ברמה של יידוע הציבור אלא מה הפערים הרגולטוריים שאתם מתכוונים לסגור באופן מיידי בעזרת הבית הזה או בעזרת הממשלה? מה השינוי בדפוסי העבודה שלכם לנוכח כנראה איום מתקפות הסייבר?

הדבר השני שאני מבקש להבין זה מהי שיטת העבודה המקדימה, מה דרך העבודה שלכם היום עם מערך הסייבר הלאומי. האם בסופו של דבר מערך הסייבר הוא זה שאמור לזהות את האיום בפריצה ואז אתם מקבלים צי"ח והולכים ובודקים את היבטי הגנת הפרטיות באותם יעדים, איך זה עובד? אתם מקבלים התראות, לא מקבלים התראות? האם אתם בודקים את רמת ההגנה? כשאתם באים ובודקים את רמת הסיכון לפרטיות אתם בודקים את רמת ההגנה, את ה-Firewall מפני פגיעה של האקרים? אתם פונים למערך הסייבר שיעשה? מה שיטת העבודה היום של ממשלת ישראל על כל זרועותיה בהגנה על המידע האישי שלנו שנמצא בידי אתרים לא ממשלתיים? תכף נשאל אתכם או יותר נכון את המועצה מה קורה ביחס למה הערכתכם לגבי המידע שלנו שנמצא באתרים ממשלתיים, אבל כרגע מה קרה בשנה האחרונה, איך שיניתם את שיטת העבודה שלכם?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

לגבי השאלה האחרונה של כבוד היושב-ראש, ברשות ישנה המומחיות הטכנולוגית ואנחנו בוחנים בעצמנו מה מצב אבטחת המידע. בכל גוף שאנחנו נכנסים אליו אנחנו בוחנים את זה טכנולוגית, בוחנים את זה משפטית, מגיעים למסקנות, נותנים הנחיות ברורות לאותו גוף. אנחנו לא תלויים במערך הסייבר לצורך בחינה של גוף פרטני. לנו יש את הסמכויות, את הידע ואת היכולת לעשות את זה.

יש בינינו חילופי מידע עם מערך הסייבר. מטבע הדברים, כמו שני גופים שעוסקים באותו נושא, הוחלף מידע מודיעיני. אנחנו מעבירים להם, הם מעבירים לנו, אבל בוודאי שאין תלות. כשאנחנו נכנסים לגוף מסוים אין תלות במערך הסייבר לצורך השלמת הטיפול, המשך הטיפול ובפן המקצועי של הרשות.

מעבר לכך, הרשות פועלת מעבר למידע ספציפי שאנחנו מקבלים – בין אם זה תלונות מהציבור או מידע מודיעיני כזה או אחר לגבי גופים ספציפיים שאנחנו נכנסים אליהם – הרשות כמו שאמרתי פועלת לפי סקר סיכונים, אנחנו מזהים מגזר שיש בו סיכון מוגבר ונכנסים לשם.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

איזה מגזרים בדקתם בשנה האחרונה?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אני בדיוק מגיע לזה. אחד מהדברים שהרשות עושה זה מכסה מגזר שלם. אנחנו שולחים – זה נקרא פיקוח רוחב – אנחנו לוקחים מגזר שלם, למשל התחלנו את זה עכשיו במגזר בתי החולים, עוד לפני אירועי הלל יפה, ההחלטה התקבלה עוד לפני, החלטנו שמגזר בתי החולים זה מגזר שאנחנו בודקים השנה. שלחנו שאלון רוחבי אחיד לכל בתי החולים בישראל - במובן הרחב של בתי חולים, לא רק בתי החולים המוכרים, נגיד ככה, גם מוסדות גריאטריים וכו' - מקבלים תשובות לשאלון הזה, על בסיס זה אנחנו גם נותנים הנחיות תיקון ליקויים ספציפיים לבתי החולים לפי הפערים שאנחנו מזהים בשאלון ואנחנו גם מקבלים תמונת מצב מגזרית שעל פיה אנחנו מחליטים שזה מגזר שאנחנו צריכים למקד בו יותר את מאמצי האכיפה האחרים שלנו.

ההליך הזה של פיקוח רוחב הוא הליך שבסופו אין סנקציה נגד הגופים הספציפיים כי אנחנו יוצאים למגזר שלם. יש לזה יתרונות וחסרונות, אבל מספרים לנו הגופים עצמם מה קורה אצלם בפנים ועל בסיס זה אנחנו מחליטים אם לנקוט הליך אכיפה, שכן יש סנקציה בסופו. הרשות גם מפרסמת את הדוחות שלה על המגזרים האלה, הכול זמין באתר הרשות, דוחות מפורטים ואפשר לפיהם לראות מה המצב בכל מגזר. ככה אנחנו מגיעים לסדר גודל של 250 הליכי פיקוח בשנה במגזרים שונים. עכשיו בין היתר אנחנו מתמקדים למשל במגזר בתי החולים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתרי היכרויות עשיתם?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אתרי היכרויות זה לא מגזר שכיסינו, אבל מועדוני לקוחות זה מגזר שכיסינו, חברות תקשורת.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חושב שיש מידע רגיש באתרי היכרויות?

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

אתרי היכרויות זה אולי צריך להיות יעד להליכי פיקוח ספציפיים, שכן יש בסופם סנקציה אבל הכוונה פה היא לכסות מגזרים גדולים, מגזרים שלמים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ראובן, אני רוצה לחדד את ההערות של היושב-ראש. התיקון שהבאתם ואושר בוועדת שרים נוגע בעיקר לעיצומים הכלכליים, זאת אומרת להגברה ממאות ואלפי שקלים למאות אלפי שקלים.

מה שאני תוהה זה האם אתה סבור או אתם סבורים שההתנהלות שלכם עד כה הייתה בסדר, האם התקשורת שלכם, סדורה או לא סדורה מול מערך הסייבר, הייתה מספקת? האם הפיקוח שלכם – בין אם זה מחסור בכוח אדם או מחסור אני לא יודע במה – מספק? ובעיניי ובעיני היושב-ראש, אני חושב שהתשובה היא לא ולא ולא.

אני אומר שוב, אני חוזר על אמירתי בתחילת הדיון, המצב הנוכחי הוא בלתי מתקבל על הדעת. עכשיו אתה תגיד מה צריך לקרות כדי שהוא יתקבל על הדעת כי הזכות לפרטיות היא לא דיון אקדמי. מדובר פה בבני אדם, זו סוגיה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל והמצב היום לא טוב, אז אני רוצה להבין ממך מה צריך לקרות כדי שהוא יהיה יותר טוב. האם אתה סבור שהמצב הוא טוב? לשיטתך כן. אתם עושים 250 פיקוחים, אתם עוברים סקטורים, הכול בסדר, אבל המציאות של השבוע שעבר מוכיחה לנו שהיא לא בסדר.

אני מבקש שתגיד – וזה מה שהיושב-ראש ביקש ממך לומר – מה בעיניך, חוץ מלהעלות את העיצומים הכלכליים, את היכולת להטיל עליהם במגוון של עבירות את הסכומים, מה עוד צריך לקרות? האם אתה צריך עוד כוח אדם? האם אתה צריך להכניס עוד תיקונים ספציפיים לגבי היכולת למחוק מידע כדי להגן על אזרחי ישראל בסוגיית הפרטיות?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אני רוצה לחדד כי אני רוצה לשמוע גם דוברים אחרים. אנחנו נקיים על הסיפור הזה דיון מעקב מהר מאוד.

הייתי אומר כך. הציפייה שלנו היא לשמוע מכם – אחרי כל מה שקרה כאן בשבועות האחרונים – תוכנית פעולה חדשה של הרשות, שבאה ואומרת, מה שהיה הוא לא שיהיה. באנו בדברים עם משרד האוצר, עם משרד המשפטים שהוא המשרד הממשלתי של הרשות, עם מערך הסייבר, אנחנו היום מזהים 10,000 אתרים ישראליים - הרי אין פה מיליוני אתרים - 10,000 אתרים ישראליים שהם ברמת סיכון, או בגלל רגישות המידע או בגלל היקף המידע, הנה תוכנית שלנו לבדוק מה רמת אבטחת המידע בכל אחד מהאתרים האלה. אם צריך כרגע להעניק לכם סנקציות שאין לכם בידיים, אז אני אומר עוד פעם, הכנסת יודעת לעשות מהלכי חקיקה מאוד מאוד מהירים. לא יכול להיות שהם יהיו רק מוקצים לטובת יציבות קואליציונית. גם הגנה על זכויות מצדיקה מהלכי חקיקה מהירים.

אז אני חייב לומר עוד פעם. אני ישבתי אתכם, אני מעריך את העבודה שלכם, טוב שאנחנו יוצאים מאיזושהי תקופת קיפאון עם תיקוני החקיקה, ברור שצריך לעשות פה מהלך חקיקתי רחב, זה לא דבר שיקרה בן לילה, אבל מה צעדי החירום? ישראל נמצאת תחת מתקפת סייבר מתמשכת. זה ברור לכולם, לא צריך להיות ראש אמ"ן בדימוס בשביל להבין שאנחנו נכנסים לעידן חדש בהקשר הזה.

מה תוכנית החירום של הרשות להגנת הפרטיות? האם מערך הסייבר שותף לתוכנית החירום הזאת? זה מה שצריך כרגע. אישרנו תקציב שבוע שעבר. מה הסעיף בתקציב שאומר, הנה אנחנו יודעים שיש פה מצב חירום והולכים לטפל בו? אם אתה רוצה להתייחס, בבקשה כי אנחנו נעבור הלאה, ואני אומר, אנחנו נקיים דיון ספציפי בתקופה המאוד קרובה סביב שאלת קיומה של תוכנית חירום של הממשלה לטיפול ברמת אבטחת המידע של אתרים רגישים, מבחינת היקף המידע ומבחינת תוכנם. התייחסות אחרונה ונעבור למועצה להגנת הפרטיות.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

הצעת החוק שמונחת עכשיו – שאמרתי, ועדת השרים אישרה ותכף תגיע – זה לא בין קנסות של 10,000 לקנסות של 100,000. הצעת החוק הזאת היא שדרוג דרמטי בסמכויות האכיפה של הרשות. אם אתם שואלים אותי, שאלתם, מה הדבר הכי דחוף שצריך לקרות - קביעת סנקציה בחוק על תקנות אבטחת מידע. זה לא עניין של סכומים, זה משהו שהיום לא קיים בכלל.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

איל, זה מחייב את תיקון החוק או שזה כבר נמצא היום בהסמכה של השר?

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

תכף אני אתייחס בצורה מסודרת. בהצעת החוק יש את החלק הזה. הוועדה תריץ את זה, אנחנו נשמח להירתם להפוך את זה לחקיקה מאוד מאוד מהירה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

ברור. וזה מבחינתכם הכלי המרכזי, נקרא לזה בתוכנית החירום הנוכחית.

<< אורח >> ראובן אידלמן: << אורח >>

הדחוף ביותר והמרכזי, בדיוק.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אנחנו נבקש מכם בדיון הבא – אנחנו נעשה את שלנו מבחינת הטיפול ביכולת הזאת לסנקציות. אתם תצטרכו לומר לנו דברים יותר קונקרטיים מאשר ישנו את הסנקציות. מה תוכנית העבודה שלכם? א', כמה אתרים להערכתכם? זה דבר שאנחנו נבקש מכם לבוא עם תשובה לוועדה. כמה אתרים מבחינתכם במדינת ישראל היום – ממשלתיים או שלטוניים ופרטיים – אתם מגדירים אותם כאתרים רגישים או אתרים בצי"ח מרכזי שלכם, ומה אתם מתכוונים לעשות עם אותם אתרים? האם אתם הולכים לדגום? האם אתם הולכים לבדוק את אבטחת המידע בכל אחד מהאתרים האלה? מה תוכנית העבודה שלכם לאור התרגשות מתקפות סייבר על אתרים שלטוניים ועל אתרים פרטיים רגישים במדינת ישראל?

תודה, עורך הדין אידלמן. בבקשה, גברת פודמסקי, יו"ר המועצה להגנת הפרטיות. אני גם אשמח אם תאמרי שני משפטים על המועצה ותפקידיה ואיך אתם רואים את הנושא. אתם הגוף המייעץ לממשלה, אם אינני טועה, אז תיטיבי את ההגדרה.

<< אורח >> אורית פודמסקי: << אורח >>

שלום לכולם. למעשה, המועצה היא גוף מאוד ייחודי משום שחברי המועצה ממונים על ידי שר המשפטים. יחד עם זאת, הנציגים שהם חברי הוועדה הם נציגים מהאקדמיה, מהחברה האזרחית, מהמגזר הפרטי, יש לנו גם נציג שהוא עובד המדינה, משרד המשפטים, יושב פה איתנו, אבל ברמת העיקרון אנחנו עוסקים בייעוץ, גם לשר המשפטים ולמשרדי הממשלה בנושאי פרטיות, זו המומחיות של הוועדה הזו. חברי הוועדה באים מתחומים דיסציפלינריים שונים - גם עולם המשפט, גם עולם המחשוב, גם טכנולוגיה, תקשורת, חברה, תחומים שונים - ובעצם התקשורת הראשונית שלנו עם הכנסת היא שאנחנו מגישים לוועדה הנכבדה הזו דוח שנתי של הרשות ובמסגרת ההגשה הזו אנחנו מחווים את דעתנו ואת הנקודות החשובות שאנחנו רואים אותן כרלוונטיות במסגרת המלצות והדגשים של המועצה איך ניתן ומה צריך לעשות כדי להסדיר ולקדם את נושא הפרטיות.

כמו שאדוני היושב-ראש אמר, המסגרת המשפטית של הפרטיות בישראל היא רחוקה מאוד מאוד מהרצוי והיא מפגרת בהרבה אחרי המקובל בעולם, אני חושבת שמה שאנחנו רואים כאן בימים אלה זה תוצאה של ההזנחה הזו, והיכולת לשפר את הפעילות של הגופים האלה – אנחנו מלווים את הרשות בפעילות שלה, לא באופן שוטף ויומיומי אלא במפגשים שבהם אנחנו מנסים להבין את התהליכים ולהציע הצעות, אנחנו גם עובדים עם ייעוץ וחקיקה במקביל, ואם כבודכם יסתכלו בדוחות שאנחנו מגישים, במכתבים שלנו, אנחנו שמים הדגשים על דברים ספציפיים שבראשם חקיקה. בלי חקיקה עדכנית, מאוד מאוד קשה לגופים לבצע את העבודה שלהם. זה המצב. בין הבנה מה לא בסדר לבין היכולת לתקן את זה ניצבת החקיקה והסמכויות של החקיקה. ללא סמכויות אכיפה, נעשים הסקרים, מתגלים הכשלים, ושם פחות או יותר העניין נעצר, אז זו בעיה אחת.

אדוני שאל מה הפערים בחקיקה וברגולציה בין המצב הקיים למצב הרצוי. במכתבים שלנו אנחנו מנסים מפעם לפעם לתת highlights. נמצא איתי חברי, עורך דין דן אור-חוף מהמועצה ואני אבקש ממנו שיציג את הנקודות האלה, ברשותכם.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

בסדר גמור. בבקשה. אני מבקש רק הצגה בקצרה כי אנחנו עושים סבב. אני כן מבקש מהמועצה להעביר לוועדה פירוט של עמדתכם ביחס לצעדים או לפערים החקיקתיים והרגולטוריים, וכמובן כל צעד נוסף שאתם חושבים שאנחנו צריכים לבצע. בבקשה.

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

אנחנו בהחלט נשמח לעשות את זה. אני חוזר במילה על מילותיה של חברתי היושבת-ראש שלנו. המועצה באופן כללי מקדמת את רפורמת החקיקה בתחום הגנת הפרטיות בברכה. צריך בהחלט לחדש, לעדכן, צריך בוודאי לייצר ודאות טובה יותר גם לפרט וגם לארגונים ולמוסדות ממשל ולחברות בתחום הזה ולהביא את החקיקה הישראלית בתחום הזה למאה ה-21.

יחד עם זאת, אדוני, וזה נוגע לעניינים יותר פרקטיים, המועצה מוצאת לנכון להעיר שנושא הדין המהותי נעדר כרגע מהצעות החוק שתגענה בפני הוועדה, וזה פער מדאיג, אדוני, מה שאולי ייקרא תיקון 15 יום אחד, והוא עדיין לא קיים.

אני רוצה לגעת בשתי דוגמאות פרקטיות ולהתמקד בהן כדי להדגיש ולהמחיש את הפער הזה שהוא קשור בטבור שלו לסיכונים הגדולים או לאי ההיערכות הנכונה גם של גופים פרטיים ואולי גם של גופי ממשל לנוכח הסיכונים שכרוכים בניהול של מידע אישי.

נקודה אחת שחסרה בחקיקה שלנו, אדוני, וחסרה גם בהצעות החוק, זאת החובה לקיים סקרי סיכוני הגנת פרטיות לפני הקמת מאגר חדש, לפני הקמת פעילות חדשה שכרוכה בניהול של מידע אישי. קיימות מתודולוגיות מסודרות איך מבצעים סקר סיכונים בתחום של הגנת הפרטיות כדי להעריך בצורה מדויקת, טובה, מתודולוגית, מה הסיכונים שכרוכים בפעילות הזאת או בהקמת מאגר, ובהתאם לזה למצוא את הפתרונות שנדרשים לצורך הפעילות הזאת.

אדוני הזכיר את ה-GDPR. הדרישה לקיים סקרי סיכונים כאלה ב-GDPR היא חוק, היא דרישת חוק. בחוק שלנו אין דבר כזה, יש המלצה של הרשות להגנת הפרטיות בנושא, ההמלצה הזאת איננה מחייבת. הדרישה הזאת או המתודולוגיה הזאת, שהיא מתודולוגיה מודרנית וקיימת היום כבר בהרבה דברי חקיקה מהסוג הזה בעולם, לא קיימת בהצעות החוק שמונחות כרגע על הפרק, וזה פער שבעיני המועצה הוא פער גדול.

הפער השני, כדוגמה אדוני, זה הקמת פונקציה ארגונית שנקראת ממונה על הגנת מידע או ממונה על הגנת פרטיות.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

זאת לא הרשות?

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

לא, אדוני, בפירוש לא. אנחנו מדברים על פונקציה, על בן אדם שיושב בתוך ארגון.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

אתה מדבר בתוך הארגונים, סליחה.

<< אורח >> דן אור-חוף: << אורח >>

בתוך הארגון, ומנהל את היבטי הגנת הפרטיות. זה בוודאי רלוונטי לאותם ארגונים וחברות שמנהלים מאגרים גדולים או מאגרים רגישים במיוחד. התפקיד הזה הוא תפקיד שהוא כבר נפוץ בעולם, הוא תחת חקיקה, הוא קיים – שוב, ב-GDPR הוא דרישה בחוק – אצלנו זאת המלצה שקיימת של הרשות להגנת הפרטיות, המלצה לא מחייבת. זה לא חלק מהצעות החוק היום.

אלה שתי דוגמאות. אם הייתה דרישה כזאת בחוק וארגונים היו גם ממנים אימא או אבא בדמות של ממונה כזה, שיעשה את העבודה מבפנים וינהל אותה כמו שצריך ויקיים וינהל סקרי סיכונים כמו שצריך ובצורה טובה לפני כל פעילות חדשה, רמת הסיכון שהייתה כרוכה בניהול מידע הייתה בהחלט יורדת או מנוהלת בצורה ראויה. זה לא קיים וזה משהו שאנחנו חושבים, בשם המועצה כמובן, אנחנו חושבים שבהחלט צריך להכניס את זה כאן ועכשיו ולא להמתין לעתיד עם זה.

אני אומר עוד מילה, אדוני, וזה שאנחנו כמובן סבורים שלוועדה הנכבדה יש תפקיד מפתח בקידום החקיקה. חלק מהצעות החוק שמונחות כרגע לקראת תהליך חקיקה הונחו לפני הרבה שנים בפני הוועדה הזאת ולצערנו לא קרה עם זה כלום.

אנחנו שמחים על כך שאדוני ציין שקידום החקיקה בתחום הגנת הפרטיות יהיה במוקד העשייה של הוועדה במהלך 2022, ואנחנו במועצה כמובן נשמח לסייע ולעזור ככל שנדרש. תודה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

תודה. תודה על הדברים החשובים. אנא, שלחו לנו את העמדה של המועצה לגבי פערי החקיקה. אנחנו נעבור למשרד המשפטים, עורך הדין זנדברג. א', נשמע ממך כמובן את התוכנית שלכם בתחום. אחד הדברים שאני מבקש ממך כן להתייחס אליהם זה האם לאור מה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים לא ראוי להכניס לתוך תיקון מס' 14 מרכיבים שאולי חשבתם לעסוק בהם בתיקונים הבאים, אבל הם מחייבים כן חשיבה מחודשת, ואז במסגרת הדיונים בוועדה הוזכר פה אלמנט אחד – אני עוד לא יודע אם זה הדבר המרכזי שנדרש.

האם לא צריך לצמצם את לוחות הזמנים של החקיקה כדי להעמיד במהירות את מירב הכלים להתמודדות עם הנושא הזה?

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

תודה רבה, אדוני. אני אתייחס גם לנקודה הזאת, אנסה ללכת כסדר הדברים. אתייחס לדברים שעלו כאן קודם. ראשית, גם אני מברך כמובן על הדיון. כל דיון בדיני הגנת הפרטיות הוא מבורך, גם אם אולי כחלק מזה כמובן יש ביקורת ופיקוח על הממשלה, זה באמת מבורך כי זה מסוג הנושאים שלא זכו לצערנו - אני יכול להגיד לאורך ההיסטוריה, לא לוועדה מסוימת - להתייחסות מספקת.

אני חושב שעלו פה הרבה מאוד דברים, אולי כדאי להבחין ביניהם כי הנושא של פרטיות הוא נושא מורכב, זו זכות אדם. קודם כול, זו זכות אדם, זוכה בעצם לפירוט הארוך ביותר, הרב ביותר בחוק-היסוד, אבל בעוד שברור למה זו זכות אדם כהגנה אל מול השלטון, זו גם זכות שיש לה משמעות, ובימינו אולי הרבה יותר – או לא הרבה יותר – לא פחות - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>

באותה מידה.

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

לא פחות גם ביחסים בין פרטים וביחסים בין פרט לתאגיד. יש תאגידי ענק שהכוח שלהם בהקשרים מסוימים הוא דומה לכוח שלטוני, ויש איזשהו משהו מעט מתעתע כי בעוד שזכויות אדם בדרך כלל הן לא נתונות בוויכוח, יש איזונים כאלה ואחרים, לגבי הזכות לפרטיות הרבה פעמים יש שאלה על עצם קיומה של הזכות.

מאיפה זה נובע? זה נובע מכך שאנשים פועלים כאזרח מול השלטון אבל גם כצרכן מול החברות שמספקות שירותים, ואנשים מתרגלים – אני מדגיש את זה, זה גם עניין חינוכי תרבותי – אנשים מתרגלים בעצם לחשוב שכבר אין פרטים. אומרים לי, הפרטיות מתה – השתמשו בזה אפרופו השם החדש – אני שמח שהדיון הזה מוכיח שהפרטיות לא מתה, אבל אנשים מתרגלים לחשוב שפרטיות מתה ולכן הם לא מצפים בכלל ואומרים, מה זאת אומרת, זה לא פוגע לי בפרטיות, מקום שברור שיש פגיעה בפרטיות כי הם מניחים שכך מתייחסים אליהם אז זה בסדר שכולם יתייחסו כך למידע אודותם, וכדומה.

יש היבטים נוספים שהופכים את הזכות לפרטיות אני חושב למאוד חשובה ורגישה ואני מבין שאדוני רוצה שאני אקצר, אבל בכותרות, בשונה מזכויות אחרות, גם הפגיעה בהן הרבה פעמים היא נסתרת. אם מישהו משפיל אותי, פוגע בי, נכנס אליי לדירה שלי, אז ברור שהוא פגע בי ואני יכול למחות על כך, אבל הגנת פרטיות נעשית גם בצורה נסתרת וגם בידי מי שפוגע בלי שאני בכלל יודע, היא הרבה פעמים בלתי הפיכה מרגע שהתפרסם מידע וכדומה אז אי אפשר לדעת.

כאמור, יש גם מחלוקת אם יש פרטיות, אין פרטיות, יסוד ההסכמה שהוא חמקמק – פגעו בי אבל הסכמתי אז בעצם לא פגעו בי, שאלות מורכבות שעולות וזה כמובן משפיע על השיח ואיך אנחנו אמורים גם כוועדה כאן בכנסת וגם אנחנו כממשלה, שמנסים להביא את ההצעה.

אני עדיין מציע להבחין בין פגיעות במאגרי מידע, פגיעות ששם אין מחלוקת שהן רעות, שם יש רעים וטובים ברורים, זה סוג אחד של בעיות ולכן גם סוג אחד של מענים. כמובן שמי שמחזיק את המידע צריך להתגונן ולמנוע את זה ולא תמיד הוא רוצה להשקיע בכך את המשאבים ולכן זה קשור גם למה שאמר עורך דין אידלמן מבחינת הגנת הפרטיות אבל זה עדיין תחום אחד, והתחום האחר הוא מקום שבו גופים, גורמים – בין אם גופים ממשלתיים ציבוריים ובין גופים עסקיים ופרטיים אחרים – עושים פעולות של עיבוד מידע, שיש מחלוקת אם הן חוקיות או לא חוקיות, לגיטימיות, לא לגיטימיות. אלה גופים נורמטיביים, הם לא באים ובחשכת הליל פורצים למישהו, ואז עולות שאלות שהיושב-ראש הזכיר קודם, שאלות של איזונים – מה מותר ומה אסור ואיך אנחנו מקפידים שמי שיחליט מה מותר ואסור זה מי שהוא נושא המידע, המידע אודותיו, ומתי ואיך, השאלות הן לא פשוטות אבל הן קיימות וצריך לזכור את זה.

אני חושב שהדיונים שונים וגם עלו פה חלק מחברי הכנסת שלא נמצאים כרגע אבל הזכירו את שאלת הרשתות החברתיות ופגיעה ברשת, גם זאת שאלה, הצוותים שהוקמו, זו כבר שאלה מסוג אחר. העובדה שמשתמשים ברשת החברתית כד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]