פרוטוקול מספר 579, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 03/03/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 579

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> 1. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

מתן כהנא – מ"מ היו"ר

קארין אלהרר

טלי גוטליב

יואב סגלוביץ'

אורית פרקש הכהן

גלעד קריב

אפרת רייטן מרום

חברי הכנסת:

מירב כהן

משה סעדה

יוסף עטאונה

מוזמנים:

אביטל סומפולינסקי

–

עו"ד, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים גאל אזריאל

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית צוריאל

–

עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים רחל ספירו

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נטע שפירא

–

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנית אברהם בכר

–

עו"ד, הנהלת בתי המשפט

ענת מאור

–

חברת כנסת לשעבר

אברהם יעקב

–

שופט בדימוס

עמיר פווקס

–

חוקר בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

גיא לוריא

–

עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר אלעד גיל

–

ראש המחקר בתכלית - המכון למדיניות ישראלית

טמיר בר

–

רכז מדיניות ציבורית - המכון למדיניות ישראלית

דבי גילד חיו

–

עו"ד, קידום מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל ורד זייטמן

–

יועצת לראש לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

סתיו לבנה להב

–

עו"ד, מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה למען איכות השלטון בישראל יסכה בינה

–

עו"ד ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, התנועה למשילות ודמוקרטיה ריקי שפירא רוזנברג

–

עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ג'נט ברג

–

אזרחית

עופר לפידות

–

תא"ל, 555 פטריוטים

דן ישראלי

–

רכז אזרחות בתיכון עין כרם

שי גליק

–

מנכ"ל, בצלמו

ד"ר מזל חופי

–

פנסיונרית

איריס שפירא

–

חזית פרלמנטרית

בני פרץ

–

פעילות חברתית

גיל דיקמן

–

משפחות חטופים

מירב בנדר ספדיה

–

מטה חטופים

נועה רחמים

–

משפחות חטופים

חגי אנגרסט

–

משפחות חטופים

אופיר אנגרסט

–

משפחות חטופים

מירב רחמים אנגרסט

–

משפחות חטופים

מיכאל מור

–

פורום תקווה

אלי מור

–

פורום תקווה

שמעון אור

–

פורום תקווה

אמיר השכל

ייעוץ משפטי:

ד"ר גור בליי

ניצן רוזנברג

אפרת חקאק

צוות הוועדה:

איל קופמן, מנהל

אבירן יחזקאל

הודיה שאול

רישום פרלמנטרי:

אסתר מימון

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023, כ/947 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3), כ/947 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023. נמצאים איתנו, כבכל יום שני מהמשפחות. גיל, בבקשה, אתה ראשון הדוברים.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

בוקר טוב, אנחנו נמצאים עכשיו ביום ה-514 לישראל. אני בן דודה של כרמל גת, שנרצחה בשבי חמאס. היום ה-42 היה רק לפני יומיים. הגענו לנקודת הכרעה, אבל חטופים לא חוזרים יותר. היה אמור להיות משא-ומתן שהתחיל ביום ה-16, הוא לא התחיל, אין שלב ב', אין הארכת שלב א', אין שום דבר.

הגענו לנקודה שבה צריך לבחור מה קודם, מאוד פשוט – חטופים או חמאס? מה קודם? מה יותר חשוב? לא רק מה יותר חשוב, אלא מה יותר דחוף. ברור שהחטופים – את החטופים אפשר להחזיר עכשיו, לטפל בחמאס אחר כך. חטופים מיד וחמאס אחר כך. כי אם נחזיר את החטופים, נוכל לטפל בחמאס כמו שלא טיפלנו קודם לכן, לא יהיו חטופים בשטח שיפריעו לעבודת צה"ל. אבל אם נחליט שקודם אנחנו מטפלים בחמאס, אנחנו יודעים שזה ייקח שנים, שנים של מלחמה, ובזמן הזה החטופים לאט-לאט יאזלו אחד אחרי השני. ואם תשאלו אותי, איך אני יודע, זה מה שקרה לבת דודה שלי. היא נרצחה בשבי חמאס כי החליטו לטפל קודם בחמאס ובחטופים אחר כך. בשביל כרמל זה כבר מאוחר. בשביל כל החטופים שעדיין שם, בשביל מתן, בשביל אלון, בשביל ענבר, בשביל תמיר – חטופים מיד ובחמאס נטפל אחר כך. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, גיל. אופיר, בבקשה.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

אני אתן לבת דודה שלי את זכות הדיבור.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

שלום. אני בת דודה של מתן אנגרסט. עוד יום שאנחנו בכנסת. עוד יום שקמתי לבוקר שהלב שלי בעזה, ואני לא מבינה למה אני עדיין יושבת פה ומתחננת על החיים של בן דוד שלי, שהוא כבר היה אמור להיות פה לפני 514 ימים. אני יושבת פה ומדברת מולכם, ואני לא מאמינה שאני מחזיקה את התמונה שלו עדיין. זה נראה לי הזיה. למה אני צריכה עדיין להילחם על הבן דוד שלי? למה הם צריכים להילחם על האחים שלהם?

אני מדברת. אתה יכול להסתכל עליי? זה לא נעים לי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מתנצל שזה לא נעים לך, אבל אני מנסה גם לנהל ועדה תוך כדי. אני מקשיב לכל מילה שאת אומרת.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

החטופים שם, הם לא יכולים לנהל שום דבר. הם בינתיים עסוקים בהישרדות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה, תדברי. אני מבקש שלא תנסי תוך כדי גם להגיד לי מה לעשות. אני מצטער. אני מנסה שכל מי שפה ומבקש לדבר, לתת לו לדבר ומשפחות שבדרך.

<< אורח >> אמיר השכל: << אורח >>

זה לא מעניין אותו.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

כן, אני כבר הבנתי את זה. זה לא משהו שמעניין. אני רוצה להשמיע את מתן רוצה לחזור הביתה. זה משהו שחשוב לי שישמעו.

(השמעת הקלטה – נתניהו, אתה חייב-חייב לעשות את ההחלפה הזאת בין האסירים בישראל לאסירים פה. אני מאוד רוצה לראות את המשפחה ואת החברים שלי. זה מאוד חשוב. אני חושב שאתה מסוגל לזה, צריך לרצות. אני סומך עליך. אתה יכול לעשות את זה, אני מקווה שכמה שיותר בקרוב.)

מתן מתחנן על החיים שלו. תעשו הכול כדי להחזיר אותו. אני לא רוצה לבוא לפה שוב. זה הדבר הכי נורא בעולם לבוא ולהתחנן על החיים שלו. הוא חי, ואני מאוד מקווה שהוא יחזור חי. אם אתם תעשו את שלב ב', כמו שחתמתם על העסקה – אתם חתמתם על העסקה הזאת – אז תמלאו את ההבטחה שלכם ותחזירו אותו ותמשיכו את שלב ב', כי הוא יחזור בפעימה הראשונה, הוא לא יחכה לסוף. אין לו ימים לחכות, אין לאף אחד מהם עוד זמן לחכות. אין להם זמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, נועה.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

אני האחות של מתן. בספק אם הייתם יודעים מי זה אם לא היו פה כל האפקטים מסביב. לפני שנה הגעתי לכאן וסיפרתי שהחלום שלי זה להעלות פרופיל ולהתגייס לשירות משמעותי. דרשתי שתעשו הכול בשביל שאני אחזור בשלום, ולפני שאני אחזור, שהאח שלי יחזור. הגיע אוגוסט האחרון, אני התגייסתי, והאח שלי עדיין לא חזר.

לפני חודש וחצי חתמתם על עסקה אמיצה, עסקה שתחזיר, אומנם חלק מהחטופים, והייתם צריכים להחזיר את כולם, אבל זה לא קרה. באותו בוקר הייתי בבסיס וקרסתי. חזרתי הביתה, אמרתי לאימא שלי: אימא, למדינה כזאת אני לא הולכת לחזור להילחם עליה. אין לי מה להילחם במדינה שלא נלחמת על האזרחים שלה.

כמובן אחרי יומיים כבר חזרתי כי אלה הערכים שלי. ואני שואלת, איפה הערכים שלכם? איפה הערכים שלכם להחזיר חייל פצוע? איפה הערכים שלכם להחזיר אזרחים שנחטפו מהבית שלהם? איפה הערכים שלכם להחזיר חללים שבקרוב כבר לא יהיו חללים, הם יהיו נעדרים. אני דורשת מכם, לכם יש את המקום לקום ולהגיד: די. די לסיוט הזה שאתם עוברים, די לסיוט הזה שאנחנו עוברים, די לסבל הזה.

אתם יודעים מה קרה ב-1945? ב-1945 הייתה שואה, לא הייתה מדינה, לא היה להם מי שיהיה גב לאנשים שנספו שם, ועכשיו יכול להיות גב, ובמקום לתת להם גב, אתם נותנים להם סכינים בגב. די, תצילו אותם.

מתן הוא לא אזרח סוג ב', מתן הוא חייל שנשלח באותו בוקר להילחם, להציל אזרחים, להציל חיים, להציל אתכם, להציל אותנו, ואיפה אתם שתצילו אותו? תפסיקו את זה כבר, תפסיקו את הסיוט הזה שלנו, תפסיקו את הסיוט שלכם. די כבר.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

נראה לי שרוב האנשים כאן לפחות מכירים את הפרצוף שלי. אני האח של סמל ראשון מתן אנגרסט. אתמול פתחתי את היומן של האח שלי בחדר, יומן שהוא רשם בזמן הצבא, וביומן הוא רושם לעצמו מהי התמודדות בשבילו. הוא רשם: התמודדות בשבילי היא לעמוד באתגר בלתי צפוי, שבא פתאום לנגד עיניי. וזה מתחבר לי עם התחקירים שראינו על מוצב נחל עוז, שבו האח שלי שירת. ראינו מספר חיילים בורחים מהמוצב, אבל אח שלי היה שם, ואח שלי בחר לנסוע לכיוון הגדר, להציל חיים בידיעה שכנראה מהקרב הזה הוא לא יחזור, והוא נחטף בחיים.

אני שואל אתכם, האם חייל צה"ל במדינת ישראל הוא אזרח סוג ז', אחרון ברשימת החטופים? איך זה ייתכן? למה הבחירות האלה? למה האח שלי האחרון כשהחיילים, הגברים וכולם סובלים ומתחננים אליכם שתוציאו אותם?

אני מלש"ב, אני בעוד שנה עומד להתגייס. איך אני אתגייס לקרבי שאם אני איחטף, המדינה תשאיר אותי לסוף? איך זה ייתכן?

בנינו קצת תקווה כשראינו את החטופים משתחררים, והתקווה הזאת לצערי התנפצה למיליון רסיסים. אנחנו עכשיו במצב של שבר, אין לנו על מה להסתמך. כל ה-50 ימים האלה של שלב א' חשבנו איך אנחנו רואים את שלב ב' ואיך אנחנו מחזירים את מתן ואת 59 החטופים. ומדינת ישראל רוצה הארכת שלב א' כדי להוציא עוד איזה שלושה חטופים. איך זה ייתכן? איך זה ייתכן שמדינת ישראל מוותרת על כל החטופים בשביל ארבעה חטופים?

כמו שגיל אמר, לחטופים אין זמן, את חמאס תמיד תוכל להשמיד. ואגב, זה מתחבר להפקר, כי בשומר החומות, כשהאח שלי היה בעוטף, אתם נתתם לו את הפקודה לא לירות כשהמחבלים ירו עליו. אתם נתתם לו את הפקודה: אל תירה עליהם. אסור באופן נחרץ לירות עליהם. אתה תספוג את הטילים, אולי תמות, אולי תיפצע, אבל תשב בשקט.

זאת לא אשמת אחי שהוא נחטף, ואחי לא התעסק בפוליטיקה, זה לא עניין אותו, עניין אותו ערך הצלת חיי אדם, זה מה שעניין אותו, איך במצב המחורבן שהוא נמצא, עומד באתגר הלא צפוי ומציל את עם ישראל, ומציל אזרחים שלא ייחטפו, חיילים שלא ייחטפו מהמוצב.

היה אכפת לו אם מישהו מהמוצב הצביע ללפיד או אם מישהו מהמוצב הצביע לבן גביר? לא היה אכפת לו. היה אכפת לו להציל חיי ישראלים ויהודים, נקודה.

אז אתם תיקחו את עצמכם בידיים ותחתרו עכשיו לשלב ב', כי אנחנו לא יכולים לחכות יותר. הגיע הזמן של האח שלי לחזור עכשיו, ואני לא אחכה עוד שנתיים. אני רוצה את האח שלי עכשיו בבית, עכשיו, אני לא יכול לחכות עוד.

אתם תשאירו את האח שלי, תשחררו עוד שלושה חטופים, תשאירו את האח שלי לעוד חמש שנים, ונראה עוד גלעד שליט, עוד רון ארד, עוד אברה מנגיסטו והישאם שחזרו אחרי עשר שנים. אני לא רוצה את זה, אני רוצה את האח שלי היום בבית. וזה על הידיים שלכם אם הוא יחזור הביתה בחיים. כרגע אנחנו יודעים שהוא בחיים מחטופים שיצאו, אבל אני לא יודע אם הוא יהיה בחיים מחר או מוחרתיים. קיבלנו חיוויים על התנאים שלו, הוא לא מטופל בפציעה הקשה שלו מהחטיפה, המזון ומי הים שהוא שותה כבר 514 ימים, אני בספק אם הוא יוכל עוד לשרוד.

אז אתם תיקחו את עצמכם בידיים ותבינו מה החשיבות. אתם לא יכולים להגיד: אנחנו בעד חיילי צה"ל, וקודם כול חיילי צה"ל, כשאתם מפקירים חייל צה"ל בשטח האויב כבר 500 ימים. אתם לא יכולים להגיד שאתם בעד חיילים. מבחינתי אתם תגבורת לחמאס אם אתם נגד שחרור חייל בצה"ל. תודה רבה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

חבר הכנסת רוטמן, אני אבא של הילדים האלה. כל הטעות שלי שחינכתי אותם לאהוב את המדינה הזאת ולהילחם לתת עד הסוף. אני גידלתי רק לוחמים. מה אתה עשית בשביל להוציא את הילד שלי משם? הרושם שאתם נותנים לי, שאתם רוצים לראות את הבן שלי בתוך ארון, כי ארון הוא עדות שקטה, קוברים אותו, וזהו. איפה אתם? יושבים פה, מעבירים את הזמן. איפה אתם? מה אתה עושה בשביל הבן שלי? עושה רושם שאתם רוצים לקבור אותו חי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

חס וחלילה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

זה המצב. תוכיחו לי אחרת. המדינה בחרה בכם. הגעתם לפה למשכן, תכבדו את המשכן הזה. אתם מתנהגים בצורה מבזה. תביאו את הילדים שלנו לפה. איפה שלב ב'? אתם מפקירים את החיילים בשטח? מתן אומר משפט "לא מפקירים חיילים פצועים בשטח". הוא נתן את כולו לשם, אתם עוד תראו את זה השבוע. הוא נתן הכול. הוא עשה הכול כדי להציל את האחים שלו. הוא השורד היחיד מנחל עוז. הבנות יצאו, הוא לא יצא. הוא שם הציל אנשים, הציל חיים, הציל הרבה משפחות. מה אתם עושים בשבילו? יושבים פה, מעבירים את הזמן, משחקים לי. אני נכנס לוועדות, כפתור אמרג'נסי. תגידו, אתם נורמלים? קחו כבר אחריות. חבר הכנסת רוטמן, מה קורה? בוא תראה קצת מנהיגות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

זה מה שיש לך להגיד? תודה רבה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גברתי.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

תענה לו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גברתי. את גם לא ברשות דיבור, את לא מתפרצת לוועדה.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

זה לא קשור לרשות דיבור. אני לא מתפרצת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה. תודה.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

אין לך תשובה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זו דודה של מתן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות. עדיין. אני לא מכיר אותה. היא התחילה לצעוק.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה זה משנה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אז הינה, תכיר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז מה אם אתה לא מכיר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עם כל הכבוד, הסיטואציה שבה משפחות עונות, גם תוקפות במר ליבן – לא ידעתי שאת קרובת משפחה, אני מתנצל – כל אחד בוחר לעשות אותה כהבנתו וכרצונו. אנחנו לא מבקרים משפחות על מה שהם אומרים, אין אדם נתפס על צערו. אני לא חושב שאתם רוצים - - -

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

נשמח גם לא להיות פה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אדוני. מניסיון, אני לא חושב שאתה רוצה את התשובה שלי, וזה בסדר, אבל אל תתלוננו שאני לא עונה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

למה לא? אנחנו רוצים.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

ניגש לעניין. תוכל להחזיר לנו תשובה? להגיב על מה שאמרנו?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא נראה לי שהתגובה שלי תמצא חן בעיניכם, לכן אני לא רואה סיבה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

כמו שוויטקוף נכנס ואמר לנו: אני אחראי, בוא תהיה אחראי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אופיר, עדי, חגי, כבר הייתה לנו הסיטואציה הזאת, לא רק שלא אהבתם את התגובה - -

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

אז אתה לא רוצה לעשות משהו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - אפילו כתוצאה מהתגובה הזאת היו אירועים של אלימות פיזית. בואו נעצור. בואו נעצור כאן, וזהו. הכול בסדר.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

אתה מעדיף את הבן שלי חלל.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

בושה. חייל בצבא ההגנה לישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. אני מעדיף את הבן שלך חוזר - -

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

- - - בארון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - רק לא בדרך שאתה אומר. ובואו נעצור כאן.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

514 ימים נתנו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

זה חייל שנלחם עבורך.

<< אורח >> אמיר השכל: << אורח >>

תסביר להם באיזה דרך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, אדוני. אני מדבר עם בני משפחה, אני לא מבין מדוע אתה מתפרץ.

<< אורח >> אמיר השכל: << אורח >>

תסביר להם באיזה דרך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, חברים.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

זאת המשפחה שלנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יכול להיות, אבל אני לא יכול לדבר עם עשרה אנשים במקביל. רצית תשובה, אני עונה לך, והתשובה היא מקהלת צעקות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

לא נתת לנו תשובה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה רבה.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

אתה בעד שהחיילים שלנו ימותו שם.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

אתה נגד מי ששמר עליך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה רבה.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

אתה היית באותו יום בבית, שמרת שבת, והוא נלחם עליך שתהיה בבית ותשמור שבת בשקט. נכון?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה רבה.

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

אבל מתן לא מעניין אותו, הוא רוצה לראות אותו בארון. זה לא מעניין אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה רבה.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

קיבלנו את התשובה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תודה.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

חבל מאוד שאתה זה שמייצג אותנו.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

כנראה שמוות מחבלים חשוב לך יותר מחיי חטופים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חבל. תודה רבה.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

בני העם שלך. פדיון שוויון זה מצווה, לא?

<< אורח >> חגי אנגרסט: << אורח >>

זאת לוחמת מג"ב ששומרת עליך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים. חברים.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

תוריד את הכיפה, זה מביך. ככה יהודים לא מתנהגים. זה לא מה שחינכו אותנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה. תודה רבה.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

איפה המצווה של פדיון שבויים?

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

זה לא מה שחינכו אותי בבית.

<< אורח >> נועה רחמים: << אורח >>

שחרית, מנחה וערבית – איפה זה? תקיים מצוות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה. חברים, די. סליחה.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

מה סליחה? אנחנו באים - - - שתקשיבו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, זה לא עובד ככה. דיברו בני המשפחה.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

סליחה תגיד למתן כשהוא יחזור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא אתן למקהלת צעקות פה, חברים.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

איזה צעקות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש בני משפה שממתינים לתורם לדבר.

<< אורח >> מירב רחמים אנגרסט: << אורח >>

זו מקהלת כאבים, זו לא מקהלת צעקות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו לא נעשה פה מקהלת צעקות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה זה מקהלת צעקות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דיברו חמישה בני משפחה.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

אנחנו נשמח שלא תפוצצו את הוועדה, כי גם אנחנו רוצים לדבר. בבקשה מכם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש פה בני משפחות שממתינים לתורם.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

אנחנו מכבדים אתכם. תנו לנו גם לדבר, בבקשה.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

אנחנו מדברים את הכאב שלנו כמו הכאב שלכם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, אם תכריחו אותי, אני איאלץ להוציא, חוץ מהאנשים שתורם לדבר, אז בבקשה תפסיקו. הם ממתינים לתורם לדבר. אני לא אאפשר פה מקהלת צעקות, עם כל הצער והכאב. תודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

רוטמן, מה זה מקהלת צעקות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שמעת מה היה פה?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה לא מקהלת צעקות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קארין, תודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה "קארין"?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה. בבקשה, מיכאל.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

שלום, בוקר טוב. אני מיכאל, דוד של איתן מור שנחטף לעזה. גם אנחנו רוצים את כל החטופים בבית, באוטובוס אחד ביחד, ולכן אנחנו מברכים על הפסקת הסיוע ההומניטרי, אומנם קצת מאוחר מדי, אבל לדעתנו, ושוב זאת דעתנו – לדעתנו זאת הדרך.

אנחנו בפורום תקווה מתעקשים על זה כבר שנה וארבעה חודשים, אבל אדון ראש הממשלה, אדון ביבי, זה לא מספיק. לצערי זה לא מספיק. יש להם אספקה לכמה חודשים קדימה. בזכות 25,200 משאיות שנכנסו ב-42 הימים האחרונים יש להם אספקה גם קדימה. ואנחנו אומרים דבר כזה: מצור זה או הכול או כלום, אין מצור נושם, אין חצי מצור. אם מחליטים על מצור זה או הכול או כלום. המשאיות זה רק חלק, זה אפילו לא עשירית ממה שניתן לעשות, מבלי להכניס אפילו חייל אחד חזרה פנימה.

יש ליצור מצור רחב ומתמשך עם אולטימטום אפקטיבי, כי אנחנו יודעים שרק אולטימטום עובד פה, שהזמן פועל לרעת חמאס ולא לטובתו, ואני אסביר. קודם כול, את כל המאגרים שלהם, את כל מה שהם אגרו, אנחנו צריכים להפציץ. מה שניתן אנחנו צריכים להפציץ, כן, זה חלק מהמצור, ככה נלחמים, זאת מלחמה. ניתוק חשמל – לא הגיוני שיש להם עכשיו חשמל בעזה, ולא הגיוני שיש להם מים כשהאחיין שלי עוד לא בבית, לא הגיוני שעוברים לשם דלק ותרופות והאחיין שלי לא בבית, לא הגיוני שהם דגים דגים עכשיו במים שלהם. לא הגיוני. מספיק עם הדישון ועם העונג הזה, די. לא הגיוני שיש שם טרקטורים בפנים ומשאיות שמפנים ובונים את עזה מחדש בזמן שהאחים שלנו נרקבים שם, זה לא הגיוני.

מצור מלא, אין יוצא ואין בא. אנחנו דורשים להתחיל ליישם את מנגנון ההגירה מרצון, זו השפה היחידה שהם מבינים, להודיע על כיבוש וסיפוח שטחים מרצועת עזה, כן, לא מתבייש לומר את זה. כל יום שעובר והאחיין שלי לא בבית, עוד אחוז מסוים משטח הרצועה אנחנו כובשים והוא הופך להיות שלנו, ככה מדברים איתם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תצביעו לממשלה...

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

אני מבקש, תנו לי בבקשה לדבר, לא הפרעתי. לא הצבעתי לביבי. לא הצבעתי לביבי ועדיין מותר לי לדבר.

<< אורח >> עדי אנגרסט: << אורח >>

ברור.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

תנו לי בבקשה לדבר, תנו לי לסיים את הדברים.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

לא הוצאתי מילה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה. סליחה, לתת לו, לא להפריע, לא לצעוק.

<< אורח >> אופיר אנגרסט: << אורח >>

בכבוד. כבוד הוא לי.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

תנו לי לדבר בבקשה. זה המינימום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הוא לא דיבר אליך, הוא דיבר אל אנשים שדיברו מאחוריו. נא לא להפריע.

<< אורח >> מיכאל מור: << אורח >>

אנחנו קוראים לממשלה לזנוח את מתווה וויטקוף, המדינה הסכימה למתווה וויטקוף, חמאס לא הסכים, זאת בושה, זה עוד פעם סלקציה, זה עוד פעם להשאיר את האחיין שלי בחוץ. עבדו עלינו, סיפרו לנו שבשלב הראשון יחזרו חטופים ובשלב השני האחיין שלי יחזור, ועבדו עלינו, הונו אותנו. אני לא רואה את האחיין שלי חוזר.

המתווה המצרי, שמעתי הבוקר, יחזירו שלושה חטופים חיים, שלושה מתים. מה זה הדבר הזה? מספיק עם הסלקציות. איפה מה שטראמפ אמר לנו לפני שבוע? איפה הצ'ק? למה אנחנו לא פודים אותו?

אנחנו דורשים לאמץ את מתווה טראמפ, לא מתווה מצרי ולא מתווה וויטקוף, מתווה טראמפ, שלפני שבועיים רשם לנו צ'ק פתוח – כולם חוזרים יחד באוטובוס אחד, זו הדרך היחידה. והמתווה הזה רק משסה את העם, משסה את משפחות החטופים. אנחנו דורשים לא להסכים למתווים האלה. אנחנו צריכים להראות שבעל הבית השתגע סוף-סוף. קודם לא יכולנו לעשות את זה, לא היה לנו גיבוי, עכשיו יש לנו ואנחנו צריכים לאמץ את מתווה טראמפ. מספיק לצחצח חרבות. מה זה לעצור את הסיוע ההומניטרי? זה כלום, זה רק עשירית ממה שצריך לעשות. מספיק לצחצח חרבות, להתחיל להשתמש בהן. די, אני רוצה את האחיין שלי בבית.

יש לנו פה פתח היסטורי לתקן את הדברים. זה האח שלי, אלי, הוא היה גר בנווה דקלים בגוש קטיף ופינו אותו משם. כמו שטראמפ אמר, עסקת נדל"ן גרועה, אז מספיק לוותר, מספיק עם משא-ומתן, די, להתחיל לעבוד, להתחיל לפעול, לתקן את זה היסטורית אחת ולתמיד. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה, מיכאל. שמעון, בבקשה.

<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>

אני דוד של אבינתן אור שחטוף בעזה. ירון אור האבא הוא אחי התאום. היינו אתמול בשבעה, גם של משפחת ביבס וגם של עודד ליפשיץ, ותמיד מקונן הפחד לא להיות גם בתוך המשפחות שאיבדו את היקר להן וחשבו שיכול להיות אחרת.

כל אחד חושב בצורה אחרת, אבל כולם רוצים אחרת, אף אחד לא מרוצה. הייתי אצל השר זוהר אתמול, ותקשיבו מה הוא אמר לי. הוא אמר לי: אנחנו עושים מתווה, אנחנו רוצים מתווה של חצי, אחר כך מתווה של עוד חצי, ואחר כך חצי של חצי, ואחר כך עוד חצי של חצי. כך הוא אמר לי. אתה מבין מה זה אומר? אדם מטורף. אמרתי לו: מה? ומי ישלם? מי יישאר שם כדי שהחצי ועוד חצי ועוד חצי יצאו? הוא אומר: אנחנו צריכים להרגיל אותם. למה אנחנו מרגילים אותם? עכשיו אנחנו מרגילים אותם שהם חוזרים למשילות, אנחנו מרגילים אותם שהם יכולים לעשות עלינו סרטים, לזה אנחנו מרגילים.

על הגב של אבינתן והחטופים אחרים, 59 חטופים, אתה רוצה לעשות את המשחק הזה? זה מוסרי? זה מה שהוא אומר לי: חצי ועוד חצי, ועוד חצי, ועוד חצי. ויש להם זמן, לכולם, לחכות שם בחוץ ולהגיד שהחצאים האלה ייגמרו, ובסוף חמאס יגיד: אתם יודעים מה, בואו ניתן לכם את כולם.

ברור שממשלת ישראל יודעת שהיא הולכת להקריב את החטופים על המספר הקטן שהיא מקבלת. היא לא מקריבה רק את החטופים. הקטע הלא מוסרי הזה בעליל, האכזרי הזה, הוא גם כלפי הלוחמים שנהרגו, גם כלפי המשפחות שזועקות שהאסירים יוצאים החוצה. קיבלו 24 מאסרי עולם, והדם של הנרצחים שותת, של הנרצחים שהרוצחים שלהם בחוץ ושל כל הנרצחים בעתיד, ארבעה אוטובוסים שרונן בר אומר: אני יודע לטפל בהם. הוא לא הצליח לטפל בארבעת האוטובוסים המסכנים האלה, והוא גם ידע שחמאס מורתע.

המערכת הזאת היא לא מוסרית בעליל מההתחלה ועד הסוף, והיום אנחנו רואים שהיא מתחילה בחוסר מוסריות כלפי החטופים עצמם. זה לא ילך. זה לא ילך מלכתחילה, זה לא ילך, זה אכזרי. אמרתי את זה לגל הירש. מנהיגות, ואני חוזר על זה, של יודנראט, של מנהיגים יהודים בגלות, שעשו עסקים עם הרוצחים שלהם כדי להציל כמה יהודים.

ואני אומר פה: הקטע הזה של הפסקת ההומניטרי. אתם צוחקים עלינו? ממשלת ישראל צוחקת עלינו? המחסנים שלהם מלאים. מה קיבלנו? אפקט הפוך. כל העולם אומר: אתם הולכים להרעיב את עזה לקראת הרמדאן, וכלום לא קיבלנו.

לחץ על חמאס יחזיר את החטופים? שטויות. רק דבר אחד יגרום להם להתפורר, שהם יבינו שהולכת להיות פה משילות אזרחית מלאה וגם צבאית. משילות זה לא צבאי, אבל אנחנו פוחדים לעשות את זה, פוחדים. עושים מבצעים צבאיים, מכניסים אוגדות, מוציאים אוגדות. משילות זה הרבה יותר גדול, הרבה יותר משמעותי. וזה יפורר, כי הם יבינו שאין להם במה להחזיק את החטופים.

מה עשינו במקום זה? החזרנו להם את החזון, החזרנו להם את השאיפה, החזרנו להם את החלום להחזיר את השליטה שלהם על כל אזור הוואקף. זה מה שעשינו, בנימין נתניהו. והשר זוהר אתמול אומר: אני חולק עליך. מה אכפת לו, הוא חולק עליך במשרד היפה שלו. זאת פחדנות לשמה, פחדנות, לקחת אומץ ולעשות את מה שצריך. יש סיכון? יש סיכון. בטח, יש סיכון. יש סיכון גם על אבינתן, יש סיכון לכל החטופים, אבל לא עושים סלקציה, לא בוחרים להשאיר בחוץ מישהו כשיודעים בוודאות שהוא הולך למות.

חמאס מריח את הדם, את הפחד שלנו. וכשהוא מריח את הפחד, הוא שולח לנו מסרים שאנחנו נמשיך עם הפחד הזה. ואני אומר שוב פעם, ואני אומר לראש הממשלה דרכך: פחדנות, פוליטיקה, משחקים – איך אמרו בוועדה של צה"ל? לא מנהלים עם טרוריסטים את הסיטואציה. לא לומדים. חמאס זה תרבות, זה לא צבא. אתה תנסה לעשות לו משחק פוליטי אחד, הוא יאגף אותך ממקום אחר.

הדרישה שלנו זה היום הגעה למשילות מלאה על עזה, אולטימטום, כשהאולטימטום הזה אומר: הרחבת הפרימטר, הרחבת ציר נצרים, הרחבת ציר פילדלפי. אתם מבינים מה הכוונה הרחבה? אומרים לחמאס: ההרחבה הזאת לא משאירה מקום לעזתים איפה לגור. זה נקרא "הרחבה". לעשות את זה היום, לא לדבר, לעשות. והבחירה שלהם תהיה או שיש לעזתים מקום לגור, או שאין. יש לכם אפשרות אחת, מסדרון מילוט: לא לפחד לשלוט בצורה מלאה גם צבאית וגם אזרחית. כל גמגום יהיה לא מוסרי בעליל, ישאיר חטופים בחוץ בפעימות הללו, האכזריות. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> אלי מור: << אורח >>

אני דוד של איתן מור. בהמשך לכל מה שנאמר, אני לא אחזור על זה, אני רק אסב את תשומת לב הנמצאים וחברי הכנסת, כמובן מהקואליציה והאופוזיציה, למשהו שפורסם הבוקר. שופטות בג"ץ וילנר, ברק, ארז ורות רונן הוציאו צו על תנאי המורה למשיבים, למדינה, להתייצב וליתן טעם מדוע לא יקבעו נוהל שיסדיר מתווה לפינוי חולים ופצועים שאינם מעורבים בלחימה, המצויים במצב רפואי המצריך טיפול במדינות שלישיות.

רציתי לשאול את חברי הכנסת – חבר הכנסת רוטמן, היו אומרים שהוא נגוע – חברי הכנסת מהאופוזיציה, הייתי מצפה מכולכם לקום בבוקר ולצעוק. מי יטפל באחיין שלי? מי דואג לאחיין שלי? אני לא מבין מה שקורה פה. שופטי בג"ץ אומרים למדינה: בואי תגידי לנו למה את לא הולכת לפנות? אולי אני אספר לשופטי בג"ץ, יש לי פה סרטונים בפלאפון, של הבלתי מעורבים, שהאחיין שלי צילם, שהולכים עם כל מיני כלי משחית ביד בשעה 11:12 בבוקר אותו יום, אולי צריך להראות את זה לשופטי בג"ץ, שיבינו מי זה הבלתי מעורבים. אולי צריך להראות להם את הסקרים של מה אומרים הפלסטינים על ה-7 באוקטובר. 80%-70% בעד. אני לא מבין איפה אנחנו חיים. כאילו המערכת נגדנו. אני לא מצליח להבין את זה, ובהמשך לזה. אני לא ביביסט ואני נחשב שמאלני במשפחה, יצא שהצבעתי לבני גנץ. תעזבו את ראש הממשלה עם המשפט המזורגג הזה, תנו לו להוציא את האנשים החוצה. סליחה על המילה, אני מתנצל, אני חוזר בי. תעזבו את ראש הממשלה עם המשפט הזה, תנו לו להוציא בבקשה את האחיין שלי החוצה. אל תתנו לו להתעסק בדברים האלה עכשיו, וזה נכון גם למשפט הזה, וזה נכון, תסלחו לי, גם לתקציב. אני מבין שהמדינה צריכה להמשיך לעבוד, אבל תסגרו מה שצריך, תתעסקו בדברים החשובים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

חבר הכנסת רוטמן, אני אשמח להוסיף במילים קצרות, נרשמה פה הסכמה ביני לבין פורום תקווה, וזה דבר נדיר, שצריך להוציא את איתן וצריך להוציא את אבינתן ולא צריך סלקציות. צריך להוציא את כולם בבת אחת. אין שום דבר חשוב יותר, לא משפט נתניהו, לא התקציב ולא שום דבר אחר. צריך להוציא את כולם, כמו שדואגים לפינוי של פצועים אחרים, בוודאי פצועים שהם חטופים שלנו.

ראיתי שאיתן נשאר במיוחד כדי לפנות פצועים, כדי להחביא גופות, כדי שחלילה לא יעשו בהם שפטים. אבינתן נחטף ביחד עם בת הזוג שלו, נועה ארגמני, שניהם צריכים להיות בבית ביחד עם כל החטופים.

אני רוצה לבקש אם אפשר להקרין כאן את הקטע של אלי שרעבי. אנחנו שלחנו את זה לוועדה כדי שאפשר יהיה להקרין את הקטע שבו הוא מדבר בתוכנית "עובדה". האם צפית בקטע הזה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא ראיתי את זה לפני הדיון.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

לא צפית באלי שרעבי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. אני ראיתי קטעים באינטרנט.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

אני ממליץ קודם כול לצפות. זו צפיית חובה לכל אדם. אני חושב שהוועדה כאן כולה צריכה לראות את הדבר הזה לפני שאתם ממשיכים הלאה לדיונים אחרים, כי כמו שנאמר כאן, מה חשוב יותר מהחזרת החטופים?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הכול חשוב. אני מבטיח שאני אצפה, ואני גם אקרין את זה, או היום או מחר בעזרת השם. אני לא מקרין מה שלא ראיתי.

<< אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>

אני אהיה כאן מחר. בואו נוודא שהדבר הזה מוקרן מחר. תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר גמור. תודה רבה. נצא להפסקה ונשוב בשעה 09:40.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:35 ונתחדשה בשעה 09:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שבנו ואנחנו בעניין הצעת חוק-יסוד: השפיטה והצעת חוק בתי המשפט. אני רק אגיד בתחילת הדברים כמה דברים על הנוסח שהוצע. הוא אומנם הוצע כנוסח, אבל ביקשתי שיבהירו שמדובר בנקודות לדיון. חלק מהנושאים שם הם יותר דברים שבושלו בוועדה, חלק מהדברים יותר נושאים שהייתי רוצה שיתייחסו, יכול להיות שיצאו, יכול להיות שירדו. אם תשימו לב, כתבנו בחלק מהמקומות "X", כדי שאנשים יוכלו להביע עמדה, א', לעצם הצורך בהסדר, ולמספר הפרטים הנדרשים בהסדר, אבל בגדול בנוסח יש כמה נושאים. הנושא הראשון והנושאים לדיון מופיעים בנוסח המוצע. הנושא הראשון זה קביעת הסדר ייחודי לאופן בחירת שופטים כשהקואליציה תהיה רחבה, שזה מופיע בעמ' מס' 2 בנוסח. "על אף האמור בסעיף זה, מנו סיעות הקואליציה יותר מ-X", מאחר שנאמרו כל מיני מספרים, גם על ידי גורמים - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אין הצהרות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. כל אחד מחברי הכנסת בדברים שלו, אני אתן לו זמן, הוא יגיד גם את הצהרת הפתיחה שלו וגם את ההתייחסות שהוא רוצה.

"על אף האמור בסעיף זה, מנו סיעות הקואליציה יותר מ-X חברי כנסת, תבחר הכנסת את נציגי הציבור המנויים בסעיף קטן (ב)(1)(ד), והחלטת הוועדה אינה חייבת להתקבל על דעת אחד המנויים בסעיף קטן (ד)(2)." ה-X הזה, לכל מי שמודאג, לא מדובר פה ב-61 כמובן. עלו פה הצעות של 80, עלו פה הצעות של 75, עלו פה הצעות של 90, כדי לדון באיזה מקום אנחנו באים ואומרים שלמתן הכוח לאופוזיציה בצורה הזאת – כשהאופוזיציה היא קטנה באופן משמעותי, וזה יוצא מנקודת הנחה שיש איזה ממשלת אחדות, עם איזונים פנימיים בתוכה – מה צריך להיות, איך צריך להיות הפתרון, וכלל ההכרעה, כיצד הוא צריך להשתנות. יכול להיות שצריך יהיה להוסיף עוד כלל הכרעה, לבוא ולהגיד שצריך לפחות חצי או שליש מהנציגים. אפשר לחשוב על עוד כל מיני פתרונות שנועדו לתת את האיזון הפנימי בוועדה, שלא שקואליציה של 80 מצד אחד תוכל כביכול לעשות מה שהיא רוצה, בלי להתחשב בשום גורם, מצד שני איזה גורם מתאים, האם זה איזון פנימי, איזון חיצוני. זה נושא אחד לדיון היום.

הנושא השני זה קביעת תקופת כהונה לשופט של בית המשפט העליון במינוי בדרך ברגילה - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יהיו שתי הצבעות נפרדות?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מציג את הנוסח.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה עלה בדיון?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עלה בדיון הקודם.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

האם יהיו שתי הצבעות נפרדות, אחת לקואליציה ואחת לאופוזיציה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן. זה בכל מקרה דובר. זה כבר בנוסח שמול פנינו. את נציג הקואליציה בוחרים חברי הכנסת של הקואליציה ואת נציג האופוזיציה בוחרים חברי הכנסת - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

האם זה יהיה חשאי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

על פניו כן. זה לא חדש היום. זה לא נושא חדש, לא כהגדרתו התקנונית ולא - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אולי כן. רעיון טוב.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

זה אנחנו נחליט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. זה ועדת הכנסת תחליט.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

על העלאת הטענה אנחנו נחליט.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בכנסת המושג הזה "נושא חדש" איבד תוקף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, תנו לי להציג.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כל הנוסח הזה הוא נושא חדש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו לא נצביע עליו לפני טענת נושא חדש. נא לרשום את טענת הנושא החדש של חברת הכנסת קארין אלהרר, שאמרה שכל הנוסח הזה הוא נושא חדש.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אל מי אתה מדבר, רוטמן?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

להנהלת הוועדה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק שאלת הבהרה. השינויים האלה, איך הם נעשו? מה היה תהליך המחשבה בשינויים האלה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שכל הנוסח הוא נושא חדש.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

עוד לא טענתי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

שמחה דיבר עם רוטמן. הם הגיעו להסכמה רחבה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השינויים האלה – מה היה תהליך המחשבה שהוביל לשינוי הזה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חלק גדול מהנושאים הללו עלו גם כאן בדיוני הוועדה, גם בניירות העמדה שהוגשו לוועדה, וכדי שהדיון היום יהיה במשהו שנמצא אל מול עינינו, הכנתי נוסח יו"ר. זה מה שעושה נוסח יו"ר. ככה זה עובד בוועדה. עולים דברים בדיונים ובמסמכי הכנה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

בוועדה שלך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. בכל הוועדות.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> והשרים בעד?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי אותך. מה אתה רוצה ממני?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לא הבנתי"? באו לפה שני אקזמפלרים, הם הסבירו לנו שבכלל זו הסכמה רחבה. אני רוצה לדעת אם זה חלק מהסכמה רחבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו עכשיו בנושאים לדיון. אין פה הסכמה בכלל.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה בין היו"ר לשמחה רוטמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין פה החלטה. האם הם מסכימים ל-X? התשובה היא כן. הם מסכימים ל-X. מה אתה רוצה? אנחנו מתכנסים לדיון.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוריד את המסכה מעל מה שקורה פה. זה מה שאני עושה. זה תפקידי, להוריד את המסכה מעל הפסאדה הזאת, שעושים הסכמה רחבה בין שני שרים, על הצעת חוק מטעם ועדה ומקבלים כל יום נוסח חדש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אמרת שיש לך שאלת הבהרה ואתה עושה - - -

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ראינו את אותה חוויה בנציב הביקורת על השופטים, אותו דבר. מגיעים איזה יום, מקבלים נוסח חדש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יואב, תודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה תודה? תבקש סליחה, לא תודה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, ההצגה שלי מתארכת הרבה-הרבה יותר כי אתם מפריעים, ובהפרעות הבאות אני אתחיל קריאות לסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא יכול להשלים משפט, חברים. בהפרעות הבאות – קריאות לסדר. ככה נעבוד. אני לא יכול.

קביעת תקופת כהונה לשופט של בית המשפט העליון במינוי בדרך הרגילה ובמינוי במנגנון שובר השוויון. אז לגבי מנגנון שובר השוויון, דיברנו על זה, זה דווקא נושא שעלה רבות. אמרנו שנעשה את זה אולי בתור מגבלת גיל, שאמרנו שהוא ימונה בגיל יותר מאוחר, ואז ממילא יש מגבלת שנים. אחת האופציות שנשקלות פה, עקב חשש שעלה, חלק מופיע - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

איך זה פותר את הדד-לוק?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אתה רוצה ששופט כזה יתמנה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אציג. נא לא להפריע.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

שאלתי שאלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני יודע. אני רוצה להציג. אני אציג מסודר וקצר. אני אציג הרבה יותר קצר אם לא יקטעו אותי, ותקבל תשובה לכול.

המנגנון החדש הזה מייצר שני סוגים של חששות: אחד ממנגנון המינוי הרגיל, והשני ממנגנון הדד-לוק. ממנגנון המינוי הרגיל עלול לעלות חשש של מינוי, מאחר שבסופו של דבר צריך הסכמה של קואליציה-אופוזיציה, עלול היה להיות אופוזיציה או קואליציה עתידית, חלילה וחס. אני לא חושד באופוזיציה הנוכחית, אפשר לשכוח, שתגיע להסכמות עם הקואליציה רחמנא ליצלן, וימנו אנשים לתקופה מאוד מאוד ארוכה, יכניסו מסמרים בלי ראש לבתי המשפט וכדומה. כנגד הדבר הזה יש כמה מנגנונים שנועדו להגן כביכול על המבנה הקיים, שלא יהיו מהפכות גדולות מדי. אחד מהם כבר נדון והוכנס לנוסח, שזה האמירה של שני שלישים מקרב שופטי בית המשפט העליון צריכים לבוא ומקרב השופטים המכהנים, שזה לא יהיה שמחר בבוקר מחליפים את כל בית המשפט העליון.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

בערכאות קודמות, אתה מתכוון.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> במחוזי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

במחוזי, כן. זה כבר עלה בנוסח, כבר הוכנס לנוסח. הועלה בדיון על ידי הראשון שהעלה את זה פה בחדר, אחר כך הצטרפו אליו עוד. היה לדעתי או דדי או יזהר, אני לא זוכר, וזה הוכנס לנוסח. זה מנגנון אחד.

המנגנון השני בא ואומר לקבוע מקסימום זמן לשופט. זה נושא כבד משקל. יכול להיות, ואני כבר אומר - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

למה זה טוב, שמחה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קודם כול, ברמה הפרקטית צריך לענות בעשרה השופטים האחרונים שמונו, ולדעתי אם תלך עוד קצת אחורה, מעט מאוד שופטים ממונים ליותר מעשר שנים. השופט היחיד מהעשרה האחרונים שמונה ליותר מעשר שנים היה השופט גרוסקופף, בדרך כלל ממנים שופטים לפחות מעשר שנים, לכן זו לא טלטלה גדולה מדי, אבל זה איזה - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה זה יעיל?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה איזה שלייקס שנועד מחשש שהסכמת קואליציה-אופוזיציה תביא למינוי מלא של שופטים צעירים שיישארו לבית המשפט, וקואליציה ואופוזיציה נקודתית - - -

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

יהיה כאילו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עוד לא דיברתי על שני סוגים. כרגע כל שופט. האמירה לגבי 12 או X וחצי X – היו כמה דיבורים על התקופה – היו 12, היו 10, אבל קדנציה של X, נניח 12 או נניח 10, 10 זה המקרה הנפוץ, אבל 12, לא משנה, נועד למנוע חשש שהקונסטלציה הפוליטית של קואליציה ואופוזיציה תנציח את עצמה לנצח. נשארו שבעה-שמונה מקומות פנויים בבית המשפט, כי הרבה זמן היה דד לוק, באים קואליציה ואופוזיציה, הגיעו לאיזה הסכמה, מכניסים מלא אנשים שעכשיו 40 שנה לא יצאו מבית המשפט.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הם לא יכולים להכניס מלא - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם כן, כי הם בהסכמה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

הם לא יכולים להכניס מלא, כי הפרישה היא בתהליכים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה באופוזיציה, אני בקואליציה, הסכמנו שנינו שאנחנו ממנים עכשיו עשרה שופטים שכולם בני 30. אתה תקבל את החבר'ה שלך, אני אקבל את החבר'ה שלי. את מי דפקנו? את הקואליציה הבאה, את הקואליציה הבאה-באה והבאה-באה, שלא ימנו אף פעם שופטים. אז יש איזה היגיון בייצור מגבלה שכזאת. צריך לחשוב מה התועלת בה ומה הנזק בה, אבל יש איזה היגיון.

המנגנון השני בא ואומר שבדד לוק, כאשר אתה לא מגיע, שיהיה פרק זמן יותר קצר. אז זה גם תמריץ לא להגיע לדד לוק.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

ואז אתה רוצה שופט סוג א'.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

חשבתי שהדד לוק הוא רק אחרי התקיימות תנאים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון. לא נגענו בזה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לפי מה שאתה אומר - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא נגענו בזה.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה בעד - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק רגע. אני מציג קודם את השינויים שנדון בהם. חברים, אם נצלול עכשיו לכל שינוי, לא נגיע לכלום. חברים, אני מציג את הנושאים, כל אחד מחברי הכנסת והנוכחים יתייחס. נתייחס כולנו.

<< אורח >> עמיר פוקס: << אורח >>

את התקופות אפשר להאריך?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר לדבר על הכול, רק בואו תנו לי - - -

<< אורח >> עמיר פוקס: << אורח >>

מה הנוסח אומר?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כרגע זה X.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהצעתי על רבנים, היית נגד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קדנציות ניתנות להארכה? לא הצעתי קדנציות ניתנות להארכה.

<< אורח >> עמיר פוקס: << אורח >>

אני שואל, האם ברור שאי-אפשר?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה נושא לדיון. הכול בסדר.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמחה, כשהצעתי את זה על רבנים, הייתם נגד.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תראה מה זה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

"תראה מה זה" – זו התשובה?

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הרבנים הראשיים זה לא פוליטיקה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זו התשובה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר לתת לי להתקדם?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה? הוא שאל שאלה חשובה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז מה התשובה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אחרי שאני אשמע את שאלתו בכבוד הראוי, כשאני אתן לו שלוש דקות לדבר, אני אענה לו בצורה מסודרת.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא שמעת, אני אחזור עליה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קארין, די.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צריך זמן לחשוב על התשובה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני אחזור על השאלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קארין, עוד שנייה קריאה. די.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

רוטמן, אתה לא סבלני היום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קריאה ראשונה.

הוספת הסדר "גלולת רעל", שלפיו בעת הפעלת מנגנון "שובר השוויון" תפקע כהונתם של נציגי הציבור בוועדה, זה עוד אחד מהמנגנונים שעלו – חלק מהאנשים שדיברו, חלק מהאנשים שדיברו גם בחוץ – לבוא ולייצר סיטואציה שבה יהיה תמריץ נגד אי-הגעה להסכמה. מאחר שמדובר פה בנציגי הציבור הם הגורמים היחידים שככל הנראה לא ייבחרו שוב, או שהתמריץ שלהם לא יהיה להתעקש גם אחרי הבחירה מחדש, ולכן קביעת איזה מנגנון שאם לא מגיעים להסכמה - - -

<< אורח >> עמיר פוקס: << אורח >>

בדיוק. זה מכניס לניגוד עניינים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה מטה אותם לכיוון ניסיון להגעה להסכמות. יכול להיות שזה טוב, יכול להיות שזה לא טוב.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברים, זה לא יעבוד ככה. חברים, כל אחד יקבל התייחסות, אבל אי-אפשר שעכשיו בשלב הצגת הנושא נפתח את הדיון. אי-אפשר ככה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אתה יושב בלילה כותב זיכרונות - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. קארין, את בקריאה ראשונה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

- - ואז אני צריכה לדון על זה פה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, ככה זה עובד. דיונים בוועדה נעשים על בסיס נוסח יו"ר. בוקר טוב, אליהו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הוועדה זה לא אתה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

קארין, עוד פעם אחת קריאה שנייה. די.

הנושא הרביעי זה חידוד תנאי הכשירות של נציגי הציבור ודיון בקביעת תנאי הכהונה וההעסקה שלהם. זה נושא שאמרנו שנדון בו, עליו אין נוסח, אבל זה נושא שחשוב שנדון בו גם היום.

והנושא החמישי, הקביעה כי לפחות שני שלישים מהשופטים – על זה כבר דיברתי – בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית המשפט המחוזי. זה כבר נכנס לנוסח, נכון?

<< דובר >> גור בליי: << דובר >>

כן. יש עוד נושאים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש כמובן עוד נושאים, אבל אלו הנושאים המרכזיים. אני לא אגביל מי שרוצה להתייחס לכל נושא אחר, אבל אלו הנושאים המרכזיים שאיתם הייתי רוצה שנצא עם איזה מסקנה ברורה לכאן או לכאן, לאיזה כיוון הולכים, כי זה ישליך גם על הנושאים האחרים. אני מבקש שהדוברים יגבילו את עצמם לשלוש דקות עד חמש דקות. ראשון הדוברים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני רואה שאני היחיד פה מהקואליציה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה אני? עז?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

אני לא יודע איפה אתם היום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה, גלעד.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה מופתע שאתה הנציג היחיד של הקואליציה? בדרך כלל אין פה מהקואליציה, אבל הם באים להצבעות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם תפריעו לגלעד, אני איאלץ לקרוא לכם סדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה אמרת, סעדה?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא מופתע שהוא הנציג היחיד של הקואליציה.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

כי קואליציה-אופוזיציה, אני יכול לדבר כמה פעמים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

קודם כול, אדוני, אתה לא עז, אתה עדר של עיזים. עדר של עיזים ששועט אל תוך מערכת המשפט הישראלית. יש איסור הלכתי על גידול בהמה דקה בארץ-ישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לכן אני גר ביהודה ושומרון.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יהודה ושומרון זה חלק מארץ-ישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בשביל זה רציתי שתגיד. זהו. תודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני אשלים את המשפט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עכשיו אפשר לסגור את הדיון. חברים, ישיבה זו נעולה. סתם.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יהודה ושומרון הם חלק מארץ-ישראל, הם פשוט לא חלק ממדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם את זה נתקן ביחד בעזרת השם, גלעד ואני. יש הצעת חוק כבר מונחת.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה אתה מעודד אותו עכשיו?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם על זה יש הצעות חוק מסודרות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תאפס לי את הזמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

דברי תורה לא נכללים בזמן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. הם נכללים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

השוואתך לבהמה דקה בארץ-ישראל שמחרבת כל חלקה טובה, יש לה יסודות עמוקים, יש לה על מה לסמוך, סברה רצינית.

חברים, בעוד שעתיים יובא איציק אלגרט למנוחת עולמים. העובדה שאנחנו ממשיכים לנהל דיונים בחוקי ההפיכה המשטרית בשבוע שבו שלושה מתוך שמונת אחינו שחזרו מתים משבי חמאס בעשרת הימים האחרונים, העובדה שהבית הזה ממשיך לנהל, לא רק דיונים, אלא גם הצבעות סופיות בחוקי ההפיכה המשטרית, זה לא רק בושה, זו חרפה שקשורה בניצול מכוון, ניצול מכוון של תשומת הלב הציבורית, שמופנית בצדק אל בית העלמין בניר עוז, כדי לקדם את החוקים הללו, כשאין סביבם שום הסכמה רחבה.

ממשלה ראויה, הגונה, מוסרית, הייתה אומרת: אנחנו לא מתעסקים בנושאים הללו שקרעו את החברה הישראלית לפני ה-7 באוקטובר. יש מספיק נושאים לממשלה הזאת לקדם, כולל נושאים שנויים במחלוקת.

חידוש חקיקת ההפיכה המשטרית בזמן הזה היא באמת מדרגה של חרפה ובושה, שאני לא האמנתי אחרי ה-7 באוקטובר, שאפילו הממשלה והקואליציה הללו יכולות להגיע אליהן.

אני מזכיר לכולנו שהערב הממשלה והקואליציה תאשרנה סופית את חוק ההשתלטות על נציבות התלונות על השופטים. אי-אפשר לנתק בין השניים. אין פה מערכות נפרדות. יש פה מערכות של כלים שלובים וצריך להסתכל על התמונה כולה. והעובדה שיש אנשים בחברה הישראלית, בכירים יותר, בכירים פחות, שמדברים על הסכמה רחבה ועוצמים את עיניהם, לא רק לגבי כמה אין כאן הסכמה רחבה אמיתית, אלא עוצמים את עיניהם למול התמונה הכללית, כשאנחנו מדברים על חוק בהסכמה רחבה, אבל ההחרמה של נשיא בית המשפט העליון ממשיכה, ועל נציבות התלונות על השופטים הקואליציה תשתלט הערב, ואתמול גורמים בקואליציה טרחו להדליף שהמשימה הראשונה של הנציב, שהם יבחרו תכל'ס לבד, תהיה הטיפול באלפי התלונות שיו"ר הוועדה הגיש בעזרת אחרים נגד הנשיא עמית, אבל הסכמה רחבה...

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יוזם החוק.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא נפקדת מעיניי העובדה שמר דדי שמחי ומר יזהר שי לא נמצאים פה היום. בדיוק כמו שלא נמצאים פה היום שני השרים המציעים, כי ההצעה פה כבר הפליגה הרחק אל מעבר יריעת ההסכמה שהציגו מר שמחי ומר שי, וגם יריעת ההסכמה שהציגו השר לוין והשר סער, שהיא הכול חוץ מהסכמה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

עוד שני משפטים ברשותך, אדוני.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משפט אחד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

שמעתי את הרצאתך והפעם לא הפרעתי לך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בגלל שלא הפרעת שני משפטים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אנחנו מתעוררים לנוסח חדש, שבו מופיע קונספט חדש: קציבת כהונה של כל שופטי העליון. זאת השיטה. זאת אומרת, מעלים פה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא של המכהנים, כתוב במפורש לא של המכהנים, רק שלא תטעה את הציבור.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

יש פה קציבת כהונה כן של כל המכהנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. כתוב במפורש שלא.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

X וחצי X.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. כתוב פה לא של המכהנים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא של המכהנים היום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי, שלא תהיה הטעיה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הבנתי כוונתך. לא של המכהנים בזמן הזה, אבל אנחנו מכניסים פה הבוקר, מתעוררים לקונספט חדש ממוחו הקודח, הסוער והיצירתי של יו"ר הוועדה. מכיוון שהעלינו את הצורך שאם מגיעים לדד לוק, כדי שלא יהיה אינסנטיב להגיע לדד לוק, צריך לגבות מחיר מההליכה והבחירה המכוונת ללכת לדד לוק, מזה הגענו למצב שפה, וגם על זה אתם תטענו שזה לא נושא חדש, פה דבר חדש, כל שופט שייבחר גם בדרך המלך, כהונתו תיקצב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זו דווקא לא הייתה בקשה שלי. זה לא היה רעיון שלי.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

נהדר, אבל זה גם לא משנה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא משנה אם אני מקבל הצעה של מישהו - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אז יהיה לך קל לוותר עליה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - מקבל הצעה של אנשים שמתנגדים לעמדתי, זה לא משנה, העיקר לתקוף. אם אני לא מקבל הצעות – אני עקשן; אם אני מקבל הצעות – אני חצוף. בסדר, מובן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני כל דרך הדיון בחקיקה הזאת היא עקומה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, אנא סיים.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ההוספה של המרכיב הזה לנוסח היו"ר מראה עד כמה החקיקה הזאת מתנהלת בצורה עקומה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ואני אזכיר – משפט אחרון – בדיוק כמו בעניין נציב - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה שורף את האמינות שלך.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לקבל ממך אמירות על אמינות זה באמת מרשים. בדיוק כמו בעניין נציב התלונות, הצענו אין ספור פתרונות בעניין נציב התלונות, דחית את כולם ברגל גסה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, גלעד.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

וגם כאן אני רוצה לומר, לגבי ההצעה הזאת, אם הדבר שמעסיק מאוד את חברי הקואליציה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, אי-אפשר ככה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אפשר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא. אי-אפשר. אי-אפשר שאני מקצה לך זמן, אתה מדבר שלוש דקות לא לעניין, ואז אתה מתחיל לדבר ואתה מתלונן שאני קוטע אותך באמצע העניין. אני רוצה לתת לך, יש פה עוד דברים שממתינים, אי-אפשר שתדבר עשר דקות בלי הפסקה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

סיימתי את דבריי. אני מודיע לכם, חבריי בייעוץ המשפטי, שהסיפור הזה של פרוצדורת הדיונים בוועדה - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה נורא ואיום.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - גם בחוקים אחרים וגם כאן, מגיע באופן מצטבר לכדי פגם חוקתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון. תודה רבה. גלעד, תודה רבה. תודה, גלעד. חאלס.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני לא יכול להבין את השתיקה המתמשכת שלכם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, חאלס. תודה. לראשונה בתולדות הכנסת קצבו זמן לחברי כנסת לדבר, הם לא עמדו בו, קיבלו פי שניים זמן מהזמן שקצבו להם, והם התלוננו. תודה רבה. חבל. באמת חבל.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ההערה האחרונה לא כוונה לאוזניך, היא כוונה לאוזני הייעוץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם היא לא כוונה לאוזני הוועדה, אל תטריח את כולם בה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ברגע מסוים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

די, גלעד. אני קורא אותך לסדר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

בסדר גמור, תקרא אותי לסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מספיק. יש גבול.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הכול בסדר. מעניין כשאני רציתי לומר משפט על הצעות הפשרה שאנחנו הצענו, אז חתכת, אבל בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, דיברת שש דקות במקום שלוש.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

ואתה מדבר רבע שעה, ואתה מדבר כל דיון במצטבר שעה וחצי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, אני מכיר את יכולותיך, אתה יודע לדבר בקצרה. אתה לא מדבר בקצרה, אתה מאריך בכוונה, כדי לייצר את - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

תקשיב, אני סיימתי. כמו שעשינו לפני ה-7 באוקטובר, נבדוק לך זמנים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גלעד, די.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אני חוזר על האמירה, ברגע מסוים אתם תצטרכו להגן על הזכויות פה של האופוזיציה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. מספיק. גלעד, מספיק. תודה. לא יאומן.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

לא יאומן?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא יאומן?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חברת הכנסת לשעבר ענת מאור, בבקשה.

<< אורח >> ענת מאור: << אורח >>

שלום. קודם כול, אני רוצה לפתוח בזה שלפני שבוע הייתי בהלוויה של עודד ליפשיץ והיום בהלוויה של איציק אלגרט, והעובדה שכולנו מגייסים את עצמנו להגיע בדיון הכול כך לא במקום הזה, היא צורמת לנו אישית, ובוודאי לכנסת ישראל. זה לא רק לגבי ההלוויות, אלא אסור היה בכלל לחזור לדיון הזה. קודם כול מסיימים את המלחמה, ואז מדברים בכלל על הקדמת בחירות, על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ועל חוקים.

לגופם של דברים, לא יצא לי לקחת חלק. הייתי בכל פעם, אבל לא הגעתי, אז אני רוצה להתחיל מהבסיס. ההצעה הזאת צריכה לרדת מסדר-היום על פי דעתי, גם על ידי המציעים. אין בה שום פשרה, יש בה רק פגיעה קריטית, ממש בלב של הפרדת הרשויות. זאת השתלטות בוטה של הממשלה והקואליציה על הרשות השופטת, וגם של אלה שתרמו לה מבחינת ההסכמה הציבורית. אין פה שום הסכמה.

ארבעה נימוקים בקצרה: לסעיף הראשון של התיקון, במערכת הקיימת יש תשעה בוועדה למינוי שופטים, חמישה מהם מקצועיים, שלושה שופטים ושני עורכי דין וארבעה פוליטיים. הפוליטיקה אף פעם לא הוצאה מחוץ להרכב. גם שר המשפטים הוא המוביל את הוועדה. מספיק השינוי הראשון כדי לפסול את ההצעה על הסף. כל הרעיון הוא שהעצמאות בהפרדת הרשויות של הרשות השופטת נשענת על העובדה שיש רוב מקצועי ולא פוליטי בהרכב הוועדה. הטענה כאילו זה פחות או יותר אותו דבר ורק מחליפים את שני עורכי הדין במינויים על ידי הקואליציה והאופוזיציה של שופטים ממילא היא טענת סרק, ולכן רק בגלל הסעיף הזה אסור לתמוך בהצעה. אין בה שום פשרה, יש בה הכפפה מכוונת וקטלנית של הרשות השופטת לקואליציה הפוליטית.

הנימוק השני, הפסילה של עורכי הדין – כולם כבר לא מקצועיים. בהתחלה השופטים הם לא בעלי מעמד, אחר כך עורכי הדין, עורכי הדין הם נציגי הציבור. כשאנחנו הולכים למערכת הצדק, אנחנו נעזרים בעורך הדין כמשפטן, כאיש מקצוע, כולנו. מי מכיר את הציבור או אותנו ומי מכיר את מערכת המשפט טוב יותר מעורכי הדין? זה התחיל מהנושא של החוק הנורא הראשון, לפגוע בחברה האזרחית ובעצמאות שלה, וממשיך עם ההצעה הזו. צריך לבטל את ביטול ייצוג עורכי הדין.

הנימוק השלישי, הנסיגה מהתיקון המוצלח של 2008 – הרי גם אם בהתחלה היו ויכוחים, פה מנעו השתלטות של איזה גורם מארבעת הגורמים. בזמנו זה היה שלושה שופטים, עכשיו זה כבר שישה פוליטיקאים בוועדה. אף אחד לא יכול להחליט בלי הסכמות עם האחר, וכולם שיבחו את זה. איך פתאום כשרוצים להשתלט פוליטית אז מורידים משבעה לחמישה? קרי, הפוליטיקאים שיש להם עכשיו שישה נציגים, תמיד ישתלטו ויחליטו. מה במתמטיקה הזאת לא ברור? איך הנכדה הצעירה שלי מבינה את זה ופה דנים בזה כאילו שזה לא ברור מאליו? אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו חושבים שצריך לבטל את הפרדת הרשויות, והרשות השופטת צריכה להיות כפופה לרשות הפוליטית, אבל לנסות להטעות?

הנימוק הרביעי זה "שיטת קרב התרנגולים", אני קוראת לזה, המועמד, הפסילה וכו'. הרי זה מוביל בדיוק שכל צד בקואליציה-אופוזיציה, לא השופטים והציבור, יוכל לשים את המועמד הכי קיצוני. ישימו שלושה קיצוניים, ובסוף אתה חייב לבחור בקרב התרנגולים באחד מהקיצוניים. איזו דמוקרטיה זו, חברי וחברות הכנסת?

לכן צריך לדחות את ההצעה הזאת על הסף. זה כבר לא הפיכה משטרית זה שינוי. זה לתת לגיטימציה לרודנות שכבר נוצרת לנגד עינינו, זה לתת לה סטיגמה של לגיטימית. הפרדת הרשויות זה לבנת היסוד בדמוקרטיה. ואני פונה לחברי הוועדה שלא יקבלו שום פשרה מבחינה תיאורטית, מתמטית, לא את הצעת השרים ולא את ההצעה של אלה שניסו לייעץ, אלא לדחות על הסף.

אני רוצה לסיים בחידה אחת. כשמנצחים 39.5 לעומת 16, מי המנצח? 39 מול 16. הנתונים האלה הם הנתונים של אמון הציבור מהסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הרשות השופטת, שמרבים להשמיץ אותה, כאילו זה מובן מאליו, יש בה אמון של 39.5% מהציבור. חברות וחברי הכנסת, האמון בכם, בכנסת, הוא 16%. מאיפה עזות המצח להטיף מוסר כל הזמן ולהשמיץ את הרשות השופטת? תודה רבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת לשעבר ענת מאור. קארין, בבקשה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

תודה רבה, אדוני. אנחנו ביום ה-514 לטבח ה-7 באוקטובר. עדיין 59 חטופים. המשפחות שלהם כל בוקר מתעוררות לעוד יום של חוסר ודאות, והקואליציה בוחרת להתעסק בשופטים, בנציב תלונות על השופטים ובוועדה למינוי שופטים. זה הגביע הקדוש. לא תתעסקו בקביעת הכללים, לא תתעסקו בחוק-יסוד: חקיקה – לא, תתעסקו ישר במה שהכי מעניין אתכם, בהשתלטות על הרשות השופטת.

אדוני, שמתי לב קודם, כשדיברו משפחות החטופים, הן ביקשו להשמיע לך את העדות של אלי שרעבי, חטוף ששב, והוא אמר דברים כל כך אמיצים. לא היה לך את האומץ אפילו להגיד: יאללה, בואו נשמע. אמרת שאתה רוצה לשמוע קודם. ואם זה לא ימצא חן בעיניך, לא תשדר את זה בוועדה? אתה הראשון שהיית צריך לראות את זה.

אני לא מצליחה להבין מאיפה היומרה להגיד שלא נחזיר אותם, מאיפה היומרה לא להתקדם לעבר הצד השני, מאיפה היומרה להשאיר אותם שם להינמק במנהרות.

אני רוצה לדבר על הפשרה, הפשרה בין לוין לסער, פשרה בין שמחה לרוטמן. כנראה אתמול בלילה או לילה קודם הלכת לישון וחשבת איך נקדם את הצעת החוק. באמת עולות כל מיני הצעות, שאני רוצה לשאול לגביהן, קודם כול, לגבי קיצור התקופה של שופטי העליון. זה אמור למנוע את הדד לוק? מה המטרה של הדבר הזה? ואם זה אמור למנוע, אי-אפשר לחשוב על מנגנון טוב יותר, שלא ייווצר דד לוק מלכתחילה?

אגב, יש מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2019 שמלמד שגם ככה תקופת הכהונה של השופטים מתקצרת. זה בכלל לא כלי יעיל. למה זה טוב? ועוד דבר שאתה מציע, שיהיו שני נציגי ציבור משפטנים, והכנסת תנאי כשירות שהם יהיו בעלי ניסיון בייצוג בבתי המשפט. מה זה הניסיון הזה? מה זה הייצוג הזה? באיזה בתי משפט?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תציעי, מחכים לך. אם אני מציע מטעם נוסח יו"ר, אתם אומרים שאני מציע; אם לא, למה לא הצעתי? תקשיבי, את רוצה להתנגח – אפשר להתנגח; את רוצה להציע – תציעי. יש לך רעיון?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני לא רוצה להתנגח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסופו של דבר זה צריך להיות נציג שגם את כנציגת אופוזיציה או בקואליציה תוכלי לבחור בו.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני לא רוצה לבחור. תראה מה אתה עושה - - -

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

- - - המצב הקיים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

המצב הקיים בעיניי הרבה יותר טוב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ברור.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

יש לו פגמים, אבל ההצעה שלך לא מרפאת את הפגמים האלה. מה זה אומר ייצוג בבתי משפט? מישהו שמתעסק בדיני הוצאה לפועל, הוא מייצג בבתי משפט שלום בהתנגדות לביצוע שטר – האם זה סבבה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי. את שואלת אותי? תגידי מה את מציעה שיהיו התנאים אם את רוצה. אם את לא רוצה להיות שותפה - - -

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אתה הצעת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי. אם אני מציע, צועקים עליי שאני מציע. אם אני לא מציע, צועקים עליי למה לא הצעתי. למה יש לי כובע? למה אין לי כובע? הכול בסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא שאלתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש פה נושא לדיון, תציעי את ההצעה שלך, תתקדמי. לא רוצה, לא צריך. אני לא מבין מה את רוצה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

רוטמן, רק תנסה לענות בפחות תשובות תינוקיות ויותר תשובות ענייניות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אומר ברצינות. התייחסתי לזה בדיון הקודם. את רוצה להציע משהו אופרטיבי, תציעי, נדון בזה. את רוצה להתלונן למה לא הצעתי נוסח, ואז להתלונן למה כן הצעתי נוסח, גם אפשר, הכול בסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הוספת סוג של "גלולת רעל", שאם יהיה דד-לוק, אלה שהצביעו, נקצר את תקופת הכהונה שלהם בוועדה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נציגי הציבור.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

נציגי הציבור. האם יש מנגנון דומה כזה איפשהו באיזה ועדה? מאיפה הבאת את זה? ישבת בוועדה למינוי שופטים, ואתה יודע שלוקח זמן להיכנס לאירוע, ולוקח זמן להבין את התהליכים. אז מה אתה רוצה, שאנשים ילמדו ואז יצאו כדי שיהיו פחות מקצועיים, שתהיה פחות הבנה?

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

שמחה, אני מסכים, זה חסר היגיון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

משה, אתה עוד שנייה מדבר, הכול בסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני לא מצליחה להבין למה מראש אתה נותן אפשרות לדד לוק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה דווקא דבר שנדון רבות.

<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הדד לוק אחרי שנה שייתן סנקציה על הפוליטיקאים שלא הצליחו להגיע.

<< דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נוסיף אותם ל"גלולת הרעל".

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

בבקשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר לדבר על זה. חברים, אנחנו בדיון. אני יודע שזה מפתיע, אבל אנחנו בדיון.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להזכיר משהו שאולי נשכח מהיושבים כאן בוועדה, ששר המשפטים עדיין מחרים את נשיא בית המשפט העליון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה לא בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון, אבל תודה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

זה מאוד מאוד מאוד לא בסדר. והעובדה שאתה מקל בזה ראש, מעידה על ההבנה שלך מהי דמוקרטיה, על הפרדת רשויות ועל האופציה שרשויות יכבדו האחת את השנייה, על האופציה ששר המשפטים שניהל קמפיין מתוזמר, נוראי, נגד נשיא בית המשפט העליון, עוד מגדיל ולא נפגש איתו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

אדוני, יש פיגוע קשה בלב המפרץ, שישה פצועים קשה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מכאן אנחנו שולחים החלמה ותפילות.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

איחולי החלמה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גור, אתה מציע שניכנס עכשיו לנסות להבין עוד קצת? בכבוד.

<< דובר >> גור בליי: << דובר >>

חשבתי לנסות, כי אנחנו מתפזרים על כל מיני נושאים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לסיים את דברי הפתיחה קודם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה רוצה קודם? אין בעיה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היינו בדברי פתיחה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו לא עושים הצהרות. זה דיון ארוך, אבל אין בעיה.

<< אורח >> אביטל סומפולינסקי: << אורח >>

גם אנחנו רוצים, נשמח להביע את עמדתנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יואב, בבקשה.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 59 חטופים, 514 יום. היום אלי שרעבי טס לארצות-הברית וראש הממשלה עדיין לא הגיע לניר עוז.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

הוא לא דיבר איתו.

<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>

עכשיו הוא דיבר איתו.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בחרמון הוא היה, לניר עוז הוא עדיין לא מצא זמן להגיע. היום יובא למנוחות גם איציק אלגרט בניר עוז, ואנחנו כאן. הניתוק של הבית הזה ממה שסובב אותנו מרקיע שחקים בכל פעם מחדש.

היום בלילה תהיה הצבעה על נציב הביקורת על שופטים. אני אתן משהו ברמת התהליך, זה התחיל עם לשכת עורכי הדין, קודם כול לייצר דה לגיטימציה ללשכת עורכי הדין כגוף מקצועי, דרך הצעה שגם היא שונתה מהיסוד, ואז אנחנו מגיעים פה להצעות בהמשך הדרך שלשכת עורכי הדין כגוף מקצועי כבר לא נחשבת. מנסים לייצר קיבעון מחשבתי שהיא לא לגיטימית, ומה שלא לגיטימי זה התהליך הזה.

אני מסתכל על התהליך, יושבים פה שני שרים, ישבו פה בדיון, גם ברחו לפני הזמן כשהתחלנו לשאול אותם שאלות, וגם מתכסים בדדי ויזהר. אני לא מתכסה באף אחד. זאת הצעת חוק גרועה, נקודה.

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>

הם גם לא כאן.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם אם הם היו פה, אמרתי גם להם כאן שזאת הצעה גרועה. גם אם אנשים ראויים רואים את עצמם חלק מזה, זה עדיין לא אומר שזה נותן לזה כסות. זה פשוט עסק גרוע.

מעבר לעניין, אנחנו רואים כאן עכשיו את התיקונים. אני מסתכל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]