פרוטוקול מספר 19, ועדת ביטחון הפנים, 08/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 19

מישיבת ועדת ביטחון הפנים

יום שני, ד' בכסלו התשפ"ב (08 בנובמבר 2021), שעה 10:06

סדר היום:

<< נושא >> הצגת התוכנית הממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מירב בן ארי – היו"ר

רות וסרמן לנדה

מאיר יצחק-הלוי

חברי הכנסת:

אמיר אוחנה

איתמר בן-גביר

קרן ברק

סימון דוידסון

נעמה לזימי

עופר כסיף

מופיד מרעי

אופיר סופר

אורית סטרוק

אוסאמה סעדי

איימן עודה

יסמין פרידמן

עמיחי שיקלי

עאידה תומא סלימאן

מוזמנים:

סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ

רועי דרור

–

ראש אגף בכיר, תכנון מדיניות, משרד ר וה"מ

עמית אבירם

–

ר' אגף מדיניות פנים, מל"ל, משרד רוה"מ

רועי דרור

–

ראש אגף בכיר - תכנון מדיניות, משרד ראש הממשלה תומר לוטן

–

מנכ"ל בט"פ

ינון אלרועי

–

משנה למנכ"ל משרד הכלכלה

ג'מאל חכרוש

–

ראש אגף סייף

מעיין ספיבק

–

רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ורד חדד עורקבי

–

סמנכ"לית בכירה חקירות ומדויעין, משרד האוצר

יוליה איתן

–

ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד הכלכלה

יאיר הירש

–

מנכ"ל משרד הפנים

יאיר רביבו

–

ראש עירית לוד

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

עופרה ארגס – חבר תרגומים

<< נושא >> הצגת התוכנית הממשלתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית -2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני אגיד בשתי דקות ואני אעביר את הזכות לנציגי המשרדים שהגיעו לכאן וחשוב לנו מאוד שתשמעו אותם ואת התכנית. אנחנו מלווים בוועדה את התכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית מהיום שהוועדה הזאת התכנסה וכמובן מהרגע שהממשלה לקחה את זה כתכנית לאומית. אנחנו רואים בהתגייסות של המשרדים הרלוונטיים בעצם כקלף המנצח לאירוע הזה של הפשיעה. ברור לי שזה לא רק אירוע של המשרד לבטחון פנים, אמנם המתכלל הוא סגן בט"פ, ותיכף סגלוביץ' גם יגיד מילה, אבל אני בטוחה שהוא יסכים איתי שהאירוע הוא אירוע שהוא רב זרועות של כמה משרדים ששותפים יחד כדי להילחם בפשיעה. רק ככה, באמצעות שילוב של כל הגורמים הרלוונטיים, נצליח להילחם בתופעה הזאת שמאיימת על החברה הישראלית כולה.

לכן זימנתי לדיון את נציגי המשרדים, יש לנו כאן את מנכ"לי המשרדים שידברו וכמובן ניצב ג'מאל חכרוש מהמשטרה שגם יתייחס. אני לא ארבה במילים, אני רוצה לתת לסגלוביץ' ולתומר לוטן מהמשרד לבט"פ, סגן השר והמנכ"ל, לאחר מכן מנכ"לי המשרדים ולאחר מכן התייחסות של חברי הכנסת. אז אולי אפילו אעשה קצת פינג-פונג, אבל קודם כל המשרד לבט"פ. בבקשה אדוני סגן השר סגלוביץ'.

<< דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אני אגיד ממש כמה מילים קצרות בהתחלה. אנחנו מדברים על תכנית 549, אבל אני אגיד משפט אחד על תכנית 550 שגם היא תכנית חומש גדולה שבאה למעשה לתת את כל הסיפור התשתיתי של מניעת הפשיעה ברמת העומק שלה. לא דנים בה היום, היום דנים בתכנית 549 שמורכבת מעבודה משותפת של כלל משרדי הממשלה, אני אגיד כמה מילים לקראת סיום ונמצאים פה המנכ"לים של המשרדים ולדעתי יותר נכון להציג את התכנית בפירוט של המנכ"לים, קודם כל לדעתי מנכ"ל לבטחון פנים תומר לוטן, ואני בסוף אומר כמה מילים כלליות לגבי הראייה הכוללת של כל הסיפור. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. בבקשה אדוני מנכ"ל משרד לבטחון פנים תומר לוטן.

<< אורח >> תומר לוטן: << אורח >>

תודה. שלום ובוקר טוב גבירתי היו"ר, חברי הכנסת וכולם. כפי שנאמר, אנחנו בעצם החל מלפני שבועיים פחות או יותר וכמובן ביתר שאת אחרי העברת תקציב המדינה עברנו באופן רשמי למוד של יישום, מוד של ביצוע וזה כרגע המיקוד שלנו. אנחנו הצגנו בוועדה הזו לפני כחודש את עיקרי התכנית, את הערוצים המרכזיים שקיימים בה. לטובת אלה שאולי לא היו אני אגיד אולי בשתי מילים, היו"ר, את המרכיבים העיקריים שנמצאים בתכנית מבלי לפרט יותר מדי.

המרכיב הראשון והמרכזי הוא הגברת הנוכחות ברחוב הערבי, זה מתבטא בעיקר בנושא של עיבוי תחנות, מבצעי אכיפה, תכנית ה-safe city שמתוכננת לערים המעורבות, כשהביטוי שלה הוא יותר נוכחות של שוטרים בשורה ארוכה מאוד של מוקדים, אני מזכיר שבמהלך 2022 אנחנו אמורים לטובת התכנית של החברה הערבית בלבד לגייס כ-800 שוטרים מפוזרים על ספקטרום של נושאים שקשור במאבק בפשיעה. אלמנט נוסף לנושאים שקשורים למאבק בפשיעה המאורגנת בפזורה, בין היתר בכל מה שקשור לפשיעה הכלכלית, כל מה שקשור לתהליכים של הגנה על עדים, הקרסת ארגונים מבפנים, מערך המודיעין והחקירות וכמובן כל האירוע של מסלול בטוח שאני מניח שהסגן יתייחס אליו בהמשך.

התכנית הזאת משלבת אתגרים נוספים כמו אלימות כנגד נשים וכמובן נושאים של עבריינות כביש, בעיקר בדרום. פרק מאוד גדול בנושא של אמל"ח, גם איסוף, גם חקיקה ואפרט על זה בהמשך, וגם אוסף די רחב של פעולות רכות בפן הקהילתי, בפן הרשותי, בפן המוניציפלי, גם אליהם אתייחס אולי בהמשך בשאלות שיעלו.

כרגע, אם אצטרך לסכם את הנקודה שבה אנחנו נמצאים ממש בימים האלה, גבירתי היו"ר, אנחנו עסוקים במימוש של הצירים העיקריים: 1. גיוס 800 השוטרים והפיזור שלהם על פי התכנית. 2. התנעה של ה-safe city, בשתי הערים לוד ועכו, ונמצא כאן ראש העיר שבוודאי יתייחס לזה בהמשך. 3. מיקוד בנושא של חברות השמירה, חקיקה מאוד גדולה שאנחנו מצפים להביא לוועדה בקרוב, נושא שקשור באופן ישיר לנושא של סחיטת דמי חסות והמעטפת שעוטפת את כל העולם של דמי החסות, 4. הנושא של ה-air soft, הסיפור של הנשקים המוסבים שאנחנו גם בהם מבצעים מהלך חקיקתי ומהלך הסדרתי גדול. 5. הנושא של השיטור העירוני, בשורה ארוכה של ישובים ערביים שעד עכשיו השיטור העירוני לא היה חלק מהם, אנחנו שוחחנו על זה לא מעט בוועדה בעבר, אנחנו מעדכנים קריטריונים וצפויים להביא החלטת ממשלה בקרוב שתאפשר כניסה רחבה יותר של שיטור עירוני לישובים במגזר הערבי ומוסיפים גם מודל נוסף שעד עכשיו לא היה קיים ונקרא שיטור מועצתי, מודל שיטורי שנועד בעיקר לפשיעה חקלאית ופותח במשרד לבטחון פנים בעבר, והיה תקוע בגלל בעיות תקציב ובעיות חקיקה וכעת יוצא לדרך.

אנחנו הולכים להתניע את המודל היישובי, הפעולה באוסף של עבודה קהילתית מול ראשי ערים במודל שאנחנו מפתחים ויתחיל בפיילוט בשבע ערים, ובנוסף לכל הדברים האלה יש סדרה מאוד מאוד ארוכה, גבירתי היו"ר, של שותפויות בין משרדיות שקמות על המון נושאים. אתן לך שתי דוגמאות מעניינות, זיקוקים, זה נושא ש- - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כן. שמעתי על זה בצפון.

<< אורח >> תומר לוטן: << אורח >>

זה נושא שאנחנו פוגשים אותו בהפרות סדר וצריך חיבור של משרד הכלכלה ומשרד המשפטים וכמובן משרד הבט"פ, צוות משותף קם על הדבר הזה. הרשות להגנת עדים והתאמה שלה לנושא של הפשיעה בחברה הערבית, קם צוות משותף שאמור להקים את הרשות הזאת. מי שעוקב אחרי החלטת הממשלה 549 מוצא בה סדרה מאוד ארוכה של מכניזמים כאלה, של כל מיני צוותים ייחודיים שקמים לתפוס נושא ולטפל בו, לתפוס נושא ולטפל בו, כל הצוותים האלה קמים עכשיו ומתחילים את העבודה שלהם. אז זה אחד הדברים שהזכרתי קודם וכל יתר הדברים שמופיעים בהחלטת הממשלה, זה כרגע המיקוד שלנו.

משפט אחרון, בעוד כארבעה שבועות למיטב זכרוני, אנחנו צפויים להעביר בממשלה את המדדים המשלימים לתכנית 549, זה נושא שגם עלה פה בחלק מהשאלות של חברי הכנסת. אנחנו מפתחים ביחד עם משרד המשפטים, שותפים מאוד קרובים שלנו, ומשרד ראש הממשלה, סדרה של מדדי הצלחה לתכנית גם בנושא של פיענוח, גם בנושא של אמון, גם בנושא של דיווח גם בנושא של פשיעה חמורה, המדדים האלה יובאו להחלטת ממשלה ויהיו בעצם האורים והתומים שלנו לשנים הקרובות כדי לבחון את מגמות ההצלחה שלנו. אז אחרי שהמדדים האלה יפותחו אני מניח שגם נוכל לקיים עליהם דיון כאן.

זה היה ממש הספתח, כל שאלה שתעלה אנחנו כאן כדי לענות עליה. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משרד ראש הממשלה. רועי דרור בבקשה אדוני.

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. תיכף נקפוץ למצגת אבל בגדול אני אגיד שאנחנו מתבססים על החלטה 549, ההחלטה היא החלטה בין-משרדית מקיפה. אני אחזור על מטרות התכנית, זה יישום של דו"ח המנכ"לים מהממשלה הקודמת וההרחבה שלו, אז אם נוכל לחזור על המטרות. אני פשוט רוצה שנהיה מיושרים עליהם. 1. זה פירוק ארגוני הפשיעה, הפחתת תופעות פשיעה בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לטובת ארגוני הפשיעה. הדבר השני זה העלאת תחושת הבטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי הנגב בפרט, 3. הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי האזרחים בחברה הערבית.

אנחנו רוצים שהציבור הערבי יביע אמון במערכת אכיפת החוק, לנוכח הפעילות שלו ברחוב הערבי, שיוגברו שיתופי הפעולה עם הנציגים מהחברה הערבית שמלווים את היישום של התכנית, המטרה שלנו היא לתת מענה לאזרחים נורמטיביים באירוע של הפשיעה, לרבות ראשי רשויות מקומיות ובערים המעורבות. אני רואה פה את ראש העיר. ואני אגיד, תיכף משרדי הממשלה יתייחסו לזה, חלק ניכר מהתכנית הוא חיזוק מערכת - - -

נעבור לשקף הבא. בעצם התכנית שאושרה בממשלה לצד יישום של מסלול בטוח שסגן השר ירחיב עליו, אנחנו 1. מוודאים שהנושא עולה בסדר העדיפות הלאומי והמשרדי על פני משימות אחרות באופן מיידי. מנכ"ל משרד הבט"פ דיבר על מדדי תוצאה, יש כבר מדדים שאושרו בתוך החלטת הממשלה למנגנונים, בנוסף יפורסמו מדדים משותפים לכלל התכנית כדי שנבחן את ההתקדמות ואת ההצלחה.

אני אגיד שההחלטה ארוכה אבל המשמעות שלה היא שכל רצף האכיפה יטופל. מהסוף, הנהלת בתי המשפט והרשות לשיקום האסיר וגם בהתחלה בפיענוחים. ההחלטה מפרטת את כל היעדים המשותפים לרבות מבצעי אכיפה משותפים ושגרות עבודה משותפות. כלומר יש פה שינוי במנגנון של העבודה, ואני בטוח שסגן השר ירחיב על זה. מערכת האכיפה פה נדרשת לתיאום מרבי בכל האמצעים העומדים לרשותה וההחלטה באמת מפרטת את כל הנושאים האלה. אני אתן למנכ"לים להציג את הפירוט.

השקף הבא, אני אגיד שתי מילים לגבי נושאים נוספים שנמצאים בהחלטה שהם יותר רב-שנתיים. לצד הדברים הפשוטים יש בהחלטה ובהחלטה 550, התמודדות עם סוגיות עומק שנוגעות למחוללי פשיעה בחברה הערבית שנמצאים בדו"ח המנכ"לים שאושר. בין היתר אנחנו מדברים על התמודדות עם סוגיית המכרזים. אנחנו מדברים על מערכי תביעה רציפים, גם מקומיים וגם עירוניים, מתוך מטרה לתת מענה גם לסוגיות עומק בחברה הערבית שהן רלוונטיות שיגרמו בסופו של דבר לדעיכה של הפשיעה גם לטווח הארוך, ואני אגיד שהמטרה שלנו פה היא לדבר על התכנית באופן ישיר ורציף, כלומר לא איזה פיק אחד של מאמץ ואחרי זה די, ואנחנו מבחינתנו רואים בנושא הזה נושא רב שנתי שכלל הממשלה מחויבת לו, ואני פשוט אתן לכלל המשרדים להציג את התכנית שלהם, ואם יהיו שאלות אשמח לענות.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה רועי. אנחנו עוברים למנכ"ל משרד המשפטים דוידי. בבקשה.

<< אורח >> ערן דוידי: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. אני אציג בקצרה את שלוש הרגליים שלנו בכל מה שקשור לפשיעה במגזר הערבי. אני אתחיל קודם כל ברגל הראשונה שזו רגל האכיפה. כולנו מכירים את האכיפה הפלילית הקלאסית, גם שם בשיתוף המשרד לבט"פ ולמשטרה שמנו יעדים מדידים לעצמנו כדי לראות לאן אנחנו מגיעים בכל הנושא של הפענוחים של עבירות נשק ולא רק נשק, נושא שני, אכיפה אזרחית משולבת, שמנו למטרה 70 שולחנות עגולים של היחידה לאכיפה אזרחית, פרקליטות המדינה האזרחית, בעצם 70 מבצעים יזומים, שולחנות עגולים של היחידה הכלכלית שלנו יחד עם רשות המסים, יחד עם רמ"י, יחד עם הרשויות המקומיות, באופן יזום על פי יעדים שנקבע מראש.

בכל מה שקשור לאכיפה כלכלית, גם כאן זרוע מאוד חשובה, שהיתרון הגדול שלה הוא שצריך פה פחות ראיות והפידבק הוא נורא מיידי, בעיקר של הרשות לאיסור הלבנת הון אבל לא רק היא, ואני חושב שזו נקודת מפתח בכל המאבק הזה, כי אנחנו יודעים שהארגונים האלה, בעיקר ארגוני הפשיעה, הדבר הגדול אצלם זה הכסף וכשאתה רוצה לייבש אותם חשוב לייבש את הצינורות הכלכליים, אז גם כאן יש לנו יעדים מאוד ברורים לכמות המבצעים שאנחנו דורשים מהיחידות, ואנחנו מתכוונים להיכנס לאכיפה הכלכלית ובעיני זה איזה שהוא game changer מאוד משמעותי, שעד עכשיו לא נכנסנו בו כמעט בכלל בפשיעה במגזר הערבי ובעיני זה דבר שאנחנו שמים עליו דגש. זה האכיפה הכלכלית.

נקודה נוספת, אכיפה במרחב הסייבר. גם זה דבר יחסית חדש, מתכוונים לעבות את יחידת הסייבר, הרבה מאוד עסקאות של נשק נעשות בדארק-נט, ולחזק שם את הפרקליטים וגם שם יש לנו יעדים ברורים, כמה מבצעים אנחנו רוצים שיהיו בשנה, כמה מהם מוגדרים כנגד ארגוני פשיעה ולא רק נגד אנשים מקומיים. זה סייבר.

דבר אחרון, בנושא של אכיפה, כל הסיפור של ליווי והנחיה של תובעים ברשויות המקומיות של המגזר הלא-יהודי, אנחנו מכירים את זה. יש כ-80 רשויות במגזר הלא-יהודי, ל-50 מהן אין בכלל תובע עירוני, אין בכלל אכיפה, גם שם אנחנו מתכוונים ביחד עם משרד הפנים לחזק את התובעים המקומיים, לגרום לכך שיהיו תובעים מקומיים ובכך אנחנו מקווים לחזק את האכיפה, גם ברשות המקומית ברמה המקומית.

עד כאן הייתה סקירה לגבי הזרועות השונים של נושא האכיפה. הרגל השניה זו הרגל היותר רכה, נקרא לה כך, בכל מה שקשור לטיפול ושיקום של המגזר הערבי, כאן אנחנו מתכוונים בכל הנושא של ייצוג חשודים להרחיב ולעבות את הנושא של הסניגוריה הציבורי ושל הסיוע המשפטי. בנושא ייצוג הולם לחשודים ונאשמים כאמור נרחיב את מה שקשור לסניגורים דוברי ערבית כדי באמת לאפשר להם ייצוג הולם.

נקודה נוספת, טיפול בקטינים שמעורבים בפשיעה, כדי לנסות להגיע למצב של מניעה יש במשרד המשפטים ביחידה למניעת עבריינות נוער בראשות עו"ד מיכל גולד, גם שם יש לנו אתגרים מאוד גדולים בתוך הנוער של המגזר הזה, ולכן יש לנו כל מיני תכניות ייעודיות שאנחנו רוצים - - -

<< דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >>

אם אפשר גבירתי היו"ר שאלה. כבר היום רוב התיקים המתנהלים בבתי המשפט זוכים לייצוג של הסניגוריה הציבורית, כלומר למימון ציבורי. אני לא זוכר את המספרים המדויקים אבל זה רוב ברור. איך הרחבה של מערך הסניגוריה הציבורית משרת את המטרה שאנחנו מדברים עליה כאן?

<< אורח >> ערן דוידי: << אורח >>

אמרתי, הרחבה קודם כל של דוברי ערבית.

<< דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >>

יש מחסור בדוברי ערבית?

<< אורח >> ערן דוידי: << אורח >>

כן. בסנגוריה הציבורית יש מחסור מאוד משמעותי, וגם ההרחבה תהיה בהתאם לאכיפה. כלומר, אם נראה שאין גידול בכלל בכתבי האישום, לא נרחיב. אבל אם נראה שיש הרחבה, אז מדובר על הרחבה של סניגורים דוברי ערבית, כרגע המצב הוא באמת שהתלונות מהמגזר - - -שאין שום נגישות שפתית אל הסניגורים ובעיני זה דבר שצריך לטפל בו.

נקודה שלישית, רצף שיקומי. יש לנו צוות חלופות מאסר, רוצים לייצר מה שנקרא לעבריינים במגזר בעבירות היותר קטנות, דברים שהם לא רק מאסר. אנחנו יודעים שמאסר זה לא בהכרח הפתרון, בטח לאנשים שאנחנו רוצים להחזיר אותם לקהילה, אז זה עוד דבר שאנחנו בוחנים, חלופות מאסר.

דבר שלישי, הרחבת השימוש בבתי המשפט הקהילתיים. גם, דבר ששר המשפטים עכשיו התחיל בחקיקה כדי לעגן אותם בחוק, רוצים להרחיב אותם, גם בזה אנחנו רואים דבר מרכזי כדי להחזיר אנשים ששוב, לא עשו סטיה משמעותית מהנורמה במדינת ישראל. בתי המשפט האלה בעצם מטרתם היא להחזיר אותם לקהילה כמה שיותר מהר. דבר אחרון, פעילויות קהילתיות שלנו במשרד המשפטים, גם לסניגוריה גם לפרקליטות יש הרבה מאוד פעילות חינוכיות שהם עושים כדי להסביר את החוק בבתי הספר, דבר שאנחנו עושים בצורה מדודה, רוצים להרחיב את זה גם יותר כדי באמת להנגיש ולראות שכולם מכירים את מערכת אכיפת החוק, מה זה אומר כל דבר, עבירות וכולי, כבר מבתי הספר.

בגדול אלה הדברים. יש כמובן את כל החקיקה ששר המשפטים מקדם, אם זה הרחבת סמכות חיפוש ללא צו שראינו את זה, אם זה עונשי מינימום גם על החזקת נשק, גם על סחר ויש עוד דברים בקנה, כמו הסיפור של הצ'יינג'ים, כרגע מי שאחראי על האכיפה של הצ'יינג'ים זה הרשות במשרד האוצר שקשורה לשוק ההון, אנחנו רוצים להעביר את זה אלינו, לתת סמכות מקבילה גם ליחידה אצלנו של הלבנת הון ואני חושב שזה יהיה דבר מאוד משמעותי אם נאכוף על הצ'יינג'ים, שם מעברי הכספים מאוד משמעותיים. אנחנו רוצים לייצר גם אצלנו יחידה שתתעסק ותאכוף. בגדול אלה הדברים, אני אשמח להרחיב בהמשך.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אוקיי. אחרי זה גם נשאל שאלות. מנכ"לית משרד הרווחה הגב' סיגל מורן. אני כבר אומרת שאחרי זה ארצה לשמוע את האוצר, פנים וכלכלה.

<< אורח >> סיגל מורן: << אורח >>

בוקר טוב. אני אגיד בשני הכובעים מכיוון שאנחנו קודם כל משרד הרווחה אבל אנחנו גם אחראים על תכנית החומש בחברה הבדואית בנגב, אז אני אתייחס קודם למשרד הרווחה ואומר שאם ביחס לאחרים התפקיד שלנו בעיקר בתחומי המניעה. לא מספיק לטפל בלהביא יותר שוטרים ולעשות יותר פעולות אכיפה, אנחנו רוצים לעשות גם פעולות שהן פעולות שורש לטווח ארוך ובעצם התכנית של הרווחה בהקשר הזה מתמקדת בארבעה תחומים, אחד בתחום הנוער, אנחנו הולכים להקים ארבעה מיתרים בישובים הערביים, למי שלא מכיר את המיתרים, המסגרות החינוכיות התעסוקתיות, לנוער שנפלט ממערכת החינוך, נוער קצה-קצה, ובתוך זה גם מסגרות שיטפלו בהתמכרויות ובאלימות.

אנחנו הולכים להרחיב את תכנית ית"ד, התכנית לשילוב צעירים בסיכון בחברה הערבית, לכל דבר כזה כמובן יש את המדדים ואת היעדים שלו. נושא נוסף שמתקשר וגם יכול להתחבר איך שהוא עם בתי המשפט הקהילתיים, שאנחנו כמובן שותפים גאים לנושא הזה, זה הקמה והרחבה של מרכזי הגישור הקהילתיים שפועלים בישובים הערביים ואנחנו רוצים להרחיב אותם עוד. אנחנו מאמינים שלא רק בהיבט של פתרון קונפליקטים שיכול להוות לעתים כאמור מניעה או טרום אלימות, אלא גם בלימוד השפה, כולל הכנסה של תחומי הגישור לתוך מערכות החינוך, בתוך זה גם הרחבת התכניות לנפגעי עבירה, לקטינים וקליטת עובדים סוציאליים נוספים למיצוי זכויות בישובים הערביים, אני אומרת שוב שהתפקיד שלנו בעניין הזה הוא לנסות לעשות את הפעולות שאחר כך בעתיד אולי יצמצמו את הצורך בכל הפעולות האכיפתיות.

הדבר האחרון באמצעות רש"א, רשות שיקום האסיר, מענה לאסירים משוחררים. המטרה שלנו היא כמובן לעשות ככל שאפשר כדי שאסירים שישתחררו מהכלא, לייצר מסלול כזה שיצמצם את הסיכויים שהם יחזרו שוב לכלא.

אני אומר שהתכנית המקורית שלנו הייתה תכנית הרבה יותר רחבה והרבה יותר מקיפה, נאלצנו קצת לצמצם אותה בגלל מגבלות התקציב והמצ'ינג, אבל אני חושבת שעדיין יש פה תכנית שהיא מרשימה למדי ומשמעותית.

אני אגיד מילה לגבי החברה הבדואית בנגב, שכאמור זה הכובע, המשרה השניה שלי. בעצם בתוך תכנית החומש שאושרה על ידי הממשלה לחברה הערבית יש פרק שמתייחס בהיקף התקציב לחברה הבדואית בנגב ובעצם ניתנו לנו 90 יום על ידי הממשלה, מהיום שהוחלטה תכנית החומש, להגיש את התכנית המפורטת לגבי החברה הבדואית בנגב. אנחנו כמובן עובדים עליה במרץ, ובתוכה אנחנו עובדים גם בשת"פ עם הבט"פ, אנחנו בשיח לגבי איזה חלקים תכנית החומש של החברה הבדואית בנגב תתגבר גם את הפעילות של הבט"פ, ויחד עם זה גם כמובן בהקשרים האחרים כמו שאמרתי, ההקשרים המניעתיים, אנחנו בעצם דרך התכנית הזאת מתכוונים לעשות שוב, להרחיב עוד פעולות שגם ציינתי אותן כאן בחברה הבדואית בנגב.

זה פחות או יותר, אני אומרת את זה בכללי מכיוון שהתכנית המפורטת - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כשתהיה לך גם את התכנית של החברה הבדואית תציגי אותה פה ביחד עם משרד הבט"פ. תודה רבה סיגל. משרד האוצר, תמר בבקשה.

<< אורח >> תמר לוי-בונה: << אורח >>

אני מאגף תקציבים באוצר. כמו שאמר רועי, החלטת הממשלה הזאת עומדת על 2.4 מיליארד ₪ במסגרת החומש הקרוב והיא כמובן מלווה את החומש הרחב יותר של הפעילות החברתית-כלכלית של החברה הערבית, זה שני חומשים שהולכים יד ביד, אחד מבחינת מתן מעטפת לחברה הערבית בהיבטים חברתיים כלכליים, החומש של 50 מיליארד, וכאן יש חומש בהיבטי אלימות ואכיפה. מה שחשוב בחומש הזה הוא שזה לא רק אכיפה קשה, זה אמנם עיקר החומש, זה 1.5 מיליארד למשטרה יחד עם עוד מעטפת מבחינה אכיפתית למשפטים ולמיסים וכולי, אבל יש כאן גם פעילויות רכות שקשורות במיגור האלימות, כפי שציינה כאן סיגל וגם משרדים אחרים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

מתוך ה-2.4 מיליארד, 1.5 מיליארד לבט"פ והשאר למשרדים האחרים?

<< אורח >> תמר לוי-בונה: << אורח >>

כן. בתוך המשרדים האחרים יש גם את הבט"פ בכובע האחר שלו של הרשות לבטחון קהילתי, אבל זה כסף רך לכל דבר ועניין, זה כסף לרשויות, לפעילות ונוער וכולי, אז אנחנו מדברים על 1.5 מיליארד למשטרה, לשוטרים, לתחנות, והיתר הולך למשרד הרווחה לתעסוקה, רווחה וכולי, רשות שיקום האסיר. אם תרצו אני יכולה להגיד לכם בקצרה את המשאבים בהמשך.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בסדר גמור.

<< אורח >> תמר לוי-בונה: << אורח >>

דבר שהיה לנו מאוד חשוב בהחלטת הממשלה הזו, זה שיהיו גם רכיבים של תיעדוף של המשרדים. כלומר החברה הערבית צריכה להיות חלק אינהרנטי, אורגני מתקציב המדינה, היא לא חוץ תקציבית, היא חלק ממה שהמשרדים מקצים, ולכן הם חייבים לתעדף את זה. זה גם עקרון שהיה מוביל בתוך החומש הרחב יותר של הפעילות החברתית-כלכלית וזה העקרון שנחה את החומש הזה, גם משרדים צריכים לתעדף מקרביהם כסף לחברה הערבית וגם יהיה כסף תוספתי שנשמר במסגרת הצעת חוק התקציב למסגרות של ההחלטה הזאת. ככל שאת רוצה שנגיד בקצרה את המשאבים של התכנית כמובן שאפשר.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בסדר. אני רוצה גם לשמוע את משרד הכלכלה. יוליה בבקשה.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

שלום לכולם. אני מזרוע העבודה במשרד הכלכלה. כאמור אנחנו חלק מהחלטת החומש ומלווים את הציר של התעסוקה שאנחנו רואים בו בעצם איזה שהוא פתרון מבני בהקשר של פשיעה בחברה הערבית. אנחנו רוצים להציג את הנתון של חסרי מעש, בעצם המיקוד שלנו בתכנית הזאת היא באוכלוסיה של גברים צעירים חסרי מעש, תופעה ייחודית ורחבה בחברה הערבית, גם בהשוואה בין-לאומית. אנחנו משווים את עצמנו לעולם כי גם שם אין מסגרות מחייבות להמשך ולכן נדרשנו לסוגיה הזאת. אגב, לראשונה יש מדיניות בתכניות תעסוקה מוכנות לאוכלוסיה הזאת.

אנחנו ראינו שבעצם התופעה הזאת הלכה והתרחבה בשנים האחרונות והקורונה עשתה את שלה והגדילה עוד יותר את התופעה ולכן חלק מהמטרה שלנו זה בעצם להתחיל לסגת מהעלייה הגדולה שהייתה במספר הצעירים שהם חסרי מעש. בעצם פה זה המספרים האבסולוטיים, כשאנחנו מסתכלים על החברה הערבית, חלק מהנתונים, צריך לטייב אותם, יש פה שאלה גדולה של איכות הנתונים, אבל הנתונים שיש לפתחנו זה בעצם שיש כ-50,000 צעירים בגילאים הנ"ל שהם לא נמצאים בשום מסגרת, לא לומדים, לא עובדים, לא מנסים למצוא עבודה. נתון מאוד גבוה, ולכן מבחינתנו זה המיקוד, דבר שמחייב אותנו גם ליצירת כלים ומענים מותאמים.

בעצם האמירה שלי שהתופעה הזאת הלכה והתרחבה בשנים האחרונות וקיבלה משנה תוקף בקורונה, אתם רואים בגרף הזה שגם האבטלה או הפגיעה התעסוקתית בימי קורונה ובסגרים פגעו בגברים הערבים יותר מאשר ביתר האוכלוסיות, הפגיעה שם הייתה דרמטית ביותר ולכן גם היקף התופעה הלך והתרחב.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

שאלה לנתון הזה שאת מציגה עכשיו, איך אתם מתייחסים לסיטואציה שרוב הכלכלה במגזר היא בלי קבלות. אני אומר את זה כמי שחי בכפר מנדא, אין קבלות בכפר מנדא. עכשיו השאלה, אם בנאדם לא מקבל תלוש, יכול להיות בעצם שהוא כן עובד. הוא עובד במשתלה, אין לך דרך לדעת את זה.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

אנחנו מסתמכים על מערכי סטטיסטיקה לאומית לגבי האוכלוסייה הערבית ולגבי כל יתר האוכלוסיות שלהם אנחנו נותנים מענה, והנתונים הרשמיים של מדינת ישראל.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

כן, אבל אני רק אומר שצריך להתחבר לחיים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שיקלי, כל המגזרים יש להם, משלמים ללא - - -

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

אני רק רוצה להגיד שבמסגרת מסלול בטוח יש התייחסות לנושא חשבוניות ונושא ההון השחור.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

לא, זו תופעה, זה משהו מטורף. זה לא - - -

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

הנושא הזה של הון שחור וצמצום זרימת המזומנים למקומות לא נורמטיביים ולא לגיטימיים זה חלק מהתכנית.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

לא, אני לא אומר לא נורמטיביים, אני רק בא ואומר, גם בנאדם במשתלה, אם המשתלה הזאת אין אצלה תרבות של קבלות, יכול להיות שהוא מופיע אצלכם בסטטיסטיקה שאין לו עבודה ובפועל יש לו עבודה ונותנים לו שכר, וכך גם בחנות דגים וכך גם בחנות פירות.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

שיקלי, זה קיים. זה אחת המורכבויות שקיימות.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

אז אולי - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

קודם כל אני מאמינה שיש למשרד הכלכלה את האפשרות באמת לוודא מבחינת נתונים סטטיסטיים. ברור שאם יש מישהו שעובד בשחור, גם בחברה היהודית אתה לא יודע אם הוא עובד או לא עובד והוא נספר כלא עובד.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

לא, אבל התופעה הרבה יותר רחבה במגזר הערבי.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בוודאי, בגלל זה כשיש את המספרים האלה מצד אחד זה מפתיע, כי זה המון, מצד שני יש בעיה של תעסוקה.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

נכון, משקף באופן הכי טוב שניתן.

<< דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >>

כשאתה בא למדוד אתה חייב להתייחס לתופעה הזאת, זאת לא תופעה פה ושם.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

ברור לי. שמענו את ההערה, בוא ניתן לה להמשיך ואני רוצה להתקדם כי אתם הרבה חברי כנסת וצריך לתת לכם גם לדבר.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

בשקף הבא, מה אנחנו מתכוונים לעשות או מה התכנית המפורטת. חלק מהעבודה זה בעצם איתור של אותם - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני רק רוצה להגיד שיש פה משהו חוצה אופוזיציה קואליציה וזה ראוי לציון.

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

אני שמחה שנושא התעסוקה כל כך מעורר שיח. נושאים נוספים, תכניות נוספות שאנחנו מייצרים זה נושא שנת מעבר, בעצם אותה שנת הכרעה, צעירים בגילאי 18 שמסיימים תיכון ומוצאים את עצמם חסרי מעש ולא משתלבים במסגרות, לייצר עבורם כלים משמעותיים של שירות והפניית מיומנויות של שוק העבודה, אנחנו מדברים על הסבות מקצועיות, על הכשרות מקצועיות, על הקניית עברית תעסוקתית שאנחנו מזהים אותה כאחד הפערים הגדולים בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי והקניית מיומנויות של אוריינות דיגיטלית ואנגלית לצד כישורים נוספים. זאת התכנית.

אנחנו מתכוונים לגעת בכ-20% של צעירים חסרי מעש כפי שאנחנו מזהים אותם היום על פני שלוש שנים, אלה המספרים הם לפניכם. יש יעדים מאוד ברורים וכמותיים חוצים על פני שנים שגם תוקצבו במסגרת התכנית ואנחנו ערוכים ליציאה לדרך.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה. המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>

ראשית אני רוצה להתייחס לשני אלמנטים שהוזכרו על ידי מנכ"ל בט"פ קודם לכן שזה גם ה-air soft וגם הזיקוקים. בסמוך לקבלת החלטת הממשלה השרה הכריזה על עצירת יבוא ה-air soft לתקופה של שלושה חודשים. ועדת הכלכלה החליטה שזה יהיה חודשיים - - - ואנחנו במקביל פועלים יחד עם המשרד לבט"פ גם לביצוע פעולות אכיפה נוספות שאני מקווה שישמעו עליהן בקרוב וגם מסייעים למשרד בכל הנושא של שינוי חקיקה על מנת שהמשרד יוכל לקבל את כל הרגולציה והאכיפה של ה-air soft, כמו שהחלטת הממשלה הזכירה. הנושא הזה מלווה גם על ידי המל"ל ואנחנו נמצאים שם בדיונים שוטפים כל חודש.

בנושא השני, בנושא של הזיקוקים שגם הם הוזכרו על ידי המנכ"ל קודם לכן, הוחלט ששרת הכלכלה והתעשייה תביא לממשלה הצעת החלטה להכריז על זיקוקים מסוג 2 תחת חוק חומרי נפץ, גם זה מתקדם, אנחנו מעבירים כרגע נוסחים ואני מקווה שזה יעלה בקרוב.

הוועדה החליטה גם על מינוי של צוות בראשות מנכ"ל בט"פ ושלי על מנת לבחון ולהציע שינוי בהיבטי האכיפה בהתאם להסדרה החדשה ואנחנו על זה, כבר נקבעו ארבעה מפגשים לצורך העניין, וגם יחד עם המשטרה, גם פה יחד עם זרוע העבודה המשימה היא להגביר את האכיפה בהיבט הזה. כמו שאמרתי, גם ההיבט הזה מבוצע עם משרד ראש הממשלה ועם המל"ל, אנחנו נציב גם צרכים של משאבים נוספים ונאמר על ידי משרד ראש הממשלה שיסתכלו על זה בגישה חיובית.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. הנציג של המל"ל רוצה להוסיף? עמית אבירם.

<< אורח >> עמית אבירם: << אורח >>

בוקר טוב. החלק של המל"ל היה למעשה לרכז את הטיפול בכל הנושא של בעיית האמל"ח הבלתי חוקי והתכנית או המהלכים שנעשו עד עכשיו בסוגיות שבהן אנחנו מטפלים, נוגעות למעשה למספר דברים. 1. זה טיפול ממוקד באותם מקורות שמזינים את שוק האמל"ח הבלתי חוקי היום במדינת ישראל, שמגיעים בסופו של דבר במידה רבה לחברה הערבית, אני מתכוון פה בעיקר לגבולות, כשגבול ירדן הוא המקום העיקרי דרכו חודר אמל"ח בלתי חוקי למדינה אבל לא רק, אנחנו רואים את זה גם מגבולות נוספים כמו גבול לבנון. מעברים, גם מעברים - - -

<< דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה יש לי שאלה. השר לבטחון פנים ארדן לפני שבע שנים אמר ש-90% מהנשק מגיע מהצבא. אני חושב שזה לא נכון עכשיו, אבל אתה אומר אפס?

<< אורח >> עמית אבירם: << אורח >>

לא, אני עוד לא אמרתי אפס.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא, הוא רק אמר על הגבול עם ירדן.

<< אורח >> עמית אבירם: << אורח >>

אמרתי גבולות. אנחנו נדבר גם על הצבא תיכף. אז א. לגבי הגבולות, זה מקור אחד דרכו מגיע אמל"ח בלתי חוקי למדינה, מקום שני זה מעברים, אנחנו מדברים פה גם על המעברים הבינלאומיים וגם למעשה על מעברים פנימיים בין ישראל לבין איו"ש. וכמובן הנושא של זליגה מצה"ל. אני חייב לציין שבהיבט הזליגה מצה"ל המצב השתפר במהלך השנים האחרונות בעקבות פעולות רבות ומשמעותיות שנעשות בצה"ל על מנת לחזק את השליטה, לחזק את האבטחה על הבסיסים, על מתקני הנשק והתחמושת, ולכן בהיבט הזה אנחנו מדברים על מספר מועט יחסית של כלי נשק שזולגים מהצבא. בנושא התחמושת המצב עדיין בטיפול אבל גם בהיבט הזה הצבא נכנס לפעילות משמעותית שמטרתה להוריד את כמות הגניבות או החדירות לתוך הבסיסים.

התחום השני שבו אנחנו עוסקים זה כל הנושא של הידוק השת"פ הבין ארגוני. בנושא אמל"ח מעורבים מספר גופים, זה כמובן משטרת ישראל, צה"ל ושירות הבטחון הכללי שעוסקים בתחומים שונים, כל אחד יש לו את התחום שלו, גם את הנושא של ההגנה על הגבולות, גם הנושא של הטיפול בייצור האמל"ח הבלתי חוקי בשטחים וכמובן משטרת ישראל בהיבטים שלה, ואנחנו עוסקים בדרכים לשפר את התיאום בין הגופים בעניין הזה.

התחום הנוסף זה אסדרה רגולטורית. דיבר עליו המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה. בנושא הזה אנחנו מדברים גם על ה-air soft שהיה באמת בעיה רצינית מאוד שהוגדר עד היום והוא עדיין מוגדר כצעצוע מסוכן, שלא הייתה לגביו רגולציה ומטרת הטיפול כרגע והשוויוניים שנעשים הם באמת להפוך אותו לכפוף לאותן תקנות של רישוי שיגבילו את היבוא ופיקוח על הדבר הזה.

המרכיב הרביעי הוא תיקוני חקיקה שיאפשרו טיפול אפקטיבי יותר בעברייני האמל"ח מאשר מה שמתאפשר היום ובדרך זו גם לייצר הרתעה למול עברייני האמל"ח בראייה קדימה.

אלה ארבעת המכלולים שבהם אנחנו מטפלים. עד כאן.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. ניצב ג'מאל חכרוש ראש אגף סייף בבקשה אדוני.

<< אורח >> ג'מאל חכרוש: << אורח >>

תודה רבה. אני רוצה להתחיל, כמו שבוועדה הקודמת אמרנו מה התכניות שלנו, מה אנחנו צריכים לעשות, אבל אני שמח שאפשר לדווח על תוצאות כבר מהשטח, במה שעושים. נתחיל במבצע התכנית של מסלול בטוח שזה מוכיח כל יום, העבודה ביחד, כל הגורמים ביחד נגד אותה בעיה שנקראת פורעי החוק, במיוחד העבריינות הגבוהה, מוכיחה את עצמה יום-יום, כל יום יש תכניות ואנחנו נמשיך בכיוון. נכון שאני מזהיר את עצמי שזו תחילת הדרך אבל הכיוון כבר מורגש בשטח, ההרתעה מתחילה לעשות את שלה ואנחנו יודעים ורודפים את אותם פורעי החוק אפילו מעבר לקו הירוק מביאים אותם, ואני אתייחס לכמה שהגענו אליהם. ביחד אם נמשיך להעלות רמה משלב לשלב זה הפתרון המיידי שיכול להרתיע ולהביא עבריינים לדין.

אם אני מדבר על תוצאות, עליה שמתחילה לתת את שלה בפיענוחים גם, שזה גורם מרתיע, גם הפיענוחים. אם אני אדבר על השבוע האחרון רק, שני כתבי אישום ברצח. יש עליה משבוע לשבוע, רק השבוע יש שני מקרים, בשבוע שעבר שני מקרים. המקרה המזעזע שהיה, האמא שנרצחה בידי הבן שלה יש כתב אישום, הרצח שהיה בגריפאת, הבאנו את הצעיר הזה ויש כתב אישום נגדו ורק היום הבאנו חשודים שברחו מעבר לקו הירוק, הבאנו אותם, ניסיון לרצח בכפר קאסם. הדבר הזה מרתיע ואנחנו נמשיך בעבודה בכיוון הזה, כשיש רוח גבית עכשיו מכולם ביחד וזה הפתרון.

אם אני מדבר על תפיסות אמל"ח, עליה של 32% מול התקופה המקבילה באמל"ח. עליה של 24% במעצר חשודים בנושא אמל"ח. כשאנחנו, משטרת ישראל מתכווננים לכיוון הזה, והמקום של פורעי החוק האלה אחרי סורג ובריח ואנחנו נעשה את זה.

בכיוון סיכול שהוא לא פחות חשוב מאכיפה, הסיכול שעושים, נכון לעכשיו 27 מקרי סכסוכים, חלקם מדממים שאנחנו סיכלנו ואני בטוח בזה שמנענו רציחות עתידיות, נכנסנו לסכסוך לפני שהוא מביא לעוד מקרי רצח.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> איך זה נעשה, בדרך של סולחה?

<< אורח >> ג'מאל חכרוש: << אורח >>

במפורש לא סולחה. יש כאלה שאתה רואה אותם לקראת כתב אישום, יש כאלה שאתה רואה אותם אחרי סורג ובריח. פשוט אנחנו מביאים את הטיפול, כל טיפול שמוצאים לנכון כדי למנוע עוד מקרי רצח באותו סכסוך. זה נקרא הסיכול שאנחנו מטפלים בו, יש לנו את המומחיות איך לטפל בכל המקרים. יש שני מקרים למשל, אני לא אזכיר את המקרים בגלל שהם עוד לא - - - כתבי אישום שיש, אני יכול להגיד את המקומות, אחד בדיר חנא ואחד באום אל פאחם, שכבר מתנהלים בבתי משפט, שכך מנענו רצח עתידי בכיוון הזה.

אני מזהיר את עצמי שזה רק תחילת הדרך, אבל השטח משדר לנו כן, זה הכיוון ואנחנו צריכים להעלות עוד רמה ולהמשיך באותו כיוון בתחום הזה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה חכרוש. נציג אחרון ממשרדי הממשלה זה רשות המסים. בבקשה.

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

אני סמנכ"לית חקירות ומודיעין ברשות המסים. אני מייצגת את הרשות במקום ערן. גם רשות המסים היא שותפה בתכנית 549 שמתמודדת בפשיעה בחברה הערבית. רשות המסים בנתה תכנית חמש שנתית, תכנית לאכיפה כלכלית בחברה הערבית, כאשר היא מתמקדת בארגוני הפשיעה ובמחוללי הפשיעה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא קיבלנו את המצגת של רשות המסים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

זה המשך של אותה מצגת.

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

אז באמת מטרות התכנית שבחנו ובנינו מתייחסת לגביית מס אמת והעמקת הגבייה, כאשר אנחנו בנינו את זה במסגרת התכנית. הגברת המשילות של רשות המסים בשטח במגזר לא היה בשנים האחרונות בצורה מסיבית, כחלק מתכנית האכיפה הכוללת של כל גורמי האכיפה, גם אנחנו יחד עם המשטרה בסיוע של המשטרה, מגבירים את המשילות במגזר הערבי. גילינו שהמיגור של מחללי הפשיעה על ידי אכיפה כלכלית היא זו שלמעשה תסייע לצמצום הפשיעה, וצמצום ההון השחור.

ההון השחור מקבל ביטוי נרחב מאוד בשימוש בחשבוניות הפיקטיביות. רשות המסים מובילה תהליך של חקיקה והציעה גם במשרד המשפטים רשימה של חקיקה שבאה להגביר את האכיפה ואת ההרתעה בחוקי המס. שימוש בחשבוניות פיקטיביות הוא בהיקף מאוד גדול גם בחברה הערבית והיא למעשה מחוללת הפשיעה ואנחנו שמים היום את הדגש על זה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

הצ'יינג'ים זה לא אחריות שלכם?

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

לנו אין אחריות מבחינת, זה לא מאגר שקיים אצלנו. זה לא אחריות שלנו.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בסדר. יואב אחרי זה תתייחס לעניין.

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

נושא נוסף שאנחנו מבאים ומטפלים בו במסגרת חוק צמצום השימוש במזומן זה צמצום ההחזקה במזומן, זה גם חלק מהצעות החקיקה שאנחנו רוצים לאכוף. זה גם מאפיין שנמצא בארגוני הפשיעה ובמחוללי הפשיעה במגזר, השימוש במזומן, וחלק מהצעות החקיקה שלנו זה צמצום ההחזקה במזומן. דרכי הפעולה שאנחנו מציעים הם דרכי פעולה גם באזרחי וגם בפלילי, בכל מערך רשות המסים, עיבוי המערך הטכנולוגי המודיעיני, אנחנו נותנים דגש למערך הטכנולוגי אצלנו ולהרחבת המודיעין לצורך העשרת החקירות, עריכת השומות והגביה. הקמנו צוותי פעולה ייעודיים בכל אחת מתשעה משרדי יחידות החקירה שלנו במס הכנסה ובמע"מ, חיזקנו את המערך האזרחי במפקחים, גם במפקחי מס הכנסה, גם במפקחי מע"מ וגם במיסוי מקרקעין וכל ההשלמה ההוליסטית הזאת בטיפול הפלילי ובטיפול האזרחי הוא שייתן את המעטפת להתמודדות שלנו בעולם הכלכלי.

בנוסף אנחנו מוציאים אנשים לשטח, שיתוף פעולה במסגרת השולחנות העגולים יש לנו במסגרת התכנית שהוצגה, השתתפות ב-70 שולחנות עגולים, אנחנו נציגים בניהול ספרים, זה מערך עצמאי שפועל ועושה ביקורות בעסקים במגזר, הפעלנו את מערך ההוצאה לפועל שלנו, תיגברנו אותו, להגיע למקומות שעד היום לא הייתה לנו יכולת להגיע, בסיוע כמובן של גורמי אכיפה אחרים אנחנו מגבירים את הנושא ה- - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מגיעים לכל מקום היום במגזר?

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

היום במסגרת תכנית מסלול בטוח אנחנו מגיעים לכל - - -

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> לשכונת הרכבת בלוד ולכל המקומות - - -

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

אני אתייחס לזה. מגיעים לכל מקום.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את יכולה לדבר במספרים? 'הגברנו' 'הוספנו', במספרים ובמספרים יחסיים גם למה שהיה?

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

כרגע אנחנו נמצאים בשיח - - -

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

אנחנו נפרסם את המספרים.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אי אפשר לפרסם פה? זה המקום הכי נכון לפרסם.

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

אנחנו אישרנו את ההחלטה לפני שבועיים והתקציב אושר בשבוע שעבר.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז אל תגיד מדוייק. תגיד בערך, בכמה אחוזים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני רוצה להסביר את השיח. השיח פה עכשיו הוא התכנית הכללית של המשרדים. זה לא ייגמר פה, כי אנחנו כבר בכמה דיונים כאן וכל פעם אנחנו שומעים עוד נתח. בהתחלה התחלנו רק עם סגלוביץ', אחרי זה עם תומר על ההצגה של כל המשרד, עכשיו אנחנו יורדים ל רמה של המשרדים על התכניות שלהם. יהיה כאן מעקב קבוע, כמו שדיברה גם סיגל ממשרד הרווחה, גם כתבתי לעצמי, על תכנית החומש. תומר לדעתי דיבר על מדדים משלימים, כל האירועים האלה יבואו לפה. לכן המספרים כרגע לא רלוונטיים אלא התכנית באופן כללי, לצורך העניין השאלה של ח"כ בן גביר אם נכנסים לכל מקום, כן. זה חשוב שייכנסו לכל מקום. כמה ייכנסו, איך זה, אנחנו נמשיך. הוועדה הזאת תמשיך.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> נראה לי שמה שניסתה לומר ח"כ סטרוק זה שאנחנו צריכים להכנס גם לדברים מדידים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אנחנו ניכנס. אין שאלה בכלל.

<< אורח >> רועי דרור: << אורח >>

ההחלטה תפרט פעולות ומדדים גם בתחום המשאבים וגם בתחום הפעולות ואתם תראו הכל, זה יהיה שקוף כדי לראות - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

ברור. הוועדה הזאת, התפקיד שלה בדיוק זה לפקח. תיכנסי לסיכום כי אני חייבת להתחיל עם חברי הכנסת.

<< אורח >> ורד חדד-עורקבי: << אורח >>

חשוב שלצד כל הפעולות האלה בסופו של יום אנחנו בצד הפלילי וגם בצד האזרחי נרצה להוציא או כתבי אישום או שומות, אנחנו מגבירים את מערך התביעות אצלנו ברשות, על ידי הגברת הקצאת פרקליטים.

האכיפה שלנו כמו שאמרתי, היא אכיפה כלכלית בחברה הערבית, להגביר את המשילות שלנו בשטח. אנחנו מסתייעים בכל גורמי האכיפה, קביעת יעדים ספציפיים, זה אפרופו מה ששאלתם, אנחנו קבענו לנו יעדים כמותיים ויעדים ספציפיים לאן אנחנו צריכים להגיע, הרחבת רשת, מרחיבים כל הזמן את הרשת של אנשים שיהיו תחת הרשת של רשות המסים, מגבירים את כל האכיפה, הגבייה וההוצאה לפועל, הגברת הנוכחות שלנו בשטח, טיפול בשומות גם פליליים וגם אזרחים. אנחנו מסייעים לפעילות של המשטרה, פעילות משותפת לקביעת היעדים, לאכיפה כלכלית בארגוני הפשיעה, בתיקים כוללי פשיעה חמורה אנחנו עובדים מול יעד ומול יעדים משטרתיים, מגדילים את התיקים באכיפה פלילית מול תחנות המשטרה וכמובן שותפים בשולחנות עגולים.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> יהיה תגבור בפועל בכוח אדם ברשויות המסים לצורך העניין? מהבחינה המספרית?

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> כן ואנחנו גם נפרסם את זה. בדיוק את המדדים ואת המספרים שתוכלו לעקוב אחריהם.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כוח אדם בפועל.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> כן. כוח אדם שמוקצה לעבירות בחברה הערבית. כן.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

טוב. יש לי שאלה אחת ואז נעבור לחברי הכנסת לשאול ולהעיר, רק אם אפשר בקצרה. מעניין אותי לדעת כל הנושא של המרכזים של הרשויות המקומיות, כי לא שמעתי את זה מספיק ברור ואני יודעת שזו אחת הבעיות הכי קשות שלנו עם משפחות הפשע.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אולי, אני מציע שאני אגיד כמה מלים בכל זאת.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> משפט אחד לגבי הסיפור של מסלול בטוח, אבל לפני זה צריך את ההקדמה בשביל לעשות סדר בראש. יש את התכנית הממשלה 550 שהיא אותה תכנית רחבה של התשתית החברתית-כלכלית בחברה הערבית. תכנית חומש גדולה של 30 מיליארד שקלים. יש את אותה תכנית שאנחנו מדברים עליה כאן של ה-2.4 מיליארד שקלים שחלקה זה באמת למערכות האכיפה, משטרה, פרקליטות, רשות מסים, וחלקה, 800 מיליון שקלים מחולק במשרדי הממשלה לחמש שנתי מול יעדים מדידים, ספורים נקודתית שנעשתה עבודה עמוקה גם מול ועד ראשי הרשויות הערביות, חשוב גם את זה להדגיש, זה לא נעשה מלמעלה למטה, נעשתה עבודה רוחבית.

מאחר והתקציב אושר ביום שישי לפנות בוקר ומאחר שעד אז אי אפשר להישאר עד שיגיעו אנשים ועד שיגיעו התקציבים, עלתה מה שאני עכשיו אציג, לא בכובע של סגן השר לבט"פ, גם בכובע הזה אבל בכובע של ועדת השרים בראשות ראש הממשלה שבאה ואמרה 'צריך לעשות כאן ועכשיו', עוד לפני התקציבים, לפני הנתונים, ומה שאני מציג זה הסיפור הזה אני מנהל אותו מטעם הממשלה. שיטת הניהול היא שיטה שבאה ומחברת את כל משרדי הממשלה שכולם נרתמו. ותיכף נכנס לפה מנכ"ל משרד הפנים ותיכף ידבר, הוא בדיוק חזר מזום שגם אני הייתי בו בנושא המכרזים, ויגיד על זה שתי מילים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

יופי, אז בדיוק נכנסת בזמן ששאלתי על המכרזים.

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שיטת העבודה, אם אפשר את השקף במשפט אחד ואז אתן את ההסבר כולו בקצרה. כל הסיפור כולו, התכנית מיועדת לשישה חודשים. המטרה שלה היא מאוד ברורה. אם אני מדמה את מה שקורה בפשיעה בחברה הערבית כסוס משתולל, התפקיד הוא אחד, לעצור את הסוס הזה. עוד לא לטפל בכל הטיפולי מניעה, עוד לא לעשות הכל, אבל כן במסגרת העניין הזה לקדם כמה הליכים ארוכי טווח בלוחות זמנים קצרים. מדובר פה על מבצע ממשלתי. זאת ההגדרה. זה מבצע ממשלתי בלוחות זמנים של מבצע. וכשאני אומר לוחות זמנים של מבצע, כל אחד ממה שאתם רואים כאן, הנושא של חקיקה לדוגמה, מתנהל כמו מבצע. מה שאמר מנכ"ל משרד המשפטים קודם לכן זה אותן נקודות קריטיות לנושא שינויי חקיקה מנוהלים בלוחות זמנים של מבצע, לכן מחר החמרת הענישה בעבירות נשק מגיעה מחר לוועדת חוקה, והזדמנות לחברי הכנסת לתמוך, למי שמגיע לוועדה מחר בבוקר. אותו דבר לגבי חברות השמירה שאמר מנכ"ל הבט"פ, בעבודה משותפת של משרד המשפטים, אותו דבר אפשרויות של חיפוש, אותו דבר לגבי סחיטת דמי חסות, שהולך לעשות שינוי. זה מנוהל ברמה כזאת שתוך חודש, חודש וחצי גג, כולם כבר יגיעו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת או לוועדה לבטחון פנים של הכנסת.

נושא שני, מה שאתם רואים ראש צוות מסים, מה שאמרה פה נציגת רשות המסים, רשות המסים נכנסה בכל הכוח לפעילות בחברה הערבית, היא נכנסה לאותם מקומות שהם לא היו קודם. אני לא רוצה ללכת אחורה, למרות שזה בית של פוליטיקה אז אפשר ללכת אחורה. לא רוצה אחורה, רוצה רק קדימה. כל השאלות למה לא היה לא רלוונטיות מבחינתי בכובע שבו אני מנהל את האירוע הזה. אותו דבר לגבי שולחנות עגולים. שולחנות עגולים, המשמעות היא – ואסביר למי שלא יודע – כל משרדי הממשלה יושבים סביב שולחן אחד אל מול מטרות נקודה, מטרות נקודה הכוונה היא עבריינים שמשטרת ישראל מיפתה אותם מודיעינית, שהם מחוללי הפשיעה העיקריים. ואם הם רואים אותנו בשידור, אז הם גם חייבים להקשיב לעניין הזה.

יש כבר פעילות בסיפור הזה וזה סיפור מאוד מרתיע. חלק מהאנשים שקשורים לארגוני הפשיעה לא בארץ היום. לגבי הסיפור של מנכ"ל משרד האוצר, יש פה נציגות של משרד האוצר, אבל מנכ"ל משרד האוצר מוביל צוות שעוסק בשוק שחור ושוק אפור. המטרה היא שני כיוונים. אחד – לתת אלטרנטיבה לאנשים נורמטיביים לקבל הלוואות בבנקים, דבר שקשה לעשות אותו היום כי אי אפשר לתת משכון את הבית לדוגמה, ומצד שני לעשות משהו לגבי השוק הזה. פה אם אתם רואים, כתוב צ'יינג'ים, נש"פים, נותנים שירותים פיננסיים. כחלק מהתהליך שקורה בצוות הזה, קורים דברים שהיו צריכים אולי לקרות קודם, הם קורים עכשיו.

עושים סדר בעניין של הפיקוח והבקרה לנותנים שירותים פיננסיים, לסבר את האוזן למי שלא יודע, העליה במספר השימושים במזומן, בנש"פים, עלה מ-3.5 מיליארד ל-7 מיליארד, אסור להתבלבל, נש"פים זה דבר טוב, זה תחרות לבנקים. רק צריך לראות שיש פיקוח ובקרה עליהם. היה חסר את העניין הזה. יש פעילות אל מול נש"פים בחברה הערבית היום בצורה מואצת מאוד, כחלק מהמבצע הזה.

יש את הנושא של מטה לבטחון לאומי, מה שנאמר פה קודם. העבודה נעשתה כבר במארס, מה שאנחנו עושים עכשיו, מצמצמים טווחים. את אותן החלטות שהתקבלו קודם, במסגרות התקציב שיש, לעשות על מנת שתהיה פחות זליגה, תהיה פעילות יותר טובה מול המעברים או מול הגבולות וגם שהמשטרה תעצים את הפעילות שלה אל הנושא הזה כולו.

אותו דבר מה שנאמר פה על ידי מנכ"ל משרד הרווחה, הנושא של התכנית בנושא החברה הבדואית לעניין הזה, יש חיבור בין הבט"פ לבין החברה הבדואית, אנחנו ניכנס לשם פנימה. זה לא מחוץ לאירוע, זה בתוך האירוע עצמו. מה שאתם רואים, מנוע הפעלה, רק לסבר את האוזן לאנשים. כל יום חמישי בשבוע אני פוגש את אלה שמטפלים באכיפה, רשות המסים, ומשטרת ישראל וקובעים תכנית עבודה לשבוע הבא ובודקים מה עשינו שבוע קודם. זה מה שקורה בפועל. זה לא מחליף אף עבודה של כל אחד מהגופים. משטרת ישראל ממשיכה לעבוד בשיא העוצמה, רשות המסים ממשיכה לעבוד בשיא העוצמה, אבל מה שיש פה זה מיקוד וחיבור כי כיום כשנמצאים בשולחן עגול, ותבינו, מי שאחראי על השולחנות העגולים זה ראש המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ומי שיושב יחד איתי בעניין של הצוות המשפטי זה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי, ומי שיושב במנוע ההפעלה זה עו"ד אלון אלטמן, פרקליט מחוז דרום והמשנה לתפקידים מיוחדים, האנשים הכי בכירים במערכת.

נמצא פה עכשיו יאיר הירש, ואני אסיים פה ואתן לו לדבר על עניין המכרזים, יש כבר בהחלטות הממשלה שינוי דרמטי שעבר ככה ולא שמו לב, גם ב-549, גם ב-550 כל העברות הכספים כולן מפוקחות וכל הנושא שעבר כסף בלי פיקוח ובקרה בצורה מספיק טובה למקומות שאנחנו יודעים שבנושא המכרזים בחברה הערבית יש ארגוני פשיעה ועבריינים, זה לא עובד באותה הדרך יותר, כבר בהחלטות עצמן. יש הנחייה ברורה של החשכ"ל ושל מנכ"ל האוצר ושל משרד רוה"מ.

שיטת העבודה שאנחנו פועלים, זה שאני למעשה פועל כראש האירוע הזה לחצי השנה הזאת של חיבור כל המשרדים עצמם אבל אני לא עובד לבד, אני עובד עם כל הגורמים והשותפים פה וזו הזדמנות שלי להגיד לכל השותפים האלה שהם עושים עבודה בלתי רגילה בלוחות זמנים קצרים משינוי חקיקה, עובר לתהליכי עבודה משרדים ממשלתיים וכל האנשים פה יודעים כיצד עובדת ממשלה, ממשלה לא עובדת במבצע, ואני מוקיר תודה לכולם, לכל השותפים, הם עובדים כולם במבצע. ויהיו תוצאות לעניין הזה. יש לנו חובה לעצור את הסוס המשתולל הזה ואנחנו נצליח. זה אחד.

דבר שני, התכנית הזאת היא גם סוג של קטר. ברגע שכל המערכות יעבדו בצורה הזאת, גם כשניכנס לעבודת השגרה זו כבר תהיה נורמת עבודה, מרגע שחצי השנה מסתיימת מבחינתי, שיטות העבודה ישתנו לטובה בהקשרים האלה עם חיבור יותר טוב של המערכות, אנחנו נגיע למקומות אחרים לגמרי. אפשר לנצח את האירוע הזה, זה לא גזירת גורל, ואני אומר את זה פה גם לחברי הכנסת, ואני אומר משפט אחרון. נצטרך את כל חברי הכנסת בבית הזה שותפים לפעילות הזאת. נצטרך לעשות פה מהלכים מהירים של חקיקה, נצטרך רוח גבית, נצטרך הבנה, אני זמין לכולכם בכל שאלה לגבי דברים, אי הבנות, דברים לא ברורים, דברים שתרצו לדעת או להתווכח איתי על דברים. להגיד לי 'תשמע, אתה לא בכיוון'. גם את זה אני מזמין את כולם.

החברה האזרחית היא חלק מהסיפור, ועד ראשי הרשויות הערביות הם חלק מהסיפור, ראשי רשויות, אני מחובר אליהם באופן אינטימי אישי עם רבים מהם וחלק גדול מהרעיונות שאני קבלתי שהגיעו לתכנית הזאת באו מהם בכלל. עזבו את הנסיון שלי והידע וכל הדברים האלה, הם באו מאנשים שנמצאים בפועל בשטח. אני רוצה להודות לכולם ולצאת בתחושה הזאת א. שאפשר. ב. שהממשלה מחוייבת לחלוטין, זה אחד משלושת היעדים המרכזיים של הממשלה הזאת, ראש הממשלה עומד בראש ועדת השרים, השר לבטחון הפנים מחוייב ב-100% לעניין. אני סגן שר במשרד, נכון שאני עושה נוסף לתפקיד שלי באירוע, אבל אני גם בתוך האירועים יחד עם תומר, אבל אנחנו צריכים אתכם. בסוף צריכים את כל האנשים שיושבים פה, ללא הבדל דיעות פוליטיות. כולנו שותפים לעניין וצריך לעשות פה שינוי, אפשר להוביל אותו, אפשר לעשות פה שינוי עמוק והוא מחוייב המציאות. תודה רבה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר שאלה?

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

שאלה אחת, ממש בקצרה.

<< דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אומר דברים ואני חושב שכל מי שנמצא כאן, באמת, ימין, שמאל, יהודים ערבים כולם חותמים ובאמת שאפו. מצד שני, המציאות בשטח שאנחנו מקבלים לפחות היא מציאות אחרת. לפני כמה ימים מגיעים למתחם של אדם בדואי, עבריין, מגיעים - - - כבר פינה את כל הדברים. באה הסיירת הירוקה, אלה מתקשרים לשר הבט"פ שבלי צו עיכוב עוצר את הפינוי הזה. איזה מסר אתם מעבירים לשטח?

<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בסוף אני אענה על זה. בסדר? הבטחתי ליאיר.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כן. עכשיו יאיר ידבר, מנכ"ל משרד הפנים, ואחרי זה אנחנו עוברים לחברי הכנסת. בקצרה בבקשה.

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

שלום לכולם. אני מרכז כחלק מהצוותים של סגן השר את כל נושא המכרזים ברשויות המקומיות, בדגש כרגע רק על הרשויות המקומיות, ניתן אחרי זה גם להשליך את התוצאות ואת ההמלצות של הצוות גם לחברות הממשלתיות, גם על זה דיברנו. כרגע דיברנו על ארבעה צוותים בטווח המיידי, הצוות הראשון מתעסק בנושא של מיפוי המכרזים, בכלל להבין את הצרכים המוניציפליים שמצריכים את הרכש ולאפיין אותם. בצוות יש גם נציגי משרד הפנים, החשב הכללי, המרכז לשלטון מקומי וגם אחד מראשי המועצות הערביות שיוכל לתת את האינפוטים מהשטח. יש את הצוות שמסווג את הרשויות, אנחנו עדיין חושבים שיש פה משהו שיכול להיות דיפרנציאלי, יש רשויות שנושא הפשיעה הוא הרבה יותר חמור, ובאמצעות קריטריונים מוסכמים אנחנו נוכל לייחד רשויות בסיכון גבוה יותר. זה צוות שכולל גם נציגי משטרה, פנים, משרד ראש הממשלה, המשרד לשוויון חברתי וכמובן משרד המשפטים, כולל פרקליטות ומשרד הפנים.

הצוות השלישי, בהחלטת החומש למגזר הערבי 550 משרד הפנים בחלק שלו הודיע שאף תקציב מעתה שיינתן דרך המשרד לא יוכל לצאת לרשות באופן עצמאי, הם יצטרכו להשתמש בכלים חיצוניים. זה יכול להיות משכ"ל, זה יכול להיות חברה ממשלתית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

שום מכרז לא יכול לצאת בלי - - -

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

לא ישירות לרשות. אני אומר עוד פעם, סליחה, הרשות עצמה לא תוכל לצאת במכרז עצמאי אלא תצטרך לצאת במכרז חיצוני. זה יכול להיות על ידי החברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי, זה יכול להיות על ידי חברה ממשלתית, חברת ערים או כל דוגמה אחרת. בכל מקרה, הצוות ה שלישי של המכרזים - - -

<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>

- - המנגנון הזה?

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בגלל הטיית המכרזים לכנופיות.

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

בגלל הנושא של הפשיעה במגזר הערבי, את התקציבים השוטפים אני כרגע לא יכול לטפל בהם, כמו מענק האיזון או קרן לצמצום פערים או דברים כאלה, אבל מצד שני מכיוון שהממשלה העבירה רק ב-24.10 לפני שבועיים את החלטת החומש 550 לתקצוב נוסף למגזר, אנחנו במשרד הפנים ובסעיף 8 גם המלצנו להתוות קווים מנחים גם לשאר המשרדים, אבל שם אני לא יכול להנחות, אני יכול להמליץ, אבל לפחות בתוך משרד הפנים התקציבים שיעברו של מרד הפנים לאותן רשויות יוכלו להתממש רק באמצעות מכרזים חיצוניים.

הצוות השלישי ייתן את ארגז הכלים לטובת הסעיף הזה, כלומר מה ניתן לעשות ומה החלופות והאם באמת החלופות הן באמת טובות לעצירת הדימום של חדירת משפחות הפשע לתוך אותן מכרזים והמצב קשה, מי שלא מכיר, המצב לא טוב.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

המצב קשה מאוד. אני שאלתי את זה, זו השאלה היחידה שיש לי בדיון הזה, כי המצב הכי קשה היום עם כנופיות הפשע זה המכרזים ברשויות המקומיות.

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

לכן אנחנו הרמנו את הדגל, באמת בשיתוף פעולה מדהים בהובלה של יואב, של המשטרה, של משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד לשוויון חברתי, משרד ראש הממשלה, החשכ"ל, כולם בתוך העניין, אנחנו נעשה את זה בזמן קצר.

הצוות הרביעי, מבחינתי, זה הנושא של גיבוש קווים מנחים ועקרונות לכלל משרדי הממשלה, כמו שאמרתי, בסעיף 8 לחוק. כל משרדי הממשלה מחויבים לגבש את הכלים כדי באמת לעצור את המכרזים שקשורים אליהם ואיך אנחנו בסוף מטמיעים. אנחנו עצרנו את המכרזים. מי שירצה הפוך, לפתוח את הנוהל ולהגיד 'אני כן יכול לבצע את המכרז בעצמי' הוא יצטרך להוכיח איך הוא יעשה את זה בצורה המיטבית, ולכן עכשיו הדלת הסתובבה ועברה לצד השני.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה מדבר רק על המכרזים שנוגעים למשרד הפנים.

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

כרגע מוניתי למשרד הפנים, אני לא יכול לחייב מישהו אחר.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני עכשיו נותנת לחברי הכנסת.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> יאיר, אתה מדבר על מכרזים שמתרחשים דווקא ברשויות המקומיות הערביות לכאורה. רק אני רוצה להזכיר שיש מועצות אזוריות, רשויות מקומיות שנמצאות במרחבים כאלה, אני מכיר מקרה אחד לפחות - - -

<< אורח >> יאיר הירש: << אורח >>

עוד פעם?

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אסביר. החברה הכלכלית - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אבל לא, שניה.

<< דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> לא - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא, אני מבינה. רגע. שניה. תקשיבו לי שניה. אני עכשיו עוברת לכל חברי הכנסת והמנכ"לים ישאלו את השאלות ויתייחסו. אני מתנצלת, יש כאן אנשים שיושבים פה באמת כבר מתחילת הדיון, כולכם תדברו. אוקיי? אני רוצה להתחיל עם הראשון, סימון דוידסון. שתי דקות כל חבר כנסת. המנכ"לים, תרשמו את השאלות ואחרי זה תתייחסו, כמובן מי שיש לו. בבקשה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. אני רוצה לברך את כולם, כל מי שיושב פה, ובהחלט אחרי שאני שומע את סגן השר, אני אומר יש עתיד. בהחלט יש עתיד והדברים מתחילים להתלכד. אבל, עכשיו אני רוצה לומר על העולם שלי ואני חוזר ואומר את זה יום-יום, ודיברתי על זה עם סגן השר לפני מספר ימים. בסוף הדבר הזה שנקרא עתיד, מדובר על הילדים שלנו. הילדים שגדלים במקומות שאין להם פעילות ואין להם מעש. יותר מ-50 מהילדים מהחברה הערבית מוגדרים חסרי מעש. ילדים שאין להם מה לעשות. וכשאני מדבר על פעילות, הפעילות הטובה ביותר, החינוכית ביותר, המעצבת ביותר, זו תכנית ספורט.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה בחומש.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה בחומש, אבל לצערי אני מכיר טוב מאוד איך הדברים מתנהלים ואיך הם מתנקזים בסוף לביצוע. וכשמדברים על הרבה מאוד כסף לבניית מתקנים ואחר כך להפעיל את המתקנים האלה, כמו שיו"ר הוועדה אמרה 'כולם רושמים הערות', אז ההערה שלי היא כזאת, שמכל הכסף הזה שצבוע לספורט, בסוף צריך ליישם אותו, צריך לבנות מתקנים, מתקנים שאחרי זה יפעילו אותם, שיתחזקו אותם, שיהיו שם קבוצות למען הילדים כמו שיש בכאוכב, כמו שיש בעיבלית, כמו שיש קבוצות בסכנין כי המקומות האלה בסוף יש בהם אפס פשע. אם תדעו מה שקורה בכאוכב ותלכו לראות שם, תבינו שמהפעילות של אתנה וספורט כדורסל נשים בעיקר, שכל הילדים בכאוכב עושים ספורט, אתם יודעים כמה פשע ואלימות יש שם? אפס.

הנושא הזה של פעילות ספורט ותכניות לילדים יציל את הילדים מפשע ואלימות כמו שעשו בארה"ב בתכנית midnight basket ball בשנת 1994 עם תקציב גדול של הממשלה, בכל המקומות שהיתה תכנית של ספורט חצות, פשוט מיגרו את האלימות. אז תרשמו את זה, ואני אחזור על זה כל פעם מחדש. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני חייבת להגיד משהו על זה, יש סרט שנקרא טראפיק שמדבר על הכנופיות במכסיקו, ובסוף, רק אני חייבת להגיד, כי אמרתי את זה לשמעון לביא מפקד מחוז צפון, אמרתי לו שבסוף כששאל מייקל דאגלאס, השופט, את השוטר המקסיקני היחיד שהסכים לשתף פעולה, כל השוטרים כמעט היו מושחתים, הוא היה היחיד שהסכים, הוא אמר לו בסוף אחרי שבאמת רצחו משפחה, חברים שלך, מה אתה רוצה? בגלל זה אני מחייכת כשאתה מדבר, אז הוא אמר לאמריקאים, ל-FDA, 'אני רוצה רק מגרשים מוארים בלילה'. זה מה שהוא אמר. אז אם יצא לכם בזמן הפנוי, תראו את זה. חלק מהמלחמה, ואני ממש לא מזלזלת, דיברת וחייכת כי זה מה שאמרתי למפקד מחוז צפון. בסוף אחרי שנסיים ונחזיר את הבטחון, צריך גם לדאוג שבלילה יהיה את הדברים האלה כי לדעתי זה סופר חשוב. אז זו ההערה שלי כי במקרה דיברתי על זה עם מפקד המחוז. תודה רבה סימון, הערה חשובה מאוד. מאיר יצחק הלוי בבקשה אדוני.

<< דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> דרך אגב, תכנית מגרשים מוארים הייתה כחלק אינטגרלי בתכנית ערים ללא אלימות.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

נכון.

<< דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני רוצה לפתוח בפרגון. וטוב שהבית הזה מעת לעת מפרגן. אז קודם כל אגיד לך אדוני סגן השר, אין ראוי ממך להוביל מהלך שהוא מהלך לאומי, שתכליתו מיגור וטיפול בתופעות האלימות בנקודה שלקחת. אני חושב שהדימוי של הסוס המתפרע הוא דימוי מדוייק ונכון ותודה לך, וכשיש גם את יו"ר הוועדה, את מירב, שהיא באמת בולדוזר, אז יש לכם גם סבירות שנקבל תמיכה מהבית הזה להובלת אותם מהלכים, שהם מהלכים חשובים ודרמטיים. אני מתיימר בחוסר צניעות להגיד שאני מכיר את נושא האלימות כי עסקתי בו, הוצאתי את תכנית עיר ללא אלימות לאוויר העולם, ולכן אני חושב שההחלטה הזו לקבל מתווה שהוא מתווה רב משרדי שתוקף בכל החזיתות, היא החלטה נכונה מתודולוגית ומתווה שהוא מתווה נכון ואני מאחל לך ולכולנו הצלחה ענקית בעניין הזה. כולנו חייבים להיות מגוייסים, באמת לא חשוב מהיכן אנחנו מגיעים. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני רוצה לדבר עדיין ברמה של האווירה. אני רוצה להגיד שאחת הבעיות שאותי מטרידה יותר מכל, כמי שבוחן את הנושא הזה, זה סטטוס העבריין במדינת ישראל. והנה אני אומר פה ואני רוצה להגיד את זה לכולנו ואני אומר את זה כמי שהגיע מרשות, כמי שראה הרבה רשויות ואני חושב שיאיר מכיר אותי ומכירים אותי. היום לצערי הגדול מאוד סטטוס העבריין הפך להיות סטטוס של המנהיג המקומי, הגיבור העירוני. כן, זה מכובע הנייק, דרך הג'יפ מרצדס ודרך כל אותם סמלים שהפכו להיות סמלי מעמד, וזה בא רק במקום שמאפשרים זאת. זה כנראה יש כאן איזו שהיא הפנמה של לגיטימיות של סמל סטטוס שצריך להוציא אותה ולעקור אותה באותן פעולות שנעשות. אני לא מציע פה שום - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כן. גם עם רשות המסים - - -

<< דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> דקה, הנושא חשוב לי. עכשיו אנחנו מכירים את כל המקומות שבהם עבריינים משחקים, א. איפה שיש כסף. זה הימורים וזה זנות וזה ירקות וזה שילוט, והדבר שאני רוצה להגיד פה בוועדה, והיום הכניסה לצמתים שלטוניים, בשלטון המקומי בעיקר דרך ועדות התכנון, אני מבקש בכל לשון של בקשה ששם תהיה עין בוחנת מקפידה, כי אנחנו יודעים היום על נסיונות סחיטה של מקבלי החלטות בשלטון המקומי, דרך אגב באמצעות המדיות החברתיות ובאמצעות דברים נוספים, ולכן צריך בעניין הזה להקפיד.

ומשפט אחרון, בסוף, כשיורדים מהרמה הלאומית, ציר העבודה המרכזי זה תא השטח שקוראים לו מואב, תא השטח המוניציפלי. ובעניין הזה יש קהילה שלמה אבל יש שני שחקנים מרכזיים. אני אומר את זה מנסיון של 18 שנים ואני חייב להביא אותו לשולחן הזה, זה בין ראש הרשות לבין מפקד המשטרה. צריך להיות פה צוות שעובד ביחד, שמגדיר משימות משותפות, שמסתער ביחד ללא פחד, ללא פחד, על כל פעולה כי אם אנחנו לא נדבר ונשדר באותה שפה, ופעמים יש שהאינטרסים לא מתיישבים, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה ואני מוכן בהזדמנות אחרת לתת פירוש יתר לדבריי, לכן אם מפקד המשטרה וראש הרשות מהווים יחידה אחת, דרך אגב, יש ועדה כזו, ועדה לטיפול באלימות שהיא מציגה את האינטרסים המשותפים ומסערת ביחד עם כל הקהילה, זה חינוך, ואמרנו כבר נער עסוק לא מעסיק, ברור לגמרי שצריך מגרשים מוארים, וצריכים הרבה מאוד פעילות, אבל בסוף צריכה להיות גם קהילה שאומרת 'אפס סובלנות לתופעות האלימות'. לא מי שהולך עם כובע נייק ועם ג'יפ הופך להיות הגיבור העירוני. הגיבור העירוני הוא זה שמתנדב, וזה שעושה וזה גם שיודע להגיד למישהו שמתנהג כמו עבריין 'לא בבית ספרנו'. אלה הן הפעולות שאני מאמין בהם באמונה שלמה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה מאיר. ח"כ רות וסרמן לנדה בבקשה.

<< דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> קודם כל אני רוצה לומר מילה על העובדה שהממשלה הזאת שמה בראש סדר העדיפויות שלה את הנושא של הטיפול והמיגור בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אני גאה ואני רואה את זה פה וזה מורגש, והעובדה שכל כך הרבה משרדי ממשלה באים יחד, שיש ועדה שמטפלת בזה בראשותך, אני אומרת את זה כל הזמן ואני אמשיך לומר את זה, וגם שסגן השר יואב סגלוביץ' מטפל בסיפור הזה. הדבר הזה מורגש, הוא פשוט מצרך, אני אומרת מכל הלב, ציוני לחלוטין, מבחינת הצורך של החברה ואני ממש גאה.

אני רוצה הערה אחת לגבי העניין של המכרזים. מאוד מאוד חשוב לי לראות שהדבר הזה לא יהיה רק במשרד הפנים אלא שמשכ"ל וגופים חיצוניים אחרים באמת יפקחו או יהיו ה-out sourcing של המכרזים בכל נושא, יש את הנושא של שיכון ובינוי שהוא נושא מאוד כבד, יש את הנושא של מתקני ספורט וכיו"ב, כולנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני רוצה לומר מילה על הלקונה שבעיני מאוד מאוד צורמת ואני חושבת שכולנו יכולים לתת לה מענה וזה הערים המעורבות. תכנית החומש מדברת על ערים מעורבות במובנים של עוד 150 יום תכנית ב-300 מיליון שקל, בנושאים שהם כמובן חייבים להיות soft power, הכוונה העצמה אנושית וכיוצא בזה, כל מיני מכרזים שמדברים על מיזמים של שיתוף פעולה בין ערבים ויהודים, מאוד מאוד חשוב, לא מספיק.

המשרד לנגב גליל, 50 מלש"ח עם קולות קוראים, מצויין, לא מספיק, ותכנית החומש עצמה מקפלת בתוכה טיפול להעשרה ברמת הפרט של הגורם הערבי בתוך הערים המעורבות. כשאנחנו מדברים על דברים מאוד בעייתיים כמו שכונת הרכבת בלוד - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

הוא ידבר מיד אחריכם, הוא יתייחס לזה גם.

<< דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אבל זו דוגמה. אבל בעיקר הבעיה היא לוד רמלה ועכו, אלה הבעיות המרכזיות מאוד מאוד, כשמדובר בפרויקטים תשתיתיים אין מענה בתקציב הממשלה. אין. אין אבא ואין אמא וחשוב שאנחנו, כמי שיש פה נכונות ויש פה רצון ויש פה את היעד הזה שהושם בסדר עדיפות מאוד גבוה, חשוב שניתן לזה מענה. זה הדבר השני.

הדבר השלישי, מבחינת אגף תקציבים אמרו פה הגברת שדיברה, אני הייתי רוצה לראות את החלוקה לסעיפים תקציביים אם אפשר, מאוד אשמח שאפשר יהיה לעבור על זה בוועדה. זרוע התעסוקה, דיברה וזה מאוד מאוד חשוב. אני נלחמתי בכל כוחי שגיל התעסוקה לגברים ערבים ש-30% מהם לא בתעסוקה ולא הולכים ללימודים אקדמיים ונתקלתי בכל מיני תגובות, לא יהיה מ-25-66 אלא גיל התעסוקה הלאומי לגברים ערבים יתחיל בגיל 18, ואני מברכת בכל ליבי על זה שזה נעשה.

אני רק רוצה לשאול, יש תכניות להכשרות תעסוקתיות. האם הדבר הזה בעצם מתואם גם עם משרד החינוך ברמת המקרו, כדי שגם בתיכונים יהיה את הייעוד הזה ברשויות מקומיות ערביות ומעורבות לעניין הזה. זאת שאלה נוספת.

הדבר האחרון זה מניעת סכסוכים ברמה המקומית. אם אני לא טועה, מר חכרוש דיברת על זה, למנוע באמת, אגף סייף עוסק במניעה ומודיעין לנסות ולמנוע סכסוכים ברמה המקומית לפני שהם יוצאים מכלל שליטה והופכים לרצח, אני רוצה להציע פה משהו שהצעתי אותו ואני חושבת שהוא קריטי, וזה ניטור מדיה חברתית ברמה של כל רשות מקומית ערבית כדי למנוע בדיוק את זה, לעבוד בשיתוף עם המשטרה ולבוא ביחד, יחד עם המידע שעומד לרשות המשטרה, המון המון חומר על נשים, על הכפשות, על חמולתיות וריבים ברמה המקומית, יכולים להמנע, כולנו מכירים את זה, מי שעוקב אחרי החברה הערבית. גם בערים המעורבות אבל גם ברשויות המקומיות הערביות, לפני שהדבר הזה יוצא מכלל שליטה והופך לרצח. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה. נעשה הפסקה עם חברי הכנסת רגע ונשמע את רביבו, ראש עירית לוד, כי הוא צריך תיכף ללכת.

<< אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>

תודה רבה. אני רוצה ראשית לברך אותך מירב על הוועדה הזאת, אני חושב שזו הוועדה החשובה ביותר שהוקמה בכנסת בשנים האחרונות, לא רק מעצם חשיבות הנושא אלא מעצם העובדה שזו ועדה מתכללת ומפקחת וזאת הוועדה שתתן בראש לכל משרד, וזה המקום ויישר כח.

אני רוצה גם לפרגן על התכנית. אני חושב שזו אחת התכניות הרציניות שהוגשו בשנים האחרונות, בניגוד למה שהוגש בתכנית החומש היא תכנית, סליחה על הביטוי, מאוד עלובה, לקחו את 922, עשו 'גזור-הדבק' ולמרות המלצת ועדת המנכ"לים הותירו את הרשויות המעורבות מחוץ לתכנית, נתנו לנו 300 מיליון, ואני כבר מודיע, קחו את ה-300 מיליון לאן שאתם רוצים, אנחנו לא מתכוונים להשתמש. אם לא נהיה 10% מהתכנית, כלומר 3 מיליארד, אז חבל. אנחנו עתרנו לבג"צ ביום חמישי ואנחנו מצפים שהדבר הזה ישתנה.

התכנית הזאת רצינית, עברתי עליה עכשיו, אני רק מבקש יואב, לתקן ולכתוב שבכל מקום שרשום 'ישובים ערבים', 'לרבות רשויות מעורבות'. כי כתוב פה למשל 'חיזוק תחנות המשטרה בישובים הערבים'. אני לא ישוב ערבי, מספר הערבים בלוד הוא 28,000, אם זה היה ישוב ערבי זה היה מקום שמיני בגודל הרשויות הערביות ואנחנו כרגע בחוץ. כל התכנית פה מדברת על החברה הערבית וכך היה צריך להיות גם בתכנית החומש. החברה הערבית, הערבי בלוד לא שונה מערבי באבו גוש, או בטייבה או בטירה וצריך לתקן את זה.

אני רוצה להגיד כך, המצב ברשויות המעורבות הוא קשה מאוד. בעוד יומיים אנחנו מציינים לצערנו חצי שנה, 10 למאי-10 לנובמבר, חצי שנה לאחד האירועים המטלטלים ביותר בתולדות המדינה. המצב הוא קשה, תחושת הבטחון היא אפסית. אנחנו מדברים על מצב של ירי לא פוסק מדי ערב והטרדות והצקות, ותרבות נהיגה, ועבירת בניה בלתי חוקית. המצב הוא קשה מאוד ואני באמת חושב שהתכנית הזאת, שמי שיראה מכתבים שלי לפני שמונה ועשר שנים, כל הנושאים שאמרתי נמצאים פה עכשיו, רק אני באמת באמת מקווה שיישמו אותה.

עוד כמה הערות קטנות, לגבי האוצר, רציתי להגיד לגברת, יש יחידת יהל"ם שהוקמה לפני שבע שנים, נמצאת במקרה בלוד, היחידה לפשע מאורגן. אני פעם בשבוע מעביר לה, כל נכס שנמכר בלוד אני מעביר ליחידה הזאת, אני אומר להם 'תגידו, איך נכס ששווה 3 מיליון שקל בית קרקע, נמכר ב-5 מיליון שקל, עם מזוודת מזומן. לא ידוע לי שהרוכש, הוא לא זכה בפיס, לא הורישו לו את הכסף והוא לא הייטקיסט. הוא הביא את הכסף הזה לא חוקי. אני מבקש, הנה הבנאדם, תקראו לו'. 'אין לנו כוח אדם'. אז אני מבקש לתגבר את יחידת יהל"ם. יש לי הרבה מידע, פעם בשבוע אני מעביר להם חוזה של רכש שלדעתי הוא מכירה לא חוקית. כסף שחור לא חוקי. יש לכם את הנתון, תקראו לבנאדם.

זו נקודה אחת. לגבי משפטים, רציתי להגיד למנכ"ל משרד המשפטים, החמרת הנושא של הנשק, כמובן שזה מופיע בתכנית. נושא נוסף שמפחדים לדבר עליו, לא נעים לדבר עליו, אני חושב שתבדקו, תעשו איזו שהיא ועדה מצומצמת, דיסקרטית, יש פחד של שופטים. שופטים מפחדים. הגיוני, גם הם בני אדם. שופט שגר בעומר, אמר לי ראש מועצת עומר, 'לעולם לא יפסוק עונש מחמיר לבדואי בדרום כי הוא מפחד, יודעים איפה הוא גר'. תבדקו את הנושא שאולי תיקים בדרום יעבירו למרכז, תיקים במרכז יעבירו לצפון. אני לא רוצה להגיד שכמו שאמרו פעם בכדורגל שצריך להביא שופטים מחו"ל, אבל אני חושב בהחלט שיש פה נקודה שלא ראיתי אותה בתכנית וצריך לדבר עליה, כי אם שופטים יפחדו להכניס אנשים ל-15 ו-20 שנה בכלא, לא עשינו בזה שום דבר.

לא ראיתי פה התייחסות של שירות הבטחון הכללי. אני יודע שזו נקודה רגישה אבל אני אומר לכם שלשירות הבטחון הכללי כרגע יש לו יכולות טובות יותר. כרגע. אני מקווה מאוד שהתכנית הזאת תצמצם פערים טכנולוגיים חקירתיים והרתעתיים של משטרת ישראל, אבל כרגע יש צורך לשלב את שירות הבטחון הכללי.

ולסיכום לגבי המשטרה, אז ראינו פרק אחד, עזרים, מצלמות, מצוין. Safe city, יישר כח גדול. הדבר השני, לא ראיתי פה התייחסות לרפורמה בהקצאת השוטרים בערים. העיר לוד יש לה 150 שוטרים כמו במודיעין והרצליה, עיר באותו סדר גודל. לא הגיוני. מספר האירועים בלוד הוא 1:100, על כל אירוע במודיעין יש 100 אירועים בלוד, והשוטרים לא מגיעים לכל האירועים, כי יש שוטר אירועים, אני חושב שעיר כמו לוד לא צריכה 150 שוטרים אלא 300. בערים מעורבות שרמת החיכוך היא גדולה יותר צריך יותר שוטרים וכמובן תחנת משטרה בלוד שעדיין אין, זה מסוג הדברים שצריך לדבר עליהם.

לסיכום אני עדיין בא ואומר, עדיפות לאומית לערים מעורבות. זה דבר שצריך לדבר עליו בכל ועדה. הערים המעורבות סובלות מהגירה שלילית כל הזמן, וצריך לחזק אותן. לגור בלוד היום או ברמלה או בעכו, זה לא פשוט. זה יותר קשה אגב מלגור בישוב ערבי או ישוב יהודי. עיר מעורבת רמת החיכוך בה גדולה. אז רק לסיכום יישר כוח על התכנית, היא תכנית מאוד טובה ואני באמת מצפה שמפה, ויש פה גם את ק

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]