פרוטוקול מספר 105, ועדת הכספים, 07/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (07 באוקטובר 2021), שעה 17:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק י"ז (מס גודש) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אלכס קושניר – היו"ר

ולדימיר בליאק

נעמה לזימי

נירה שפק

חברי הכנסת:

ינון אזולאי

משה גפני

צבי האוזר

אלון טל

אופיר כץ

בצלאל סמוטריץ'

שלמה קרעי

מוסי רז

מוזמנים:

סגן השר אביר קארה

ירון בן נעים

–

מנהל היחידה הארצית, הוצל"פ, אכיפת הגבייה, רשות המסים, משרד האוצר ישי פרלמן

–

עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות המסים, משרד האוצר

מנחם הסה

–

עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות המסים, משרד האוצר

עדי חכמון

–

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

דניאל מלצר

–

רכז תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל הבר

–

רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי זיסקינד

–

מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן

–

עוזר מקצועי למשנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר יפעת גורדון

–

עו"ד, משרד האוצר

מיכאל ריטוב

–

כלכלן, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

אסתי פלדמן

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גל חכם אהרון

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שי קדם

–

ראש אגף בכיר, תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נעה ליטמנוביץ'

–

מנהלת אגף בכירה, כלכלה, תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבנר ברק

–

מנהל אגף תכנון מערכתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ניר משה

–

מנהל אגף בכיר תכנון ומדידה, תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלעד סלומיאנסקי

–

עו"ד, משפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רוית גרוס

–

מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ברוך שניר

–

ראש המחלקה הכלכלית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל אורית אמית

–

ראש ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אורי יוגב

–

יו"ר פיוטצ'ר מוביליטי

יהודה בר אור

–

יו"ר ארגון המוניות הארצי, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל מרב דוד

–

לובי 99

רות פרמינגר

–

נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה

זהר גליל

–

מארגנת קהילות, ארגון 15 דקות

משתתפים באמצעים מקוונים:

–

חוה ראובני

–

עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ייעוץ משפטי:

שגית אפיק

שלומית ארליך

שיר שפר

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> פרק י"ז (מס גודש) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כמעט שבת שלום לכולם. אנחנו פותחים את הדיון על הסעיף השני בסדר היום - פרק י"ז (מס גודש) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.

לפני שמתחילים את הדיון, יש לי הודעה. מעבר להרבה מאוד פערים שקיימים בחוק הזה, פער אחד הצלחנו לסגור ולכן אני שמח לומר שהרכבים הדו-גלגליים יהיו פטורים מאגרה ולא ייכנסו לחוק וזה מכמה סיבות. סיבה אחת היא שהרכבים הדו-גלגליים לא תורמים לגודש אלא להיפך, יכולים להיות פתרון לגודש. סיבה שנייה שהיא לא פחות משמעותית היא שהיות ורכבים דו-גלגליים משמשים את השליחים בהרבה מאוד תחומים – בעיקר בתחום ההסעדה אבל לא רק – והטלת מס גודש על רכבים דו-גלגליים בהכרח יגרום לייקור השירותים ולייקור המוצרים. השלכה של זה היא כמובן העלאת יוקר המחיה ולכן אני שמח לומר שהגענו לסיכום עם משרד האוצר והרכבים הדו-גלגליים לא יהיו חייבים באגרה.

מעבר לזה, יש לנו עוד הרבה מאוד דברים לדבר עליהם. חברי הכנסת, אתם מעדיפים קודם לדבר או שאתם רוצים בהמשך לדיון שהיה לקבל קודם כל תשובות? מה שאתם מעדיפים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בוא נקבל תשובות ואז נשאל שאלות הבהרה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

יש לי כמה שאלות אבל אני לא אשאל אותן עכשיו אלא בהמשך הדיון. יש לי רק הערה אחת שאני רוצה להעיר לפני שמתחילים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בבקשה. יש לי תחושה שאני יודע מה אתה רוצה לומר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

כן. בדיון שהיה השבוע או בשבוע שעבר, אני כבר לא זוכר, שאלנו חברי הכנסת מי בעצם הביא את החוק הזה, האם זה חוק של משרד האוצר או האם זה חוק של משרד התחבורה. התשובה הייתה מעורבת, עשינו ביחד, בשיתוף, כל מיניו ורסיות כאלה של תשובה. אתמול שאלתי את שרת התחבורה בשאילתה, אמרתי לה שקולה עדיין לא נשמע בנוגע למס גודש וביקשתי התייחסות. היא דווקא נתנה התייחסות מאוד מפורטת בתשובתה והיא אמרה שכל החוק הזה, כל הקונספט, כל מי שהביא אותו, כל מי שאחראי עליו, זה בעצם משרד האוצר. גם היה ניתן להבין – גם אם היא לא אמרה בצורה ברורה - שהיא לא שלמה עם החוק הזה. היא גם אמרה שההסכמה שלה לחוק הזה היא תנאי שהתנה משרד האוצר לגבש את תוכנית החומר של משרד התחבורה. אני גם מציע שעד שלא תסתיים תוכנית החומש של משרד התחבורה, לא נתחיל את מס הגודש. לתודה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שרת התחבורה לא הייתה בארץ. עשו את זה כשהיא לא הייתה. המשרד עושה את זה ולא השרה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רק אזכיר לך שהחוק עבר בממשלה עת שרת התחבורה הייתה כאן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני באתי לפרגן וקצת להגן עליה. אתה עוד יותר מכניס אותה לתוך הבור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. למה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי היא אמרה אתמול שזה לא שלה. אני אמרתי שלא משנה, היא לא הייתה בארץ ופרגנו לה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה אומר שגורמי המקצוע במשרד התחבורה לא חושבים שהחוק הזה כל כך טוב? ההערות שהעלינו כאן הן הערות טובות?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חלק מההערות שהעלינו כאן, הן הערות נכונות. עובדה שכבר התקדמנו.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה אומר אין לזה באמת כל כך קשר לגודש אלא יותר איך אנחנו גובים מיסים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

קשר יותר למס מאשר לגודש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

את זה הבנו מכך שממסים את הפריפריה ולא את תל אביב, והזכיר כאן סגן השר אביר קארה את סינגפור וסינגפור היא מס רציף, על שימוש רציף.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מציע שנשמע את התשובות.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אם אתה רוצה להגיב על מה שאמרתי, אני אשמח. אני מתכוון לתשובה של שרת התחבורה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אומר לך מה עמדתי בנושא הזה. אני חושב שהטלת אגרת גודש באזורים הכי צפופים במדינת ישראל, זה בהחלט פתרון וזה בנוסף לפתרון שצריך להיות במסגרת הפיתוח והשיפור של התחבורה הציבורית. אני גם מזכיר לך את מה שאמר כאן נציג איגוד האוטובוסים, אם אני לא טועה, ואני מתנצל על שאני לא זוכר את שמו, והוא אמר משפט מאוד נכון. היום בישראל, במשך שנה יש 750 מיליון נוסעים שמשלמים כל פעם מס גודש כשהם נכנסים לתוך התחבורה הציבורית כי הם עומדים בפקקים, בכבישים הגדושים ומאחרים לכל מקום שהם נוסעים אליו בגלל שהכבישים עמוסים.

הפתרון של אגרת גודש הוא לא הפתרון היחיד אבל הוא בהחלט פתרון יחד עם השקעה בתחבורה הציבורית. תפקידנו כאן לוודא כמה דברים כאשר האחד הוא שהמס הוא אפקטיבי ככל שניתן, ושנית, שכל ההכנסות שמגיעות מהמם הזה הולכות לפיתוח האלטרנטיבה בתחבורה הציבורית ולכן אנחנו כאן. זאת עמדתי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הרעיון נכון אבל היישום שלו בחוק הזה, לא.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בוא נראה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אם הליבה של החוק היא שאותם אנשים שגרים בתוך הגוש ונוסעים עם הרכב, הם המוקד ואתה רוצה שהם ייסעו בתחבורה הציבורית.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. אני רוצה שכולם ייסעו בתחבורה הציבורית.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

גם בדברי ההסבר אומרים לך שהבעיה היא אותם אנשים שגרים בגוש המרכז ויש להם את האפשרות לנסוע בתחבורה הציבורית. בסדר, אבל למה אתה צריך את אלה שגרים רחוק ולא באים כדי לעבוד ולמה להטיל את המס עליהם?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עבורם מפותחת כאן – ושמענו את זה גם בדיון הקודם – תשתית תחבורתית מאוד משמעותית, משהו שלא ראינו.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

12 שנים לא יצרתם, עכשיו אתם באים?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אני לא רוצה את זה. מוסי, לא.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה זה קשור אחד לשני?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מוסי, כל עוד אין תחבורה ציבורית מספיק טובה לפריפריה, אתה לא יכול.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כל עוד תמשיכו להעדיף את התחבורה הפרטית, לא תהיה תחבורה ציבורית.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל תמסה איפה שיש תחבורה ציבורית. למה תושבי תל אביב לא ממוסים? למה תושבי הטבעות המרכזיות לא משלמים? במרכז יש תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה מאשר באופקים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

באופקים יש רכבת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

איזו רכבת? אלה שעתיים נסיעה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע מה המסלול של בית שאן ברכבת לתל אביב ואיך הוא עושה את זה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אני יודע שהוא עושה את זה קצת עקום.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

הבעיה היא שאנחנו בפריפריה משלמים את המס הזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

בזמן שהולך לנו יכולנו להיות עם המשפחה שלנו. אני צריכה לחזור, אני מחשבת כי עדיף לי לצאת מכאן יותר מאוחר כדי להגיע לחיפה לילדים שלי שלא ראיתי כבר שבוע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

למה תושבי הטבעות לא משלמים מס? למה זה לא מס רציף? למה את לא מסה את תושבי תל אביב?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתה מנסה עכשיו למסות את המקטעים בתוך תל אביב. אתה לא מתעסק בכל אלא אתה מתעסק במקטעים בתוך תל אביב.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא. לא רק בתוך תל אביב. בתוך כל טבעת וטבעת.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני האחרונה שתאמר לך שישראל התמרכזה ועסוקה בתל אביב אבל אני לא רוצה להעניש את תל אביב.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא רוצה להעניש את תל אביב. זה לא עונש.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני רוצה לדבר על דברים אחרים. אתה רוצה להוריד את העומס בתל אביב? תתחיל לבטל חניות ואת זה עושה רשות מקומית. זה לא קשור למס גודש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה קשור.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה פנים עירוני.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה עוד דבר במקביל. לא יכול להיות שמי שמייצר את רוב הגודש, דווקא הוא לא ממוסה. אם את רוצה להפחית את הגודש, תמסי את אלה שנוסעים בתוך הטבעות.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אמרתם סינגפור - מי שנכנס לעיר בשעות העומס. זה לא מעניין אם הוא מהעיר או לא.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, מי שנוסע בנתיבים המרכזיים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בצלאל, לפני התשובות של משרד התחבורה והאוצר או אחרי?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה קובע את הסדר.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

בוא נשמע את התשובות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר. בצלאל ביקש באופן מנומס את זכות הדיבור ואני שואל אותו מתי הוא רוצה אותה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם אני. אחרי התשובות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בסדר. משרד

<< אורח >>

תודה אדוני היושב ראש. ברשותך, אנחנו נציג תשובות לשאלות הרבות והטובות שעלו האוצר, בבקשה.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

אני מבקש להעלות את המצגת שלנו.

השאלה הראשונה שעולה כאן על ידי חברי הכנסת לגבי השאלה מי המשלם וסוגיית הפריפריה. נתבקשנו על ידי הוועדה להציג את הנתונים של מי הם אותם אנשים שצפויים לשלם את האגרה ומהיכן הם מגיעים. משרד התחבורה יציג את הנתונים כי מדובר בנתונים תחבורתיים.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

מנהל אגף תכנון, משרד התחבורה. כמו שאמרנו בפעם הקודמת והסברתי מאוד באריכות על מהו אותו מקור נתונים, אותו סקר נתוני סלולר. דרך אגב, התפרסמו היום, במסגרת שקיפות המידע שלנו באינטרנט ב-GOV.IL ואפשר להוריד את זה, כל אזורי התנועה בישראל, מוצאים ויעדים של כל הארץ מ-2018 עד 2019. על פי הסקר הזה שמקיף כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה ומנופח כמובן ל-100 אחוזים - אבל זה כמעט לא סקר כאשר מדובר ב-70-60 אחוזים – אנחנו רואים כמה אנשים נכנסים או כמה כלי רכב או נסיעות נכנסות.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

זה לפי הסלולר?

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

כן. לפי הסלולר. זה לא מפתיע. דיברנו על זה אבל ביקשתם ושאלתם. אם תרצו, יש טבלאות שמפולחות גם ממש לפי אזורים ואני אוכל להעביר. תוכלו לראות גם את עמק יזרעאל ובית שאן. מקומות לגביהם תוכלו לראות על כמה מדובר. אנחנו מדברים בשעת שיא בוקר, שזה בערך 6:30 עד 10:00, מתוך כל הנסיעות שנכנסות לתוך המטרופולין, לתוך טבעות הקודש, כפי שהצלחנו לחתוך אותן, מדובר על בערך 87 אחוזים.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

87 אחוזים שבתוך הטבעות וגם מחוץ לטבעות?

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

רק מבחוץ. שאלתם אותנו מי נכנס לטבעת השלישית. מי מגיע ועובר לטבעת השלישית.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

יש כאן כאלה שעוברים רק טבעת אחת?

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

כן. שאלתם אותנו מי מגיע מבחוץ פנימה. אני מזכיר שהטבעת השלישית לא חופפת את גבולות המטרופולין. היא הרבה יותר פנימה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

ב-87 אחוזים, זה לפחות טבעת אחת.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

נכון. בדיוק. 87 אחוזים מגיעים. כמו שאנחנו יודעים, זה לא מפתיע, אלה הנתונים שמדברים על הנסיעות, על כך שבסך הכול עושים בישראל נסיעות קצרות יחסית, עד 15 קילומטרים, עד 10 קילומטרים ממוצע ביום. מטרופולין חיפה - אחוז אחד, מטרופולין ירושלים - ארבעה אחוזים, מטרופולין באר שבע – שני אחוזים ושאר הארץ, כל מה שלא נכנס במסגרת המטרופולינים כפי שהוגדרו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שזה בעצם מטרופולין תל אביב שהגבולות שלו הם נתניה עד אשדוד ומודיעין. מטרופולין ירושלים כולל את בית שמש. מטרופולין חיפה כולל את הקריות. אלה הנתונים לגבי הבוקר.

אחר הצוהריים אנחנו רואים פחות או יותר תמונת מראה, בערך אותם נתונים. אלה הנתונים שמדברים על הנסיעות, ושוב, הן לא מפולחות כאן לפי רכב או רכבת או אוטובוס אלא אלה כלל הנסיעות והמציאות כפי שאנחנו מכירים אותה.

נעבור לנתון הבא שגם הוא מאוד מעניין וכאן ניסינו כבר להבין כמה מתוך הנסיעות האלה נעשות ברכבת. רואים נתון מאוד יפה. רואים שהאנשים שמגיעים למטרופולין חיפה – שוב, זה לא מפתיע כי שירות הרכבת למטרופולין חיפה הוא מאוד מאוד טוב – 70 אחוזים מהנוסעים שמגיעים למטרופולין חיפה נוסעים ברכבת. 30 אחוזים נוסעים ברכב פרטי. אנחנו רואים אותו דבר גם לגבי באר שבע, שגם השירות הרכבתי יחסית לתוך המטרופולין הוא טוב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כל זה מתייחס לאיזו שנה?

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

מ-2019-2018.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זה סותר את הטענה שלך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה אומר שכאשר יש תחבורה ציבורית טובה, משתמשים בה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל תראה את הנתונים בבאר שבע.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

היכן שאין לך תחבורה ציבורית, אתה לא רואה אותם כאן ולכן אתה לא יכול להטיל עליהם מס.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

היכן שאין תחבורה ציבורית, מפנים את הכביש כדי להגיע. היכן שאין תחבורה ציבורית, הם משלמים היום בזמן שלהם כשהם על הכבישים. אני חושב שהנתון הקודם הוא אפילו יותר חזק והוא מראה שהרוב המכריע - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל למה להחליף להם מס במס? תפטור אותם מהמם עד שתהיה תחבורה ציבורית.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אבל הייתה טענה שעלתה כאן.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ישתמשו בתחבורה הציבורית ויחסכו כסף.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל אין להם תחבורה ציבורית. מוסי, אתה לא מקשיב. הוא אומר להם שמפנים להם את הכביש, לאלה שאין להם תחבורה ציבורית. אז למה לתת להם לשלם? מי שמגיע משאר המקומות בארץ ואין לו תחבורה ציבורית - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

שיבוא לפני 6:30 בבוקר או אחרי 10:00.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני לא מאמין שאתה מ-מרצ.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה בדיוק הפוך. זה בדיוק מרצ.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני חושב שהעמדות של חברי הכנסת ברורות. נתקדם. נשמע עוד נתונים.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

אלה הנתונים המרכזיים שרצינו להראות לכם. אני רוצה לדבר שוב - ואמרתי את זה גם בישיבה הקודמת – לגבי הפריפריה והמרחב הכפרי. היכולת שלנו לשרת את הפריפריה והמרחב הכפרי בתחבורה הציבורית היא נמוכה מאוד. תחבורה ציבורית הולכת עם צפיפות ולכן לאנשים האלה בדיוק אנחנו נותנים את הפתרון של חניוני החנה וסע. ברור לי לגמרי שתושב שחי בגולן ונמצא בישוב חיספין, אני לא יכול לספק לו תחבורה ציבורית. גם בן אדם שנמצא בעלי לא יכול להגיע בתחבורה ציבורית למטרופולין.

לכן יש לו שלוש אלטרנטיבות: האחת, להגיע לחניוני חנה וסע ולהשתמש בשאטלים ובתחבורה ציבורית בחינם כמובן, השנייה, להגיע לתחנת רכבת ולחניונים שנמצאים בסמוך לתחנת רכבת, אלה שאנחנו בונים ואלה שגם נרחיב. השלישית, לשלם את האגרה ולנסוע מהר כי הכבישים יהיו פנויים בזכות או באמצעות חלק מהתופעות של האגרות האלה.

הנתונים המלאים, אם תרצו בפילוח של אזורי תנועה, אני אשמח להעביר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אבל עדיין אין לך את השירות הזה.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

אבל השירות הזה הוא בדיוק השירות שעליו אנחנו עובדים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק החנה וסע. התחבורה, הציבורית, עדיין אין לך. הדבר היחידי שיהיה לך מענה זה החנה וסע והטבעות.

<< אורח >> עדי חכמון: << אורח >>

יש מענה לרכבות. זה בדיוק מה שאתה רואה כאן. יש מענה לרכבות. אתה רואה את מטרופולין חיפה. אמר חבר הכנסת מוסי רז בצדק שזה לא כולל את מה שקרה מאז נפתח הקו המהיר מירושלים, אבל בעיקר מה אנחנו רואים זה שתושבי הפריפריה נכנסים באחוזים מאוד נמוכים. הטענה שעלתה כאן היא שהמס הזה הוא מס פריפריה ושתושבי המטרופולין לא ישלמו אותו. הנתונים מראים שכמעט 90 אחוזים מהאנשים שהולכים לשלם את המס הזה ולחצות את הטבעות הם תושבי המטרופולין, מה שלא מפתיע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל יש יותר אנשים שלא ישלמו כי הם לא יחצו את הטבעות. זאת הטענה שעלתה. אלה שנוסעים בתוך הנתיבים המרכזיים, בתוך הטבעת המרכזית או בתוך הטבעת השנייה או בתוך הטבעת השלישית ומעמיסם את הגודש ויש להם תחבורה.

<< אורח >> עדי חכמון: << אורח >>

מי שגר ברתמים ונוסע לבאר שבע כל יום, היא גם לא תשלם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יש להם תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה והם לא משלמים. להם יש תחבורה ציבורית והם לא ישלמו את מס הגודש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש לכם סקר כזה? אתם יודעים להציג את התועה בתוך הטבעות?

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

כן.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני לא מבינה. שלמה, אתה עכשיו מדבר על כך שאנשים שייסעו בתחבורה ציבורית לא ישלמו כי התחבורה הציבורית כן טובה?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני חושב שאת לא מבינה את הקונספט.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אני מבינה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הם מנסים להפחית את הגודש אבל הנסיעות בתוך הטבעות ימשיכו להתקיים. למה שיהיה למישהו אינטרס מתוך תל אביב לנסוע בתחבורה הציבורית? הוא ימשיך להעמיס על הגודש.

<< אורח >> עדי חכמון: << אורח >>

הטענה היא שמס הגודש לא מושלם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זאת התשובה והתשובה הזאת לא מקובלת. באה הממשלה ואומרת סינגפור, סינגפור, סינגפור, תעשו את זה מס רציף שהבן אדם ישלם לפי העומס שהוא באמת מעמיס על הכביש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שישלם מכאן עד סינגפור. אפשר להתקדם. העמדה שלך, שלמה, ברורה. אני מבקש, כמו שאנחנו עושים בכל דיון, לתת לממשלה להשיב.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

אני אסיים במילה. בעצם הפער הגדול ביותר שראינו כאן בנתונים, זה בין אותם 87 אחוזים שנכנסים ממטרופולין תל אביב ועוברים את הטבעת השלישית לבין השימוש הנמוך יחסית ברכבת של תושבי מטרופולין תל אביב. לצערנו רובם היום ממשיכים להשתמש ברכב פרטי. מה שהצגתי קודם זה אלה שישלמו ולא אלה שלא ישלמו. אותם 87 אחוזים שישלמו, נכנסים לטבעת השלישית, הם אלה שלא נוסעים היום ברכבת כי השירות הרכבתי שלנו במטרופולין עצמו הוא יותר בעייתי ואנחנו יודעים את זה. הוא צפוף ועמוס ומשרת בעיקר את התושבים בנסיעות ארוכות יותר וזה בסדר. אותם אנחנו רוצים לתמרץ או להעביר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כלומר, 13 אחוזים לא מהמטרופולין אלא הם לצורך העניין מהפריפריה.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

13 אחוזים. מתוך ה-13 אחוזים האלה, כמה זה אותם אלה שיוצאים לעבודה מהפריפריה שלהם? זה 100 אחוזים שיוצאים לעבודה.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

מעט מאוד. יש תופעה מאוד מעניינת שרואים עכשיו והיא בטח התגברה גם בעולם הקורונה. בסוף אנחנו מסתכלים על אותם שישה אחוזים – סליחה, אלה לא 13 אחוזים - שמגיעים, אם אתה רוצה לחבר, אין בעיה, אפשר לחבר אותם. כשאנחנו מסתכלים על שאר הארץ, אנחנו רואים תופעה מעניינת, בטח בשנים האלה, בסקר הזה, אבל גם בשנים הנוכחיות, לפיה לא נעשות נסיעות יוממות של כל השבוע למרחקים ארוכים. אנחנו רואים הרבה יותר אנשים שנוסעים שלוש פעמים, נוסעים פעמיים, בטח בתקופת הקורונה ועוד לפניה. זאת אומרת, אדם שגר בקריית שמונה או במרחבים כאלה ובסוף עובד בתל אביב – ושוב, אני יכול לתת את המספרים המדויקים כאשר מדובר על מאות בודדות – עושה את זה. בעצם הנתונים שאני מראה, אלה אנשים שמתחלפים, חלק נוסעים יומיים, חלק נוסעים שלושה ימים, ובסוף לא כולם אלא מעטים מאוד עושים נסיעות יום יומיות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חוץ מחברי כנסת.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

חוץ מחברי הכנסת שנאלצים אבל אני מקווה שאתם נוסעים בתחבורה ציבורית. הבנתי שאתם נוסעים חינם.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הדבר הכי טוב בלהיות חבר כנסת לשעבר - אני הייתי חבר כנסת לשעבר, 17 שנים הייתי חבר כנסת לשעבר - זה הדבר הזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אם זה היה טוב, לא היית חוזר.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

השאלה המרכזית היא האם יש הצדקה שאדם שאין לו את האפשרות לתחבורה ציבורית ראויה, אנחנו נטיל עליו את המס הזה., << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עונים לך. אתה לא מקבל את התשובה אבל יש תשובה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

איזה תשובה? זאת שאלה שלנו, לא של גורמי המקצוע. הם הציגו את הנתונים. לפי הנתונים אנחנו צריכים להחליט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הם ענו לך ואני אומר לך את עמדתי. שלמה ואופיר, את העמדה שלכם הצגתם ושמענו אותה. היא ברורה. אני מבין אותה" יש גם תשובה אבל את התשובה אתם לא מקבלים. בסדר, זאת זכותכם אבל אי אפשר בגלל שאתם לא מקבלים את התשובה לחזור שוב על השאלה. אני אומר שלאותם אלה שגרים בפריפריה, היום, קודם כל מי שכן נוסע לתוך מרכז הארץ, כבר היום משלם מס קודש כי הוא עומד בפקקים מטורפים ולא יכול להיכנס פנימה, הוא צריך להתאים את הזמן שלו, לחשב את השעות שלו ולבזבז ימים שלמים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אתה מחליף לו מס במס?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

נגיד שהוא עוד שעתיים על הכביש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שלמה, אתה רוצה להקשיב לתשובה שלי עד הסוף? אתה מציע לו שלוש אלטרנטיבות מעבר לזאת של כניסה עם הרכב הפרטי - אלטרנטיבה של אוטובוסים, אלטרנטיבה של רכבת, ובמקרים בהם האלטרנטיבה של האוטובוסים ושל הרכבת לא מספיק מפותחים, יש לך אופציה של חניון חנה וסע ושם אתה יכול לנסוע ללא פקקים ובכבישים לא עמוסים.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

יש לו אופציה נוספת, המוניות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מתמודד עם חברי כנסת וזכויות הדיבור שלהם וזה עוד בסדר, אבל כל מי שלא חבר כנסת, אני מבקש לא לדבר בלי רשות.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

לא אומרים מילה על מוניות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הבנתי מה אתה אומר, אבל עד שזה לא יהיה, עד שלא נראה - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זאת הביצה והתרנגולת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא נכון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בואו נמשיך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אלכס, משפט. אותם תושבי פריפריה שהוא מסכים שאין להם תחבורה ציבורית מספיק טובה, בוא נגיד שכדי למסות אותם, זה יצטרך אישור של ועדת הכספים שנראה שיש פתרונות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זה לעולם לא יקרה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה לא יקרה? החניונים?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. האישור.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אם הכול יהיה בסדר, אם יהיה פתרון יעיל ואפקטיבי, למה שלא יאשרו?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני חושב שגם הפתרונות שיש היום, במידה ואתה יודע - - -

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני אומר לך שאין פתרונות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה ראית כמה כסף הממשלה הולכת לשים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הייתי מת לנסוע כל בוקר מהבית ברכבת לבר אילן, לעבודה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה צריך את ההיערכות לכך. זה לא קורה מחר. כדי שפרויקט כזה יצא לפועל, צריכה להיות היערכות. אתה לא יכול להחליט על זה ב-2024. אתה יכול להחליט על זה עכשיו כדי שב-2024 זה יצא לפועל.

דנו והתווכחנו. מספיק.

<< אורח >> שי קדם: << אורח >>

סוגיה נוספת שהועלתה על ידי היושב ראש היא סוגיית החלוקה בין המעסיקים לעובדים. אני מפנה את הבקשה להסבר לרשות המיסים.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

שלום. עוזר מקצועי למשנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר. אני אתייחס לשאלה שנשאלתי בדיון הקודם לגבי המצב החוקי שקיים לגבי זקיפת הטבה לעובדים בגין נסיעה בכבישי אגרה קיימים – כביש 6, הנתיב המהיר, מנהרות הכרמל וכולי. עובדים שאין להם רכב צמוד, מתייחסים לזה כמו החזר הוצאות. כלומר, יש לזקוף שווי בגין כל הנסיעות למעט נסיעות שהן נסיעות עבודה. נסיעות עבודה הן נסיעות שמבוצעות בזמן העבודה ולצורכי העבודה. עובדים עם רכב צמוד, זה לא חלק משווי השימוש ומתייחסים כמו להחזר הוצאות. כלומר, יש לזקוף שווי בגין כל הנסיעות למעט נסיעות שהן נסיעות עבודה כמו קודם. לגבי עצמאים, כביש 6 מוגדר כחלק מהוצאות הרכב ולכן זה חלק מכל הצד של הוצאות הרכב. לדוגמה, עצמאי עם רכב רגיל זה 45 אחוזים, מוניות ויש את כל ההכרה הרגילה. לגבי כבישי אגרה אחרים, לא עדכנו את התקנות כמו שצריך ולכן הדין הכללי חל עליהם ולא הדין של הוצאות אחזקת הרכב הרגילות ויש לבדוק כל נסיעה אם היא נסיעה עסקית או פרטית. גם את זה אנחנו שמחים לתקן.

אני מדגיש שנסיעות פרטיות כוללות גם נסיעות לעבודה ובחזרה מהעבודה. הפקודה קובעת את זה בבירור.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הזדמנות מצוינת לתקן את הפקודה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי הניסוח שלכם לא מדויק כי יש הבדל בין החזר הוצאות לבין הטבה במסגרת יחסי עובד-מעביד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה משלם היום מס בסך 3,000 שקלים על הרכב שלך. למה אתה משלם? על מרכיב ההטבה הפרטי. על מרכיב הנסיעה לעבודה אתה לא אמור לשלם כי יש כלל בפקודה שכל הוצאה ששימשה ליצירת הכנסה, איננה אמורה להיות ממוסה. אז למה מי שיש לו רכב צמוד משלם? כי לוקחים בחשבון שאחוז מסוים מהשימוש ברכב הוא פרטי ואותו זוקפים. כבר אמרתי שזה שוד לאור יום, שיטת החישוב אבל אני לא נכנס לזה כרגע. חייב להיות ברור שהוצאה ששימשה ליצירת הכנסה איננה ממוסה ולכן נסיעות עבודה, כולל בדרך, לפחות כאן, גם אם יש עיוותים אחרים, אתה לא רוצה לתקן עכשיו את כל העיוותים בחוק הזה. זה שאתם גונבים כסף מאזרחים בעיוותים אחרים, לא גורם לנו לעשות את זה היום גם בחוק הזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מי שיש לו רכב מהעבודה ומשלם זקיפת הטבה, הוא משלם גם על נסיעה בכביש 6?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא שמעתי שמישהו אחד בעולם משלם על נסיעה בכביש 6. תן לי בבקשה דוח אחד של שכיר אחד במדינת ישראל שבתלוש המשכורת שלו יש הבחנה בין נסיעה בכביש 6, נסיעת עבודה או לא עובדה והוא משלם על הנסיעה. אם אתם הופכים את כל אזרחי ישראל לעבריינים כי הפקודה שלכם מטופשת, אז אתם עוד יותר גרועים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. אשתי משלמת עבור נסיעה בכביש 6.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה משלם עבור נסיעה בכביש 6?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

חברי הכנסת הם ממש המדגם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה קשור? אני מדבר אתך על כל מעסיק.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אתה לא אמרת מעסיקים. אמרת תראה אחד שמשלם והראיתי לך אחד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נסיעת עבודה לא משלמת. כל מה שמשמש ליצירת הכנסה, לא אמור להיות משולם.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מכיוון שזה הדיון הראשון שלנו, כולנו רעננים...

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בואו ננסה לא לקיים ישיבות משנה אחד עם השני.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

חשבת לקיים את הדיון ביום חמישי בערב, אז יהיה לך חבר כנסת אחד או שניים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. מה פתאום? אני ידעתי שאתה תבוא. לא היה לי ספק. אני שמח שיש כאן הרבה חברי כנסת. זה חוק חשוב.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אני אענה על מה שנאמר כאן. בסופו של דבר צריך להבין שהוצאות פרטיות שהמעסיק משלם, צריכים לזקוף שווי בגינן. זה חל גם לגבי ארוחות, זה חל לגבי כל מקרה אחר, גם רכב, גם טלפון נייד וזה גם כדי לייצר הוגנות. בסופו של דבר יש בן אדם שמשלם את זה מהכיס הפרטי שלו, מהנטו, לאחר שהוא שילם מס, ויש מעסיקים - שהם בדרך כלל המעסיקים החזקים - שמחזירים לו ולכן אם אנחנו נייצר הבחנה כזאת, כמו שהיה בהיסטוריה לדוגמה עם אש"ל וכל מיני מקומות אחרים, אנחנו נייצר תמריץ לקבל את זה דווקא מהמעסיק ולא לשלם את זה מהנטו שלנו. בסופו של דבר זה גם לא נכון מבחינת שוויון בין אנשים שמשלמים את זה מהכיס שלהם לבין אנשים שהמעסיק מחזיר להם את הסכום.

לגבי האמירה של חבר הכנסת סמוטריץ' לגבי החישוב של השווי שימוש. אני לא אכנס לעולם השווי שימוש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אל תיכנס.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אני ממש לא רוצה. בסופו של דבר שווי השימוש כאשר חישבו אותו בהגדרה, לא ידעו שהולך להיות מס גודש ובהגדרה לא חישבו את מס הגודש בתוך החלק של שווי השימוש. לא ניכנס לשווי עצמו אבל זה בהגדרה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תאמין לי שמראש לקחתם מרווח ביטחון לעוד הרבה הוצאות.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

חשוב להבהיר שנסיעות לעבודה ומהעובדה כיום, זה הדין הקיים כיום, זה החוק שהכנסת חוקקה, אלה נסיעות שצריך לשלם בגינן מס. הסיבה ההיסטורית היא שבשנות ה-70 נתנו רבע נקודת זיכוי כתחליף לנושא הזה כדי לא לייצר מנגנון בירוקרטי אין סופי של קבלות והחזרים, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לייצר כאן. זאת הסיבה שכך עשו את זה. זה נראה לי לא נכון להיכנס בנושא של הגודש לנושא האם נסיעה לעבודה או ממקום העבודה היא נסיעה חייבת במס או לא.

לכן אנחנו כן חושבים שהצעד שאנחנו מביאים לכאן הוא נכון.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה עמדתכם ביחס לנסיעות עבודה? עזוב את הדרך. בנוסח שלפנינו אין הבחנה. אתה אומר שבכביש 6 יש היום הבחנה לפחות על נסיעות עבודה שלא חייבות. לפחות תשוו את זה לכביש 6.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אנחנו כרגע מציעים שבכל מצב יזקפו שווי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כמו שאומר בצלאל, תעשה את אותו דבר אחד לאחד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תקשיב רגע ידידי. זה שאתם רוצים הרבה כסף, על זה אין ויכוח. אם יכולת לקחת כפל, פי ארבע ופי חמש מהשווי, היית לוקח.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הוא לא לוקח את זה לכיס שלו.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אנחנו חושבים שמצב שבו המעסיק יצטרך להפריד במקרה של הגודש, יצטרכו להפריד בין נסיעת עבודה לנסיעה פרטית ויצטרכו לייצר מנגנונים תפעוליים, זו בירוקרטיה מאוד גבוהה למעסיקים ובירוקרטיה לפיקוח שלנו ובגלל שמס הגודש בהגדרה הוא ממוסה בכניסה למטרופולין וביציאה מהמטרופולין, שאלה נסיעות שכמו שאמרתי הן חייבות במס, ואלה רוב הנסיעות, הרוב המשמעותי של הנסיעות, אנחנו חושבים שצריך לייצר מנגנון פשוט ולחייב את הכול במס. זאת העמדה המקצועית שלנו.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היו ימים שידעתם להצהיר כאן טיעונים יותר אינטליגנטיים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מנגנון פשוט זה חייב את הכול במס.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. זה קל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תעשו את כביש 6 כמו עם מס גודש שאתם רוצים. יהיה לכם יותר פשוט. המנגנון כבר קיים.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

מס הגודש לעומת כביש 6, זה מס שנועד לשנות התנהגות. הוא לא נועד לכסות כסף אלא לשנות התנהגות ולכן אנחנו חושבים שצריך להטיל אותו. כביש 6, במהותו הוא תשלום אחר.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>

בכביש 6 אתה גם מקבל שירות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רוצה שנסתכל על זה רגע מהמשפט האחרון של מלצר. מלצר אמר שהאגרה הזאת באה לשנות התנהגות. אם אנחנו בוחנים רגע את השכיר שהמנהל אומר לו להגיע לעבודה ב-9:00, אין לו יכולת לתמרן ולהגיד, רגע, אני אגיע למנהל שלי שיש מס גודש ואני לא מגיע. לכן זקיפת הטבה לפי דעתי לא הולכת לשנות את ההתנהלות אלא לעשות בדיוק הפוך.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא שוט לא מתחנך.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לעומת זאת, אם אותו מעסיק יקבל חשבון גודש על שישה עובדים, אותו מעסיק יגיד לעובד שיישאר בבית עד 10:00 ותבוא לעבודה לאחר מכן, תעבוד מהבית או יתאים את עצמו לעולם החדש.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה יעודד העסקה מהבית.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אני חייב לומר לך משהו שאף פעם לא אמרתי לך – שכנעת אותי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה קשור בשינוי שוק העבודה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לכן אני מבקש מכם פשוט להשוות את הדין הכללי. מה שקיים היום בכביש 6, הבחנה ברורה בין נסיעת עבודה לנסיעה פרטית, לעשות אותו דבר למס גודש.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם הדרך לעבודה. היושב ראש, הרציונל שלך נכון גם ביחס לדרך לעבודה. הרי המעסיק אמר לו שיהיה במשרד בשעה 8:00 או ב-9:00. למה שהוא ישלם על זה מס?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כאן יש לי בעיה אחרת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה, אז תטיל את זה על המעסיק.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה צודק אבל כאן אתה מפלה את אלה שאין להם רכב צמוד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כי מי שיש לו רכב צמוד, אתה יכול לעשות את זה אבל מי שאין לו רכב צמוד, הוא יצטרך להוציא את זה מהנטו שלו. אתה עושה כאן אפליה בין עובדים.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

יש לו אלטרנטיבה להגיע בתחבורה ציבורית.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם זה רכב עבודה? הוא טכנאי מזגנים, הוא צריך את הרכב אצלו.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

לכן אנחנו מדברים על ההגעה לעבודה. אנחנו אומרים ששם יש אלטרנטיבה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא לא יכול. הוא צריך את האוטו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

טכנאי מזגנים מעפולה לא ייסע לעבודה בתל אביב.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> טכנאי מזגנים מכפר סבא שהולך לתקן באלפי מנשה. הוא נוסע עם האוטו שלו וזאת נסיעת עבודה.

<< אורח >> עדי חכמון: << אורח >>

הוא לא ישלם אגרת גודש. טכנאי כזה לא ישלם אגרת גודש.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

צריך לומר שיש תקרה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה, הוא לא גר בכפר סבא אלא הוא גר בהוד השרון.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

יש תקרה מקסימלית.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו עכשיו דנים על המס.

<< אורח >> עדי חכמון: << אורח >>

אם הוא עושה שתי נסיעות עבודה ועושה כבר את ה-37.5, הכניסה שלו כבר לא רלוונטית.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא רלוונטי? הוא ישלם על זה מס. אנחנו דנים עכשיו רק על זקיפת השווי. זה כל הדיון. אתם על דבר כזה לא מסוגלים לבוא לקראת? אם אתם רוצים להתעקש, היו כאן ימים כאלה שהאוצר לא זז מילימטר ואנחנו היינו חותמת גומי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. בצלאל.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

אנחנו נבחן את זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני חושב שדווקא בגלל שאנחנו רוצים לשנות התנהגות, אנחנו צריכים להטיל את המס על מי שמשפיע על ההתנהגות. במקרה הזה העובד השכיר שיש לו רכב צמוד מהעבודה, לא משפיע של עצמו כי הוא תלוי בממונים עליו. אם הממונים עליו יתחילו לחשבן, רק אז אנחנו נראה שינוי התנהגות. לכן אני מבקש לבחון את הסוגיה הזאת ולתת תשובה בדיון הבא. אפשר להתקדם? תודה רבה.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

אין לנו שקף אבל אני אבקש מרשות המסים להתייחס לסוגיית רכבי החירום.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

הוועדה ביקשה שאנחנו נבחן הגדרה של רכבי חירום. אנחנו רוצים לקחת את ההגדרה בדומה וכמובן עם ההתאמות הרלוונטיות מתקנות מס הכנסה שקובעת שרכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד מאלה: רכב ביטחון כהגדרתו בתקנות התעבורה, המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד. זאת הגדרה שמתאימה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה יכול לפרט לי אותה?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

רכב תפעולי, אבל אנחנו מדברים רק על רכב ביטחון בנושא הזה. רכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה: רכב ביטחון כהגדרתו בתקנות התעבורה המשמש בפעילות מבצעית וביטחונית בלבד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה עם רכבי הצלה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני שואל אותך כי אני לא מבין. תסביר לי. אמבולנס. אם האמבולנס עכשיו עובר ממקום למקום?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

לא רכב צמוד. באמבולנס זה לא קיים שהוא צמוד לעובד. אמבולנס שמופעל כאמבולנס, הוא פטור כל הזמן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לצורך העניין אמבולנסים של זק"א, של איחוד הצלה שהם לא רכבים צמודים אלא במשמרות, הם כלולים בתוך זה?

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

אני אקריא את ההגדרה מה זה רכב ביטחון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שם ותפקיד.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

מנהל אגף בכיר, תכנון תחבורה ציבורית, משרד התחבורה. רכב ביטחון הוא כל אחד מאלה: כאשר מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה וסירנה – אמבולנס - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

מתי זה נכתב?

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

ב-2018.

אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות.

אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים.

רכב של משטרת ישראל.

רכב של צבא הגנה לישראל.

רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה: משימות ליווי, ליווי אסירים או עצירים.

רכב לכיבוי שריפות.

רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר.

רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

איך אתה מבדיל? בסוף אנחנו צריכים גם לראות את המנגנון והאכיפה. איך אתה מבדיל, אני קצינת משטרה, קצינה בצבא, אני עובדת במד"א, יש לי רכב אישי ואתה לא יודע לפי המספר שלו אם זה רכב למשימה או לא למשימה. אם אני מפעילה צ'קלקה, יש מגנון שקולט צ'קלקה ואז הוא יודע להגיד שזה זה?

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

לא.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

איך המנגנון הזה עובד?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כל הרכב פטור.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אם הוא פטור, למה אם אני נוסעת ברכב צבאי - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאני אומר. רכב צבאי למשל שייסע לדיון בקריה ב-8:00 בבוקר, לא ישלם. רכב לבן.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נכון. למה?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין בזה הגיון.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

אם הוא לא צמוד לקצין.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא משנה. גם אם הוא צמוד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אם הוא צמוד, הוא ישלם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אין החרגה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אין הפרדה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש הפרדה לפני כן. אומרים לך שכל זה רכב שירות. רכב צמוד הוא לא רכב שירות. זה ההבדל.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

איך אתה יודע? אתה לא יודע לעשות את ההבדל. לא סתם שאלתי את השאלה הזאת. אם אני קצינה בצבא, אתה לא יודע להבדיל ברכב שאני נוסעת בו אם אני נוסעת לקריה או לא.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני יודע.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אתה לא יודע.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני יודע. אם הוא צמוד, את תשלמי. אם זה רכב שירות, את לא תשלמי. כמו שהצבא יודע לקחת ממך זקיפת רכב אם זה רכב צמוד.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אם אני אקח את זה רגע לצבא, רכב לבן ורכב חום. צ' שחור יקבל והשאר לא יקבלו ולא משנה אם הם במשימה. צה"ל יספוג את זה, הוא גדול והוא ידע לספוג את זה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, הוא לא יספוג את זה. הוא ידע להגיש את הדוח ולהתקזז אחר כך מול המדינה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כמו שבכביש 6 נוסעים ולפעמים לא עושים בדיקה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון. בדיוק אותו הדבר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

משלמים ולא עושים בדיקה. נכנסת, נסעת, שילמת.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני שואלת אם זה מה שיהיה.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

אני אחדד. המשמש בפעילות מבצעית וביטחונית בלבד. זה אומר שהרכב הוא רכב בדיוק כמו אמבולנס.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מה זה אומר?

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

אני מסביר. רכב כמו אמבולנס.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מה זה כמו אמבולנס?

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

אני מסביר. רכב שהוא כל הזמן משמש בפעילות מבצעית או בפעילות הרלוונטית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני היום קצינת אג"ם, אני כל הזמן בחילוץ מבצעי ואני צריכה לשלם.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

זה רכב צמוד? את לוקחת את הרכב בלילה הביתה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

זה לא רכב שמשמש בלבד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אני לוקח אותו ככונן. היא לוקחת אותו כי הוא אצלה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני לוקחת אותו ככונן.

<< אורח >> ניר משה: << אורח >>

כונן, זה הבדל ענק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא. אין הבדל. היא לוקחת אותו והוא צמוד אליה מצד אחד כי היא הכונן.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הצעה להסתדר עם המדינה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה לא רק זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ניר, כשאמרת אורות מהבהבים, הוא לא חייב באותו רגע שהוא בקריאה או משהו. נכון? הוא יכול לעבור ממקום למקום גם בלי להיות באמצע קריאה. נכון?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תקשיבו. במקרה הכינותי מראש. יש לנו ב-זום את היועצת המשפטית של משרד התחבורה, חוה ראובני ואני מבקש ממך, חוה, להבהיר לנו את הסוגיה.

<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>

הגדרה של רכב ביטחון בתקנות התעבורה היא כפי שניר הקריא. במציאות למשל רכב ביטחון, מותר לו לעבור ברמזור אדום או שהוא נמצא במהירות מופרזת והוא מצולם במצבים האלה ונשלחים לו כביכול דוחות אוטומטיים. ועדיין המערכות בנויות ויודעות לטפל במצבים האלה ולבטל את החיובים כאשר הוא נוסע בנסיעה מבצעית שמצריכה את החציה ברמזור אדום או את הנסיעה במהירות מופרזת או נסיעה נגד כיוון התנועה.

כאשר הוא בנסיעה מינהלתית, נניח אותו אמבולנס שסיים את פינוי החולה לבית החולה ועכשיו הוא בדרך בחזרה לתחנה או הצוות יוצא לאכול, לקנות סנדביץ', אמבולנס נוסע עם כל הצוות שלו גם לקנות סנדביץ' כדי שאם יקראו לו, הם כולם שם. במצב כזה הוא לא נוסע בנסיעה מבצעית והוא לא עונה להגדרה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ואז הוא ישלם.

<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>

זאת שאלה אם הוא צריך לשלם או לא לשלם, אבל זאת הגדרת רכב ביטחון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה בדיוק מה שאמרתי. הווה אומר שבעצם אם הוא לא במבצע - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

צריך את הבקרה.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אנחנו רוצים להגדיר מראש שהוא מבחינה תפעולית - צריכים לייצר מנגנון שאפשר לתפעל אותו – רשימה סגורה של רכבים שהם יוחרגו לחלוטין מהחוק וזה גם מה שאנחנו רוצים להגדיר כאן. גם היום יש את השאלה ששאלת קודם לכן, האם הרכב נלקח הביתה לגבי שווי השימוש, האם אני צריך לזקוף לו שווי שימוש או לא, ונקבעו כל מיני כללים לגבי אותה קצינת מבצעים. במידה וזה יהיה רכב שהוא יהיה מעורב, הוא לא יהיה חלק ממה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו צריכים בדיוק להגדיר גם בוועדה. רכב שמשמש לפעילות מבצעית בלבד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני אתן לך דוגמה קלאסית. אם יש עכשיו רכב כמו של עזר ציון, עזרה למרפא, נגיד שלאיחוד הצלה יש את האמבולנסים שלהם שאתם הם גם מפנים. ברגע שהוא עובר ממקום למקום – ואמרה את זה היועצת המשפטית שהם יוצאים לקנות סנדביץ' – הרי אתה לא מצפה שמי שיהיה עכשיו בכוננות של 12 שעות גם לא יצא לקנות סנדביץ' ותגיד לו שהוא ישלם על המעבר הזה של הטבעת שהוא עשה. אנחנו לא מצפים שזה יקרה. אבל קח אמבולנסים של עזר מציון, עזרה למרפא ואמבולנסים כאלה שגם לא גובים כסף על ההעברות שלהם. אלה שגובים כסף, אני גם לא בעד לתת להם אבל כרגע נעזוב את זה. נדבר על אלה שלא גובים כסף גם עבור הפינויים האלה ויכול להיות שבהגדרה הם לא נקראים רכב חירום.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

להבנתי – ושוב, אנחנו צריכים לחדד את זה כאן – זה פטור.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתם צריכים להביא גם חברת חקירות שתתחיל לעקוב אחרי הנהגים, אם הם קונים סנדביץ' או לאן הם נוסעים. הרי יצטרכו מעכב אחריהם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר הכנסת גפני, החלק המבדר של הדיון היה בהתחלה. לצערי לא היית בו. עכשיו אנחנו מנסים להיות ענייניים.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם ענייניים כל הזמן.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

מעקב זה בוועדת חוקה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא כל הזמן. עכשיו אנחנו מנסים להיות ענייניים.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הצוות יצא לקנות סנדביץ' או לא, מה החלק הבידורי של העניין? אם זה לא היה אצלנו, היינו צוחקים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אפשר לענות על שאלתו של ינון אזולאי?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

תהיה רשימה סגורה שיהיו פטורים לחלוטין מאגרת גודש.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה זאת אומרת לא פטורים לחלוטין? למה לא פטורים לחלוטין?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

כי לא נערבב בין הדברים. שיהיו פטורים לחלוטין.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

סליחה, שיהיו פטורים. קשה לי לשמוע מהם שיהיה. בדרך כלל הם אומרים שזה לא יהיה.

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

יהיו רכבים ספציפיים שיהיה להם פטור.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

למה שיהיה פטור?

<< אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>

אלה רכבי ביטחון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אביר קארה, הם לא עצמאיים, אתה יכול לתת להם. אם הם היו עצמאיים, אתה יכול להיכנס בהם, אבל מה אכפת לך שייתנו להם פטור? זה רכב חירום, מה אכפת לך שייתנו להם פטור?

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

המטרה היא להוריד את הגודש ולא לחפש למי לתת פטור.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

די.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

סגן השר, אני שמח מאוד שאתה כאן. הזכרת את סינגפור בפעם הקודמת.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

בסינגפור אין אגרות גודש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לידיעתך, שם מס הגודש הוא הוא רציף. שם לא מחייבים את הפריפריה לשלם בשביל המרכז. כולם משלמים.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

אבל בגלל שאין תפיסות עולם כלכליות כמו שלך, אין שם אנשים שכל כך נזקקים לשירותים של המדינה. הרווחה לאזרחים הרבה יותר גדולה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא הבנתי מה אתה אומר. סגן השר, לפי התוכנית שלך כאן, זה לא כמו סינגפור. בסינגפור זה רציף.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

אתה לא עושה רפורמה כדי לעשות לא רפורמה. הממשלה הזאת שעושה רפורמות בשביל לא רפורמה עברה מן העולם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בשביל זה הצבעתם אתמול נגד העצמאים והצבעתם נגד החיילים.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

12 שנים היו לך להעביר את זה. כל מה שלא העברת 12 שנים, אנחנו נעביר את הכול. אל תדאג.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

סגן השר אביר קארה, אם אתה רוצה מס גודש, תעשה את זה - - -

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

נושא העצמאים חזר לקדמת הבמה. זה נהדר. תמשיכו לעשות את העבודה הנהדרת הזאת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מי שאין לו תחבורה ציבורית, לא צריך לשלם ומי שיש לו תחבורה ציבורית, שישלם. רצית סינגפור, תעשה סינגפור, תעשה את זה רציף. אל תחייב את הפריפריה ולא את תל אביב.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

אני גר בגבעון החדשה, מגיעה לי החרגה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו כבר העלינו את הרייטינג של ערוץ הכנסת. אפשר לחזור לדיון הענייני?

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב ראש, סליחה על השאלה כי אולי היא כבר עלתה כאן. מה דין תושב תל אביב שעובר מטבעת לטבעת?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

משלם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כשהוא נוסע בתוך הטבעת.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אולי גם אם הוא מסתובב בתוך הבית הוא יצטרך לשלם?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ככה זה בסינגפור.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה להתעמר בתל אביב.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תשאל את אביר קארה. כך זה בסינגפור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

עכשיו הרייטינג של ערוץ הכנסת כבר עבר את ערוץ 12.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

מי שנוסע בכביש אגרה, משלם. נקודה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בנתיבים שגורמים לגודש. לא רק הטבעת גורמת לגודש. כל הנתיבים שגורמים לגודש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

די, שלמה. אני מבקש שנחזור לדיון. מה שהיה כאן, חמש דקות אתנחתא וחוזרים לדיון נורמלי. בפעם הבאה שזה מתחיל, אני אתחיל להוציא אנשים. יש כאן רשימה של אנשים שרוצים לדבר ואנחנו מנסים לעבור נושא-נושא שדיברנו עליו בדיון הקודם.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם נתנו תשובה לרכב הדו גלגלי?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא ישלמו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא ישלמו. בכלל לא?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בכלל לא.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בניגוד לדעתו של אביר קארה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היושב ראש, רציתי להעיר הערה קטנה על הסוגיה הזאת. בין שתי ההגדרות בפקודת המסים ובפקודת התעבורה, אני חושב שההגדרה של פקודת התעבורה טובה יותר כי היא מפורטת. היא מפרטת את סוגי הרכבים שפטורים ובעיקר כי ההגדרה בפקודת המסים היא הגדרה שנותנת מאה אחוזים שיקול דעת למנהל רשות המסים. מצא המנהל שכך וכך. לדעתי תפנה לפקודת התעבורה, רכב ביטחון כהגדרתו בפקודת התעבורה עם כל סל המכולת ואז ינון, איחוד הצלה וכולי ילכו למשרד הבריאות ויבקשו - אני מניח שכבר יש להם אישור לרכב רפואי - להיכנס לתוך ההגדרה. אל תשאיר את זה מעורפל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מדבר לא רק עליהם. הם מסודרים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבקש לקראת הדיון הבא לדייק ולראות את הנוסח כתוב כדי שנוכל ממש לעבור עליו ולוודא שאנחנו מדייקים.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

במסגרת ההקראה זה ודאי יעלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. ממשיכים. הנושא הבא.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מקווה שעד אז נגייס רוב נגד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תעבוד קשה, תצליח. אני בטוח.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש לנו בעיה עם כאלה שבכל מקרה יצביעו אתכם כי הם פוחדים ללכת לבחירות כי הם יימחקו.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

הנושא האחרון שהתבקשנו להתייחס אליו הוא סוגיית המוניות. אני מזכיר שלפי הצעת החוק על המוניות לא חלה המגבלה המקסימלית שחלה על רכבים רגילים של 37.5 שקלים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רוצה שתסביר את הרציונל.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

הוועדה ביקשה מאתנו לומר מה תרומתן של המוניות לגודש. זו הייתה השאלה שהוצגה לנו. בתחילה אני רוצה לומר ולהבהיר שחד משמעית הכוונה היא שהתשלום של המוניות יהיה על הנוסע ולא על נהג המונית. אני רוצה להתחיל מזה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתה בעצם מעלה את התשלום לנסיעה במונית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה אומר שהנוסע שלקח את המונית הוא ישלם את התוספת? למה אני אעלה עם המונית? אני אבוא עם הרכב שלי.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

לגבי התרומה של מוניות לגודש. אין הבדל בתרומה של אדם שנוסע במונית לבין אדם שנוסע ברכב הפרטי שלו. מקדם המילוי במוניות שווה למקדם המילוי של רכבים רגילים. לכן אין הבדל. בעולם יצאו ממש לאחרונה מספר לא קטן של מחקרים שמדברים על התרומה לגודש של מוניות ושל אוברים, של אמצעי תחבורה.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

אובר זה רכב פרטי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אין לנו אובר בארץ.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

ובכל זאת מהעובדה שמדובר ברכב פרטי שאדם יכול להזמין, כל המחקרים מראים שיש תרומה שלילית לגודש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה עם קשישים ונכים שנוסעים במוניות?

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

נכים פטורים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל הוא נוסע במונית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שאלנו את זה גם בפעם הקודמת ולא קיבלנו תשובה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מונית היא ענף עצמאי.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

עלתה טענה שגם אם זה יגולגל לנוסע ולא יהיה מהכיס של נהג המונית, הדבר יוביל להורדת הביקוש למוניות.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתה אומר שזה יגולגל לנוסע שלא ייסעו כי הנסיעה תהיה יקרה יותר.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

תוכנית הגודש אמורה במהותה להעביר כמה שיותר אנשים לתחבורה הציבורית. המוניות הן אמצעי משלים לתחבורה ציבורית וזה גם הוצג כאן על ידי חברי הכנסת ולכן במידה והתוכנית תצליח – ואנחנו רוצים לראות כמה שיותר אנשים בתחבורה הציבורית – יעלה הביקוש למוניות בנסיעות של פירסט מייל. בכל מקרה, לפי הנתונים שאנחנו רואים, אין המון נסיעות בין-עירוניות במונית, ואגב, זה די טבעי אבל צריך לומר שבמידה ותהיה מגבלה על התשלום של מוניות, ברור לנו שזו תהיה הדרך לעקוף את אגרת הגודש והיא תעשה בדיוק את אותה השפעה. אנשים יחנו בחוץ, ייקחו את המונית וההשפעה היא בדיוק אותו הדבר כמו שהם היו ממשיכים עם הרכב שלהם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני לא מסכים אתך. במונית, אם הוא החליט שהוא נוסע במונית, הוא צריך לשלם מעבר למה שעולה ברכב שלו, כי ברכב שלו עולה לו 20 שקלים בכניסה ועם מונית עולה לו 30 שקלים פלוס מס גודש. אם הוא בחר לנסוע במונית, כלומר שיש לו איזשהו משהו דחוף יותר לנסוע במונית – אם זאת חניה, יכול להיות שזה צורך רפואי והוא מעדיף לנסוע במונית או כמה אנשים יחד שהגיעו לחנה וסע. המונית, כמו שאתה אומר, היא השלמה של תחבורה ציבורית. בפעם הקודמת הבאתי הדוגמה לפיה באה אימא עם ילד שצריך עכשיו להגיע לבית חולים. יש לה תור והיא צריכה להגיע דחוף. היא באה מהפריפריה כי בפריפריה בדרך כלל יש בעיות עם בתי החולים. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל מתקיימים דיונים על בתי החולים מאחר שהמצב של בתי החולים בפריפריה הוא מאוד קשה. היא צריכה להגיע לטיפול מסוים בתל אביב. היא מגיעה עם הילד שלה וכדי להיכנס היא צריכה לעבור שלוש טבעות. היא לא מגיעה עם הרכב שלה וגם אם היא לא הגיעה עם הרכב שלה אלא בתחבורה הציבורית, לטבעת היא חייבת להיכנס. אתה מעלה אותה על מונית. בעצם אתה עכשיו מטיל עליה לשלם עוד כסף, מלבד התשלום למונית, שאתה רוצה להטיל על המסכנה הזאת, על האימא החלשה הזאת, שעליה אתה רוצה להטיל גם את המס.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

לא הבנתי. היא באה במונית?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רגע. אני לא אומר לך שתטיל את זה על המונית כי גם למונית יש יום עבודה. אני אומר – וזה מה שאמרנו - כמו שעשית את המקסימלי, גם כאן את המקסימלי.

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

אני לא הבנתי את הדוגמה. היא באה מהפריפריה במונית?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה רואה שאתה לא שומע? היא לא באה מהפריפריה במונית. נסתמו לך האוזניים מאז מונית לסגן שר?

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

אני לא מבין כמה זה עולה לה היום כשהיא עומדת בפקק. כמה עולה לה היום כשהיא עומדת בפקק?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

דניאל, בדקתם מה ההתייחסות למוניות במקומות אחרים?

<< דובר >> סגן השר אביר קארה: << דובר >>

הדבר הכי לא חברתי שיש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

האם בדקתם מה ההתייחסות במדינות אחרות בעניין מס גודש.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

אנחנו יכולים לבדוק ולהשלים.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

מוניות הן לא רק האישה שהוא מסיע אל הטבעות. מוניות, כנוסעת התחבורה הציבורית, כנראה בניגוד לכמעט כולם פה, יכולה להגיד שדיברתי עם הרבה נהגי מוניות בחיי ולכן כשהם נוסעים אל אזורי הגודש, הם נוסעים הרבה פעמים בלי הנוסע. הם נוסעים כי שם יש להם את רוב הלקוחות ולכן אתם מעמיסים עליהם את המס הזה. הם נוסעים ללא נוסעים, עושים שם את עבודתם וחוזרים בחזרה לאזורים שלהם כי אין להם הרבה לקוחות בהרבה מן הערים.

<< אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>

זה בדיוק מה שמראה את התרומה של המוניות לגודש ושל נסיעות ריקות שהן עושות, בנוסף.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כן, אבל לא מדברים על נסיעה ריקה. הוא לא נוסע בשביל הכיף שלו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זה ענף. לא הם מעמיסים על הגודש.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יהיה להם פחות גודש, גם כך הם משלמים מס גודש.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אולי תצטרף לעמדה שלי ואל תהיה ציני?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, אני לא ציני. מה ההבדל בין בן אדם פרטי שמגיע לעבוד שלו את אומרת שהוא כן ישלם ונהג מונית שמגיע לעבוד, לו את אומרת שלא ישלם. למה?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זאת פרנסתו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

גם פרנסתי. אני עובד לפרנסתי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש לנו כאן נציג של ארגון המוניות. ניתן לו את זכות הדיבור ואני מבקש לכבד את זה שהוא הגיע אלינו בשעה כזאת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תגידו שבפרפריה לא משלמים מס גודש.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

אני אסביר. אני נמצא בענף המוניות כנהג מונית בפועל כבר 43 שנים. יושב על הכביש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תציג את עצמך בבקשה.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

אני יושב ראש איגוד המוניות הארצי ואני אומר את הדברים בצורה ברורה. אני נהג מונית בפועל גם כרגע, 43 שנים. אני בן 68 שצריך לעבוד כי נהגי מוניות לא יכולים לצאת לפנסיה אלא מהמונית הם הולכים לעולם הבא. אני אומר שהמונית קיבלה את הרישיון כדי להסיע נוסעים בשכר. כל נוסע שנוסע במונית, מוריד את הרכב שלו ולא מגיע אתו למקום אליו המונית אמורה להגיע. הוא נוסע במונית, הרכב שלו עומד בבית. אנחנו מסיעים אנשים, לא אחד ולא שניים אלא לפעמים גם משפחות שלמות ולפעמים גם נוסע אחד או שניים. אנחנו מסיעים זקנים, אלמנות, יתומים, אנשים מבתי חולים, חולים, חולי דיאליזה, כל העולם ואשתו נוסע במוניות. אנחנו מסיעים כל יום 450 עד 500 אלף אנשים ביום. זאת אומרת שאנחנו מורידים, לא נגיד את ה-450 אלף מכוניות פרטיות אבל לפחות 250 אלף מכוניות פרטיות ביום לא נכנסות לעיר.

אני חבר בתחנה שיש בה שתי תחנות בתל אביב, ברור שאני חייב לנסוע לתל אביב ומכאן להתחיל לעבוד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

איפה אתה גר?

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

בראשון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כמה טבעות הוא יחצה כדי להגיע לתחנה שלו?

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

כל יום אני צריך לשלם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לדעתי שתי טבעות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ראשון היא הטבעת השלישית.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

בשנת 2017 משרד התחבורה, ישראל כץ, בדק את זה. חשבו אז להוריד אותנו ולא להכניס אותנו לכל הנתיבים כדי שכביכול לא נפריע. אז התחילו לעבוד בתשתיות בתל אביב. העניין הזה נבחן על ידי עיריית תל אביב, על ידי משרד התחבורה, ויש לי קלטת של אילה חסון ושר התחבורה מרואיין בה – אני גם שלחתי אותה לאדוני – ואני אומר בצורה ברורה, שהוא אמר שם שנכון, בחנו את העניין, ראינו שהמונית היא רכב ציבורי משלים ולכן הוא ייסע בכל מקום. היכן שבאמת עובדים באותו רגע, הוא לא יכול לעלות ולהוריד. שר התחבורה אישר את זה במו פיו בתוכנית רדיו של אילה חסון.

בדקו את העניין הזה כל יום. אנחנו לא רק מורידים גודש אלא אנחנו גם גורמים לכך שאנשים רבים נוסעים אתנו בכל מקום כי אותו אדם יורד מהרכבת, הוא נוסע עם המונית כדי להגיע לתחנה הבאה בתוך תל אביב.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אבל אז הוא לא ישלם אגרת גודש. הוא לא ישלם. זה בדיוק העניין.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

הוא ישלם בכל מקום שהוא יצטרך לרדת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מס הרבה יותר נמוך.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבקש שנכבד את יהודה בר אור שהגיע לכאן. תנו לדבר.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

נהג המונית קנה את הזכות הציבורית שלו להסיע אנשים בשכר, לא קיבלנו את זה במתנה, קנינו את זה מהמדינה ב-244 אלף שקלים, סכום שהיום המדינה מוכרת את הזכות. אני אומר לך בצורה ברורה שאם אתה מטיל את זה על נוסע או על הנהג, הנהג גם כך מגיע לשכר מינימום בשמונה שעות עבודה. זה בדוק . בודקים את זה היום במשרד התחבורה. אנחנו אומרים בצורה ברורה שהגודל הזה יבריח לנו את הנוסעים הקיימים, יגרום לנו להפסיד הרבה כסף כי לא נוכל לעמוד בנטל הזה ויהיה מצב שאנחנו לא נוכל להתפרנס כי אף אחד לא ירצה לנסוע אתנו כי לשם מה הוא ייסע במונית כשהוא יכול לנסוע במכונית הפרטית שלו? אין אפשרות לתת רכב ציבורי שהוא משלים, שנקרא מונית, עם שלט של מונית, עם רישיון שעומד בכל תנאי משרד התחבורה, ושאם הוא לוקח שקל אחד יותר - מביאים אותו למשפט. אנחנו עומדים בכל התנאים הקשים ביותר עם החשבוניות ועם הכול ובסופו של דבר אנחנו נהיה בנים חורגים? לאוטובוסים יהיה מותר, למוניות שירות יהיה מותר ולנו לא? החוק הזה לא יכול לעמוד לא במבחן המציאות, לא במבחן החיים ובטח לא במבחן הבג"ץ. אני אומר בצורה ברורה שלא נוכל לחיות עם החוק הזה. אין להם מחקר. בשום מקום בעולם לא לוקחים כסף ממוניות. מה שהוא אמר, זה היה בכל מקום לגבי מוניות אובר שהוא רכב פרטי שאנחנו לא רוצים אותו בארץ.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה. הנקודה ברורה. אני מבקש התייחסות חברי הכנסת גם לנקודה הזאת וגם למה שדיברנו לפני כן אבל הפעם בצורה מסודרת לפי הסדר שנרשם כאן. בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היושב ראש, אני רוצה להתייחס ספציפית למוניות ואחר כך יש לי משהו יותר רחב.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך אתם עושים חוקים רעים כאלה? איך?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר הכנסת גפני, רק עכשיו נרשמת לדיבור, זה לא אומר שאתה ישר מדבר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

האוצר לא התייחס לשאלה מהדיון הקודם לגבי העלויות בתקציב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו עוד נגיע לזה.

<< אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>

אדוני היושב ראש, עוד מילה אחת. עכשיו נכנסה למדינה האפשרות של נסיעה שיתופית עם מוניות אתן אפשר יהיה להסיע ארבעה נוסעים בשכר וזה מוריד את המחיר בחמישים אחוזים. זאת אומרת, אנחנו נגדיל את הנסיעה לנוסעים, לא ל-400 ו-500 אלף אלא למיליון וחצי ואפילו שני מיליון נוסעים. חייבת אותי להכניס מונה עם ארבעה נוסעים שאני אוכל להסיע, מה שעלה לנו 1,800 שקלים לכל מונית, מפקחים עלינו אבל אומרים לנו שעכשיו אתם לא רכב ציבורי, עכשיו תשלמו כמו כולם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה הבהרת את הנקודה שלך בצורה מאוד מאוד ברורה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דווקא בעיניי נושא המוניות הוא נושא פתיר. יש ויכוח, שאני לא יודע אם הוא מוכרע, האם מוניות תורמות לגודש או מפחיתות אותו. מצד אחד מונית פרייבט זה מקדם מילוי מאוד נמוך, בן אדם אחד לרכב, על פניו תורם לגודש, ומצד שני זה עדיין פחות מהרכב הפרטי, כי בסוף הוא נוסע בצורה מאוד ממוקדת את המקטעים שהוא צריך. כשאני לוקח את האוטו בפרטי, אני בדרך כלל נוסע יותר קילומטרים על הכביש מאשר אם אני במונית וממקד את זה כאיזשהו פתרון שמשלים לי את ה-לסט או פירס מייל. באתי לעבודה ברכבת, עכשיו אני צריך לנסוע לבית מרקחת, אני מזמין את המונית רק למקטע הזה. אי אפשר לומר שמוניות תורמות לגודש אבל זה נכון שגם מקדם המילוי שלהן בסוף נמוך יותר.

יחד עם זאת, וזה נתון שצריך להבין אותו, יהודה, אגרת גודש לא תייקר את תעריף הנסיעה במוניות מן הטעם הפשוט, שהנוסחה שעל בסיסה מחושב התעריף מורכבת מזמן ומרחק. מרכיב הזמן, בהנחה ואגרות הגודש האלה אכן ישיגו את מטרתן – ואתה יודע שעל זה יש לי קושיות גדולות – אז מרכיב הזמן במונה יתקצר בצורה דרמטית ולהערכתי תעריפי המוניות עוד יוזלו ולא יתייקרו. זאת אומרת, גם אם אתם תכניסו בוועדת המחירים אל תוך תעריפי המוניות, תוסיפו את אגרת הגודש ותייקרו, התשלום הכולל שהנוסע בסוף ישלם, גם אחרי שיוסיפו לו את אגרת הגודש, יהיה נמוך יותר מכיוון שיש הבדל בין אם הנסיעה אורכת שעה כי יש פקקים בין אם הוא אורכת חצי שעה כי התנועה זורמת על הכביש. אגב, מרכיב הזמן לדעתי – אני כרגע לא זוכר את הנוסחה, אולי ייהודה זוכר יותר טוב – הוא אפילו יותר גבוה ממרכיב המרחק במוניות., זאת הסיבה שהפסדתם בנסיעות הבין-עירוניות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מתפלא עליך. אתה יודע שהם עושים את זה בשביל לקבל כסף. הם יעלו בוועדת המחירים. אתה חושב שהם ישאירו את זה נמוך?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. הם לא מרוויחים כסף. על פניו ברור שאי אפשר להשית את התשלום על נהג המונית ולכן ועדת המחירים – ואתה כיושב ראש צריך לדרוש, כדי שנהגי המוניות לא ייפגעו, שבמקביל לחקיקה כאן תתכנס ועדת המחירים – תוסיף לתעריף את אגרת הגודש כי הרי הוא לא יכול לקבוע איזה מחיר הוא רוצה אלא הוא חייב לקחת את המחיר שהמדינה קובעת לו בצו. כדי שלא יהיה עיוות, צריך לוודא שוועדת המחירים תתכנס ותכניס את אגרת הגודש פנימה. אני חושב שבקצה המחיר שהמשתמש ישלם לא יהיה גבוה יותר כי רכיב הזמן ירד בצורה דרמטית ולכן הביקוש למוניות לא ירד.

מה כן, וזה אמור להיפתר כאן, יהודה, בתוך החוק. הרי החוק כאן נותן את האופציה לנסיעה שיתופית אלא שעוד אין היום את היכולת הדיגיטלית, האלקטרונית לנטר את זה אבל החוק כן קובע שכאשר תהיה יכולת כזאת, ודאי שמי שייסע עם שניים או שלושה נוסעים, יהיה פטור מאגרת הגודש. מכיוון שהאופן שבו נהגי המוניות מבצעים את הנסיעה השיתופית דרך המונה, אין שום בעיה לתחשב את זה. זאת אומרת, כשהוא יבוא בסוף החודש לרשות המסים, הוא יוציא מהמונה את כל הנסיעות השיתופיות שהוא עשה ועליהן הוא יהיה פטור. זאת אומרת, יש כבר סעיף כזה בחוק אבל תוודאו. לאדם פרטי שרוצה נסיעה שיתופית, החוק קובע שצריך להמתין לפתרון טכנולוגי שיאפשר את זה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסעיף נותן סמכות לשר האוצר להחליט.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציע לעשות את זה עכשיו. אמרתי. ההצעה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]