פרוטוקול מספר 12, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 16/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 12

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, י"ב בכסלו התשפ"ב (16 בנובמבר 2021), שעה 13:00

סדר היום:

<< נושא >> אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אבתיסאם מראענה – היו"ר

שרון רופא אופיר

חברי הכנסת:

מופיד מרעי

נירה שפק

מוזמנים:

ד"ר אסף לוי

–

סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל אוברמן

–

עו"ד מחלקת אמנות, משרד החוץ

ד"ר אליהו רוזנברג

–

מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות

עינבל משש

–

מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול משה נקש

–

רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שושנה שטראוס

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מיטל כהן שבתאי

–

מנהלת תחום חקלאות, רשות האוכלוסין, ההגירה, ומעברי הגבול רן כהן

–

אינג', מנהל תחום בכיר בטיחות, משרד הכלכלה

מאיר דוד

–

מנהל מינהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה

ריקי קייט

–

מרכזת בכירה בטיחות וגהות בחקלאות, משרד הכלכלה לינא סאלם

–

עו"ד, רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן חן

–

מתמחה, ייעוץ וחקיקה ציבורי חוקתי, משרד המשפטים אילת לוין

–

עו"ד, ממונה בפועל, משרד המשפטים

דינה דומיניץ

–

עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים אלעד כהנא

–

עו"ד, "קו לעובד"

אורית רונן

–

עו"ד, מנהלת תחום חקלאות, "קו לעובד"

אביתר שמיר

–

רכז מיצוי זכויות, המרפאה הפתוחה של רל"א, רופאים לזכויות אדם אילנה דרור

–

כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אנה מלר

–

חבר וע. לעוז בהתאחדות, התאחדות חקלאי ישראל

ישי פולק

–

עו"ד, מנכ"ל, התאחדות האיכרים

נועם בלום

–

מנהל מחקר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דניאל אברהם

–

יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

דודי אלון

–

סגן ראש מועצה, מועצה אזורית אשכול

אורית אסטרחן

–

מנהלת עז ש. ג כח אדם בע"מ, לשכות פרטיות לתיווך כח אדם זר לחקלאות יריב מילוא

–

חקלאי, חקלאים עצמאיים

גיא בן דור

–

בעל המשק החקלאי, חקלאים עצמאיים

טל שפירא

–

חקלאי מהערבה, איגוד הפועלים החקלאיים

שייקה שקד

–

חקלאי, בעל משק חממות, מושב נתיב העשרה

יעל אורבך

–

יועצת פרלמנטרית ליו"ר הוועדה

משתתפים באמצעים מקוונים:

ד"ר אורן זק

–

סגן מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות

ד"ר יהל קורלנדר

–

מרצה במכללה האקדמית תל חי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים יגאל דנינו

–

עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות חקלאי ישראל

יפתח בן דוד

–

חקלאי הערבה

ייעוץ משפטי:

נועה בן שבת

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים

<< נושא >> אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות << נושא >> << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

צוהריים טובים, שלום לכולן ולכולם, תודה שבאתם. שמי אבתיסאם מראענה ואני יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדות ועובדים זרים. נמצאות כאן איתנו מיכל דיבנר כרמל, היא מנהלת הוועדה, אז מי שמתקשרת ומתקשר איתה, תדעו שזאת האישה. יושבת גם בצד השמאלי שלי עוה"ד של הוועדה נועה בן שבת. יעל אורבך יושבת שם, והיא היועצת הפרלמנטרית שלי, בדרך כלל אתם מתכתבות ומתכתבים איתה, אז קחו בחשבון שככה היא נראית, אישה מדהימה ומהממת.

אז קודם כל, אני פותחת בהתנצלות על זה שלקח לנו מספר חודשים לכנס ועדה בנושא של חקלאות באופן ספציפי, זה נושא כל כך חשוב, כל כך קריטי, כל כך מתבקש. היינו, ואנחנו עדיין, בעומסים מטורפים, במיוחד בכל מה שקשור בעובדות ובעובדים הזרים בתחום הסיעוד, אבל הנה, אנחנו פה, הגענו לכאן, ואנחנו מקיימות את הדיון הכל כך חשוב הזה.

כמו שאתן ואתם רואות ורואים, החדר של הוועדה צפוף ומלא היום, ובצדק, בסוגיה שיש לה שתי פנים, כשבעצם, יש לנו את העובדים והעובדות שמגיעות לארץ לעבוד בענף החקלאות, ויש לנו את החקלאים והחקלאיות, שיש להם את המשק שלהם ויש להם את החקלאות שכל כך חשובה לנו במדינת ישראל, ואנחנו רוצות לתת את המענה לשתי האוכלוסיות. שתי אוכלוסיות שמבקשות ורוצות להתקיים בכבוד, לחקלאים ולחקלאיות שיהיה את המענה, שיוכלו להתפרנס, שהמקום הזה יהיה טוב ומהמם.

אני לא יודעת איפה קראתי אתמול איזה משפט, אני חושבת שזה של פורר, הוא אמר שהחלום שלו זה להגיד לילדות ולילדים שלנו ללכת לעבוד בחקלאות.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה לא יקרה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא יקרה, סבבה, אז אנחנו אופטימיות.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

החלום להגיד או שילכו לעבוד?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

החלום הוא שבעצם תהיה בעצם חקלאות, שזה תחום כזה טוב שיעבדו בזה. על הכיפק.

אז בואו נתחיל את הדיון שלנו, יש לנו הרבה דוברות ודוברים שנרשמו לדיון הזה, אני רוצה להגיד תודה לכל מי ששלח את החומרים המקדימים, ביקשנו כבר בשבוע שעבר שישלחו לנו גם נתונים, גם סיפורים, גם סקירות, גם דוחות על אותו נושא, אז תודה לכל מי ששלח. אני מצטערת שמשרדי ממשלה, רובם, לא שלחו, אני לא אנקוט בשמות כי זה לא המקום לכזה דבר, לפעמים עושים עבודה מצוינת אבל היום פחות.

אז אנחנו נתחיל את הדיון שלנו. אני אתן את הכבוד הראשון, כרגיל, לגב' עינבל משש, מרשות האוכלוסין. אנחנו לא קיבלנו מכם את המייל לגבי הנתונים שביקשנו, אבל אני מבינה שהייתה תקלה, ואנחנו נצלח אותה, אז אני מקשת שתתני לנו סקירה בבקשה, על תחום ענף החקלאות בישראל. במה אתם נתקלות ונתקלים? מהם הקשיים? מהי המכסה? כמה עובדות ועובדים נמצאים בארץ בענף החקלאות, אתגרים, בבקשה תאתגרי אותנו.

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

שלום, צוהריים טובים. אני אומר ואתנצל שבשל תקלה משרדית לא נשלח חומר מבעוד מועד, אנחנו פה כמובן להשלים ולענות על כל מה שיידרש.

לגבי ענף החקלאות, זה ענף שבו מועסקים גם עובדים זרים, גם פלסטינים, יש גם משתלמים, אולי שושנה אחר כך תשלים אותי בנושא משתלמים. בענף החקלאות יש מכסה, בהתאם להחלטת הממשלה, ממש לפני כחודשיים עלתה המכסה הממשלתית ל-30,200 עובדים זרים בענף. כיום, נמצאים בישראל למעלה מ-26,000 עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כולל פלסטינים?

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

לא, לא כולל פלסטינים, תכף אני אומר את המכסה, אצל פלסטינים זה מחולק למכסה עונתית ולמכסה קבועה, 6,500 קבועים ו-11,500 עונתיים.

לגבי עובדים זרים השוהים במדינת ישראל בענף החקלאות, אז בשנה האחרונה, 2021, נכנסו לישראל למעלה מ-5,000 עובדים זרים חדשים לענף. כל העובדים, כמובן, מגיעים מתאילנד, כולם מגיעים באמצעות הסכמים בילטרליים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בלבד?

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

כן, אך ורק מתאילנד, ואך ורק באמצעות הסכמים בילטרליים. היום אנחנו במצב שבו 100 אחוזים מהעובדים ששוהים במדינת ישראל בענף החקלאות הגיעו באמצעות ההסכמים הבילטרליים. כמובן שתקופת ההעסקה של עובד היא לפי הקבוע בחוק, 63 חודשים מקסימום.

ככלל, אני יכולה לומר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ופורה עם משרד החקלאות לנושא הקצאת ההיתרים לעובדים זרים עבור חקלאים. בענף הזה יש לשכות פרטיות שהתפקיד שלהם הוא, כמובן, לתווך ולטפל בנושא בינינו לבין החקלאים, ולתת מענה לפי הגדרת התפקיד שלהם. עבודת הלשכות מעוגנת, כמובן, בנוהל.

לגבי הקצאת ההיתרים, אני יכולה לומר שככלל, יש למעלה מ-6,000 חקלאים בעלי היתרים שמעסיקים עובדים זרים. את המפתחות לחלוקת ההיתרים והמלצה לחלוקת החקלאים, כלומר, כמה כל חקלאי מקבל, זאת בעצם עבודה של משרד החקלאות. נמצא פה ד"ר אסף לוי שיוכל להרחיב על המנגנון והמפקד שהם עושים כדי לדעת בעצם כמה עובדים צריך כל חקלאי.

היתרים לחקלאים ניתנים מידי שנה, וכל שנה ההיתר מוארך. כל שנה אנחנו מפרסמים, כבר עכשיו פרסמנו לשנת 2022 את הקצאת ההיתרים עבור החקלאים, כמה כל חקלאי מקבל, ובעצם, יש אפשרות, כמובן, למי שצריך עובד חדש, להזמין עובדים זרים מחו"ל, בכפוף, כמובן, לסך כל המכסה השנתית שיש בענף.

זהו, אם רוצים עוד השלמות, אני כמובן אשמח לענות בהמשך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, תודה רבה עינבל. אני אתן זכות דיבור למשרד החקלאות, אני אבקש להציג את עצמכם ואת עצמכן בשביל הפרוטוקול, תודה.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

תודה רבה, גברתי היו"ר. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אני אתחיל מהסוף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד פורה והדוק, וזה הזמן להודות גם לכל החברים ברשות האוכלוסין וגם לחבריי החקלאים.

כמו שעינבל אמרה, לשמחתנו ולצערנו העובדים הזרים היו משאב במחסור, ונאלצנו כמשרד לנהל את המחסור. הביקוש לעובדים זרים בענף החקלאות, לפי המפקד הנורמטיבי, ותכף אני אפרט מה זה המפקד, עומד על כ-48,000 עובדים, כאשר המכסה לעובדים זרים עד לחוק ההסדרים האחרון, כפי שנקבע על ידי הממשלה, היה 25,200 עובדים. במסגרת חוק ההסדרים והרפורמה הגדולה בענף החקלאות, הממשלה הגדילה את המכסה בעוד 6,000 עובדים, כאשר, בהסכמה, זה לא ייכנס בפעם אחת, כי יש גם מגבלות בגיוס ובהגעה של העובדים.

לכן, בתודה רבה לרשות האוכלוסין, הגענו למספר של תוספת של 2,800 עובדים שתהיה כבר בשנת 2022. כפי שעינבל אמרה כבר, אנחנו הקצנו את זה, והחקלאים קיבלו את מרבית התוספת, נשארה עוד תוספת קטנה שאנחנו שומרים אותה לתיקון טעויות, וועדה רפואית או דברים כאלה, וחקלאים חדשים, כמובן. אנחנו, אחת לשלוש שנים - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אתה יכול לפרט שנייה מהי המכסה של תיקון טעויות? מה זה תיקון טעויות?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אנחנו לא חפים מטעויות, ובגלל שאנחנו עורכים מפקד, ואני אפרט תכף מה זה המפקד, אז יכולות להיות בעיות כמו שחקלאי לא דיווח נכון על השטחים שלו, או שאנחנו לא קלטנו נכון. אנחנו שומרים בסביבות הכמות המאוד קטנה, אפילו לא במאות, פחות ממאה עובדים, לתיקון טעויות, כי איפה שחוטבים עצים ניתזים שבבים ואנחנו לא חפים מטעויות. אם עושים טעויות צריך לתקן, ואני לא רוצה שחקלאי, בגלל טעות שלי או טעות שהיא בעיקר שלנו, יאלץ להיות בלי עובד, ואנחנו שומרים מכסה קטנה לתיקון טעויות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כמה? מה המספר?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

פחות מ-60, וה-60 האלה הם גם לתיקון טעויות וגם לחקלאים חדשים שנקלטים במהלך השנה. זאת לא כמות גדולה, אנחנו ממצים את מלוא המכסה, בטח כשהיא הייתה 25,200, ועכשיו אנחנו אפילו קצת יותר נדיבים אז היתרה יותר קטנה, כי עדיין יש לנו באוויר את המכסה הלא מנוצלת בין ה-28,000 ל-31,200. אז המצב עכשיו טיפה יותר טוב אבל הוא עדיין לא מושלם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איך הוא יכול להיות מושלם?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

שלא תהיה מכסה בכלל, שכל חקלאי יוכל להביא כמה עובדים שהוא רק צריך וכמה שהוא רק רוצה. אנחנו מאמינים שהכלכלה צריכה לעבוד. היום, להעסיק עובד זר, גם פלסטיני וגם עובד זר מתאילנד, במאמר מוסגר אנחנו גם פועלים ביחד בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם רשות האוכלוסין לפתוח מדינה נוספת, יש מגעים לפתיחת מדינה נוספת, ולכן נקרא לזה עובדים זרים מתאילנד כרגע, אבל כשתהיה מדינה נוספת - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מי זאת המדינה הנוספת?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

כרגע זה עדיין לא סגור אז אני לא - - -

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

וייטנאם. מתנהל משא ומתן עם וייטנאם, מותר לי להגיד כי זה מידע ששקוף לציבור אז אין לנו שום בעיה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יופי, ובאיזה שלב המשא ומתן נמצא?

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

הוא בשלב מתקדם, רחל או שושנה, אתן רוצות רגע להתייחס?

<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>

שלום, רחל אוברמן ממשרד החוץ. אנחנו במגעים, אני לא יכולה להגיד שהמשא ומתן מתקדם, אבל אנחנו פועלים כדי לקדם אותו ואנחנו בכל זאת, יש עוד דרך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אבל באיזה שלב הוא? אתם כבר בשלב טיוטת הסכמים בילטרליים?

<< אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>

יש חילופי טיוטות, אנחנו כבר עושים את זה תקופה ארוכה עם הרבה מדינות ואנחנו כבר מורגלים בהכנה של טיוטות וכולי, אז אנחנו במשא ומתן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, בעבר בעצם היו לנו עובדים מוויטנאם בלי הסכמים בילטרליים, או לא?

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אף פעם?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אף פעם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אנחנו לא מכירות ומכירים את האוכלוסייה הזאת כעובדת בחקלאות?

<< אורח >> עינבל משש: << אורח >>

משתלמים.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

מאז שנחתם ההסכם עם תאילנד - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אדוני, אני מקשיבה.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

מאחר והמשאב, כל עוד הוא משאב במחסור ואנחנו נדרשים להמליץ לרשות האוכלוסין איך להקצות את ההיתרים, אנחנו עושים מפקד חקלאי נרחב אחת לשלוש שנים, שמעסיק אותנו כמעט שנה, בה כל חקלאי נדרש לדווח על השטחים וסוג הגידול. יש לנו יחידה במשרד החקלאות שנקראת 'שירות ההדרכה והמקצוע', ויש לנו תחשיב גידול כמעט, למרבית הגידולים, ואת מה שאין לו תחשיב אנחנו מצמידים לגידול דומה, ויש לנו את תשומת העבודה הנדרשת ויש לנו בעצם לכל גידול מקדם, ודרכו אנחנו מחשבים את הביקוש הנורמטיבי.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, הביקוש הנורמטיבי לפי המפקד האחרון בשנת 2019, הוא עומד על כ-48,000 עובדים, לא כולל ענף בעלי החיים שאותם אנחנו מגבילים באחד, ולכן הביקוש יכול להיות טיפה יותר, כי גם בענפי בעלי החיים יכול להיות שהביקוש יותר גדול. בשביל לסבר את האוזן ולדבר במספרים עגולים, נגיד שהביקוש הנורמטיבי יכול להיות על כ-50,000 עובדים.

מאחר והמכסה עד שנת 2022 הייתה 25,200 עובדים, נאלצנו לבצע כל מיני קיצוצים בין הנורמטיבי להקצאה בפועל, כאשר המדיניות של המשרד הייתה להקל יותר על החקלאים הקטנים שקשה להם יותר לגייס עובדים, ולכן מודל הקיצוץ היה פרוגרסיבי. ככל שהביקוש הנורמטיבי של חקלאי היה גדול יותר, הקיצוץ ברמה היה גדול יותר. מאפס עד שישה עובדים לא היה קיצוץ בכלל, רק הקיצוץ - - - אחר כך, ומודל שלם שמעסיק וכל הזמן אנחנו מטייבים. כמובן, אנחנו לא חפים מטעויות ולכן, אנחנו שומרים גם לתיקון טעויות.

בשנת 2019, לראשונה, העברנו את המפקד לשיטת ה-GIS, יש לנו מיפוי לכל השטחים החקלאיים ברמת ה-GIS והקולטור שלו, אנחנו יודעים את השטח שלו ואנחנו יודעים להכפיל. לקראת המפקד הבא, בעזרת השם, אנחנו עובדים על כך שההגשה תהיה אינטרנטית, אנחנו גם בעד ה-פייפרלס וגם שיהיה הרבה יותר נגיש, אנחנו לאט לאט מתקדמים. אנחנו מטפלים ב-6,000 בקשות, זה 6,000 חוברות, שצריך להיכנס עד לרמת השורה, אבל לאט לאט אנחנו מטייבים יותר ויותר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אני רק רוצה להבין את ה'לאט לאט' הזה, למה אתה מתכוון בזה?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

קודם כל צריך להבין, שיש לנו מצד אחד את החקלאים ומצד אחר אותנו, כרגולטורים. לאט לאט זה פעם בשלוש שנים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על כמה משקים אנחנו מדברות ומדברים?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

משקים חקלאיים יש בערך, לפי המפקד האחרון של הלמ"ס, 16,000 חקלאים פעילים שמתפרנסים מחקלאות. אצלנו בעובדים הזרים, יש לנו בין 5,000 ל-6,000 בקשות שהם מגישים לנו את חוברות העובדים הזרים. אבל זה לא כל החקלאות, יש חקלאות שלמה שהיא ממוכנת, שהיא לא זכאית לכוח אדם בגלל המחסור. למשל, זיתים וגפן יין, שרוב העיבוד נעשה ממוכן במכשירים, אז הם לא זכאים. חיטה, תירסים, שהכל זה זריעה וקציר אוטומטי, הם לא זכאים לעובדים זרים. אז יש חקלאות, גם שטחים, שאנחנו לא מכירים אותם במפקד העובדים הזרים.

אני ארבע שנים בתפקיד אבל ה'לאט לאט' מתכוון לקפיצות של שלוש שנים, של כל מפקד, כך יש לנו זמן גם לתת לציבור שאנחנו משרתים ונותנים לו שירות, להתאקלם, גם הם לא צריכים ביום אחד לעשות את כל המהפכות. במפקד אחד הכנסנו את המערכת של ה-GIS, ובמפקד הבא אנחנו נכניס את המערכת הממוחשבת של ההגשה ולא בחוברת נייר. ב-2019 ההגשה הייתה בחוברת נייר, ועכשיו אנחנו רוצים להגיש את זה בקובץ אינטרנטי, כדי להקל על הגישה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אני לא הבנתי, אדוני, מה זה ה-GIS?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

GIS זה מערכת גיאוגרפית, יש שכבות בהרבה תחומים שאנחנו מתעסקים בהם, גם באזרחי וגם בממשלתי, שזה שכבות שכבות לפי תחומי עניין, גם בצינורות מים, צינורות גז, חשמל, שטחים חקלאיים. יש שכבות של הרבה דברים והשכבה שלנו זאת השכבה החקלאית, היא פתוחה לכולם באינטרנט, כל אחד יכול להיכנס ולראות את השכבות השונות שמעניינות אותו לפי תחומי העניין.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

איך אתה קושר את זה לעובדים הזרים?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

מאחר ובמפקד השכבה החקלאית ממופת, יש לנו שכבה מפורטת לפי שטח ולפי סוג גידול, ולכן באופן ממוחשב אני יכול לעשות בדיקה ולעשות התאמות, לבדוק שכל בן אדם כשהוא מדווח על השטח שלו הוא צריך לדווח את זה ב-GIS, ואנחנו כמשרד מרוויחים הרבה מידע, שאם חס וחלילה יש לי כרגע בעיה באגם, אני יודע לפנות לאגם.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

אני מבין שזה כלי שליטה שלכם בעובדים?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

לא בעובדים.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

אז במה?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

לא בעובדים, לפי זה אני מקצה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

רגע אדוני, שנייה, אני אעשה סדר. אני בדיוק הולכת להציג לך אותו, זה חה"כ מופיד מרעי.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אני לא מכיר, נעים מאוד.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ויושבת איתנו חה"כ שרון רופא אופיר, איך את מרגישה?

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר טוב, תודה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יופי, תודה שאת איתנו. אני אתן את זכות הדיבור לחברי וחברות הכנסת שמצטרפות ומצטרפים לדיון, אני אתן למשרדי הממשלה רק להציג את הנתונים, תהיה לנו תמונה כוללת ואני בהחלט אתן לכם את זכות הדיבור, אז אני מודה לכם.

ד"ר אסף לוי, סיימת?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אם יש עוד שאלות, בשמחה בהמשך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על הכיפק. השאלה האחרונה, היא לא השאלה האחרונה היא שאלת ביניים לכבודך, אתה יכול להגיד לי מהי הפריסה האזורית, זה מוגדר מבחינה גיאוגרפית? יש תיעדוף?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

כן, קודם כל הפריסה הגיאוגרפית בחקלאות מדינת ישראל היא מאילת, יש לנו גם באילת שטחים חקלאיים לגידול אצות וחקלאות ימית, ועד מטולה קריית שמונה. העדיפות שלנו היא כן לתת העדפה בקיצוץ, אנחנו מקצצים פחות באזורי הספר, איפה שיש פחות ריכוז אוכלוסייה שיכולים להשיג עובדים שאינם עובדים זרים. אנחנו עושים מדד גיאוגרפי, ככל שהמרחק מריכוזי אוכלוסייה גדול יותר, אז אנחנו מקצצים פחות, אבל החקלאות היא בכל הארץ, גם במרכז, הירוק שאנחנו רואים בעיניים כשאנחנו מטיילים זה בעיקר החקלאות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אני אתן לחברי מאיר דוד לדבר, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה במשרד הכלכלה. אני רוצה להודות לך ולמשרדך על הדו"ח ששלחתם אתמול ב-1:00 לפנות בוקר, אני קיבלתי ב-1:00, אבל קראתי, תודה, כל מידע שמתקבל הוא נפלא. אני אשמח שתציג לנו בקווים ברורים, כללים, את הנתונים שנתבקשת להביא, לפי השאלות תציג לנו את התשובות, בבקשה.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בסדר גמור. צוהריים טובים, למי שלא מכיר, מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה בזרוע העבודה, שהיא עכשיו נמצאת במשרד הכלכלה.

אז ראשית אני אומר שהמשרד שלנו מטפל בנושא של העובדים הזרים בכמה היבטים, גם במישור של הסברה וגם של אכיפה, באמצעות הממונה על זכויות העובדים הזרים בעבודה, והיא כרגע לא נמצאת פה אז אני גם מייצג אותה, ובאמצעות מינהל ההסדרה והאכיפה.

אני אתן סקירה קצרה ואז אני אעבור על השאלות שנתבקשנו. בסך הכל, הממונה על זכויות העובדים הזרים בעבודה קיבלה במהלך השנה האחרונה כ-50 פניות מקרב עובדים זרים בחקלאות, מתוכם רק חמישה, למשל, הגיעו מקרב הפלסטינים. זה רק מראה שלגבי הפלסטינים, במקום שאין איתו הסכמים בילטרליים ואין יידוע של זכויות אז הם פחות פונים, ובמקום שיש אז יש יותר פניות. למרות זאת, אנחנו עדיין חושבים, וגם שירי מציינת את זה, שכל הנושא הזה של היידוע, והידע של העובדים בתחום הזכויות שלהם הוא די נמוך ובעיקר בענף החקלאות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ממה זה נובע?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

זה נובע מכמה דברים. א', השפות, את יודעת, כשזאת שפה אחרת זה מאוד קשה. גם כשאתה מפרסם את המידע באתר, לא תמיד העובדים ניגשים אליו ויודעים לקבל אותו, למרות שלפני שהם באים לארץ הם כן מקבלים זכותון והם מקבלים כתובות לאן לפנות, לא תמיד הם שומרים את זה אצלם ולא תמיד הם משתמשים בזה.

ב', הבידוד החברתי, הם נמצאים במקומות מרוחקים, בכל מיני מושבים, הם פזורים בכל רחבי הארץ, אין להם יותר מידי נגישות לאינטרנט או בכלל למרכזים שבהם ניתן לקבל - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

תאמיני לי שהם יודעים הכל.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

יכול להיות, אני אומר, בסדר - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, לא להתפרץ באמצע דיון, אדוני.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אני לא מתפרץ, רק מה שהוא אומר זה לא נכון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, שניה, הכללים בוועדה, ספציפית פה, אני לא יודעת מה קורה בחוץ, הם שאנחנו מכבדות אחת את השנייה, מכבדים, לכל אחד יש זכות דיבור, הוא יציג ואחר כך אני אגש אליך ואתן לך זכות דיבור. נא לשמור על סדר ועל כבוד הדדי.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אני מכבד.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

ולכן, כדי להגביר את הנושא של פעילות ההסברה, שירי ערכה כנס וירטואלי לכל הלשכות בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה, כדי להדגיש להם, קודם כל ללשכות, את החובות של המעסיקים בנושא של זכויות עובדים, ובעיקר בדגש על סיום ההעסקה, כל הנושא של גמר החשבון והפנסיה, שאין פיקדון, ונושא ההפרשים שמגיע לעובדים.

עכשיו שירי סיימה להכין מסמך ולתרגם אותו גם לערבית וגם לתאי על כל הנושא של ביצוע הלכת בקירוב, זה כל מה שמגיע לעובדים בסיום ההעסקה, כתחליף לפנסיה, וזה בקרוב יופץ, גם לעובדים וגם למעסיקים וגם ללשכות הפרטיות, כדי שיהיה ברור לכולם ולעובד מה מגיע לו בתום ההעסקה שלו, זה אחד הכשלים הגדולים ביותר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

למה אתם עושים את זה רק עכשיו?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

אני לא יודע להגיד למה היא עושה את זה רק עכשיו, אבל זאת פעולה שנעשית.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כמה שנים יש לנו בעצם העסקה של עובדים זרים בארץ בחקלאות?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מ-1993.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

המון שנים, שוב פעם, זה לא שלא נעשה אף פעם, אבל עכשיו היא מרכזת את הנושא הספציפי הזה של הלכת בקירוב בנושא הפנסיה עד שיעודכנו התקנות, אני מקווה שבקרוב יעודכנו התקנות ואז זה כבר לא יידרש.

נעשה גם ביולי כנס בעלי עניין בכל הנושא של העסקת עובדים זרים שחיבר גם את החברה האזרחית וגם גורמים בתוך הממשלה, ודן בסוגיות מרכזיות הרלוונטיות לחקלאות. שם עלה דבר מאוד מעניין גם, כל הנושא של ההגנה על עובדות בחקלאות, וההפרדה הנדרשת במגורים בין נשים לגברים, וגם איגרת בנושא הזה צפויה להתפרסם בקרוב, בנושא מניעת הטרדה מינית.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה אתם בעצם מגלים שם? אמנם אנחנו דנו בסיפור של הטרדה מינית.

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

אין להן את הפרטיות, לנשים שם, כמו שמגיע לכל אישה את המינימום הנדרש, וצריך לעשות הפרדה מוחלטת כדי, א', לאפשר להן באמת תנאים נאותים, ו-ב', למנוע את האפשרות שחלילה יהיו הטרדות בתוך מקום העבודה. זה בנושא של הסברה והדגשים ששירי ביקשה לציין.

בנושא האכיפה, דיברו איתי על האתגרים, מהם האתגרים, אז דיברנו על מיעוט הידע, על הפגיעה בזכות לגמר חשבון, וזאת הנקודה העיקרית ששם לא תמיד משולמים כל הזכויות, והעובדים כבר עוזבים את הארץ אז אנחנו לא מספיקים להגיע אליהם כדי למצות את הזכויות שלהם.

אני רוצה לתת דוגמה חיה מהבוקר. ביום ראשון קיבלנו איזושהי פנייה על 16 עובדים שאמורים לעזוב את הארץ במושב שדה נגב, ביצעו איתם גמר חשבון והם לא קיבלו את הזכויות שלהם. התארגנו די מהר לשלוח היום צוות לשם, עם צוות מתורגמנים שגם זה קושי לא קטן, הגענו למקום והעובדים לא רצו לשתף פעולה, כי אתמול בערב ישב איתם החקלאי והוא הבטיח להם עוד 2,000 שקלים תוספת לכל עובד, והם לא מוכנים שאנחנו נטפל במקרה זה.

זה גם מתסכל אותנו, כי אנחנו מהר מאוד נערכנו. עכשיו, יכול להיות שהם ישלמו להם חלק ולא את הכל, אבל אנחנו לא יכולים לדעת אם הם לא ישתפו אותנו במה שהם קיבלו ובמה הם לא קיבלו בסוף, והם בתוקף סירבו לשתף פעולה, כדי לקבל ממנו משהו. אז אנחנו לקחנו את הפרטים שלהם, את הטלפונים, ואמרנו להם שאנחנו ניצור איתם קשר אחרי שהם כבר יצאו מהארץ, כשהם ירגישו יותר נוח, כדי לוודא שבסופו של דבר הם קיבלו את מה שמגיע להם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ומה בעצם נוהל האכיפה שלכם כלפי אותו מעסיק, ברגע שמתקבלת כזאת תלונה?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

ברגע שמעסיק לא שילם את הפנסיה, אז יש עבורו סנקציות. אם זאת הפעם הראשונה שהוא לא שילם פנסיה, הוא יקבל התראה, ובפעם השנייה שהוא לא ישלם פנסיה הוא יקבל עיצום כספי. בפעם השלישית זה גם יכול להגיע לכתב אישום.

אז זה עוד אחד מהאתגרים הגדולים, שיתוף הפעולה של העובדים עם רשות האכיפה. אני ציפיתי שהיום אנחנו נצליח לאסוף את המידע ונוכל מיד לסייע להם, עוד לפני שהם יעזבו את הארץ, אבל זה יקרה כנראה קצת אחרי שהם יעזבו, כי הם נורא פחדו לדבר, כי הם רצו את הכסף, הם רצו את מה שהובטח להם כנראה בימים האחרונים.

אני אעבור על זה ואני אענה על השאלות. בנושא האכיפה בכלל, אנחנו נתבקשנו להביא נתונים לגבי תוכניות ותלונות, אז קיבלנו בשש השנים האחרונות, מ-2015, בערך 700 תלונות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על מה בעצם? איפה ההפרה שם?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בעיקר זה שעות העבודה, שהשכר משולם פחות משעות העבודה שהם עבדו בפועל. עכשיו, יש פה כמה פערים שיכולים להיות. א', העובדים עובדים בשטחים ובשדות מאוד מרוחקים, הם לא מנהלים תמיד את הרישום שלהם או שהרישום שלהם לא מדויק, והמעסיקים לא מנהלים או מנהלים רישום אחר.

ב', זמני ההפסקות, הרי בחקלאות לא עובדים רצוף מ-6:00 בבוקר עד 18:00 בערב באופן רציף. יש הפסקות באמצע, יש שעות חום שאי אפשר לעבוד בהם, ומכיוון שאין רישום ואין פיקוח על שעות ההפסקה, אז אי אפשר לזהות מהן שעות העבודה ומהן שעות ההפסקה, ומהן השעות שצריך תשלום ומהן השעות שלא צריך תשלום. זה אחד הפערים והרבה תלונות מגיעות אלינו על הנושאים האלה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על מי מוטלת האחריות לגבי זה?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

החובה לנהל היא תמיד על המעסיק. הוא צריך להוכיח מהן שעות העבודה, הוא צריך להוכיח מתי ההפסקה, מתי העובדים עבדו או לא עבדו, זאת לא החובה של העובדים. אנחנו הרבה פעמים ממליצים לעובדים כן לרשום בעצמם, כי הרבה פעמים הם רושמים וכשהם רושמים את השעות אפשר אחר כך לעשות התאמה והשוואה בנושא.

אמרנו שקיבלנו 700 תלונות, עשינו ביקורות, בדקנו בערך 1,700 מעסיקים בשש השנים, כי אנחנו עשינו גם ביקורות יזומות שלנו, וגם בחלק מהמקרים אנחנו עושים ביקורות חוזרות, איפה שראינו שדברים לא תוקנו או לא טופלו, אנחנו משתדלים להגיע גם לעשות ביקורת חוזרת.

איתרנו עיצומים כספיים במעל 15,000,000 שקלים על הפרות, שחלקן זה על הפרות בנושא של הפנסיה, שזה גמר החשבון שלא בוצע הפרשה בקירוב.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לאיפה הכסף הזה הולך?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

הכסף הזה הולך לקופת המדינה, הוא לא מגיע לעובדים. מה שאנחנו עושים היום, זה שאנחנו יצרנו מנגנון - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

קופת המדינה, אתה מתכוון לאוצר?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

לאוצר, לא אלינו, אנחנו לא ראינו מזה שקל.

מה שאנחנו עושים עשיו, זה שאנחנו יצרנו עכשיו מנגנון, אם אני בא למעסיק ואני מגלה שהוא הפר, אני נותן לו הזדמנות לתקן. אני באמת קורא מפה גם למעסיקים, חבר'ה, קורים מקרים ויש טעויות, אבל אנחנו קוראים להם לתקן. מה זה לתקן? א', לעשות בדיקה לגבי כלל העובדים, איפה היו ההפרות, ו-ב', להשלים את הכספים אחורה. במקומות שבאמת מתוקנים, ויש מקומות שמתוקנים, אנחנו מקלים עם המעסיק הזה בסנקציה.

יש לי נתון כללי, לא רק על החקלאות אבל בכלל. השנה החזרנו 10,000,000 שקלים לעובדים, בכלל, באופן כללי בנושא של שכר, ו- 6,000,000 שקלים מתוך זה הם בנושא הפנסיה, שחלקם זה גם חקלאים. זה לא רק חקלאים, זה בכל המשק.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איך התהליך הזה בעצם קורה בין העובד לבינכם? מי מייצג אותם, זה ארגונים אזרחיים?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

בדרך כלל רוב הפניות מגיעות מ"קו לעובד" או שפונים מ"הקו החם". יש את מרכז הפניות של רשות האוכלוסין והעובד פונה אליהם, כי הוא מקבל את הפרטים שלהם כשהוא נכנס לארץ והוא מכיר את הקו, אז הוא פונה אליהם ואז אנחנו מקבלים את הפנייה מהקו החם, יוצרים איתו קשר באמצעות מתורגמן, שזה עוד אחד מהאתגרים שלנו, אין מספיק מתורגמנים בשפות שונות. לגבי המשתלמים, קשה לנו להשיג מתורגמנים בשפה הוויטנאמית, או בפיליפינית, לא תמיד יש מספיק מתורגמנים זמינים, בתאי, דווקא, יש מספיק מתורגמנים. אנחנו יוצרים קשר עם העובד, מקבלים ממנו את המידע והפנייה, ואת שאר הפעילות אנחנו עושים מול המעסיק, הענישה והחקירה היא מול המעסיק.

נשאלתי פה לגבי הפיקדון, אז למי שלא יודע, בעבר תקנות הפיקדון אושרו וברגע האחרון נמשכה ההסכמה של האוצר. זה הובא שוב פעם לשרת הכלכלה והיא מתכוונת ממש בקרוב להעביר לשר האוצר את הבקשה להסכמה, ולהתייעצות עם שרת הפנים, ולהביא את זה כמה שיותר מהר לוועדה, כי אנחנו חושבים במשרד שזה נכון שיהיו תקנות פיקדון לעובדים בחקלאות, כדי שמידי חודש בחודשו יובטחו להם הכספים שמגיעים להם בנושא הפיקדון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נפלא, ברגע שיש הפרות זכויות עובדים, בעצם אתם מעבירים את השמות של המעסיקים לרשות האוכלוסין?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

כן, נכון, אחת לשלושה חודשים, כל רבעון שאנחנו מסיימים הליך מול מעסיק, אנחנו מרכזים את הכל ואנחנו מעבירים באופן מרוכז לרשות האוכלוסין את כל השמות של המעסיקים עם ההפרות שאנחנו מצאנו אצל כל המעסיקים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

המידע עובר לרשות האוכלוסין?

<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>

המידע עובר באופן שוטף בכל רבעון, אנחנו מעבירים להם את זה בצורה מסודרת.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, מצוין. אנחנו נעבור כרגע - - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אפשר לשאול אותו שאלה קטנה?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, יש לנו פה סדר. אנחנו נשאל אחר כך, לא פותחים ופותחות פה דיאלוג. אנחנו נעבור כרגע. שמענו את משרדי הממשלה, שמענו על הפרות זכויות, על מכסות ממשרד החקלאות. אני אתן לאבשלום אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, להציג את עמדתם. הוא נמצא בזום?

<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>

סליחה, נמצא כאן עו"ד יגאל דנינו, היועץ המשפטי של התאחדות חקלאי ישראל, אני אדבר במקום אבשלום אבו וילן, ברשותך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>

אנחנו רואים כבעיה המרכזית בתחום שאנחנו מדברים עליו, את נושא המכסה. אמר כאן ד"ר אסף לוי, ואנחנו מסכימים איתו, שהביקוש היום לעובדים זרים בחקלאות הוא בסביבות ה-50,000, בעוד שהמכסה בפועל הייתה עד עכשיו מחצית מזה, כ-25,000, וב-2022 היא אמורה לעלות בעוד כ-3,000, אבל זה לא מספיק, זה ממש לא מספיק. הבעיה הזאת, היא בעיית היסוד של ענף העובדים הזרים בחקלאות, וממנה צומחות כל הבעיות האחרות.

בעיה ראשונה, היא שבהיעדר עובדים, החקלאות לא מספיקה לייצר את התוצרת שהיא יכולה לספק. חקלאי שצריך עשרה עובדים במשק, אבל מקבל ארבעה או חמישה כי זאת הנוסחה שעובדים לפיה, אז הוא יגדל 50 אחוזים מהתפוקה שהיא יכול. זה כמובן משפיע על החקלאי, ועל מדינת ישראל, על יוקר המחייה.

בעיה שנייה, היא פגיעה בעובדים. העובדים שכן נמצאים בארץ, עובדים קשה מאוד. הם עובדים שישה ימים בשבוע, עובדים שעות נוספות, והם מגיעים למצבים של תשישות גופנים, ואם אותו חקלאי היה מקבל כמה עובדים שהוא צריך, אז אותם עובדים היו עובדים יום עבודה של שמונה שעות ונחים לקראת יום העבודה הבא, והיו נמנעות כל מיני תופעות כמו שתייה וסמים, של אנשים שנמצאים באמת במצב של עבודה קשה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כמה זה רווח?

<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>

זה רווח.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן? אתם נתקלים בזה יותר ויותר, בסוגיה של שימוש בסמים ושתייה?

<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>

כן, בוודאי, אפילו תופעה של סחר בסמים בקרב העובדים הזרים. לצערנו יש עובדים שבורחים מהעיסוק החקלאי שלהם, ועוסקים בסחר בסמים, הם מרוויחים הרבה יותר כסף, והעובדים, חלקם, מתפתים לעניין הזה. זאת תופעה שהיא ידועה בכל המשקים.

צריך להבין, שבשונה מהחקלאות המתועשת, הממוכנת, המשק המשפחתי בנוי ומבוסס על ידיים עובדות, אין דרך אחרת לגדל עגבניות או פלפלים, עדיין לא המציאו דרך אחרת חוץ מאשר ידיים עובדות. לכן, הבקשה שלנו, הדרישה שלנו, היא פשוט לבטל את המכסה. להשאיר את הרגולציה על עובדים זרים, אפילו להחמיר את הרגולציה, להחמיר את האכיפה, אבל חקלאי שצריך עשרה עובדים, לתת לו עשרה עובדים ולא מחצית מזה. כך ייפתרו הרבה בעיות, גם עם העובדים וגם עם החקלאים, ואיתם גם מדינת ישראל.

דבר נוסף, זאת פתיחה של מדינה נוספת. דיברו כאן על וייטנאם, ואנחנו מברכים על זה ואנחנו מבקשים את זה כבר הרבה זמן אבל זה תקוע. תאילנד כבר לא מספקת את העובדים הזרים שנדרשים לחקלאות, מגיעים לכאן עובדים עירוניים, נהגי מוניות וכולי, שלא מתאימים לעבודה הזאת. הפתיחה למדינות נוספות תגוון את העובדים שנמצאים כאן, ותעלה את האיכות של העובדים. זאת אומרת, יגיעו לכאן עובדים שמתאימים לעבודה בחקלאות.

קחו לדוגמה נהג מונית ששמע שבישראל מרוויחים הרבה מאוד כסף בחקלאות, מבחינתו. הוא מגיע לעבוד כאן, ואחרי חודשיים שלושה הוא מבין שהוא לא מתאים, אז הוא לא חוזר לתאילנד, הוא ממשיך לעבוד, אבל בתנאים מאוד קשים, גם לחקלאים וגם עבורו.

נושא אחרון, ברשותך, נושא העלויות של ההעסקה. האגרות שהחקלאים משלמים על עובדים זרים הן גבוהות מאוד, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים למשק המשפחתי לשנה, והמדינה חייבת לבוא לקראת החקלאים בעניין הזה. לא ייתכן שבגלל שמדינת ישראל, או שעובדים ישראלים לא מגיעים לעבוד בחקלאות, אז החקלאים נאלצים לשלם אגרות למדינת ישראל בסכומים גבוהים מאוד. צריך גם בזה לטפל, וזה דחוף.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה רבה, אני רוצה לעבור לעו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים, בבקשה, תיגש למיקרופון בבקשה תציג את עצמך בשביל הפרוטוקול.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל. אני אנסה לא לחזור על מה שאמרו בנושא המכסות.

דבר נוסף שיש, זה הנושא של בחירת זהות העובד. בחירת זהות העובד חשובה כמו שזה עובד בבניין וכמו שזה עובד במקומות אחרים, מבחינת הנושא של האיתור, באמת של הקטע של המקצוענות שלו, ואת הדבר הזה אפשר לעשות אך ורק במדינות היעד. יש מנגנונים שעבדו בעבר, באמצע הם הופסקו והועברו ל- IOM, אנחנו נכשלנו בנושא הזה וזה לא עבד יותר, וכתוצאה מזה אנחנו מקבלים פה גם סוחרי סמים, גם נהגי מוניות וגם שאר סוגים של עובדים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא הבנתי, סליחה, למה נכשלתם?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

זה נכשל כי ברגע שהפסיקו את היכולת למיין את העובדים במדינות המקור שלהם, לאנשים שמחזיקים במקצוע של חקלאות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור > >

בגלל ההסכם הבילטרלי?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כן, בגלל ההסכמים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

בגלל מערכות של ביטול של תצורת העבודה, ומי שלמעשה מנהל את זה, כי זה עבר לניהול של ארגון עולמי לאספקת עובדים, שכשל, לא עשה את העבודה שלו, וכתוצאה מזה, היום אנחנו נמצאים בחסר של יכולת לזהות את העובד. לכן, הדבר הזה צריך להיפתר.

דרך אגב, בכל העולם, בכל מדינות המחקר שעשינו בנושא הזה, ככה זה עובד, כולל בענפי הבניין בישראל. אצלנו, בחקלאות בישראל, יש פה תקלה.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

רגע, אבל זה לא חלק מההסכם הבילטרלי, שיהיה איזשהו מנגנון של מיון של העובדים?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

התשובה היא כן, אלא שהיות והעבירו את זה אז ל-TIC ול-IOM, הנושא הזה למעשה בוטל, והתחילו להגיע לפה כל מיני גורמים שמעולם לא מוינו, ונכון לכרגע, אחרי שה-IOM הפסיק לעבוד קרתה התקלה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אין פיקוח.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקיי, רגע שנייה, ניתן הבהרה, תציגי את עצמך בבקשה בשביל הפרוטוקול.

<< אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>

שמי עו"ד שושנה שטראוס, מרשות האוכלוסין וההגירה. אני יכולה להבהיר, גם מהעיסוק היום-יומי, וגם כי אני נמצאת בתחום הזה הרבה שנים. בעבר, לפני ההסכם הבילטרלי עם תאילנד הגיעו עובדים שנדרשו לשלם סכומי עמלות מאוד גבוהים, אפילו ראינו שהמתווכים הציעו לחקלאים שירצו להזמין עוד נסיעה לתאילנד, הם היו משלמים לחקלאים כדי שיזמינו.

גם אותן תלונות היו בעבר, סמים, עובדים עצלנים, ועובדים שנוטשים, כל זה נטען גם לפני ההסכם הבילטרלי. ההסכם הבילטרלי מביא עובדים, וגם אבו וילן בעצמו ביקר ופיקח על זה, שמביאים עובדים מאזורים חקלאיים עם ניסיון בחקלאות, אותם סוג עובדים שהובאו בעבר, אבל הם לא נדרשים לשלם סכומים בלתי חוקיים, הם מקבלים יידוע והסכם עבודה חוקי, והכל באופן מאוד גלוי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקיי, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הסוגייה הזאת.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

כדאי להמשיך לעקוב אחרי זה, כי למעשה, יש פה מצב רצוי לעומת מצב מצוי, ואם יש גורמים שביצעו עבירות על החוק אז כמובן שצריך למצות איתם דין מסוים, אבל מבחינת התוצאה הסופית, לחקלאי הישראלי אין אפשרות לקבל עובד שהוא יודע מה הזהות המקצועית שלו. התוצאה היא, שאנחנו מקבלים סרח עודף שקשה לנו מאוד להכשיר אותם וקשה להם לעבוד. הדבר הזה מייצר גם ברחנים בסוף הדרך, ואלה תוצאות בלתי רצויות שאנחנו לא יודעים להתמודד איתם.

מה שחשוב בנושא הזה, הוא שבסופו של דבר הגמישות, גם בתוך הארץ, להעסיק עובדים זרים ברמת היכולת והזיהוי של התקלה, אנחנו בבעיה. המערכת של רשות האוכלוסין קובעת, בנוסף לאגרות ובנוסף לכל הדברים האלה, גם איזשהו מנגנון, שאם יש לך ברחן ואתה לא יודע לזהות את נקודת היעד שלו, והוא לא נרשם אצל מעסיק אחר, התוצאה המיידית של הדבר הזה, זה שלמעשה הוויזה שלו ננעלת לשלוש שנים.

התוצאה של הדבר זה, מעבר לרציונל ההגיוני שהמדינה רוצה לוודא שהוא לא ברח בגלל כל מיני סיבות בינו לבין המעסיק, שזאת אמירה מסוג אחד, בסופו של דבר, חוסר הגמישות מייצר מצב שבו הוא רשום במכסה של מישהו, הוא ברח כי מישהו אחר הציע לו יותר כסף או לעבוד בצורה לא חוקית, כי הם רוצים לעבוד, שיהיה ברור, הם באים לפה לעבוד, הם רוצים לעבוד פה 24/7 כל החודש, כל השנה, זה מה שהם רוצים. לנו יש את החוקים שלנו שלא מאפשרים לנו להעסיק אותם בתצורות האלה, ואז אם מישהו נותן להם לעבוד בצורה הזאת ומוכן לשלם להם, הם גם בורחים. אז, המשמעות היא שלמעשה בנישה הזאת יש תקלה ואיזשהו ניגוד עניינים מסוים, בין רשות האוכלוסין והמערכת שאמורה לבקר את הדבר הזה, לביננו, בתור החקלאים, בהקשרים הללו, אבל זאת בעיה שצריכה גם כן לעבוד.

אני רוצה רגע להסביר, ברשותך, את הנושא של האגרות. בתכלס אין בעיה עם אגרות, אגרות זה דבר חשוב ואני לא שולל את האגרות לגמרי, אבל אגרת בקשה, למשל, אם אני כחקלאי מבקש עובד זר לחמש שנים, למה אני צריך לשלם אגרת בקשה כל שנה? אם אני מבקש אותו לחמש שנים אז תני לי אותו לחמש שנים.

אין לי שום בעיה עם אגרת ההיתר, ההיתר או הרישיון שלו, כל שנה הוא מקבל רישיון, עליי, קונה, אבל אגרת הבקשה, שזה המרכיב היקר בסיפור של האגרות - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כמה זה?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

1,200 שקלים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

במצטבר זה יכול להגיע עד 150.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

הדבר הזה הוא הזוי, מכיוון שאם אני מבקש ואני מקבל היתר להעסקה של חמש שנים, איזה היגיון יש להגיש בקשה כל שנה ולשלם את הסכום הזה?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

גם אם זה אותו עובד?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

זה אותו עובד, זה לא גם אם זה אותו עובד, זה אותו עובד, והתוצאה של הדבר הזה הוא שזה למעשה מס סמוי, והגיע הזמן לעשות סדר בנושא הזה. אין לי שום בעיה עם הרישיונות, שום בעיה עם ההיתרים, אבל בקשה אחת לחמש שנים וזה אמור להספיק בנושא הזה.

הנושא האחרון, זה בסופו של דבר מרכיב הפנסיה במשחק הזה. נכון שאנחנו מדברים על מצב הפיקדון ועל הדרישה להפקיד פיקדון בתחום החקלאות, שעומד להיכנס ב-1.1.2022, ולמעשה, פה זה כבר מאחורינו. הרציונל וההיסטוריה של הנושא הזה היה ההתאמה בין הסכום המותר בניכוי, לבין חובת פיקדון מסוים. הסכום המותר בניכוי נקבע בזמנו, בעבודה שאנחנו עושים עבור המדינה דרך אגב, הגיע ל-1,200 שקלים, בין 754 ל-1,200 שקלים, כאשר הממוצע היה 1,054.

בישיבה שנעשתה בין משרד הכלכלה דאז לבין משרד החקלאות ועוד מספר גורמים, משרד האוצר ומשרד המשפטים, ובגלל דרישה שזה יהיה רוחבי בכל הארץ ולא בנושא של הוכחת מעסיק, נקבע סכום של 754 שקלים. בפועל, כשזה הגיע לדיונים, הסכום הזה קוצץ ל-530 שקלים פלוס מינוס, והייתה אמירה שזה יבוא כנגד פיקדון של הזכויות, כאשר כל רציונל הפיקדון זה למעשה לתת כלי לרשות האוכלוסין לשמש כאמצעי להוציא את העובדים הזרים האלה מישראל. זאת אומרת, שיהיה להם תמריץ לצאת מישראל ולא להישאר בישראל, מכיוון שאז, בשדה התעופה, הם יקבלו את כספי הפיקדון.

יש עם זה בעיות, לא מעט בעיות, אבל בסופו של דבר, הבעיה העיקרית היא שחלק ממרכיב הפיקדון הזה הוא למעשה מרכיב פנסיוני, שלמעשה לא עובד ברציונל כנגד עובד זר. זאת אומרת, אני לא מדבר על פיצויים, שזה משהו אחר לגמרי, אני מדבר על מרכיב הפנסיה. לכן, בנישה הזאת אני לא אתחיל פה להלאות את כולם בניואנסים הקטנים של הרגולציה, הפנסיה צריכה לקבל פה תפיסה אחרת לגבי העובדים הזרים, בטח ובטח ביחד לפיקדון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה זאת תפיסה אחרת? אתה רוצה לבטל אותה בעצם?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על הפנסיה, שמייצרת מצב של אי תלות חברתית כדי לא לשבת כנטל על מדינה, וכאשר את מדברת על פנסיה, אז למעשה העובד הזה לעולם לא ישתמש בזה לטובת פנסיה, כי אין פה פנסיה. עוד פעם, אצלו במדינה אין פנסיה, ומצד שני, כשאנחנו מדברים על הרציונל שלא ייפול נטל על המדינה, אז הוא לא ייפול כנטל שלנו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקיי, בסדר.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

בסוגייה הזאת של הפיקדון אני מבקשת להתייחס רגע, ואני אתייחס יותר בהרחבה כשיגיעו התקנות, אם יגיעו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון, אנחנו נדרוש את זה בסיכום.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

אבל זה נושא הרבה יותר פשוט ממה שמנסים להציג פה, ומנסים ככה לטעון כנגד כל התפיסה הפנסיונית, יש פה עניין של זכויות ושוויון זכויות בעצם גם לעובדים ישראלים וגם לעובדים זרים.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אין שום בעיה עם עובדים ישראלים.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> להיפך, יש בעיה, הם מקבלים תנאים פחות טובים. התאילנדים מקבלים תנאים טובים יותר.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אני מסכים איתך, גברתי.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

אבל מה ששכחת להזכיר, זה שבזמנו הבטחת ניכוי ההוצאות כן אושרה לכם, למרות שהדברים האלה היו אמורים להידון ביחד והיו אמורים להיות קשורים זה בזה, אבל את הפיקדון לא אפשרתם להעביר, זה דבר ששכחת להזכיר.

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

אני לא אמרתי מראש שהדבר הזה קשור היה אחד בשני, הפיקדון לעומת הסכום המותר בניכוי, כאשר הסכום המותר בניכוי היה מדובר על 754 שקלים, ובעקבות ויכוח הורידו אותו ל-530 שקלים, וכתוצאה מזה היה את העניין עם הפיקדון בנושא של הפנסיה, אבל אכן, את צודקת שהיה מדובר רק על הפנסיה.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

הם היו יחד כתחום אחד, והועבר רק הנושא של הניכויים והנושא של הפיקדון משום מה לא הועבר עד היום.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, אני רוצה לתת זכות דיבור לחה"כ מופיד מרעי, בבקשה.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

תודה, גברתי היו"ר. אין ספק שמדינת ישראל היא אטרקטיבית לעובדים זרים. עובד זר שמגיע היום לארץ מקבל כמעט 2,000 דולר פחות או יותר, ומקבל שכר של שנה בכווית או במדינה אחרת.

אני מכיר את הנושא מקרוב, אני מכיר את הבעייתיות גם עם המושבים ועם הקיבוצים, פחות בקיבוצים אבל כן במושבים בערבה, בעוטף עזה, במצריים, תכף נשמע פה את האנשים שהגיעו, וגם את המורכבות למרות שגם אני באופן אישי העסקתי סייעת לאמא שלי, כך שאני מכיר את הנתונים מקרוב.

אז אנחנו אטרקטיביים, אבל האטרקטיביות שלנו גורמת בסופו של דבר גם לבעיות בשטח עצמו. כלומר, אנחנו רוצים עובדים זרים כדי לחזק את החקלאות שלנו, אבל בסופו של דבר נסגרים משקים חקלאיים כי העובדים הזרים לא נותנים גם את המענה, הם הפכו להיות נטל. למה הם הפכו להיות נטל? כי יש להם תנאים מצוינים, אין להם בעיה.

דובר פה על שתי בעיות מרכזיות. אחת, זה באמת האגרות, כשהאגרות בסוף גם מוסיפות נטל על החקלאים. ממילא הוא בקושי מתפרנס, בקושי מייצר את החקלאות שלו, והרבה מאוד חקלאים, כפי שגם יעידו כאן, סוגרים את המשקים החקלאיים שלהם כתוצאה מזה שדבר ראשון, הם לא מקבלים את כל המכסות, ותכף גם נדבר על הנקודה השנייה, והיא, שגם לא מספקים להם את העבודה.

אני רואה שחלק מהמשקים, כמו עין יהב וצופר ובעוד מושבים, פתאום המשקים מתחילים להצטמצם, במקום לגדל ארבע חממות פתאום שתי חממות, ולמה? כי יש בעיה בהקצאה של העובדים הזרים, ואנחנו מוסיפים להם את העומס של האגרות.

הבעיה השנייה, והיא הנקודה היותר קשה לחקלאים, היא הבריחה של העובדים. כלומר, חקלאי מקבל מכסה של חמישה עובדים, מגיע עובד למושב, יובל כדוגמה, העובד הזה לא נראית לו העבודה אז הוא מתקשר אל החבר שלו מתל אביב והוא אומר לו ששם התנאים יותר טובים. אין פה מנגנון שבסופו של דבר יפקח על זה שהעובדים האלה באים לייעוד שלהם.

נכון, נאמר כאן שצריך לוודא שהעובד - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יודע לאן הוא בא?

<< אורח >> ישי פולק: << אורח >>

הוא גם מקצועי, זה מה שהוא הולך להגיד.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

כמו שלוקחים סייעת לקשיש או קשישה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

גם שם יש בעיות.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

כן, גם שם יש בעיות, אבל לוקחים את העובד המקצועי ומביאים אותו כדי להתמקצע, ולכן גם מונעים את הבריחה.

אני חושב שצריך ליצור מנגנון, ודיברתם פה על קרן פנסיה או לא קרן פנסיה, חברים לדעתי, כל עובד צריך שיהיה לו זכויות, אין ספק, אנחנו בני אדם, אנחנו לא נקפח אף עובד לא משנה עכשיו מאיפה הוא הגיע, מתאילנד או וייטנאם, אבל, צריך למצוא את הנוסחה המתאימה להפרדה בין העובדים הישראליים לבין העובד הזר הזמני, הוא זמני, ולקבוע במנגנון הזה את הפרמטרי שבאמת מתאימים לעובדים הזרים.

מה שקורה לעובד הזר היום, זה שלפני שהוא יוצא והוא מגיע לשדה התעופה, הוא תובע את המעסיק שלו, ההוא צריך לשלם הון תועפות, והעובד עולה על המטוס ויוצא, אבל הוא מקבל את הכסף שלו. לכן, יש פה איזה משהו שהוא אפור, אסור שהיה אפור, וטוב שתעשו ותעשי בוועדה הזאת, באמת, לשים את הדברים על דיוקם, גם בנושא האבחנה בין העובדים, חייב להיות מנגנון פיקוח, וכמובן, אפשר להוריד את האגרות האלה, זה נטל.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, רשמנו לעצמנו.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

אי אפשר, זה לא בסמכות הוועדה הזאת.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

אני אמרתי לדון, הוועדה צריכה להמליץ.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה. חה"כ שרון רופא אופיר, את רוצה לדבר?

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אני אשמח גברתי, תודה גברתי היו"ר. קודם כל, חייבת להיאמר פה איזושהי אמירה, שעובדים זרים לא הגיעו לכאן סתם, הם הגיעו לכאן כי אנחנו במרוצת השנים הפכנו להיות מפונקים יותר, וגם חקלאים פחות. יש היום בערך 8,000 חקלאים במדינת ישראל? זאת תעודת עניות לנו, לנו כמדינה, אולי אפילו פחות מ-8,000.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, לא, אנחנו מדברות על כמה? על 16,000 הצגת אדוני?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

5,000 מעסיקי עובדים זרים, זה מה שיש וזה פחות, כי אברהם דני, בתור דוגמא, נרשם בתור שלושה משקים.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת על 8,000 משפחות, אז יש בערך 8,000 חקלאים במדינת ישראל, וחקלאות, בעיניי על פי התפיסה שלי, זה ערש הציונות, ובלי חקלאות אין ציונות, בלי חקלאות אין מדינת ישראל, בואו נקרא לילד בשמו. זאת אומרת, שאם אנחנו לא ננהל היום את התהליכים, נוביל את עצמנו בסוף למקום שבו אולי, לצערי, נאלץ אפילו לסגור פה את הבסטה, וסליחה על נבואת הזעם.

הרבה מאוד שנים החקלאים, אני לא יודעת אם ישנם פה, אני מניחה שישנם פה חקלאים בדיון הזה?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

יש, יש.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני חושבת שהרבה מאוד שנים, ואני אומרת את זה בעצב, לא היה לכם ייצוג. אני לא מדברת על האיגודים הנהדרים שלכם, אני מדברת על ייצוג פה, בבית הזה, לא היה מי שידבר בשמכם, הנושא לא היה בליבת הקונצנזוס. זה שאנחנו מנהלות פה היום כזה דיון, זה שאפו ענק.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ציונות.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת ציונות, ואת יודעת מה, את אומרת את זה בחיוך ואני יודעת מאיזה מקום את אומרת את זה, זה בסדר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ברור, אנחנו הולכות כתף לכתף.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאפו ענק כי אנחנו צריכות לנהל את הדיון הזה, ואני אגיד פה איזו מילה לזכותו של השר שעומד היום בראש משרד החקלאות. הגיע לכאן שר, עודד פורר, שעצר את כדור השלג הזה, ובא ואמר "רגע, עד כאן".

אני אגיד מה מטריד אותי, ואני מתחברת לדברים שאמרו נציגי איגוד האיכרים ואיגוד החקלאים קודם לכן, גם בהקשר של המכסות וגם בהקשר של תנאי ההעסקה. ממשלות ישראל לדורותיהן שפכו את התינוק עם המים, ומרוב רצון להיטיב את התנאים עם העובדים הזרים, שכחנו שיש פה גם חקלאים שצריכים לדאוג להם מבחינת תנאים, ושכחנו שאולי גם אפשר להחזיר רגע את החלוציות ואת הציונות בחזרה לשדה ולפלחה ולחממה.

על מה אני מדברת? אם היום אני חקלאית ואני מעסיקה עובד תאילנדי, ומנגד כן מגיע אליי בחור צעיר שרוצה לעבוד בחקלאות. התנאים של העובד התאילנדי, שבאו נסכים כולנו, הוא לא ציוני והוא לא מגיע מפה ממניעים ציוניים, הוא מגיע לפה ממניעים של פרנסה. אז התנאים של העובד הישראלי גרועים בהרבה מהתנאים של העובד התאילנדי, וזה משהו שאנחנו צריכים לשים אותו על השולחן. העובד התאילנדי יקבל מגורים והעובד התאילנדי יקבל מזון, בעוד שהעובד הישראלי יאלץ ללכת ולהשכיר דירה בערך בסדר גודל של 1,500 עד 2,000 שקלים. אתם החקלאים צריכים לדאוג לחקלאים הזרים לדיור, נכון? לעובד הישראלי, לא.

כשאנחנו מדברים על פנסיה, העובד הישראלי מפריש ממשכורתו פנסיה, בעוד שהעובד התאילנדי, לא. עכשיו, בא המחוקק ואמר, 500 שקלים. אותו חקלאי שרוצה לשמור על העובד התאילנדי ולא רוצה שהוא יברח לו מחר בבוקר, כי יש פה תופעה של ברחנות, הוא יגיד "יאללה, בואו נעלים עין, אני לא מסתכל, אני אוותר על ה-500 שקלים, אני אקח רק 200". ישאל העובד התאילנדי את החבר שלו במשק ממול כמה החקלאי שלו לוקח ממנו, הוא יגיד שאצלו הוא לוקח 100, אז הוא יגיד שאצלו התנאים טובים יותר ויברח למשק ממול.

אני מיד מסיימת. לכן, מה שאנחנו צריכים וצריכות לפקח עליו, זה על כל הנושא של תנאי ההעסקה, גם לטוב וגם לרע, משני הצדדים, כי יש שני צדדים למטבע. אני יודעת שבמשרד החקלאות הקימו צוות שבוחן את תנאי ההעסקה של התאילנדי.

הדבר הנוסף שאנחנו צריכים לדאוג לו, ואני אשמח לראות את זה פה בדיונים נוספים, ואני גם הולכת לקיים בדצמבר כנס גדול של ארוני החקלאים ושל חקלאים צעירים בכלל, אני רוצה לראות חקלאות מתחדשת, ולראות עוד ועוד צעירים שחוזרים חזרה למקומות שאנחנו זקוקים להם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, חה"כ שרון רופא אופיר. אני מסכימה איתך, קודם כל אני לא רואה סתירה בין עובדים זרים שמגיעים לכאן, מהגרי עבודה שבאים מסיבה אחת והיא לעבוד, לבין לעודד את הידיים הפועלות בתוך מדינת ישראל. אין סתירה, יש כאלה ויש כאלה ואם הם יעבדו ביחד זה יהיה מושלם.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן בירכתי על הדיון הזה, כדי שאנחנו נייצר פה איזשהו איזון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על הכיפק, אני מחזקת את זה.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, האם אפשר שאלה לנציג משרד החקלאות, אולי אפשר לייצר איזושהי מפה של מכסות, ואני אגיד למה אני מתכוונת. חברי, חה"כ מופיד מרעי, הזכיר את המשקים שנסגרו בערבה, שם, בחממות, העבודה קשה בהרבה. האם אפשר לייצר איזושהי מפת מכסות, כך שהם יקבלו יותר עובדים. האם נציג משרד החקלאות איתי? שהם יקבלו יותר עובדים ומשקים אחרים שצריכים - - -

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

ניתן העדפה.

<< דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי, מצוין.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה. חה"כ נירה שפק, יו"ר שדולת החקלאות בכנסת, את רוצה להגיד דברים?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן, קודם כל אני שמחה על הדיון הזה, דיון בנושא העובדים הזרים הוא נושא שלא רק נידון פה, הוא נידון בכמה מקומות במקביל, וכל הקטע זה השילוב והסנכרון של כל הדבר הזה. חה"כ רם בן ברק ואני הם יושבי ראש משותפים לשדולה החקלאית בכנסת, ויש נציגות כמעט בכל המפלגות. אני אומר כמה דברים בהקשר הזה.

גילוי נאות, אני חברת קיבוץ כפר עזה בעוטף עזה, ממשפחה של חקלאים ואני מכירה את הנושא הזה גם מקרוב.

הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו, זה התנאים. התנאים זה לא רק התנאים לעובדים הזרים אלא התנאים בכלל. אני לא יודעת לכמה מכם יצא להגיע, יושב פה שייקה לידי מנתיב העשרה, הגעתי גם אליו. אני בעברי אל"מ במילואים מפקדת גזרת אוגדת עזה. הגעתי, ונפגעו לנו ונהרגו לנו עובדים זרים, והתפקיד שלנו הוא קודם כל לתת להם את התנאים המלאים בביטחון שלהם, מרמת המרחב המוגן. ממש לאחרונה הייתי במושב אשכול, שם לצערנו היה עוד אירוע טראגי שהיה לנו וראינו את מה שקורה שם, ולכן, קשה יותר להביא עובדים חקלאיים לאזורים של עדיפות לאומית ובטח צמודי גזרה חמה.

יש להעלות את הנושא הזה לסדר היום ולתת לו מענה בנפרד, ואת זה אני אומרת לא רק למשרד החקלאות אלא גם למשרד הפנים, רשות האוכלוסין, משרד הכלכלה, לכל הגורמים כי זה רוחבי. חשוב הנושא של הכפיים, כמו שאני אוהבת להגיד.

הדבר השני, זה נושא ההתאמה שדובר כאן רבות. זאת אומרת, זה לא הגיוני שאם אני רוצה לקחת בעל מקצוע, אני מקבל אנשים שהם לא רלוונטיים. אני נוגעת בחקלאות ואני מגיעה ואני רואה מי מגיע. מכיוון שאין אכיפה ובקרה מסודרת, יוצא שמגיעים אנשים מהמרחב הכי קרוב. זה אומר, שאם עכשיו יש לי חברה בתאילנד שהיא בעיר, אז הכי קל לבוא ולקחת מאלה ומגיעים אנשים שאין כל קשר בינם לבין החקלאות, לא בדיוק מגיעים מהכפרים שנגעו בחקלאות וידעו מה זה חקלאות, והם לא מוכנים לתנאים ואז אנחנו עוסקים במרדף אחרי עובדים זרים שנבהלו והלכו.

המכסה שמורה, אז עד שאתה לא תופס את הבן אדם הוא בעיה שלך. חלקם אפילו לא מגיעים לחקלאי, עוד לפני שהם מגיעים אליו והוא ראה את פניהם הוא כבר מחפש אותם, וזה אבסורד שבזה צריך להתעסק, וזה חסם וכשל שחייבים לטפל בו. אז זה אחד הדברים ואנחנו נטפל בו, ואני חושבת שגם פה צריך להגדיר כמה נושאים, ואבתיסאם, אני אשמח לעשות כמה נושאים, אחד זה החסם הזה.

אני לא אכנס לכל הנושא של ההיטלים, כי יאמר לזכותו של שר החקלאות, עודד פורר, שישבתי איתו בפגישות קבועות, הוא עושה עבודה בנושא הזה. עצם העובדה שעכשיו נפתחו עוד מכסות לעובדים זרים, זה לא מספיק, אבל אנחנו נעשה עוד. עודד מתעסק בהיטלים, שרת הפנים, איילת שקד, דיברה על נושא ההיטלים כשהיא באה להציג בוועדת הכספים, אני חברה בוועדת הכספים, והיא אמרה שהיא מחויבת לזה, ובסוף, יש כאן גם כנסת וגם ממשלה, או קואליציה בממשלה, ובקטע הזה זה באמת הכנסת, כי אנחנו מכל הקצוות מבינים את הנושא הזה. צריכים לבוא ולראות איך מקלים ואיך מוצאים את נקודת האיזון ולא פוגעים בתנאים.

אני רוצה לומר עוד שני דברים.

אחד, הוא שהיום זה יום האקלים ואיכות הסביבה, ואנחנו לא מבינים את חומרת העניין כנראה, בעיניי. אני באה מעוד דיונים עכשיו בוועדת החוץ והביטחון על הנושא הזה, ואנחנו נגיע למצב שאנחנו נצטרך לחזור למשקים הקטנים, כי יהיה מאבק על הכל, מהגלובלי והגדול, ואם אני מכניסה את הקטע שלי כוועדת חוץ וביטחון, המלאים שלנו והיכולת שלנו ייפגעו, אתם זוכרים מה קרה בפנדמיה כשפתאום נעצרו ומאיפה מביאים את זה. איך אנחנו בונים את עצמנו לאכול את התוצרת פה, ופחות לייבא ופחות מוצרי מדף, ואת כל הנושא הזה צריך לתכלל ביחד.

ורק הנושא האחרון, סליחה, זה נושא שממש חשוב לי לפתוח אותו, לעובדים זרים פלסטינים. אנחנו באים ואומרים, וזה לא רק בחקלאות, ההנהון משמאלי מוכר. חבר'ה, אם נחשוב רגע מעבר לגבולות של עובדים זרים בחקלאות, זאת תפיסתי, שבאה ואומרת שככל שנייצר עבודה, שותפות, אכפתיות, יש למה לעבד. אנחנו בעוטף עזה זוכרים את התקופה שאצלנו במפעלים עבדו עובדים פלסטינים, בחקלאות עבדו עובדים פלסטינים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איך היה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

היה מצוין.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יופי, אני שמחה לשמוע.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ולכן, צריך להכניס את זה ולעשות עבודה עם משרד הביטחון ועם כולם, איך פותחים גם את הדבר הזה, כי כולם אומרים עובדים זרים ומדברים על תאילנד ו-וייטנאם, סליחה יש לנו כאן עובדים מעבר וזה win win.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקיי, אז בעצם אנחנו דיברנו על 25,000 עובדים זרים שהם מתאילנד, ומהי בעצם המכסה של עובדים פלסטינים שעובדים בחקלאות?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

סביב ה-5,000.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אין הרבה הבדל, יש 6,500 קבועים ועוד כ-11,000 עונתיים, והמכסה לא מהווה חסם. מה שמהווה חסם הוא האזור הגיאוגרפי. הרבה מהחקלאות שצריכה הרבה עבודה נמצאים בפריפריה ולא במקום שקרוב למעבר. וגברתי חברת הכנסת דיברה על כך שיש לנו הרבה עובדים פלסטינים, אם יורשה לי לנחש, דיברת על העובדים מעזה שכרגע מדברים עליהם ומנסים לפתוח את זה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא רק, אבל הדגש עכשיו הוא על עזה.

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

אנחנו כמשרד בעד, תומכים, וככל שהחקלאות והחקלאים ירצו ויהיה ביקוש, אני מאמין שהממשלה תגדיל את המכסה לפלסטינים. כיום, המכסה לא מהווה חסם.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה רק להגיד, שיש היום חקלאים, כולל בעוטף, שמדברים בצד השני עם הסבא והאבא שעבדו אצלם, ואומרים, איזה עצוב זה שהדור הזה המתפרע לא מכיר את מה שהיה לנו כאן, וזה כלי חשוב גם מבחינת חוסן מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה. אני נותנת ליועצת המשפטית לשאול שאלה.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

רציתי לשאול, את דיברת על המפקד ועל מספר העובדים הדרושים לפי המפקד, האם אתה מדבר על כך שהמפקד מתייחס רק לעובדים הזרים? גם לעובדים הפלסטינים? גם לעובדים הישראלים? למי הוא מתייחס המפקד הזה? המספר של ה-48,000?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

המפקד הוא לעבודה שכירה בניקוי עבודה עצמית של החקלאי.

<< דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>

אז זה כל העובדים השכירים, זה יכול להיות עובדים ישראלים, זה יכול להיות עובדים פלסטינים וזה יכול להיות זרים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

סליחה שלא הייתי קודם, הוצגה טבלה של כמה מאיזה ארץ מוצא?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יש לנו רק תאילנד לפי הסכם בילטרלי, ויש לנו פלסטינים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כמה?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

25,000, המכסה עד חוק ההסדרים האחרון עמדה על 25,200, לאחר חוק ההסדרים המכסה הקבועה על ידי הממשלה היא 31,200, אבל הוסכם שבגלל מגבלות זה יגיע בפעימות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כמה בפועל היום?

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

ל-2022 28,000 פלוס 700 לעוטף עזה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כמה קיימים עכשיו בשטח?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

26,000

<< אורח >> אסף לוי: << אורח >>

התוספת על הנייר התקבלה בסוף אוגוסט, לוקח זמן להגיע.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רשות האוכלוסין יודעת לענות כמה בפועל?

<< אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>

26,000

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

26,000 בפועל?

<< אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

חברות וחברים, אנחנו התחלנו את הדיון ואתם לא הייתם פה, אז אם חסר לכם חומרים נא ללכת וללמוד לצפות בוועדה שלנו המוקלטת ולקבל נתונים.

אני פשוט רוצה לתת לכל מי שנרשמה ונרשם את זכות הדיבור. אני רוצה ללכת כרגע ל"קו לעובד" ולשמוע סקירה מעוה"ד אורית רונן, איפה את יושבת?

<< אורח >> אורית רונן: << אורח >>

היי, נעים מאוד, אני רכזת החקלאות ב"קו לעובד" ואנחנו מטפלים מידי שנה במאות ואפילו אלפי פניות שונות ומגוונות מעובדי חקלאות, בין אם תאילנדים ובין אם פלסטינים. מהניסיון שלנו, כי אנחנו מטפלים בעובדים זרים גם בענפים אחרים, המצב של עובדי החקלאות בארץ, הם מהעובדים המוחלשים ביותר, בין אם זה בגלל הנתונים שאין לנו בעצם שליטה עליהם, הם מגיעים לכאן והם לא דוברים את השפה, בדרך כלל הם דוברים תאית בלבד ואפילו לא אנגלית אז קשה לתקשר איתם, מטבע הדברים הם מושמים במשקים מבודדים ומרוחקים בפריפריה, ויש גם הבדלים תרבותיים.

כל אלה ביחד מביאים לזה שהקושי לתקשר איתם, פלוס הקושי שלהם לתקשר איתנו, לדעת את הזכויות שלהם ולהתלונן על הזכויות שלהם, מביא למצב שיש גם הרבה מאוד הפרות. הם עובדים בתנאים הכי קשים, בחוץ, בשמש, בשדות, וחווים גם מגוון הפרות רחב, בין אם זה הפרות של חוקי העבודה, של דיני המגן בעבודה שמופרים לא בבודדים, אנחנו שומעים על הפרות ממש רבות של אי תשלום שכר מינימום בהתאם לחוק, של שעות עבודה רבות ואי תשלום שכר עבור שעות נוספות, של אי מתן מנוחה שבועית, הרבה מאוד מהעובדים מדווחים לנו שהם עובדים שבעה ימים בשבוע ואין להם מנוחה, וגם אם הם לא עובדים שבעה ימים מלאים, בטח ובטח אין להם את המנוחה הנדרשת של 36 שעות ברצף.

בנוסף, הם לא מקבלים תשלום עבור ימי חופש ועבור ימי חג, בהתאם לחוק. וכמובן, יש את העניין הזה של הפנסיה, שהם לא מקבלים תשלום, וזה תמיד משהו שהם באמת שנייה לפני שעוזבים את הארץ, נדרשים לעניין הזה של אי תשלום פנסיה, ובגלל זה אנחנו חושבים שבמקרה הזה של עובדי החקלאות, הפרשה של כספי הפנסיה והפיצויים לפיקדון הוא דבר מבורך ואנחנו מקווים שזה ייושם כמה שיותר מהר בהקשר שלהם, שזה יבטיח את הזכויות שלהם.

עוד תופעה שלצערי הרב היא נרחבת ואנחנו נתקלים בה, היא תיעוד לא נכון של שעות העבודה שלהם, אי מתן תלושים. הם בעצמם גם לא יודעים לקרוא עברית ולא תמיד הם מקבלים את התלושים, וגם אם הם מקבלים את התלושים אין להם שום יכולת לקרוא אותם ולראות מה קורה שם.

תופעה חמורה נוספת שקיימת, והיא קיימת אצל העובדים הפלסטינים באופן מובנה, זאת צורת ההעסקה שלהם, יש להם כבילה מלאה למעסיק. כלומר, כשהעובד הפלסטיני בא לעבוד, יש לו היתר למעסיק ספציפי. אצל העובדים התאילנדים, לשמחתנו, אין כיום כבילה, אבל הרבה פעמים המציאות היא שיש כבילה בפועל, בגלל שגם אם העובד מבקש לעבור, אם הוא בכלל יודע שיש לו זכות לעבור, כי הרבה פעמים זה בכלל עניין של ידע והוא לא מודע לזה שיש לו זכות לבקש לעבור מעסיק, וגם אם הם יודעים שיש להם זכות לבקש לעבור, לא תמיד אפשר למצוא לו מעסיק אחר. הרבה פעמים אפילו בגלל שאין היתר פנוי אצל חקלאי אחר. כלומר, קשה למצוא חקלאי אחר שיש לו מכסה להיתרים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

גם איך הוא ידע שיש חקלאי אחר שמחפש?

<< אורח >> אורית רונן: << אורח >>

העובד בהקשר הזה תלוי לחלוטין בלשכה הפרטית.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מבינה, אני עוצרת אותך כאן.

<< אורח >> אורית רונן: << אורח >>

אני רק רוצה רגע להזכיר משהו, אנחנו חושבים שהדרך הנכונה לטפל בכל ההפרות האלה זה בעזרת אכיפה, ולצערנו הרבה אנחנו לא רואים אכיפה מספקת, בטח לא אכיפה שתואמת את כמות הדיווחים שאנחנו מקבלים מהשטח.

בנושא הזה של האכיפה יש את זרוע העבודה שאחראי על האכיפה בנושא של דיני עבודה, כמו ששמענו קודם, ויש גם את מינהל הבטיחות שאחראי על תחום הבטיחות בעבודה, וגם שם יש לצערנו הרב הרבה הפרות בטיחות ואין הדרכות מספקות לעובדים בשפה מובנת להם, ובגלל זה זהו תחום שמועד לפורענות. יש גם זרוע נוספת, רשות האוכלוסין, שהיא גם כן ממונה על האכיפה, ואנחנו בעצם רואים שאין מספיק אכיפה יזומה, לא של זרוע העבודה ולא מצד רשות האוכלוסין.

לחכות לתלונות, אכיפה שמבוססת רק על תלונות מצד העובדים זה נושא שהוא בעייתי, בטח ובטח במקרה הזה של העובדים התאילנדים, באמת בגלל חוסר הנגישות השפתית שלהם, חוסר היכולת שלהם הרבה פעמים לבוא להתלונן, לדעת למי להתלונן, וגם יש חשש מאוד גדול בקרב העובדים להתלונן, ובגלל זה צריך הרבה יותר אכיפה יזומה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, דיברו על זה. תודה רבה. נציג משרד הבריאות נמצא איתנו? שלום לך, תציג את עצמך בבקשה ואנחנו נמשיך.

<< אורח >> אליהו רוזנברג: << אורח >>

שמי ד"ר אלי רוזנברג, אני מנהל המחלקה לבריאות העובד, אני מומחה לבריאות הציבור. מי שריכז את הנתונים אצלנו, המומחיות שלי היא בריאות הציבור אבל יש רופא תעסוקתי במחלקה, ד"ר אורן זק והוא מחובר בזום, ואני אשמח אם אפשר לשמוע אותו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ד"ר אורן זק נמצא איתנו בזום? בינתיים עד שיעלה ד"ר אורן זק לזום, אני רוצה לשאול שאלה. אתם שלחתם לנו היום בבוקר דו"ח וקיבלנו כל מיני נתונים על מוות של עובדים תאילנדים, ואני חייבת להגיד שהנתונים היו מאוד מאוד קשים, אני אשמח אם יש לך את המסמך ושאני לא מתקילה אותך, אני מקווה שיש לך אותו.

<< אורח >> אליהו רוזנברג: << אורח >>

כן, ד"ר זק פה והוא יוכל.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ד"ר זק? תוכל להציג לנו את הנתונים והמספרים של מוות טבעי, התאבדויות, וסוגיות ממש קשות? אז אנחנו איתך.

<< אורח >> אורן זק: << אורח >>

כן היי, שלום גברתי. אז מה שלמעשה שלחנו לכם בנתונים, אלה שקיבלנו מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית מהשנים 2015 עד פחות או יותר התקופה הנוכחית, ולמעשה אפשר לראות שסדר גודל של כשני שליש, סדר גודל של כמעט 90 מקרים, זה מוות שקוראים לו מוות טבעי, ועוד איזה משהו כמו שליש, 44 מקרים של טראומה ו/או התאבדות.

למעשה, כשמסתכלים על סדר גודל התמותה השנתית ביחס לאוכלוסייה, זה סדר גודל של 1:1,000 פחות או יותר. אם אנחנו מדברים על העובדים הזרים התאילנדים, אלה הם היחידים שהצלחנו לפחות לאסוף בהקשר הזה, השיעור הוא יחסית לא נמוך, בטח ביחס לקבוצת הגיל אבל זה משהו שצריך לתחקר אותו. אני רק אגיד שלגבי המוות הטבעי, אין לנו פילוח של נסיבות התמותה, כלומר, האם מדובר פה על דברים שנידונו גם בעבר, הפרעות קצב או מחלות לבביות כאלה ואחרות שאולי יכולות להיות מאפיינות מבחינה גנטית לאוכלוסייה. אז ככה שפילוח פנימי של הדבר הזה לא מצוי בידינו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

למה? ביקשתם? רציתם? אתם בתקווה שתקבלו כזה פילוח? ומה זה מוות טבעי, הרי זאת אוכלוסייה לא מבוגרת.

<< אורח >> אורן זק: << אורח >>

אז זאת אוכלוסייה באמת לא מבוגרת, וכמו שאמרתי, על פניו, נתוני התמותה לא נראים נמוכים. בשביל לתחקר מוות בגיל כזה צריך לעשות כמובן נתיחה. אני לא יודע להגיד מה המדיניות היום, בהקשר של האם זה מבוצע, האם זה מקבל את האישור של המשפחה או לא, אני רק יכול להציג את הנתונים שכרגע הגיעו לידינו, בסדר? אבל זאת שאלה שצריך רגע להעמיק בה, בהקשר הזה של לנסות לפלח את הדבר הזה.

אני רוצה גם להתייחס לשאלה שלכם לגבי בעיות מרכזיות. אנחנו לפחות מזהים, ואחת הבעיות הבולטות ביחד לעובדים הזרים זה באמת הנושא של רגולציה חסרה ומתכללת בתחום של הבריאות התעסוקתית, שזה משלב הבדיקות והמיון להקמה לעבודה, ועד השלב של בדיקות פיקוח תקופתיות. זה לא סוד, כמובן, ענף החקלאות טומן בחובו הרבה מאוד גורמי סיכון, מכמובן חשיפה לחומרי הדברה שונים, עבודה בגובה, תנאי מזג אוויר קיצוניים וקרינה סולרית, שעות עבודה, וכן הלאה.

למעשה, למעט עבודה בגובה בחומרי הדברה של זרחנים אורגנים וקרבומטיים, אין החדרה בתקנות לצורך ביצוע של בדיקות תקופתיות לעוסקים בענף הזה, ואנחנו באמת חושבים שיש מקום לחדד גם את התקינה, ואת הדבר הזה כמובן צריך לעגן בחקיקה, בדגש על תקנות הבטיחות בעבודה, שמסדירות היום, כמו שאמרתי, רק את העיסוק עם חומרי הדברה. כמובן שחלק מהנושא הזה של הפיקוח והאכיפה כולל גם את הנושא של ההדרכות וההכשרות, ולוודא שאנחנו בעצם מנגישים לעובדים האלה את כל המידע לגבי הזכויות שלהם בהקשר של הבטיחות בעבודה והפיקוח הבריאותי.

נשאלנו גם לגבי הנושא של כמה מקרים זוהו לגבי העובדים מתאילנד שנחשפו לחומרי הדברה או ריסוס וחשיפה ממושכת לשמש, אז לצערי אין היום במדינת ישראל נתונים שמגיעים באופן מסודר בעניין הזה. יש לנו רשם מחלות תעסוקתיות, שעיקר הדיווחים לשם מגיעים משירותי הבריאות בעבודה של קופות החולים. הדיווחים מאוד מאוד דלים, ואם מסתכלים על הנתונים, הדו"ח האחרון שמופיע שם הוא למעשה מצביע על 27 מקרי תחלואה תעסוקתית מענף החקלאות, ייעור ודייג, אבל בלי שום פילוח, ואין לנו שום יכולת לראות. יש לנו מקרה אחד שאנחנו מכירים שהיה בשנת 2010 בהקשר של תחלואת חשיפה לחומרי הדברה, אבל הנתונים האלה הם נתונים חסרים, ויש מקום, כמובן, לקיים את זה באופן משמעותי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, ד"ר זק.

<< אורח >> אליהו רוזנברג: << אורח >>

יש הצעה שיטתית שהיא נוגעת לא רק לעובדים הזרים, דיברנו קודם על העובדים הישראלים, אז זה נוגע בכלל לעובדים במשק. בחלק מקופות החולים יש שדה שנקרא 'שדה משלח יד', לצערנו, הוא לא קיים בכל הקופות והוא לא ממולא בצורה שי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]