פרוטוקול מספר 99, ועדת הכלכלה, 23/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 13:45

סדר היום:

<< נושא >> דיווח שר הבינוי והשיכון על פעילות משרדו << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

בועז טופורובסקי

לימור מגן תלם

אורי מקלב

חברי הכנסת:

ישראל אייכלר

יעקב אשר

אורלי לוי אבקסיס

אוסאמה סעדי

מוזמנים:

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין

אביעד פרידמן

–

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

מוריה חלמיש

–

ראש מטה השר, משרד הבינוי והשיכון

ענבר מזוז שור

–

יועצת השר, משרד הבינוי והשיכון

אלסיה פרוכט

–

יועצת השר, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת

–

יועץ השר בתחום התקציבים, משרד הבינוי והשיכון

יאיר זנדברג

–

יועץ מנכ"ל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יפתח עשהאל

–

רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יונית אפרתי

–

עו"ס, מנהלת תחום בכיר שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים עינב ניסים בר-נס

–

מפקח ארצי נגישות מתו"ס, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמיר אגמון

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודה כתב

–

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ויו"ר ארגון הקבלנים במחוז ת"א והמרכז נעמי מורביה

–

יו"ר, מטה מאבק הנכים בישראל, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות יגאל אהרוני

–

מנכ"ל בפועל, חברת עמידר, חברות משכנות

יהודה כהן

–

מנכ"ל, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה לורן פורים

–

מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

משתתפים (באמצעים מקוונים):

אוהד עיני

–

השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים

רותי גולדנברג

–

מנכ"ל, שקמונה, חברות משכנות

ארז שני

–

סמנכ"ל בכיר, חברת עמיגור, חברות משכנות

רחל אלרואי

–

סמנכ"ל אכלוס, עמיגור, חברות משכנות

משה בן סירה

–

מנכ"ל, אזורים, חברות משכנות

מילכה כרמל

–

ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי

סימון (שימי) אדזיאשוילי

–

חבר הנהלת התאחדות יועצי מימון לדיור (משכנתאות)

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

<< נושא >> דיווח שר הבינוי והשיכון על פעילות משרדו << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צוהריים טובים. ועדת הכלכלה ממשיכה ברצף הדיונים שלה השבוע. בטרם נצלול לדיון שלשמו התכנסנו, ובו הצגת משרד הבינוי והשיכון את תוכנית העבודה שלו, כפי שהחוק מחייב כל משרד ממשלתי לבוא לכנסת ולוועדות הספציפיות ולדווח על תוכנית העבודה שלו, עיקר הדיון היום הזה יוקדש להצגה שיטתית של המנכ"ל והשר ולשאלות העמקה והבהרה של חברי כנסת ודגשים שלהם.

היום הזה בכנסת הוא יום מיוחד בהיבטים רבים וחשוב שכל ועדה תתייחס לימים המיוחדים בכנסת ולחשיבותם. היום הוזכרו בכנסת שלושה ימים מיוחדים:

הדבר הראשון שמצוין היום בכנסת הוא בהתייחס לאלימות נגד נשים, אלימות גואה, אלימות קשה ונוקבת. נחשפנו בשנה האחרונה למקרים קשים מאוד. יש עבודה אדירה של החברה האזרחית וארגוני המגזר השלישי, ואני שמח שמשרד הרווחה הקצה יותר משאבים בתחום הזה. אבל האלימות נגד נשים היא לא נחלת משרד אחד אלא היא עבודה בין-משרדית של משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה ומשרד החינוך ומשרד הכלכלה ועוד ועוד משרדים, כדי לעזור בשיקום של אנשים שנפגעו. תרומתנו הקטנה לנושא הזה הייתה ההתעקשות שלנו בתקציב המדינה, שלי, לתקצב את החדרים האקוטיים, אותם חדרים שמאפשרים קבלה מכבדת ומקצועית שמאפשרת את היכולת אחר כך לפעול משפטית נגד הפוגעים. החדרים האקוטיים מופעלים בבתי חולים. חלק מבתי החולים בישראל היו ללא חדרים אקוטיים ובמאבק שלנו תקצבנו את הנושא הזה. נעקוב אחר המצב, שבכל הארץ בנגישות וזמינות יהיו חדרים אקוטיים לטיפול חירום בנפגעות תקיפה מינית.

הדבר השני שמצוין היום בכנסת הוא יום הוקרה לפצועי ונכי צה"ל. בנושא הזה עסקתי גם כחבר כנסת בוועדת הכספים בכנסת כשקידמנו, וגם שנה שלמה כשר במשרד הביטחון, הייתה לי הזכות להניע את התפיסה ואת הרפורמה של נפש אחת, והרפורמה הזאת מתממשת בימים אלה, לאור אישור התקציב, בהיקף של קרוב למיליארד שקל. אני מברך את הנכים ואת פצועי צה"ל ואני גאה בהם. זה לא רק בצד של הקשיים וההתמודדות, אני גאה בהם ובמשפחות, הם גיבורי ישראל. מדינת ישראל ידעה לרומם ולהוקיר באופן סדור על בסיס שנתי את חללי מערכות ישראל ביום הזיכרון. אני שמח שהעיר ירוחם וילדי ירוחם בסניף בני עקיבא והנהגת הסניף, ואליעד אברקי מנהל המחוז, יזמו את יום ההוקרה לפצועי צה"ל בכ"ט בנובמבר, שנבחר כיום שהוא בשורה לציונות ולהקמת המדינה, יום הכרזת האו"ם, והיום הזה אושר במועצה המקומית ירוחם, אושר בעיריית באר שבע ובעוד עיריות בנגב, הגיע כהצעת חוק לכנסת ונחקק כיום ההוקרה לפצועי צה"ל. הם הגיבורים שלנו. אנחנו צריכים לעשות למענם ולמען נפגעי הטראומה את כל מה שדרוש, אבל הדבר הבסיסי הוא לדעת את תרומתם, והם חיים בקרבנו, ולהנחיל לדורות הבאים את מורשתם ואת הסיפור של כל אחד מהם ותרומתו למדינת ישראל.

הדבר השלישי שקורה בכנסת היום הוא יום הנגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מיוחדות. נכחנו בפתיחת סדר היום, אבל גם קיימנו דיון חשוב ונוקב של ועדת הכלכלה על מצב הנגישות בתחבורה הציבורית בישראל. הוועדה הזאת בחוק ההסדרים דאגה לא לאשר חוק ללא התייחסות מפורשת לנגישות, אבל זה טיפה בים. שמענו על בעיות באוטובוסים, ברכבות, במוניות, בעיות של תשתית, בעיות של הדרכת נהגים, בעיות של התייחסות. הוועדה תעקוב אחר הנושא הזה.

אלה שלושה נושאים חשובים שמודגשים היום והיה חשוב לפתוח בהם.

אנחנו שמחים לארח את שר הבינוי והשיכון ואת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לדיון שמתחייב בחוק, שבו המשרדים המפוקחים בוועדת הכלכלה מדווחים לוועדה על עבודתם, על התוכנית השנתית ועל הדגשים שלהם. זאת גם הזדמנות לחברי הכנסת להציג את הסוגיות העולות מן השטח ולחדד, ואפילו להשפיע על תוכנית העבודה של משרדי הממשלה. לא תמיד כל משרדי הממשלה קשובים אבל בסוף אנחנו נדאג שכולם יהיו קשובים לוועדה הזאת.

שלחנו שאלות עקרוניות, שבהן ביקשנו למקד אתכם, שר הבינוי והשיכון והמנכ"ל. אם הייתי בוחר ארבע כותרות כלליות: 1) דיור בר-השגה בישראל, איך זוג צעיר יוכל לקנות דירה, יוקר הדיור והמשמעות שלו; 2) מצב הדיור הציבורי, דעיכתו במספרים, מצב התחזוקה, סוגיות משנה כמו הפינויים, והגענו דווקא להסכמה יפה כיצד לטפל בסוגיית הפינויים; 3) בתוך זה גם אנשים עם צרכים מיוחדים, איך הם יגיעו לדירה, כמה דירות צמודות קרקע קיימות, אילו רעיונות יש בנושא; 4) המרקם הוותיק, אותה התחדשות עירונית, ואם אין התחדשות עירונית אז לפחות שהבלוק ייראה טוב, שיהיה מתוחזק, שיהיה בו אור, שיהיה נקי, שתהיה גינה קהילתית. עשינו את זה בערים שלנו, מי שהיה פה בתחום המוניציפלי, אבל זה חובתה של הממשלה, לא רק לבנות בתים חדשים אלא ללכת למרקם הוותיק.

שאלנו את השאלות הבאות את השרים ואת המנכ"ל: תוכנית המשרד להוזלת מחיר הדיור בישראל; הצגת התוצאות של תוכנית מחיר למשתכן, מחיר מטרה ומחיר מופחת, וגם למה סגרו תוכניות כאלה ומה בכוונת המשרד לקדם בתוכניות האלה; הצגת תוכניות מפורטת לצמיחת הדיור הציבורי, שם אנחנו במשבר; התקדמות בתהליכי החקיקה לטיפול בסוגיית הפינויים – עשינו את זה בהסכמה – והתייחסות לבן ממשיך – הסעיף הזה דווקא התקדם; השקעות בשיקום שכונות פיזי וחברתי במבט רב-שנתי – זה נושא שצריך להתחדש אבל אסור לשכוח את המרקם הוותיק; הצגת תוכנית להתחדשות עירונית בפריפריה, שם אין כדאיות כלכלית אבל עדיין ראוי לייצר מנועי צמיחה לפריפריה ולנצל אדמה קיימת בתוך הערים לפני שפורצים החוצה; התייחסות לנושא הטיפול במבנים מסוכנים בישראל – הנושא הזה חם, אוכלוסיות מוחלשות נאלצות לפנות את הבית, אין להן כתובת, הן לא יודעות מי בנה את הבית, לא יודעות את מי לתבוע, אין להן עורך דין, הן נשארות חסרות כול, בלי בית ובלי פתרון; והתייחסות לנושא התוכנית הגדולה, שלא מדוברת הרבה, של סיוע בשכר דירה, שיש בה מיליארדים וצריך להפוך אותה לדיור בר-השגה במקום להמשיך לממן את המגזר הפרטי בסיוע בשכר דירה, כשהמשכיר יודע שאותו אדם מוחלש מקבל 1,000 או 2,000 שקל מן המדינה אז הוא כבר מכניס לו לשכר הדירה עוד 1,000 שקל ובעצם לא עשינו הרבה ובזבזנו מיליארדים.

צורת העבודה היא כזאת: ב-20 דקות הללו לא תהיה הפרעה והמנכ"ל והשר ידברו. אף אחד לא יפריע, לא יהיו שאלות הבהרה, לא שום דבר. את זה אני אומר לחברי מקלב, שהוא ידידי הטוב.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה כבר יודע מה יושב עליי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה יודע את זה. אתה תהיה ראשון הדוברים. אבל במשך 20 דקות תהיה פה דממה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני מבטיח לחבר הכנסת מקלב שאני לא אברח ואשאר פה לשמוע אותו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

במשך 20 דקות נשמע את השר ואת המנכ"ל. אחרי כן יהיו שאלות הבהרה על ידי חברי הכנסת. אם נוכל להתפנות ולאפשר לעוד גופים להעיר ולשאול, נעשה את זה, אבל עיקר הדיון היום הוא דיווח של הממשלה לכנסת ולכן חברי הכנסת פה הם המרכזיים בדיון הזה. אתם יודעים שבדיונים אחרים אני מאפשר גם לאנשי החברה האזרחית ולנציגי ציבור להתייחס. אם נצליח, נעשה את זה, אבל עיקר הדיון היום הוא דיווח לכנסת. אנחנו נשתדל לייצג את הציבור בשאלות שלנו ובדברים שאנחנו מעלים.

השר, בבקשה.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

כבוד היושב-ראש, סליחה, הגענו מן השפלה כדי להשמיע את דעתנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני יודע. מר כתב, שהוא יזם ובנה בירוחם, הוכיח שאפשר לבנות בתים חדשים. לא בנו במשך 30 שנים בתים בירוחם. הממשלה בנתה ב-1991. מתי בנית? ב-2014. הוא בעצם מהראשונים שאמרו שאפשר לבנות בית בירוחם ולמכור אותו, בית יפה וטוב, ולא במחירים מופקעים. אם תשים מיליון שקל יהיה לך עודף. בסדר, כתב, הנה תראה, אמרתי את הכול. עכשיו אנחנו ממוקדים בשר, במנכ"ל ובחברי הכנסת. אני מקווה, אם כולנו נהיה תמציתיים נוכל לתת לעוד אנשים להגיד כמה דברים.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

בעזרת השם נעשה ונצליח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בבקשה, השר.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.

אתחיל את ההצגה שלנו, שהיא בגדול הולכת בעקבות המתווה שהתווית כאן, של ארבעת הבלוקים הגדולים, ובתוכם אנחנו ניכנס לפירוט, וכמובן אחר כך אם יהיו שאלות פרטניות אנחנו נעמיק בהן בהמשך הדיון.

ללא ספק הנושא הראשון, שגם אתם מיקדתם אותו כראשון, הוא הסוגיה של משבר הדיור, או מחירי הדיור הכולל שקיים היום במדינת ישראל, כאשר ברור שהתשובה המרכזית לנושא הזה קודם כול נמצאת בתחום של הגדלת ההיצע. הסיבה למשבר, בנוסף לסיבות עולמיות שיש – אגב המשבר הוא לא רק אצלנו, עליית מחירי הדיור היא כמעט בכל מדינות ה-OECD, אצלנו דווקא פחות מאשר ברוב מדינות ה-OECD – ואצלנו גם נוספה סיבה נוספת שאתם רואים בגרף שלפניכם את המשמעות שלה.

אתם רואים בגרף שני מדדים, שהם בין המדדים המרכזיים של תחום ההיצע, זה השיווקים והעסקאות על פני השנים. אתם יכולים לראות את הקפיצה שהייתה בשיווקים ולאחר מכן בהדרגה גם במספר העסקאות בשנים 2016–2018, אלה שנות השיא בפעילות של השר משה כחלון כשר האוצר. רואים את זה בצורה ברורה מאוד בגרף הזה. אי אפשר לקחת ממנו את המאמץ המרוכז שהוא עשה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נדיר ששר אחד יש לו הכרת הטוב לשר אחר. כחלון זכור לטוב. הוא לא ניצח את הנושא אבל הוא התאבד עליו והיו לו גם הצלחות, במיוחד כל אותם אלפים שזכו לבית במחיר למשתכן.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> רואים פה את המספרים קודם כול בתחום ההיצע. ברור מתי נעשתה הקפיצה, ברור מתי היא התחילה לדעוך, הדברים ברורים מאוד. אפרופו, תמיד שואלים אותנו האם שיווקים ישפיעו על מחירי הדיור. אנחנו גם יודעים מה קרה לקראת סוף התקופה של משה כחלון, באמת נבלמה העלייה של מחירי הדיור, והיא התפרצה מחדש עכשיו.

מה הסיבה להתפרצות שיש עכשיו? תסתכלו מה קרה בשנים 2019 ו-2020. אתם רואים שיש ירידה דרמטית בכמות השיווקים. למשל אם תשווה את שנת 2018 לשנת 2020 זה ירידה ב-20,000, מ-70,000 ל-50,000, שמדברת בעד עצמה, ירידה דרמטית בכמות העסקאות – יש פה קצת פחות מ-50,000 בשנת השיא, ב-2017, וסביב 25,000 עסקאות בשנת 2020. אתם רואים את הדרמה שהייתה פה, זה ירידה כמעט בחצי. לכן כל מי ששואל את עצמו למה השנה הייתה עלייה חדה במחירי הדיור, הגרף הזה הוא התשובה הכי פשוטה: כשמשווקים פחות וכאשר כתוצאה מזה יש פחות עסקאות, ואם היינו שמים פה התחלות בנייה הייתם רואים את זה גם בצורה מאוד חדה וברורה, אז יש פחות דירות, אז כמובן המחיר עולה בצורה דרמטית.

הסיבות לכך – על זה אני רוצה להגיד משפט כי אז יהיה ברור אחר כך מה אנחנו עושים – הן, בין השאר, אתם זוכרים מה היה כאן בשנים 2019–2020, חברי יושב-ראש הוועדה זוכר את זה, שנינו היינו חברים באותה ממשלה – הייתה ממשלה שלא אישרה את תקציב המדינה ובמשך שנתיים המדינה נשארה ללא תקציב. המשמעות של זה היא שהמדינה נשארה בלי תשתיות תומכות בנייה, לא הייתה תוכנית חומש בתוקף בתחום התחבורה, לא הייתה תוכנית חומש בתחום החינוך. המשמעות של זה היא ששכונות חדשות שהיו מוקמות בערים השונות במדינת ישראל מצאו את עצמן ללא כיתות וללא כבישים שהובטחו להן. התגובה המידית של ראשי הערים הייתה: אם זה כך ואם המדינה לא יודעת לעמוד במה שהיא מבטיחה, אנחנו לא נשווק היום. הרבה ראשי ערים קיבלו החלטה לעשות ברקס חזק מאוד על נושא השיווקים. אתם רואים את הירידה הדרמטית שמיד מתחילה בשיווקים, ואני לא מאשים את אותם ראשי ערים, אני יכול להבין אותם. בסוף הם נשארו עם תושבים בלי פתרונות, כאשר הם בנו על כך שהמדינה תביא להם את הפתרונות והם היו צריכים להמציא פתרונות יש מאין.

מול זה אתם רואים מה קורה בשנת 2021, ועוד לא הגענו לסוף השנה. זה העמודה האחרונה בגרף. אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, שימו לב לגרף הזה, הוא מדבר בעד עצמו. השבוע נחצה את הרף של 90,000 שיווקים. אם דיברנו על ירידה דרמטית מהשיא של כחלון, 70,000, ל-50,000 בשנה שעברה שהייתה בלי תקציב, פה אנחנו מדברים על עלייה של 20,000 מעל השיא של כחלון ועלייה של 40,000 מעל מה שהיה בשנה שעברה. עד סוף השנה אני מקווה מאוד שנתקרב אפילו ליעד של 100,000 שיווקים. המשמעות של זה היא הכפלת המספר של השנה שעברה. זה קצב גידול שלא קרה באף שנה עד עכשיו, אף פעם העמודות האלה לא הכפילו את עצמן בתוך שנה אחת. רואים את זה גם בשיווקים וגם בעסקאות, כבר עכשיו. מספר העסקאות השנה כבר חצה את הרף של פי שניים משנה שעברה, הכפלה תוך שנה אחת. בפועל נגיע בעסקאות להערכתי, אני מקווה מאוד, ליעד קרוב ל-60,000, שזה יותר מהכפלה של מה שהיה בשנה שעברה, ובשיווקים נגיע ל-95,000–100,000 יחידות משווקות השנה.

עוד הערה אחת, אדוני היושב-ראש. אין לנו את זה פה לדעתי בגרף אבל אם היינו שמים את התפלגות השיווקים האלה במהלך השנה היית רואה שכמעט כולם הם במחצית השנה האחרונה, כי בחצי הראשון של השנה היינו עדיין בלי תקציב, באי-בהירות ממשלית. ברגע שהוקמה הממשלה פתאום רואים שזה מתחיל לעלות, וכאשר אושר תקציב בממשלה, אחרי חודש אוגוסט פתאום רואים קפיצה דרמטית שמביאה אותנו למספרים האלה.

איך המנגנון הזה עובד? פשוט מאוד: ברגע שהממשלה בתקציב שלה שמה כסף – עוד לפני מה שקרה אצלנו, אתם תראו את התוספות אצלנו, אבל לפני שמדברים על משרד הבינוי והשיכון – קודם כול שמה כסף לתוכניות חומש, גם בתחום החינוך וגם בתחום התחבורה, קבעה אחוזים מתוך תוכניות החומש הללו שישמשו לטובת תשתיות של בנייה חדשה, זה נתן לנו כלים לכתת רגליים מראש עיר לראש עיר, גם למנכ"ל המשרד, גם למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל וגם כמובן לי כשר, ולהתחיל לפתור חסמים. ראש עיר אחד אחרי השני שחררו שיווקים. המספר שאתם רואים כאן והקפיצה הדרמטית הזאת לא נולדו מעצמם. בלי שיתוף פעולה עם השלטון המקומי לא היינו יכולים להגיע לזה. זה כמובן מלמד על רמת אמון גבוהה שהשלטון המקומי נותן למהלכים שעשתה פה הממשלה כי הוא השתכנע שהמציאות שהיה בה בעבר, כשהוא נשאר לבד להתמודד עם השכונות החדשות בלי כל מה שהובטח לו, לא חוזרת. לכן ראש עיר אחד אחרי השני שחררו שיווקים. זה הרבה עבודת שכנוע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בין-ממשלתי, חייבת להיות ראייה כוללת.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> בוודאי, הפתרונות הם לא אצלנו, חלקם הגדול, הם במשרד התחבורה, הם במשרד החינוך, הם במשרד האוצר כמובן. זה מחייב אותנו לדבר עם אותן ערים.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

אל תשכח את משרד הפנים, כבוד השר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כתב, לא להעיר הערות ביניים.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

כתב הוא משלנו, זה בסדר...

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מעדיף שגם הוא לא יעיר הערות ביניים.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> זה מה שנקרא הערה מוזמנת... תיכף תראו בשקף הבא ואז אדבר גם על משרד הפנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הראייה הכוללת הזאת הייתה כל כך חסרה כי באמת אומרים לראשי הערים: תבנו בית, ובית זה הוצאה, כי הארנונה שלו לא מכסה את התלמידים ואת הרווחה ואת העלויות. הגישה שאיתה אתה נכנס היא הנכונה. האמון שייווצר מול ראשי הרשויות המקומיות הוא תנאי להרחבת השיווק.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> זה גם מחייב אותנו הרבה כי ראשי הרשויות המקומיות התחילו לשחרר ואז כשהתחילו להיווצר חסמים חדשים הם באים אלינו, ובצדק, ואומרים: תעזרו לנו מול משרד החינוך, תעזרו לנו מול משרד האוצר, תעזרו לנו מול המשרדים האחרים הרלוונטיים, למשל משרד התחבורה. אנחנו רואים בזה חלק מתפקידנו, הגם שהוא לא בתחום אחריות ישירה שלנו. אם אנחנו רוצים דירות ושיווקים, בסוף אין מה לעשות, אנחנו חוד החנית והייצוג של הרשויות במאבקים האלה, כי בלי זה ובלי שיתוף פעולה עם השלטון המקומי זה לא ילך.

נעבור לשקף הבא. זאת התוכנית הלאומית לדיור שגיבשנו אותה, שלושה שרים ביחד, אפרופו מה שהוזכר כאן: שרת הפנים, כי אי אפשר בלי תכנון, יש לה תפקיד מרכזי מאוד כאן, אנוכי כשר הבינוי והשיכון ושר האוצר. אגב גם כאן, דיברת על שיתוף הפעולה, לא תמיד בתחום הזה ובשוק הזה היה שיתוף פעולה בצמתים האלה וזה מה שהביא את כחלון בזמנו לדרוש את כל הכלים למקום אחד, כדי למנוע חילוקי דעות. כידוע בממשלה הזאת זה עובד אחרת. אבל מתברר שגם בלי ריכוז הכול בידי אדם אחד, כשיש שרים שיודעים לשתף פעולה האחד עם השני, להיכנס לחדר, לבנות תוכנית משותפת, להסכים על צעדים משותפים, לעזור אחד לשני עם מידה רבה של אמון, בסוף אפשר לעבוד כאילו זה אצל אדם אחד. עד היום כל ניסיון להכניס טריז במשולש הזה ולהביא אותנו לחילוקי דעות ולסכסוכים לא צלח. אנחנו עובדים ביחד בצורה מסונכרנת מאוד. זה הזדמנות טובה להודות גם לשרת הפנים וגם לשר האוצר על רמה גבוהה מאוד של שיתוף פעולה, שבלעדיהם השקף הקודם שראיתם על כמות השיווקים לא היה קורה.

מדובר על יעדים לארבע שנים קדימה. היעדים האלה מתכתבים האחד עם השני.

נתחיל עם התכנון – 500,000 יחידות דיור מתוכננות. זה הכרחי כדי שנוכל לעמוד בכל היעדים האלה. אם לא נמלא את המלאי התכנוני לא נוכל להתקדם. לצורך זה גם הארכנו את חוק הוותמ"ל. זה אחד הדברים הראשונים שהממשלה הזאת עשתה, לתת למערכת התכנון מחדש את הכלי הזה של ותמ"ל, כי בתקופה שהוותמ"ל לא עבד ראינו ירידה דרסטית בקצב התכנון, ממש דרמטית. אגב, לא רק בגלל שלא היה ותמ"ל אלא, באופן מעניין, גם ועדות מחוזיות התחילו לעבוד לאט יותר כאשר נעלמה התחרות מול הוותמ"ל. לכן היום אנחנו רואים שהוותמ"ל חוזר ואנחנו מקווים שזה יתמרץ שוב את הוועדות המחוזיות להגביר את קצב התכנון. היעד הזה הוא קריטי, הוא התחלה של הכול, הוא תחילת הפירמידה. אם לא יהיו 500,000 יחידות דיור חדשות מתוכננות לא נוכל לעשות כל מה ששמנו פה על השקף.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה ההבדל בין שיווקי קרקע ועסקאות?

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תיכף אדבר על זה.

300,000 הוא היעד שלנו לשיווקי קרקע מדינה. זה לא כולל קרקע פרטית, לא כולל התחדשות עירונית, לא כולל עוד הרבה דברים אחרים שתיכף אזכיר. אלה השיווקים. זה מתכתב עם הגרף הראשון. 300,000 בארבע שנים, זה אומר יעד ממוצע של 75,000 בשנה. שימו לב איפה אנחנו השנה, אנחנו כנראה ב-100,000. אני לא יודע אם כל השנים יהיו כאלה מוצלחות כמו השנה הזאת, כי באמת נכנסנו פה אחרי תקופה של המתנה והצלחנו לחלץ הרבה פקקים והרבה חסמים, אני לא יכול להתחייב פה שנדע לעמוד באותו קצב כי בסוף החסמים משתחררים ואז מגיעים לקצב טבעי. אבל עדיין כשקבענו את המספר הזה – אגב, הוא מופיע בקווי היסוד של הממשלה. אדוני היושב-ראש, כולם צחקו לי בפנים, אמרו: 300,000? אין מצב, זה לא המספרים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אשמח לצחוק אתך ביחד עליהם בעוד שנה–שנתיים, כשבכל שנה תעשה מעל 75,000.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אתה רואה כבר מה המציאות השנה. אמרו לנו שבשיא של כחלון היו 70,000, ו-70,000 כפול ארבע זה 280,000, אז איך אתם תגיעו ל-300,000? ולכחלון היו כל הכלים ביד והוא היה שר האוצר אז הוא לא חסך כסף, וזה לא מיד בא, לא בשנה הראשונה. איך אתם תגיעו ל-300,000 בארבע שנים? כאמור השנה כבר הגענו ל-100,000. היעד הזה הוא בר-השגה לחלוטין.

הלכנו על הערכה שמרנית יחסית של הפער בין השיווקים לעסקאות כי לא כל שיווק תופס, לפעמים אין קבלנים או יזמים שמגישים, לפעמים יש כל מיני בעיות של התניות תכנוניות שלא מאפשרות להתקדם, לפעמים יש בעיות טכניות או בירוקרטיות ואז השיווקים נופלים. כפי שאתה רואה כאן, היינו מאוד מאוד צנועים. אמרנו: מ-300,000 שיווקים ייווצרו 180,000 עסקאות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בקרקע שנרכשה, ועל זה יתווסף.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> זה באדמות מדינה. תיכף נדבר על מה שיתווסף.

אנחנו מדברים על כך שכבר השנה נגיע כנראה ליעד של 60,000 עסקאות. כלומר אם נמשיך באותו קצב נכסה יעד של ארבע שנים בשלוש שנים. מדובר כאן על הערכה שמרנית יחסית. אני מאמין שנגיע להרבה יותר מ-180,000 עסקאות. במצב הנוכחי בשוק גם הפערים בין שיווק לעסקה הרבה יותר קטנים. אם פעם היו הרבה שיווקים שלא נתפסו, היום רוב מוחלט של השיווקים נתפסים. מן הבחינה הזאת אני צופה שהמספר בפועל יהיה הרבה יותר גדול ממה שמופיע כאן.

ומכאן נעבור למספר האחרון, שהוא המספר הקריטי, של התחלות בנייה. למה יש פער בין העסקאות להתחלות בנייה? פשוט מאוד: כי התחלות בנייה כוללות גם קרקעות פרטיות, כוללות גם התחדשות עירונית, שתיכף נדבר עליה, היא אחד מן היעדים המשמעותיים שלנו, והן כוללות את כל נושא המגזר הכפרי. לכן במצטבר כשאנחנו מדברים על הכול ביחד, אנחנו מאמינים שניתן להגיע בארבע השנים הקרובות ל-280,000 התחלות בנייה.

זה ארבע פינות יסוד של התוכנית הלאומית בתחום הדיור, שאמורות לתת מענה לסוגיית היצע הדיור והגדלה משמעותית של כמות הדירות במדינת ישראל, כדי להתמודד עם עליית המחירים.

תמיד שואלים אותי מתי זה ישפיע על עליית המחירים – אין לי תשובה ברורה. למה? אם יחכו עד שהדירות האלה ייבנו בפועל אז זה כמובן תהליך שלוקח זמן. התחלות הבנייה של היום זה השיווקים של אתמול. לשיווקים שלנו היום ייקח זמן עד שיהפכו להתחלות בנייה. יש תהליך הוצאת היתרים ברשויות מקומיות, שהוא מורכב וצריך לראות דרכים איך מצמצמים שם את לוחות הזמנים. יש הרבה תחנות בדרך.

הרבה פעמים השוק מגיב מתוך צפי. כשהוא מבין שהולכת להיות פה כמות גדולה של יחידות דיור והוא מבין שאנחנו רציניים, וב-100,000 שיווקים השנה אני חושב שהוכחנו עד כמה אנחנו רציניים כי אף אחד לא האמין שנצליח להגיע למספרים האלה, אז הרבה פעמים זה מביא את השוק כבר להגיב למציאות החדשה, כי הוא מבין שלשם הולכים. לכן זה יכול לעבוד מהר, זה יכול לעבוד לאט יותר. בסופו של דבר זאת הדרך היחידה שיש, אין דרך אחרת, וצריך לצאת לדרך הזאת, אחרת אנחנו רק נעמיק את המשבר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הרי כמות ההיצע משפיעה על הביקוש. בהיצע, ואפילו אם יש כמעט היצף, לכאורה המחירים יורדים אוטומטית. אבל בנדל"ן למדנו שבתים יכולים להירכש להשקעה, וגם זה תלוי בסוג הבתים שנרכשים ובגודלם ומי יכול לקנות אותם. ואז לא מספיק להגיד נעשה כך וכך שיווקים אלא באיזו דרך נוודא שחלק מן השיווקים ייועדו לזוגות צעירים. אני מסכים אתך שהכמות משפיעה על המחיר אבל לבדה היא לא תשפיע.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני מסכים אתך לחלוטין. עוד כמה שקפים נגיע לעניין של דירות בהישג-יד לזוגות צעירים, נוכל לראות שם התייחסות ישירה לשאלה שאתה שאלת.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

עוד נושא שצריך להתייחס אליו, שבסוף מחירי הדיור מושפעים גם מתשומות הבנייה. בשנה הזאת, כשמחיר הברזל עולה ומחיר המתכת עולה ומחיר כל החומרים עולה, ובמיוחד כל מה שמיובא לארץ, זה לא תלוי בנו ולכן גם ככל שנציף את השוק צריך לדעת שאם מחיר הברזל עולה בשנה אחת ב-160% יש לזה השפעה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה לתת לכם לסיים הצגה סדורה כי יש לנו שאלות ספציפיות.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לגבי ההשקעה – אנחנו מטפלים גם בזה, למרות שפה הכלים הם יותר בידי משרד האוצר, אבל כאמור אנחנו עובדים בצורה מסונכרנת ביחד. זו ההזדמנות להודות לכנסת על תרומתה למאבק הזה, כי רק במהלך הלילה האחרון והיום ב-9 בבוקר הכנסת סיימה את אחד מן המהלכים החשובים בתחום הזה, והוא העברת חוק מס רכישה שאמור לצנן טיפה את חלקם של המשקיעים בשוק. אנחנו רוצים שקודם כול מי שיהיו בשוק הזה של הרכישה זה הזוגות הצעירים שחסרה להם דירה, או משפרי דיור שמחליפים דירה בדירה, ולאו דווקא דירות להשקעה.

השקף הבא נותן לכם התרשמות על כמה נושאים מרכזיים של תקציבי משרד הבינוי והשיכון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השר, הקצינו 20 דקות והפרענו לך, בטח גנבנו לך 2–3 דקות, אבל אני לא רואה שאתם תעמדו ב-20 דקות. תנסו להאיץ את הדברים. בטח למנכ"ל גם יהיו תוספות.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> ננסה לעמוד בזמנים וגם בחלק מן הנושאים נשאיר לכם לשאול שאלות ותהיה לנו אפשרות להשלים.

בשקף הזה אתם רואים את התוספות – זה למעשה התמונה התקציבית של שנתיים בתקציב הדו-שנתי האחרון לשנים 2017–2018, מול התמונה התקציבית בסיכומים התקציביים של 2021–2022 בכמה נושאים מרכזיים. גם אם מסתכלים על התקציבים שבאו לסייע לנושא של בנייה חדשה, אתם רואים 920 מיליון שקל מול 1.354 מיליארד שקל; גם בנושאים של התחדשות עירונית, שכאן אתם רואים קפיצה גדולה – עוד נחזור לזה ובטח נעמיק בדיון היום; גם בנושאים של רכש דירות לדיור ציבורי ובנייה של יחידות דיור לקשישים בדיור ציבורי, מה שנקרא בתי גיל זהב; גם בסוגיה של תחזוקת דיור ציבורי וסיוע בדיור. אתם רואים את הפרמטרים האלה. כאמור, זו שוב הזדמנות להודות לשר האוצר על הנכונות שלו לשיתוף פעולה. בלעדיו לא היינו מגיעים לתמונה תקציבית כזאת.

השקף הבא עוסק במטרות המשרד. אפשר לדלג כי היושב-ראש ניסח אותן בשאלות שהוא שאל אותנו ומיקד מה אתם רוצים לשמוע. זה בדיוק, אולי בלשון קצת אחרת, היעדים שרשומים כאן. לכן אפשר לעבור כבר לשקף הבא.

המשרד בנוי משני מרכיבים בסיסיים: הבנייה החדשה, שזה משרד הבינוי, ונושא השיכון, שזה הדיור הציבורי וסיוע בשכר דירה. לכן גם חילקנו כך את ההצגה.

אתם רואים כאן את הפעולות המרכזיות שלנו בשנתיים הקרובות בתחום הבנייה החדשה: קידום חדשנות ותיעוש בענף הבנייה – זה מה שאמור בעתיד לזרז מאוד את קצב הבנייה; ייעול וקיצור תהליכי הקמה של שכונות מגורים; הגדלת היצע יחידות הדיור המשווקות; הגדלת היקף שיווקי יחידות דיור בתוכניות למגורים בהישג-יד – תיכף נדבר על זה, זה ראוי להעמקה כי גם מיקדתם שם את השאלה; הגדלת היצע הדירות בשוק השכירות המוסדית; ושיפור ההגנה על רוכשי דירות, שזה פעילות חדשה שאנחנו עובדים עליה כרגע. יש נושא שלם של מי מגן, איך מגנים על זכויות של מי שרוכש דירה. אנחנו מנסים לבנות זרוע משמעותית בתוך המשרד שתיקח על עצמה הובלה במסגרת החקיקה הקיימת וגם תפעל לשדרוג של החקיקה במדינת ישראל כדי להגן על רוכשי הדירות.

השקף הבא הוא התשובה לאחת מן השאלות המרכזיות שאתה שאלת, איך אנחנו עוזרים לזוג צעיר כבר היום לקנות דירה, לפני שכל הפעולות האלה בתחום ההיצע ישפיעו על מחיר הדיור.

שאלת אותנו על גורלן של התוכניות השונות, של התוכניות מחיר למשתכן ומחיר מופחת ומה קורה היום. התוכנית מחיר למשתכן, שאותה קידם השר כחלון, אכן נתנה מענה משמעותי להרבה מאוד זוגות צעירים, אך היו בה גם שאלות ובעיות, כמו בכל תוכנית. אני לא מכיר שום מהלך שלא תהיה עליו ביקורת ושלא יהיו נושאים שיצוצו שלא חשבו עליהם מלכתחילה. אני מניח שגם בדברים שאנחנו מציעים לעתיד תהיה ביקורת ויהיו דברים שלא חשבנו עליהם, זה מטבעם של דברים. אבל בגדול התוכנית מחיר למשתכן כן נתנה מענה חשוב להרבה זוגות צעירים במדינת ישראל. לצערי התוכנית הזאת נעצרה כאשר כחלון עזב את משרד האוצר והיא הוחלפה בתוכנית מחיר מופחת, שנתנה מענה כמעט אך ורק בפריפריה. לפי כללי התוכנית היה מספר קטן מאוד של יחידות דיור לשיווק במחיר מופחת במרכז הארץ ולכן בפריפריה המענה נשאר, למרות שהוא היה בגרף של סיוע הולך ויורד משנה לשנה, בהחלטת ממשלה שבטייס אוטומטי הייתה צריכה להקטין את כמות הסיוע, אבל במרכז הארץ הוא נעלם כמעט כליל. לכן בשנתיים האחרונות כל מה שהיה הוא רק שרידים של מחיר למשתכן שעוד לא שווקו ובהדרגה המשיכו להיות משווקים, אבל לא הייתה הגדלה משמעותית של הפעילות.

כאשר נכנסנו לתפקידנו היה ברור לנו, גם לי וגם למנכ"ל, שחייבים לשנות פה את המשוואה, במיוחד לאור העלייה החדה במחירי הדיור. הרי המדינה מרוויחה הון עתק על שיווק הקרקעות ואז יש מצב אבסורדי. הרי השוק הזה הוא לא שוק חופשי, המדינה שולטת על התכנון, על שיווק קרקעות, על היתרי בנייה לעובדים זרים, דרך רשויות מקומיות המדינה שולטת על היתרים ליזמים. לכן כמעט הכול פה מנוהל בידי המדינה. כאשר מי נהנה ממחסור בהיצע? המדינה, כי מחיר הקרקעות עולה. זה מה שקוראים לו בשפה פחות יפה סבסוד בקרקע.

דיברנו קודם לרשות מקרקעי ישראל, שלשמחתי תמכה בעמדתנו, למרות שהיא הגוף שמרוויח את הכסף הזה, ואחר כך הצלחנו לשכנע גם את משרד האוצר, בזכות התערבות אישית של שר האוצר, כי מול אנשי אגף התקציבים היה לא פשוט, שצריך לקבוע תוכנית משמעותית של הנחה, תוך ויתור על הכנסות מן הקרקע. זה מה שאתם רואים כאן.

תוכנית מחיר מטרה קובעת שבין 60%–65% בשיווקים באדמות מדינה, גם בפריפריה וגם במרכז הארץ, יהיו במסגרת התוכנית הזאת. המשמעות היא שעושים שומה לפי הערכים של שנת 2020, קרי: לפני עליית המחירים האחרונה, מכבים את המחיר, מורידים ממנו 20% הנחה עד לגובה של 300,000 שקל. למעשה קבלן מתחייב למכור במחיר הזה, כאשר ההצמדה לא תהיה למדד הבנייה אלא למדד המחירים לצרכן פלוס 1%, כדי לברוח מן העלייה שיכולה להיווצר בגלל עלייה של מדד הבנייה. בפריפריה כדי להגיע להנחות משמעותיות יש גם מענק מיוחד לרוכשי דירות בפריפריה, שהיה גם בעבר. כאן עצרנו את הירידה כי לפי החלטת הממשלה היה צריך להיות מתווה יורד. אנחנו עצרנו אותו בנקודת הזמן של הקיץ הזה כדי שהמענקים לא ירדו אלא יישארו כפי שהיו.

מדובר פה על צעד שהמחיר שלו להכנסות המדינה הוא בין 12 ל-20 מיליארד שקל בשנים הקרובות, זה הוויתור על הספסור על הקרקע. לכן אתם יכולים להבין שהיה לא פשוט לשכנע את אנשי אגף התקציבים ללכת לתוכנית הזאת כי יש כאן ויתור דרמטי על ההכנסות לטובת זוגות צעירים שיוכלו לקנות דירה. גם הפקנו לקחים ממחיר למשתכן, למשל אנחנו לא הלכנו על אזורי יוקרה. חלק מן הביקורת על מחיר למשתכן הייתה שהמדינה נכנסה למימון של מיליון שקל או יותר בהרצליה או בתל אביב. אין לזה צורך. מי שיכול להרשות לעצמו לקנות דירה בצפון תל אביב לא צריך סבסוד מן המדינה של 300,000 שקל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רק הערת ביניים: החזקתי מראש עיריית הרצליה שעשה הרבה מחיר למשתכן, כי זאת גם אמירה חברתית שלו. ייתכן שצריכה להיות דיפרנציאליות בהתייחסות אבל זה שראש עירייה מצליחה, טובה ויציבה כלכלית אומר: אני אפתח את הדלת לזוגות צעירים – זה יפה, אבל אתם צודקים בתפיסה הכוללת.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אם אני צריך לראות איפה אני שם את הכסף של המדינה, וויתור על הכנסות הוא בכל זאת כסף של המדינה, אני מעדיף – מי שיודע לקנות בצפון תל אביב לא צריך אותי, הוא יסתדר גם בלי המדינה ובלי ההנחה הזאת של 300,000 שקל. לעומת זה "התאבדתי" על כך שרוב מוחלט של הרשויות במרכז הארץ יהיו בתוך התוכנית, ועל זה גם היה ויכוח גדול. ציבור הזוגות הצעירים במדינת ישראל צריך פתרונות גם בפריפריה וגם במרכז הארץ, ואכן זה מה שקורה במסגרת התוכנית.

נעבור לשקף הבא. נושא נוסף שקשור לפתרונות של דיור בר-השגה זה דירות להשכרה. אתם רואים כאן את הפעילות של חברת דירה להשכיר, שהיא היום אחד מן הכלים המרכזיים של המדינה לייצר דירות להשכרה לטווח ארוך, כולל גם דירות בהנחה לזכאים לכך. אתם רואים את המספרים, שהייתה עלייה הדרגתית עד 2019 ואז נפילה קשה ב-2020, כחלק מאותה מציאות של היעדר תקציבים. אתם רואים בנתונים של 2021 שחצינו את השיא של 6,000 דירות של דירה להשכיר ששווקו. זו אמירה משמעותית מאוד ודרמטית. בערך כל מה שדירה להשכיר עשתה עד השנה הזאת בין 2013–2020 היא עשתה השנה.

<< דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> בשנת 2020 אנחנו רואים גם השפעה של הקורונה?

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני מניח. גם קורונה וגם היעדר תקציב, יש פה שני דברים.

<< דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> כלומר כחלק מזה אנחנו יכולים לראות את התוצאה של 2021 כהשלמת החסר של מה שלא הספיקו ב-2020.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> חלק, למרות שהקורונה כמעט ולא מפריעה לשיווק. אין היום בעיה - - -

<< דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> ראיתי שהמנכ"ל מהנהן בראשו.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

ההתייחסות העיקרית היא לנושא התקציב. בהיעדר תקציב לשנת 2020 נבלמו חלק מן השיווקים שלא יכלו לקרות. הקורונה פחות השפיעה. יותר השפיע היעדר התקציב בשנה הזאת.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> הקורונה השפיעה על השלמות בנייה והתחלות בנייה, אבל כאן אני מדבר על שיווקים. על השיווקים הקורונה כמעט ולא משפיעה ככזאת, פרט לתקופות של סגר מוחלט שאז גם עובדי המדינה לא עבדו ולא עסקו בשיווק, אבל זה פרקי זמן קצרים ולא משמעותיים.

אתם רואים כאן קפיצת דרך.

הכלי השני לקפיצת דרך בתחום הזה גם הוא נפתח בזכות הכנסת, הרפורמה שחוקקתם בחוק ההסדרים האחרון, שאנחנו הצענו אותה, לעידוד כניסה של גורמים מוסדיים לתחום של השכרה לטווח ארוך. הוא אמור להיות הכלי המשלים לדירה להשכיר כדי לייצר פתרונות בדיור להשכרה לטווח ארוך. אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אני צופה קושי במיוחד במרכז הארץ. למה? כי בפריפריה, בגלל הרבה דירות של מחיר למשתכן, ועכשיו מחיר מטרה, ובאמצע מחיר מופחת שכן פעל בפריפריה, יהיו לא מעט דירות להשכרה בשוק הפרטי. אנשים קנו דירות חדשות, זוגות צעירים, חלקם לא גרים שם, משכירים את הדירות האלה, כי במשך חמש שנים הם לא יכולים למכור, ושוכרים במקום אחר. לכן אני צופה ירידה במחירי השכירות בפריפריה בשנים הקרובות ובמקביל עלייה במרכז הארץ כי הרבה זוגות ישכרו במרכז.

<< דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אתה אומר בעצם - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אורלי, לא. את הגעת באיחור. קבענו את הכללים: אין שאלות, אין הערות, הם מסיימים את ההצגה, לכל חבר כנסת תהיה אפשרות לשאול בצורה סדורה לפי זמן הגעתו, כדי שנצליח אולי לאפשר לעוד שותפים להתבטא בדיון הזה. האם אתה לקראת סיום, השר?

<< דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> מיכאל, אתה רוצה להוציא אותי? אעשה לך עבודה קלה ואני אצא בעצמי, כדי שלא יהיו פה אירועים לא נעימים. עשיתי לך את העבודה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אורלי, לכולם יש הרבה שאלות וכולם מתאפקים.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אנחנו עוברים לתחום השיכון, לפעולות המרכזיות כאן. קודם כול, הגדלת ההיצע של דירות בדיור הציבורי ובבתי גיל זהב. אנחנו מדברים על תקציב של 2.86 מיליארד שקל. הוא מהלך משמעותי. תיכף נראה את המספרים; השקעה בתחזוקה והנגשה של מלאי הדירות הקיים; שיפור ההלימה בין כלי הסיוע בדיור הציבורי לצורכי הזכאים, או במילים פשוטות יותר: הקמת ועדה ציבורית לנושא קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, שתפעל במקביל לצוות החשיבה שלנו בנושא הפינויים. יש כמובן התכתבות בין שני הנושאים האלה; גיבוש מודל שכירות בטוחה, זה שכירות לטווח ארוך כאופציה של דיור ציבורי; כמובן מכרז של הפעלת בתי גיל זהב, שהוא משמעותי מאוד; והוספת פתרונות דיור מתוך המלאי הקיים של דיור ציבורי, למשל השבה של הדירות שהיו בידי השוכרים הציבוריים. דיברנו על זה בהרחבה בדיון אחר שהתקיים כאן בוועדה ולא ארחיב עכשיו.

השקף הבא. לגבי הגדלת מלאי הדיור הציבורי, אתם רואים את התמונה. בשנים 2015–2020 עבור המלאי הזה הוקדשו 1.53 מיליארד שקל והמלאי גדל ב-3,354 יחידות דיור, רובן יחידות של בתי גיל זהב, 2,650 מהן. זו התוכנית שהשר גלנט הוביל בזמנו עם עמיגור.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

מה עם אנשים עם מוגבלות?

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תיכף נדבר גם על זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נעמי, הערתי את ההערה הזאת בפתח דבריי, שתהיה התייחסות גם לנושא אנשים עם מוגבלות ונכים, אבל אני מבקש לאפשר לשר להמשיך.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אני מתנצלת.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> 704 יחידות דיור זה האיגו"ח של חברת עמידר, שכבר הוזכר פה גם בדיונים הקודמים, זה בשש השנים שקדמו, בסיכומים התקציביים שהיו שם. חלקם בביצוע עד עכשיו, חלק מבתי גיל זהב שמופיעים פה אנחנו חונכים השנה ובשנה הבאה, אבל ההקצאות התקציביות נעשו באותן שנים.

בסיכום התקציבי של 2021–2022 אתם רואים, זה שנתיים מול שש שנים, הקצאה של 2.86 מיליארד שקל לטובת הגדלת מלאי פתרונות דיור ציבורי, ובמספרים של יחידות דיור אנחנו מדברים על 4,700 יחידות דיור חדשות, 3,000 בבתי גיל זהב ועוד הסכם נוסף עם עמיגור שאנחנו עובדים עליו עם הסוכנות היהודית כרגע, ו-1,700 דירות ברכש בשוק הפרטי. דיברנו על זה בעבר, לא ארחיב כרגע, אבל אתם רואים את הפרופורציות של ההשקעות בשנתיים הקרובות מול שש השנים שקדמו להן.

נעבור לשקף האחרון ואז נוכל להיכנס לסוגיות הפרטניות שהעליתם, ואם יעלו פה שאלות נשמח להתייחס, גם לעניין בניינים מסוכנים, גם לעניין דירות בנגישות וכולי.

הנושאים המרכזיים בתחום התחדשות עירונית ומרקם ותיק – קודם כול, סוגיה מרכזית שתלווה אותנו במהלך השנה הקרובה, והיא סוגיה לא פשוטה, היא ההתלבטות על הקווים המקבילים בין התחדשות עירונית לבין מה שהיה קרוי פעם שיקום שכונות, כלומר מה עדיף. האם עדיף להיכנס לשכונות הוותיקות ולהוביל התחדשות עירונית, שנותנת מענה בו-זמנית למספר סוגיות: 1) משפרת את רמת הדיור של התושבים, מאפשרת להם לקבל דירות הרבה יותר טובות בסטנדרט המודרני, 2) מאפשרת להגדיל משמעותית את כמות מלאי הדירות, כי בהתחדשות עירונית יש תוספת במימוש זכויות הבנייה, 3) פותרת את הבעיה הביטחונית של ממ"דים, כי בהרבה מאוד בתים ותיקים אין פתרון נכון למיגון, 4) באזורים הרלוונטיים נותנת פתרון גם לחיזוק המבנים בגלל סכנה מרעש אדמה אפשרי.

ההתלבטות פה פשוטה מאוד: האם להשקיע בכל אחד מן הנושאים האלה בנפרד, כלומר ללכת לשכונות ותיקות, להשקיע קצת כסף בשיקום שכונות, שזה בעיקר טיפול קצת בתשתיות וקצת בצבע ובמבנה החיצוני אבל זה נעלם די מהר, בתוך כמה שנים כבר לא רואים את ההשלכות של זה, ובמקביל במקום אחר להשקיע בחיזוק מבנים, ובמקום אחר להשקיע בבניית ממ"דים; או לרכז מאמצים משמעותיים של כל התקציבים להתחדשות עירונית. במרכז הארץ זה נושא את עצמו כלכלית. אם צריך סיוע, צריך בעיקר סיוע לרשויות מקומיות לטיפול בתשתיות העל, כי בצדק אומרים ראשי הערים: התחדשות עירונית מגדילה מאוד את כמות האוכלוסייה באזורים הוותיקים. באזורים חדשים יש הסכם גג, אתם עוזרים לנו, ואילו פה לא, אז לא שווה לנו.

לכן אנחנו הולכים על פיילוט של הסכמי גג עם רשויות מקומיות, או מודל תמיכה, אנחנו עוד מתלבטים, אבל הרעיון הוא לתת תקציבים לרשויות מקומיות שבהן יש פוטנציאל גדול להתחדשות עירונית, שכלכלית הוא נושא את עצמו וכל מה שצריך הוא לסייע לרשות המקומית להתמודד עם ההשלכות של ההתחדשות העירונית. במקביל בפריפריה אנחנו מדברים על דבר חדשני שקורה לראשונה, על הקצאה של תקציבים משמעותיים לטובת התחדשות עירונית בפריפריה, ששם זה לא מחזיק את עצמו כלכלית, צריך סיוע של המדינה, אבל אנחנו חושבים שגם לקריית שמונה מגיעה התחדשות עירונית ולא רק לתל אביב או לחולון.

יש את המהלך הזה, ואז מה שאנחנו עושים הוא איגום תקציבים. באנו למשרד הביטחון ואמרנו: איפה חשבתם לממן ממ"דים בשנה הקרובה? נתחיל שם התחדשות עירונית. חבל שתבנו ממ"ד בבית ישן, שלפעמים גם גורם לבית הזה בעוד כמה שנים ליפול כי הוא מכביד עליו הנדסית. בואו נבנה כבר בניינים חדשים עם ממ"דים בסיוע הכסף שלכם. ואותו דבר לגבי תקציבי חיזוק מבנים שיש אצלנו וכולי. כלומר אנחנו עושים איגום תקציבי: כסף חדש מן האוצר, תקציבים שקיימים אצלנו, תקציבים של משרד הביטחון, כדי להוביל פיילוט של התחדשות עירונית בפריפריה.

מדברים כרגע גם על מפעל הפיס. אם תעודדו אותם אנחנו נשמח מאוד שייכנסו אתנו לשותפות בנושא הזה. כרגע יש לפחות שלוש רשויות שבהן נתחיל, בשל סיבות ביטחוניות: קריית שמונה, שלומי ושדרות. אנחנו מתכוונים להרחיב את זה לעוד ועוד רשויות מקומיות בהתאם לתקציבים וכלים נוספים שעומדים לרשותנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אשקלון, בית שאן.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> יש פה עוד נושאים בהתחדשות עירונית אבל נדמה לי שאני כבר הגזמתי מעבר ל-20 דקות שהקצבת לנו, אשאיר את זה לשאלות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השר, תודה רבה. לכל חברי הכנסת שלא נכחו בפתיחה, אנחנו בעיקר שואלים שאלות קצרות ולעניין, לא הסברים, לא אמירות, לא תפיסות עולם, כדי לקבל כמה שיותר תשובות מן השר ומן המנכ"ל עכשיו. בעתיד אם נרצה העמקה באחת הסוגיות אנחנו נערוך דיוני המשך.

תודה על ההצגה המפורטת של הדברים. אני אשאל כמה שאלות. אתם תרשמו את כל השאלות, אל תשיבו, וכל חבר כנסת יוכל לשאול שאלות קצר ולעניין. אנחנו ניתן לעוד כמה אנשים להתייחס ואז יהיה סבב התייחסות שלכם. אתן דוגמה אישית בשאלות שלי.

ראשית, בעבר הייתה בנייה תקציבית, לא פחדו לבנות בתים ולמכור אותם דרך חברת שיכון ובינוי. זה נתן הזדמנות לאנשים, בלי פערי תיווך, וזה נתן עשרות אלפי בתים, מאות אלפי בתים לאנשים.

חלק מן הבתים בבנייה תקציבית היו בית צומח. בפריפריה יש קרקע, אפשר לקחת רבע דונם – עשה את זה אריק שרון בהצלחה מטורפת: בנה 60 מטר, מכר את זה ב-300,000 שקל, ב-200,000 שקל במחירים של שנות התשעים, והשאיר היתר בנייה ל-140 מטר. זוג צעיר גר בדירה של 60 מטר ובחלוף עשר שנים התבססו והרחיבו את הבית. יש עשרות אלפי בתים כאלה בישראל. זה מודל יפה: בית צומח. 60 מטר, צמוד קרקע, בפריפריה איפה שיש אדמה, וכאשר רווח לך תוסיף 100 מטר, יש לך היתר בנייה מראש בתוכנית התב"עית. צריך לא לפחד מהדבר הזה.

אחוז המכרזים לדיור ציבורי בשיווקים – היה פה דיון מול משרד האוצר בבקשה לקבל יותר כסף לדיור הציבורי אבל להוציא את הכלל של בניית דיור ציבורי כחלק מן השיווקים. זה דבר שחבל עליו. אבל אולי עליתם פה על משהו. יש לכם את החברה דירה להשכיר, יש לכם מיליארדים שאתם מתחייבים עליהם בדמי שכירות. ניתן ללכת לפרויקטים של דירה להשכיר ולזרוע שם 5%, 10% דירות לדיור ציבורי, עם התחייבות של המדינה לשכור את הבתים האלה. היא גם כך משכירה.

המרקם הוותיק – מה שאמרת היה מושלם, לעבוד עם משרד הביטחון, לעשות ממ"ד, לעשות הכול, גם נגד רעידות אדמה. זה דבר אחד. אבל עד אז לא כל הבלוקים ייכנסו לזה, אז צריך כן לראות שזה נראה מכובד, עם המשרד להגנת הסביבה ואתכם, להשקיע 10% מן השיפוץ לתחזוקה, לשפץ בלוקים רק לרשויות שמוכנות להיות שותפות בתהליך רתימת הקהילה לתחזוקה. לא לשפץ בלוקים איפה שאין תחזוקה.

אלה ההערות שלי. באותה תמציתיות אני מבקש מחברי הכנסת לשאול את השאלות שלהם.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אודה ואתוודה שלא הייתי בדיון. אני גם צריך לחזור לוועדת החוקה, אני חבר הכנסת היחיד שמשתתף שם בדיון פרט ליושב-ראש ויש לי בזה אחריות.

אני רוצה לדבר על דברים שלאו דווקא שמעתי ממך. קודם כול, אנחנו רוצים שתצליח בתפקיד. אם אנחנו מסתכלים על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, כלל האוכלוסייה במדינת ישראל חשובה, גם אם אתה לא רוצה היא חשובה, כי אנחנו חיים ביחד.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> למה שאני לא ארצה?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו אגיד למה אני חושב שאתה לא רוצה. אני רוצה להתייחס לפעולה שאתה הפסקת אותה, ואתה יודע בדיוק על מה אני חושב. אם הייתה תוכנית בקריית גת ג' לפתרון מסוים לאוכלוסייה החרדית ואתה הפסקת אותו – ואני גם לא חושב שאתה תגיד את התשובה שאמרת במקום אחר, שזה הפתרון – זה פגיעה. אני מאוד רוצה לחשוב שזה לא כך. הפגיעה הייתה מיידית. אתה נתת הוראה לוועדות התכנון להפסיק לדון במקום הזה. אני לא רוצה להתייחס לשאלה אם זה הפתרון או לא הפתרון. זו הייתה התוכנית המרכזית לפתרון. אני לא אומר שלא היה צריך עוד.

תדע שזה משפיע על כלל האוכלוסייה. אני אומר את זה לציבור ולא רק לך. כאשר יש אוכלוסייה גדולה שהמעורבות שלה בשוק הדירות היא אפילו הרבה יותר גדולה מחלקה באוכלוסייה, מכיוון שהתרבות של קניית דירות מכוונת להיקף קנייה גדול יותר – לא משנה מה שיעור האוכלוסייה החרדית אבל בנושא שוק הדירות חלקה גדול יותר והוא גם משפיע. מכיוון שלא נותנים לה אלטרנטיבות אז היא מחפשת שווקים אחרים. זה לא לטובת הקונים וגם לא לטובת המשווקים והמתכננים. אנחנו יודעים שיש אוכלוסייה חרדית שיש לה את הצרכים ואת ההתאמות שלה. לא מבקשים דירות מפוארות יותר או גדולות יותר, הם מבקשים את ההתאמות כדי שהם יוכלו לגור שם. מה שהם עושים, אתה רואה את זה: הם מתערבים בשוק הכללי, ויכולה להיות לזה השפעה, וכאשר יש מצוקה הם גם חלק מעליית מחירי הדירות. הם נפגעים מזה אבל הם גם גורמים לזה. שלא יחשוב מישהו בציבור שאם לא מתייחסים לאוכלוסייה החרדית הפירוש הוא: מה אכפת לי? לא. זה משפיע עליך לרעה במחירי הדירות. אתם במשרד בוודאי צריכים לדעת את זה.

אני חושב שהאמירות, וגם מה שקורה היום ואנחנו לא מצליחים לשנות את זה, שמחירי הדירות לא ירדו – זה עצמו גורם לעליית המחירים. זה גם אווירה, זה גם המדיניות שאתם אומרים, כל הפרשנים אומרים את זה. מה זה גורם לשוק? כשאתה אומר מראש – והדרך להתמודד עם ירידה ולהשפיע עליה היא בשיווק מסיבי, בהצפה. בלי הצפה כל תוכנית לכשעצמה היא שמיכה שיש לסחוב אותה לצדדים.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לא היית פה בהצגה. בדיוק לזה התייחסתי.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל הצפה אמיתית שהיא יישומית, הצפה שהיא לא רק בשלבי תכנון. צריך למצוא פתרונות. אתה יודע שאפשר, ואני לא חושב שצריך לברוח מלזרוע ביד שנייה, בהתחדשות העירונית. כל הדברים האלה יכולים לגרום לשינוי.

אני חושב שמחובתך לקדם את התוכניות לגבי האוכלוסייה החרדית, שם יש מצוקה קשה ביותר. אני לא רוצה כאן להרחיב, אדוני היושב-ראש, באיזה אופן גרים היום – אתה דיברת על 50 מטר, על דירות קטנות – היום אוכלוסייה רבה של אלפי זוגות צעירים עם ילדים חיים ב-30 מטר, ואפילו ב-20 או 25 מטר, במקרה הטוב, ומגדלים שם גם שני ילדים. אין מקום לילד, הם מחפשים אחרי הצוהריים מקומות שיוכלו להביא אליהם את הילד כדי שיוכל לזוז. זאת מצוקה שאתם יכולים לפתור. יש עוד כמה פתרונות, אני לא רוצה להרחיב פה. את זה בעזרה ובהתאמות אפשר לעשות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה לך חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, לא תיאמתי לא עם מר מקלב ולא עם מר אשר. אני שמח וגאה שהסיעה הכי בולטת בדיון הזה היא סיעת יהדות התורה, וזה בגלל המצוקה שיש אצלנו בציבור בעניין השיכון ולכן זה מעניין אותנו מאוד.

אני רוצה קודם כול לברך על עצם הדיון. להלן השאלות, כפי שהיושב-ראש ביקש, בקצרה:

משרד הבינוי והשיכון החליט לבנות בנוף הגליל 3,400 דירות. זה דבר חשוב מאוד ויכול לעזור מאוד גם לאוכלוסייה החרדית וגם לציבור בכלל בנוף הגליל וגם לגליל עצמו ויש לברך על זה. אבל עכשיו אני חוזר מדיון בוועדה לפניות הציבור בעניין התחבורה, הקשיים האדירים של שש שעות להגיע מנוף הגליל לירושלים, לאשדוד, החלפת אוטובוסים. זה לא הנושא עכשיו. אבל יש דברים שאני רוצה להגיד בוועדה ותסכימו איתי.

שלושה ת"וים הם תנאי לשגשוג ופיתוח עיר: תעסוקה, תחבורה, תרבות וחינוך. אדם שאין לו תעסוקה לא ילך למקום מרוחק. אדם שאין לו תחבורה לא ילך למקום מרוחק אם אין לו רכב פרטי, ומדובר בדרך כלל באנשים שנזקקים לתחבורה ציבורית. ואם אין להם תרבות וחינוך גם לא ילכו למקום מרוחק. גם זה נוגע למשרד הבינוי והשיכון.

אהיה ספציפי יותר, לגבי כביש 6500, שהיה אמור לחבר את נוף הגליל לכבישים הראשיים, משרד הבינוי והשיכון כבר שילם את החלק שלו לכביש הזה אך משרד התחבורה עכשיו הפסיק את זה. זה כביש שיכול לשחרר את כל הבעיות של התחבורה הציבורית, שצריכה לעבור את כל ואדי ערה ואת כל הישובים מסביב כשמגיעים לאזור המרכז. תרשמו את זה כשאלה ואני מבקש תשובה.

דבר נוסף, לגבי המכרזים – אחת הבעיות שגרמו לייקור הדירות בארץ היא שהיו מכרזים לכל המרבה במחיר. לכן אני מברך על כל תוכנית כמו מחיר למשתכן, מחיר מטרה, מה שלא יהיה, שיקבל את הקרקע מי שנותן את הדירה הכי זולה והכי טובה לאזרח ולא מי שנותן לאוצר 14 מיליארד שקל בשנה ממכירת קרקעות. כאשר אתם באים לעשות כל מיני תוכניות לגבי השכרה וכן הלאה, תמיד שהכלל יהיה: לא המרבה במחיר אלא מרבה השירות במחיר הזול ביותר.

לגבי עיריות – אמרת שצריך לעזור לעיריות לפתח, כי הן טוענות שאין להן די תשתיות. ניסיתי להעביר חוק פיצול דירות בכנסות קודמות, וכחלון וסיעתו כבר כיוונו את זה רק לישובים קהילתיים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> צמודי קרקע.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> לעשירים, בקיצור. אנחנו רצינו לעשות את זה כדי להוציא אלפי דירות גדולות, שאנשים מבוגרים יורידו מן הדירה שלהם 40 מטר וישכירו לזוגות צעירים, וכך יוכלו להציף את הארץ באלפי דירות. מי שהתנגד לזה הם ראשי הערים. אני רוצה שבהסכמים שלכם עם ראשי הערים לסיוע בתשתיות, כשהטענה שלהם תהיה: אין לי מספיק תשתיות, אין לי מספיק מקומות חניה, אין לי מספיק פינוי אשפה, הסיוע יהיה מותנה בכך שראש העיר יאפשר פיצול דירות, בפרט לזוגות צעירים ולסטודנטים ולמי שצריך דירות בשכירות.

עוד נושא אחד, עניין הדירות המסוכנות – דיברת על זה, אדוני השר. אנשים שנמצאים בדירה בסיכון, שמשרד הבינוי והשיכון ייתן להם שכירות. לא בגלל שמשרד הרווחה יגיד שזה אדם במצוקה אלא בגלל שאין לו דירה. אנשים הוצאו מדירותיהם ומתגוררים ברחוב. זה גם יהיה תנאי לרשות העירונית. הרשויות מתעלמות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו בבעיה בנושא הזה. יכול להיות שיהיה על זה דיון מיוחד בוועדה. ההערה שלך נכונה – השארנו את האנשים האלה אבודים.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. משרד הבינוי והשיכון יגיד לראש העיר: אתה רוצה סיוע? בבקשה, אם יש בית מסוכן, כשמהנדס העיר מוציא את האנשים, אתה ביחד עם משרד הבינוי והשיכון תשלמו את השכירות עד שהאנשים האלה יקבלו דירה. הם פשוט לא יגורו ברחוב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר.

בדרך כלל כשבונים תוכנית או מציבים יעדים קודם כול אנחנו צריכים לדעת מה החוסר. לא ראיתי את המצגת. לא הייתי פה בהתחלה כי אני עוסק במטרו, דווקא דוחף מאוד את המטרו, למרות שאני באופוזיציה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> חייבים להיות ממלכתיים באופוזיציה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוועדה הזאת אנחנו ממלכתיים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רק בוועדה הזאת, גם בעוד ועדות. גם אני הייתי בוועדות אחרות. אני מקווה מאוד שזה יהיה גם הפעם. בוועדה הזאת בוודאי. תיכף תראה איך הוא לא מפריע לי בדרך אז תראה כמה זה ממלכתי, הוא לא יפריע לי.

אני לא יודע אם אמרתם את זה אבל האם יש לכם נתונים על החוסר, ועל החוסר לפי מגזרים? אני לא מתבייש לדבר פה בשביל המגזר החרדי, ואני גם שואל על המגזר הערבי כי המגזר הערבי מקבל כרגע טיפול. יכול להיות שהוא לא מספיק. חשוב לדעת מה החוסר, פחות או יותר על פי מגזרים. אדוני המנכ"ל, קשה כמובן לדעת בדיוק, אתה לא יכול לזהות את הכול, אבל פחות או יותר.

ממילא מפה אני גוזר מה יעדי התכנון. בממשלה הקודמת הייתה החלטת ממשלה על יעדי תכנון לשנים 2016–2018. אני לא יודע מה קרה מאז, אבל אני מתאר לעצמי שגם אתם מציבים יעדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הכול הוצג.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוצג כללית או הוצג לפי מגזרים?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוצג באופן כללי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש לדעת, כי השאלה הראשונה שלי והשאלה השנייה מתחברות זו לזו. אם מתברר שחסרות למשל 1,000 יחידות דיור, ו-500 מתוכן חסרות בציבור הערבי – בואו לא נגיד בציבור החרדי כדי שלא יחשבו שאני מדבר בשביל החרדים – אז כמובן שהיעדים צריכים להיות בהתאם. לכן חשובה לי מאוד הקורלציה הזאת והנתונים הללו כדי לדעת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם כבר הוספת את זה, תכניס גם נכים. יש הרבה נכים שאין להם בית צמוד קרקע.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מוכן להוסיף הכול, העיקר שתהיה התייחסות לאוכלוסיות. אוכלוסיות מוחלשות הן מוחלשות – אחת מוחלשת אובייקטיבית, אחת בגלל אמונה, אחת בגלל משהו אחר, אחת בגלל מוצא, לא משנה.

אני לא יודע אם יהיו לך תשובות פה כי ההמשך שלי מזה הוא דבר נוסף שאני רוצה לומר. הייתה החלטת ממשלה בזמנו כשהיעדים היו: יעדי תכנון לציבור החרדי, דובר על 200,000 עד שנת 2035. אני לא יודע מאיפה גזרו את זה בדיוק. יעדי התכנון היו 19,500 יחידות דיור בתכנון, ויעדי שיווק 15,000 יחידות דיור. זו הייתה החלטה שנתקבלה בזמנו על השנים 2016–2018.

לפני שתגיד לי שהיינו בממשלה – לא כל הדברים יצאו אל הפועל, לא הכול בוצע. אתם אומרים: היום אנחנו הולכים לעשות את זה ולהוציא אל הפועל.

פה אני מתחבר לתוכנית הדגל, שדיבר עליה גם חברי הרב מקלב, כי אנחנו היינו בתוך העניין הזה. אני הייתי בתוך העניין הזה עמוק מאוד. מבחינת יעדי התכנון 10,000 יחידות הדיור האלה בשפיר, אחרי הרבה זמן, אני רוצה להגיד ליושב-ראש שיידע על מה מדובר. מדובר על תוכנית בקריית גת מערב, בשטח מוניציפלי לא של קריית גת, הוא כרגע בשפיר, עוד לא הייתה אפילו ועדת גבולות למיטב ידיעתי. אז היו שם 10,000 יחידות דיור והתב"ע קיבלה תוקף ב-2016. המדינה לא מיהרה לשווק אותן בגלל אלף בעיות אחרות, שעד הרגע קיימות בצורה כזו או אחרת: החרסית וכל הדברים הנחמדים בתוכו. אני בעניין, אדוני. אם תרצה ייעוץ ללא תשלום, אני יכול גם כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מעניין אותי למה התכוונת שאני לא אפריע לך.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תפריע לי עכשיו כי זה הפאנץ'. יש יעדים וצריך לדעת מה הם.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> חבר הכנסת אשר, לגבי ייעוץ ללא תשלום, נצטרך לעשות מכרז כי עוד חבר כנסת אחד מסיעתך הציע אותו דבר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לי אין ניסיון. אני יודע שאתה אוהב תמיד לסכסך בינינו אבל פה לא תצליח כי זה בלי תשלום...

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לא, חס וחלילה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יכול להיות שיהיה לך יועץ חליפי ברוטציה. בבקשה, חבר הכנסת אשר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע לך, אדוני שר הבינוי והשיכון ואדוני המנכ"ל, שתעבור בבני ברק ותראה את מתחם ה-BBC בבני ברק, שאנשים אמרו שאני לא נורמלי שאני בכלל חולם על הדבר הזה, והוצאנו אותו אל הפועל, מגדלי תעסוקה ענקיים, שהיום הם אחד האייקונים בגוש דן. אז אני גם בחלום הזה.

אני רוצה לומר דבר אחד קודם כול. אני מבקש שבאופן רגיל כשאתם מציגים נתונים – כפי שאתם ידעתם לתוכנית של הערבים לעבוד על נתונים אז היעדים גם צריכים להיות יעדים לציבורים שונים. כפי שאמר קודם הרב מקלב, אנחנו הורסים לכם את הסטטיסטיקה. מצוקת דיור יש אצל כולם, גם אצל אנשים חילוניים וגם אצל חרדים. אבל לדעתי אנחנו קטליזטור רציני בסטטיסטיקה הזאת. אם ייפתרו הבעיות של הציבור החרדי, במקביל לבעיות של כלל הציבור, תהיה להם השפעה על הסטטיסטיקה ועל ההחלטות שלכם.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אתה יודע כמוני שיש בעיה להקים שכונות חרדיות בגלל התנגדות של ראשי ערים, כי עם כל הכבוד אתם לא הגוף השולט. ראשי ערים היום שולטים במדינה, מה לעשות, בממשלה הקודמת וגם בממשלה הזאת. זו הייתה הטרוניה שלנו כלפי כחלון. ראש עיר יכול להחליט שגם בעיר של 300,000 איש הוא לא מוכן שיהיו 2,500 יחידות דיור לחרדים. לא בארלוזורוב פינת דיזנגוף אלא בפינה, הוא לא מוכן שיהיו חרדים. למה? ככה. הציבור שאותו אנחנו מייצגים, ואתם צריכים לייצג במסגרת תפקידכם, אין לו הרבה אפשרויות.

לכן שפיר הגיע כהחלטה. זו לא הייתה החלטה פורמלית, נכון שלא הייתה החלטה סופית של הממשלה בעניין הזה, אבל על סמך אותן החלטות שכן היו, אני מחזיק בידיי מסמכים שהשר בוודאי מכיר, של מינהל התכנון, של תוכנית קריית גג מערב 72(2), שבאה לתקן את התוכנית שקיבלה תוקף, להגדיל את מספר יחידות הדיור. אגב נשארה שם גם אפשרות למכור את זה כמובן גם לאוכלוסייה הכללית. ההגדלה היא לא 10,000 יחידות דיור כפי שאתם משווקים היום אלא 13,000–16,000 יחידות דיור. אראה לכם מסמכים שלכם, חלקם היו אפילו כבר בקדנציה שלך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חבר הכנסת אשר, הנקודה שלך הובהרה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לכן אני אומר דבר אחד, ואני מוכן אפילו להתחנן בשביל זה, עד כדי כך. המצוקה בציבור החרדי, ששם מתחתנים בגיל צעיר, מגיעים זוגות ומגיעים גם הילדים, תיאר את זה הרב מקלב, אנשים חיים במרתפים, ילדים מקבלים אסטמה ונהיים אסטמטיים לכל החיים. היה מקום בקריית גת מערב. זה לא המקום הכי מבוקש בארץ. אנחנו יודעים שהשיווקים אצל החרדים גם רצים מהר מאוד. הרי אתה לא רוצה רק לשווק, אתה רוצה גם לצאת החוצה עם התוכניות ולמכור את הדירות. אני מבקש ממך בהזדמנות הזאת לחשוב שוב על העניין הזה, כי הפוטנציאל של שפיר, קריית גת מערב, מדהים בגלל בעיה אובייקטיבית – כי לא רוצים אותנו בכל מקום, מה לעשות. אתה יכול להסכים עם זה ואתה יכול גם לפתור את זה. באלעד הצלחנו לסחוט עוד כמה אלפי יחידות דיור שעכשיו קיבלו תוקף בוועדה המחוזית, עבודה שאנחנו כחברי כנסת היינו מעורבים בה כי המצוקה כל כך קשה. אנחנו עומדים מול דלתות סגורות. אי אפשר להתעלם מן הדבר הזה. אנחנו הורסים לכם את הסטטיסטיקה, גם אם אתה לא רוצה לדאוג לנו, כפי שנאמר קודם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חבר הכנסת אשר, כשאתה חוזר על עצמך אני מודאג.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני בפאנץ'.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איזה פאנץ', דיברת כבר שלוש פעמים על עניין הסטטיסטיקה. אבל אתה מדבר כל כך מדם לבך שאני לא יכול לעצור אותך. תסיים בבקשה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לקבל את הנתונים. אני חושב שאם אתם תעברו על הנתונים לפי הפילוחים תבינו איפה צריך לשים את האצבע יותר. אני לא אומר חלילה שהציבור החרדי צריך לקבל דירות לפני ציבור אחר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בדבר אחד אני רוצה לחזק את יעקב אשר: יש תופעה בישראל של ראשי ערים וקהילות שאומרים: כף רגלם של חרדים לא תדרוך בקרבנו.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם לא אומרים את זה כך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא אומרים את זה כך אבל פועלים כך.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם מקבלים החלטות תכנוניות. זו ההדרה הכי טובה שקיימת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בירוחם זה לא קרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בירוחם לא. יש לנו שותפות חיים יפה, שלמה ומאוזנת, כשמשלימים האחד את השני, באהבה ורעות, כך אנחנו חיים בירוחם. האוכלוסייה החרדית בישראל היא כ-10% או משהו כזה. אם כל עיר הייתה מסכימה שיהיו בה 10% חרדים אז הכול היה טוב, אבל הרבה ערים לא מסכימות שיהיו בהן 10% חרדים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם הייתה החלטת ממשלה כזאת, אבל לא רצו לחייב. אמרו שייתנו תמריצים, אבל גם תמריצים לא נותנים, לא הממשלה הקודמת ולא הממשלה הזאת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ולכן אנחנו צריכים פתרונות מיוחדים ואחרים ומשלימים. תודה לך חבר הכנסת אשר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מילה אחרונה, כבוד השר. כשאתם תעשו ניתוח לפי מגזרים, ותעשו ניתוח גם מה קרה בארבע השנים האחרונות, תראו שהציבור הכללי תוכנן יותר ושווק יותר מהציבור החרדי. זאת תהיה הצדקה לומר, אדוני השר, למה כדאי לשווק היום. אציג לך את החלטת הממשלה. יהיה לך צידוק, גם מוסרי, למה כן לתת אפשרות לשווק. הוותמ"ל יכול לדון בזה מחר ולגמור את זה מהר מאוד, כי זה תוכנית על תוכנית קיימת, זה לא תוכנית רגילה. זה יסגור פער גם של ארבע–חמש השנים האחרונות, ויש רצף שלטוני. אני לא רוצה שיעדיפו חרדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה יעקב אשר. אמרת את הדברים.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשלים את מה שאתה אמרת לגבי נכים, דירות נ"ר – אני מקבל הרבה פניות. לא מתקדמים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו ניתן למישהי לייצג את זה, היא פה.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשמוע את תשובת הממשלה, כמה אתם מתכוונים לתקצב דירות נ"ר לנכים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ניתן לשלושה אנשים להתייחס ואז השר והמנכ"ל ישיבו ונסכם את הדיון. ממש שתי דקות לכל אחד, אני מודד לכם זמנים. יהודה כתב, בבקשה.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

השורש של שם המשפחה שלי הוא מכתיבה, ואתה מכיר אותי, אז כתבתי לי כמה עמודים אבל אנסה לתמצת.

מי שלא מכיר, אני יושב-ראש ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז, דור שלישי של קבלנים ויזמים בארץ, וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ואני גם יושב-ראש אגף כלכלה, כוח אדם ומיסוי. אסביר אחר כך למה אמרתי את כל הפתיח הזה.

אנחנו לא צריכים להיות כמו עם משה רבנו, להחזיק את הידיים של שר הבינוי והשיכון ושל אביעד פרידמן המנכ"ל, אבל אנחנו באמת מרגישים רוח טובה לציבור. אנחנו לא אנשים פוליטיים. אנחנו איגוד מקצועי. מה שקורה בענף ובעם חשוב מאוד, עומד לנגד עינינו, והסינכרוניזציה שיש בין השרים עובדת יפה. אני מקווה שנמשיך כי זה חשוב, גם לאוכלוסייה החרדית. מה שעשה יעקב אשר בבני ברק זה לעילה ולעילה. בתור עם אנחנו צריכים לדאוג גם לאוכלוסייה הזאת, אין ספק.

נושא שפיר – לא כדאי להתעסק בו כי אנחנו נמשיך קדימה וצריך לעשות למענם. זה עניין אישי שלי, כך אני חושב.

יש דברים שעשו וזה חשוב מאוד, כמו ההחלטה להמשיך את פעילות הוותמ"ל. אני לא יודע אם השר יודע, 20,000 יחידות דיור אושרו מאוגוסט לאחר שהוותמ"ל אושר, ועוד היד נטויה. זה דבר שצריך וטוב שעשו אותו, ועושים את זה נכון ובמידתיות.

יש את נושא הבנייה להשכרה, שעכשיו היה בו שינוי חקיקה, שזה חשוב מאוד. אני חושב שכבוד יושב-ראש הוועדה יסכים, אני מציע לאנשים לקנות היכן שהם יכולים ולגור היכן שהם רוצים, כי בסוף הם מפספסים את הרכבת. מחירי הנדל"ן עולים גם בירוחם, גם בכל מקום, אתם רואים את המכרזים האחרונים ועוד היד נטויה.

<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> יש היום חקירה על אנשים שאמרו שהמחירים יעלו במרכולים, אז תיזהר כשאתה אומר שמחירי הדירות יעלו, תיכף יחקרו את הקבלנים.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

אני רוצה להגיד לך משהו ואולי תופתע, כבוד חבר הכנסת אייכלר – אנחנו מאוד נגד. זה לא עוזר, זה מרים את הסיכון. אבל מה לעשות, יש כאן מצב אובייקטיבי וצריך להסתכל עליו, שלא היו שיווקים במשך שנים, ונושא היתרי בנייה זה "להוציא את הנשמה" – אם תרצה להוציא היתר בנייה ברמת גן תשמח אם תגמור בחמש שנים את הבניין הכי פשוט.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה לא אומר בתוך כמה זמן ירוחם נותנת היתר בנייה.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

ירוחם נותנת במהירות הכי גבוהה. מה שקרה בירוחם – לא ניכנס לוויכוח – אני התנגדתי למחיר למשתכן, וצדקתי, כי נהיה פער גדול יותר בין הפריפריה למרכז. זה הפריע לי מאוד כאיש שדואג לפריפריה. אתה זוכר את הוויכוח שלנו. לצערי צדקתי. את מחיר מטרה צריך לעשות היכן שמגיע, כבוד השר וכבוד המנכ"ל, ולחשוב טוב-טוב האם מגיעה לבן שלי שקנה בגלילות – ואני אומר לכם שלא – הנחה של 1.5 מיליון שקל, לעומת מישהו שגר בדימונה, שהייתה לו הפחתה אולי של 100,000 שקל. למה צריך להרחיק את הפריפריה מן המרכז?

לגבי התחדשות עירונית – אני רוצה להגיד לכבוד השר וליושב-ראש הוועדה: זה בנפשנו, בדמנו, זה צדק חלוקתי, זה צדק נכון. צריך לעשות את זה מהר. אין ברירה למדינת ישראל, גם מבחינת מספר הדירות בשוק, אלא להתעסק בהתחדשות עירונית. צריך לעשות את זה נכון. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מתפקדת מצוין עם המנהל החדש שלה, אלעזר במברגר. אני מקווה באמת שימשיכו ויצליחו כי זה חשוב למדינה. אין דבר אחר חשוב יותר בנושא הקו הסורי-אפריקאי. אנחנו חייבים לשמור על זה.

נושא שינוי שיטת הארנונה – לא יהיו תמריצים לראשי הערים אלא אם שיטת הארנונה תשתנה. חייבים לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה שאלה רחבה וזה לא בסמכותו, אבל הרעיונות האלה נכונים. רשות שאין לה יציבות מוניציפלית כלכלית מתקשה לבנות בתים, את זה אנחנו מכירים.

<< אורח >> יהודה כתב: << אורח >>

אני רק בעמוד הראשון. בפעמים הבאות תיתן לי להשלים את יתר העמודים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תשלח לנו את זה ונפיץ את זה לכולם. כך אנחנו פועלים, ניירות העמדה שמגיעים אלינו נשלחים לכל המשתתפים. נעמי מורביה, יושבת-ראש מטה מאבק הנכים, בבקשה.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

אני רוצה להתמקד בשלוש שאלות. אני שואלת שאלות.

לגבי דירות נ"ר – כבוד חבר הכנסת אייכלר העלה את הנושא. במשך שנתיים דירות הנ"ר היו מוקפאות. הבנו את זה. לא היה תקציב. יש לכך הצדקה. למה דירות הנ"ר ממשיכות להיות מוקפאות? אין לנו שום אפשרות אחרת. זה ממש לחמוס את כבשת הרש. מדובר ב-70 דירות בשנה. לא ב-70,000 אלא ב-70 דירות.

לגבי קרן הפרפלגים – מאחר ואנחנו צריכים להנגיש את הבתים הרבה פעמים בכוחות עצמנו, נכות היא דבר נרכש, זה יכול לקרות גם באמצע החיים, הייתה קרן שנקראה קרן הפרפלגים, שניזונה, קיבלה את המימון שלה מקרן העיזבונות, הירושות והצוואות, זאת אומרת זה אפילו לא כספי מדינה, ומשם היו מממנים לנו שיפוצים בבתים. הקרן הזו נחמסה ב-2004 ומאז היא לא חזרה לעצמה. אנשים נדרשים לקחת משכנתה כדי לשפץ את הדירה ולהתאים אותה למוגבלות. הבעיה היא שלא נותנים לנו משכנתאות.

הנושא השלישי, בשקט-בשקט בדיור הציבורי בחודשיים האחרונים העלו את המחיר. לא זו אף זו, שב-2005 היה שר בינוי ושיכון, השם ישמור, שהעלה את השכירות בדיור הציבורי מ-170 שקל ל-750 שקל. היום השכירות בדיור הציבורי היא מעל ל-3,000 שקל לדירות מעופשות ומלאות טחב. אלה דירות בנות 40 ו-50 ו-60 שנים. זה מחיר מוגזם לחלוטין. חוץ מזה, מי שגר בדיור הציבורי זה כי אין ידו משגת לשלם בשוק החופשי. מאיפה הוא ימצא את הסכומים האלה? צריך לעשות חשיבה מחדש על נושא גובה השכירות בדיור הציבורי. הדיור הציבורי לא אמור להתחרות בשוק החופשי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

נעמי, אמרנו את זה ואני מסכים אתך.

<< אורח >> נעמי מורביה: << אורח >>

הדבר האחרון הוא מה שכבוד היושב-ראש אמר בראשית דבריו, חייבים להתחיל לחשוב על דירות צמודות קרקע עבור אנשים עם מוגבלויות מוטוריות. מעלית זה לא פתרון, בניינים גבוהים בטח לא. אין ברירה, אפילו בבניינים שבנויים כבר, לסגור קומות עמודים קיימות. זה גרושים. יאללה, להריץ דיור ציבורי. כמה אנשים מחכים היום לדיור ציבורי? אנשים שיושבים על כיסאות גלגלים ולא יכולים לשכור דירה בשוק החופשי, אף אחד לא ישכיר לנו דירה, לא יסכים שיפרקו לו חצי בית, יסירו את האמבטיה, יגביהו את האסלה וינמיכו את המטבח. יותר מ-2,500 אנשים ממתינים כבר שנתיים או שלוש, רק נכים מוטורית פיזית קשה. זה כלום. זה 2,000 דירות. המדינה לא מוצאת את הדרך לפתור את המצוקה הקשה הזאת?

אדוני שר השיכון, אדוני מנכ"ל משרד השיכון, בבקשה תעשו לנו מקום בלב שלכם, תכניסו אותנו לסטטיסטיקות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה.

<< אורח >> יהודה כהן: << אורח >>

שמענו מהסטטיסטיקה שיש שיפור הגנה על רוכשי הדיור, אבל שיפור בטיחות של רוכשי הדיור, אנשי המשרדים שהיום נמצאים במגדלים רבי קומות ובתי מלון שמאכלסים לא מעט אנשים, אותם קבלנים של מערכות כיבוי אש לצערי הם לא קבלנים רשומים, הם לא מסודרים ומאורגנים. אני רק מעלה את חשיבות הנושא הזה. האש היא בטיחות, זה חיי אדם. אם לא שמים לב לזה, בסוף יצטרכו אחרי איזה אסון להסביר למה זה קרה. עדיף היום ולא אחרי שיקרה אסון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה לך יהודה. יונית אפרתי, בבקשה.

<< אורח >> יונית אפרתי: << אורח >>

תודה היושב-ראש, וברכות לשר ולמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על העבודה המשמעותית.

אני רוצה להתייחס בהרחבה לנושא אנשים עם מוגבלות. כ-20% מן הציבור הם אנשים עם מוגבלות. כשאנחנו מדברים על מוגבלויות, אנחנו מדברים על כלל המוגבלויות: גם פיזי, גם נפשי, גם שכלי, גם אוטיזם. מהדיור הציבורי למעשה מוחרגים 60% מן האנשים עם מוגבלות מכיוון שהם ללא משפחה, הם בודדים, והדיור הציבורי הקריטריונים שלו הם בעלי משפחות, כך שלמעשה 60% מן האנשים עם מוגבלות לא זכאים לדיור הציבורי. זה משפיע גם על גובה הסיוע בשכר דירה, זה משפיע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]