פרוטוקול מספר 45, ועדת הכלכלה, 11/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 11:00

סדר היום:

<< הצח >> פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

רון כץ – מ"מ היו"ר

סמי אבו שחאדה

מאזן גנאים

בועז טופורובסקי

לימור מגן תלם

יבגני סובה

מיכל שיר סגמן

אורי מקלב

חברי הכנסת:

קרן ברק

שלמה קרעי

מוזמנים:

עמיהוד שמלצר

–

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל טלר

–

רכז פיננסיים באגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט

–

רפרנטית פיננסיים באגף התקציבים, משרד האוצר

אורית שרייבר

–

מנהלת מערך החקיקה, הרשות לניירות ערך

אמיר וסרמן

–

יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

אילנית מדמוני

–

חטיבת הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר

–

מחלקה משפטית, בנק ישראל

שמואל בן טובים

–

נשיא קהילת הפינטק הישראלית

אמיר ונג

–

עו"ד, יועץ משפטי, חברת גמא ניהול וסליקה

מוזמנים באמצעים מקוונים:

נמרוד ספיר

–

עו"ד ומנכ"ל איגוד בתי השקעות

רועי פולקמן

–

יו"ר, פורום מחוללי תחרות

ירון אליאס

–

עו"ד ויועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

אייל דותן

–

עו"ד, איגוד הבנקים

שימי אדזיאשווילי

–

חבר בהנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

רחלי בינדמן

–

מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון עודד אופק

–

עו"ד ויועץ משפטי, איגוד חברות האשראי

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מירב תורג'מן

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

ענת נחום – חבר תרגומים

<< נושא >> פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שלום לכולם. אנחנו ממשיכים בסדרת הדיונים של וועדת הכלכלה, כחלק מחוק ההסדרים והכנה לתקציב המדינה. החוק שיידון עכשיו עוסק ברפורמת הבנקאות הפתוחה, בשמה העממי ובשמה המקצועי/משפטי/חוקי, פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022).

חוק הבנקאות הפתוחה הוא חלק מכל הרעיון של פתיחת הבנקאות בישראל, אחרי שנים של סטגנציה. דבר ראשון, התקדם מאוד וערכנו פה על המוגמר את האפשרות לעבור בין הנקים בתוך שבוע, ללא נזקים ללקוח. עוד נראה אם זה גם גרם לתחרות ולמעבר בין בנקים, אנחנו נבחן את זה השנה ונראה לאן הגענו. חוק הבנקאות הפתוחה בעצם אומר שהשליטה במידע פיננסי בידי הבנקים לא אפשר לחברות חוץ בנקאיות, שמפוקחות, אנחנו לא רוצים פה לקדם מצבים מפוקפקים או שירותי אשראי מפוקפקים. אבל כבר יש לא מעט חברות חוץ בנקאיות שעוסקות באשראי וחלקן מפוקחות על ידי רגולטורים ממשלתיים ולצידן עשרות חברות פינטק ישראליות ואחרות שנמנעות מכניסה לשוק בישראל בשל הרגולציה ובשל היעדר מידע פיננסי וזמינותו והיכולת להציע ללקוח חבילה מותאמת אישית עבורו.

אנחנו כבר זזנו בחוק הזה להקראה וההקראה הזאת תהיה ארוכה. זה חוק גדול ומורכב והוועדה הזאת מקצה לו הרבה מאוד שעות. אנחנו נקריא מהמקום שבו הספקנו וההתייחסויות יהיו ספציפית לסעיפי החוק בלבד, למעט מקרים חריגים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני יושב הראש, אני מבקש לאפשר לנו להגיד משהו בפתיחה, גם למי שלא הספיק להיות פה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל זו עוד לא הפתיחה, אבל בסדר קרעי. קדימה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה. אדוני יושב הראש, אז קודם כל החוק שבא להקל על הבירוקרטיה ובאמת לתת יותר נגישות ושקיפות ללקוח זה חוק חשוב. השוק הבנקאי, אני לא חושב שהחוק הזה מטפל מספיק בבעיות שבאמת יש בו ואני אתן דוגמא. לפני עשרה חודשים, בינואר השנה, ביטלנו ביחד עם המפקח על הבנקים את מגבלת שליש הפריים. ביטלנו את המגבלה כדי לאפשר יותר תחרות בשוק, שאנשים שלוקחים ואני מדבר על המשכנתאות, שאפשר לקחת שני שליש מהמשכנתא בריבית הפריים ומה קרה? הבנקים כמו מונופול בשוק, העלו כולם את הריביות. היו נותנים פריים מינוס חצי בערך, לפריים פלוס חצי. הבנקים הם נהנים מכוח מונופוליסטי בשוק באופן בלתי רגיל. אפשר לראות את זה בנושא של עמלת פירעון מוקדם של המשכנתא, שאתה בעצם כבול לבנק לאורך כל חיי המשכנתא ואין שום תחרות בשוק ואין שום פיקוח גם, אף אחד לא יכול לעמוד מולם.

ניסו בכנסת כמה פעמים - מאברהם פורז בשנות ה-90 - לבטל את העמלה הזו, ולא הצליחו. עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון, יש לך פיקדון ואתה מבקש דף מהבנק שאומר שיש לך כסף מופקד ומוקפא לטובת הערבות. במקום שהבנק ישלם לך ריבית על הכסף שלך, אתה משלם לבנק ריבית של 3-4% על הכסף שלך שנמצא אצלו. הנושא הזה, השקיפות של המידע הפיננסי לא מספיקה לפתור את כל הבעיות בשוק הבנקאי הזה. מה למשל היה אפשר להוסיף לטובת השקיפות כדי שאולי דברים יתחילו לזוז, זה שקיפות. מה עם עלויות הגיוס של הבנק? הבנק נותן הלוואה ולוקח ריבית, הוא לא מגלה לך כמה הוא מרוויח עליך או בכמה הוא מגייס את הכסף. הם אף פעם, כאן בוועדת הכלכלה עם איתן כבל בכנסת ה-20 בהמון דיונים שהיינו כאן, בעמלת פירעון מוקדם הבנקים לא מוכנים לתת את המידע הזה. לא מוכנים לתת את העלויות ומה הן עלויות הגיוס שלהם. הם לא מוכנים שמישהו יגע להם במשהו או שמישהו יפריע והם באים לכאן כקבוצה. היו אז בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים ביחד עם איגוד הבנקים. קבוצה של 20 איש שישבו כאן וההצעה הזו לביטול עמלת פירעון, אגב, עברה כאן פה אחד והיא אושרה כאן פה אחד לקריאה שניה ושלישית בכנסת ה-20 ובסוף היא לא עלתה למליאה כי הכנסת התפזרה.

מה שאני אומר שיש כאן הרבה, העבודה שיש בחוק הזה היא כנראה עבודה טובה, מוסיפה איזה שהוא נדבך בשקיפות ומוסיפה כלים ללקוחות ולציבור, אבל כל עוד לא נטפל בשורש של הבעיה ובזה שהבנקים יש להם את היכולת להיות מונופול ולהתאים ביניהם כולם ביחד, זה שכולם ביחד העלו את הריבית מפריים מינוס חצי לפריים פלוס חצי בערך וראינו תחקירים שנעשו בחדשות ערוץ 12-כל הבנקים פתאום בבת אחת, זה אומר שיש כאן שוק מאוד מאוד בעייתי שצריך טיפול שורש ואני מקווה שאם בחוק הזה ואם בכלל, תיקח את זה כאן לתשומת ליבך כיושב ראש הוועדה ואני אשמח להיות לעזר בכל דבר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רוצה להגיד לך אבל באופן כללי. קודם כל אני יודע באופן אישי כמה אתה מתעסק בזה מיום כניסתך לכנסת והסוגייה הזו של פירעון מוקדם מטרידה אותך ועסקת בה, אני עוד זוכר את זה עם וועדת הכספים והעמלה על הערבות ויש פה המון עיוותים ואתה צודק שמדובר בקבוצת כוח רצינית בישראל ואם אתה רוצה להחמיר אז אולי אפילו סוג של "קרטל". של שלושה או ארבעה בנקיים ששולטים ב-80% מהשוק הישראלי וההצלחות של הרגולטור והממשלה בבקרה על הבנקים ובפתיחת השוק הזה הן לא כאלה דרמטיות והתנועה של לקוחות בין בנקים היא אפסית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

גם אחרי המעבר בקליק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עוד לא ניתן לדעת על המעבר בקליק כי המעבר בקליק נכנס בחודשים האחרונים, אנחנו נדע רק אחרי שנה. אבל אין תנועה והלקוח כמעט לא יודע להתמסחר עם הבנקים והרבה תמימות, המון חוסר ידע.

לכן אני אומר לך שלמה שאם נבריק ונעשה מעשים אז דבר ראשון, אור השמש הוא חיטוי טוב. אז אנחנו נזמין את הבנקים לפה ואנחנו נשלח להם שאלות מראש ואנחנו נקבל תשובות ונעשה דיון ציבורי. אור השמש הוא חיטוי והוא פתיחה ואחרי זה נצטרך או חקיקה ממשלתית או את אותם רגולטורים שיהיו הרבה יותר משכנים ויביאו לנו רעיונות לתיקוני חקיקה ולמעשים שגורמים לשוק הבנקאות בישראל להיות טוב יותר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע אדוני היושב ראש, אני אסביר לך במילה. יש פרק אחר שנדון בוועדת הכספים וזו הזכאות למשכנתא שהמדינה מסבסדת לבנקים. המדינה משלמת מאות מיליונים בשנה לבנקים על סבסוד הלוואות שהם נותנים, חלק קטן של אולי 10% מההלוואה למשכנתא בריבית נמוכה. מתברר, מהרבה עדויות, שהבנקים מקבלים את המענקים האלה מהמדינה אבל משקללים את הריבית בסל, הם עושים סבסוד צולב. אם לקחת או ביקשת משכנתא בלי הזכאות הזאת נותנים לך ריבית מסוימת, ביקשת את הזכאות שהריבית עליה נמוכה בחלק מהמשכנתא הם מעלים לך את הריביות בשאר הסל והם מקבלים פעמיים ריבית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה מקרה קלאסי לתביעה ייצוגית.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה קורה ואנחנו קיבלנו הרבה והמדינה אומרת "זה מה שיש".

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא אני אומר לך, הנושא הזה של הבנקים. צריך להיות גם צנוע, אנחנו כמחוקקים באים לטפל בסוגייה ש-70 שנה לא ראית בה מהפכות, אז אתה צריך להיות צנוע.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

היו מהפכות רק לרעת האזרחים. עמלת פירעון מוקדם בשנות ה-80', מגבלת שליש הפריים לפני עשור, כל מהפכה היא רק פתרונות קטנים שפוגעים רק בציבור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואני אומר לך שלמה, צורת העבודה שלנו – רון יודע את זה פה, כל חברי הוועדה וזה לא משנה אם אתה חבר או לא בוועדה, אם אתה בא ועובד פה אז אתה עובד ואם הנושא הזה הוא בנפשך ותרצה להתמקד בו ולהיות לעזר לוועדה אנחנו בהחלט נשמח.

עכשיו, אחרי שאמרנו את הדברים הכלליים האלה אנחנו חוזרים לענייני דיומא ולהקראת החוק. אז בוא נקריא את חוק הבנקאות הפתוחה מאיפה שהפסקנו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. אני רק אזכיר שבדיון הקודם בוועדה, הוועדה דנה בסעיף ההגדרות ואנחנו הערנו כמה הערות. רמינו לשמוע, בעקבות השיח שלנו עם נציגי הממשלה את ההתייחסות שלכם, כדי שבעצם הוועדה תסכים על תיקונים – ככל שנדרש בהגדרות שלגביהן הערנו.

ההערה הראשונה הייתה לגבי הגדרת איסוף של מידע פיננסי, שכוללת למעשה גישה למידע באמצעות מערכת הממשק, קבלת המידע והחזקתו. אנחנו שאלנו האם ההחזקה נעשית באמצעות המערכת.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

החזקת המידע לא נעשית באמצעות מערכת הממשק, שהיא מערכת ממשק שבאמצעותה מחויב מקור המידע להחצין את המידע ולתת גישה למידע לנותן השירותים. החזקת המידע נעשית באותן מערכות טכנולוגיות עצמיות של נותן השירותים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז בעצם הנוסח אנחנו נצטרך לחדד אותו לפי העיקרון שאמרת עכשיו.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אנחנו בכל מקרה גם אחרי הישיבה היום וגם אחרי הישיבה מחר, אנחנו בכל מקרה אחרי הישיבה מחר נרכז את כל ההערות שלכם ונעביר הצעה שלנו לנוסח מעודכן בהתאם לדברים שבעצם עלו, אם זה מקובל עליכם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקיי. לגברי ההגדרה של השוואת עלויות, שאלנו אם יש מקום או שיותר נכון חשבנו שיש מקום להבהיר שמדובר גם על עמלות וריביות.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

נכון וקיבלנו את הערתכם. אנחנו מציעים לכתוב "השוואת מחירים, עלויות ובכלל זה ריביות ועמלות", זאת אומרת להכניס את זה אבל להגדיר שזה "בכלל זה" כי זו הבהרה של מחירים ועלויות. אז קיבלנו את ההערה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסדר. לגבי הגדרת מייצג, אנחנו שאלנו לגבי הגורם האחר שהשר קובע, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם המאסדר ואתם מבקשים פה שייסוכו טעון רישוי לפי חוק אחר ושחלים לגבי ייסוכו כללי אתיקה מקצועית ותהינו אם לא נכון להגדיר שאותם כללים בעצם חלים לפי חוק.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אז בהתאם להערה שלכם, חזרנו ובדקנו ונכון להגדיר פה גם לפי דין. זאת אומרת, שכללי האתיקה נקבעים בסמכות לפי חוק, כמו שקיים כיום לעניין רואי החשבון ויועצי המס.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסדר. אלה היו ההערות שלנו, מעבר לפיקוח הפרלמנטרי שאמרנו שנדבר על זה בנפרד, אני חושב שאלו היו עיקר ההערות שלנו בהגדרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אוקיי, איפה הפסקנו בהקראה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

עכשיו בעצם הוועדה יכולה לעבור ולדון בסעיף שתיים, פרק ב'.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו בפרק ב' – רישוי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מציע שהוועדה תדון בכל סימן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן, אבל אני רוצה בתוך כל סימן. אז נסיים סימן א' והתייחסויות ספציפיות, פה ובזום – ככה בכל סימן, זאת תהיה השיטה. יש לנו פה גם אנשים שלא נתנו להם בפעם הקודמת לדבר והבטחנו להם, אז אנחנו ניתן להם. פרק ב' קדימה, סימן א'.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

פרק ב' – רישוי. סימן א' – חובת רישיון או אישור:

2/א'.

לא יעסוק אדם אשר שאינו מהמנויים בסעיף קטן ב' במתן שירות מידע פיננסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך, שניתן מאת הרשות, לפי הוראות סימן ב' ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

2/ב'.

מקור מידע המנוי בפסקאות אחת עד שבע להגדרה "מקור מידע": לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים לא יעסקו במתן שירות מידע פיננסי, אלא אם כן בידם אישור לכך שניתן על ידי מאסדר מקור המידע או הממונה על שיתוף מקור המידע – לפי העניין,

לפי הוראות סימן ד' ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

2/ג'.

על אף הוראות סעיפים קטנים א' ו-ב', רשאי השר לקבוע עוד סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיף קטן א' ותחול עליהם חובת האישור לפי סעיף קטן ב'. תקנות

לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר של הגוף שנקבע כאמור, או בהתייעצות עימו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות או בידי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע תן לנו הסבר פה.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אוקיי, אז סעיף קטן א' קובע את חובת הרישוי על פעילות מתן שירות מידע פיננסי ככלל, מלבד הגורמים שמנויים בסעיף קטן ב', שעוד שניה נפרט מי הם. כל אדם אסור לו לעסוק במתן שירות מידע פיננסי, כפי שהגדרנו בהגדרות בסעיף אחד, אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון שניתן מאת הרשות לניירות ערך, זה סעיף קטן א'.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

התכוונתי באופן כללי להסביר את הסעיף שהקראת, זאת אומרת לא בהכרח לחזור על כל מילה.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אוקיי. אז סעיף קטן ב' מאפשר למקורות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא אומר לך, אם אני מבין אותו נכון, זה משפטים וחוקים נכון? תסביר לאדם פשוט ששומע אותנו מה מהות הא'-ב'-ג' הזה. במילים פשוטות.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אוקיי, אז אני חושב שסעיף קטן א' אמרתי אותו במילים די פשוטות, בשביל לעסוק במתן שירות פיננסי. זאת אומרת, אחת מהפעילויות שהוגדרו במתן שירות. שזה איסוף מידע באמצעות מערכת ממשק ממקורות מידע והעברתו לאחר, זה פעילות אחת שמוגדרת כמתן שירות. פעילות שניה זה האיסוף מידע ומתן שירות מקוון על בסיסו והשירות השלישי זה מתן שימוש במידע שנאסף האמצעות מערכת הממשק. אנחנו חוזרים עוד פעם לנותן השירות – אלו אותם הגורמים שיהיו זכאים לקבל ושמקורות המידע יהיו חייבים לתת להם מידע פיננסי ושהם נותנים על בסיסו של המידע הפיננסי הזה שירותים מסוימים, אנחנו נקבע בהמשך אילו שירותים הם יכולים לתת ואילו שירותים לא על בסיס מידע זה. אז פעילות כזאתי אנחנו מחייבים אותה ברישוי, נוכח הסכנות שיש בהחזקת המידע, הרגישות שלו והגנת הפרטיות של הלקוח. הרישיון הזה יוודא, הרשות תוודא שמי שיוכל לעסוק בפעילות הזאתי הוא אחד שעומד בתנאים ועוד מעט נפרט מה הם התנאים, עיקרם זה שבאמת הוא בעל היכולות לשמור על המידע ולתת את השירות והרשות תהיה זאתי שמפקחת על כך שהוראות החוק מקוימות על ידו ובמקרה הצורך תאכוף את ההוראות על ידי אותו הגורם.

בסעיף קטן ב' אנחנו קובעים שיהיו גופים שיהיו פטורים מחובת הרישיון. גופים אלו הם מקורות מידע כגון: בנק, סולק, תאגיד עזר, גוף מוסדי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי. אלו גופים מפוקחים, שכבר כיום יש עליהם פיקוח והם בעלי רישיונות. הגופים האלה אנחנו פוטרים אותם מלקבל רישיון נוסף מהרשות ומי שיפקח על הפעילות הזאתי יהיה המאסדר הקבוע שלהם. לדוגמא: לעניין הבנקים – המפקח על הבנקים, נותן אשראי – המפקח לשירותים פיננסיים מוסדרים וכדומה. גורמים נוספים שיהיו פטורים אלו לשכת האשראי ולשכת מידע על עוסקים. גם אלו הם גופים בעלי רישיונות ומי שמפקח עליהם בעצם זה הממונה על שיתוך בנתוני אשראי. אלו גופים שהם אינם מהווים למקורות מידע, אבל הוחלט לתת להם פטור מרישיון בכפוף לאישורו של המאסדר שלהם מגלל שלמעשה אלו גופים שכיום נותנים ומספקים שירות דומה מאוד לשירותים שמספק נותן השירות. הם גם כן מקבלים מידע מהמאגר נתוני אשראי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היום גם ככה לאותם גופים יש להם את המידע הזה, לא?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

חלק מהמידע ובצורה אחרת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הם מפוקחים די טוב ואני לא רוצה להוסיף עוד רישיון לאדם שאתה כבר מפקח עליו.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא המחשבה היא שגופים חדשים שירצו להיכנס לתחום, יקח להם זמן לקבל את הרישיונות ואנחנו יוצרים בעצם איזה שהוא מצב שיש עדיפות בזמנים לגופים הקיימים. כלומר, איך הגופים החדשים יכולים בכלל להתחרות במשחק הזה בכלל, אם הגופים הקיימים אתה נותן להם כבר פטור מרישיון.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

חלק מהגופים החדשים עובדים ופעילים כבר היום. הם פעילים לא באמצעות מה שאנחנו מסדירים כאן היום, לא באמצעות חובת הנגשה, אלא באמצעות טכנולוגיה קיימת שאנחנו נתייחס אליה בהמשך, כשאנחנו נגיע לעולם.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

כן, אבל אתה מבין מאיפה, מה אני מנסה להגיד? אני מנסה להגיד שעכשיו נגיד יש גוף חדש, שרוצה לעבוד? עד שהוא יקבל את הרישיון יקח לו כמה חודשים? בזמן הזה הגוף הישן הזה כבר ישלוט בשוק.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אני מסכים לגמרי ולכן כל סוגיית הזמנים שנדבר עליה בהמשך וסוגיית הוראות המעבר שנדבר עליה בהמשך, בעיני היא סוגייה מאוד חשובה, שנצטרך באמת לחדד בה את הסוגייה הזאת. בסוף, כשאנחנו מסתכלים על העולם הזה אז בעצם מה שאנחנו עושים בפרק הזה, אנחנו אומרים שמי שרוצה להצטרף לתחום הוא לא יכול לעשות את זה ככה סתם, אלא הוא יכול לעשות את זה או עם רישיון או עם אישור. השאלה פה כרגע היא פחות שאלה של האם אנחנו נותנים קדימות לגוף מסויים קיים או לא נותנים, שזו שאלה שאנחנו נכנסים אליה בהמשך. אלא כרגע השאלה היא איך בכלל אנחנו מבצעים את הפיקוח. המחשבה הייתה שברגע שיש גופים שהם מפוקחים בצורה מאוד דומה לפיקוח שנמצא פה בחוק הזה, אנחנו לא שולחים אותם לקבל רישיון נוסף, כדוגמת לשכות האשראי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ואתה תנוח דעתך, הן כבר שולטות בשוק.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

זה בדיוק מה שאני אומר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, בסדר אבל אתה לא מוסיף רגולציה, אתה מוסיף רישיון על עוד רישיון.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

פתח שלמה בדברים חכמים ואני אומר, אם ישב פה עוד פעם מישהו עוד שנתיים ויגיד את אותם הדברים החכמים האלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו צריכים לוודא שהחדשים יקבלו רישיון מהר. זה דבר שצריכים לוודא אותו, אבל להוסיף עוד.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני פשוט חושב שכולם צריכים להיות באותה נקודת התחלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הם לא יהיו באותה נקודת התחלה כי אלה כבר יש להם לקוחות ויש להם הון עצמי.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

בעניין רישיון רק, לפחות משהו שנוכל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו צריכים לראות שמי שרצה רישיון יקבל אותו תוך חודש ולא תוך שנה.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אני גם אגיד עוד משהו בהקשר הזה. מבחינת החוק, הנגשת מיידעים מסוימים קורית רק במועדים מסוימים, אנחנו נגיע לזה גם בעולם המועדים. המשמעות של זה היא שלצורך העניין, גם אם יש גופים שמחר בבוקר יתחילו לעבוד מכוח אישור – בגלל שהמפקח נתן להם, עדיין מידע בעולם האשראי לא יהיה להם ומידע בעולם הפיקדונות לא יהיה להם. כי הנגשת המידע בעולם האשראי והפיקדונות קורית רק בשלב מאוחר יותר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הם יוכלו לקבל רישיונות לפני תאריך ההנגשה?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

הם יוכלו לקבל רישיון לפני ההנגשה הזאת, יש הנגשה אחרת שכן כבר קורית היום בעולם הבנקאי עבור סלי מידע מסוימים ותקרה במועד כניסת החוק לתוקף. בסוף, מה שחשוב זה כמה שיותר מהר לאחד את הזמנים מהבחינה הזאת שמועדי כניסת החוק לתוקף יכללו גם את עליית סלי המידע – כדי שלא ייווצר אותו עיקרון תחרותי ומהצד השני, שאותם הגופים החדשים יוכלו להיכנס וישר לעשות את כל מה שהשחקנים האחרים יכולים לעשות.

<< דובר >> טובי הרים: << דובר >>

אם אני יכולה להוסיף, זה גם שזאת גם הסיבה שהחשוב שהפטור הוא לא רק לבנקים ולא רק למי שהיום שולט, זה גם לגופים כמו בלנדר, הלוואות p2p, אשראי חוץ בנקאי, כאילו זה כן כבר בגל הראשון מכניס pull רחב יותר מאשר רק בנקים ורק הגופים החזקים היום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן. תודה רבה. בואו נמשיך בהקראה עד סוף הסימן ואז אנחנו נפתח את זה גם להערות בחוץ.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

יש לנו רק הערה לגבי פיקוח פרלמנטרי בסעיף קטן ג', שכן מבקשים להסמיך את השר לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי, שפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון ואנחנו מביאים בפני חברי הוועדה את ההחלטה, האם כדי לקבוע את הרשימה הזו נדרש להביא את זה לפיקוח פרלמנטרי באישור וועדת הכלכלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה אתם ממליצים?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

שכן, מכיוון שמדובר על הרחבת תכולת החוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו נלך עם ההמלצה שלכם. מה אתה חושב, יובל?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אדוני יושב הראש, זה מקובל עלינו. אני כן אשמח אם לגבי הסוגיות האלה שיעלו בהמשך אנחנו נרשום אותם ובסוף נתדיין. במקרה הספציפי הזה אני חושב שכן, יש מקומות שבהם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אוקיי, אבל זו גם עבודה מוקדמת שצריך לעשות אני חושב.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

לגמרי, אני מסכים.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

החוק לא מציין בכלל את וועדת הכלכלה, שום הוראה שמוצעת בחוק כאן לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

וועדת הכלכלה טובה לייצר את החוק וזהו? ולהיעלם? זה מנגנון השמדה עצמית של וועדת כלכלה החוק הזה.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אדוני היו"ר לכן קודם כל התחלתי בזה שאני מסכים פה כן? זה, אני מקבל וגם בעיני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, זה צריך להיות סביר ומידתי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

צריכים להשאיר לך כמה הערות שכשתגיד אותן הם יגידו "בסדר".

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני ממליץ לך אבל שבאמת, נקודות האי הסכמה יובהרו מראש ואז הסיכוי שתשכנע יותר גבוה. בואו נמשיך.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אז אולי אני כבר אעיר את זה גם לגבי סעיף קטן ב', כך שהוא יציג את זה כבר כשהוא מקריא. מדובר על סעיף 3/ב', גם שם אנחנו סבורים שנדרש אישור וועדת כלכלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בואו נמשיך.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

3.

פטור מרישיון או מאישור.

3/א'.

על אף הוראות סעיף 2, גוף פיננסי, מייצג, או גוף אחר שנקבע לפי סעיף 29/ו'/2/ב', שקיבל מידע פיננסי מנותן שירות לפי הוראות סעיף 29, פטור מרישיון או מאישור לפי סעיף 2 לגבי שימוש במידע למטרה שלשמה הועבר לו המידע,

בהתאם להוראות סעיף 29.

3/ב'.

השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד ובהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע גופים נוספים שיהיו פטורים מחובת רישיון ואישור לפי סעיף 2, בדרך כלל או לגבי שירות מסוים שהם נותנים, כפי שיקבע. רשאי השר בתקנות, לפי סעיף קטן זה לקבוע תנאים שיחולו על מתן השירות בידי גוף הפטור כאמור.

זה סעיף שמאפשר, למורת החובה שנקבעה בסעיף שתיים יש כאן גופים ופעילויות שיהיו פטורים מרישיון. בסעיף קטן א' אנחנו מדברים על גופים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה ההבדל בין 2/ג' ל-3/ב' מבחינת הסמכות של השר?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

2/ג' זה לקבוע חגבי גוף שכבר כיום יש לו פיקוח לפי דין – או רישיון או רישום. אז ניתן להגיד לו שהוא פטור מרישיון, אבל הוא חייב אישור של המאסדר שלו לפעול והמפקח עליו יהיה המאסדר.

סעיף 3/ב' אומר "אתה בכלל פטור מהוראות החוק", בסדר? כל ההוראות של החוק והרישוי, אתה לא חייב ברישוי והוראות החוק לא חלות לגביך.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

בעלי האישור בסעיף 2/ב' וגם בסעיף 2/ג', כפופים לכל הוראות החוק, החוק חל עליהם, פשוט המאסדר שלהם הוא המאסדר הקיים. מהבחינה הזאת, שם קובעים מי הגופים שחייבים ברישיון ומי הגופים שחייבים באישור, זאת החלוקה. סעיף שלוש בכלל מדבר על מי בעצם לא נכנס תחת תכולת החוק, מי ההוראות שקבועות בחוק לא חלות לגביו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ואז מה, אם הן לא חלות לגביו אז מה? הוא יכול לקבל את כל המידע?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אנחנו ניכנס לזה טיפה יותר בהמשך, כי מה שנמצא פה כרגע, נמצאים פה שני סוגים של גופים. סוג אחד זה מייצגים או גופים אחרים – ניכנס לזה בתוך סעיף 29, שבסוף המטרה שלנו הייתה שיהיה אפשר להעביר מידע גם לגופים שהם נותנים שירותים אחרים, גופים שמייצגים לצורך העניין יועצי מס ורואי חשבון ואנחנו לא רוצים שככל שאתה צריך לתת לרואה החשבון שלך מידע, אותו רואה החשבון גם יהיה חייב ברישיון. לכן המטרה היא כן לפטור אותם מהוראות החוק. כן, כתבנו שם וניכנס לזה בטוח בהמשך, גם התייחסנו לזה בהגדרות, שחלים עליהם כללי אתיקה מקצועית ולכן אנחנו מרגישים יחסית בנוח שלא להחיל עליהם את כל הוראות החוק.

סעיף ב' מתייחס לזה שיש עוד גופים נוספים, או פעילויות נוספות שיכולות להיות פטורות בהמשך. אני אתן דוגמא דווקא למשהו שאנחנו חשבנו עליו כבר ולכן הוא לא נמצא בתוך התכולה של הוראות החוק וזה סיפור שאין לו ניידות למיטב זכרוני. לצורך העניין ניידות בין בנקים, אתה מעביר מידע בין בנקים לגבי הפרטים המסוימים של הלקוח ויכול להיות גם כן שזה אפילו עובר באותה המערכת של api והמטרה היא כמובן, לא לחייב גם את הבנקים ברישיון על פעולת הניידות שלהם. לכן זה משהו שיכול לצוץ בהמשך, שלא הייתה כוונת המחוקק להחיל גם עליו את כל החובות הקבועות בחוק ולכן השארנו לעצמינו עוד סמכות כזאת בהמשך.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אפרופו הניידות, ההרשאה למתן מידע עוברת מהבנק המעביר לבנק הקולט? הרשאת הלקוח להעביר מידע?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

לדעתי לא באופן חד משמעי זה תלוי. ברגע שאתה.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

האם ההרשאה שאתה נותן לבנק המעביר תהיה תקפה גם לגבי הבנק הקולט בניידות בין הבנקים?

<< קריאה >> חן פליישר: << קריאה >>

שמי חן פליישר, מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל. בעיקרון, מאחר שהחוק הזה עוד לא עבר, אז כמובן שהחקיקה של הניידות לא עוסקת בזה, זה טכני. אבל מהותית, אני גם חושבת שזה כן מחייב דיון. בגלל שחלק מההרשאה פה גם מתחשב למשל בבעלים של החשבון, יכול להיות שבחשבון החדש אנשים מעבירים כי הם רוצים לאחד מספר חשבונות לחשבון אחד, אז אני לא, אני חושבת שזה קצת מוקדם לנו.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

בסדר אבל יש התייחסות לשותפים בחשבון בחוק הזה, השאלה היא אם ההרשאה. צריך כנראה.

<< קריאה >> חן פליישר: << קריאה >>

אני לא נכנסת רגע לקול הזה שוב, כי זה קצת מוקדם אבל כרגע טכנית זה, כי זה פשוט לא קיים והמעבר בין בנקים כבר באוויר אז זו לא פעילות.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אז אתם לא חושבים שצריך להתייחס לזה בחוק הזה?

<< קריאה >> חן פליישר: << קריאה >>

אני לא חושבת שבחוק הזה. לדעתי הדרך להכניס עוד פעילויות לחובת ההעברה לפי חוק מעבר בין בנקים, הוא דרך כללים של הנגיד שמונים את הפעילויות שבעצם חובה להעביר ויכול להיות.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

זה דווקא עניין עקרוני אז ככה שלא נראה לי שיש מקום לסמכות של הנגיד, זה חלק מהתהליך.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

שם זה הסמכות של הנגיד.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

כן אבל אם אנחנו מדברים פה על הרשאה של הלקוח, אז אולי צריך לכלול את זה כאן בחוק. התייחסות לגבי האם ההרשאה עוברת בין בנקים.

<< קריאה >> חן פליישר: << קריאה >>

אני חושבת שיותר מתאים שם, שם את יכולה לראות גם את הדוגמא של הרשאות לחיוב, שהכללים אומרים שעוברות, אבל זה מחייב איזו שהיא חשיבה. אבל כרגע זה לא בפנים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

באופן עקרוני הבנק צריך לקבל עכשיו מכל לקוח הרשאה למידע?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רק אם הוא מסכים. זה וולנטרי, אתה לא יכול לסחור במידע שלו אם הוא לא הסכים להעביר אותו.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

שמקור המידע יספק מידע לנותן השירות. שהבנק, לצורך העניין הלקוח נותן הרשאה פוזיטיבית לבנק לאפשר העברת מידע לנותן שירות. השאלה שלי נגעה למקרים שהם הלקוח מעביר את החשבון שלו מבנק אחד לאחר, לצורך העניין זה בנק מעביר לבנק. אז האם ההרשאה עוברת או שבעצם ההרשאה שהוא נתן לבנק המקורי תהיה תקפה גם בעת המעבר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צריך לחדד את השאלה הזאת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

היא צריכה להיות תקפה, מן הסתם. אני רוצה להבין את הפרקטיקה, עכשיו כשלקוח יבוא לפתוח חשבון בבנק, האם זה לא יהיה חלק ממסמכי פתיחת החשבון.

<< קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> לא בטוח, כי יכול להיות שאתה חברת ייעוץ ונתנו לך הרשאה. יש פה עוד איזה שהוא.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

רגע שנייה, תנו לי שניה להתייחס לזה. בעיקרון במעבר בתיק הרי אתה פותח חשבון בנק חדש. אנחנו אתייחס בהמשך, כשנגיע לעולם של החשבונות משותפים לסוגייה של איך מוציאים את ההסכמות. עשינו שם הפרדה בין מלאי החשבונות הקיימים ולבין החשבונות החדשים, בעיקרו בפתיחת חשבון חדש תהיה דרישה לפנות לשתי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חברים, אנחנו נחדד את הסוגייה הזו של מעבר חשבון ועל איך הוא משליך על הרשאת המידע הזאת. בין אם אתם ורצים לעגן את זה בחוק פה, או שזה יספק לעגן את זה בחוק שהצעתם – את זה תבדקו אחר כך. אבל ההתייחסות ששל האם ההרשאה בתוקף במעבר בין בנקים, זה דבר שצריך לחדד אותו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

השאלה היא האם ההרשאה התבטלה. כאילו אם הבנק שאותו עזבתי עכשיו הוא כבר לא יכול לספק יותר מידע על מה שהיה אצלי כשהייתי אצלו?

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אנחנו לא יודעים.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

הזכות היא שלך, ההרשאה היא שלך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זאת גם שאלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני חושב שאם אדם עזב בנק, אז חל איסור לספק שום מידע על הלקוח הזה, מהבנק שהוא עזב. לגבי הבנק החדש – האם הוא צריך לחזק את ההרשאה או שההרשאה שהוא נתן לבנק הקודם עוברת לבנק החדש, זה דבר שצריך לחדד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא אבל נגיד לקוח שהיה טוב או לא טוב, לא משנה זה לשני הכיוונים לבנק מסויים ועזב אותו, נגיד לקוח שהיה בעייתי מאוד בבנק מסויים ועכשיו עבר חשבון כדי שלא יגלו את זה, האם, הרי אנחנו רוצים, זאת אומרת, יש מה שנקרא להסתיר מידע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא אבל אתה. לקוח בעייתי זו סוגייה אחת, אבל פה מדברים כאילו לטובת הלקוח, על המידע הפיננסי שיאפשר לו לקבל הצעות טובות או הצעות עסקיות או שירותים נוספים שהוא לא מודע להם. לא איזה מידע שפוגע בו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ולכן הלקוח לא ירצה שבנק מסויים, שהוא עזב אותו יגלה את המידע של מה שהיה שם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני חושב שברגע שהוא עזב את הבנק שלו, הבנק הזה לא צריך לפעול בענייניו כל סוג של פעולה. לא מידע ולא הפצת מידע ולא, זה נראה לי הגיוני.

<< קריאה >> חן פליישר: << קריאה >>

למיטב הבנתי המשפטית זה המצב, ברגע שהלקוח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתם תבדקו. עלתה פה שאלה חשובה ותבדקו את הדבר הזה, זה פרט חשוב.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

אני רק רוצה להגיד משהו ברשותך. כל נושא ההרשאה של הלקוח הוא נושא מאוד מאוד קריטי. כי מצד אחד אנחנו, זאת אומרת יש אינטרס שההרשאה הזאת תהיה נוחה וקלה ונגישה לכל לקוח, מצד שני אנחנו כן צריכים לוודא שהלקוח הזה כן נתן הרשאה מפורשת, מתוך רצון אמיתי ומתוך הבנה מה ההשלכות של אותה ההרשאה. אז יש פה צורך ככה לאזן בין שני הצדדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן, כן. גם זה יהיה מעניין לדעת בעתיד האם אנשים נעתרו לדבר הזה או שהחשש שלהם ממידע פרוץ גרם להם בכלל לא לאפשר את העברת המיידעים האלה, אבל את זה אנחנו נדע בעתיד.

נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, אלה אנשים שבפעם הקודמת לא הספיקו לדבר ואני הבטחתי להם זכות דיבור ראשונה. בבקשה, נמרוד?

<< קריאה >> נימרוד ספיר: << קריאה >>

שלום אדוני היו"ר. אז אני מדבר בשם איגוד בתי השקעות, שמייצג את בתי ההשקעות בישראל שמנהלים עבור הציבור למעלה מ-700 מיליארד שקלים מכספי הציבור.

האיגוד שם לו למטרה לעודד את התחרות במערכת הפיננסית ולהסיר חסמים רגולטוריים שמונים תחרות בעצם של בתי השקעות מול כל המערכת הפיננסית ואנחנו רואים בשנים האחרונות שבכל סגמנט שאליו נכנסו בתי ההשקעות גברה התחרות ופחתו דמי הניהול. כך ראינו שקרה גם בפנסיה, שהכניסה של דמי הניהול הורידה את דמי עלות הפנסיה ושיפרה את השירות . ככה אנחנו רואים בברוקראז', בתחרות מול המערכת הבנקאית שהפחיתה את העלות של רכישת ניירות ערך עבור הציבור וככה אנחנו רואים גם בתחום האשראי החוץ בנקאי ולכן החוק חשוב בעינינו, כי הוא בעצם מאפשר גם לבתי השקעות להיכנס לתחרות גם בתחומים האלה ובתי ההשקעות מתכוננים לעניין הזה ואני מניח שהכניסה שלהם תביא את אותה תועלת לצרכן, את אותה ההפחתה של דמי הניהול, את אותו השיפר של השירות ואת כל המטרות החיוביות מאוד שפה הממשלה לקדם באמצעות החוק השוב הזה ולא פחות חשוב מזה, גם הכניסה של בתי ההשקעות תשפיע, כי בעצם גם הממד האובייקטיביות אני חושב שהייעוץ שיינתן לציבור הוא ייעוץ טוב מול המוצרים היום של המערכת הבנקאית והשירותים שהמערכת הבנקאית נותנת.

ברמה של הערות כלליות לחוק, יש לנו הערות על הסעיפים עצמם, אבל ברמה של ההערות הכלליות אני חושב שאנחנו גם פנינו למשרד האוצר ומשרד האוצר באמת, יחד עם כל הממשלה, אפשרו לבתי ההשקעות לקבל את האישור לפי סעיף 2/ב' ביחס לחלק מהפעילויות. אבל יש חלק מהפעילויות האחרות של בתי ההשקעות שהיום מסופחות בצורה רגולטורית גם בנושא של כמובן הגנה על מידע שנשמר לפי כל ההוראות המחמירות ביותר גם בנושא של הגנות סייבר, אבל גם בכלל, כל הפיקוח הרגולטורי שיש גם בפעילות של חברות ניהול תיקים וגם בפעילות של חברות בורסה שאנחנו לא כל כך מבינים למה הם לא נכללים בתוך 2ב', אותם גופים שבעצם ניתן להם אישור מאסדר ולא צריכים רישיון נפרד לחוק הזה. אני חושב שזה מיותר ליצור מערכת רגולטורית כפולה על הפעילויות האלה.

חוץ מזה, בהערות הכלליות אני גם אגיד שאנחנו כמובן מברכים שחלק אחר מהפעילויות כן ניתנה להם כניסה לתוך סעיף 2/ב' ומתאפשר לקבל אישור, אבל צריך לדעתי גם שאתם בדיון ובכלל, שהכנסת תגדיר, שהתהליך של אישור המאסדר יהיה תהליך פשוט.

עוד הערה כללית שיש לנו לגבי החוק ושוב, נעיר בהמשך לגבי יתר ההוראות. אבל בנוסח החוק הנוכחי גם נקבע כי החובה של העברת מידע כמקור מידע תחול גם על הפעילות של החברות המנהלות ובעניין הזה רשות שוק ההון עושה כרגע מהלך מאוד חשוב בשילוב של טכנולוגיית ה-api בכל ממשקי העברת המידע בתחום הפנסיה והגמל. זה מהלך מאוד חשוב והוא רחב יותר מהחוק הזה. לכן הבקשה שלנו בעניין הזה, שלוחות הזמנים כמובן ישתלבו יחד עם ההליך של שילוט טכנולוגיית ה-api אני חושב שזה חשוב מאוד ששני התהליכים האלה יהיו מאוחדים.

אני רוצה להזכיר שבתחום של פעילות החברות המנהלות גם קופות הגמל וגם קרנות הפנסיה, יש כבר הרבה שנים העברת מידע באמצעות המסלקה הפנסיונית שפועלת יפה. היא מצריכה המון משאבים רגולטוריים והמון עלויות מצד החברות המנהלות לקרנות הפנסיה וזה בסדר, אבל אסור שתהיה פה מערכת כפולה שמכפילה עוד יותר את המערכות האלה, כל המערך הזה צריך להיות משולב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה נמרוד. תיכף תתייחסו רשות ההון וכל מי שצריך, אבל בואו ניקח עוד כמה תגובות. אמיר וואנג, בבקשה.

אמיר וואנג :

תודה רבה אדוני היושב ראש. עברנו בהקראה את סעיף אחד, את ההגדה למה הוא היקף פעילות קטן ולכך אני אתייחס. יש לאחר מכן את סעיף 40 שמסמיך את השר לסתור מהחוק כל גוף פיננסי שמתאפיין בהיקף פעילות קטן. כשקוראים את ההגדרה צריך לזכור שהשר לא צריך את הוועדה כדי לפטור גוף קטן מהחובות לפי החוק ואין אפילו חובה לקבוע בתקנות שקבעה הוועדה את הסטנדרט ואת הכללים שלפיהם יחליט השר אם לתת פטור. ההצעה היא שהכנסת מחייבת בחקיקה את כולם והשר פוטר אותם לפי שיקול דעתו, על פי שיקולים כללים של עלות יישום ותחרות. עכשיו, שאלו חברי הכנסת האם בבנקים יוכלו לקבל ככה את הפטור והממשלה השיבה שלפי הגדרת היקף פעילות קטן ביחס לבנקים, מדובר בפועל רק לבנק ירושלים ולבנק הדיגיטלי החדש. כלומר, שני גופים בלבד שהיקף הפעילות שלהם כנראה אכן מתגמד למול המכלול של הבנקים.

אבל השאלה היא, מה קורה במגזר של האשראי החוץ בנקאי. כמה ואיזה חברות אשראי חוץ בנקאיות יוכלו ככה לקבל את הפטור, לפי ההגדרה של היקף פעילות קטן. עכשיו, בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים הגדירו שחברת אשראי חוץ בנקאית קטנה היא כזאת שהעמידה לציבור עד 25 מיליון ₪ כמה - - - של חברה קטנה היא כזו שהעמידה 250 מיליון ₪, פי 10? זה יעמיד בפטור עשרות או אולי אפילו מאות חברות אשראי חוץ בנקאי, שנותנות מאות אלפי הלוואות בסכומי עתק וזה בהחלט ייתכן שזה יהיה דווקא חברות שנותנות הלוואות לצרכנים, הלוואות קצרות מועד, ריביות גבוהות ואז זה לא מצטבר לתיק אשראי מאוד גדול. 250 מיליון ₪ זה סכום מאוד מאוד גדול. אלה החברות שמפרסמות בשלטי חוצות, אינטרנט, מסרונים והחברות האלה יקבלו פטור מהמנגנון שאמור לתת כוח לצרכנים. עכשיו, אני אגיד את זה לסיכום הנקודה, תראו, האפשרות לתת פטור לחברות אשראי חוץ בנקאי היא לא מופרכת, אבל המנגנון נראה פתרון לא מוגזם ואין ולא הוצגה תמונה על היקף הפטור, כמה חברות יוכלו להינות מזה, מה היקף האשראי שהן מעמידות לציבור? כל אחת 250 מיליון ₪? אז לכמה זה מצטבר וכמה צרכנים - - - מהפטור הזה? אז אנחנו חושבים שבהיקף פעילות כזה ההגדרה של היקף פעילות קטן צריכה להתהדק. תודה אדוני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה לך. ירון אליאס, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח.

ירון אליאס:

כן, בוקר טוב. כפי שאמרת אני מייצג בדיון את איגוד חברות הביטוח. ההתייחסות המרכזית שלנו, לפחות בשלב הזה של הדיון, נוגעת על ההגדרה של המונח "לקוח", הגדרה שנמצאת כמובן בסעיף ההגדרות והוקראה בדיון הקודם. אז לכאורה, לפי הלשון של ההגדרה, החוק החדש אמור לחול גם על תאגידים ולא רק על יחידים. כלומר, החוק אמור לחול גם על פעילות פיננסית של תאגידים עסקיים ולא רק על פעילות פיננסית של צרכנים פרטיים. לדעתנו, מדובר כאן בהרחבה שהיא לא רצויה וגם לא מתיישבת עם התכלית של החוק או המטרה של החוק, כפי שזה גם נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק , היא להגביר את התחרות בשוק הפיננסי וזה לא סוד שבעיית התחרות בשוק הפיננסי מתמקדת בסגמנט של הצרכנים הקטנים. אני חושב שזה גם לא מקרי שמרבית הדוברים, בפתח הדיון הקודם – אם זה נציגי הרשות לניירות ערך או אגף התקציבים, בנק ישראל, הרשות לתחרות, רובם ככולם התמקדו בצרכן הקטן ולא בצרכנים העסקיים הגדולים. הלקוחות הללו, העסקיים הגדולים, ממילא לא זקוקים להגנה של המחוקק מכיוון שהם יודעים לדאוג לעצמם בעצמם. אני מזכיר בהקשר הזה, שחוק נתוני האשראי עצמו, לא חל על תאגידים עסקיים ושוב, כמובן לא במקרה. לכן, לדעתנו החלת החוק על תאגידים, לא רק שהיא לא מתיישבת עם הרציונל של החוק, אלא שהיא עלולה במקרה הזה לטשטש את התכלית האמיתית שלו והיא לגרום להגברה של התחרות בשוק הצרכני.

מעבר לזה, אם נכניס את התאגידים לחקיקה, זה יחייב השקעה של משאבים עצומים גם כספיים וגם טכנולוגיים, על ידי כל אותם גופים שחוק נתוני האשראי בנוסח הנוכחי שלו לא חל עליהם, לכן לדעתנו צריך להכליל את התאגידים העסקיים כלקוחות, גם מתכולתו של פרק ט"ז. אבל בכל מקרה, אם ההצעה שלנו לא תתקבל, אנחנו מבקשים שלכל הפחות, החוק לא יחול על אשראי בסכום של שלושה מיליון ₪ ומעלה שניתן לתאגיד עסקי, לפי המודל הקיים היום בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

אני מזכיר, שלפי תקנות הפטור, תקנות הפטור מכוח אותו החוק, חובת הרישוי לא חלה על מתן אשראי לתאגידים כאשר סכום ההלוואה שניתנה לתאגיד הוא מעל שלושה מיליון ₪. כלומר, הלוואות גדולות פטורות. הרציונל כמובן גם כאן הוא ברור, תאגיד שלוקח הלוואה של שלושה מיליון ₪ ומעלה, הוא בדרך כלל לקוח מתוחכם שלא זקוק להגנה הצרכנית של החוק.

רק בכדי לסכם, אדוני יושב הראש. אנחנו חושבים שהצעת החוק אנחנו עוסקים בה לא צריכה לחול בכלל על מתן אשראי לתאגידים, אבל ככל שהוועדה תחליט בכל זאת להחיל אותו גם על הלוואות שניתנות לתאגידים עסקיים, אנחנו חושבים שיש להוציא מגדר החוק הלוואות שהסכום שלהן עולה על סך מסויים, שלושה מיליון ₪ כפי שציינתי קודם ואולי אפילו רף נמוך יותר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה ירון. שימי אדזיאשווילי מהתאחדות יועצי המשכנתאות, בבקשה.

שימי אדזיאשווילי:

כן. לפרק הזה אנחנו, אין לי כרגע הערות. אם תהיינה הערות לפרקים הבאים אנחנו ניתן. הייתה כבר התייחסות פשוט, שביקשנו בדיון הקודם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. שמואל בן טובים, חברי, נשיא קהילת הפינטק הישראלית. פינטק זה החברות הפיננסיות של ההייטק, שרוצות לתת שירותים חדשים.

שמואל בן טובים:

תודה רבה אדוני היו"ר, שלום לחברי הכנסת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ברוך הבא. שמואל בן טובים היה ראש מועצה, עשה כמה תפקידי ציבור. בבקשה שמואל.

שמואל בן טובים:

אוקיי, תודה על ההזדמנות. אני רוצה להציג בשתי מילים את מי אני מייצג ואחר כך להביע את עמדתי. קהילת הפינטק הישראלית היא עמודתה שהוקמה לפני מספר שנים כדי לקדם את הקשר בין טכנולוגיה ופיננסיים, בקיצור לייעל ולשפר בעזרת טכנולוגיה את התחום הפיננסי. הייחוד שלנו, שאנחנו לא גוף לובי. אנחנו לא מייצגים את חברות הפינטק, אלא אנחנו מייצגים את ה-ecosystem של הפינטק. כך שבין חברנו יש אכן חברות פינטק, מוסדות פיננסיים, רגולטורים פיננסיים שחלקם גם יושבים פה, משקיעים, אנשים מהאקדמיה, כל מי שיש לו יד ורגל בתחום הזה ולכן, יש לנו איזה שהוא יתרון של הסתכלות על התחום מאיזה שהוא מעוף ציפור.

הדבר השני שאני אומר, זה שלפני מספר שבועות העמותה שלנו זכתה במכרז שפרסמה הממשלה באמצעות משרד הכלכלה לנהל קהילת חדשנות בתחום הפינטק. ליוזמה הזאת שותפים כרגע בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, רשות החדשנות, מטה ישראל דיגיטלית ומשרד הכלכלה בעצמו. זאת אומרת שאנחנו, בנוסף לתפקיד הציבורי שלנו, יש לנו גם היום תפקיד נוסף והוא לנהל את קהילת הפינטק הלאומית, אם אפשר לקרוא לזה כך.

מנקודת מבטנו בשנים האחרונות, אנחנו יכולים לראות שתי תופעות קיצוניות. אם מסתכלים על ההיבט הטכנולוגי, ישראל היא מעצמת על בתחום הפינטק, מבלי להשתחצן ובלי להגביה ראש. חלק מהטכנולוגיות שפותחו בישראל משרתות היום את המדינות המתקדמות ביותר בעולם וזה מוצא את ביטויו גם בגיוסי הון שאפשר לקרוא להם "פראיים", מכל מקורות המימון בעולם לטובת חברות הפינטק.

עכשיו נסתכל ונסביר, מה הצרכן הישראלי נהנה מכל האושר הזה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

התכוונת שאנחנו מעצמה ביזמות בתחום, לא ביישום בתוך מדינת ישראל.

שמואל בן טובים:

נכון. בתחום היישום בתוך מדינת ישראל, אנחנו לצערי בין המפגרים בעולם, בוודאי בעולם המתפתח. החוק פה שעומד לדיון היום.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כמו החוות הסולאריות, ששמנו בסאן פרנסיסקו בשנת 1970, בקליפורניה. שמנו שם חווה שסיפקה חשמל סולארי לכל קליפורניה ואנחנו עד היום מחפשים את החוות האלה אצלינו. אני מקווה שלא נחזור על הטעות הזאת בעולם הפינטק לפחות.

שמואל בן טובים:

אז על הטעות הזאת אנחנו כבר חוזרים כמה שנים ואת כל הטוב שהטכנולוגיה הישראלית מייצרת הצרכן הישראלי עדיין לא רואה. בתחום תחרות, בתחום מחירים וגם החוק שעומד פה לדיון הוא חוק, שאם נסתכל על המדינות המתוקנות – ארה"ב, בריטניה, יפן, אפילו מדינות המפרץ, הוא כבר מזמן שם, הוא כבר מזמן מיושם, לא רק שהוא נחקק כבר. אז אנחנו בפיגור כאן והשאלה למה אנחנו בפיגור. אז חלק מזה יכול להיות, זה מה שקורה כאן סביב שולחן הוועדה הזאת ובשולחנות אחרים, יש בעלי אינטרס שקצר חוששים מהקדמה ומנסים להאט אותה. הדבר השני שחשוב לדעת והיום יש טיפול ברמת משרד האוצר, הוא מבנה הרגולציה בישראל. לצערי, המבנה שלנו מאוד מאוד מיושן והוא בין הגורמים המעכבים. בדרך כלל בעולם נהוג לחלק את הרגולציה לשתי פונקציות, הגנת הצרכן ושמירת יציבות המערכת הבנקאית. בחלק מהמדינות יש רגולטור אחד כזה ואחד כזה ואם תיקח מדינה קטנה כמו יפן, יש רגולטור אחד שעושה את הכל.

בואו ניגע לחוק הזה. אנחנו, כגוף שמייצג את התעשייה מוזמנים באופן קבע למה שנקרא "פורום הפינטק של בנק ישראל". זה פורום מאוד מכובד שבו בנק ישראל מתייעץ עם הציבור כדי לשמוע את דעתו וחלק מהתוצאות אתם רואים פה בהצעת החוק. בפעם הראשונה שהופעתי לפורום הזה, אני רואה סביב השולחן המון המון חברות פינטק שאני מכיר אותן, שאלתי איפה ספקי המידע, איפה הבנקים, איפה חברות כרטיסי האשראי? התשובה שקיבלתי "..להם יש פורום נפרד. הם יושבים עם בנק ישראל ועם הפיקוח על הבנקים כגוף נפרד, פעם אחת היה ניסיון לפני כמה חודשים לשים את כולם יחד ומאז זה לא חזר..". אבל הנה אנחנו רואים כאן כדוגמא בחוק הזה שמצד אחד יש גופים שמתבקשים לחלוק את הנתונים שלהם, שזה בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכן הלאה ומצד שני יש חברות שצריכות לקבל רגולציה כדי לגשת למידע הזה ואיפה הן מפוקחות? על ידי רשות ההון. ענו על אותו החוק עצמו, על אותו העיקרון עצמו של מתן וקבלת מידע יש שתי רשויות רגולטוריות שונות ולצערי היום, מבלי להיכנס לשוד הרע המצב בבנק ישראל הוא טוב יחסית, הרגולציה עובדת, המנגנון עובד וברשות שוק ההון יש תור כמעט כמו בפקקים בנתיבי איילון בימי ראשון בבוקר. כך שלהגיע לקבלת ההיתר מאוד מאוד קשה. אז הנה, עוד סיבה אחת למה הרגולציה בארץ מתעכבת ולא תופסת גובה יחד עם יתר העולם.

הערה אחרונה שאני רוצה לומר, היא שאסור לשכוח שבסיס החוק הזה לרגולציה המתקדמת בעולם יש עיקרון קדוש, העיקרון הקדוש הוא מאוד חדש למערכת הפיננסית הישראלית והוא שהמידע עליי הוא שלי. אם חברת כרטיסי האשראי אספה עליי מידע והיא יודעת מתי אני מסתפר, לאיזה מסעדות אני הולך ומתי אני נוסע לחוץ לארץ, עד היום ההנחה הייתה שהיא אספה את המידע הזה וזה מידע שלה. אם הבנק יודע על כל תנועותיי ועל ה - - - שלי, זה המידע שלו. התפיסה הזאת היום השתנתה והיא גם, כמובן, עומדת בפסיק החוק הזה, שהיא באה ואומרת "כל מי שיודע משהו עליי, המידע הזה הוא שלי ואם אני רוצה לחלוק אותו עם אחרים זאת זכותי לאשר לגוף שמחזיר אותו לחלוק אותו עם אחרים". לכן ההערה הזאת שאני באתי לומר, היא לא מתייחסת לסעיף כזה או אחר בחוק, אלא לכלל הרצון של קודם כל לקדם רגולציה מתקדמת במדינת ישראל כדי שגם הצרכן יוכל להנות ממנה ודבר שני להבין שהעיקרון הזה, הוא עיקרון שאין ממנו חזרה אחורה. אי אפשר לחזור כבר להגן על המידע בחדרי חדרים ולחשוב שהוא של מי שאסף אותו, לא. הוא שלי, של הצרכן וזה מה שצריך להוביל את החקיקה. תודה רבה לכם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה לך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

שאלה, אדוני היו"ר. בחלק קטן ממה שהוא אמר, כשאני בא ואני מבקש מגוף מסויים והוא נותן לי אשראי הלוואה, אני יכול לתת לגוף הזה הרשאה והוא יכול לפנות עם ההרשאה הזאת לכל מי שיש לו מידע עליי ולבקש ממנו?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

או לבנק, כן.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

או שאני צריך לתת לבנק שלי הרשאה, מה הפרט שוב פעם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו נשמע, אנחנו עוד לא ירדנו לסעיפי החוק. אבל לא יימסר מידע שלך ללא אישורך. האם זה רק לבנק שלך או לספקים, את זה אנחנו נשמע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אם אנחנו רוצים באמת לפתוח לתחרות זה צריך להיות קל. אם פניתי לגוף.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן, בוא, זה כתוב בחוק אבל עוד לא הגענו.

שמואל בן טובים:

שלמה, בעיקרון המידע, מי שמחזיק את המידע צריך לקבל הרשאה ממי שהמידע עליו. אם הבנק מחזיק אותו, הוא צריך לאפשר לבנק לתת לו הרשאה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל השאלה אם אני חייב לתת לבנק את ההרשאה או שזה מספיק שחתמתי לגוף שביקשתי ממנו הלוואה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לבנק בוודאי אתה חייב, כי אחרת הוא לא ישחרר מידע. הבנק בלי הרשאה שלך לא יוציא כלום.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל זה לא, אנחנו לא מועילים כאן כל כך. כי יש להרבה גופים פיננסיים מידע עליי, לבנקים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל הם לא משחררים אותו לחברות אחרות, פה הם יהיו חייבים לתת לחברה להציע לך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

לא, אבל אתה אומר שכדי שהחברה תוכל לקבל אשראי מכל הנותנים, אני צריך לעבור אחד אחד ולאשר לו לשחרר את המידע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא אחד אחד, אתה תסכים שהמידע שלך יגיע לחברות האלה ואז הוא יכול ללכת לכולם.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

זה כמו בניוד של חברות הסלולר האלה, אני לא צריך ללכת לחברה שאני מתנתק ממנה. אני נותן הרשאה לזה שאני עובד אליו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה תסכים שהמידע שלך יגיע לחברות שמציעות אשראי וכל החברות יקבלו את המידע שלך והן יציעו לך. אם לא תסכים לא תקבל הצעות.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

הגישה למקור המידע, תהיה דרך נותן השירות. בעצם אתה תירשם לנותן השירות ואז הוא ישאל אותך אם יש לך חשבון בנק בבנק מסויים ואז הוא, דרך האפליקציה שלו כבר מעביר אותך לבנק שלך ושם אתה מזדהה ומאשר לו את המידע. זה לא שאתה צריך ללכת לבנק, להביא טופס חתום ולחזור, אלא הכוונה היא דרך נותן השירות, הוא מפנה אותך ושם אתה מזדהה ויכול לאשר לו להנגיש את המידע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יפה. הערה אחרונה על סעיף א', עודד אופק ואחרי זה נמשיך בהקראה.

עודד אופק:

שלום, אני עורך הדין עודד אופק מטעם איגוד הברוקרים, בבורסה לניירות ערך בתל אביב tda. אני מייצג גם את איגוד חברות האשראי, אבל בנקודה הספציפית הזו אני רוצה להתייחס לסימן כי ביקשו שאני לא אתייחס להערות כלליות. הסימן נוגע למספר גופים ומקורות מידע שמנויים בסעיף ב' ואנחנו, סביר להניח, נהיה מקור מידע בסעיף שמונה, כלומר שהשר יקבע שאנחנו מקור מידע.

יש בעיה של איחוד העיסוק, שחלה על חברי בורסה מכוח דינים אחרים שחלים עליהם ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות בעלי, אחד מהגופים שבעצם יקבלו היתר מטעם המאסדר הרלוונטי, שבמקרה זה זו רשות ניירות ערך ואנחנו חושבים שכדי לאפשר את זה בעצם, אנחנו נדרש גם לתיקונים ספציפיים במסגרת חוקים שחלים על חוקי בורסה, כדי למנוע מהם את איחוד העיסוק שחל עליהם אם זה במסגרת תקנון הבורסה – ששם חל איחוד עיסוק על חברי הבורסה ואם זה במסגרת הסדרים אחרים כמו חוק הייעוץ לגבי היבטים של מי שהוא בעל רישיון, אז הוא מנוע לעסוק בעיסוקים נוספים. הסיבה לכך שאנחנו מבקשים את זה, זה בעצם שחברי הבורסה לא יופלו ביחס לגופים ולמקורות מידע אחרים. אנחנו כרגע דרך אגב, לא מופיעים כמקור מידע, אנחנו מעריכים שאנחנו ניכנס כמקור מידע לפי פסקה ב/8, שהשר רשאי כאמור לקבוע אותנו כמקור מידע ואנחנו נשמח לעמוד בקשר עם הרשות לניירות ערך, כדי להבטיח בעצם שלא תחול מניעה גם על חברי הבורסה, שהם בעצם מחוללי התחרות מול הבנקים היום בעצם לשמש כנותני שירותי מידע. מקום שגורם יבקשו את זה, וודאי לקבל את ההיתר מהמאסדר הרלוונטי כך שלא יידרשו לרישיון בכלל. זו ההערה העיקרית לסימן א'.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה עודד. בואו נמשיך את סימן ב'. אנחנו ניתן עוד פעם הזדמנות להתייחס. יש מישהו מאיגוד הבנקים בזום?

אייל דותן:

שלום אדוני, אני עורך דין אייל דותן מטעם איגוד הבנקים. לפני שאני אתחיל להעלות את ההערות שיש לנו לסימן א', מה שהקראתם עד עכשיו, אני רק אציין שבהקשרים האלה איגוד הבנקים מייצג את הבנקים שחברים באיגוד, אבל באופן ספציפי לא את הבנק הדיגיטלי, שהוא מיוצר כאן בנפרד.

לגבי הסעיף של ההגדרות, אנחנו מבקשים להעיר למספר הגדרות. להגדרת מידע פיננסי, אנחנו מבקשים שיובהר שמדובר באותו מידע פיננסי שהתקבל דרך מערכת הממשק למידע פיננסי, על מנת שיהיה ברור שהחוק הזה לא חל על הרבה מיידעים פיננסיים אחרים, שכמובן החוק לא התכוון לחול עליהם.

לגבי הגדרת מערכת ממשק למידע פיננסי, היינו מבקשים שבהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק ייווצר מנגנון טכנולוגי אחיד ובעל סטנדרטיזציה אחידה לגבי כל המערכת, כי כשנגיע בהמשך לסעיפים שקובעים שהמאסדרים הפרטניים הם אלו שיקבעו את הסטנדרט לגבי כל משתמש ומשתמש וכל גוף פיננסי וגם נותן שירות וגם מקור מידע, אנחנו חושבים שצריך לקבוע סטנדרט אחיד שיהיה סטנדרט אחיד לכולם, כדי שכולם יוכלו לדבר באותה השפה ולמנוע תקלות.

לגבי הגדרת מקור מידע, אז כפי שאני חושב אמרו רבים וטובים לפניי, צריך באמת להרחיב את מקור המידע ולא לחכות ולא רק לבנקים, סולקים, חברות כרטיסי חיוב. יש אמנם הרחבה בהצעת החוק לעומת תסקיר החוק, לגבי גופים מוסדיים. אבל ההרחבה היא מאוד מצומצמת, רק לגבי מתן אשראי, בעוד שאנחנו סבורים שלפחות מחצית מהפעילות הפיננסית בישראל תהיה סדורה על המערכת הזו וכמו שהבנקים כבר ערוכים וכבר שם והם בדרך ליישם את הכל ולתת את המידע בהתאם לחוק, אנחנו חושבים שצריך להוסיף עוד גופים, חברות ביטוח, גופים פיננסיים נוספים שנותנים שירותים חוץ בנקאיים. זאת על מנת שניתן יהיה לתת את השירותים באופן הטוב ביותר, למשל אם רוצים לתת שירות כמו חיתום, אז הרבה פעמים אנחנו צריכים גם מיידעים שנובעים מהחיסכון הפנסיוני של הלקוח ולא רק מהמידע שנמצא בבנקים.

לעניין הגדרת נון שירות מידע פיננסי, אנחנו מבקשים להוסיף בסוף ההגדרה שזה מבקש להתייחס רק בעיסוקו במתן שירות מידע פיננסי, על מנת שיהיה ברור שזה חל רק לחוק הזה.

להגדרת שירות מידע פיננסי, בסעיפים קטנים שתיים ושלוש, אנחנו חושבים שיש טעות בניסוח, שכתוב "..גם לגבי השימוש, שהשימוש יהיה באופן מקוון..". אני חושב שהמטרה של החוק הייתה שמטפלים בהעברת המידע באופן מקוון, כאשר השימוש הוא לא בהכרח שימוש מקוון, הוא יכול להיות גם שימוש מכוון, אבל לא רק. אנחנו לא רוצים לצמצם עד מאוד את השירותים ואת השימושים שייעשו במידע שיועבר.

לגבי סעיף שתיים – חובת רישוי ואישור, אנחנו מבקשים שבדומה לכל יתר הוראות החוק שחלות על גופים פיננסיים בישראל, גופים שהם כבר גופים מפוקחים כמו בנקים לא יצטרכו לקבל אישור על מנת לעסוק במתן שירותים לפי החוק. בדומה לחוקים אחרים, מאחר וייעוץ פיננסי או ייעוץ בתחום הכלכלי, זה התחום העיקרי שבנקים עוסקים בו. הם עושים את זה כל יום ואי אפשר לבוא עכשיו ולקחת את העיסוק העיקרי שהבנקים עוסקים בו ולהגיד שהוא כפוף לעוד אישורים. הבנקים כבר מפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים, יש להם רישיונות, מי שמחזיק בהם מקבלים היתרים כדין. בדומה לחוקים אחרים, לא פחות חשובים מהחוק שלפנינו, ששם באו וקבעו שגופים מפוקחים כמו בנקים לא צריכים לקבל לא רישיונות ולא אישורים, אפשר להסתפק בדיווחים לפיקוח על הבנקים והנושא הזה כבר מוסכם ואנחנו כמובן נעלה את כל ההערות על הכתב ונשלח לוועדה בהתאם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה היה עדיף לעשות מראש. התייחסות הרגולטורים להערות שנשמעו.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אז אני אתייחס וכמובן אם מישהו מהחברים רוצה להוסיף דבר אחר כך. לגבי הטענה של איגוד בתי ההשקעות לגבי הסיפור של חברי בורסה שיהיו פטורים מרישיון. צריך להבין, חברי הבורסה היום, הרישיון שלהם הוא רישיון שונה והפיקוח עליהם נעשה באופן שונה. זה לא שהרישיון, הם לא מקבלים רישיון, אין להם רישיון. הם מפוקחים על ידי הבורסה, לא על ידי הרשות לני"ע ולכן הפיקוח עליהם הוא פיקוח משני ולכן אנחנו חושבים שלא נכון לתת לגופים האלה פטור ושבעצם יפוקחו ויקבלו את הרישיון שלהם מהבורסה בתוך הגוף שמעניק להם ונותן להם את הפיקוח.

לגבי הסוגייה שהעלה היועץ המשפטי של חברה ג.מ.א., לגבי היקף הפטור של חברות האשראי החוץ בנקאי. אני מציע שנדחה את זה להמשך. הוא מתייחס אמנם לסוגיית ההגדרה של איך נקרא גוף גדול, אבל המשמעות היא הרבה יותר בעולם שבו אנחנו נותנים פטור או לא נותנים פטור לגוף כזה להנגיש את המידע. אני מציע שכשנגיע לשם נסביר קצת יותר את הרציונל וניכנס להאם נכון להתייחס או לא.

לגבי הטענה של איגוד חברות הביטוח להוציא את התאגידים מהחוק. בדיון הקודם הצגנו מצגת ובמצגת הראינו מה קורה במגזר הצרכני והראינו מה קורה במגזר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במגזר הצרכני אנחנו עדיין רואים איזו שהיא תחרות מחוץ לעולם הבנקאי, כשיש היום כ–25% מהאשראי שמסופק לא על ידי המערכת הבנקאית, אלא על ידי המערכת החוץ בנקאית. בעולם האשראי לעסקים קטנים ובינוניים רק 6% מסופק על ידי המערכת החוץ בנקאית. אנחנו חושבים ואנחנו יודעים, שיש ריכוזיות גדולה מאוד גם בעולם האשראי החוץ בנקאי ולכן אנחנו חושבים שזה נכון מאוד לעודד את התחרות שם. זה נכון שבשנים האחרונות הפוקוס של הממשלה היה יותר בעולם הצרכני ופחות בעולם של האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מהבחינה הזאת אנחנו כממשלה גם משנים פוקוס וזה בהסכמה על כל השחקנים, כי אנחנו מבינים שנדרש לעודד את התחרות גם שם. אנחנו נתייחס לזה גם יותר בהמשך כשנתייחס להגדרות הסלים וסלי מידת תאגידים ככלל.

לגבי הטענה של עמותת הפינטק, לגבי הסיפור של המבנה הפיננסי. זה המבנה הפיננסי ובהתאם אליו אנחנו הנגשנו את החוק, למיטב הבנתנו הטוב ככל האפשר וזה נכון שבמקביל לזה יש בחינה של כל מבנה המערכת הפיננסית וכשנגיע לשם, אנחנו מסכימים שיש שם הרבה דברים שצריך לבחון וכשנגיע לרגע אני מניח שנתייחס גם לסוגייה הזאת.

לגבי הערות של איגוד הברוקרים, אורית אני אשמח שעוד שנייה את תתייחסי.

לגבי הערות של איגוד הבנקים. לגבי הוויתור לבנק על אישורים, אנחנו חושבים שזה לא נכון, במסגרת החוק וכמו שאמרנו קודם, בעצם מה שאנחנו רוצים לעשות פה זה לקבוע שהוראות החוק חלות על כולם. בשביל זה גם יש את הרישיון לגופים שנמצאים בחוץ ואישור למי שלא נמצא. גם האמירה שהבנקים היום כבר עושים את הפעילות הזאת היא אמירה לא מדויקת. יש היום הרבה מאוד בנקים שירחיבו את הפעילות שלהם באופן משמעותי לקבל מידע מבנקים אחרים, זה משהו שהם חד משמעית לא עושים היום בהיותם בנקים ולכן אני חושב שנכון ן להתייחס.

לגבי הערות הנוסח שהם העבירו לגבי ההגדרות, אני אשמח שנתייחס אחרי שהם יעבירו משהו כתוב, כי היה קצת קשה לעקוב אחרי הערות הנוסח. אורית, בבקשה.

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

אורית שרייבר מהרשות לניירות ערך מהייעוץ המשפטי, אני אתייחס להערות של עודד אופק ושל איגוד הבנקים, שהן שלובות אחת בשנייה כי שתיהן עסקו בגופים שקשורים לפעילות שלנו – חברי בורסה שאינם בנקים ועודד אופק דיבר גם על מנהלי התיקים. איגוד הברוקרים דיברו על ייחודיות העיסוק, זה נושא שעלה ממש בימים האחרונים ואנחנו, כמו שעודד אמר עוד נישב איתם ונדבר ונחזיר תשובה לוועדה לגבי מציאת פתרון בעניין הזה, כדי שלא תהיה מגבלה גם על גופים כאלה לעסוק בשירותים כאלה ולייעל את השירותים שהם נותנים ללקוחות שלהם.

לגבי הטענה של איגוד הבנקים להרחיב את מקורות המידע, אז שוב, זה משתלב עם מה שעודד אופק אמר – באמת יש תכנון וציפייה שכשחברי בורסה שאינם בנקים יהיו גופים שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, הם יוכלו גם לשמש כמקורות מידע. כאשר הם ישמשו כמקורות מידע, נדון גם בשאלת הפטור מרישיון וקבלת אישור להרשות לעניין הזה.

כל הנושא הזה לא יכול להיפתר כרגע מכיוון שהם לא מפוקחים על ידי הרשות לני"ע. יש חוק שאנחנו מקדמים וכשהוא יעבור והם יהיו מפוקחים נוכל לחזור ולעסוק בזה.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

אז למה בעצם לא לעשות התניה כזו שכאשר הם יהיו מפוקחים הם יכנסו אוטומטית?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

בעיקרון ברגע שהם יהפכו להיות מפוקחים על ידי הרשות הם יהפכו להיות מקורות מידע ולכן אוטומטית הם יהפכו להיות.

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

פרוצדורלית השר יצטרך להרחיב את מקורות המידע ולהכניס את חברי הבורסה שאינם בנקים.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

למה אבל? אנחנו לא יכולים לפתור את זה היום מראש?

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

הם פשוט לא מוגדרים כבעלי רישיון כרגע.

<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>

היום, אבל ברגע שיהיה להם רישיון אנחנו יכולנו לפתור את זה מראש, למה אנחנו צריכים להעביר את זה עוד פעם תהליך.

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

נכון אבל בחקיקה להתנות על חוק שיעבור אולי ברגע דיונים.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

התיקון של החובה שלהם בחוק, החובה שלהם להיות בעלי רישיון תעבור בחוק ולכן לפני שאנחנו נעביר את התיקון הזה אנחנו גם ככה נצטרך להתכנס פה בשביל לאשר את החוק הזה, ואנחנו חושבים ששם זה המקום.

(היו"ר רון כץ)

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

שם נאשר את זה. אוקיי, בסדר. מירב או יובל מי ממשיך להקריא?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אני ממשיך בהקראה.

סימן ב' – רישיון מאת הרשות:

4.א.

הרשות רשאית לתת רישיון למתן שירות מידע פיננסי למבקש שמתקיימים

לגביו כל אלה:

1.

הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 3/4/6 לחוק החברות.

2.

השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל ואם אינם מופעלים בישראל, ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותם לגביו.

3.

יש לו מיומנות טכנית - - -

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אנחנו לא מבקשים אפילו נציגות בישראל?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

חברת חוץ, אמור להיות לה מקור עסקים בישראל. היא נרשמת בצורה כזאת או אחרת.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז למה אנחנו לא מחדדים את זה פה בניסוח הזה?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

סעיף 2 הוא מנסה להרחיב את השחקנים שיוכלו לקבל רישיון ולכן אנחנו מאפשרים להם, גם אם לא עיקר הפעילות שלהם, לא עיקר השליטה על העסקים והניהול שלהם, גם אם הם לא מתבצעים בישראל וגם מאחר שמדובר בשירות שהוא מקוון בעיקרו, אנחנו מרחיבים את האפשרות של חברות לקבל רישיון.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אבל למה אנחנו לא מבקשים נציגות בישראל מחברה כזאת, נגיד חברה בינלאומית כזו?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

חברה בינלאומית אנחנו נגיע שיש לה רישיון או שאין לה, לא משנה. למה אנחנו לא מבקשים נציגות?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אני חושב שבסוף המטרה בחוק היא ללכת כמה שיותר גמיש מבחינת, בסוף מה שאנחנו רוצים זה שתהיה יכולת לרשות לפקח.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

גמיש אני בעד גם, אבל כשמדובר במידע כזה ובגופים כאלה אני הייתי רוצה שתהיה נציגות בארץ שיהיה יותר קל, לכל מקרה שלא יהיה שיהיה יותר קל להתנהל מולם.

<< דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>

לבצע את האכיפה, גם אנחנו הערנו את ההערה הזאת ושאלנו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

שאלנו לגבי יכולת האכיפה של אותם הגורמים.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

נכון ולכן בדרישה באופן מפורש כתוב שהגורם הזה, שבכדי שיוכלו לתת לו רישיון ושהוא יעמוד בתנאי, הוא רק גורם כזה שהרשות תראה שהיא יכולה לאכוף את הוראות החוק עליו בצורה פיקטיבית.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אני חושב שכדאי להוסיף פה שתהיה לו נציגות בארץ. אני לא רואה איך זה מפריע. הם יכולים לפתוח נציגות בארץ, כולם. מה הבעיה שיעשו שלוחה משהו?

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

חייב להיות להם מען, אבל השאלה עם לפתוח ממש נציגות, אנחנו קודם כל אומרים שהשליטה והניהול לא חייב להיות בישראל, יכול להיות שיש להם פה פעילות בישראל, אבל אנחנו לא רוצים לצמצם את זה כרגע בתוך החקיקה, כדי כן לפתוח את השער.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

לא, חייב להיות להם איזה שהוא מען בישראל, אי אפשר להתנהל עם חברה שלא. עכשיו תבוא חברה, טובה ככל שתהיה, שתהיה עכשיו באיי הבהאמה ויתנו לה פרטים לגבי חשבונות בנק ישראלים וחס וחלילה יקרה שם משהו, אז איך אנחנו אוכפים את זה?

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

אז באמת כאן הסמכות, האפשרות היא לתת לרשות לבחון את זה – האם יש לה יכולת אכיפה אפקטיבית גם לגורמים כאלה ורק אם תנוח דעתה של הרשות.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

לפי איזה כלים אתם בוחנים את זה?

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

אפשר לקבוע ברישיון שהם חייבים שיהיה דירקטור ישראלי או עובד ישראלי. מען בישראל חייב להיות גם ככה.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

מען בישראל, כמו שאומרת אורית, חייב להיות גם ככה בגלל הדרישה בסעיף קטן אחד, שזה או חברה שהתאגדה בישראל כהגדרתה בחוק החברות או שהוא רשום כברת חוץ בחוק החברות ובין יתר הדרישות, זה שיהיה מען של אדם שיושב בישראל ומורשה לקבל בעבור החברה כתבי בית דין. צריך כל מיני דרישות בעבור ההגדרה וכדי להיות חברת חוץ.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אני ממשיך בהקראה.

3.

יש לו מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם מתן השירות למידע הפיננסי שהוא מבקש ל - - -, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתן השירות ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ובכלל זה ההוראות הנוגעות להגנת הפרטיות ואבטחת מידע להגנת סייבר ולניהול סיכונים.

4.

התוכנית העסקית וההצהרה על האמצעיים הכספיים שלו, שצרף לבקשתו לפי סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות המידע הפיננסי שהוא מבקש לתתו ולאמות

מאורעות לפי חוק זה.

5.

הוא עומד בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כנדרש מבעל רישיון לפי סעיף 35/א'.

6.

בית המשפט לא מינה לו קונס נכסים או ציווה על פירוקו והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון.

7.

מתקיימים לבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 9.

אני אקרא את סעיף ב' ואז אני אסביר כל סעיף ותת סעיף.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

4/ב'.

מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות מידע פיננסי בשל טעמים של טובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל השליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו, רשאית היא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן א' ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעות את טענותיו לפניה או לפני מי שהסמיכה לכך בדרך שהורתה.

אז כמו שאמרנו, הסעיף הזה קובע את התנאים לקבלת הרישיון, הראשון והשני דיברנו עליהם. הדבר השלישי זה שיש לו את האמצעים הטכנולוגיים, בסופו של דבר זה שירות טכנולוגי באופיו, שעיקרו ומהותו נועד לשמור על הגנת הפרטיות ואבטחת המידע של הלקוח. הרשות תבחן האם יש לו כלים טכנולוגיים מתאימים לעמוד בהוראות החוק ולעמוד על הגנת הפרטיות, אבטחת המידע, הגנת הסייבר וניהול הסיכונים.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רגע אני קוטע אותך כאן, מה זה בדיוק מיומנות טכנית? עכשיו כשהסברת, דיברת על אמצעים טכנולוגיים, שזה היה נראה לנו המונח היותר נכון בהקשר הזה.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

אז דיברנו על זה ולא איכפת לנו, אין לנו בעיה לתקן את זה. אתם דיברתם על אמצעים טכנולוגיים והיכולת להשתמש בהם, זה המיומנות.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מה זה אומר אבל אם אתה צריך להסביר את זה?

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

לבחון שהמערכת הטכנולוגית שלו עומדת בהוראות שהרשות תקבע לגביו ושהוא יודע לתפעל אותה ויש לו את כל.

<< דובר >> אורית שרייבר: << דובר >>

אני רק אוסיף שזה גם אולי מונח שמקובל ברישיונות אחרים שהרשות נותנת, גם ברישיונות של - - - שוכר, גם ברישיונות של בורסה. כמו שעמיהוד אמר וכמו שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה אמר, הכוונה היא כאן גם לאמצעים הטכניים וגם לאפשרות להפעיל אותם כמו שצריך ולעמוד בדרישות שהרשות תקבע בעניין הזה.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

יש לכם דוגמאות לאנשים.

קריאה:

אנשי אבטחת מידע, אנשים שמתמחים בסייבר. כל המערכות וכולל המיומנות הנדרשת כדי להפעיל אותן.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

שאלה. בעצם מי שאמון, לפי מה שאני מבין על החוק, זו הרשות לניירות ערך היא זו שנותנת את הרישיונות.

<< דובר >> עמיהוד שמלצר: << דובר >>

היא זאת שנותנת את הרישיונות, היא המפקחת, האוכפת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מה לגבי בנקים מחו"ל שרוצים לקבל מידע מבנקים בישראל ולתת הלוואות, משכנתאות, איך הם נכללים פה בתוך החוק.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

בתור גוף שהוא לא בעל רישיון בישראל, הוא לא מפוקח ולכן הרגולטור הרלוונטי עליו הוא הרשות לניירות ערך ולכן עליו לפנות לרשות לניירות ערך ובהתאם למגבלות של החוק הזה. בשביל לתת הלוואות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בנק שאין לו רישיון לעסוק כבנק בישראל, רק בחו"ל. עכשיו בנק בחו"ל רואה ויש לו את כל המידע מהבנקים בישראל, אם באמת הדבר הזה יקרה אני חושב שזו בשורה מאוד גדולה.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

בנקים יכולים לתת שירותים, יש פה שתי רמות של שירותים, יש רמה אחת של שירותים שהיא לרכז מידע ולשדר ללקוח את מה שקורה והרמה השנייה היא מתן השירות עצמו, כמו למשל מתן הלוואה. מתן הלוואה לא מוסדר בחוק הזה, יש חוקים אחרים שבהם הוא מוסדר, בין אם זה בחוק הבנקאות ובין אם זה בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, ששם זה מוסדר, אין.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כל נותן שירות שנמצא כאן בחוק הזה, הוא יכול לתת אשראי.

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

לא, לא בהכרח.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אז מה המטרה כאן? הוא רוצה לקבל מידע מהבנק שלי של האם אני עומד בהלוואות, איך אני מתנהל פיננסית. הוא נותן לי שירות אז איזה שירות הוא נותן? שירות של פיקדונות?

<< דובר >> יובל טלר: << דובר >>

אז חלק מהשירותים שאפשר לתת הם לא בהכרח שירותים שנותן שירות נותן ללקוח שירות, אלא הרבה פעמים הוא מתווך לו שחקנים אחרים. לצורך העניין, אולי אפליקציה שתבדוק לך כמה אתה משלם על כל מיני דברים ותדע להתקשר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]