פרוטוקול מספר 87, ועדת הכלכלה, 09/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ב (09 בנובמבר 2021), שעה 10:30

סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

רון כץ – מ"מ היו"ר

איתן גינזבורג

לימור מגן תלם

חברי הכנסת:

ולדימיר בליאק

מוזמנים:

ליאת בלום

–

ראש מחלקת ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

רועי ברית

–

ראש מחלקה בכיר ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

איה בן פורת

–

ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

מירה סולומון

–

ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

מוזמנים באמצעים מקוונים:

שמוליק סיידון

–

מנהל אגף רגולציה, בזק

איילת כהן מעגן

–

עו"ד, בזק

אהרון פלקסר

–

רכז טלוויזיה קהילתית, האגודה הישראלית לתקשורת

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

ענת נחום – חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021, מ/1404 << נושא >> << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

שלום לכולם, אנחנו מתחילים בדיון. היום נעסוק בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א 2021. מי הצוות שמציג?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני אציג. להסביר קצת על הרפורמה או שאפשר מאיפה שהפסקנו?

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

רק לפני זה אני אסביר לך איך אנחנו עובדים פה בוועדה. אנחנו נרוץ על הסעיפים, אם למישהו תהיה איזו שהן הערות או איזה שהוא משהו שהוא ירצה להגיד תרימו יד, אנחנו נאפשר וננסה לייעל את הנושא. איתי בבקשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כמובן שצריך יהיה להסביר כל סעיף.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אוקיי, אז איפה שזה סעיפים קטנים אני ארוץ ואיפה שלא אני אסביר ממש כל סעיף קטן, בסדר?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן ומקסימום אנחנו נקטע אותך. אני אסביר רק שהוועדה בפעם האחרונה דנה בהצעת החוק ביום ה-9 באוגוסט ואישרה חלק מהסעיפים. אנחנו הגענו לתיקון סעיף 4, זה סעיף 6 להצעת החוק והפיסקה שבעצם בה עצרנו היא פסקה 6 אם אני לא טועה, זה עמוד 10 בנוסח שהופץ לחברי הוועדה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אני רק לפני שאת מתחילה אומר לכם שבשעה 11:00 אנחנו נצטרך לעשות הפסקה של 20-25 דקות ואז נשוב.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

בסדר. אז אנחנו נתחיל, רועי אתה יכול להקריא? 4/ד'/2.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

כן בטח. שמי רועי ברית, מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת. אנחנו נמצאים בתוך פסקה 7.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

רועי ברוך הבא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

וגם לפני שאתה מקריא, רק תגיד פחות או יותר במה עוסק הסעיף, בגדול.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז אני אסביר את הסעיף רגע ואז הוא יקריא, בסדר?

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

הסעיף עוסק בסמכויות של השר לקבוע הוראות לבעלי רישיונות. אנחנו עדיין במסגרת סעיף 4 שעוסק בבעלי רישיון. הוא בעצם קובע את זה בשלושה עניינים – הראשון זה הגבלות ותנאים לעניין אחזקה והעברות אמצעי השליטה. השני זה מערכת חשבונאית נפרדת מכל מיני שירותים שונים ושלוש זה תאגידים נפרדים כאשר בעל הרישיון נותן שירותים שונים. הנוסח פה משתנה מהסיבה שאנחנו בעצם מכניסים את המושג "ספק מורשה", שזה משהו חדש ולכן אנחנו צריכים להתאים את הנוסח. יש כאן שני שינויים קטנים מהותיים שהם לא רק ענייני תוכן ואחד זה שמוקד שידור זה בעצם משהו שכבר לא יהיה תחת חובת רישוי, לכן כשאנחנו קובעים הגבלות לעניין הפרדה חשבונאית אנחנו רוצים שלשר תהיה סמכות לקבוע גם לעניין מוקד השידור. עד עכשיו מוקד שידור היה ברישיון ואפשר היה לעשות את זה תחת הרישיון של מי שמפעיל את מוקד השידור. עכשיו הוא כבר לא תחת חובת הרישוי, במסגרת צמצום הרגולציה ולכן אנחנו רוצים שכן הוא יהיה תחת האפשרות שלנו לקבוע אם בעל רישיון שכן כלול באסדרה יפעיל מוקד שידור והסעיף השלישי זה באמת האבחנה בין בעל רישיון לספק מורשה, כשאנחנו דורשים מהם הפרדה מבנית לגופים נפרדים. נגיד לשירותים סיטונאים וקמעוניים, אז אנחנו רוצים שזה יהיה גם ביחס לספק מורשה. כרגע הנוסח הוא בעל רישיון לבעל רישיון אחר, אנחנו מתקנים אותו לבין בעל רישיון לספק מורשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לספק מורה, אני רק מזכיר שזה גם בעל רישיון.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון, גם בעל רישיון הפועל מכוח היתר, כן. תודה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

טוב. אז אנחנו נמצאים בסעיף 6 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 4 לחוק התקשורת והגענו עד לפסקה 7. אני מקריא:

בסעיף קטן ד'/2:

בפסקה 1, אחרי "או בבעל רישיון", יבוא "בזק".

בפסקה 2, במקום הסיפא מהמילים "נתן השר רישיון למוקד שידור", יבוא, "בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו".

בפסקה 3, אחרי "בין בעל רישיון", יבוא "בזק" ובמקום "מתן שירותים לבעל רישיון", יבוא "מתן שירותים לספק מורשה".

אני מקריא מהנוסח המשולב, הוא נמצא בפני הוועדה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

לא לא, אין צורך. אנחנו נסיר - - -.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הנוסח שהופץ הוא לא נוסח משולב, הוא של הצעת החוק.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני הקראתי כבר את נוסח הצעת החוק בעקבות ההערות שהגיעו מהייעוץ המשפטי כאן של הוועדה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

בסדר גמור, כן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אנחנו ממשיכים לפסקה קטנה 8, שבעצם עוסקת במצבים שבהם השר מחליט על הליך מכרזי לצורך הענקת רישיון. יש פה שינוי שהוא רק נוסחי, במקום "מכרז" זה ישונה למילים "בהליך תחרותי". שינוי טכני.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני אקריא את הסיפא הקטן:

בסעיף 8, בסעיף קטן ד'/3 במקום "בדרך של מכרז", יבוא "בהליך תחרותי", במקום "בעל רישיון, יבוא "בעל רישיון הבזק ובמקום "המתמודדים במכרז", יבוא "המשתתפים בהליך התחרותי".

אני אקריא כבר את הסעיף הקטן הבא?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן, כן.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אחרי סעיף קטן ד'/3, יבוא הסעיף הבא:

ד'/4.

הוראות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו גם על בעל רישיון בזק בשינויים המחויבים ויראו אותם כתנאים ברישיון, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני אסביר את זה בקצרה. זה בעצם החלה של הוראות ההיתר גם על מי שיספק שירותי בזק מכוח רישיון. ההיתר הוא המחנה המשותף הנמוך ביותר שיחול עלך כל ספקי התקשורת והוא יחול גם על מי שבעצם יידרש לקבלת רישיון למתן השירות שהוא מספק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. רק הערה יותר סמנטית, ההיתר הכללי, להבדיל מהמשמעות הפשוטה של המונח, מדובר למעשה בתקנות שיתקין שר התקשורת. אנחנו נבחן אם אין צורך לתקן כאן את המונח ולכתוב שמדובר בהוראות תקנות ההיתר הכללי. כלומר, מדובר בתקנות שמתקין שר התקשורת שיחולו גם על מי שרשום במרשם וגם על בעלי הרישיונות. כלומר על הקבוצה המצומצמת של השירותים שעדיין יהיו חייבים ברישיון אחרי שהתיקון לחוק הזה ייכנס לתוקף.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני מקריא את סעיף קטן 10, בסעיף קטן ו':

בפסקה 1, במקום המילה "כללי", יבוא "בזק".

פסקה 2 תימחק.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף קטן ו' מסדיר בעצם את הסמכות של השר להעניק חסינויות וסמכויות, כשיש שם החרגה בפסקה 2 לגבי בעלי רישיונות מיוחדים. במסגרת האסדרה החדשה אין לנו בעלי רישיונות מיוחדים ולכן אנחנו מוחקים את זה. אני רק אגיד שבהמשך אנחנו נראה שבעצם הסמכות הזאתי נתונה גם למי שפועל מכוח היתר כללי, זאת אומרת שגם לו יוכל השר להעניק סמכויות וחסינויות, סמכויות לכניסה למקרקעים, חסינויות מנזק עקיף שנגרם בעקבות אי אספקת שירות בזק.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

יש למישהו הערות? בבקשה, רק תציגי את עצמך.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

שמי מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. אנחנו רצינו לדעת איך האסדרה הזו של התנאים וההתמודדות עם מכרזים והחובה להקים תאגידים בצורה נפרדת, איך זה פוגש את הרשויות המקומיות לו יבחרו או יבקשו לתת שירותים בתחומן. איך ההסדר הזה בעצם יחול כשמדובר ברשויות מקומיות?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז אני אסביר. יש כמה הסדרים, אוקיי? יש הסדרים שקבועים בתקנות ויש הסדרים שהם פרטניים. מה שמיוחד ברישיון זה שהוא פרטני לספק מסויים ולכן אם באמת תהיה רשות מקומית שנחשוב שכדאי וצריך, משיקולים שלטובת הציבור, להכניס איזו שהיא הסתייגות או איזו שהיא הוראה לגבי איזו שהיא הפרדה מבנית או חשבונאית – תלוי במה שהשר יצא לנכון, אז נעשה את זה במסגרת הרישיון. נכון לעכשיו.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

יש לנו מחלוקת כמו שאתם יודעים. אנחנו לא חושבים שזה להיעשות במסגרת הרישיון, זה צריך להיעשות בתקנות של ההיתר, אבל לזה אנחנו נגיע. קודם כל רצינו להבין את המבנה שדיברתם עליו.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז המבנה שמדובר כאן, מדובר על בעלי רישיון, אוקיי? זה תחת הרישיון ורוב האסדרות האלה נעשות ברישיון. בגלל זה הסברתי שסעיף 4 עדיין עוסק בבעלי רישיונות.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אנחנו נשמע את העמדה של השלטון המקומי שהיא מוכרת לגבי תשתיות גם. אנחנו נגיע לזה ואנחנו נדבר על זה ונראה איך אנחנו פותרים את הסוגייה הזו.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

פשוט רצינו להבין את ההפרדה התאגידית. האם בהנחה שהוועדה לא תקבל את עמדתינו, אנחנו מקווים שהיא תקבל וזה יגיע למסלול של היתר. אבל בהנחה שהועדה לא תקבל את עמדתנו, האם מצופה שהרשויות המקומיות יקימו תאגידים במיוחד לצורך ההכנסה של הסיבים או שהרשויות יכולות להחליט לעשות את זה בעצמן. זאת אומרת, זה כל מה שרציתי להבין בהקשר לסעיף הספציפי הזה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני רוצה כן להבהיר שרישיון הוא פרטני לספק תקשורת מסויים. זאת אומרת, זה ממש לא מן הנמנע שכן יידרש לרשות מקומית מסוימת לקבוע איזו שהיא הפרדה מבנית, כי נחשוב שצריך להפריד אותה מהחברה או לא וכן נחשוב אחרת לגבי רשות מקומית אחרת. אבל ואני מסייגת פה בכוכבית, יכול להיות גם שנחשוב אחרת. יכול להיות גם שנחשוב שלא צריך בכלל הפרדה כזאתי לאף רשות. כמו שאמרתי, עוד כשהגענו לוויכוחים בנושא סעיף 2, הדבר הזה צריך להיבחן וצריך להיבחן לעומק. אבל הסמכות להענקת הרישיון היא של השר וככל שהוא יקבע וימצא לנכון לתת הוראה כזאת, היא תהיה ברישיון, אם היא פרטנית.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

כמו שאמרנו, יש לנו מחלוקת בעניין.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן, כן. המחלוקת מובנת ואנחנו נרד אחרי זה לרזולוציות בנושא הזה.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

תודה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

בואו נמשיך.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני אתן הסבר קצר לגבי סעיף 7 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 4/א' לחוק התקשורת. סעיף 4/א' לחוק התקשורת היום עניינו הסמכה של מעבדות לצורך מתן אישורי suv לציוד קצה. ציוד קצה, למעשה כבר שינינו את ההגדרה בסעיף 1 לחוק התקשורת, ציוד קצה לפי התיקון המוצע הוא בעצם ציוד שמתחבר לרשת של ספק מורשה. אני אתן דוגמאות שמוכרות כטריוויאליות , לדוגמא מודם, פקס, מכשיר טלפון קווי, אבל גם מכשיר טלפון סלולרי. אלו דוגמאות לציוד קצה. עכשיו אנחנו רוצים לעשות התאמה בעצם של האסדרה בנושא, להקל ברישוי וגם להתאים את זה לאסדרה שנעשתה בשנים האחרונות של מכשירים אלחוטיים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, כי הרבה פעמים ציוד קצה, כהגדרתו בחוק התקשורת הוא גם מכשיר אלחוטי שמשמעותו, כמשמעותו בפקודת הטלגרפים האלחוטיים.

בעצם מה שכרגע מוצע, זה שאישור הסוג יידרש רק לצורך סחר בציוד קצה. זאת אומרת, אנחנו מאחדים את האסדרה בנושא לפעילות של סחר. מי שרוצה לסחור, לייבא לישראל או למכור ציוד קצה, הוא יצטרך לקבל אישור סוג. זו תהיה ברירת המחדל וכבר היום שר התקשורת מוסמך לקבוע בצו פטור לשורה ארוכה של סוגים של ציוד קצה והדבר הזה יוותר על קנו.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כמה שהפטור הזה יהיה יותר רחב, כך יוטב למדינת ישראל.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אז אני אקריא את סעיף 7 להצעת החוק:

בסעיף 4/א' לחוק העיקרי:

בסעיף קטן א' האמור בו יסומן "2" ולפניו יבוא "1. לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה, אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו הציוד".

לגבי סעיף 1/א', אני מבקש להכניס שינוי קטן :

1/א'.

על אף האמור בפסקה 1, על העיסוק וסחר בציוד קצה רט"ן, שחלות עליו הוראות סעיף 5 לפקודה לא יחולו הוראות סעיף זה ולא יחולו הוראות לפי סעיף 53/א'.

אז המשפט האחרון זה התוספת, "ההוראות לפי סעיף 53/א'" זו התוספת, זה הנוסח שלא נמצא בפני הוועדה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מבחינה מהותית מה המשמעות?

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן מה המשמעות של התוספת?

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אז הסבר קצר. כמו שאמרתי, אנחנו מייחדים בעצם את האסדרה בנושא. הצורך או הדרישה בעצם לקבל אישור סוג היא רק למי שעוסק בסדר בציוד קצה – זה לגבי פסקה 1.

לגבי פסקה 1/א' המוצעת, היום מכשירי טלפון סלולריים יש צו ייעודי שמסדיר בעצם את הייבוא שלהם לישראל ואת המכירה שלהם בישראל. זה צו שהיום הוא ניתן גם מכוח חוק התקשורת ומכוח פקודת הטלגרף האלחוטי, על מנת למנוע כפל בסמכויות ולהקל גם בשינויים העתידיים באסדרה. אנחנו בעצם רוצים להחריג ציוד קצה רט"ן מהאסדרה לפי חוק התקשורת ולהסתכל על זה כאל מכשיר אלחוטי כמשמעותו בפקודת הטלגרף האלחוטי וזו המשמעות של התיקון שאנחנו מציעים. בעצם, ציוד קצה רט"ן – שזה המכשיר הזה, הוא רק ייחשב למכשיר אלחוטי ותחול לגביו האסדרה שקיימת לגבי מכשירים אלחוטיים.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

שהיא בעצם אסדרה קלה יותר?

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

כן. זה בעצם פטור מ - - - ופטור מחובת קבלת רישיון.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

טוב.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אשלים את הדברים. הייתה הערה שלנו בייעוץ המשפטי של הוועדה שעסקה בהיבט אחר קצת שנוגע לכפל מקורות הסמכות שמכוחם נקבעו הצווים לגבי ציוד קצה. התעוררה בעיה אחת או יותר מבחינת פרשנות הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי והוראות חוק התקשורת שבעצם חלו במקביל לגבי הצווים האלה. למשל לגבי אצילת סמכויות, יש הוראות לגבי אצילת סמכות מנכ"ל משרד התקשורת לפקודת הטלגרף ובחוק התקשורת ואני אומר את זה בזהירות. אז כדי שיהיה בכל זאת קו הפרדה ברור בין שני מקורות הסמכות.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז אתה מחיל?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז לכן חשבנו כן, שנכון יהיה להבחין ולהפריד ובהזדמנות זו לעשות סדר מבחינת הסמכות לקבוע את הצווים.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מצויין.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

טוב אני אקרא את סעיף קטן ב':

1/ב'.

במקום הרישא על המילים "..ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג..", יבוא "אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג".

כאמור, זה מסדיר את החובה או הדרישה שאדם שמבקש לעסוק בסחר בציוד קצה יידרש לקבל אישור סוג ממשרד התקשורת, אלא אם כן נקבע פטור לכך.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מה קורה היום?

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

היום החובה חלה רק על ציוד שמתחבר לרשת בזק ציבורי, כלומר לבעל רישיון כללי לפי חוק התקשורת. בפועל מרבית הסוגים של הציוד הם פטורים היום מאישור סחר.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז בעצם אנחנו, התיקון הזה מה? איך הוא משנה את המציאות הקיימת היום?

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

הוא מרחיב את ההגדרה של ציוד קצה גם ביחס למכשירים שמתחברים לרשתות התקשורת של ספקים מורשים באשר הם ולא רק בעלי רישיון כללי לפי חוק התקשורת וזה מצמצם את הדרישה רק ביחס למי שעוסק בסחר כמו שאמרתי. היום, מה שקורה בחוק התקשורת הוא שבעצם כל אדם, לפני שהוא מחבר את מכשיר הטלפון או את ציוד הקצה לרשת, הוא צריך לוודא שיש אישור סוג מתאים, אז עכשיו אנחנו בעצם באים ומחילים מחדש את האסדרה, מאחדים אותה רק לסוחרים. ההנחה היא שהסוחרים יביאו ציוד שהוא תקין ואז אפשר לחבר אותו לכל רשת בלי צורך באישור - - -.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

פסקה 3 להבנתי נמחקת? אנחנו לא מביאים אותה. סליחה, אני אקריא את הנוסח המתוקן:

בסעיף קטן ד'/3, במקום א. הרישא, עד המילים "..אינו טעון אישור סוג.." תסומן כפסקה א'/1.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא במקום, זה הרישא עד המילים "אינו טעון אישור סוג" תסומן כפסקה א'/1.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ב.

הסיפא החל במילים "..השר רשאי לקבוע..", תסומן כפסקה 2 ובה במקום "..לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה..", יבוא "לסוגי ציוד קצה כפי שיקבע, שאינם מהסוג האמור בפסקה אחת".

ג.

אחרי פסקה 2 יבוא "השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח ושמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה, כאמור בפסקאות 1 ו-2".

אני אתן הסבר קצר, כמו שאמרתי הדרישה היא כרגע לפי' ההצעה זה שכל עוסק בסחר יצטרך לקבל אישור סוג לכל דגם של ציוד קצה שהוא שוכר בו, אבל החוק מסמיך את שר התקשורת עוד היום לקבוע בעצם פטור לסוגים מסוימים של מכשירים. אנחנו מרחיבים פה את הסמכות של השר לקבוע פטור כאמור ומסמיכים אותו גם לקבוע חובות דיווח או שמירת מסמכים, זאת למקרה שנצטרך לעשות אכיפה או בירור כל שהוא וגם זה בעצם מקביל לתיקונים שנעשו בעבר בפקודת הטלגרף האלחוטי ביחס למכשירים אלחוטיים.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

התיקום שנערך כאן הוא תיקון מבני שנועד בעצם להבחין בין ציוד קצה שהוא ציוד רט"ן לבין סוגים נוספים של ציוד קצה ואילו הוראות יחולו על איזה סוג ציוד.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

עושים סדר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. זאת המשמעות בעצם של תיקוני הנוסח שאתם רואים כאן שמסומנים ב"עקוב אחר שינויים".

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

4.

בסעיף קטן ד'/4 המילים "הכללי של משרד התקשורת" יימחקו.

נדמה לי שהתיקון הזה הוא בגלל שינוי או הוספת הגדרה של המנהל הכללי של משרד התקשורת בסעיף אחד.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אוקיי. אני ממשיכה לסעיף 8. קודם כל, הסעיף הזה בעצם מסדיר את הרישום במרשם, בסדר? אני רוצה רגע להסביר שברירת המחדש באסדרה החדשה תהיה רישום במרשם. כמו שאמרתי, זה המחנה המשותף הנמוך ביותר ולכן עכל ספק יפעל לפי התקנות האלה, תקנות ההיתר. אנחנו רוצים שזה כן ינוהל בתוך איזה שהוא מרשם שינהל מנהל המשרד וכל המרשם הזה יהיה בעצם שקוף לציבור, אוקיי? כדי שכל ספק שרוצה יוכל להיכנס ולראות איזה ספקים נוספים יש, כמובן בכפוף לחופש המידה וכו''', אם יש הסתייגויות. אז אני אקריא סעיף, סעיף וזה בעצם סעיף ארוך שמסדיר את כל הפעילויות עם המרשם.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

רק שאלה מקדימה לפני כן, אז בעצם כלומר המרשם יכלול את אותם נותני שירותי בזק שיחולו עליהם תקנות ההיתר ובעלי הרישיונות לא נכללים במרשם כי בעצם המרשם נועד יותר לצרכים של המשרד או שיש לו גם איזה שהוא.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

קבלני הרישיונות לא ייכללו במרשם, אבל כן תהיה הפנייה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, הם לא ייכללו במרשם אבל יש איזה שהוא פרסום על מי הם בעלי הרישיונות?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

קודם כל באתר כבר היום יש פרסום ובתוך הרישיונות שלהם תהיה הפנייה לתקנות. זאת אומרת, ההוראות שנכתבו במסגרת ההיתר יחייבו אותם בתור בסיס, לפני השלמה על ידי ההוראות ברישיון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

שזה בעצם הסעיף או אחד הסעיפים הקודמים שעליהם דנו.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון, נכון בדיוק.

8/א'.

במקום סעיף 4/א'/1 לחוק העיקרי יבוא, "המרשם וההיתר הכללי 4/א'/1/א'. המנהל מנהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי סעיף 2/א'. המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

סעיף ב' נמחק אז עברנו ל-ב/1,

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הוא בעצם עבר למקום אחר.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן, כן, למרות שאפשר לשנות פה את המספור.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

שזה בעצם יהיה ב'?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן אבל נעשה את זה את זה אחר כך.

8/ב'/1.

לא יגיש אדם בקשה לרישום במרשם, אלא אם כן מתקיימים בו כל התנאים האמורים בפסקאות 1-3 לסעיף ג' ובהתאם להוראות, ככל שנקבעו, לפי סעיף קטן ד'/1.

תיכף נבין מה זה ההוראות האלה, כשנמשיך להקריא.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז שינית את המספור לעומת הנוסח שהיה בהתחלה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון, אצלכם מופיע ב ו-ו', אני שיניתי ל-ד'/1, בהתאם למספור החדש.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מופיע לנו ד' ו-ב', אבל בסדר.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז זה צריך להיות ג' ו-ד'/1, זה המתוקן, בסדר?

הגיש אדם בקשה, לפי סעיף קטן ב'/1, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך 10 ימים עבודה ובתנאי שמתקיימים בו התנאים שלהלן, אלא אם כן סבר שאין לרשמו משיקולים שבטובת הציבור, כאמור בסעיף 4/ב'/1/א' ורשאי הוא לדרוש מהמבקש לצורך זה מידע ומסמכים נוספים.

1.

הוא אינו קטין או פסול דין.

2.

הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל, תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ, לפי סעיף 346 לחוק החברות.

3.

לא מתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 6/א'/4 או 5.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה זה התנאים האלה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

התנאים האלה אלו אותם התנאים שבהם מבקש אינו מצוי בחדלות פירעון אם הוא יחיד ואינו בהליכי פירוד או כינוס נכסים. יש לנו נוסח מדויק יותר לזה, אז אם אתם רוצים אפשר להקריא גם אותו. אנחנו במקום להפנות לסעיף 6, אנחנו נכתוב את התנאים האלה כאן ואז, בסעיף 6 נפנה לסעיף הזה, שזה יותר נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

את יכולה להגיד רק את במהות על מה מדובר?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן. במהות אמרנו שלא יכול להירשם מי שהוכרז כפושט רגל או נמצא באיזה שהם הליכי פירוק או מי שהוכרז כיחיד חדל פירעון. אולי אני אקריא לפרוטוקול את הנוסח המתוקן. סעיף 3 יהיה: "הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון, כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 או בהליכי פשיטת רגל לפי הליכי פשיטת רגל בנוסח החדש תש"מ 1980" ולגבי תאגיד "היה ספק מורשה תאגיד, הוא לא החליט על פירוקו מרצון וביהמ"ש מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו". בסדר? שני הסעיפים האלה בעצם ייכנסו במקום פסקה שלוש.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

ברשותכם יש לנו התייחסות בזום. אהרון פלקסר מהטלוויזיה הקהילתית נמצא איתנו.

<< דובר >> אהרון פלקסר: << דובר >>

כן אני נמצא איתכם ואני האמת - - -

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אהרון אני רק אחדד אותך, אני רציתי לשמוע אותך לפני שאנחנו עושים הפסקה. אם יש לך הערה ספציפית לגבי הסעיף הזה.

<< דובר >> אהרון פלקסר: << דובר >>

זהו, שזה לא בדיוק. אני כאן כדי לוודא שמשרד התקשורת לא רוצה להפסיק תמיכות בעבודות שקשורות לטלוויזיה הקהילתית.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז לא, זה לא הנושא של הדיון כרגע. אתה מוזמן להמשיך לעקוב אחרי הדיון ואם יהיו לך שאלות ספציפיות לגבי סעיפים שאנחנו דנים בהם, אני אשמח להשיב לך את זכות הדיבור.

<< דובר >> אהרון פלקסר: << דובר >>

אוקיי, תודה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

תודה רבה. בואו נמשיך.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני רק יבהיר לגבי סעיף ג', הרעיון הוא שזה יהיה רישום בתוך עשרה ימי עבודה, רישום מהיר לאחר שאנחנו מוצאים שמתקיימים התנאים וזאת בשונה מרישיון, שבו אנחנו בודקים הרבה בדיקות מעמיקות לפני מתן הרישיון. כל האסדרה החדשה מתבססת על הסרת חסמים, כמה שיותר מהר להירשם, להתחיל לספק והפיקוח יהיה בדיעבד.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מצויין.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה זה שיקולים שבטובת הציבור?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה חריג, היה ובאמת נמצא שיש איזה שיקול שאנחנו לא חשבנו עליו. זה די סעיף סל, שמשאיר לנו שיקול דעת למקרה קיצון שלא חשבנו עליו, שזה לא נופל בגדר התנאים האלה ועדיין אנחנו חושבים שצריך לא לרשום אותו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זאת אומרת שיכול להיות שעדיין מתקיימים בו אותם התנאים שעכשיו הבאת, אבל יש בעצם שיקולים נוספים שבשליהם אתם תסרבו לרישום.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון. זה צריך להיות מאוד מאוד חריג כמובן, אבל כן, השארנו סעיף סל מהחשש שהתנאים האלה יתקיימו אבל עדיין יהיה איזה משהו שנחשוב שבגללו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

למשל, כמו מה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אין לי רעיון לזה, אבל זה יכול להיות אולי מישהו שאנחנו יודעים שעשה איזו שהיא עבירת הונאה מאוד גדולה, למרות שמרשם פלילי זו עילה לביטול, זו לא עילה לכניסה. אבל אם אנחנו כבר בשלב הזה נדע שהוא עשה איזו שהיא פגיעה צרכנית גדולה או משהו יכול להיות שזה יגיע עד כדי כך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ישנם שיקולים ביטחוניים גם בהקשר הזה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

יש שיקול ביטחוני, שמתואם עם גורמי הביטחון. כל ספק ייבדק, הם גם הסכימו לזה שהם יעמדו בלוחות הזמנים האלה, זו איזו שהיא בדיקה ראשונית כדי שהם יוכלו להרים לנו דגל אדום במידה ויש איזה שהוא חשש.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל בעצם מה שאני מנסה להבין הוא מקור הסמכות לבדיקה כזאתי. כי אם יש כאן בעצם תנאים מקדמיים שאותם אתם תבדקו, אבל נערכת עוד איזו שהיא בדיקה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה יהיה במסגרת טובת הציבור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל איך תדעו?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

איך נדע מה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

איך תדעו שיש טעמים כאלה, שיש טעמים שבטובת הציבור שבעצם בשלהם ראוי לא לרשום.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אם מערכת הביטחון תודיע. מערכת הביטחון אמורה להיות מסונכרנת למרשם, היא רואה את הספק והיה והיא מוצאת שיש איזו שהיא בעיה ביטחונית היא מודיעה לנו, מרימה לנו דגל אדום ומבחינתנו, במסגרת טובת הציבור אנחנו נעצור את הרישום. זאת אומרת, מניין הימים ייפסק ואנחנו נבדוק את זה יותר לעומק.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

איתי מודאג בצדק לגבי הפיקוח על המנגנון העמום הזה, איך בסופו של דבר אנחנו, מה האינדיקציה בסופו של דבר – שלנו, לדעת מהי טובת הציבור בנושא הזה? כלומר, הם אומרים, אתם מקבלים את המידע ושם זה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

תראו, אנחנו לא רוצינו לצמצם את טובת הציבור רק לשיקולים ביטחוניים. כי אם רצינו לאפשר גם שיקולים אחרים, צריך לזכור שגם היום שיקולים שבטובת הציבור זה אחד התנאים למתן רישיון, זה משהו שמאוד מאוד קשה להגדיר אותו, אין איזה מסמך שהגדרנו אנחנו כל פעם בוחנים מחדש בקשה. אין ספק שעניין ביטחוני ייכנס בטובת הציבור, הוא צריך לעלות לכדי משהו שמעורר פגיעה בטובת הציבור והוא ייכנס במסגרת הסל של טובת הציבור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אחדד רק את השאלה, אני שואל יותר רק לגבי מקור הסמכות. כלומר, האם זה ברור מההוראה הזו שעכשיו הקראת, שבאמת יש סמכות לערוך את אותה הבדיקה המקדמית כי היא לא מעוגנת באיזה שהם תנאים מקדמיים. כלומר אלו בעצם תנאים לסירוב לרישוי.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

השאלה שלי היא שאני פשוט תוהה אם לא נכון היה לנסח את זה פוזיטיבית.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אנחנו בכוונה רצינו להשאיר את טובת הציבור כמשהו חריג מאוד. זאת אומרת, זה היה אלא אם כן - - - כי אני לא אבדוק עכשיו. אני רוצה רגע להסביר, המרשם הוא משהו אוטומטי והמטרה של זה היא שזה יעבוד מהר, זה יסונכרן עם ההערכות ויכול להיות שחלקן. את רוב התנאים האלה יבדקו בכלל מה ההערכות, אוקיי? כי היום אם אתה מתחבר למרשם האוכלוסין אתה יכול מהר מאוד לדעת אם זה אזרח ואתה יכול מהר מאוד לדעת את הגיל. אז יש כאן לא מעט תנאים שאנחנו בכלל לא נצטרך להידרש לבדיקה, אלא נאפיין מערכת שתאפשר לנו להוציא מיד דגל אדום כשאחד מהתנאים לא מתקיימים ולכן הרעיון היה שזה לא יהיה כמו ברישיון שמגיעה בקשה ואנחנו מתחילים.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אנחנו מבינים אבל כן כדאי לחשוב גם על הצד החיובי של הנושא הזה וכן אולי כדאי לנסות לחשוב מה הקריטריונים. לא חייב עכשיו לגבי.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

קריטריונים לטובת הציבור?

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

על מה, כשאומרים לטובת הציבור מה שזה אומר, זה מאוד רחב.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אבל צריכים לנסות לתחום אותו לאיזו שהיא, כי כשאנחנו משאירים משהו כל כך עמום, בייחוד בצד השלילי של הנושא, זה קצת לא, זה מרגיש לא נוח.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אבל כאן אנחנו לא חוקרים את טובת הציבור, זה מנוסח ב"אלא אם כן מצא", זה צריך להיות משהו חריג שהגיע אלינו.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז זהו, כשאומרים משהו חריג זה קצת לא, זה רחב. אבל בסדר, אני מבין את הסיטואציה פה, זו סיטואציה - - -

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני חושב שזאת תשתית שקבועה בלא מעט דברי חקיקה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

גם חקיקה וגם עובדים לפיה, זאת אומרת.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן, הסיטואציה ברורה אבל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בטח בהתחשב בכך שמדובר בתשתית חיונית בסופו של דבר, אבל אני לא חושב. אני חושב שיש מקום לזה, אני פשוט רציתי לוודא יותר את מקור הסמכות הפורמאלי לערוך את הבדיקה הזאת.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

של טובת הציבור?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז הסמכות נמצאת כאן, שאתה יכול לא לרשום אותו אם זה עולה בפגיעה של טובת הציבור.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אני אנצל את השיח לתת לכם להמשיך לדבר ואנחנו נצא להפסקה. הוועדה תחזור בשעה 11:30 שלא נאחר. תודה רבה.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אני מתכבד לחדש את ישיבת וועדת הכלכלה. אנחנו אחרי שהסתיים הדיון על סעיף 7 אני אעלה אותו להצבעה, מי שבעד הסעיף ירים את ידו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

איזה סעיף?

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

סעיף 7, הסעיף בו נעצר הדיון .

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סעיף 7 כן.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

יודע מה, אני מציע שנחכה לרון כץ. בואו נמשיך.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז בעצם הוועדה הייתה באמצע הדיון בסעיף 4/א'/1 המוצע, שעניינו המרשם וההיתר הכלל ואנחנו עסקנו בעצם.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אני אמליץ לרון אם הוא רוצה בסוף הדיון שנצביע לאישור על כל הסעיפים שיאושרו, לא עכשיו כי זה לא ראוי. כן, אז בואו 4/א'/1?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן, אני רק אזכיר איפה היינו, סעיף 4/א'/1, שעניינו המרשם וההיתר הכללי שעוסק בין היתר בתנאים לרישום ואנחנו דנו בשאלה האם יש לעגן במפורש את הבחינה של שיקולים שבטובת הציבור במסגרת הרישום. כלומר שזו לא תהיה עילה לסירוב, אלא, כפי ששמענו כאן, אכן אמור להתבצע איזה שהוא תהליך בעניין בחינת הבקשה, שבין היתר מעבירים את הפרטים של מי שמבקש רישום גם מגורמים ביטחוניים, כדי שיבדקו האם יש טעמים מיוחדים שבשלהם אין לרשום את אותו גוף הנרשם.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

רק אני אגיד לצופים ולפרוטוקול, מי שיצפה בזה וישאל אותי או יתהה איך אני פתאום מנהל את הדיון הזה ומה אני מבין בחוק הזה וכולי. אז בכל זאת יש לי נגיעה מסוימת לחוק הזה, כמי שהיה שר התקשורת והביא אותו בקריאה ראשונה, אז אני מכיר את החוק, מבין ויודע מה כתוב בו. שלא יחשבו שאני באתי פה רק לזה ושלא יגידו פה שאני דן במשהו שאני לא - - - לגמרי. אז זהו, גילוי נאות והפגת חששות. כן, בבקשה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני רק אעיר בתשובה להערה של איתי, אנחנו נצטרך למצוא איזה שהוא נוסח, כדי לראות באמת איך אנחנו עושים את השקילה הזאת של שיקולים שבטובת הציבור, מכיוון שהדברים גם ייעשו דרך מערכות ממוחשבות אז אני צריכה לראות איך אני מוצאת נוסח רך, נתאם אותו בהמשך. אני ממשיכה לסעיף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בינתיים בשלב זה אנחנו, הוועדה לא תצביע על זה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז רק על ג', אפשר להשאיר אותו בחוץ.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקי.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני ממשיכה לסעיף ד'.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

כן, אני אקריא את סעיף קטן ד' המוצע:

ד.

מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש, כאמור בסעיף קטן ג', יודיע על כך למבקש בכתב בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, בצירוף נימוקים וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן הודעה כאמור.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז זה בהמשך לג', אם אנחנו מוצאים שלא מתקיימות הנסיבות, אז אנחנו כמובן עוצרים את הרישום במרשם ומאפשרים לו לטעון את טענותיו בנושא.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ד'/1.

השר רשאי לקבוע הוראות לגבי אופן ניהול המרשם והוראות לעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שיכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז השר ייקבע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם, לעניין הגשת בקשה לרישום.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הוא רשאי לקבוע, לא בכוח רק אם יהיה צורך.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן, הוא רשאי לצורך ההוצאה של האסדרה הזאתי לפועל הוא יצטרך לקבוע וההיתר הכללי יכלול הוראות שנוגעות לכל מי שרשום במרשם. אוקיי? אנחנו לא עושים אבחנות. כל ספק, מכוח הרישום במרשם יהיה מחויב לאותן תקנות היתר.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

<< יור >> ה.ה.ה.

ה.

השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם ובכלל כך הוראות בעניינים שהשר מוסמך להתקין תקנות בעניינם – בחוק זה ההיתר הכללי ובכלל זה, ההוראות בעניינים האמורים בסעיף 4/ד'2. בהיתר הכללי רשאי השר לקבוע הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם, בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם. לקביעת ההיתר הכללי לפי סעיף קטן זה יביא השר בחשבון, בין השאר את השיקולים הפורטים בסעיף קטן 4/ב' בשינויים המחויבים.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה ברור, אני יכולה אולי רק לחדד. סעיף 4/ב' זה השיקולים שבמתן רישיון לטובת הציבור, תחרות, מדיניות הממשלה בחוק הבזק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ועוד חידוד, בעקבות ההערה שלנו. אנחנו הבנו גם מכם בשיחות מקדימות שההיתר הכללי, יכול שיכלול התייחסות גם לנושאים אחרים שמוסדרים בחוק מכוח סעיפים אחרים ולכן חשבנו שיהיה נכון להוסיף את התוספת ובכלל זה הוראות בעניינים שהשר מוסמך להתקין תקנון בעניינם לפי חוק זה, זאת כמובן ככל שהם רלוונטיים למי שרשום במרשם ומי שיחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וגם כאן, אני מציע שבמקום ההיתר הכללי, לשנות ל- "תקנות ההיתר הכללי", זה השינוי שדיברנו עליו קודם לכן, כך שיהיה מובן שלא מדובר על היתר במשמעות הפשוטה של מסמך שניתן לגורם ספציפי אלא על הוראות כלליות שיחולו על כל מי שרשום במרשם.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

מקובל עלינו התיקון.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ו.

הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום במרשם ומכוח ההיתר הכללי אינן ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף דומה לסעיף שקיים היום ברישיונות, הזכות להירשם במרשם והזכויות הנובעות לכך הן אישיות והן לא ניתנות להעברה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ז.

על היתר כללי ועל מי שרשום במרשם, יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים המחויבים.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

4/ו' זה הענקת סמכויות וחסינויות. כמו שאמרתי כשדיברנו על זה מקודם, גם לספקים מורשים השר יהיה רשאי להעניק סמכות או חסינות. סמכות מכניסה למקרקעין וחסינות מנזק עקיף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ולעומת הנוסח שפורסם ברשומות, אנחנו הצענו למחוק התייחסות לסעיפים שלהבנתנו לא היו רלוונטיים למי שרשום במרשם ולכן בעצם מה שנותר כאן זה רק סעיף 4/ו'.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

זה מקובל עליכם?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן, כן.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

הלאה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ח.

השר רשאי לתת הוראת מנהל למי שרשום במרשם בעניינים שבסמכותו לקבוע לפי סעיף קטן ה' בהיתר הכללי. מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו האדם הרשום במרשם ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. תן השר הוראה כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם ובלבד שלא יציין פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9/א' לחוק חופש המידע תשנ"ח, 1998 ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9/ב' לחוק האמור. הוראת מנהל שניתנה לפי סעיף זה, יראו אותה לגבי בעל ההיתר הכללי שלו ניתנה ההוראה, כהוראה בהיתר הכללי.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

שאלות?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

קודם כל הסבר בבקשה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

הוראת מנהל פרטנית זה למי שרשום במרשם, אם יש איזו שהיא סיבה לתת לו הוראה ספציפית. לא רישיון, אלא הוראה ממוקדת בנושא מסויים בנושא מסויים אז היא תינתן, היא כמובן תיכלל בתוך המרשם ובתוך המאגר, כדי שאפשר יהיה לראות בכפוף לחוק חופש המידע כמו שכתוב בסעיף.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ולמה צריך להגיד שהוראה כזאת פרטנית רואים אותה כהוראה שנקבעה בתקנות ההיתר? כלומר, זו הוראה פרטנית שהיא מחייבת מטבע הדברים למי שניתנה לו ההוראה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז ההיתר הוא בעצם תקנות והוראת מנהל צריך שיבינו, שאותו הספק יבין שחלה עליו ההוראה הזאת כחלק מההיתר. הוא לא יכול להגיש ש"בגלל שהיא פרטנית או בגלל שהיא ניתנה רק לי אז היא לא", כי אנחנו בסופו של דבר כל האסדרה הזאת מתבססת על המרשם והיה חשוב.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל זאת המשמעות, יש פה משהו שהוא, אני לא לחלוטין מבין את ההוראה הזאתי כאן בסיפא של סעיף קטן ח', כי הרי זאת המשמעות – המשמעות היא של הוראה פרטנית היא שהיא, בנוסף להוראות הכלליות צריך יהיה וצריך לחדד איזו שהיא נקודה מול אותו הספק באופן ספציפי.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ואז אתם אומרים "..הוראת מנהל שניתנה לפי סעיף קטן זה יראו אותה לגבי בעל ההיתר..", זה לא בעל ההיתר, זה בעצם מי שרשום במרשם, כי אין היתר. אין היתר במשמעות של מסמך מסויים.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

הפועל מכוח ההיתר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן. רואים אותה כהוראה בתקנות, אז אני לא יודע כי התקנות חלות על כולם, אבל ההוראה היא ספציפית.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן אבל מבחינתו, מבחינת הספק, ההוראה הזאת צריכה להיות באותו מדרג נורמטיבי כמו בתקנות. הוא צריך להבין שבגלל שזו הוראת מנהל זה לא משהו שהוא פחות מבחינה נורמטיבית.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

ולצורך האכיפה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

גם, גם כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אוקיי. עוד חידוד קטן, אני רגע חוזר לסעיף קטן ז'. למעשה צריך לתקן "שם על מי שרשום במרשם יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים המחויבים" וזה לא על תקנות ההיתר. בעקבות השינויים שעשינו ומחיקת הסעיפים.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

רגע איתי, איפה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה צריך להיות "על מי שרשום במרשם, יחולו הוראות סעיף 4/ו' בשינויים".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון, נכון. מקובל.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

יש עוד משהו? טוב נתקדם לביטול סעיף 4/א'/2, 9.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

9.

סעיף 4/א'/2 לחוק העיקרי בטל.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 4/א'/2 עוסק במעמד של בעל רישיון לאחר שניתן לו היתר או פטור, זה סוג של הוראות מעבר. כל הוראות המעבר לגבי האסדרה הזו ייקבעו בסעיף נפרד בסוף ולכן כרגע הוא מיותר.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אוקיי, הלאה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

10.

תיקון סעיף 4/ג' בסעיף 4/ג' לחוק העיקרי:

1.

במקום כותרת השוליים יבוא "אגרות לרישיונות ולרישום במרשם".

2.

בסעיף קטן א', במקום פסקה 1 יבוא "1. אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם".

2/ב'.

במקום פסקה 3 יבוא "דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם, בהתאם לשינוי במדד המחיר לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן תשלום של הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.

3.

בסעיף קטן ב' או לפיו, יבוא "או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה באמת הסעיף שמסדיר את האגרות לבעלי רישיון. הסעיף שמסדיר את האגרות לבעלי היתר כללי – לא באסדרה החדשה אלא בחקיקה הקיימת, מוגדר בסעיף אחר וכאן בעצם מוצע לאחד את זה ולהחיל את זה גם על ספק מורשה, היינו להכיל בסעיף 4/ג' גם את נושא האגרות ואת הסמכות של השר לקבוע אגרות ודרכי תשלומים גם על מי שפועל מכוח היתר.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני רוצה רגע לשאול לגבי התיקון שלכם בסעיף קטן ב', אנחנו גם דיברנו על זה אתמול בישיבה הפנימית שערכנו. אם אני משלב את התיקון, בחוק העיקרי היום כתוב בסעיף קטן ב' כתוב "..בתקנות כאמור בסעיף קטן א', רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין לפני תחילתן של התקנות האמורות כאגרה שנקבעה בהן..". עכשיו לא כל כך הבנתי למה הסעיף הזה רלוונטי לתקנות שנוגעות לאגרות לרישום במרשם?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כי השר רשאי לקבוע שהאגרות הן כתנאי לרישיון. אנחנו רוצים שזה יכול להיות גם תנאי לרישום במרשם. זאת אומרת, שנקבע את התקנות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אבל מחקתם בנוסח שהופץ לדיון, זה נמחק הקטע הזה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

"..או לפי ההיתר הכללי, לפי העניין..", אם ההיתר הכללי יקבע את זה כתנאי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל כתנאי למה? ההיתר הכללי הוא תקנות.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני קוראת מהנוסח המשולב. "..בתקנות כאמור בסעיף קטן א', רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, או.."

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה פשוט לא מסתדר.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה צריך להיות כתנאי לרישום במרשם.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

כן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

או לפי ההיתר הכללי. צריך להחזיר את - - -.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

"לפי ההיתר הכללי" – אני לא מבין מה זה אומר.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

שבהיתר הכללי בתקנות ייקבע שזה תנאי למתן הרישום. לפי ההיתר הכללי זה לפי מה שייקבע, ההוראה שתיקבע בתוך התקנות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא, אבל ההוראה אומרת שרואים כל תשלום ששולם כבר לפני תחילתן של התקנות, כאגרה שנתקבע בהן. אל איזה תשלום יכול להיות משולם לרישום במרשם לפני שבכלל יש תקנות היתר כללי? זה מה ששאלנו אתכם אתמול בישיבה.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן זה סוג של הוראת מעבר. אולי מדובר כאן על אגרות ששולמו במסגרת ההיתר הכללי שניתן היום לפי החוק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז זה לא, זה בכל מקרה לא בצורה הזאת צריך לתקן את זה. כלומר, את מדברת על היתר כללי – לא על תקנות ההיתר הכללי אלא על ההיתר הכללי שקיים היום.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

היום יש היתר כללי למתן שירותי גישה לאינטרנט ויש הגדרות שמסדירות את תשלום האגרה לרישום ההיתר הכללי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל עכשיו קבענו. זאת אומרת, בסעיף שכרגע דנו בו הגדרנו שבחוק זה ההיתר הכללי זה תקנות ההיתר הכללי האלה. אז בכל מקרה, התיקון שאתם מדברים עליו – אם זאת הכוונה, הוא לא צריך להיכתב ככה. אז אני מציע בינתיים להשאיר את זה שתבדקו ותעבירו אלינו נוסח מתוקן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

טוב.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אנחנו נבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

נעבור לסעיף 4/ג'/1.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

11.

תיקון סעיף 4/ג'/1. בסעיף 4/ג'/1 לחוק העיקרי, במקום "לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו", יבוא "לדרוש מספק מורשה וממי שפועל מטעמו". אחרי "בביצוע שידורים" יבוא "או ממי שמכווין פעולתה של רשת בזק" ובמקום הסיפא מהמילים בסעיף זה, יבוא בסעיף זה "ספק מורשה, לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שעוסק בסחר בציוד קצה".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז זאת התאמה לאסדרה החדשה. דרישות המידע יכולות, סעיף 4/ג'/1 בעצם מסמיך את השר לדרוש מידה ואנחנו רוצים שזה יחול גם על ספק מורשה. אני אסביר למה הוספנו כאן את "מי שמכווין פעולתה של רשת בזק", מכיוון שבאסדרה החדשה יש הרבה שירותים שיוצאים מתוך האסדרה, שלגביהם נרצה מידע כדי להשתמש בסמכות שיש לשר להכליל בתוספת הראשונה שירות בזק שלא היה כשירות בזק ולכן, כדי לדעת את זה אם באמת יש כאן סיבה לאסדר את אותו השירות, אנחנו נצטרך לבקש מידע גם לגבי מי שמכווין פעולה, שבעיקרון הוא – מבחינת המדרג של ההיתר קרוב לאסדרה. ככל שאתה מכווין פעולה אז הסיכוי שאתה תתכנס לאסדרה הוא יותר גבוה ולכן הרחבנו קצת את דרישת המידע כדי שאפשר יהיה לדרוש ולבחון גם את הצורך בהכנסת שירות חדש כשירות בזק.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני מזכיר אבל שההגדרה של הכוונת פעולה לא אושרה והיא מצויה עדיין בליבון גם פנים ממשלתי וגם מולנו ויכול להיות שהיא בכלל לא תהיה בסוף ובטח שיכול להיות שלא בנוסח הזה בכל מקרה. יכול להיות שלא נדבר על הכוונת פעולה, אלא נגדיר באופן מהותי על מי יחול ההסדר החדש ועל מי לא. אז השאלה היא אם לא נכון בינתיים להשאיר את זה לבדיקה נוספת ולהתאים את הנוסח לנוסח החדש שיוצע בהקשר הזה. ההערה הזאת כמובן - - -.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

אז בואו נחכה עם זה. בואו נראה את ההתאמות בסעיף הקודם ואז נבוא עם זה הלאה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני רק מבקש להוסיף שהסעיף הזה גם מרחיב את הסמכות של השר לדרוש מידע גם ביחס למי שעוסק בסחר בציוד קצה, שהיום אין לו את הסמכות הזו.

<< יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>

טוב. בכל מקרה הוא מצריך עיון. תעבור לסעיף 12.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

תיקון סעיף 4/ד':

12.

בסעיף 4/ד' לחוק העיקרי.

1/א'.

בפסקה 1 ברישא, אחרי "שירות בזק", יבוא "או שירות הנלווה לו הניתן בידי ספק מורשה במפורט בצו.

1/ב'.

בפסקה 2 המילה "בזק" תימחק.

2.

בסעיף קטן ה', אחרי "מהארכיון", יבוא "או מההיתר הכללי, לפי העניין".

3/א'.

בסעיף קטן ו' במקום ההגדה "פירוק מרצון", יבוא "פירוק מרצון כמשמעותו בחלק שמיני א' לחוק החברות.

3/ב'.

בהגדרה "הסדר", בסופה יבוא "וכן הסדר חוב", כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשנת תש"ה 2018.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

4/ד' עוסק בסמכות, שהיא בעצם סמכות לתת צו חיוני. הוא עוסק בסמכות ראש הממשלה, שר הביטחון ושר התקשורת לקבוע בצו כי השירות הוא שירות חיוני ולקבוע הוראות לעניין השירות. אנחנו מתאימים את זה לאסדרה החדשה ומרחיבים את זה גם לעניין ספק מורשה. חשוב להגיד שבגלל שיש שירותים שיצאו מהאסדרה, אז הוספנו גם את השירות הנלווה - שזה יכול להיות התקנה, תחזוקה, שירותים שהיום לא מצויים באסדרה, אבל שכן יהיה צורך לקבוע בצו שהם שירות חיוני.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

13.

תיקון סעיף 4/ה' בסעיף 4/ה' לחוק העיקרי.

1.

בסעיף קטן א', אחרי "לפי הרישיון" יבוא "ההיתר הכללי לפי העניין".

2.

בסעיף קטן ד', במקום "או הגבלתו" יבוא "התלייתו, הגבלתו, או בשל ביטול או התליית הרישום במרשם, או הגבלת מתן שירותי בזק – לפי העניין".

3.

בסעיף קטן ו', אחרי "על פי רישיונו" יבוא "ההיתר הכללי לפי העניין.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

גם כאן מוצע לתקן את סעיף 4/ה', העוסק במתן שירות חיוני שנקבע לפי סעיף 4/ד' ולהתאימו לאסדרה החדשה. אלו מינוחים שגם 4/ה' יחול גם על ספקים מורשים. זה אותו הסבר לעניין השירות הנלווה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כלומר, התיקון הוא בעצם התאמות יותר טכניות של המינוח.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זו התאמה טכנית של המינוחים, כן.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

14.

תיקון סעיף 4/ו' בסעיף 4/ו' לחוק העיקרי.

1.

בסעיף קטן א', במקום "רשימת שירותי בזק בסיסיים", יבוא "רשימה של שירותי בזק ושל שירותים נלווים להם, שהם שירותים בסיסיים.

2.

בסעיף קטן ב'/1, אחרי "על פי רישיוני", יבוא "ההיתר הכללי – לפי העניין".

3.

סעיף קטן ד' בטל.

4.

בסעיף קטן ה', אחרי "לפי רישיונו", יבוא "או ההיתר הכללי – לפי העניין".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 4/ו' קובע שהשר רשאי לקבוע מהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי שינתנו לכלל הציבור. זה סעיף שלא נעשה בו עד היום שימוש, ההתאמה כאן – כמו שאמרנו קודם, היא התאמה טכנית לאסדרה החדשה עם המונחים החדשים "ספק מורשה".

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

15.

תיקון סעיף 4/ז' בסעיף 4/ז' לחוק העיקרי. במקום "בעל רישיון או בעל רישיון לשידורים", יבוא "ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים" ובמקום "מבעל רישיון אחר", יבוא "מספק מורשה אחר".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

4/ז' קובע הגבלות לעניין התניית שירות בשירות, אוקיי? סעיף שקיים היום בחוק לגבי בעלי רישיונות – אותו הדבר, התאמה להגדרה החדשה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

16.

תיקון סעיף 4/ח' בסעיף 4/ח' לחוק העיקרי.

1/א'.

בסעיף קטן א', במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה, לרבות בעל רישיון לשידורי לווין – כהגדרתו בסעיף 6/מ'/ג'".

1/ב'.

בהגדרה טיול פנימי, במקום "מרשת הגישה", יבוא "מרשת הבזק".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

גם כאן, סעיף 4/ח' עוסק באזהרה של טיול פנימי.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה זה "טיול פנימי"?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

טיול פנימי זה אותו החלק של הרשת שנמצא בחצרים של הלקוח, אוקיי? אז מדובר כאן בתיקון טכני של התאמת המושגים שזה יחול גם על ספק מורשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

מה זה התיקון בהגדרה "טיול פנימי"?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

מכיוון ששינינו את ההגדרה גם של רשת בזק וגם של רשת גישה, מה שהיה בהגדרות. אז גם ההגדרה כאן הייתה צריכה, זו התאמה טכנית להגדרות הקיימות ולהגדרה של רשת בזק היום באסדרה החדשה.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>

אוקיי, הלאה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

אני אמשיך בהקראת תיקון הסעיף:

2.

בסעיף קטן ב', במקום "מבעל רישיון", יבוא "מספק מורשה" ובמקום "בעל רישיון" יבוא "ספק מורשה.

3.

בסעיף קטן ג', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה אחר" ובמקום "שהרוכש שילם לבעל הרישיון" יבוא "שהרוכש שילם לספק המורשה".

4.

בסעיף קטן ד', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה אחר" ובמקום "בעל הרישיון האחר" יבוא "הספק המורשה האחר" ובמקום "לבעל הרישיון" יבוא "לספק המורשה".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כנ"ל, ההגדרה החדשה היא התאמה לספק המורשה אחר, טיול פנימי בתוך החצרים.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>

הלאה, סעיף הבא.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

17.

תיקון סעיף 4/ט' לסעיף 4/ט' לחוק העיקרי.

1.

בסעיף קטן א', במקום ההגדרה "ספק גישה לאינטרנט", יבוא "ספק של האינטרנט, ספק מורשה המספק גישה לאינטרנט".

2.

בסעיף קטן ד', במקום "בתקנות או ברישיון" יבוא "בתקנות, ברישיון או בהיתר הכללי, לפי העניין".

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל ההיתר הכללי הוא גם תקנות.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

יכול להיות שנצטרך בכלל לוותר על - - -

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון. אנחנו חוזרים לעניין השם, אם זה יהיה תקנות ההיתר הכללי או.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

זה יהיה תקנות ההיתר הכללי, אבל אני תוהה פשוט לגבי התיקון בסעיף קטן ד', האם יש את הצורך. בעצם נכתב גם היום "בתקנות או ברישיון" ואמרנו שבאותן תקנות ההיתר הכללי, השר יהיה רשאי לקבוע גם הוראות בנושאים שמוסדרים בסעיפים אחרים. כלומר, במקורות סמכות אחרים שיש לו לפי החוק את התקנות.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

מקובל עלינו למחוק. זה סוכם וזה מקובל.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז אפשר למחוק.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

זה יהיה כתוב בתקנות?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>

רגע, מה נמחק?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

פסקה 2 - - - ד', שזה בעצם התיקון הוא במקום "בתקנות או ברישיון" ורצו לשנות ל"בתקנות או ברישיון או בהיתר הכללי", אבל אין צורך. בעצם התיקון לסעיף 4/ט' הוא גם כן תיקון טכני נכון?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון הוא בעצם לא נדרש בתקנות ההיתר. לא, הסברתי לה סליחה איתי מה שאלת?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני שואל, התיקון בסעיף 4/ט' הוא גם תיקון טכני.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן. זה סעיף שעוסק בחובת ספק גישה ליידע את המינויים שלו בדבר אתרים ותכנים פוגעניים ולאפשר להם שירותי סינון. לגמרי התאמה טכנית, לא נכנס למהות הסעיף.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>

אוקיי, הלאה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

18.

תיקון סעיף 5 בסעיף 5 לחוק העיקרי.

1/א'.

בסעיף קטן א', ההגדרה "בעל רישיון" תימחק.

1/ב'.

במקום ההגדרה "בעל רישיון אחר", יבוא "ספק מורשה אחר", לעניין סעיפים קטנים ו' ו-ז "לרבות בעל רישיון לשידורי לווין כהגדרתו בסעיף 6/מ'/ג/".

1/ג'.

בהגדרה "קישור גומלין" בכל מקום המילה "ציבורית" תימחק.

1/ד'.

בהגדרה "שימוש", במקום פסקה 1 יבוא"

1.

מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מתקן בזק, של ספק מורשה אחר ואפשרות השימוש בהן.

2.

בסעיף קטן ב'/1 ברישא, המילה "הציבורית" תימחק ואחרי "שיעשה בה רישיון", יבוא "בהיתר הכללי".

3.

בסעיף קטן ד', המילה "הציבורית" תימחק.

4.

בסעיף קטן ה', במקום "בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לעניין זה", יבוא "בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו או בהיתר הכלל, לפי העניין".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני שניה עוצרת את רועי, כי גם כאן 1-4 הס סעיפים טכניים של התאמת ההגדרות, בסדר?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אולי כדאי להגיד במה עוסק הסעיף?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 5 סליחה, נכון. סעיף 5 עוסק בקשרי גומלין, שזה בעצם אומר שהחיבור של רשת בזק אחת לרשת בזק אחרת. זה מחיל את זה גם על שימוש, במצב שבו ספק אחד רוצה להשתמש ברשת אחרת של לבעל רישיון אחר או ספק מורשה אחר ולכן אנחנו צריכים כאן לעשות את ההתאמות לספק מורשה, כי עכשיו רשת לא חייבת להיות של בעל רישיון, היא יכולה להיות גם של הפועל מכוח היתר כללי.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כלומר בפועל? מה קורה? נגיד עכשיו, אחרי שאנחנו, אחרי שעברנו את הסעיף הזה, מה קורה בפועל בשטח?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה אומר שבעל רישיון או הפועל מכוח היתר כללי יוכל להתחבר והשר יכול להטיל עליו חובה לאפשר שימוש גם לספק מורשה אחר.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

בתשתיות?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן. תיכף נגיע ל-5/י', שזה התשתיות הפאסיביות, שם יש שינוי מהותי. אני עצרתי כאן כי זה ממש טכני.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן. מעולה.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

אם אפשר רק לוודא, זה אומר שהם מחוייבים להניח ציוד אוניברסלי, או שזה אומר שאני מניח את הציוד שבו אני משתמש, אבל אני חייב לאפשר למישהו אחר לעשות שימוש בציוד שלי לפי הכללים שלי? זאת אומרת, אתם מבינים את ההבדל בשאלה?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

לא, לא ממש.

<< דובר >> מירה סולומון: << דובר >>

יש, אני רגע אקח את זה לעולם שאנחנו ואני אישית מכירה. לצידי יושב מנהל מערכות המידע שלנו והוא בטח ידע לדבר יותר טכנולוגית. אבל העולם שאני אישית מכירה. יש אייפון פלאפון ויש סמסונג פלאפון והמטענים שלהם הם לא בהכרח אותם המטענים והציוד החלופי שלהם הוא לא בהכרח אותו הציוד, אז לקבוע חובה שאייפון יתן לסמסונג לעשות שימוש בתשתיות שלו ולהיפך, כשכל אחד מהם יש לו ציוד משלו, שהוא ייחודי לו, זה דבר אחד. להכריח את שניהם לעשות שימוש בציוד שהוא גנרי או אוניברסלי זה דבר אחר. אז מה שאני שואלת.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אבל אין פה כוונה להכריח, יש פה כוונה לאפשר. נכון? אם אני מבין את השאלה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

הסעיף הזה, עניינו שימוש ברשת של גורם אחר ולא בציוד עצמו, זאת אומרת שאנחנו לא מדברים על המכשירים הטלפוניים וכדומה, אנחנו מדברים על שימוש ברשת של בעל רישיון אחר – חברת בזק וכדומה, אנחנו לא מדברים על המכשירים בהם הם נעזרים.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

בעצם הסעיף הזה מסדיר את כל השוק הסיטונאי, אוקיי? החובה של כל מי שפרש לאפשר לגורמים אחרים להתחבר. אנחנו יודעים שיש קושי אמיתי לשחקנים להיכנס, כי לפרוס רשת זה אירוע מורכב. זה בעצם סעיף שמסדיר, סעיף 5 מסדיר את השוק הסיטונאי, כשסעי 5/י' שתיכף נדבר עליו בנפרד, מסדיר את התשתיות הפאסיביות. זאת אומרת זה חידוד נוסף.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כלומר, עכשיו כל ספק יוכל בעצם להשתמש בתשתיות הקיימות. זה מה שזה אומר.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ככל שהשר יקבע את ההוראה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל זו הוראה שהיא, עד כה התיקונים שהוקראו הם תיקונים טכניים להוראות שכבר היום קיימות בחוק.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

5.

בסעיף קטן ו' המילים "ביצוע פעולות בזק או" יימחקו.

6.

בסעיף קטן ז', במקום "בעל רישיון אחר" יבוא "ספק מורשה.

7.

בסעיף קטן ח', במקום "היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון, יבוא "היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה"

ובמקום "בידי בעלי רישיונות שונים", יבוא "בידי ספקים מורשים שונים".

8.

בסעיף קטן ט', במקום "בתקנות וברישיון" יבוא "בתקנות, ברישיון ובהיתר הכללי"

ובכל מקום המילה "הציבורי" תימחק.

9.

בסעיף קטן י'.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

רגע, חכה רגע עם י'.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

רק בואו נסיים את ההקראה ואז בסוף שאלות, יש לנו גם שאלות בזום.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיפים קטנים 5 ו- 7 נובעים מביטול חובת הרישוי על פעולת בזק, אוקיי? זה לא רק טכני. במסגרת האסדרה החדשה אין יותר חובת רישוי לביצוע פעולות בזק ולכן אוטומטית זה צריך להיות מושמט.

סעיפים קטנים 6 ו-8 הם טכניים כמו שהצגתי לגבי סעיפים 1-4.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

ונדמה לי שבסעיף 8 זו ההערה של הייעוץ המשפטי, כי קודם - - - גם פה. - - - תקנות זה בהיתר כללי.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

9.

בסעיף קטן י':

א.

בפסקה 1, במקום "מפעיל פנים ארצי יתן מפעיל פנים אחרי ארצי אחר", יבוא "ספק מורשה יתן לספק המורשה האחר". במקום "של המפעלי פנים ארצי האחר או להקים במתקני הבזק של המפעלי הארצי האחר", יבוא "של הספק המורשה האחר או להקים במתקני הבזק של הספק המורשה האחר" ובמקום "ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים ארצי האחר", יבוא "מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר או ההיתר הכללי, לפי העניין".

ב.

בפסקה 2, במקום הסיפא במילים "בידי מפעיל פנים ארצי שאינו", יבוא "ספק מורשה".

ג.

פסקאות 3 ו-4 יימחקו.

ד.

בפסקה 5, במקום "של מפעיל פנים ארצי", יבוא "של ספק מורשה".

ה'/1.

בפסקה 6 ברישא, במקום "של מפעיל פנים ארצי", יבוא "של ספק מורשה".

ה'/2.

בפסקת משנה ב', במקום "המפעיל הפנים ארצי", יבוא "הספק המורשה".

ו'.

בפסקה 7, ההגדרות "בעל רישיון מערכת התשתית", "מפעיל פנים ארצי" ו-

"תשתית פאסיבית" יימחקו.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז גם כאן, ההתאמות הן ברובן טכניות, אבל מתוך התיקונים הטכניים, יש כאן עניין מהותי אחד שכן צריך לשים אליו לב והוא שעניים בעלי רישיונות מיוחדים, עד היום ולפי החקיקה הקיימת היום, לא רשאים להתחבר לתשתית פאסיבית. אנחנו מצאנו את זה כחסם מאוד מאוד גדול, עבדנו במקביל להסדרה החדשה על אפשרויות להתקין תקנות ולשנות את תיקי השירות באופן כזה שזה כן יאפשר, כי יש בעלי רישיונות מיוחדים שכן, צריכים את התשתית הפאסיבית אחרת הם לא יכולים לפרוס, הם לא יכולים להיכנס.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כמו מי?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

יש לזה דוגמאות נגיד במרחב הכפרי, תשתיות פס רחב. זה בדרך כלל במקומות שהתשתית הפאסיבית של בזק זו התשתית היחידה שקיימת ורוצה להיכנס שחקן קטן, הוא לא יכול לפרוס אם לא יתנו לו להתחבר לתשתית של בזק – אז הוא בעצם לא יוכל לעשות את זה ולכן יש פה שינוי מהותי שאנחנו מכניסים עכשיו את מי שהיו בעלי רישיונות מיוחדים לתוך העולם הזה של חיבור לתשתית פאסיבית.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אוקיי. יש לנו בקשה לרשות דיבור משמוליק סיידון, מנהל אגף רגולציה בבזק, הוא נמצא איתנו בזום.

<< אורח >> שמואל סיידון: << אורח >>

אהלן, שלום לכולם. נמצאת איתי גם איילת מהלשכה המשפטית אצלינו ואנחנו בדיוק רוצים לדבר על הסעיף הזה, שזה הוצג בהתחלה. אני חוזר לסעיף, אנחנו נדבר על המהות ואז גם על התיקון הטכני. המהות שגם היום יש עשרות בעלי רישיונות שיכולים לעשות שימוש בתשתית בזק, הכוונה בפאסיבית והתיקון עכשיו הופך את זה, שגם מישהו שיכול לקבל היתר, שהבנו וראינו שכאילו תהליך ההיתר זה תהליך מאוד מאוד פשוט. זה איזה שהוא רישום ובדיקה קטנה וההיתר בעצם מתקבל. אז ככה אנחנו בעצם נגיע למצב שעשרות, אם לא מאות, כל מיני בעלי היתרים כאלה קטנים שלא נבדקו, יעשו שימוש באיזו שהיא תשתית שהיא מוגדרת כתשתית לאומית כתשתית שיש לה רקע בטחוני ואנחנו מבקשים ששימוש בתשתית החברה יהיה לא לבעלי היתרים, אלא שזה יצטרך להיות מישהו שהוא בעל רישיון, שזו דרגה אחת מעל ואני אומר, כבר היום יש עשרות רבות של חברות שעומדות בסף הזה.

<< אורח >> איילת כהן מעגן: << אורח >>

אני רוצה גם להוסיף, כשנדון בעצם קודם מי יכול לקבל היתר, אבל מי יצטרך לקבל רישיון, בדיונים הקודמים נאמר שבעצם כבל תת ימי, או כל מיני כאלה שנופלים בחריגים צריכים רישיון ולא היתר, משום שמדובר בתשתית אסטרטגית. עכשיו, מי שיתן שירות על גבי תשתית אסטרטגית צריך רישיון, אבל מי שיוכל להיכנס לתוך התשתית – זה לא רק איזה שהוא שימוש תאורתי, זה לא שימוש בשירות – זו ממש כניסה לתשתיות שלנו, ביצוע עבודות בעצמך בתשתיות שלנו ובתשתית האסטרטגית.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז את בעצם דואגת מבחינת הנזק?

<< אורח >> איילת כהן מעגן: << אורח >>

אני דואגת מבחינת הנזק והחוסר שליטה שיכול להיות כאן. כי כבר היום, כאשר בעלי רישיונות מסודרים – חברות שכולנו מכירים, נכנסים לתשתיות שלנו אנחנו חווים סיטואציות חוזרות ונשנות של אי דיווח ואז זה יוצר מצב שלא יודעים מה קורה בתשתית וכשאלו יהיו מאוד בעלי היתרים, שרק בדיעבד בכלל, ושגם אין אמצעי אכיפה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז בואי נשמע רגע את משרד התקשורת, האם הם חשבו על מנגנון להסדיר את הנושא. לגבי עניין הנזק אני מבין את הדאגה יש לכם, חשבתם על מנגנון?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן יש לנו מנגנון, גם בעניין הנזק וגם בעניין השיקול הבטחוני שככה עולה פה בין השורות.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

לא השיקול הבטחוני זה פחות עניין של בזק.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אנחנו נסדיר את הנושא הזה, אנחנו נמצא לזה אכסנייה. לכל מי שיבקש – הוא גם יעבור את הבדיקות שצריך וגם יחויב בהוראות. אני עוד לא רוצה להגיד אם זה יהיה בתקנות או אם זה יהיה בהוראות מנהל, אנחנו נראה איך זה נעשה וכמה גורמים כאלה יש. אבל זה ברור שמי שמתחבר בתשתית של בזק יהיה מחויב בסט הוראות מאוד מפורט של מה מותר ומה אסור באופן כזה שימנע את החשש.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מצויין.

<< אורח >> שמואל סיידון: << אורח >>

אני, חשוב לי פה להדגיש. גם היום יש סט הוראות אבל אכיפה והיכולת של באמת לאכוף את זה שבתשתית נכנס רק מי שמותר לו, זה מאוד מאוד קשה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

קיבלנו את ההערה וזו נקודה חשובה ואנחנו נוודא שגם מנגנון האכיפה זה מנגנון שאנחנו נכיר.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אני רוצה רק לחדד. האסדרה החדשה נותנת דגש מאוד גדול לאכיפה בדיעבד. בגלל שחסם הכניסה הוא נורא נמוך ונכנסים הרבה שחקנים, האכיפה בדיעבד תהיה אכיפה הרבה יותר משמעותית ממה שיש היום כי אנחנו לא בודקים אותם מראש, אלא בודקים אותם אחרי ולכן, דווקא נאי חושבת שבמקרה הזה ההסדרה החדשה תשרת את אותה הבעיה שאתם מציפים פה.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

מצויין, תודה רבה. בואו נמשיך.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

19.

תיקון סעיף 5/א' לסעיף 5/א' לחוק העיקרי.

1.

בסעיף קטן א', אחרי ההגדרה "ניידות מספרים" יבוא "ספק מורשה הנותן שירות טלפוני" .

2.

בסעיף קטן ד', במקום "ברישיון שניתן לפי חוק זה", יבוא "ברישיון או בהיתר הכלל, לפי העניין".

3.

סעיף קטן ה' בטל.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 5/א' עוסק בכל מה שנוגע לתוכנית מספור. מוצע כמובן לתקן את זה בכל המישור של ההגדרות, כדי שזה יחול על כל ספק שירות שמספק שירותי טלפוניה. זה טכני ונובע מעצם האסדרה החדשה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

20.

תיקון סעיף 5/ב' לחוק העיקרי בסעיף קטן ו'.

1.

ההגדרה "בעל רישיון" תימחק.

2.

בהגדרה "מסרון" המילה "ציבורי" תימחק.

3.

אחרי ההגדרה "מסרון" יבוא "ספק מורשה", "ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרונים".

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

גם כאן, בהמשך לביטול האבחנה בין סוגי הרישיונות, צריך להתאים את זה לאסדרה החדשה. צריך לשים לב ששירות מסרון הוא לא שירות בזק, אוקיי? אבל עדיין, ספקים מורשים יצטרכו להפעיל את השירות הזה.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

21.

ביטול סעיף 5/ג', סעיף 5/ג' לחוק העיקרי בטל.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 5/ג' הוא בעצם הוראת שעה שניתנה על מנת לאפשר שירותי נדידה, בתקופה שבה היו חברות עם חובות כיסוי, אבל ללא פריסה. היא כבר לא רלוונטית היום, היום יש הסכמי שיתוף בין החברות והנושא הזה מקבל פתרון בהסדרים אחרים ולכן מבחינתנו זו הוראה שצריך למחוק.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

אז רגע לפני שאנחנו נעבור לסעיף 6, אנחנו נצביע על הסעיפים שדיברנו עליהם, בשביל להיות תכליתיים ולהתקדם הלאה. למישהו יש הערות?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני אגיד משהו על הסעיפים שבהם הוועדה דנה היום, למעט אלו שאנחנו משאירים לבחינה בהמשך.

בסעיף 6 להצעת החוק, מפסקה 7 ועד הסוף ולאחר מכן סעיף 7 להצעת החוק.

בסעיף 8 להצעת החוק אתם מתבקשים להצביע עליו, למעט סעיף קטן ג' - עניין התנאים לרישום. סעיף זה עוסק בהחלפת סעיף 4/א'/1 – המרשם וההיתר הכללי ובסעיף קטן ג' העלינו את השאלה לעניין שיקולים שבטובת הציבור והבחינה של השיקולים האלה בעת הרישום.

אני שואל שוב, אני פשוט עובר עכשיו על הסעיפים שהוועדה דנה בהם כדי לראות על מה אפשר בעצם להצביע. אז שאלתי לגבי הצעת החוק, החלפת סעיף 4/א'/1, האם אתם מבקשים להצביע עליו או שאתם רוצים בכל זאת לבחון את.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

סעיף 8 איזו פסקה איתי?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

סעיף קטן ג' בסעיף 4/א'/1 – המרשם וההיתר הכללי.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

זה הסיפא עם טובת הציבור.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

זה הנושא של טובת הציבור?

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן.

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז לא, אנחנו נעשה נוסח חדש. לא נצביע עליו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אז לבינתיים זה רק סעיף 8?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

כן.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כל סעיף 8?

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

לא. אפשר להשאיר רק את ג'. אפשר להצביע על תתי הסעיפים האחרים, יש לנו רק את העניין של טובת הציבור.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

כן, כן אין בעיה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

בסדר. סעיף 9 להצעת החוק, סעיף 10, סעיף 11 לדעתי לא וגם פסקה 3 בסעיף 10, זה שני סעיפים שביקשתם לבחון שוב בעקבות ההערות שנשמעו כאן ולאחר מכן, סעיפים 12-21 למעשה כל הסעיפים האלה אם אינני טועה, ניתן להצביע עליהם.

<< יור >> היו"ר רון כץ: << יור >>

למישהו יש הערות?

הצבעה

אושר

אושר פה אחד, בואו נתקדם.

<< דובר >> רועי ברית: << דובר >>

22.

תיקון סעיף 6 בסעיף 6 לחוק העיקרי:

1.

במקום כותרת השוליים יבוא "ביטול, הגבלה או התלייה".

2.

האמור בו יסומן א' ובו:

א.

ברישא, המילים "בכל עת" ימחקו. אחרי "לבטל רישיון ולהגבילו או להתלותו", יבוא "או לבטל אל להתלות רישום במרשם או להגביל מתן שירותי בזק על ידי מי שרשום במרשם" ואחרי "להתלותו", יבוא "עד למילוי תנאים שיורה עליהם".

ב.

בפסקה 1, בסופה יבוא "הרישום במרשם, לפי העניין".

ג.

אחרי פסקה 1, יבוא:

1/א'.

"הרישיון ניתן, או הרישום במרשם נעשה, לפי העניין, על יסוד מידע כוזב, מטעה חלקי או שגוי".

1/ב'.

"חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או אחת העילות לסירוב לרישום במרשם המנייה בסעיף 4/1/ג', לפי העניין.

1/ג'.

"הספק המורשה באם הוא תאגיד, תאגיד, נושא משרה בו, או בעל השפעה ניכרת בו, או מחזיק בו נבדק בתאגיד או הורשע בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לעניין זה השפעה ניכרת, כהגדרתה בסעיף 14/א'.

ד.

בפסקה 2, אחרי "הפר" יבוא "הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה"

או, בסופה יבוא "או ההיתר הכללי, לפי העניין".

ה.

בספקה 2/א', במקום "לפי סעיף 11/ב', 13 או 13/א'", יבוא "לפי סעיפים 11ב', 11/א', 13, 13/א' ו-13/ב' " ובסופו יבוא "או לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי סעיף 4/ג'/א'/2".

ו.

בפסקה 2/ב', במקום "הפר תנאי מתנאי הרישיון", יבוא "הפר הוראה ההוראות לפי חוק זה, שאינה הוראה מהותית או תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הכללי, לפי העניין.

ז.

פסקה 3 תימחק.

ח.

במקום פסקה 4 יבוא "4.

היה הספק המורשה יחיד ותלוי ועומד לגביו

צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018".

ט.

במקום פסקה 5 יבוא "5.

היה הספק המורשה תאגיד והוא החליט על

פירוקו מרצון, או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אני עוצר אותך כאן, לגבי פסקאות משנה ח' ו-ט', אנחנו השתדלנו בתיקון סעיף 4/א'/1, אמרנו שנקבע שם במפורש את התנאים לעניין הליכי חדלות פירעון - - -

<< אורח >> ליאת בלון: << אורח >>

אז אפשר לעשות נוסח, מה שנתתי לכם בתחילת הדיון, שבפסקה 4 יהיה להתקיים בספק המורשה תנאי מהתנאים המנויים ב-4/א'/1, ג, 3 ו-4. זה בעצם נותן לנו את המענה לפסקה ח' ולפסקה ט', פסקה 5 מתייתרת. ט' בהצעת החוק במקום פסקה 5, פסקה 5 תימחק.

<< דובר >> איתי עצמון:

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]