פרוטוקול מספר 63, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 25/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 63

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום חמישי, כ"א בכסלו התשפ"ב (25 בנובמבר 2021), שעה 10:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ווליד טאהא – היו"ר

זאב בנימין בגין

חברי הכנסת:

אוסאמה סעדי

אורית סטרוק

מוזמנים:

יוראי מצלאוי

–

ראש מטה, משרד הפנים

נועה סגל

–

מנהל אגף גאוגרפיה, משרד הפנים

דרור לוינגר

–

ממונה מינהל התכנון, משרד הפנים

רוסלאן עותמאן

–

עוזר ראשי, משרד המשפטים

נאדין חיג'אזי

–

מתמחה, משרד המשפטים

תמר גלוניאן פרקל

–

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביעד פרידמן

–

מנכ"ל משרד השיכון

אילן טייכמן

–

מנהל תכנון, משרד השיכון והבינוי

מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

משה כחלון

–

מנהל תשתיות, הוועדה המיוחדת חריש

כבהא ריאד

–

יו"ר מועצה מקומית בסמ"ה

מודר יונס

–

ראש המועצה המקומית ערערה

יצחק קשת

–

ראש העיר חריש

אחמד מלחם

–

יושב-ראש ועדת ציבורי ואדי ערה

כבהא עלי

–

חבר מועצה, תושב כפר אום אל קוטוף

תאופיק ג'בארין

–

עו"ד, מייצג בעלי קרקע מהיושב מצ'ר.

זאכי אגבארייה

–

מ"מ ראש העיר אום אל פחם

איימן אבו רוקייה

–

יושב-ראש ועד מקומי מיסר

סמיח עמראנה

–

חבר ועד מיסר

אסף בן לביא

–

החברה להגנת הטבע

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, הכנה לקריאה שניה ושלישית, ובשתי מילים: חוק חריש. נציג הממשלה נא להציג את הנושא, בבקשה.

<< אורח >> אילן טייכמן: << אורח >>

שלום, שמי אילן טייכמן, מנהל תכנון במשרד השיכון והבינוי.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה משרד הבינוי והשיכון ולא משרד הפנים?

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

שאלה טובה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מופיע ברשימה בכלל כנציג משרד החינוך. שואל חבר הכנסת סעדי למה משרד השיכון ולא משרד הפנים?

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> והיועץ המשפטי אמר שזו שאלה טובה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

גם אני חושב כך, יש לך תשובה?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אני יכול להשיב על זה. על פי חוק התכנון והבניה סעיף 32(ב), מי שיוזם מהלך של הקמת ועדה מיוחדת, הערכת ועדה מיוחדת, זה שר הבינוי והשיכון בפניה לשר הפנים. היוזמה היא של משרד הבינוי והשיכון, שר הבינוי והשיכון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה לשון החוק או זה מה שאתה חושב?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

זה החוק וזה גם בפרקטיקה.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש הבדל בין חוק לפרקטיקה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

היועץ המשפטי של הוועדה אומר שזה לא נכון ואני מאמין לו.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני גם מאמין לו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שר הפנים צריך להתייעץ עם שר הבינוי והשיכון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שר הפנים צריך להתייעץ עם שר הבינוי והשיכון, אבל?

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

אבל זה לא אומר ששר הבינוי והשיכון הוא זה שיוזם את הפניה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חוק תמיד אפשר לפרש.

<< דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >>

זו לא פרשנות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לענייננו, הגעת להציג את הנושא, בבקשה.

<< אורח >> אילן טייכמן: << אורח >>

תודה. אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתיקון החוק שמיועד לחריש אבל זה תיקון כללי, המילה "חריש" לא תופיע בחוק, אבל הוא בהחלט מיועד לחריש, אנחנו עומדים מאחורי זה. העיר חריש במהלך החדש שלה החלה ב-2008. הוועדה המיוחדת חריש הוקמה בשנת 2008. היא תפקדה לאורך 13 השנים האחרונות ואת התוצאה של התפקוד שלה אפשר לראות בשטח.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תתקדם לקטע שבפעם הקודמת נעשה כאן דיון, הוחלט על הארכה אחרונה של הסמכויות המיוחדות, הסמכויות המחוזיות של ועדת התכנון של חריש. אז נאמר שזאת תהיה הארכה אחרונה. עכשיו אנחנו נמצאים בדיון לעוד הארכה למרות שנאמר אז שזו תהיה ההארכה האחרונה. עזוב את ההיסטוריה של חריש, היום בחריש יש כ-30,000 תושבים ואתה אומר שלמרות שהיה דיון קודם שבו הייתה מעין הסכמה והנציגים שידברו עוד מעט היו שותפים ונאמר להם שמבקשים בפעם האחרונה לתת סמכויות מיוחדות, מחוזיות של הוועדה. למרות זאת אתה בא ואומר שלא הספיק ואתה מבקש זאת שוב. בהמשך אדבר על כך שהיו סיכומים שלא כובדו. אני יודע שהיה צריך להיות שם נציג של הרשויות - - -

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

זה אפילו כתוב בחוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שאלתי אותך, לא ידעת להגיד אם הוא כתוב בחוק או שזה היה בהסכמה. אז כתוב בחוק שהיה צריך להיות נציג ומעולם לא היה. היה צריך להיות משקיף ומעולם לא היה, שני משקיפים. אם זה כתוב בחוק וכל זה לא נעשה, אז יש בעיה. לא מכבדים את החוק וחוזרים לדרוש שוב להאריך אותו. אז תסביר לי הגיונית, מעשית, מקצועית, תכנונית, מה בדיוק אתה רוצה? למה לא עמדת בהתחייבויות אז ומה אתה רוצה עכשיו? לאן אתה רוצה להגיע עם הבקשה החדשה?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

צריך להבין את לב העניין, הקמת עיר חדשה, שזה המהלך של חריש, זה מהלך מורכב ביותר, אחד המהלכים המורכבים ביותר שבני אדם יכולים לייצר. זה יותר קשה מלהגיע לירח, עם כל האישורים, הוועדות שנדרשות והגורמים שצריך לתאם אתם. מהלך כזה לוקח זמן וכל מי שעוסק בתכנון מבין את זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אהבתי את ההשוואה. יותר קשה מלהגיע לירח. איך אתה יודע? בדקת את זה? אתה אומר דברים חשובים, אני רוצה שכולם ישכילו.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

לא כולם מכירים את המהלך של חריש וחשוב לספר, אני יכול לדבר עכשיו שעה על חריש, אבל אני אמצה את זה בכמה משפטים קצרים. מהלך של הקמת עיר, התכנון, אישור התוכניות, השיווק והביצוע זה מהלך מורכב מאוד שאורך זמן ומי שעוסק בתכנון מבין את המשמעות של זה. הוועדה המיוחדת חריש קיימת 13 שנה. זה נשמע הרבה זמן, לא מספיק זמן כדי להשלים את המהלך. אנחנו נמצאים היום אחרי חמש ורבע שנים של עיר שהתחילה להתאכלס בקיץ 2016, היא גדלה מ-1,000 תושבים ל-30,000 תושבים. אין לזה אח ורע במפה ההתיישבותית של ישראל. העיר עומדת להכפיל את עצמה לעומת המצב הקיים. אני מגיע אדוני היושב-ראש למה שכיוונת, למה עכשיו אנחנו באים עם עוד שנתיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למרות שהיה ברור שהפעם הקודמת תהיה הפעם האחרונה ולמרות שלא כיבדתם את הסעיפים שהוכנסו לדיון של הפעם הקודמת.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אני לא אתייחס לגבי המינויים, כי משרד אחר צריך להשיב על זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

איזה משרד?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

משרד הפנים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז משרד הפנים ירשום לו שהוא צריך להשיב על זה. מי נמצא ממשרד הפנים?

<< אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>

דרור לוינגר מהייעוץ המשפטי ממנהל התכנון ונמצאים אתי גם נציגים ממשרד הפנים.

<< אורח >> כבהא ריאד: << אורח >>

כבהא ריאד יו"ר מוצעה מקומית בסמ"ה, אני הגשתי את הבקשה כשהיה אז שאר האוצר כחלון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הבקשה לנציגים? למה צריך להגיש בקשה על דבר שנמצא בחוק?

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

זה לפי מה שסוכם בחוק, כי אנחנו צריכים להגיש נציג.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

סוכם שאתם תגישו בקשה?

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

כן. הגשנו בקשה בשמי ובשם המועצה שלי כי אני השכן הרחוק ביותר לחריש והחלטנו על ד"ר ענאיה בנא שתייצג אותנו. ב-29 ליולי 2018.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

ומאז אף אחד לא הזמין אותה לשום דיון.

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

התבלבלנו. זה היה אז משרד האוצר ועכשיו מי שצריך להשיב זה משרד הפנים.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכוונה לבלבל.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הסיכום שאף אחד לא הזמין אותה לשום דיון. בבקשה אילן.

<< אורח >> אילן טייכמן: << אורח >>

בשנתיים הקרובות נידרש לכמה מהלכים תכנוניים שיש להם חשיבות מאוד גדולה לאור הגידול הדרמטי שהעיר הזאת חוותה והגידול שהיא צפויה בו ושינויי אוכלוסייה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מה הגידול שהיא צפויה בו?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

היא צפויה להכפיל את עצמה מבחינת יחידות הדיור.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מתכננים לפי ידיעה. לכמה אתם רוצים להגיע?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

בתוכניות שלנו בוועדה המיוחדת זה סדר גודל של 55,000-60,000 תושבים.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה תכננתם מלכתחילה?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

כנראה לא היה תכנון מלכתחילה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מטעים במספרים, אין 30,000 בחריש.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

בתחום הוועדה המיוחדת מתגוררים היום 30,000 תושבים, זה נתון על פי הרשות המקומית. אנחנו נמצאים בדיוק במקום שידענו בעבר. תכננו את העיר הזאת להיקף שאני מדבר עליו 55,000-60,000 תושבים בתחום הוועדה המיוחדת. אני רוצה להדגיש, אנחנו לא מבקשים להרחיב את תחום הוועדה המיוחדת, לא לגלוש לשטחים אחרים, הדברים מאוד ברורים, גם על פי הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אמרת שאתם לא מתכוונים לגלוש לתחום של שטחים אחרים. איפה אתה היום כדי שלא תגלוש לתחום של שטחים אחרים? יש לך מצגת שתראה איפה אנחנו היום?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

יש מצגת. זה תחום הוועדה המיוחדת שאנחנו מדברים עליו, הקו הכחול של הוועדה המיוחדת שאושר לפני שלוש וחצי שנים וקיבל תוקף וכבר היה במסגרת אישור ההארכה הקודמת של הוועדה.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה השטח?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

בערך 6,400 דונם.

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

לא כולל את השטחים שמומלץ להרחיב אותם עכשיו בוועדת הגבולות?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

זה תחום הוועדה. על פי הצעת החוק כפי שסוכמה בוועדת השרים, הצעת החוק כרגע היא הצעה שאומרת, תוכניות שהופקדו מתקדמות, תוכניות חדשות רק בתחום שכבר תוכנן בעבר. זה לשון החוק על פי הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אשאל אותך אחרת, אני מסתכל על המפה ורואה מנשה מכל כיוון. אין חוץ ממנשה, יש רק את מנשה. לא רואה שום ישוב אחר, אבל יש ישובים. איפה ערערה? בסמ"ה, ברטעה? אין אף אחד, רק מנשה? אני מכבד את מנשה כמובן. כל אחד צריך להבין שאין לנו כלום לא נגד חריש ולא נגד ערערה ולא נגד אף אחד, אנחנו רוצים להבין, מבקשים מאתנו בקשה להאריך שוב את תוקף הסמכויות המיוחדות, למרות התחייבות שהייתה בפעם האחרונה, למרות שלא קיימו את מה שהיו צריכים לקיים, אז אני צריך להעריך ולהבין.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

שאלת לגבי הרשות שמקיפה את חריש, חריש מוקפת מכל עבירה רק על ידי המועצה האזורית מנשה. אין לה ממשק ישיר עם מועצה אחרת.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

ריאד, יש לה ממשק אתך?

<< אורח >> כבהא ריאד: << אורח >>

בטח שיש לה ממשק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

יכול להיות שלא רואים אותך, אז אין לה ממשק אתך. מהירח הוא לא צילם למטה אז לא ראה את ברטעה.

<< אורח >> כבהא ריאד: << אורח >>

היא כנראה לא בחשבון שלו. יש פה טעות חמורה שהוא מציג, עוד אין הכרעה של ועדת הגבולות, ההמלצה של הוועדה הגיאוגרפית. גם השטח שהוא מצרף, הוא מצרף לשטח ועדה מקומית עירון, ששייכת לוועדה המרחבית, שלא שאלו אותה, לא קבלו אותה. איך הוא עושה את זה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אין כאן שום שטח של עירון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

כאשר אתן זכות דיבור, כל אחד יגיד את מה שהוא רצה, גם אם יבקש לחזור על השקף הזה. תתחיל להתכנס כי אני רוצה שתגיע להיגיון של הבקשה לחדש את הסמכויות המיוחדות המפליגות, האזוריות, של ועדת התכנון.

<< קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הצעה, האם ניתן, כדי לפתור את המחלוקת הזאת, העובדתית, כל זמן שאנחנו דנים, תקבלו לטלפונים שלכם את המפה המקומית, זאת שאנחנו רואים ועוד את גבולות המועצות הקרובות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חבר הכנסת בני בגין מבקש לראות מי עוד סובב את חריש.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אנחנו רוצים להתמקד בתוך הוועדה המיוחדת, בתוך התוכניות שתוכננו, שיהיה ברור פה לכולם, לא גולשים לשום דבר אחד. ביקשתי להראות את השקף כי רואים את התוכניות בתחום הוועדה המיוחדת, רוב השטח הוא עם תוכניות ויש שטח שהוא באזור הצפוני לכיוון המחצבה, הוא לא שטח שנוכל לתכנן אותו.

על פי הצעת החוק הזאת, אם - - - נידרש לוועדה מחוזית, לא לוועדה מיוחדת. לכן אני אומר גם לשכנים שלנו, אין חשש שתיפגעו באיזושהי צורה. אנחנו מתכנסים פנימה, מסתכלים פנימה לתוך העיר, רוצים לבצע תיקונים, שינויים, התאמות תכנוניות לאור האוכלוסייה שהגיעה לעיר, לאור הצרכים שגילינו. עברו עשר שנים ויותר מאז שתכננו את התוכניות הראשוניות, זה מחייב אותנו להתאמות תכנוניות ולשם אנחנו רוצים למקד.

<< אורח >> כבהא ריאד: << אורח >>

למה אתה לא משתף את השכנים שלך?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תתאזר בסבלנות.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אני רוצה לומר לגבי הפעולה בוועדה המיוחדת בשלוש השנים האחרונות וחשוב לי להגיד את זה. בשלוש השנים האחרונות קידמנו תוכניות מאוד חשובות לחריש. במסגרת הזו, בשינוי החקיקה צורפה נציגה של הארגונים הסביבתיים, היא צורפה לוועדה וכל ההחלטות המשמעותיות שהיו בחריש היו פה אחד. חשוב לי להגיד את זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

פה אחד למעט אלה שלא הזמנתם.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אני חושב שהם לא היו מתנגדים לזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אל תחליט אם יתנגדו או לא, אתה לא יודע. יכול להיות שיתמכו. אתם לא הזמנתם.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

זה לא אנחנו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מי שהיה צריך להזמין, לא הזמין.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

משרד הבינוי והשיכון.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מתכוון להעביר את החוק הזה או לדחות אותו?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני מתכוון לנהל דיון מקצועי להפתעתך. אני לא בא מתוך עמדה מראש אם אני רוצה להעביר או לא להעביר. אני בא לנהל דיון מקצועי.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> האמת שאין לי הפתעה, אני רגילה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

את מכירה אותי כבר, מקצועי, ענייני.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל באופן שיטתי סותם את הפה ל - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בפעם הקודמת למרבה הפלא אני ואת הסכמנו פעמים.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> למרבה הפלא אתה ממשיך לסתום את הפה לנציגי הממשלה. זה מה שקורה למרבה הפלא.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני שואל שאלות כי זה התפקיד שלי. אם את לא רגילה לזה, זו בעיה שלך, מה אני אעשה?

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> התרגלתי לזה שאתה סותם את הפה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תודה. תתרגלי עוד יותר.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי יושב-ראש הוועדה המיוחדת?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

יש יושב-ראש לוועדה, אני נציג משרד השיכון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מי יושב-ראש הוועדה?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

יושב-ראש הוועדה הוא דוד מגן.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם כאנשי משרד השיכון, יש ועדה כזו שעובדת שנים ולא מוזמנים החברים?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אגיע לזה. תתחיל לסכם, אני מבקש לשמוע תשובות על עניינים שלא כובדו מהפעם הקודמת. לא אמרת למה לא הספיקו לך התקופות שנתנו לך אז ולמה עכשיו אתה מבקש, מה לא השלמת?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

דבר ראשון, יש פה תהליכים מתמשכים של עיר חדשה עם גידול מאוד משמעותי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה יכול להיות ללא הגבלה.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

לא.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

איך אתה יודע שלא?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

מכיוון שאחת המשימות החשובות שלנו בשנתיים הקרובות זה להכין תוכנית מתאר כוללנית, מה שאין בחריש היום. יש תוכניות מתאר לא מעודכנות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז אתה מתכוון לעשות את זה במנדט שיינתן לוועדה?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

בתחום הוועדה על פי לשון החוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

להשלים תוכנית מתאר כוללנית.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

להשלים תוכנית מתאר כוללנית בלוח זמנים של שנתיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הוא יודע שזו סמכות מובהקת של ועדה מחוזית.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

זה יאפשר בבוא העת לוועדה מקומית חריש לקיים יכולת להוביל שינויים בתוכניות ולקדם תוכניות בתחום העיר חריש. אנחנו כרגע יוצרים מצב של משיכת בלמים. החוק הזה לא מקודם, העיר חריש מושכת בלם, עוצרת תכנונית, לא מתאפשר לה לעשות שום דבר. לכל שינוי תכנוני משמעותי של עיר חדשה אנחנו נדרשים - - -

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני אתן לך לדבר.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

כל שינוי תכנוני יובא לוועדה המחוזית והוועדה המחוזית לא ערוכה לזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אשאל שאלה אחרת, תכנונית, זה בסדר שחושבים להרחיב עיר ולהוסיף מספר תושבים, אבל אדוני לא חושב שזה משליך על כל הסביבה של העיר הזו מבחינת כבישים, תשתיות, פסי רכבת, שדות תעופה? מועצה אזורית מנשה נמצאים? אולי גם תחנת חלל שנגיע לירח.

אני אדם שאוהב ללמוד, נתבקשתי להביא חוק לוועדה אז הלכתי ללמוד. לומדים בבית הספר, באוניברסיטה. למדתי שהסביבה, יהודים וערבים חושבים, נעשה תכנון על חשבון כולם. זה שרוצים להגדיל את חריש זה בסדר, אף אחד אין לו נגד חריש כלום. אבל מה אתה עושה כדי שכל השכנים ירגישו ויבינו שאתה לא עושה כלום, לא על חשבון מנשה ולא ערערה ולא ברטעה ולא כפר קרע ולא על חשבון הנחת פסי רכבת במקום אזור איקס באזור ווי. עשית את זה או שזה לא מעניין ומעניין רק להרחיב ולהגדיל?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

אנחנו שם לגמרי. כל התשתיות שתומכות בפיתוח העיר חשובות. אנחנו עוסקים בהן. רובם הגדול מחוץ לתחום הוועדה המיוחדת ומטופלות או במסגרת ועדה מחוזית או במסגרת ועדות אחרות, לא במסגרת ועדה מיוחדת, צריך להבין את זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה לא ענית לי. תענה ישירות לשאלה כי אני רוצה לתת גם לאחרים לדבר, הם לא מתאפקים, לא חברי הכנסת ולא שאר האורחים.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

הפעולות שחריש עושה, גם בעבר וגם בעתיד, כל הפעולות שתומכות את חריש תומכות גם את האזור. אם יש מחלף חדש - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בוא עכשיו נשמע מהאזור.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

שכל התושבים והערים ידעו, מחלף חדש של 65 וכביש 574444, כביש אזורי שמשרת את בקע ואת ג'ת ואת ואדי ערה, לא היה קם בלי חריש. הוא הולך לקום עוד ארבעה חודשים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז יש להם מזל שקמה חריש, וואלה יופי. תודה לחריש.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

חריש דוחפת גם רכבת שתגיע לאזור, היא תגיע בזכות עיר גדולה שקמה ותזרז את המהלך הזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני יודע שיש שם באזור, לפני שקמה חריש, למעלה מ-150,000 תושבים. אז כל אלה לא היו צריכים את זה? היינו צריכים להקים עיר כדי לתכנן אולי מחלפים ודרכים שישרתו את האוכלוסייה?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

היה תכנון, אבל עיר חדשה בהיקף גדול, מזרזת הבאת תשתיות והשקעה באזור.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הבנתי.

<< קריאה >> מודר יונס: << קריאה >>

אם תקווה לאזור, הרכבת שהוא מציע עולה לכפר קרע.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אתן לך זכות דיבור מסודרת. ככה צריך, אנחנו נותנים זכות דיבור לזה שמדבר ואחרי זה אני מעביר זכות דיבור. תאמינו לי שאין אחד שיעזוב את האולם מבלי שיאמר את כל מה שהוא רצה. לפני כן אני רוצה לתת זכות דיבור לחברי הכנסת. כיוון שחבר הכנסת בני בגין עולה עלינו בגיל, אנחנו נותנים לו ראשון את זכותה דיבור.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מגיע לו גם אם הוא פחות מהגיל.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הוא תמיד מבליט את זה, הוא לא מסתיר.

<< דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אני רק שאלה. תודה חברים. כבר היה לי שכר הליכה והיה לי כדאי להגיע הנה. שמעתי את דבריו של אילן, אני מבקש לשאול, מיהו הגורם שאחראי על ההסתכלות האזורית הכוללת ומי עושה את זה הלכה למעשה? אני משוכנע שאתה עושה עבודה טובה לטובת כל תושבי האזור ובכל זאת, מיהו הגוף הסטטוטורי שמניח את כל התוכניות אחת על השנייה ובודק את השפעתן.

<< אורח >> אילן טייכמן: << אורח >>

כאשר מסתכלים על מערך הדרכים והמסילות, מי שעושה את זה הוא הות"ל, הוועדה לתשתיות לאומיות והמועצה הארצית. אלה שני הגופים שרואים ראיה לא רק אזורית אלא ארצית. התשתיות האלה הן תשתיות ארציות, ככה רואים אותן והן מטופלות ברמה של מועצה ארצית.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אבל עד עכשיו לא היו מטופלות, לכן שאל חבר הכנסת בני בגין ובצדק.

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

הן מטופלות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

עכשיו הן מטופלות?

<< קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> כשאתה אומר "מטופלות", זה על פי יוזמה ופניה של הוועדה המיוחדת?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

לא של הוועדה המיוחדת, אבל של משרד הבינוי והשיכון ושל העיר חריש שדוחפים את התשתיות שנדרשות לחריש.

<< קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> הבנתי. אבל הם מעלים את הסוגיות בעניינים אלה לות"ל?

<< דובר_המשך >> אילן טייכמן: << דובר_המשך >>

נכון. רכבת לא משרתת רק את חריש, היא משרתת את כולם. לכן לכולם יש אינטרס.

<< קריאה >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> קבלתי תשובה, תודה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חבר הכנסת אוסמה סעדי בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני נותן לראש הוועדה הארצית שידבר לפני.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני מנהל את הדיון. אתה מוותר על זכות הדיבור.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא מוותר, רוצה לשמוע אותו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אתן לו לדבר אחרי חברי הכנסת.

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, זה לא תיקון תמים, אנחנו מסכימים עם זה שאפילו אין את השם בכותרת החוק. חבר כנסת רואה בהסתכלות ראשונה הצעת חוק תכנון ובניה (תיקון מס' 128), מבקשים להאריך ועדה מרחבית. אבל כשמתעמקים בזה, אתם יוצרים פה תקדים. ועדה מרחבית, שמאריכים לה ורוצים להאריך לה בפעם השלישית, נותנים לה יתרון לא הוגן על השאר.

אמרת בעצמך אילן, נחזור עכשיו על כל שינוי קטן? נפנה לוועדות? כן אדוני, ככה זה עם כל המועצות והעיריות בישראל, במה אתם שונים? שכל דבר אתם רוצים לשבת על טהרת חריש לבד, בלי להתייעץ או לשאול את כל השכנים? אתם גם מבזים את החוק ומפרים אותו שאין חברים למועצות בוועדה. אז אתם מדברים על שכנות טובה? תתחילו בזה שתגידו נשב ביחד, נראה מה טובת כל האזור.

אתה מדבר על רכבת, טוב שמודר התאפק ולא התפרץ, כי הייתה תוכנית בחודש אוקטובר על תחנת הרכבת ושרת הפנים ביטלה את אותה ישיבה יום לפני ולא הסכימה. אז על מה אתם מדברים? אני יכול לחזור להיסטוריה, איך קמה חריש, על קרקעות של מי קמה חריש. הקרקעות האלה נפלו מהשמיים? אלה קרקעות של כפר קרע וברטעה ואום אל פחם וערערה ועוד. אתם רוצים שכנות טובה ודו קיום? לא יעלה על הדעת שבניתם 600 ישובים ליהודים בלבד. אין אפילו ישוב אחד לערבים. אין. זה כתם שחור.

אדוני היושב-ראש, לגופו של ענין, לא ראיתי שום הצדקה לזה, עם כל הכבוד. כשבאים ומצהירים שזאת תהיה ההארכה האחרונה, אז כשבאים ומבקשים עוד שנתיים צריך להגיד נכון שהתחייבנו אבל יש עוד כמה דברים כאלה וכאלה. הכול פה עמום ועלום וזה מה שמפחיד. היועץ המשפטי שאל שאלה, מה עם ועדת הגבולות, איזה תוכניות יש? ענו לו, אלה אותן תוכניות במסגרת... יש הבדל בין זה שתגיד שאתה רוצה להרחיב את זה בעוד 10%-20%, שמענו ששר השיכון הקודם גלנט שאמר אנחנו רוצים 100,000 בחריש. שמעתם? 100,000 ו-200,000. יש הבדל גדול. אם אתה מדבר על עיר של 100,000 או 200,000, אתה דורס את כל השכנים מכל הבחינות. גם תשתיות, גם תחבורה, גם תעסוקה. אתה לוקח את הכול, נהנה לבד ועל הדרך הורג את כל השכנים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש, קודם כל בסעיפים א' ו-ב', אני רוצה לראות את כל התוכניות. בסעיף 3(ג), (א) ו-(ב). אני מבקש שיונח בפני הועדה מסמך רשמי על איזה תוכניות מדברים, מה תוכניות ההרחבה, איפה מרחיבים, מה מרחיבים. לא רק שטח. יכול להיות שבאותו תחום של קו כחול תבוא הוועדה ותגיד שבמקום 5,000 יחידות דיור, אני מחליטה לבד, 50,000 יחידות דיור. אני רוצה להגיש הסתייגויות, אני מבקש שיקבע זמן להגשת הסתייגויות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

ברור. יש כבר הסתייגויות. תודה רבה חבר הכנסת סעדי. אמרתי שאנחנו מתנהלים מקצועית, עניינית. אם אעשה אחרת זה אומר שאני לא עניני ולא מקצועי. אני מעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת אורית סטרוק שכבר הספיקה לצייץ שאני עוין את העיר חריש. אם כך, את עוינת את מנשה, את עוינת את ערערה, את עוינת את ברטעה ולא מתאים לך. את מוכנה להצגה וכבר הטלפון הורם כדי לצלם, אז תשתדלי להיות לא עוינת למנשה, לערערה, לכפר קרע, לברטעה ולכל הסביבה. תכללי את הפתיח שלי בסרטון שאת הולכת להפיץ. הבטחת.

<< דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבטחתי כלום. תודה רבה. אני מאוד שמחה שאני מדברת אחרי חבר הכנסת אוסמה סעדי כי ככה נוכל לדעת כמה זמן דיבור יש לי ומתי קוטעים אותי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

כמה שאת רוצה? כמה את רוצה?

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר עד שאסיים להסביר את דברי וזה לא יהיה ארוך. לדבר בלי להפריע לי כפי שאתה נוהג לעשות. אני קודם כל רוצה לפתוח בשם "מנשה" אתה כל הזמן מדבר על מנשה, מנשה, אז אני רוצה להסביר מי זה מנשה. שבט מנשה, מנשה הוא הבן של יוסף הצדיק ואנחנו קוראים בפרשה על יוסף הצדיק שנמכר למצרים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אצלנו הוא יוסף הנביא.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור, זו מחלוקת. יוסף נמכר על ידי אחיו למצרים שם התחתן עם אסנת בת פוטיפרה ונולדו לו שני בנים, מנשה ואפרים. מנשה היה אוהב ארץ ישראל וכל השבט שהקים אחריו היה שבט של אוהבי ארץ ישראל. אנחנו יודעים את זה משני כיוונים, אחד הצאצאים של מנשה נקרא גלעד. גלעד זה אזור בארץ ישראל, היום זה האזור של עבר הירדן המזרחי. כשקוראים לילד בשם גלעד, זה אומר שמתגעגעים לחזור לארץ ישראל כשנמצאים בגלות במצרים. דבר שני, הנשים הצאצאיות שלו היו חמשת בנות צלופחד בן חפר, הן אמרו, אנחנו בנות, אין לנו אחים, בגלל זה אנחנו דורשות שתהיה לנו נחלה בארץ ישראל. ככה שמנשה בן יוסף וכל השבט שלו הם שבט של אוהבי ארץ ישראל.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך לבדוק אם הם קרובי משפחה של כבהא.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מספרת את זה משום שאנחנו עוסקים בסוגיה של ארץ ישראל.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז בואי תתעסקי בחריש עכשיו.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד רגע אני מגיעה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נתתי לך אפשרות לפתיח ארוך.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דברת על מנשה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לא אהבתי שאת עוינת למנשה, זה הכול.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני הסברתי שמנשה זה - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בסדר, הבנו, עכשיו נעבור לעניין המהותי, לחריש.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אני אסביר למה הנושא של חריש נוגע בדיוק לעניין הזה. משום שבסוף השאלה היא של מי הארץ הזו והאם אנחנו צריכים להגיע למצב - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

את אומרת שאילן מתכוון לזה? הוא מתכנן לפי זה?

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומרת את דעתי כעת, אני לא מדברת בשם אילן.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חשבתי שהבנת מאילן שהוא כיוון לזה.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אמרתי בתחילת דברי שאני מצפה שתיתן לי לדבר, כמו שנתת לדבר לחבר הכנסת סעדי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני נותן לך. גם לחבר הכנסת סעדי היו לי הערות ביניים.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו הזכות של היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נכון, היא מתקשה לקלוט שאני היושב-ראש.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מתקשה לקלוט שאתה היושב-ראש, למרות שאתה היושב-ראש שפגשתי שלא נותן לנציגי הממשלה לדבר. זה עניין אחר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

את עושה קביעה לא נכונה.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מגנה עליהם? הם לא יכולים להגן על עצמם?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

היא עושה קביעה לא נכונה ואני דוחה אותה בשאט נפש. בבקשה.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסוף, השאלה היא האם אנחנו רוצים להגיע למצב כמו שראינו לפני שבוע וחצי שעומד אלוף בצה"ל ואומר בזמן מלחמה צה"ל לא יעבור בוואדי ערה. האם אנחנו, מדינת ישראל מוכנים להגיע למצב שוואדי ערה יהיה שטח עוין למדינת ישראל? כיוון שקברניטי המדינה, כבר לפני שנים לא רצו להגיע למצב הזה, זו הייתה בהחלט אחת הסיבות שבגללה הם הקימו את העיר חריש והשקיעו כל כך הרבה בפיתוחה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם ככה, היא תהיה עיר צבאית?

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הדבר הזה במילון, בלקסיקון הציוני, הוא ערך ציוני עליון. מעבר לזה, אני לא רוצה להגיד הרבה. אותי מעניין לראות - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקי.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תן לי לסיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אמרת שאת לא רוצה להגיד הרבה. אז נשאר מעט, סיימי.

<< דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אותי מעניין לראות איך אתה, אדוני היושב-ראש, עוזר לקדם את הערך הציוני הזה, או מפריע לו. כאן סיימתי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקי. אני יכול לומר רק שבחריש מקשיבים לך ודופקים על הראש. איך את באה לשרת את הרעיון שלהם לקדם עיר? עשית את זה גרוע מאוד. עשית את זה ממניעים לא ממש ענייניים. אני פה כדי לדבר לטובתם של כל אזרחי המדינה, בניגוד אליך. ניהלתי דיון לפני יומיים על מפוני כפר שלם שגם שם דברתי דברים לטובת הצדק שצריך לעשות אתם. את לא תצליחי לעשות זאת, כי אין לך את זה בערכים שלך. חריש יכולה רק להפסיד ממך.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - הסתייגות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני רוצה לתת זכות דיבור למודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה. הוא גם ראש הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות. בבקשה.

<< אורח >> מודר יונס: << אורח >>

תודה רבה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. אתחיל בדבר אחד, יש ועדה מיוחדת בחריש, ועדה עם סמכויות של ועדות מחוזיות שיכולה להחליט את הכול בתוך הבית שלה, יכולה להחליט ולאכוף כל דבר ודבר. זכות שלא ניתנה אף פעם לישוב ערבי ואם נדבר על תכנון בחברה הערבית, כולנו יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים לעבור את המשוכה של הוועדה המקומית, אחר כך ועדה מחוזית, אחר כך את הוועדות הארציות אז שנגיע, בתקווה, לתכנון קטן בתוך הכפרים שלנו. שלא נדבר על מרחב תכנון שלא קיים, שלא לדבר על תחום שיפוט שאנחנו חיים במסגרת של קופסת סרדינים וזה היה במשך 70 ו-80 שנה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מתאר למעשה שאין שליטה על התכנון בחברה הערבית, בניגוד למה שהם רוצים לתת לחריש. זה מה שאתה אומר?

<< דובר_המשך >> מודר ינס: << דובר_המשך >>

אני רוצה לייחל שתהיה לי היכולת הכספית והמקצועית שאני אוכל לעשות את זה, כאשר משרדי ממשלה מתגייסים להקים את העיר חריש. אני מסתכל על חברי ראש המועצה חריש שפשוט לא רוצה את הסמכויות ועדיין מטיל את הסמכויות בידי משרדי משלה בשביל לעשות את זה. אנחנו, ראשי הרשויות נלחמים לתכנן בערים שלנו ובכפרים שלנו, כי אנחנו רוצים לשלוט ויודעים מה אפשר לעשות. זו נקודת המוצא.

בחוק - - - חריש דברו על חמש שנים, אחר כך דברו על עוד הארכה, התפשרנו ועשינו שלוש שנים. אמרנו שנקבל את הנציגים על מנת לדעת לפחות מה קורה שם. למרות שגם אם היינו יודעים אני לא יודע כמה יכולנו למנוע וכמה היו שומעים לנו בוועדה הארצית, בות"ל ובכל הנקודות האלה, כי בסך הכול שמו מטרה וזה מה שנעשה. היום מבקשים שוב להאריך וכל העמימות נשארת. אנחנו לא יודעים מה קורה שם בנוסח החוק מדברים על מה שהחלטנו להפקיד ומה בדיוק החלטנו להפקיד? אנחנו לא יודעים.

למה אני מרגיש חוסר ביטחון? אני אומר דבר פשוט מבחינתי, הצגה. בתחילת העיר חריש דברו על 50,000 תושבים. אחר כך דברו על 100,000. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבשר לכם שהבקשה שהוגשה על ידי חריש, מה שהם משווקים במסמכים של חריש עצמה - 270,000. בכל ואדי ערה אנחנו 140,000 תושבים. לא לחזק את אום אל פחם שתהיה מטרופולין, שום דבר. רוצים שנישאר באותו מקום ולא להתחזק.

כל מי שגר באזור ורוצה לעבוד, למשל הבן שלי שעובד בגבעת חיים, המרחק מערערה לגבעת חיים זה 15 ק"מ, לוקח לו שעה הלוך ושעה חזור. זה קורה בגלל מה שקורה בחריש. תכננו, לא חשבו דבר על תחבורה, מתכננים בתים ולא נותנים פתרונות לשום דבר. מי שעולה על כביש 6 מבין. רציתי לשאול את השרה מרב מיכאלי אם עשתה משהו? איזו החלטה? התמזל מזלי ולקח לי להגיע היום מערערה לירושלים בבוקר שעה ו-20 דקות כשבדרך כלל לוקח לי 2.5-3 שעות. להגיע לגבעת חיים לוקח שעה. תושבי חריש, תשאלו אותם כמה הם סובלים.

רוצים פתרונות, מביאים את התקווה של הרכבת, בואו נחשוב על התקווה הזאת. רכבת של ואדי ערה, שבגללה לא תוכנן בוואדי ערה שנים על גבי שנים כי קשה לתכנן אצלנו, אמרו שיש מסילת רכבת שעוברת והיא בוטלה. היא בוטלה בגלל המנהרות שצריך להעביר ממי עמי עד מגידו וזה עולה המון כסף. המירו אותה והעבירו אותה צפונה. אמרו שניתן לכם רכבת קלה. עכשיו לא מדברים על רכבת קלה אלא מדברים על אוטובוסים. אמרו שזה פתרון טוב כי התחנה שלנו אמורה להיות באזור התעשייה המשותף שקראו לו אזור תעשייה שלום. החלטה שהתקבלה לפני עשר שנים, כולל קציר וכולל חריש, מתנהלת עשר שנים והתבשרנו היום שמורידים אותה. אזור תעשייה שאמור להכניס לי כסף, שמנע ממני תכנון באזור שלי, מנע מריאד לעשות את זה, באום אל פחם, עיר של 60,000 מנע את זה ועכשיו אומרים-לא. מה רוצים לעשות? להעביר את הרכבת לאזור חריש, שתעשה שתי תחנות כדי להגיע לתחנת רכבת.

גרוע מזה, הרכבת ששמו אותה, עולה על כל אזור התעשייה הקטנצ'יק של כפר קרע, שאושר במסגרת הכוללנית של כפר קרע. אני לא יכול להתחרות עם הוועדה המיוחדת, היא יכולה לעשות את זה מיד, יש לה את המשאבים ויש לה את הכול, היא יכולה לרוץ.

דוגמה נוספת, כאשר אנחנו מתכננים באזור שלנו, אנחנו וחריש נמצאים באותו מקום. זה אומר שהיום, לפי ההחלטות של הוועדות הארציות, אתה יכול לגרוע מהיערות בתכנון שלך 6%. מה שיקרה, חריש, בגלל שהיא בוועדה המיוחדת, רצה את הכול, יכולה לתכנן ולקחת את ה-6%. כשאני בא לתכנן, אני אחריה והכול כבר נוצל. אז אף אחד לא יכול לומר שזה לא פוגע בי. כל מהלך שמתבצע בוועדה שלהם ובחוסר השקיפות שלהם, גם אם יש שקיפות, הם תמיד יקדימו אותי ותמיד ידם תהיה על העליונה.

אני צריך להתמודד עם קרקע שהיא פרטית. יצאתי עכשיו עם תוכנית ותמ"לית. אני מתפלא, למה ועדה מיוחדת? עשיתי תוכנית ותמ"לית בערערה, 2,200 דונם, 3,800 יחידות דיור, בניה לא מוסדרת של 600 יחידות דיור הצלחתי להסדיר. הכביש, עם כל הקושי הטופוגרפי שלו ועם הכול, עשיתי את זה בכוחותיי הקטנים, עם מהנדס יחיד, הצלחתי לעשות את זה בשלוש שנים כולל הקורונה. אני לא מבין עד היום איך ועדה כזו אומרת שעדיין צריך זמן לעשות את העבודה בחריש.

מה הם צריכים? אני מרגיש לא נוח כבודו. אומרים לי שלא מתכננים משהו חדש, לא גולשים אצלך, לא עושים שום דבר חדש. אנחנו נעשה קצת סדר במה שתכננו כבר, כי כנראה לא חשבנו מספיק טוב, חשבנו שחריש תהיה רק 30,000, עכשיו אנחנו צריכים לתכנן אותה ל-60,000. אם אתה רוצה רק בתוך העיר, למה אתה צריך ועדה מיוחדת? יש ועדה רגילה, תעשה את השינויים. שינוי הסטה של כביש, הגדלת צפיפות, למה אתה רוצה את הוועדה המיוחדת? למה אתה לא רוצה להתמודד אתי, שניפגש שם בוועדה המחוזית? מילא ועדה המחוזית עוינת אותנו, גם את זה הם עוקפים? מה בדיוק התקווה שרוצים? איך אתם רוצים לפתור את הבעיה? אם אני לא יכול לתכנן, כל הסמכויות מחוצה לי, נותנים לדרום אותי ואומרים לי שעושים לי טוב. אני שומע את זה ולא מאמין. חריש עשתה לך טוב. אני מנסה להבין איך היא עושה לי טוב? מה קבלתי מחירש? כלום. רק ווג'ע ראס.

אני לא מדבר פוליטיקה, יש לי עמדה פוליטית, כמו שאומר חבר הכנסת סעדי, מנעו ממני להתפתח על קרקעות שלי, מעולם לא חשבו עלי, יש לי עמדה ואני לא מוותר על הטענות האלה. התיקון הזה, צריך לדחות אותו. גם מבחינה הגיונית ומקצועית, מה שעשו בחריש זו קטסטרופה אחת גדולה שרק הביאה נזק לאזור שלנו.

אמרו תשימו משקיפים, שלחנו שמות, למה לא מונה? למה אני היום צריך לשבת מולך, מביאים לי הצעת חוק ואומרים לי שיש תוכניות. התוכניות שהיא החליטה עליהם, אני אכנס לאתר של הוועדה ולא אדע מה יש. לא מציינים איזה החלטות יש בעניין. חברי מראה לי צילום שכביכול זה מה שהוא מבקש. אני לא יודע כלום. איזה ביטחון יש לי שאני אסכים? למה אני צריך להסכים לו? אנחנו נתנגד ונתנגד כי אין כל זכות לתת לחריש על פני כל הישובים לידה. היא צריכה להיות כמונו, להתנהל בוועדה רגילה, משרדי ממשלה יודעים לעשות ועדות רגילות.

אני עד עכשיו לא מבין למה ועדה מיוחדת? שמעתי טיעון בוועדה קודמת, כי לא נספיק. רוצים את הוועדה המיוחדת כי יש ואקום בין הוועדה המיוחדת, עד שתקום ועדה מקומית. מה זה הוואקום הזה? תקימו אותה היום בשתי דקות והיא תנהל. זו ועדה שיכולה לפתור להם את כל הבעיה. הם לא רוצים את זה כי הם הולכים לעשות שינוי דרסטי, גם רכבת, גם יציאות.

מילה אחרונה, מה שמסתירים ומנסים לעשות ערבוביה ובלבול, אנחנו בחלק הקטן, רק מדברים על תכנון. מישהו ראה שם את תחום השיפוט לפי הבקשה שהגישה חריש? אני אגיד לכם מה יש בתוכה וריאד ידבר על החלק שלו. היא רוצה לקחת את המחצבות בורד . מה שקורה בורד, יש בקשה לריאד ולי להשתתף. הוא מקבל את כל הנזק, כל העפר שלהם ולא מקבל שום שיתוף בהכנסות. היא רוצה ליהנות מכל הפירות כי אוטוטו מסיימים שם ומקימים אזור תעשייה לחריש. זה המש הם רוצים לעשות.

<< אורח >> יצחק קשת: << אורח >>

בחיים לא שמעתי כל כך הרבה שטויות בזמן קצר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה לא תגיד את זה לאף אחד.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

נאמרו כל כך הרבה שטויות. שתקתי עד עכשיו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תמשיך לשתוק עד שכולם יסיימו, למה לא? אני מנהל את הדיון. אתה רוצה להסית את זה למשהו לא ענייני, אני לא אאפשר לך. חכה עד שתהיה לך זכות דיבור.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

איפה הוא גר? - - - מחצבת ורד? תענה לי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לא תוכל להתנהל ככה, אני לא מאפשר לך. אני מכבד את הגעתך ואל תדחוף אותי להתנהגות לא מכבדת בינינו. אל תיתן הערות, תמשיך להקשיב עד שהוא יסיים.

<< דובר_המשך >> מודר יונס: << דובר_המשך >>

מילה אחרונה להסבר, באותו אזור תעשייה, שכבר התבשרנו שלא יקום, פעם הייתה קציר וחריש עיר אחת. קבל בחלוקה לפי תושבים 12%, עד היום אין צו של הממשלה בעניין הזה. אני רוצה לומר שכאשר באנו להתקדם עם ההסכם, חברי סרב לחתום על ההסכם כי הוא רוצה 50%. רק הוא 50% מכל התושבים שם. שיגיד שלא, בישיבות שהיו במנשה. אנחנו מבינים מה קורה שם, זה חריש, זה לא עניין של רק לעשות סדר במה שיש, זו מפלצת שמקימים אותה על חשבון הישובים הערביים וגם על חשבון ישובים יהודיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לפני שאמשיך בזכות הדיבור, אתן אפשרות לתת הערות למי שצריך לענות על זה. אני יודע שיש תכנון של מיליון מ"ר לתעסוקה בחריש. ראש העיר פה, המתכננים פה, איך זה ישפיע על כל השכנים, יהודים וערבים? דבר שני, אני אבקש תשובה בהמשך, מדוע הישוב לא יכול להסתדר עם ועדת תכנון מקומית כמו כל הישובים במדינת ישראל? הישוב כבר לא קטן, 30,000 נפש, אז למה הוא לא יכול להסתדר כמו כל הישובים במדינת ישראל? בבקשה ריאד.

<< אורח >> כבהא ריאד: << אורח >>

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מקווה שתשמעו אותי עד הסוף כי אני הניזוק העיקרי מכל הבלגן הזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה ממש השכן הצמוד. במפות אתה לא נמצא, אבל בשטח אתה נמצא.

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

אני אענה לחברת הכנסת סטרוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אל תענה לה, תפנה מבט אלי ודבר עניינית. זה לא התפקיד שלך לענות לחברי כנסת.

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

אני מבקש להציג כדי להראות ולהבליט את השכנות הטובה שלנו עם חריש. אני השכן הכי קרוב של חריש. שכן טוב יותר טוב מאח רחוק. חברת הכנסת צריכה לדעת שאנחנו נמצאים, אנחנו כאן, תושבי הארץ הזאת, יש לנו זכויות, יש לנו זכויות קיום. כדאי שתדעי שליושב מולך יש תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ותואר שני בלשון עברית.

<< קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז אתה יודע מה זה נחלת מנשה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני לא רוצה שתפנה דברים לחברת הכנסת, בבקשה דבר עניינית לנושאים שבוערים לך. למה אתה חושב שזה נעשה על חשבונך?

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

בתחילת הדרך, כשהלכנו לתחומי שיפוט וועדות תכנון ובניה, זה עבדכם הנאמן שהציע לחריש, כשהיו 5,000 תושבים בהתחלה, כמוני, הצעתי להם להשתמש בכל המתקנים החברתיים תרבותיים של הכפר שלי שהוא שכן. אין להם מגרשים, אצטדיון, אמרתי להם תקימו קבוצה ותבואו לשחק. יש לכם בית פתוח אצלנו וזה מראה על שכנות טובה. אנחנו לא נגד קיום חריש כעיר או כישוב, שיתקיימו. גם ערבים שוכנים שם. זה כבר מאחורינו.

עניינית אנחנו נגד הקמת ועדת התכנון הזאת ומתן הארכה. כי אז לא יתקבלו החלטות, ההחלטה שתמשיך לשנתיים וכשכן אני לא יודע מה התוכניות שלהם, רוב מה שהם שולטים בתחום השירות שלהם זו קרקע פרטית של תושבים שלנו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בתוך הכוללנית שלהם?

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

כן. אם תעלה המפה אצביע לכם איפה הכאב שלי. איפה העוול שנעשה לנו. אנחנו לא רוצים להתפתח בצל של חריש, אנחנו רוצים להתפתח בזכות עצמנו. אנחנו ישוב של 5,000 שהוא כפר חצוי ויש עוד 7,000 ברשות הפלסטינית ואין לו אזור תעשייה אחד. אין לו מטר אחד מעבר לבתים כדי להתפתח. באים מסביב לנו, נותנים לנו את חריש שאנחנו לא יודעים על מה הם מדברים, מה הם רוצים לעשות באזור שלנו, אולי יבנו שם מפעלים שפוגעים בסביבה שלי? בבריאות שלנו? מספיק היו צרות עם המחצבה שאם ידיד ושכני הטוב ימדוד ב-GPS אני נמצא 500 מטר קו אווירי ממנה. הלב של חריש רחוק פי שתיים ופי חמש, זה בדוק. צריך לומר את האמת, לראות אותה ולחוש את הכאב של האנשים.

על המפה אפשר לראות את כפר ברטעה מדרום, מוקף ברשות הפלסטינית ולא יכול להתפתח לשום מקום. מצפון קרקע מדינה והכביש של קציר שאני לא יכול לעבור משם. ממזרח זה גם קציר. מה שנשאר לי קצת פתוח, קצת אוויר שגם הוא מזוהם בגלל המחצבה, זה כיוון מערב. בכיוון המערבי חריש באו ואני לא יודע מה הם רוצים ואני לא יודע עם מי לדבר. מי הכוח שם שאני יכול לדבר אתו? האם זו המועצה? העירייה? משרד השיכון? משרד האוצר? הפנים? אני לא יודע כלום על התוכניות שלהם.

הם באים ומגבילים אותי בשטח ללא שיפוט. בשטח הזה ללא שיפוט, שזה בעצם הצד המערבי של הכפר שלי, שזה הפרוזדור היחיד שאני יכול להתפתח בו. לטובת התושבים שלי לעוד 50,60,100 שנה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תכנונית אין לך אפשרות למקום אחר?

<< דובר_המשך >> כבהא ריאד: << דובר_המשך >>

אין לי אפשרות למקום אחר. אני רוצה להסביר כמה הכאב עמוק וצריך לראות את הדברים בצורה הגיונית. יש 3א' ו-3ב', תמיד יש חלופה אצלי בברטעה. מספיק חצו אותנו לשניים ובאים כאן וחוצים אותנו. למה החציות האלה? אני לא יודע וזה מקומם אותי. אתם רואים במפה את מה שקראנו לו ראש הג'ירפה. כל זה קרקע פרטית של תושבי ברטעה. בא 3א' ו-3ב', תראו איזה זעקה צריך לזעוק אם לא יתנו לנו את הצדק, אני מתחיל לפקפק בצדק הזה.

רואים את גבולות הישוב שלי על המפה. ועדת הגבולות הוועדה הגיאוגרפית אמרו למה לנו כאבי הראש הזה, נחלק 3א' ו-3ב'. את 3ב' ניתן לברטעה לכיוון הואדי, צריך להתרחק מהוואדי 300 מטר לבניה אז נשארתי עם כלום, נתנו לי 260 דונם. 3א' אמרו ניתן לחריש. חריש נושקת לבתים האחרונים שלנו וזה זועק לשמים, מה הם רוצים שם. הם רוצים עומק אסטרטגי. מה זה עומק אסטרטגי? שאנחנו נהיה שכנים רחוקים לא שכנים קרובים.

העומק האסטרטגי הזה פוגע בקרקע פרטית, פוגע בכולנו ולא רק זה, כל שטח 3 הוא בוועדת תכנון ובניה עירון. מציגים את זה כאילו רוצים לקחת את השיפוט, אחר כך לוקחים את התכנון ואחר כך מה מתכננים שם? אני לא יודע. גם אם יתכננו מפעלים אני לא יכול לדעת.

לא רק זה, בוועדת הגבולות ב-2018 הגשנו אותה, השר אישר חלק, נותר לה מעל הכביש עוד חצייה, זה ייתן לבסמ"ה. מתחת לכביש אזור תעשייה ומסחר קרקע פרטית 60 דונם. אני שואל, מה אתה רוצה מקרקע פרטית של 60 דונם? מה? תבוא תפתח. הוא אומר לי בקרירות, לא רוצה. עוד לא נתקלתי בתשובות כאלה. אני לא רוצה. תבוא, תפעיל חוקי עזר, תיקח ארנונה, לא, זה לא בשבילו. השטח הזה, שיפוט חריש-מנשה בתוך תוכנית המתאר שלי. איך זה יכול להיות, אני לא יודע.

האזור שהוא מערבית לכפר, אזור תעשייה פרטי שאנחנו יכולים להתפתח שם, אנחנו לא מתפתחים. אזורי תעשייה אין לנו. הבעיה שב-30 לדצמבר 2019 המועצה הארצית החליטה החלטה במנהל התכנון שכמובן אם הסכמנו או לא זה לא משנה, כבר הייתה החלטה, שצריך להעביר את מרחב התכנון מהסכמה ממנשה שטח גלילי לבסמ"ה. עד היום זה לא נחתם. כל זה אסור לי להוציא היתרים במקומות האלה כי אין לי מרחב תכנון. מדובר בשנתיים רצופות. בשנתיים חריש תתכנן עיר. בשנתיים אני לא מקבל אישור. זה האבסורד, זו הבעיה, זו הזעקה שלנו.

הוועדה הגיאוגרפית המליצה, לא שאלו אותנו על המלצות ולא כלום, באנו עם עובדות, אמרו לנו ללכת להגיש לשר התנגדות, הגשנו. מה שאני רואה שהחלטות מתקבלות ואנחנו לא יודעים.

הזעקה שלנו לגבי הארכת התוקף של חריש, איך ניתן לה את התוקף הזה בלי שתשתף אותנו, בלי שנדע על מה? קודם מראים, משתפים, באים לידי הסכמות, אולי לא באים לידי הסכמות. אבל באופן חד צדדי זה פוגע בשכנות, פוגע בהתפתחות היחסים. אנחנו כמובן מתנגדים לוועדה הזאת. כל עוד אנחנו לא רואים כלום, אין לנו קריטריונים על מה היא תדון ובמה היא תדון. יש לי קרקע פרטית של תושבים שלי שזה 80% מהשטחים מזרחית לחריש. אני מדבר על ברטעה ש-80% שלנו. אני מבקש שהזעקה שלנו תישמע.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תודה רבה. ברור שצריך לעשות שם תכנון שיטיב עם כל הסביבה אחרת ייעשה צוואר בקבוק גם לחריש. מי שחושב שהוא יכול לעשות את זה דווקא באוכלוסייה אחרת, הוא יידפק מזה. אם מישהו לא מבין את זה כנראה אנחנו צריכים לחנך מחדש כיצד אנשים חיים באותו אזור. זכות הדיבור לראש העיר חריש, יצחק קשת בבקשה.

<< אורח >> יצחק קשת: << אורח >>

תודה רבה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. הדיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא הצעת החוק (תיקון מס' 128), שדן בוועדה המיוחדת תכנון ובניה חריש הפך לדיון ארצי בזכויות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נכון, כי אתה מבקש זכויות מחוזיות לוועדה, אתה צודק.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זכויות עודפות - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני מעיר לך הערות ביניים, מה שלא עשיתי לריאד ומודר, כי אתה המבקש והם אלה שמתלוננים מהבקשה. תמשיך בבקשה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אם נסביר את זה לעומק, גם החברים פה לא יתנגדו. נעשה פה בלבול ענק. אפילו החברים מהצדדים האחרים של המתרס לא מבינים על מה אנחנו מדברים הבוקר. אני לא מדבר על האזורים, אני לא מדבר על התפתחות של חריש, יש בלבול אחד ענק וזו הנקודה המרכזית, בין גבולות השיפוט של העיר לבין גבולות התכנון. הצעת החוק הזאת מדברת אך ורק על גבולות התכנון. לא על גבולות השיפוט.

<< יור >> ריאד כבהא: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

זה לא ברור.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני אשאל שאלה מקצועית, בתוך גבולות התכנון, ועדת תכנון רגילה לא יודעת לעבוד?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

חריש זה פרויקט לאומי של מדינת ישראל. לא היה לזה אח ורע, לא קמה עיר בקצב כזה במדינת ישראל אי פעם. בנו כמות עצומה של יחידות דיור בזמן מאוד קצר. אבל יש נקודה אחת מאוד חסרה, שהיום דברו עליה, עיר אין לה זכות קיום בלי אזורי תעסוקה ותעשייה. הקימו את העיר הזו בלי תכנון של אזורי תעסוקה ותעשייה. עבדנו מאוד קשה כדי לשנות את הדברים האלה, יש כבר תוכניות על מנת להשלים את אזורי תעסוקה ותעשייה צריך לתת לוועדה הזאת לסיים את התפקיד שלה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מדבר על מיליון מטרים?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

קודם כל זה לא מיליון מטרים אלא 500,000 מטרים.

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

במצגת של הוועדה המיוחדת מדובר על מיליון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

במצגת של הוועדה המיוחדת מדובר על מיליון מטרים.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

הבקשה של הצעת החוק מדברת אך ורק על גבולות התכנון. היא בכלל לא מתייחסת - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

על כן שאלתי למה לא בוועדה רגילה?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני אענה. הזכירו את אזור התעשייה המשותף של האזורים ביחד, שגם אנחנו, חריש, שותפים לזה. כל אחד יודע כמה זמן לוקח לתכנן בוועדה המקומית אזורים חדשים. תב"ע נקודתית או תב"ע לתוכניות מתאר חדשות. זה עניין של שנים על גבי שנים. מה יקרה עד אז? איפה תהיה חריש?

<< קריאה >>מודר יונס: << קריאה >>

- - -

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני מבקש שיתנו לי לסיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני מבקש לא להיכנס לו לדברים.

<< קריאה >> מודר יונס: << קריאה >>

אני מתנצל.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

רק אני אומר הערות ביניים, אתם לא יכולים. למה אתה לא חושב של-140,000 תושבים גם מגיע ועדה עם סמכויות מיוחדות כדי להתפתח? למה לך כן ולהם לא?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

השאלה הזאת לא צריכה להיות מופנית לראש עיריית חריש, השאלות האלה הם ברמת מדינת ישראל.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מסביר מדוע צריך לחדש לך אז זה צריך להיות מופנה אליך. אתה שכן שלהם.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

שאלת אותי שאלה ואתה לא נותן לי לענות. אני אסביר, אין לי שום בעיה עם הישובים הערביים בסביבה, להפך, הוא לא סיפר לך שעיריית חריש נתנה לו לבנות את בניין העיריה על השטח של חריש, זה לא נאמר פה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני חושב שאתה לא עושה את זה נכון.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

שאלת שאלה ואתה לא נותן לי לענות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תענה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

בבקשה תן לי לענות. אין לי שום התנגדות לאף אחד.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למה אתה מבקש לחדש לך? תענה על השאלה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

התחלתי לענות וקטעת אותי. הסיפור של חריש, כמו שתיארתי, זו עיר חדשה שגדלה בקצב מאוד גדול, יש כבר תושבים בעיר, אתה לא יכול להתעלם מהם. צריך לתת להם מענה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

ברור.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

דברתם על פקקים, צריך אזור תעשייה ותעסוקה. צריך את הוועדה הזאת כדי להשלים את זה. לא רק זה, רשות מקומית לא יכולה - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למה הוא יכול להשלים את זה בלי?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

תן לי לסיים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני שואל, אל תגיד לי תן לי לסיים, תענה לי.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני עונה לך.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני שואל למה הוא יודע להשלים ואתה לא?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

תן לי לסיים קודם את השאלה שאלת ואענה על זה אחרי זה.

<< קריאה >> אחמד מלחם: << קריאה >>

- - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אחמד, אני מבקש לא לתת הערות.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

עיר, לא רק בחריש, בכל עיר במדינת ישראל, לא יכולה להתקיים מארנונה על מגורים בלבד. היא חייבת להתקיים על אזור תעסוקה ותעשייה על מנת לתת שירותים ברמה נאותה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה נכון לכל ישוב.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אמרתי שזה נכון לכל ישוב, על אחת וכמה עיר שקמה בכזה קצב, בכזה גודל ואין לה את המענה הזה. היום היא נסמכת על שולחן הממשלה, גם ממשלת ישראל לא רוצה שכל הזמן תיסמך ותהיה החלטת ממשלה כדי לתקצב את הדברים האלה, היא רוצה שהעיר תהיה עצמאית. אני לא מדבר על שטחים חדשים, אני לא מדבר על אזורים חדשים, אני בסך הכול מדבר על לקיים את העיר הקיימת. לפי התב"עות המאושרות יש 30,000 והיא צריכה לצמוח ל-60,000 תושבים צריך לתת לה את האפשרות לקיים את עצמה בצורה מלאה. הצעת החוק הזאת מדברת רק על מרחב התכנון הקיים, היא לא מדברת על אזורי תכנון. שימו לב, כתוב במפורש בהצעת החוק, לא מדובר על תוכניות מתאר חדשות. אני לא מדבר על אזורים חדשים, אני לא מדבר על התפתחות. רק על מרחב התכנון הקיים. יותר מזה, במרחב השיפוט של חריש היא יכולה לתכנן יותר, אבל מדובר רק על התכוניות הקיימות בלבד. זהו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

במרחב התכנון הקיים, הם מתלוננים גם שהמרחב הכוללני שלך שנמצא על השטחים הפרטיים שלהם. למה זה צריך להיות ככה?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני אענה לך כל זה, אני מבקש להראות את זה על המפה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אני רוצה לחזור לתושבים שלי עם תשובה, מה אני אגיד להם, מה תכננו על האדמות שלהם? תגיד להם.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אפשר לראות במפה שזה לא מגיע עד בסמ"ה בכלל. זה נעצר לפני בסמ"ה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למה אתה צריך כוללנית שנמצאת על השטחים של השכנים שלך?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני לא צריך.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז למה כן?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

התוכנית הזאת מדברת על מרחב התכנון של חריש.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אבל המרחב שלך משפיע גם על האחרים. זה לא חד צדדי. אם הגעת לבתים שלו, מנעת ממנו אפשרות להתרחבות. אז למה אתה רוצה לחסום אותו בבית האחרון שלו ולך מותר?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני לא רוצה לחסום שום דבר, להפך, דברנו ביחד על לקיים אזור תעשייה משותף.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מבין שיש הערות מוצדקות לעניין הזה?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני מדבר שהצעת החוק הזאת לא רלוונטית. הצעת החוק הזאת לא מדברת על מה שגובל עם בסמ"ה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה רוצה להסביר לנו גם את הצעת החוק?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

בבקשה, אם אילן טייכמן יוכל להגיב על זה, הוא יגיד לך במפורש.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שמענו את אילן כבר. שאלתי האם אתה לא חושב שמיליון מטרים של תעסוקה ישליכו קשות על כל האזור, כי מישהו פה לא רצה לענות, לא רק עליך, על כל האזור. אני רוצה תשובה יותר מקצועית ועניינית, קצת יותר משכנעת, למה אתה, בניגוד לכל הערים במדינת ישראל והישובים, לא יודע להסתדר עם ועדת תכנון מקומית?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני אסביר. עם כל הכבוד לכל הערים במדינת ישראל, הן קמו בקצב הדרגתי אין אח ורע לעיר שקמה בקצב הזה. מה שנבנה במודיעין במשך 20 שנה נבנה בחריש בקצב של עשר שנים. חייבים לספק לעיר הזאת שירותים. לצורך העניין, אם אין החלטת ממשלה שמתקצבת את העיר הזאת כל שנה - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

גם במחיר של היעדר תכנון, כולל של כל הסביבה? כבישים, גבולות, תשתיות רכבת, שדות תעופה?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

דווקא מהבחינה זאת חריש נתנה הרבה דחיפה לכל האזור כולו. גם בנושא הרכבת שעלה פה, גם בנושא הכבישים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה סותר את כל מה שאמרו, אני לא יודע איך אתה יכול להגיד את זה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני אסביר, מחלף שמוקם בימים אלה ואוטוטו מסתיים, איך המחלף הזה קם? בעזרת החלטת ממשלה של חריש.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הערתי הערה, שאלתי למה היינו צריכים 20,000 בחריש כדי להקים מחלף של 150,000? הערתי על זה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

בזכות החלטת הממשלה של חריש תשתיות אזוריות מוקמות, כמו לדוגמה המחלף הזה, כמו לדוגמה כביש 611 שמוקם בנוסף, כביש דרומית לחריש.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זו הכניסה המתוכננת דרומית מערבית שלוקחת את האדמות הפרטיות של מיסר.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

גם בנקודה הזאת אני יכול להגיד לך שיש בינינו הסכמה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למדתי טוב לישיבה. בניגוד אליכם, אתם לא יודעים לתת תשובות.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני חושב שאנחנו נותנים פה תשובות מדויקות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה מדבר על הכביש שהולך לחצות את האדמות הפרטיות של התושבים במיסר?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

גם האדמות של מצר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מיסר.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

יש כפר מיסר ויש את קיבוץ מצר הצמוד.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה פוגע גם במצר?

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

לא. יש לנו שם הסכמות בדברים האלה. אם יש נקודות כאלה ואחרות אנחנו בקשר גם עם המועצה האזורית מנשה. דרך אגב, על מסילת הרכבת יש לנו הסכמה, אנחנו הולכים להגיש את זה למועצה הארצית. כפר קרע, מנשה וחריש, דברתם על אזור תעשייה משותף, אנחנו רוצים להסיט את מסילת הרכבת מאזור התעשייה המשותף כדי לא לפגוע באזור התעשייה המשותף. יש לנו הסכמה משותפת. אנחנו הולכים למועצה הארצית הזאת ביחד. יש לנו גם הסכמות עם יישובי הסביבה בהרבה תחומים, בטח בתחומים האלה.

<< אורח >> מודר יונס: << אורח >>

לא נכון, לא נכון, לא נכון.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אתה משחק לידיו של יצחק קשת. אני מבקש ממך שלא. תמשיך בבקשה.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אני אסכם את הדברים, אין לי בעיה עם אף ישוב, שלכולם יהיה טוב, אין לי בעיה גם לעשות שיתופי פעולה בכל הנושאים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אנחנו מנסים לשדך אותך לזה. עד עכשיו לא דברת באותו כיוון. דברת על פרויקט לאומי שמן הסתם לא לוקח את הערבים בחשבון. אני מזכיר לך שלא רע שנהיה גם בתוך הפרויקט הלאומי הזה. הוא מבטיח חיים של כולם.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

אין בעיה. אני דברתי בכובע של חריש. אנחנו באים לקדם את העיר חריש. אין לי בעיה שיהיה לכולם טוב, גם לישובים הערבים בסביבה. זו שאלה שמופנית למדינת ישראל, היא צריכה להשיב על הדברים האלה ולא לעיריית חריש. אנחנו בסך הכול רוצים לקיים את החיים של התושבים. צריך לתת להם אזורי תעסוקה ותעשייה בלי הצעת החוק הזו אי אפשר לתת - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בלי "אי אפשר" אל תקבע שאי אפשר.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

עוד 20 שנה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אפשר, כי ככה מתנהלות שאר הערים.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

נכון, אבל לא עיר חדשה שכבר מוקמת ויש שם תושבים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה לא טיעון שיש לו הכשר ולגיטימציה מעבר לאלה שקדמו לו עשרות שנים, יהודים וערבים. זה לא טיעון מיוחד.

<< דובר_המשך >> יצחק קשת: << דובר_המשך >>

זה טיעון לעיר חדשה שיגורו שם 60,000 תושבים ואין אזור תעסוקה ותעשייה וחייבים את הוועדה הזאת כדי להשלים את אזור התעסוקה והתעשייה. בניגוד לערים אחרות שכבר קיימות עשרות שנים גדלו וצמחו בהדרגה.

<< קריאה >> ריאד כבהא << קריאה >>

מכינים אזורי תעשייה למי שיבוא, משאירים את ה-180,000, 70 שנה בלי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נשאלתי אם אפשר לצלם בטלפון. הישיבה מצולמת ומשודרת וכולם יכולים לראות את הדיון. רצינו לנהל דיון כזה שכולם יראו, ישמעו וישכילו להבין איך נעשה תכנון, עם איזה קריטריונים ומניעים, איך מקימים ערים, איך משתדלים לחסום ערים. כל הדיון הזה הוא לטובת כל אזרחי המדינה, יהודים וערבים. אני מבקש לתת זכות דיבור לאדם שמתעניין מאוד בתכנון ובניה, אחמד מלחם. אני רוצה להתנצל שאילצת אותי להרים קול כדי להרגיע אותך, אחמד אבו ענס בבקשה.

<< קריאה >> ריאד כבהא: << קריאה >>

אדוני היושב-ראש, מדברים על מיליון מטרים של אזור תעשייה. לנו, ישוב אחד, אין אפילו מטר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למה שיהיה לך?

<< קריאה >> ריאד כבהא: << קריאה >>

חכה, לא רק זה, אצלי, אזור התעשייה היא על קרקע פרטית, זה שלו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

יש לך אזור תעשייה?

<< קריאה >> ריאד כבהא: << קריאה >>

בתוכנית המתאר זה פרטי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בפועל יש? אתה לא צריך, אתה יכול להתקיים בלי. בבקשה אחמד.

<< אורח >> אחמד מלחם: << אורח >>

יושב-ראש ועד ציבורי נגד הריסת בתים והפקעת אדמות בוואדי ערה. מלווה את עניין חריש מאז הולדתה. לא קשרתי את זה עם הצדיק מנשה, אבל הנה מתברר שלמדנו משהו חדש וזה טוב. חבר הכנסת בני בגין שאל שאלה מאוד מרכזית ועניינית כששאל מי מחליט ואיך מחליטים? אחד, ראש עיר, מחליט לבוא בבוקר ולתכנן מה שהוא רוצה בלי לשתף אף גורם מהסביבה, לא רשויות, לא ועדת תכנון מרחבית של ואדי ערה, לא תושבים ולא בעלי קרקעות. אז יש לנו רטרואקטיבית תכנון שאנחנו לא יכולים להתמודד אתו כי הוועדה המיוחדת מתנהלת כוועדה מחויבות, אין לה שום חסמים אין לה שום מחויבות כלפי הסביבה.

דבר שני, מודר וריאד הציגו הרבה דברים ענייניים ומרכזיים, חבל ששמענו הרבה שקרים ורק שקרים בעניין הזה. בנוסף לשקרים שהיו ב-2018 אז הגענו לפשרה בוועדה הזו וגם חבר הכנסת בגין היה נוכח בזמנו כשהתנגדנו להארכת חמש שנים לוועדה המיוחדת והגענו לפשרה של שלוש שנים בתנאי שיהיה נציג בוועדה המרחבית ושני משקיפים. מאז נעלם הפרוטוקול והפסיקו ההתכתבויות. לא רצו לענות לנו מתי למנות את מי שהיה צריך להתמנות. אחד מהם יושב פה, עלי כבהא, חבר מועצה במשנה כמשקיף. מאז נעלם הפרוטוקול וכל ההחלטות אינם.

בא יצחק קשת לפני כשנתיים והכריז על הרחבת חריש ב-13,000 דונם, חוץ ממרחב התכנון. יצא לי לפגוש אותו ואמרתי נעשה משהו ביחד. אתה רוצה אזור תעשייה, 13,000 דונם לאזור תעשייה זה בלתי סביר, אבל גם אנחנו רוצים אזור תעשייה, בוא נעשה את זה במשותף. ניפגש עם ראשי הרשויות בעלי העניין. קבענו פגישה עם יושב-ראש ועדי הרשויות הערביות ואתה דחית את הפגישה הזאת.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

דבר אלי בבקשה.

<< דובר_המשך >> אחמד מלחם: << דובר_המשך >>

הוא רצה אזור תעשייה על אותן קרקעות. קבענו שניפגש עם ראשי הרשויות, התחלנו עם מודר, שבוע אחרי זה הוא דחה את הפגישה ומאז נעלמו עקבותיו והוא מתנהל לבד. הוא מתנהל לבד, הוועדה מתנהלת לבד, האזור הזה מנותק מתחת הרדאר של כל האזור והם מתנהלים כמו מוקטעה. זה חבל וזה מציק לנו. עכשיו שמעתי שהוא נתן חלקת אדמה לברטעה לבנות מועצה מקומית כאשר היא בתוך השוק של ברטעה. זה נכון שחריש צריכה להגיע למרפסות של ברטעה והגיעה לגני הבתים של אום אל קטר, מיסר, כפר קרע. הוא אומר שיש שיתוף פעולה ולא פגעו במצר, זה אומר שפגעו במיסר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אמר את זה ברור, אין צורך לחזור על זה.

<< דובר_המשך >> אחמד מלחם: << דובר_המשך >>

יושב-ראש מועצה מקומית כפר קרע ניזוק קשות והלך לערר במיוחד נגד הרכבת ואתה אומר שסיכמת על הרכבת מראש עם המועצה המקומית, זה היה שקר. אזור תעשייה שהיה ממוקם באיזשהו מקום לא רצה להיות שותף בו, כי הארנונה הייתה גבוהה להתחלק והוא לא רצה. היום האזור הזה נעלם בגללו. הוא קלקל אזור תעשייה מאושר שהיה צריך לקום לאשר את ואדי ערה והוא רצה להקים רק אזור תעשייה משלו, אבל בתוך התכנון אנחנו כל יום יכולים לגלות עוד תכנונים שאנחנו לא מודעים להם ולא שותפים להם.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בסדר, ככה זה כשיש סמכויות.

<< דובר_המשך >> אחמד מלחם: << דובר_המשך >>

הוועדה הזו קמה לפני 15 שנה, לא מאתמול, לעומת מודיעין שנתנו לה חמש שנים ואז האריכו בחודש, חודשיים, 6 חודשים והגיע לשבע שנים. הוועדה של חריש לא רוצה לסיים את החיים שלה. אנחנו דורשים ונחושים שהוועדה הזאת צריכה להפסיק בתאריך שלה בנובמבר ולא להמשיך כוועדה מיוחדת. אז שילכו לוועדה מקומית או מחוזית ואז אנחנו יכולים להיות מודעים לכל בעיה שמתרחשת במרחב.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נציג משרד הפנים, האם יש לך תשובות לשאלות שנוגעות אליכם, כמו למה הנציגים שנקבעו על פי חוק בהארכה הקודמת לא זומנו? למה באים לבקש שוב הארכה למרות שכולם הבינו שהפעם הקודמת תהיה הפעם האחרונה? כיוון שאתה בא גם ממנהל התכנון, יש לך את התשובה איך ישפיעו מיליון מטרים של אזור תעסוקה על כל הסביבה של האזור והאם זה יהיה על חשבון המכסה של מטרים תעסוקה של ישובים אחרים? יש הרבה מאוד שאלות שפוגמות בעצם הבקשה להאריך את הסמכויות המיוחדות. אולי תיתן לנו תשובות ענייניות לשאלות האלה?

<< אורח >> דרור לוינגר: << אורח >>

אני אשמח להתייחס לשאלות, שמי דרור לוינגר מהלשכה המשפטית במנהל התכנון. קודם כל אתייחס לסוגיית המינויים. החוק תוקן בשנת 2018 בעת שהסמכות הייתה נתונה לשר האוצר. אין לי תשובה באשר לשאלה מדוע המינויים האלה לא הושלמו, אבל עובדה היא שהם לא הושלמו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מה זה אומר לגבי חוקיות ההחלטות שהם קבלו? אם הם הפרו חוק ולא הזמינו לוועדה נציג שהחוק קבע, מה זה אומר לגבי חוקיות כל ההחלטות שהתקבלו?

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

הוועדה המיוחדת, לא היא הפרה ולא היא ממנה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

המדינה הפרה?

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

החוק אומר שהמינוי הוא מינוי של שר הפנים. שר הפנים נדרש היה למנות ארבעה נציגים. שני חברים לוועדה, אחד מבין הנציגים של ארגוני הסביבה - - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שאני מבין שהוא מונה.

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

מונתה נציגה. נציג נוסף של רשות מקומית גובלת לא מונה. היו צריכים להיות ממונים שני נציגים שהיו אמורים להיות מוזמנים ללא זכות הצבעה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בהגדרה הם נקראים משקיפים.

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

בפועל המינויים האלה לא בוצעו. אין לי תשובה לומר מדוע הם לא בוצעו בתקופת כהונתו של שר האוצר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שר האוצר או הפנים? כשמנהל התכנון היה במשרד האוצר.

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

נכון, החוק תוקן ב-2018, שר האוצר היה אחראי על החוק. המינויים האלה לא הושלמו, כיום הסמכות נתונה בידי שרת הפנים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הם לא מומשו לחלוטין. תקופת החוק מוצתה מאז שהאריכו עד היום, מישהו רמס את החוק. יש פה שאלה משפטית, מישהו צריך להגיד לנו האם בכלל כל ההחלטות שהתקבלו היו חוקיות. הם לא מימשו את החוק. לא מינו חבר אחד ושני משקיפים. ההחלטה דברה על ארבעה, אחת מונתה ושלושה שהם חבר אחד ושני שמקיפים לא שמעו על זה.

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

חמור מכך, הוועדה מצאה לנכון להזמין באופן קבוע לישיבותיה ארבעה משקיפים שלא נקבעו בחוק שהם מרשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק לא נציגי התושבים השכנים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הוועדה הייתה נקיה מערבים?

<< קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >>

זה בהחלט דבר שדורש הסבר.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

על כן אני שואל שאלות לא פשוטות.

<< דובר_המשך >> דרור לוינגר: << דובר_המשך >>

אני לא יכול להשיב בשם הוועדה מדוע היא הזמינה מוזמנים כאלה או אחרים.

<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא יכול, משרד השיכון לא יכול, מי יכול?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוסאמה ידידי, אני על הכובע הזה. בהמשך הדיונים אני ארצה לקבל תשובות ללשכה המשפטית שלי בוועדה, מדוע מפרים ברגל גסה החלטה, שהם ביקשו אותה בהסכמת האנשים שיושבים כא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]