פרוטוקול מספר 112, ועדת הכלכלה, 13/12/2021
הכנסת העשרים-וארבע
מושב שני
פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> 1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים" << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
מאזן גנאים
יבגני סובה
חברי הכנסת:
ינון אזולאי
קרן ברק
נעמה לזימי
יעקב מרגי
שלמה קרעי
ג'ידא רינאווי-זועבי
מוזמנים:
נורית פלתר איתן
–
מנהלת מחלקת תקשורת וקשרי ממשל, בנק ישראל
איילון בנימין
–
ראש מטה מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי ממשל, בנק ישראל עודדה פרץ
–
סגנית המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל גרניט אופק
–
יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אילת שמעון
–
הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר
אהוד מוריה
–
מנהל מח' שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר נטע אבן צור
–
מרכזת בכירה, פניות הציבור, המשרד לשוויון חברתי אודי פוגל
–
כלכלן, רשות התחרות
גלי כספרי
–
מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים
טיבי רבינוביץ
–
מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים
רונן סולומון
–
מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר משה כץ
–
מנכ"ל כספונט בע"מ
אביעד לחמנוביץ
–
יועץ משפטי חיצוני, קרן התמר
רן מלמד
–
מייסד נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית משה אשכנזי
–
נציג הסתדרות הגמלאים בישראל
שי אבו
–
יושב ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל דורית פרי
–
אזרחית שנפגעה מסגירת כל סניפי הבנקים באזור מגוריה שרון קנובליך
–
תוכנית חיסכון, חדשות 12
דורון יהודה
–
ארגון הנכים בישראל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אלון דמלה
<< נושא >> 1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים << נושא >> << נושא >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים", של ח"כ עופר כסיף, ינון אזולאי, נעמה לזימי, שלמה קרעי, ג'ידא רינאוי-זועבי (מס' 92). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שבוע טוב. אנחנו מתחילים את דיוני ועדת הכלכלה של השבוע הזה בכנסת בנושא מאוד מאוד חשוב, מורכב, שמשפיע על חיי אזרחים רבים, וגם כמובן, כמו דברים אחרים, משפיע על יוקר המחיה בישראל. הנושא שנדון בו הבוקר עוסק בעמלות כספומטים פרטיים ובנקאיים, כפל העמלות, ועלות העמלות, ואם בכלל יש פה שוק חופשי, אמיתי ותחרות, ואם יש פה מגמה שפגעה באזרחים לאורך השנים.
נגזר מהסיפור הזה הוא הנושא של סגירת סניפים. סגירת הסניפים פוגעת באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. וגם על כך ניתן את הדעת היום.
היוזמה לדיון בסוגיית העמלות של הכספומטים הייתה בתוך הוועדה עצמה וגם על ידי חברי כנסת – בוקר טוב, מרגי – ביוזמת חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, ג'ידא רינאווי-זועבי, עופר כסיף ושלמה קרעי. וגם פנייה של חבר הכנסת יעקב מרגי לדון בנושא הזה בוועדה. בקיצור, זה הגיע מכל הכיוונים.
וגם יש לציין את החשיפה של שרון קנובליך מתוכנית חיסכון בערוץ 12, שהציגה את הפרדוקס של כפל העמלות ועלותן. ועל כך נעמיק היום.
אנחנו נשמע שישה דוברים, ולאחר מכן סבב חברי כנסת, ולאחר מכן ננסה לאפשר לדוברים נוספים להשתתף בדיון. חברי הכנסת ידברו לפי סדר הגעתם לוועדה. זה הנוהג שלנו.
כמה נקודות חשובות בפתיח של הדברים. מספר הכספומטים הפרטיים עלה ב-227% בעשור האחרון. מספר הכספומטים הבנקאיים עלה רק ב-35%. זאת אומרת, יש פה מגמה של הסרת אחריות של הבנקים מניהול הכספומטים, אולי הסרת אחריות והגדלת רווחיות, שתכף נדבר עליה. אבל דווקא בשנים האלה, באותן שנים, בעשור הזה של 2012–2019, חלה ירידה של 11% במספר סניפי הבנקים, בחמשת הבנקים הגדולים.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
תן מספרים, היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה?
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תן מספרים, לא אחוזים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
המספרים מעידים על כך שב-2006 היו לנו 1,030 סניפים. בשנת שיא, 2012, היו 1,183. עדיין היינו כבר בעולם דיגיטלי, ועדיין מישהו חשב שיש מקום להגדיל סניפים. וב-2019 אנחנו ב-1,044. בעצם עשינו את כל הדרך לטמיון. מ-2006 עד 2019 מספר הסניפים בישראל לא השתנה. האוכלוסייה גדלה. הערים גדלו. היישובים גדלו. השכונות גדלו. ונעלמו הסניפים.
גם בחוק וגם בפיקוח על הבנקים יש דרישה, אני חושב, לפי תקנה 400, לבנק לנמק ולשקול שיקולים של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. אבל בסוף, כשאתה נותן לו את הסמכות הבלעדית לקבל את ההחלטה הזאת בעולם לא תחרותי, ואנחנו יודעים שאין מספיק תחרות ותנודות בעולם הבנקאי בין לקוחות, שזה ידוע שרוב הלקוחות לא זזים מהבנק שלהם, אז אנחנו בבעיה.
עוד בעיה שנובעת מהסיפור הזה היא העלות, האגרות של המשיכה. הפרטיים לוקחים בסביבות 5 –8 שקלים. אבל הבנק לא מוותר על חלקו בכספומט הפרטי, ומוסיף 1–2 שקלים.
עכשיו, מדברים רק על המשיכות בכספומטים הפרטיים, משהו בהיקף של 13 מיליארד שקל. עכשיו, המשיכה הממוצעת שם היא 600 שקל בערך. ואם אתה לוקח מזה את העמלה, נניח, 6 שקלים, לא הלכתי על הגבוה ביותר, זאת אומרת, זה - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אחוז.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
- - אחוז מהמשיכה. אז תעשה אחוז - - -
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 600 זה לא ממוצע. 600 זה, בדרך כלל, התקרה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
600 זה הממוצע. 650, אם אתה רוצה. אבל זה גדל ב-2019 ל-1,000. אתה צודק. אבל אני אמרתי 600, כי הרבה אנשים נשארים באפשרות הזאת.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני אומר, יש כספומטים עם תקרה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אגב, מציעים להם את הסכום הזה למשוך, כי שם העמלה יוצאת הכי טוב. אתה לוקח פחות כסף ומשלם יותר, כי זה מחיר מוחלט של העמלה. הוא לא באחוזים. הוא בשיעור מוחלט.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. יש כספומטים – היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כספומטים עם תקרת משיכה של 600.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נו, אמרתי את זה עכשיו.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
עכשיו הוא אמר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה רואי חשבון, אתה מבין מהר. אמרתי. בכוונה עושים את המספר הזה כי הוא משתלם. אז נניח שהרוויחו את ה-6 שקלים על 600% מהפעילות, על 13 מיליארד, פעילות עסקית של הפרטיים, אחוז אחד, אתה יודע, 130 מיליון שקל. מי תרם את זה לפעילות העסקית במשק? האזרח הקטן.
עכשיו, הרבה אנשים רוצים לנהל את הכספים שלהם במזומן. הם אומרים: אני מפסיק לעשות אשראי, מפסיק הלוואות, מושך את ה-600 שקל לשבוע של המזון. אם אני עושה רכישה, אני משלם במזומן. אותו אדם, נניח, מושך שלוש פעמים בשבוע מבנקט, בערך 15 פעמים בחודש. תכפיל לו את ה-7 שקלים, 8 שקלים. תראה מה הצטרף להוצאה שלו. 100, 120 שקל הוצאה רק על עמלות על כספומטים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
חוץ מהעמלות ההזויות שהם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ומי נהנה מהשינוי הזה? הבנקים. כי הבנקים היו פעם בעיקר הכספומטים. והיום הבנקים הפכו, אם ב-2012 היו 1,400 כספומטים פרטיים ו-1,800 בנקאיים, היום יש 4,600 פרטיים ו-2,400 בנקאיים.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
כמה זה בפרטי?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
4,600 נכון ל-2019.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אבל בבנקאי יש כאלה שהם בלי עמלה ויש כאלה שעם עמלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין בלי. אין.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקרוב לסניף בנק זה בלי עמלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כולם עם עמלה. גם בסניף עם עמלה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם בסניף.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני עוד לא נרגעתי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש חברה, חברה חוץ בנקאית, שתי חברות.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אתה מכיר את שלוש פעמים אישור, אישור, אישור? אחד מהם זה עמלה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא. זו עמלת שורה. זה משהו אחר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
זה תלוי בחבילה שלך בסניף הבנק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבנקים יעני הפריטו את התחום הזה. ויש להם חברות, חברת מס"ב וחברת שב"א – שירותי בנקאיים משהו, אוטומטיים, אני מנחש. שירות בנקאי אוטומטי, שב"א. בקיצור, הנתח של הבנקים הגדולים בפעילות של מס"ב ושב"א, חברות בבעלות הבנקים, 99%. זאת אומרת, יענו, חברה פרטית. עוד חברה קמה. עוד תקורות. מעניין למה הפריטו את הפעילות הזאת. אתה יודע למה? כי זה לא נוח. כי לנהל כספומט זה לא נוח. זה להכניס כסף.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
זו עבודה שחורה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה לתת שירות. פתאום הבנק צריך לתת כסף ושירות, אז הוא מפריט את החברה הזאת, מעודד את הפרטיים, ומרוויח על הפרטיים. ופתאום האזרח, מאז שיש פרטיים, עלו לו העמלות פה במאות אחוזים. ויש עוד עניין בדבר הזה. החברה הפרטית, שנקראת כספונט, יש לה נתח של כמעט 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אבל זה לא מונופול. זה שוק חופשי. זה הכול סבבה, לא? מרחב ההזדמנויות. חברה אחת, 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אתה בטח יש לך מה להגיד על שאני אומר, מטבע הדברים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
חזירות - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אתה תתאפק, ואני מקווה שזמנך יגיע. אבל שאתה קוטע אותי באמצע ההתלהבות שלי.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זמנך יגיע מתישהו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני פשוט מתאר את עקרונות השוק החופשי בישראל. אז הבנקים לא רצו לנהל כספומטים, כי זה לא נוח, כי זה כסף מזומן. זה רעש. אז נתנו את זה לחברות פרטיות שלהם לנהל. אז העמיסו וכאילו הפרידו את זה מהפעילות שלהם. ואפשרו לשוק הפרטי לחגוג.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, בנתונים מולך - - -
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה?
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנתונים שמולך, יש הבדלים גם בין החברה הערבית ולחברה היהודית?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני הופתעתי שזאת השאלה שלך. חשבתי שהפעם אתה תגיד: הבדלים בין קשישים לצעירים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני לא מאמין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין לי את הנתונים. אבל אתה תמשיך לשאול את השאלה הזאת תמיד.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. כי, אדוני, כשלא מודדים, גם לא רואים. מה שלא נמדד, לא עולה לשיח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה צודק, סמי. ואני מעריך שהאזרח הערבי, ואתה בטח תסכים איתי, פועל יותר במזומן ואולי משלם יותר עמלות, כי הוא רוצה - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא. מיכאל, גם פה נשאלת השאלה, מה ההשלכות על שוק שחור בתוך הדבר הזה, ובטח בחברה הערבית ובכלל. כי כשסוגרים את האופציה למקום ממוסד להיות משמעותי, נכנסים. אין ואקום. לא נשאר פה ואקום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוודאי, בוודאי. אבל, נעמה, אומנם את מיוזמי הדיון, אבל הגעת ראשונה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז יש פה סדר דוברים. ואמרתי שאנחנו נשמע כמה אנשים לפני.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז גם אני רוצה להירשם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כולם רשומים. אבל קודם כול נשמע כמה אנשים, שיהיה בשר בדיון הזה. ואחר זה אני אתן לכם. אני חושב שהצגתי את עיקר הבעיה. אבל אני מתפלא על רשות התחרות, שיש שפה חברה עם 76% החזקות בשוק, והיא לא מכריזה עליה כמונופול. ולחברה הזאת נתנו חופש בקביעת האגרות. תאר לך שחברת החשמל הייתה בחופש בקביעת מחירי החשמל, איזו צעקה. או מקורות, חופש מחירים.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
השאלה היא מה החסמים שיש לכניסת חברות חדשות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא יודע. אני יודע תמונת מצב. אני יודע תמונת מצב, ש-99% מהכספומטים הבנקאיים בשתי חברות בנק של חמשת הגדולים, ו-76% של החוץ בנקאי בחברה אחת.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים, לא החברות הפרטיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל השוק חופשי ויש תחרות, וכל אדם יבחר למי הוא רוצה לשלם את אותם 6 שקלים.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. זה מתחיל הרבה לפני זה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים שסגרו סניפים, והם צריכים לפתוח בכל סניף שנסגר שלושה כספומטים חינמיים. פחות ריביות לחברות פרטיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון. וזו הפגיעה. זה הנושא השני של הדיון היום: סגירת הסניפים ופגיעה בחלשים.
עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים – כל הדוברים שאני ציינתי עכשיו, יש לכם ארבע דקות להציג את הדברים. עודדה פרץ, בבקשה, מהפיקוח על הבנקים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
שלום. בוקר טוב. יש לי ארבע דקות?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ו-20 שאלות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם זה יהיה מרתק, זה יהיה חמש דקות. אבל יש לנו הרבה דוברים. את יודעת, אם זה ארבע דקות, אז אף אחד לא גנב זמן. זה בסך הכול, כנראה, 14 דוברים, נכון?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, הצעה במשפט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואת רואה שיש פה 30. אז זה נדיב, ארבע דקות.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
הצעה במשפט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לטובת העניין, כדי שיראו רק - - - שלי להסיר אותה מסדר-היום, שהמפקח או הממונה על הבנקים יאמר לנו גם מה תפקידו בחוק: אם לדאוג לאזרח או האינטרס שלו זה היציבות של הבנקים. מה סדר העדיפויות?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה. אנא, תתייחסי גם לשאלה הזאת. בבקשה, עודדה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
איפה היית, מרגי, עד היום?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עודדה, בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
12 שנים לא עשיתי - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קרעי, לא להפריע לי למהלך הדיון. אני מבקש מכם. יש לכם בעיית קשב. בבקשה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אנחנו העברנו מצגת. אפשר להעלות אותה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היא למעלה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אוקיי. אז אפשר להעביר לשקף הבא? אוקיי. אז אנחנו נתחיל עם הרקע. בעצם אנחנו אומרים שבשנים האחרונות יש איזשהו שינוי דרמטי, לא רק בישראל, בכל העולם. וגם לא רק במערכת הבנקאית, אלא בכל התחומים שאנחנו חווים, שבעצם יש שינוי משמעותי שנובע מההתפתחויות הטכנולוגיות, שהובילו לכך שיש גידול גדול מאוד בהיקפי השירותים הבנקאיים שניתנים באמצעים טכנולוגיים. וכתוצאה מזה, יש שינוי בהעדפות הצרכנים, ואנשים פחות רוצים להגיע לסניפים. רוב האנשים פחות יש להם צורך להגיע לסניפים. הם מעדיפים לעשות את הפעולות שלהם, לקבל את המידע, לצרוך את השירותים הבנקאיים שלהם באמצעים דיגיטליים, אם זה באמצעות האינטרנט, ואם זה באמצעות אתרים, ואם זה באמצעות אפליקציות. ואנחנו יכולים להראות, אם תיתנו לנו, ששיעור הלקוחות שעושים שימוש בבנקאות באמצעים הישירים עלה בצורה ממש דרמטית. וגם משבר הקורונה מאוד מאוד חיזק את המגמה הזו.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אולי חלק מזה בגלל הכריח? שכבר אין סניפים, או שיש דלת סגורה ומדברים מעבר לזכוכית.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא. השירותים הדיגיטליים הם הרבה יותר נוחים, זמינים וגם זולים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
נכון. אבל לא לכולם. לא לכולם.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אנחנו קבענו בכללי עמלות ששירותם בערוצים הישירים יהיו זולים.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
חברים, לא להפריע. אני אומר לחברי הכנסת לא להפריע, בבקשה. ולך אני אומר: בואי נצלול לעמלות, לעלויות. זה מה שאנחנו רוצים לדבר. ולסגירת הסניפים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני רוצה רגע לענות לחבר הכנסת מרגי ולומר לו שאנחנו בטיפול שלנו בבקשות לסגירות סניפים – זו סמכות שניתנה למפקח על הבנקים בחוק הבנקאות: רישוי בעקבות יוזמה של חבר הכנסת כבל באוגוסט 2016, ומאז אנחנו בודקים. כל בנק שרוצה לסגור סניף, הוא צריך לקבל אישור מהפיקוח על הבנקים. ואנחנו בודקים כל בקשה ובקשה. אנחנו גם הוצאנו הוראה, הוראה 400, שקובעת מה הבנק צריך להעביר לפיקוח כשהוא מבקש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, קרעי, זה מפריע. תנהל שיחה בחוץ ותחזור. אל תדבר בטלפון פה. כן.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
כל בנק שרוצה לסגור סניף, צריך לפנות אלינו. ואנחנו, גם בעקבות החוק הזה, קבענו הוראה שקובעת מה הבנקים צריכים לבחון כדי לדאוג לכך שייתנו את השירותים, תחליפים טובים ללקוחות כשהם סוגרים סניפים, ומה המדיניות שהם צריכים לקבוע. ויש לנו טופס בהוראה שאותו הם צריכים למלא, ולמלא הרבה מאוד פרטים, כדי שאנחנו נוכל לוודא שהם נותנים את המענה הראוי ללקוחות, לכל הלקוחות.
אני רוצה לציין שהנושא הזה הוטל עליי, כי אני אחראית בפיקוח על הבנקים על כל מה שקשור להגנה על הלקוחות, בכל מה שקשור לכך שהבנקים יפעלו בצורה הוגנת כלפי הלקוחות שלהם. ולא בכדי זה הוטל עליי, כי היה ברור שברגע שאני אצטרך לחתום על דבר כזה, אני אחתום על כל אישור, לאשר רק אם אני אהיה בטוחה באופן שאני אוכל לישון בלילה אחרי זה, שהלקוחות לא נפגעו וניתן להם מענה הולם לצרכים שלהם.
אוקיי. אז אני רוצה להגיד שהעלייה שחלה בשירותים הדיגיטליים היא ממש ממש דרמטית, היא נובעת מזה שהסרנו חסמים ומזה שאנשים רוצים לעבור לדיגיטל. כמו שאמרתי, זה יותר נוח, זה יותר יעיל. אתה יכול לעשות את זה בלילה במיטה או מהכורסה. זה יותר זול וזה יותר נגיש. ולרוב האנשים כדאי לעשות, כל מי שיכול ורוצה לעשות, את הפעולות בדיגיטל. והעלייה היא מ-45% - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עודדה, סליחה. אנחנו עכשיו מדברים על כספומטים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה, אל תדברי איתנו על דיגיטל.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אתה רוצה שנדבר על כספומטים?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הדיון הזה הוא על כספומטים ועל סניף סגור.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא לדבר איתנו על דיגיטל עכשיו.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא - - - בדיגיטל - - -
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני מנסה לומר שהצורך - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואנחנו עכשיו על כספומטים וסניפים סגורים. נסגרו 140 סניפים בתוך שבע שנים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
למה? 240.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
140 סניפים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
וספציפית במקומות עם - - - מוכרת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
140 זה 10% מהסניפים בבנקים. ומה מדהים? שב-2006 היינו אותו מספר, ולבד הבנקים החליטו להגדיל עד 2012 ל-1,163. ובתוך שבע שנים, הם הורידו עוד פעם 140 סניפים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז כן. עד 2012, בשנים עברו, כשבנק רצה לגדול, הדרך שלו לגדול הייתה באמצעות גידול בכמות הסניפים. למה אני התחלתי עם המעבר לדיגיטל? כי ברגע שהלקוחות עברו לדיגיטל, אין שום צורך שיעמדו פילים לבנים של סניפים ושיישבו שם פקידים ויחכו שייכנס לקח ביום. ולכן אני מה שאני מנסה להדגיש הוא שהצורך בנושא הזה בא גם מכיוון הלקוחות, מכיוון שרוב הלקוחות לא רואים סניף. אני לא יודעת מתי כל אחד מכם היה פעם אחרונה בסניף בנק.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
את לא יכולה להגיד שהצורך בא מכיוון הלקוחות, ואת אומרת: בגלל שהם לא רואים סניף. הלקוחות לא ביקשו לסגור סניפים. הצורך לא הגיע מהלקוחות.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
95% מהבקשות מהבנקים אושרו על ידם.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אי-אפשר להגיד דבר כזה. יש שלך פנייה מלקוח שביקש ממך לסגור סניף. אנא תראי לנו את זה, בבקשה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא. לא. לא. זאת לא הכוונה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אוקיי. אז אני אדייק. לא הצורך הגיע מכיוון הלקוחות, אלא העובדה שלקוחות לא מגיעים לסניפים מייתרת אותם. ואין שום צורך שיעמדו כל הפילים הלבנים וישבו שם פקידים ויחכו שאולי ייכנס איזה לקוח. זה לא הגיוני ולא יעיל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
פיל לבן עם 20 עובדים יכול להיות פיל עם חמישה או שניים, אבל עם מענה אנושי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
מיכאל, השאלה היא אם יש כספומטים לכל סניף שנסגר? האם סגרתם סניפים לפי נתוני הגעה אליהם?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
בוודאי. בבקשות של הבנקים אלינו לאשר להם סגירות סניפים, אנחנו בוחנים כמה לקוחות, כמה ההגעה של הלקוחות לקבל שירותים פרונטליים, מה הצורך שלהם להגיע לשירותים פרונטליים, כמה לקוחות בסניף הזה עושים את השימוש שלהם בדיגיטל. ולפי זה אנחנו רואים את הצורך של הלקוחות בסניפים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
רק 5% לא אשרתם לסגור מתוך כל הסניפים שנסגרו. 5% בלבד.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז זהו. אתם פשוט מדלגים בין כל – יש לי שקף לכל אחד מהדברים האלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני חושב שאולי אנחנו לא נלך לשקפים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני מצטערת. אולי - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אנחנו ניתן תשובות מסוימות לשאלות שמעניינות.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני רק רוצה לענות לחברת הכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אחד התחליפים המקובלים גם בארץ וגם בעולם לזה שיעמדו סניפים ריקים כל השבוע הוא סניפים ניידים או חלקיים. זאת אומרת, יישאר הסניף או יעברו לסניף יותר קטן. והוא יפעל יומיים-שלושה בשבוע במקום חמישה ימים. זה אחד התחליפים. או סניף נייד שמגיע ברכב.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אבל זה חובה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 20% מהבקשות שקיבלנו או שהן נדחו או שהן אושרו בהתניה שיישאר שם במקום סניף נייד או חלקי. 20%, לא 5%.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלכם.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וכמה תלונות קיבלתם מהאזרחים על סגירת סניפים?
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
כמות התלונות, יש גם על זה שקף, אם אתם רוצים לעבור לשקף הזה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
עודדה, אני - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, רגע. שנייה, נעמה. אני שואל שאלה. כן.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כמות התלונות שקיבלנו ב-2021 – לא דווקא תלונות, זה יכול להיות פניות – הייתה 14. זו כמות יותר נמוכה ממה שהייתה אפילו לפני שנכנס החוק לתוקף. זו כמות מאוד מאוד נמוכה של פניות. הנושא הזה כבר לא מעסיק את - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עכשיו בסוגיית הכספומטים. אני רוצה לשאול אותך על כספומטים.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם זה הגיוני שאדם ישלם שתי עמלות, גם לבנק וגם לפרטי? האם הגיוני שחברה אחת מחזיקה ב-76% מהשוק של החוץ בנקאי, ועדיין הן יכולות לקבוע איזה עמלה שהן רוצות? אין פה שוק חופשי.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
כל מה שקשור לשוק הפרטי, כל מה שקשור לכספומטים הפרטיים הוא לא בפיקוח של בנק ישראל.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
זאת הרעה החולה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אלא? לא הבנתי.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
זו הרעה החולה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
זה המצב החוקי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל את מייצגת את האזרחים, אמרת, בבנק.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אנחנו מפקחים על הבנקים על חברות כרטיסי אשראי.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
אבל גם אצל הבנקים קורה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא על הגופים הפרטיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם הבנק הפריט את שירותי הכספומטים, ועדיין שומר לעצמו הכנסה נטו, זו לא בעיה שלך?
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
הבנקים לא הפריטו את זה. כל המכשירים שב"א נמכרו בעקבות דרישה של רשות התחרות. אני מציעה להפנות את השאלה אליהם. זה לא משהו שהם עשו מיוזמתם ומרצונם כמו שתיארתם.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אבל מיכאל, הנתונים שהיא אמרה הם לא – חייב לנהל דיון איתה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והעובדה שהולכים ופוחתים הכספומטים הבנקאיים ויש יותר פרטיים, כי זה מניב לכולם יותר?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
תראו, יש יותר, הרבה הרבה יותר כספומטים היום במדינת ישראל, וזה דבר טוב, גם פרטיים וגם בנקאיים. יש עלייה גם באלה וגם באלה. ויש פריסה מאוד מאוד רחבה. אנחנו במצב הכי טוב בעולם בנושא הזה. זה דבר טוב שבן אדם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו גם הכי טוב בעולם בגובה העמלה?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא. אבל, מיכאל, צריך להיות דיון איתה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שנייה אחת, נעמה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אבל אי-אפשר. צריך להיות דיון איתה. אנחנו יושבים מולה עם נתונים לא נכונים.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא יכולים להבין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נעמה, ניתן לך לשאול אותה עוד. אנחנו פה לשעה לפחות.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני רוצה רגע לומר פשוט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בעולם, בעולם, עכשיו אם הבנק לוקח עמלה על הכספומט, זה 1–2 שקלים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם אדם הלך לכספומט פרטי, הוא שילם 6–8 שקלים פלוס 1–2 שקלים של הבנק.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וזה נראה לך טוב, שהכספומטים התייקרו בישראל במאות אחוזים, העמלות לאזרח הקטן?
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא רק פרטי, היושב-ראש. גם כספומטים של הבנקים שמרוחקים מסניפים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כסוגרים סניף בשכונה במעמד סוציו-אקונומי בין 2 ל-3, בן האדם המבוגר הזה מהקצבת זקנה המסכינה שלו ימשוך כסף ב-8 שקלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה נשמע למישהו הגיוני?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כפול.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> באמת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כפול 12 פעמים.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל דיגיטל, איזה יופי.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
המשרד לשוויון חברתי, אני מבקש גם שידברו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מבקש. הם מופיעים לי. ניתן לכם תכף.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
היושב-ראש, זה לא רק הפרטיים. הבעיה היא עם של הבנקים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אתן לכם.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבעיה היא עם של הבנקים שלא נמצאים ליד סניף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אתן לכם. בואו נשמע עוד כמה דוברים, ואז אתם תתייחסו.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
רגע. אני אשמח להתייחס לזה, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. בבקשה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
יש לנו הוראה ייחודית למדינת ישראל, שבכל מקום שיש סניף צריך להיות גם מכשיר. ובמכשיר הזה אפשר לגבות רק עמלת ערוץ ישיר שהיא בסביבות 1.5–2 שקלים. אוקיי? וזה משהו שהוא ייחודי. ולכן השורה הראשונה היא שהכספומטים במדינת ישראל, הבנקאיים, הם מאוד מאוד מאוד זולים. המשיכה מהם היא מאוד זולה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הם נעלמים. הם נעלמים.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
אוקיי. יפה. אז עכשיו הסניפים מתחילים להיעלם. ואז עלתה השאלה: אוקיי - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא רק הסניפים, גם הכספומטים עצמם. אם השיעור שלהם באוכלוסייה היה פעם בסביבות 60%, לפי מה שאני רואה, 1,800 מול 1,400, היום הם הפכו ל-30% מהשיעור שלהם באוכלוסייה. אתם אפשרתם הסרת אחריות משירות כספומטים בסיסי לאזרח הפשוט ביותר.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
אוקיי. אז בואו אני אסביר מה הזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואמרת דיגיטליות. זאת אומרת, בעולם דיגיטלי, היו צריכים להיות יותר כספומטים של הבנקים, כי אין אנשים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז נעלמו הבנקים ונעלמו הכספומטים של הבנקים.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל העמלות נשארו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. הן עלו במאות אחוזים.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. הן עלו, אבל העמלות לבנקים נשארו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הן עלו במאות אחוזים, העמלות.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת. אבל הבנקים עדיין לוקחים את הכסף שלהם. זה לא סותר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רווח נקי. אין הוצאה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. נקי, נקי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין עובדים שנוגעים בכסף.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אחלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה תשלח לי את האגרה שלקחת מהלקוח. קח 6 שקלים חופשי כי מותר לך. קח 8 שקלים ותוסיף 1.2 שקלים לבנק. וכל זה לא תפקידך כמפקחת על הלקוח בבנק?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז אני אסביר. אני אשמח אם אפשר יהיה לעבור לשקף הרלוונטי. כשסוגרים סניפים, אנחנו יצרנו דבר שנקרא מכשיר נדרש, כדי שבאמת כמות של הכספומטים הזולים לא תפחת. ואנחנו נראה שהיא לא פחתה, כמות של המכשירים הבנקאיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל שיעורה באוכלוסייה הפכה להיות שליש.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
מכיוון שהכמויות של הכספומטים הפרטיים עלו מאוד, אבל זה לא במקום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי זה משתלם לבנקים לתת להם לפתוח במקום.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
זה לא קשור לבנקים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוודאי שזה קשור לבנקים.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
במקום לנהל כספומט ולקבל שקל אחד, הוא לא מנהל כספומט וקבל שקל אחד.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אפס הוצאה. מקסימום הכנסה.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא. הכמויות העלו, גם של המכשירים הבנקאיים וגם של המכשירים הלא בקנאיים. אתם יכולים לראות פה. הכמות של המכשירים הבנקאיים העלתה מ-2015 מבערך 1,700 ל-2,050. עלתה ב-350 מכשירים. והכמות של המכשירים החוץ בנקאיים עלתה מסדר גודל של 2,700 ל-4,900. עלתה כמעט פי שניים. זה שגדלו הכספומטים החוץ בנקאיים זה לא סותר את זה שגדלו גם מכשירים הבנקאיים. הם גם גדלו. זה לא במקום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הם גדלו ב-35% לעומת 227%.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
בסדר. אבל זה לא מפריע שיש - - -
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיכאל, אפשר לנהל דיון, בבקשה. כי גם לנו יש מה להגיד.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
רגע. תקשיבו לי רגע, בבקשה. זה לא מפריע שיש עוד כספומטים חוץ בנקאיים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אנחנו סטינו מהדיון.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
שנייה רגע.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
את מציגה נתונים, עשר.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
רגע. תן לי רגע לסיים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אבל את סוטה מהדיון.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני לא סוטה. אני עונה לכם.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> התפקיד שלנו, מעבר לראות, מעבר לקבל נתונים סטטיסטיים, הוא גם לוודא איפה גם האזרח ניזוק, נפגע - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בדיוק.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
- - וגם איפה התחרות נפגעת ואיפה השירות מונגש או לא מונגש. אנחנו לא יכולים להתנחם בזה שאת אומרת לי: יש כמה מכשירים - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא אכפת לי אם נפתח עוד מרכז ביג ושמת בו כספומט. מעניין אותי מה קורה בשכונות שהיה בהן פעם סניף ואין בהן היום כספומטים. זה שגדלו הכספומטים לא בהכרח אומר שזה שמונגש במקומות, בפריפריות מודרות. כולם יודעים את זה. גם הם אומרים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני יכולה להראות לך, בכל סניף שנסגר באזורים פריפריאליים שאין ממש בקרבת מקום כספומט של בנק אחר. אנחנו נדרוש.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נדרוש. נדרוש.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
רגע. אבל תנו לי להשלים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
תני לה. תני לה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא. תקשיבו, רגע. בכל אישור סגירה, אם אנחנו מאשרים סגירה של סניף, אנחנו יכולים להתנות בהתניות. אחת ההתניות היא השארת מכשיר כספומט שממנו אפשר יהיה למשוך מזומנים. וכאשר אנחנו, במסגרת הסגירה, דורשים מכשיר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה לא יכולה להיות התניה - -
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
רגע. תן לי אבל להשלים את המשפט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
- - שעל כל סניף שנסגר – חמישה כספומטים? למה אחד?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, היושב-ראש. מחכים פה בסבלנות הרבה אנשים. זה לא יכול להיות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כסיף, אתה תקבל. אבל אתה הגעת אחרי שישה ח"כים. אז הם יכולים לדבר לפניך.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. אני לא מדבר שעכשיו אני אהיה ראשון. אבל שיהיה דיון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו פשוט לא יכולים להגיד - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בכל מה שקשור - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נעמה, אתם יזמתם את הדיון הזה בכנסת. כל ח"כ עכשיו ישאל שאלה את עודדה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שאלה שהוא רוצה ולקבל עליה תשובה. שלמה, יש לך שאלה לעודדה?
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
כן בהחלט.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אבל אני אשמח שייתנו לי לענות גם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תרשמי. ואנחנו ניאבק על זה שתעני. שלמה, שאלה בלבד. עכשיו זה שאלות לעודדה, בבקשה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
שאלה. הבעיה העיקרית שלי, היחידה אולי, היא עם הבנקים שמפעילים כספומטים וגובים העמלה הגבוהה הזו. בנקים לא צריכים להרוויח רווח נוסף, בפרט שאין להם את כל העלויות של הפרטיים. אין תשלום מסלקה של 2 שקלים על כל פעולה. אין להם עמלת משיכת מזומן מהבנק כמו הפרטיים. הפרטיים זה שוק חופשי ותחרותי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה השאלה?
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה היא מדוע לא תשקלו להורות לבנקים שלא ישתתפו בעסק הזה של הכספומטים הפרטיים? הם מנצלים את הכספומטים הפרטיים להיכנס, את אותם 400, אני לא יודע כמה כספומטים שיש, הם גובים שם כפל עמלה, גם עמלת שורה וגם את ה-2 שקלים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כפל עמלה. תודה. סמי אבו שחאדה, שאלה לעודדה.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עודדה, את אומרת שאיפה שנסגרו סניפים, אתם חושבים שיש שם כספומט. אני גר ביפו. עכשיו אני לא יודע אם אתם קוראים ליפו פריפריה או לא פריפריה, באזור שאני גר בו, 50 מהתושבים הם מתחת לקו העוני.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני רוצה לגור בפריפריה שלך.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו נסגרו באזור שלי שלושה סניפי בנקים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ששש, מרגי.
<< דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שלושה סניפי בנקים. אין אף כספומט אחד של בנק קרוב אליי במרחק של כמה קילומטרים, אוקיי? כשאת אומרת את מה שאת אמרת עכשיו, את בטוחה והדבר הזה? שאיפה שנסגר סניף בנק, יש שם באמת כספומט?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אוקיי. שאלה טובה. יעקב מרגי, שאלה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני לא יכול להסתפק בשאלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז עוד מעט יהיה לך גם זמן לדבר. כרגע אתה רוצה שאלה?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נעמה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
גם אני לא מסתפק בשאלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עוד מעט יהיה עוד סבב. אבל בינתיים רציתם לשאול.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בהמשך לשאלתו של מיכאל על מספר הכספומטים, הרי כספומט זה לא רק משיכת מזומן. הוא המידע ופעולות, הוא צ'קים, הוא הרבה דברים. ולכן תמיד בסניף היו, גם סניף עם 20 עובדים, וגם חמישה כספומטים. לא סתם זה היה כך. אז צמצום של כספומט אחד זה קודם כל לעג פשוט לכל דבר, וגם אם בכלל זה קיים, כי את אמרת נדרוש ולא זה.
אני רוצה לדעת: האם אתם בודקים את הדברים רק על בסיס מספר תושבים במרחב – לא שזה לא נכון – ולא על בסיס נתונים סוציו-אקונומיים ואוכלוסייה? כי באמת לי אין ספק שאתם לא עושים את זה, בגלל שאני גרה בשכונה. מה לעשות, לא כולם פה גרים בצהלה. אני גרה בשכונה באמת ותיקה בחיפה, לא פשוטה. אני ראיתי מה עשיתם. זה מקומם אותי, התשובות גם ששומעת פה וכל באמת משיכת הדברים. אני רוצה להבין, לפי נתונים, מה נעשה עד עכשיו?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
השאלה טובה וברורה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עופר כסיף, בבקשה, שאלה.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. אני רציתי לשאול למעשה שתי שאלות, אחת מהן אולי קצת פחות קשורה, אז תכף נראה. דבר ראשון, לפי הנתונים שהגיעו אלינו גם מהממ"מ וגם ממקורות אחרים, יש פער גדול בפריפריה כשמדובר – לא בפריפריה, בכלל – כשמדובר במשיכות מכספומטים לא בנקאיים, כשפער גדול מאוד בין מספר המשיכות לבין גובה המשיכות.
עכשיו, זה לכאורה, ועל כך אני שואל, יוצר בעיה. מדוע? משום שבנוסף לדברים שנאמרו – וכשיגיע תורי, אז אני ארחיב יותר - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - על הנושא של פגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות – כולנו יודעים שבמכשירים לא בנקאיים גובה משיכה מוגבל. זה אומר שאם אדם צריך להוציא גובה מסוים או סכום מסוים שהוא לא יכול להוציא ממכונות - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא צריך להוציא יותר מפעם אחת. כלומר, הוא משלם עוד יותר. עוד פעם משיכה, עוד פעם ועוד פעם את העמלה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בדיוק. מגבילים את גובה המשיכה והאגרה נשארת גבוהה.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז השאלה אם אתם עם זה עשיתם משהו או תהיו נכונים לעשות משהו כדי להוריד?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. עכשיו השאלה שלך לא רק מופנית לבנק ישראל.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היא גם לאלי טובול, סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, שהם אמורים לפקח על הכספומטים הפרטיים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
עוד גוף עם ניגוד עניינים, בין היתר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אנחנו לא מוותרים לבנק ישראל על העברת התחום הזה לפרטיים, ועדיין הגדלת הרווחים של הבנקים הרגילים מהפרטה הזוחלת של התחום הזה, מהזנחת התחום שהוא לא נוח לבנקים.
אז, עופר, הוא יענה גם על השאלה שלך. מאזן, שאלה.
<< דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא. נשאלו הרבה שאלות. השאלה היא מה הפתרון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אוקיי. תודה לך. עודדה, את תשיבי.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע. שאלה, בבקשה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
סובה, כן. אתה גם, יש לך זכות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, קודם כול, רוצה להגיד תודה על הדיון הזה. בקצרה, לפני שאני אשאל את השאלה, אני רוצה להגיד, ואנחנו נפגשנו ויש לנו גם הצעת חוק שאמורה למנוע את סגירת הבנקים. אני חושב שאפשר בהידברות להגיע להרבה דברים. אנחנו דחינו את זה בגלל התקציב. אמרנו שזה לא הזמן. אחרי התקציב, אני לא פוסל שנחזור לסוגיה הזאת.
שאלה פשוטה. פעם הייתה סוגיה של חנייה, כשאתה נכנס לחנייה, כל פעם כשאתה נכנס, יוצא, משלם על חנייה. פתרו את זה בכך שיש חנייה ל-24 שעות, נכון? יכול להיות שפה צריך גם לחשוב מחוץ לקופסה. אם בן אדם משתמש ב-24 שעות - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לשבוע.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - באותו כספומט, אז צריך לשקלל את זה, פעולה אחת או שתיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
או לשבוע. למה ל-24 שעות?
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, רגע. רק שנייה. הייתה פה שאלה מאוד חשובה לגבי גובה המשיכה. יש כספומטים, אני לא יודע אם זה ATM או משהו אחר, שזה 400 שקל מקסימום.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתה משלם 6 שקלים על 400 שקלים.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגלה לכם סוד. פה בכנסת יש כספומט שאתה יכול למשוך 2,000 ולשלם עמלה של 3 שקלים. אני לא יודע למה עשו את זה. מה, זו הנחה לחברי הכנסת?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
לא. בוודאי שלא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כדי שלא נשים לב לעמלות הגבוהות.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני לא ראיתי, לא נתקלתי בכספומטים עצמאיים ב-2,000 שקל אפשרות משיכה. לא ראיתי דבר כזה. בדרך כלל, זה מסתכם ב-400 שקל. אז פה יש מקום לחשיבה. החשיבה היא כזאת: גובה המשיכה, עמלה בהתאם לגובה המשיכה. דבר שני, כמו שאמתי, אם בן אדם עושה כמה פעולות ב-24 שעות, אז תעשו לו סוג של הנחה, סוג של מבצע. ואז אותו כספומט ידע לשקלל שאותו בן אדם משך כמה פעמים ב-24 שעות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כסיף, לא לדבר פה בטלפון. עופר, לא לדבר פה בטלפון, בבקשה.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את יודעת, זה כמו במקדונלד'ס. פעם היו מחשבים אם אני לוקח צ'יפס וקולה בנפרד, היום - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
סובה, שאלת.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, שנייה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אל תגיד לי שנייה. שאלת.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - היום תוכנית עושה לך התאמה באופן עצמאי. היא מציעה לך שאתה תשלם פחות. אני מקווה שאני לא עושה פה פרסומות לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה, סובה. תודה, חבר הכנסת יבגני סובה.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חומר למחשבה באמת. אני מקווה שיש לכם תשובה לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מרגי, בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני אומר, אנחנו טעינו. טעינו. הם הצליחו למשוך אותנו באף. הביאו אותנו, במקום לדון למה בכלל אני משלם על זה - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
- - עכשיו אני מדבר על כמה אני משלם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך מצאנו את עצמנו?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ממש אבל.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
הם הצליחו עלינו. זה שירות בנקאי, אני משלם לבנק, הכסף שלי בבנק. הם מרוויחים עליי. הם רוצים את כל - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
וגם סגרו סניפים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
ואני צריך לשלם על כספומט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל זה שירות לא נוח.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שירות בנקאי פר אקסלנס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא לא נוח. הוא לא נוח. הוא לא נוח.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא נוח, והוא גם לא - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי זה דורש לגעת בכסף ולפתוח מכונות. זה לא נוח. אז הם מפריטים את זה, ועוד מישהו מתעשר. ברוך השם, עם ישראל.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אני אמתין לומר את מה שרציתי לומר. אבל קודם כול - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
חברה אחת 76%. כי, ברוך השם, עם ישראל מתעשר. לא עם ישראל. הלא העם מתעשר. כן.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חזירות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עכשיו, עודדה, אנא השיבי לשאלות הספציפיות. ואלי טובול, תשלים את התשובות שלך לשאלות הללו.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
למה צריך לשלם? אני מקווה ששאלתי נקלטה. למה צריך לשלם?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה לשלם בכלל? אוקיי.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בכלל. שהבנקים ישלמו לשב"א וישלמו למס"ב. לא אנחנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה, עודדה, ראשון-ראשון ואחרון-אחרון. בבקשה, לא להפריע.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני, קודם כול, רוצה ליישר קו עם איזו טעות, שיהיה על השולחן שהבנקים, כשהם מכרו את שב"א, עם הכספומטים ששם אפשר היה למשוך 2,000 שקל במשיכה אחת, הם עשו את זה בנגידו לרצונם, בגלל דרישה של רשות התחרות. ויש פה נציג של רשות התחרות. הוא יכול לספר את הסיפור.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
עוד גוף מנוון.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
הם התנגדו לזה. זה לא נכון שהם לא רצו להפעיל כספומטים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
שלושה גופים מנוונים הגיעו היום לדיון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז זה נקרא לכדרר את הכנסת.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בנק ישראל מעביר לרשות התחרות. רשות התחרות לשוק ההון. שוק ההון אאוט. אין גול. אין גול. מכדררים את הכנסת.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא. אני לא מכדררת. פשוט נאמרה פה אמירה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו נכודרר חופשי, עד שיהיה לנו כדור מאבן, כל מי שיבעט בו יהיה לו כואב. כן, בבקשה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
עכשיו, חבר הכנסת שלמה קרעי שאל לגבי הבנקים שגובים עמלה גבוהה מהכספומטים המרוחקים. אז כמו שאתם רואים, אין פה הרבה כספומטים מרוחקים כאלה בנקאיים. יש היום 421.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
יש ארבעה. ארבעה. למה? השאלה היא בפני עצמה. אפילו ארבעה. למה?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בדיוק. למה זה ככה?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
למה את הולכת עכשיו, לוקחת מ-4,000 ל-400.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
רק על זה. זה מה שמעניין. הפרטיים שיעשו, מבחינתי, מה שהם רוצים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז אני אענה. אני אענה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
והבנקים צריכים להגדיל את מספר הכספומטים, ושזה צריך להיות בחינם. יש עמלות שורה. שיהיו לא 400, שיהיו 4,000, אבל של הבנקים ושיהיו חינמיים. זו ההתוויה שאתם צריכים להתוות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אמרת דיגיטציה. העולם דיגיטלי. פחות בני אדם, יותר כספומטים של הבנקים. הגיון פשוט.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי לא חסכו לנו, בגלל סגירת הסניפים, עמלות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והכספומט הזה יעשה עוד דברים: הפקדות צ'קים, דוחות כספיים, עו"ש, מה שהוא רוצה. דיגיטציה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עודדה, אשרתם לבנק לסגור סניף. יש לו עלויות מאוד גבוהות. שישלמו בחמישה כספומטים ברחבי העיר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה אחד? למה תמורת אחד – אחד? אם סגר סניף, שיפתח חמישה כספומטים. מה ההיגיון של האחד?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וגם קיבלנו הדגמה פה, שלא נפתחו כספומטים בשכונות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, יש הסבר הגיוני של הבנקים? יש הסבר, שהבנקים מציגים את ההסבר? רגע, אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה יודע מה זה ר'בינא, מיכאל? ר'בינא? זה הדיון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בואו נמשיך. מה? ר'בינא?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, שנייה, מיכאל.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ר'בינא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אבל סובה, היא אומרת משהו. אני לא הבנתי. מה את אומרת?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא. אמרתי: אתה יודע מה זה ר'בינא? זה הדיון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין לי מושג.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא יודע?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני יודע. את יודעת מאיפה בא, מה מקור המילה ר'בינא? מאיזה שורש?
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יאללה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמו מרבון.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מרבון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה מרבון? מסכן. עצוב. מה זה ר'בינא? זה כאב. זה מועקה.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
המילה הכי טובה לר'בינא זה מועקה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
מועקה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. עודדה, תמשיכי בהתמדה להשיב לח"כים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני אשתדל בין הצעקות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין בעיה. קדימה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה צעקות? לא שמעת צעקות. זה עוד בסדר. זה דיון מתורבת. זה לא צעקות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגידי, עודדה, אני ממליץ לך: שאלתו של זה, תשובה. אחד-אחד.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כשיהיו צעקות, תשמעי צעקות, עודדה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז שייתנו לי. אם ייתנו לי, אני אשמח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו מתקדמים בהדרגה. קדימה. לפי ח"כים, תשובות. בבקשה, עודדה. לפי ח"כים, תשובות.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
הוא רצה לעודד אותך, בכל מקרה. אנחנו רעננים ותחילת שבוע.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אתה קיבלת את התשובה שלנו, חבר הכנסת מרגי?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
לא.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אתמול שלחנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתמול זה לא מספיק טוב. בואי, תמשיכי.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אוקיי. בעבר, עד 2005, היה פיקוח על המחיר של הכספומטים. ולכן לא היו כספומטים מרוחקים. כשבנק שם כספומט באיזה אזור פריפריאלי מרוחק שאין בו סניף, אז זה הרבה יותר קשה להגיע לשם ולהטעין את המכשיר, כי הוא לא מחובר לסניף. יש, כמו שאמרתי, הוראה ייחודית למדינת ישראל, לא קיים בשום מקום בעולם, שחייבים לשים בכל סניף כספומט והוא מוזל. אבל רק ברגע שפתחנו את האפשרות, ביטלנו את הפיקוח על העמלה הזאת, אז התחילו הבנקים לפרוס כספומטים במקומות מרוחקים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבנקים.
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
רגע, רגע. תן לי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אנחנו לא מבינים את המשפט. הבנקים פתחו כספומטים במקומות מרוחקים?
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
גם הבנקים וגם הפרטיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך זה משתלם לבנקים, אם עדיין הם מקבלים רק שקל או שניים?
<< דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >>
לא. אז זהו.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אם אנחנו נגיד: אוקיי, גם המרוחקים יהיו 1.5 שקלים, אז הם לא יהיו. כי אין בחוק חובה על בנק לשים.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
אז אתם תדאגו שזה יהיה, עודדה. מה זה לא יהיו? אתם מאשרים להם לסגור סניף.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כן.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
אתם חוסכים להם מיליוני שקלים או עשרות מיליונים בשנה על כל סניף כזה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
מכוח מה את מתנה להם?
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
מה הבעיה לדרוש כמה כספומטים בתמורה?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אם לא כתוב בחוק, למה את מתנה להם באישור סגירה?
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
את זוכרת את הוויכוחים? יש את המנעד של יציבות הבנקים, טובת הבנקים וטובת הציבור. למה לא להטות קצת את הכף לטובת הציבור? אתם מאשרים להם פה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
ויציבות הבנקים - - -
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
זה רווחים של עשרות מיליונים ברווח הנקי שלהם, כל סניף כזה שנסגר. שייתנו משהו, מעשר. לא לבקש מהם 50 כספומטים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. לא.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אותם מעניין יציבות הבנקים, לא אתה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל יש לי חדשות מהבוקר. אתם שומעים? כספונט, שדיברנו אודותיה, ששולטת ב-70% מהכספומטים החוץ בנקאיים, 76%. ראינו את זה? 75.8%. מי בעלי המניות?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
זו השאלה. זה מה שאני רציתי לשאול. מי בעלי המניות?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע, רגע.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
שני הבנקים הגדולים, ודיסקונט.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בנק דיסקונט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע. 10% – דיסקונט. ו-10% – כאל.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נו, זה העניין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל כאל, אתה אומר: אה, 80% לא בבנקים. אבל מי מחזיק בכאל?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
דיסקונט.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
71% – דיסקונט, ו-28% – הבנק הבינלאומי.
<< דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז הם עושים עלינו סבוב.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז הפרטה יפה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
מזל שלאומי והפועלים לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
וזו לא אחריותך? החוץ בנקאיים לא אחריותך, שאת שומעת עכשיו שהחברה של 76% מוחזקת בסוף על ידי שני בנקים.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
אני חייב להתייחס לזה, אדוני היושב-ראש.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כשבנק סוגר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו לא אחריותך, האינטרס של הצרכן, שעשו הפרטה זוחלת והסתירו את הפעילות הזאת מהפעילות העיקרית של הבנק בשרשור?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ממש. ממש.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ידעת את זה? ידעת את זה, שכספונט היא ב-100% כמעט - - -
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן. אני תכף אענה בעניין הזה לחבר הכנסת מרגי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
יש תחקיר על זה.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה עוד מעט.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
תתאפק, תתאפק. תאמין לי שאני מתאפק. ואני חבר כנסת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה תפקידך? מה?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אני המנכ"ל של חברת כספונט, זו מעל ה-70%.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו ניתן להתייחס.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
רק לנושא הזה, בבקשה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל בינתיים, אתה מופיע אצלי כדובר מספר 12. הגעתי לדובר מספר 1.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
שהוא מיכאל ביטון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא להעליב אותך.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
לא, לא. בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עודדה, אנא השיבי לח"כים, שנמשיך את הדיון. כן.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אוקיי. אז חבר הכנסת קרעי גם שאל עוד שאלה, למרות שהיה מותר לו אחת, על כפל העמלה. למה גובים גם עמלת ערוץ ישיר וגם עמלה של מכשיר מרוחק.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא שאלתי למה. שאלתי מתי תחליטו לבוא לטובת הציבור ולעשות את זה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
זה לא יקרה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז אנחנו נבחן את הנושא הזה. כרגע זה המצב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה טוב. זו תשובה טובה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כנ"ל גם כספונט.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
בעיקר - - - שם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. יש איזו לקוחה של דיסקונט – את שומעת? היא כותבת לי, לקוחה של דיסקונט, היא אומרת: הלכתי למשוך מכספומט וגיליתי ששילמתי לחברה הפרטית, שהיא בבעלות דיסקונט, ולבנק עוד עמלה.
<< דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. לשניהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שילמתי לבנק שתי עמלות.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
החברה הזאת היא לא בבעלות דיסקונט. יש לה שם מניות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע. שנייה. חברת כאל היא 71% מדיסקונט.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
בואו נזרוק את כל מה שאמרנו לפח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והיא 10% מהפרטיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בואו נחליף את הפיקוח.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אולי בכל זאת ורק לנושא הזה משפט אחד?
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
קח, יאללה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
צער בעלי חיים כבר נהיה. קח, דבר.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
הבעלות של בנק דיסקונט בחברת כספונט היא באמת בסך הכול כ-20%. הרווח של הבנק מהפעילות בכספונט הוא כל כך זעום שאני אפילו לא בטוח שהוא מכסה משכורת של סמנכ"ל אחד בבנק.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
ליבי ליבי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ליבי ליבי. מה זה ליבי ליבי.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
האמינו לי, הרווח של הבנק הוא - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האמן לי, עדיף לך לא להגיד את המשפטים האלה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי אז ישאלו אותך מה המשכורת. מזל שהגבילו פה את שכר המנכ"לים.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
לא. מזל - - - את זכות הדיבור שלנו. היינו מתנפלים והולכים. אנחנו מכבדים אותך, מיכאל.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אנחנו לא מהווים שום רווח לבנק. ואם יש רווח, זה סכום באמת זניח וזעום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה חברת כספונט?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה מחזיק ב-76% מהחוץ בנקאיים?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
על פי הדוח של הכנסת, אני מחזיק בסדר גודל של 70% מהחוץ בנקאיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם אתה חושב שזה מהווה מונופול על שירות?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו מהווים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תענה לי על השאלה שלי.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אני אענה לך. לא, אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אתה לא תגיד לי לא. אתה תענה על שאלות. האם אתה עם 70% בשוק מהווה מונופול?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה לא מונופול?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
לא. אני אגיד למה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
אני אגיד רק למה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
כי אנחנו מהווים, כספונט, אולי כ-3% ממשיכות הכספומטים בישראל. אז אני מונופול?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כי יש לך עמלה מטורפת. מי ימשוך מכם?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
נכון. נכון. נכון. - - - חלקנו הצנועה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא התכוונת משיכות הכספומטים. התכוונת משיכות מזומנים, כי בכספומטים, אם אתה חוץ בנקאי ואתה 70% והחוץ הבנקאיים הם יותר גדולים היום מהבנקים, מהכספומטים של הבנקים.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
לא, לא.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
לא, לא. מסך המשיכות בכספומטים בישראל, החלק של כספונט אולי 3%.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
את מי זה מעניין? אני יכול לשאול אותך?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אולי 3%. יש פה דוח מחקר שלכם. זה דוח מחקר שלכם.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - על הפער בין מספר משיכות לגובה המשיכות. זה לא אותו דבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שם כתוב - - -
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אולי אני 3%.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מהמשיכות כתוב. לא מהכספומטים.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
האמן לי, אני יודע את שניהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שנייה, תגיד לי איפה טעיתי. תגיד לי איפה טעיתי. יש 4,600 פרטיים, חוץ בנקאיים?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אקריא לך את המשפט כפי שהוא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא. אל תקריא לי. אז בערך.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
אבל המשיכות - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש 4,000 כספומטים פרטיים?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
לפי הדוח של בנק ישראל, כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. ויש 2,400 בנקאיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מתוך 4,600 החוץ בנקאיים, אתה מחזיק בכ-70%?
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
סדר גודל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אין עוד כספומטים אחרים. אז מכל הפעילות של הכספומטים בישראל, אתה לפחות 50%.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
לא. לא, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איך? תסביר.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
הרוב מושכים מהבנקים, שזה בלי עמלה.
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
האמן, אנחנו אולי מסכום המשיכה - - -
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אבל לא מדובר על המשיכות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני לא מדבר על גובה המשיכה ועל הכסף.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
מכשירים. דבר איתי על מכשירים. למה אתה מדבר איתי על כסף? דבר איתי על מכשירים מכאן, סך הכול. לא. מסך הכול המכשירים הפרטיים, כמה אתה?
<< אורח >> משה כץ: << אורח >>
אנחנו 70%.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אתה מונופול.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה מונופול, אדוני. אתה מונופול.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
מה אתה משחק פה עם נתונים? משחק פה עם נתונים ככה, מבלבל את המערכת פה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
מיכאל, רוב המשיכות הן מבנקים בלי העמלה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אתה מונופול. גם אם אתה מרוויח 4 שקלים בשנה, אתה מונופול.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עודדה, בואי, אנא, יהיה קשה שתצליחי להשיב לכולם.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
תפסיק. פה משחקים. אי-אפשר לקיים דיון ככה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תגידי את מה שחשוב לך בשלב הזה, כדי שנשמע גם את אודי מוריה מרשות שוק ההון. כן.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני רק אגיד ש-89% מהמזומן שנמשך על ידי הציבור במכשיר למשיכת מזומן נמשכים מהמכשירים הבנקאיים הזולים. זאת אומרת, אנשים יודעים שהכספומטים הפרטיים הם יקרים. ולגבי המכשירים הבנקאיים, אנחנו דרשנו בכל כספומט יהיה, על גבי המסך, לפני שהלקוח מכניס את הכרטיס, יהיה גילוי על העלות של המכשיר כדי שהוא ידע אם זה מכשיר נדרש שהוא זול או מכשיר מרוחק שהוא יקר, לפני שהוא מכניס את הכרטיס.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
את מכירה מה זה לקוח שבוי?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אם החוץ בנקאי – הבנתי את התשובה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
לקוח שבוי שעכשיו צריך כסף לא מעניין אותו כלום.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
מגיע לכספומט עכשיו - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבנתי את התשובה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אי-אפשר כל הזמן לשאול.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רגע. הבנתי את תושבתך. אבל עכשיו שגילית שחלק מהפעילות הזאת של כספונט היא בבעלות בנקים אחרים בהיקף של 20%, שזו החזקה די יפה. בחברות רגילות זה יכול להיות גרעין שליטה אפילו. כן. אז את לא חושבת שאת צריכה לפקח גם עליהן? כי יש לבנקים שלך החזקות של 20% בחוץ בנקאיים? לא הגיוני שאם יש לך גרעיני שליטה כאלה - - -
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אז החוק, ואודי אחרי זה יתייחס לזה. אבל אני רוצה לומר, שאם בנק דיסקונט רוצה לסגור מכשיר, הוא לא יכול סגור מכשיר בלי שהוא מקבל אישור ממני כשהוא סגור סניף.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
נעניתם ל-95% מהבקשות שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
את זה הבנו. רגע.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
נעניתם ל-95% מבקשות של הבנקים לסגירת סניפים. על מה את מדברת? למה את הולכת איתי לנתונים שנראים יפים ונמרחים. 400, בסך הכול 400. אני מדבר איתך כרגע, כל לקוח אצלנו, אחד, לקוח אחד סובל, אני רוצה הסברים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה יותר מזה. אני מדבר איתך על אדם ערירי שמנהל את חייו במזומן.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בטח. אין לו מישהו אחר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
במזומן. יש לו ביטחו לאומי, הבטחת הכנסה. הוא יוציא עכשיו 100 שקלים.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין להם מענה היום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
100 שקלים עמלות.
<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> והוא נתון לחסדיו של איזה מישהו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
100 שקלים עמלות על המזומן, שהוא מנהל את חייו.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
אדוני, אני רוצה לחדד את - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
5% מעלות החוד
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]