פרוטוקול מספר 187, ועדת הכספים, 28/12/2021

18 הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 187

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 13:00

סדר היום:

<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אלכס קושניר – היו"ר

ינון אזולאי

ולדימיר בליאק

משה גפני

אחמד טיבי

עופר כסיף

אופיר כץ

נעמה לזימי

אוסאמה סעדי

יצחק פינדרוס

ג'ידא רינאוי-זועבי

נירה שפק

חברי הכנסת:

אלון טל

בצלאל סמוטריץ'

שלמה קרעי

מוזמנים:

יעל לינדנברג

–

רכזת שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל

–

רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוחמד חלאילה

–

רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואב הכט

–

רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו

–

רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עשהאל צור

–

רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל הכט

–

רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר

–

רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה שגיא

–

סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך יוסי שבת

–

מנהל אגף בכיר, מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון גלית רייכמן מימון

–

סגנית מנהל אגף בכיר, תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מינו אבו לבן

–

חבר מועצת עיריית רמלה

יוסף אלקרבי

–

עמותת אל הודא

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

שיר שפר

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

היום יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב, 28 בדצמבר 2021. אנחנו ממשיכים בהעברות התקציביות. אני רוצה לומר לחברי הוועדה שהיות ואנחנו נמצאים שלושה ימים לפני סגירת המערכת, אתמול בלילה ישבתי וניסיתי לבחור את ההעברות שהן באמת קריטיות ודורשות הרבה מאוד עבודה בתוך המשרדים ברגע שמתקבל אישור בוועדת הכספים. לכן יש כאן 11-10 פניות שאני מבקש מכם שנעביר אותן היום.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מתי הן הונחו?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חלקן הונחו ביום ראשון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה אומר אנחנו לא עומדים בתקנון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון. זה לא תקנון אלא נוהל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כן. זה נוהל.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש עוד פנייה אחת שהונחה אתמול אבל היא נוגעת לשכבות החלשות, לסיוע בשכר דירה במשרד השיכון. לכן אני מבקש להעלות את הבקשות האלה היום, לדון בהן לעומק ולעניין ולאשר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה מבקש או שאתה קובע לנו? אתה לא מבקש. אתה קובע. אם זאת בקשה, היא לא התקבלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ינון, אני מבקש להשלים את הדברים. אני מבקש להעלות אותן היום מתוקף העובדה שאנחנו נמצאים יומיים לפני הסוף, מה גם שהיום לא יכולנו להתחיל את דיוני הוועדה בבוקר מאחר המליאה התארכה אתמול בלילה. לכן אני פונה אל חברי הוועדה ומבקש לדון בבקשות האלה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אנחנו היינו קונסטרוקטיביים ואתה יודע את זה. ישבנו איתך. יש דברים בהם יש אפליה גדולה נגד ציבורים שונים במשרדים שונים ואנחנו רצינו להגיע להסכמה, גם חבר הכנסת ינון אזולאי וגם אני.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה הבנה שאנחנו הולכים לאיזה פתרון מאוד לא משמעותי מבחינתנו אבל אז באמת הכול היה מתנהל כמו שמתנהל בוועדת כספים, שהיא בכל אופן ועדה בה מנסים להגיע להסכמות. משום מה הנושא הזה ירד ולא בגללנו אלא בגללכם, אני לא יודע את מי להאשים ואני גם לא מאשים. אני באופוזיציה ואנחנו מקבלים את העניין הזה. אבל אתה לא יכול לעשות דברים שהם בניגוד לנוהל. אני חושב שזה לא בסדר. בשעתו כאשר היו מגיעות פניות כאלה כמו שאתה אומר לגבי שיכון, זה היה יכול להיות גם בינואר. עד אמצע ינואר העברתי. אם רוצים, אם יש רצון טוב ולא רוצים לפגוע בנהלי הוועדה ולא לפגוע בחברי הוועדה, בכל אופן לפי הנהלים האלה צריך יומיים כדי להבין על מה אנחנו מדברים.

אני לא חושב שאתה עושה נכון בעניין הזה. אני לא יכול למנוע את זה ממך, אין לי יכולת חוקית למנוע אבל זה דבר שאסור שיקרה. אתה יודע, אנחנו נמצאים בבניין עגול. אם נתחיל עכשיו באופן כזה שאנחנו פוגעים בנהלים שמתקיימים כאן, מחר זה יכול לפגוע בעוד דברים אחרים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה להתייחס ולהצטרף לדבריו של חבר הכנסת הרב גפני. אני לא חושב שיש מאמץ להגיע אתנו לפתרון בעניין. זה לא בסדר שמביאים את זה כך. אני אומר שלזכותך זה לא בדיוק במגרש שלך להביא את הפניות בתאריכים כאלה. קודם כל צריך לפנות לאוצר על השנים שהוא מביא את הפניות ברגע האחרון. חשבתי שאתה כחלק מממשל השינוי כפי שאתם קוראים לה, הייתם עושים שינוי ולומר להם שהעברות שלא מגיעות בזמן לא יעלו כאן. זה ממשיך ואנחנו רואים את זה בצווים ובפניות וזה רק הולך ונעשה יותר גרוע. ביקשנו דבר פשוט, את העברת שיתופית והם משחקים אתנו ואומרים שצריך למרקר, צריך להשחיר וכל מיני סיבות. זאת התנהלות האוצר.

עכשיו אתה יותר מודיע לנו מאשר מבקש מאתנו. אם אתה מודיע לנו ואתה אומר שאתה מודיע לנו ואתה ממשיך הלאה, בסדר, זאת התנהלות הוועדה שמודיעים וממשיכים הלאה ואז בסופו של דבר הוועדה הזאת לא תהיה שונה מהוועדות האחרות שדורסות. עד עכשיו עבדנו בשיתוף פעולה וכמעט ולא הייתה דורסנות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני חושב שכאשר נגיע לפנייה עליה אנחנו מדברים, עם ישראל ידע שאנחנו לא מדברים על הבנות, על כך שיהיה לנו כסף לפיצוחים ולדברים כאלה אלא אנחנו מדברים על כסף שהולך לעובדים ואתם בוועדה מצביעים על כך שמאות עובדים יפוטרו ב-1 בינואר. ב-1 בינואר עומדים לפטר מאות עובדים ואתם יודעים את זה ועל זה הזעקה שלנו. כשנגיע לפנייה, אנחנו נדבר על זה ונציף את זה אבל שתדעו שכאן אתם עובדים בדיוק על הדבר הזה. אנחנו באים לבקש ממך הבנות שהן לא עבורנו אלא עבור אותם עובדים שהולכים הביתה. כולם מגלים סולידריות כלפי מפעל שיש בו 15 עובדים או 20 עובדים, אבל כששולחים מאות עובדים הביתה- עובדים שבכל חודש מקבלים כמה מאות שקלים וזאת המשכורת שלהם – אנחנו רואים את זה ואנחנו אומרים שזה לא נורא כי הם חרדים. אין משהו אחר. הם הולכים הביתה בגלל שהם חרדים ולא בגלל משהו אחר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נגיע לפנייה הזאת ובטח דבר עליה הרבה.

פנייה מספר 74, משרד הרווחה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אין הצעות לסדר?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אין.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

רפרנט רווחה, אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 19 מיליון ו-500 אלף שקלים עבור שימושים שיפורטו להלן בהתאם להחלטת הממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 2021 שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך וכן בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוקי התקציב לשנים 2022-2021.

מכיוון שבעת קבלת החלטת הממשלה ובעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציבים הנדרשים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1/180, התקציב טרם הוקצה בתכניות הייעודיות עד להשלמתן. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה האמורות וההסכמים האמורים לתכניות הייעודיות.

עיקרי הפנייה בחלוקה לתכניות:

תכנית 23-07-22, טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלות – 6 מיליון שקלים. תקצוב סך של 6 מיליון שקלים עבור פעילות פנאי.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מביאים את זה כל כך מאוחר?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

רגע. אני מבקש לסיים את תיאור הפנייה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. יש לי כמה שאלות.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

תכנית 23-10-38, טיפול חוץ ביתי, שירותים אישיים וקהילתיים – 2 מיליון ו-500 אלף שקלים. תקצוב סך של 2 מיליון ו-500 אלף שקלים עבור סיוע לילדים לקויים למידה במסגרת התכנית הלאומית לילדים בסיכון.

תכנית 23-10-39, שירותים קהילתיים, שירותים אישיים וחברתיים – 5 מיליון ו-750 אלף שקלים. תקצוב סך של 5 מיליון ןו-750 אלף שקלים עבור תקצוב מרכזי הגנה וחירום לנפגעי תקיפה מינית.

תכנית 23-11-75, טיפול קהילתי, תקון וסיוע לבתי משפט – 5 מיליון ו-500 אלף שקלים. תקצוב סך של 5 מיליון ו-500 אלף שקלים עבור תקצוב מרכזים ליוצאים בשאלה וכן תקצוב סיירות חברתיות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חברי הכנסת, שאלות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל את משרד האוצר. היו כאן פניות לגבי משרד הרווחה. אנחנו גם כאופוזיציה לא הגשנו על זה התייעצות סיעתית ולא הגשנו רוויזיה אלא עזרנו למשרד, ואתה היית נוכח כשזה היה. היה כאן חשב משרד הרווחה. למה זה מגיע עכשיו? למה זה לא הגיע יחד עם הפניות האחרות? למה מביאים את זה ברגע האחרון וכל הזמן מונח על ראשינו זה שסוגרים את המחשבים ואי אפשר יהיה להעביר פניות? למה זה מגיע רק היום?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

מכיוון שמדובר בתקציבים שעניינם יישום הסכמים קואליציוניים וטרם הקצאת התקציב נדרשת חוות דעת משפטית, מכיוון שלא רצינו לעכב את התאמות הביצוע שהבאנו בפני הוועדה בשבוע שעבר, הפעלנו את הפניות על מנת שנוכל להעביר כמה שיותר מהר את הפנייה שנוגעת להתאמות הביצוע. כעת, משהושלמו חוות הדעת המקצועיות המשפטיות, הגשנו ביום חמישי שעבר את הבקשה לשינוי תקציבי בענייני הסכמים קואליציוניים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה שאתה עונה כך, זה בסדר וזה גם כתוב לנו בפנייה. אנחנו לא שואלים על מה שכתוב אלא אנחנו שואלים מעבר למה שכתוב. אנחנו שואלים מה קרה שהבאתם את זה השבוע ולא בשבוע שעבר. זה חוזר על עצמו בכל הפניות כאשר בשבועיים האחרונים אתם מעמיסים במקום להביא את זה לפני חודש-חודש וחצי. כמשרד הייתם צריכים להיות מאורגנים לכך כדי שאנחנו כוועדה ניתן לכם את המענה. זה שאתה אומר לנו שזה עדיין לא היה מוכן, זה בסדר. גם בזמן הגשת התקציב זה לא היה מוכן. עזוב. התשובה היא לא תשובה מה גם שקראנו אותה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא לא תשובה ואנחנו לא מקבלים את התשובה הזאת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני כן רוצה לשאול מאיזה סעיף זה מתוקצב, מאיפה זה נלקח.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

התקציבים נמצאים כבר בתוך סעיף 23 בתכנית רזרבה, בתקנה שעניינה עתודה להסכמים קואליציוניים והעברת תקציב התקנות הייעודיות כאמור מותנה בחוות דעת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

תפרט לי בבקשה מאיזו תכנית אתם לוקחים את זה. הרי הכסף הזה מגי מאיזשהו מקום. ממה לקחתם אותו? מי נפגע? למרות שבטח תאמרו שלא נפגע.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

אף אחד לא נפגע. זה היה ברזרבה. זה פשוט לא היה נגיש לתקנות עבורן זה מיועד לפני שניתנו חוות הדעת המשפטיות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשאתה מדבר אתי על כספים קואליציוניים, איזה כספים קואליציוניים יש שם? של מי?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

יש 6 מיליון שקלים במסגרת החלטת הממשלה 289 שמיועדים לפעילות משלבת לילדים בעלי מוגבלויות, למבחני תמיכה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה כסף קואליציוני?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מי מביא את הכסף?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

מפלגת ימינה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש לימינה?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה נראה בערך 3 מיליארד שקלים בהסכמים הקואליציוניים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה שתיתן לנו קצת פירוט על תכנית 23-07-22. מה זה? מה הולכים לעשות עם האנשים עם המוגבלות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

משרד הרווחה נמצא כאן.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

כן.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני כאן. אני הסגנית של חנן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אנחנו קודם כל שולחים תנחומים לחנן. אימא שלו נפטרה. אנחנו שולחים תנחומים בשם הוועדה כולה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לגמרי. מצטרפים.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

תודה רבה. אני אמסור לו. הכספים בתכנית 07 מיועדים לפעילות פנאי לילדים עם מוגבלויות בתכניות פנאי שמשלבות ילדים עם ובלי מוגבלויות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשאת מדברת אתי על ילדים עם מוגבלויות, באיזו רמה?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

ברמות תפקוד שונות שמאפשרות את ההשתלבות שלהם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זאת הפעילות שנמצאת מחוץ למסגרות שלהם אחר הצהריים?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

כן. זה כמו תנועות נוער שמשלבות ילדים עם מוגבלות וילדים בלי מוגבלות, ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ילדים עם מוגבלויות פיזיות שונות.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 6 מיליון השקלים הולכים לתנועות נוער?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

לתנועות נוער שמשלבות ילדים בעלי מוגבלויות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כמה כסף יש בכל תוך התכנית הזאת? מה סך התקציב בתכנית?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

סך התקציב בתכנית מיד אני אתן לכם את התשובה, אבל התכנית הזאת כוללת לא רק את פעילויות הפנאי אלא התכנית האת כוללת עשרות מיליוני שקלים והיא כוללת את כל הפעילות של המשרד וכל השירותים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא. אני שואל ספציפית על הפעילות הזאת שמתבצעת אחר הצהריים.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני בודקת. תכף אני אתן נתון. להערכתי זה כ-12 מיליון שקלים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מבקש לדעת איך נבחרות הערים. זה מה שנקרא כנפיים?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

גם כנפיים. כן. מדובר על מבחני תמיכה. זה כולל גם את כנפיים של קרמבו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה פרוס בכל הארץ?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

למיטב ידיעתי, כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הייתי מבקש לדעת האם זה פרוס בכל הארץ ובכמה מוקדים זה קיים. אם יש את זה גם בחברה הערבית וגם בערים החרדיות.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני אבדוק ואתן תשובה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בתכנית 23-17-75 ראיתי משהו מעניין. יש סיוע ליוצאים בשאלה. מי אמר שהוא צריך סיוע.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אומר שהם צריכים סיוע.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

האם יש גם סיוע לחוזרים בתשובה? האם קיים דבר כזה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלת המשך. בכותרת כתוב תיקון וסיוע לבתי משפט. איך זה קשור?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא לבתי משפט. אני מבין שמדובר בייעוץ משפטי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני אענה על זה. התכנית נקראת תקון סיוע לבתי משפט. תקון, כך נקרא המינהל וכל התכניות שעוסקות בנוער ובצעירים שזקוקים לתמיכה. תקון וסיוע לבתי משפט, אוחדו שני מינהלים ולכן התכנית נקראת כך.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך זה קשור לתקצוב מרכזים ליוצאים בשאלה?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני מסבירה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את הכותרת הבנתי.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני עכשיו אסביר לגבי המרכזים. מדובר על מרכזי ייעוץ ומקלטי חירום לחוזרים בשאלה והמשרד מטפל באוכלוסייה הזאת כיוון שמדובר בצעירים שנמצאים במצבי סיכון וסכנה ובמצוקה מאוד מאוד קשה. זו הסיבה בגללה המשרד מטפל.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה זה קשור לסעיף של סיוע לבתי משפט?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

הסעיף הה נקרא כך, תקון וסיוע לבתי משפט, כי התכנית הזאת כוללת מגוון של שירותים, ביניהם גם שירותים לצעירים וגם סיוע לבתי משפט כי הוא כולל בתוכו את יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה. התכנית הזאת כוללת מגוון גדול של שירותים ולכן זאת הכותרת שלה וכך היא נקראת.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

האם אשפר לתקצב כך באופן לא שוויוני רק כאלה שיוצאים בשאלה ולא כאלה שבאים לכיוון השני? חוזרים בתשובה? יש לכם תכניות סיוע לחוזרים בתשובה?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

למשרד יש תכניות למגוון אוכלוסיות. המוקד של המשרד הוא בעצם הסיוע לצעיר שנמצא בסיכון ובמצוקה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מי אמר שהוא נמצא בסיכון? למה אתם קובעים שאדם שחזר בשאלה הוא בסיכון? הוא תחת איום? רוצים להרוג אותו?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא סיכון כזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

איזה סיכון? סיכון של מה? אם זה לא במקום הזה, גם צעיר שחזר בתשובה, מי אמר לך שהוא לא צריך סיוע? עכשיו תגידי שיש קהילה תומכת. תסבירי לי מה ההבדל.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי החליט שיוצאים בשאלה מתקצבים וחוזרים בתשובה לא מתקצבים? מי החליט על כך? זאת הוראה של השר או של המנכ"ל? של מי? זה כסף קואליציוני? מה זה?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לגבי היוצאים בשאלה, אנחנו ביקשנו. מפלגת העבודה, עמותת הלל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ביקשתם את זה בשביל עמותת הלל?

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא רק הם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כלומר, לפני שאתם מביאים את זה, אתם כבר יודעים לאן אתם לוקחים את זה. אתם תופרים את הכסף לפני שאתם יודעים וחוות הדעת של ההסכמים הקואליציוניים מאשרת לכם את זה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

לא. אמרנו שנפגשנו עם עמותה שעוסקת בזה. הבנו שהנושא חשוב. אני מתפלאת עליכם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה טוב שאת מתפלאת עלינו. זה רק מראה את ההבדלים בינינו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

גם נוער נושר ואוכלוסייה צעירה נושרת שיוצאת מהקהילה - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא נוער נושר. זה לא נוער נושר וזה לא נוער בסיכון.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אתם רואים את זה כמשהו שלילי, אבל יש כאן עניין סוציאלי לחלוטין. אני בכלל לא מבינה איך זה עולה לדיון ולמה צריך לנגח מנגד. באמת לא מבינה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבין את האמוציות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא אמוציות. שאלה, למה זה קיים וההוא לא קיים. זאת השאלה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שאלתי את המשרד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רוצה לומר כמה מלים על הנושא הזה. יוצאים בשאלה – נפגשתי איתם לא מעט - נמצאים במצב שהוא כמעט בלתי אפשרי. העולם שהם יוצאים אליו, הם לא מכירים אותו. הם גדלו בעולם אחר ושונה וכשהם יוצאים מתוך החברה החרדית, הם נכנסים לאיזשהו עולם חדש שהם לא מכירים. אין להם כלים להשתלב בשוק התעסוקה, הרבה פעמים אין להם מגורים, רובם ככולם מתגייסים לצבא הגנה לישראל כחיילים בודדים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מחדד לך. לא רובם ככולם. אני מכיר גם את החבר'ה האלה. הם גם חזרו אלינו בחזרה. אני מכיר את זה. טיפלתי בהם.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני רק אומר שאף אחד כאן לא אומר מה נכון או לא נכון לעשות לפרט. מה שהמדינה באה לעשות כאן זה דבר מאוד מאוד חשוב, פשוט ובסיסי. יש כאן אוכלוסייה שנמצאת במצוקה ובאמת הרבה מאוד חבר'ה נמצאים במצוקה, אז המדינה באה ומסייעת להם בכמה תהליכים מאוד מאוד בסיסיים כמו סיוע בתעסוקה ובקורת גג. זה הכול. לכן אני לא מבין מה התרעומת.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מקצועית תשובה מהמשרד. לא ביקשתי ממך ולא ביקשתי מנעמה. שאלתי את נציגת המשרד. הכסף הזה, אם הוא כסף שנמצא בתוך המשרד והם החליטו עליו, למה זה צריך לבוא בהעברה ולמה זה לא נמצא בתוך התקציב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני יודע שהתקנה הזאת והתכנית הזאת קיימת הרבה מאוד זמן ויש כאן רצון להגדיל אותה. אגב, אני חושב שזה רצון מבורך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אדם שחוזר בתשובה בא ממשפחה שהיא לא דתית, שלא שומרים בה שבת, שלא שומרים כשרות, והוא מחפש בית שהוא יכול לחיות בו. הוא באותו מצב ובאותו משקל.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זה לא אותו משקל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני אומר לך שזה אותו משקל. אני מכיר את זה גם מהמשפחות הקרובות. בעדות המזרח יש לנו את כל הסוגים ואנחנו מכירים את זה גם מהמקום הזה. מכירים את זה שיש ילדים שחוזרים בתשובה ולפעמים בגלל זה יש להם תאקל עם ההורים. בדרך כלל ההורים משתדלים לכבד והכול בסדר אבל גם תוך כדי אני אומר לך שיש תאקל ושהילדים שחוזרים בתשובה מחפשים מקום, מה גם שהם רוצים להיות יותר מחמירים ויכול להיות שאפילו יותר ממני במצב מסוים. הם צריכים הדרכה, לפעמים עם צריכים תמיכה עד כדי תמיכה נפשית לאור מה שעושים להם בחברה. על אותו משקל קח את זה ואת זה.

אם אתה אומר כאן שה-6 מיליון שקלים אלה כספים קואליציוניים, בסדר, זאת האג'נדה של מפלגת העבודה, המערך, אני לא יודע איך היא נקראת.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

גם אג'נדה של ישראל ביתנו.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

זאת אג'נדה אנושית ינון. אנושית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

די, אל תעשי את זה. אני לא רוצה לבכות בשידור. את מרגשת אותי.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>

אבל זאת האמת.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במה זה שונה? מה זאת ההתנהלות הזאת? תגידו את זה, אבל אני רוצה תשובה. אני רוצה שהמשרד יגיד ולא אתם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני אסיים כדי שיענו על השאלות ביחד ולא נמשוך את הזמן. זה לא רק ה-6 מיליון שקלים האלה אלא בתקנה יש מעבר לסכום הזה. אני מבין שבתוך התקנה זה כנראה קיים כבר כמה שנים. אם זה קיים כבר כמה שנים ואתם רואים מצוקה שקורית אצל אותו אחד שחזר בשאלה, אני מודיע לכם – ואתם גם יכולים לבדוק את זה – שיש את אותה מצוקה גם אצל בן אדם שחזר בתשובה. תמצאו כסף לשים את זה גם שם. ציינה נעמה את ארגון הלל אליו רוצים להעביר את הכסף, והארגון הזה חשוב להם מאוד. אגב, מבחינה משפטית אתם תקבלו את כל האישורים לכך. אין לכם מה לדאוג. מה שאתם רוצים תעבירו. אתם יכולים לישון בשקט, הכול בסדר. אנחנו אחר כך נעבור על ההעברות התקציביות ואתם תראו איזה חוות דעת מקבלים כאשר זה נוגע לכספים לחרדים ואיזה חוות דעת מקבלים כשאלה כספים לחוזרים בשאלה וכדומה.

לכן אנחנו שואלים שאלה פשוטה והיא למה צריך את זה בכספים קואליציוניים ולמה – וזאת שאלה שאני חושב שהיא לא פחות חשובה – אין לכם את אותה תשובה בקשר לחוזרים בתשובה במדינה יהודית.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

לגבי התכנית עצמה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה לא משרד הרווחה עונה אלא אתה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תן לו לענות והיא תשלים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הוא מדבר איתי במספרים. אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הם יתייחסו.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

כחלק מטיפול באוכלוסיית תקון, היא מייצגת את כל קצה הרצף. במסגרת זאת אנשים שהם חסרי עורף משפחתי, זאת ההגדרה, להם יש מקלטי חירום.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה בדקת שחוזרים בתשובה, יש להם עורף משפחתי? לא בדקת, נכון? אז מה אתה נותן לי תשובה שאין להם עורף משפחתי ולאלה יש. אם אתה יודע את הנתון הזה ובדקת, אני מקבל. אני בדקתי. אני יודע את שניהם. אני טיפלתי ואני מטפל בשני הצדדים. אני הייתי במקום שאני מכיר את החבר'ה האלה. אני יודע גם מה קורה במגזר החרדי ואני יודע מה קורה עם אלה שחוזרים בשאלה ואני יודע את התמיכה שהם צריכים, ואכן הם צריכים תמיכה, לא אמרתי שלא. אני רוצה לקרב את כולם בחזרה. אני אומר לך שגם אלה שחוזרים בתשובה - שאני מכיר ואתם, ויש לי גם משפחה כזאת – אין להם עורף משפחתי והם צריכים את הבית החם הזה. גם להם לא תמיד יש מגורים. ולכן איך אתה בא ונותן רק לצד אחד? אתה מדבר אוצרית, אתה מדבר כסף ולכן ביקשתי שמשרד הרווחה יענה על זה.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

אני אענה. כמו שאמרתי קודם, המשרד נותן מענה לכל הצעירים במצוקה ובמצבי סיכון באשר הם. הוא נותן למגוון אוכלוסיות. במקרה הזה הוא נותן לצעירים יוצאים בשאלה והם חסרי עורף משפחתי. אם יש צעירים חוזרים בתשובה - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

למה לא כתוב? אין את זה. אל תספרו לי סיפורים. אתם תמצאו אותו בסעיף אחר, עם אנשים מתמודדי נפש. אני שואל אותך למה אין סעיף לחוזרים בתשובה כמו שיש לגבי חוזרים בשאלה.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

כמו שאמרתי, אנחנו נותנים למגוון אוכלוסיות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אם לא תתנו לה לענות, אני אעבור להצבעה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה פירוש כמו שאמרת?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תן לה לענות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אין בעיה. ניתן לה שתי דקות ונראה אם היא עונה.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

יש מקרים שמטפלים. אנחנו נותנים למגוון אוכלוסיות כמו נוער חרדי מנותק כאשר גם שם אנחנו מקצים תקציבים ייעודיים לתופעה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה מענה.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

הרבה פעמים משתדלים לשלב אותם בתוך הקהילות

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מכיר את זה. ניהלתי פרויקטים כאלה.

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

ככל שיעלו אוכלוסיות שהן במצבי קושי ומצוקה, המשרד יטפל גם בהן.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש לדעת רק דבר אחד, בקצרה. מה שהיא עונה, לא רלוונטי לגבי השאלה אבל נניח לעניין הזה. למה כשמביאים את הפנייה הזאת לוועדת הכספים, היא אומרת שנותנים את זה לכולם, גם ליוצאים בשאלה וגם לחוזרים בתשובה, למה זה לא כתוב? למה מביאים רק את היוצאים בשאלה ולא כתוב חוזרים בתשובה? מדינה מסודרת ושוויונית הייתה צריכה לעשות את זה. למה הם לא עושים את זה? מה בדיוק העניין?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה ענית יפה. מדינה מתוקנת ושוויונית.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא כתוב?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה ענית את התשובה בגוף השאלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני חייב לומר לזכותכם שהתקנה הזאת קיימת כבר הרבה מאוד זמן, כולל בממשלה בה אתם הייתם.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא זוכר דבר כזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אומר לך. רק היום אנחנו מפעילים את התקנה. אני צודק?

<< אורח >> גלית רייכמן מימון: << אורח >>

כן.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא מתווכחים על הכסף. אנחנו מתווכחים על מה שנעשה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אומר לך שזה בדיוק מה שנעשה בפעמים הקודמות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. חברים, עוד שאלות? אני רוצה להתקדם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לגבי מה שאמרת. כשאתה נמצא בממשלה שלא הכול עשתה טוב - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל אני חושב שזה דבר מצוין.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתה חושב משהו ואני חושב משהו. אולי החביתה משותפת לנו אבל יש דברים שלא משותפים לנו. אתה אומר ששאלנו את השאלה כמה פעמים וקיבלנו תשובות אבל אני אתן לך תשובה אח, אם הרב גפני יסכים אתי, זה בסדר, ואם לא, הוא יכול להגיד את התשובה שלו.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת הפנייה שאתמול איימו מה יהיה אם אני לא מעביר את זה אתמול?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כן. זאת הפנייה הזאת.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבחור לא השתנה. הוא נשאר אותו דבר כמו שהיה פעם. מאיים עלי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה לומר שכאשר אנחנו היינו בממשלה והיו כספים, אם נפגעת פה, כיסית מכאן. כל אלה שהם בציבור הכללי, אני יודע שהם קיבלו מכל הכיוונים ואף פעם לא פגענו בהם. אבל כאשר הציבור החרדי נפגע בכל מקום, בכל סעיף, אין לנו מהיכן להשלים. לכן כשאנחנו באים ושואלים, אנחנו יורדים לסעיף סעיף כי אנחנו יודעים שיש בנו פגיעה ואנחנו מחפשים מאיפה אנחנו יכולים לכסות על הפגיעה הזאת. לכן, כאשר אנחנו נמצאים, אנחנו יודעים להשלים את זה, אבל כשאנחנו לא נמצאים, אתם יודעים לפגוע בנו פעם אחר פעם. הבנת אלכס?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לגבי הנושא של הרב גפני, אני קודם כל רוצה להביע מחאה. אתמול הוא קיבל איומים. זה היה מלשכת השר?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. דיברתי עם השר אתמול. זה לא קשור לשר.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא קשור לשר. זה קשור לאישיות של הבן אדם במשרד הרווחה. אתמול לא הסכמנו להעביר את הפנייה של הרווחה בגלל סד הזמנים ומאיימים על הרב גפני ואומרים לו שזה לא בסדר ואנחנו נראה לך.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני חושב שלאף אחד אין כאן זכות לאיים על חברי הכנסת בכלל ועל חברי ועדת הכספים בפרט.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל זה מה שקיבלתי. אני רוצה לדעת מהלשכה המשפטית האם ההעברה הזאת עומדת בנהלים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כאשר מראש אומרים שזה הולך לארגון הלל.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה לגלית. הזכרת את העניין הזה של יחידות הסיוע. אני מלווה את הנושא הזה של יחידות הסיוע, גם את החוק ליישוב סכסוכים אותו העלינו כמה פעמים. בזמנו ניהלתי את ועדת החוקה בדיון בחוק הזה. דיברנו עם השר הקודם איציק שמולי וגם עם השר הנוכחי. יחידות הסיוע לא פועלות אך ורק בבתי הדין השרעים. הן פועלות בבתי הדין הרבניים, פועלות בבית משפט שלום למשפחה אבל בבית דין שרעי לא פועלות מכיוון שחסרים תקנים. היו חסרים שבעה-שמונה תקנים. עכשיו כשיש תקציב, האם העניין הזה סודר ועכשיו יש תקציב ליחידות הסיוע האלה כדי שסוף סוף יתחילו לפעול? אתם יודעים מה אחוז העלייה במספר התיקים שנפתחים בבתי הדין השרעים וחלק מזה גם משליך לעניין האלימות. מדובר בשבעה-שמונה תקנים והגיע הזמן שסוף סוף תמצאו את התקציב ותעבירו אותו. יש לך תשובה?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

אני אענה. השנה, בתקציב 2022, הוספנו 12 תקנים ליחידות הסיוע של בתי הדין השרעים, בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזאת.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יועבר? זה בפנייה?

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

זה בתקציב 2022.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא בהעברה. זה בתקציב עצמו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם כן, בתקציב 2022 יש את התקציב.

<< אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >>

כן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

תשובה לשאלת חבר הכנסת גפני. כרגע עומדים על שולחן הוועדה סדר גודל של 40 העברות תקציביות כאשר הכוונה היא לאשר אותן עד סוף השנה כדי שניתן יהיה להעביר את הכספים לשימוש.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כוונה של מי?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

של האוצר. כדי שאפשר יהיה לעשות בהם שימוש, הם צריכים לעבור עד סוף השנה. במסגרת 40 הפניות יש כאלה שפורסמו החל מיום ראשון ואילך, כך שהם יכולים לעלות על פי הנוהל. הנוהל קובע יומיים ואנחנו סופרים יומיים, כך שזה משאיר בידי חברי הכנסת יומיים מלאים לעבור על הפניות. זאת אומרת, פניות שפורסמו ביום ראשון, אנחנו מעלים אותן לדיון ביום רביעי.

ביקש היושב ראש בפתח הדיון להעלות היום לדיון בוועדה 10 העברות מתוכן שתיים מונחות כנדרש וחלף המועד של היומיים מהיום שהוגשו וניתן לדון בהן. בנוסף, מתוך ה-40, ביקש היושב ראש להעלות 8 פניות נוספות - ואנחנו מבינים שלחלק מהן יש גם דחיפות מסוימת – כדי שיוכלו לאשר אותן במועד ויוכלו להתקדם עם העברת הכספים וכל הכרוך בכך. אנחנו סברנו שמתוך 40 הפניות אפשר יהיה לאפשר להעלות 8 פניות מתוך אותן פניות שפורסמו ביום ראשון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתם בחרתם את זה כלשכה משפטית או שזה על פי בחירת היושב ראש.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה הולך לפי סדר הפניות שפורסמו ביום ראשון .

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה הגיעו ביום ראשון?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

26 פניות, מתוכן חשבנו שנכון לאפשר ליושב ראש להעלות 8 פניות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>

שנמצאות היום בסדר היום?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

מה שיושב הראש מבקש להעלות היום, 8 פניות מתוך 26, גם כדי לאפשר איזושהי פריסה עד יום חמישי של יתר ההעברות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

התייעצות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו יוצאים להתייעצות. נצביע בשעה 13:40.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מתוך ה-8 יש כאלה שהונחו אתמול?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא. יש בסך הכול 10, שתיים כאלה שלא הספקנו לדון בהן אתמול ועוד 8.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 74, משרד הרווחה. מי בעד הפנייה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני נגד בגלל הסעיף של החוזרים בתשובה. אם הוא לא היה, לא היינו נגד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הפנייה אושרה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רוויזיה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש רוויזיה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מה נסגר לגבי ההעברות? מעבירים את כל מה שהבאת?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן.

פנייה מספר 168-161, משרד החינוך.

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 581 מיליוני ו-... אלף שקלים בתקציב משרד החינוך עבור מימון שכר בהתאם לביצוע בפועל, יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית כמפורט בפנייה שהועברה לוועדה, ביצוע שינויים פנימיים. מתוך הסכום האמור, הפנייה נועדה לתקצב סך של 338 מיליוני שקלים ו-150 אלף שקלים עבור נושאים המפורטים בטבלה שהופצה לוועדה, בהתאם להחלטת הממשלה מספר 289 מיום ה-1 באוגוסט 2021 ומספר 551 מיום ה-24 באוקטובר 2021 שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך וכן בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022. מכיוון שבעת קבלת החלטות הממשלה האמורות בעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציבים הנדרשים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.180, התקציב טרם מוצה בתכניות הייעודיות עד להשלמתן. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה האמורות בהסכמים האמורים לתכניות הייעודיות שפורטו בטבלה שצורפה לפנייה לוועדה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

אני מצטרף לרוויזיה הקודמת.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כסף שמיועד גם למוסדות במוכר שאינו רשמי וגם למוסדות ערבים. בעבר זה היה בתוך כסף קואליציוני. אני לא רואה את זה כאן. למה זה לא מופיע הנושא של המוכר שאינו רשמי?

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

אכן כפי שהגדרת חבר הכנסת גפני, מדובר בתקציב קואליציוני שהיה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל היה צריך את הכסף הזה. אני לא מבין. סליחה, אני בעצם שואל את היושב ראש ולא אותך. מדובר על כסף שמיועד גם למוסדות חרדים, גם למוסדות כלליים, אבל גם למוסדות ערבים. בממשלה הזאת נמצאת מפלגת רע"מ שהיא צריכה לדאוג לציבור הערבי. אני שואל האם מפלגת רע"מ לא הביאה כסף קואליציוני לעניין של המוכר שאינו רשמי. אני רוצה לדעת. זה נראה לי קצת משונה. הם מחזיקים את הממשלה ולמה אין כסף למוכר שאינו רשמי?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אדוני היושב ראש, אנחנו ישבנו כאן לפני שנה בחדר הזה ותיקנו באופן חלקי את הנושא של המוכר שאינו רשמי והקצינו תקציבים עד אוגוסט 2020. שילמנו את שעות התמרוץ והטיפוח עד אוגוסט 2020. השעות האלה בזמנו, לפני השר פירון, היו בבסיס התקציב ומאז תקופתו של השר פירון תמיד נכנסו למסגרת הכספים הקואליציוניים. זאת אומרת, חינוך הילדים הכי חלשים בחברה הפך להיות בן ערובה של הגחמות של מי שיושב כאן בתוך ועדת הכספים. גם השנה, אדוני היושב ראש, משרד החינוך ומשרד האוצר לא מצאו לנכון לתקצב את אותם 84 מיליון או 92 מיליון שהיו מוקצים בכל שנה לטובת שעות תמרוץ וטיפוח. אנחנו מדברים בעיקר על 84 מיליון. למעשה מספטמבר 2020 לא תקצבו את שעות התמרוץ והטיפוח.

אדוני, אתה בעצמך בזמנו אמרת כאן בוועדה שילד הוא ילד ולא צריך להבדיל בין דם לדם ולכולם מגיע.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לכן אני נלחם יחד איתך בנושא של חינוך מיוחד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

נכון. אני מעריך מאוד. אתה נלחם ואתה גם עושה ישיבות מחוץ לשעות הוועדה כדי לקדם את הנושא. כאן מביאים העברות תקציביות בסכום של למעלה מחצי מיליארד שקלים ולא מוצאים את אותן שעות תמרוץ וטיפוח כדי לתת באופן שוויוני לאותם ילדים. למה יש ילדים שמופלים? למה לא נותנים להם את מה שמגיע לכל ילד בישראל? אלה לא מוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה. במוכר אינו רשמי לומדים לימודי ליבה ולכן מה הבעיה? למה מפלים ילדים כאלה?

אני שמח על כך שאנחנו מתקדמים בנושא של גני הילדים בחינוך המיוחד ואני מקווה שנגיע לפתרון ובעזרת השם כאשר נגיע תהיה לי מילה טובה לומר למשה ולמשרד החינוך, אבל את הנושא הזה אנחנו לא יכולים להשאיר מופקר. לא יכול להיות שכל שנה באים ומתחננים על נפשנו כדי שהילדים האלה יקבלו את מה שמגיע להם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, ברשותך אני רוצה לדבר גם אליך, גם אל חברי הקואליציה בוועדה וגם אל אנשי המקצוע במשרד החינוך שיש לי הערכה גדולה אליהם.

שימו רגע פוליטיקה בצד. בסוף מדובר בלחם ובחמאה של סקטור שלם של מוסדות חינוך. מוסדות המוכר שאינו רשמי. בסוף מדובר בשכר מורים, בשעות עבודה, בשעות למידה. גם אם הוסכם שנכון שהמדינה תיתן עדיפות מסוימת למוסדות ממלכתיים, תמיד דובר על נניח 70 אחוזי תקצוב במוסדות המוכר אינו רשמי, המציאות היום היא שכאשר משקללים את כלל התקציבים, כולל בינוי, הסעות, יום חינוך ארוך, הזנה, שעות וכולי – ילד שההורים שלו עשו צבא, משלמים מסים ומשרתים במילואים אבל הוא לומד במוסד מוכר שאיננו רשמי, מקבל היום 30 אחוזים מהתקצוב שמקבל ילד מקביל שלומד בחינוך ממלכתי. שוב, לא מדובר עכשיו על תוספות ועל שעות תרבות אלא מדובר על הבסיס הכי בסיסי של יכולת לקיים מוסדות חינוך כאשר גם כך ההורים משלמים במוסדות האלה שכר לימוד שקורע להם את הצורה.

אני אומר לכם במשרד החינוך שבעיניי אתם מועלים בתפקיד המקצועי שלכם. אתם רוצים? תסגרו את המוכר שאינו רשמי. תגידו שמדינת ישראל לא מוכנה בשום פנים ואופן שיהיו מוסדות כאלה, אבל הם קיימים והם קיימים הרבה מאוד שנים והם נותנים מענה לאוכלוסיות שמשרד החינוך לא יודע לתת להן מענה דרך המערכות הממלכתיות. זה סוג של מוצר קיים על המדף הרבה מאוד שנים. יש לכם, לשרת החינוך, למנכ"לית, לכם כאנשי כספים, אחריות. זאת מערכת חינוך במדינת ישראל. יש חוק חינוך חובה. העובדה שאתם כאנשי מקצוע לא עומדים על הרגליים האחוריות ואומרים שאין מצב בעולם שאנחנו כמערכת לא עושים את תפקידנו ומתקצבים את זה.

אני אומר לך אלכס. שים בצד פוליטיקה. אפשר לריב על תקציבי חרדים שנשארו באופוזיציה. זה נורא שאלה כספים קואליציוניים כמו כספים אחרים. זה עיוות נוראי שהאוצר יצר במשך השנים כדי להחזיק במקומות רגישים מפלגות בקואליציה. חלק מהתקציבים הם תקציבי ליבה. אני לא מדבר עכשיו על הדובדבן שבקצפת ועל כל מיני אקסטרות שיש שחשוב למפלגות לקדם כי יש להן אג'נדה וגם זה לגיטימי בדמוקרטיה. אני מדבר עכשיו על המסד הכי בסיסי, תקציבים שבאמת היו צריכים כבר מזמן להיות בתוך בסיס התקציב. הרי מה זה בסיס תקציב? בסיס תקציב זה מה שמדינה דמוקרטית מחויבת לתת לאזרחיה במסגרת השירותים שלה. זה נכון בביטחון, זה נכון בחינוך, זה נכון ברווחה, זה נכון בכל תחום אחר. זה עיוות היסטורי שהכספים האלה בכלל כספים קואליציוניים.

אני אומר לך אלכס ואני אומר לחברי הקואליציה, תחשבו רגע על הילדים שלכם. אתם אזרחים שווי חובות במדינת ישראל והילדים שלכם כרגע נמצאים במוסדות שהמדינה נותנת להם לגיטימציה, זאת לא איזו אקס טריטוריה, אנשים שכופרים בסמכות המדינה והקימו לעצמם מוסדות פרטיים. אגב, יש מוסדות פטור וחינוך עצמאי אבל המוכר שאינו רשמי מקיף – אני לא זוכר את המספרים עכשיו, בטח שלמה זוכר טוב ממני – עשרות ואותי מאות אלפי ילדים.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

78 אלף ילדים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 78 אלף ילדים במדינת ישראל שגם כך לומדים בתת תנאים ובתת תקצוב, וגם כך ההורים שלהם חוסכים פת מפיהם במובן הכי פשוט כדי לתת חינוך בסיסי לילדים שלהם. אלה לא אקסטרות. אלה לא מוסדות למצוינות ברובוטיקה שההורים החליטו שבא להם. שוב, זה זרם מוכר, שהמדינה מכירה בו ונותנת לו לגיטימציה אבל לאורך השנים שוחקת את תקציביו ולא מאפשרת לו להתקיים.

נכון שכל שנה יש מאבקים. שוב, זה הזוי אבל בסוף זה קורה כל שנה. מעולם לא הגענו לתאריך הזה בסוף דצמבר והכסף הזה לא מגיע, 84 מיליון שקלים. אני צריך קצת יותר כי זאת שנה ושליש שלא קיבלו. איך אתם רוצים שמנהלים ישלמו שכר מורים? איך אתם רוצים שהם ישלמו חשמל ומים וייתנו לילדים האלה היכן ללמוד?

אתה יודע אלכס שבסוף הרגולציה שמשרד החינוך משית עליהם, דורשים מהם לעמוד בכל הסכמי השכר של המורים, דורשים מהם לעמוד בכל הקריטריונים של הבטיחות ושל התברואה. מטילים עליהם את כל הרגולציה שיש בכל מוסד אחר, אבל מוסדות אחרים שהמדינה מטילה עליהם חובות וקובעת איזשהו סטנדרט – היא גם מכניסה את היד לכיס ועוזרת לתקצב את זה. כאן מוסד בביקורת שהסתבר שלא שילם שכר כמו בהסכמי המורים – מיד מגרזנים אותו ולוקחים לו את כל התקציב. למוסד עושים ביקורת של תברואה, ואגב, טוב שכך, כי המדינה מכירה בזרם הזה ומסדירה אותו, לוקחת אחריות על הילדים ולא תיתן להם ללמוד בלי תנאי בטיחות וסניטריה בסיסיים. דורשים מהמוסדות לעמוד בכל הקריטריונים ולא מאפשרים להם את המינימום שבמינימום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הנקודה ברורה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לחלוטין זאת לא פוליטיקה. אני אומר לך אלכס, יש לך כוח ולכם כחברי קואליציה. תחשבו על חינוך, תחשבו על ילדים, זה לא קשור עכשיו אם אלה ערבים או חרדים. תמצאו את הפתרון הזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה בצלאל. הנקודה ברורה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ושוב, לא חסר כסף. משפט אחרון. עברתי על עמדות ועדת שרים לחקיקה לגבי החקיקה הפרטית של מחר. הולכים להוסיף שבוע של חופשת לידה ואני לא נגד אבל זה לא שאין לכם כסף.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה. אוסאמה סעדי, בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ליווינו את המאבק של בתי הספר בחינוך המוכר אינו רשמי ואצלנו בחברה הערבית רוב בתי הספר אלה בתי ספר כנסייתיים, אם זה בנצרת או בעילבון. אני אחד מבוגרי בתי הספר האלה בעילבון, בתחילת שנות ה-80. אז לא היו בתי ספר תיכוניים רשמיים. אפילו ב-מרר לא היה בית ספר תיכון. בערבה לא היה בית ספר תיכון, הרבה מהתלמידים הלכנו לבתי הספר האלה. כל שנה אנחנו מלווים את המאבק שלהם כשהם עומדים בפני קריסה. עכשיו יש בתי ספר במוכר שאינו רשמי שהם למשל ברמלה ובלוד - נמצא כאן חבר מועצת רמלה מינו אבו לבן - ולמה בתי הספר האלה לא מקבלים?

שאלתי את הרפרנט מוחמד חלאילה והוא אמר לי שזה כסף קואליציוני שלא נתבקש. מה זה? בתי הספר האלה צריכים לחיות משנה לשנה על קואליציה כזאת או אחרת? פעם החרדים יביאו ופעם שכחו אותם ולא הביאו? מה זה? צריך לתת להם תקציב בבסיס התקציב והם לא צריכים להתחנן כל שנה. כולם שולחים לנו בקשות ומבקשים שנדאג ושנזעק את הזעקה שלהם. כאן יש 581 מיליון שקלים למשרד החינוך ובא משרד החינוך ובתכנית מספר 7, 20-63-04, יש מוכר שאינו רשמי, 75 מיליון שקלים, מימון חוסרי השכר למוסדות האלה. לבתי הספר האחרים אין חוסרי שכר? מאיפה הם ישלמו? הם יקרסו. זה מה שאנחנו רוצים?

לכן אדוני היושב ראש, אני מבקש לא לאשר את ההעברות האלה למשרד החינוך עד שיבואו וימצאו מקור תקציבי, ויש מקור כזה. אם מדברים על תכנית חומש חדשה, מדברים על 30 מיליארד שקלים, אני יודע שמתוכה יש 10 מיליארד לחינוך. אני לא רוצה עכשיו 10 מיליארד אלא אני רוצה 84 מיליון שקלים לשנת 2021 וזה הכול. לא מיליארדים אלא 84 מיליון שקלים לבתי הספר האלה, גם חרדים וגם ערבים, מוכר שאינו רשמי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

שייכנס לבסיס התקציב.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן. אמרתי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בסעיף הזה אין כסף קואליציוני? אני יודע שכל שנה אנחנו שמנו, אבל השנה לא שמו? אין כסף קואליציוני כי המגזר הערבי לא דאג לכך?

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תכנית החומש לא מוגדרת ככסף קואליציוני. אין אצלנו כסף קואליציוני.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא הבנתי. אתה בא לשבור את כל המיתוסים שהיו?

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מבחינת חוק, רע"מ לא קיבלה כסף קואליציוני

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה טועה אדוני היקר. הכסף הוא בהסכם פוליטי שאתם חתמתם. העברתם אותו באמצעות החלטת ממשלה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בצלאל, תרשה לי לחלוק עליך, הוא צודק. אתם חילקתם כספים קואליציוניים. אתה צודק.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הם קיבלו את כל התקציב.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתם חילקתם. עכשיו אני שואל אותך ברצינות. בתוך תכנית החומש אתה לא שם 84 מיליון שקלים עבור תמרוץ וטיפוח? יש שם גם בתי ספר ערבים ו גם חרדים. זאת ברית המוחלשים, לא?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ינון, חסד לאומי אם חטאת. אל תלך למקום הזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מסכים איתך אבל אי אפשר לזעוק כל הזמן ולומר שאנחנו דואגים לכולם. אתם לא דואגים. בואו נשים על השולחן. בעניין הזה לא דאגתם לכולם, לא למגזר שלך ולא מגזרים אחרים. התמרוץ והטיפוח בכל שנה, שלא מובן לנו למה הוא צריך להיות בהסכם קואליציוני, זה בגלל התעללות של האוצר ואמרו כמה פעמים שרוצים להחזיק אותנו, את החרדים, הפעם אלה חרדים ופעם אולי מגזר אחר. אלה ילדים. מתעללים בחסרי ישע. זה מה שיש כאן ואין כאן משהו אחר. יש את ילדי השילוב וגם שם קיצצתם.

מה אתם חושבים? הילדים שלנו לא ילדים? הם שונים מהילדים האחרים? כשהם חוצים את הכביש לבית הספר שלהם, בית הספר שלהם עם קרוואנים, בחורף הגג דולף ובקיץ חם להם והם מזיעים אבל את הכול הם מוכנים לקבל. את הכסף המינימלי לשכר העובדים הם לא יכולים לקבל? איפה אנחנו נמצאים? אתם פוגעים פעם אחר פעם בעובדים, אתם פוגעים פעם אחר פעם בילדים והכול סיפורים ואומרים לנו כסף קואליציוני. זאת בושה חרפה שלא נתתם לנו אף פעם להביא את זה לבסיס התקציב. זאת הבושה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קריאת ביניים. מנסור, אני מסכים אתך שזה צריך להיות בבסיס התקציב. אני שואל האם זה נמצא בבסיס התקציב.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא. זה לא נמצא.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הכסף הזה חייב להגיע למוסדות המוכשר הלא רשמי. אין ספק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל אין אותו. אם אין אותו, הוא לא יגיע. אם אין אותו כאן, הוא לא יהיה.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה צריך להיות בבסיס התקציב וזה מה שראוי לעשות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בסדר, אנחנו יודעים מה ראוי אבל בפועל זה לא נמצא כאן.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו מחכים לתוצאה אחת, שהכסף הזה יעבור למי שמגיע לו. חרדים, ערבים, כל אחד שהוא מוכר לא רשמי, אמור לקבל את הכסף הזה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין כסף. השנה מסתיימת.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם לא נעביר את זה עכשיו, זה לא יועבר.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יהיה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על 2021. אנחנו לא מדברים על 2022.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה חייב לעבור.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק להבהיר כי אני קיבלתי נתונים מבתי הספר. מאז ספטמבר 2020 ועד היום לא קיבלו כסף.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חברים, כולנו בעמדה אחת. מאיפה הכסף הזה צריך להגיע עכשיו לשנת 2021, אמורים למצוא לזה פתרון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רק אומר לך שאם לא יהיה פתרון עד סוף השבוע, זה לא יהיה. אגב, אני גם לא פונה אליך שתביא את הכסף. שלא תבין לא נכון. אני לא חושב שאתה אמור להיות בעל הבית על הכסף. אני רק אומר שכשאומרים אתה דואג – אתה לא דואג ובוא נשים את זה על השולחן. כל השנים זה היה ולא חישבנו ערבי או חרדי.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חברים, אנחנו מדברים בשפה שהיא שפת רחוב ולא שפה ממלכתית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה לעשות, אני לא יודע להיות ממלכתי.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אף אחד מאתנו לא מקבל כסף לעצמו ולא נותן כסף מחשבון הבנק שלו. זה כסף של משלמי המסים, זה כסף של אוצר המדינה שהוא מחלק אותו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לכן אמרתי שאני לא מבקש ממך.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אף אחד לא עושה טובות לאף אחד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני לא מבקש ממך. בדיוק, אתה לא עושה לי טובה. אנחנו מדברים באותה שפה.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זאת הגישה הנכונה. כולנו באותה עמדה. מוכר לא רשמי אמור לקבל את הכסף הזה כמו שהוא מקבל כל שנה וראוי שזה ייכנס לבסיס התקציב. דיברתי עם השר חמד עמאר ומחר יש לנו ישיבה בנושא הזה. אנחנו נמצא לזה פתרון. זה לא יכול להיות שהכסף הזה לא יועבר לבתי הספר, למוכר הלא רשמי. נקודה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

מה זה בתכנית 20-63-04, שם המוכר שאינו רשמי, תקציב בסך של 75 מיליון אלפי שקלים?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על זה שאלתי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

עבור מה זה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מימון חוסרי השכר. זה מה שכתוב.

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

מדובר במימון חוסרי השכר בתכנית.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לאיזה בתי ספר?

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

בתי ספר במוכר שאינו רשמי.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא מה שאנחנו מדברים עליו .

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לגבי התכנית של תרבות יהודית. אני שמח שיש תרבות יהודית. אגב, כמה היה בשנת 2019?

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

תקציב קואליציוני?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא. בסך הכול.

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

אני אבדוק ואעדכן את הוועדה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

מה הייתה השאלה?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כמה היה בתרבות יהודית בשנת 2020.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היו 74 מיליון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זאת תכנית 10?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תרבות יהודית, תכנית 10, כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מגיע לנושא של תרבות החרדית. בתרבות החרדית היו 73 מיליון שקלים בשנת 2020, נמשך גם לשנת 2021. חשבנו שזה נמשך ל-2021. גם בשנת 2019. פלוס-מינוס התקציב עמד כל הזמן סביב הסכום הזה. אני רוצה שתבינו שוב שהתרבות החרדית, חושבים שבתרבות החרדית עושים מופעים לציבור החרדי. לא, לא עושים מופעים לציבור החרדי. זה לא למופעים לציבור החרדי ואתה יכול להעיד על כך שזה לא הולך למופעים. קודם ראינו כאן שמביאים כסף לחוזרים בשאלה. תחת תרבות חרדית נמצאים מאות עובדים שמקבלים שכר של כמה שקלים, בנטו נשאר להם אולי 450 שקלים בחודש. זאת ההשלמה שלהם., אגב, אם אנחנו מסתכלים על מעונות היום, הם צריכים היום להביא תלוש שכר. כלומר, גם מי שיצא אחר הצוהריים להשלים קצת את ההכנסה שלו, להוסיף עוד 600-500 שקלים בברוטו על ה-1,800 שקלים, גם את זה לוקחים לו. מאות עובדים הולכים להיות מפוטרים ועל מה? על שנת 2021 בה הם עשו את העבודה ולא קיבלו. אני לא מדבר אתכם על שנת 2022 אלא על שנת 2021.

על זה ניסינו להגיע להבנות ועל זה אמרנו שאנחנו מוכנים לעשות הכול על מנת שהעובדים האלה לא ילכו הביתה. הצבע של העובדים החרדים כנראה הוא צבע אחר. זה לא מעניין אתכם. זורקים אותם הביתה. בשביל חרדי שמקבל אחר הצוהריים את ה-400 שקלים נטו, זה לחם. עם כל יוקר המחיה, זה לחם. יש לו ילדים והילדים שלו זקוקים ללחם הזה. הוא לא מבקש שוקולד, הוא לא מבקש ארטיק, הוא מבקש לחם לילדים. אתם הולכים וגוזרים עוני. על מה? על אותם אלה שהולכים ומוסרים שיעורים? אז מה, הם מוסרים יהדות במדינה. מה הם עושים? לוקחים את הצעירים ומה עושים הצעירים האלה? במקום שייזרקו לרחוב ואז תטפלו בהם ברמת פשיעה, ושם מוציאים יותר כסף בגין הפשיעה, אנחנו לוקחים אותם ואומרים להם בואו ונמצא לכם חממה. לא כולם שם חוזרים בתשובה. אני חייב להגיד לכם שרובם הולכים לצבא אבל מקבלים כלים לחיים שלהם, להיות אנשים יותר טובים, לא להיות ברחוב ולא להיות זרוקים. על זה היה הוויכוח שלנו איתך. זה מה שביקשנו. לא רצינו שום דבר אחר. רצינו שתישמע הזעקה הזאת, שתשמעו אותה אתם בקואליציה כדי שתבינו על מה אתם מצביעים. אתם מצביעים על פיטורי עובדים. על זה אתם מצביעים ולא על משהו אחר. על פיטורי מאות עובדים שהולכים הביתה, על מה? על 500-400 שקלים שיישארו להם בנטו. תגידו, אתם נורמלים? על זה אתם מתווכחים? איך יש לכם פרצוף להגיע הביתה לילדים שלכם כשיש ילדים אחרים שאתם לוקחים מהם את הלחם?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רוצה לעבור על עוד דבר. זה שאומרים לי תודה, זה לא אומר לי כלום. אני רוצה לראות אותך ואתכם מסתכלים בעיניים של הילדים האלה. זה פשוט כואב. אתם צריכים להבין את הכאב הזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבין את הכאב הזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא. אתם לא מבינים את הכאב. אם לא הצלחנו להביא להם כלום, אנחנו לא מבינים את הכאב כאן. רק תסתכלו, אני אראה לכם את העוולה שיש כאן.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבקש שתעבור לנושא הבא. לשאלה הבאה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני עובר לשאלה הבאה. יש כספים קואליציוניים או לא קואליציוניים. כספים שבליל התקציב הגענו פעם להבנות. אגב, אני חייב לומר מילה טובה על הוגנות של משה שגיא. אני אומר את האמת. מילה טובה. כשהייתה לי ביקורת, אמרתי עליו את הביקורת וכשיש לי מילה טובה, אני אומר אותה עליו. כשפנינו אליו עם דברים והוא ראה את העוולה זועקת, הוא עזר וסייע. אני חייב להגיד את זה כאן בוועדה. כשצריך לומר מילה טובה לעובד ציבור שעושה את זה, אני אומר את המילה הטובה.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ולא בדבר אחד. בהרבה דברים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא בדבר אחד. אם העוולה הזאת שדיברתי עליה קודם הייתה תלויה בו, אני בטוח שהיינו סוגרים את זה בשקט והכול היה נסגר טוב אבל לצערי זה לא תלוי בו.

בליל התקציב, פעולות של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, קיבלנו – עשו לנו טובה – כסף עבור שכר, עבור אותם עובדים. אנחנו לא מדברים על פריבילגיות. אני סתם אתן לכם דוגמה. חוות דעת משפטית לגבי הכספים הקואליציוניים אומרת שלאור האמור לעיל, אין מניעה משפטית להעביר את הכסף אולם הקצאתם תהיה בכפוף לאישור ועדת רכישות וכולי וכולי. אין מניעה משפטית, הכול בסדר. לא ראיתי שום דבר שהייתה בו מניעה משפטית.

אנחנו מגיעים לכסף של הציבור החרדי, החינוך של הילדים שלנו, איזו עבירה. אז בבקשה, לאור כל האמור לעיל, העברת התקציב לתקנה המבוקשת יתאפשר לאחר הגשת תכנית עבודה מפורטת הכוללת נושאים וסיכומים מאושרים על ידי המשרד. פתאום מתחילה הבירוקרטיה. מה קרה? אתה לא צריך תכניות, אתה לא צריך כלום אבל פתאום כסף קואליציוני של המגזר החרדי, של הילדים החרדים, פותחים שורה – בירוקרטיה. אם את לא עוולה ואם זאת לא אפליה, שיקום כאן מישהו ויסביר לי מהי אפליה ומהי עוולה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מבקש להתייחס, משה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני לא חושב שזה אליו אלא זה לייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי כתב את זה.

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

אני לא מהייעוץ המשפטי אבל אני יודע להגיד מה הרקע לדברים. יתר הנושאים הקואליציוניים יועדו לנושאים ספציפיים למעט התוספת שהוגדרה לרשת החינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני שהוגדרו לתקציב פעולות. נתבקשו נציגי המעיין והעצמאי להגיש תכנית למשרד וזה לא עיכב את העברת התקציב ביחד עם כל הפניות התקציביות.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במוסדות החרדים העל-תיכוניים היה כסף שהוא שוב הוגדר ככסף קואליציוני להכשרה חלופית. זה בתי הספר של הבנות. זה נמחק וזה לא נמצא. אין את הכסף הזה ואני רוצה לדעת ממשרד החינוך איך הם מתייחסים לנושא הזה. יהיו כאן מורות שיפוטרו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

התשובה היא אותה תשובה. הכסף היה כסף קואליציוני. אף אחד בקואליציה לא ביקש את הכסף הזה ולכן הוא לא נמצא. אתם רוצים התייעצות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

התייעצות סיעתית. בוודאי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו נצביע בשעה 14:13.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקבל תשובה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני נתתי לך תשובה. הצבעה בשעה 14:13.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכשרה חלופית, זה לא קואליציוני.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה אמרת שזה כן קואליציוניי.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. הבסיס הוא קואליציוני. ה-33 מיליון שנמחק. משרד החינוך יודע את זה. יש את הכסף של ההכשרה החלופית והוא לא קואליציוני.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לומר משהו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אתה בהפסקה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בכל זאת אני אומר. זה לא סוד שאני נגד הממשלה. אני גם מאוד רציתי שגפניי יישאר יושב ראש ועדת הכספים אבל אתה עושה עבודה טובה. אתה מנסה להגיע לסיכומים, מאז התחלת את התפקיד ולהגיע להבנות. בדרך כלל כשהייתי מגיש רוויזיה, גפני היה נותן לי או לאחרים אפשרות לנצל את הרוויזיה כדי לבוא בדברים עם המשרד ולמצוא פתרון. לא על כל רוויזיה מצביעים אחרי חצי שעה.

בנושא הזה פניתי אליך אתמול כי פנו אלינו ואני פניתי לחברי כנסת אחרים מהקואליציה ומהאופוזיציה. אני מציע שלא נצביע על סעיף משרד החינוך עד שהבעיה של בתי הספר הכנסייתיים – לא רק כנסייתיים אלא יש מוכר לא רשמי עם 78 אלף תלמידים ערבים. לכן אני מבקש לא להצביע עכשיו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו נצביע.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תגלה הבנה לדרישה הזאת.

גפני, שמעת מה אמרתי?

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל מילה ואני מבקש מיושב ראש הוועדה לאפשר לך את זה, אבל אנחנו חיים בעידן אחר. זה ייגמר מהר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מנסור, אתה מו כן להפקיר את הילדים במוכר שאינו רשמי שלא יקבלו את התמרוץ והטיפוח?

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אין סיכוי שנסכים לזה. אין סיכוי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

מצוין.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:08 ונתחדשה בשעה 14:13.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני מחדש את הישיבה.

תשובה לגפני, בבקשה.

<< אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >>

חבר הכנסת גפני, כמו יתר הנושאים שדיברנו עליהם בתחילת הדיון, מדובר בנושא שהוא במהותו לא מוסכם מקצועית על משרד האוצר. בשנים האחרונות התקציב הגיע לאישור הוועדה בעקבות סיכומים פוליטיים.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכשרה חלופית לא קשורה לזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה. אחמד טיבי, בבקשה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גפני, אני רוצה לומר דברים טובים על קושניר. תרשה לי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל בקצרה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בקצרה. לא פלא שאני נגד הממשלה הזאת אבל אתה בדרך כלל מנהל את הישיבות ומנסה להגיע להבנות בין כולם ואני מברך על הגישה הזאת שלך שהוכיחה את עצמה. אתמול פנינו אליך בנושא הזה וביקשנו שלא תהיה הצבעה עד שתיפתר הבעיה של המוכר שאינו רשמי.

בדרך כלל כאשר חברי הכנסת מגישים רוויזיה, גפני היה נותן להם זמן למצות את הרוויזיה מול המשרד הממשלתי. אם הנוהג יהיה טכני, רוויזיה ואחרי חצי שעה מצביעים עליה ותרוקן אותה מתוכן, מה הועילו חכמים? ולכן אני פונה אליך בשם חברי כנסת רבים ובשם בתי הספר שהתלמידים שלהם הם בני אדם, הם ילדים. חסרים 84 מיליון שקלים ואחרי שזה מתעדכן, לדעתי הסכום הוא 112 מיליון שקלים. חייבים להביא את הסכום הזה ולכן אני מבקש לא להצביע או להצביע בעד ההעברה של הכסף לבתי הספר האלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 168-161, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

4 מתנגדים. הפנייה אושרה.

<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>

מנסור, אמרת שאתה מתנגד?

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא אמרתי שאני מתנגד. אמרתי שהכסף הזה יעבור. נקודה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רוויזיה.

<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רוויזיה.

<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רוויזיה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש רוויזיה.

פנייה מספר 151, 152, 154 ו-155, 189 ו-190, משרד השיכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אגב, מנסור, לגבי הפנייה. אם אתה רוצה להביא כסף רק למגזר הערבי, תביא. רק שתדאג למישהו. בינתיים אני רואה שאחרים כאן דואגים. זה שזה לא מגיע, נכשלת. נכשלת כלפי הציבור שלך. עזוב, הציבור שלנו יסתדר. יש לנו אמונה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בבקשה. משרד השיכון.

<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתי הגיעה הפנייה של משרד השיכון לוועדה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הפנייה הזאת הגיעה ביום ראשון.

<< אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>

פנייה תקציבית על סך 32 מיליון ו-641 אלף שקלים בהוצאה בסך של 77.840 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לפי התכניות הבאות:

כלל הסכום לסבסוד פיתוח וניהול דיור ציבורי –

תכנית מספר 1, 70-02-01, 25 מיליון ו-100 אלף שקלים.

תכנית מספר 2, 70-02-01, 7 מיליון ו-750 אלף שקלים.

תכנית מספר 70-02-05, 147 מיליון ו-877 אלף שקלים בהוצאה וסך של 201,631 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית מספר 70-03-01, 68 מיליון ו-94 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 70-05-01, סך 16 מיליון ו-500 אלף שקלים בהוצאה וסך של מיליון ו-800 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 70-05-03, 2 מיליון ו-508 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 70-05-05, 151 מיליון ו-712 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 70-05-07, 16 מיליון ו-577 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 70-05-09, 75 מיליון ו-145 אלף שקלים בהרשאה להתחייב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שאלות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

בעיקרי הפנייה, זה גם תפעול ואחזקה של הדיור הציבורי.

<< אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>

נכון. ציינתי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני רק אומר שאנחנו יודעים שממש לפני מספר חודשים פורסם על הזנחה בדיור הציבורי. ראינו דירות מתקלפות ורטיבות. למה כאן אנחנו לא רואים שאתם הולכים לעשות איזשהו שינוי בתוך הדיור הציבורי בשיפוץ הדירות האלה כדי שיוכלו לגור בהן בצורה מכבדת יותר?

<< אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>

מועבר כאן תקציב של 16 מיליון ו-500 אלף שקלים לדיור הציבורי רק לטובת שיפוץ הדיור הציבורי. זה בנוסף - דיברנו על זה בהעברת התקציב עצמו – לתקציבים גדולים שהועברו לבסיס בנושא הזה בהתאם לבקשת משרד השיכון.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש כ-900 דירות שלא ראויות למגורים. כמה דירות בסך הכול יש היום בדיור הציבורי?

<< אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>

משרד השיכון כאן והוא יוכל לפרט.

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

מנהל אגף מימון ותקציבים במשרד הבינוי והשיכון. יש לנו כ-53 אלף יחידות דיור בדיור הציבורי. במסגרת המדיניות רוצים לרכוש דירות נוספות. אנחנו רוצים לרכוש גם בתי גיל זהב ומאכלסים בתי גיל זהב. בפנייה יש לנו גם מכרז חדש לבתי גיל זהב על מנת לתת שירות טוב יותר לדיירים שם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אתם יודעים כמה זכאים יש לכם שעדיין לא נמצאים בדירות?

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

כן. במשרד הבינוי והשיכון יש לנו כ-5,700 שממתינים לדיור הציבורי. המספרים האלה עולים מדי שנה. במשרד הקליטה יש עוד מעל 20 אלף שממתינים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

ידוע שיש דירות שהן דירות ריקות ושוממות של הדיור הציבורי. למה לפני שהולכים וקונים דירות נוספות, למה לא מגיעים קודם כל לדירות האלה? כמובן שצריך עוד דירות וצריך כמה שיותר להגדיל את ההיצע אבל בסופו של דבר יש את הדירות שהן לא שמישות ואפשר לקחת אותן, לשפץ אותן ולתת+ אותן למי שזכאי.

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

אתה צודק. אנחנו עשינו עבודה פנימית במשרד על מנת לבחון מה מהדירות האלו אין שם זכאים ואין ביקוש ויש לצורך העניין עודף דירות. אז אנחנו מתכוונים להוציא אותן למכירה ולהשתמש בכסף על מנת לקנות דירות במקומות שיש זכאים שמחכים לדיור.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

במקומות האלה אין זכאים?

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

יש אזורים מסוימים ודירות מסוימות שאין להן ביקוש כבר שנים ויש זכאים שלא מוכנים להיכנס אליהן. זאת אומרת, אנחנו פוגעים בזכאים כי הוא רוצה לבוא ולהיכנס לדירה ואנחנו אומרים לו שאנחנו לא רוצים אפילו לרשום לו סירוב כי אנחנו מבינים שיש כאן בעיה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אלה שכונות מוחשות?

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

שכונות מאוד קשות. אזורים מאוד קשים. אנחנו עושים מיפוי של הדירות. חלק מהן אנחנו נמכור ובאמצעות הכסף נרכוש דירות אחרות ובחלק מהדירות אנחנו כן מתכוונים לבצע שיפוץ יסודי ולהשמיש אותן. הכול במטרה לתת פתרונות ולצמצם את מספר הממתינים בדיור הציבורי. בעיקרון אנחנו לא מצליחים לצמצם כי קצב הגידול הוא יותר מהיר מהרכישה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יותר מזה. לא רק שאתם לא מצליחים לצמצם וכמו אתה אומר המספר גדל, אלא יכול להיות שיש עוד – אני קורא לזה כך – עוולה כאשר יש משפחות שהיו להן שתי דירות ואתם באים ולוקחים להם דירה אחת למרות שהילדים עדיין ממשיכים לגור אצלם. נכון שהם מעל גיל 18. אני אתן לך דוגמה מהעיר ממנה אני מגיע. אני מגיע מאשדוד. יש שכונה שנקראת רבי טרפון, רחוב שנקרא רבי טרפון ושם יש מקבץ כזה של דיור ציבורי, חלקם יכלו וזכו לקנות ובחלקם מדובר על אלמנות. אגב, שתי אלמנות שאני מטפל בהן, אפילו באותו בניין, הילדים שלהן גרים איתן. עול הפרנסה עליהן. לקחת להן דירה אחת, זה גזר דין מוות לאותה משפחה שאין לה מאיפה לשלם שכירות. גם כשהם רוצים לקנות את הדירה, לנסות לקנות אותה, הם לא יכולים להגיע למצב של קניה כי העליתם את המחיר. זה לא כמו שהיה פעם, שנותנים להם מחיר של 10 או 20 אחוזים.

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

השאלה שאתה מעלה היא בעיה אמיתית שאנחנו מתמודדים איתה כי בסופו של דבר יש משפחות שהיו גדולות מאוד ונתנו להן עוד דירה. אמרו שאי אפשר לתת למשפחה גדולה דירה של שני חדרים בדיור הציבורי ואם אפשר לתת להם דירה צמודה, נתנו להם דירה צמודה. מה שקרה לאורך השנים זה שהתור גדל ויש לחץ של משפחות שמחכות לדידו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל המשפחה לא קטנה. אם המשפחה קטנה יותר, אתה צודק כי מ-10 ילדים ירדו ל-5 ילדים, אבל אני מדבר איתך על מצב בו נשאר בבית אותו מספר ילדים. הם עברו את הגיל אבל ממשיכים לגור בבית. מה נעשה? הילדים עדיין לומדים במוסדות או שהילד חייל ובסוף שבוע הוא חוזר הביתה. זאת עוולה. אני מדבר איתך על משפחות במצב סוציו אקונומי הכי נמוך. אני מדבר על אלמנות אבל גם אם זאת לא אלמנות או אלמן, הבעיה היא בעיה וצריך לפתור אותה.

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

אתה צודק. בכללים שלנו הגיל הוא משפיע ויכול להיות שצריך לפתור את מה שאתה מדבר עליו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש לכם תכנית לפתור את זה?

<< אורח >> יוסי שבת: << אורח >>

הולך להיות צוות טיפול, צוות ציבורי, שידון בכל הנושא של הממתינים לדיור ציבורי. יותר בעצם איך לתת את הפתרונות. אם אין לנו ממתינים שעומדים בעורף, אתה לא רוצה לקחת למישהו דירה. אנחנו לא אומרים שהילדים גדלו וצריך לעבור לדירה קטנה יותר. בסוף יש לך הרבה מאוד משפחות במצב מאוד קשה שעומדות ומחכות ואין להן פתרון דיור.

<< דובר >

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]