פרוטוקול מספר 122, ועדת הכלכלה, 21/12/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 10:50

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2021 (מ/1448) << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

סמי אבו שחאדה

צבי האוזר

לימור מגן תלם

אורי מקלב

יבגני סובה

יסמין פרידמן

רם שפע

חברי הכנסת:

ינון אזולאי

גבי לסקי

יעקב מרגי

שלמה קרעי

יעל רון בן משה

נירה שפק

מוזמנים:

סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה

לירן אבישר בן חורין

–

מנכ"לית משרד התקשורת

אורן לביאן

–

סמנכ"ל בכיר מינהל הדואר, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון

–

עו"ד, יועצת משפטית בפועל, משרד התקשורת

פאדיה זידאן

–

עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת דני גולדשטיין

–

מנכ"ל, חברת דואר ישראל

דן כרמלי

–

סמנכ"ל משפט ואסדרה, חברת דואר ישראל

זיו ברק

–

מנהל האסדרה, חברת דואר ישראל

ספיר איפרגן

–

רכזת תקשורת, תיירות ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר אבשלום הרן

–

יושב-ראש דירקטוריון, מסר ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר נגה רובינשטיין

–

עו"ד, שדלנית, מייצגת את דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

משתתפים (באמצעים מקוונים):

שמעון שהם

–

מנהל אגף מדיניות ואסדרה, מינהל הדואר, משרד התקשורת ליטל אדרי

–

מנהלת תחום דיווחים סקירה וכלכלה, מינהל הדואר, משרד התקשורת דרור הרוניאן

–

מנהל אגף פיקוח ביקורת והערכה, מינהל הדואר, משרד התקשורת דריה קרבצוב

–

מרכזת בכירה רגולציה, משרד התקשורת

מעיין אוחנה

–

דוברת משרד התקשורת, משרד התקשורת

לירון קשת

–

עו"ד, המחלקה הפלילית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שמרית גולדנברג

–

עו"ד, המחלקה הפלילית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נועם שרלו

–

רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

דולב פלוס

–

רפרנטית תקשורת וביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות משה לאו

–

ראש צוות תקשורת ובריאות, רשות התחרות

יהונתן מלכה

–

מזכיר החברה, חברת דואר ישראל

מור רם

–

רמ"ט ועוזרת מנכ"ל, חברת דואר ישראל

יפה חובב

–

עו"ד, פרקליטה, הלשכה המשפטית, חברת דואר ישראל גל לבנון לוי

–

דוברת, חברת דואר ישראל

צחי שלום

–

מנמ"ר, מרכז השלטון המקומי

יוגב עזרא

–

רכז חופש מידע, עמותת אל-ספאם

נתן שפירא

–

מנכ"ל, אניה דר' ו. ריזה ובנו בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר יגאל שטרית

–

מנכ"ל, מסר ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר שרון מיטל אפרת

–

עו"ד, יועצת משפטית, מסר ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר יורם בונן

–

עו"ד, יועץ משפטי, מסר ב.א.ב בע"מ, חברות למתן שירותים בתחום הדואר בן סוכמן

–

מנכ"ל, דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס אשרת קפיטנוב

–

דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס

תמר עברי שטרון

–

עו"ד, שדלנית, מייצגת את דפוס בארי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס נמרוד אנגל

–

סמנכ"ל אגן תעשיות – חברת דיוור ודפוס דיגיטלי, נציגי חברות ההפצה ובתי הדפוס דרור שטרום

–

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי

קובי וייס

–

רבנים למען זכויות אדם

דניאל רוזן

–

יו"ר ועדה מייעצת, מנכ"ל משרד התקשורת בעבר

קובי נובלמן

ייעוץ משפטי:

איתי עצמון

טל פוקס

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

אירית שלהבת

<< נושא >> הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2021, מ/1448 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו ממשיכים את הדיון בהצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב-2021. סיימנו דיון כללי ושמענו עמדות. יש מחלוקות. במעלה הדרך בסעיפים לא מוסכמים הוועדה תנסה לגשר, לפשר, לייצר נוסח מוסכם. אף אחד לא ייצא מפה עם כל תאוותו בידו, רק חצי תאוותו ויידע שנעשה עמו צדק. אנחנו עוברים להקראה. נקרא מספר סעיפים ועליהם נצביע אם נחשוב שהמחלוקות לא גדולות מדי, והיכן שנראה סעיף בעייתי יכול להיות שנדלג עליו, או שנעשה הפסקות וננסה לנסח אותו או להסכים עליו. אנחנו נבחר את המתודה במעלה הדרך. מיד עוברים להקראה, בבקשה.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

אני היועצת המשפטית בפועל של משרד התקשורת.

הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2021

"תיקון סעיף 1

בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

בהגדרה "יוצא", אחרי "כלי טים" יבוא "כלי רכב";"

אדוני היושב-ראש, אתה רוצה שנעצור בכל פסקה או נגמור לקרוא את כל הסעיף?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא. במיוחד שזה טכני. נסיים לקרוא את סעיף 1.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

הסעיפים הבאים הם לא טכניים. אני מציע שכן נשמע הסברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

היועץ המשפטי שלי יגיד לנו מתי טוב לרוץ בהקראה ולהצביע על כמה סעיפים ביחד. אם יש משהו שדורש הבהרה אנחנו נצביע עליו בנפרד. בבקשה.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

תסבירי גם בקצרה אחרי כל סעיף מה הוא נועד לעשות.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

בכל פסקה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לא בכל פסקה. בכל סעיף.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

"

ההגדרות "מדריך הדואר" ו-"שירותי דואר בתחום השמור" – יימחקו;

בהגדרה "מפעיל", אחרי "כלי טים" יבוא "כלי רכב" ואחרי המילה "המטיס" יבוא "המסיע";

בהגדרה "נכנס", אחרי "כלי טים" יבוא "כלי רכב".

בסעיף הזה אנחנו מציעים לעשות כמה תיקונים שהם בעיקר טכניים.

תיקון אחד הוא להכניס להגדרות "כלי טים" ו"כלי רכב" גם את האפשרות של מסיע. עד היום ההגדרות האלה בהעברת דואר בין-לאומי מדברות על מסיע ומטיס, והיום יש לנו גם אפשרות לעשות את זה באמצעות רכב כי יכול להיות מעבר יבשתי. לכן זה תיקון טכני שיאפשר גם את זה. זו המטרה של התיקונים האלה.

אנחנו מבקשים גם לבטל את ההגדרות "מדריך הדואר" ו"שירותי דואר בתחום השמור" בעקבות התיקונים שאנחנו מציעים בהמשך הסעיפים. פה התיקון הוא טכני, רק מוחקים את ההגדרות. כאשר נגיע לסעיף המהותי נסביר את המחיקה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. מי בעד סעיף 1? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 1 אושר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל החברים בעד, אין מתנגדים. פה אחד. איזה סעיף מדהים, הוא התקבל פה אחד.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> דואר זה לא בסוסים?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כבוד היושב-ראש, לי אין זכות הצבעה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל יש לך זכות דיבור, אבל רק בסעיף שאת מזהה כבעייתי כי את הדיון הכללי סיימנו. רק על הסעיפים יהיו הערות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

הסתייגויות אפשר להגיש תוך כדי, נכון?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

קודם כול, אתה לא חייב להגיש הסתייגויות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני שואל. ראית, לא הגשתי עכשיו כי אין לי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בדיוק, אתה לא חייב.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא גם היה מת להצביע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ושנית, קיבלת הזמנה פתוחה לחברות בוועדה, עד שתחליטו.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני פה. מה זה חשוב לך אם אני חבר או לא חבר?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כי אתה עושה לנו תנועות נפנוף יד של המלכה אליזבת, אתה מצביע בלי זכות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

נמצא פה סגן השר, הוא יכול להצביע פעמיים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איך הוא יכול? הוא בכלל בממשלה ואת כל הבעיות שלו הוא רוצה לפתור דרכי.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> החשש הכי גדול שלהם הוא שאני אכפיל את עצמי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אתה לא צריך להכפיל את עצמך בשביל זה.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

"תיקון סעיף 1ב

בסעיף 1ב(ט) לחוק העיקרי –

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)

חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון";

בפסקה (5), במקום הסיפא המתחילה ב-"פושט רגל" יבוא "מצוי בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, או בהליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב], התש"ם–1980, ואם הוא תאגיד – גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו";

פסקה (6) – תימחק."

בסעיף 1ב לחוק מנויות העילות, המקרים שבהם שר התקשורת רשאי לבטל רישיון, להגביל או להתלות אותו. אנחנו מציעים בפסקה (1) להוסיף כעילה מקרה ש"חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון". לדוגמה, אחד מן התנאים הוא היעדר הרשעה פלילית, אז ככל שהוא הורשע בעבירה פלילית יהיה אפשר לבטל את הרישיון.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

איזה עוד תנאים יש? יכול להיות שיש תנאים שהם לא יסודיים, תנאי זניח שיכול להשתנות ובגלל זה תבטלו רישיון?

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

קודם כול, אנחנו כפופים לכללי המשפט המנהלי, של שימוע, סבירות. אם יהיו תנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל רישיון ברור שאם אתה לא עומד בהם זה מחייב לפחות בחינה, וככל שיימצא שזה משהו מהותי ונידרש לבטל את הרישיון אז נבטל את הרישיון.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> השאלה אם אפשר ברישיונות לקבוע תנאי יסודי, כפי שעושים בחוזים, ולקבוע קודם כול ברישיונות שתוציאו מכאן והלאה בפרק מה הם תנאים יסודיים, שעל פי זה אתם מבססים את הסמכות על פי חוק. ויכול להיות שברישיונות קיימים יש להוסיף תיקון לרישיון ולהגיד: סעיפים אלה ואלה הם תנאי יסודי לפי החוק. ואז להפריד בין מה שאמר פה חבר הכנסת קרעי, כי תנאי הרישיון הם כמעט כלל הרישיון ואני מניח שלא על כל דבר אתם תשללו את הרישיון. ברור שאתם כפופים לביקורת שיפוטית אבל אני חושב שגם בהקשר הזה, מבחינת האסתטיקה של החקיקה והקשר בין החוק לבין הרישיון, צריך לקבוע מה הם תנאים יסודיים שבגינם מבטלים רישיון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מזל טוב לרומן גרביץ, ראש סיעת ישראל ביתנו. מברוכ עליך.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

הסעיף הזה כבר מופיע היום בחוק. יש לנו עילה לביטול: "בעל רישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון, או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת, או שניתנה לפיהם ...", ויש לנו ברישיון של חברת הדואר רשימה בסעיף 12. רצינו להוסיף עוד משהו שהוא סטנדרטי בחקיקה קיימת, שאם יש תנאי למתן הרישיון ואתה מפר אותו זה יכול להיות עילה לביטול או להתליה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

גם אם הוא לא תנאי מהותי בעצם?

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תנאי מהתנאים למתן הרישיון. האם יש תנאי טכני למתן רישיון, למשל כתובת, ישראליות?

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

ישראליות זה לא תנאי זניח.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> את יודעת, לפעמים יש ישראליות עם פרשנות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אם הוא גר בשטחים.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אם יש תנאי של ישראליות, יש סיבה מהותית לכך שיש תנאי של ישראליות, בדרך כלל מסיבה ביטחונית כלשהי שבגינה המדינה החליטה על ישראליות. אם תנאי הישראליות מפסיק להתקיים והוא תנאי מתלה לקבלת רישיון, מן הראוי שאנחנו נדע על זה ונשקול האם בגין הדבר הזה אנחנו צריכים לשלול את הרישיון. יכול להיות שמי שמחזיק ברישיון ותנאי הישראליות מפסיק להתקיים בו אז צריך לבחון האם לשלול לו את הרישיון.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אתם אומרים שברישיון עצמו כתוב מה הם התנאים המהותיים שבגינם אפשר לשלול את הרישיון. זה לא עמידה בכל תנאי מתן הרישיון? אז קודם כול, אתם לא קוהרנטיים. אתם צריכים להכניס בתנאי מהותי את כל אותם תנאים שבגינם אתה מקבל רישיון, מעבר לתנאים להפעלה. לפחות תתאימו את זה עם החוק. אם אתם מקבלים סמכות בחוק, תנאי לקבל רישיון, "חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון", צריך לקבוע ברישיון עצמו סעיף שמאפשר לכם להתלות את הרישיון אם הוא לא עומד בתנאי מהתנאים למתן הרישיון.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אין בעיה. הרישיונות יתוקנו בהמשך לחקיקה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

האם התנאים האלה קבועים בחוק?

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

לא כולם צריכים להיות קבועים בחוק. יש לשר סמכות בסעיף 1ב(ד).

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

כלומר השר יכול להוסיף תנאי כרצונו.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> הוא מנהל את העניין, הוא מכיר את הדברים. יש גם שינויים טכנולוגיים. לא בכל פעם אתה רץ למחוקק שיתנה תנאי.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

וגם השאלה אם זה חל רטרואקטיבית כי אם יש מישהו שקיבל רישיון וברישיון שלו לא כתוב שבמידה ובעתיד אחד מן התנאים יפסיק להתקיים ייקחו לו את הרישיון, השאלה אם עכשיו אתם קובעים את זה בחוק וזה יכול לחול רטרואקטיבית, או שזה מהיום והלאה. זה שאלה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. לא יכול להיות שהשר יכול להוסיף תנאי והאדם לא עומד בתנאי וישללו ממנו את הרישיון.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש היום תנאים ברישיון, שמי שקיבל את הרישיון עומד בהם. כמה בעלי רישיונות יש בדואר?

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

יש רישיון לחברת הדואר ויש היתרים.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת, חברים, אנחנו מדברים אך ורק על חברת הדואר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

רגע, הוא לא השלים משפט.

אדוני, אני רוצה להסתייג מן הסעיף הזה. אני מבקש לבטל את סעיף (1א), למחוק אותו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תגיש לנו את ההסתייגויות שלך.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

איתי עצמון כותב אותן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תגיש לנו אותן בעל פה.

אגב, אני אישרתי בעבר לחברי כנסת להגיש לנו הסתייגויות בכתב בנסיבות של חוק ההסדרים כאשר הם נאלצו להיעדר מן הוועדה בזמן הצגת ההסתייגויות. לא יהיו יותר הצגות של הסתייגויות בוועדה ללא נוכחות חבר הכנסת המסתייג, לא יהיה דבר כזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

או שמישהו יצטרף אליו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מישהו יהיה חתום על זה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

ההנחיה שלך היא אות מתה, כי אם מישהו רוצה להציג הוא יצטרף להסתייגויות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא נכון. עשינו לפנים משורת הדין והקראנו פה הסתייגויות של חברי כנסת שלא נכחו. לדבר הזה הסכמנו. מעתה והלאה זה לא יאושר. חבר כנסת שרוצה להסתייג יהיה נוכח.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אגב, פסקה (1א) הופיעה בחוק שעבר בקריאה הראשונה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז הגשת לנו הסתייגות. יש עוד הערות? תסיימו להסביר את סעיף 2.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

פסקה (5), המטרה שלה להתאים למינוחים שקיימים בחקיקה העדכנית היום. אין פה תיקון מהותי.

הביטול של פסקה (6) הוא מכיוון שלדעתנו הפסקה לא נדרשת, גם כי כבר יש לנו סמכות לבטל או להתלות רישיון במקרה שלפי פסקה (2), לפי ההוראה שנקבע בחוק זה "או לפיו", וגם אנחנו חושבים שבמקרה של הפרה של תקני איכות ושירות יש גם אמצעי אכיפה חלופיים שלעתים מתאימים יותר מאשר הסנקציה של ביטול, התליה או הגבלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. יש הערות? אין.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי? מי נגד?

שלמה קרעי, אתה לא יכול להצביע.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

עדיין לא קבעתם חוק דיקטטורי שאוסר עליי להצביע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה יכול להצטרף לוועדה ולהצביע. הדיקטטורה שלך החליטה שאתה לא יכול להיות חבר בוועדה. הוא עושה תנועות ידיים של מלכת אנגליה.

הצבעה

ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי לסעיף 2 לא אושרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד סעיף 2? מי נגד?

הצבעה

סעיף 2 אושר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הסעיף התקבל.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

רביזיה על ההסתייגות.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

על רביזיה ניתן להצביע תוך 30 דקות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בעוד 30 דקות נצביע על הרביזיה שלך. הוא חייב להיות נוכח בחדר ברביזיה?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

לדעתי כן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תישאר פה. תהיה פה בעוד 30 דקות.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

העונג כולו שלי.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

"ביטול סעיף 1ד

סעיף 1ד לחוק העיקרי – בטל."

סעיף 1ד עניינו פתיחה לתחרות של שירותי הדואר בתחום השמור. התחום השמור היום לחברת הדואר כולל שירותי דואר בתחום המוסדר שמחירם מתחת ל-5.40 שקלים חדשים, למעט שירותי דואר כמותי, שזה כבר פתוח לתחרות. ועדת רוזן המליצה על הרחבת התחרות בתחום השמור ועל פתיחתו לתחרות באופן מלא. לכן אנחנו מציעים למחוק את הסעיף הזה.

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

המשמעות היא לפתוח את שוק המכתבים בארץ לתחרות מלאה. המקטע שהיה סגור, של הדואר היחידני, בכמות של עד 1,000, ייפתח לתחרות מלאה לכל בעלי הרישיונות בעלי ההיתרים ולא יישאר בבלעדיות של חברת הדואר.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

כולל כל הכתובות?

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

כן.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

עד עכשיו לדואר היה רק חלק מן הכתובות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גבי, עוד נגיע להערה שלך בהמשך. זה לא הסעיף. אתם פותחים את מה שנקרא הדיוור היחידני. כשפותחים את זה אנחנו קובעים את התעריף שלו. לא ניתן לתעריף לעלות בגלל שפתחנו את זה.

חכו בסבלנות, מי שרוצה להתייחס ירים יד, וגם חברי כנסת מנומסים ירימו יד. אבל שאלתי שאלה.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

המשמעות של הפתיחה לתחרות, שאחרי התיקון לחוק לא רק חברת הדואר תוכל לחלק דואר יחידני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל התעריף של הדואר היחידני ללקוח יישאר קבוע?

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

הוא מוסדר בסעיף אחר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא לא ישתנה?

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> הוא מוסדר אך ורק לחברת הדואר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, הוא יוסדר לכולם.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא, זה תחרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם הם לא יכולים לשנות מחירים ומישהו אחר יכול אז איזו מין תחרות זאת?

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

הסעיף הזה לא דן בפיקוח על המחירים. יש סעיף שבו נדון על פיקוח על המחירים ותוכלו להחליט בעניין הזה. הסעיף הזה רק אומר שכולם, כולל בעלי ההיתר, יכולים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש זיקה בין הסעיפים. אם נכנסים לדואר היחידני שחקנים נוספים, ואנחנו אומרים שהמחיר ללקוח מפוקח וקבוע, אז הם לא יכולים לקבוע את המחיר. אם הם יכולים להוזיל מתי שבא להם אז הדואר לא יוכל להוזיל?

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

לא אמרנו שהדואר לא יוכל להוזיל. אנחנו פותחים את השוק לתחרות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הפתיחה לתחרות של הדואר היחידני, השאלה באילו תנאים. אנחנו נגיע לסעיף הזה. אבל ההערה הזאת במקומה כי לא נאפשר פתיחה של הדבר הזה באופן שיפגע בלקוחות, או שלא באמת תהיה תחרות, או שתהיה תחרות מזויפת, כאשר לצד אחד יש יכולת לעשות פעולות שלצד אחר אין יכולת כזו.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

בעצם מדובר בהפרטה של חלוקת דואר?

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא הפרטה. מדובר בפתיחת המקטע האחרון שעדיין לא פתוח לתחרות. פעם הדואר היה מונופול על שלל שירותי דיוור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כוונת הממשלה, לפי מה שמסתמן, ללכת לכיוון של הפרטה גדולה של הדואר. אבל לא בחוק הזה. פעם דיברו על 20%, אחרי זה על 40%, היום מדברים על הפרטת כלל הדואר. שמענו שזה יקרה בשבועות הקרובים.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

אז איך מצביעים על החוק הזה לפני שיש החלטה על ההפרטה? בחוק הזה אתה נותן כבר עכשיו, אולי למישהו פרטי, את כל הזכויות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עוד לא נתנו כי הסעיף הזה יושפע מסעיפים אחרים.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה מוריד מן המונופול.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

אני בעד מונופול של הדואר, אני בעד שהמדינה היא זאת שתחלק את הדואר.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אפילו הדואר לא בעד מונופול של הדואר. אפילו המנכ"ל שיושב פה אומר: כל דבר שהמדינה מתערבת היא פוגעת בי. תשאלי את אנשי הדואר, הם נמצאים פה.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

אבל אם מפריטים ועכשיו הולכים לתת - - -

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אבל אתם עדיין מתערבים בדואר. מצד אחד אתם מטילים מגבלות, מצד אחר אתם פותחים לחצי תחרות.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אנחנו בעזרת השם הולכים להפרטה מלאה.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אנחנו משפרים את השירות לאזרח. צריך להבין, האינטרס הוא לא של הדואר אלא מה טוב לאזרח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גבי, היום רוב הדואר הוא לא יחידני. כמה מהווה הדואר היחידני, 10%?

<< אורח >> אורן לביאן: << אורח >>

8%.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הדואר הקטן הזה שהולך מבית לבית, מאדם פרטי או מעסק לעסק, זה 8% מן השוק. הדואר היותר גדול הוא הכמותי, שאתה יכול לשלוח למאות אלפים בפעם אחת. בתחום הכמותי כבר יש תחרות. יש שם ויכוחים האם התחרות הוגנת. גם לזה נגיע.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

אם זה הולך להפרטה אז אתם צריכים להתייחס אל החוק הזה כאילו שהולכים לתת כל מיני עדיפויות לידיים פרטיות על הדואר הכמותי. יש כבר אנשים בחוץ שעושים את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בחוק הזה יש גם מרכיבים שמחזקים את הדואר הישראלי.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

השאלה למה לא עושים את זה אחרי שיש החלטה על הפרטה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זאת שאלה שנשאלה פה בדיונים קודמים. אתם לא הייתם. ערכנו דיון כללי והשאלות ששאלת עלו. הטענה הייתה שזה חוק שמסדיר דברים קטנים, שהוא לא תלוי ברפורמה הגדולה ובהפרטת הדואר. אם הממשלה תחליט להפריט את הדואר, מה שיהיה בחקיקה יגיע לכאן, וגם אז ניתן את הדעת שאין פגיעה באינטרסים ציבוריים, באזרחים, בפריפריה, זו תהיה חובתנו. אנחנו לא מפריטים את עצמנו לדעת ולא נאפשר הפרטה שפוגעת בלקוח או מאמירה את המחירים.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

בתחרות לא הוגנת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל חשוב להבין, גבי, שכבר היום תחומים רבים בפעילות הדואר מול גופים אחרים היא בהפרטה ובתחרות. לפעמים הדואר פונה אלינו ואומר: אם אני בתחרות אז למה אסור לי כמוהם להתחרות, להוריד מחירים? הדואר לא יכול להתחרות בסביבה שכבר נפתחו תחומים שלו לתחרות.

יש פה בהצעות הקטנות האלה – הן לא ההפרטה הגדולה – תיקוני חקיקה שמנסים לעשות סדר. מצד אחד לאפשר לדואר להתחרות ולהיות יעיל יותר, ומצד שני לאפשר לגופים שנכנסו לתחומים האלה לא לסבול מיתרון שיש לדואר ולהם אין. התבונה שלנו תהיה לראות איך הדברים מסתדרים.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפרוטוקול חייבים להגיד שמבחינה היסטורית, מאז המצאת האימייל הסיפור הזה של דואר יחידני, שכולנו גדלנו עליו, כמעט איבד ממשמעותו התרבותית מבחינת רלוונטיות לאזרחים. אני שמח שלא גובים מן הקופה כסף או בולים על אימיילים.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> צביקה, גם הם לא רוצים את זה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צביקה, תהיה זהיר כי תמיד יש לנו ציבורים שעוד לא הגיעו לתיבת האימייל.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני אתך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השירות הזה הולך ופוחת.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל הדואר לא עושה רק את זה. הדואר היום יכול להיות בנק, הוא יכול להיות כל כך הרבה דברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אתה בממשלה תביא את ההפרטה.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אפשר להוציא פה עכשיו הסתייגות ולהציע להפריט את הדואר. כולם יצביעו בעד. גמרנו את הסיפור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, אתה תביא. אתה הממשלה. אם אתה רוצה להביא החלטת ממשלה על הפרטת הדואר אז תביא את זה בממשלה, לא פה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> יש לוחות זמנים להפרטה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו לא יודעים. נאמר לנו שבשבועות הקרובים ממשלת ישראל תציג.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אז למה אנחנו דנים פה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה חוק שעומד בפני עצמו.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> למה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כי הוא פותר בעיות. יכול להיות שההפרטה לא תבוא ולא תתממש.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

ב-2014 קיבלה ממשלת ישראל לאחרונה החלטה על הפרטה. ואנחנו יושבים פה עכשיו בפתחה של שנת 2022. החוק הזה בא להסדיר את שירותי הדואר, להוריד מחיר לצרכנים ולשפר את השירות. אם תהיה במקביל הפרטה אז תהיה במקביל הפרטה. וגם אם המדינה תחליט על הפרטה זה כנראה לא יקרה ביום שאחרי.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אומרים שזה מובא בשבוע הבא. אם זה כך אז אני חושבת שאנחנו - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שאלנו את השאלה הזאת, למה אתם מביאים תיקונים כאלה כשמרחפת הפרטה גדולה. היו כמה תשובות. אחת, הממשלה לא ידעה אם היא רוצה 20%, 40% או 100%. התשובה השנייה הייתה שהחלטה על הפרטת הדואר, גם אם היא נקבעת בממשלה היא לא מתממשת ונשאר ואקום תפקודי יום-יומי. החקיקה הזאת מנסה להסדיר כמה בעיות של ואקום תפקודי ויחסי גומלין בין הדואר למתחרים שלו. חלק מחזק את הדואר, חלק מחזק את המתחרים. יש פה את שני הצדדים בהצעות האלה. וגם שמענו את הקול של המתחרים, הם דיברו על מרכזי החלוקה שסגורים בפניהם, שלדואר יש בעלות עליהם. הדואר אומר: זה שלי, אני בניתי, אני ניהלתי. זה קצת דומה לקו בזק, שבזק הניחה כחברה ממשלתית והממשלה דרשה ממנה לפתוח שירותים של חברות מתחרות על קו הבזק, עם תשלום לחברת בזק. אז גם רעיון כזה, שמצד אחד אתה מיטיב עם המתחרים ויוצר תחרות בשוק, ומצד שני אתה מאפשר לדואר להיות זמין ומתפקד לתחרות ולייעל את עצמו. בסופו של דבר הדואר זה חברה שנאבקת על הקיום. המכתבים הולכים ופוחתים, העתיד שלה לוט בערפל והיא גם יכולה להגיע להפסדים של עשרות מיליונים, אם לא מאות מיליונים אם היא לא תתייעל בעצמה.

יש עמדות שונות בנושא. גבי לסקי אומרת שממשלת ישראל תממן את הפעלת הדואר ושזה יהיה שירות ממשלתי קבוע במימון הממשלה. דה פקטו הממשלה לא מממנת באופן שוטף את הדואר. הממשלה כן מגיבה לקטסטרופות בדואר, כשהוא על סף פשיטת רגל או במשבר כלכלי וחוסר תפקוד פתאום מצילים אותו. אנחנו לא רוצים לעסוק בפשיטות רגל וקטסטרופות ולחפש כסף ממשלתי כדי להציל את הדואר בכל כמה שנים אלא לנסות לתת לו לחיות מעל פני המים לאחר שנראה את מדיניות הממשלה.

הממשלה מפריטה עוד תחומים ועוד חברות ממשלתיות. האינטרס שלנו כחברי כנסת הוא שהאזרח לא ייפגע, שהמחירים לא יעלו, שהחלשים לא ייפגעו, שהפריפריה לא תיפגע. אלה שאלות שאנחנו נשאל בחוק הזה בכל הסעיפים ולא נקדם אותו בלי תשובות לשאלות הללו.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

משפט כהשלמה למה שאמר יושב-ראש הוועדה. שימו לב שבהמשך הצעת החוק יש פרקים שנוגעים להגברת הפיקוח והאכיפה, שדווקא ככל שהחלטת ההפרטה תתקבל הם מאוד מאוד חיוניים כדי שמשרד התקשורת כרגולטור יוכל לפקח על התחום הזה. זה גם מרכיב חשוב מאוד שקיים כאן בהמשך, אנחנו נראה את זה בסעיפים הבאים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש ואקום בתחום הפיקוח ובעוצמת העיצומים הכספיים וגם זה מוצע פה בחוק. בבקשה.

<< אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >>

שלום לכולם. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. ברצוני לומר כמה דברים שאולי יניחו את דעתם של כל מי ששאלו על הקשר בין החקיקה לבין ההפרטה. חשוב שזה ייאמר. מבחינתנו אין קשר בין הדברים. כלומר גם בתרחיש שלא תהיה הפרטה בכלל, עדיין השינויים שאנחנו מביאים אל שולחן הוועדה הם שינויים קריטיים הכרחיים שחייבים להסדיר אותם. אגב, חלק מרכזי מאוד מן ההצעות הללו למעשה נכתב ועוצב עוד לפני שהייתה איזו ודאות לגבי מה שהולך לקרות עם תהליך ההפרטה. זה דבר שחשוב לנו להבהיר.

אני רוצה לציין בכוכבית, גם במקרים של הפרטות, למרות שזה לא קשור לגבולות הדיון, יש למדינה דרך לשמור על האינטרסים שלה. יש צו אינטרסים לאומיים ואם נגיע לגשר אנחנו גם נדאג שהאינטרסים של המדינה נשמרים. אני רוצה להדגיש, בתקווה שזה יניח את דעתם של חברי הכנסת בוועדה, אין קשר מבחינתנו בין הדברים. אם החברה תהיה ממשלתית במאה אחוז או מופרטת במאה אחוז עדיין יהיה צריך להסדיר וליישר את מגרש המשחקים.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

את לא יכולה להגיד שאין קשר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש קשר בין הדברים אבל עמדת הממשלה כפי שהיא באה לדיון היא שהחוק הזה נחוץ, בין אם תבוצע הפרטה מלאה ובין אם לא תבוצע הפרטה. קשר יש אבל הצורך בחקיקה קיים.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא יכולים להתעלם מן הדברים. אני לוקחת את זה לרפורמה בחקלאות, שם אומרים לנו: אנחנו נתקן אחר כך. אנחנו יודעים שלול שנסגר היום בקו העימות בצפון לא ייפתח אחר כך, זה לא עובד באופן כזה. אני רוצה שנהיה ערים, וכולנו עם הפנים לאינטרס של האזרח, שאם אנחנו מקבלים היום החלטות ובעוד שבוע, שבועיים, חודש מובאת הפרטה גדולה יותר, איך האזרח פוגש את הדבר הזה? האם אנחנו פוגעים היום בשירות שאחרי כן אי אפשר יהיה לתקן אותו והפגיעה באזרח תהיה גדולה יותר? אני לא מקבלת פה תשובות. האם יש לוחות זמנים מתי זה יובא לדיון בממשלה, מתי ההפרטה המלאה הולכת לקרות?

גם מדאיג אותי, אדוני היושב-ראש, ואני יודעת שגם אותך, נושא האמון שבינינו נבחרי הציבור, בין האזרחים ובין הממשלה. הדיון הזה לא מחזק את האמון שהאזרחים יכולים לתת, לא בוועדה הזאת, שאני לצערי לא חברה בה, לא בכנסת ולא בממשלה.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> למה?

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כי אנחנו לא מקבלים פה תשובות. זה יובא להפרטה או לא? אנחנו קוראים על זה בעיתון כמו כלל האזרחים.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> צריך לקבוע הליכי חקיקה, להסדיר ולהיטיב עם הציבור בהקשר של פעילות הדואר, בלי קשר להפרטה. אי אפשר לקשור את כל התיקונים בטבורה של הפרטה.

<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> לא נקפוץ על ה-20% האלה אם בעוד שבוע תהיה הפרטה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יעל, יש כמה תשובות. ראשית, גם רפורמת החקלאות תעבור כאן בחדר. היא לא תעבור בלי שנרגיש שהקשיבו לחקלאים ושלא ניתן לעשות פעולות שפוגעות. גם בהצעת החוק שלפנינו, גם אם נצביע סעיף-סעיף ובסוף נראה שסעיף אחד הורס הכול, כל הצעת החוק תתעכב פה. נסתכל באופן כוללני ומאוזן. מי שחש שיש כאן בעיה או פגיעה בחלשים או בפריפריה או באזרח או בלקוח יקבל תשובות. גם אם נצביע סעיף-סעיף ונתקדם, אפילו אם יהיה פה סעיף אחד בעייתי, יש פה סוגיות של דפוס, של מרכזי חלוקה, אלה סוגיות בוערות שאנחנו נטפל בהן, אבל אנחנו לא נאפשר את קידום הצעת החוק ולהניח אותה על שולחן המליאה בלי שהכול יקבל התייחסות, גם אם נתקדם בסעיפי המשנה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כבוד היושב-ראש, גם בדיון הקודם הצגנו כאן דברים שפוגעים בפריפריה, הצגנו את הנקודות ולמרות שביקשנו לקבל תשובות לא קיבלנו אותן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אמרנו שכאשר הסעיף הספציפי יידון ואת תגידי שזה פוגע בפריפריה נעמיק בו.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא הבנת מה אמרתי. אנחנו עושים עבודה גם בין ישיבות הוועדה. ביקשת שיביאו ולא הביאו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הבנתי את מה שאת אמרת. את לא הבנת מה אמרתי. יש הצעת חוק ובתוכה את אומרת שיש מרכיבים שהם בעייתיים. ערכנו עליה דיון כללי. בדיון הכללי דיברת על הבעייתיות. עכשיו מתחילים בהקראה. בהקראה נגיע לסעיף הבעייתי, נחפור בו ולא נקדם אותו עד שתנוח דעתנו. לא פה אחד אבל של רוב האנשים, לא מושלם לצד אחד ולא מושלם לצד שני אלא סבירות, היגיון ומידתיות.

<< אורח >> אבשלום הרן: << אורח >>

אני חושב שכדאי שנבחן את הנתונים כי לפי דעתי, יתקנו אותי אם אני טועה, כבר לפי דוח רוזן יש היום 400 מיליון דברי דואר שמהם 270 מיליון הם דברי דואר כמותי. זאת אומרת, הדואר היחידני הוא עדיין מעל 100 מיליון דברי דואר.

אני רוצה לפתוח לנושא שאני מניח שנפרט בהמשך כאשר נגיע לנושא התקנים. פתיחת שוק הדואר היחידני לתחרות זה לא רק מחיר. כל תשתיות האיסוף למשל עדיין בשליטת חברת הדואר. כל התשתיות שיאפשרו תחרות הן עדיין בשליטת חברת הדואר. אציג לכם דוגמה, ב-2016 נקבע ברישיון הדואר ונחתם על ידי שני שרים שהמתחרים צריכים להיכנס למרכזי חלוקה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההערה הזאת נכונה אבל למה אתה אומר אותה עכשיו? אמרת לי את זה כמה פעמים, 17 פעמים. כמה אנשים דיברו איתי על מרכזי חלוקה פרט לך, כל התנועה הקיבוצית. אז חבל. לא הגענו עדיין למרכזי חלוקה ובלי שאמרת את זה אמרתי שזה נושא בעייתי. אבל ההערות לא יישמעו כך, ההערות יהיו על הסעיפים הנדונים. אתם לא תתישו אותנו באותה הערה בכל פעם. אני מבקש ממך, אל תדבר עכשיו על מרכזי חלוקה. הנושא בעייתי ואנחנו ניתן לו מענה. אנחנו לא נעביר את החוק זה בלי פתרון לנושא הזה, אבל אל תגידו את זה בכל סעיף.

<< אורח >> אבשלום הרן: << אורח >>

אני מתנצל. רק רציתי לומר לגבי הדואר היחידני שמעבר לחשיבה על המחיר צריך לקבוע גם את תקני השירות, איך עושים את זה טכנית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>

אבל לא בסעיף הזה.

<< אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >>

אני מדברת בשם דפוס בארי. משפט אחד קצר לגבי מה שנאמר כאן שרלוונטי למסגרת הכוללת. בדיון הראשון ב-6 בדצמבר אמר שר התקשורת שהרפורמה קשורה גם להפרטה, כלומר כך פתחנו את הדיונים. אני מבינה שמבחינת היושב-ראש או משרד התקשורת אלה תיקונים קטנים. מבחינתנו זה בנפשנו, מבחינתנו זה העתיד של העסק, של המפעלים שעוסקים בתחום הדפוס, של העובדים שלהם. יש קשר הדוק מאוד בין השאלה אם חברת הדואר תהיה מוחזקת 80% על ידי המדינה או 100% על ידי גורם פרטי. כמונופול בכל התחומים, לא רק בדואר היחידני, לא רק בדואר הכמותי – בנק הדואר, הנדל"ן שיש בידיים שלו, ה-UPU – כשהוא מונופול פרטי הוא הרבה יותר מסוכן כשהוא בידיים פרטיות ב-100% והיכולת לפקח עליו עוד הרבה יותר מצומצמת. תודה.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

לכן לא צריך לפתוח את הדואר היחידני? אני לא מבינה. הדיון עכשיו הוא על פתיחה לתחרות של דואר יחידני.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אאפשר את הוונטילציה הזאת בגלל שאנחנו בראשית הדרך, כל אחד לומד את השני. מי שיפריע לדיון או יאמר הערות שלא קשורות לסעיפים בזמנם ובמועדם אני אוציא אותו. לא תהיה פה מלחמת התשה. התייחסות ספציפית לסעיף הנידון. הסעיף הנידון עכשיו הוא שגם הדואר היחידני יופרט. הערנו שלא ברור באילו תנאים, באילו מחירים. אמרו שסעיף המחירים יידון בהמשך. ניתן את הדעת גם בהמשך.

חבר הכנסת מקלב הציג הסתייגות על הסעיף הזה. נא להגיד אותה בבקשה, מקלב.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כפי שאמרתי גם בדיונים הקודמים, אנחנו רואים את הבעייתיות המרכזית בחוק הזה בכך שהוא מצד אחד מנסה להפעיל רגולציה והגבלות על הצדדים, ומצד שני הוא קורא לזה רפורמה. אנחנו חושבים שדבר כזה לא יכול להתבצע. הבאתי משל על הרב והרבנית, שכל הצדדים מעלים כאן טענות נכונות, כל אחד אומר: אתה מגביל אותי, אני לא יכול לפעול ואני לא יכול לתת תחרות אמיתית, והצד השני גם אומר: אתה מגביל אותי. אנחנו חשבנו שהרפורמה הזאת צריכה להיות אמיתית.

אגיד בכותרת את ההרגשה שלי, וגם אנמק אותה, שהרפורמה הזאת לא נעשתה באמת כדי לשפר את מצב הדואר או ליצור תחרות אמיתית. היא נעשית כדי שיהיה אפשר להפריט את הדואר, כדי שיהיו לזה קונים. בצורה שזה היה עד עכשיו הדואר פעל עם אזיקים על הידיים ולא היה גורם חיצוני מסחרי כלכלי שהיה מוכן להיכנס ולקנות 20%, 40%, זה הרי נגד התפיסה הכלכלית. מה עשו עכשיו? פתחו את זה כדי להרגיש שיש סוג של תחרות, אבל באופן אמיתי, לתת תחרות לגבי מה שהלקוח בסופו של דבר ירצה לקבל, זה לא נעשה.

לכן בסעיף 3 אמרנו שאנחנו רוצים למחוק את זה עד שיושלמו הדברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חבר הכנסת מקלב, ההערה הכללית שלך נשמעה גם בדיון הכללי, ועכשיו ההסתייגות, בבקשה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שיש לפתוח, לעשות רפורמה לתחרות אם תתקן את הדברים האחרים. בזמן שאתה משאיר את זה חצי רפורמה וחצי לא רפורמה וחצי רגולציה אי אפשר לבטל את מה שהיה ולהתחיל ברפורמה חדשה. אנחנו מציעים לומר: "יבטל לאחר תיקון התקנות הנדרשות". זאת ההסתייגות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת מקלב?

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

אני לא יכול להצביע, אני לא חבר הוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא מונית לוועדה, אבל יש סטרטאפ של קרעי, הוא מרים יד כאשר הוא רוצה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אסביר לך את זה אחת ולתמיד: זה שאתם משתמשים בתקנון כדי לחסום את האופוזיציה מלהצביע, אתם עוברים כאן על החוקה, על חוקי-היסוד של הדמוקרטיה. אתם חוסמים את האופוזיציה ולכן התקנון לא בתוקף בעניין הזה בעיניי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני נתתי לך הזמנה לבוא לוועדה. למה אתה לא בא לוועדה?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

העובדה היא שחבריך בקואליציה דואגים שכאשר אני נמצא בוועדה יהיה תמיד אחד עודף עליי, כי הם יודעים שאני צודק בעניין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל למה אתה לא בא לוועדה?

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני בא לוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תהיה חבר בוועדה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני לא יכול למנות את עצמי. נכון שאני לא יכול? אני מגיע לפה, אני חבר כנסת, אני נבחר ציבור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בעד ההסתייגות – חברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב.

מי נגד? תרשמו את השמות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 2

ההסתייגות של חבר הכנסת מקלב לסעיף 3 לא אושרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ההסתייגות לא התקבלה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אפשר לדעת למי יש פה זכות הצבעה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לחברים בלבד. יודעים מי הם חברי הוועדה, זה לא בעיה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי יודעים. מה, תפתור עכשיו את הבעיה בין האופוזיציה לקואליציה? נו, באמת. סתם עושים פה הטרלה. כולם יודעים למה אתם לא יכולים להצביע, כי אתם לא הגשתם שמות ולכן אתם לא יכולים להיות חברים בוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יבגני, תחסוך לי את זה. הוויכוחים האלה לא יהיו בוועדה שלי.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אתה אומר שהתקנון של הכנסת גובר על חוקי-היסוד של מדינת ישראל.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אומר שום דבר. אני אומר לראש המפלגה שלך שיפסיק לשחק את המשחקים, שיגיש את השמות ותתחילו לעבוד.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תפסיקו לדרום ולרמוס אותנו, תנו לנו את הייצוג שמגיע לנו ונמנה חברים. עכשיו את היכל הכנסת סגרתם. בכל מדינת ישראל אפשר לקיים אירועים וכנסים ורק בכנסת לא, מעניין למה.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> יש ממשלה שנותנת דוגמה אישית.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

תשאל את הבוס שלך איזו דוגמה אישית הוא מראה עם המשפחה שלו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

קרעי, זה לא יקרה בוועדה שלי.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שיפסיק לעשות הטרלות, קודם כול. אחר כך תדבר על הבוס שלי.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> קרעי, אתה צריך להיות הראשון שתומך בזה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אתם בושה וחרפה, לא דוגמה אישית.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שלמה קרעי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

אני? אביר קארה צועק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. זה לא יקרה בוועדה שלי. אתם תלכו להתגושש במסדרון. בוועדה הזאת עובדים, עד היום הוכחנו את זה, ורוב ההצבעות שלה מתקבלות פה אחד, קואליציה ואופוזיציה ביחד, זה הסגנון. מי שרוצה להחריף את הדיונים – תמצאו מקום אחר.

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יש לך כמה אורחים פה בוועדה שאף פעם לא השתתפו בשום דיון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה וחצי. נשאר לך רק עוד חצי.

עוד הערות על הסעיף הזה בלבד? נירה שפק.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לגבי הדואר היחידני חסר לי הבסיס. מה חסר לי בבסיס, שלא פורט גם בדיון הקודם שבו הייתי? כשמחליטים להפריט משהו יש שני דברים: האחד, מה החולשות שבגללן זאת התוצאה, והשני, מה הוא ההישג הנדרש. אני רוצה שנדע לבחון מה קיצור לוחות הזמנים, מה יהיה המשך, כל הדברים האלה. זה לא הוצג, לא משך הזמן, תשתיות אמרו שיבוא בנפרד, מחיר אמרו שיבוא בנפרד, מנגנון בקרה ורגולציה, השפעה על הפריפריה בכלל המרכיבים, דואר נע יידון בנפרד. אבל כל הדברים האלה הם בסיס. לכן אני חושבת שהסעיף הזה יש אתו בעיה בעצם האמירה שזה קיים בלי שהציגו לנו את כל הדברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שאלת את זה ורבים שאלו את זה גם בנוסח אחר, כי דבר משפיע על דבר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא קיבלתי תשובה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

המחיר ודואר נע – יש על זה סעיפים: מי יקבע את המחיר, איך נפקח על המחירים. לכן לא תקבלי על זה תשובה עכשיו.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

שאלה קצרה למנכ"לית, שלום לך.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מיכאל, אני מתעקשת כי אולי לא הבנת אותי. אנחנו מצביעים על סעיף שאומר: הפרטה.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא נכון, זה לא הפרטה. החוק מספיק חשוב כדי שנדון על סעיפיו. אנחנו דנים על חוק אחד וכאן מתייחסים לחוק אחר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו מדברים על הדואר היחידני.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לפתוח אותו לתחרות, לאפשר לשחקנים נוספים להשתתף.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

המכתבים שמגיעים בדואר, היום 92% זה דואר כמותי, 8% זה דואר יחידני, קרי: דואר עד 1,000 פריטים. הדבר הזה הולך ודועך. זה 8% מן הפעילות של המכתבים. בדואר הכמותי, ב-92%, יש תחרות. יכולים להגיד שהיא לא הוגנת בשל סיבות שונות אבל התחום של הדואר הכמותי פתוח. ב-8% זה לא פתוח. זה הסעיף שאנחנו עוסקים בו עכשיו. את צודקת שאנחנו נרצה לוודא את טיב השירות והמחיר, ויש לנו סעיפים שעוסקים בזה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני מזכירה גם שאמרתי את זה בפעם שעברה. בסוף אנחנו דנים פה בחוק הדואר. יש חוק לא פחות חשוב, רפורמה בדיוור הדיגיטלי. מי שישתמש בזה זה בדיוק אותם אנשים שיותר קשה להם, שהם יותר מוחלשים. לכן החובה שלנו לראות שאנחנו לא פוגעים. זה כאילו קשור ולא קשור. לכן התשובות האלה מחויבות לפני שאנחנו מתקדמים בזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, את יכולה להגיד שהתחום הזה ייפתח בתנאים. מה יהיו התנאים? לא נאשר את החוק. אבל אנחנו נקבע את התנאים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה לדעת מה המדדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מדדים – זה שאלה אחרת. מדדי שירות זה משהו אחר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא, זה קשור.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

לא הבנתי את התהליך שאנחנו עושים פה, אני חייב לומר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רם, אני אתן לך להתייחס, אבל קרעי ביקש לפניך.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אם מאפשרים את השירות הזה לעוד חברות זה בהכרח יוריד את המחיר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא בהכרח בכלל.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אנחנו מתמודדים על מחיר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני רואה שהדואר הוא הנושא שהכי מרתק את חברי הכנסת אז אני הולך להיות קצת יותר קשוח. חבר הכנסת קארה, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. זהו, מספיק. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

לירן, השאלה שלי מופנית לגבי מה שקרה ב- - -.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

חבר הכנסת מרגי, לא שומעים אותך.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

קחו חודש ותביאו הפרטה מושלמת, כולל הכול מכול.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לירן בעד הדואר. האופוזיציה בעד, הקואליציה בעד.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

אז לא יהיו כל האי-הבנות האלה וכל האי-סדר, כאשר כל אחד לוקח מפה ושומר על החלקה שלו. תביאו הפרטה כוללנית מושלמת.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>

יש לי גם שם: "לשחרר את הצבי".

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רק שזה לא יהיה "הצבי ישראל על במותיך חלל".

<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>

יש לי שם טוב יותר לממשלה: "לשים את הכסף על קרן הצבי".

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה מה שעשיתם במשך 12 שנים, קרעי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חבר הכנסת קארה, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה.

המנכ"לית, אנא התייחסי לשאלת מדדי השירות, איך הם ישתפרו בהפרטה הזאת ואם זה יכול להיות הצגה כמותית בהמשך.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רגע, רם שפע רוצה להתייחס לאותו דבר, אולי כדאי לשמוע אותו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

קודם נשמע את רם שפע ואז המנכ"לית תתייחס לשאלות שעלו פה על ידי כולם. בבקשה.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

תודה רבה. אני מתנצל שלא הייתי בתחילת הדיון כי ניהלתי דיון אחר. אני מודה שלא הבנתי את התהליך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז אנחנו נסביר אותו עוד פעם.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

עשינו דיון ארוך למדי לפני שבועיים. יישר כוח על כך שנתת ביום ראשון להשלים את הדיון לאותם שישה אנשים שלא הצליחו לעשות זאת קודם. הגענו לפה מעט מאוד חברי כנסת והקשבנו. כמעט שום שאלה שנשאלה בדיון שנערך לפני שבועיים לא נענתה. אנחנו הולכים להפריט פה מערכת גדולה מאוד וחשובה. טוב שכך. חבל על החצי הפרטה. אדוני היושב-ראש, נשאלו פה שאלות. אף אחת מן השאלות האסטרטגיות לא נענתה עדיין ואתה התחלת לעשות הצבעה על סעיפי הצעת החוק. אני לא מכיר תהליך כזה.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מה קשורה הצעת החוק לשאלת ההפרטה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רגע, הוא שאל אותי. עשינו פה חוקים עוד יותר קשים מזה, כמו חוק הייבוא. בחוק הייבוא גורמי הממשלה התווכחו זה עם זה, משרד הבריאות חלק על משרד הכלכלה ומכון התקנים חלק על ההוא, היו המון אי-הסכמות. איך מנהלים דבר כזה? הולכים לאזורי ההסכמה, סעיפים שמוסכמים. אנחנו יודעים מה לא מוסכם – מרכזי שירות לא מוסכם, הדפוס לא מוסכם. לא נביא את זה כלשונו כפי שהוא כאן. ננסה להביא נוסח שאפשר לקבל אותו, שהוא סביר. זה שאתה אומר שלא ניתנו תשובות – בצדק. אנחנו יודעים שמוסכם שהדואר במצב לא טוב; אנחנו יודעים שמתחרים בדואר מרגישים שהם חסומים בתחומים מסוימים; הדואר גם חסום מולם בתחומים אחרים. כל זה ידוע. זה תמונת המצב. עכשיו הולכים דבר-דבר. הוועדה לא תקדם את הסעיף של הדפוס או של מרכזי החלוקה – אני לא יודע אם הוא בכלל מופיע פה אבל הוא עלה כבעיה אז אנחנו נכניס אותו.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

תודה על התשובה. רק בסוף, גם הסעיפים שעכשיו מצביעים עליהם, שאלות כמו מה הרפורמה הזאת הולכת לעשות – אף אחד לא ענה עליהן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אל תגיד את זה, זה לא הוגן, כי ישבו פה במשך ארבע שעות ואמרו.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אתה אמרת בעצמך בדיון האחרון שיהיו מדדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רם, ישבו פה במשך ארבע שעות. אגב, אני תמיד אוהב את הדיונים האלה, אני מת עליהם, כי יש רגע שאני אומר: אתה מהקואליציה, היא מן הקואליציה, הוא מן הקואליציה. זה נראה כאילו הקואליציה לא בעד החוק הזה. יכול להיות שצריך לעצור. אולי גם אני אחליט על זה, יכול להיות שאשמע שכל סיעות הבית נגד החוק הזה ונעצור אותו.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

לא נגד, אבל יש כאן סימני שאלה כבדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רק אקבל תשובות מיושבי-ראש הסיעה, כל אחד שיגיד לי שהסיעה שלו נגד.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אני פה בשני הכובעים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז אתה נגד?

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אני לא נגד אבל בהחלט יש לי הסתייגויות עמוקות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני חייבת להגיד, כי במשך חמישה חודשים אני עובדת על החוק הזה, עוד כשזה היה כרפורמה, אני מנסה ללמוד את המשמעויות. אני לא מצליחה להבין את המהות שלו. זה לא אומר אם אני בעד או נגד. זה אומר שיש כל כך הרבה דברים לא ברורים.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>

זה מאוד פשוט: במהות שלו מותר לעוד חברות למכור, לא מאפשרים רק לחברה אחת למכור.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רגע, אני לא מדברת על המהות. אני רגילה להבין את התוכנית האסטרטגית, להבין את כלל המרכיבים, לדעת מה היעד, לדעת מה הפערים, במי זה פוגע, ואז לעבור סעיף-סעיף. אני ממש מודה לך שאפשרת לנו, מיכאל, קודם כול לנסות לפזר את כל הערפל. שאלנו שאלות ולצערי לא קיבלנו תשובות. זה מאוד חיוני לי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בואו ניתן למנכ"לית לחדד. יש לכם שאלה למנכ"לית? אם יש לך שאלה אז תשאל.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני חושב שיש בלבול בין שתי סוגיות: הפרטה ופתיחת מקטע לתחרות. אלה שני דברים שונים. אני רוצה להציג בפני חברי הוועדה ולחדד. אם המדינה חושבת על הפרטה, אין דין הפרטה של מונופול ממשלתי כדין הפרטה של מונופול פרטי. אם חלילה הממשלה תפריט את הדואר כאשר הגורם הפרטי יחזיק במקטע מונופוליסטי, לעולם לא תוכלו לפתוח שם תחרות. לכן סדר הדברים כפי שמונח בפני הוועדה הוא קודם כול פתיחה לתחרות, שהיא אפשרית כאשר המקטע המונופוליסטי הוא בידיים של חברה ממשלתית ועדיין יש פה סוג של שליטה, ורק אחרי זה בחינה ושקילה של ההפרטה. אם נהפוך את היוצרות וקודם נפריט, לעולם לא נוכל לפתוח את המקטע לתחרות ונישאר עם מונופול פרטי דורסני. בזה אנחנו נפגע בחלשים ונפגע במחירים ונפגע בטובת הציבור. לכן אני מציע להתמקד בהסדר המונח בפנינו, שעניינו אך ורק פתיחת המקטע האחרון, של 8%, לתחרות, ולאחר מכן להשאיר את שאלות ההפרטה לדיון עמוק וחשוב.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אני מכבד מאוד אבל רואה את זה אחרת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גבי, יש לך שאלות למנכ"לית?

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

כן. בהמשך לדברים של חברתי חברת הכנסת שפק ולאחר שאמרת שיש קשר בין שני התהליכים, גם של ההפרטה וגם לא לכל סעיף בהצעת החוק אבל לחלק מסעיפי הצעת החוק, בניגוד למה שאומר חברי, אנחנו במאה אחוז רוצים את טובת הציבור בעניין הדואר. היום התבשרתי שסוגרים סניף דואר בהדר בחיפה, שיש שם הרבה זקנים שיצטרכו ללכת יותר מקילומטר כדי להגיע לסניף הדואר. אז ברור שאנחנו רוצים שיהיה שיפור שירות עבור כולם. אנחנו רוצים גם תחרות הוגנת.

השאלה כאן, מאחר ויש קשר בין הדברים, מדוע אנחנו לא עושים כמקשה אחת את שני התהליכים ביחד? כדי לא לתת יתרון עודף למי שיקבל את האחוזים, למי שיקבל את הסניפים, למי שיקבל את מרכזי החלוקה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

להיפך, הם אומרים שבמידה ותגיע הפרטה גדולה החקיקה הזאת תייצר שדה יותר שוויוני לתחרות.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

יכול להיות שזה אכן יהיה כך ויכול להיות שלא.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

יש לי דז'ה וו לבנקים.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

יש סימני שאלה, יש מי שחושבים כך ויש מי שחושבים אחרת. למה אנחנו לא מחכים ועושים את זה ביחד?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש את ממשלת ישראל, יש קואליציה והיא מניחה הצעת חוק, ואפשר לתקן אותה ולשפר אותה. אם רוצים לבטל את הנחת הצעת החוק הזאת ממשלת ישראל יכולה לבטל אותה ולהגיד לוועדה שהיא מושכת את הצעת החוק לדיון מחדש.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

בואו נראה את שני התהליכים ביחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל עוד הממשלה הביאה את הצעת החוק הזאת לדיון פה, היא תידון פה. האם אנחנו נסיים את הדיון לשביעות רצון רוב חברי הכנסת? נשתדל. לשביעות רצון רוב השותפים? גם נשתדל. שיהיו איזונים, שיהיה טיפול בסוגיות שלא דנו בהן פה והן עולות, כמו למשל למי תהיה סמכות לסגור סניף דואר. בבנקים זה מעוגן בחקיקה, וגם זה עדיין בעייתי, כי המפקח על הבנקים אמור לאשר לבנקים והם צריכים לנמק לו אבל רוב הזמן ניתנים אישורים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב הוא קיבל את הסמכות מן הכנסת לפני כמה שנים. מי שמתנגד, שייקח ממנו בחזרה את הסמכות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יכול להיות שנחליט שבסמכותה של ועדת הכלכלה לסגור סניפים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הם לא רוצים. הם רק רוצים לקחת סמכות, אבל כשרוצים לקחת מהם סמכות הם לא רוצים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם אתה תסגור סניף דואר אנחנו לא נוכל לקבל את השיר של אהוד בנאי: "בין סניף בנק למעיין, השביל הזה מתחיל כאן".

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אולי נשאיר לדואר להחליט מה הם סוגרים ומה הם פותחים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

המנכ"לית, בבקשה. אגב, זה החוק הכי מרגש בכנסת. מעולם לא הייתה כזו עדנה לדואר.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אני שמחה לרגש אתכם. הייתי שמחה יותר להתקדם בתהליך. אבל אני לוקחת אחריות, אם יש אי-הבנה סביב השולחן.

הגעתי לפה לפני שתי ישיבות ופתחתי בהסבר כולל על אתגרי שירות הדואר. אני מבקשת לשים את זה על השולחן בראשית הצירים. אנחנו לא אחראים ולא דואגים לא לדואר ישראל ולא לבעלי ההיתרים. אנחנו אחראים על שירות הדואר לאזרחי ישראל. בסוף אנחנו מסתכלים על אזרחי ישראל ועל השירות שהם מקבלים ועל המחיר שגובים מהם ועל האחריות של מדינת ישראל לשירות אוניברסלי בעידן של שוק יורד. את זה אני שמה על השולחן, מזה נתחיל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תסבירי את המושג "שוק יורד".

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אסביר. הצגנו פה את שלושת האתגרים של שוק הדואר בישראל, מזה פתחתי. הדבר הראשון שאמרתי לכם הוא שהשירות לציבור לא מספיק טוב, שמגיעות אלינו הרבה תלונות לכל רוחב היריעה. היו פה הרבה חברי כנסת שהחרו החזיקו אחרי זה, שיש בעיה של שירות לציבור.

אמרתי לכם בהמשך שמכיוון ששוק המכתבים יורד, הנטל הכלכלי לתת את השירות הזה בכל קצוות הארץ הוא נטל כלכלי כבד. אם פעם היית צריך לחלק 300,000 מכתבים בקצוות מדינת ישראל, היום הרבה פעמים אתה הולך עם מיעוט של מכתבים, כלומר עם אותם משאבים ועם מעט מאוד רווח על ההשקעה שלך. לכן אנחנו רואים את חברת דואר ישראל, שמחויבת היום לשירות אוניברסלי, בקשיים כלכליים נוקבים. אנחנו מסתכלים עליה ורואים אותה ממש בדעיכה.

כשאנחנו שואלים מי ישלם עבור זה – הציבור ישלם עבור זה, חברים. אם דואר ישראל קורס אנחנו נשלם את זה והאזרחים ישלמו את זה. לכן אנחנו מסתכלים גם על איזונים בתחום הזה.

אני אומרת לכם, על חזי אני מכה, יש רגולציה עודפת בשוק הדואר שגם אותה באנו לשחרר. אני יושבת כל היום מול ערימות גבוהות של מסמכים וחותמת על כל תנועה שהדואר עושה. אם הוא רוצה לסגור סניף דואר לשעה, במקום ב-7 אז ב-6 באלעד בערב חג, אני צריכה לאשר לו. מתקשר אליי סגן ראש עיריית אלעד כדי שאני אאשר את זה. אני אומרת לכם שיש רגולציה שהיא על גבול ההזויה.

<< דובר >> סגן שר במשפט ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בלתי אפשרי.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אם דואר ישראל מתנהל בתנאים רגולטוריים כאלה אז בוודאי שהוא יקרוס, כשהוא גם מתנהל בעולם של שוק יורד. אחד הדברים שבאנו לעשות פה הוא לשחרר את הרגולציה העודפת הזאת, שלא קיימת לגבי בעלי ההיתרים.

הדבר השלישי שבאנו לעשות הוא להגביר את היעילות של שוק הדואר ולפתוח את התחרות. אני יושבת פה זה הדיון השלישי. אני אומרת לכם בכנות: כולם מתנגדים לתחרות, כולם. אתם יושבים פה ואומרים לי: הפרטה, ומסבירים לי למה אתם לא - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה לא נכון, אני מצטערת. תנו לנו להגיד את מה שאנחנו אומרים. אל תתני לנו פירוש רש"י.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> נירה, אבל היא אומרת דברי טעם. תשמעו מה היא אומרת. תקראו את הצעת החוק.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אני הקשבתי לה, לעומתך, הרבה מאוד שעות.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל תקרא את הצעת החוק. אתה יושב פה היום בדיון האחרון ואומר: אני לא מבין.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אביר, היית פה בשני הדיונים האחרונים? באת לפה ביום ראשון? אני באתי.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

דיברתי על השחקנים בשוק הדואר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

את אמרת שאנחנו, חברי הכנסת, מתנגדים להפרטה.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

לא אמרתי שאתם חברי הכנסת מתנגדים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עכשיו אני מתחיל להוציא מן החדר. אם אתם לא יודעים לדבר בכבוד אתחיל להוציא.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

פתיחת דואר יחידני לתחרות – כולם יוכלו לחלק דואר יחידני. מה קורה במצב שבו רק מונופול יכול לחלק דואר לעומת מצב שבו גם בעלי היתרים יכולים לחלק דואר? אני חושבת על זה בראש גם לפני הפרטה וגם אחרי הפרטה. מה אנחנו רוצים, שרק מונופול מופרט יחלק דואר או שכולם יוכלו לחלק דואר? אני שואלת אותנו. אחד לא רוצה שאנחנו נוריד מחירים מפוקחים מן הדואר, כי מחירים מפוקחים בדואר זה נוח. הדואר לא יכול לגשת למכרזים כאשר במכרז כתוב מחיר מתחת למחיר הדואר. נכון? אז הוצאנו מתחרה מן השוק. מי ישלם את העודף הצרכני הזה כאשר אין תחרות? הציבור ישלם אותו. לכן כאן באנו לפתוח לתחרות את הדואר היחידני. להסיר באזורים מסוימים, כשזה לא נופל על הצרכן, את הפיקוח על המחירים שלא מאפשרים לדואר ישראל להתמודד. בכל הדברים האלה, כשכל הצדדים מתנגדים אני תמיד יותר רגועה.

אמרנו שגם הדואר יוכל להגיש הצעה גם לדפוס וגם לחלוקה, לכל המקטע. אז מה יקרה? יהיה פתאום עוד שחקן. לא יהיה רק "מסר" ובתי הדפוס שיכולים להציע, גם הדואר יציע את השירות הזה. מה קורה כשיש עוד שחקן? כפי שקורה בשוק הטלקום.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

כן, מה יקרה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רם, לא להפריע. אני אתחיל להוציא אנשים. אני אוציא אותך. תבקש רשות דיבור.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זו קריאת ביניים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא, זה לא יהיה כך.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

תפקידה להסביר את המשמעות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה לא יהיה כך. מי שרוצה לדבר ירים את היד ואני אתן לו לדבר.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אסביר כל מה שיבקשו ממני, את זה אני מבטיחה. אני לא יודעת אם ההסבר יהיה טוב או לא.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

תסבירי מה יקרה.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

כשאני מסתכלת בראייה כוללת לבקשת חברי הכנסת, המגמה של החוק הזה היא להגביר את התחרות בשוק הדואר, שאנחנו חושבים שזה ערך ודבר נכון לעשותו גם בראי ההפרטה.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו. אני שומעת כל הזמן סביב השולחן בלבול בין המונח הפרטה לבין המונח פתיחת מקטעים לתחרות. הפרטה זה דבר אחר, זה אומר שיש לנו היום חברה ממשלתית, שייתכן שהיא או תונפק בבורסה או תימכר למשקיע פרטי או כל שילוב כזה או אחר ביניהם.

בואו נגיד שבעוד שבועות אלו או אחרים תתקבל החלטה של הממשלה בנושא ההפרטה. אמר פה חבר הכנסת מרגי, וגם אני אמרתי לכם, שהטיפול צריך להיות כולל. אנחנו לא יכולים לטפל רק בזה ולא לטפל בדברים הגדולים. אבל קודם כול הסדרת שוק הדואר היא נכונה גם בעולם הפרטה וגם לא בעולם הפרטה. אני מקבלת את ההערה, שהחוק הזה צריך לשמר את הגמישות של הממשלה גם בעולם של הפרטה, אלא שאני חושבת שהוא עושה את זה. אם מישהו יעיר לי שיש פה סעיף שבולם את שיקול הדעת או את מרחב הפעולה של הממשלה בהינתן הפרטה, אנחנו נתקן. אנחנו חושבים שהוא משמר את שיקול הדעת של הממשלה והוא מאפשר לנו לעשות צעדים שצריך יהיה לעשותם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש פה תוספת סמכויות לממשלה בחלק מן המקרים.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אגב, עולם הפרטה בדואר יחידני הוא דוגמה. אנחנו רוצים שתהיה תחרות ביום שאחרי ההפרטה.

הדבר השני הוא העיצומים הכספיים. הגדלנו פה את העיצומים הכספיים בצורה מאוד מאוד מסיבית. אם תהיה אי פעם הפרטה, אני לא יודעת מתי היא תהיה, וגם על זה אגיד לכם הערה, אבל אם תהיה אי פעם הפרטה אנחנו רוצים שלממשלה יהיו סמכויות מוגברות לטפל בגוף מופרט כזה.

גם כשאתם קוראים את סעיפי הצעת החוק, בראייתנו לפחות – ונהיה מוכנים לתקן כל מקום שתחשבו שלא השארנו את מרחב שיקול הדעת – הוא מתיר לממשלה לטפל במצב שבו הדואר נמצא בידי משקיע פרטי.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

ומרחיק את הפיקוח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מי שרוצה, ירים את היד ויחכה בסבלנות.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

והערה אחרונה לדבר הזה: נטפל בזה ביחד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

המנכ"לית, תודה על ההבהרה לעת הזאת.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

יש לי משפט אחרון. הפרטה היא לא עניין של דקותיים או של שבוע או של שבועיים וגם לא של שנה. אמרתי לכם בתחילת הדיון, ובצער אני אומרת את זה, אני הממשלה לצורך העניין. ב-2014 בפעם האחרונה התקבלה החלטה על הפרטה, ואנחנו יושבים פה עכשיו. האם זה סיבה לא להסדיר את שוק הדואר? יכול להיות שהיא תתקבל, וגם כאשר תתקבל נהיה בתהליך ארוך מאוד, מורכב מאוד, שאני יכולה להגיד בזהירות שהוא לוקח בעבודה מאוד מאוד טובה תקופת זמן ארוכה מאוד. לכן אין להסתכל על זה כאילו אנחנו מחר בבוקר בהפרטה, אלא אנחנו נצטרך להסתכל על שוק הדואר בעוד שנה, שנתיים, שלוש, אם נהיה בהפרטה כזאת, ולהבטיח שהחוק הזה מאפשר לנו לנוע במרחב שבו הוא בידי מונופול מופרט, ואם נצטרך לחזור לפה אז גם נחזור לפה. האם זה סיבה לא לשפר את שוק הדואר?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. תיכף אאפשר עוד התייחסויות. נמצאים אתנו בזום אנשים שרוצים להתייחס לסעיף הזה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להתייחס.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רגע, נירה, שמעתי שאת רוצה ורשמתי בפניי. אנשים בזום – לפי חוק הציבור יכול להתייחס לכל סעיף, ולא נתנו להם. תנו לי לתת לציבור להתייחס. יש מישהו בזום שביקש להתייחס לסעיף 3? אין. נירה שפק, בבקשה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

קודם כול אני רוצה להציג למנכ"לית בקשה: אל תתרגמי אותנו. אל תגידי: יושבים כאן, מדברים ואז אני מבינה שאתם לא רוצים הפרטה. אל תתרגמי אותי. תעני לשאלות שלי. זו בקשה אישית.

דבר שני, אני רוצה להעיר לנושא ההפרטה. זה לא כן הפרטה או לא הפרטה. אני ממליצה ללמוד את סוגי ההפרטה, דרכי ההפרטה ושיטות הפרטה. יש כל מיני שיטות הפרטה. אחת השיטות היא מה שקורה כאן עכשיו. יש הבדל בין החכרה, מכירה, פיתוח והפעלת תשתיות לבין לתת מקטע מסוים או שירות מסוים. יש לך כאן תפקיד מקצועי ליצור את השפה המשותפת. בשפה המשותפת זה נקרא סוג מסוים של הפרטה. לכן בואו נדבר בשפה אחת. להגיד שזה לא הפרטה – זה כן הפרטה, אני מבקשת להבהיר. קודם כול הבהרתי את זה כדי שניצור את השפה המשותפת.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, אני לא יודעת, ובגלל זה אני מתעקשת כל הזמן, להיכנס לרמת הסעיפים אם אין לי את ראשית הצירים. כאשר אני מבינה את התהליך, את ראשית הצירים ויש לי בו את הווקטור אני יכולה לדבר על הסעיפים, על כל נקודה, לראות אם היא סוטה ממה שהתכוונו או לא. ישבתי כאן שעות והקשבתי אך מכיוון שלא קיבלנו תשובות אז אין לי את ראשית הצירים ואין לי את הווקטור. בסוף מה שמעניין אותנו פה, הייתי רוצה שתגידי: אנחנו באים לעשות שירות לציבור. בשיעורי הבית שעשיתי הגעתי ל-12 סעיפים שהם שירות לציבור. אני רוצה לדעת, אבל מכיוון שאין לי את זה אני לא יכולה להתייחס נקודה-נקודה. כשאת מדברת על סוג מסוים של דיוור שאנחנו מעבירים, על הטבלה שלי אני רוצה לדעת מה זה עושה, מה המינוס ומה הפלוס, כמו בטבלת קבלת החלטות. אני יושבת כאן בשם הנציגים האלה ואני מרימה את היד שלי לא כי אני נירה שפק אלא כי יש לי אחריות לא פחותה ממך ושתינו ביחד צריכות להיות בזה. אני ממש מתעקשת כי מקשים עליי לקבל החלטות, מקשים עליי. לכן אני מבקשת ממך, כבוד היושב-ראש, בואו נעשה דיון על המהות, על ראשית הצירים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא נעשה דיון כזה, סליחה נירה. הדיון הכללי הזה נגמר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא קיבלנו תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

התשובות שקיבלת לא מספקות?

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

מה עם המסקנות של דוח רוזן? הן לא מוטמעות בהצעת החוק. מה ההבדל בין דוח רוזן להצעת החוק? למה לא דיברתם על זה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

רם, אל תפריע לי. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אתה יכול לקרוא אותי לסדר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אתה יכול גם להוציא אותי. מבחינתי זו הפעם הראשונה בשלוש שנים שהוציאו אותי מן הוועדה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צא החוצה. אתה קוטע אותי באמצע התשובה.

<< דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >>

אני מניח שאתה מבין את החוק הזה. אתם צריכים להיות מבואסים עכשיו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צא החוצה בבקשה.

נירה, את שאלת שאלות וקיבלת תשובה חלקית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא קיבלתי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא קיבלת? זכותך להגיד שכל מה שאמרו לך לא שכנע אותך, וזכותך גם להצביע נגד הצעת החוק הזאת, וזכותך לפעול נגדה. אבל התהליך היה ברור – קודם היה דיון כללי. אם היית באה לדיון הכללי ואומרת שלא נגמר הדיון הכללי ואת רוצה עוד דיונים כלליים היינו עושים עוד עשר שעות של דיון כללי. לא היה אדם שביקש להתדיין על הצעת החוק הזאת בדיון כללי ולא דיבר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הייתי פה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז יכולת לשאול עוד ועוד ועוד.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

שאלתי. לא קיבלתי תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ברגע שנגמר דיון כללי והולכים לדיון מפורט בסעיפים, ממשיכים לדון. סעיפים שהם קשים והם במחלוקת לא נצביע עליהם במהירות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מיכאל, יש פרוטוקול לדיון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

סעיפים שהם פשוטים יחסית נצביע עליהם. בסעיפים הקשים שיש לגביהם מחלוקת ננסה למצוא פתרונות. תודה רבה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני מבקשת שיעברו על הפרוטוקול ויענו תשובות על השאלות ששאלנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זהו. שמענו אותך ונתנו לך את הזכות.

מנכ"ל הדואר, בבקשה.

<< אורח >> דני גולדשטיין: << אורח >>

אני רוצה להגיד דבר מה לגבי נושא השירות. הסעיף הזה הוא בסדר גמור. חשוב לפתוח את השוק היחידני לתחרות. רק דבר אחד צריך, וזה מופיע בהמשך: לוודא שלכולם יש רמת שירות זהה, אותו דבר, ולהגדיר מה היא רמת השירות ולפי זה כולנו נעבוד. זו נקודה שמשלימה ונותנת גם את הביטחון שרמת השירות לאזרח בסוף תהיה טובה.

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

רוצים לבטל את הסעיף הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא להפריע, גבי. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. לא יהיו יותר הפרעות. אי אפשר יהיה לחוקק חוקים כאשר כל אחד אומר מה שבא לו מתי שבא לו.

עוד הערות על הסעיף הזה?

<< דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >>

לגבי הסעיף הזה, הוא הסעיף שקובע: "בלי לגרוע מסמכות השר לפי סעיף 1(ב) ו-1(ג), יפעל השר לפתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות". זה בסדר. חשבתי שכבר התקדמנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה. מי בעד הסעיף הזה?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 3 אושר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בעד פה אחד.

נמשיך לקרוא את הסעיף הבא, בבקשה.

<< אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>

"תיקון סעיף 1ו

בסעיף 1ו לחוק העיקרי, אחרי "לדרוש" יבוא "בכתב" ובמקום "למלא אחר הדרישה" יבוא "למלא אחר הדרישה, בכתב"."

מדובר פה בתיקון לסעיף 1ו לחוק, שמדבר על חובה של בעל רישיון למסור מידע. המטרה פה היא להבהיר שגם הבקשה וגם המענה צריכים להיות בכתב.

<< דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >>

יש לי שאלה: "בכתב" הכוונה גם בדואר אלקטרוני? אני בעד להתקדם במדינת ישראל, שכל הקורספונדנציה בין המדינה לבעלי רישיונות תהיה בדואר אלקטרוני. זה לא אוכלוסיות מוחלשות. אני מבקש להכנ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]