פרוטוקול מספר 324, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 04/02/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 324

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (04 בפברואר 2025), שעה 12:00

סדר היום:

<< נושא >> איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא - במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית ביוזמת חה"כ מטי הרכבי צרפתי << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יעקב אשר – היו"ר

מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

אלעד עמיחי

–

סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

חגית נובו

–

מנהלת אגף חוקי אחריות יצרן, המשרד להגנת הסביבה אבי זלצמן

–

רכז פנים וסביבה, אגף החשב הכללי משרד האוצר

תומר וידמן

–

רפרנט מים והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר ישראל גאלי

–

רמ"ד הגנת הסביבה, המשרד לביטחון לאומי

מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

הילה אקרמן

–

ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי פרופ' יעקב גארב

–

המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון

אנדרי סוסליקוב

–

ראש תחום סביבה, התאחדות התעשיינים

אביב חצבני

–

איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

אראל מורים

–

מנהל תחום פסולת, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה גיל ליבנה

–

מנכ"ל איגוד ערים דן לביוב ולאיכות סביבה

נמרוד הגלילי

–

סמנכ"ל, אגף איגודים עסקיים, איגוד לשכות המסחר יעל כהן-שאואט

–

מ"מ יועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות

גבריאלה ארד

–

מנהלת המרכז ללימודי סביבה, המועצה לישראל יפה

עינב בן נאים

–

מנכ"לית תמ"י, תאגיד מחזור לישראל בע"מ

גבריאל רונינגר

–

סמנכ"ל, תמ"י, תאגיד מחזור לישראל בע"מ

אריק קורן

–

סמנכ"ל תאגיד מקור ירוק

ברק ורקר

–

מנכ"ל עמותת 'ירוק עכשיו'

עקיבא סילברס

–

מנכ"ל משותף אי אם אס, זיקוק מתכות עדינות

מור גלבוע

–

מנכ"ל עמותת צלול

לימור גורליק

–

מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטיק ופסולת, עמותת צלול דן הלמן

–

סמנכ"ל פיתוח עסקי, מא"י, תאגיד למחזור אלקטרוניקה יוסף אקרמן

–

סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

מירב עבאדי

–

ראש תחום רגולציה, אדם טבע ודין

נגה רובינשטיין

–

שדלן/ית (משרד KRB), מייצגת את פז דלק דור אלון רונן אהל

–

משפחות החטופים

עמית לאופר

–

משפחות החטופים

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא - במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית ביוזמת חה"כ מטי הרכבי צרפתי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום איסוף בקבוקי משקה ופסולת אלקטרונית לאור הפרות בתחום פעילות המחזור על אף החקיקה בנושא, במסגרת יום לנזקי עבריינות סביבתית שיוזמת היום, זו את?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יוזמת היום.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם יוזמת היום וגם יוזמת הדיון כאן, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אחת מחברי הוועדה הפעילים והחרוצים שלנו כאן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכבוד הוא לי, אדוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אז אני מתכבד לתת לך. אני כבר אומר מראש, אני אצטרך לפרוש באיזה שהוא שלב מהדיון ומטי, את תנהלי את הדיון בהיעדרי. בבקשה, חברת הכנסת מטי הרכבי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אז באמת אושר לי יום מיוחד בנושא של נזקי עבריינות סביבתית. לצד האתגרים הרבים שמדינת ישראל נמצאת בהם, מלחמה, חטופים, עקורים, יוקר מחיה, אני באמת מאמינה שהסוגיות הסביבתיות הן סוגיות שחייבות לעלות לסדר עדיפות גבוה ברמה הלאומית. מחיר זיהום האוויר והזיהום בכלל ומפגעי הסביבה הוא מחיר אדיר לבריאות האזרחים, למשק הישראלי, באמת נזקים כלכליים גדולים.

ביום חמישי האחרון התפרסם דוח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דוח שמלמד על כך שמדי שנה, וזה בהערכת חסר, 5,500 אנשים מתים בישראל כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. 5,500 אנשים בשנה זה אזרח בכל שעה וחצי בממוצע. במהלך הדיון שלנו היום ימות בן אדם כתוצאה מזיהום אוויר, עד כדי כך זה דרמטי וחמור. בוועדת כלכלה, שאותה מנהלת חברת הכנסת טל מירון, היא אמרה שאתמול הם דנו על העלייה בתאונות הדרכים, שזה מגיע ל-500 איש, זאת אומרת פה מדובר על מספרים באמת מטורפים.

לצד זה הסוגיה של העבריינות הסביבתית לוקה בחסר והטיפול בה הוא לא טיפול מספיק עמוק. יש כ-5,000 אתרים פיראטיים של פסולת. מדי שנה נזרקים לשטחים הפתוחים 1.3 מיליון טון פסולת, מתוכם, יש מי שמעריך ב-300,000 טון ויש מי שמעריך ב-400,000 טון, שנשרפים ומשחררים מזהמים וזה לא כולל את השריפות שמגיעות מיהודה ושומרון שלא מנוטרות ולא מבוקרות ולא מפוקחות.

אני חושבת שדווקא בוועדה הזאת שאמונה על הגנת הסביבה, אדוני היושב ראש מכיר את החשיבות של משבר הפסולת לכל שרשרת הטיפול בפסולת. זו פצצה מתקתקת ולצערי לוקה באוזלת יד ממשלתית רבת שנים. וכשאני אומרת ממשלתית, זה לא רק המשרד להגנת הסביבה, זה הרבה מאוד משרדים שאמורים להיות שותפים, גם המשרד לביטחון פנים על הפרוטקשן סביב שריפות פיראטיות ועבריינות, גם משרד החינוך וגם משרד הבריאות, באמת הרבה מאוד.

אני מבחינתי רואה בוועדה הזאת פלטפורמה פרלמנטרית להציף את הסוגיה ואולי לגרום לממשלה להעלות את זה לסדר עדיפות גבוה. לא 'יהיה בסדר', אם השיטה היום היא שיהיה בסדר, עכשיו אני באה מדיון על תחנות ניטור, שיש אולי מספיק, אבל לא במקומות הנכונים, אז לא יהיה בסדר. חייבים להגיב, חייבים אסטרטגיה, חייבים תורת אכיפה שכבר 20 שנה מבקר המדינה מלין על כך שאין תורת אכיפה במדינת ישראל. יש את חוק פסולת הבניין, אדוני, שהוא תקוע כבר הרבה מאוד זמן וההשלכות, תרתי משמע, בשטחים הפתוחים הן איומות ונוראות. דיברתי על שריפות הפסולת, שריפות של פסולת אלקטרונית, כל סוגיית המחזור של הפסולת האלקטרונית שבסוף מוצאת את דרכה להטמנה או לזריקה בשטחים פתוחים.

ביולי 2023 הממ"מ פרסם דוח, גם אותו אדוני מכיר, בנושא חוק הפיקדון והוא הציף את הפערים ואת הקשיים ביישום החוק, גם הבקבוקים הקטנים וגם הבקבוקים הגדולים שדה פקטו החוק הזה לא מיושם ביעילות. אפשר אולי לעמוד ביעדים, אבל בסוף אני האזרח לא מסוגלת להחזיר בקבוקי פיקדון והם נערמים אצלי בחצר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

העמידה ביעדים זה פיקציה. הם מביאים מבקבוקים מאיפה שהוא.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, הם יודעים להגיע ליעדים, זה תחנות המעבר, או אם דרך בקבוקים מוסדיים, גני אירועים, אבל לא האזרח שבאמת רוצה למחזר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מוסדיים גם אין לי בעיה, לפעמים יש גם מי שהוא פחות מוסדי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, לפעמים זה זולג לא משטחי ישראל. מהדוח ההוא של הממ"מ, והיה כבר דיון, חלפה שנה וחצי, הייתי שמחה בדיון הזה לשמוע מה התקדם גם כמעקב. נושא הפסולת הוא רחב ומורכב, רובו חונה בוועדה הזאת, וזה תפקידנו ולכן לי היה מאוד מאוד חשוב לקיים את הדיון הזה כאן, אחד מני רבים.

אני מבקשת להודות לך, אדוני, על קיום הדיון, להודות ללאה מנהלת הוועדה ולכל הצוות, כמובן להודות לצוות האישי שלי, לשירי, בר ואוריאן שעמלו רבות על היום הזה.

ואני אולי אסכם בזה שאנחנו יושבים פה, מכובדיי כולם, לא רק עבורנו, אלא עבור ילדינו ועבור נכדינו ועבור נינינו, זו בעיה אקוטית שחייבים לטפל בה בכל הכוח. אז תודה רבה לך, אדוני.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה לך, מטי, על הצגת הדברים. לפני שאנחנו נבקש מהמשרד להגנת הסביבה להציג את המצגת שהם רצו להציג וגם לתת תשובות לשאלות הפרטניות שעלו כאן, לאחר מכן יתקיים דיון, אבל נמצאים איתנו ממטה החטופים. נמצא פה רונן אהל, בבקשה.

<< אורח >> רונן אהל: << אורח >>

אני רונן אהל, אני אח של אלון אהל, שחטוף כבר 487 ימים בעזה. אני לא מעדיף לקרוא לו חטוף, אני מעדיף לקרוא לו שב ושישוב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בעזרת ה'.

<< אורח >> רונן אהל: << אורח >>

לאלון יש הרבה כינויים בזמן האחרון. אלון שנחטף מהנובה, אלון שנחטף מהמיגונית ברעים, אלון שנחטף עם הירש, אליה ואור, אולי אלון הפסנתרן, מי שמכיר, הפסנתר הצהוב בכיכר, וכל הדברים האלה בשביל להוציא אותו מהמספר הזה שהוא קיבל ושיבינו שמדובר באנשים שם, באנשים חיים, באנשים עם עתיד, באנשים שצריכים לחיות פה ולגדול פה ולגדל משפחה פה.

מי שנשאר עכשיו זה הצעירים, אלה שבתקווה יהיו פה עוד הרבה שנים במדינה ובתקווה שלא יצטרכו לעבור מה שקורה עכשיו, ואולי גם כן, כי אי אפשר להבטיח את הביטחון הזה, יכול להיות שיקרו דברים ומי שיעבור את הדברים האלה בעתיד יהיה אנחנו הצעירים. אני נמצא פה עם חברים של אלון, חברים שתרמו את תרומתם לחברה ולמדינה ואנחנו אלה שנגדל פה, אלה שנעבור את מה שיקרה פה ואנחנו אלה כרגע שמופקרים מאחור, שנשארים שם.

אנחנו צריכים לדעת לעתיד שלנו שאפשר לסמוך על מדינת ישראל ועל הממשלה שהם יעשו הכול כדי להציל אותנו, כדי לשמור עלינו, על האזרחים. אלון נחטף מהנובה כאזרח ועכשיו זו ההוכחה שלכם לעשות את זה, הממשלה וחברי הכנסת. עכשיו זה הזמן לשקף את הערכים של מדינת ישראל ואת מה שאנחנו מאמינים בהם ואנחנו נתמודד ומתמודדים עם קורבנות ועם דברים שנצטרך לעבור בהרבה קושי, וזה קורה לנו לא פעם ראשונה, אבל אנחנו נתמודד עם זה. אנחנו רואים בכל התקופה הזו איזה עם חזק, איזה מדינה חזקה, ואנחנו נוכל להתמודד עם הכול, השאלה אם נוכל להתמודד עם הפקרת החטופים, הפקרת האזרחים של מדינת ישראל בעזה.

נמצאת לידי עמית, חברה טובה של אלון שהייתה איתו בנובה.

<< אורח >> עמית לאופר: << אורח >>

לפני שאני אתחיל לדבר אני כן אבקש אם תוכלו בבקשה לכבד אותי ולהסתכל לי בעיניים ולעזוב את הטלפונים, סתם בשביל שניצור רשת של כבוד ביני לביניכם.

אני אציג את עצמי. קוראים לי עמית לאופר ואני בת 24 ואני הייתי עם אלון ב-7 באוקטובר בנובה יחד עם עוד חברים ומה-7 באוקטובר נעצרו לי החיים, ולא רק כי הייתי שם, אלא כי אני עדיין מחכה לאלון שאנחנו פה, גם כל מי שעומד מאחוריי, קוראים לו אהליטו, אנחנו עדיין מחכים לו כדי לסגור את המעגל שלנו ושל כולם.

אני יודעת שבמעמד הזה שאתם יושבים כאן ומסתכלים עליי כבר ראיתם הרבה משפחות ושמעתם הרבה סיפורים וכל פעם שבא מישהו, אז לפעמים מתחברים ולפעמים פחות, לפעמים צועקים עליכם, לפעמים כועסים עליכם. אני לא באתי לכעוס ולא באתי לצעוק, כי אני לא חושבת שזה הזמן. אני חושבת שהזמן שלנו עכשיו הוא זמן חשוב ויקר מפז כי אנחנו תוך כדי העסקאות ובכל כמה ימים נשמות טובות חוזרות אלינו מהשבי, מהגיהינום, ואנחנו המשפחה והחברים מסתכלים על זה ואומרים תודה, תודה שזה קורה, תודה שזה מגיע.

תודה שאם יש מישהו פה שעשה משהו בשביל המאבק הזה, אז תודה, ואם יש מישהו שלא, אז יש לכם עוד הזדמנות, כי העסקה קורית ויש שלב שני שהרבה אנשים באים ושואלים, מה, אלון ברשימה? כאילו שזו רשימת מכולת. זו לא רשימת מכולת, זו רשימה של אנשים שנמצאים בחיים. אלון נחטף חי והוא חי שם. אנשים מבוגרים ממנו שרדו, נשים, ילדים שרדו את זה. אז אלון עושה הכול בשביל לשרוד את זה, השאלה מה אנחנו עושים כאן.

ואני כאן כדי לבקש מכם שאת העיניים שלי תזכרו, את העיניים שלי ושל רונן ושל כל החברים שעומדים מאחוריי, כי זה עיניים שאני לא באה לצעוק עליכם, אני לא באה להגיד לכם אתם אשמים, אני באה להגיד לכם תזכרו אותנו כשאתם מנהלים פה דיון בוועדה, וזה לא משנה איזה ועדה, כי יש משהו שקורה כאן במדינה שאי אפשר להמשיך הלאה, כי אם חיים שלי נעצרו גם החיים שלכם צריכים להיעצר.

אני במקרה הייתי שם, אבל זה יכול היה להיות כל אחד מכם וזה יכול היה להיות הילדים שלכם או החברים הכי טובים שלכם שאתם יודעים מה זה חבר טוב, שהוא מבחירה, בחרתי בו להיות בן אדם שיעבור איתי את החיים. אז אני מבקשת מכם כאן שלא תיתנו לדבר הזה להמשיך. שהעסקה, השלב השני שקורה, ומדברים והגברים לא נכנסו, הם נכנסו, הם ברשימה, אלון הבא בתור, וכל אחד פה, כמו שאני מבקשת מחברים שלי ומהמשפחה שלי ומכולם אני מבקשת מכם, יש לכם כוח, בחרנו בכם לשבת כאן אז תעשו את זה, תגשימו לנו את החלום ותיתנו לנו להמשיך הלאה, כי מגיע לנו כמו שמגיע לכם. תודה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

תודה רבה. תודה לכם.

המשרד להגנת הסביבה, מי מציג?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

דקה לנשום.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם פונים אל נבחרי הציבור, שאנחנו במיעוט כאן, אני מתנצלת.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, זה בסדר גמור, הם עושים את שלהם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם עושים את שלהם, אבל חבל שאין כאן יותר ח"כים.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

גם אם הם היו כועסים זה גם מותר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק היו צריכים להיות פה יותר ח"כים.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

צוהריים טובים. אני אפתח בכמה מילים וחגית תציג את המצגת. חברת הכנסת הרכבי תיארה פה שורה של אתגרים בתחום הסביבתי בכלל ובתחום הפסולת בפרט.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אפריע לך כי אתגר אחד הוא ממש לפתחנו, הוא כבר בתוך הוועדה, הנושא הזה של פסולת בנייה. אני רק אזכיר, ברשותכם, הייתה הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלקין, שבינתיים כבר התמנה לשר, ואנחנו קיימנו שניים-שלושה דיונים וקודם כל הפכנו את ההצעה למשהו שאני קורא לו רפורמה בכל הנושא הזה של פסולת הבנייה עם שיטה יותר נכונה ודי מהפכנית אפילו, אני חושב שהיא גם תהיה טובה ומצוינת.

רצינו לקדם את זה בחודשים האחרונים, למרות שמדי פעם נפלו לנו דברים אחרים וגם היו סדרי עדיפויות כאלה ואחרים, אם זה חוק רישוי ירוק ואחר כך חוק האקלים וחוקים אחרים, והיה גם עוד דבר שניסינו לעשות משהו משותף שאולי בתוך הנושא הזה של פסולת הבנייה נוכל להכניס משהו עם הרשויות המקומיות, לא הצלחנו להגיע להסכמות. ניסינו את זה לתקופה, אנחנו לא נרד מהרעיון הזה, אבל אני החלטתי בימים האחרונים, לפני הדיון כאן, ואמרתי את זה גם לשרה אתמול בפגישה שהייתה לנו, בהתחשב בלוח הזמנים, גם בחוק ההסדרים וכו', אני כן אחדש את הדיון ואנסה לקדם אותו כמה שיותר מהר. לגבי אותו חלק שרצינו להוסיף עם ההסכמות עם רשויות וכו' יכול להיות שאנחנו נעשה את זה בטאקט אחר כדי לא לעצור, אבל את זה אני אומר מראש, זה אצלנו, זה לפתחנו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהאומדנים הם יותר ממיליון טון בשנה של פסולת בניין שנזרקת בשטחים הפתוחים. זה אקוטי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

הנושא של פסולת בניין הוא קריטי ואקוטי, ואני אומר עוד פעם, הגיעה הצעת חוק ממשלתית שאני לא הסכמתי להעביר אותה בצורה הזאת, היא הייתה גורמת גם נזק לאנשים ישרים. היא באה להילחם באנשים הלא ישרים והייתה גורמת נזק לאנשים בתחום שהם כן ישרים, היא גם לא הייתה נכונה.

את יודעת, אנחנו אוהבים פה אצלנו לצלול לתהליך עצמו, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, עוד בימי המנכ"ל הקודם הקודם וביחד עם השרה ובהסכמה ביחד עם האוצר שינינו, יש נוסח שעליו אנחנו נחדש את הדיונים. גם בגלל הרבה דברים שהיו לנו בסדרי העדיפויות וגם בגלל שניסיתי עדיין מאחורי הקלעים להגיע להסכמות בין השלטון המקומי לאוצר לבינינו לבין המשרד להגנת הסביבה כדי להרחיב את זה קצת יותר, לפעמים האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, אני שם כרגע את הטוב ביותר ביותר בצד ואנחנו כן נתחיל לקדם את זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק להוסיף, בישראל יש חקיקה סביבתית טובה, חוק אוויר נקי, המזהם משלם, התפקיד שלנו הוא לראות שהדברים מיושמים, כי יש חוקים, וגם זה משהו שהוא לפתחנו, אבל - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בפסולת הבנייה לא היה - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בפסולת לא, אני מרחיבה, אני משווה ומעלה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

זו הייתה הערה שלי. חזרנו אליך.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני אמשיך ממה שסיימת, יש חקיקה סביבתית בישראל בתחומים מסוימים, תחום הפסולת הוא תחום שלא מאוסדר בצורה מסודרת. יש בו חוקים סביבתיים, תיכף נדבר על כמה מהם, שהם חוקים משמעותיים, אבל עדיין נדרש תהליך שבונה את כל תהליך פינוי הפסולת באופן מערכתי ומסודר.

אכיפה תמיד צריך ונצטרך כדי לוודא שהחוקים נאכפים ושלא נעשים פשעים סביבתיים, אבל הדבר הנכון, אדוני היושב ראש, זה באמת לאסדר מהבסיס, והבשורה של חוק פסולת בניין היא בשורה שתחסוך הרבה מאוד גם משאבים וגם מאמצי אכיפה ובוודאי תביא את ישראל למצב אחר מבחינת ניקיון.

הדיון היום הוא בנושא עבריינות סביבתית, העתקנו מהכותרת, אבל אנחנו נדבר לא רק על עבריינות סביבתית, אלא על הפעילות הסביבתית, אם בחוק הפיקדון וחוק פסולת אלקטרונית בפרט ועם ההישגים שהם הביאו וגם עם האתגרים שיש וחלקם אתגרים תפעוליים. יושבים פה אנשים מהענפים השונים שמצפים גם לשינויים ולתיקונים, אבל אני חושב, שוב, אדוני היושב ראש, אמרת עומדים ביעדים בזכות או בגלל, סליחה שאני אומר, אבל אני לא מקבל, עומדים ביעדים כי יש עבודה גדולה, גם בחוק הפיקדון וגם בחוק פסולת אלקטרונית, גם עסקים פרטיים וגם אנשי המשרד ואנשים אחרים, נעשתה עבודה גדולה והתקדמות אדירה בתחום הזה.

יש גורמים עברייניים שבמקום שבו יש כסף הם נכנסים ומכניסים את הרגל בבעיטה בדלת, כמו שדיברנו לא מזמן על נושא השריפות ונושאים אחרים, לא צריך לכלול את הכול כנושא של עבריינות. יש פה פעילות סביבתית שהביאה להישגים מצוינים ויש עוד הרבה מה לעשות.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

אני אגדיר את זה יותר טוב. יש פעילות ויש דברים ואם הם לא נעשים עד הסוף זה פתח לעבריינות ועבריינות כשפותחים לה פתח היא מגיעה בדרך כלל.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

נכון. אדוני, כמו שהנחית וכמו שביקשת בדיונים הקודמים שדנו בדוח של הממ"מ ובהנחיית השרה להגנת הסביבה שישבה באותו דיון, אנחנו כבר בשלבים מתקדמים של תזכיר לתיקון חוק הפיקדון שבדיוק יסגור את הקצוות האלה ויביא את החוק לנקודה אחרת. הוא יעשה את החיים יותר טובים לחברת הכנסת הרכבי בלהחזיר בקבוקים, הוא יעשה את החיים יותר נוחים לעסקים מסוימים שכיום מתקשים ויהפוך את החוק לטוב יותר לכולנו ואנחנו בוועדה נביא את זה לחוק הטוב ביותר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

מי שיסתכל בפרוטוקולים של הכנסת באותה ישיבה בוועדת כלכלה לפני שלוש-ארבע שנים כשהחליטו לעבור לזה, אני התרעתי שם בצורה מאוד מאוד חזקה, אמרתי: אתם סוגרים דבר אחד ופותחים משהו שהוא לא בשל, הוא לא מוכן ובסוף הוא לא יהיה, וזה מה שקרה. זה היה עוד בתקופה של השרה הקודמת קודמת.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

העיקר שאנחנו עוד פה.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

חגית נובו, מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת, אמונה בין היתר על יישום חוק הפיקדון וחוק פסולת אלקטרונית. אני מודה מאוד על ההזדמנות לקיים את הדיון הזה, וניסינו באמת להתייחס לכל שאלות הוועדה, אם משהו חסר אז אנחנו נתייחס אליו בסוף הדיון.

(מצגת). קצת נתונים כלליים. אנחנו נתחיל עם חוק הפיקדון, נתונים כלליים על החוק כדי שנוכל לדבר על היישום שלו. מכר בשנת 2023, 2.4 מיליארד מכלי משקה. יש לנו כ-270 יצרנים ויבואנים שמדווחים למשרד, לעיתים באמצעות חברות איסוף. כלומר בשוק הזה יש לנו כמה חברות איסוף, אין כבר תאגיד מחזור כמו שהיה בזמנו ואין גופים מוכרים כמו שאנחנו מכירים בחוקי אחריות יצרן אחרים, וחברות האיסוף לעיתים מבצעות פעילות בשם היצרנים והיבואנים וזה חלק מהדברים שאנחנו נרצה להסדיר כשנגיש לוועדה את תזכיר החוק.

דיווח על יעדי איסוף ומחזור של מכלי משקה לשנת 2023. כשאנחנו אוספים את כל הדיווחים של היצרנים והיבואנים אנחנו רואים איסוף של 69%, היעד בשנת 2023 הוא 68%, ומחזור של 96%, כאשר היעד הוא 90% מתוך המחזור. זה כמובן מסתמך על הדיווחים של היצרנים והיבואנים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האיסוף הוא הנקי או מתחנות המיון? אתם מכירים את המורכבות גם בנושא של המחזור?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

יש לי את הנתונים. כן נכנסתי לנושא במסגרת התיקונים שאנחנו רוצים להביא בתזכיר החוק, אבל בהחלט היום אין חובה בחוק הפיקדון, אנחנו מכירים באיסוף שהוא לא הפרדה במקור, שזה מבחינתי - - -

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה פוגע באזרח.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

קודם כל זה פוגע במחזור בפועל, לא מאפשר מחזור באיכות שאנחנו רוצים להביא כשאנחנו מדברים על זרם שהוא כל כך נקי. בעצם מה המטרה לאסוף רק מכלי משקה ולהפריד אותם - - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי היום הרוב, אני לא יודעת אם זה הרוב, אבל אני יודעת שאחוז נכבד מהנאסף נאסף בתחנות המיון והמעבר ואז עומדים ביעדים וזה חומר גלם מלוכלך.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

זה לא רוב.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת, אבל הרבה. אתה מגיע לתחנות מיון ואתה רואה את זה ואתה אומר רגע, למה זה לא הופרד במקור?

ועוד שאלה לגבי ה-96% מחזור, שאני מניחה שזה קטנים וגדולים, כמה מתוכם ממוחזר בארץ וכמה מתוכם משונע לחו"ל?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

שאלה טובה, אבל זה נתון שלא התכוננתי איתו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו נקודה חשובה גם בהיערכות שלנו.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

זה משתנה לפי זרם. למכלים מפלסטיק יש לנו שני מפעלים בארץ שקולטים ואפילו מעוניינים ביותר חומר מהחומר שניתן לספק בארץ.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כמה נשאר בארץ?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

מה שנאסף באופן נקי שהם יכולים לעבוד איתו נשאר בארץ בפלסטיק, אבל יש חלק מהאיסוף שהוא איסוף שלא מאפשר מחזור באותם מפעלים כאשר הגריסה נעשית באופן מאוד מקדמי בתהליך האיסוף כשהמכונות הן מכונות גורסות ואז הצבעים מתערבבים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דוחסות, לא?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

יש מכונות דוחסות, יש מכונות גורסות. כאשר הצבעים נגרסים מלכתחילה ויש איזה שהוא ערבוב, זה לא מאפשר לאותם מפעלים לעבוד עם אותו חומר והחומר הזה מיוצא. לגבי זכוכית, היום יש אפשרות לטפל בזכוכית שקופה בארץ, יש גם מפעל שיודע לטפל בזכוכית צבעונית, אבל רוב מכלי הזכוכית עדיין מיוצאים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי בדיון המשך קצת יותר רזולוציות בין החו"ל לארץ, בין נקי ומלוכלך, קצת להבין את האתגרים העתידיים.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני מניח שגם במהלך הדיון, נמצאים פה נציגי החברות שהם העוסקים בדבר, רק אני אגיד לגבי הזכוכית שלא מזמן נחנך מפעל מיון זכוכית למחזור חדש, נמצאים פה הבעלים, בסיוע המשרד להגנת הסביבה והכספים של קרן הניקיון בדיוק לדבר הזה. אבן פינה, כן. מבחינתי זה –

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>

לא, אני כראש עיר תמיד אמרתי אבן פינה זה דבר יפה, אני אוהב חנוכת הבית, כי אז זה אומר שמתחילים. נכון, ראש העיר של שוהם לשעבר? חנוכת הבית זה מה שמדבר אלינו.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

עוד כמה נתונים. מוקד תלונות הציבור. באמצעות המועצה הישראלית לצרכנות, שהמנכ"לית בפועל של המועצה נמצאת פה, אנחנו מפעילים מוקד ייעודי לקבלת תלונות הציבור ואני יכולה להגיד לכם שבשנת 2024 התקבלו כ-450 תלונות בחודש בממוצע, שזה עלייה של 17% לעומת אותם נתונים בשנה שעברה. קודם כל אלה נתונים מטרידים, אבל זה גם אומר שהציבור לא התייאש, יש לזה גם צד חיובי. יש המון המון מה לשפר באופן שאנחנו מאפשרים היום לציבור להחזיר מכלי משקה, זה ברור לכולנו.

מכונות אוטומטיות. בדוח של הממ"מ שפורסם בעבר, והוועדה ביקשה שנתייחס אליו, היו אז כ-100 מכונות פרוסות אצל הקמעונאים, היום יש כ-700 מכונות כאלו. מלבד כך המשרד תמך באמצעות קרן הניקיון ב-77 רשויות בפריפריה של ישראל ברכישה ובתחזוקה של 288 מכונות אוטומטיות. המכונות עוד לא מוצבות, אלו התחייבויות שכבר יצאו לשלטון המקומי בסכום כולל של 41 מיליון ₪.

(היו"ר מטי צרפתי הרכבי)

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

באיזה מצ'ינג? זה תלוי בסוציו?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

90%.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

שאלה. אני מאוד מוטרדת, שוב, מכמויות המכלים שיש אצלי בבית, אני אוכל להיכנס לאיזה מפה אינטראקטיבית ולדעת איפה יש מכונות. כי הרי אצל הקמעונאים אני לא יכולה להחזיר אם לא קניתי, אם לא עשיתי, ויש כמויות, יש מקום שאני אוכל לדעת איפה אני יכולה להשיב? יש פריסה?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

עם תיקון החוק אנחנו מקווים שגם אנחנו נגדיר את אופן החזרת מכלי המשקה אצל הקמעונאים, שזה עדיין המסלול הנכון והמרכזי לציבור הרחב להחזיר מכלי משקה גם לאחר תיקון החוק.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

בערים בעיקר, אבל אם את קונה על בסיס קבוע במכולת אין לך סיכוי.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

נכון. ולגבי נקודות האיסוף של השלטון המקומי, נקודות ההחזרה של השלטון המקומי, יהיה אפשר להוסיף אותן לאותה מפה. זו מפה שהמשרד יערוך, אבל כבר באופן המיידי ביותר רשות מקומית שתציב מכונות כאלו בשטחה באמצעות התמיכה של המשרד מחויבת לפרסם לציבור, וגם המלצנו לשתף את הציבור בהחלטה איפה למקם את המכונה.

יש משמעות לאיפה ממקמים את המכונה. לפעמים זה חלק מפעולת המחזור הכללית שבן אדם מבצע. בן אדם יוצא עם הפסולת האלקטרונית שלו, עם פסולת האריזות שלו ועם הבקבוקים ורוצה להשליך את הכול באותו שלב וכדאי שהדברים יהיו קרובים זה לזה ושזה יהיה נוח ונגיש, וזה חלק מהדברים שביקשנו מהרשויות להתייחס כשהן מחליטות איפה להציב את המכונות.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל זה גם יכול להיות ברמת המשרד.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

התשובה לשאלתך, כיום אין את זה כי אף אחד לא חייב, ולא רק שהם לא חייבים, הם מעדיפים לא לפרסם כדי ל –

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

להימנע מהמימוש.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

בדיוק, ולאחר תיקון החוק שבו נכניס כמה תיקונים של שקיפות ודיווח לציבור הם יהיו חייבים לדווח איפה מוצבת מכונה ואיפה נקודות ההחזרה וגם איך צריכה להיראות נקודת החזרה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

רצינו קצת לתת נתונים על איסוף מכלי משקה גדולים לאחר הרחבת החוק. השאלה אם עכשיו נאספים יותר מכלי משקה, אם זה נגיש יותר לציבור, אלה שאלות שמעלות הרבה אמוציות מאנשים. בעצם ההרחבה של חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים נעשתה בדצמבר 2021, כלומר אנחנו רואים בשנת 2022 שהייתה דווקא ירידה באיסוף מכלי המשקה הגדולים, אבל ככל הנראה ירידה לצורך עלייה, אנחנו רואים בנתוני 2023 שנאספו 10% יותר של מכלי משקה גדולים ביחס לשנים שלפני הרחבת החוק. את המגמות של 2024 עוד אין לנו אבל אנחנו נמשיך לעדכן, אנחנו מקווים להוציא דוח מסכם עם קבלת נתוני 2024.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

יש 71% איסוף?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

איסוף של מכלי משקה, כן.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

עוד שאלה. יש את הזרם הכתום שהרבה מעדיפים לוותר. בגלל המורכבות של הפיקדון פשוט זורקים לזרם הכתום איפה שיש. זה נספר באיסוף?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

כן, זה נחשב להפרדה במקור. כמו שאמרתי גם, בחוק הפיקדון אנחנו מחשיבים לאיסוף גם אם זה לא נעשה במקור, אבל האפיק של הפחים הכתומים זו הפרדה במקור, אנחנו סופרים את זה ומאשרים את זה. גם לאחר תיקון החוק זה עדיין ייספר.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אחד הדברים שמעניינים אותי זה הפילוח בתוך ה-71%.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אבל זו לא המלצה שלנו לציבור, אנחנו לא יוצאים עכשיו בקריאה לציבור לשים בפח הכתום, גם מבחינת נפחים זה לא תואם וגם אנחנו מעוניינים שבסוף הציבור יקבל בחזרה את הפיקדון ושהפיקדון לא יתנהל כמס שמושת על הציבור אלא ככסף שחוזר שסוגר את המעגל.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל אני חושבת שלצורך זה אתם צריכים לדעת את הפילוח הזה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אנחנו יודעים עוד המון נתונים שבשעה אחת – יש לנו את הנתונים, גם נפרסם אותם. מבחינת הכתום, הסתכלתי היום על הנתונים, 3% מהכתום זה מכלי משקה. זה לא שפתאום הפחים הכתומים עכשיו התמלאו בבקבוקים.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

נתוני פיקוח ואכיפה על החוק. אכיפה מנהלית על יצרנים ויבואנים בגין אי עמידה ביעדים בשנת 2019 עד 2023. יש לנו מספר הליכים בבחינה כשהאכיפה המנהלית היא כפל פיקדון, זה יוצא סכומים מאוד גדולים. כמו שאת רואה, זה מ-2019, יש פה הליכים מאוד מורכבים, חלקם התפרסמו לציבור, חלקם טרם, אבל זו עבודה שנעשית. במקביל לזה יש גם אכיפה פלילית, חקירות על אותם יצרנים ויבואנים בגין הונאות, יש מספר חקירות שמתנהלות במקביל יחד עם המכס והמשטרה הכחולה.

אכיפה מנהלית על יצרנים ויבואנים בגין אי דיווח לשנים 2023-2022. יש לנו כ-300 הליכים שמתנהלים. זה יכול להיות אי דיווח או דיווח חלקי, דיווח לא מלא. העיצום הוא 58,000 שקלים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כמה מתוכם חלוטים בסוף? מה אחוז האפקטיביות? כל האכיפה המנהלית או כל הצווים המנהליים שאת מדברת עליהם, בסוף יש את הפוטנציאל.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

ההליך הוא כזה שניתנת התראה כמובן. בסופו של דבר יוצא עיצום חתום והרבה מהם מגיעים לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ולא משלמים מרצון.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל גם זה נתון שהוא אמפירי וכדאי שיהיה אותו.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

הרבה מהתהליכים גם מגיעים לבתי משפט ונמשכים שנים אחרי זה. צריך לזכור שבסוף אלו תהליכים שהם איטיים.

אכיפה פלילית על קמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. יש מספר חקירות שמתנהלות כרגע במקביל וכמו כן התבצעו לאורך השנה האחרונה מבצעי אכיפה לקמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. חשוב לי להגיד שהקנסות היום שמוטלים על קמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים הם לעג לרש, הם לא מהווים איזה שהוא איום וזה גם חלק מהדברים שאנחנו בוחנים בתיקון החוק.

תובענות ייצוגיות כנגד הקמעונאים בגין אי קבלת מכלי משקה ריקים. זו פעולה שמבצעת המועצה הישראלית לצרכנות שהגישה שלוש תובענות בשנים האחרונות באמצעות הנתונים שהם אוספים במוקד המשותף ואנחנו מברכים מאוד מאוד על התהליך הזה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

מילה פה. כמה תהליכים שהם נמצאים והם מאוד משמעותיים ואני רוצה לציין אותם פה. אנחנו מזהים תופעה של רשתות שבהחלטת רשת, בהחלטת הנהלה, אני אתבטא בעדינות, לא מקלים על החיים עלייך, חברת הכנסת הרכבי, כשאת באה להחזיר, ועושים הכול כדי שלא תרצי לבוא לשם שוב. כמובן שמי שסובל מזה זה קודם כל מי שממלא את החוק ועושה את זה כמו שצריך וחנויות אחרות ומי שסובל זה בטח הציבור.

אנחנו ביחד עם המשטרה הירוקה והיחידות שלנו, כולם תחת המשרד להגנת הסביבה, פתחנו בחקירות, אני כרגע לא ארחיב בעניין הזה, אבל ברמה לא של הסופר הבודד, לא של הסניף הבודד, ברמה של רשת. כנ"ל לגבי התובענות הייצוגיות, גם הן נגד רשתות. אלה תהליכים מאוד משמעותיים שאנחנו מקווים שיבשילו לכדי פתרון הבעיה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אני אסקור בקצרה את התיקונים שאנחנו מעוניינים להביא בתזכיר החוק. מטרות עיקריות, עידוד החזר הפיקדון לציבור, שיפור ניקיון המרחב הציבורי, חיזוק שוק המחזור. אני מתחילה מהמטרות כיוון שחלק מהתיקונים שאנחנו נביא מתקשרים עם כמה מהסעיפים, הם משרתים כמה מטרות.

נתחיל עם העלאת יעדי האיסוף ל-90% באופן הדרגתי. יעד האיסוף הנוכחי הוא 73%, הוא עולה בחוק כפי שהוא כתוב עכשיו עד ל-77%. אנחנו מסתכלים על מה שקורה באירופה. שוב, חוק הפיקדון הוא לא חוק אחריות יצרן רגיל, אנחנו כבר יצרנו את המנגנון הזה עם התמריץ הפנימי באמת להחזיר את מכלי המשקה, אנחנו יכולים להגיע לאחוזים משמעותיים יותר וזו הכוונה ואנחנו נעשה את זה באופן הדרגתי.

אי הכרה באיסוף מתחנות מעבר לצורך עמידה ביעדי האיסוף. גם זה יהיה חייב לקרות באופן הדרגתי כדי לאפשר גם לתחנות הממיינות להתמודד עם השינוי ולהתאים את עצמן.

חובת איסוף מהקהילה. נורמה ישראלית. כשעשינו סקירה באירופה, לא אוספים בתנועות הנוער באירופה מכלי משקה, אבל זו נורמה שאנחנו כן מעוניינים להסדיר בחוק ואנחנו חושבים שיש לזה ערך חברתי, ערך חינוכי, ואנחנו נאפשר איסוף ממוסדות חינוך ותנועות נוער.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כתרומה בעצם?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

כאיסוף קהילתי.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

שהכסף נכנס לקהילה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

בדיוק. יעד לאיסוף מהציבור. זה גם רעיון חדש. איסוף מהציבור, הערוץ הוא הקמעונאים והקהילה, זה האיסוף מהציבור. והרעיון הוא שכל מי שיהיה שחקן בחוק הפיקדון, בשביל לעמוד ביעדים של ה-90% וביעדים ההדרגתיים עד לשם, חלק מזה יהיה לו גם חובה לעמוד ביעד לאיסוף מהציבור, כלומר הוא יהיה חייב לתת שירות לקמעונאים שהם הערוץ לאיסוף מהציבור ולאיסוף מהקהילה.

קביעת סטנדרט שירות לציבור. זה בעיקר בעיקר מתייחס לקמעונאים, איך צריכה להיראות נקודת החזרה. נקודת החזרה צריכה להיות מוארת, מונגשת, משולטת, עובדת. לפעמים אנחנו מקבלים תלונות שהקמעונאים אומרים: המכונה לא עובדת, אז אני לא צריך לקלוט ולהחזיר מכלי משק. הרי זה לא יעלה על הדעת, זה אפילו לא פרשנות של החוק. אתה חייב לקבל מכלי משקה כל עוד העסק שלך עובד. אם המכונה שלך לא עובדת אתה חייב לקלוט באופן ידני, זה חד משמעי מבחינתנו.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

יש גם התייחסות לצפיפות המכונות ביחס לאוכלוסייה? האם אתם מגדירים לעצמכם שבסוף במדינת ישראל על כל 3,000 בתי אב צריכה להיות מכונה, שתיים, שלוש, חמש?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אנחנו החלטנו שההתייחסות לא תהיה למכונה, אלא לנקודות החזרה. אנחנו כן נתייחס למספר נקודות ההחזרה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל חייבת להיות מבחינתכם איזה שהוא מפתח, תחליטו מה המפתח, אבל הוא חייב להיות.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אבל אנחנו לא נפסול החזר ידני. אנחנו לא ניכנס לשיקולים של מי שמחליט שהוא מעדיף - - -

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני לא מדברת על מכונות, אבל על תחנות איסוף, תחנות החזרה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

התאמה של גודל בתי העסק. היום החובה מוטלת בחוק על בתי עסק בגודל 28 מטרים ומעלה. אנחנו מבינים שיש קשר בין היכולת לאסוף מכלי משקה לגודל בית העסק ומטראז' ואנחנו נתייחס לזה בתיקון החוק. אנחנו ניצור פה איזה שהיא הקלה על בתי העסק הקטנים בשטח.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני רוצה להגיד מילה, אני לא ארחיב יותר מדי כי נגיע לזה בדיונים על החקיקה, אבל לכאורה יכולים להגיד לא, למה, שכל עסק, כל מכולת, כל קיוסק שיקבל, מכרת? תקבל. אנחנו חושבים שחוץ מההיבט של העלות-תועלת ובאמת ההיבט הכלכלי של עסקים בשטח קטן, שזה אומר שאין להם הרבה שטח אחסון, הם בפועל גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, שעסק קטן כזה חייב להחזיר בקבוקים. ואז יוצא אפקט הפוך, ברגע שהוא לא מחזיר הוא גורם לחוסר אמון של הציבור בכל החוק, לא רק בנקודה הספציפית שבה הוא בא להחזיר. לכן החוק צריך לתת מענה שגם סביר לעסקים ובעיקר יוצר אמון של הציבור בנקודות ההחזרה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

חיוב שיתוף מידע על ברקודים. חלק מהבעיות שהציבור נתקל בהן זה ברקודים חדשים שהמכונות לא מכירות אותם. כבר הגעת, כבר עשית את המאמץ, הלכת לחצר האחורית של הקמעונאי בשביל להחזיר את מכל המשקה ואז בסוף המכונה לא מכירה את הברקוד.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אם אני עכשיו מקלפת את הברקוד אז המכונה לא מקבלת.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

כיוון שמדובר בהסדר של כסף, זה בסדר גמור וזה נכון מבחינתנו כדי לוודא שזה מוצר שחייב בפיקדון, אבל אנחנו רוצים להפסיק את הסרבול הזה שהמכונות לא מכירות את כל הברקודים ולכן אנחנו ניצור מאגר ברקודים אחיד שתהיה חובת דיווח אליו וזה יסדר את כל הנושא הזה שהמכונה מכירה, נכנס מוצר חדש, לא נכנס מוצר חדש, פה מכירים את הברקוד, פה לא מכירים את הברקוד, בנושא הזה אנחנו נייצר איזה שהוא סדר.

שיפור ניקיון המרחב הציבורי. גם העלאת היעדים בסוף זה תורם לשיפור ניקיון המרחב הציבורי. חיבור המכסים למכלי המשקה מפלסטיק. אני חושבת שזה ברור. כל מי שמסתובב בשטחים הפתוחים רואה שאת המכלים עצמם כמעט כבר לא רואים במרחב הציבורי, אבל את המכסים בלי סוף. איפה שיושבים, באתרי הפיקניקים, זה גם כמובן מעיד עלינו כציבור וגם אנחנו צריכים לקחת אחריות על זה בעצמנו בכל מקרה, אבל חיבור המכסים למכלים יתרום לנושא הזה ואנחנו מקווים להפחית את התופעה. בסוף גם חיבור המכסים זה עוד חומר שמגיע לתעשיית המחזור. אמנם לא מדובר ב-PET, מדובר בפוליאתילן לרוב, אבל זה עוד חומר שאנחנו מבטיחים לתעשיית המחזור.

המטרה הבאה, חיזוק שוק המחזור. העלאת היעדים, כאמור. שוב, אנחנו מבטיחים יותר חומר איכותי לתעשיית המחזור.

אי הכרה בהשבה לאנרגיה כמחזור. היום רוב מה שנאסף בתחנות המעבר, כיוון שלא מדובר בחומר איכותי שמתאים לתעשיית המחזור, מגיע להשבה לאנרגיה, למתקן ה-RDF. בעצם אין סיבה, אם אנחנו מייצרים איסוף שהוא בהפרדה במקור ומדובר בחומר איכותי אנחנו גם יכולים באופן הדרגתי להפסיק להכיר בהשבה לאנרגיה כמחזור. זו כמובן לא פעולת מחזור, זו פעולה שהיא עדיפה על הטמנה, אבל זו אינה פעולת מחזור.

יעדים להכנסת חומר ממוחזר למכלי משקה חדשים מפלסטיק. בדומה ליעדים באירופה, היעדים באירופה שנכנסו כבר עכשיו, ב-2025, ש-25% ממכלי המשקה מפלסטיק החדשים צריכים להיות עשויים מחומר ממוחזר, ואנחנו נכניס את זה באופן הדרגתי גם בישראל.

הגבלת שיעורי היצוא. הגבלת שיעורי היצוא כמובן חייבת להיגזר מיכולות השוק לקלוט את החומרים, אבל אנחנו נרצה שרוב החומר יישאר בארץ, יחזק את תעשיית המחזור וכמובן גם השליטה שלנו. כשחומר יוצא החוצה השליטה שלנו שבאמת הוא מגיע למתקן מתאים למחזור היא פוחתת.

מטרה אחרונה של תיקון החוק, שיפור הפיקוח, האכיפה והפחתת הונאות. חלק משמעותי מאוד מזה זה מתן מעמד וחובות בחוק לגופי האיסוף. אמרתי, גופי האיסוף היום מבצעים חלק ניכר מהחובות של היצרנים והיבואנים, אבל אין להם מעמד בחוק ואת הנושא הזה אנחנו רוצים להסדיר. זה חלק משמעותי מאוד מהתיקון של החוק. חובת דיווח על פי דרישה גם על מתקני המחזור, כדי שנוכל להצליב מאזני מאסות, ושיפור והתאמה של כלי העונשין בחוק, שחלק מזה גם הזכרתי.

לוחות זמנים. הגשת ה-RIA ותזכיר החוק לאישור השרה והמנכ"ל שלנו בתוך כחודש, פרסום ה-RIA ותזכיר החוק באתר התזכירים בתוך כחודש וחצי והגשה לוועדת השרים לחקיקה, אנחנו מקווים בתוך כשלושה וחצי חודשים לאחר השלמת התהליך הזה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זאת אומרת שאם אני עכשיו לוקחת את לוחות הזמנים, אז כחצי שנה זה יגיע כאן לדיון?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה תלוי אם לא תפעלי להפלת הממשלה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני אמשיך לפעול להפלת הממשלה, לא משנה, אני מקווה שאנשי המקצוע עובדים בלי קשר למי השר, אז מה זה אומר? מתי זה מגיע לדיון בוועדה?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

מוועדת שרים ועד לוועדה זה יכול להיות מהיר. אני מאוד מקווה שהוועדה תהיה עסוקה בחקיקה סביבתית כל המושב הזה ותמצא גם זמן לתיקון הזה. מבחינת בשלות חוק פסולת בניין הוא בשל, כמו שאמר היושב ראש, ואני מקווה שיגיע בקרוב לדיונים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אנחנו נכין תזכורת לקבל דיווח האם זה עמד באבני הדרך שציינתם.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

עברנו הלאה. חוק פסולת אלקטרונית. חוק פסולת אלקטרונית, החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני וחשמלי ובסוללות, עבר תקופה משמעותית בשנה האחרונה. החוק עובד באמצעות גופי יישום מוכרים, הם גופים שהוקמו בשביל ליישם את חובות היצרנים והיבואנים על פי החוק ותקופת ההכרה בכל גוף כזה נמשכת כחמש שנים ותקופת הכרה חדשה החלה ביולי השנה, זה אומר שבכל שנת 2024 ואפילו בשנת 2023 המשרד עבד בשביל להתכונן לאותה תקופה. נכתבו גם תנאי הכרה חדשים שאמורים להביא לשיפור ביישום החוק ובשירות לציבור.

אני קודם כל אתחיל בדגשים של תנאי ההכרה החדשים, כי זה חלק משמעותי מאוד מבחינתנו. שיפור המעקב אחר הפסולת. המטרה היא לוודא שהפסולת שנאספת מגיעה בסוף לאתרי המחזור. זו פסולת ערכית שיש תמריץ משמעותי לזלוג לאתרים בלתי מורשים, לזלוג לשטחים, לשריפות בשטחים פתוחים, בשביל לחלץ את המתכות ולכן אנחנו חייבים לוודא מעקב אחר הפסולת.

עמידה ביעד מחזור מוכר. גופי היישום המוכרים מדווחים לנו על הפסולת שהגיעה לאתרי המחזור ואנחנו צריכים לוודא שהפסולת הזאת אכן עברה מחזור. בשביל זה החלטנו לאמץ את תקן ה-CENELEC שהוא תקן תהליכי לטיפול בפסולת אלקטרונית. הרי מפעלי מחזור הם לפעמים שרשרת של מפעלים, מפעל אחד מקבל את החומר, מטפל, מפרק אולי, שוטף, מפריד ומעביר למפעל אחר שיודע לטפל בחומר הבא. זה לא הכול מבוצע במפעל אחד ואנחנו רוצים לוודא לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת ש-80% מהפסולת באמת ממוחזרת.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

איפה אני מוצאת את המפעלים שממחזרים פסולת אלקטרונית? אני לא מכירה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

יש מפעלים בכל רחבי הארץ, יש לך גם כמה נציגים שיושבים פה בוועדה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני אשמח לבקר במפעל כזה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

הם מאוד משתנים ביכולות שלהם, זה גם מאוד משנה איזה פסולת הם מקבלים. למשל יש מפעל אחד בישראל שמורשה לקבל מקררים והוא פועל בסטנדרט מאוד גבוה, הוא פועל בוואקום בשביל לאסוף את גזי הקירור, כדי שהגזים לא ייפלטו לאטמוספרה. המפעלים שקולטים פסולת קטנה הם שונים מהמפעלים שקולטים מכונות כביסה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

וגם כאן יש איזה שהם יעדים שהם פונקציה של המכר? כי מכר הוא ביטוי לפחת.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

היעדים שמוטלים על היצרנים והיבואנים ועל גופי היישום המוכרים הם יעדים של 50% מהמכר באותה שנה, אבל, שוב, אנחנו רוצים לוודא ש - - -

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זה מודולרי? זה יתגבר? זה יעלה?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

היעדים לא יעלו כל עוד לא נתקין את החוק, אלה היעדים שנמצאים כרגע בחוק.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כרגע עוד אין הצעת חוק לתיקון.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

נכון. אבל אני רוצה להגיד שאם בוחנים רק את מדיניות שער המפעל וכל מה שנכנס למתקן מחזור ממוחזר, לכאורה מצבנו טוב יותר. אם אנחנו באמת בוחנים מה נעשה, וזה מה שהסברתי קודם על תקן ה-CENELEC לאורך כל שרשרת הטיפול בחומר, אז זה הופך את התהליך להרבה יותר משמעותי ויש לנו באמת יכולת להגיע לחומרים הקריטיים. בפסולת אלקטרונית יש חומרים נדירים, חומרים קריטיים, שאנחנו רוצים לחלץ ורוצים למנוע את הצורך בכרייה שלהם כחומרים בתוליים.

שיפור השירות לתושב. הנגשת הסדרי הפרדה ברשויות המקומיות ובמשווקים ולראשונה יעדים לאיסוף פסולת גם מהמגזר הביתי. הרעיון הוא שרוב האיסוף של פסולת אלקטרונית נעשה באמצעות עסקים. זה ברור מאליו, יותר קל לאסוף פסולת בכמויות גדולות, זו גם פסולת שחוזרת על עצמה, מבתי עסק. אבל בסוף החוקים האלה, חוקי אחריות יצרן, נועדו להסדיר את הפסולת ממשקי הבית, את הפסולת שקשה לחלץ בהפרדה.

בשביל זה קבענו בתנאי ההכרה יעדים לאיסוף מהמגזר הביתי, אנחנו רוצים לוודא שנתח שיעלה באופן הדרגתי ייאסף באמת מהמגזר הביתי וזה יביא לשיפור. היום את מדברת עם תושבים, הרבה אנשים, גם אנשים מתחום הסביבה, לא בהכרח מכירים את ההסדרים שיש אצלם ברשות המקומית. אנחנו מאוד מקווים להביא לשינוי דרמטי בנושא הזה.

שיפור ההסברה. זה קצת מאותו נושא, לשפר גם את ההסברה הארצית וגם את ההסברה המקומית.

אז אמרתי יעדים לאיסוף מהמגזר הביתי. בשנת 2023 15% מהאיסוף נעשו מהרשויות המקומיות ואנחנו הצבנו את היעדים שאתם רואים פה, יעדים הדרגתיים לאיסוף מהרשויות המקומיות. זה מעלה את דמי הטיפול ליצרנים והיבואנים, זה מעלה להם את הכסף. זה יותר קשה לאסוף מהמגזר הביתי, אבל זו קריאת הכיוון שלנו לשוק. המטרה שלנו היא להסדיר את האיסוף מהמגזר הביתי.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

ובסך הכול יהיה לכם בסוף מדד שמתכלל גם את בתי העסק וגם את זה והוא אמור להגיע ל-50%?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

נכון, כן. סטטוס פעילות גופי היישום המוכרים. החוק התחיל את תקופת ההכרה השלישית שלו. בתקופת ההכרה השלישית, המשרד, לאור הניסיון להביא לשיפור ביישום החוק, אנחנו בחרנו שלא להכיר באחד מהגופים שפעל עד כה. תאגיד מא"י שפעל גם בתקופות ההכרה הקודמות קיבל את ההכרה השלישית שלו ונכנס תאגיד חדש בשם תמ"י, שזו תקופת ההכרה הראשונה שלו. יש לומר שבשל צו ביניים שבית המשפט נתן תקופת ההכרה אמנם החלה ביולי, אבל צו הביניים היה עד אמצע ספטמבר, אז היה איזה שהוא עיכוב בתחילת תקופת ההכרה החדשה.

התקשרות עם השלטון המקומי. אני נותנת פה נתונים שהם לא מחמיאים. בעצם מרגע שיצא גוף מוכר שכבר לא איתנו, שהיה קשור עם חלק גדול מהרשויות המקומיות, נוצר לנו איזה שהוא ואקום ויש לנו רשויות שטרם התקשרו עם גוף מוכר. כיום 89 רשויות מקומיות קשורות עם גוף מוכר, שזה רק 34% מסך הרשויות המקומיות בישראל.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כשאת אומרת גוף מוכר זה בעצם תאגיד מא"י.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

או מא"י או תמ"י.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

תמ"י שהוא חדש.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

כן, אבל הוא יכול לתת את השירות. בשביל להקל על השלטון המקומי בתקופת המעבר הזו גם יצרנו הסדרים זמניים, כאלו שלא דורשים מהרשות המקומית עכשיו לצאת למכרז. זה לא במקום היציאה למכרז, אבל זה בשביל לתת פתרון אד-הוק ואני חייבת לומר שאין היענות דרמטית של השלטון המקומי להיעזר בכלי הזה וזה משהו שאנחנו מטפלים בו באופן אקוטי. השירות לציבור, אסור שהוא ייפגע. אמון הציבור כל כך עדין בנושאים האלה, אסור שהשירות לציבור ייפגע.

התקשרות עם יצרנים ויבואנים. 558 יצרנים ויבואנים קשורים כרגע עם אחד מהתאגידים, זה בעצם המקור התקציבי לפעילות של התאגידים וזו עדיין ירידה ב-10% ביחס לתקופה הזו אשתקד ואנחנו נפעל מול אותם יצרנים ויבואנים שהם טרמפיסטים על החוק כרגע.

נתוני פיקוח ואכיפה, חוק פסולת אלקטרונית. אכיפה מנהלית על אתרים בלתי מורשים או בעלי רישיון בלתי מתאים. יש כרגע חמישה הליכים שמתקיימים. אני אגיד על זה שזה משמעותי מאוד. יש לנו את היכולת, ואנחנו גם אוכפים, על מתקנים שיש להם את רישיון העסק המתאים, אבל התלונה התמידית היא שיש התעלמות מהמתקנים שמקבלים פסולת אלקטרונית ואין להם רישיון עסק, שהם עושים את זה באמת באופן פיראטי מוחלט. אנחנו קשובים לזה ואנחנו עושים את העבודה הזאת. זה הרבה מאוד עבודה, זה דורש מודיעין ושיתוף פעולה עם המשטרה ואנחנו מחפשים את האתרים האלה ופועלים נגדם.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

רק מילה על זה. בתוכנית העבודה של המשטרה הירוקה, שאתם יודעים שהיא עמוסה ויש לה הרבה יעדים, הכנסנו את נושא הפסולת האלקטרונית כיעד בתוכנית העבודה של המשטרה הירוקה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אכיפה על ידי יחידת דוד, הכוונה היא לפסולת שעוברת במעברים, הפסולת שמגיעה לשטחים. אני יכולה להגיד שבשנת 2024 נתפסו 19 משאיות ומתחילת שנת 2025 כבר נתפסו שבע משאיות. מדובר על עבירות לפי צו אלוף שאוסר מעבר של פסולת לשטחים.

פעולות אכיפה נוספות שמתוכננות לשנת העבודה הקרובה. ביקורת עומק על דיווח יצרנים ויבואנים, מדובר על ביקורת עומק באופן רוחבי על דיווחי יצרנים ויבואנים לפי חוקי אחריות יצרן מורחבת, חמשת החוקים שיש בישראל. הודעה על זה תצא ליצרנים וליבואנים על מנת שהם ייערכו לזה מתוך חשש שגם בדיווחים יש לנו לפעמים דיווחים חלקיים, דיווחים חסרים. חשוב להגיד שהדיווחים הם מתוך הדיווחים על המכר, אנחנו יודעים מה היעדים, היעדים נגזרים בסוף מהדיווחים ולכן חשוב שהדיווחים יהיו דיווחי אמת.

<< אורח >> מור גלבוע: << אורח >>

אתם רואים מגמה? אמרת שב-2024 היו 19 משאיות, כמה זה לעומת 2023, 2022?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

זה לא נתונים שלי ואני לא מכירה מגמות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

רק תראה שהשנה, בגלל ששמנו את זה כיעד עיקרי, אנחנו כבר בעלייה, אנחנו מקווים שלא יהיו אבל אנחנו מתכוונים להשקיע את המאמצים בעניין של העברה ל –

<< אורח >> מור גלבוע: << אורח >>

אני רק חושב שזה חשוב כשמציגים את הנתונים להראות איזה שהיא מגמה, להראות אם המאמצים משתפרים.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

יש פה עומס של נתונים ובאמת ניסינו להציג את המיטב, אבל אתה יכול לפנות אלינו אם יש לך עוד שאלות.

פעילות אכיפה אמרתי. אכיפה מנהלית על משווקים שאינם קשורים עם גוף מוכר. מנגנון ה-take back זה אולי המנגנון החזק ביותר בחוק, הציבור מכיר את זה, להחזיר ישן תמורת חדש ואנחנו רוצים לוודא שכל המשווקים מבצעים את החובה הזו בחוק.

המשך אכיפה מנהלית כנגד מתחמים בלתי מורשים ואיתור הגורמים המקומיים העוסקים בהעברת פסולת אלקטרונית לשטחים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

תודה רבה, הגב' חגית נובו. ברשותכם, גם לגבי התיקון של הצעת החוק והתיקון של חוק הפיקדון, נשמח לקבל עדכון שוטף על התקדמות אבני הדרך שאתם ציינתם. ולגבי הפסולת האלקטרונית, אני חושבת שיש לנו עוד הרבה עבודה כי זה פחות במודעות.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

עבודה ציבורית?

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כן, עבודה ציבורית. אני לא יודעת להגיד לך מה הפתרון, אבל כן נכון אולי קמפיין רחב שישתף את הציבור מי הם התאגידים ומה הם גופי היישום, כפי שקראתם להם.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

התאגידים פה, הם בוודאי ירצו להתייחס.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זה דבר אחד, ודבר שני, בהבנה שלכם כרגע יש שניים בקנה, האם לא נכון לעשות הרחבה של גופי היישום המוכרים?

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה לא מן הנמנע, בסוף זה תלוי בתוכנית עסקית ראויה ועומדת. זה מה שעומד לנגד עינינו. אין הגבלה, זאת אומרת לא יהיו עשרות, יהיו בודדים בכל מקרה, את מדברת על תאגיד שלישי או – ככל שתהיה תוכנית עסקית ראויה שמשפרת את המצב אז אנחנו נבחן את זה כמובן. אני לא בטוח שבהיבט הזה עכשיו זו הנקודה שגורמת לכשל.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני מבינה שכרגע אין לכם המלצות לתיקונים בחוק, אבל - - -

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

יש לנו המון, אבל יש לנו גם סדרי עדיפות.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זה משהו שאני חושבת שנכון, לא יודעת, עוד שנה מהיום לבחון.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

בפינת הבכי והנהי את רואה בערך את כל האנשים של המשרד שעוסקים בזה בבת אחת.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

ואני גם רוצה להגיד, מטי, שריבוי גופים הוא לא בהכרח אומדן לפשטות וקלות ויעילות האיסוף.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

נכון, אבל את אומרת שכרגע החוק אומר 50% ולפי הטבלה אנחנו עוד רחוקים מהיעדים האלה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

הטבלה משקפת את אחוז האיסוף מהציבור.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

ומבחינת היישום של ה-50%?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

האמת שלא התייחסתי לזה. הגופים מדווחים על עמידה בחוק, מי שדיווח זה כמובן מא"י והתאגיד הקודם, תמ"י עוד לא דיווחו לנו על יישום החוק. חילוקי הדעות בינינו לבין הגופים זה תמיד על המחזור, האם באותו אתר באמת נעשה מחזור של הפסולת ולא חלק גדול מזה הלך להטמנה, וזה תמיד מקור ה –

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני חושבת שצריך לדייק, מבחינתכם לפחות, על ההגדרה.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

זו הפעולה שאנחנו עושים עם אימוץ תקן ה-CENELEC.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זה גם משהו שאולי שווה מתי שהוא לדווח לוועדה, על עמידה ביעד המחזור לפי תקן ה-CENELEC.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

האימוץ שלו ייעשה באופן הדרגתי.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

תודה רבה שוב, חגית ואלעד, על הסקירה המעמיקה. יש לנו הרבה דוברים והלו"ז קצת נושף. נבקש אם אפשר חמש דקות לדובר ולא יותר. נתחיל עם דן הלמן מתאגיד מא"י.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

תודה, גברתי. אני רוצה לברך אותך על היום החשוב הזה ועל הדיון הזה. אנחנו עוסקים במלאכה מאז שהחוק היה בתוקף.

סוגיית בריחת פסולת והטיפול הלא סביבתי שלה היו בעיה קשה מאוד. אני אתן דוגמה אחת שמתארת בצורה הכי בולטת את הקושי, את הנזק הסביבתי, הנזק הכלכלי, העבריינות הפלילית, יש לומר כמובן הסביבתית ואולי אפילו טרור וכדומה. סוגיית מזגנים, יש 50,000 טון של פסולת מזגנים בישראל כל שנה, הגופים המוכרים לא נוגעים בהם כמעט בכלל, בשברירים בלבד, כי הפסולת הזאת היא מאוד ערכית, אפשר לקבל עליה, כי יש בה נחושת, בין 2,000 ל-3,000 שקל לטון, את מבינה שזה 150-100 מיליון שקל בשנה שהולכים לגורמים עברייניים.

הפסולת הזאת רובה נשרפת באידנא, בדרום הר חברון. תושבי ישראל נושמים את זה, ודיברת על המשמעויות הבריאותיות של זה, אחר כך הכסף מהפסולת הזאת שהולך ומממן בין אם גורמים עבריינים ובין אם גורמים טרוריסטיים כאלה או אחרים ובסוף המדינה לא עושה כלום, או כמעט כלום, שבע משאיות ב-2025 זה אפילו לא מה שעובר ביום אחד. הבעיה היא לא רק בשלטון המרכזי, גם בשלטון המקומי, גברתי הייתה שם, בסוף אנחנו נותנים שירות ל-80 ומשהו רשויות, כמו שראית, כבר עשר שנים, מעל 5 מיליון תושבים.

היית ברשות, את יודעת שבכל קיץ הרשות מחליפה בחלק מבתי הספר והגנים את המזגנים, אנחנו לא מקבלים אותם. התלוננו, פנינו במכתבים, ביקשנו מהמשרד סיוע, לא יכול להיות שהשלטון המקומי גם הוא לא משתף פעולה בעניין הזה ומוכר את הפסולת הזאת במקרה הרע, מעלים עין במקרה הטוב יותר, והפסולת הזאת לא מגיעה לטיפול מוסדר ועושה נזקים כלכליים וסביבתיים קשים.

אני פונה לעזרה שלכם, אמרתם שבאתם לעזור, אז לעזור לנו כי אנחנו לא מצליחים במלאכה הזאת. הקרב, אני עושה אותו כבר 11 שנים ועד היום לא הצלחתי.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

איפה היצרנים של המזגנים נדרשים ליעדי השבה?

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

היצרנים של המזגנים לא חייבים למחזר מזגן בשביל לעמוד ביעדים שלהם, בסוף המזגן מותקן בבית של כולנו ומותקן במוסדות.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה התאגידים, הם גובים מהיצרנים והיבואנים את דמי הטיפול וצריכים לעמוד ביעד.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל אין שום אחריות על היצרן?

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

היצרן עושה את שלו, הוא מתקשר, הוא מממן, אבל אני לא יכול, אין לנו שום זכות ויכולת לרדוף אחרי מתקין המזגנים, כי מתקין מזגנים זה לא משהו עם רישיון במדינת ישראל, כל מי שיושב פה יכול לעבוד כמתקין מזגנים.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

עכשיו הוא עם רישיון.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

אני יודע, עובדים על זה, אבל כרגע זה עוד לא המצב.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

בשונה מהמנגנון של אם את רוכשת מקרר שאז המשווק חייב, המנגנון במזגנים הוא יותר מורכב, החובה היא עדיין על היצרנים והיבואנים והתאגידים פועלים בשם היצרנים והיבואנים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

בסדר, אבל יש כאן לאקונה שעולה כאן לדיון ומה הפתרון שאתם רואים?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אנחנו בתקופה מסוימת ניסינו כן להסדיר את זה באמצעות המקצוע של מתקיני מזגנים, זה לא צלח. אנחנו עדיין מחייבים את זה באמצעות היצרנים והיבואנים, בסוף הם הכלי לעשות את זה, החובות הן עליהם.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

ממה שאני מבינה הם לא עומדים בזה.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

היצרנים והיבואנים צריכים לעמוד ביעד של 50% מהמכר במשקל, בסוף אם יש בישראל בין 220,000 ל-240,000 טון ציוד חשמלי אלקטרוני כל שנה, כלומר האחריות שלי כגוף יישום מוכר ושל הקולגה שלנו זה לטפל ב-110,000 טון.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

שזה כל סוגי האלקטרוניקה, אין הפרדה רק למזגנים.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

אין הפרדה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אולי כאן הפתרון, באיזה שהיא הפרדה.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

70-80,000 טון של פסולת אלקטרונית שלא מטופלים, רובה ככולה היא ערכית, פסולת המזגנים היא החלק הארי בזה והסברתי לכם את הסיבות, הן כלכליות, אין לנו יכולת, לא חוקית ולא משפטית ולא כלכלית להתמודד עם הבעיה הזאת. המציאות לפתחה של המדינה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אנחנו קצת חלוקים בעניין הזה, אבל נשמור את זה לדיונים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל אני מציעה לכם לקיים דיונים על זה.

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

בין אם לביקורת הגבולות ובין אם לאכוף על השלטון המקומי להביא את מה שאצלו. יש אצלו לא מעט.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

בשביל לאכוף על האזרחים ועל השלטון המקומי לא היינו צריכים חוקי אחריות יצרן, אנחנו חושבים שזה דובר, אבל אני לא רוצה להכניס את הדיון המקצועי בינינו לבין תאגידי המחזור על מידת האחריות וכמה הם ממלאים אותה והאם עד הסוף. על התוצאה אנחנו מסכימים, שהתוצאה היא שלא נעשה מספיק בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

כן, שיש לנו בעיה.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

שאפשר לעשות יותר.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אז, אחת, שווה אולי לבחון איזה שהיא רזולוציית עומק לגבי הסיווג של הציוד האלקטרוני, כי ציוד אלקטרוני זה מילה כוללת, אז אולי אפשר לחשוב על זרמים מסוימים שבהם תהיה מוטיבציה יותר גדולה ליצרנים. אם מדייקים את זה לפי זרמים, היעדים הם לא כאלה גנריים שהמקרר תורם לך את רוב המשקל, אלא אם זה רק באמת ייצור מזגנים אז לחשוב על זרמים. ושתיים, שאלה כיצד מגבירים את האכיפה לגבי הזליגה מחוץ למדינה. גם את זה הייתי רוצה לשמוע.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אני מציע שלא על כל נקודה ניכנס לדיוקים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

עוד משהו, דן?

<< אורח >> דן הלמן: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

תודה רבה לך. מר גיל ליבנה, ידידי, כבא כוחם של התאחדות התעשיינים.

<< אורח >> גיל ליבנה: << אורח >>

לא בא כוחם, אבל נציג של פורום מתקני מיון פסולת שאנחנו מאוגדים במסגרת התאחדות התעשיינים. אני כאן כדי להתייחס לשני תיקונים שמבשלים אותם במסגרת חוק הפיקדון. אני אתחיל ואומר שאין לי ספק שאת חוק הפיקדון צריך לתקן. זה חוק מ-1999, חוק רזה מאוד ובין יתר הסיבות שהוא לא מממש את יעדיו היא משום שחסרים בו לא מעט ונגעו בחלק מהדברים העיקריים.

באשר לשני התיקונים הללו, התיקונים לגבי לצמצם בהדרגה, שלא להגיד לבטל, את ההכרה בחילוץ של מכלי משקה, וגברתי נגעה בזה, בשאלה כמה מתוך זה ממוין בתוך מתקני המיון וכמה באמצעות איסופים אחרים. הדבר השני, הכרה בהשבה של מכלי משקה כאחד מהפתרונות הסביבתיים הראויים להשתמש בחומר הגלם הזה.

לגבי הנושא של הכרה, נתון פה לא ניתן, אבל אני יכול להעריך שכמות משמעותית מהמחזור של מכלי המשקה לפיקדון נאספת במתקני המיון. אלמלא כך היה קורה לא היינו רואים פה שיש כמעט 70% מיון ומעל 90% מחזור אלא חצי מהנתונים האלה כנראה ולמעשה מתקני המיון הם הפתרון, הם לא הבעיה, הם הקו האחרון, הפתרון השיורי, למנוע את ההטמנה של המכלים הללו כמו גם אריזות אחרות.

כמו שגברתי מכירה את מתקני המיון, זו תשתית מאוד מאוד קריטית ראשית במדינת ישראל לצמצם את ההטמנה, שזה יעד. אנחנו עוסקים פה במכלי משקה שזה אולי פחות מ-1% מסך כל האשפה העירונית במדינת ישראל, אבל כשאנחנו מדברים על מתקני מיון הם מטפלים בכלל הפסולת העירונית ואם אנחנו רוצים לצמצם את ההטמנה מהשיעורים שלה כיום לכיוון יעדים מאוד יומרניים של 50% ו-80% זה חייב לעבור דרך תשתית של מתקני המיון.

גברתי השתתפה כאן בדיונים קודמים לגבי כל מיני השלכות כלכליות שפוגעות בכדאיות של המיון. אם אנחנו נגיע למצב, כמו גם ברעיון הזה, לא לאפשר לנו להזדכות על מכלי הפיקדון, הם חלק מהכלכליות, הם חלק מהתוכנית העסקית של מתקני המיון. אנחנו לא קובעים לאזרחים מה לשים בפח הירוק, כן או לא. מי שהחליט להחזיר לסופר, מצוין, לשים בפח הכתום גם טוב, מי שהחליט לשים בפח הירוק, כי זה לא מעניין אותו או כי הפיקדון נמוך מדי, בסופו של דבר הפסולת הזאת מגיעה למתקני מיון. אין עדיין מספיק מתקנים, אבל המתקנים שכן פועלים מצליחים לחלץ את מכלי המשקה.

גברתי שאלה מה איכות המחזור של המכלים הללו, ואם נאמר פה שהמחזור מגיע ל-96%, איך הוא מגיע ל-96% אם החומר לא היה ראוי למחזור? זאת אומרת שכן ממחזרים את כל מכלי המשקה שמחולצים וברובם כנראה ממתקני המיון. לכן אני חושב שלפני שבאים לתקן דבר אחד, בוחנים את ההשלכות של זה על מה שכבר עובד והוקם פה בעמל רב ובהשקעה של מיליארדים, משותפת לרשויות המקומיות, למדינת ישראל, למשרד להגנת הסביבה ולמגזר הפרטי וזה מתקני המיון.

יש פה תשתית טכנולוגיות מתקדמת. אם יחסמו את זה המכלים הללו יגיעו בדרך לא דרך בשוק שחור לפיקדון, לא יעזור כלום, או הכי גרוע שיהיו כל מיני אספנים שיאספו כמו בעולם שלישי במטמנות את המכלים הללו, למה? כי לנו אמרו אין לכם מה לחלץ אותם, לא תזדכו עליהם והם יגיעו למטמנות. אנחנו רוצים למנוע את התופעות הללו, להשתמש בתשתית הטכנולוגית הכי מתקדמת שקיימת היום בעולם שאנחנו התקנו אותה בין היתר כדי לשלוף את המכלים הללו ולהביא אותם למחזור ולמנוע את ההטמנה שלהם.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני רוצה לוודא שהבנתי, החילוץ מתחנות המיון הוא חלק מהתוכנית העסקית של התחנה?

<< אורח >> גיל ליבנה: << אורח >>

נכון מאוד.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אתה אומר שלא צריך לפגוע בזה, נשאלת השאלה האם צריך לדייק את היעדים בכדי לעודד יותר הפרדה במקור.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אבל זה דבר והיפוכו, ככל שיוּתר, וזו הפעולה הקלה, היא פעולה מכנית, היא לא דורשת שום התערבות, הציבור אדיש אליה, תזרוק לפח והטכנולוגיה תפתור את הכול, מה שלא עובד, כבר ראינו, אז כולם יילכו לפתרון הנמוך ביותר. ככה זה עובד בכלים שלובים, הפתרון הנמוך ביותר במעלה הזרם, אליו הולכים, אם זה מותר וזה הפתרון "המומלץ". אבל אם נגיד הפוך, נגיד לא, הפתרון האיכותי, הפתרון הסביבתי יותר הוא הפתרון המוביל, אז היצרנים והיבואנים והחברות שעובדות מטעמם יעשו מאמץ ולא יעשו לך את המוות בסופר שלא תבואי לשם יותר ותשימי את זה בפח הירוק, אלא להיפך, יעשו מבצע ויגידו לך: תבואי אלינו לסופר כי אנחנו חייבים את הבקבוקים שלך.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל לזה גיל לא מתכוון, הוא רק אומר, אם אתה לא מחשיב לי את זה באיזה שהיא רמה אז זה יפגע במודל הכלכלי שלי.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

אין לי משהו נגד גיל בהיבט הזה, אבל אני חושב שזה כיוונים שהם מתנגשים.

<< אורח >> גיל ליבנה: << אורח >>

אני לא חושב שיש פה התנגשות. כמו שאמרתי, אני חושב שנכון לתקן את חוק הפיקדון, אני חושב שנכון להגדיר יעדי איסוף, אין כרגע יעדי איסוף, דיבר על זה דן הלמן מטעם תאגיד מא"י, שאין יעדי איסוף למוצרים שונים. אם יגדירו יעדי איסוף במישור ההפרדה במקור לעומת הפרדה שיורית במתקני מיון, מבלי לפגוע במטרות החוק, מטרת החוק היא למנוע את ההטמנה של המכלים הללו, מטרת החוק היא למחזר אותם, אם אתם מבינים היום שרוב או חלק גדול מהמכלים הללו, נמנעת ההטמנה שלהם והם ממוחזרים באמצעות מתקני המיון, איך אמר היושב ראש לפני שהוא יצא מכאן? שלא נימצא במקום שבו אנחנו מבטלים הסדר אחד ופוגשים שההסדר החדש לא משיג את המטרות שלו.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אוקיי, צריך לתת את הדעת לפחות על הסוגיה שעלתה פה.

<< אורח >> גיל ליבנה: << אורח >>

לא, אנחנו גם נתנגד לשינויים כאלה, לא רק לתת את הדעת.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני רק אומר, תיקוני החוק יגיעו לוועדה הזאת ויהיה לכם הרבה זמן לטעון ולשכנע את חברי הוועדה.

<< אורח >> גיל ליבנה: << אורח >>

יש בזה גם השלכות על הרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר אנחנו גם מסבסדים את מחיר הטיפול במתקן המיון, מחיר הטיפול לעיריות, באמצעות ההכנסה מהפיקדון. אם נגרעת ההכנסה הזאת הם ישלמו בסוף בתנאי כניסה יקרים יותר, אז מה עשינו בזה? זה אותו ציבור שאנחנו חושבים עליו.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

תודה, גיל. הדובר הבא שלנו, מירב עבאדי מאדם טבע ודין. שלום לך.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני קודם כל אזכיר לגברתי ולנוכחים כאן שדיון דומה התקיים ב-18 ביולי 2023, שאז הציג המשרד להגנת הסביבה מצגת.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני זוכרת, גם אנחנו יזמנו אותו, דרך אגב.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

נכון. מצגת דומה, שחבל שאני לא יכולה לשתף אתכם במצגת שאני רואה לנגד עיניי, וגם אז הייתה התחייבות להכניס תיקוני חקיקה ברוח מה שאנחנו שומעים עכשיו. אני תוהה מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לתקן את החוק הזה כשכל כך ברור, לפחות למשרד להגנת הסביבה, איך ובאיזה מובנים צריך לתקן אותו. לטעמנו זה יותר מדי זמן ומי שמשלם בסופו של דבר את המחיר זה הציבור כי יש אחוז ניכר של אזרחים שמשלמים 30 אגורות על מכלי משקה ולא זוכים לקבל אותם בחזרה כי זה פשוט מאוד לא נוח להחזיר את הבקבוקים.

אני גם רוצה להזכיר שיש החלטה על הקצאת כספים מקרן הניקיון לטובת רכישת מכונות אוטומטיות ולא כל הכספים הללו הוקצו וגם המכרז הזה מתנהל לאיטו, כך שבזמן שאנחנו - - -

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

זה ממש לא נכון. לגבי ה'לאיטו' לא.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל לגבי התקציב מקרן הניקיון והמימוש של התקציב מקרן הניקיון, אם תוכל להתייחס.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

קרן הניקיון החליטה בעבר על 100 מיליון שקל, אחר כך תיקנה הקרן לבקשת חלק מחברי ההנהלה ל-20 מיליון שקלים לבחינה ולבדיקה של המהלך לפני שמשקיעים את כל ה-100 מיליון. הבקשות הגיעו כפול, ב-40 מיליון שקלים, וחברי ההנהלה, גם אלה שהתנגדו לתקציב הגדול, הסכימו בכל זאת להגדיל את זה ל-40 מיליון שקלים בגלל הביקוש וכל זה יצא ונמצא בעבודה.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

אני מדברת על הקצב.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אבל אנחנו בכל מקרה נבקש, אלעד, עדכון לגבי ההתקדמות של תיקון החקיקה עד שזה יגיע לשולחננו, לאותן אבני דרך, בכדי לוודא שלא עוד שנה וחצי נשב כאן ונהיה באותו מקום.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

לגבי העניין של מתקני המיון, גברתי, החילוץ של בקבוקים ממתקני המיון הוא זה שמאפשר ליצרניות לעמוד ביעדים שבחוק, אין על זה חולק, ובקבוק שחולץ ממתקני המיון הוא לא באיכות זהה מבחינת היכולת להפוך אותו bottle to bottle לבקבוק שנאסף במקור. אם אנחנו מרימים ידיים בכלל מכל הרעיון של הפרדה במקור ומחזור, אז בסדר, אז אפשר ללכת למתקני מיון, להוציא מה שאפשר להוציא ואת כל השאר לשרוף במתקני שריפה, וכולנו יודעים מה הדירקטיבה האירופאית אומרת על היררכיית הטיפול בפסולת, אני לא ארחיב בעניין הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו הולכים לקראת טיפול מאוד ירוד בפסולת.

הרעיון של לאסוף את הפסולת במקור זה באמת לאפשר לה גם להתמחזר בצורה זולה יותר וגם כדי להביא אותה לאיכות גבוהה יותר. כך שאני לא חושבת שצריך לוותר על זה ואין מנוס אלא לצמצם את האפשרות לאסוף מתוך תחנות המעבר ודרך זה בעצם לעודד את האיסוף במקור ולעודד גם את היצרנים וגם את הקמעונאים להפוך את התהליך הזה לתהליך שהוא נוח יותר עבור כל מי שרוצה להחזיר את הבקבוקים האלה, כי היום זה לא תהליך נוח.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אני אומר שוב, גם כשהצגתם את המצגת הפריע לי שבתוך המספרים והסטטיסטיקה שאתם נותנים, את הפילוח.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

תוך כדי בדקנו ו-22% מהאיסוף הוא בתחנות מעבר, לא מבוטל בכלל.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

ואחוז דומה הולך להשבה.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

להבנתי הבקבוקים שנאספים מתחנות המעבר נשרפים גם הם בסופו של דבר בצורה של RDF, הם לא הופכים חזרה להיות בקבוקים. זה לא מחזור באמת.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

זה ממש מה שהסברנו.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אוקיי, ברור שהשאיפה היא להגדיל את ההפרדה במקור.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

עוד נתון שאני לא ראיתי במצגת ואני אשמח אם המשרד יוכל לתת תשובה עליו, כמה אחוז מתוך הכסף שהאזרחים משלמים עבור פיקדון של מכלי משקה גדולים חוזר אליהם. אנשים קונים בקבוקים, הנתון הזה ידוע, ידוע כמה בקבוקים הם קונים, ידוע כמה זה 30 אגורות כפול הבקבוקים שהם קונים, כמה הם מקבלים חזרה על הבקבוקים הגדולים?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

כיוון שהקמעונאים הם הערוץ מבחינתי להחזר פיקדון לציבור, אנחנו מעריכים ש-28% חוזר ישירות לציבור. אני צריכה להגיד מה ה-100% שאני מסתכלת עליו. ה-100% זה כלל כספי הפיקדון, צריך לזכור שיש פיקדון שלא נדרש שהוא בעצם - - -

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

זאת אומרת אם זה 2.4 מיליארד בקבוקים, 800 מיליון זה כסף פיקדון ששט לנו.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

נכון, אבל אם היעד, כמו שהוא היה ב-2023, יעד איסוף של 68% זה אומר ש-32% הם פיקדון שאינו נדרש, אף אחד לא רוצה אותו וזה המנגנון הכלכלי שבאמצעותו היצרנים והיבואנים משלמים לגופי האיסוף.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

זה לא שאף אחד לא רוצה אותו, אתם הצבתם יעד, היעד הוא יעד מינימלי. אם פתאום ימחזרו יותר או יאספו יותר.

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אין בעיה, חייבים להחזיר.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

כמה כסף אנשים משלמים כפיקדון?

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

800 מיליון.

<< אורח >> מירב עבאדי: << אורח >>

וכמה כסף חוזר אליהם?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

אמרתי, 28% מתוך הסכום שהציבור משלם חוזר לציבור.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

דרך הקמעונאים.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

אם אני מדברת על 800 מיליון, אם 200 מיליון חוזרים, מה קורה עם ה-600 מיליון שאזרחים שילמו כפיקדון?

<< אורח >> חגית נובו: << אורח >>

יש את דמי הפיקדון שלא נדרשים, שהם התקציב שמשמש את היצרנים והיבואנים לשלם עבור גופי האיסוף, אותם תאגידים שאין להם כרגע מעמד בחוק.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

יש כמה ערוצי איסוף. יש את האזרח, אותם אלה שחוזרים לקמעונאים, מחזירים את הבקבוקים ומקבלים כסף, זה מה שחגית התכוונה, הערוץ שחוזר ישירות לציבור.

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >>

ה-28%.

<< אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >>

חוץ מזה יש אספנים, זה אחד שאוסף יותר ממה שהוא שותה. יש כאלה שאומרים שזה קשי יום, זה קהילה, זה כל מיני מקומות שבאמת אוספים יותר ממה שהם שותים, חלק לפרנסה וחלק לתרומה, ויש כאלה שזה חברות, חברות איסוף שבאות למסעדות, לבתי מלון, שיש כמויות גדולות, ונותנות שירות. הם לא רוצים לעשות את זה בעצמם, לנסוע עם הבקבוקים להחזיר. אז זה שלושת ערוצי האיסוף הגדולים וזה ביחד נותן לנו 69% בשנה קודמת של החזר הפיקדון.

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]