פרוטוקול מספר 179, ועדת הכלכלה, 09/02/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ב (17 בנובמבר 2021), שעה 9:00

סדר היום:

<< נושא >> דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

לימור מגן תלם

אורי מקלב

חברי הכנסת:

ינון אזולאי

משה ארבל

אמילי מואטי

יעקב מרגי

מופיד מרעי

אוסאמה סעדי

מוזמנים:

שר התקשורת יועז הנדל

לירן אבישר בן חורין

–

מנכ"לית המשרד, משרד התקשורת

עמית פרסיקו

–

ראש מטה השר, משרד התקשורת

איתמר אביטן

–

מנכ"ל, אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה מיכאל ורדי

–

"היציע" ארגון אוהדי הספורט של ישראל

משתתפים באמצעים מקוונים:

ניר שויקי

–

יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת אליאנה רובנוביץ

–

מנהלת תחום תקציבים ורכש, משרד התקשורת

יאיר חקאק

–

סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה, משרד התקשורת

מעיין אוחנה

–

דוברת משרד התקשורת, משרד התקשורת

ספיר איפרגן

–

רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר נעם שרלו

–

רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל איטח

–

מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

מים חג' יחיא

–

עו"ד, רשות החברות הממשלתיות

עדי ליברוס

–

עו"ד, משרד המשפטים

תמר רמות ניסקה

–

כלכלנית, בנק ישראל

מור רם

–

רמ"ט ועוזרת מנכ"ל, חברת דואר ישראל

משה לאו

–

ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

איתמר חרמון

–

יועץ משפטי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ענת מוזס

–

מנכ"ל, פורום היוצרים הדוקומנטרים

ניר בוסקילה

–

מנכ"ל, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית

חגית בן יעקב

–

יו"ר, פורום היוצרים הדוקומנטרים

צביקה גוטליב

–

אחראי יצירה מקורית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה איריס דור-און

–

רכזת איגוד מקצועי, אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה לירון לינדאו

–

עו"ד, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית

ליאור תמאם

–

א. היצירה המקורית, איגוד התסריטאים

ד"ר אלעד וקסלר

–

מנכ"ל העמותה לקידום יצירה אתיופית

ליאור ליברובסקי

–

דובר שח"ם איגוד שחקני המסך

מישל קרמרמן

–

מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל גרוס

–

עו"ד בלשכה המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עדן בר טל

–

יו"ר הרשות השנייה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ארז חסדאי

–

סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, חברת בזק

שמואל סיידון

–

מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

טל זהר

–

מנהל רגולציה וקשרי ממשל, חברת פרטנר

שניר ניב

–

סמנכ״ל רגולציה, חברת פרטנר

יהב דרורי

–

מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר

עידו רוזנברג

–

משנה ליועץ המשפטי וממונה קשרי ממשל, חברת פלאפון רן אפרתי

–

מנכ"ל חב' רמי לוי תקשורת

עופר ויסוקר

–

סמנכ"ל חטיבה משפטית ורגולציה, חברת יס

מודי שרפסקי

–

מנהל אגף רגולציה, חברת יס

נמרוד אנגל

–

סמנכ"ל מכירות, אגן תעשיות

שלמה עיני

–

מנכ"ל א.מ.א אייר מייל אקספרס בע"מ

אסף וינר

–

ראש תחום רגולציה ומדיניות, איגוד האינטרנט הישראלי עדו אילי

–

מחלקת מדיניות ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי שירי וינטרוב

–

מנהלת לקוחות, איגוד תעשיות המזון

גיל צפוני

–

מנכ"ל, ארגון מתווכי המקרקעין בישראל

גילי שינמן שטראוכלר

–

יועצת משפטית, חברת וולט דיסני ישראל בע"מ

גיא קרני

–

מנכ"ל, ערוצי דיסני בישראל

יורי קגנוביץ

–

מנכ"ל הערוץ 9

דיאנה פנקס

–

מנהלת קשרי חוץ ערוץ i24 news,

יוחאי רוטנברג

–

יו"ר, אגודה ישראלית לתקשורת קהילתית

קרן יהב

–

מנהלת רגולציה, חברת הוט

בת-אור הופמן

–

מנהלת מדור תקינה, רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים נועה אלפנט

–

מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל אדר זהבי

–

מנכל, חברת צ'רלטון

יוגב עזרא

–

רכז חופש מידע, עמותת אל-ספאם

עמיחי דרורי

–

מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי צחי שלום

–

מנמ"ר, מרכז השלטון המקומי

רחל כהן

–

שדלן, האגודה הישראלית לתקשורת

יעקב לנצ'נר

–

מנכ"ל ימות המשיח פתרונות תקשורת

יוסף לנצ'נר

–

סמנכ"ל ימות המשיח פתרונות תקשורת

קרין רובינשטין

–

מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI זהר אלטמן רפאל

–

לוביסטית ציבורית, לובי 99

לורן פורים

–

מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

אלעד מן

–

יועמ"ש, הצלחה - לקידום חברה הוגנת

עדי שרי

–

מנכ"לית, עמותת זזה - קהילה לקידום ספורט נשים

עדי לביא

–

ועד מנהל, עמותת זזה- קהילה לקידום ספורט נשים

אביאל קרמזיאן

–

אחראי קשרי ממשל, "היציע"

אסף ברקוביץ

–

עו"ד ורו"ח

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

רמי בן שמעון

<< נושא >> דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים היום את הצגת תוכנית העבודה והעשייה של משרד התקשורת בנוכחות שר התקשורת יועז הנדל והמנכ"לית שלו והצוותים שלו. ההליך שבו הכנסת, אחת למושב, שומעת מהשרים ומפקחת על עבודתם בוצעה על-ידנו כמעט עם כל השרים. אני חושב ששרת האנרגיה היא האחרונה שעוד לא הגיעה ותגיע בקרוב. זאת ההזדמנות והמיקוד שלחברי הכנס יש אפשרות לשאול שאלות על סוגיות, על מדיניות, על דגשים, על תעדופים במשרדים וגם על בעיות שהם פוגשים ושעולות מהשטח.

אנחנו מאחלים לשר הצלחה בתפקידו. זה ההמשך של הקדנציה הקודמת בממשלה הקודמת ויש חשובות לשרים שיוצרים המשכיות ורציפות. עולם התקשורת הוא עולם דינמי ומשתנה, אולי הכי משתנה בענפי המשק. לא קומה ענף התקשורת היום למה שהיה לפני עשור ובוודאי לא יראה כך בעוד 5 שנים. הטכנולוגיה, היזמות, התחרות, הרעיונות, תעדוף הלקוחות וכן הלאה יוצרים כל הזמן שינויים ושי פה מצב שמנסים להתייחס גם לתקשורת, מה שמכנים בדור הישן, אבל היא תימשך עוד כמה שנים, כל עולם הדואר והטלוויזיה ועולם הכבלים כפי שהיה בעבר ועכשיו עולם הסטרימינג – העולם הזה משתנה.

הוא משפיע על כולם. הוא משפיע על המחירים, הוא משפיע על התחרות. הרגולציה הקיימת לא מותאמת, לא בדואר ולא בשירותי התוכן, לשירותים ולחברות שמצטרפות ולשיטות העבודה ולטכנולוגיות שמצטרפות. יש דברים מבורכים שמשרד התקשורת הוביל, כמו קידום פריסת הסיבים האופטיים, עם הדגש וההסתייגות שלנו שאכן לא תהיה פגיעה בפריפריה ואכן המשאבים שהוקצו לכך יאיצו גם פריסת סיבים אופטיים בפריפריה.

לצערנו, עד היום יש חברות סלולריות שלא יוצאות רצף קליטה. בנגב יש ניתוקים קבועים במקומות קבועים. בכבישים הראשיים של הנגב, לא באיזה אזור צדדי. כשאני נוסע לכאן מירוחם לירושלים, אני חווה בין 3 ל-4 ניתוקים קבועים באותם מקומות. הדבר הזה ידוע גם לחברות ולא נפתר. אני מניח שיש עוד מקומות בהם חווים את הבעיה הזאת של שרות סלולרי לא רצוף.

אנחנו פה קבוצת ח"כים קטנה, זה טוב כי זה מאפשר לכם לקבל תשובות מעמיקות וארוכות. הפעולה תהיה באופן שהשר יציג 15-10 דקות ואחרי זה ח"כים יוכלו לשאול את שאלותיהם. גם לי יש שאלות ואני אשאל אותן עכשיו בקצרה ובהצגה שלך תשיב עליהן.

דיברתי על מצב התשתיות והקליטה של הסלולר בפריפריה שהיא לא רצופה ולא איכותית. הפריסה של סיבים אופטיים בפריפריה, באיזה קצב, מתי, מתי נגמור עם זה? איך משפיעים הסלילה של הסיבים והסטרימינג על עולם התוכן כאשר אין דרישה כרגע ממי שעבר לסטרימינג לתקצב את הפקות המקור. זה פיחות זוחל במעמדן של הפקות המקור, אם בהסכם עם הכבלים, עם הוט ואחרים הם נדרשו בחוק וברישיון להשקיע בכך, אז יס – אתם יודעים, החלפתי בבית ממיר, היו לי בעיות. את יס אמור לי שהם נותנים לי בחינם משהו. הביאו לי סטרימר כזה קטן ומאז יש לי הפסקות בשידור והסרט לא רץ. מה שנקרא, הביאו לי את מיטב הטכנולוגיה שלא עובדת. נתתי הוראה לבטל את זה, אבל אחרי זה מישהו לימד אותי שבכלל שיניתי את שיטת השידור אליי הביתה – יש לי צלחת לוויין, היא כבר לא רלוונטית, הולכים לאינטרנט. זה פחות איכותי. עבדו עליי. טוב, לא נורא. אתם רואים, גם ועדת כלכלה, הסנדלר הולך יחף. לא אכפת לי שאקלוט לא טוב, אבל עברו לסטרימר ושילמו פחות להפקות מקור.

<< אורח >> מיכאל ורדי: << אורח >>

לא עברו רק עליך. עבדו על כולם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אדוני, אתה קורא הערות ביניים בוועדה? יש פה אווירה טובה, אבל האורחים לש משתתפים בחגיגה, רק חברי כנסת.

אני יודע שהשר חזק מאוד על תשתיות, על הדואר, על דברים שהוא עשה ויש לו קבלות. אבל עולם התוכן לא מוסדר וזה הדבר שצריך להכריע אותו ולהבטיח את השירות ואת המחיר לאזרחים.

עוד הערה קטנה, היה פרויקט יפה מאוד של טלוויזיה קהילתית בפריפריה, גם בנגב וגם בגליל, אלפי אנשים השתתפו בשה, התנדבו בזה. רוצים לדעת מה מצבו של הפרויקט הזה ועתידו. אלה השאלות שלי. תעשה הצגה סדורה של 15-10 דקות, המנכ"לית תשלים ואז הח"כים פה יתחילו את סדרת השאלות, וככל שיאפשר הזמן, גם אחרים יוכלו להציג לכם דגשים ושאלות. בבקשה, שר התקשורת.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי הכנסת שהגיעו. המשימה שלנו היא לחבר את הישראלים באמצעות תשתיות תקשורת מתקדמות כדי שלכל אזרח תהיה נגישות לתשתיות ותחרות. למה תחרות? כי אז המחירים נמוכים. זו המשימה בגדול. אנחנו עוסקים כמעט בכל תחום של חיי הישראלים. דיבר היושב-ראש על החשיבות של תשתיות תקשורת, ואכן ככל שעובר הזמן כך זה הופך להיות משמעותי יותר, החל מהיכולת לעבוד מהבית, ללמוד מהבית, לקבל שירותי רפואה מהבית. כל נושא הסיבים שנפרסים היום בכל מדינת ישראל, כלה בקליטה וכיסוי, שזה לא רק איכות חיים, זה גם הצלת חיים ברבה מאוד מקומות. דואר, היכולת של אדם להזמין משהו ולקבל את החבילה בזמן או לשלוח הזמנה לבר מצווה ושזה לא יגיע בחתונה. יש דברים בסיסיים שאנחנו רוצים שיקרו. גם הטלוויזיה שעוברת שינויים גדולים, כמו שהצגת את זה, ואנחנו צריכים לטפל בכל אלה.

כהערת פתיחה אגיד שאיפה שלא מטפלים ומה שלא מעבירים פה – ועדת הכלכלה היא הצינור הכי חשוב בטיפול בבעיות האלה של המשרד שלי – מה שלא עובר, לא נעלם או לא קופא במקום. זאת אומרת, אם לא נעביר עכשיו את החקיקה על הדואר שנמצאת על שולחן הוועדה הזאת, אני חושש שנגיע עם הדואר אל סף פשיטת רגל בחודשים הקרובים. זה לא יעבור ותגיע הפגרה, אנחנו כולנו פוגעים באזרחי מדינת ישראל. אני לא מדבר רק על עובדי הדואר, אבל פוגעים בחברה שנותנת שירותים לאזרחי מדינת ישראל. ואם זה לא יקרה כי זה לא יעבור בוועדה והחקיקה לא תעבור, אנחנו במצב קשה. אני אומר את זה לכולם וזה נכון גם למה שהעלית קודם, חוק השידורים. לא נעביר חוק שידורים – וזה אירוע סבוך, יש לו הרבה אינטרסנטים והרבה נציגי ארגונים – בסופו של דבר זה לא שאותם נציגי ארגונים, מפיקים, יוצרים, הפקות מקור, ירוויחו משהו. הפוך, הכול עובר לאינטראנט. באינטרנט אין רגולציה, אין לנו חקיקה על זה. לכן ככל שהזן עובר, כך מפסידים יותר, ואם לא תעבור חקיקה כי כולם יילחמו בה, אז כולם יפסידו. אי-אפשר יהיה לייצר הפקות מקור. לא תהיה חקיקה מהיום לעכשיו כי כולם פה יריבו בוועדה ולא יקרה כלום. לכן יש חשיבות גדול למהירות בה הדברים נעשים. אני שמח, אדוני היושב- ראש, שאתה מקדם את זה. אני רק אומר לכם ששיש לנו משימה גדולה. המשימות שלנו עם הדואר ועם חוק השידורים שנוחתות פה על השולחן הן חייבות להיות מטופלות כמה שיותר מהר לטובת המדינה.

אציג בקצרה את המשרד עצמו. 180 עובדים. האגפים המרכזיים: מינהל כלכלה, מינה להנדסה, לשכה משפטית, מינהל פיקוח ואכיפה, אגף רישוי.

כל פעם אני מסביר את זה לראשי רשויות, אנחנו לא מחלקים כסף. אין לי כסף לתת לראשי רשויות. מה שיש לי זו הרגולציה. בעזרת רגולציה אפשר לפתוח את התחרות ולייצר נגישות. רגולציה יכולה לתקוע את מדינת ישראל וראינו את זה בתחום הסיבים כאשר במשך עשור לא פרסו סיבים בגלל רגולציה. לכן המשרד כל הזמן נע על משולש משפטי-כלכלי-הנדסי, לצד המקלות שהם הפיקוח והאכיפה, לראות שהחברות עושות את מה שצריך ותהליכים הרישוי שהם גם חלק ממה שאנחנו מבצעים.

תפיסת העולם שלנו היא קידום שוק תחרותי, התערבות במקרים בהם יש כשל שוק. אנחנו רוצים להתערב כמה שפחות, רק איפה שיש כשל שוק. אנחנו מאמינים בשוק חופשי, רק איפה שיש כשל שוק אנחנו רוצים להתערב. רגולציה ממוקדת בתשתיות, בדגש על הממוקדת. אנחנו במהלכים של דה-רגולציה רוחביים. רק במקומות שבהם אנחנו מרגישים שזה עוזר לפריסת תשתיות במדינת ישראל ולאינטרס הלאומי, אנחנו מתערבים. רגולציה נושמת – הגדרת תפוקות נדרשות לשוק והתמודדות בתוצרים.

העצמת הצרכן – מהרגע שנכנסתי למשרד, הנושא של פניות ציבור הפך להיות משמעותי מאוד. זו רוח המפקד. יש לנו אנשים שתפקידם לענות לפניות ציבור ולפניות מהרשויות ואנחנו משתדלים לענות לכל אחד. בלשכה שלי יש מי שתפקידם לענות לפניות ציבור. אני מקבל המון ווטסאפים וסמסים במהלך היום ואנחנו משתדלים להעביר את זה ולתת שירות. לפעמים זה מגיע למקומות ביזריים של אנשים שמודיעים באמצע הלילה שהממיר שלהם לא עובד, אבל זה בשוליים, אני מסתדר גם עם זה. רוב הפניות הן פניות שכואבות לאזרחים וזה מלמד עד כמה משרד התקשורת רלוונטי לחיים לש כולנו ועד כמה זה משמעותי.

המנכ"לית אומרת שדילגתי על החזון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא אמר: לחבר את אזרחי ישראל. זה אחלה חזון.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

המנכ"לית תשלים אחרי זה.

העצמת הצרכן ואכיפה – אנחנו מאמינים אנחנו לא רוצים להשתמש במקל, אבל מאמינים שגם אכיפה היא כלי אפקטיבי ועיצומים על חברות שלא נותנות שירות לאזרח. השנה ביטלנו רישיון לחברת תקשורת אחת, איים תקשורת, אחרי שהונתה הרבה מאוד אזרחים, בעיקר אוכלוסיות חלשות. זה מקרה נדיר, אבל בדרך לשם יש עיצומים ויש עוד כלים. למרות שזו פעם ראשונה, לא נהסס להשתמש גם בכלי הזה, נשק יום הדין, לצורך העניין.

אני אעבור בקצרה על ההישגים המרכזיים. קודם כל, מהפכת הסיבים. קפצנו מ-3% ל-50%. זה הקצב הכי גבוה בעולם. בסך הכול אנחנו נמצאים היום על 1.33 מיליון משקי בית שהונגשו לסיבים. זו כמות מטורפת ביחס למה שהיה בעבר. כל זה קרה בזכות היושב-ראש הקודם, צריך להגיד בשבחם של יושב-ראש קודמים, מרגי העביר את רפורמת הסיבים בתזמון מדהים והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית רגע לפני פיזור הכנסת, אחרי מאבק גדול. מיכאל, אתה זוכר את זה, חפרתי על הסיבים בכל ישיבת ממשלה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

סובבת לנו את סיבים באוזן. אבל, ברוך השם, הצלחת.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

השתדלתי. חשבתי שאם תשמעו את זה מספיק פעמים אז "תתאבדו" על זה, וזה אכן קרה ואני מודה גם לחברים שהיו אז בממשלה וגם ליושב-ראש הקודם, להגיד את שבחו על-כך שהוא עשה את זה במהירות וברצינות רבה.

אתה תוצאה אפשר לראות ממש איך רגולציה מאפשרת ומייצרת תוצאות ואיך אנחנו מגיעים כבר ל-50% שזה הקצב הכי גבוה בעולם. אנחנו פורסים מעל 100,000 בתים בחודש והקב הזה הולך וגובר כל הזמן. אני מתמקד, בהמשך לשאלך, בעיקר בפריפריה. אני לא בא לחנוך סיבים בתל אביב, למרות שגם תל אביב חשובה. אני לא בא לחנוך סיבים ברמת גן למרות שגם רמת גן חשובה ואני מוודא מהם המספרים של המתחברים שם. אבל כן, אתמול הייתי בכרם מהר"ל ובשבוע הבא - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מרגי, איפה אתה? כנראה רצינו להגיד שבחו של אדם לא בפניו.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

יש פרוטוקול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש תיעוד. ברוך הבא. אם היית נוכח, היינו צריכים להגיד מקצת שבחו בפניו.

<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הצלחתי להשמין ולהסמיק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל לא נכחת, אז גמרנו את הכול, גמרנו את ההלל.

<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, בכל אופן.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

דיברתי על איך מהלך פה בוועדת כלכלה מוביל לשינוי מציאות בשטח ברמת היום-יום. אנחנו נמצאים בקצב מסחרר של פריסה, בעיקר בפריפריה, לגבי שאלתך. אותי זה מעניין. רק לסבר את האוזן לגבי ישובים שהיום מתחברים: דימונה, אופקים, מעלות-תרשיחא, נהריה, עכו, קריית שמונה, בחבל אילות 9 ישובים מתוך 12.

אני הולך בכוונה למקומות הקטנים. כל מקום שמתחבר, אני מגיע לשם. מן הסתם, לחברות יותר קל או שיש אינטרס יותר גדול לפרוס בערים, במקומות עם בנייה רוויה – בניין אחד בראשון לציון הוא כל המושב של חבר הכנסת מרגי ביחד. אבל עדיין אנחנו מקפידים דווקא שם. אני חושב ששם יש תחרות. נכון שקשה יותר לפרוס בית בית, אבל שם החברות יכולות לקבל יותר לקוחות כי ישר קופצים ומתחברים.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

מה עם ירוחם? עזוב את שדה צבי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ירוחם מהראשונות. כבר שנים, לפני שניכם כבר הבאתי לשם סיב אופטי.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

בירוחם יש סיבים. אני לא רוצה להגיד סתם על קצב - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לנו לכביש הראשי. לא כל השכונות.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז מחברים עכשיו. ירוחם בהחלט על המפה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עשינו מרכז הייטק כבר ב-2016 או 2015.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

צריך להגיד את זה. אנחנו רואים שאנחנו משתפרים במהירות של ה-upload ושל ה- download וה-latency. כל הנתונים שמראים השיפור בשימוש באינטרנט, על רוחב הפס הממוצע של הישראלים. לכן אתם רואים שיש פה עלייה בגרם הקודם. כל הזמן אנחנו משתפרים בזה.

המשמעות של זה היא לא רק שגיימרים יכולים לשחק או שאפשר להוריד סרט במהירות. זה בעצם מקומות עבודה. זו המשמעות: לייצר מקומות עבודה, לייצר אפשרויות לאנשים, בעיקר בפריפריה, לשבת בבית ולעבוד. אני אומר לכם שכשמסתכלים רוחבית, זה גם מפחית את הפקקים. אם החברות, לא רק בגלל הקורונה, עברו לעבוד מהבית – היום, אני אומר לכם, כל החברות בשוק התקשורת, בתחום שלי, עברו לעבוד מהבית לפחות יום אחד בשבוע וכך הן מתככנות להישאר – אז כבר אתה מפחית בחמישית את התנועה על הכבישים וזה משמעותי.

צריכת הדאטה בישראל, לפני שאנחנו מגיעים לסלולר, מראה קפיצה. ב-2021 זה זלג לשנים לעתיד. אני לא חושב שאנחנו מנבאים את העתיד, אבל הקצב הוא מהיר, כל הזמן גדל, קצב אקספוננציאלי. פשוט מעבירים עוד ועוד דאטה ורוחב הפס צריך להיות מתאים, אחרת יש פקק.

אנחנו רואים אתה שיפור במהירות ההורדה ברשתות הניידות ואת הדירוג העולמי בשנים האחרונות – אנחנו כל הזמן משתפרים במדד מהירות ההורדה ביחס לעולם. בטלפונים הניידים אתם רואים גם שיפור בכל הפרמטרים. זה גם משמעותי.

אני עוד מילה על מה שאמרת קודם, אדוני היושב-ראש, הרפורמה של כחלון הייתה חשובה מאוד וחיובית, כולנו הרווחנו והורידו לנו את המחירים וזה משמעותי וחשוב. לצד זה, החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות. מה שאתה חווה בנסיעה מירוחם לירושלים, נדמה לי שאין פה אחד שלא חווה איפשהו ברחבי מדינת ישראל. לכן פה דווקא יש כלי רגולטורי שיכול לשנות את זה. כבר יצאנו בהחלטה, עוד בסבב הקודם, על כך שהחברות צריכות לעלות ל-95% כיסוי ל-99% מהאוכלוסייה. אז גאוגרפית – 95% ודמוגרפית – 99% מהאוכלוסייה שאמורים להיות מכוסים עד פברואר 2023, כך שהשנה אמורים להרגיש את זה. אמורים להוסיף עוד תרנים ועוד אנטנות.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

זה בבין-עירוני. בתוך הערים, איך אתה כופה ראשי רשויות שלא משתפים פעולה?

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

פה יש לי אתגר. אני שם את זה כאן על השולחן. היה לנו אתגר גדול בשנים האחרונות, בעיקר בשתי אוכלוסיות, האוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה החרדית, בערים מסוימות שלא רצו אנטנות. אגב, יש עוד אוכלוסייה שלא ציינתי – יש את האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה של החכמולוגים. שלוש אוכלוסיות שרצו להוריד אנטנות במקום לשים מתוך חוסר הבנה שאנטנות מפחיתות קרינה ולא מוסיפות קרינה. ככל שאתה קרוב יותר לאנטנה, כך יש לך פחות קרינה. וככל שיש לך יותר אנטנות, יש פחות קרינה ויותר קליטה.

אנחנו כשלנו בשנים עברו בהסברה. אני מגיע לכל מקום שיש בו עימות בין ראש הרשות לתושבים כדי להסביר, להציג את עמדתנו. למשרד לאיכות הסביבה יש נציגים שעושים את זה. בחוק ההסדרים האחרון פתרנו את זה כך שאפשר למקם אנטנות קטנות על עמודי חשמל ותאורה ללא הרשות – כך שההפגנות יהיו מול הבית שלי ולא מול הבית של ראש הרשות – ובנוסף גם במבני ציבור, בשטחים של מדינת ישראל, במשרדים ממשלתיים. ועדיין ראש הרשות יצטרך להסביר לתושבים שאין ברירה, אם רוצים להפחית קרינה, אז צריך לעשות את זה. אני מתכוון להמשיך עם מדיניות של הסברה בכל מקום.

האירועים המרכזיים: מתווה הסיבים יצא לדרך, בזק הדליקה את הרשת המתקדמת. פרסום מכרז ראשון של קופת התמרוץ. בעקבות המתווה שעבר כאן בוועדה בזק נתנה לנו תשובה ש-82% הם הולכים לפרוס, מה שהשאיר 18% שהם לא פורסים. יש להם עוד יכולת להגיד שהם מגדילים את זה ב-10%. במקומות שהם לא פרסו יש קרן תמרוץ שמבוססת על מס של חצי אחוז שיוטל על החברות. יצאנו כבר למכרז ואנחנו עומדים לסיים אותו בקרוב. במכרז הזה אנחנו נותנים לחברות האחרות – לא בזק – להתחרות על אותם אזורים. לכן הפריסה תהיה בסופו של דבר בכל מדינת ישראל.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

הפרוצדורות של הקרן הוקמו?

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

כן.

האזורים שיותר מאתגרים אותנו זה המגזר הערבי והמגזר החרדי. אגב, לא בכל מקום. מעניין שיש כבר חברות שפורסות גם בשני המגזרים האלה, כל אחת מטעמיה, באזורים מסוימים שבהם יש ביקוש.

כשנכנסתי למשרד גיליתי שלוקח לנו המון זמן לתת רישיונות לחברות. מכיוון שרפורמת הסיבים דורשת גם חברות ותחרות ואני רציתי שיהיו חברות קטנות, אז צמצמנו משמעותית את הזמן. אגף הרישוי שלנו עשה עבודה קשה בהנחית המנכ"לית. אתם מכירים את הטמפרמנט של המנכ"לית – הכול עובד מהר ובצורה נחושה, כולכם חוויתם אותה.

ירדנו מ-8 חודשים ל-3 חודשים במתן רישיון כללי אחוד, וברישיון מיוחד – לחודשיים. אלה זמנים טובים ואנחנו מתכוונים לשפר את מתן הרישיונות בכל תחום של משרד התקשורת. עצרנו ב-60%. אתם יכולים לראות אלו חברות קיבלו רישיונות ואיפה: אתם רואים במגזר הערבי - - -

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אתה מדבר על רפורמת הפס הרחב.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אתם רואים איזה חברות קיבלו רישיונות לפרוס פס רחב. ראינו שבקיבוצים כבר שנים פורסים סיבים אופטיים. הקיבוצים הקדימו את מדינת ישראל כשאנחנו נרדמנו. לקחנו ואימצנו את השיטה הזאת והענקנו רישיונות לחברות קטנות כדי לפרוס פס רחב. חלק מזה הוא גם עניין של משילות. בשבוע הראשון לכניסתי למשרד גיליתי שיש לנו תופעה של חברות פיראטיות. הראשון שסיפר על זה היה עיתונאי מגלובס. יש לנו חברות פיראטיות שפרוסות בעיקר בגליל ועושות מה שהן רוצות.

אם מדברים על משילות, זה קורה בכל דבר ואני מניח שזה יגיע לוועדה הזאת, זה חשמל, מים וגם תקשורת. בא מישהו, מחבר קו של בזק או של הוט, גונב אותו למעשה ומחבר מקרר לדלת לאיזה עץ. גילנו שיש המון חברות פיראטיות שבעבר החברה ניתקה אותן ודווקא הממשלה, תתפלאו לשמוע, נתנה הוראה לחבר מחדש. הוראה אבסורדית שמדינת ישראל אומרת לחברות הפיראטיות שיתחברו מחדש ויהיו פיראטים בניגוד לחוק.

הגדרנו להם שעד ל-1 בנובמבר האחרון, או שהם הולכים לתהליך הסדרה מול המשרד ומראים ערבויות והנון עצמי ומקבלים רישיון על-פי חוק וסדר, על-פי כללי המינהל התקין – יש לזה משמעות, זו לא רק האפשרות לעבוד זו גם אכיפה שלנו – או שהם הולכים. או הסדרה או אכיפה. או הדרה או משטרה, אם תרצו. מתוך 30 חברות שהיו פיראטיות, 29 פנו להסדרה והן קיימות היום עם רישיונות. עכשיו אנחנו בעבודה איתן כדי להסביר מהן החובות שלהן, מה הן צריכות לתת כשירות ללקוחות. מצד שני, יש תופעות מעניינות שמתרחשות: חברות מהמגזר הערבי שפועלות ביהודה ושומרון, חברות מהמגזר הערבי שעובדות בכל מיני מקומות אחרים, ביישובים ליד ובקיבוצים ובמושבים ובעיקר עניין בתוך המגזר הערבי שחברות פורסות שם.

אני אומר לכם ששני המגזרים שיש בהם פריחה מעניינת – לא יודע אם לקרוא לזה מגזר – זה יהודה ושומרון, הרבה חברות נכנסו לשם, זיהו שהמתנחלים הם כבר לא רק - - -

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

מאותה סיבה שהקיבוצים הקדימו. אלה חבר'ה צעירים שרוצים – הרבה חברות הייטק התחילו לפני עמק הסיליקון. בקיבוצים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ועבודה מהבית, שאתה לא צריך לזוז למשרד, עוד לפני הקורונה. אנשים התחילו להיות מתכנתים בירוחם, בבית, או במקום קטן. ככל שיש מקומות כאלה, אתה לא תלוי בנסיעה למשרד.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

נכון. תראו את הנחת המוצא. אתה זוכר, כשבאנו אליך והנחת המוצא של כולנו הייתה שבמרחב הכפרי באיו"ש, בנגב, בגליל, אף אחד לא ירצה לעשות. עוד לא סיימנו את המכרז הראשון וכמות היישובים שנפרסה בגלל חברות קטנות – כשאתה פורס ישוב קטן, ישר בזק מדביקה אותם, אומרת: רגע, רגע, אנחנו פה. ונכנסת במקביל – היא מטורפת. רק מהשבועות האחרונים במקומות שאני מסתובב בהם: מצפה נטופה, יישוב ליד צומת גולני; גילגל בשבוע הבא, נריה, קדומים.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אצלנו בישוב עשו סקר וקיבלו הענות מלאה.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

ולכן כדאי. קיבלתי מבזק: מושב ישע בעוטף עזה .. הם אמרו שזה לא תואם את המספרים שיש להם. כמות המתחברים שם היא עצומה. יש עוד סקר שראינו. אחת החברות עשתה סקר בקרב אזרחי ישראל בשאלה איזו תשתית הכי מטרידה אתכם, איזו תשתית הכי חשובה לכם. בראש ובראשונה חשמל ואחרי זה אינטרנט, לפני המים. אתה רואה שזה הופך להיות משמעותי מאוד.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השר, בממשלה אין הגבלת זמן לשר שעולה. אבל פה, אם לא תהיה הגבלה, זה - - -

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הבנתי את הרמז. אני עובר על האירועים, מדלג על האירועים המרכזיים.

הקמנו את הוועדה לאסדרת-על בתחום השידורים. יש מרחב שלם של אינטרנט שאנחנו במדינת ישראל ומדינות אחרות בעולם, לא ידעו לרגלץ אותו, להגיד מה עושים איתו. אני לוקח את המטפורה של מיכה גודמן על השמים: לפני 200 שנה אנשים הסתכלו על השמים ואמרו: זה מקום שאנחנו לא שולטים בו, לא נשעה שום דבר. אז התחילו כדורים פורחים ואחרי זה מטוסים קלים ואז מטוסי נוסעים והיום ברור מאליו שיש פקח שאומר מי טס, איפה, מתי מרימים רחפן, כמה ולמה.

בעבר אמרנו על האינטרנט שזה ממד שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו. עד היום כל מדינות העולם לא יודעות מה לעשות איתו. כשהתחילו השידורים שם עדיין לא ייצרנו חקיקה וכשהתחילו הרשתות החברתיות עדיין אמרנו שאנחנו לא יודעים איזו חקיקה אנחנו רוצים. לכן היעד של משרד התקשורת הוא למצוא דרך, רגולציה נמוכה וכמה שפחות כי אנחנו לא בעד רגולציה, אבל למצוא דרך להסדיר את השוק הזה.

אז זה גם בתחום השידורים והפקות מקור, מה ששאלת. אם לא נעבור חקיקה, לא יהיה כלום. וזה גם בתחום הרשתות החברתיות, שירות לקוחות. היום אזרח ישראלי שמישהו חסם אותו או סלקום חסמו אותו, יש לו למי להתקשר, ואם לא עונים לו או לא נותנים תשובה ראויה, הוא מתקשר למשרד התקשורת ומתלונן. שירות לקוחות זו דוגמה לזה. אנחנו מתעסקים עם בוטים – איך אתה מייצר שקיפות. לא תוכן – אני יודע שיש פה ויכוח שלם בכנסת על תוכן ומי מצנזר מה. לא צנזורה אלא איך אתה מייצר דרך לאזרח כדיש מחר בבוקר לא יתעמרו בו. כשיש מונופול, אז יש גם כוח לאותו מונופול להתעמר באזרח.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

חוק הסמכויות, אתה יודע מה אנחנו עברנו? פיצצו לנו את המיילים, את הנייד.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

כן, גם לי. הם לא זוכרים שאני נורבגי. גם לנורבגים מפוצצים את המיילים ואת הוואטסאפים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

פשוט יש קליטה טובה. כשיש מחאה, יש פתאום קליטה. הכול מגיע לנייד.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה מרחב שלם שמאתגר אותנו ויאתגר גם אתכם בוועדה, אני מניח, בקרוב מאוד. הפחתת תעריפי הטלפון - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מתי מביאים את רפורמת התוכן והשידורים?

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חוק השידורים, אנחנו עובדים עליו. כמה שיותר מהר אנחנו - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לכם רק הארכה אחרונה עם צו השעה הזה של התחשבנות בין גופים.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אנחנו שואפים להפיץ תזכיר ברבעון השלישי.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

באמצע 2021 הוא אימץ אותו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה יכול להיות ביולי או בספטמבר, אם אני סופר. זה יהיה ביולי או בספטמבר? אנחנו לא יודעים מה ילד יום, אם נשאיר את התוכן לא מוסדר.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אתה צודק. יש אינטרס לכולם. אני מסכים איתך שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. אני אומר את זה כאן ל צופים בבית, למי שמסתכל, אם עכשיו החוק הזה לא יעבור כי יחפשו את המצוין ולא את הטוב מאוד, אז המציאות תהיה גרועה יותר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תביאו את החוק כבר. תביאו. תביאו אותו.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

נשתדל. נשתדל לעשות כמה שיותר מהר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוא צריך לקבל עדיפות אצלכם. התשתית זה טוב, אבל אם יהיה ג'ונגל בתוכן: בלי שליטה, איך מתחשבנים בין גופים, איך זה משרת מטרות ציבוריות וקהילתיות, איך אין הפקעת מחירים בתוכן. ראינו גם כאלה שניצלו את חוסר אכיפה בתכנים. יש הרבה תלונות על ספורט. יש הרבה תלונות על כל מיני עניינים.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה צודק. ולכן החוק הזה הוא כל-כך מסובך ולכן אף אחד לא נגע בו כל-כך הרבה שנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז תגעו, תגעו. אנחנו לא פוחדים לגעת בנושאים קשים. אם עשינו את רפורמת - - -

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אנחנו סומכים עליכם, רק פוחדים שיהיה לו גורל כמו חוק הדואר. תגמרו את זה יותר מהר מחוק הדואר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו נקדם את חוק הדואר.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אתה בא עכשיו, אחרי שהוא התעייף החוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כן. כמו הזית הזה במסעדה. אומרים לו תאכל עם מזלג את הזית והוא מנסה ולא מצליח. אז אשתו לוקחת מזלג ודוקרת את הזית. אז הוא אומר לה: עד שעייפתי את הזית באת ודקרת אותו. זו בעיה. אגב הערת הדואר, ביטלתם פה דיון – זו טעות. אתם ביקשתם לבטל. אני ראיתי בזה התקדמות, למרות שאין יועץ משפטי - - -

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא ביטלנו דיון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

ביטלתם דיון. לבקשתכם ביטלנו דיון. אלה העובדות. אין פה אפשרות אחרת. נתתי לכם להחליט. כשמביאים חוק מורכב שיש בו ריבוי אינטרסים, בסוף הולכים ומביאים הסכמות. לא -100%, מביאם 80% הסכמות. אם הפערים הם 100% בים הגופים, אי-אפשר להתקדם.

<< דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >>

תביא רק אינטרס אחד – של הציבור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל גם באינטרס הציבורי יש תחרות, יש את הדואר כדואר, יש מחיר.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

זה נושק לאינטרס הציבורי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש מחיר ללקוח. אתה יודע, אתה יכול להגיד תחרות ולא תשלוט במחיר. לאינטרס הציבורי יש כמה היבטים. תביאו את החוק, אל תבטלו דיונים. על ההערה שלך שאנחנו לא התקדמנו עם הדואר, אני אומר - - -

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

אני לא ידעתי על מה אני דורך.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה היה קודם. אל תבטלו דיון ותביאו הסכמות. זו המשימה שלכם. בנושא אחר אנחנו קידמנו פה חוק והכנסת לא העבירה אותו, אז אנחנו לא אשמים בעבודת הקואליציה. שם אתם צריכים לטפל.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

בסדר. זה דווקא לא החוק החשוב.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הוועדה קידמה את מה שצריך.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

זה לא היה החוק הכי חשוב. אדוני היושב-ראש ,יש לי שני חוקים משמעותיים כאן: הרישוי, שמייצר דה-רגולציה כדי לקדם את פריסת הסיבים הפריפריה; והדואר, ואני אומר את זה בצורה הכי גלויה, אם זה לא יעבור כאן מהר ולא יעבור לפני הפגרה, הדואר קורס. מבחינתי שיצטטו אותי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה תלוי בכם. זה תלוי במה שתעשו. תלוי איך תביאו הסכמות בין כל הגופים ותצמצמו פערים. אם תביאו לנו חוק לא אפוי שיוצר פה התנגדות של ח"כים, והייתה פה התנגדות חריפה של הח"כים לחוק הדואר, אז החוק לא מבושל. חוק מבושל יש לו לגיטימציה.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אבל יש מצב ביניים. הכי קל להיות פופוליסט בקטע הזה ולא לעזור לדואר. יש תקופת ביניים. אני מתפרץ לאמצע דיון. יש תקופת ביניים בה צריך לאפשר לממשלה להוביל בסוף הפרטה מלאה, ייעול מלא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מעולה. תעשה עבודה של צמצום פערים בין גופים, תביא את הח"כים להבין מה מטרותיכם בחוק ביניים. החוק הזה בלבל כי בזמן שדנו בחוק הזה, הודעתם שאתם מפריטים את הדואר. אז הח"כים שאלו אם מפריטים את הדואר, למה יש חוק. אז אמרתם שזה חוק שאולי יאפשר הפרטה מוצלחת יותר. אבל זה תהליך, אי-אפשר לזרוק סיסמאות "רפורמה בדואר" בלי שהיא תפורה עד הסוף. היא לא הייתה תפורה, זה לא הגיע תפור.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אני מבין מה אתה אומר. אני אומר שוב בצורה הכי ברורה. אנחנו בבעיה: איתנות פיננסית של הדואר. הוא הולך לקרוס אם זה לא יעבור. אני חייב לצאת להפרטה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מכיר את הדאגה הזאת. אבל הדואר קיים במדינת ישראל איזה 150 שנה לפני קום המדינה וכנראה יתקיים אחרי שאני ואתה נסיים את כהונתנו.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אל תהיה בטוח.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אם יש לו בעיה תזרימית – אגב, הוא יתקיים טוב יותר עם משבר פיננסי כי לא יתנו לבנק הדואר ליפול.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל יש לך 5,500 מששפחות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא יתנו לבנק הדואר ליפול.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש לך עובדים שם. יש לך אזרחים ישראלים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא יתנו לבנק הדואר ליפול.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מי לא ייתן?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אף אחד בכנסת לא ייתן לסניפי דואר להיסגר.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

זה לא הכנסת, מיכאל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אף אחד בממשלה לא יסגור את הדואר. אם דחוף לכם כי יש איזה גרעון שנתי, בבקשה תטפלו, אבל אל תאיימו עלינו בגירעונות כי גירעונות יש שם כבר 20 שנה.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

מיכאל, יצא לי הדואר. עזוב עכשיו את הדואר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז דלג על הדואר. נמשיך.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לדלג על הדואר. אני אומר לכם, אני לא מאיים. אני לא שמח שהדואר הולך לקרוס, זה לא טוב לי. הייתי שמח לקבל חברה ממשלתית שעושה כסף והאזרחים מרוצים. אנחנו במצב אחר, לכן צריך לטפל בזה. אני יודע שיש גורמים מסחריים שלא אוהבים את הרפורמות פה ולא אוהבים את ההפרטה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

זה לא רק מסחריים, סליחה. חברי כנסת ששאלו פה שאלות נוקבות על היקף השירות, על מחיר השירות, על פריסת השירות, על השכיחות של הישורת, מה יעשו השינויים האלה. זה לא עסק רק בעניינים עסקיים.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אדוני היושב-ראש, אפשר לקבוע הצבעה. אני מבטיח לך שחברי הכנסת, אנחנו דיברנו איתם. לא מצאתי - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לפי הדיון הראשון בדואר, בהצבעה זה לא היה עובר. אולי מאז קרה משהו, לכן רצינו לעשות דיון נוסף, אבל אתם דחיתם את זה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הקואליציה עצמה התנגדה.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אני מסכים שהיו פה - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא דיברת עם האופוזיציה, לא דיברת איתי בנושא הדואר.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

לא שמעתי שאתה מתנגד. אם יש התנגדות, אז - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מתנגד. יש לנו הערות ענייניות. מה זה מתנגד? אנחנו בעד הכול.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להביא את זה שוב לדיון ענייני. היו כמה נקודות שהתקדמנו בהן, זה מה שחשוב. אתמול היה אמור להיות דיון.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש לא נטה לאיזה כיוון מסוים - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

שמנו את האצבע על הפערים הגדולים. ראינו 3 שאלות : אחת, מה יעשה את תיתן לדואר דפוס? מה זה יעשה לשחקנים אחרים. השנייה, השחקנים העסקיים מרגישים שלדואר יש עודף כוח במרכזי החלוקה. השלישית, שאלות של ח"כים על נגב, גליל, על זמינות של דואר נע, כמה פעמים בשבוע, על מחירים קבועים. אלה כל השאלות. אם תביא תשובות - - -

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש - - - משא ומתן לגבי מרכזי החלוקה, לראות פיצוי או תשלום לדואר על השימוש בזה - - -

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

חבר הכנסת מקלב, השאלות מצוינות, רק זה דומה למה ששאלת על שוק השידורים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אבל אתם ביטלתם את הדיון אתמול, עם כל הכבוד לכם. מה אתם עכשיו מתחילים - - - על מהירות ביצוע.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אמרת לי שאי-אפשר להצביע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא. אמרו לכם שאין יועץ משפטי. אמרו לכם שנושאים שיוסכמו, סעיפים שמוסכמים יוצבעו. אבל לא באתם. יש לנו את זה גם בכתב. אז אל תסבירו לנו שאנחנו לא עובדים בקצב. עם כל הכבוד לכם, זו ועדת כלכלה ל-7 משרדי ממשלה.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

הוועדה היחידה שעובדת גם בראשון ובחמישי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

השעות שקיבלתם בוועדת כלכלה הם יותר מהשכיחות שלכם ב-7 משרדי ממשלה. אז אתם לא מופלים בזמן התייחסות ולא בקצב התייחסות.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

מיכאל, הבנתי. אנחנו נסגור את הדברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אל תעירו הערות שהן לא במקום. אל תטילו ספק ביעילות שלנו.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תקבע דיון כמה שיותר מוקדם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אנחנו קבענו דיון ואתם ביטלתם אותו. יש עוד דיון וממשיכים. אבל אתם ביטלתם את הדיון.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אני אומר לך עכשיו, לא נבטל שום דיון. תקבע דיון כמה שיותר מהר. מבחינתי להישאר כן עד מתי שאתה רוצה, העיקר שנעביר את זה כי אחרת, בסופו של דבר, הוויכוח בינינו הוא בסדר, אבל אזרחי מדינת ישראל רוצים את הדואר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני לא אוהב שמטיפים לנו על קצב העבודה כשאתם ביטלתם דיון. אל תטיפו לנו על קצב טיפול.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מקבל את ההערה. מתי שתרצה, תקבע דיון.

<< דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שרצה לראות פרק בעיקרון הפרדת הרשויות, קיבל עכשיו.

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יפה מאוד. אני מקבל את הפרדת הרשויות בשמחה. היושב-ראש יקבע דיון כמה שיותר מוקדם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לך דיון. בשבוע הבא יש לך עוד דיון. ביום שלישי יש לך דיון, עד אז תביאו הסכמות על כל מה שיש, אז היה פה אחד ונצביע פה אחד.

<< אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >>

אין הסכמות על כל דבר. זה לא חלק מהעיקרון שיש הסכמות על כל חקיקה ועל כל נושא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז תביאו 80% הסכמות. אם הח"כים יהיו מודאגים מזה שהציבור יפגע או שאני אראה שלא התקדמתם בכלל בשתי סוגיות יסוד שהצגתי, אז אנחנו עומדים במקום.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

יש פה לא מעט דברים בכנסת שבהם ח"כים לא מסכימים ועדיין הדברים עובדים. יש פה, תתפלא לשמוע, חקיקה - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

עשינו חוקים מורכבים מאוד בבנקאות וברפורמת ייבוא עם 3 משרדי ממשלה שרבים ביניהם.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

היושב-ראש נתן לך את המפתח. הוא אמר: שני עקרונות יסוד. אי-אפשר להגיע להסכמה על הכול. בואו תסמנו את הנקודה - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מיצינו את הנושא הזה. תמשיך.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

קיבלתי את ההערה שלך, אדוני היושב-ראש, אתה תקבע דיון כמה שיותר מוקדם ואנחנו נבוא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

יש לך דיון ביום שלישי. אתה מוזמן לבוא בעצמך.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אשמח מאוד להקדים את זה. אני לא סתם לוחץ לזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הכנסת מתחילה ביום שני לעבוד, ויש לך ביום שלישי. אז קיבלת יום.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח שעל הדואר לא ישבת גם בימי ראשון בישיבות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

גם את זה עשינו.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הזעקת אותנו גם לא בימי עבודה רגילים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חשבתי שלא יבואו הרבה חברי כנסת ביום ראשון, אבל באו.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

חבר הכנסת מקלב כבר מרים את הדגל ומתנדב על יום ראשון, אז מה יותר מזה?

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כבר התנדבנו, כבר היינו.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

עזב רגע את הוויכוח אם המשרד שלי לא פעל כשורה. זה בסדר.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

לא אמרנו את זה. לא להסביר לנו שאנחנו לא עובדים בקצב שאתם - - -

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אני מתנצל על פליטת פה על הדואר.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא גם דיבר על זה.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

בשורה תחתונה, ועדת הכלכלה, חשיבותה גדולה ומשרד התקשורת – בסוף יש אזרחים ישראלים. אם אנחנו לא נעביר את החקיקה הזאת במושב הזה ונצא לפגרה בלי להעביר את החקיקה הזאת, אנחנו במציאות פחות טובה לקראת הפרטה וזה פוגע באזרחי מדינת ישראל. זו השורה התחתונה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הדואר בבעיה והשירות שלו לא טוב ורפורמה צריכה לעזור לאזרחים שזה יהיה טוב יותר. כשמביאים לכנסת רפורמה, הכנסת תבדוק אותה ותשנה אותה ותבקר אותה. ראינו רפורמות ששיחקו אותה כאילו מהפכה. ראינו שאמרו שהגז הטבעי יגיע לכל מפעל ואמרו שחברה לאומית שתעשה הולכה וחברות פרטיות יעשו חלוקה אבל הגז לא הגיע והמחירים שונים לגז טבעי. יש מפעלים בנהריה ובלוד בלי גז. אז כשהממשלה מסדירה הרפורמה, אנחנו לא קונים. אנחנו בודקים. אם אתם לא יודעים את הדבר הזה, אז בבקשה, תבדוק על פרט שזה טוב לאזרחים. אם זה לא טוב, לא נעשה את זה.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אני מקבל, העיקר שזה יהיה לאזרחים. לכן אנחנו נשכנע את חברי הכנסת. אני חושב שאין הרבה התנגדויות. אני מקווה שביום שלישי נוכל להצביע. אם אין התנגדויות, אני אעבוד על זה.

אני חוזר ליעדים מרכזיים לשנת 2022. גם עם הסיבים האופטיים אנחנו רוצים להגיע ל-70%. החלטנו להפחית את מחירי הטלפון הקווי ב-40% אחרי 17 שנה שלא עדכנו את המחירים. זה בעיקר נוגע לגיל השליש ולאוכלוסייה החרדית. 1.6 מיליון אזרחים ישראלים עדיין משתמשים בטלפון קווי. הפרדה בין ספק לתשתית. למעשה, זה מתחבר להצעת החוק שלך, חבר הכנסת מרגי, על כך שלא יהיו כפילויות, לא יהיו מנויים שמשלמים פעמיים. אני חוויתי את זה על בשרי. גיליתי שאני משלם כמה שנים ל-3 חברות במקביל מעצלות, לא מתוך עניינים אחרים. בעצם התהליך הזה מחסל את הבעיה. יחד עם החקיקה שלך אני חושב שזה יכול להיות חבילה ראויה.

קליטה וכיסוי זה יעד מרכזי ל-2022. לעלות מ-75% ל-95%. אנחנו גם הענקנו לחברות אפשרות לחפיפה באזורים מסוימים שבהם אנחנו מזהים בעיות, בעיקר בפריפריה. לצערי, זו החלטה שקיבלתי כבר בשנה שעברה אבל לא ראיתי עד עכשיו שמישהו עשה את זה. זו דוגמה לרעיון טוב שעלה, אמרנו שניתן להם יכולת להחליף ביניהם ולא ראינו שזה קרה. מבחינה עסקית זה כנראה לא היה כדאי. יכול להיות שזה יקרה בעתיד.

דור 5 – אנחנו ממשיכים עם מכרז התדרים. רפורמה תחרותית בשירות הקו הכשר. זה גם יעד מרכזי לשנת 2022. זה מורכב מ-3 מושאים, הקו הכשר. אחד, הנושא של חסימות, לייצר שקיפות בתחום החסימות. הכלל היחיד להתנגדות לחסימות זה לקווי חירות ולמשרדים ממשלתיים, את כל היתר אם חברה שמספקת טלפונים כשרים תרצה לחסום, היא תחסום, אבל היא תצטרך להיות שקופה לגבי זה: מה הסיבות, למה. ולתת מענה לאותו אזרח שחסמו אותו, אם הוא רוצה לקבל שירות. החברה, לא גוף הכשרות עצמו.

שתיים, זה כל הנושא של ייבוא ומכירה. לפתוח את השוק שלא תהיה רק קבוצה אחת שיכול לייבא ולמכור. אנחנו לא נותנים כשאריות, אנחנו לא ועדת הרבנים. אנחנו לא קובעים מי כשר ומי לא. שלוש, זה סוגיה שנמצאת עכשיו בשימוע, איך מייצרים תחרות בשוק הזה בין ניוד למספר כשרויות. אלה הדברים שקשורים לנושא הזה שמעורר הרבה עניין תקשורתי, אבל הוא לא הליבה של משרד התקשורת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בוא נעבור לשאלות הח"כים. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. ראשית, ברשותך אני רוצה לחזור לנושא של הקליטה בסלולר. זו לא רק שאלה של כמה ניתוקים יש בדרך מירוחם לירושלים אלא בתוך עיר הבירה. בתוך ירושלים אזורים שלמים שלא מכוסים, ששי בהם בעיות של ניתוקים ורצף של קליטה. אני מדבר על שכונות של עשרות אלפי מנויים, משפחות שגרות שם. בשכונות חרדיות בירושלים יש 60-50-40 אלף תושבים. זה הגיע לכך שאנשים לא גרים באזורים מסוימים בגלל שאין שם קליטה. אנשים חזרו להיות מנויים בבזק בגלל שאין להם אפשרות לדבר כלל בבית שלהם.

אנשים מאריכים את דרכם וקובעים את מסלולי הנסיעה שלהם לפי איפה שהקו יתנתק ואיפה שלא יתנתק. כפי שאמר היושב-ראש, יש מקומות קבועים. השאלה היא איך מקומות קבועים לא מסתדרים ולא מתגברים על הבעיה ופותרים אותה.

יש כאן בעיה גם בצורת המדידה שלכם מול החברות. יש לכם היום רגולציה לטיפול מול החברות. כיושב-ראש ועדת המדע, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, בדקתי. ביקשתי לדעת במנוי שלי או של אחד מעוזריי כמה ניתוקים היו בדרך בין הכנסת לשכונת רמות בירושלים. מתברר שיש פער גדול מאוד בין מה שאני ספרתי לבין מה שידוע לחברה. מודע? כשאתה לא שומע, מה אתה עושה? אתה מנתק. החברה אומרת שלא התנתק מפני שעדיין בחברה יש פער גדול מאוד בצורת המדידה של מתי נחשב שהשיחה שלך התנתקה. השיחה שלך עדיין ממשיכה להירשם כשאתה לא בקו, היא עדיין ממשיכה להיות פעילה. רק כשזה מגיע לאפס קליטה הם מחשיבים את זה כהתנתקות. אבל באופן מעשי, אתה הרבה לפני זה כבר לא היית שם וכבר ניתקת והם אומרים לא התנתק אלא אתה ניתקת. אם המדידה תהיה אמיתית כמה צריך להיות המתח, תראו מול החברות פערים גדולים מאוד.

במציאות היום, לא רק אזורים שלמים שמתנתקים לך בדרך אלא אין כיסוי של קליטה. אני עומד בפינה בבית, ליד החלון במרפסת האמבטיה, אולי שם תשמע אותי יותר טוב. אבל בזמני חירום יש בעיות של קליטה. לא פעם אנחנו רואים כשיש אסיפה של אנשים שיש בעיות קשות בקליטה. זה אומר שרמת הקליטה היא מאוד חלשה.

אני לא יודע את אתה מרוצה מרמת התחרות שיש בחברות הסלולר. אחרי הרפורמה הגדולה בסלולר אמרו שהרבה חברות יכנסו. בינתיים אנחנו יודעים שהיו 4 חבורת ואני חושב שהתווספה חברה אחת, אולי גולן ויש את רמי לוי שהוא נותן שירות וירטואלי ולא מעבר לזה. השאלה אם אתה מרוצה מהתחרות הזאת.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

איזה קנסות הם קיבלו כל השנים כשאין קליטה? בכמה כסף הענישו אותם על שזה אין קליטה? אם אתה לא פוגע להם בכיס, הכול טוב.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא חושב שיש פריסה חדשה. אני חושב שנתתם את האפשרות לחברות להתחבר על אנטנה אחת. זו רגולציה טובה, אבל באופן מעשי זה לא הוסיף. זה הוריד כי יש לך אפשרות להתחבר לאנטנה אחת לכן הם ביטלו ולא הוסיפו אנטנות אחרות.

אני רוצה לעבור לנושא השני שדיברת עליו ממש בקצרה אבל בכל אופן זה תופס את השיח בציבור החרדי וזה הנושא של ההתערבות שלך בתוך ההנהלות העסקית והתקשורתית בחברה החרדית. חשוב לדעת שכיום רוב השיח בחברה החרדית הוא על שר התקשורת, על הגזרות העתידיות שלך לגבי ההתערבות, לא רק בצלחת של הציבור החרדי איך שהוא מתנהל, אלא בתוך הכפית שלו ומה הוא מכניס לפה ממש.

אני אומר את זה בצורה עדינה, אבל אתה יודע שאתה הפכת לרועץ בציבור החרדי בהתערבות שלך. אין להתערבות שום הצדקה גם מבחינה רגולטורית וממשלתית וגם לא מבחינה אישית. לא שמענו ששלטון לא רודני מתערב במקום שיש שיח בין קונה למוכר בשירותים שהוא רוצה לעצמו. מי שלא רוצה לראות תכנים של צער בעלי חיים, הוא בא בהסכם עם חברה שתסנן לו את התכנים האלה. אף אחד לא מכריח מישהו לעשות את זה. לכל אחד יש אלטרנטיבה ללכת למקום שלא מסננים את זה. אין כאן גם אפליה מגדרית. זה לא קשור, לא לגברים, לא לנשים, לא לילדים – כולם אותו דבר. אין כאן כשל שוק, המחירים זולים מאוד. אין כאן מישהו שגורם לעליית מחירים. החבילות הכי זולות נמצאות בקומות הכשרות האלה, מחירים של 29 שקלים לחודש לחבילה עם אלפי דקות שיחה, עם שחות לחוץ לארץ. 39 שקלים בחבילות בסדר גודל כזה בחנויות הכי זולות.

איך אתה מתערב בחברות האלה? מי שפנה אליך זה או גופים רפורמים שהלכו על בג"ץ שמידת הדאגה שלהם לציבור היא ידועה. אתמול ניהלת כאן דיון בנושא המגורים למגזר החרדי – אז יש קבוצה של רפורמים שמגישים מכתב נגד זה: אל תבנה להם שיכונים בגלל שבבית הכנסת יש עזרת נשים וזו אפליה מגדרית ולכן אסור לבנות להם ערים. קבוצת אינטרסים כלכליים שעשו הון ממכירת תכנים ודברים כאלה לציבור החרדי והם באו אליך. אתה שבוי, אני אומר לך את זה בצורה הכי לא פוגענית, אני רוצה לדבר איתך בצורה הוגנת. אין כאן בעיה רק של הקהילה החרדית, כל אחד שרוצה יכול. לא מסתכלים אם אתה חרדי או לא חרדי. מי שרוצה להשתמש עדיין בתקשורת ישנה יותר במכשיר שהוא לא סמרטפון ולא תומך בדברים אחרים.

חשבת שאולי זה הכרח – פנו אליך עשרות אלפים, אולי 100 אלף איש חתמו שהם עושים את זה מרצון, אף אחד לא מכריח אותנו. אם תשנה את זה אנחנו לא נחזיק טלפונים. אתה הולך להקשות את החיים להורים ולילדים. אחרי שיכנסו לתוקף התקנות שלך, מוסדות החינוך וההורים לא יאפשרו לילדים לקחת טלפון למקומות שהם צריכים, לבתי הספר ולמקומות אחרים ויהיו קשיים גדולים מאוד. היום אימא יכולה לסכם עם הבת שלה אחרי בית הספר, אתה שולח ילד למקום ואז בטלפון אתה יודע מה איתו. לא תהיה את האפשרות הזאת.

לא ידענו שצריך להתפלל שיהיה שר תקשורת שלא ירדוף את הציבור החרדי. לא ידענו שגם על זה צריך להתפלל. ידענו על שר האוצר, לא ידענו על שר התקשורת. בתוך העיסוקים שלך, מישהו התערב בקהילת האמיש בארצות הברית איך הם מתנהלים? לקחת מידה של אוטונומיה. אתה לא תיתן אוטונומיה בציבור החרדי. איזו אוטונומיה בציבור החרדי? הציבור רוצה להתנהל.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הרב מקלב, דבריך נאמרו בתוקף.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין אוטונומיה לרודנות – האוטונומיה הזאת היא השקפת החיים שלך עוד לפני שנכנסת להיות שר התקשורת. יש ציטוטים מהדברים שלך על הציבור החרדי בנושא - - - תעזוב אותו, תן לו לחיות. באים אליך הרבנים הכי מכובדים, זקנים, באו אליך אדמו"רים, ביזו את עצמם לבוא אליך ללשכה. אני לא מדבר אם התייחסת יפה או לא יפה, לא אכנס לזה. באו להגיד לך שהם מיצגים קהילות, הם מבקשים: תן לנו את החופש להתנהל. אני מקווה שכולכם יודעים, כל מה שיש בקומה כשרה, אדוני היושב-ראש, יש אפשרות לקנות מכשיר פלאפון שלא תומך בהרבה תכונות ואין בו תכנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הרב, אמרת את זה טוב ובלי צעקות. זה היה תקיף אבל בלי צעקות. תודה רבה. השר יתייחס. חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה.

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק עוד מילה אחת. אין בעיה של התניידות. בתוך הקומות הכשרות גם חברת פרטנר וגם פלאפון וחברות אחרות - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מקלב, אמרת את זה. תן לו. אם אתה רק תגיד והוא לא יגיב – אז מה עשינו?

<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש אפשרות להתניידות בין החברות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. השאלה שלי לגבי הפיקוח על הרשתות החברתיות. דיברת בחצי משפט על הרפורמה הצפויה בפיקוח על הרשתות.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

על האינטרנט.

<< דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> על האינטרנט, אבל עם דגש על הרשתות החברתיות. הייתי רוצה לשמוע מתי זה יהיה, איך זה יהיה בדגש על הנושא של המוקדים הטלפוניים, של השירות לקוחות, של הבוטים וגם הנושא של ההתערבות בתכנים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה לימור. מופת לחדות ותמציתיות. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

תודה, אדוני היושב-ראש. אחד מהתפקידים החשובים של ועדות הכנסת זה כשר בא לוועדה ומציג את העשייה. אני נחשפתי לטמפרמנט, לקצב של העבודה של השר הנוכחי ושל המנכ"לית בקדנציה הקודמת. אין ספק שהתחומים של משרד התקשרות הם לא כמו משרדי ממשלה אחרים. אפשר להעביר קדנציה בנמנום ואף אחד לא ירגיש. יש פעלתנות, יש רצון, מזיזים דברים.

בקצרה לגבי הדואר. בבית הזה יש הרבה דברים טובים שנעשים כשרוצים ועושים ויש גם פופוליזם שמשק וגם כוחות כלכליים אינטרסנטיים. לצערי הרב, חלק גדול מחברי הכנסת גם לא יודעים לעשות את זה במידה מאוזנת. נכון, הדואר כפי שהוא היום, אין לו הצדקה בהתנהלות שלו. במצב הביניים הזה צריך לעשות הכול. יש גוף כלכלי גדול מאוד עם הרבה כוח גם כלכלי וגם כוח בכנסת – יצא שהמבנה של הקואליציה הזו יש לו הרבה – וצריך לדעת שהאומץ הציבורי שלנו נבחרי הציבור לומר להם בפנים: אתם צודקים, בשלב הביניים הזה צריך לעשות כך, הדרך היא כזו ושהיעד הסופי הוא כזה. מישהו צריך להחיות הרע ולעשות את זה. אבל זה רע שבסופו של תהליך יהיה טוב. אני מחזק את ידיכם שתצלחו את המשימה הזו.

פריסת הסיבים – חוקקנו את זה, הזכרתם את זה בוועדה. אבל עדיין אני חושש. אני התנדבתי לדלג על הפריסה האוניברסלית ולעשות את הקרן. אבל החשש שלי כמו שרואים בקרן העושר ובקרן הגז שהדברים יגררו. צריך לראות איך אתם כמשרד מובילים ומעצימים. ה-70% יקרו. זה תהליך בתחרות. אתה יודע איזה תחרות יש בחיבור צרכני גז ביתי לבניינים שנשנים? יש תחרות וזה יהיה.

תעבדו על ה-30% היום. זה סוד ההצלחה. ה-70% יקרו איתך או בלעדיך כי הכוחות הכלכליים בשוק ידחפו את זה. ה-30% זה התפקיד שלך והיעד ולראות בתרגילים "בתחבולות תעשה לך מלחמה" איך מושכים את החברות ואת כל מי שמשחק במגרש למרכז החדש כדי ש-95% יהיה בהקדם, לא צריך לחכות 10 שנים. אין סיבה לחכות 10 שנים. באמת התנדבתי ולמזלי לא קרעו אותי על כך כל הגופים, התנדבתי כי באמת ראיתי צורך לאומי לחבר את מדינת ישראל.

אני רוצה בקצרה, לא כפי שעשה חבר הכנסת מקלב בהרחבה, להעלות את הסוגיה של קווי התוכן והקומה הכשרה. אני קורה לך, אין לי ספק שיש לך כוונות טובות – אתה יודע מה, מקלב, אתה עושה לך חיים קלים כשאתה חושב שזה רק הרפורמים.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם גופים כלכליים.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

זה גם גופים כלכליים בתוך החברה החרדית. יש לי בדיחה ובזה אני אסיים. כששואלים אותי "מה נשמע?" אני לא אומר: ברוך השם. כששואלים אותי "מה שלומך?", אני אומר: ברוך השם. כששואלים אותי "מה נשמע?", אני אומר: תלוי איפה אתה שם את האוזן.

השאלה היא באמת מה הצורך. זה ציפור הנפש לש החברה החרדית: קווי התוכן והקומה הכשרה. צריך לעשות את זה בשום שכל. אין לי ספק שתיכנס לזה. מה שלא פוגע בעקרונות הבסיסיים של התחרות, של האוניברסליות, לא צריך לגעת בו. אם מישהו מנצל את זה כלכלית, צריך לראות איך לא שופכים את התינוק עם המים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה, הרב מרגי. חבר הכנסת ארבל, ברוך הבא. תן לי לראות אותך הרבה יותר בוועדת כלכלה.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

תודה. בעזרת השם. ועדת חוקה בקומה ראשונה, זה הרבה דרגות לעלות.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כאן זו קמה כשרה.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

הוא אוהב את גלעד קריב, הוא מבלה שם.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

אני אוהב כל אחד מישראל ומתפלל עליו שיחזור בתשובה שלמה.

<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש פה גם דברי תורה. יש פה קומה כשרה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כתוב בתורה שגם אם אתה במחלוקת עם מישהו, אין מצווה לשנוא אותו. אפשר להיות במחלוקת ואין מצווה לשנוא. לא תשנא את אחיך בלבבך.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

יש מושג: "את והב בסופה". נאבקים, רחוקים ובסוף אהבה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אשריך.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

אחרי שפתחנו בענייני אהבת חברים. קיבלתי פניות רבות לקראת הרפורמה המיועדת בדואר מבעלי סוכנויות. הם החוליה הכי פגיעה ברפורמה הזו. הם נמצאים בחוסר ודאות מוחלט. בסוף אלה בעלי עסקים קטנים שהלכו והשקיעו ושמו ערבויות כדי לבנות בית ולשלם משכנתה ולהאכיל ילדים. מסתכלים עליהם כחלק מגוף גדול וענק שנקרא דואר ישראל, אבל זה לא המצב. הם בעלי משפחות קשות יום, בחלקם ממש מפרנסים בקושי את הבית. אם לא ניתן את הדעת כדי לתת להם עוגן ויציבות כלכלית בחוסר הוודאות, להכניס אותם לשולחן בכלל. כשיושבים, יושבים עם דואר ישראל, יושבים עם ועד העובדים. הסוכנים כעצמאים נמצאים מחוץ למעגל הזה. הם מרגישים פחד אמיתי, ממש פחד קיומי על הבית, על המשפחה, על תשלומי המשכנתא, על בית הספר, על מוסדות החינוך. זה אירוע משמעותי וגדול שצריך לקחת אותו. אני בטוח שגם צוות לשכתך וגם המנכ"לית ייקחו את זה לתשומת ליבם.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה רבה, ארבל. אתה נוגע בנקודה מאוד חשובה. עשרות ויותר ספקים של הדואר יושבים בסוכנויות האלה. זה סוג של הפרטה זוחלת כי כאילו אתה נכנס לדואר, אבל אתה נכנס לעסק שנותן שירות לדואר ומנגנוני ההתחשבנות הם כאלה שיוצרים רווחיות מוגבלת – תלוי איזה סניף, מה הפעילות ואיפה הוא ממוקם – אבל לחלק מהם בפריפריה זו רווחיות מוגבלת כבר כיום.

חבר הכנסת מופיד מרעי, הצטרפת וקיבלת זכות לשאול את השר ואת המנכ"לית כל מה שליבך חפץ בענייני משרד התקשורת. בבקשה.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

תודה רבה, בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. תבורך על הדיונים. היו לי שיחות ארוכות עם השר יועז וההכרות לא מעכשיו. חלק גדול מהבעיות העליתי בפני השר, בעיקר תשתיות בפריפריה, במיוחד בישובים המרוחקים, יישובי קו העימות, הישובים הדרוזים והלא יהודים. אני מוכרח להגיד שחלק מתקדם. כלומר, גם השיחות שלי עם האנשים, עם בזק, על קידום התשתיות, סיב אופטי, אינטרנט מהיר. הדברים מתקדמים ועל פניו רואים שיש תוכנית ויש יעד וכיוון ברור.

שני דברים חסרים פה: להאיץ את התוכנית, כי בסופו של דבר מה מפריע לנו בעקבות חוסר תכנון? אי-הנגשת אזורי תעשייה ותעסוקה ואי הקמת מפעלים. אני זוכר את זה כראש רשות – הייתי גם בחורפיש וגם ראש ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות – כשאתה מדבר עם בעל מפעל ואתה מציע לו מפעל שהתפנה או אולם חתונות שיהפוך למפעל, הוא אומר לך: יש תשתית תקשורת? אני יכול לעבוד משם? יש הנחות ארנונה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

מה מצב הסיב האופטי ברשויות דרוזיות?

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

לפי מה שהמשרד מציג, לכל רשות דרוזית יש היום כמעט שני תאגידים. במקום תהיה ראייה של פריסה רחבה, פריסה ארצית, הנתונים שהמשרד מציג כאן מראים שלחורפיש יש היום שתי חברות.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

המשרד של החברות שם, אבל הן פורסות בכל מקום.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

כתוב: אזור מתן שירות.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

לא. זה האזור שהן קיימות בו. דיברתי קודם על חברות פיראטיות שהסדרנו אותן, נתנו לנן או גזר או מקל, זה מה שאתה רואה. אבל הן יכולות לפרוס במקומות אחרים. יש להן הגבלה של מספר בתים, לא הגבלה של אזור.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

מדברים על נקודות חלוקה, כן? אני מדבר כרגע על תשתיות יותר מאשר על נקודות חלוקה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז מה קורה ברשויות הדרוזיות?

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

המצב רע. המצב לא טוב. אין סיב אופטי, אין אינטרנט מהיר בחלק מהיישובים. אנחנו נתקלים בבעיות. התעשייה והקמת מפעלים שמבוססים – הרי היום אתה יכול להקים מפעל בחורפיש והוא יכול לתת מענה בלום אנג'לס, אין בעיה, אבל צריכות להיות תשתיות תקשורת. את זה אין לנו, אדוני היושב-ראש. כמו שאמרתי קודם, המצב לא טוב. המצב הוצג לשר בפ"ע שלי עם השר. יש תוכנית עבודה, יש תוכנית של חלוקה בין היישובים. אגב, לא כל הישובים הם של בזק, יש של בזק ויש חברות אחרות, כך הבנתי מהשר. אבל בס הכול, בנושא תשתיות הנושא בסדר.

בנושא חלוקת הדואר, יש יותר מדי נקודות חלוקת דואר, לדעתי, כי זה הפך להיות פיראטי או פרטי יותר נכון. בכל יישוב יש 4-3. אנחנו הופכים להיות אזוריים – אתה לוקח לדוגמה את חורפיש, היא הפכה להיות אזורית לדובב, שאשא ולכל הישובים מסביב. חורפיש הפכה להיות מרכז החיים שלהם. זה בסדר, זה מרכז את הפעילות האזורית וחשוב שתהיה פעילות אזורית בנושא הזה כי אם לא נלך על פעילות אזורית אלא נלך רק על פעילות נקודתית יישובית, אנחנו בסוף לא נמצא את עצמנו, להערכתי. אלה הדברים שאני חושב שקיימים.

לסיכום. ככל שמשרד התקשורת יאיץ את תשתיות התקשורת, יתחיל מהר בטאט ויסיים בירוחם בדרום, ואחרי זה שיתפנה למרכז.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

או דרומה: מצפה רמון, עזוז. יש עוד, אילת, הרי אילת, ניצנה.

<< דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> קדש ברנע.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

וכן על זה הדרך.

<< דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> - - - נכנסים דרך קוד סמל לכיוון אום - - -

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

כל המדינה צריכה להיות.

<< דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> המסר הוא ברור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

בערבה, במקומות כאלה זה טוב מאוד.

<< דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן. אתה מגיע מירוחם, לא סתם אמרתי ירוחם, שנינו היינו גם ראשי ערים במקביל. חשוב לנו ואנחנו פה כדי לייצג את הפריפריה בכל התחומים, אבל פה נקודתית בנושא התקשורת ותשתיות התקשרות. טוב שזה ייעשה כמה שיותר מוקדם, זה יטיב עם התושבים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אוסאמה סעדי, ברוך הבא.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבח אל ח'יר. אני מסכים לכל מילה שאמרת. דיברת רק על ערבים או על פריפריה?

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אוסאמה, אתה רוצה לשאול, כי אני עובר לנציגי ציבור אחרים. אתה רוצה לשאול את השר שאלה? בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, סבח אל ח'יר, בוקר טוב לכבוד השר. אני כבר שיגעתי את השר פעם בעניין אנטנות בעראבה וכל הזמן אמרתי לו שאין קליטה. המצב הוא שעדיין אין קליטה.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

לא יכולנו לנחם אבלים - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. הייתי שלושה ימים באבל בעראבה על מות דוד שלי לפני שבוע.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

סַלַאמֵת רַאסַכּ.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תיסלם, תיסלם. מתקשר יושב-ראש הכנסת, מתקשר מנכ"ל הכנסת, חברי כנסת, שרים – כלום, נאדה, אין. אבל זה מתקדם כי הסמנכ"ל שלך, רוני חורי, היה בעראבה, הייתה ישיבת עירייה. עכשיו עשו מיפוי, שמים כמה אנטנות ואז זה ייצא לדרך, אני מקווה, סוף סוף. אבל זו לא בעיה של עראבה, אתה יודע. יש בעיות קליטה כמעט בכרוב היישובים הערביים. אמרתי לך בפגישה הייתה לנו שצריך להסביר כי ברגע שאתה מסביר שריפת אנטנות וכל הדברים האלה עושה הפוך – השירות יותר גרוע הקרינה יותר גבוהה. אני מבקש גם ממך וגם מכבוד המנכ"לית שתעשו מסע הסברה כדי שאנשים לא יפחדו. תשתפו אפילו רופאים מבחינה רפואית ומדעית. אתם עושים את זה, אבל תעשו את זה בשפה הערבית, אפילו עם ראשי מועצות ערביות. אני מציע כנס לראשי מועצות בזום כדי להסביר להם שתשפרו את הקליטה. עכשיו בעידן הזום ולימודים מרחוק, זה חשוב מאד. היום בוועדת הפנים עשינו תקנו שישיבות של עיריות ומועצות אפשר יהיה לעשות בזום, אז תאר לעצמך מה עושים בלי קליטה.

בעניין הסיבים האופטיים, פניתי אליך בשאילתה וגם דיברנו על זה. מפת היישובים, ברגע שאתה מעלה את המפה – בטח חברי מופיד דיבר על זה – אין הרבה יישובים ערביים, למשל, עראבה אין, סכנין יש. הם יישובים סמוכים. ברגע שמגיעים ליישובים האלה נעשה את זה.

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

זה קריטי לתעשייה עתידית.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>

זה קריטי לכולם: גם לחינוך, גם לתעשייה, גם לעסקים. היום זה מצרך בסיסי.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה אוסאמה. תודה רבה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יודע שאתה כל הזמן מדבר על זה, הדגל שאתה מוביל עם המשרד והמנכ"לית.

<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>

- - - ביקשו כל הזמן סיבים ההתנחלויות.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

חבר הכנסת ארבל, פעם אחרונה שאתה מעיר הערות מהיציע. בו לכיסא שלך כחבר כנסת. בוא לפה. בו לידי, קרוב אליי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו נגד זה ונגד ההתנחלויות אבל זה - - -

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

היושב-ראש, יש לי עוד שאלה לשר. אדוני השר, לא יצא לנו לשאול אותך אבל כמה עובדים במשרד התקשרות הם לא מהמגזר היהודי?

<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ערבים. מה זה לא מהמגזר היהודי?

<< דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>

יש גם צ'רקסים, אל תזלזל. ערבים, דרוזים, צ'רקסים. אני יורד לרזולוציה של הדברים.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

תודה. איתמר אביטן, ארגון העובדים בקולנוע ובטלוויזיה. כל הדוברים הבאים, יש לכן בין 2 ל-3 דקות להגיד את עמדתכם. בבקשה, איתמר אביטן.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

תודה לך, כבוד היושב-ראש. אני מייצג את כל עובדי הקולנוע והטלוויזיה במדינת ישראל. אנחנו נמצאים פה גם מטעם השחקנים והבמאים. אנחנו באים לדבר על הבעיות שלנו. תכננתי להגיד דברים אחרים אבל כאב לי לשמוע על הדאגה לעובדי הדואר. נכון, יש 5,500 עובדי דואר, אבל יש גם 6,000-5,500 יוצרים ועובדים וגם לנו יש משפחות וגם לנו יש ילדים וגם אנחנו צריכים לאכול. להגיד שבספטמבר אולי תהיה חקיקה, אף אחד לא דיבר על המשמעות הכלכלית של זה, אז בואו ואני אספר לכם. פחות מ-40-30 מיליון שקל השקעה בתוכן ביצירה ישראלית. יס מעבירים את המנויים שלהם בצורה מטורפת לאינטרנט. הם גם לא מחויבים לאיכות, כפי שאתה יודע, לכן הטלוויזיה שלך לא משנה אם תראה או לא תראה עם הממיר בבית כי אין מחויבות לאיכות. הם פשוט בורחים מהרגולציה. זה נזק אדיר לנו.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

צריך לבדוק באיזו זכות חברות עוברות לשידור באינטרנט. הן אמורות לתת לנו שידור מסוים.

<< דובר_המשך >> איתמר אביטן: << דובר_המשך >>

אין זכות. ברישיון הם מחויבים לשדר בלוויין. אין אכיפה. הם התחייבו עד 2026 לשדר בלוויין.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אני מבין שגם הוט עושה בלון ניסוי.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

כולם עושים מה שהם רוצים.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

מה זה "אין אכיפה"? צריך לחוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הזיכיון שלהם - - - שירות בלוויין.

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אין מניעה.

<< דובר >> יעקב מרגי: << דובר >>

אין מניעה היום, לכן צריך את החוק.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

הזיכיון שלהם זה להביא שירות בלוויין - - -

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

לא. לא.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>

אז מה הזיכיון?

<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לשדר. באינטרנט אתה לא צריך כלום. זה מה שהסברתי להם. כל הזמן שהם מתווכחים, אז בינתיים כולם עוברים לאינטרנט.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

לכן צריך את החוק.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

אני לא יודע עם מי להתווכח. אשמח להתווכח. אני אפילו לא יודע עם מי להתווכח. הקימו את ועדת שכטר, הקימו את ועדת אייל ואחריה הקימו את ועדת פולקמן באוגוסט 2020 שנתנה את אותן המלצות של שכטר ואת אותן המלצות של אייל. זאת אומרת, כל פעם אנחנו עוברים ואנחנו נמצאים במצב שמדברים איתנו שאולי בספטמבר 2022, שנתיים אחרי הקמת הוועדה, אולי תקבל תזכיר.

אני מת להתווכח עם מישהו – עם מי? יושבים כל האיגודים, 90% מהאיגודים בפורום אחד, מסכימים זה עם זה. תנו לנו להתווכח עם מישהו. אני לא יודע על מה המחלוקות.

צריכים להבין. בהתחלה הדימום היה יחסית סביר כי היה את סלקום ופרטנר. ברגע שים עברו לאינטרנט, זה כבר דימום מאסיבי. יש השקיעו 140 מיליון שקל בתעשייה שלנו. מחצית מהמנויים שלהם נכון לאתמול כבר באינטרנט. זאת אומרת, 70 מיליון שקל נעלמו. עד סוף השנה הם יעבירו כמעט את כל המנויים שלהם לאינטרנט. הם עוברים לקוח-לקוח כמו שעברו אותך - - -

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

מאיפה הנתון הזה שהם ירדו ל-70 מיליון? יש לך נתון שהם ירדו להשקעות של 70 מיליון?

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

כבוד השר, אני מתנצל כי הנתונים האחרונים שפורסמו על-ידי מועצת הכבלים והלוויין הם מלפני 4 שנים. אנחנו מנסים להבין בערך. אם הנתונים היו מתפרסמים כל שנה, אולי כולנו היינו יודעים.

<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>

זה טבעי. זה אך טבעי. אם האינטרנט הפך להיות - - -

<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>

אני רוצה לדעת אם יש נתון. אם הוא משער, זו השערה. יש השערה ויש נתון.

<< אורח >> איתמר אביטן: << אורח >>

נכון. לצערנו אנחנו צריכים לשער כי השקיפות במועצת הכבלים והלוויין ובמועצת הרשות השנייה מועטה. אנחנו בדימום מאסיבי ואנחנו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]