פרוטוקול מספר 93, ועדת החוץ והביטחון, 08/03/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, ה' באדר ב' התשפ"ב (08 במרץ 2022), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, של ח"כ צבי האוזר << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

רם בן ברק – היו"ר

משה טור פז – מ"מ היו"ר

גבי לסקי – מ"מ היו"ר

יוסף שיין

נירה שפק

חברי הכנסת:

ווליד טאהא

אחמד טיבי

אוסאמה סעדי

מנסור עבאס

שלמה קרעי

שמחה רוטמן

מוסי רז

עאידה תומא סלימאן

מוזמנים:

סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן

ג'עפר פרח

–

מנכ"ל מרכז מוסאוא

אסמהאן גבאלי

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

דפנה סידס כהן – ראש תחום בכירה לביטחון

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1509 << נושא >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הדיון על חוק האזרחות, אנחנו ממשיכים בשמיעת ההנמקות של סיעת מרצ להסתייגויות שלהם. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

תודה, אדוני יושב הראש. אני מקווה שישנת בלילה והכול בסדר.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ישנתי לא רע.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, שנישן כך תמיד, זה יהיה טוב.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בזמן האחרון מגיעות לי בלילה כל מיני דמויות שאני לא מבין למה הן באות אליי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אתה חולם חלומות בלהה בלילה על ח"כים ממרצ, מרע"מ, מהמשותפת.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ימינה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

גם ימינה, גם אולי איזה מישהי מהעבודה. אתה יודע, כל אחד והצרות שלו. הנה, אוסאמה כאן גם.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בוקר טוב, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אוסאמה, זה יהיה בסדר אם ב-9:20 נעשה החלפה של עשר דקות?

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו ועדה מאוד ליברלית.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

קודם כל אני מניח שבנוסח שחולק הבוקר אין הבדלים, או שיש הבדל?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

זה הנוסח שעליו הגשתם את הערעורים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אותו נוסח, אין הבדלים, כן?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא, לא, לא. זה הנוסח שהונח - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

האמת שחבר הכנסת אוסאמה גמר לטעון את טיעוניו, אבל אני אשמח - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה פתאום גמר?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אני אתן לו עשר דקות.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אל תיתן לי, יש לי עוד, אל תדאג.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בסדר. אתמול דיברתי על החוק יותר בצורה כללית ועכשיו אני רוצה לדבר סעיף סעיף כי בסוף ההסתייגויות הן על סעיף סעיף. ראשית, מטרתו של החוק, היו לא מעט שדיברו על זה ואני קורא: 'מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרים מיוחדים בעניין אזרחות', אני אתייחס תיכף לאזרחות, 'רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית באופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה'.

בסדר, אני יכול להבין שמטרת החוק הזה היא לקבוע הסדרים מיוחדים בעניין אזרחות. היכן כאן נקבעים הסדרים בעניין אזרחות? הדבר העיקרי שנקבע כאן זה מה שנאמר בהמשך, רישיונות ישיבה, או היתרי שהייה בישראל כי אנחנו רואים שהנושא שאנחנו מדברים עליו, אני לא אומר, חוק האזרחות בוודאי מדבר על חוק אזרחות, הנושא שאנחנו מדברים עליו, של איחוד משפחות, לעתים נדירות ביותר, אם אנחנו מדברים על איחוד משפחות של אזרחים ישראלים עם תושבים של השטחים הכבושים או של סוריה, לבנון, אירן, שמוזכרות כאן, לעתים רחוקות זה מוביל לאזרחות. אז בכלל הסיפור כאן הוא לא אזרחות אלא רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל.

מה נאמר כאן? לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור. אז אני מניח שיש למדינות עוינות אזרחים, ואכן אין לחלוק על כך שיש מדינות שעוינות לישראל. אני חושב שאולי הצדדים לא עשו מספיק כדי לסיים את העוינות הזו, אבל אין לחלוק על כך שיש מדינות שעוינות לישראל, אבל כאן נאמר 'או תושבים', אני מניח שמדובר בעיקר בתושבים במה שמכונה פה בשפה המכובסת 'האזור', ומה זה האזור? כל אחד מאלה: יהודה ושומרון וחבל עזה.

אני רוצה לדבר גם המילה המומצאת הזו, האזור, וגם על הביטוי המומצא, יהודה ושומרון, שאמנם הומצא מזמן, לפני אלפיים שנה, אבל הוא לא רלוונטי בכלל לסוגיה שאנחנו מדברים עליה, אלא קבלת השיח של הימין בישראל. אז ראשית מה זה האזור הזה? מה זה יהודה ושומרון? אדוני יושב הראש, אני מסתכל במפות תנ"כיות וגם איך שראו יהודים לאורך כל הזמן, באלפיים השנים האחרונות, את הארץ הזו, המקום שאנחנו יושבים בו נמצא ביהודה. גם בית המקדש כידוע היה בממלכת יהודה, זאת אומרת הכותל המערבי והר הבית נמצאים ביהודה, אבל לא מסתכלים עליהם כאן כיהודה, לא משום שהם לא יהודה, אלא משום שהם שטח כבוש.

מהמערב לנו עכשיו נמצאת מועצה אזורית גדולה שנקראת מועצה אזורית מטה יהודה. השם מטה יהודה ניתן לה בזמן שישראל התנהגה כמדינה נורמלית. שם יהודה, נתנו לה את השם מטה יהודה. אחרי זה, ב-67' כבשו שטחים ורצו לתת להם שם עברי, קראו להם יהודה ושומרון. אני לא חולק על זה שזה יהודה ושומרון, לא חולק על זה, אבל אני טוען שגם מבשרת נמצאת ביהודה, גם אבו גוש נמצאת ביהודה, גם ירושלים נמצאת ביהודה, ובשומרון יש לנו מועצה אזורית, גם שם זה השומרון.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מועצה אזורית מטה יהודה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, אמרתי הרגע. אוסאמה, בדרך כלל ההקשבה שלך יותר טובה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד לא התאפסתי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אתה מבין, חבר הכנסת סעדי? יש כאן ביטוי מכובס, אזור, כשלא מדובר בכלל על אזור יהודה ושומרון, לא על זה מדובר, מדובר על מה שקורא בית משפט העליון 'השטחים שנתפסים בתפיסה לוחמתית'. אתה עורך דין מהולל, אתה יודע את זה, אבל זה כמובן איננו כולל את ירושלים המזרחית שסופחה, כידוע, לישראל.

אז אני שואל, אם האזור הוא אחד מאלה, יהודה ושומרון וחבל עזה ואני גר במועצה האזורית מטה יהודה, האם אני חי ביהודה ולכן אני חי באזור? ולכן אם אני, נאמר, ערבי שחי באבו גוש אסור לי להתחתן עם ישראלית, ואם אני יהודי שחי נאמר בצובה מותר לי להתחתן עם ישראלית? האם זו הכוונה או שיש כאן שיבוש מוחלט של לשון החוק? אם אני גר בגן שומרון - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

חבר הכנסת מוסי רז, ברגע שאתה אזרח ישראלי אז אין בעיה. מדובר כאן על איחוד משפחה של מי שאינו אזרח עם מי שהוא כן אזרח.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, איפה כתוב כאן שאינו אזרח ישראלי? כתוב אזרח או תושב של מדינה עוינת או של האזור.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אבל כל החוק נועד לעגן מעמד כזה או אחר למי שאינו אזרח. ברגע שאתה אזרח כל החוק הזה לא רלוונטי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הבנתי, אז אתה אומר שהמעמד ניתן לו מלכתחילה כאזרח. בסדר, אבל אני בכל זאת קובל - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אוסאמה סעדי, אני מקווה שמתי שהוא אתה תתחשב ביחס הטוב שאתה מקבל בוועדת חוץ וביטחון.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מתחיל להתאהב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

עוד ניתן לך חמוצים גם, לימונים חמוצים. בסדר, אז אני מקבל את הטיעון הזה שמי שגר במטה יהודה יש לו אזרחות, ומה אם אין לו אזרחות? אם במקרה הוא, לא יודע, מסיבה כזו או אחרת לא קיבל אזרחות, גם אז נבדוק אותו בציציותיו? אבל אתה יודע, נעזוב את הסוגיה הזו, מדוע לא נכתוב בחוק למה הוא מתייחס? הוא לא מתייחס ליהודה, שומרון וחבל עזה, הוא מתייחס לאזור יותר מתוחם, חבל עזה זו הגדרה מדויקת, הוא מתייחס לשטחים שנכבשו ב-1967 בניכוי ירושלים המזרחית שסופחה לישראל. הרי זו האמת. זו האמת שאנחנו לא יכולים לחלוק עליה ולמחוק אותה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

חבר הכנסת, לשיטתך אם אנחנו נספח את כל השטחים אז לא תהיה בעיה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אם נספח את כל השטחים, אני לא כל כך בעד זה, אבל אם נספח - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

גם אני. למען הסר ספק ולפרוטוקול, גם אני לא בעד זה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אם נספח את כל השטחים וניתן אזרחות שווה לכל תושבי השטחים אז זה יהיה לפחות משהו הוגן. האם זה יכול לעבוד? בעיניי לא. אני לא מאמין שמדינה פתאום יכולה להיות מדינה אחת שוויונית שבה יש שבעה מיליון יהודים ושבעה מיליון פלסטינים שבמשך שנים היו במאבק לאומי וכל צד רוצה, בצדק, את שאיפותיו הלאומיות ויש ביניהם גם פערים אחרים, של הכנסה ודברים. אני לא מאמין שזה יכול לעבוד, אבל אם נספח את השטחים וניתן זכויות שוות לכול אני לא אוכל להגיד שזה לא צודק. אני לא אוכל להגיד שזה לא צודק, זה כן יהיה צודק, בפירוש יהיה צודק.

אז אני מבקש לתקן את ההגדרה הזו של אזור, שיהיה כתוב 'השטחים הכבושים' ואם לא רוצים כל כך הגדרה כזו, שיהיה לפחות מה שקובע בית המשפט העליון של מדינת ישראל 'שטחים התפוסים תפיסה לוחמתית', כי הרי עליהם אנחנו מדברים. אנחנו לא באמת מדברים על יהודה, אנחנו לא באמת מדברים על שומרון, אנחנו מדברים על השטחים האלה.

ויותר ממה שאנחנו מדברים על השטחים האלה, וזו הנקודה הבאה שלי, אנחנו מדברים על תושביהם, כי אם ברחוב השוהדא בחברון גרה גם חברת הכנסת אורית סטרוק וגם פלסטיני, לא משנה מה שמו – מה שמו? עמרו עיסא? הפעיל הפלסטיני הזה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עיסא עמרו.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

עיסא עמרו, נאמר.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

המחבל, לא השני.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, ממה שידוע לי הוא לא הורשע בבית משפט, אבל לא חשוב, אני מכיר אותו כפעיל שם, אני לא בדקתי את עברו, לא חשוב. ממה שידוע לי אין לו הרשעה, בטח לא כזו, אבל בסדר. גרים שני תושבים באזור הזה, אחת אזרחית, אחד איננו אזרח, החוק חל רק על האזרחית, הוא לא חל על זה שהוא נתין, שהוא, כתוב כאן תושב האזור, אני לא מבין בדיוק מה זה תושב האזור, הוא נתין, הוא נתין באזור והוא נתון לחסדינו.

אז בעצם מדובר לא בתושבי האזור, כי גם אזרח הוא תושב. מה זאת אומרת? אני אזרח מדינת ישראל, אבל אני גם תושב מדינת ישראל. חברת הכנסת אורית סטרוק היא אזרחית מדינת ישראל, אבל היא גם תושבת האזור, יהודה, חברון. אז לא מדובר על תושבי האזור אלא מדובר על התושבים הפלסטינים באזור, או לפחות התושבים שאינם אזרחים. נקטתי ביטוי נקי מפוליטיקה או מרמז כלשהו למשהו, אז שיהיה כתוב פה התושבים שאינם אזרחים.

פה כתוב אפילו הפוך, כתוב 'היתרי שהייה בישראל לאזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור'. אז אם הם אזרחים והם באזור, צריך להיות כתוב שזה לא חל עליהם, כי אחרת יכולים להבין שזה חל עליהם וכאן אנחנו צריכים לחוקק את המערכת הזו.

'בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית', זה כמובן ויכוח גדול מאוד, כי אני חושב שהחוק הזה הוא פגיעה גדולה מאוד בדמוקרטיה. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

- - - המשפט הזה של יהודית ודמוקרטית.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

יכול להיות, אני לא הצעתי למחוק אותו, אבל אני חושב שזה שהוא במטרת החוק זה טיפונת 1984. קצת, ככה, קצת 1984.

אני ישבתי עם אנשי אמנסטי, אמנם לפני שהם פרסמו את הדוח, אבל ידעתי כבר מה הם עומדים לפרסם ואני אמרתי להם שאני לא חושב שישראל בגבולות הקו הירוק היא מדינת אפרטהייד, אני חושב שיש חוקים מפלים, יש בעיקר פרקטיקה מפלה, יש הרבה מה לשפר, אני חושב שאנחנו מסכימים על זה. אולי חבר הכנסת סעדי חושב אחרת, לא רוצה לדבר בשמו, אבל אני לא חושב שישראל בגבולות הקו הירוק היא מדינת אפרטהייד, והם אמרו: אז מה זה חוק האזרחות? מה זה התיקון בחוק האזרחות? זה הרי משפט שונה, למעשה, ליהודים ולפלסטינים.

באמת אפשר להגיד לי שאזרח יהודי, גם אם הוא יתחתן עם השכנה הפלסטינית של אורית סטרוק מחברון, גם לו לא יינתנו אותן זכויות, אבל אנחנו יודעים הרי בדיוק על מה אנחנו מדברים. בכלל לפי החוק הישראלי לאזרח יהודי אסור להתחתן – זאת אומרת החוק לא מכיר, זה לא שאסור, לא מכיר בחתונה עם פלסטינית אם היא איננה יהודית, אם היא מוסלמית או נוצרית, אז בכלל האופציה הזו איננה קיימת. ברור שיש כאן משפט שונה ליהודים ולערבים ואז מוסף כאן 'באופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחונו הלאומי של המדינה'.

מה זה ביטחונו של המדינה? קודם כל זו טעות בעברית. מדינה היא בדרך כלל – זה לביטחון הלאומי של המדינה, בסדר, אני לא קראתי נכון. אבל אני שואל, היינו כאן שוב ושוב, ביקשנו נתונים שמצביעים שיש כאן פגיעה בביטחון, לא הוצגו נתונים כאלה. כן הוצגו נתונים שיש כאלה שעברו הליך של איחוד משפחות וביצעו פיגועים. שזה חמור מאוד, דרך אגב, וצריך להעניש אותם במלוא חומרת הדין, לא משנה אם זרקו אבן שלא פגעה או רצחו אדם, בכל הקשת, חמור ביותר. אז כן, הוצגו נתונים כאלה, אבל לא נאמר לנו כמה מתוך כמה.

אדוני היושב הראש, הרי אני מכיר בן אדם שמכוח חוק השבות בא לארץ וביצע טבח שרצח 29 איש, האם בגלל זה אני אציע לבטל את חוק השבות? בשום פנים ואופן לא. אני מאמין שלחוק השבות יש מקום בהיותה של ישראל מדינתו של העם היהודי ואני רוצה שתקום מדינה פלסטינית שיהיה לה חוק שבות משלה גם, על פי מה שהם יקבעו, לא אני אקבע להם. אז ממקרה שבו נרצחו שניים, שדווח לנו, להקיש, אחד חטא ולקצוף על כל העדה? זה נראה לי לא נכון, זה גם לא תואם שום אינטרס ביטחוני.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

חבר הכנסת מוסי, אם תרשה לי לשאול אותך שאלה. יכול להיות שהמצב הטוב יחסית שאנחנו נמצאים, על פי מה שאתה אומר עכשיו, אולי נובע מזה שב-20 היינו תחת חוק אזרחות, יכול להיות שאם לא היינו מצבנו היה רע בהרבה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מצוין, תודה. יכול להיות, אני לא חולק על כך. אם כך כיוון שמכוח החוק כבר נכנסו כפי ששמענו, או כבר יש פה באישורים, באישורי שהייה, כ-13,000, לא ניכנס בדיוק לפרטים, אוסאמה תמיד יודע, 9,200 ועוד 3,000 ומשהו, נכון?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כיוון שהם פה והם נמצאים פה הרבה שנים הרי ניתן להם גם האישור הביטחוני, אז שיישארו כאן. אני לא הצעתי הצעת חוק שאומרת שכל מי שמתחתן עם תושב האזור, תושב השטחים הכבושים, תושב what ever, יוכל להיכנס לישראל ולקבל אזרחות ללא שום פיקוח. זו לא ההצעה שהצעתי, אני אפילו הצעתי הצעה שבמדינות אחרות יגידו איך איש שמאל מציע דבר כזה. אני אמרתי בוא נקבע שיש סיבת עילה אחת, אחת בלבד, ביטחונית. אם שירות הביטחון קבע שהאדם או האישה פסולים מבחינה ביטחונית, לא הגיס שלהם, לא אשתו של הבן או – אם שירות הביטחון קבע שהם פסולים ביטחונית, אני לא מכיר איש שמאל באירופה שיגיד דבר כזה, אבל הנה, אני מכיר במצב המיוחד, שייפסלו.

אבל כאן אפילו לא הוצג לנו כמה מהפסילות היו מסיבה ביטחונית וכמה מסיבות אחרות. אני לא אומר, אולי גם יש עוד סיבות, אולי אם אדם הורשע בעבירה פלילית חמורה ביותר, שהיא לא ביטחונית, יכול להיות שגם אותו לא צריך לקבל, אבל אנחנו יודעים שמדובר כאן על מספרים הרבה יותר גדולים שסורבו מסיבות שאינן ביטחוניות, ועל זה בעצם אני קובל.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

צריך לדייק. אני הרי לא מתווכח איתך, אני אומר שצריך גם לדייק. הם לא סורבו לחיות בישראל עם בן זוגם, הם סורבו לקבל מעמד אחר ממה שהם רוצים. זאת אומרת כולם כאן, אף אחד לא מגורש וכך כל 20 שנות החוק. אולי על יד אחת תראה אנשים שגורשו מכאן. הנותן הוא, כשאתה אומר, קודם כל מבחינה סטטיסטית אתה אומר אישה מעל גיל 25 וגבר מעל גיל 35, אתה מוריד בצורה דרסטית את הסיכוי שלו להיות מעורב בטרור ולכן שמו את המגבלה של הגיל.

אני מנסה לפרש את שירות הביטחון. מאחר שהפוטנציאל קיים, כי הרי לכל מי שגר פה יש קרובי משפחה בצד השני ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במצב של עימות מתמשך עם החברה הפלסטינית, לצערי הרב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לצער כולנו.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

לצער כולנו, ואנחנו יודעים שיש ניסיונות חוזרים ונשנים לנצל את המעמד המיוחד שיש לאותם פלסטינים מאזור יהודה ושומרון כדי לנצל אותם לביצוע מטרות כאלה ולכן נוקטים משנה זהירות, כי בסוף צריך להבין שבמידה שפספסת מתפוצץ אוטובוס עם 50 אנשים. אנחנו הרי היינו שם, אני מזכיר לך, זו הסיבה שהלכנו לחוק הזה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נכון, אבל, אדוני יושב הראש, אתה אמרת בעצמך ש - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ולכן זה לא שאנחנו לא נותנים להיות פה, זה לא שאנחנו שוללים מהם את הזכות להיות עם בן זוגם, אנחנו לא מגרשים אף אחד, הם נמצאים במעמד מיוחד שמאפשר פיקוח ובקרה. מה שאני אומר עכשיו, זה לא אומר שאני מסכים לזה במאה אחוז, אני רק מתאר מצב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אוקיי, כי אני חושב, אדוני היושב ראש, שאתה מחזק את דעתי. הרי לו היית אומר שהבן אדם הזה והזה מסוכן לביטחון הלאומי של המדינה - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

פוטנציאל לסכנה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אני לא בדיוק יודע מה זה הביטחון הלאומי של המדינה כי במדינה יש לאום שהוא הרוב ויש גם לאום שהוא המיעוט, אז של איזה לאום, אני לא יודע, רק ללאום אחד? לא יודע. זה כאן רמז שאני לא כל כך אוהב אותו.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני חושב שהביטחון הלאומי מתייחס לשני הלאומים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה לא שאנחנו אומרים - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מוסי, כשמתפוצץ אוטובוס יש בו יהודים וערבים, חרדים וחילוניים, כולנו ביחד.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אני מסכים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

צריך לשמור על שלום כל אזרחי המדינה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אני מסכים, לכן צריך להיות לדעתי לביטחון אזרחי המדינה ולא לביטחון הלאומי של המדינה. אבל לא זו הבעיה של החוק, זו עוד בעיה אחת קטנה שלו, אבל אם היית אומר לי: תשמע, יש בן אדם בשם לא יודע מה, X, שהוא מסוכן לביטחון המדינה ואני לא רוצה שהוא ייכנס לכאן בתוקף נישואים או בתוקף כל דבר אחר, אז אני אומר תשמע, יש היגיון בדבריך, מאיפה אני יודע מי הבן אדם הזה, מאיפה אני יודע מה הוא עומד לעשות, אם אני אגיד לך שאתה לא יודע, מחר הבן אדם הזה יכול להתפוצץ. יכול גם שלא יקרה כלום, אבל איך אני יכול לקחת על עצמי את האחריות? אבל לא זה מה שנאמר, אתה אומר בעצמך, הוא כאן, לעתים 20 שנה - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

לא, אני נתתי את הדוגמה של עולי רוסיה בשנות ה-90, בעלייה הגדולה, כאשר העלייה הייתה מסיבית וקיבלת את כולם בתוקף חוק השבות. היו מגבלות לא מועטות על העלייה הזאת, שלשמחתי הוסרו עם השנים, לגבי עבודה בכל מיני מקומות, כי לקחת בחשבון שיכול להיות שיש פוטנציאל סיכון בזה שאנשים נמצאים פה ומשפחתם בחו"ל. לקחת את זה בשקלול והפלית אותם לרעה תקופה ארוכה מאוד מבחינת היכולת שלהם לעבוד בכל מיני מקומות ואתה ואני קיבלנו את זה כבסדר גמור.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, מאה אחוז, אבל יש כאן הבדל.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ועכשיו כשאתה בא ואומר שאתה לא רוצה לקבל את זה לגבי מי ש - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, לא, לא, אני רוצה לקבל את זה שבכל המקרים של איחוד משפחות תהיה אפליה בדיוק כמו עולי רוסיה בשנות ה-90, זאת אומרת הם אמנם יקבלו אזרחות, אפילו את זה לא ביקשנו, יקבלו סל קליטה, גם את זה לא ביקשנו, אבל הם לא יעברו תחקיר ביטחוני ולא יוכלו לעבוד במוסד ולא יוכלו לעבוד בשב"כ ולא יוכלו, אני לא יודע מה, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אני לא יודע, היום צריך תחקיר ביטחוני בהרבה חברות, זו אחת הבעיות שאתה רואה בחברות ההייטק הישראליות וגם האמריקאיות שעובדות בישראל, אתה רואה שאחוז האזרחים הערבים הוא אפסי.

אבל אני עוזב את הדבר הזה בצד, אין שום בעיה שיהיה להם מעמד כמו של עולי רוסיה בשנות ה-90 ואפילו פחות. כי הרי לא ביקשו סל קליטה וגם אנחנו לא עוסקים כאן באזרחות, אלא רק באישור שהייה. אבל הם כבר שוהים כאן, על אלה אני מדבר, שהם כבר שוהים כאן, מדוע לא לשדרג את מעמדם? הרי הם כאן. יש לי חבר, פיראס, שהוא התחתן לפני 22 שנה עם ירושלמית. הוא כבר פה, 22 שנה, אם הוא היה רוצה להרוג היה לו כבר 22 שנה כפול 365 יום, זה בערך 8,000 ימים.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

הוא פלסטיני?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הוא פלסטיני מבית לחם, התחתן עם ירושלמית מבית צפאפא, הצד הישראלי של בית צפאפא ובמשך שנים רבות מנעו ממנו רישיון נהיגה ואלף ואחד דברים.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מה קרה? בדרך כלל האישה הולכת בעקבות הגבר, אז מה קרה הפעם שהוא בא בעקבות האישה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בסדר, את השאלה הזו אנחנו לא שואלים נאמר כשאזרחית ישראל נישאת, או אזרח אוקראיני או דני.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו לא שואלים, אבל האם לא שאלת?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

היום ראיתי לכבוד יום האישה הבינלאומי שבישראל ייצוג הנשים בממשלה יותר גבוה מאשר בדנמרק, אבל זה לא בגלל שאנחנו טובים, אלא בגלל שהם רעים ולא כמו שאנחנו מדמיינים אותם בנושא הזה. כך או אחרת, אם אזרחית ישראלית מתחתנת עם דני או אוקראיני או רוסי, אנחנו לא שואלים אותה למה היא לא הולכת לשם.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו לא שואלים, אבל אנחנו שואלים - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אבל ההיפך כן נשאל.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו שואלים איך זה ייתכן או איך זה קורה שרוב מוחלט, כמעט 100% מהמקרים תמיד המעבר הוא מיהודה ושומרון לתוך ישראל, כי כשאתה מתחתן עם בן זוג משבדיה, פעם אתה גר בישראל - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אני אגיד לך איך זה קורה, הסיבה מאוד פשוטה - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

הסיבה היא שהאישה הולכת אחרי הגבר.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אבל אתה אומר, בצדק, שגם כשכאן הגבר הולך אחרי אישה, מסיבה מאוד פשוטה, אם אתה חי בישראל יש לך חופש תנועה, אם אתה חי בשטחים אין לך חופש תנועה. אם אתה חי בישראל יש לך הזדמנויות תעסוקה, הן ירודות בהרבה בשטחים - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רמת החיים יותר טובה והתמיכה של מדינת ישראל יותר טובה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, אותו חבר הוא עיתונאי. אם הוא תושב השטחים הוא צריך כל שנייה להראות את התעודה, הוא לא יכול להיכנס לירושלים. אגב, אם הם חיים בבית צפאפא ליד הוריה בכל רגע נתון הם יכולים לבקר בבית לחם את הוריו, אם הם חיים בבית לחם ליד הוריו, היא אולי יכולה לבקר את הוריה בבית צפאפא, אבל לא הוא, אם לא ניתן לו היתר. כי הרי על זה אנחנו מדברים, על היתר השהייה. הוא אולי צריך לבקש כל פעם היתר חד פעמי לכניסה וזה לא פשוט בכלל.

בית צפאפא, זו אולי עוד דוגמה. אתמול נתתי את ברטעה, איך נוצר המעמד המיוחד הזה של בית צפאפא? אגב, יש לי סקופ בשבילכם, יש חברת כנסת מהמשותפת שהיא מתנחלת. אני משאיר אתכם במתח.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

באמצע הסקופ?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

עכשיו אוסאמה מחליף אותי, אני חוזר בעוד רבע שעה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו בסקירה עדיין?

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בהנמקה. האמת שאוסאמה סיים את ההנמקות שלו אתמול, אבל אני - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה?

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

למה לא?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא סיימתי.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

קבענו זמן מסוים, זה לא לעד. אתמול קבענו זמן מסוים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אתה קובע? הגשתי מאות הסתייגויות ואתה נותן לי חצי שעה, זה הכול? גם אם אני רוצה לנמק כל הסתייגות אז זה חמש דקות, אז אני מוכן לנמק.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אוסאמה, אם אתה לא ממשיך את הסקופ של מוסי אנחנו לא –

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

91 הסתייגויות הגשת ונתנו לך 40 דקות, להנמקה חצי דקה, אבל אני לארג'.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני אצטרף להסתייגויות של מרצ ואז יש לי 50,000.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אתה כבר לא יכול.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הוא יכול.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא יכול? אני יכול בכל שלב.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רם, גם אתה יכול להצטרף להסתייגויות של מרצ.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

כן, בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, בוקר טוב, אדוני היושב ראש. בדיוק כשאני מדבר שמחה נכנס.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כמה אתה צריך לנמק עוד? כמה הסתייגויות נשארו לך?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 50,000.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

לא, הוא לא יכול. אם הם מנמקים, ההסתייגויות הן אותן הסתייגויות, אפשר להחליט מי מנמק.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר, אז אני מצטרף ואז נחלק את ה-50,000, מה הבעיה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

למה לא התחלת בזה שמרצ לא פה ולכן לא ניתן לנמק?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מרצ כבר נימקו את כל ההסתייגויות שלהם.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בוקר טוב, חבר הכנסת שמחה רוטמן.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני אתחיל בתאריך 8 במרץ, שזה יום האישה הבינלאומי, יום אלמראה אלעלמי, שכל העולם מציין אותו וגם אנחנו בכנסת נציין אותו היום ביום מיוחד. אני קראתי על הבוקר נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבסוף 2021, נירה, יש בישראל 4,754,900 נשים שהם 50.3.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כמעט 51.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רם, אנחנו מיעוט, הגברים.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מיעוט נרדף.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. תוחלת חיים לנשים היא גבוהה בהרבה מהגברים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה הצ'ופר שלנו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמעט 85 מול 81.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו בונים על תוחלת החיים, מה שנקרא כועסת כועסת כועסת אלמנה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל תראה, אדוני היושב ראש וחברתי נירה שפק, מסך מקבלי התארים האקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה, תואר ראשון 61%, תואר שני 63%, תואר שלישי זה - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוסאמה, איזה הסתייגות זו?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הצעה לסדר לקראת יום האישה הבינלאומי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

יום אלמראה אלעלמי, אמרת?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יום אלמראה אלעלמי. מורן אזולאי אצל מיכאל ביטון קראה לי שלמה קור הערבי, תיקנתי את זאב אלקין.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אבשלום קור הערבי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשדיברו על תורים ועל תורות. הוא אמר: יש לנו תורות, אמרתי לו תורים. עכשיו אני מלמד אתכם ערבית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אז תואר שלישי?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תואר שלישי 50%. אתם צריכים להשתפר, נירה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לגמרי, המזרחיות כנראה מורידות את זה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> וואי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, אני מסתלבטת.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מבחינת מספרי סטודנטים יש בישראל לסוף 2021 351,000 סטודנטים וסטודנטיות, מתוכן 207,000 נשים, 59%, כמעט 60% מכלל הסטודנטים במוסדות האקדמאיים בישראל הם סטודנטיות. שיעור התעסוקה, פה אתם מפגרים, ואנחנו דיברנו בכנס המיוחד, שיעור התעסוקה של נשים 55% לעומת 62% גברים, אבל תראי את הנתון המדהים, מכלל המנהלים השכירים הנשים 29%.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

רם לא מרוכז.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני מקשיב.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חוזר עכשיו על כל הנתונים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אוסאמה, אני אגיד לך שהנתון הרבה יותר חמור. איפה שיש רגולציה ומפוקח אחוז הדירקטוריות בחברות הממשלתיות עומד על 40%, למה? כי יש רגולציה. בחברות הציבוריות 18%, כי אין רגולציה. 18%, מתוך כל אלה שהקראת רק 18% בייצוג. לא ייאמן.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זו אמירה מאוד קשה, מה שאמרת עכשיו, בייחוד כלפי נשים. די פוגענית אפילו כלפי נשים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני חושבת שממש לא.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אמירה נורא פוגענית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ממש לא. מה פוגעני בזה?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד לך מה האמירה הפוגענית.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מה הייתה האמירה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

היה לי יום עיון על קידום נשים במגזר הציבורי ובו חקרתי בכל מיני מחקרים, אוסאמה הצטרף אליי, השתתף ביום העיון הזה, שתי תוצאות מאוד מאוד צרמו לי. אחת, כשבדקתי את החשיפה התקשורתית, כמה רשומים בלשכת העיתונות עיתונאים ועיתונאיות. 20% עיתונאיות, 80% עיתונאים. ואז הלכנו ובדקנו כמה מסוקרים בתקשורת, 80% גברים, 20% נשים. ה-80-20 הזה תקף לכל הזמן, איפה מצאתי חריג בכל המקומות שבהם אין רוב מוחלט לגברים? בדירקטורים בחברות הממשלתיות, שעליהם יש פיקוח, יש רגולציה. וזה בטח מה שיגיד שמחה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הבעיה שלי היא לא הרגולציה, היא גם הרגולציה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אז איפה שיש, זאת אומרת יש נשים ויקראו את הנתונים שנשים ברובן משכילות יותר, איך הפירמידה פתאום מושטחת ככל שהיא עולה למעלה? אז יש תמהיל נגיד של 40-60, זאת אומרת נשים מחזיקות 40. אני לא מאלה שאומרות שוויון, אני אומרת מה שנקרא לתכלית ראויה, זאת אומרת אף אחד לא אמר שאני צריכה לקבל 51, אבל אני בטח לא צריכה לקבל 15%, ושם ראיתי, בסדר, 40-60, אבל כשהלכתי לבדוק דירקטוריות בחברות ציבוריות נשארנו 20% ו-80% כשבעצם הקריטריונים הם אותם קריטריונים פחות או יותר, של יכולת תקציבית.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

השוק הפרטי הרבה יותר ליברלי מהשוק הציבורי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, ההיפך.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שהיא טוענת, שלהיפך, לכן זו אמירה נורא פוגענית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה לא פוגעני, כי גם במנכ"לים אותו דבר. בדקנו את המנכ"לים, בחברות הציבוריות יש 80% גברים, 20% נשים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה אמרתי שמה שאת אומרת זה פוגעני? בגלל ש - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אוסאמה, זה בסדר שהם לוקחים לך את הזמן?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן, הוא רצה ש - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הוא בינתיים מתכונן להסתייגות מספר 3,722, שהיא לדעתי עיקר כובד המשקל.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, 4,000 היא העיקר.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה פוגעני? בגלל שמה הטענה? הרי יש מקצועות ובחירות קריירה של נשים ושל גברים. את בעצמך אמרת, אין שוויון בין נשים לגברים באופי, בסגנון, ברצון להשקיע יותר שעות מחוץ לבית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה לא אני אמרתי.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, את אמרת שאין שוויון בין גברים ונשים, שאת לא אומרת שהכול שווה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר, חלק מהדבר הזה גורם להתמיינות טבעית. אם במגזר השוק הפרטי את עובדת 15 שעות ביום בדרך הטבע פחות נשים ירצו ללכת לשם.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

בוא אני אסביר לך על דרך הטבע. אתה מכיר את קנס האימהות? את המושג הזה של משרד האוצר? ידעתם שיש במשרד האוצר מושג שנקרא קנס האימהות? קנס האימהות, רם, זה מושג כלכלי שבאוצר יש חוברת שלמה על זה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה שיש חוברת על מושג לא הופך אותו למשהו יותר נכון.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

שמתי משקפיים לראות את הכתוב.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש המון חוברות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, יש גם מחקרים, כולל של האוצר, שאומרים - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש חוברת של אמנסטי שישראל היא מדינת אפרטהייד. להוציא חוברות זה קל.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא, יש מחקרים מאחורי זה שבאים ואומרים מה זה קנס האימהות, שנשים מקבלות, ואת זה אתם ראיתם בפיצה ובכל הדברים האלה שעכשיו כולם עושים, שנשים מקבלות בין 30% ל-35%, באותה משרה - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ולא באותן שעות. בשנייה שמורידים את מספר השעות אז הפער הזה יורד.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

שמחה, זה לא נכון.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה כן נכון.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

משרה ציבורית זה משרה ציבורית.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרת.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

על אותו דבר, על אותן שעות, כי זה בדקתי ואתה יכול לבדוק אותי, בין 30% ל-35% פחות.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. בדוק.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נתעמק בנתונים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל מה שאני אומר - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

תעשה דיון על זה כי זה פוגע בחוסן של מדינת ישראל. בשורה התחתונה, מה שקורה בקנס האימהות - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם חיות יותר וגם לא נותנות לדבר.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נשים, מפנים אותם למשרות בפריפריה. כשהגבר והאישה, יש שביניהם 2,500 שקל הבדל, מי ייקח את משרת ההורה? האישה. זה הגיוני, זה כלכלי, וככה זה מוסלל.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בתור אחד שלקח כמה וכמה פעמים את משרת ההורה במשפחה שלי אני יכול להגיד לך - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אתה ואשתך זה לא דוגמה, אני מכירה את שניכם.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אז אני נשארתי לטפל בילדים, אשתי יצאה לעשות קריירה ואחר כך התחלפנו. הבחירות האישיות של אנשים הן עניינם. מה שקורה זה שכתוצאה מ - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

סליחה, שמחה, בסוף בתא המשפחתי זו החלטה משפחתית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הלוואי.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני יודע איך זה היה אצלי. זו הייתה החלטה משפחתית, כמה כל אחד משקיע בקריירה, כמה זה, האם שנינו משקיעים, האם אנחנו מוכנים שבייבי-סיטרים יגדלו את הילדים שלנו. זו הייתה החלטה משפחתית, לא פשוטה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זה נכון אם יש לך את הכסף. אם יש לך את יכולת ההשתכרות.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אם שניהם עובדים אז יש את הכסף.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא תמיד. לפעמים כששני בני הזוג, אין מצב, זאת אומרת אתה, שמחה, אני, יש לנו את היכולת לקבל את ההחלטה כי יש לנו את הביטחון התעסוקתי. יש אנשים שאין להם את זה. בדרך שלך לפאנל בים המלח - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נירה, אני עבדתי בתור מאבטח בקניון, על מה את מדברת איתי?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני אתן לדורין את החוברת כדי שהיא תקרא.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

את נוסעת לפאנל?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כן, אנחנו נוסעים ביחד.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מי סגר את זה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני, בזה הרגע.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

שכנעת אותם, אוסאמה?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בינתיים נירה לקחה לי את זכות הדיבור, היא ושמחה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תמשיך.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני חוזר להסתייגות מספר 3,995. אני אשלים את הנתונים. אמרנו, נירה, שמכלל המנהלים השכירים רק 29% נשים. פערי שכר, בשנת 1990 פערי השכר בין גברים לנשים היו 43%, זה הצטמצם ב-10%, אבל היום זה עומד על 35%.

למה, אדוני היושב ראש, אני מזכיר את העניין הזה של יום האישה הבינלאומי, יום אלמראה אלעלמי? עד סוף היום הזה אתה תתחיל לבטא את זה טוב. יום אלמראה אלעלמי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נעשה חידון, מאיזה שנה ציינו לראשונה את היום הזה?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מ-1948.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אצלך הכול 48'.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא אצלי.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הבינלאומי, ברוסיה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בברית המועצות, אבל באיזה שנה הפעם הראשונה?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לחזור על המשפט הזה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מה?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מי המציא את יום האישה הבינלאומי?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הקומוניסטים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הקומוניסטים, עכשיו תחשבו למה. אתם כולכם מהונדסי תודעה, אני מחליף את אבי מעוז.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

דרך אגב, יש גם את יום הפועלת.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נראה לי שאתה מחליף את אבי מעוז, אבל זה לא לטובה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

זהו, אל תתגאה בזה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מהונדסי תודעה. מוסי, מותר לגלות פה בוועדה את מה שכתבתי לך בסוד בטוויטר? מוסי כתב שהוא רוצה שיהיה שוויון באחוזי העוני בין גברים לנשים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ושזה יהיה אפס.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. היום זה 18% לגברים ו-23% לנשים. הוא רוצה שיהיה שוויון אפס. אמרתי לו שהדרך היחידה, ולכן זה קשור קצת לחוץ וביטחון לכן אני מרשה לעצמי, הדרך היחידה שמדינה כלשהי תגיע לאפס אחוזי עוני זה בשעות הספורות אחרי פצצת אטום. כמה שעות אחר כך כבר מתחילים להיווצר הפערים בין השורדים, אבל כמה שעות אחרי פצצת אטום אפשר להגיע לאפס. אין עוני, כי כולם עניים באותה מידה.

עוני במדינת ישראל, ולא רק במדינת ישראל, נמדד באופן יחסי. בברית המועצות כל הזמן היה לה אחוז עוני אפס, כי כולם לפי החוק קיבלו בדיוק אותו דבר, מה שהם צריכים, לא היה להם הכנסה בכלל. היה להם אפס הכנסה, הם רק קיבלו צרכים ולכן היה להם אפס אחוזי עוני.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

דרך אגב, גם בקיבוצים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם בקיבוצים. בקיבוצים העשירים היה אפס אחוזי עוני בגלל שלכולם היה הרבה, בקיבוצים העניים היה אפס אחוזי עוני כי לכולם לא היה כלום.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז מסתבר שאפשר להגיע לאפס אחוזי עוני.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל לקיבוצים העשירים, אתה יודע למה היה להם אפס אחוזי עוני? כי הם עבדו כמו קפיטליסטים חזירים כלפי חוץ, עקצו את כולם.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

יאללה, פה איבדת אותי.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ככה - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

עכשיו מקשיבים לנו חקלאים, קיבוצניקים, עד היום יש קיבוצים - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, נירה, אבל זה - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נגד נשים, נגד ערבים.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

בקיבוץ קמים בבוקר, מעבדים את הקרקע, אתה צריך להגיד בוקר טוב קיבוצים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, ואני אומר שהקיבוצים העניים, כולם היו שם עניים במידה שווה, בקיבוצים העשירים שעבדו קפיטליסטי, הקימו מפעלים, מכרו, עבדו כקפיטליסטים כלפי חוץ כולם היו עשירים, ולכן הדרך היחידה לייצר עושר ולא אפס אחוזי עוני, כמו שמוסי רוצה, זה שוק חופשי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז באיזה שנה זה היה פעם ראשונה?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

הנה אביר קארה. מקודם הוא היה אבי מעוז.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבי מעוז, אביר קארה, את מי עוד אני צריך היום?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

לא יודעת, כל פעם אני מגלה בך משהו אחר.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

עכשיו מי ברשות דיבור?

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אוסאמה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מחזיר לך את הכדור.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז כיוון שאף אחד לא ניחש את התשובה הנכונה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מה הייתה השאלה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מתי ציינו לראשונה את יום האישה בברית המועצות? בלי גוגל. ד"ר גוגל ניצח, 1965, וקראו לזה יום הפועלות.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

יום הפועלות, את זה ידעתי, אמרתי לך.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

את זה אמרת, כן.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אמרתי לך שזה בכלל התחיל – למה אני מחפש בגוגל? כי אני כל הזמן יודע שזה התחיל בארה"ב בכלל.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, זה אחד במאי.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה כבר באמת יהיה פוגעני כשאני אגיד לכם למה חוגגים את האחד במאי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה התחיל בהפגנות של זכויות הפועלות בשנת - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הרגו 60 ומשהו פועלים בהפגנה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה אני לא יודע.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

זה ערוץ שמשודר עכשיו החוצה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

תאמין לי שזה יותר מעניין מכל הזה. אוקיי, אני בסוף - - -

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אתמול למדו כאן ספרות, היום לומדים היסטוריה, מתי שהוא נגיע לאזרחות.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בסוף הפרק הקודם השארתי אתכם במתח בנושא של בית צפאפא. שמחה לא היה, אז הוא לא יידע מה שאמרתי, אני לא בטוח שלשמחה יש סיווג לדעת את הסקופ שאמרתי. בכל אופן, מה קרה בבית צפאפא? איך קרה שבית צפאפא היא שכונה מחולקת של ירושלים שחלקה נמצא בירושלים המערבית וחלקה בירושלים המזרחית. כביש קטן מפריד ביניהם, בצד הזה אזרחי ישראל ובצד השני הם תושבים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מוסי, לפני בית צפאפא, בשנת 1856 אלפי נשים יצאו במדינת ניו יורק בהפגנות במחאה על תנאי וזכויות עבודה ואז המשטרה פיזרה אותם.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה אחד במאי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בשמונה במרץ 1908 חזרו הפועלות להפגין בניו יורק. ב-65' זה נהיה משהו רשמי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בקיצור, זה קפיטליסטי. שמחה, מעכשיו אתה תומך בכך.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הרוסים בברית המועצות תמיד רצו להגיד שהם המציאו את הכול, אז הם היו תמיד אומרים: אנחנו המצאנו את זה, אנחנו המצאנו את זה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בקיצור, הקפיטליסטים המציאו את זה ומעכשיו אתה תומך.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

שימו לב שרק נשים מניעות את העולם.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> להשלים את הפאזל, את התמונה, ב-1977 האו"ם אימץ את התאריך הזה וקבע שהיום הזה הוא יום האישה הבינלאומי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ובגלל זה מפלגת העבודה נפלה מהשלטון ונבחר הליכוד באותה שנה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אבל רציתי להגיד לכם שתשימו לב שאת כל ימי העיון וכל ימי הציון זה נשים, ולגברים יום הציון היחידי שלהם זה תשעה באב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אגב, נירה, גם הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה קשורה לנושא הזה של נשים וגברים כי הרי הוצגו לנו ש - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מחכים לסקופ על בית צפאפא, מוסי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אוקיי, בסדר. אמרתי, חברת כנסת מהמשותפת יש אחת.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל גם אני גר בבית צפאפא.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז גם אתה מתנחל, השאלה באיזה חלק.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אבל אני לא מתנחל.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בחלק המערבי?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, בדיוק. גם אני גר בבית צפאפא ובניתי בבית צפאפא.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

גם ג'ידא חיה בחלק המזרחי, נכון?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז גם יש במרצ. איך קרה שבית צפאפא, כפר קטן סך הכול.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ויפה, צריך להגיד.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

יפה. ב-48' הוא היה קטן הרבה יותר, איך קרה שחלק ממנו נשאר בשליטת ישראל, כחלק מירושלים המערבית, שזו החלטה ישראלית, וחלק נשאר תחת הכיבוש הירדני? שצריך להגיד שלא הוכר על ידי מדינות העולם, חוץ מאנגליה ופקיסטן. איך זה קרה? הרי בתום המלחמה, מלחמת העצמאות, בניגוד למה שאנשים חושבים גבולות 67' שעוצבו למעשה ברודוס, ב-1949, הם לא גבולות מלחמה, הם גבולות של הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין מדינות ערב.

ישראל דרשה לקבל חלק מהכפר בית צפאפא, מדוע? משום שקו הרכבת ההיסטורי, שנבנה עוד במאה ה-19, מיפו לירושלים, עבר דרך הכפר וישראל הצעירה, 1949, יושבת עם ירדן לאחר שגמרה את הסכמי שביתת הנשק עם ישראל, היא יושבת עם ירדן כדי להגיע להסכמי שביתת נשק ויש לה אינטרסים, כמו לכל מדינה. מה אינטרס יותר ברור למדינה מאשר להפעיל את קו הרכבת בין שתי הערים הגדולות, ירושלים ותל אביב? אז ישראל מבקשת בעצם נסיגה ירדנית מכל מה שממערב לקו הרכבת מיפו לירושלים כדי לאפשר את פתיחת קו הרכבת, מה שבאמת קרה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו הרווחנו ככה את אוסאמה בתור חבר כנסת.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אבל התכנון של אוסאמה היה בצפון.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעראבה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

התכנון שלו היה בעראבה בצפון.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אז איך הגעת לבית צפאפא?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשהתחלתי ללמוד ב-82', סטודנט באוניברסיטה העברית, למדתי ואז פתחתי משרד פה, התחלתי לעבוד והיה מחיר למשתכן, בני ביתך, בבית צפאפא, כשאפילו לא ידעתי אז איפה זה. הלכתי, קניתי, בניתי, השתקעתי.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

עשית עסקה טובה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הערבים מהצפון זה מושג בירושלים המזרחית.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קוראים לי צפוני.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה בערך כמו – טוב, אני לא אגיד יותר מדי, אבל זה מושג בירושלים המזרחית.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

ספר לנו, אולי יש לך גם בקטע ההיסטורי, בין באקה אל גרבייה לבאקה אל שרקייה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

באקה אל גרבייה ובאקה אל שרקייה זה משהו אחר, כי בניגוד למה שחושבים אלה כפרים שונים, אבל ברטעה, הזכרתי אותו, זו דוגמה שיותר דומה לבית צפאפא. בהסכם שביתת הנשק סימנו בוואדי את הגבול. היו להם תצ"אות, תצלומי אוויר ישנים, והם לא ידעו שתושבי הכפר כבר אז הם היו בנאים בלתי חוקיים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש להם מסורת, מורשת.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

מורשת מבית אבא ואמא.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כבר בנו גם ממזרח לוואדי וממזרח לוואדי סומן בתחום ממלכת ירדן וכך פוצל הכפר ברטעה. אז יש השניים שפוצלו באמת זה ברטעה ובית צפאפא. באקה המערבית והמזרחית זה יותר דומה לאל חרוד איחוד ואל חרוד מאוחד. למה אני אומר את זה? כי בסוף אנחנו יצרנו גבולות מקריים ואותו פראס שסיפרתי עליו - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מסכים, בוא נחיל ריבונות.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה מה שעשינו, זו הטעות. עכשיו מה קורה? החלנו ריבונות בירושלים המזרחית, החלנו את הריבונות, לכן אלה שגרים בירושלים המזרחית הם לא תושבי האזור. אם אני אלך לדוגמה לכפר וולאג'ה, קצת מדרום מערב לבית צפאפא. בכפר וולאג'ה, שימו לב, חלק מהכפר הוא בתחום ירושלים, בירתנו הנצחית, שכחת להגיד, שמחה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נתתי לך להגיד את זה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בירתנו הנצחית. בתחום ירושלים, אמנם המזרחית, אבל סופח לישראל. זה חלק מהכפר. חלק אחר מהכפר הוא בתחום אזור A של הרשות הפלסטינית. מה זה אזור A? מה שניתן בהסכמי אוסלו לשליטה פלסטינית.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שזה 70 דונם בערך.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, חלק קטן. חלק אחר של הכפר אזור B.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> החלק הגדול, 2,000 דונם.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה החלק היותר גדול, אזור B. אני יודע שאוסאמה ביקר שם הרבה פעמים.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה שטח C.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, יש גם B וגם C.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, השטח הבנוי שם, המגדלים, כמו דובאי וכמו - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לכם, הכיבוש זה נורא, יש שם מגדלים כמו דובאי, יש שם 2,000 שטח בנוי, הכפר גדל כל כך הרבה מאז שכבשנו אותו. אני אומר לכם, ג'נוסייד ואפרטהייד.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל השטח מאחורי גדר ההפרדה, שזה הרוב, זה שטח C, ויש את השטח שהוא בסמוך לעיריית ירושלים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אוקיי, אני טוען שיש גם חלק קטן B, אבל לא חשוב, לצורך הטיעון עכשיו, מה זה אומר? זה אומר שבעצם בצורה מקרית, אגב תושבי וולאג'ה, עד שבנו את הגדר הם בכלל לא ידעו מזה, כי זה לא שהם בירושלים ועיריית ירושלים באה לשרת אותם, בנתה גני ילדים, היא אפילו לא טרחה להרוס שם לפני שבנו. אני חושב שההריסות הראשונות היו בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין תכנית מתאר עד היום.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, אבל הריסות היו. בעצם באופן שרירותי עובר בתוך הכפר הזה, בעצם זה עוד כפר שחולק, אבל לא ב-49', אלא ב-67', בתוך הכפר עובר איזה שהוא גבול שהם לא ידעו עליו בכלל והוא אגב איננו בהכרח זהה לטווח של החומה. אז יכול להיות שמישהו מתאהב בזו שבבית ממול, אין ביניהם אפילו את החומה, אבל יש את ההגדרה של ירושלים כפי שהיא ואז כדי לחיות באותו בית ממול הוא צריך את האישורים, אישורי השהייה, לפי הצעת החוק הזו.

עכשיו מה זה האזור הזה? הרי שניהם גרים באותו אזור. אומרים כאן שמי שגר באזור, וכאן הטעות הגדולה של מנסחי החוק שמעבר לחילוקי הדעות איתם ניסחו אותו בצורה רשלנית. לכן במקום אזור צריך להיות 'השטחים שנכבשו בשנת 1967'. אם רוצים להחריג את ירושלים שסופחה, אפשר לכתוב 'למעט ירושלים בגבולותיה כפי שסופחה בשנת 1967', ולביטחון הלאומי של המדינה, כפי שאמרתי, זה באמת תיקון קטן, 'לביטחון אזרחי המדינה'.

עכשיו כדי לחזק את דבריי מופיע כאן מפקד האזור. לעניין יהודה ושומרון מפקד כוחות צבא ההגנה לירושלים ביהודה והשומרון ולעניין חבל עזה, מי שיסמיך שר הפנים בהסכמת שר הביטחון, שזה גם מעניין. בהצלחה בתפקידך החדש.

(היו"ר נירה שפק)

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

מדי פעם אני דוגמת פה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בעצם מה נאמר לנו? שיש מפקד - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז יאללה, תעשי הצבעות. תעשי כמו בועז, הצבעות פה אחד, תריצי הכול.

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

בועז עשה דבר יפה וחוקי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

שיש מפקד לאזור יהודה ושומרון, אבל זה נכון רק במידה חלקית, משום שאותו מפקד לאזור יהודה ושומרון הוא לא אחראי על החלקים ביהודה שהם בתוך מדינת ישראל, כפי שמדינת ישראל הגדירה אותם. מדינת ישראל הגדירה את ירושלים, לא חשוב אם הייתה צריכה להגדיר כך או אחרת, אבל מפקד האזור הוא לא מפקד פה, למרות שאנחנו ביהודה, הוא לא מפקד במטה יהודה, הוא לא מפקד בגן שומרון, הוא מפקד בשטחים הכבושים.

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

לא, הוא מפקד על הכול ובחלקים אזרחיים יש לו סמכות אחרת.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, האם הוא מפקד האזור כאן? מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון? ממה שאני יודע לא.

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

מפקד אוגדה הוא אחראי על הכול, הוא אחראי על שטח טריטוריאלי ויש לו סמכויות - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אבל הוא לא אחראי על השטח של יהודה.

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

בוא ניקח אזור יותר רגוע, בוא ניקח את האזור השקט, עוטף עזה, מפקד אוגדת עזה - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הוא אחראי על הגבול.

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

הוא אחראי על הכול, בתחום העורף הוא מחולק, יש מקומות שהוא הסמכות. או נגיד אלוף פיקוד דרום, יש מקומות שהוא הסמכות ויש מקומות שמשטרת ישראל בשגרה ויש מקומות שצה"ל גם בשגרה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מאה אחוז, מסכים איתך, בואי נמשיך עם ההיגיון הזה. מוסכם על כולנו, משמחה רוטמן, ועד אליי, שאנחנו נמצאים עכשיו ביהודה, נכון?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, עכשיו ברגע, אתה ואני נמצאים ביהודה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זו שאלה, ירושלים, חלקה בנימין, ובכלל ירושלים לא התחלקה לשבטים, אתה יודע, כתוב.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

החלק היותר מזרחי זה יהודה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זהו, אין הסכמה. איבדנו הסכמת קואליציה אופוזיציה. אגב, אתה יודע, אם אתה כבר בשיעור היסטוריה, מוסי, ארה"ב הוקמה בתור מדינת הלכה, לגמרי, כמעט לגמרי, מה הדבר שהם עשו?

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

דרך אגב, אם היא הוקמה בתור מדינת הלכה, החרדים במדינת ההלכה הזאת עבדו או חיו על חשבון?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוה, יש עתיד פה. אפשר שנייה להישאר בהיסטוריה?

<< יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> והם למדו הרבה מממלכת ישראל ההיסטורית ולכן הם קבעו שעיר הבירה היא מחוז עצמאי שלא שייך לאף אחת מהמדינות, וושינגטון DC, כמו ירושלים, שלא נתחלקה לשבטים. היו מדינות עצמאיות, היו סטייט, סטייט יהודה, סטייט בנימין, סטייט אפרים ומנשה, ירושלים לא התחלקה לשבטים. השטח שלה, מי שתרם את השטח לצורך העניין זה חלק בנימין וחלק יהודה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אתה צודק לגמרי, אבל באותה תקופה כאן זה לא היה ירושלים, כאן היה יהודה. ירושלים הייתה מזרחה מכאן, בתחום העיר העתיקה.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> עתידה ירושלים שתתפשט, עד לאן?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ואנחנו נדבר פעם על היציאה מהחומות ב - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מוסי, מה כתוב? כתוב עתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק. נו, בעזרת ה', יש לאן לשאוף.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בסדר, אוקיי, מבית לחם עד דמשק, אמר ש"י עגנון, אז אם כך אז יכול להיות שגם מי שגר ברמאללה, שזה בדרך מירושלים לדמשק ובשכם ובג'נין - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נוכל לתת גם לו תושבות קבע.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ניתן גם לו תושבות קבע.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד. כשנחיל ריבונות על הכול עד דמשק, סגרנו את הפינה. הנה, ראית, נירה? רק קמת הגענו להסכמות. אנחנו מספחים מירושלים עד דמשק, נותנים תושבות קבע, הכול סגרנו, את כל הבעיות.

(היו"ר רם בן ברק)

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז שים לב, אדוני יושב הראש, לא הגענו להסכמות, אבל אנחנו מתקדמים.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני לא יודע על מה דיברתם, אבל אתה מסתכל, דיברתם קודם היסטוריה, אז תראו מה זה, כשהיו עבדים בארה"ב אז ישבו בפרלמנט בארה"ב אנשים והגנו על העניין הזה בחירוף נפש, זה בסדר גמור, אנשים שיהיו עבדים וישרתו, והגנו על זה בחירוף נפש, והיום אנחנו מסתכלים על זה, אין אחד בעולם שחושב שהדבר הזה הוא תקין.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ואתה יודע מי אישר את זה. כאשר ארה"ב הגיעה למסקנה שעבדות זה כבר לא טוב וחוקקה חוקים לעשות את זה, בא בית המשפט העליון ואמר: לא, זה מנוגד לחוקה, אתם לא יכולים לבטל את העבדות, אתם פוגעים בקניינו של אדם. הפרלמנט היה ליברלי ובית המשפט הוא היה שמרן חשוך, כך יגידו אחרים. לכן מי שחושב שבית משפט הוא מקור האור של החברה והכנסת זה המקום החשוך טועה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אמרתי שהוא מקור האור כרגע.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

במבט לאחור.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר, במבט לאחור, הפעם הראשונה שבה בית משפט ביטל חוק של פרלמנט בעולם כולו - - -

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני מבין מה אתה רוצה להגיד, אבל - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

גם השמש היא מקור האור שלנו רק מחצית מהיום.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אני ארצה להגיד, גם במבט לאחור, גם שמרנים וגם ליברלים וגם כל אחד אחר שמסתכל היום אחורה על ארצות הברית ואומר איך זה יכול להיות שהיו אנשים, נאורים, שחשבו שזה בסדר, שחשבו שזה נורמלי. אפילו בית המשפט העליון חשב ש - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא אפילו, רק בית המשפט העליון, כשכבר כל הפרלמנטים הבינו אחרת.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

חשב שזה בסדר גמור שיהיו אנשים שיהיו רכוש של אנשים אחרים. מתי נשים קיבלו זכות הצבעה בארה"ב?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

ב-1920 ומשהו.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע שבישראל הייתה ראש ממשלה אישה כשבחלק ממדינות הערב עוד לא הייתה זכות הצבעה לנשים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נכון, וגם בליכטנשטיין.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

כן, אני מסתכל על זה היום ואני אומר ואללה, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהיו אנשים שחשבו שזה בסדר? מה זה חשבו שזה בסדר? התווכחו בפרלמנטים, הביאו טיעונים. ואני מקווה מאוד, חבר הכנסת שמחה רוטמן - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בוא תעצור כאן, חבל, אתה רוצה שאני אגיש הסתייגות על האמירות של היושב ראש? אני יכול להגיש 47,000 הסתייגויות רק על המשפט שאתה הולך לומר. אז בוא, חבל, תעצור.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

התשובה היא אוגוסט 1920, בעזרת גוגל. אני חשבתי 1921, אבל ב-1920 ניתנה זכות הצבעה לנשים בארצות הברית.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

ב-1921 זה תאריך לא פחות חשוב, באותו תאריך שאישרו הצבעה לנשים בארה"ב, כי ב-1921 נוסד המושב הראשון בארץ.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נהלל, נכון. זה בוודאי חשוב לוועדה וליושב ראש הוועדה, אבל גם למדינת ישראל. אם אנחנו כבר באותו עניין של זכות הצבעה לנשים, אולי אתם יודעים שבקונגרס הציוני הראשון, לא מדבר על באזל 1897, אבל הפעם שהיו בחירות בארץ, בקרב היישוב היהודי בארץ לנציגים בקונגרס, נדמה לי שזה היה גם בערך באותן שנים, אולי ב-1920, או 1921 או 1922, לא נותן את ראשי, באו הסיעות החרדיות, בעיקר הסיעה החרדית אגודת ישראל, ואמרו שהנשים לא תצבענה. כל הסיעות האחרות אמרו שלנשים תהיה זכות הצבעה.

אגב, הקונגרס הציוני זה אחד המקומות הראשונים, לא הראשון בעולם, אבל אחד הראשונים שאפשרו לנשים להצביע, למרות שב-1897 לא היו נשים בקונגרס הציוני. ואז התקבלה פשרה, הפשרה אמרה שבשכונות החרדיות בירושלים, מאה שערים וכו', הנשים לא תקבלנה זכות הצבעה, אבל בשאר המקומות הן כן יצביעו, אז מי נדפק?

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

במחשבה צופה עתיד אולי נחזור לדבר הזה ואז אנחנו - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו בשלב שהולכים לקחת גם מהגברים את זכות ההצבעה, כל זמן שהם חרדים או לא בדיוק מסתדרים.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

אנחנו ניתן להם את הזכות להחליט, נהיה ליברלים.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לעשות אחרת, אפשר לעשות שכל משפחה תבחר אחד שמצביע ולא להתערב, תבחרו את מי שרוצים. ברור שב-90%, כמו שראינו פה, הנשים ייקחו את זה, אז זה יהיה יותר נשים מגברים, זה יקדם אותן.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כמובן שהפשרה הסתיימה אחרי פעם אחת משום שהחרדים ראו שאם רק אחד מצביע הם מאבדים מחצית מהקולות שלהם.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש פסוק, עֵת לַעֲשׂוֹת לה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לכן אני הצעתי פה פתרון לבעיית חוסר הייצוג של נשים בכנסת. זה במאמר מוסגר, זה לא קשור לחוק האזרחות.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל השאר היה קשור?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

הדבר שהצעתי זה שבמקום שתרוץ רשימה אחת יבחרו פרלמנט של 60 גברים ופרלמנט של 60 נשים והם יהיו יחד. ואז נגיד תהיה רשימת יש עתיד לגברים ורשימת יש עתיד לנשים. יכול להיות שאני אתלהב משמחה רוטמן ואני אצביע לציונות הדתית.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ברשימה של הגברים, אבל אורית פחות.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אבל אני אוהב את, לא יודע, אורנה ברביבאי, אז אני אצביע לרשימת נשים של יש עתיד. אני אוכל לחלק. האם אתם חושבים שבמקרה כזה ש"ס ויהדות התורה יריצו רשימת נשים? אני חושב שהתשובה היא כן.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שהכותרת שלנו היום זה שמוסי רז מציע שבמדינת ישראל יהיה פרלמנט אחד לגברים ופרלמנט אחד לנשים, קואליציה רחבה הוא יעשה עם ש"ס, יהדות התורה, עם כולם, רק תוסיף מחיצה באמצע וסגרת האירוע, זה לא כנסת, אלא בית כנסת. סגרת.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

פרלמנט משותף עם שני אזורי בחירה, זה הכול.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אמרתי לך, רק מחיצה באמצע וסגרנו את האירוע, גם גלעד קריב יסכים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מחיצה זה לא יהיה. אז אני חוזר לעניין הזה של הכפר וולאג'ה, שעליו רציתי לדבר. אז בעצם בכפר וולאג'ה בצורה – זה משהו חדש? לא, זה מה שהיה בוועדה עוד ביוני.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אל תפריע לו עם נתונים שקשורים לחוק עכשיו.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא, הם העבירו הבוקר.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה שינה את דעתו והוא תומך בחוק.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אני חושב שהנתונים האלה רק מחזקים את הדברים שאני אומר.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא חשבתי אחרת, מוסי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כי אני מכיר, כשאתה רוצה לבדוק לדוגמה מה אחוז האנשים עם משקפיים שגרים בלוד, אז אתה בודק כמה אנשים בלוד מרכיבים משקפיים ואז אתה בודק כמה אנשים יש בלוד. אם אני הייתי יוצא בכותרת שבלוד יש 1,000 איש שמרכיבים משקפיים, זה לא אומר שום דבר, כי אני לא יודע אם בלוד גרים 1,500 איש או 100,000 איש. אותו דבר כאן, כשמדברים על נתוני מעורבות אחמ"ש בטרור. נתוני מעורבות. ראשית, לא מדובר מה המעורבות, אבל אני יוצא מנקודת הנחה - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חדש?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אלה אותם נתונים שהיו פה ביולי.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נראה שכן.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה גם עד 21'. אם זה נכון לסוף 21' אז זה לא אותם נתונים מיולי. יש שורה חדשה. אז קודם כל אנחנו רואים שב-2021 זה היה פחות מ-17' עד 19' ופחות מ-14' עד 16'.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה עם הנשים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה נשים, נשים זה רק עד 2020. נשים, היו שלוש שנים ב-18 שנים שהיו מעורבות.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדור ב', בדור א' אפס.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

גם דור ב', דור א' פלוס דור ב' שלוש נשים היו מעורבות בטרור, גם לא נמסר לנו מה המעורבות, אבל אני חושב שכל מעורבות בטרור היא חמורה. כמובן יש הבדל בין דברים כאלה לאחרים, אבל נניח שמדובר בדברים חמורים. מתוך שלוש נשים, מתוך, אני מניח, ה-13,000, 14,000, אני אניח שיש 7,000 או 8,000 נשים, משהו כזה? ובכלל אנחנו מדברים על דור ב', שיש עוד הרבה יותר.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא אמרה חצי חצי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כן, אז 7,000, אבל אנחנו מדברים על דור ב', בדור ב' אמרו לנו שיש 140,000, לא?

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז שלוש נשים מתוך 70,000? זה לא אחוז כזה גבוה.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

מצד שני זה מראה שהמדיניות הזו עובדת.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא, אבל אני רוצה לשאול כך. אני אלך על הנתונים הקשים, גבר דור א' - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל, מוסי, אתה פספסת את מה שאומר לך היושב ראש, לדעתי.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אולי, מה פספסתי?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי מה שהיושב ראש אומר לך, בוא נניח שמחר בבוקר אין חוק, ביטלנו את החוק, הקשבנו לך ולאוסאמה ולכולם, אין חוק מעכשיו.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אגב, אין חוק גם עכשיו.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נניח כמו עכשיו, רק בלי נוהל ובלי שום דבר, אין חוק. אז בן אדם שמגיע לא צריך לעבור, לא אישור שב"כ - - -

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לא.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, שנייה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

מה פתאום?

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, מותר לי להגיד מילה?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

בבקשה תגיד.

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני הקשבתי לך אתמול שעה, אני מנסה להשחיל מילה, מה קרה? אם אין חוק בוא נניח שבן אדם שרוצה להתחתן עם מישהי מג'נין זה בדיוק כמו בן אדם שרוצה להתחתן עם מישהי מאוקראינה. לא מאוקראינה, עכשיו אוקראינה זה נושא רגיש, מישהי משבדיה, אין הבדל. אותה דרך, אותו מנגנון. כשאני רוצה להתחתן עם מישהי משבדיה, אז אין שב"כ באירוע, אין מגבלת גיל, אין בדיקה חוזרת כל חצי שנה של מסוכנות, אין דוח משטרתי כזה, אין את כל המנגנונים שהחוק היום מכיל. פשוט אין. ועכשיו תחשוב שאתה עושה את אותו דבר מול ג'נין. אתה נותן לכולם להיכנס כל הזמן, התוצאה היא מה שהיה בעצם עד חקיקת החוק, א', גם מספרים הרבה הרבה יותר גדולים, וגם הרבה יותר מעורבות בטרור.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אז יש מכתב ש - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אסיים. תאמין לי, מוסי, אני אסיים, לא מדבר ארוך, יהיה לך גם הרבה הרבה יותר. הנתונים האלה הם נתונים שצריך להזמין לפה, לכבות את המצלמות, לסגור את החדר, להזמין את ראש השב"כ, לתת לו נשיקה במצח, להגיד לו תודה רבה שבמסגרת הכלים שהחוק נותן לו הוא קובע את נקודות החיתוך בצורה טובה, החבר'ה שלו עושים את הבקרה בצורה טובה ובאמת מתוך אוכלוסייה די גדולה המספרים הם כל כך קטנים.

אבל זה רק בזכות החוק. עכשיו אתה בא ואומר, זה כמו עם הסוס, יום אחד לא האכלת אותו, יום שני לא האכלת אותו, הנה, זה עובד. לא, בסוף הוא ימות. הסיבה שהנתונים הם כל כך נמוכים זה כי יש לך את כל המנגנונים של החוק. ביום שאתה מסיר את המנגנונים של החוק יש לך את הפיגוע במסעדת 'מצה', יש לך עוד ועוד ועוד, למה? מה שהוביל לחקיקת החוק זה האירועים האלה.

לכן הנתונים האלה הם מחמאה גדולה לשב"כ שבמסגרת הבדיקות שהוא עושה על אוכלוסייה די גדולה, דור א', דור ב' הוא לא בודק, לצערי, או כמעט לא בודק, כי אין לו את היכולת, אבל בדור א' הוא מסנן נכון. הוא מסנן טוב ולכן אנחנו במספרים נמוכים, שהם עדיין, אני חייב לומר, מתוך אוכלוסייה לא כל כך גדולה, זה אחוזי מעורבות אדירים של הגברים, ואל תשכח שחלק מהנשים מביאות איתן גברים צעירים בתהליך של קבלת אחמ"ש. לכן הנתונים האלה הם הוכחה שהחוק עובד. הם לא הוכחה שלא צריך את החוק, אלא להיפך, הם הוכחה שהחוק עובד. עד כאן.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לענות לו, אדוני היושב ראש.

<< יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא נכון ולא מדויק וזה מטעה, למה? כי היום כל מי שגר בשטחים הכבושים, האזור, ברגע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]