פרוטוקול מספר 126, ועדת הפנים והגנת הסביבה, 06/03/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, ג' באדר ב' התשפ"ב, (06 במרץ 2022), שעה 14:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב-2021 << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ווליד טאהא – היו"ר

איתן גינזבורג

מוסי רז

חברי הכנסת:

יעקב אשר

זאב בנימין בגין

יצחק פינדרוס

מוזמנים:

שלומי הייזלר

–

יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

רות שורץ חנוך

–

סמנכ"לית מינהל התכנון לרגולציה ברישוי ובנייה, מינהל התכנון הלל קירשנבום

–

יועץ לראש המטה, מינהל התכנון

בנימין ארביב

–

סמנכ"לית מינהל התכנון לרגולציה ברישוי ובנייה, מינהל התכנון יעל לינדנברג

–

רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

תום פישר

–

ייעוץ וחקיקה - אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

רם נהרי

–

משרד החינוך

עינת גנון

–

סמנכ"לית, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ד"ר איריס פרנקל כהן

–

עו"ד, יועמ"ש, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

מיכל מאיר

–

מהנדסת העיר, עיריית בת-ים

שמואל זינגר

–

עו"ד, עוזר יועמ"ש, עיריית תל אביב

שלום זינגר

–

עו"ד, יועץ משפטי, פורום ה-15

ניצן פלדמן

–

עו"ד, סמנכ"לית אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איצקוביץ

–

עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

משתתפים באמצעים מקוונים:

שי אהרונוביץ

–

ממונה מסמ"ק רחובות, רשות המיסים, משרד האוצר

יניב כהן

–

מנהל מחלקת שומת מקרקעין, רשות המיסים

יאיר דיקמן

–

איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

רעות בינג

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

ולריה ורבה - חבר תרגומים

<< הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב-2021 << הצח >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שלום לכולם. מתחילים דיון בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב-2021, מ/1464. הכנה לקריאה שנייה ושלישית, למעשה היום נשמע הסתייגויות והנמקות, אהלן שלומי. תומר, אנחנו נתחיל אצלך להקראת השינויים, הסיכומים על הנוסח שאמורים להביאו להצבעה. בבקשה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

צוהריים טובים, ראשית נתחיל עם נושא הפיצול. כזכור לכם, בישיבה האחרונה הוועדה החליטה להציע למליאת הכנסת לפצל חלק מהצעת החוק.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

והמליאה לא קנתה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שעוסק בהקניית חלק ציבורי. המליאה לא אישרה את הצעת הוועדה ולכן ההצעה המונחת בפניכם כרגע היא בעצם להשמיט את הסעיפים מהצעת החוק באופן מוחלט, כך שאם הממשלה תחפוץ לקדם את הצעת החוק, היא תצטרך להביא אותה שוב למליאת הכנסת בקריאה ראשונה. אני מציע שתחילה רעות תקריא בדיוק את הסעיפים מתוך הצעת החוק, שיושמטו מהנוסח הסופי כיוון שלא נידונו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למרות שהקראנו?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, לא הקראנו. הסעיפים האלה של השטח הציבורי לא הוקראו, זה אמור היה להיות פיצול ומכיוון שאין פיצול אז אנחנו פשוט משמיטים אותם.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אה אוקיי, כדי שלא יכללו בנוסח להצבעה.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> זה מוסכם תומר ובני? זה מוסכם?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הינה שלומי מולך בני, אם שלומי שותק ושם את היד פה אז הכל בסדר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז רעות תקריא את הסעיפים - -

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אתם בודקים את הרצון הטוב של האופוזיציה להסכים לפיצול?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בני, תנוח דעתך, דעתך נחה?

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אחרי דבריך, אני אפילו חש מיותר.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תגיעו להסכמה על חמישה חוקים שתורידו השבוע מסדר היום, נסכים לפיצול.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> שלום כבוד ראש העיר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

רעות תקריא את הסעיפים שבעצם יושמטו מהנוסח הסופי ובעקבות העובדה שלא נידונו וגם לא פוצלו, הם פשוט יושמטו מן ההצעה.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

טוב, אז הסעיף הראשון זה בעצם פסקה (24) שבסעיף 4(1). לאחר מכן סעיפים 8 ו-9 להצעת החוק, סעיף 12 להצעת החוק וסעיף 13(1) פסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה 10(א). כל הסעיפים האלה מדברים בעצם על ההקנייה ולכן הם בעצם נמחקים מהנוסח.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הקנייה בחלק ציבורי.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז זה הנושא הראשון. הנושא השני, בעצם מונח בפניכם נוסח סופי למעשה של הצעת החוק בעקבות כל התיקונים והשינויים שהוועדה ביקשה להכניס. השינויים מהדיון הקודם מסומנים אצלכם בצהוב. אנחנו נעבור עליהם אחד-אחד ונסביר אותם כדי שיהיה ברור שמה שאנחנו ניסחנו בעצם משקף את מה שאתם ביקשתם כחברי ועדה. ולאחר מכן בעצם ישמעו ההסתייגויות. אז אנחנו נתחיל תחילה בהקראת השינויים שהוכנסו בהצעה בעקבות בקשות הוועדה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

כן, רעות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אז התיקון הראשון הוא בעמוד 1, בעצם להגדרה, זה ממש תיקון טכני. פשוט הצעת החוק לא עודכנה לשינויים שנערכו בחוק ההסדרים ולכן בהגדרה מחקנו את המילים "מתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי", שזה כבר מונח שלא רלוונטי ולא קיים, והוספנו "ותכנית לפינוי ובינוי". זה ממש שינוי טכני.

התיקון השני הוא בעמוד 2. בעצם הוספנו בסעיף 62א את פסקה (21א) שמתייחסת למסלול חדש שנוסף להצעת החוק בעקבות הערות שעלו בדיון הקודם. אני חושבת שכדאי שנרחיב עליו כשנגיע לסעיפים שמפרטים אותו. אבל אני אקרא את פסקה (21א). המסלול החדש זה מסלול של הריסה, בנייה וניוד זכויות.

"(21א) קביעת הוראות בתכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר, כהגדרתה בסעיף 70א, בהתאם להוראות סעיף 70ב1, ובכפוף לתנאים הקבועים בסימן ד'1;"

התיקון הבא הוא בעמוד 3. זה יותר תיקון בנוסח, אבל אני כן אקריא אותו, הוא פשוט מחדד את מה שעלה בדיון הקודם.

"(2) בסעיף קטן (ד), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)

(א) תכנית הכוללת הוראות לפי סעיף קטן (א)(21)-(23) החלה בשטח שחלה עליו תכנית כוללנית, לא תסתור את התכנית הכוללנית בעניינים הנוגעים לשטח הכולל המותר לבנייה, מספר יחידות הדיור, גובה הבניין ומספר הקומות; ואולם לגבי עניינים שנקבעו בתכנית לפי פסקאות אחרות שבסעיף קטן (א) יחולו הוראות פסקה (1)."

בעצם רצינו חידד שסעיף קטן (ד) יש בו את פסקה (1) שהיא כבר בחוק הקיים, שהיא קובעת את הכלל של מתי ואיך אפשר לסתור כוללנית. רצינו לחדד שאם הוראות הסעיף הזה לא חלות, אז חוזרים לברירת המחדל שהיא פסקה (1). ב-3 הוספנו את גובה הבניין בעקבות הערות שעלו בדיון הקודם.

בעמוד 5 בעצם מחקנו את פסקאות (2), (3), (4), (5) ו-(6) בעקבות ההערות שעלו בדיון הקודם. זה פסקאות שקובעות שאם לא הוגשה תוכנית כוללת אז יש סמכות מקבילה של הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, עם אפשרות של שר הפנים להאריך את לוחות הזמנים. ובעקבות ההערות שעלו הורדנו את כל הסעיפים האלה.

הוספנו את פסקה (4) גם בעמוד 5 למטה.

"(4) בסעיף קטן (ו) ברישה, במקום "(א) עד (ה)" יבוא "(א) עד (ה1)"."

זה גם בעקבות בקשה שעלתה כאן להוסיף את סעיף (ה1) שנוסף גם ביחס למתקנים ביטחוניים וכל מה שקשור לזה.

עמוד 6, תיקון סעיף 64. כאן יש תיקון קצת יותר משמעותי, אני אקריא.

"5. בסעיף 64(ב) לחוק העיקרי - במקום הסיפה החל במילים "תכנית מיתאר מקומית" יבוא "תכנית מיתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, הכוללת הוראות לעניין מתחמים ואזורים להתחדשות עירונית והוראות לעניין חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובכלל זה:

דרכים למימוש התחדשות העירונית באזורים ובמתחמים שונים, לרבות קביעת אזורים לתכנון מתחמי לפינוי בינוי וכן קביעת אזורים להתחדשות עירונית אף לא בדרך של תכנון מתחמי כהגדרתו בסעיף 70ו, בדרך של חיזוק, חיזוק ועיבוי או הריסה ובנייה מחדש, ויכול שתקבע לגבי אזור או מתחם מספר דרכים להתחדשות עירונית;

לגבי אזורים שבהם נקבעה התחדשות עירונית כאמור בפסקה (1) -;

קביעת הוראות ותנאים למימוש התחדשות עירונית ובכלל זה קביעת הנחיות בדבר שטחי קרקע מזעריים שיש לייעד לתחבורה, לחניה, לביוב ולתשתיות לרבות התוויית הדרכים העיקריות בתחומה;

קביעת שטחי קרקע המיועדים לשטחים פתוחים ולצרכי ציבור, או קביעת הנחיות בדבר שטחים שיש לייעד לצרכים אלה, ביחס לייעודי הקרקע השונים שנקבעו בה; לעניין פסקה זו, "צורכי ציבור" – כהגדרתם בסעיף 188(ב);

תכנית כאמור יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, ואולם לא יקבעו בה הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסוימים ובלבד שנקבעו הוראות כאמור בתכנית אחרת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים נוספים שיש לכלול במסגרת תכנית כוללת כאמור וכן הוראות שאין לכלול במסגרת התכנית הכוללת"."

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רק אתן הסבר קצר. אנחנו מדברים עכשיו בעצם על מאפייניה של תוכנית כוללת להתחדשות עירונית. בדומה למאפיינים שהמחוקק קבע בשעתו לתוכנית כוללנית, בעצם מוצע כאן מה יהיו המאפיינים של תוכנית כוללת להתחדשות עירונית שכזכור לכם, בעצם לאחר שהיא מאושרת היא בעצם מתווה את גדרי סמכותה של הוועדה המקומית למעשה. לכן יש לזה חשיבות ניכרת. בעצם הסעיף מנסה למנות מה יש בתוכנית כזאת ומה אין בה, מה יהיה בה ומה לא יהיה בה. מצד אחד יהיו בה את ההוראות שמתייחסות למאפיינים של האזורים שבהם תהיה התחדשות עירונית ואיזה התחדשות עירונית תהיה בכל אזור, איזה ייעודי קרקע וייעודים עיקריים, מה שידוע בז'רגון המקצועי או בהגהה המקצועית "תוכנית כתמים". היא תאמר באזור הזה אנחנו רוצים לראות בניינים כאלה וכאלה, מבלי להתייחס למאפיינים הספציפיים של כל מגרש ומגרש. זאת מתוך הנחה שהיא תוכנית, שבמירכאות "מתלבשת" על תוכניות קיימות לאותם מגרשים שבהם כבר נקבעו גבולות המגרש והדברים הספציפיים של אותו מגרש. התוכנית הזאת בעצם רק תקבע לגבי התחדשות עירונית באותו מגרש, מה יכול לקרות.

בנוסף לכך, ניתנת פה סמכות לשר הפנים באישור הוועדה להוסיף הוראות שצריכות להיות בתוכנית כזאת והוראות שאסור שיכללו בתוכנית כזאת. החשיבות של התוכנית הכוללת כפי שאתם זוכרים, היא בעצם בכך שהיא כפי שאמרתי בתחילת דברי, תתווה את סמכותה של הוועדה המקומית לאחר שהיא תאושר במקום שורת הסמכויות שמנויה בחוק. כך שאם למשל תוכנית כוללת להתחדשות עירונית תקבע תוספת זכויות נמוכה או גבוהה יותר מזו שנקבעה במסלולים השונים בחוק הזה, קביעותיה הן שייקבעו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה לחדד ולהבין. במקום שאין תוכנית כוללת בעצם החוק זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, על אף מה שהוספתם פה בעמוד 6.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

עמוד 6 זה בעצם מה יהיה בתוכנית כוללת כזו, אבל אם תוכנית כוללת - -

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם תוכנית כוללת אז בעצם חל החוק הזה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נכון מאוד.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב. שלטון מקומי, אתם רוצים להעיר על הסעיף הזה? אז תציגי את עצמך לפרוטוקול ובבקשה.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

שלום, אני מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים. אני רק רוצה - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז את לא שלטון מקומי, מהנדסת עיר בת ים.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

מטעם איגוד מהנדסי הערים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

אני רק רוצה לוודא שלמעשה הסעיף הזה מאפשר לוועדה המקומית, במסגרת התוכנית, להקצות שטח למטרה של שב"צ ולקבוע גם לשנות את הייעוד וגם את היקף הזכויות הנגזר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לוועדה המחוזית לא לוועדה המקומית.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

אז שוב, במסגרת התוכנית הזאת האם תינתן הסמכות לוועדה המקומית?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, הוועדה המחוזית לא יכולה להקנות סמכויות לוועדה המקומית לשינוי ייעודים.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

זאת אומרת שהמענה לשטחים החומים לא ניתן במסגרת הזאת כסמכות הוועדה המקומית.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

השאלה לא ברורה לי.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא שמעתי את השאלה, סליחה.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

בסופו של יום המטרה שלנו היא לייצר שטחים במסגרת תוכנית מוגשת לצרכי שב"צ. אם אנחנו מבינים נכון, לצורך זה נדרש שינוי בחוק שמאפשר הרחבה של סמכויות הוועדה המקומית ולאפשר שינוי ייעוד לשב"צ. עכשיו, התוכנית הכוללת לא מייצרת את הסמכות, מאיפה יהיה מקור הסמכות לוועדה המקומית לייצר את אותם שב"צים נדרשים?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אני לא בטוח שהתוכנית הכוללת לא יכולה לייצר, זה כמו תוכנית כוללנית לוועדה עצמאית. שוב, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל כל תוכנית שתתאם לתוכנית הכוללת להתחדשות עירונית תהיה בסמכות הוועדה המקומית וזאת יכולה להיות גם הסמכות לשנות ייעודים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אם כיום זה בסמכות ועדה מחוזית?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני אומר, גם היום ועדה עצמאית שיש לה כוללנית, הסמכויות שלה הן בהתאם לכוללנית. זאת אומרת, הוועדה המחוזית קובעת באותה תוכנית כתמים את המשטר, אומרת את מה שיש לה להגיד וזהו. בתוך המסגרת הזו שהוועדה המחוזית אמרה את דברה, הוועדה המקומית מוסמכת גם לשנות ייעודים, גם סמכויות שלא ניתנו בחוק לוועדה המקומית. בסעיפים קטנים (א) או (א1) אחרי שורה של תוכנית כוללנית, הסמכויות הן בהתאם למה שנקבע בתוכנית הכוללנית. אותו דבר בעצם יהיה גם פה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל בתוכנית הכתמים שאתה אומר צריך התייחסות גם לגבי השב"צים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

נכון. לא ברמת המדגש הבודד. שוב, המתחם הזה דורש כך וכך צרכי שב"צ, שצ"פ.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. זאת אומרת, אחרי שיש את הקביעה הכוללנית הזאת - -

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לתרגם אותה ברמת המגרש, כן. שם זה ועדה עצמאית שיש לה כוללנית, פה זה כל ועדה בהתאם לתוכנית כוללת להתחדשות עירונית, אבל כמובן רק במגרשים שבהם יש מבנים הטעונים חיזוק. זאת אומרת, זה לא סמכות בלתי מוגבלת.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

אם אפשר גם שתי שאלות בנוגע לסעיף הזה, שיהיה רק בפרוטוקול.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

ניצן פלדמן, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. גם שתי שאלות בנוגע לסעיף הזה. אחת, בהתחלה שלו כתוב שתוכנית מתאר מקומית החלה על כל שטח המרחב, זה אומר שלהבדיל מהנוסח הקודם אי אפשר גם על חלקים ממנו? רציתי הבהרה לגבי זה. עוד שאלה בנוגע לסיפה, כתוב פה "בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסוימים, ובלבד שנקבעו הוראות כאמור בתוכנית אחרת". זה לא ברור למה הכוונה, אשמח להסבר על ה-"בלבד".

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

כן, אז קודם כל לגבי השאלה הראשונה שלך. אכן התוכנית הכוללת צריכה לחול על כל העיר, או על כל שטח היישוב אם זאת ועדה מרחבית, אבל זה כמובן לא אומר שהיא צריכה להגיד הוראות. זאת אומרת, יש שכונות שלמות חדשות שלא רלוונטיות להתחדשות עירונית, אז היא פשוט תגיד לא רלוונטי, כן? אבל לא רצינו שהתוכנית הכוללת הזאת תהיה בפרוסות. זאת אומרת, תהיה תוכנית שתוגש על כל העיר, על כל מרחב התכנון, תעסוק בהתחדשות עירונית ברמה הארגונית וכמובן שאיפה שזה לא רלוונטי אז אין מה להגיד.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

ואם רוצים לשנות אז צריך לשנות את כל התוכנית?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

זה תיקון אבל התיקון ודאי יכול להיות נקודתי. התוכנית הראשית צריכה להיות מוגשת ומאושרת כדי שהסעיף הזה יחול על כל מרחב התכנון או על כל שטח הישוב. שטח הישוב זה רלוונטי בעיקר בוועדות מרחביות.

לגבי השאלה השנייה שלך, אני אסביר מה הכוונה. אנחנו לא רוצים שהתוכנית הזו תקבע הוראות ברמה של המגרש הבודד. זאת אומרת, ברור שאסור בתוכנית כזו ייקבעו הוראות שברחוב כזה, במספר כזה, יהיו הוראות תכנוניות פרטניות, זה ודאי שלא. מצד שני, כמו שאמרנו בדיונים הקודמים, אנחנו רוצים לאפשר שהתוכנית הזאת תהיה כזו שניתן, בכפוף לשיקול דעת הוועדה המחוזית, היא תבחר אם היא רוצה שזה תוכנית מתארית לחלוטין, או תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים. אבל אם היא תהיה תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, אז היא בעצם תוכנית מפורטת, אבל היא לא כוללת הוראות ברמה הפרטנית של המגרש. מה זה בעצם אומרת? כמו תוכנית לפי סעיף 23, כמו תמ"א 38 עצמה אם אנחנו מחפשים דוגמה. היא מתלבש על תוכניות מפורטות, זו בעצם המהות של תמ"א 38 או תוכנית לפי סעיף 23. לכן הגם שהיא לא כוללת הוראות ברמת המגרש הבודד, היא כוללת סטים של הוראות שמתלבשות על תוכניות מפורטות ומתקנות אותן, כי זו המהות של תמ"א 38 או תוכנית לפי סעיף 23.

מה שכתוב פה "בלבד שהיא כוללת הוראות לפי 145(ז)", זה בעצם אומר שיש שם תוכנית מפורטת שעליה ניתן להתלבש. אבל פה אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול, ודאי שיש שם תוכנית ולו מהסיבה הפשוטה, כי יש מבנה שהוקם כדין אז יש שם תוכנית מפורטת. רק מה שחשוב להבין, זה שיכול להיות שהתוכנית המפורטת שמאושרת היא תוכנית מלפני 1996, שזה המועד הקובע בסעיף 145(ז) וזה בסדר. תומר, תקן אותי אם התכוונת אחרת. אז אנחנו אומרים לפרוטוקול, זו תהיה הפרשנות שלנו, חשוב להגיד את זה. בלבד שהיא כוללת הוראות כאמור, לא הכוונה שבהכרח תהיה שם תוכנית מפורטת שאושרה אחרי 96' שזה המועד הקובע לעניין 145(ז). אלא עצם העובדה שיש שם תוכנית מפורטת, ויש שם תוכנית מפורטת בהגדרה כי ניתן היתר מכוחה למבנה שהוקם כדין, זה מספיק כדי שהתוכנית הזאת תוכל להתלבש על התוכנית המפורטת.

לדעתי האישית נכון להשמיט את המילים האלה, תומר, ובלבד שהיא כוללת הוראות כאמור, אבל גם אם זה יישאר כתוב, זו הכוונה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

תודה רבה, אז אני גם מצטרפת להמלצה של בני להשמיט את המילים, זה עלול ליצור הרבה בעיות.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מה הצעת? תדייק מה הצעת.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני אומר, אנחנו עסוקים בשאלה האם תוכנית כוללת להתחדשות עירונית יכולה לקבוע שאפשר להוציא היתרים מכוחה. אז כתוב במפורש שכן, אני מקריא מתחילת עמוד 7.

"תכנית כאמור יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, ואולם לא יקבעו בה הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 145(ז) לגבי מגרשים מסוימים"

עד כאן זה בסדר גמור, אבל פה נכתב: "ובלבד שנקבעו הוראות כאמור בתכנית אחרת". אנחנו היום מבקשים להוריד את זה ואני מסביר למה, כי ברור שיש שם תוכנית מפורטת במגרש הזה, כי יש שם מבנה הטעון חיזוק שניתן לו היתר כדין.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

צריך לעשות את זה ברור תומר.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

כן, אבל זה יכול להשתמע שזה הוראות לפי 145(ז), שזה סעיף שמחייב רק משנת 96'. רוב התוכנית שחלות על המגרשים האלה, לא יודע אם רוב, אבל חלק גדול מהן הן תוכניות לפני שנת 96' והן לא כוללות את הפירוט של 145(ז). אז גם במצבים האלה צריך להיות ברור שניתן בתוכנית מתלבשת להתלבש גם על מגרשים שבהם יש מבנים מלפני 96'. זה המצב גם בתמ"א 38 עצמה, זה המצב גם בתוכניות לפי סעיף 23. גם תמ"א 38 וגם תוכניות לפי סעיף 23 בעצם מתלבשות על תוכניות מפורטות גם אם הן תוכניות מאוד ישנות שאושרו לפני 96' וככאלה הן לא כוללות את הפירוט לפי 145(ז).

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני פשוט לא מצליח להבין. 145(ז) קובע את הדברים המינימאליים שצריכים להיות בתוכנית כדי שאפשר יהיה להוציא היתר. איך אפשר יהיה להוציא היתר?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אז איך הוציאו היתר לפני שנת 96'? שאלה מצוינת. אז גיבשו את התוכנית - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל עכשיו אנחנו בתוכנית חדשה, זה לא מתקבל על הדעת שתוכנית חדשה תעשה ככה לפי הרוח.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אבל תומר זה המצב היום. תמ"א 38 התלבשה גם על תוכניות כאלה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל תמ"א 38 קבעה את כל הדברים שהיו צריכים לקבוע ב-145(ז).

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

היא אמרה ש-'יחולו ההוראות של התוכניות המפורטות בשינוי זה, קווי בניין כך וכך'.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

נו יפה, אז היא אמרה את זה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

בעצם המהות שלה שהיא מתלבשת על תוכניות מפורטות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל היא קבעה את הדברים שצריכים לקבוע.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

נו?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתה פה מבקש שלא יקבעו את הדברים שצריך לקבוע, אתה אומר שאסור לקבוע אותם.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, רגע אז בוא נדייק. תמ"א 38 היא תמ"א ללא תשריט, היא חלה על כל שטח המדינה אבל היא קובעת הוראות לעניין שטחי בנייה, גובה, קווי בניין היא קובעת באופן מסוים, אבל כן היא קובעת, נכון. וכך נראות רוב התוכניות לפי סעיף 23, הן חלות על כל העיר או על חלק משמעותי מאוד ממנה, הן לא ברמת המגרש והן כוללות סט של הוראות, מאוד דומה לתמ"א 38. כך יהיה גובה המבנים המקסימלי, כך יהיו קווי הבניין המרביים וכולי, זה בסדר גמור. אבל איך זה עובד בעצם? הרי התוכנית הזאת היא ללא תשריט, היא לא חלה על מגרש מסוים. איך ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה זאת אומרת היא ללא תשריט? ברור שהיא עם תשריט.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

תמ"א 38 לצורך העניין היא ללא תשריט, תוכנית לפי סעיף 23 היא עם תשריט אבל התשריט הזה לא מעלה ולא מוריד, זה כל מרחב התכנון המקומי, לא רלוונטי התשריט שלו. מה כן? כמו שהוער גם בפסיקת בית המשפט העליון, המהות של התוכנית הזו, היא עומדת ב-145(ז) כי היא מתלבשת על התוכנית המפורטת שקיימת במגרש.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

זה ומה לתמ"א 18.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

דומה לתמ"א 18, דומה לתמ"א 36, דומה לתמ"אות רבות אחרות שהן ללא תשריט, הן חלות על כל המדינה לצורך הדוגמה ולמרות זאת ניתן להוציא מכוחן היתרי בנייה כי הן מתלבשות על תוכנית מפורטת שקיימת במגרש. עם זה כולנו מסכימים וזה קבוע גם בפסיקה של בית המשפט העליון.

פה השאלה היא, במצבים שבהם התוכנית המפורטת שחלה במגרש היא תוכנית ישנה, לפני שנת 96' שזה המועד הקובע בעניין סעיף 145(ז). ממה שמשתמע פה מהנוסח שכתבתם, עולה לכאורה שזה לא יחול. היא לא יכולה להתלבש על תוכנית - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הכוונה שהיא כן תוכל לחול, אבל שיהיו בה לפחות את ההוראות החסרות. כלומר, מה יש ב-145(ז) שאין לנו פה? חלוקה למגרשים היא מן הסתם מופיעה בתוכנית אחרת, גם אם היא ישנה. קומות, שטחי בנייה וכולי מופיע פה ומופיע שם. ההבדל הוא, לדעתי אם אינני טועה, תתקנו אותי אם אני טועה, הוא בעניין של קווי בניין. אז התוכנית הזאת תצטרך לקבוע קווי בניין.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אז אוקיי, אנחנו מבינים אחד את השני. בסדר גמור, זו הכוונה. ברור שאם בתוכנית המפורטת המקומית ובתוכנית הכוללת להתחדשות עירונית חסרים אלמנטים לפי 145(ז) אז זה לא יעבוד, נכון. או שייחלצו אותם מהתוכנית המפורטת הישנה, ואם זה לא ניתן אז הם צריכים להיקבע בתוכנית הכוללת.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז איך אתה רוצה לומר את זה?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אבל זה מה שזה אומר. ובלבד שנקבעו ההוראות כאמור באיזושהי תוכנית.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

מה שנשמע מהנוסח, זה שצריך שהתוכנית הישנה המפורטת שחלה על המגרש, כוללת הוראות לפי 145(ז) וזה לא נכון לגבי תוכניות שהוגשו לפני 96'.

א << דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אבל אפשר בתוכנית אחרת או בתוכנית הכוללת בעצם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אחד מהשניים צריך להתקיים, זאת אומרת או שזה נקבע בתוכנית הקודמת, בין אם במפורט בין אם אפשר לפרש אותה ככה, לא משנה, או שזה פה. אבל האלמנטים של 145(ז) צריכים להתקיים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

כמו בתמ"א 38 או תוכנית לפי סעיף 23 אחרת. הדוגמה הזו מקובלת, אז אנחנו מקבלים.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז רק מה אתה מציע לנסח?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני הייתי מציע למחוק את זה. אבל אם אתם רוצים נוסח אחר, אני מציע למחוק את זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

חבר הכנסת בני בגין, ביקשת להעיר משהו?

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> כן. אני ביקשתי לחזור - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

על אותה סוגייה שבמחלוקת? על אותו נושא?

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לא, לא על אותו נושא. על נושא שהוא בייסוד של הצעת החוק. אבל אם לא מתאים עכשיו - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

כן, בואו נתמקד בסעיפים. כן בבקשה.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

שלום זינגר, מנכ"ל השלטון המקומי, פורום ה-15. אני חושב שהתוכנית הכוללת לא אמורה להתייחס לכל מגרש, לא בראייה ספציפית, לא בהוראות שלה ובוודאי לא לבחון כל מגרש. לכן לומר שהיא תבחן בכל מגרש אם יש תוכנית אחרת ואם לא היא תכלול הוראות לפי 145(ז), גמרנו את התוכנית הכוללת היא תיקח 200 שנה עד שיאשרו אותה ולכן ההוראה צריכה להיות ברורה. תוכנית כוללת לא אמורה להיות מפורטת, אבל ניתן יהיה להוציא מכוחה היתר אם יש השלמות בתוכנית מפורטת אחרת. אם אתה תרצה תומר שהתוכנית הכוללת תהיה תוכנית מפורטת, לא תצא מהסיפור.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני רוצה אבל שאפשר יהיה להוציא מכוחה היתר רק אם יש תוכנית שמשלימה אותה.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

זה בסדר גמור - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תומר, זה מה שהוא אומר.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

בשביל זה לא צריך לעשות תוספת.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

איפה המחלוקת?

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אין מחלוקת.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז אין מחלוקת, תעבור - -

<< אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >>

הבעיה שפשוט הנוסח לא ברור.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

צריך להוריד את המילים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רגע, בוא נראה מה הוא רוצה למחוק.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אם נוריד את המילים האלה אפשר יהיה להוציא - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איזה מילים?

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

"ובלבד שנקבעו הוראות כאמור בתוכנית אחרת".

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל הרגע זה מה שאמרת, שאם יש את זה אז זה בסדר.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

לא, אני אומר, איך שזה נוסח היום צריך לכלול בתוכנית הכוללת הוראות - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אבל אם לא נקבעו בתוכנית אחרת, אז אין בעיה.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אדוני יושב הראש אני אסביר את עצמי. איך שהסעיף היום מנוסח, בתוכנית כוללת צריך להתייחס לכל מגרש ולשאול את עצמך - -

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא, זה לא נכון.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אלה המילים שכתובות היום.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איפה זה כתוב?

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

"ואולם לא יקבעו הוראות" - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מציע לך לקרוא משפט מההתחלה ולא מהאמצע שלו. שלום תקרא, זה נקרא קריאה מודרכת, תקרא מההתחלה.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

"יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, ואולם לא יקבעו בה הוראות בעניינים המפורטים", "ובלבד שנקבעו הוראות". אם היית שם "ובלבד שנקבעו הוראות" לפני "ואולם לא יקבעו" זה בסדר גמור. אבל אם אתה שם את המילים - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> להפוך את הסדר, כאילו להצמיד את זה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אפשר, אפשר להצמיד את זה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, זה רעיון.

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

אין בעיה, אבל זה צריך להיות במקום אחר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אפשר לעשות את זה. "יכול שתאפשר הוצאת היתר מכוחה ללא צורך באישור תכנית נוספת ובלבד שנקבעו בהוראות", אבל זה מושא 145, "בעניינים המפורטים בסעיף 145".

<< אורח >> שלום זינגר: << אורח >>

כן, "ואולם לא יקבעו בהוראות בעניין" - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, בואו - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כשזה קריאה מודרכת זה מובן.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

שלום, אתה מתחיל לטוס בין הביתנים, תישאר במקום, אתה יכול לדבר משם, הכל בסדר. אני יודע מה באת לעשות, אבל עדיף להישאר במקום ולנהל דיון.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא רוצה לקלקל את החגיגה, אם זה טוב לשלטון המקומי כמובן לא נתנגד לשנות את המיקום, אבל זה לא פתר את הבעיה שאני הצגתי. ואני אומר שוב, הפרשנות שלנו תהיה שזה דומה לתמ"א 38 ולתוכנית לפי סעיף 23, איפה שהן יכלו להתלבש, גם התוכנית הזו יכולה להתלבש. זה הכל, בסדר.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אין לנו ויכוח.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא הבאנו רק מה הנוסח שהוצע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הנוסח להזיז את זה לרישה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לשנות מיקומים, זה הכל. שלום היה שם, עכשיו הגיע הנה, הכל התסדר. שינוי מקום, זה הכל. יאללה ממשיכים.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

טוב. אז אנחנו בעמוד 7 בסעיף ההגדרות בסימן ד'1. כאן שינינו בהגדרה - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה לא היה מוסכם לחלוטין בין כולם?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

היה מוסכם. אוקיי, אז בהגדרה של מבנה הטעון חיזוק, כאן חידדנו את הנוסח בפסקה (1), אני אקריא אותו.

"(1) ניתן היתר לבנייתו לפני יום י"ב בטבת התש"ם (1 בינואר 1980) או שניתן היתר לבנייתו לאחר מועד זה ולפני יום ח' בטבת התשמ"ה (1 בינואר 1985), וניתנה חוות דעת מהנדס מבנים כהגדרתו בסעיף 266ג1 כי לא נבנה בהתאם לתקן לעמידות בפני רעידות אדמה כנוסחו במועד מתן ההיתר;"

עשינו כאן בעצם שני שינויים בנוסח שנועדו רק להבהיר. השינוי הראשון הוא שהבהרנו שבין השנים 1980 ל-1985, אם ניתן היתר לבנייה בין השנים הללו, נדרשת חוות דעת מהנדס. וההבהרה השנייה זה שהבדיקה שהוא נבנה בהתאם לתקן, מתייחסת לתקן כפי שהיה מנוסח אז במועד מתן ההיתר.

אנחנו עובדים לעמוד 8, פסקה (3). כאן התנאי שמתייחס לקיומן של ארבע יחידות דיור לפחות. חידדנו שמדובר על ארבע יחידות דיור שנבנו לפי היתר. הלאה בהגדרת תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה הוספנו את המסלול החדש שנדבר עליו עוד מעט. שהוא תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר. התיקון הנוסף שעשינו זה פשוט בשם של מסלול הניוד שקראנו לו "חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר.

התיקון הבא הוא בעמוד 8 למטה. הוספנו את ההגדרה של המסלול החדש, מסלול הריסה וניוד.

"תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול הריסה והוספת שטחי בנייה במגרש אחר" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה על מגרש שבו מצוי מבנה הטעון חיזוק וכן על מגרש אחר שלא מצוי בו מבנה הטעון חיזוק, שנקבע בה כי יהיה ניתן לממשה, במגרש האחר, רק בכפוף להריסת המבנה הטעון חיזוק ובנייתו מחדש;"

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה רק באותו מרחב תכנון?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

כן.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איפה זה כתוב?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

זה לא כתוב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

תוכנית יכולה לחול רק באותו מרחב תכנון.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

זה הסמכות של הוועדה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה קורה בוועדה מרחבית? לכל ישוב יש מרחב תכנון שונה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

לא, זה אותו מרחב תכנון אבל הוועדה המחוזית - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז אפשר להעביר שטחים מנצרת לאבו גוש?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

התשובה היא כן, אם זה מאותו מרחב תכנון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אגב, אני רוצה לומר היועץ המשפטי ואדוני יושב הראש, שאם היינו - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה עם קריית יערים לאבו גוש? לא, באמת אני שואל.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גינזבורג אתה מתחיל להשתפר.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> פשוט הייתי יושב ראש הוועדה שם אז אני מכיר את האירוע.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

תגיד את מי החלפת.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני החלפתי את רות שורץ.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, מי החליף אתכם זה יותר מעניין אותי לדעת.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רותי שורץ.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר הערה שבאה מתוך הנקודה הזאת אדוני יושב הראש. אני חושב שמה חסר מאוד בכל התמ"א הזאת ובכל זה, זה עדיין איך אנחנו פותרים את הבעיה של בנייה באזורים שהם פחות כלכליים, דהיינו פריפריה והדברים הללו. ואני אומר יש פתרון, יש שני פתרונות. פתרון אחד, זה שהמדינה תביא כסף. ופתרון שני זו בדיוק הנקודה עכשיו שאיתן דיבר על ניוד זכויות. אם היינו הולכים באומץ על ניוד זכויות שהן לאו דווקא באותו מרחב, לאו דווקא, ועל ידי זה היינו באים ואומרים 'אתה תקבל כאן את מה שאתה רוצה, אבל אתה תבנה אותו ותקבל אותו והכל בחישוב כלכלי', כי מאחורי הכל יש מספרים בסוף ואף אחד לא פילנתרופ. אז יכול להיות מצב שבו מישהו באזור ביקוש יוכל לבנות מקסימום מסוים ואת שאר הדברים אפשר יהיה לתת לו, או לפצות אותו, ליצור איזה בנק לעפולה או למטולה, או למקום אחר.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע, דיברנו על זה כבר 200 פעמים, שזה הפתרון. המגרשים המשלימים האלה, אם יהיה איזשהו אופק קצת יותר רחב לעניין הזה, אתה יכול איתו לגרום להחייאת הפריפריה ופה גם אתה יכול להיות יותר נדיב, כי אם אתה למשל עושה ניוד, אדוני יושב הראש תודה על ההקשבה - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אני מקשיב.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יופי. אם אתה עושה ניוד מאזורי ביקוש, חדרה-גדרה, לאזורי לא ביקוש, לא תקבל 400%.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הפוך, תעביר מאזור ללא ביקוש לאזור ביקוש, תן להם עוד שמונה דירות בתל אביב ופתרת את העסק.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל, תוכל לגמור שם בניין במקום אחר.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברור, נכון.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואז לא איכפת לי שגם בסוף היה יותר לארג' איתו. הייתי עושה איזה מדרגות והייתי עושה את זה גם בצורה שהיא מתכלה. זאת אומרת, אם לא עשית, לא קיבלת. איך אומרים? לא מסחרת את המגרש שלך. אני אומר אולי זאת הזדמנות, משרד הפנים, בני, אני אומר לכם עוד פעם, התוכנית הזאת היא מצוינת - -

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> הן כבר עלו ההצעות האלה, ארבע, שש, שמונה פעמים וההגדרה הכוללת - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לא לתל אביב, אבל לאזור שהוא בביקוש יותר נמוך, כי אם יהיה מתל אביב, היו להם חששות, אני השתכנעתי בזמנו מעוצמת החששות. אבל פתרון ביניים אולי אפשר, כי הזכרת את עפולה, עפולה בלי לפגוע באף אחד, זה לא אזור רמת גן מבחינת הביקוש וגם לא בית שאן.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל עדיין אתה יכול לעשות בדיוק - -

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> נגיד זה במחוז, בסדר? אני לא יודע, במרחב.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

שוב, אני לא יודע אם יושב הראש רוצה שאני אתייחס. קודם כל, באמת הנושא הזה מוכר לנו, נושא של ניוד זכויות ארצי, או יותר נכון בנק זכויות ארצי, מוכר לנו. אנחנו באמת מתנגדים לזה, אני אשמח להסביר, אני אגיד רק בשני משפטים. אין דבר כזה שנקרא ניוד זכויות למרות שזה מונח מקובל.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם יוצרים אותו ברגע זה אדוני.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, לא.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברגע זה אתם יוצרים משהו חדש בעולם התכנון שזה ניוד זכויות. תקרא לזה בכל שם אחר שאתה רוצה, זו המהות של העניין.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשאני כראש עיר רציתי באותו מרחב לעשות את מה שאתם כותבים פה, ולא קוראים לזה ניוד זכויות, קוראים לזה משה רבנו, אבל כשאני ביקשתי משה רבנו אמרו לי 'לא'.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אבל זה מתחיל עכשיו, עכשיו תגיד משה רבנו ויגידו לך 'כן'.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ואם לא רוצים ניוד זכויות, אגב, יש פתרון אחר.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, בואו נקרא לילד בשמו. זה לא ניוד זכויות, זכויות בנייה זה לא משהו שמניידים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יצירת זכויות, בסדר?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

מאשרים זכויות עודפות - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

העתקת זכויות. בני יש את זה, הרי דיברנו על זה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא יודע בדיוק מעתיקים, אי אפשר - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

מעבירים למקום אחר - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בני הינה, אנחנו נזרום איתך. אתה נותן זכויות בעפולה ומייצר זכויות חדשות ברמת גן.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם היינו גרים היום בעיר ענקית כמו שקיימות ברחבי העולם, אז המרחב שלנו היה נקרא אותה עיר, זה בדיוק אותו גודל של מדינה ישראל, זה היה בסדר.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אבל לא הייתה שם דיפרנציאציה בערכים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ודאי שיש דיפרנציאציה בערכים. עם זה אני רוצה להתמודד.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, בואו ניתן לו להשלים, תשלים בני.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה נראה לי מאוחר מדי.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

יכול להיות, אבל רק כדי להסביר את העמדה העקרונית. אנחנו מדברים על תוכנית בסמכות ועדה מקומית. בתוכנית בסמכות ועדה מקומית אין שיח של זכויות עודפות בגלל שהסמכות קבועה בחוק. זאת אומרת, אין שיח שמה שמגיע לי, מגיע לי, ולמה להתנות את מה שמגיע לי בחיזוק? כי המחוקק תחם את זה. אבל בוועדה מחוזית, שזה מה שחברי הכנסת מדברים, השאלה הבסיסית, כיוון שאין דבר כזה ניוד זכויות, יש זכויות עודפות אז קודם כל השאלה היא האם יש דבר כזה שנקרא זכויות עודפות? כי יבוא אותו בעל מגרש בעפולה ויגיד 'תנו לי את מה שמגיע לי, תנו לי את מה המגרש שלי יכול לשאת. מה שמגיע לי תתנו לי ללא קשר למטלת חיזוק של מבנה בקריית שמונה, ואם המגרש שלי לא יכול לשאת אז גם אם אני אחזק את המבנה בקריית שמונה, לא בטוח שכדאי לתת לי'.

זה השיח של זכויות עודפות, זה שיח מאוד מורכב, אבל פה אנחנו לא עסוקים בזכויות עודפות, כי זו תוכנית במסכות ועדה מקומית שהיא בכלל מוגבלת ללא קשר - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, בוועדה מקומית אני יכול להבין את הבעיה. אבל אם היה פתרון בין מחוזי, אז הייתי גם מסתפק בזה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה אם להעניק זכויות, נגיד מסחריות, לאותם יזמים בפריפריה? יצירת זכויות מסחריות על חיזוק.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אבל באמת למה זה הכלי? יש כלים הרבה יותר פשוטים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן? מה הם? מרוב שהם פשוטים אין שום בעיה בפריפריה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

זה משמשרד הפנים מביא הצעה לתמרוץ חיזוק מבנים באמצעות זכויות בנייה, זה לא אומר שזכויות בנייה זה חזות הכל. זה הפוך, מה שכתוב פה לא מובן מאליו. לבוא, לקחת את זה ולהרחיב את זה ולעשות בנק זכויות, אפשר לממן את הכל דרך זכויות בנייה. נעשה בנק זכויות, נממן כבישים, תשתיות, הכל בבנק זכויות ונשלוף את זה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה מצאתם את הדבר הזה כנכון? הרי אתם יודעים - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מטרו כדוגמא, נכון? הצבענו על זה כבר, נכון?

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, זה עולה עכשיו בשבוע הזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב חבר'ה.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, בוועדה הצבענו.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בוועדה כן, אבל בני, אתם עושים את זה כאן אז מה האירוע המיוחד כאן?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אנחנו עושים את זה כאן כי תמ"א 38 עשתה את זה וזה החטא הקדמון, ונכון לעשות את זה - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז אתם מעגנים אל החטא בחקיקה? לא הבנתי.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

קודם כל, אני מודה פה שאם לא הייתה תמ"א 38, ספק אם הצעת החוק הזאת הייתה בא לעולם. אנחנו מודים בפה מלא, אבל אחרי שיש תמ"א 38 שהכלי של תמ"א 38 זה מימון באמצעות זכויות בנייה, זה תמ"א 38 בהגדרה, מממנים חיזוק באמצעות חיזוק בנייה, אז צריך לדעת מה הגבול של זה. אבל לבוא ולתת זכויות בנייה בתל אביב כדי לחזק מבנה בקריית שמונה, זו פריצה של כל עקרונות התכנון.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני יושב הראש, בדיון הקודם או הקודם-קודם בני, המונח שהשתמשת בו באופן כל כך יפה היה "פתרון מימוני", זה היה המונח המשפטי-תקציבי שהשתמשת בו. פירוש הדבר - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע למה הוא את זה? כי הפתרון האחוזי זה במשרד שלו, הפתרון המימוני זה במשרד של איווט. אני אמנה אותך להיות השליח בעניין הזה, בהצלחה במילוי תפקידך - - -

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לא שנה, לא שנתיים ולא חמש, אבל היום אני חושב שלקראת תקציב 23'-24', אני לא יודע מה יהיה, אני חושב שבוועדה הזאת יש יכולת מסוימת להביא סוף סוף לאותו שינוי שנקרא לו 'מימוני'. אחרת אנחנו נמשיך עם אותה פריפריה ועם אותן רעידות אדמה מאיימות. אז זה עלינו אדוני יושב הראש, לדעתי בהרכב הזה - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, יעקב בא בטענות, כאשר היה במשך עשורים בממשלה לא עשה כלום. אז בסדר, לפחות שיגיד.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה אתה לא אומר 12 שנים לא עשיתם כלום? אתה ממשלת שינוי כתוב לך על המצח, נו? תשנה משהו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, חבר'ה.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> האם אפשר עכשיו לעניין - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

לעניין הכללי?

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לעניין הבסיס.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תעיר לבסיס.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אנחנו למעשה עוסקים כאן, אני אגיד בגסות, בחלוקת השלל. איפה היו זכויות ומי יקבל, הכל. בכל זאת התוכנית מיועדת לחיזוק מבנים ואני רוצה לחזור אל, לא על, אל ההערה שלי באחד הדיונים הקודמים ויכול להיות שזה הזמן בכל זאת לדייק יותר בשאלה הזאת. תוכנית לחיזוק מבנים, למה המחוקק מתכוון באומרו 'חיזוק מבנים' או אם יאמר 'מבנה מחוזק?' יש לנו אמת מידה, אמת המידה היא בניין חדש שנבנה בהתאם להוראות התקן. אבל השאלה שהיא למעשה לא פתורה, היא באיזו מידה בניין מחוזק קרוב לחוזקו של בניין שנבנה מלכתחילה על פי התקן?

הטענה שמקובלת בין החברים שעוסקים בכך שנים רבות היא שאנחנו לא יודעים, או לא ממש יודעים, ואני חושב שאנחנו צריכים לסייג יותר, בהזדמנות הזאת לנסות לסייג יותר ולפחות שהמהנדס יודיעו באיזו מידה, להערכתו, המבנה קרוב או רחוק מהסטנדרט שנקבע בתקן לגבי בניין חדש. אחרת אבל באיזו מידה הוא אכן חזק? כבניין שנבנה על פי התקן. ככל הנראה הוא לא, אבל אם אנחנו נמשיך לבנות עוד 20 שנה, עוד 30 שנה, עוד מאות אלפי מבנים ועדיין לא נדע, ואנחנו לא בטוחים אפילו בפיקוח על הבנייה של אותו מבנה, אז אנחנו נמשיך לדבר. זו כותרת, היא מרגיעה כמה אנשים ולכן אני חושב שזה נושא, אני מקווה שלא מאוחר, אבל צריך בכל זאת לדון בכך - -

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, יש לזה התייחסות.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> לקבוע אם לא מסמרות, אז מסמרה אחת, שתיים, שלוש, משהו שנראה פה התקדמות בשדה המעורפל הזה שבמידה רבה מאוד לא ברור לנו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, היא לא שאלה אלייך לטעמי, היא שאלה פוליטית מה שהפנה חבר הכנסת בני בגין.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> היא לא פוליטית, היא הנדסית. היא הנדסית טהורה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אמות מידה של תקינות משתנות מדי פעם.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> הן משתנות לגבי בניין חדש. אז יש תקן ויודעים איך לבנות בניין, או חושבים שיודעים איך לבנות בניין.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שהמילה 'מחוזק' היא לא מחוזקת.

<< דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אבל המחוזק לא דומה לחזק מלכתחילה. אני לא יודע באיזו מידה הוא לא - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז באיזה מידה הוא חוזק, לפי איזה אמות מידה הוא חוזק? בהתאם לדרישות, לא?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, התשובה היא יחסית פשוטה דווקא בהקשר הזה. יש את תקן 413 הרגיל, הוא אכן למבנה חדש וזה מה שאדוני מזכיר. אבל תקן 413 חלק 3 שתוקן מספר פעמים, עוסק בתוספות בנייה למבנים ישנים. זאת אומרת, יש תקן שלם שעוסק בחיזוק מבנה ישן. אגב, תוספות בנייה או חיזוק לבד ללא תוספת זה תקן שאכן מעודכן מעת לעת.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשאתה כותב 'מחוזק', אתה מדבר לפי התקן הזה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לפי התקן הזה והפננו מפורשת לתקן הזה עם השם שלו המעודכן, ניסינו להיצמד לזה. ויש תקן כזה, מהנדסים מכירים אותו ופועלים לפיו גם היום, גם תמ"א 38 מפנה אליו, זה התקן הזה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בואו נתקדם חבר הכנסת בגין. העלית סוגייה - -

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

אדוני אם רק אפשר הערה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב, הערה אחרונה ומתקדמים.

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

כן, כן, בהמשך לחידוד שעלה. אז באמת בהתייחס לפסקה (2) לסעיף 70א בסוף עמוד 7, כשאומרים שלא בוצעו בו לפי היתר עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות בפני רעידות אדמה, אז זה במועד בו ניתן ההיתר ולא מעת לעת שעכשיו יכול להיות מצב שכל פעם שיש שינוי תקן אפשר לעשות מחדש חיזוק. בני מבין מה אמרתי?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

בהגדרה איפה?

<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>

בסוף עמוד 7 בפסקה (2), אם כמו שאמרת התקן הרי מתייחס, זה כתוב מפורשות שהוא משתנה מעת לעת. אז כשאומרים שלא בוצעו בו לפי היתר עבודות לחיזוק המבנה לפי תקן לעמידות בפני רעידות אדמה במועד של ההיתר.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

את צודקת, אני חושב שהכוונה כי לא בוצעו בו, ברור שזה מתייחס שלב הביצוע, אבל הכוונה, אנחנו מבהירים, זה לפי - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז ההערה שלה מקובלת, אפשר להוסיף אותה?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קורלציה בין התקן לזמן ההיתר.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני לא חושב שצריך לתקן את הניסוח.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

הנוסח מספיק תומר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

הנוסח מספיק טוב.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב אוקיי, תודה רבה. רעות, ממשיכים.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

טוב, אנחנו בעמוד 9 בהגדרה של תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר. בעצם בהצעת החוק הממשלתית התנאי היה שהייעוד במגרש האחר הוא למגורים ובדיון הקודם ביקשו להרחיב את זה, לכן מחקנו את המילים "המיועד לפי תכנית למגורים". כך שהמגרש האחר לא חייב להיות בייעוד למגורים.

עמוד 11 בפסקה (3) הוספנו את המשפט בסוף שאומר "צו כאמור יכול שיכלול שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים כמשמעותם בסעיף קטן (ג)(1);" בעצם בתוכנית שבה מאחדים שלושה מגרשים, אז שר הפנים יכול לקבוע שימושים שונים מהשימושים שהוא קבע לעניין מגרש אחד. יכול להיות שלא יהיה צריך מבחינת המהות ממש לכתוב את זה בצורה מפורשת.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה לא תיקנתם את הסיפור הזה של צרכי ציבור? הסיפור של צרכי ציבור, למה אתם עושים ספציפיקציות לגני ילדים, מעון יום, בית תפילה ואחרי זה מרחיבים את זה באמירות כלליות? אני לא מבין למה עשיתם ספציפיקציה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

למיטב הבנתי זו סוג של פשרה בין כל השחקנים המעורבים, שמשרד הפנים הגיע אליה. בדיון הקודם הם ביקשו להיצמד אליה, אבל אם חברי הכנסת חושבים אחרת.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב, זה אומר אבל שאפשר לעשות גם דברים אחרים, לא רק את הדברים הללו.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

אם השר קובע בצו שימושים נוספים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אה, כפי שייקבע השר.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כן, בעצם ברירת המחדל היא - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא? למה?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה מטריד אותך?

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

למה לציין הוא אומר ספציפית.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם מצמצמים מאוד את השימושים בשטחים הציבוריים - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

נכון.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מאוד, בעצם לשני שימושים, או בתי תפילה או לגני ילדים. אבל אני רואה בעיני רוחי עוד כל מיני שימושים שאפשר לעשות שם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אז זה נתון לסמכות שר הפנים להרחיב את השימושים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל לציין אותם מצד אחד, מצד שני למה שלא נוסיף עוד שימושים שאני רואה בעייני רוחי כרגע?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי אלה השימושים היותר - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל אתה נותן לשר הפנים לקבל החלטה אם הוא רוצה - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ואם הוא לא ירצה יעקב? אבל אם הוא לא יכתוב? אני ראיתי כמה שרי פנים שנמנעו מלכתוב כל מיני צווים. שנים תישאר רק עם בתי תפילה וגני ילדים. ואם לא צריך באזור הזה לא בית תפילה ולא גן ילדים? בית תפילה תמיד צריך.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וגם מעונות יש פה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא יודע, מה, אתם מצמצים את שיקול הדעת של השלטון המקומי?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה המינימאלי, זה הדברים המינימאליים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא נכון, מה זה יעקב? יש שיקול דעת לשלטון המקומי. בסוף לרשות המקומית יש שטח ציבורי שמוקצה לעירייה -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אבל זה לא שטח ציבורי, זה העניין. לפתח בניין שהיה מוקצה למגורים - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה שימוש ציבורי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בתוך בניין מגורים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איתן, אני אסביר לך. אם אתה תרחיב את זה כרגע, אז זה נכון שזה לעירייה יש הרבה שיקולים והיא תרצה להעביר משרדים של רווחה או כל מיני כאלה שלא קשורים בכלל לשכונה. האופי של הדברים הללו, המצומצמים, הם אופי של שירות לתושבי השכונה. וכשאתה נכנס להם בתוך הבניינים עם דברים, אז אתה עושה את זה בשביל גני הילדים שלהם, בשביל המעונות שלהם, שהם לא יצטרכו לנסוע עם האוטו, בשביל בתי התפילה שלהם או דברים מהסוג הזה. אם תכניס את כל התרבות וזה, אז חובבי החזנות יבואו לחגוג שם כשבכלל בשכונה כולם לא אוהבים חזנות ואוהבים משהו אחר. לכן אני חושב שגם לשר הפנים לא הייתי משאיר, אבל עד שהוא יכתוב צו, הוא לא יכתוב צו. אבל הדבר הבסיס, הרעיון הבסיסי הוא הדברים שמשרתים את האוכלוסייה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סליחה רגע, גיל הזהב זה לא משהו בסיסי?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מועדון גיל זהב, כן, אני לא אומר שלא.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא המועדון הכי בסיסי?

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מועדון גיל זהב אפשר לעשות במתנ"ס. מה שהוא אומר, זה כשאתה מוסיף פה במגרש הזה עכשיו - -

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוספת עוד יחידות.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה? הוספת עוד אנשים. סליחה רגע, מאיפה התפיסה הזאת שכל מי שמגיע לגור שם זה רק זוג צעיר עם ילדים בני שלוש או בני שנתיים. מה, מבוגרים לא יכולים להגיע לשם? לא הבנתי.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

שנייה, אני יכול להסביר יותר מה יהיו הלבטים. שוב, חלק מהדברים נאמרו פה אבל מה שצריך להבין זה שקודם כל לפי המצב החוקי היום אין בכלל סמכות לוועדה המקומית להוסיף שימושים לצרכי ציבור. אין לה סמכות כזו, זו סמכות שניתנה לוועדה המחוזית ולא לוועדה המקומית, ככה המחוקק סבר בזמנו. שוב, אנחנו פה כדי לתקן, אבל זה המצב הקיים קודם כל. שנית, אנחנו מדברים על תוכנית נקודתית, אנחנו לא מדברים על מתחם פינוי בינוי, אנחנו מדברים על מגרש בודד שיהרסו בו שלוש קומות, יבנו 8-10 קומות והשאלה איזה שימושים ציבוריים נכון למקם בתוך מבנה מגורים נקודתי, מגרש של חצי דונם.

הטענה שעלתה גם מצד הקבלנים והיזמים וזה בסדר גמור, שברגע שהרשימה הזאת תהיה רחבה מדי היד של הרשות המקומית עלולה להיות קלה על ההדק. עלולה להיות קלה על ההדק למרות שאנחנו מחייבים פה איזושהי חוות דעת. ולכן הלכנו ובדקנו מה השימושים הכי אינהרנטיים, הכי חיוניים לאותם מבני מגורים. גן ילדים, יש קונצנזוס שזה השימוש הכי נחוץ וכנראה שבמקומות מסוימים גם בית כנסת. אבל אלו השימושים הכי נחוצים, את זה אנחנו יודעים להגיד. עכשיו, אנחנו לא מדברים פה על תוכנית בסמכות ועדה מחוזית, אנחנו לא מדברים פה על מתחם פינוי בינוי, אנחנו לא מדברים פה על זה, לצד הסמכות של השר כמובן להרחיב.

עוד דבר שאני אגיד, זה שהפרק שפוצל, הפרק של קומה ציבורית, שם צרכי הציבור שאפשר למקם בקומה ציבורית רחבים הרבה יותר ממה שכתוב פה. כרגע אנחנו עוסקים בתוכנית בסמכות ועדה מקומית רגילה, מבנה בודד, מגרש מגורים והשאלה איזה שימושים צריכים - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי, אתם מתקנים את זה אז באופן עקום. אתה יודע, אתה נותן אפשרות לתת שימושים רק כשנוח לתת שימושים. מצד אחד אתה אומר אל תשכח שבסמכות מקומית לא פשוט להוסיף שימושים, מצד שני נוח לי אז אני שם רק מה שנוח לי. זה לא עובד ככה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, אז אני אסביר יותר.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שמונע.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה 'זה מה שמונע'? בסוף הוא שם פה רק שני שימושים, תראה, יש פה תוספת זכויות בנייה בלי סוף, יש פה פטור מהיטל השבחה, יש פה כל מיני הפרשות מתאימות והציבור לא צריך להנות מהדבר הזה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא שהציבור לא צריך. אנחנו לקחנו את תמ"א 38 וניסינו לזהות מה הבעיות שלה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה יודע מה? אני חושב שיש בכל מיני שימושים פחות טרדות לאותם דיירים בבניין הזה, שאומרים מוסיפים לבית דירות קיים.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - דווקא לפי הטרדות.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל זה בין השאר. כשאני הרגע אמרתי לך בוא נוסיף שימושים, אמרו לי 'בית דירות קיים, הם יפחדו וכולי'. אני חושב שאם אדם ידע שיש לו למשל בית כנסת מתחת לבית שלו והוא לא בהכרח אדם דתי, או שזו לא סביבה דתית, או גן ילדים, בסדר? אני יכול לראות בעיני רוחי כל מיני תושבים שהדבר הזה יפריע להם, נכון? אבל אולי נניח זה פחות יפריע להם שיש שם בית גיל זהב? שמגיעים בבוקר לשלוש שעות ואחרי זה כל המקום הזה נשאר סגור לאורך כל היום. אני לא יודע, אני פשוט חושב שפה כובלים את שיקול הדעת של השלטון המקומי.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה שיקרה בסוף, או העירייה, או לחץ של דיירים כאלה ואחרים יגידו 'תביאו לי מועדון גיל הזהב', כי הם יודעים שיש פה ארבעה או חמישה אנשים בכל השכונה הזאת שיבואו, כדי שלא יהיה להם גן ילדים. כשאתה מסתכל באופן טבעי ונורמלי, הדבר שברוב המשפחות - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יעקב, אתה מבין שיכולים להיות לך כמה בניינים אחד על השני? אתה מבין את זה? כמה בניינים אחד על השני, כשעושים תמ"א, וכל אחד מהם מקבל זכויות ציבוריות. ואז מה תעשה בכל הבניינים האלה? מה תעשה? כולם גני ילדים? כולם בתי כנסת? שום שימוש ציבורי אחר?

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה, יש לך - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, אין לך, זה מה שאתה יכול לעשות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, יש לך גם זה - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שום דבר אחר. רק גן ילדים, מעון יום ובית כנסת.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מעון יום.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה כמו גן ילדים אדוני. זה בדיוק אותו דבר. אז זה מה שאפשר לעשות ברחוב שלם? רק את השימושים האלה? מה, טיפת חלב אי אפשר? בית גיל הזהב אי אפשר? לא, רק אם שר הפנים יכתוב.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, אז אני מתנגד לזה אדוני. אני צריך להיות נתון לחסדיו של שר הפנים?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

שוב, אני אגיד עוד משפט. קודם כל, אני מבין מה מטריד את אדוני, אני לא מזלזל בזה וההצעה הממשלתית הייתה הרבה יותר רחבה ממה שכתוב פה, אתם יכולים לראות. ההצעה ממשלתית בעצם לקחה את כל צרכי הציבור והכניסה, והייתה התנגדות גדולה מאוד לרשימה המאוד רחבה הזאת. חברי הכנסת כמובן יחליטו.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אני רוצה להגיד שני דברים ממש במשפט. קודם כל, ניסינו לזהות את הבעיות הכי גדולות שיש בתמ"א 38 - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בני הבנו, אתה רוצה שברחוב אחד שעשו בו ארבע חיזוקים, יהיו אותם שימושים בכל ארבעת החיזוקים, זה מה שאתה אומר. בהינתן והשר לא יכתוב צו, כמה פעמים השר לא כתב צווים? כי הוא לא רוצה, לא מאמין או לא חושב. זה יכול לקרות? זה יכול לקרות. ואז מה יקרה? יש רק שני שימושים שאפשר לעשות אותם.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

אבל איתן זה לא עובד ככה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה לא עובד? זה ועוד איך עובד ככה.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

הפוך, צריך לעשות עבודה, למפות את האשכולות של הדרכה, תרבות - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי, מה הצו יהיה פר מקום?

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, לא הפוך. מה יותר מתאים, שהחוק ייכנס לאשכולות האלה ויגיד מה רועש - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איזה אשכולות?

בנאר

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

מבנה רווחה, דת, תרבות, חינוך, זה אשכולות. כל אחד מזה כולל 20 סוגים, מה זה חינוך, מה זה רווחה ומה זה זה, הביאו פה את הדוגמאות בדיונים שהיו. אז האם אתה רוצה שהמחוקק ייכנס לזה בחוק או שיותר מתאים שזה יהיה בתקנות? זו השאלה שנשאלת. סברנו וכך סבר לדעתי כל מי שישב פה, שהמקום היותר מתאים למיפוי הזה, לחלט איזה שימושים יהיו אפשריים במבנה מגורים, יותר מתאים לתקנות ולכן אמרו את הדברים הכי שמישים.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי, טוב חבר'ה. אני מבין שיש הערות, אני מבין גם תמ"א 38 היה לגביה הערות ואני מבין שיש הערות על החלופה. מה לעשות? לא כולם אוכלים את כל מה שיש. אנחנו צריכים להתקדם, בסדר? תודה רבה. תמשיכי רעות.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

אנחנו מבקשים את זכות הדיבור בבקשה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

בבקשה, קצר.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

אנחנו מתנצלים אבל פשוט הנושא הזה - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

זה היה אמור להיות בסיכום אתכם. אז עכשיו אני מבין שפותחים את הכל?

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

לא, אבל בני - -

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אז אם זה היה בסיכום ואם זה דיון מספר, לא יודע כמה, אז לא צריך כל פעם לעשות נאום ארוך.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

אבל לא בכדי בני מדבר על המגרש הבודד ומעלה באמת את הבעיות של המגרש הבודד. אבל אין שימושים נוספים בהצטרכות של שלושה וארבעה מגרשים.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

לא, לא, יש פה סמכות, בדיוק הוספנו את זה גם בנוסח. הסמכות של שר הפנים שונה לגבי שלושה מגרשים, זה מופיע כרגע בצהוב.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

כן, זה מה שהסברתי כשהקראתי את התוספת שבצהוב.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

הוא יכול לקבוע שבמגרש נקודתי זאת תהיה רשימה מצומצמת יותר - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי, הצו הוא על כל מגרש?

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

לא, הצו יכול לקבוע שכשמדובר במגרש אחד, אפשר להוסיף שימושים כזה, כזה או כזה. אבל כשמדובר בשלושה מגרשים, אפשר לקבוע שימושים אחרים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ואם זה חמישה בניינים ברחוב אחד? ברח' בר אילן ברעננה יש יותר מ-12 בניינים שעשו תמ"א. אז מה בכולם - -

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כולם מגרש אחד?

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כל אחד בפני עצמו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אז זה ארבעה מגרשים, חמישה מגרשים.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

השאלה אם זה באיחוד.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, זה לא באיחוד. כל אחד הוציא היתר בפני עצמו ואז יהיה בכל אחד או זה או זה, או בית תפילה או גן ילדים, אז מה אתם חושבים שיעשו שם ברחוב בר אילן ברעננה? לא, באמת אני שואל.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שלא יאשרו בודדים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אוי באמת, נו תומר, איזו מין אמירה זו? זה לא עובד ככה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אם הוועדה המקומית רוצה - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בסדר, נעים לדבר פה בירושלים על הדברים האלה.

<< אורח >> תום פישר: << אורח >>

אם ועדה מקומית סבורה שהיא צריכה שימושים נוספים - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תפנה לשר בטח תגיד לי.

<< אורח >> תום פישר: << אורח >>

א' היא יכולה לפנות לשר, ב' היא יכולה להכין תוכנית כוללת להתחדשות עירונית.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נו באמת, בהצלחה לך.

<< אורח >> תום פישר: << אורח >>

היא תאפשר שם שימושים נוספים ואז זה יהיה בסמכותה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> באמת.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

דבר נוסף מעבר לכך, מכיוון שמה שחשוב לנו כדי לאפשר את שימושי הציבור זה הפרשת קרקע - -

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם פשוט מנותקים מהשטח, זה מה שיש לי להגיד לכם.

<< אורח >> מיכל מאיר: << אורח >>

הסעיף פה מאפשר לנו הפרשה של שצ"פ, לא הפרשה של שב"צ. עכשיו, ככל שאנחנו כולנו רוצים לייצר את השטחים הציבוריים לא מתחת לבניינים, אלא במגרש ייעודי, לכל הפחות שהסעיפים פה יאפשרו לנו את זה ולא רק הפרשה של שטח פתוח שלא בהכרח זה מה שנדרש.

<< אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>

זה במסגרת התוכנית הכוללת.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אגב, סתם מתוך שאלה, איך עושים גן ילדים בלי חצר? איך עושים גן ילדים בלי חצר בבניין, אלוהים יודע.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

טוב חבר'ה, אני כבר הערתי את ההערה הזו. היות והדבר סוכם, אני לא מקבל את זה שחוזרים פותחים אותו הנה, אלא אם כן תרצו לצאת לשעתיים של עוד סיכומים, אני אתן לכם, אין לי בעיה. אבל מה שסוכם, לא חוזרים לפתוח אותו פה. בינתיים אנחנו בדיונים הקודמים ביקשנו שיגיע ממונה מרשות המיסים כדי שידבר על החלק הרלוונטי שאז היה קשור. תומר נתן את ההערה, אז יש איתנו את שי אהרונוביץ, ממונה רשות המיסים. בבקשה.

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

צוהריים טובים, שי אהרונוביץ, סמנכ"ל רשות המיסים. רציתי רק להבהיר כי הבנתי שבפעמים קודמות עלו שאלות וכולי. כרגע מחכה במליאה לקריאה ראשונה תיקון חקיקה שמאריך את הוראת השעה של תמ"א 38, כרגע עד אוקטובר. אם תמ"א 38 כפי שהיום תוארך, אז כמובן הוראות המיסוי יוארכו, מה שנקרא בצמוד אליה. ההארכה הזאת תחול רטרואקטיבית מה-1.1.2022, כי בעצם מה-1.1.2022 פג התוקף של הוראות המיסוי שעוסקות בתמ"א 38. פינוי בינוי אין בעיה, בפינוי בינוי ההוראה היא הוראת קבע.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

מה אתם עושים בינתיים עם בקשות שמוגשות?

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

בינתיים אנחנו כמובן לא מוציאים שומות חייבות. אנחנו פשוט מחכים מתוך, מה שנקרא, סביר להניח שלא תהיה בעיה להאריך את ההטבות.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אתם מעכבים את האישורים?

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

כן, זאת אומרת בואו נגיד עסקה שהגיע יום החתימה החל מינואר, אז גם אם היא כבר דווחה אז אני אומר עוד פעם, זה כרגע בתחילת הטיפול אז אני לא רואה את הבעייתיות.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> במסגרת האיחור האקדמאי.

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

כן. עכשיו, לגבי ההוראות הוועדה דנה בהן כרגע, תיקון החקיקה שהוועדה דנה בה, אז אנחנו כמובן מכינים תיקון חקיקה שייתן את התשובה בדיוק, זאת אומרת לאותם תיקוני חקיקה שבסופו של דבר הוועדה תחליט. יש תזכיר חקיקה בהכנה, כרגע במשרד האוצר ואני מקווה שטוב זמן לא רב אנחנו נפיץ את תזכיר החקיקה הזה. אבל בכל מקרה מה שחשוב לי להבהיר, כמו שגם מנהל רשות המיסים הבהיר לא פעם ולא פעמיים בחודשים האחרונים, אנחנו לא נשאיר ואקום בעניין הזה. זאת אומרת, הציבור יקבל תשובה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שתי שאלות הבהרה לטובת הציבור. ראשית, תהליך החקיקה ייקח מספר שבועות, חודשים, בהנחה שהתזכיר עוד לא פורסם, אז אנחנו מדברים על יותר ממספר שבועות. האם הכוונה לכשתגובש הצעת חוק, היא תדבר על תחולה למפרע מיום תחילת החוק הזה?

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

בוודאי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אוקיי, אז זו נקודה חשובה מאוד שהציבור צריך לדעת אותה. זאת אומרת, שאפשר יהיה להתקדם עם החלופה. הנקודה השנייה שבהצעת החוק הזו יש התייחסות חדשה שלא הייתה, היא הייתה אומנם בתמ"א 38, אבל לא הייתה התייחסות בחקיקה הקודמת לנושא של ניוד הזכויות. ניוד זכויות שמנהל התכנון מתכחש לקיומו, אבל החוק מאפשר העברת זכויות בנייה ממגרש בו מבנה הטעון חיזוק למגרשים אחרים משיקולים כאלה ואחרים, בין אם במסלול הריסה ובין אם במסלול חיזוק. האם כוונת רשות המיסים היא לאפשר את הנקת הפטורים, ההקלות, כפי שהן מוענקות כיום גם למצב הזה?

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

כמובן אחרי שהוועדה תאשר את החקיקה והכנסת תאשר בקריאה שנייה ושלישית, בוודאי שאנחנו נתאים את הוראות המיסוי גם בפרק התחדשות עירונית מסוג פינוי ובינוי, וגם בפרק שעוסק כיום בתמ"א 38. כמובן שאנחנו נתאים אותם למה שהכנסת תחוקק בסופם של דברים. צריך לזכור שהמטרה שלנו בסופו של דבר זה להקל על הפרויקטים האלה ובוודאי לא להרע את המצב לעומת מה שקיים היום מבחינת המיסוי.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

שוב, אני מבהיר, החקיקה הקיימת לא מתייחסת למצבים של - -

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

אז אנחנו נתאים את החקיקה שלנו למצב.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זה מה שחשוב, בסדר.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא עוד לא מכיר בכך שיש ניוד, אז איך - - -

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

זאת שאלה טובה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי, טוב.

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

אנחנו ממסים כיום ניוד אני מזכיר לכולם, בית המשפט העליון קבע את זה.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

אוקיי תודה רבה. כן בבקשה, תציג את עצמך.

<< אורח >> ישי איצקוביץ: << אורח >>

ישי איצקוביץ, הסתדרות הקבלנים בוני הארץ. בהקשר למה ששי אהרונוביץ ציין. אני רוצה להבהיר, ההסדרים הקיימים, הפטורים הקיימים יחולו בהתאמות, אולי טכניות, גם על ההסדר החדש?

<< אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >>

כן בוודאי.

<< יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>

תודה רבה. תמשיכי רעות.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

טוב, בעמוד 12 בפסקה (1)(ב), היא לא מסומנת בצהוב אבל זה טעות שלנו. המילים "בשיעור של עד 20% משטח המגרשים" יימחקו ובעצם אנחנו משאירים את פסקת משנה (ב) ככזו שמאפשרת שינוי ייעוד בלי הגבלה בחקיקה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לא הבנתי.

<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>

בעצם בנוסח הקודם שינוי הייעוד לשטח ציבורי פתוח הוגבל לשיעור של עד 20% משטח המגרשים. עכשיו בעצם מחקנו את השיעור של עד 20% ולכן לכאורה אין מגבלה בחקיקה.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

בטעות לא סימנו את זה בצהוב כמחיקה, זה טעות שלנו.

<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, מה זה אומר?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>

אני אסביר שוב. במסלול של שלושה מגרשים ויותר מתאפשר לוועדה המקומית לשנות ייעוד לשטח ציבורי פתוח. בישיבה הקודמת אנחנו הצענו להגביל את הסמכות הזאת כך שזה יהיה עד 20%. ההערות שהיו כאן היו שלא להגביל, אלא לאפשר לוועדה המקומית שיקול דעת מלא, זאת אומרת לגבי האחוז שאפשר להקצות אותו לשטח ציבורי פתוח. הוועדה קיבלה את זה שלא להגביל ולכן היינו צריכ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]