פרוטוקול מספר 584, ועדת הכספים, 11/02/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 584

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 10:15

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024 << הצח >> תקציב משרד הבריאות לשנת 2025 – בהשתתפות שר הבריאות מר אוריאל בוסו

נכחו:

חברי הוועדה:

משה גפני – היו"ר

ינון אזולאי

ולדימיר בליאק

אלי דלל

סימון מושיאשוילי

חמד עמאר

יצחק פינדרוס

נאור שירי

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

טטיאנה מזרסקי

יונתן מישרקי

לימור סון הר מלך

מוזמנים:

שר הבריאות אוריאל בוסו

משה בר סימן טוב

–

מנכ"ל משרד הבריאות

חיים הופרט

–

סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

יהונתן קורץ

–

מנהל תחום תקציב, משרד הבריאות

גאיה עפר

–

רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

מכבית מאייר

–

דודה של גלי וזיו ברמן החטופים בעזה

חנה כהן

–

דודה של ענבר הימן ז"ל שנחטפה ונרצחה בעזה

רוקסן סער

–

דודה של גלי טרשצ'נסקי שהייתה חטופה בעזה ושל ליאור טרשצ'נסקי שנרצח בבארי דבי צפתי

–

עמותת בשביל החיים

ייעוץ משפטי:

צביה בן דוד

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, מ/1821 << נושא >> תקציב משרד הבריאות לשנת 2025 – בהשתתפות שר הבריאות מר אוריאל בוסו << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר הבריאות אוריאל בוסו, ברוך הבא, את המנכ"ל משה בר סימן טוב ואת הצוות. אנחנו נדון היום בנושא של משרד הבריאות.

אדוני השר, הבמה לרשותך. בבקשה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> שלום ובוקר טוב, מכובדי יושב-ראש ועדת הכספים כמעט המיתולוגי אבל לחבר הכנסת משה גפני לא צריך להוסיף תארים להיותך ותיק וזקן חברי הכנסת בכל מידה. אם כן, אני קודם כל מרגיש כבוד גדול.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האיש בלי האלטרנטיבה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אם כן, קודם כל, כבוד גדול שהזמנת אותי לכאן.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עכשיו זאת תהיה אלטרנטיבה כל הזמן. אמרתי השבוע שאני הייתי עוזב את הקואליציה הזאת ועובר למקום אחר. אתה כל הזמן אומר לי אלטרנטיבה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> כבוד גדול הוא שהזמנת אותי וכמובן נעניתי מיד כשאמרת לי שעכשיו מציגים את הפרקים בוועדת הכספים לקראת הצגת ואישור התקציב במליאה. תקציב משרד הבריאות כמשרד משמעותי. פעם אמרו שמשרד הבריאות הוא משרד חיוני במדינת ישראל אבל אני חושב שהמלחמה הזאת הוכיחה שמשרד הבריאות הוא משרד קריטי קיומי למדינת ישראל. ראינו את כל העבודה של המשרד הכול כך עצום הזה והמשמעותי במהלך המלחמה הקשה שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה וממשיכים בה, את התוצאות ואת הפעולות שעדיין נעשות בעקבות המלחמה וזה עדיין נמצא לפנינו. אם כן, תודה רבה לך.

נמצאים כאן חברים מכובדים, יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי שאני שמח שהוא כאן, מרגיש זכות גדולה כשר שמולי נמצא יושב-ראש ועדה כל כך משמעותי. העברנו המון דברים משמעותיים – תקנות, חקיקה וסמכויות מצוינות – בוועדה מה שלחלוטין מייעל את עבודת המשרד ואני מודה לו על כך. נמצאים עוד חברים כמו ולדימיר. זה הזמן גם להודות לחברים שביום הכמעט אחרון של השנה, החברים בוועדה בראשותך היושב-ראש נענו להעביר את תקציב משרד הבריאות מעל המחלוקות ומעל ההסכמות ובדקות האחרונות הוא עבר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא לקואליציה תקציב משרד הבריאות לא היה חשוב. זה מה שנאמר לי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמחתי להיענות לבקשת השר.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בהחלט. אני פניתי לכולם ואמרתי להם שישימו את זה מעל ההסכמות כי מדבר בכספים חשובים וקריטיים ואכן זה קרה. עדיין אנחנו מצויים באירוע מסוים כי חלק מהכספים הביצוע שלהם לא יצא לפני חצות ואנחנו מצויים באירוע מול האוצר. מדובר בכסף רב שעבר כאן, הבנתי שמדובר בכמה מיליארדי שקלים, אבל עוד כמה מאות מיליוני שקלים שהם בטיפול ונקווה שנתיישר עם זה על תקציב 2024 ולא בעודפים שישמשו לשנת 2025.

נמצאים כאן מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב שיפרט יותר את עיקרי התקציב ויסביר אותם וחיים הופרט שהוא ראש החטיבה במשרד שמלווה את הנושא והוא האיש והכספים. אלה אנשים שעושים עבודה כל כך חשובה.

אנחנו באמת בימים לא רגילים, ימים מאתגרים, קודם כל ברמה האישית וברמת מערכת הבריאות, בימים האלה שהשבים והשבות חזרו אלינו ונקווה שימשיכו הלאה להגיע למחלקות השבים בבתי החולים. זה אירוע שמשרד הבריאות מתכלל אותו באופן מאוד מעמיק. זאת אופרציה לא קלה ואנחנו עושים את זה באהבה ובשמחה. מספר מתחמי שבים בבתי חולים רלוונטיים וכפי שאמרנו, הם לא ייסגרו עד שיחזור אחרון החטופים שאנחנו מקווים שיחזרו אלינו. כולם רואים את התמונות ושמחים כשהם יורדים מהמסוקים אבל לאחר מכן מתחיל האתגר הגדול של מערכת הבריאות עם המעטפת גם לשבים וגם לבני משפחותיהם בגוף ובנפש. זה תהליך ארוך שאנחנו כחברה נצטרך לשקם את עצמנו אבל כמובן גם השבים והשבות שנמצאים. אלה ימים מרגשים אבל גם ימים מאתגרים שאנחנו עושים אותם ונמשיך לעשות אותם.

תקציב הבריאות, כמו כלל תקציב מדינת ישראל, לשנת 2025 הוא בצל מלחמת חרבות ברזל. כאשר תקציב המלחמה הוא כל כך עתק, כולם צריכים לשלם את המחיר. אני לא יכול להגיד שאני יכול להיות מרוצה מהתקציב הזה כי בסוף התוצר לנפש במדינת ישראל לבריאות הוא 7.4 לעומת מדינות ה-OECD שם התוצר לנפש הוא 9.5 וכל אחוז, כמו שאתה יודע היושב-ראש שמומחה בדברים האלה, זה 20 מיליארד. אין לנו את ה-40 מיליארד האלה שיש למדינות ה-OECD אבל מבחינת תפוקה משמעותית בהרבה חלקים בתקציב הבריאות, אנחנו רואים שאנחנו אפילו עוברים את מדינות ה-OECD. אני יכול לתת לכם דוגמה קטנה מארצות הברית שם התוצר לנפש הוא 18 אחוזים תקציב הוצאה לבריאות אבל בבריאות של מדינת ישראל, בוודאי היא יכולה לעמוד בגאון ובעוז עם מערכת הבריאות ליד ארצות הברית. עדיין מדובר באתגרים משמעותיים שאנחנו צריכים לראות.

לכן התקציב הוא בהתחשב במלחמת חרבות ברזל, אליו היינו צריכים להתכנס ואכן התכנסנו. אני לא אומר שלא הורדנו בחלק מהדברים אבל לא נגענו בשום דבר שהוא מציל חיים, בשום דבר שהוא קריטי או חיוני אלא להפך, אני חושב שיש גם בשורות משמעותיות בדברים שהם ליבת המשרד ותכף נפרט אותם. האתגר הגדול שהתחיל בנושא בריאות הנפש – 1.4 מיליארד שקלים – וממשיך להתבצע. כמובן התוספות המשמעותיות לבתי החולים בעוד נקודות שתכף נפרט אותן במצגת. מנכ"ל המשרד יעבור סעיף-סעיף ויסביר.

בסך הכול מה שנציג כאן היום זה התקציב שהצלחנו להתכנס אליו. זה המקום להודות ואני כמובן מודה ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי שבליל התקציב, היינו צריכים להגיע גם לראש הממשלה ולהבין מה עושים, הוא הבין שמשרד הבריאות הוא כל כך חשוב ומשמעותי. זה לא טריביאלי למשל שסל התרופות שאישרנו ממש לפני ימים אחדים עומד על 650 מיליון שקלים שזאת בשורה אמיתית עם 117 תוספות לטכנולוגיות ותרופות חדשות שייתנו בשורה לפחות ל-317,000 מטופלים חדשים. זאת בשורה משמעותית.

אני מוכרח לגלות שגם במשרד האוצר הייתה הבנה בהרבה דברים משמעותיים לגבי משרד הבריאות ואנחנו בסך הכול עובדים בשיתוף פעולה ונמשיך לעבוד עם המשרד בשיתוף פעולה וכך היה גם בליל התקציב. לכן צריך להודות לכולם וכמובן לחברי הוועדה שתמיד מגלים אחריות בכל סעיף והעברה שקשורה למשרד הבריאות.

המנכ"ל יתחיל לעבור על המצגת ויפרט את הסעיפים. תודה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

תודה. בוקר טוב. תודה על ההזדמנות להציג בפניכם את התקציב שלנו וגם בפני יושב-ראש ועדת הבריאות שמלווה אותנו בעבודה השוטפת.

שמנו לכם את הנושאים העיקריים שאנחנו עוסקים בהם. מאז תחילת המלחמה המיקוד שלנו הוסט לנושאים שהיו ברשימת המיקודים שלנו אבל הקשב עבר אליהם, אם זה כל עולמות בריאות הנפש כשזה התחיל מתגובה מיידית ומתן מענה לכל האוכלוסייה שנעקרה ופונתה מהבתים שלה לבתי המלון, גם במסגרת מרכזי החוסן וגם בכלל, ותכף נדבר על בהמשך. אם זאת הפריסה של קופות החולים באותם בתי מלון ופתיחה של מרפאות ראשוניות ואחר כך של רפואה יועצת. אם זה המענה השיקומי הנרחב שהיינו צריכים להיערך אליו בזמן מאוד קצר ולתת מענה מאוד נרחב. לצערנו גם למכון לרפואה משפטית הייתה עבודה מאוד משמעותית ב-7 באוקטובר כחלק מכל מערך הזיהוי הלאומי והמקרים הקשים ביותר הגיעו אליו ואחר כך כמובן גם לאורך המלחמה. יש הרבה דברים שלא כולם הגיעו לקשב הציבורי אבל נעשתה שם עבודה מאוד קשה וחשובה.

בנוסף לכך - השר דיבר על כך - קיבלנו את הזכות להיות המערכת האזרחית שקולטת את השבים, את החטופים ששבים אלינו. אנחנו מקבלים אותם כשהם מגיעים לבתי החולים ומלווים אותם וכמובן את בני משפחותיהם גם אחר כך. מבחינתנו יש את החלק של בית החולים אבל החלק אפילו היותר חשוב הוא כל הליווי הקהילתי כי בסוף האנשים נמצאים בבית החולים מספר מצומצם של ימים ואנחנו צריכים לדאוג להם לכל אורך חייהם.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

תודה אדוני השר שהגעת לוועדה. הייתי בוועדות אחרות והגעתי לכאן במיוחד. תודה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אנחנו רואים את התמונות של השבים שהולכות ונהיות יותר קשות והאתגר שהדבר הזה מייצר עבורנו.

במקביל, פחות או יותר ב-7 באוקטובר, הבנו שאנחנו צריכים להיערך גם לאפשרות של חדירה צפונית. הביטוי הראשוני של זה היה להיערך כמה שיותר מהר ולשפר את המיגון של בתי החולים הצפוניים וגם את הדבר הזה עשינו.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני אתן דוגמה. בית החולים גליל בנהריה, במהלך המלחמה עבד בתפוקה של 30 אחוזים מינוס-פלוס בגלל מספר המיטות המקסימליות, כמו טיפול נמרץ שהוא מתחת לקרקע, והשאר לא היו מוגנות.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

גם האוכלוסייה פונתה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בית החולים נהריה לא פונה?

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לא פונו אנשים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אגן הניקוז של נהריה פונה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בית חולים הגליל לא נותן שירות רק לנהריה אלא הוא נותן שירות למאות אלפים מהאזור.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

הוספנו מאות מיטות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עיקר האוכלוסייה לא פונתה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אף ישוב דרוזי לא פונה. אף ישוב ערבי לא פונה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בנהריה אתה לוקח אחר כך מחלקות ואתה מתחיל לחזק חדרי ניתוח שיהיו מוגנים למקרה של מלחמה ואתה לא צריך לפנות באמצע טיפול נמרץ וכולי. מדובר במאות מיליוני שקלים שהושקעו במהלך השנה האחרונה בבתי החולים כדי למקסם מיטות מוגנות גם לשעת מלחמה. בעבר המדינה לא הייתה ערוכה לזה. אפילו בתי חולים סטנדרטיים, כמו בילינסון שהוא בית חולים מפואר ויפה חוץ ממה שבונים עכשיו, רוב המחלקות למעלה ואלה לא מחלקות שהן ממוגנות לפי התקן של מקלט ואתה צריך לנייד ולשנות. מדובר בפרט בחדרי ניתוח או בחדרי טיפול נמרץ. במקומות שאתה לא יכול לנייד אותם. זה אתגר. במהלך המלחמה האחרונה הבנו את המשמעות ולכן הושקעו מאות מיליוני שקלים למגן יותר ויותר מחלקות בבתי חולים, בהלל יפה ובזיו שהוא ממש קו אש. צריך לזכור שבית חולים ברזילי שקלט מאות פצועים ביום הראשון למלחמה ולאחר מכן, גם הוא בקו ראשון. כמובן בית חולים סורוקה בבאר שבע. היינו צריכים למגן יותר ויותר מחלקות. מדובר בהשקעה עצומה כדי שיהיה אפשר לשים מספר מיטות. אני חושב שבשנים הקרובות המספר המקסימלי של המיטות המוגנות יגיע לעשרות אחוזים, מה שלא היה בעבר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתם יודעים להגיד כמה מיטות מוגנו מאז תחילת המלחמה?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

כן. אנחנו יצרנו מרחבים מוגנים בהיקף של מאות מיטות חדשות. הגענו למצב שכ-70 עד 80 אחוזים ממערכת האשפוז הייתה ממוגנת. שוב, הדברים האלה, בפרטים שלהם, הם תמיד יותר מורכבים כי לצורך העניין חלק מהמענים שנתנו שהבנו לא מיטביים למלחמה כל כך ארוכה, ישראל לא נערכה למצב שבו אנחנו צריכים להיות למעלה משנה במרחבים תת קרקעיים כמו שהיה בית החולים בנהריה במשך שנה וחודשיים במרחב תת קרקעי וגם בית חולים כמו רמב"ם שלכאורה יש שם מיגון אידיאלי בחניונים כאשר לבית חולים כזה גדול וכזה מרכזי עבור האוכלוסייה להיות חודש וחצי, זה דבר קשה. הדבר החשוב הוא שכן הצלחנו לשמור על רציפות תפקודית. כבר ב-7 באוקטובר התחלנו להיערך לחזית צפונית ויצרנו באופן כמה שיותר מהיר הרבה יותר מיטות – לא בתצורה אידיאלית – שתוכלנה להיות ממוגנות במקרה שיהיה צורך וכך שמרנו על רציפות תפקודית גם של נהריה, גם של זיו, גם של בית חולים כמו כרמל, בני ציון ופלימן שנמצאים בחיפה. הרבה פתרונות היו פתרונות שנתפרו באופן נקודתי.

אין ספק שחלק מתהליך הפקת הלקחים שאנחנו עושים מהמלחמה הוא לבדוק שני דברים, את היקף המיטות הממוגנות שיש לנו ואת סוג המיגון שיש לנו. כלומר, אם אנחנו צריכים להיערך למצב שבו בית חולים רמב"ם יצטרך להיות בתצורה ממוגנת לאורך זמן, יתכן שהדרך שבה תכננו שזה יהיה היא לא הדרך המיטבית. פעם תכננו שזה יהיה במנהרות הכרמל, זה הפתרון הכי נורא שיכול להיות. עכשיו הוא בתת קרקע שלו ויש שם מקום ללמעלה מ-2,000 מיטות אבל זה משהו שטוב לשבוע, שבועיים, שלושה. להיות שם חודש וחצי זה קשה. נצטרך לחשוב על זה. אנחנו צריכים לעשות קפיצת מדרגה בבית החולים זיו, צריכים לעשות עוד קפיצת מדרגה בבית החולים נהריה, עשינו קפיצת מדרגה גדולה מאוד בברזילי, עוד לפני המלחמה, ואנחנו גם בתהליך של שיפור משמעותי בסורוקה. זה חלק מהדברים שאנחנו נצטרך להסיק אבל כאן מה שהתכוונו לומר זה שהייתה תגובה מאוד מהירה שלנו כדי לשמור על רציפות תפקודית של המערכת של בתי החולים ושל המרפאות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

הרבה לפני המלחמה אני הייתי בבית חולים במרכז הארץ וראיתי שמכשירים שם את המקלט. שאלתי את מנהל בית החולים למה והוא אמר שמשרד הבריאות דורש שבית החולים יהיה ממוגן.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

נכון. גם בקורונה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

בית חולים הוא לא גדול אלא קטן, במרכז הארץ.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני אתן לך דוגמה, הרב גפני. למשל בית חולים מעייני הישועה קיבל ממשרד הבריאות כמעט 15 מיליון שקלים עכשיו במלחמה והכשיר את החניון למטה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עליו דיברתי. שאלתי אותו למה הוא עושה את זה, זה בית חולים במרכז הארץ, והוא אמר שמשרד הבריאות דורש. בזמן מלחמה הבנתי, אבל אז לא היה מדובר במלחמה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> שמו שם צנרת, שמו פאנלים, שמו מיזוג. עכשיו אישרו שם עשרות מיטות שלא היו בעבר.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אפשר לעבור לשקף הבא. זה התקציב של המשרד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ... הושמט.

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

בטעות זה הושמט.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא ראיתי את הנתון המעודכן. ננסה לתקן את זה תוך כדי הישיבה. תקציב נומינלי. זה מה שאני ביקשתי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין ברוטו לנטו למנהלים?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

יש הרבה הבדלים. יש קידומים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לחזור לשקף הקודם?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אנחנו נתקן אותו ונציג לכם כאן אחד מתוקן. נפלה שגגה. השקף הזה מציג את התוספות לסל התרופות עליהן דיבר השר.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עדיין אפשר לענות לי על ההבדל בין ברוטו לנטו?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

התקציב שלנו כולל מספר רכיבים. הבדל אחד בין ברוטו לנטו הוא הכנסות שהמשרד מקבל מאגרות ודברים מהסוג הזה ואנחנו בחלק מההסתכלות שלנו גם מנטרלים את החלק שהולך לעלות השלמת הסל לקופות החולים שהוא מייצר איזשהו רעש, נקרא לו כך, בדרך שבה הנתונים מוצגים כי זה תלוי הכנסות שגובה הביטוח הלאומי שאנחנו משלימים את עלות הסל.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מגיע כמעט לחמישה מיליארד שקלים?

<< אורח >> חיים הופרט: << אורח >>

ה-... בערך 34 מיליארד שקלים. הפער הגדול הוא בעיקר הכנסות. יש הכנסות ממחלות קשות שנרשמות כהכנסה ויש הכנסות מאגרות בהיקפים של מאות מיליונים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

מחלות קשות והשלמת הסל, נציג להם את הדבר הזה בצורה מסודרת.

כל שנה יש תוספת לתרופות וטכנולוגיות חדשות. בשלוש השנים האחרונות, כמו שאמר שר הבריאות, זה קרה בזכות ההתערבות של יושב-ראש ש"ס. העלינו את הסכום מ-550 ל-650 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות. כמובן תמיד טוב שיש יותר אבל זה מאפשר לנו בסוף כן להיות במצב בו אנחנו נותנים מענה שאנחנו חושבים שהוא הולם להתפתחות הטכנולוגית.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה הוסף בבסיס?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ה-650 הוא בבסיס. זאת התוספת. ברור שהיא בבסיס.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני שואל כמה מתוך זה בבסיס, מתוך ה-650. הכול?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ברור.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אולי אתה לא יודע אבל זה לא ברור. לפעמים כשאתה מוסיף כסף, כשאתה דורש כקואליציוני, אומרים לך שנה הבאה זה פחות. לכן אני שואל.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אתה שואל משהו אחר ואני אענה לך על מה שאתה שואל. 650 מיליון השקלים האלה הם בבסיס. האם על הסכום הזה מובטחת גם תוספת נוספת לשנת 2026? תוספת נוספת? את זה נצטרך לסכם עם אגף התקציבים לכשיהיו דיוני התקציב.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כשאתהה מדבר על בסיס, זה בעצם בספר עצמו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

זה בבסיס.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

זה מה שינון מתכוון אליו. אתה יודע שיש דבר שנמצא בספר אבל יש דברים שהוא לא מובטח כמו התקציב.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ה-650 האלה הם בבסיס.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

תרופה שנכנסת לסל לא יוצאת. היא משולמת הלאה והלאה והלאה במשך שנים. הכסף הזה נשאר, אבל מה יהיה להבא, זה נראה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

על זה צריך לעשות מלחמה כל שנה. כל שנה צריך להוסיף עוד כסף.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אנחנו מעדיפים את המריבות לא לעשות על זה אלא על דברים נוספים. זה אנחנו מניחים שיש.

נעבור לשקף הבא. היה חשוב לנו שתראו. אפשר לפתוח את הכול. זאת התוכנית הרב שנתית האסטרטגית, התוכנית הרב שנתית של המשרד. אני רוצה שתכירו איך נראית התוכנית הרב שנתית של המשרד. יש לנו שישה תחומי ליבה שאנחנו עוסקים בהם מכוח אדם, הון אנושי, תשתיות פיזיות, תשתיות כלכליות שזה לצורך העניין התשתית של המערכת, וזמינות ואיכות שירותים, קידום בריאות ומניעת תחלואה עד דברים כמו האצה טכנולוגית. מערכת הבריאות משמשת עוגן חשוב בהתפתחות הטכנולוגית של ישראל וגם מנוע צמיחה. זה גם נושא שאנחנו שמים עליו דגש בשנים האחרונות וכל דבר כזה נפתח לכדי תוכניות העבודה ותכף נציג לכם חלק מהתוכניות.

בתקציב 2025 שמנו מספר נושאים במוקד. בתקציב 2024 שמנו במוקד את בריאות הנפש, שיקום ומיגון וסייבר. בתקציב 2025 שמנו את הנושאים האלה: אנחנו ממשיכים עם בריאות הנפש, זה הנושא שאמרנו לכם מספר פעמים ונמשך ונאמר שזה הנושא הכי מרכזי בסדר היום של משרד הבריאות ושל מערכת הבריאות. זה הנושא שהשר ואני, ראשי המערכת, כל המשרד, כל המערכת, עוסקים בו ממש ברמה יומית. אין יום שאנחנו שלא עוסקים בענייני בריאות הנפש כאשר היום זה האתגר הגדול ביותר של המערכת. יש אתגרים נוספים אבל זה הנושא שמקבל הכי הרבה תשומת לב.

נושא נוסף הוא כל עניין כוח האדם הרפואי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש לכם שקף על בריאות הנפש שמראה את התוספת

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כמה כסף התווסף השנה לבריאות הנפש? כמו שאמרת, בריאות הנפש הוא הנושא המרכזי.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

התוכנית הרב שנתית כוללת תוספת של 1.4 מיליארד שקלים שנפרסה על פני שנתיים. חצי ניתן בשנה שעברה וחצי מתווסף השנה. אנחנו תכף נדבר על זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

700 מיליון התווספו השנה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

כן, אבל הפנצ'ר שקרה בסוף השנה עם הפניות יצר לנו בעיה שעדיין לא התמודדנו איתה באופן מלא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עם מה?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

הייתה העברת כספים מאוד מאוחרת.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> הייתה העברת כספים מאוד מאוחרת. לא את הכול הצליחו לבצע ולהוציא.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה שהיה כאן. רק שתדעו שאנחנו לא אשמים בזה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אני לא יודע מי אשם אבל אני יודע מי סובל. אנחנו הסובלים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא צריך להגיד לך אבל לא היה דבר הזה בשנים עברו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אתה באמת לא צריך להגיד לי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבל שאין לך אלטרנטיבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני לא זוכר דבר כזה שממש בלילה האחרון יש העברות ומעבירים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא נעים לי לומר, אני מכיר יותר שנים ממך וגם אני לא זוכר. טמיר ואני לא זוכרים.

<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>

אנחנו רצים ביחד הרבה שנים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

כן. אנחנו רצים ביחד.

על בריאות הנפש אנחנו נדבר.

כוח אדם רפואי הוא נושא שמעסיק אותנו מאוד מאוד. ישראל מתמודדת עם שני אתגרים מאוד מאוד גדולים. האוכלוסייה שלנו מזדקנת בקצב מאוד מהיר וברוך השם היא גם גדלה בקצב שגם הוא חסר תקדים ואין לו אח ורע. יש מיליון ישראלים נוספים כל חמש שנים וזה אומר שהביקוש לשירותי בריאות עולה בקצב מאוד מאוד מהיר ואנחנו צריכים לתת לדבר הזה מענה. יש יותר תחלואה כרונית וכולי. צריך כל הזמן להוסיף כוח אדם. אלה תוכניות מאוד גדולות שאנחנו עושים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היעד הוא 3.3? כמה זה עכשיו?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

מספר הרופאים ל-1,000 נפשות?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אנחנו על בערך 3.15.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואיך זה ביחס למדינות ה-OECDE?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

חלק ממדינות ה-OECD יותר גבוהות אבל המדינות האחרות לא מתמודדות עם גידול באוכלוסייה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש הבדל לעומת הפריפריה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

התפתחות הילד, נושא מאוד מרכזי. מדינה עם הרבה ילודה וגם מצב המלחמה העצים גם האתגרים בתחום התפתחות הילד. דיברנו על חירום וחלק מהחירום הוא מערכת אשפוז.

נגיע לכוח אדם. אנחנו נסביר מה אנחנו עושים בנושא כוח אדם. ההצעות שאנחנו מתמודדים איתן הן יותר מורכבות רק מכסף. כסף הוא חשוב אבל הוא לא הדבר היחיד שצריך. אנחנו פועלים להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה, ועד סוף העשור להגיע ל-2,000 סטודנטים שיתחילו לימודי רפואה בארץ.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה מספרם עכשיו?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

היינו בסדר גודל של 850 בשנת 2019-2018. השנה התחלנו כ-1,250 סטודנטים. אנחנו מתוקצבים עד 2027 להגיע ל-1,700 ומשם שנעלה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ייפתחו עוד פקולטות?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לצערנו לא מספיק לפתוח פקולטות.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוספתם שטחים להתמחות?

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> צריך לתת מענים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה לומדים רפואה בחוץ לארץ?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

הרבה. אנחנו נמצאים במצב של למעלה מחצי, אפילו קרוב לשני שליש מזרם הנכנסים לרפואה בארץ מגיע מחוץ לארץ ואתם יודעים שאנחנו לא שבעי רצון מהרמה. לכן בדיוק בגלל זה אנחנו מגדילים את מספר המקומות ללימוד רפואה בארץ ובמקביל עושים עוד מהלכים כמו מקצוע חדש של עוזר רופא שכאשר שר הבריאות שהיה יושב-ראש ועדת הבריאות אישר את החוק לעוזרי רופא. כבר למעלה מ-10 שנים אנחנו מוסיפים תפקידים של אחיות מומחיות, כלומר, אחיות שהן בעלות תואר שני, הכשרה על-בסיסית ואז עוד הכשרה והן מקבלות גם תפקידים קליניים. בסיס הליבה הוא כמובן להכשיר יותר רופאים. בטח הייתם ערים לזה, או אולי לא, אבל היה איזשהו תהליך סוער כזה קצת בינינו לבין ההסתדרות הרפואית במהלך כמה חודשים. הבסיס שלו היה הרצון שלנו לבצע כמה מהלכים שבליבם באמת תכנון כמה שיותר רציני, מעמיק וארוך טווח של הרופאים בישראל גם במספר, גם על פני תחומי המומחיות השונים וגם בפיזור בין הגיאוגרפי לפריפריה כי לא מספיק להסתכל על מספר הרופאים לנפש אלא צריך להסתכל באיזה תחומים הם מומחים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה זה אתם לא מרוצים מהרפואה בחוץ לארץ? זה לא משנה איזו מדינה?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא, בוודאי שמשנה. עשינו תהליך מאוד גדול.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> זה המושג של רפורמת יתיב עליה מדובר הרבה ומזכירים אותה. לפני מספר שנים פרופסור יתיב שסיים את תפקידו באגף מקצועות הרישוי במשרד הבריאות בדק מספר אוניברסיטאות ופקולטות בתפוצות, בהרבה מקומות בעולם. בחלק מהמקומות לומדים רפואה ובסוף כפי שציינו כאן זה לא רק הלימוד אלא השדה הקליני שהוא במהלך הלימודים יודע למקצע את עצמו. בחלק מהמקומות לא היו שבעי רצון מהרמה כי אין מספיק מיטות ולא תמיד הסילבוס היה תואם.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

שאלה למנכ"ל בנושא הזה של סטודנטים. האם יש סטודנטים מחוץ לארץ שבאים ללמוד בארץ?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא. אני אומר שהמסקנה החשובה ביותר היא שמדינת ישראל צריכה לדאוג להכשרת כוח האדם הרפואי שלה. זה בסדר שיהיו לימודי רפואה בחוץ לארץ וזה בסדר שאנשים יוכלו לעשות את הבחינה וגם לעבוד אבל בסוף אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זאת אומרת, אנחנו לא מקבלים סטודנטים שיבואו ללמוד באוניברסיטאות אצלנו?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא. בעבר היו תוכניות של לימודי רפואה באוניברסיטאות בארץ לסטודנטים מחו"ל והאוצר ואנחנו יחד עם המל"ג ו-ות"ת פדינו את הדבר הזה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

זה חשוב מאוד כי אנחנו משקיעים כסף.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מציע שישלימו את הסקירה ואחר כך נשאל את השאלות.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> האתגר של כוח אדם רפואי, כפי שאמר המנכ"ל, הוא אתגר, גם מבחינת המספר וגם מבחינת ההתמחויות, יכול להיות שיהיו לך המון רופאים בתחום מסוים ולא יהיו לך רופאים שאתה צריך אותם לאונקולוגיית ילדים או לרפואת נשים וכולי. חלק מהרפורמה הגדולה אליה הגענו להסכמות עם ההסתדרות הרפואית ועברנו את הנושא הזה היא שתהיה חובת התמחות בקהילה של לפחות שישה חודשים. אנחנו מגדילים את מספר הסטודנטים. הורדנו למשל עכשיו את הצורך - בימים אלה אנחנו מסיימים את העבודה בנושא הזה - שהיה בעבר כאשר רופאים, לא סטודנטים אלא רופאים, שמגיעים ממקומות מוכרים כמו למשל מצרפת, מקנדה, מארצות הברית, צריכים לעבור כאן התמחות של שבעה חודשים. זה גרם לחוסר העלייה של אנשים שלא היה להם את הביטחון אם יתקבלו או לא יתקבלו. קרה לנו מצב שמישהו מתמחה אצל הסטודנט שלו בעבר, הוא היה 20 שנים פרופסור בצרפת וכאן הוא צריך לעבור התמחות במשך שבעה חודשים. הורדנו את הנושא הזה. יותר נכון, אנחנו מורידים את הצורך בהתמחות ואז תהיה אופציה של עליית רופאים שגם עולים ארצה מטעמי ציונות וזה ייתן חלק מהמענה לחוסר ברופאים.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

רופא שעולה חוסך לך שדה קליני, חוסך לך הוצאות.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חד משמעית.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

חלק מהעניין הוא באמת לעודד עלייה. כמו שאתם רואים, הדבר הזה הוא גם תוכנית מתוקצבת. כלומר, אנחנו דאגנו שיהיה תקציב גם למערכת ההשכלה הגבוהה וגם לתכנון התמחויות אפקטיבי ואקטיבי בתוך מערכת הבריאות הציבורית.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו מציגים את זה כאן כי אנחנו בדיון בוועדת הכספים. יש דיונים שנעשו במקומות אחרים. אי אפשר להיכנס לליבת כל דבר אבל גם הנושא הזה קיבל תוספת - וזה המספר שאני רוצה שתראו – בתקציב הנוכחי בגובה של מאות מיליוני שקלים כי מדובר בהשלמה. ברגע שאתה לוקח רופאים לקהילה, צריך כנגדם לתקצב רופאים מתמחים בבתי החולים. מדובר ב-100 מיליון שקלים. זאת הצגת התוספת התקציבית לנושא כוח אדם רפואי.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בנוגע למערך האשפוז. אנחנו בעיצומה של הקמת שני בתי חולים ולאחר הרבה שנים שהדבר הזה היה תקוע הגענו להסכמות. בית חולים אחד הוא בבאר שבע והוא יהיה בבעלות לאומית ומאוחדת ובתכנון, הקמה והפעלה של בית החולים שיבא. אפשר לקרוא לו פרס או שיבא נגב, כל אחד והעדפותיו. הרעיון הוא לפתוח בית חולים נוסף בדרום. בית החולים השני הוא להעתיק את בית החולים כרמל מחיפה, שיש בו שלושה בתי חולים כללים, לקריות ולהגדיל אותו כך שהוא יהיה ממוגן כחלק מהדברים שנדרשים כי את בית החולים כרמל נאלצנו לפנות כמעט לגמרי במהלך המלחמה וגם להוסיף שם בית חולים גריאטרי.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קריית אתא הוא בעצם העתקה של כרמל? עם שדרוג.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

העתקה של כרמל. כן.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בית חולים כרמל הוא בית חולים קטן והמטרה היא שהוא יעבור לשם וזה יהיה בית חולים ענק.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

האם יש כוונה להקים גם בנתניה? יש שם קידום של תב"ע.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

יש תוכנית תמ"א 49.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תוכנית תמ"א נותנת הסתכלות של תכנון בתי החולים במדינת ישראל לעשרות שנים קדימה. כתוב בה גם בית חולים ברמת השרון בית חולים אבל זה לא אומר שמחר יבנו בית חולים ברמת השרון אבל צריך לשריין שטח כי מסתכלים על האוכלוסייה.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>

אם כן, לפי מה שידוע לכם מתוכנן בנתניה בית חולים? יש שם תב"ע.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

יש בקריית אתא, כרמיאל. באופקים אין.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בנתיבות אין.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אלי, תכף נחזור לזה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

תוכנית התמ"א משריינת קרקע כדי שלא יהיה מצב שבעוד 30 שנים מדינת ישראל תמצא את עצמה בלי יכולת לבנות בתי חולים חדשים. כרגע בתי החולים שאנחנו ממוקדים בהם הם כאמור שני מגה אתגרים. דיברנו על כוח אדם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה אנחנו בנושא של קריית אתא?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אנחנו עומדים בזה שהכללית קיבלה את המשימה. אנחנו מציגים את זה כאן כי בתקציב 2025 משוריין תקציב להתחלת התכנון המפורט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לתכנון. 30 מיליון שקלים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני זוכר ששמנו תכנון בתקציב של 2022.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

זה לא יצא. עכשיו הגענו לזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

חמד, יש כ-30 מיליון שקלים בתקציב הזה והשאלה אם זה מספיק.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חמד, כבר עשור מדברים על בית חולים בבאר שבע ועד שלא הזזנו את זה בממשלה עם ביצוע של מאות מיליונים זה לא זז.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

השאלה אם 30 מיליון שקלים לתכנון זה סכום מספיק.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. זה לא מספיק.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

נמשיך הלאה. דיברנו על חירום. לדעתי יש גם כסף לדבר הזה. שוב, שום דבר לא מספיק אבל אנחנו בסוף צריכים למתוח את הצרכים שלנו לא רק למיגון אלא גם לנושאים נוספים. אנחנו מדברים על מיגון אבל צריך לזכור שיש גם סייבר שנהיה עניין מאוד מאוד רציני במערכת הבריאות. עוד שנתיים ימלאו 100 שנים לרעידת האדמה הגדולה. אתם יודעים שב-1927 הייתה רעידת אדמה גדולה בצפת, ירושלים, טבריה.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

הוא מתכוון להרגיע אותנו ולהגיד שהכול בסדר.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

כל פעם סופרים 100 מחדש.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אתה אומר שאם נעבור את 2027 אני קונה את זה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה רצית להגיד בזה? לא הבנתי.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

הוא רצה להגיד לאזרחים במדינת ישראל שיהיו רגועים, הכול בסדר, לא הולך לקרות שום דבר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא, הוא לא אמר את זה. מה אמרת? הסייבר הוא הסייבר.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

הסייבר הוא סייבר וצריך גם להיערך לרעידות אדמה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

מה אתה עושה בנושא רעידת אדמה?

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

חיזוק מבנים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

חיזוק מבנים, הקמת תשתית לטיפול ראשוני.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

משרד הבריאות עושה חיזוק מבנים?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

חיזוק מבנים של בתי חולים. אפשרות לפרוס מענים טיפוליים. יש לנו בתי חולים שנמצאים על השבר הסורי אפריקאי ועל שבר יגור. אנחנו צריכים לתת מענה גם לזה וגם לזה. כלומר, אם בתי חולים ייפגעו, איך עושים את הדבר הזה ואיך מטפלים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתה דיברת על בתי החולים אם חלילה תהיה רעידת אדמה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

ועל הקהילה. נצטרך לתת טיפול למסה גדולה של אנשים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

יש היערכות לגבי בתי חולים שהם יותר סמוכים לים? כי מדובר גם על צונאמי שעלול להתרחש. השאלה אם יש שם היערכות יותר גדולה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

האמת היא שלצונאמי אנחנו התחלנו להיערך רק בסוף השנה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כי רק עכשיו דיברו על זה. אמרו שזה יבוא בתוך שנת 2027. השאלה אם יש יותר היערכות במקומות האלה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

האתגר הוא ברמב"ם.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שב-2015 חשבת שתהיה מנכ"ל משרד הבריאות בתקופה של מגיפה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

נחסוך לעם ישראל את הסיפור של רעידת אדמה.

התפתחות הילד, גם זה נושא מאוד מרכזי. יש כאן גם עניין של הסכמי שכר עליהם אנחנו עובדים עם הממונה על השכר במשרד האוצר ואגף התקציבים. נושא של כוח אדם וגם חיזוק המענים בתוך קופות החולים.

בריאות הנפש, כאמור הנושא המרכזי ביותר שמעסיק אותנו ומאחוריו יש תוכנית מאוד מפורטת שכוללת חיזוק הקהילה וחיזוק בתי החולים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אתם יודעים להשוות את בריאות הנפש אצלנו לעומת העולם?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

העולם הוא מקום מאוד גדול.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> היושב-ראש, אני אתן דוגמה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

דבר על ה-OECD.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

גם שם יש מדינות רבות עם שונות אדירה ביניהן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

כאשר איש אוצר אומר את זה, זאת אמירה כי כשבאים לכאן אומרים לנו מדינות העולם, ה-OECD, אז כנראה שאנחנו יכולים להשתמש.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ב-OECD יש כבר 40 מדינות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני אומר שעבורנו זה טוב שאתה אומר את זה כשאנחנו באים להשוות.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אנחנו לא משתווים באתגרים בפניהם אנחנו עומדים לשום מדינה בעולם. אף מדינה לא התמודדה עם מצב כזה של מלחמה עיקשת, חטופים ואתגרים. לא צריך להיות תושב העוטף כדי שילדה בת 15 חזרה לישון עם ההורים במיטה והיא גרה באשדוד. אנשים חוזרים לעשות צרכים כי הם היו כמעט שנה תחת אזעקות. יצרנו קשר עם מי שעשה את תוכנית בריאות הנפש הגדולה בארצות הברית אחרי 11 בספטמבר ושאלו אותו לכמה אנשים הם נתנו שירות. הוא אמר שבאסון נתנו שירות ל-80,000 אזרחים על פני עשור. אמריקה הגדולה. לפני הגל הגדול, לפי הערכות שלנו למעלה מ-300,000 אזרחים ייכנסו למערך בריאות הנפש בתקופה הקרובה לאחר המלחמה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אצלם מערכת הבריאות הציבורית היא מאוד מאוד חלשה ויכול להיות שזאת הסיבה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני אומר שאצלנו 300,000 ייכנסו למערכת פלוס במעגלים השניים והשלישים שם נמצאים מאות אלפים או יותר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אנחנו מטפלים זה יותר מאשר אחרים.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חד משמעית.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

התחלנו לעבוד על בריאות הנפש באופן אינטנסיבי ויש לנו ראש אגף מצוין לבריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר. התחלנו לעבוד על בריאות הנפש לפני המלחמה והיו לנו תוכניות אותן התחלנו ליישם. המלחמה באמת תפסה אותנו במצב שאנחנו לא מוכנים באופן מיטבי לאירוע גדול כזה ולכן נערכנו מאוד מאוד מהר ובצורה מאוד מאוד אינטנסיבית למתן המענים המיידים שציינתי. שלחנו את בתי החולים למרכזי המפונים במלונות ולמרכזי החוסן ובנינו תוכנית שבמהות שלה יש בה הרבה מאוד רכיבים אבל זה להרחיב את היקף המענים הקהילתיים שאנחנו נותנים.

לשאלתך, אתגר בריאות הנפש הוא אתגר שמלווה את כל העולם המערבי והלא מערבי. אתגרי בריאות הנפש הם אדירים. אנחנו רואים עלייה מאוד מאוד גדולה שנוצרת בקרב ילדים וצעירים ובישראל יש יותר ילדים וצעירים ורואים יותר הפרעות אכילה ויותר תופעות של דיכאון וחרדה שנובעות מהרשתות החברתיות, מדימוי גוף, דברים שבעבר היו פחות שכיחים. זה אתגר אדיר שהולך ומתעצם. לא סתם אמרתי שזה הנושא המרכזי שהוא על סדר יומנו גם כי זה חשוב וגם כי זה באמת מאוד קשה לתת לדבר הזה מענה. אנחנו מטפלים בכל הרצף ורוצים כאמור להכפיל את היקף הטיפול שניתן בקהילה. דרך שיפור מאוד משמעותי יש אצל חבר הכנסת מישרקי בדיון על ה-קפ הפסיכיאטרי החדש שייתן עוד כ-200 מיליון שקלים לטובת מערך האשפוז הפסיכיאטרי. אנחנו עובדים על חלופות אשפוז כמו בתים מאזנים, התערבות בחירום.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> הצטרפה אלינו מי שהייתה יושבת-ראש הקרן האזרחית, קרן העושר. צריך להזכיר כאן את השותפים שלנו, את קופות החולים שהן הזרוע הביצועית במשרד והן השותפות האמיתיות בכל נושא בריאות הנפש כי בסוף זה הולך לקהילה וכפי שאמרנו זה עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד וזה גם בראש סדר העדיפויות של מנכ"לי הקופות. כל חודש יש ישיבות סטטוס ויש מבחני תמיכה במאות מיליוני שקלים ואנחנו עוקבים אחריהם שאכן הם יישמו אותם וייתנו את המענים. בחלק מהקופות רופאי המשפחה ורופאי הקופות עברו הכשרות כי לפעמים לא צריך להגיע למצב של תמיכה פסיכיאטרית אלא תמיכה נפשית של שניים-שלושה מגעים ורופא המשפחה מזהה שיש בעיה והוא נותן את הטיפול. הם עברו הכשרות מה שבעבר לא היה. זה פלוס דברים נוספים שאנחנו עושים בנושא בריאות הנפש. אלה אתגרים תקציביים שאנחנו עומדים בפניהם.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

משהו מרכזי נוסף זה לחבר את מערכת האשפוז בבריאות הנפש למערכת האשפוז הכללית.

נעבור מהר כדי שחברי הכנסת יספיקו לשאול את השאלות.

יש כאן שני דברים שכדאי לדעת שהם משמעותיים. חלק מההבנות עם האוצר הוא לעשות גם שינויים בהשתתפויות העצמיות. אנחנו מבצעים מספר הפחתות בהשתתפויות עצמיות שבעינינו הן נוגעות לאוכלוסיות שנמצאות באתגרים מאוד גדולים, אם אלה חולים כרוניים ואם אלה מאושפזים בסיעודי מורכב. גם בבריאות הנפש אנחנו עושים הפחתות ומורידים את התקרה של השתתפות עצמית רבעונית לכלל החולים הכרוניים שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה. בתמורה לזה אנחנו גם מייצרים העלאה במחיר מינימום של ההשתתפות העצמית מ-19.5, 20 וקצת שקלים ל-23.5. יש כאן איזשהו מהלך משולב. לדעתי הדבר הזה יגיע לוועדת הכספים ויידון כאן. זה צו של שרי הבריאות והאוצר שלדעתי יצא.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

של ועדת הבריאות.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בסדר. סליחה, טעות. של ועדת הבריאות.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לומר ביחס לאשפוזים בקהילה ולבתים המאזנים שבאמת התחלנו במהלך של הקרן לאזרחי ישראל בהקצאה ראשונה, מהלך של בינוי בתים מאזנים שהתפעול יהיה על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות. אנחנו מנסים להרחיב את זה. אני חושבת שזאת מגמה שכולנו צריכים לפעול עבורה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

בתים מאזנים בבתי החולים הפסיכיאטרים.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. בתים מאזנים בתוך בתי החולים הפסיכיאטרים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

למה זה מהקרן?

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זאת הקמה. התחום החברתי הוא אחד מתחומי הקרן וזה אחד הנושאים שבחקיקה של הקרן הייתה התייחסות אליו. אני חושבת שביחס לבתים המאזנים משרד האוצר ביקש שאת הכספים האלה יקצו לשיפוץ מחלקות פסיכיאטריות ואנחנו ביקשנו שהקרן, במקום להנציח את התפיסה והפרדיגמה של המחלקות הפסיכיאטריות שאנחנו יודעים שהרבה פעמים הן מנציחות חולי, ביקשנו לייצר חשיבה חדשה ואחרת ביחס למתמודדי הנפש והתחלנו את זה עם הבתים המאזנים. אני מדברת על ההקצאה כשאני הייתי. עכשיו אנחנו מבקשים להגדיל את ההקצאה. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאתה אולי יכול לפעול למען הדבר הזה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בידיים הבטוחות של חבר הכנסת ואטורי.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני עשיתי את החוק.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודעת. לא סתם אני פונה אליך.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לא על זה אני מדבר. אני לא בחיים שכאלה. אני רוצה לומר שהמטרה הייתה להוציא כסף על דברים שהם לא צריכים להיות בתקציב המדינה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

לכן שאלתי על זה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לכן אני אומרת שההקצאה שלנו הייתה, בדיוק כיוונו למקומות האלה, למקומות שזה לא חלק מהתקציב השוטף ובאמת לייצר משהו שהוא חדש וגם יש בו איזושהי בשורה. בתחום בריאות הנפש, אני חושבת שהבתים המאזנים, יש בהם בשורה. בהקצאה הבאה אנחנו רוצים להכניס את זה לתוך המחלקות הפסיכיאטריות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>

כמה שילמו בהשתתפות עצמית? כמה שילמו קודם?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

זה השתנה בין הקופות. היה 19.5, 20.5.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יהיה אצל כולן 23,5?

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

כן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לוקחים את כל המהלך.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על פניו זה נראה מס חדש ונתינה בשוליים. זה לא 23 אלא זה 23 על כל תרופה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסופו של דבר יוצא שהאוצר יוצא כאן ברווח.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ברור. חד משמעית.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני אסביר. קודם כל, כן, נכון, לכאורה זה מס. צריך לזכור שלאנשים שהתרופות שלהם הן תרופות כרוניות, ירדה ההשתתפות. אין העלאה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תן סכום.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

יש תקרה כרונית ואנחנו דואגים להפחית אותה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התקרה הכרונית יורדת ב-50 שקלים אבל לא ב-50 אחוזים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

היא לא עולה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה גובה התקרה הכרונית היום? 1,300 ומשהו .

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני מתכוון לומר שאצלם זה לא ישנה. עוד מספר דרגות מסוימות - - -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לרבעון. לא לשנה. לרבעון 1,300 ומשהו שקלים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אני אומר לכם שאנחנו לא עושים אידיאולוגיה מהעלאת השתתפות עצמית. זה צורך שיש. מכיוון שהצורך הזה עלה, אנחנו דאגנו לבצע במקביל הפחתות במקומות שאנחנו חושבים שהיום יש שם כאב מאוד גדול. אני לא בא לכאן לייצר לכם איזושהי מציאות אידילית. אנחנו חשבנו שהמקרה הזה של השתתפות עצמית רבעונית לחולים כרוניים, להפחית את זה ב-50 שקלים, זה משמעותי. הסיפור של אשפוז סיעודי, להפחית אותו ב-10 שקלים ליום. זה יכול להיות מאוד משמעותי כי אנשים נמצאים שם תקופות ממושכות, לפעמים שלושה שבועות ולפעמים יותר. הדבר הזה יכול להיות מאוד משמעותי עבורם.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> יש הבדל אם אתה בא לקנות אנטיביוטיקה פעם בחודשיים-שלושה ואתה לא חולה כרוני. בעבר למשל כשהיו כמה חולים במשפחה, לא היה גג. היום זה נכנס לסל אחד. אותם אנשים, אותם נזקקים ובמקומות מסוימים שמקבלים קצבת הכנסה וכולי, אצלם אין העלאה של מחיר התרופות.

נקודה נוספת שצריך לזכור היא שכמה תרופות שהם לוקחים, הם לא מגיעים לסף המינימלי. הרי הרבה מהתרופות, בכל מקרה הם עוברים את המינימום הזה. לכן בסוף נכון שמדובר בהעלאה אבל מדובר על האזרח הפרטני בנקודות מסוימות ואתה לא כל כך מרגיש את הצורך ואת ההכבדה או ההוצאה החודשית או השנתית ביחס להעלאה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נמצאת כאן נציגת משפחת ברמן שקיבלה היום או אתמול אות חיים מגילי וזיו. אני חושב שמן הראוי לתת לה לדבר.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

כן. בבקשה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני חושב שאני פגשתי את האימא. אני הייתי אצלך.

<< אורח >> מכבית מאייר: << אורח >>

נכון. בדיוק התכוונתי לומר את זה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> ניגשתי אליכם הביתה ליד בית חורון. כל כך התרגשתי אתמול כשדיברו על אות חיים מהילדים, כשלא היה לכם שמץ של מושג לגבי שני האחים שנמצאים שם. זה ריגש אותי והחזיר אותו בדיוק לאותו מפגש בו פגשתי את האימא ואת הדודה שמטפלת שם.

<< אורח >> מכבית מאייר: << אורח >>

תודה רבה, השר. אם אפשר, אני צריכה הקשבה של כולם לכמה דקות. אני שמחה שנכנסתי לוועדת הכספים כי השר נמצא כאן וגם מנכ"ל משרד הבריאות. לפני שאני אומר את מה שיש לי לומר, משפחה נוספת התבשרה היום – משפחתו של שלמה מנצור המבוגר בין החטופים – שהוא כבר לא יחזור בחיים. הכאב מפלח את הלב. אנחנו אכן קיבלנו אות חיים מגלי וזיו וכמו שאמר השר, הוא היה בין היחידים שנענו לבקשה שלי והגיעו אלינו הביתה פיזית. אני דודה של גלי וזיו ברמן. מה שהשר ראה במו עיניו, הוא ראה את אבא של גלי וזיו ברמן שהוא נכה נכות מורכבת. הבוקר הלכתי אליו – אתה ראית אותו במו עיניך – ובישרתי לו שיש אות חיים מגלי וזיו. הוא כלוא בגוף שלו, כמעט שלא משמיע מילים, אז הוא לא השמיע מילים אבל הוא בכה. ירדו לו דמעות. סיפרתי לו שאני באה היום לכנסת לפגוש את האנשים שחלק מהחובה שלהם היא להחזיר לו את הבנים הביתה בחיים.

אני תמהה. אני יושבת עכשיו מול משה בר סימן טוב ואני זוכרת שבתקופת הקורונה היית בכל מקום וראינו אותך בכל מקום. אתה נתת לנו ביטחון במילים שלך אבל היום אני בכלל לא רואה אותך. אני בכלל לא שומעת את משרד הבריאות, בטח אחרי השבת בה חזרו שלושה אנשים שנראים כמו ניצולי שואה. לא שמעתי בטח לא ממשרד הבריאות אף אחד שקם ואומר שהאנשים האלה חזרו במצב מסכן חיים ואם הם היו נשארים, לפי הערכה שקיבלנו עוד שלושה שבועות, הם היו חוזרים כגופות. גלי וזיוי בחיים, הם בחיים, קיבלנו אות חיים, אבל במה מקדמת אותנו אות החיים? אנחנו צריכים אותם בחיים, בבית. חזרה לנו הנשימה, חזרו פעימות הלב. אני מקבלת אלפי הודעות מאנשים שלא מכירים אותם ומתגעגעים אליהם ומחכים ומייחלים לשובם ובוכים איתנו ומתרגשים איתנו אבל מה עוזר לי אות החיים כשאני יודעת שדקה אחרי הם בסכנת חיים? הם צעירים והם בפעימה השנייה.

אני כל הלילה מחכה, ואתם יודעים למה אני מחכה? להצהרה של טראמפ. שייתן לי אוויר, שייתן לנו אוויר, שייתן לנו תקווה. איך יכול להיות שאני כאזרחית המדינה, הם אזרחי המדינה, הם נחטפי כאזרחים, ואנחנו עכשיו שמים את הגורל שלנו בידיים של נשיא ארצות הברית. איך יכול להיות?

אני מבקשת מכם, תענו לי. אני יודעת שהנושאים שאתם מדברים עליהם אולי מאוד מאוד חשובים אבל כל ישיבה, בטח של משרד הבריאות, בטח בנושאים שקשורים למשרד הבריאות, צריכים להיפתח בדוח המצב של מי שנמצא שם מאחורה והשבוע קיבלנו את זה בפנים.

אשמח מאוד לתגובתכם.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> ברשותך, קודם כל, תודה רבה. הדברים בהחלט חודרים ללב. אני ראיתי את האבא של הילדים ואת האימא. הכינו להם שם שני בתים עם הבגדים שלהם שהם ממש חדשים שמחכים להם ואני כל כך התרגשתי לראות שאנחנו מקווים שהם יחנכו אותם.

משרד הבריאות, מנכ"ל המשרד והצוות, אנחנו היחידים שהוצאנו מכתב מפורט לפני כמעט חודש והמכתב הזה מתייחס, לאחר שנה של חזרתם של החטופים הראשונים, עשינו דוח מאוד מאוד ברור ושלחנו אותו לאו"מ כדי להגדיר את כולם חולים, את כל החטופים כנמצאים בסכנת חיים והומניטריים. שלחנו את הדוח הזה והפצנו אותו ועשינו לו רעש תקשורתי ואנחנו עומדים מאחוריו. אותן תמונות שראינו בשבת מאוששות את אותם נתונים שהעלינו בכתובים, הפצנו אותם ותרגמנו אותם לשפות. כמובן השגריר שלנו באו"מ עשה שם את הפעולות הנדרשות ואני חושב שזה הגיע לידיים של מקבלי ההחלטות בארצות הברית, עד הנשיא. זאת העבודה שמשרד הבריאות עשה שלא בצד הפוליטי אלא בצד המקצועי. זה מה שהמשרד עושה וימשיך לעשות וללוות. כששאלו אותי למה לקח הרבה זמן לעשות את הדוח, אדרבה, רצינו לבדוק את מצבם של האנשים כי אנחנו כמובן לא מחטטים. גם אלו שהגיעו עכשיו, אם מישהו חושב שהוא יודע את מצבם, הוא לא יודע. יש זמן שצריך לתת כדי לראות את העבודה, גם עד שהם מדברים ומספרים. לאחר תקופה ארוכה שהם כבר הגיעו לארץ ונמצאים כאן, אנחנו יכולים לפי הרצף הטיפולי שלהם לבנות דוח מקצועי ואכן כך נעשה הדוח הזה.

אני אעביר לך את הדוח הזה. הדוח הזה הגדיר את כולם כחיים בסכנה. כהומניטריים. הלוואי והדוח הזה יוכל להשפיע הלאה כדי לגרום לכך שכולם יחזרו כפי שאנחנו רוצים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה. אני מודה לך.

יושב-ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת יונתן מישרקי.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

אי אפשר שלא להתייחס לדברים שנאמרו כאן עכשיו. כמובן שכל בוקר בפתיחת ישיבת ועדת הבריאות אנחנו תמיד פותחים עם החטופים, תמיד עם המשפחות ותמיד אנחנו מהדהדים את הקריאה לגורמים הבינלאומיים על מצבם של החטופים ובני המשפחות. אנחנו מכירים את זה גם מדיונים חסויים שאנחנו מקיימים וגם בדיונים פומביים וזה בא לידי ביטוי. תמיד אנחנו עומדים על כך שהמוסדות הבינלאומיים שתמיד קוראים להומניטריות וכולי, ישימו לעצמם מול עיניהם את הדוח הזה, הדוח החשוב הזה שהוציאו הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות ולהדהד את הקריאה המשמעותית מאוד הזו שאין אף אחד שנמצא שם שהוא לא במצב של סכנת חיים או לא הומניטרי. כמובן שזה מחייב אותנו מאוד. זה בנוגע לדברים שנאמרו כאן.

חנה, תמיד כשאת מגיעה אנחנו צריכים לזכור שגם החטופים החללים, המשפחות שלהם מחכות להם. יש לנו חובה גם מוסרית וגם ערכית, וכמובן גם מהתורה, להחזיר אותם לקבר ראוי ומכובד כפי שמגיע להם. הקריאה שלך חנה תמיד מהדהדת באוזנינו.

לעניין המשרד. כמו שנאמר כאן, הוועדה עובדת כמובן בשיתוף פעולה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אני אציין משהו אחד שחשוב לדעת. הכרזת השם של החלל הנוסף, זה אדם שלמעשה לא היה עליו שום מידע מאז ה-7 באוקטובר. הוא לא נרצח או מת במהלך תקופת השבי אלא כבר ב-7 באוקטובר לא היה בין החיים.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

אני יכולה להוסיף עוד כמה מילים?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

עוד מעט אני אתן לך. בסדר. תמתיני, אלא אם כן את רוצה לדבר עכשיו ואני אתן לך.

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >>

כמה מילים. אנחנו דיברנו כאן על חטופים. קודם כל, אני מברכת בברכת בוקר, לא אגיד טוב, לכם שיהיה בוקר טוב, לשר. אני רוצה לדבר דווקא על ענבר. ענבר לא בין החיים אלא אם כן יקרה נס והיא פתאום תבוא בחיים. אנחנו לא יודעים. על זה בורא עולם מחליט ולא אנחנו מחליטים על פי סרטונים. אבל ענבר לא בחיים. ענבר נרצחה. כבוד השר, אתה דיברת קודם על הומניטריים. אני רוצה להגיד לכם שכן, החללים הם בהחלט הומניטריים, ולמה אני אומרת את זה? כי נכון, ענבר לא נאנסת, ענבר לא קשורה לשלשלאות כמו שאנחנו מבינים, אבל ענבר היא דור שלישי לשואה שהמשפחה של הסבא כולה נרצחה ונקברה בקבר אחים. המשפחה של הסבא של ענבר שכיום הוא עובר שואה שנייה עם הנכדה שלו הבכורה. אני חושבת שזה מספיק הומניטרי בשביל לחשוב על זה כהומניטרי. אז נכון, היא לא עוברת עינויים אבל אנחנו עוברים עינויים ואנחנו נרצחים איתה כל יום על בסיס יום יומי ואין יום שאנחנו לא נרצחים עם ענבר. אני חושבת שאנחנו בהחלט הומניטריים.

עכשיו אני אשאל למה ענבר לא נכללה בעסקת הנשים? ענבר היא אישה. יוצאים כאן חללים ואנחנו יודעים שיוצאים גם... אז איפה ענבר? ילדה בת 27 שיש לה הורים שלא יכולים לשקם את עצמם בלי לקבל אותה בחזרה בקבר ישראל. הם לא יכולים להשתקם. אימא שלה במצב קשה מאוד. אני לא יודעת מה יהיה עם אימא שלה. אני לא יודעת כמה זמן היא תשרוד את זה. אימא שלה איבדה את האימא שלה, את הסבתא של ענבר, לפני חודש משברון לב. אז תגידו לי אתם מה יותר מזה הומניטרי? תגידו לי אתם. אני רוצה לשמוע. אתם מחכים שנאבד עוד מישהו במשפחה שלנו? הרי מה זה חלל? למה קוראים לו חלל? הוא מותיר חלל. הוא מותיר חלל עמוק אחרי לכתו. חלל עמוק, תהום של כאב. מישהו יכול בכלל להבין מה זה לקבור ילד? מה זה לאבד ילד בנסיבות כאלה אכזריות? מה זה לחיות את זה כל יום? מה זה שאין קבר לילד שאיבדת? מישהו בכלל יכול להבין איזה כאב עוצמתי יש כאן?

אני רוצה שתבינו שאנחנו לא פחות דחופים מהחיים. לא פחות דחופים. אני מצטערת להגיד את זה. כן, לא כולם אוהבים לשמוע את מה שאני אומרת. אני בן אדם ישר, שאומר את אשר על ליבו. אנחנו לא פחות דחופים. אני אישית כאן כדי להילחם על החיים של המשפחה שלי. זה כבר מעבר להחזרה של ענבר. אני נלחמת על החיים של האימא שלה. אני הבטחתי לאימא שלה שאני מחזירה לה את הילדה ואני רוצה את הילדה עכשיו כמו שראש הממשלה הבטיח לה מעל בימת האו"מ. אתה יודע מה הוא הבטיח לה? היא התלוותה אליו לאו"מ והוא עמד שם מעל בימת האו"מ וקבל עולם – אני לא אומרת קבל מדינת ישראל – הבטיח לאימא של ענבר, ויש את זה מוקלט: אני מבטיח לך להביא את הילדה לקבר ישראל. אז איפה הילדה בקבר ישראל? בינתיים היא נגרעה מרשימת הנשים. מה, היא לא אישה? היא ארנבת? לא הבנתי. מה היא? אנחנו הולכים לבית העלמין, מה אנחנו קוראים על המצבות? גופתי. אנחנו קוראים אשתי. בתי. נכדתי. לא גופתי. לא הבנתי איך בשנייה שיניתם לה את הסטטוס. היא לא אישה? היא קודם כל אישה. ענבר היא קודם כל אישה ורק לאחר מכן היא חלל. למה היא לא נכללה בעסקת הנשים? תנו לי תשובה על זה. זה מה שאני רוצה לשמוע. יש למישהו תשובה על זה? תנו לי תשובה על זה. למה ענבר לא הגיעה לקבר ישראל? למה?

אבל אני אמשיך להגיע לכאן, ואני מקווה שאנחנו נקבל את ענבר כמה שיותר מהר, ואני אלחם בשיניים כי זה מה שאני. אני קמה בבוקר היום ואוספת את כל הכאב שלי ומגיעה לכאן בתחבורה ציבורית בגשם, שלושה אוטובוסים. הייתי כאן אתמול ואני כאן היום. אני אהיה גם מחר ואם יש ישיבות ביום רביעי, אני אבוא גם ביום רביעי בתחבורה ציבורית. למה אני כאן? אני כאן בשביל ענבר כי זאת מהות החיים שלי היום - להביא את ענבר לקבר ישראל, להביא את הגוף הכאוב שלה שעבר עינויי תופת, להביא אותו לקבורה בארץ ישראל למנוחה אחרונה, לתת לאימא שלה לנוח, לתת להורים שלה להשתקם. ההורים שלה צעירים, הם בני 50, אסור להם להשתקם? לא מגיע להם להשתקם? אני לא מבינה את זה. ריבונו של עולם, איפה אנחנו חיים? אנחנו חיים במדינת היהודים ואתם חובשי כיפות. איפה המוסר? איפה הוא? איפה ההלכה, איפה המוסר, איפה אנחנו חיים? סבא שלה בא לכאן מהשואה. הוא אמר שהוא מקים את המשפחה שלו כאן בארץ ישראל. הציעו לו לנסוע לארצות הברית. אולי הוא עשה טעות, אולי הנכדה שלו הייתה היום בחיים, אם הוא היה טס לשם וחי שם, אבל הוא בן אדם ציוני. הוא איבד את כל המשפחה שלו בשואה ובא לכאן.

אני רוצה את הילדה כאן באדמת ארץ ישראל. אני רוצה את הילדה כאן. ואם לא תתנו לי את הילדה כאן, אני אבוא לכאן כל יום וכל היום אני אשב כאן ואומר לכם שאני רוצה את הילדה בקבר ישראל. זאת לא גופה. זאת הילדה שלו. זה עצם מעצמות הוריה. ההורים שלה יצרו אותה, אלוהים הפיח נשמה בגופה ולקח אותה בגיל 27. אתם מחויבים להחזיר אותה לכאן, לאדמת ארץ ישראל. לכאן וכמה שיותר מהר, לפני שאימא שלה תלך. ואם אימא שלה תלך, אני לא יודעת מה אני אעשה. אני אדבר על שולחנות כאן. לא כאן כשאני יושבת אלא על השולחנות. תחזירו לי את הילדה לקבר ישראל.

אתה שר הבריאות, אתה ראית את ההורים שלה, אתה ראית באיזה מצב הם נמצאים. אני כאן בשביל המלחמה על המשפחה שלי, על החיים של אימא שלה. לכן אני כאן כל יום וזה כבר מעבר לזה שאני פוחדת שיבנו עליה בניין בעזה. זה כבר מעבר. אני נלחמת על החיים של המשפחה שלי.

זהו. אני רוצה את הילדה כאן. זה מה שאני מבקשת וכמה שיותר מהר. בעסקת הנשים. היא הייתה צריכה להשתחרר בעסקת הנשים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> להחזיר את החטופים זה לפני התקציב, לפני חוק הגיוס ולפני הכול.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בהחלט. תודה.

<< אורח >> רוקסן סער: << אורח >>

ברשותכם, אני אשמח לומר כמה מילים.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני מבקש, אם אפשר, בקצרה.

<< אורח >> רוקסן סער: << אורח >>

אני אשתדל מאוד בקצרה. אני אימא של ילדה בת תשע מאשדוד שהפקרתם קודם. לדעתי אתה דיברת על ילדה מאשדוד. הילדה שלי כבר שנה וחצי מתמודדת עם מציאות הזויה, כואבת ומורכבת שאף ילדה או ילד לא אמורים להתמודד איתה. אנחנו, ההורים שלה, נלחמים על כך שתקבל עזרה מהמדינה, טיפול רגשי, ובינתיים ללא הצלחה. מזל שהמשפחה של חטופה לשעבר שזה אנחנו נתמכים על ידי מטה משפחות החטופים והם דואגים שנקבל עזרה אבל לא המדינה. אם כן, המצגת המרשימה שהצגתם היא מאוד מרשימה, התוכניות נראות מהממות, אבל המציאות היא לא ורודה ויש פער עם החיים עצמם.

אני הדודה של גלי טרשנצ'סקי בת ה-13 שנחטפה מקיבוץ בארי כשהיא הייתה בת 13 בלבד. היא חזרה למשפחה בדרך נס, אי אפשר להגדיר את זה אחרת, בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. הדבר הראשון שגלי שמעה כשהיא חזרה מהשבי כי היא לא ראתה את אח שלה בין אלה שפגשו אותה היה שאחיה הגדול ליאור נרצח בבארי בשבת הארורה ההיא. ליאור לא הצליח לצאת מהממ"ד הבוער ולקח כמעט שלושה שבועות עד שזיהו אותו. המשפחה קיבלה את ההודעה המרה כמה ימים לפני שליאור היה אמור לחגוג יום הולדת 16.

אני גם דודה של נוגה נצר ולביא, וגם של יהב הקטנה בת תשעה חודשים. הם איבדו את אבא שלהם נוי שוש שהגן על משפחתו בגופו בקיבוץ בארי מהתופת שהתרחשה במשך שעות. יהב הקטנה נולדה כחצי שנה אחרי נפילת אביה והיא לא תזכה להכיר אותו. אני גם אשת מילואימניק שעשה למעלה מ-300 ימי מילואים בשנה וחצי האחרונות.

ב-6 באוקטובר המשפחה הקטנה שלי, היינו בקיבוץ בארי בארוחת חג אצל אימא של בעלי ומסיבה שאני לא מצליחה להסביר אותה לעצמי עד היום החלטנו לחזור לישון באשדוד. אם היינו נשארים בבארי כמו שעשינו ב-99 פעמים מתוך 100, עת התארחנו שם, יכול להיות שהייתי היום אחת מתוך 76 חטופות וחטופים שחייבים להציל אותם מהתופת. חייבים להציל אותם מתתי אדם, שונאי יהודים, שלא מפחדים למות. ראינו את החטופים שחזרו. אלי שרעבי הוא בן כיתה של בעלי. היו כאלה שהופתעו ממצבם אבל לא ברור מה חשבנו שיהיה כאן אבל הם לא היו בפנסיון והם לא היו בבית מלון.

למדינת ישראל יש חובה חוקית, בין היתר על פי חוק הלאום, לדאוג לכך שכל חטוף, יהודי וישראלי, מגיע לו שיצילו אותו מידי אלה שיהרגו גם ללא שום מטרה כמו שקרה עם ששת החטופים במנהרה הנוראית ביום האחרון של אוגוסט. מדינת ישראל ומערכת הביטחון יכולה וחייבת לעשות הכול גם כדי למזער את הסיכונים ואת המחירים כמו שאוהבים לקרוא לזה בעקבות שחרור מחבלים. חשוב גם לזכור ולהזכיר שהמצב הביטחוני של מדינת ישראל אינו תלוי ב-76 החטופים והחטופות שנמצאים כרגע בעזה. המחיר שאוהבים לדבר עליו, שאנחנו משלמים, הוא לא בגלל חטוף או חטופה כזה או אחר אלא בגלל המחדל הביטחוני הגדול ביותר שקרה ב-7 באוקטובר למדינתנו מאז הקמתה.

הבקשה היא להוציא את כולם וכמה שיותר מהר מהשואה שהם נמצאים בה לפני שיהיה מאוחר מדי. גם היום קיבלנו הודעה על עוד חטוף וזה לא משנה אם הוא נרצח ב-7 באוקטובר ולא עבר עינויים, אבל יש עוד משפחות שמחכות ליקרים שלהם. החללים חייבים לחזור לקבורה והחיים חייבים לחזור לשיקום. כמי שהיא בת משפחה של חטופה שחזרה, כשחוזרים ההתמודדות רק מתחילה ואנחנו כמשפחה לא יכולים להמשיך. אני נמצאת כאן כל שבוע ואני אמשיך להגיע לכאן כל שבוע ואנחנו לא נוותר כי אין דבר יותר חשוב מלהציל חיים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תודה רבה.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

תמיד קשה לעשות את המעבר הזה אחרי ששומעים את הדברים הכול כך חדים הללו. הזכירו כאן קודם את שלמה מנצור. אחותו הייתה מגיעה לכאן במשך כל השנה האחרונה, כמעט לכל ישיבת ועדה.

<< אורח >> רוקסן סער: << אורח >>

אחותו הייתה כאן אתמול עד שעה 19:00.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

כן. כאב בלתי נתפס על הודעת הרצח שלו. השם יקום דמו.

אנחנו עסוקים עכשיו בנושא של תקציב של משרד הבריאות. כמובן שיש לנו שר קשוב, מנכ"ל וצוות מקצועי פרקטי שבאמת מעריכים את הכוח של הכנסת והרבה מאוד שיחות שיש בינינו ובמשאים ומתנים, אפשר לקרוא לזה כך, בין הכנסת לבין הממשלה, אנחנו באמת מצליחים למצוא גמישות גדולה מאוד.

אני רוצה לציין לשבח את הנושא של הטיפול בשבים. אני יכול לומר שהנושא של טיפול בשבים היום מתבצע בצורה מושלמת. אנחנו עדים לכך שבפעימה הראשונה היו כל מיני קשיים. המשרד הפיק לקחים ועוסק היום בצורה רגישה ובהקשר הזה צריך להצדיע לו. הוא עוסק בזה עם סל רחב, גם ברמה של שמירה על פרטיות, איזה אנשי מקצוע ומי מטפל. בנושא הזה אפשר לומר שאנחנו באמת מעריכים את המשרד ושמחים על העבודה.

נמצאת עמותת "בשביל החיים" שעוסקת בנושא של אובדנות והמשרד אחראי בין היתר גם על הנושא הזה. בשנה שעברה המשרד השקיע כסף נוסף בנושא של מניעת אובדנות. אני קורא בהצגת התקציב להוסיף עוד משאבים למניעת אובדנות. אלה מקרים טרגיים ויש עוד הרבה עבודה שצריך לעשות.

הנושא של העלאת מחיר התרופות שהוזכר כאן, זה אירוע תקציבי. זה לא סוד, המדינה נמצאת כרגע באירוע תקציבי גדול בעקבות המלחמה. אי אפשר לייפות את האירוע הזה. התשובה היא כן, אזרחי ישראל צריכים לשלם כחלק משלל האירוע הזה שנקרא מלחמה.

בריאות הנפש הוא הנושא המרכזי שעומד בסדר היום וגם אצלנו בוועדה אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד. הרבה מאוד משאבים הוקצו לטובת העניין הזה.

יחד עם הנושאים של מיגון ושיכון שכל אחד מהם הוא עולם גדול עם הרבה מאוד תשתיות של הרבה מאוד משאבים. כמובן שהשמיכה היא קצרה ועושים את המקסימום כדי לתעדף את הנושאים שהם הקריטיים ביותר.

תודה למשרד על שיתוף הפעולה ונמשיך הלאה בעזרת השם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חסר לי במצגת אחוזי ביצוע של 2023 ו-2024. בדרך כלל כשמגיע השר והמנכ"ל, מביאים לנו אחוזי ביצוע של המשרד שלהם וכאן היו חסרים לנו אחוזי הביצוע גם של 2023 וגם של 2024.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

תרשמו את ההערות ולאחר מכן תשיבו עליהן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אנחנו יכולים לקבל את אחוזי הביצוע לוועדה, הוועדה תפיץ לנו אותם גם לגבי 2023 וגם לגבי 2024.

נושא של הפריפריה לעומת המרכז. הזכרת השר, גם המנכ"ל, את בית חולים הגליל, נהריה. אני ביקרתי שם בזמן המלחמה וראיתי את החולים שנמצאים שם בתוך המקלט. גם אם לא הייתה מלחמה, גם ההבדל הגדול בין בתי החולים במרכז לבין הפריפריה, זה משהו מזעזע. אני אגיד לך את האמת. אם יוצא לך ללכת לבית חולים נהריה ולבקר שם במחלקה הפנימית, תגיד שאתה לא רוצה להיות שם בשום מצב.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>

אני הייתי שם.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המצב הפיזי של המחלקה, ההבדל בהשקעה שנעשית בין המרכז לבין הפריפריה זה משהו בלתי רגיל, גם במכשור הרפואי וגם בכל. לכן אני חושב אדוני השר שנושא הפריפריה צריך להילקח בחשבון. נושא השיפוץ של בתי החולים שם ובניית בתי חולים חדשים. אני שמח מאוד שמקימים בית חולים ליד קריית אתא, שפרעם, במרכז הגליל, אבל עד שיקימו את בית החולים יעברו כמה שנים וזה לא קורה עכשיו. בשנת 2022 תוקצב התכנון אבל לא ראינו תכנון. עכשיו אנחנו רואים שבשנת 2025 שוב מתקצבים תכנון. גם את הנושא הזה צריך לקחת בחשבון.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> בסוגריים. במהלך המלחמה הכרזנו על שני בתי חולים פריפריאליים כמרכזי-על. זאת משמעות. כשאנחנו החלטנו שבית חולים ברזילי ובית חולים זיו יהיו מרכזי-על - זאת תוספת תקציב ענקית פלוס פרוצדורות, פלוס המומחים במחלקות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הייתי ב-זיו ובאמת רואים תוצאות. רואים שבית החולים משתפר. לא הזכרתי את זיו כי אני רואה שיפור. אני מבקר הרבה בבתי חולים שם. אני גר בצפון. ב-זיו אני ראיתי שיפור אדיר והוא הולך ומתפתח והוא ממוגן.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> לפני שבועיים הנחנו אבן פינה לעוד מחלקה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בבית חולים זיו יש השקעה אדירה אבל אני דיברתי על בית חולים נהריה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אל תשכחו שבית חולים זיו מקבל גם היום הרבה בגלל המצב שלו.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום בית החולים זיו במצב מאוד טוב. נהריה במצב גרוע.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> נכון. היינו צריכים לתת קדימות ל-זיו מבחינה גיאוגרפית כי ראשית הוא אמור להיות מבודד, ושנית, הוא קרוב לקו אש.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם בית החולים נהריה מאוד מאוד קרוב לגבול לבנון ואם חס וחלילה יקרה משהו ותהיה פגיעה בתשתיות או בכבישים, התושבים באזור גדול יישארו ללא בית חולים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני מזכיר את נהריה, אני מכיר את נהריה ולא רק במצב של מלחמה אלא אני מזכיר במצב רגיל. ללכת לעשות ביקור במחלקות שם ולראות את מצבן הפיזי של המחלקות שם, אתה לא רוצה להיות שם.

בריאות הנפש. יצא לי לבקר באחד מבתי החולים, אני לא אזכיר את השם, ולהיכנס למחלקה סגורה בו. לא רוצה להזכיר את שם בית החולים. אחר כך אני אדבר עם המנכ"ל ועם השר ואני בטוח שהוא יודע.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> במקרו, כן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> להגיד לכם את האמת, היה שם משהו מזעזע. הזדעזעתי בצורה בלתי רגילה. שאלתי אם יש בתי חולים כאלה בארץ. אנשים שוהים במצב כזה בתוך מדינת ישראל?

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

כרגע בוועדה אנחנו מטפלים בנושא הפסיכיאטרי שאמור לענות בדיוק על זה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך שללכת לשם ולעשות ביקור, אתה לא מאמין. כשנכנסתי, רציתי לברוח משם. אמרתי שאני לא מאחל לאף אחד להגיע לאותה מחלקה סגורה.

<< דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חד משמעית.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן המחלקות הסגורות האלה, צריך לקחת אותן בחשבון.

<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>

לפי הצפי אנחנו אמורים לסיים את הקטע הפסיכיאטרי עד תחילת מרס כאשר המטרה שלו בסוף היא צמצום מספר המיטות במחלקות הסגורות.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הדבר החשוב ביותר.

הנושא השלישי עליו אני רוצה לדבר זה נושא של כוח אדם. שמעתי על מחסור בכוח אדם. אתה שומע גם על מספר הרופאים שלומדים בחוץ לארץ. פעם לא היה אפילו דרוזי אחד שיצא ללמוד בחוץ לארץ והיום אני מסתובב בכפרים ושומע שעשרות – אני לא רוצה לומר מאות – לומדים רפואה בחוץ לארץ ולא לומדים בארץ. הם יוצאים לחוץ לארץ ושם לומדים רפואה במקומות מוכרים, במקומות שהם עם רמת רפואה מאוד גבוהה. השר אמר שיש מדינות שרמת הרפואה מאוד מאוד נמוכה אבל ידוע לי שנפסלו כמה וכמה אוניברסיטאות בחוץ לארץ והתעודה שלהם לא מוכרת כאן.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אין דבר כזה. אנחנו בודקים בקפדנות כל בית ספר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש בתי ספר שנפסלו.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

לא פסלנו בית ספר טוב. פוסלים בתי ספר לא ראויים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אמרתי לך שפסלת בית ספר טוב. אמרתי שנפסלו בתי ספר וזה טוב. יש בתי ספר שלא נפסלו, שביקרו בהם והם לא נפסלו. אותם רופאים מסיימים את הלימודים וחוזרים לכאן, עושים את המבחן וגם עוברים אותו ואין להם תקנים. אחיות מסיימות לימודים כאן בארץ, ואתה יודע כמה כאלה שסיימו את הלימודים שלהן – ומשרד הבריאות אומר שיש מחסור – לא מוצאות עבודה בארץ? אל תציגו לי מצגת לפיה יש מחסור בכוח אדם. האנשים האלה שגרים בצפון מוכנים לעבוד גם במרכז אבל אומרים להם שאין תקנים. כשנותנים מצגת לפיה יש מחסור בכוח אדם ואתה יודע ומכיר עשרות רופאים ועשרות אחיות - - -

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אם מישהו מוכן לעשות התמחות בפסיכיאטריה, אני דואג לו באופן אישי.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא דיברתי על פסיכיאטריה.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אני מדבר על פסיכיאטריה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דיברתי על רופאים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

תביא לי פסיכיאטריה, רפואה משפטית, שיקום.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא אני מכיר בן של חבר שלמד בחוץ לארץ ועושה עכשיו התמחות.

הנושא האחרון שהצגתם כאן של ההשתתפות העצמית, להעלות ל-23.5. אני חושב שזאת עלייה של כמעט 20 אחוזים בהשתתפות העצמית של האנשים. נכון שהראית מצגת של הורדה של 50 שקלים.

<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>

אפילו לא עשרה.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << ד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]