פרוטוקול מספר 627, ועדת הכלכלה, 12/03/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 627

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023 << הצח >>, של חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ צגה מלקו

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד ביטן – היו"ר

אברהם בצלאל

ששון ששי גואטה

אלי דלל

שלום דנינו

שלי טל מירון

אלון שוסטר

חברי הכנסת:

יוסף טייב

מוזמנים:

הווארד פולינר

–

ראש אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים

אילת פלדמן

–

משפטנית, אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים

חדוה גחלי שוורץ

–

ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

תמר מירסקי

–

מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר ניר בן אהרון

–

מנהל יחידת המחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה סימה עובדיה פורצנל

–

מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך מירה סלומון

–

ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

יעל קוברובסקי

–

שדלנית, שידורי רשת

אסף נחום

–

מנכ"ל, אקו"ם

נחום גבריאלי

–

שדלן, אקו"ם

דניאל מיליאבסקי

–

שדלן, יועץ מדיניות, אקו"ם

תמיר אפורי

–

שדלן, ארגון חברות הסרטים mpa

ניר קפלן

–

סמנכ״ל הרגולציה, התאחדות המלונות

מוטי אמיתי

–

מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות

איל פריים

–

יועץ משפטי הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות

דוד קריבושי

–

אומן

אורי רשטיק

–

מנכ"ל, אשכולות

ברק בר שלום

–

שדלן, יועץ משפטי, אשכולות

מישל קיינס

–

שדלן, ספוטיפיי

אדיר וישניה

–

מנכ"ל, עילם

יקיר ליסיצקי

–

יו"ר, איגוד המסעדות, הברים, המועדונים ובתי הקפה בישראל מישל מרסייה

–

יו"ר, איגוד מעצבי השיער

אופיר מכבוש

–

סגן יו"ר, איגוד מעצבי השיער

ייעוץ משפטי:

נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:

עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023, פ/3177/25 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023, של חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ צגה מלקו. אנחנו נסיים היום את הדיון ונצביע בקריאה ראשונה. יש דברים שהשארנו לקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו נדבר עליהם קצר, מה אנחנו כן משאירים ומה אנחנו לא משאירים לשנייה ושלישית.

יש משהו שאנחנו צריכים לקרוא?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

כן, יש לנו כמה דברים שצריך לקרוא. אני רק אגיד איפה אנחנו נמצאים. הוועדה קיימה כבר חמישה דיונים בהצעת החוק, בהכנה לקריאה ראשונה. הנוסח שהופץ לקראת הדיון הזה מכיל בהצהבות עניינים חדשים שלא היו בנוסח הקודם. לא ממש חדשים, כי בעצם מדובר בהטמעה של החלטות הוועדה.

יש שני עניינים שהוועדה עוד צריכה לדון בהם ולהכריע בין חלופות. הם מסומנים בצדדים בירוק, ואלו חלופות שהציעו משרדי הממשלה. הנוסח כולל גם רשימה של עניינים שבמשך חמשת הדיונים שהוועדה קיימה, הוועדה ביקשה שנכתוב בדברי ההסבר שהיא תדון בהם לקריאה שנייה ושלישית.

אז אני אתחיל מהתיקון הראשון. הוא בעמוד מס' 3 בנוסח שהופץ. אני אתחיל מפסקה (1), אני אקריא אותה ואז אני אסביר את השינויים.

"תיקון סעיף 3א

4.

בסעיף 3א לחוק העיקרי –

(1)

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)

ביצוע פומבי של ביצוע מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע; לעניין זה –

"ביצוע פומבי של ביצוע" – השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע, או של שעתוק שלה, למעט השמעה או הצגה בציבור של ביצוע חי שנעשו בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה או הצגה בחצריו של עוסק זעיר;

"עוסק זעיר" – עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, ובלבד" – וכאן יש שתי חלופות, האחת – "שסכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בידיו בשנה האחרונה שחלפה אינו עולה על" – כאן צריך להשלים את הסכום, כך וכך – "שקלים חדשים."

החלופה השנייה היא חלופה לפי הצעת משרדי הממשלה, והנוסח יהיה –

"ובלבד שהוא מעסיק עד ארבעה עובדים."

בעצם מדובר בהחלטה של הוועדה מהדיון הקודם, שבו יו"ר הוועדה ביקש לפטור עוסקים זעירים, והשאלה היא איך להגדיר עוסק זעיר. יש כאן גם תיקון נוסח בעקבות הערות שנשמעו. הוגדר מהו ביצוע פומבי, במקום שהדבר יהיה כתוב בתוך החוק. זה תיקון נוסחי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי לך שיש לי קצת בעיה עם הנוסח הזה. אתם רוצים להסביר למה כתבתם ארבעה עובדים?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

בוקר טוב. אני תמר מירסקי, מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו משתמשים בקבוצות גודל להרבה חקיקות שונות, כשההגדרה המיטבית שמצאנו ושמתאימה לרוב החקיקות היא שעסק זעיר מוגדר מאפס עד ארבעה עובדים – שהוא לא מעסיק עובדים בכלל או שהוא מעסיק עד ארבעה עובדים – ודרך ההוכחה של זה היא לפי טופס 102.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בוא ניקח פאב, לדוגמה, שבמהות שלו בלי מוזיקה הוא לא קיים, והוא מעסיק שני עובדים. אז למה שלא ישלמו?

<< דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >>

דווקא בעסקי הסעדה למיניהם קשה למצוא עסקים עם ארבעה עובדים, כי רוב העובדים שם הם במשמרות. אז גם אם אנחנו נכנסים באופן אקראי למסעדה או פאב ואנחנו רואים שני מלצרים, בדרך-כלל בטופס 102 יהיו פי שניים עובדים מזה כי זו בדרך-כלל עבודה במשמרות. אז זו קבוצה קטנה מאוד שנכנסת לתוך אפס עד ארבעה עובדים.

חוץ מזה, לצורך החקיקה הנוכחית, ניתן לחשוב שלא נכניס להחרגה עסקים שעיסוק הליבה שלהם קשור בהשמעת מוזיקה, שבלי מוזיקה אין להם קיום. אפשר לחשוב על התייחסות כזאת. אבל בסך-הכול, בעסקים שמעסיקים עד ארבעה עובדים יש הלימה בין מספר העובדים לכמות הקהל שמגיע בדרך-כלל. בטח אם אנחנו מדברים על מספרות או קוסמטיקאיות ונותני שירותים, שלא יכולים לתת שירות להרבה אנשים במקביל. אז בדרך-כלל יש התאמה בין כמות הלקוחות ובין הציבוריוּת והפומביוּת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תוסיפו לנוסח את העניין הזה, שכל עסק שבמשמעות שלו ובמהות שלו הוא חייב להשמיע מוזיקה, לא יהיה פטור, גם אם יש שני עובדים. זה לא משנה מספר העובדים.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

מה שאת ניסחת הרגע, בעיקרון של זה, שהוא לא יכול להתקיים ללא מוזיקה, למרות שזה פחות מארבעה.

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

כן, וגם באופן כללי אנחנו רואים שמחזור הפעילות שעובר דרך קבוצת העסקים הקטנה הזאת הוא מחזור קטן מאוד מסך הענפים הרלוונטיים. נניח, הסעדה או אירוח, אנחנו רואים אחוזים בודדים מסך הפדיון של הענף עובר דרך העסקים הקטנים האלה. אומנם יש שם לא מעט עסקים, אבל סך כול הכסף שעובר ומחזורי הפעילות בתוך העסקים האלה הוא קטן מ-10% בענפים הרלוונטיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תגידי מה הנוסח, בבקשה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני יכולה להציע: למעט עוסק שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעת והצגת ביצועים. כלומר, אנחנו לא מדברים פה רק על מוזיקה, גם על סרטים בעצם.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

שמי תמיר אפורי. יש לי הצעה, ואולי זה יסייע לכם. מבלי להביע דעה לגוף העניין, רק מבחינה ניסוחית, יש בחוק זכות יוצרים דבר שנקרא מקום בידור ציבורי, ויש לו הגדרה. זה נמצא בסעיף 49 ונאמר בו כך: מקום שמשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

מסעדה משמשת למופעי בידור ותרבות?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

לרבות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

והנוסח מתאים?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

מבחינתי אפשר.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

לא, לא. לא בהכרח.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל יכול להיות בית קפה קטן עם פחות ממספר עובדים.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

כן, אבל לדעתי זה מנוי במפורש בסעיף.

<< דובר >> הודיה גחלי שוורץ: << דובר >>

אני הודיה גחלי שוורץ, ממשרד המשפטים. חשוב לנו להבהיר שהמבחנים של ביצוע פומבי הם מבחנים מהותיים. כלומר, יכולים להיות ביצועים גם בעסקים שלא נכנסים לקטגוריה של הפטור ועדיין לפי המבחנים המהותיים הם עדיין לא ייחשבו ביצועים פומביים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תנסחו את זה, תמצאו את הנוסח. הבנתם מה אנחנו רוצים. אנחנו לא רוצים סתם לתת פטור. אבל שזה יהיה אמיתי ומשמעותי. ההגדרה של מספר עובדים לא מספיקה פה. זה צריך להיות תנאים מצטברים.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

צריך לסייג את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אנחנו נסייג את זה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני אורי רשטיק מאשכולות. הסעיף הזה יוצר העדפה של עסק קטן אחד על עסק קטן אחר. גם אומנים הם עסקים קטנים, ומה שהסעיף הזה עושה כרגע, וברק מיד ירחיב מבחינה משפטית, זה לקחת עסק קטן אחד שהוא אומן ולהגיד לו, אתה לא תקבל תמורה עבור השמעה של המוזיקה שלך בסוג עסק מסוים, וזה פשוט קיפוח ולקיחת זכויות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין בעיה. תגיש בג"ץ. בסדר? תטען את זה בבג"ץ. תקשיב, בעניין הזה כבר החלטנו. עכשיו רק הניסוח, התנאים המצטברים. לך תגיש בג"ץ על העניין הזה. אוקיי? אנחנו לא עובדים אצלכם. קח את זה בחשבון. אנחנו לא עובדים באשכולות, אנחנו עובדים בשביל הציבור.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

אני עו"ד ברק בר שלום, יועץ משפטי באשכולות. לפני שהוועדה מקבלת החלטה, ואני מבין שרצון כבר יש, אתם חייבים לשמוע מה יש לנו להגיד בעניין כי יש פה בעיה חוקתית בהצעה הזאת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תגיש בג"ץ. אמרתי לך.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

אבל לפני שאני מגיש בג"ץ אני רוצה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יש לך שתי דקות, שתי דקות לדבר. אין לי שום כוונה להתחיל את הדיונים כל פעם מאפס.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

מדינת ישראל לא יכולה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שתי דקות.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז תמצת את הדברים שלך.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

מדינת ישראל חתומה על אמנת רומא. סעיף 12 לאמנת רומא קובע שלמבצע יש זכות לקבל תמלוג ראוי בהשמעות פומביות. המשמעות של - - - אמנת רומא היא תנאי מינימום, שאפשר לקבוע זכויות נוספות, אבל אי אפשר לגרוע מהן, כמו גם הסכם טריפס.

בסופו של דבר, חקיקה שפוגעת וגורעת מזכויות שמדינת ישראל מחויבת להן מבחינת אמנות בין-לאומיות היא לא חוקתית. אני לא מדבר על זה שיש פה פגיעה בזכות בחוק-יסוד בצורה בלתי חוקית, כי אין פה תכלית ראויה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בכל החוקים יש פגיעה.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

אין פה תכלית ראויה. זה לא למטרת חינוך או להוראה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בכל החוקים יש איזונים בין זכויות.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

אבל אין פה איזון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה לא אבסולוטי. זכות היא לא אבסולוטית. אפשר בתכלית ראויה גם לפגוע בזכות, וזו תכלית ראויה.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

אז אני אומר שזו לא תכלית ראויה לפי החוק.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, בסדר. אז אנחנו לא מסכימים.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

יש תכליות ראויות שאפשר לפטור איתן, וזה לענייני חינוך. פה יש בעצם עסק זעיר שיכול לשלם תמלוג זעיר, אבל אי אפשר לתת פטור גורף. אני לא מדבר על ההפליה לעומת היוצרים. אם רוצים להסדיר את הסוגיה הזאת צריך להסדיר אותה במסגרת חוק זכות יוצרים בצורה כוללת, ולא דווקא רק בחוק שלנו פה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד – התנאים שנקבעו נוגדים את ההלכה הפסוקה של בית-המשפט בישראל, והתחילה להגיד את זה נציגת משרד המשפטים, לגבי יסוד הפומביות. יסוד הפומביות לא נגזר מכמות העובדים וגם לא מהיקף ההכנסה, אלא ממבחנים מהותיים שנקבעו בפסיקה; יכול להיות עובד אחד שמשמיע לאלפי אנשים, יש את מבחן הקהל המזדמן, יש מבחנים אחרים; אם זה למטרה מסחרית, ועוסק זעיר בהגדרה שלו הוא למטרה מסחרית, הוא לא למטרת ציבור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, תודה רבה.

<< דובר_המשך >> ברק בר שלום: << דובר_המשך >>

אז אי אפשר - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרתי לך תודה רבה.

<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>

אני הווארד פולינר, ממשרד המשפטים. רק להתייחס לנקודה לגבי אמנת רומא ואמנות בכלל. לפי אמנת רומא אין חובה, אפילו לפי סעיף 12, לתת ביצוע פומבי על השמעת מוזיקה מוקלטת. לכן אני לא רואה שום בעיה בקשר לאמנות. וגם עניין ביצוע פומבי פתוח לפרשנות. ואת הכיוון ששמענו עד עכשיו בניסוח, לדעתי, זה תואם את האמנות, ונוכל לעבוד עם נוסח כזה.

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

עוד משהו לגבי בתי קפה ומסעדות, אם מוזיקה היא מהותית או לא מהותית לעסק – כשאנחנו מדברים על עסקים של אפס עד ארבעה עובדים, אנחנו בדרך-כלל מכוונים לעסקים כמו עגלות קפה או פלאפליות, ואני חושבת שיש להם זכות קיום גם בלי המוזיקה. זה לא כמו פאב או בית קפה שבהם המוזיקה היא ממש חלק אינטגרלי מהאווירה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

איך זה יעבוד? איך אני יכול לדעת אם עסק הוא קטן או גדול וכמה עובדים הוא מעסיק? איך אני יכול לדעת?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

זה מאוד פשוט. בטופס 102 שעסק מגיש מדי חודש אתה יכול לראות את מספר העובדים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ועגלת קפה שמשמיעה ל-100 אנשים שיושבים בחוץ זה סביר?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני רק רוצה להגיד שזאת אחת השאלות שגם אני העליתי, גם לגבי הפלאפליות, וגם די.ג'יי שהוא עובד אחד, ואני חושבת שאף אחד פה לא חושב שצריך לפטור אותו מתשלום. וגם לגבי אולמות אירועים, אני לא יודעת כמה עובדים קבועים מעסיק אולם אירועים וכמה במיקור חוץ, ואנחנו לא רוצים ליצור כאן הסדר שהוא רחב מדי ופוטר עסקים שלכולנו ברור שצריכים לשלם על המוזיקה הזו.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

ואם עגלת קפה משמיעה מוזיקה ל-100 איש והם מעסיקים שני אנשים – אני לא מבין, באמת, אני שואל ברצינות. מה ההיגיון?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

זה בדיוק מה ששאלתי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עגלת קפה זה בית קפה, לא? או שאני טועה?

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני לא יודע.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה כמו בית קפה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

בעגלת קפה אין מקומות ישיבה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה תנאים מצטברים. אני לא יודע אם ארבעה. יכול להיות שלא נעשה את זה ארבעה. יש עוד בעיה בנושא?

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אדוני, אני רוצה להוסיף עוד משהו.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סיימת. אמרתי לך, אנחנו לא עובדים אצלך. אתה חושב שהוועדה עובדת אצלך. אתה טועה.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

יש לי הערת נוסח קטנה על אותו סעיף, אם אפשר. באחד הדיונים העליתי את העניין, ואני חושב שהוסכם שיש מקרים שבהם יש הסכמה פרטנית כמו פרסומות. פה יש ביטוי להסכמה אבל היא נמצאת בסוף של משפט, ולדעתי, זה צריך להיות ברישה. צריך להיות: בכפוף לתשלום ראוי למבצע, אלא אם הוסכם איתו אחרת. זה הכול. תמיד יכולה להיות הסכמה אחרת עם המבצע.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

זה נשאר לקריאה שנייה ושלישית, אם אני לא טועה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אנחנו ביקשנו, אם אפשר, בצניעות, שיהיה דיון אם תמלוג מכוח סעיף 3א הוא עביר או לא עביר, אם ניתן להעביר אותו או לא, ואני תוהה אם זה יידון ואם זה מצוין מפורשות בדברי ההסבר לקראת שנייה ושלישית.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אם תסתכל, בעמוד האחרון זה מצוין מפורשות. היו"ר גם ביקש חוות-דעת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו בדיונים איתם, אני יודעת שהם עובדים על זה. הוא ביקש שזה יידון לפני קריאה שנייה ושלישית וגם לקבל את הנתונים האלה מהממ"מ.

אז יש כמה עניינים בסעיף. אחד, האם יש למשרד המשפטים העדפה לגבי הנוסח שמחריג עסקים? כלומר, האם צריך להשתמש בנוסח של סעיף 49 לחוק זכות יוצרים, כפי שהציע עו"ד אפורי, או להשתמש בהגדרה שלא נוקבת בסוגי עסקים במפורש, אלא בניסוח: ולמעט עוסק שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעת והצגת ביצועים או נוסח אחר שתציעו?

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

בית קפה הוא לא מקום בידור.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

תסתכל בסעיף 49. סעיף 49 מרבה בתי קפה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

משרד הכלכלה, אתם עומדים על ארבעה עובדים?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

כן, מהרבה בדיקות והצלבות שעשינו, של פעילות עסקים מהיבטים של מחזורים - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

שזה יהיה תנאי מצטבר, גם זה וגם זה.

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

זה די חופף למחזורים מאוד-מאוד נמוכים.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

כשאת אומרת מחזור נמוך, לאיזה סכום את מכוונת?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

אפס עד ארבעה עובדים זה בדרך-כלל מחזור הכנסות שנתי של עד 2,000,000 שקל, והרוב נמצאים בפחות מזה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

מה? זה ההגדרה של עוסק זעיר. 120,000 שקל.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

מה זה? זה טירוף. 2,000,000 שקלים מחזור שנתי יהיה פטור?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

זה לא רווח. זה מחזור. הרווח יכול להיות בין 1% ל-3%, זה סדר הגודל של הרווח.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני לא מדבר על רווח. הגופים האלה לא חייבים להשמיע מוזיקה, יש להם חלופות. כמו סַפָּר, עם כל הכבוד ויש לי המון כבוד – סַפָּר יכול להשמיע מוזיקה לא ישראלית, יכול להשמיע מוזיקה לא מוגנת. הם בוחרים באופן מודע לעשות שימוש בסחורה ובקניין של האומנים כחלק מחוויית הלקוח שהם מציעים ללקוחות. זה כמו שהוא מציע קפה ללקוחות, והוא לא חייב. זה כמו שהוא מציע סוכריות לילדים שרוצים להסתפר אצלו, ומשלם על הדברים האלה. הוא לא חייב.

בסופו של דבר, הוא בוחר, יש לו את הבחירה אם להשמיע מוזיקה ישראלית, יש לו בחירה אם להשמיע מוזיקה לא מוגנת. יש גם פתרונות אחרים היום בשוק. הם בוחרים להשמיע מוזיקה, בוחרים לעשות שימוש בדבר הזה כחלק מחוויית הלקוח, ולכן הם צריכים לשלם סכומים מאוד קטנים לעסק קטן, אבל צריכים לשלם. זה קניין של האומנים. אף אחד לא חושב שהגופים האלה צריכים לשלם הרבה כסף. ממש לא.

יש לי פה את המחירון. מספרה עד שני מקומות משלמת 500 שקלים בשנה אם היא בוחרת לעשות שימוש במוזיקה ישראלית. מישהו פה חושב שזה מחיר מופקע? מישהו פה חושב שזה עושק עבור ציבור אומנים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה עדיין תלוי במה שאתה מחליט. זה ההבדל. אתה מחליט כמה כסף, וזה לא נכון מה שאתה אומר.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

ואין להם זכות התגוננות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עם כל הכבוד לך, אתה קובע. זה ההבדל.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני לא קובע. אני מוכן לכל מנגנון שיקבע ויאכוף, לכל מנגנון, אדוני. אנחנו מוכנים לביקורת ולכל מנגנון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

צריך לכתוב את זה בחוק, לא ביקורת ולא בטיח.

<< דובר >> מישל מרסייה: << דובר >>

אני מישל מרסייה, מהתאחדות מעצבי השיער. אני סַפָּר. אני רוצה להזכיר, בכל הישיבות נציג אשכולות הוא כנראה הנציג של כל מי שמשמיע מוזיקה, והוא מדבר כל הזמן.

מספרות זה לא עסק שהמטרה שלו היא להשמיע מוזיקה. במדינת ישראל הממוצע היום הוא שני אנשים למספרה. זה הממוצע, זו המציאות. להגיד שזה השמעה ציבורית – לא בא בחשבון, לא נכון, לא מדויק. נכון להיום, המספרות משלמות הרבה מאוד כסף. 500 שקל זה לאשכולות, ומה עם אקו"ם? ומה עם הפדרציה? ומה עם כל הגורמים האלה? כאשר זה או קוסמטיקאיות הם בכלל לא עסק שמטפל בנושא או מארח אנשים בשביל מוזיקה. ממש לא לעניין הסיפור הזה.

לכן, ההצעה של הוועדה לספור עובדים או לספור מחזור, לדעתי, היא נכונה ומוצדקת, ולא עושה פה שום הפליה לטובת או נגד אף אחד.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

הפטור עצמו הוא הפליה, ואני רוצה להוסיף ולעדכן את חברי הוועדה שעילם, אשכולות, אקו"ם והפדרציה הגיעו בשבועות האחרונים להסכמה עקרונית על הקמה – אם רשות התחרות תאפשר, ואני אומר את זה בזהירות הנדרשת כי אנחנו צריכים להוציא פנייה מסודרת ולקבל אישור – של מנגנון גבייה משותף שיקל על עסקים קטנים, כמו מספרות, בגבייה משותפת מכולם, אם יבחרו לשלם לכולם. זו לא חובה, עדיין יכולים לשלם לכל גוף בנפרד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

גבייה משותפת, השאלה איזה סכום.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

אני יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות והברים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, המסעדות והברים ישלמו. חבל על - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

היו"ר, אמרת יפה – כמה ישלמו, ומהו תגמול ראוי. אני רוצה להתייחס, ברשותך, לעגלות קפה. קודם כול, אל דאגה, תשעה מתוך עשרה לא מסיימים שנה חשבונאית. הרוב נסגרים, עגלות קפה לא מארחות אנשים, אסור להן על-פי חוקי איכות הסביבה להשמיע מוזיקה מחוץ לכותלי העסק. אזי זה בכלל לא רלוונטי, ובוודאי שיש להחריג עד ארבעה עובדים. הנוסח של עמדת משרד הכלכלה הוא הנוסח הכי עדין בהיבט מחזור ובהיבט כמות עובדים.

רק לפרוטוקול, לגבי איכות גבייה, מבלי לדון מהו תמלוג ראוי, מי קבע כמה, למה, איך, למי זה יורד, שקיפות, זה ריק מתוכן. אין בעיה. מסעדה צריכה לשלם ובר - - - השאלה כמה.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

אבל זה לא - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

הכול שקוף, ואנחנו מזמינים אתכם וכל פעם מזמינים להיכנס למשא-ומתן משותף על קביעת הסכום.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

אין לכם גבול, אתם לא משקפים, אתם לא מציגים את הנתונים.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

דווקא הגיע לפה נציג - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

מעבר להצעת החוק הזו אנחנו נפעל לטובת הקמת טריבונל, כפי שפנינו ליו"ר הוועדה, שיבחן מהו תגמול ראוי.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אז אני אעדכן אותך שפנה אלינו איגוד המסעדנים, מסעדנים חזקים ביחד, ביקשו להיכנס על משא-ומתן על תעריף ומיד נענו בחיוב, ואנחנו ניפגש איתם. אם גם אתם רוצים, אנחנו ניפגש גם איתכם, בכפוף כמובן לכל דיני ההגבלים.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

רק על-ידי גורם בלתי תלוי. לא במשא-ומתן איתכם.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

זאת אומרת, אתה לא רוצה לקיים משא-ומתן משותף. אתה רוצה להכריח אותנו לגשת לבית הדין ולבית המשפט, כדי שאתה תגיד שאנחנו כוחניים. אבל מי שכוחני זה אתה.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

אני לא מכריח. אנחנו רוצים טריבונל בלתי תלוי שיבחן ויפקח על הסכום.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

אני ניר קפלן, מהתאחדות המלונות. כבוד היו"ר, אנחנו עשינו איתם משא-ומתן והם הבטיחו לנו הנחות לזמן המלחמה, והם חזרו בהם מההסכמות האלה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

למה אני מרגיש שאנחנו חוזרים על הדיונים? כבר דנו על זה. זו ישיבה חמישית. טענתם את הטענות שלכם. הכול טוב ויפה. לא צריכים לחזור על הכול. אני לא רוצה לחזור על הדיונים ועל הטיעונים עוד פעם. מספיק כבר עם זה. יש גבול גם מה הוועדה צריכה לשמוע.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

הערה ניסוחית – ההגדרה של עוסק זעיר כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, בדקתי מה ההגדרה שם. אין הגדרה של עוסק זעיר. ההגדרה היא בפקודת מס הכנסה שמפנה לחוק מס ערך מוסף.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

עסק זעיר זה עד 120,000 לפי הרפורמה האחרונה שהוא פטור ממע"מ. זה עסק זעיר. זה עלה מ-103 ל-120.

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

אנחנו לא מתייחסים להגדרה של רשות המסים. זה שימוש אחר לחלוטין.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

היא גם לא קיימת כבר. בגלל זה הגדרנו עוסק כהגדרתו בחוק ההוא. אם צריך לתקן, אנחנו נתקן.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

ההגדרות הן הגדרות מצטברות או חלופיות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בשנייה ושלישית אפשר עדיין לעשות תיקונים. אל תתרגשו מזה יותר מדי. זה רק שלב ביניים.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

מה הכוונה?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני אבהיר. אני מבינה שכרגע הוועדה בעצם מחליטה לקבל את החלופה שהציעו משרדי הממשלה, כלומר, להגדיר את העוסק הזעיר לפי מספר העובדים בעסק. אנחנו נמחק את החלופה הראשונה לגבי סכום התקבולים, ועוסק זעיר יהיה עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1995, ובלבד שהוא מעסיק עד ארבעה עובדים, וכאן אנחנו נמעט מההגדרה.

משרד המשפטים, אני שואלת אתכם שוב, מה הנוסח שאתם חושבים שצריך להשתמש בו?

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

אני אילת פלדמן, ממשרד המשפטים. אני חושבת שצריך ללכת לכיוון של מהות העיסוק היא השמעה של מוזיקה, ולא הצעתו של עו"ד אפורי על מקום בידור ציבורי; כי כמו שהסבירה נציגת משרד הכלכלה, אנחנו מדברים פה גם על עסקים כמו עגלות קפה ופלאפליות, שהם עסקים קטנים שצריכים לתוך המיעוט הזה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אז רק לחדד, מהות העיסוק הוא חלק מהותי מהעיסוק.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

אני חושבת שעל פניו מהות העיסוק - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה מהות העיסוק?

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

למשל, די.ג'יי. שזה העיסוק שלו.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

בית מלון שמשמיע מוזיקה יהיה פטור? גם פה זה הגיוני.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

בית מלון הוא לא עד ארבעה עובדים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זה תנאי מצטבר. לבית מלון יש הרבה יותר מארבעה עובדים. לכן זה לא חל. אמרתי, זה תנאי מצטבר, צריך גם זה וגם זה.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

בדיוק, גם וגם. אני רק אעיר שבנוסח שהוועדה הציגה, למעט השמעה או הצגה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל ברגע שאת כותבת מהות העיסוק, זה כאילו שהעיסוק שלו זה השמעת מוזיקה.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

נכון, זאת הכוונה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, זה לא נכון. פאב, למשל - - -

<< דובר_המשך >> אילת פלדמן: << דובר_המשך >>

גם פאב הוא לא עד ארבעה עובדים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הפאב עצמו, בלי מוזיקה הוא לא קיים. אז זה לא מהות העיסוק, זה נלווה לעיסוק. מהות העיסוק זה בעייתי. המילים מהות העיסוק לא צריכות להיות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

נכון. מהות העיסוק של פאב היא למכור אלכוהול, לא להשמיע מוזיקה, אבל הוא לא קיים בלי מוזיקה. אז ההגדרה לא טובה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

חלק מהותי יכול להיות, אבל לא מהותי. מהותי זה אומר כאילו שזה העיסוק שלו.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

אם זה מה שהוועדה בוחרת, "חלק מהותי", אז אפשר. אני הצעתי משהו אחר.

בנוסח שהציעה הוועדה נכתב: ולמעט השמעה או הצגה בחצריו של עוסק זעיר, והמחשבה הייתה, למשל, די-ג'יי, שהולך ומשמיע בחצרות של אחרים. מאחר שנכנס כאן הנושא של חלק מהותי מהעיסוק, אני חושבת שאולי כבר לא צריך את "בחצריו".

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אז אני אמחק את זה, ובסיפה זה יהיה: למעט השמעה או הצגה בידי עוסק זעיר? זאת הכוונה?

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

כן.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בידי עוסק זעיר או התנאי המצטבר הנוסף של עד ארבעה עובדים. לעקוב אחרי זה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

כן. בידי עוסק זעיר, ואז עוסק זעיר יהיה עוסק כהגדרתו כך וכך, ובלבד שהוא מעסיק עד ארבעה עובדים, ולמעט עוסק שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה של ביצועים.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

"ובלבד", אני לא חושב שזה נכון, כי יש עסק זעיר, ואנחנו מדברים פה על מחזור של עד 120,0000, זה 8,000 בחודש, הוא לא יכול להחזיק ארבעה עובדים. זאת אומרת, זה עסק זעיר, והמצטבר - - -

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל אני מבין שזה לא 120,000.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בטח שזה 120,000.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

היא אמרה הרגע שזה 2,000,000.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

לא, זה המחזור. היא מדברת על עסקים קטנים בהגדרה שלה. עסק פטור זה עד 120,000.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אנחנו נשמע, בבקשה, בכבוד, להבהרה את הכוונה של המחזור.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

עסק זעיר שפטור מלהציג את המע"מ, הוא לא גובה, הוא לא משלם, זה עד 120,000. זה שני דברים, הם ביחד, מצטברים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כשמדובר בעוסק זעיר לפי ההגדרה שלו בחוק מס ערך מוסף - - -

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

כבר אין לו שם הגדרה. עוסק פטור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

עסק פטור זה עסק ממש קטן, גם הוא צריך להיות פטור.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

הוא הראשון להיות פטור. עכשיו מדברים על ארבעה עובדים שמשרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים אומרת - - -

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

אבל אין עסק פטור שמעסיק ארבעה עובדים.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. זה מה שאנחנו אומרים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אמרנו תנאי מצטבר, אבל עסק פטור זה לא תנאי מצטבר, אנחנו פוטרים אותו מראש. אם הוא מוציא חשבוניות עד 10,000 שקל בחודש, מה יש לחייב אותו? אני לא מבין. אלא אם כן הוא די-ג'יי, או דברים מהסוג הזה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

רק הערה לנעמה בעניין "בידי". כשיש עסק שיש לו כמה עובדים, יכול להיות שהאדם שהוא העוסק הלך הביתה והעובד שלו משמיע. כמו שזה מנוסח כרגע זה לא ברור.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

מה זאת אומרת, הוא הולך הביתה?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

העוסק הלך והעובד נשאר, והעובד משמיע, לא העוסק משמיע.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

אבל לא מודדים מי בפועל עושה את העבודה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אפשר להתפלפל אם זה בידי או על-ידי. אפשר לכתוב על-ידי. אנחנו נבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תנסחו את זה. הכוונה היא שצד אחד של החלופה זה ארבעה פלוס, מה שאמרנו, חלק מהותי. ודבר שני, זה העסקים הקטנים מאוד, ואלה צריכים להיות פטורים ללא קשר למספר העובדים וללא קשר לשום דבר.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

משרדי הממשלה, עוסק פטור הוא עד 120,000 שקלים מחזור בשנה?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

כן, אבל אני לא חושבת שזה רלוונטי. רוב העוסקים הפטורים הם אנשים שיש להם איזושהי השלמת הכנסה – מרצים, מורים פרטיים, זו האוכלוסייה של העוסקים הפטורים. לדעתי, לא מתאים בכלל להשתמש בהגדרה של אוכלוסיית העסקים הזאת בחוק הזה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

זו עוד חלופה פשוט.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא הבנתי. מה זה לא מתאים? את יודעת מה מתאים ומה לא?

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

הוא עושה מכירה פרטית בתוך הבית שלו ומשמיע מוזיקה, ואין לו מחזור שעובר, הוא נשאר עסק פטור. מה הבעיה?

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

אני אומרת שזה לא העסקים מהסוג שמשמיעים מוזיקה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

את רוצה שנבחן אם כל העסקים הם כאלה או כאלה. אנחנו אומרים באופן כללי.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני רוצה לחדד עם הוועדה – עוסק פטור הוא פטור מתשלום בשל ביצוע פומבי גם אם מדובר בעוסק שחלק מהותי מהעיסוק שלו הוא השמעת מוזיקה, או להחיל את החריג הזה גם עליו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תחילי גם עליו.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

בסדר.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אתם מדברים על כמות עובדים בשנה? בחודש? 102 זה שנתי?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

102 זה חודשי. כל חודש מגישים את מספר העובדים באותו חודש.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

התעריף הוא שנתי. מה, כל חודש אני אצטרך לראות כמה עובדים הוא העסיק?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא יודע . איך יבצעו את זה, אני לא נכנס לזה. זה לא התפקיד שלי.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל זה בלתי אפשרי.

<< דובר >> תמר מירסקי: << דובר >>

אפשר גם ממוצע שנתי.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל איך יפקחו על זה? איך זה יתבצע?

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

זה מזמין מניפולציות. כולם יתחילו - - - חשבוניות, אף אחד לא יעסיק ארבעה עובדים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

- - - רק בשבילך. אתה חושב שאתה הדבר היחיד בעולם? תגיד לי, אתה רציני? הוא לא יעסיק כדי לא לשלם לך 1,000 שקל? אם הוא צריך להעסיק, הוא מעסיק, כי עסק זה עסק. אל תגזימו. כל דבר אתם מביאים לי לקיצוניות יתר.

<< דובר >> ניר בן אהרון: << דובר >>

שמי ניר בן אהרון, אני מנהל יחידת המחקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו לא מכירים עסקים שהם פטורים לפי חוק מע"מ והם יותר מארבעה מועסקים. זה מקרה שהוא חריג בחריג.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

לכן זה מצטבר.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, זה לא מצטבר. המצטבר זה על החלופה השנייה.

<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>

יש שני תנאים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה זה משנה? נגיד שאין, אז לא תהיה תחולה לעניין הזה. זה לא אומר כלום. איזו עוד בעיה יש לנו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אפשר רגע עוד משהו?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, לא. סיימנו. הנושא הבא.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני אמשיך להקריא כאן בסעיף קטן (ג), תסתכלו בסעיף 4. יש כאן הטמעה של החלטות הוועדה.

תיקון סעיף 3א

4.

(2)

במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג)

ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני לעניין גביית התמלוגים" – וכולי, את זה כבר הקראנו, התוספת, השינוי כאן הוא – "על אף האמור, רשאי ארגון התמלוגים היציג להחליט להקצות מתוך התמלוגים ששולמו לו ושלא חילק במשך שבע שנים לפחות מיום גבייתם, סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהודיע על כך לציבור המבצעים" – וכולי.

אם אני לא טועה, זה בהתאם להערות מרכז השלטון המקומי שהוועדה קיבלה, והכוונה כאן להבהיר שמדובר בתמלוגים שחלים עליהם דיני ההתיישנות. כלומר, הם לא חולקו במשך שבע שנים, ואז אפשר להעביר אותם למבצעים הוותיקים.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל יש לנו כבר פסיקה והוראות נאמן בהיבט הזה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

בסדר, עכשיו יהיה גם חוק.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

הכסף שלא חולק שבע שנים לא עובר רק לאומנים ותיקים. 25% ממנו עוברים על-פי פסיקה לקרן סיוע, ו-75% עוברים לשאר האומנים שחולקו להם תמלוגים באותה שנה שחולק הכסף באופן יחסי.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

הנוסח אומר, על אף האמור, רשאי ארגון התמלוגים היציג להחליט להקצות מתוך התמלוגים ששולמו לו ושלא חילק במשך שבע שנים סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים. זה לא מחייב אותך לעשות את זה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

לא, זה לא מחייב.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

סעיף קטן (ד), גם כאן היו הערות של הוועדה. הוועדה ביקשה ממני וממשרד המשפטים לחדד כמה עניינים בנוסח. מה שתיקנו הוא:

תיקון סעיף 3א

4.

"(ד)

ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי סעיף זה לבין תשלום תמלוגים עבור פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל שניתן;" – במקום "לפי אירוע", ואני אמשיך – "על אף האמור בסעיף זה, הארגון לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהסכום שנקבע בידי בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם נקבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בשל תקופה" – וכאן הכנסנו – "או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל."

וזה בעקבות שיח שלי עם משרד המשפטים, ובעקבות הבקשות של הוועדה לחדד את הנוסח.

גם בסעיף קטן (ז) היה שינוי. אני אקריא את מה שנמחק. מה שנמחק הוא שארגון התמלוגים יאפשר לכל אדם לעיין בכלל נתוני חלוקת התמלוגים בידי ארגון התמלוגים היציג. זו הייתה תוספת שמשרד המשפטים ביקש. הוועדה ביקשה שננסה לחדד את התוספת, ואני מבינה שעכשיו משרד המשפטים מבקש למחוק אותה, אז אני מציעה שמשרד המשפטים יסביר.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

כן, התבקשנו לחדד את הנוסח וראינו שאנחנו קצת נתקעים עם זה. ולכן אנחנו מבקשים להוריד את זה, אבל מבקשים שנוכל לדון לקראת קריאה שנייה ושלישית בתוספת של חובות שקיפות או אפשרות עיון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

את יודעת כמה דברים אנחנו צריכים לדון בשנייה ושלישית? ייקח לנו שנתיים לסיים את השנייה והשלישית.

<< דובר_המשך >> אילת פלדמן: << דובר_המשך >>

אז עוד אחד לרשימה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אפשר לדבר על זה כשנדבר על רשימת הנושאים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בסדר.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

הערה לסעיף הקודם לגבי שבע שנים, שנוכל לחלק גם לאומנים ותיקים. מכיוון שהחוק מגן רק על ביצועים משנת 1984 ואילך, אשכולות קיבלה החלטה פנימית ממש מהקמתה, שהיא מחלקת גם לאומנים ותיקים. מתוך הכספים שהיא גובה מ-1984 ואילך, היא מחלקת גם לאומנים ותיקים כי זו החלטה שהיא קיבלה ואומני ישראל עומדים מאחוריה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אגב, אפשר לחלוק על החוקיות של ההחלטה הזאת. זה כספים של האומנים, זה לא כספים של אשכולות.

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

מחלקים, וזה מה שקורה בפועל - - -

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

לא הבנתי. איפה האיסור?

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

כתוב שרשאי ארגון התמלוגים להחליט להקצות רק מתוך התמלוגים שלא חילק במשך שבע שנים לפחות מיום גבייתם. רק אותם הוא יוכל להקצות.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אבל אתה מחלק משהו שלא חלפו שבע שנים מיום גבייתם?

<< דובר >> ברק בר שלום: << דובר >>

כן, כן. יש החלטה - - -

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

לפי החלטת בית משפט אני לא חושבת שזה אפשרי.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

איך אתה מחלק משהו שבן אדם יכול בתוך שבע שנים לבוא ולבקש אותם?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

בכל מקרה לא כתוב כאן "רק".

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אבל הוא לא יכול לחלק למישהו אחר תמלוגים שמשולמים לו עבור מבצע.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אני לא חולקת על הדברים שנאמרו על-ידי הייעוץ המשפטי לוועדה. אם זה לא חוקי, זה לא חוקי. אבל הסעיף בנוסחו כפי שהוא כעת, לא פוסל ולא אוסר חלוקה של דברים אחרים אם הם חוקיים בדרך אחרת. הוא לא אומר, רק את זה ניתן לחלק. הוא אומר, רשאי לחלק מתוך מה שיש. ואם יש אפשרות חלוקה אחרת שהיא חוקית ולגיטימית, אז הסעיף הזה לא אוסר על זה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

להמשיך?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן, תמשיכי.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

התיקון הבא הוא בסעיף השימושים המותרים. זה בעמוד 5 בנוסח, תיקון קטן מאוד. בעצם מדובר בשימושים המותרים מחוק זכות יוצרים שיחולו בשינויים המחויבים על זכויות מבצעים. הוספנו כאן לבקשת משרד המשפטים גם את סעיף 28א, שעוסק בהנגשת יצירות לאנשים עם מוגבלות. אז זה נוסף כאן לסעיף, ובהמשך אני אקרא את התיקונים שנערכו בעקבות זאת, וזה גם בהתאם להחלטת הוועדה.

תיקון סעיף 4א – כאן היה שינוי נוסח בעקבות הערות שנשמעו, למיטב זכרוני, על-ידי נציג ספוטיפיי בדיון. תיקנו את הנוסח כך שכרגע –

"תיקון סעיף 4א

5.

בסעיף 4א לחוק העיקרי –

(2)

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)

הזכות המוסרית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד למבצע" – וכאן מחקנו את: למשך תקופת זכות המבצעים באותו ביצוע, וההמשך היה בנוסח – "אף אם אין לו בביצוע זכות מבצעים או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר," – וכאן הוספנו – "ובלבד שקיימת זכות מבצעים באותו ביצוע, והכל למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור.";"

זה כדי להבהיר בעצם על מה חל הסעיף.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

תודה על השינוי. אני מישל קיינס, מספוטיפיי. יש לי שאלה טכנית. אני לא מבין את הביטוי "אף אם אין לו בביצוע זכות". אני חושב שיש סתירה פנימית בנוסח.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני אסביר. אני חושבת שזה עלה גם בדיונים הקודמים. סעיף 2 מגדיר מה הן זכויות המבצעים. התוספת הזאת אומרת שגם אם המבצע העביר את זכות המבצעים שלו, את הזכות להעתקה, לשידור וכולי, הזכות המוסרית נשארת אצלו.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

זה ברור. אבל אם הוא העביר, יש לו זכויות. הוא נשאר הבעל המקורי של הזכות שהוא העביר.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

לא, אין לו זכות. הוא העביר אותה. הוא העביר את הבעלות.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

לא, אבל בזכויות יוצרים או מה שנקרא: זכויות Neighboring, אתה תמיד נשאר הבעלים המקוריים של הזכות. גם יוצר שמעביר לאקו"ם, הוא מעביר בהעברה מלאה וכולי, הוא נשאר הבעל המקורי של הזכות.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני לא מכירה את זה. ואגב, יש גם מקרים שבהם היוצר לא יהיה הבעלים הרשמי של הזכות ובכלל לא תהיה לו בעלות מלכתחילה.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

בסדר, נדון בזה. אבל טכנית, אם אין זכות בביצוע זה אומר אין זכות. להעביר זכות זה משהו אחר.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אז אני חושבת שהנוסח עכשיו מבהיר את זה.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

באנגלית זה Asign או Pass או Transfer. אבל אתה נשאר בכל Capacity יוצר, מפיק או - - -

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אבל זה שאתה יוצר או מפיק לא אומר שאתה הבעלים של הזכות אם העברת אותה.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

ברור שאתה הבעלים של הזכות. אתה תמיד תישאר בעלים של הזכות. לכן יש לך זכות לקרדיט. כל הזכויות נובעות מזה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

הזכות המוסרית נפרדת מזכות המבצעים. זו בדיוק ההבחנה שאנחנו עושים כאן.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

היא נפרדת ביישום שלה. אבל גם אם אתה מעביר זכות, ואלי זה לא דיבייט לפה, אתה תמיד תישאר בעל הזכות.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני לא מכירה מודל כזה.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

אבל זה לא מודל, ככה זה בכל העולם.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני לא מכירה אמירה שאחרי שהעברת את הבעלות - - -

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

לא, אני מסביר משהו בסיסי בזכויות יוצרים. היוצר, זה שכתב את המילים, הוא מעביר את זה לאקו"ם, כי 100 שנים הניהול הקולקטיבי זה הצורה הכי פשוטה, והוא מעביר את זה בהעברה מלאה לזכויות עתידיות וכולי, אבל הוא נשאר הבעל המקורי של הזכות. אין סתירה בין להעביר זכויות יוצרים, שזה Asign – אתה גם יכול להעביר ל-20 שנה, אתה יכול להעביר כמה שאתה רוצה, ואתה נשאר הבעלים הראשונים של הזכות, וכנ"ל הפרפורמר. העברת את כל זכויות היישום, ויש לך זכות מוסרית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני לא מבין.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

מה המשמעות בלהישאר הבעלים המקוריים?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה משרד המשפטים אומר על מה שהוא טוען?

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

אנחנו סבורים שהנוסח שהוועדה הציעה הוא ברור ומבהיר את הנקודה.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

הוא לא.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, תעברי לנושא הבא.

<< דובר >> אילת פלדמן: << דובר >>

המבצע, גם אם הוא העביר את הזכות, הוא עדיין המבצע, אבל הוא כבר לא הבעלים של הזכות.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

לכן יש כמה מילים מיותרות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא, זהו. אנחנו לא עושים פה ויכוח משפטי. נגמר הסיפור.

<< אורח >> מישל קיינס: << אורח >>

תודה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

זה גם תואם את מה שקבוע בחוק זכות יוצרים, עם התיקון שהתבקש והכנסנו. כלומר, למעט התיקון. הפערים בנוסח הם רק בשל התיקון שבעצם העברנו מחלק מהסעיף לסוף הנוסח.

אני אמשיך. תיקון סעיף 4ג1, סעיף 5א – זה סעיף חדש שנוסף עם תיקונים טכניים, שמדבר על שימוש מותר לצורך הנגשה של ביצוע ושידור לאדם עם מוגבלות. משום שהחלנו את סעיף 28א לחוק זכות יוצרים על ביצועים במסגרת סעיף 4, בשינויים המחויבים, אפשר למחוק מסעיף 4ג1 בנוסח הקיים את ההתייחסות לביצועים. אני אקריא את זה, ואתם יכולים גם לראות בנוסח המשולב, שלדעתי, עלה לאתר הוועדה, את השינויים מוטמעים בסעיף.

תיקון סעיף 4ג1

5א.

בסעיף 4ג1 לחוק העיקרי –

(1)

בכותרת השוליים, המילים "ביצוע או" – יימחקו;

(2)

בסעיף קטן (א), בהגדרה "טביעה מותאמת" המילים "טביעה של ביצוע או" – יימחקו;

(3)

בסעיף קטן (ב), במקום המילים "סעיפים 2 ו-4א1" יבוא "סעיף 4א1", ובמקום המילים "בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור" יבוא "בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור".

אם נראה שצריך לעשות עוד תיקוני נוסח מינוריים, אז אני מבקשת מהוועדה לעשות אותם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אין שום בעיה.

<< דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>

התיקון הבא הוא בסעיף 4ה, בעמוד 6 אצלכם. גם בעקבות החלטת הוועדה, בהמשך להערות שהועלו בוועדה, בסעיף קטן (ג) הורדנו את ההתייחסות לתשלום תמלוג ראוי, וסעיף קטן (ג) יאמר:

"הוספת סעיף 4ה

6.

(ג)

הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה."

ובמקום זה, בסעיף קטן (ד) כתבנו –

"(ד)

העושה ביצוע פומבי של ביצוע בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א(א) – מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור."

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

תמשיכי.

<< דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>

תיקון סעיף 5, בעמוד 7 אצלכם, עוסק בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי ובשל החלטות הוועדה. אני אקרא את הנוסח המתוקן.

"תיקון סעיף 5

6א.

"(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א לא יחולו הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים לעניין פיצוי בלא הוכחת נזק, אלא אם כן ארגון התמלוגים היציג עמד בתנאים שקבע שר המשפטים בתקנות, בהתייעצות עם הממונה על התחרות; לא נקבעו תקנות כאמור, לא יחולו הוראות סעיף 56 אלא אם כן ארגון התמלוגים היציג פנה אל הנתבע טרם הגשת התביעה והנתבע סירב לשלם את התמלוג הראוי שנקבע בידי בית משפט לגבי שימוש דומה בידי משתמשים דומים בהליך שבו נדון גובה התמלוג כאמור, ואם לא נקבע תמלוג כאמור – הנתבע סירב לשלם תמלוג בסך מחצית מהתמלוג שפורסם באתר האינטרנט של ארגון התמלוגים היציג לעניין שימוש דומה בידי משתמשים דומים; תשלום תמלוג כאמור לא ימנע מהנתבע או מארגון התמלוגים היציג לפנות לבית המשפט בתביעה לעניין גובה התמלוג הראוי.""

ההסדר תוקן בעקבות החלטת יו"ר הוועדה לגבי כך ששר המשפטים יקבע בתקנות, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, את התנאים שלפיהם לא יחולו הוראות סעיף 56. שאר הסעיף נשאר פחות או יותר אותו דבר, חוץ מזה שמשרד המשפטים ביקש להוסיף שההליך שבית המשפט עוסק בו לגבי התמלוגים הוא הליך שבו נדון גובה התמלוג כאמור, ומשרד המשפטים אולי ירצה להבהיר למה.

<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>

קודם כול, תמלוג ראוי זה אומר תמלוג הוגן בתנאים של Monopolies. אם תמלוג הוא ראוי, זה לא נקבע על-ידי צד אחד או אחר. בסופו של דבר, זה נקבע על-ידי בית משפט שדן בגובה התמלוג, אם זה הוגן בתנאים אלו או לא הוגן.

אז לצורך השוואת המחירים פה, זה לא מספיק שיש פסיקה על הפרה של זכות לתמלוג ראוי, כשלא דנים אם גובה התמלוג הוגן או לא הוגן; אלא יש צורך לקבוע אם פסק דין אחר הוא שימושי לצורך קביעת תמלוג ראוי או לא תמלוג ראוי, צריך להיות פסק דין שהרציו שלו דן בשאלה אם גובה תמלוג ראוי הוא הוגן או לא הוגן. כאשר הנתבע או התובע עושה השוואה, הוא צריך להשוות בין הפסיקה שמתאימה להשוואה, וזו הפסיקה שדנה בפירוש בעניין גובה התמלוג.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

יש לי שתי הערות, ברשותך, אדוני. לגבי הנושא של ההליך המשפטי יש עוד דרכים להגיע לתמלוג ראוי שאינן באמצעות פסק דין. למשל, אם לארגון היציג יש הסכמות עם איגוד עסקי או עם מרכז שלטון מקומי, לדוגמה, אני לא חושב שזה סביר שעדיין יהיה לא 50%, נגיד זה יהיה 80% או 90%.

למשל, לאשכולות ולעילם יש הסכם רב-שנים עם מרכז השלטון המקומי. ההסכם הזה מכובד, מתקיים, הצדדים מכבדים אחד את השני. רשות מקומית שלא רוצה לשלם לפי ההסכם הזה, זה יהיה הפליה מול רשויות מקומיות אחרות שמשלמות מחיר מלא, אם היא תגיד, לא, אני רוצה לשלם 50%. הרי יש לי הסכמות לגבי תמלוג ראוי עם מרכז השלטון המקומי. אז אולי אפשר להוסיף פה פסק דין, כפי שמצוין פה, או הסכמה עם איגוד עסקי או עם ארגון מייצג אחר את העסקים או את המשתמשים הדומים.

אני חושב שהרצון הוא שהוועדה לא תעודד קיום של הליכים משפטיים, אלא דיאלוג בין הארגון היציג לארגונים עסקיים אחרים, גם כדי לא להעמיס על מערכת בתי המשפט. אני חושב שזה אינטרס ציבורי חשוב לעודד את זה, ולא להכריח אותנו כל פעם לפנות לבית משפט. זו ברשותך, הערה ראשונה, אדוני.

הערה שנייה היא לגבי ה-50%. אני מבין שזה אמור להיפתח ולהיות נידון בקריאה שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני צריך שתבינו. קריאה ראשונה זה רק שלב בדרך של הליך חקיקה ותמיד אפשר לשנות. אני לא מבטיח שום דבר, אבל כשנדון נדון.

<< דובר >> אדיר וישניה: << דובר >>

אני אדיר וישניה, מנכ"ל עילם. אדוני היו"ר, אתה הצעת באחת הישיבות האחרונות של הוועדה שזה יהיה 80%.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

לא הייתה החלטה להעלות את זה, אבל היו"ר ביקש לכתוב בדברי ההסבר וזה כתוב בדברי ההסבר. הוא גם ביקש לקבל את חוות-הדעת של רשות התחרות לעניין הזה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל זה לא דבר שהסתיים.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

מה נקבע בזכויות יוצרים?

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

בזכויות יוצרים אין בעצם הסדר של רישיון כפייה. בעצם אנחנו מדברים כאן על הזכות לביצוע פומבי, ולפי חוק זכויות מבצעים מ-1996, אם אני לא טועה, כשהזכות הזאת נוספה, אין זכות בלעדית למבצע למנוע את השימוש. כלומר, כל אחד יכול להשתמש, והוא רק חייב לשלם תמלוג ראוי.

בחוק זכות יוצרים אין בכלל מודל כזה. כל הזכויות הן זכויות בלעדיות של היוצר, והוא יכול להחליט שהוא לא נותן לאף אחד להשתמש והוא יכול גם להחליט באיזה תנאים הוא נותן לכל אחד להשתמש. אז אין לנו איך להשוות כאן - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש בהחלט. יש כללים של רשויות אחרות.

<< דובר >> אסף נחום: << דובר >>

אני אסף נחום, מנכ"ל אקו"ם. יש תנאים של הרשות לתחרות שמגדירה בדיוק תמלוג זמני במקרים של מחלוקת עם המשתמשים. אפשר לקחת את הדברים משם.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אנחנו דנו בעניין של תמלוג זמני. אני חושבת שאפילו ביקשתי מנציגת אקו"ם אם היא יכולה להגיד ולהביא בפני הוועדה מה בדרך-כלל נקבע כתמלוג זמני בשיעור מתוך התמלוג שאקו"ם מבקשת. היא אמרה, למיטב זכרוני, שאין תשובה חד-משמעית. ודנו גם בשאלה של החלת כללי הממונה על התחרות במסגרת החוק הזה. זה לא משהו שאפשר לעשות אותו בחקיקה ראשית, והראו כאן לממונה על התחרות לשקול להסדיר בהסדרים גם את הפעילות של - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יוסי, אמרת שהם צודקים לגבי משהו?

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

אני מציע להיצמד למה שרשות התחרות קבעה לגבי אקו"ם, לצורך העניין בתגמול זמני, לקבוע את זה כרגע בחקיקה ולדון בזה לקריאה שנייה ושלישית.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא כל דבר אנחנו יכולים להכניס לחקיקה. בשביל זה יש רשות תחרות של גופים רגולטוריים.

<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>

רשות התחרות הרי נתנה תגמול זמני, איזשהו רף מינימום ששם הוא יכול לתבוע. לדעתי, צריך להיצמד לזה, ובקריאה שנייה ושלישית, אם נחליט שזה צריך להיות שונה אז נזיז את זה.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

כבוד היו"ר, היום כשיש כפייה, למשל, בדמי טיפול או דמי חבר ארגוני, אז החוק אומר שאם אין הסכמה, אז דמי הטיפול הם חצי מדמי החבר. זאת אומרת, יש כאן רציונל שאם אין הסכמה - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה לא דומה לדמי חבר. איך זה דומה לדמי חבר?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

- - - או בתקנות, אם הוא קובע משהו אחר בהתייעצות.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

50%, ושר המשפטים יכול - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יכול לשנות את זה, כן.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל אם הוא לא ישנה?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז זה יהיה 50%.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

אני רוצה להציע פתרון, אם אפשר, כבוד היו"ר. הבעיה העיקרית בנוסחים שנמצאים כאן היא שהם מניחים שיש פסקי דין שקובעים תמלוגים ראויים. אבל זאת לא המציאות. זאת אומרת, אין כאלה פסקי דין. והמציאות, שבעיניי לא מוצלחת, היא שיש תביעות לפיצויים ללא הוכחת נזק כל הזמן, והארגונים לעתים מאוד רחוקות מבקשים מבית משפט לקבוע מהו תמלוג ראוי, אלא מנצלים, ולעניות דעתי, מנצלים לרעה את המודל של פיצויים ללא הוכחת נזק כדי לכפות פיצוי מופרז.

אני חושב שהדבר הנכון שצריך לקבוע, בטח בשלב שהתחום הזה נמצא בו מבחינת ההתפתחות שלו, הוא שאם הגורם המשלם מודיע שהוא מסכים, ושהוא מתחייב לשלם את מה שיקבע בית משפט, אז הוא לא צריך לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק. לא צריכה להיות חרב של סנקציה שיכולה להיות לפעמים פי 100 או פי 1,000 מהסכום הראוי, כי זה מה שעלול לקרות בפיצויים ללא הוכחת נזק – לא צריכה לרחף סנקציה כזו על הראש של אף אחד כשיש ויכוח בינו ובין גורם מונופוליסטי על כמה הוא צריך לשלם עד שבית משפט יקבע. יבוא הגורם המשלם, ויגיד, אני מסכים מראש, אני מודיע, כל מה שבית משפט יקבע שהוא תמלוג ראוי, את זה אני משלם.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

למה הוא צריך להסכים לזה? הוא לא אמור לציית לפסק דין במילא?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

אדרבה. למה הוא צריך להיות עם חרב של איום בסדרי גודל של פי 10 או פי 100 או פי 1,000 מהסכום הראוי עם סנקציה כזו על הראש?

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל הנושא של 50% מעודד התדיינויות. יותר שווה לאדם לשלם 50% וללכת לבית משפט. אתם רוצים לעודד התדיינויות? זה לא הגיוני.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני חושבת שהרבה מהנוכחים כאן רוצים לעודד קביעה של גורם אובייקטיבי של התמלוג הראוי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

חד משמעית.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לעודד התדיינות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

איתכם אי אפשר לדבר.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תגידו מספר ונגיד אמן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אי אפשר לדבר איתכם.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אז איך יש - - - הסכם איתנו אם אי אפשר לדבר איתנו?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא נוגע לכל הענפים.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

אתם הפרתם את ההסכם, הבטחתם לנו הנחה - - -

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אתה בטוח? אני מציע שלא תגיד דברים בעלמא כי זה לא נכון.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

אני חושב שבקרוב מאוד נראה את זה בבית משפט.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

תיגשו לבית משפט.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

מסכנים בתי המלון. ממש. תיכף תטען שאתה רוצה הגבלה עד 100 עובדים כי יש 100 עובדים בבית מלון.

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

אנחנו משלמים לכם פי 10 יותר יקר מאשר בחו"ל.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

תוכיח את זה. אל תתחיל איתי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אנחנו נוכיח.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אנחנו לא קובעים שום דבר באופן חד צדדי. החוק הזה מטיל עלינו, וככה אנחנו גם פועלים, לפרסם את התעריפים אחרי מחקר עם אמות מידה, כשאמות המידה כוללות - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

שיבדקו אותך אם אתה צודק או לא.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

באהבה.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

אין בעיה. בית משפט.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

תמיד יש אופציה ללכת לבית משפט.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

לא, לא אופציה. אתם מאיימים על עסקים, משטחים סכומים שאין להם נימוק. אנחנו מבקשים פיקוח בלתי תלוי שיבחנו את הסכומים.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

שיבדקו תמיד, אפשר תמיד.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>

אני מסכים עם מה שעו"ד תמיר אפורי אמר, שהמטרה פה היא להגיד שאם מישהו רוצה להתדיין על גובה התמלוג, הוא צריך להיות שם בלי החרב של פיצויים סטטוטוריים, כי פיצויים סטטוטוריים זה עיקר הבעיות פה. זה מצנן את האפשרות להגיע לבית משפט להתדיין על גובה התמלוג, וזה לא תמלוג ראוי אם אני צריך לשלם את הפיצויים הסטטוטוריים אחר-כך או להתמודד עם איום.

אנחנו רוצים לתת לבית משפט את האפשרות לאפשר לצדדים להתדיין על גובה התמלוג, וישלמו אחר-כך יותר או פחות, תלוי במה שבית משפט קובע.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל יש תנאים לפעילות של הממונה על התחרות, גם לאקו"ם וגם לפדרציות, שקובעים בדיוק את זה, שכל עוד משולם תמלוג זמני אי אפשר לתבוע פיצוי סטטוטורי. אתם רוצים להכניס את זה לחקיקה? או שרשות התחרות תסדיר את העניין הזה?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

אני רוצה להסביר את זה. התנאים של הממונה נקבעו על רקע מצב חוקי קיים, כי הממונה לא מחוקק. הוועדה הזו היא מחוקקת או מכינה חקיקה, והיא יכולה לתקן תקלות שקיימות בדין הקיים. יש תקלה חמורה מאוד בדין הקיים. הממונה לא יכול היה לתקן אותה. פה אפשר לתקן אותה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

למה הוא לא יכול? אני לא בטוחה שהממונה לא יכול.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

הממונה אומר שהוא לא יכול היה. אני חשבתי שהוא יכול. הממונה חושב שהוא לא יכול.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אם הוועדה רוצה לעודד התדיינות, לקבוע שלא יהיה פיצוי סטטוטורי, הדבר הזה יגרום לכך שעל כל עסק קטן שלא ירצה לשלם, החברות יצטרכו להגיש תביעה מאוד-מאוד יקרה לתמלוג ראוי, תביעה שסביר להניח שעסק קטן לא יוכל להתמודד איתה. זאת האמת.

אנחנו מוכנים ללכת לכל דבר של רשות התחרות, והדבר הזה נאמר. אם אתם רוצים לעודד התדיינות, הדרך היא או שיהיה פסק דין, או לעודד התדיינות בינינו לבין איגודים עסקיים, כמו שאמרתי, וכרגע זה לא מופיע בחקיקה; או לקבוע איזשהו תמלוג זמני שהוא סביר ומידתי, שהוא תואם את מה שקורה באקו"ם והפדרציה. אנחנו לא מתנגדים לזה. אבל צריך משהו שהוא סביר, מידתי וקורה בכל השוק. אנחנו רוצים להתדיין. אנחנו לא רוצים להגיש תביעות על תמלוג ראוי נגד כל עסק קטן.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

איזה כוח יש לאיגוד לשבת למשא-ומתן - - - אתה דורס אותו. אתה דורס אותו, וגם שכחת אחרי דקה שדרסת אותו.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

תן לי מסעדה או מספרה - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

סליחה, אתה רוצה, טריבונל מקצועי שיבחן ויחליט, או בית משפט.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

תן לי מסעדה או מספרה שאני הגשתי נגדה תביעה בחמש השנים האחרונות. אין אחת כזאת.

<< דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >>

בפגישות האחרונות אמרת אתם לא גובים ממספרות, ובפועל, מרגע שהתחילה הוועדה הזאת לדון בשנה האחרונה, מכתבי תשלום של מגיעים למספרות, ולא בשווי שאתה מציין, של 500 שקלים, אלא 1,523 שקלים. אני מקבל את הדברים האלה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני חייב להגיד משהו.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה חוצפן.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

רבותיי, מספיק, מספיק כבר עם זה.

<< דובר_המשך >> אופיר מכבוש: << דובר_המשך >>

שמי מכבוש אופיר - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה התפקיד שלך?

<< דובר >> אופיר מכבוש: << דובר >>

אני מייצג את המספרות - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

יופי, אז צא החוצה, בבקשה, לחמש דקות. תייצג בחוץ את המספרות. כל אחד מחליט לדבר מתי שהוא רוצה.

קודם כול, זה לא מדויק מה שאתם אומרים, כיוון שזה לא שכל פעם שאתה תבקש תשלום מעסק, אז תצטרך לרוץ לבית משפט. בהתחלה אתה צריך לקבל שניים-שלושה פסקי דין, ואחר-כך זה כבר מתיישר עם המצב והאנשים יודעים לאן הם הולכים.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

יש 50 סוגי עסקים. יש לפחות 50 סוגי תעריפים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

מה שמעניין אותי זה הטענה שלהם שאומרת שאפשר גם בדרכים אחרות ולא רק פסקי דין. מה התשובה לזה?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

אני מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. ההסדר שנקבע כאן, שאם לא נקבע תמלוג - - - בבית משפט, אז 50% ממה שיש - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

או שהשר יקבע אחרת. אמרנו כבר.

<< דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >>

כן, כן. ההסדר הזה הוא מעין ניסיון לעשות תשלום של סכום שאינו שנוי במחלוקת עד שיש קביעה אחרת שהיא יותר משמעותית. הוא נועד לתמרץ את הארגונים היציגים של זכויות יוצרים, מבצעים וכולי, לפעול לקבלת קביעות שיפוטיות שייצרו אחידות, שייצרו בהירות. הרעיון במאזן הזה הוא לתמרץ אותם לפעול.

הוצגה כאן הסכמה שיש בין מרכז השלטון המקומי לבין אשכולות ועילם, כדוגמה להסכם מסגרת מומלץ לרשויות המקומיות - - - ודובר כאן על האפשרות שבמקרים מסוימים רשויות מקומיות ישלמו 50% מתמלוגים שיש בהסכם המומלץ הזה, כהסבר לאנומליה, לכאורה.

אז אני מזכירה. יש במרכז השלטון המקומי רשויות מקומיות שהן מהחברה הערבית, שאולי פחות צורכות את השירותים של אשכולות ועילם, ולכן לא מעוניינות לחתום על ההסכם המומלץ, ואנחנו נעודד אותן לא לחתום על ההסכם המומלץ. ולכן, סכום שאינו שנוי במחלוקת בינתיים, שיתמרץ את הארגונים היציגים לפעול כדי לקבוע מה הן הכרעות שיפוטיות נכונות, לייצר אחידות - - -

<< דובר >> אדיר וישניה: << דובר >>

כבוד היו"ר, רשויות שלא עושות שימוש, אנחנו מגיעים לרשויות ובודקים את זה, ויש גם רשויות שלא משלמות – חרדיות וערביות שלא משלמות – ומגיעים להסדרים.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

בדיוק היא הנותנת לכך שעצם העובדה שיש התקשרות עם ארגון יציג מומלץ, ההתקשרות המומלצת הזו לא בהכרח מחייבת ולא בהכרח צריכה לחייב את כל הפרטים שנמצאים תחת הארגון היציג. היא הנותנת שיש רשויות שפטורות לחלוטין, ובצדק פטורות לחלוטין. הדבר הוא לגיטימי. כך הוא, אני בטוחה, גם עם ארגונים אחרים. אני, תפקידי, לדבר על הרשויות המקומיות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אמרנו שזו תהיה אחת החלופות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אז אתם דוחקים אותנו לריבוי הליכים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לך תעגן את זה. תסדיר את זה ותעגן את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סיימנו את העניין. אם יש לכם איזשהו רעיון לקראת שנייה ושלישית, שישכנע גם את משרד המשפטים, תגידו לי. אני פתוח בעניין הזה.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

אז אפשר רק להוסיף את ההצעה שלי? כי משרד המשפטים תמך בה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

איזו הצעה?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

שהגורם המשלם, אם הוא מתחייב לשלם סכום שיקבע בית משפט כתמלוג ראוי, איננו חשוף לפיצויים ללא הוכחת נזק.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

זה במקום ה-50%?

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

במקום או בנוסף, מה שתרצי.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל זה Stating the obvious. הרי הוא מחויב על-פי חוק לקיים את פסק הדין במילא. אז מה עוזרת ההצהרה הזו?

<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>

לגבי הניסוח אני לא יודע. עם רוח האמירות של תמיר אפורי אני הסכמתי, אבל את הפרטים הספציפיים, מנגנון זה או מנגנון אחר - - -

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אבל זה בדיוק מה שהוועדה צריכה להחליט עכשיו, על המנגנון בעצם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

הרי זה לא סוף פסוק. ברגע שקבענו ששר המשפטים יכול להתקין תקנות, אז בתקנות האלה הוא יכול להביא איזה הסדר שהוא רוצה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

מאיפה הגיעו למחצית? יש תקדימים ויש הסדרים אחרים של רשות התחרות - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אז אנחנו מוסיפים בסעיף – אם שר המשפטים, בהתייעצות עם רשות התחרות, יקבע מספרים אחרים, זה מה שיהיה.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל למה ברירת המחדל היא 50%? יש ברירות מחדל אחרות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

בהתייעצות, אמרתי. להתייעץ הוא יכול? שיחליט מה שהוא רוצה. משרד המשפטים ממליץ לו, נכון? אז אין שום בעיה.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

הבעיה עם אחוזים מתוך המחירון היא שלמחירון מלכתחילה אין שום קשר למציאות, ומישהו קבע אותו חד-צדדית. אז עכשיו אתה לוקח משהו שהוא מלכתחילה מופרך, ונותן לו תוקף.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נכון, כי אתה צריך לסיים את העניין באיזושהי צורה, עם כל הכבוד לכם. לפי מה שאתה אומר אי אפשר לשלם כלום, ורק בבית משפט. אז אף אחד לא ישלם כלום.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה לא מה שהוא אמר.

<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>

אף אחד לא שמח לנהל הליך שיכול להיות מאוד יקר. במאזן הסיכונים והסיכויים, הצורך ללכת להליך הוא כל-כך יקר, בלי שום פרופורציה לסכומים שישולמו – די בכך, לא צריך עוד חרב.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל כבוד היו"ר, מבחינה היסטורית, התמלוג הזמני היה התמלוג שאינו שנוי במחלוקת. כל העניין היה שהארגון היציג יעלה את התמלוג בצורה לא הגיונית לעומת המשטר הקיים, ושהוא לא יוכל לאיים בפיצוי סטטוטורי. אז התמלוג שאינו שנוי במחלוקת הוא התמלוג שכל השוק שילם עד לתאריך שפרצה המחלוקת. זה היה במקור התמלוג הזמני.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

הוא לא שנוי במחלוקת, אבל הוא עדיין נקבע באופן חד-צדדי על-ידי הארגונים.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל סליחה, אם כל השוק שילם אותו, אולי יש בו איזה היגיון שיש בו איזושהי סבירות - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

הוא לא שילם אותו, הוא שילם בכפייה ובאיומים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

- - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה זה לשלם חד-צדדי?

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

ואז להוריד את זה לחצי, זה הגיוני?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

טוב, כרגע זה יהיה חצי.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אדוני היו"ר, הייתה הצעתך ל-80%. למה שלא נדבוק בה בהחלטה כאן?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כרגע זה יהיה חצי. תשקלו את העניין הזה, משרד המשפטים ואת, לקראת הישיבה הבאה. תראו אם זה סביר או לא סביר, תבדקו את זה.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

לקראת קריאה שנייה ושלישית?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

כן.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

מה שאתם גוזרים זה שכל השוק ישלם חצי עד שתהיה פסיקה. זה מה שיקרה.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

זה לא נכון. אין שום אינטרס למסעדה לנהל הליך בבית-משפט.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל אם הוא יודע שהשכן שלו מתחיל לשלם חצי - - -

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

שום אינטרס. זה יעלה לו יותר מהדלתא, מההפרש שייקבע על-ידי בית משפט. זה שקר.

<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>

אני רוצה להסביר את ההצעה, כפי שהיא עכשיו. ההצעה נותנת אפשרות למשתמש לשלם 50% מהתמלוג שפורסם באתר האינטרנט, למשל, והוא לא חושש שיתבעו אותו על פיצוי ללא הוכחת נזק. אם המשתמש הזה מאוד קטן, הוא חושש שילכו איתו לבית-משפט, אין לו כלים להתמודד בבית-משפט, הוא יכול לשלם 100%, ואף אחד לא יוכל ללכת איתו לבית-משפט. אבל אם זה משתמש שחושב שנגבה ממנו תמלוג שהוא לא ראוי, אנחנו נותנים לו את הכלים להגיד, אני משלם פחות, אם אתם חושבים שמגיע לכם יותר, לכו איתי לבית-משפט.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

אבל הוא עלול לשלם 50% לנצח כי לארגון אין תקציב. נגיד שלארגון היציג, עילם או אשכולות, אין תקציב לתבוע עכשיו 5,000 עסקים זעירים.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

למה שהוא יתבע על ההפרש אם ההליך עולה לו יותר? דבר שני, למה אתה כל-כך חושש מפסק-דין מהו תגמול ראוי?

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

ממש לא חושש. אני רק יודע מניסיון של הרבה שנים שהתמלוג מיד ירד לחצי.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

למה אתה כל-כך חושש שמא להגיע לבית-משפט? שהאחריות תהיה על בית-המשפט, לא על הוועדה.

<< דובר >> נחום גבריאלי: << דובר >>

פשוט מאוד, התמלוג מיד ירד לחצי.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

אין שום אינטרס למסעדה קטנה בצפון, שאין לה כסף בכלל לפתוח והמשכורות לא עוברות ב-10 בחודש, ללכת איתך לבית-משפט. אתה לא מעודד פה שום אינטרס. זו דמגוגיה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מעודד ללכת לפשרות.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

ברור.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

נתחיל מזה. וגם אם אתה מגיש לבית-משפט תביעה מסוימת, בסופו של דבר, זה יחייב את כל השוק אחר-כך, התשלום הראוי שהוא יטען. עזוב, לא צריך כל דבר לקחת לקיצוניות יתר. גם אנחנו מסוגלים לשמוע טיעונים שהם לא נכונים.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אבל אם רוצים לעודד התדיינות - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אבל אני אומר לך, זה לא לעודד.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

כי אנחנו במאזן נחות.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אני מדבר על הסכם עם איגוד עסקי.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

זה מעודד דווקא פשרות, לא התדיינות. יש לך טעות.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אדוני, אנחנו מבקשים עוד כלי של הסכם עם איגוד עסקי או ארגון אחר. אם איגוד עסקי שמייצג 1,000 או 2,000 או 5,000 מסעדות הגיע איתנו להסכמות, זה כנראה סביר ומידתי. אם יש מסעדה שטוענת שזה לא מתאים לה, אז היא לא תשלם 100%, ואין בעיה, אפשר ללכת להליך משפטי איתה.

<< אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>

הוא לא במאזן שווה איתך. אותו איגוד עסקי, כשלך יש את ארגז הכלים ולו אין, הוא בקנייה. עזוב שרשות התחרות לא תאשר את זה – לדעתי, היא לא תאשר את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

סלח לי, אני אוציא אותך.

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

מרכז השלטון המקומי לא בסימטריה איתי?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

התאחדות בתי-המלון לא בסימטריה איתנו?

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

אנחנו לא בסימטריה. אנחנו מתנגדים להסכם הזה. זה היה בכפייה. עם אקדח לראש עשיתם לנו את זה. אחנו נכנענו לכם.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

לא ארגון עסקי, אלא ארגון מייצג. אם יש הסכמה עם ארגון מייצג, אז זה נכון שאז זה לא יהיה 50%.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

ניר, אז אולי תפסיקו להשמיע בבתי מלון?

<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>

או שתגבו סכום ראוי.

<< דובר >> אדיר וישניה: << דובר >>

אנחנו גובים סכום ראוי ופתוחים למשא ומתן, ואתם נסוגתם מהמשא-ומתן כמה פעמים, להזכיר לך.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>

- - - דוגמה לרשויות אצלנו שלא צריכות לשלם - - -

<< דובר >> אורי רשטיק: << דובר >>

אם רשות לא משמיעה מוזיקה או אם מסעדה לא משמיעה מוזיקה, היא לא צריכה לשלם. אם השתמשת - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>

אני אוציא גם אותך. אמרתי לך, אנחנו לא עובדים אצלך פה.

כשאתם עושים הסכם איתם, אתם צריכים להתייחס בהסכם גם לרשויות האלה שלא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]