פרוטוקול מספר 43, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים , 14/06/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים יום שלישי, ט"ו בסיון התשפ"ב (14 ביוני 2022), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> בחינת התאמה והנגשה של שוק התעסוקה בישראל לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יוליה מלינובסקי – היו"ר

מוסי רז

מוזמנים:

אברהם זופניק

–

כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה בניהו טבילה

–

מפקח כולל בתי"ס על-יסודי לבנים, מחוז חרדי, משרד החינוך איתן טי

–

סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רום בר-אב

–

רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוליה איתן

–

ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד הכלכלה והתעשייה שמעון דוד

–

מנהל ומפקח אוכלוסיות מיוחדות במה"ט, משרד הכלכלה והתעשייה בת אל אסרסה

–

עוזרת ראשית נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה רועי אסף

–

ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי, המשרד לשוויון חברתי רונן קוטין

–

ממונה תחום חרדים, אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה איל ארגוב

–

ראש תחום מאקרו מחלקת מחקר, בנק ישראל

זאלו אדיסו

–

עו"ד, מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה יצחק כהן

–

האגף לגיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

מירב פסטרנק

–

ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיים פורוש

–

מנהלת אגף חברה חרדית, רשות השירות הלאומי-אזרחי מרב פלג-גבאי

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ידידיה לאו

–

רכז לענייני חרדים, המרכז לשלטון מקומי

צחי מנטש

–

מנהל תחום הייטק, התאחדות התעשיינים בישראל

סיגל אבנון סוויצקי

–

יועצת מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה אושרה לוי

–

מנהלת מערך פרויקטים ושותפויות, מט"י- המרכז לעסקים קטנים עקיבא גנז

–

מנהל המערך העסקי, מט"י- המרכז לעסקים קטנים

ד"ר אסף מלחי

–

חוקר החברה החרדית, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר גלעד מלאך

–

ראש תכנית חרדים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

טל הוכמן

–

קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

ריקי שפירא

–

עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

שלמה אייזיק

–

נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל

אלון דור

–

יו"ר ועדה לביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

זאב סקלר

–

מנכ"ל חברת תלם

ראובן נריה שבזי

–

אורח, בחור חרדי

משתתפים באמצעים מקוונים:

אביעד שוורץ

–

מנהל תחום בכיר העסקת חרדים, מינהל אוכלוסיות, משרד הכלכלה והתעשייה הגר יהב

–

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי בישראל

מנהלת הוועדה:

לאה גופר

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

<< נושא >> בחינת התאמה והנגשה של שוק התעסוקה בישראל לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית << נושא >> << יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

שלום לכולכם. אני פותחת את דיון הוועדה. אנחנו נעסוק היום בתחום התעסוקה במגזר החרדי בשוק התעסוקה בארץ. אני רוצה כבר להגיד שאני רוצה לקחת את הדיון לכיוון אחר. תיכף אנחנו נראה את תמונת המצב וביקשתי מהממ"מ להכין לנו דוח, נציגת הממ"מ מרב פה, אנחנו נראה מספרים, אנחנו נראה תמונת מצב.

אני כבר יכולה מה שנקרא לתת ספוילר קטן, שהתמונה היא מדאיגה. אני לא באה להאשים אף אחד, האנשים הם בסופו של דבר קורבן, המטרה של הדיון זה למצוא פתרונות יצירתיים ולראות איפה שורש הבעיות. בסוף גם במגזר החרדי יש אנשים, במיוחד גברים, שכן מעוניינים לצאת לשוק התעסוקה, אבל יש קושי, גם בהכוונה וגם בקודים תרבותיים.

המטרה של הדיון היא להבין איפה הבעיות, איפה הקושי התרבותי חברתי, איך אנחנו כמדינה יכולים לסייע ולהסיר את החסמים האלה ומה גובר על מה, האם הרצון שלנו לשילוב של החברה החרדית בשוק התעסוקה גובר על איזה שהם ויתורים בתחומים אחרים, כמו ערך השוויון, או קוד לבוש או דברים אחרים, ומה על כולנו לעשות כדי לסייע ולאפשר את זה.

בסוף, אני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה, זה גם אינטרס שלנו כמדינה, זה גם אינטרס של אותם אנשים, אני לא מכירה דרך אחרת להרוויח כסף, כסף לא נופל מהשמים, עם כל הכבוד הדרך היחידה זה לעבוד ולהביא פרנסה הביתה, אבל בסוף זה אינטרס משותף שלנו. כפי שאני פעם הסברתי לילדים שלי, אמרתי: תראו, אנחנו משפחה, אבא ואמא, אתם שניכם, אנחנו מסוגלים לתת לכם רמה מסוימת של רמת חיים, תארו לעצמכם שיהיה פה חמישה, אתם תוכלו לקבל אותה רמה? אולי נתאמץ, נעשה שמיניות באוויר, אבל אם זה כבר שבעה או עשרה, ברור שלא.

זאת אומרת העתיד החברתי של כולנו כחברה, חילוניים, חרדים, מסורתיים ביחד תלויים בכך שכולנו נשתתף בשוק העבודה, כולנו נרוויח כסף, כולנו נשלם מסים. אם אנחנו, ותיכף נראה את המספרים, נישאר במגמות שקיימות עכשיו מאוד בקרוב אנחנו כולנו נרגיש את הירידה ביכולת שלנו לספק רווחה, לספק שירותים חברתיים, לספק שירותי חינוך וכן הלאה וכן הלאה. כי בסוף תקציב המדינה, תתייחסו לזה כמו תקציב בית של משפחה, זה המצב, אם אנחנו לא נגדיל את התקציב הזה, כמה שיותר אנשים לא ייתנו את היד שם, בסוף כולנו נקבל פחות.

אני ציפיתי לראות היום פה בוועדה חברי כנסת מהמפלגות החרדיות כי זה קהל היעד שלהם, זה הציבור שלהם, זה הבוחרים שלהם, אבל משום מה הם לא פה, כי הם יודעים לדבר גבוהה גבוהה, לדבר על השכבות החלשות ועל המצוקות, אבל כאשר מגיעים לפתרונות הם כרגיל בורחים. כנראה שאין להם אינטרס באמת לקדם את החברה החרדית קדימה לדברים חדשים, אלא הם מעדיפים שזה יישאר כפי שזה, כי זה משרת את האינטרסים. אגב, זה קרה גם כן בדיוני מירון. כולנו זוכרים את אסון מירון, גם שם הם פשוט החרימו את הדיון.

אנחנו נחפש היום ביחד איתכם, ואני מאוד שמחה לראות פה שיש גם נציגות בעמדות קבלת החלטות גם לציבור החרדי כי לריקוד הזה צריכים להיות שני צדדים, אחרת זה פשוט חבל, כי מן הסתם יש שוני, יש הבדלים, והחובה שלנו זה להתאים ולמצוא מה ניתן לעשות כדי שהכניסה לשוק התעסוקה לחברה החרדית תהיה יותר נוחה, יותר רכה, יותר מתאימה.

אני משתמשת במילה התאמה, וזה הדגש. אני לא רוצה לכפות על אף אחד שום דבר, אבל אני רוצה שאנחנו נחשוב ביחד עם המעסיקים, עם משרדי הממשלה מה ניתן לעשות כדי להתאים את מקומות העבודה לקודים התרבותיים ולקודים החברתיים של המגזר החרדי.

אלה היו דברי הפתיחה. בהתחלה, בבקשה, הממ"מ. מרב, תציגי את הדוח שאת הכנת ומשם נתקדם. בבקשה, מרב.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

בוקר טוב. אני אציג את המסמך שהוגש לוועדה. תעסוקת חרדים נדונה הרבה פעמים כבר ופורסמו הרבה פרסומים בעניין הזה. אנחנו ריכזנו נתונים מהמקורות השונים, הכי עדכניים שיכולנו למצוא. כרגע אני אתן סקירה קצרה על נתונים מרכזיים ואז אני אתמקד בחסמים המרכזיים שעלו מהמקורות ובסוף אני גם אציג כמה שאלות שעלו מהמידע.

נתחיל בזה שבערך 8% מהאוכלוסייה בגיל העבודה הם חרדים. לפי התחזיות לשנת 2065 זה כבר יעבור את רבע מהאוכלוסייה. אחרי תקופת עלייה מתמדת בשיעור התעסוקה בקרב חרדים, בין 2003 ל-2015, הגידול מאז נמשך בקרב הנשים, אבל בקרב הגברים הוא נעצר. שיעור התעסוקה בקרב הנשים כיום הוא 81% שזה כבר עומד ביעדי התעסוקה שקבעה הממשלה לשנת 2030. לעומת זאת בקרב הגברים שיעור התעסוקה הוא בערך חצי, נמוך מיעד התעסוקה של 65% או 70% בתלות בגיל הפטור מגיוס. מבחינת היקף משרה, פלוס מינוס שליש מהחרדים עובדים במשרה מלאה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה מסביר לנו את פערי השכר. זאת אומרת יש גם היבט שיש פערי שכר עצומים, זה לתשומת ליבכם. יש את הבעיה עם אחוז משרה, אבל גם שם יש בעיה כי אני הגעתי פה לתובנה שנשים חרדיות עם השכלה אקדמית מרוויחות פחות מהמקבילה שלהן שהן לא חרדיות. אז פה אתם, משרדי הממשלה שוויון הזדמנויות, צריך לתת על זה את הדעת.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

כן. אז הגענו לנושא השכר. לפי נתוני למ"ס שאתם רואים אפשר להגיד שהכנסת הגברים החרדים קטנה בלפחות 40% מגברים יהודים לא חרדים, הנשים החרדיות ב-30% ומעלה מהיהודיות הלא חרדיות. גם בשכר ממוצע לשעה, גם השכר של החרדים נמוך מזה של היהודים הלא חרדים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה נתון מהותי מאוד, כי אם אנחנו מדברים על היקף משרה, אבל פה מדובר על השכר לשעה, זה גם כן הסיפור, יכול להיות שבן אדם יכול לעבוד פחות שעות, אבל שהשכר יהיה לפחות אותו שכר. אני יודעת את התופעה הזאת גם בחברות הייטק, גם במקומות אחרים, סוג של ניצול כי אין לאן ללכת ואין מה לעשות. אז שימו לב לנתון הזה, שיש גם הבדל בשכר לשעה.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

אני רוצה להגיד ששכר מושפע כמובן ממכלול שלם של גורמים, יכול להיות שיש גם ניצול, אבל השכר מושפע גם מהיקף המשרה, גם מענף התעסוקה, גם מההשכלה. יש מכלול גורמים שמשפיעים.

כנתון רקע אני אגיד שמבחינת השכלה 10% מהלא אקדמאים ו-3.7% מהאקדמאים בגיל העבודה הם חרדים. לענפים אני לא אכנס עכשיו, במסמך יש פירוט של ענפים שבהם יש ייצוג גבוה או ייצוג יתר בהשוואה לשיעור של החרדים בכוח העבודה. אני כרגע מתמקדת, לבקשת הוועדה, בענף ההייטק. אפשר לומר שהיו כמה שנים של גידול מתמיד בשיעור המועסקים החרדים בהייטק, אבל בעיקר בקרב הנשים, הגברים נשארו די יציבים מבחינת שיעור התעסוקה בהייטק.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

מספר נמוך.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

כן. לפי נתוני זרוע העבודה ל-2019 הם היו 5.5% מהמועסקים בגיל 25 עד 35, לפי רשות החדשנות בשנת 21' היו 3% מכלל המועסקים בענף ובהתייחסות למגדרים, אז ב-2019 הועסקו בערך 3,000 גברים חרדים שהם כמעט 4% מהגברים החרדים המועסקים ו-1% מהמועסקים בהייטק. הנשים החרדיות היו 1.5% מהמועסקים בענף. אין לנו מידע מלא על נושא השכר בהייטק, רק כן עלה מאחד המקורות שפערי השכר בין גברים חרדים ליהודים לא חרדים בענף גדלו במשך השנים.

על רקע כל הנתונים האלה בשנת 2018 הוקמה ועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 שעסקה גם בחרדים. על רקע קצב הגידול של החברה החרדית ושיעורי העוני הגבוהים בקרבה, יחסית, הוועדה הגדירה את האצת שילוב החרדים בתור יעד קריטי למדינה. הוועדה גם קבעה יעדי תעסוקה, שהזכרתי קודם, וגם יעדי שכר, שאני כרגע לא מזכירה, והיעדים האלה אומצו בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2021.

הוועדה גם הציגה חסמים מרכזיים לפי מגדר ונתנה המלצות. אני אתמקד עכשיו בחסמים שעלו מדוח הוועדה וגם ממקורות נוספים שהסתמכנו עליהם. חסמים שמשותפים לגברים ונשים כאחד, נתחיל בזה שלמעסיקים אין בהכרח כלים מותאמים כדי למיין מועמדים חרדים למשרות. יש גם רתיעה של המעסיקים שחוששים מזה שהם יצטרכו לעשות התאמות מסובכות לקליטת עובדים חרדים, מטבח כשר וקוד לבוש וכיוצא באלה.

יש את העניין של נגישות תחבורתית שהיא יותר מוגבלת בגלל ההסתמכות במידה רבה על תחבורה ציבורית. אם חשבנו בעקבות הקורונה שעבודה מרחוק, שזה אחת התוצאות של מגפת הקורונה, שמאוד האיצה את העבודה מרחוק, בעבודה מרחוק לכאורה יש מענה לחלק ניכר מהחסמים התעסוקתיים של החברה החרדית, אבל יש בעיה אחת, שזה יעיל בעיקר למי שיש לו נגישות גבוהה למחשב ואינטרנט וזה לא בדיוק המצב בחברה החרדית.

מבחינת חסמים שהם יותר מאפיינים גברים חרדים, אז שוב ושוב עולה העניין של חוסר במיומנויות יסוד, בעיקר אנגלית ומתמטיקה. יש את התניות הפטור מגיוס, שהן חלות עד גיל 24 כיום, בתחומי עבודה ולימודים לא תורניים.

ועדת 2030 גם הצביעה על השילוב בין כניסה מאוחרת לשוק העבודה יחד עם חוסר הכשרה מתאימה ויחד עם הפתרון של התמיכות בתור שילוב שהוא מהווה כשלעצמו תמריץ שלילי ליציאה לעבודה.

יש את הקשיים התרבותיים והחברתיים, למשל תפיסה יותר רווחת על עבודה כצורך לפרנסה ופחות כהזדמנות להתפתחות אישית, וזה משליך על הנכונות לעשות מהלכים יותר נועזים, או לקחת מחויבויות יותר גדולות. בענף ההייטק באופן ספציפי יש לנו ריאיונות עם מעסיקים שחשפו קשיים, הם במיוחד הדגישו בתחום השליטה באנגלית, בתחום דפוסי עבודה, יותר קושי בהסתגלות לדפוסי עבודה שמאפיינים הייטק. שוב, העניין של נכונות יותר נמוכה להשקעה בגלל תפיסת העבודה בעיקר כצורך פרנסה.

מבחינת הנשים, יש לנו כמובן את האילוצים של בית ומשפחה, במיוחד משפחות גדולות שלפעמים צריכים לבוא באיזון מול אילוצי העבודה, מחסור ברקע לימודי, שוב חסמים חברתיים ותרבותיים, למשל נשים שנרתעות מהכשרה בחברה מעורבת, או הרבה נשים שמעדיפות יציבות וזה משליך על הנכונות לקחת סיכון או להתקדם, או ללכת למקום אחר. וגם הרבה פעמים העדפה של סביבת עבודה חרדית, שזה מצמצם את האפשרויות.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ומפה אני מבקשת התייחסות בהמשך כי אני שמעתי הרבה מאוד סיפורים שאם אפילו עושים את זה, סביבה חרדית, מנצלים את זה בשכר, זאת אומרת יש פערי שכר, כי המעסיקים סוג של משלמים פחות. גם שמעתי על זה בהייטק וגם במקומות אחרים. תתייחסו לזה, איך אנחנו יכולים למנוע פה את האפליה שהיא מאוד מאוד לא טובה.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

נקודה אחרונה זה המגוון המצומצם יחסית של תחומי לימוד ומיעוט לימודים אקדמיים שזה, שוב, מגביל הזדמנויות, מגביל ניידות בין ענפים.

בנושא תכניות סיוע ממשלתיות פנינו לזרוע העבודה שאמונה על טיפול בנושא. יש כמה מסלולים פעילים של זרוע העבודה, זה מפורט במסמך, אני כרגע לא אתמקד בזה, אני רק אגיד שלא קיבלנו מידע על היקף המשתתפים החרדים בכל התכניות ועל האפקטיביות של התכניות השונות.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

נמצאת פה ממשרד הכלכלה יוליה איתן, אני חושבת שבשאלות האלה את תפרטי, מה האפקטיביות ומה כמות המשתתפים במסלולים.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

לסיום אני מציגה כמה שאלות שעלו מתוך העבודה על המסמך ומתוך המידע שהובא במסמך. דיברנו על הנושא של חוסר במיומנויות יסוד, אז אם ככה מה הדרך לסייע בזה ומי אמור לטפל בנושא ומול מי בצד החרדי.

דיברנו על קשיים של יציאה לעבודה והיקף משרה, קשיים שמאלצים במיוחד נשים, והשאלה היא, שוב, איך אפשר לסייע גם ליציאה וגם להגדלת היקף המשרה ומי הגורם שצריך לתכלל את זה.

כיוון שמדובר על שילוב בין חילוניים לחרדים זה מצריך איזה שהיא קבלה ורצון טוב מצד כל הצדדים, וגם מצד המעסיקים, והשאלה איך אפשר לקדם תרבות ארגונית, זה כבר עניין של תרבות ארגונית, שהיא סובלנית ומכילה, והאם המדינה ואיך המדינה יכולה להשתלב בנושא הזה.

בהמשך למה שאמרתי על זה שלא קיבלנו מידע על התשואות של ההכשרות ועל היעילות שלהן והתרשמנו שעדיין לא נצבר מספיק ידע בעניין, אז איך אפשר להגביר את התיאום בין הגופים שעוסקים בזה ואיך לייעל את ההשקעה בהכשרות, בעיקר על בסיס מדידה של התשואות ובדיקת הרלוונטיות לשוק העבודה, בדיקה מתמדת.

נקודה אחרונה, הזכרתי שהנושא הזה כבר נדון הרבה פעמים וניתנו המלצות, המלצות חוזרות בפורומים שונים, השאלה אם הן נבחנו לאורך השנים האלה והאם גם החרדים היו שותפים לתכנון המדיניות.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

האם נבדק, פה או כל גוף אחר שנמצא פה, אני רוצה לשאול לגבי שני דברים האם נבדקו, האחד, קשר בין סבסוד מעונות לבין יציאה לעבודה, בעיקר של נשים. הדבר השני, שיותר קשה לבדוק, אבל בטוח שיש קשר, רק השאלה אם יש איזה שהיא בדיקה, הקשר בין הגיוס לצבא שקורה או לא קורה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אתה פספסת, דיברנו על זה. שהסיפור של גיל הפטור זה הגורם המרכזי פה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

שמה? שהורדת הגיל הכניסה עוד צעירים למעגל?

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

צריך להוריד את גיל הפטור כדי לאפשר לגברים החרדים הצעירים לצאת ולהשתלב יותר בשוק העבודה. זה לפחות מה שכרגע שמענו.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אבל יש מחקר על זה מתועד, שהורדת הגיל הכניסה אנשים לשוק העבודה, באיזה שכר, או שזו מחשבה? כי גם אני יודע לחשוב את זה בעצמי, אני שואל אם זה נבדק.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

אני אתחיל עם השאלה הראשונה שלך לגבי מעונות. זה עלה, יכול להיות שאפילו בוועדה של לקראת 2030, זה עלה בתור המלצה. אני לא אגיד לך שראיתי באיזה שהוא מקום מחקר מסודר, יכול להיות שיש, אבל אנחנו התמקדנו ממש במידע עדכני. במידע העדכני הזה לא היה מחקר על זה, אבל כן הייתה המלצה להתייחס לעניין הזה של מעונות ליום ארוך, שאין מספיק התייחסות לעניין הזה, אין מספיק פתרונות לילדים קטנים באמת בחברה הזאת וצריך לחשוב גם על זה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני אגלה לך סוד, בשום מקום אין פתרונות.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

יכול להיות.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני כל חיי שילמתי גם גן, אחר כך צהרון ועוד בייביסיטר.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

גברתי היושבת ראש, נמצא פה נציג ממשרד ראש הממשלה שחקר את הנושא ויש על זה תוצאה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

בסדר, אנחנו רק התחלנו, הכול בסדר.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

היא עוד לא סיימה לענות לי. לגבי גיל הפטור, גם לא נעשה מחקר? כאן לא נעשה מחקר, אבל כל אחד מבין שאם יהיו יותר מעונות יותר בזול ויותר שעות ייצאו יותר לעבוד. זה בעצם מה שאת אומרת, אבל לא נעשה מחקר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה בהמלצות של דוח 2030. יש לנו פה מישהו שאחר כך יתייחס לזה. שב על יד השולחן, תפוס מקום. אין ח"כים, הח"כים מחרימים. אלה שהיו צריכים להיות פה הם דווקא מחרימים.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

לגבי גיל הפטור, שוב, אנחנו התייחסנו למקורות הכי עדכניים וחדשים, במקורות האלה לא ראינו התייחסות כזאת. זה אולי מתקשר לנקודה האחרונה שהעליתי בשאלות לדיון, שזה דברים שכבר חזרו עליהם בהרבה פורומים והשאלה שלנו אם באמת באיזה שהוא שלב עצרו לבחון אותם עוד פעם, האם זה נדון מול החרדים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה מה ששאלתי, האם זה נבחן.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

יכול להיות שתיכף נשמע את התשובות, אבל אני רוצה בבקשה, ברשותך, הנתון שאת אמרת שאת רואה במספרים שיש ירידה באחוז התעסוקה של גברים חרדים, או אם זה לא ירידה אז זה סטגנציה, זה לא זז.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה מה שאתם רואים בנתונים?

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

נכון, זה נעצר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אפילו ירידה מסוימת.

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

נכון. מ-2015 אפשר להגיד שיש עצירה ואפילו טיפה ירידה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

שאיך היא מוסברת?

<< אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >>

בדוחות שאנחנו התבססנו עליהם זה מוסבר בזה שעד 2015 גם פותחו תשתיות תעסוקה וגם צומצמו או שונו מסגרות התמיכה בתלמידי כוללים. אחרי 2015 הוגדלו התמיכות וזה השפיע, בין היתר, וגם זה שגיל הפטור לא ירד.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

גיל הפטור צריך לרדת -18 ואז –

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אנחנו תיכף נשמע את משרדי הממשלה, את כל אנשי האקדמיה החכמים, אבל אני הזמנתי וביקשתי והבחור הגיע, ואני מאוד מברכת אותך, נריה. הנה הבאתי לכם דוגמה חיה, בחור חרדי, שהוא יספר לנו, קח את המיקרופון, מה הקושי, איפה הבעיות, מה אתה חווה, מי עוזר, מי לא עוזר, איפה אתה נמצא, ואולי מזה אתם, משרדי הממשלה והגורמים האחרים, תלמדו משהו ויגיעו פתרונות. בבקשה.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אני אציג את עצמי, נריה שבזי, בן 23, אני אבא לילדה, אני גר בביתר עילית, בעיר חרדית. אני אתייחס לכמה נקודות שמהוות לי בעיה בעולם התעסוקה החיצוני. דבר ראשון, אין לי ליווי בכלל בחוץ, בכלל, לא אקדמאי ולא תעסוקתי. אני כיום גם משרת בצבא וגם מעבר לזה, אני עובד בעבודות, סתם עבודות מזדמנות כדי לנסות לפרנס כמה שיותר את המשפחה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

איזה עבודות אתה עובד?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

פיצוציות ודברים כאלה. אני מרגיש שיש פער מאוד גדול בין החברה הישראלית לחרדים. התעסוקה בחוץ פחות מקבלת אותנו, יכול להיות מכמה סיבות, אין לי בגרויות, אני ספציפית, להרבה חרדים אני חושב שאין בגרות, זה דבר שמוריד מאוד בעולם החיצוני.

אני הייתי כמה פעמים בראיונות עבודה, כמה דברים שהורידו אותי זה אם יש ילדים, קוד לבוש, אם מפריע לי צניעות ודברים כאלה, אם מפריע לי לעבוד עם נשים, מעורב.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

וזה מפריע לך?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אני ספציפית לא מפריע לי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

המעסיקים חששו?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

המעסיקים חוששים שזה מפריע ומורידים אותך פשוט בגלל סיבות כאלה ואחרות.

<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>

כל מיני סטריאוטיפים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל יש לנו פריסה שלמה של מרכזי תעסוקה שמלווים, שעוזרים, שאפשר לפנות והם ייתנו לך סיוע.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

יכול להיות שיש, אבל אני לא נתקל. אני מחפש הרבה, הצעתי את עצמי בכל מיני כאלה שמגישים במייל או דברים כאלה, לא חזרו אליי. אני מצפה ממקום שאם יש דבר כזה בעולם החרדי, או ליווי לחרדים, אז שייפנו אלינו. אין לי ליווי. אני היום נמצא בחוץ, אני נמצא בצבא, אני משרת יומיות אז אני יכול בין לבין להכניס, אין לי ליווי. אני לא מרגיש שיש אנשים שאני יכול לפנות אליהם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אתה עושה מהלכים אקטיביים?

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

רגע, אדוני, אל תפריע לו.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אני עושה הכול, הגשתי המון המון, ניסיתי לעשות הכול כדי ל - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ומה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול? מה החלום שלך בחיים? מה אתה רוצה מבחינת מקצוע להיות?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

בעיקרון זה הנדסת תוכנה, דברים כאלה, הייטק.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל אתה יודע, הכסף, אפשר לעבוד בכל מקום ורק להביא כסף הביתה.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

זה מה שאני עושה כיום. היום אני לא עושה את זה כי אני רוצה, אני עושה את זה כי אני צריך.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

קודם כל כל-הכבוד.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אבל בסופו של דבר חסר מאוד ליווי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ובצבא אתה לא מקבל איזה שהיא הכוונה מקצועית?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

כרגע לא. יש לי הרבה חברים שהם משרתים איתי, חלקם השתחררו וציפו שאחרי הצבא מישהו ילווה אותם.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אנחנו לא הזמנו מישהו מהצבא? תעשי להם שאילתה בנושא של שירות חרדים. אם כבר חבר'ה חרדים משרתים בצה"ל, למה לא מנצלים את הזמן הזה לקורסים מקצועיים, לרכישת מקצוע כדי לתת להם כלים בעתיד. זה מה שצריך לפנות לצבא.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

זה קיים, אבל זה - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל אם זה קיים למה אתה לא קיבלת שם סיוע?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

כי יש בזה הרבה בעיות, זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה. אמנם מבטיחים לך, אבל בפועל מנסים כמה שפחות שתיכנס לזה. יש כל מיני תירוצים, לא נפתחה כיתה של לימודים, דברים כאלה, בפועל הרבה לא מקבלים את מה שהבטיחו להם ואז מה שקורה, אתה צריך לצאת החוצה ואתה מחפש שמישהו ידאג לך.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

עם כמה חבר'ה אתה משרת? כמה יש עוד כמוך שם, שאתה מכיר, שגם באותה מצוקה?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

לאחרונה יש לי באזור חמישה-שישה חבר'ה שהשתחררו ממש עכשיו וכולם נזרקו פשוט לאזרחות. הם עד היום, חלקם מנסים לדאוג לעצמם, בלימודים שהם מממנים מעצמם, הם סומכים על המענק שהם מקבלים מצה"ל, מענק שחרור, אבל בגדול לא ראיתי שליוו אחד מהם.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זאת אומרת אתה עכשיו חופשי, אין לך למי לפנות, אף אחד לא מסייע לך, אתה לא יודע מה לעשות עם עצמך.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

המעסיקים גם לא כל כך מתלהבים לקחת בחור חרדי לעבודה.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ואז אתה עובד בעבודות מזדמנות. סוג של. קודם כל כל-הכבוד שאתה עובד ומפרנס את המשפחה, זה כל גבר נורמלי צריך, בעיניי, לעשות, זו דעה שלי, אבל אנחנו רוצים לקדם אותך, אנחנו רוצים שאתה בעתיד תעבוד, תשלם מיסים, תפרנס משפחה ותתקדם.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אני חושב שיש עוד לא מעט חרדים שהיו רוצים שמישהו ילווה אותם.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז מה לדעתך צריך לעשות? אתה שאתה באת מבפנים. משרדי הממשלה, תקשיבו, יכול להיות שאנחנו נמצאים במגדל שן, יכול להיות שכל מי שיושב פה נמצא בתוך המשרדים, רואה את התמונות ואת הדוחות והכול טוב, ויכול להיות שאנחנו פשוט לא מבינים את המציאות. מה לדעתך צריך?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

כמה דברים. קודם כל צריך שיהיה ליווי ממש מקצועי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

איך לעשות את זה?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

קודם כל לא לפסול חרדים. יש רתיעה מהציבור החרדי בחוץ וצריכים להבין שגם לחרדים יש כישרונות, שהם יכולים להיכנס, לא לכולם יש בעיה לעבוד בעבודה מעורבת. אני חושב שיש היום הרבה אנשים שעובדים בחוץ, חרדים, בעבודות שהן מעורבות, נשים וגברים. גם, אגב, מי שעובד בסופרים ודברים כאלה, שהם לא רשמיים, בסוף נתקל בזה שהוא עובד עם בנות. אז זה לא משנה, אני לא חושב שצריכה להיות רתיעה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אגב, גם חברי כנסת חרדים, אין להם בעיה, הם יושבים על ידי. נכון, מוסי?

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

נכון.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

במליאה, בוועדות, הכול בסדר. רק לתשומת ליבכם.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

לחברי כנסת מותר לשבת ליד נשים, אבל עובדים חרדים אחרים - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

גם מותר להם לדבר איתנו, הכול טוב. זאת אומרת כשצריך הכול מסתדר.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

יש חסינות, זה בסדר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אתה מביתר עילית, בביתר עילית, תיכף אנחנו נשמע, יש מרכז הכוונה תעסוקתי למגזר החרדי? משרד הכלכלה, יש?

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

יש מרכז מפתח בביתר עילית.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

למה הוא לא יודע עליו? אתה יודע שיש כזה מרכז בביתר עילית?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

לא.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

כמה זמן אתה גר בביתר עילית? נולדת שם?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

לא, אני מחיפה במקור. אני נמצא שם שנתיים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ובחיפה יש כזה מרכז?

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

כן, יש מרכז מפתח, אבל תיכף, אני אשמח להציג בצורה מסודרת.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

בסדר. אנחנו אחר כך נחבר אותך עם כל מי שצריך, ומעסיקים, מה שנקרא מי שמציל נפש אחת מציל את העולם. הנה, יש בחור צעיר, משרת בצה"ל, רוצה לעבוד, לפרנס את המשפחה, נראה בחור עם ראש על הכתפיים, תעזרו. המעסיקים יודעים לספר רק מה הקשיים, אבל איפה אתם פה? ואתם כל הזמן מספרים לנו שאין עובדים ויש משרות פנויות והישראלי הממוצע לא רוצה את זה ולא רוצה את זה. בבקשה, אנשים רוצים, אז אם כבר מישהו רוצה אנחנו לא מצליחים לתת את הפתרונות, אז מה אנחנו שווים?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

רק עוד נקודה ברשותך, אם יש מרכז מפתח, אני חושב שלא מעט חרדים נמצאים בחוץ ומחפשים עבודה ואין להם כיוון.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אנחנו נפרסם באתר הכנסת את הרשימה של כל מרכזי המפתח האלה ברחבי הארץ. תעבירי לנו את הרשימה, לאה, נפרסם ממש עם כתובות ומספרי טלפון, יכול להיות שזה יעשה את השירות. כמה יש כאלה בסך הכול בארץ?

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

יש 12, אבל אני אשמח להציג - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

בסדר, יש 12 מרכזים כאלה שיכולים לתת מענה. כנראה שיש איזה שהוא קצר בתקשורת, אם נריה לא הצליח ל – וכמובן שצה"ל צריך פה לתת מענה, במיוחד לאלה שכבר התגייסו והם משרתים, זה בכלל בזבוז.

אבל הדגש שלנו, החידוש של הדיון, שאני לא באה להאשים אף אחד מהציבור, הציבור נמצא איפה שהוא נמצא, הנה דוגמה חיה, הדרישה שלי היא מאיתנו, מהכנסת, מהממשלה, ממעסיקים, מרשויות הממשלה, להבין איפה הבעיות, איפה החסמים, איפה הבעיות התרבותיות והחברתיות, שאם אנחנו נסיר אותן לגבר חרדי יהיה הרבה יותר קל להיכנס לתחום.

אני מבקשת, בבקשה, ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עשית על זה מחקר, נכון? זה ממש על החסמים, נכון?

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

לגמרי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז נעשה את זה קצר ולעניין.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

אם אפשר את המצגת. גלעד ידידי יפתח ואני אשלים את התמונה.

<< אורח >> גלעד מלאך: << אורח >>

כן, זה באמת מחקר מקורי שאסף עשה. אני רק פותח בתחילת דבריו, לתת קונטקסט לדברים. הזווית העיקרית שעד היום עסקו בה בהקשר של שילוב חרדים בתעסוקה היא הזווית של החרדים. גם עכשיו הנציגה מהממ"מ שדיברה דיברה על החסמים שיש לחרדים כשהם באים להשתלב. זה דיון שהוא מאוד מאוד חשוב, מה שאני מבקש להגיד, שהמחקר של אסף מבקש להוסיף עוד נדבך לדיון הזה, לא רק חסמים מצד החרדים, אלא החסמים שקשורים למעסיקים.

הזווית הזאת של מעסיקים ושל עובדים לא חרדים שעובדים בצד חרדים היא זווית מאוד חשובה. אני רציתי רק לתת את הקונטקסט של למה הסיפור הזה של שילוב חרדים במקומות עבודה מעורבים הוא סיפור משמעותי והוא סיפור שיילך ויגדל. אז רק לתת לכם מושג על איזה שינוי דרמטי.

את הנושא של נשים, כפי שציינת, העלייה הדרמטית בשיעור נשים בתעסוקה, כולנו מכירים, אבל תחומי התעסוקה גם הם עברו שינוי משמעותי ב-15 השנים האחרונות. אנחנו מסתכלים בעיקר בהקשר של נשים, תחום החינוך, רוב הנשים עסקו עד לפני 15 שנה בחינוך, 56%, תוך 15 שנה זה ירד ל-39%. זה לא שיש פחות מורות, פשוט השוק הזה של ההוראה מיצה את עצמו ונשים, כיוון שהן יוצאות לעבודה, נאלצו ללכת לתחומים אחרים.

התחומים האחרים הם כבר לא בתוך הקהילה. תחום החינוך רובו ככולו הוא בתוך הקהילה, ולכן הסיפור הזה של הזווית של מעסיקים ואיך משתלבים במקום שהוא לא חרדי מובהק הוא סיפור משמעותי. נניח במקביל אתם רואים שנושא בריאות ורווחה וסעד של נשים, הקו האדום פה, אתם רואים איזה עלייה דרמטית, היה 13% וב-2020 הגיע ל-23%, כמובן ששירותי בריאות, רווחה, כל השירותים הללו הם כבר שירותים מעורבים ברובם. אנחנו רואים את השינוי.

אצל הגברים, דרך אגב, זה הרבה פחות דרמטי, גם כי פחות הם השתלבו בתעסוקה, כפי שצוין פה, וגם יש איזה core של כמה צריך בחינוך, אז זה לא השתנה. אבל זו זווית שהיא מאוד חשובה להבין למה הדיון הזה של שילוב חרדים במקומות כלליים הוא קריטי.

עוד זווית היא בהקשר של סביבת עבודה. לקחתי מתוך המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק, כמובן זה תחום מאוד ספציפי ואחוזים בודדים נמצאים שם, אבל אתם יכולים לראות שאמנם יש קבוצה מסוימת, גם של נשים חרדיות, גם של גברים חרדים, או בסך הכול 24% מהחרדים עובדים בסביבה חרדית, אבל רוב החרדים עובדים בסביבה שהיא סביבה מעורבת ברמות שונות, או בסביבה מותאמת לחברה החרדית, או בסביבה חילונית מובהקת, כלומר זה יותר אצל גברים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זאת אומרת שאנחנו פה אולי בסטיגמה שהחרדים רוצים שזה יהיה מותאם לסביבה חרדית, אבל בפועל, כפי שגם עכשיו שמענו, הם הרבה יותר פתוחים ממה שאנחנו חשבנו.

<< אורח >> גלעד מלאך: << אורח >>

כמו שאת יכולה לראות, התמונה היא באמת מורכבת. כלומר בגדול אני יכול להגיד שגברים יותר נכונים לעבוד בסביבה מעורבת, נשים פחות. זה גם עניין של גיל, נשים צעירות פחות, נשים יותר מבוגרות יותר, ואנחנו רואים את התמונה כפי שהיא, כלומר כן יש פה סביבה מותאמת 45%, סביבה חילונית 30%. אני אדבר על הסך הכול, כאשר נשים יותר נוטות אל המותאם וגברים יותר אל החילוני.

אבל שימו לב, וזה השקף האחרון שאני רוצה לפני שזה יעבור לאסף, על השכר של חרדים שעובדים בסביבה חרדית מול השכר של חרדים שעובדים בסביבה חילונית, זה פי שניים. כלומר מי שעובד בסביבה חילונית זה פי שניים. יש לזה הרבה סיבות, סיבה שקשורה להיקף המשרה ולסוג העבודה, ולכל מיני התאמות נוספות ולאיכות העבודה, אבל עדיין אנחנו רואים שאם אנחנו רוצים לעשות שילוב משמעותי הוא צריך להיות פחות בציר של הסביבה החרדית, שהיא מוגבלת בהיקף שלה וגם ביכולת שלה לתת שכר, אלא ברמות גבוהות יותר של שילוב, ופה אסף ימשיך איך ניתן לעשות את זה מהזווית של המעסיק.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

תודה, גלעד. כשאנחנו מסתכלים, מפנים זרקור לשוק העבודה, חשוב לנסות לפצח ולהבין מה בעצם המניעים של מעסיקים במגוון של סקטורים בשוק העבודה העסקי להעסקה של גברים ונשים חרדים, באיזה מידה המניע העסקי הכלכלי ושורת הרווח, מן הסתם היא משפיעה ומהותית ומרכזית, אבל צריך לזכור ולדעת שיש לא מעט מעסיקים שמצהירים באופן לפחות גלוי על כך שיש להם גם מניע חברתי כלשהו.

הם רואים בזה איזה שהוא ערך חברתי, אבל המניע העסקי הוא בוודאי מאוד חשוב, וזה קשור גם למה שהוזכר כאן לפני כן, לגבי רמות השכר הממוצעות שחלק משמעותי מהמעסיקים משלמים לעובדיהם החרדים, פלוס העובדה שמדובר ב - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אתה לא חושב שיש פה ניצול, סוג של, מצד מעסיקים?

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

אני לא יודע לומר, כי צריך להבין שבחלק מהמקרים ישנם עדיין פערי ידע. גם חרדים שכבר רכשו השכלה גבוהה או לימודים טכנולוגיים כאלה ואחרים, עדיין חלק מהנשים והגברים החרדים מגיעים עם איזה שהם פערי ידע אל שוק העבודה. המעסיק צריך להכשיר את העובד לתפקיד, זה בדרך כלל על חשבונו ולכן יש פה איזה שהוא משקל מאוד מאוד עדין ואיזון בין השכר שמשולם לבין, אני מדבר כמובן בהכללות גסות, לבין השכר. יכול להיות שהשכר ההתחלתי הוא יחסית נמוך פלוס העובדה שמדובר על כך שחלק גדול מהנשים והגברים החרדים מועסקים במשרה חלקית.

יש גם לא מעט אתגרים, אתגרים שלחלקכם מוכרים וידועים. אתגרים שקשורים, כפי שאמרתי, לפערי ידע ולפערים מקצועיים, בעיקר בקרב העובדים הצעירים היותר. השונות התרבותית והתכונה הזאת של ההתבדלות וההסתגרות החרדית קיימת גם בחלק ממקומות העבודה. על כך מעסיקים, מנהלים וגם עובדים שאינם חרדים דיווחו במחקר שערכתי וזה משפיע על הרבה מאוד תהליכים ארגוניים, התאמות שהעסק צריך לעשות פלוס העובדה של הסיפור הזה של חוסר היכרות עם שוק העבודה.

דבר מאוד משמעותי, מה קורה אם אני לא מגיע בזמן, חריגות לא מוצדקות, חוסר השתתפות, נניח, בימי גיבוש ואירועים חברתיים מטעם הארגון. זה מאוד מאוד משפיע, מאוד חשוב למנהלים גם לקדם את עובדיהם. לי יש חבר מכר שהוא עובד באינטל, ראש הצוות שלו באינטל ירושלים היא אישה חרדית והיא איננה מגיעה לימי הגיבוש הצוותיים שלהם. איך זה נתפס בקרב העובדים, בקרב המנהלים ובקרב המעסיקים? יש לזה משמעות באמירה הזאת שאני מגיע למקום העבודה, אבל בחלק מהמקרים אינני חלק אינטגרלי מהארגון או מהצוות.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

מה גובר על מה? יכול להיות שאתה צודק, אבל מצד שני, אם אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים ישתלבו אז אנחנו גם כן צריכים לחשוב איך להתגמש בנושאים האלה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

זה כמו להיות סגן שר ולא להסכים להיות שר.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

די קרוב, אבל לא לגמרי.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

או שאולי כן לעשות איזה שהיא פעילות שהיא מתאימה לכולם, לכלל העובדים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אין דבר כזה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

יש ארגונים, כשמדובר על חברות גדולות, במיוחד תאגידים בין לאומיים שיש להם תרבות ארגונית של גיוון תעסוקתי, של diversity management, אז במקומות הללו, כשיש גם מסה של עובדים חרדים אתה יכול גם לקיים ימי גיבוש, ימי כיף, שמותאמים לאוכלוסייה שומרת מצוות, דתיים וחרדים. זה בלתי אפשרי כשמדובר בארגון קטן או בעסק בינוני, שזה רוב המעסיקים במשק.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

לא, אני דיברתי באופן כללי.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

אחת מהשאלות לדיון שהוצגה כאן על ידי הנציגה ממרכז המידע של הכנסת, זה מה הם הפתרונות, איך ניתן לייצר תרבות ארגונית עסקית מכילה. אני תיכף אגע בזה, אני אגיד את זה רק בכותרות. זה קודם כל המחויבות של ההנהלות, היא דרמטית, חשובה וקריטית, היא חייבת לחלחל בצורה נכונה, מדויקת ומקצועית לדרגי ניהול זוטרים ולעובדים, לשדרת העובדים הרחבה.

אני רוצה להגיד משהו שהוא קצת יותר סוציולוגי חברתי, ערכי נורמטיבי ופחות כלכלי עסקי, ברשותכם. המפגש הזה במקומות העבודה הוא מאוד מאוד משמעותי גם לחרדים ולחרדיות וגם למעסיקים שאינם חרדים, מהסיבה הפשוטה שהתיאוריות הפסיכולוגיות משנות ה-50 הוכיחו, והמחקר הזה גם מאשש אותן, שחומת הסטיגמות, הסטריאוטיפים, השליליים לצערנו הרב, שקיימת כלפי הציבור החרדי במדינת ישראל הולכת ופוחתת כשאתה פוגש את הקולגה שלך או את המועסק שלך ברמה יום יומית. גם שינויים פנים ארגוניים וגם מחוץ לארגון. המבט על הקהילה החרדית הופך להיות - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה השקף הבא, זה לא השקף הזה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

שינויים ביחס לחרדים בארגון ומחוצה לו. בעצם אחת המוטיבציות המרכזיות שלי לכתיבת המחקר הזה הייתה לנסות להבין מה קורה במובלעות הללו של מקומות העבודה המעורבים. זה כנראה נכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות, אבל זה בוודאי נכון לגבי החרדים. זה מאוד מאוד עודד אותי לחשוב שמקומות המפגש האלה בעצם מקטינים את הסטיגמות, חד משמעית, בתוך הארגון ומחוצה לו.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זאת אומרת לחברה הישראלית, כדי ליצור פה סולידריות ותחושת ביחד מאוד חשוב, אם אני מתרגמת נכון, המפגש הזה במקומות התעסוקה בין חילוניים, חרדים.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

בהחלט.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

השלטון המקומי, אתם המעסיקים המרכזיים בשוק, שבו בבקשה. אני רוצה לשמוע מה העיריות עושות בתחום הזה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

את צודקת בהחלט.

<< אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >>

סוג של אינקובציה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

לא הייתי מגדיר את זה כך, אבל די קרוב, די דומה. אני חושב שזה עדיין תהליך שצריך לתמוך בו מבחוץ. אני רוצה להציג נתונים בשקף הבא, להציג נתונים כמותיים לגבי האופן שבו מנהלים ועובדים מדווחים על האתגרים והקשיים בניהול ועבודה עם נשים וגברים חרדים. שימו לב, 66% מהמנהלים שרואיינו במדגם הזה מדווחים על כך שיש להם אתגרים בניהול של עובדים חרדים לעומת 46% מהעובדים.

יש פער בין העובדים למנהלים, זה די ברור למה, התשומות שמנהל או מנהלת צריכים לתת כדי להעסיק או לנהל עובד חרדי הן מאוד מאוד גבוהות. בין היתר קשיים בהשתלבות חברתית שדווחו, היעדרויות חריגות. כמעט חמישית מהמעסיקים מדברים על תופעות של היעדרויות חריגות שהן אינן מוצדקות ואין להם הצדקה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

או שלא יודעים מה ההצדקה. זה לא אומר בהכרח שאין הצדקה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

בעיני העובד החרדי ההיעדרות כנראה מוצדקת, אבל בעיני המנהל או המנהלת שלו היא לא מוצדקת, היא לא לגיטימית, היא לא נורמטיבית בשוק עבודה שהוא מאוד תחרותי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

תנו דוגמה למשל. יום צום, איזה שהוא, לפי הלוח העברי? זה יכול להיות סיבה מוצדקת כדי לא להיות בעבודה?

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

יכול להיות לפעמים שיש פערים שמעסיק רואה בהם דבר לא לגיטימי, אבל מבחינת העובד זה אירוע שמתבקש שהוא לא יהיה באותו יום. למשל צום, שהזכרת, תשעה באב, ערב פסח, ברמה של יום לפני פסח.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אגב, בתשעה באב בכנסת עובדים.

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

אנחנו מדברים עכשיו על שוק העבודה.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

אבל זה יום בחירה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה מאוד חשוב, זו בדיוק הנקודה, הפערים התרבותיים.

<< דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>

וגם אולי המשפחות היותר גדולות מאלצים יותר היעדרויות, יש יותר שמחות, יותר חלילה אבל, יותר פעמים אירועים בבתי הספר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

לא, זה מוצדק.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

במקרים כאלה באופן נורמטיבי מצופה מהעובד לתאם ציפיות עם המעסיק שלו, עם המנהל הישיר, מה שלא תמיד קורה. זה גם הסוגיה הזאת של היעדר נורמות עבודה, שכנראה לרובנו הן מוכרות וידועות, הן לא צריכות את התיווך הזה, שלחלק מהעובדות והעובדים החרדים הן פחות מוכרות ולכן הן גם לא מתקיימות במרחב העסקי.

<< אורח >> עקיבא גנז: << אורח >>

מה ההבדל בין זה לבין השוק הכללי, הפערים גדולים? בין היחס של התפיסה של העובד החרדי לבין המגזר שהוא לא חרדי. לדוגמה אם יש שם 34% או 15.4% מדווחים על קשיים בהשתלבות, עובד שהוא לא חרדי, האם זה 2%?

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

זו שאלה מצוינת, אני לא ביצעתי מחקר השוואתי. ייתכן מאוד שיש מידע שניתן להשוות, לעשות את הבנצ'מארק הזה, אבל המחקר הזה הוא לא השוואתי, הוא התמקד רק במנהלים ומעסיקים ועובדים שאינם חרדים ביחס לעובד החרדי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זה אתם אחר כך יכולים להזמין מחקר אצל הד"ר ולפתח את זה, כי זו בדיוק הנקודה המרכזית של הדיון. הבנו, בסדר, יש מספרים, זה לא בסדר וזה לא בסדר והם לא רוצים. רוצים, יש אי התאמה בין מה שאנחנו רואים ובין מה שהצד השני רואה וזה יוצר לנו את האנטי ואת הפערים.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

לאו דווקא אנטי, אני מעדיף להגדיר את זה כשונות תרבותית וחברתית שמחלחלת אל תוך שוק העבודה. נעשים הרבה מאוד מהלכים, גם על ידי זרוע העבודה וארגונים של המגזר השלישי. יש עוד כמה פתרונות שאני רוצה להציג אותם בשקף הבא ובזה אני אסיים ואסכם.

יש סט של המלצות למעסיקים. עסק, ארגון ששואף להעסיק מספר מכובד של עובדים חרדים, רצוי וכדאי מאוד שתהיה לו איזה שהיא היכרות בסיסית עם המאפיינים של החברה החרדית כדי לצמצם או למנוע ככל שניתן את אותם פערים שהוזכרו לפני כן. ניתן וכדאי ורצוי לעשות זאת בעזרת גורמי תיווך מקצועיים, ויש לא מעט גורמי תיווך מקצועיים, חברות כוח אדם שמתמחות בהשמת חרדים, מרכזי ההכוון, 12 מרכזי ההכוון שהם מאוד מאוד משוכללים היום, הם מציעים הרבה מאוד כלים, גם לדורשי עבודה וגם למעסיקים שאינם חרדים. כדאי מאוד לנסות לפתח, זה על בסיס דוגמאות של ריאיונות שבוצעו במחקר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אנחנו צריכים שיח.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

שיח בין אישי. אם מנהלת יודעת שלגברת שהיא מעסיקה אין טלפון חכם אל תנסי לשלוח לה הודעות ווטסאפ אחרי שעות העבודה, היא פשוט לא תענה לך, צריך למצוא דרכי תקשורת אחרות. כדאי וצריך לנסות לפתח מרחב תעסוקתי נוח ומאפשר, כולל מטבח כשר. אני לא אכנס, יש מרחב של התאמות, לא בכל מקום זה נדרש, זה תלוי בסוג העובדים החרדים ומספרם וגם תלוי בפרופיל של העסק.

אני הייתי ממליץ למנהלים ולמעסיקים עדיין לקבוע את הגבולות של מידת ההתאמה והגמישות, כי עסק וארגון לא היה רוצה לאבד את הצביון שלו מפאת העובדה שהוא עשה את הצעד לקראת העובדים החרדים. זו נקודה מאוד חשובה. אני לא אכנס פה לסוגיות הבעייתיות הנורמטיביות, אבל אתם יכולים כבר להבין על מה מדובר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

צריך להיות איזון. אפשר להתגמש, אפשר לחשוב מחוץ לקופסה, אפשר להתאים ולהנגיש, אבל לא צריך להגזים, זאת אומרת כולם פה צריכים להבין שזה ביחד.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

בדיוק. וכפי שאמרתי לפני כן, הנושא של מחויבות ההנהלה. אני ראיינתי מנכ"לים, יזמים, בעלי עסקים, עם הרבה מאוד תשוקה לנושא הזה שלא הצליחו, או שהצליחו במידה חלקית, והם כל הזמן אמרו וחזרו על העבודה שהם אלה שמובילים את התהליך כמנהיגים עסקיים ועד כמה שזה חשוב שכל ההנחיות וההסברים, גם בעזרת גורמי תיווך מקצועיים, יחלחלו לדרגי ניהול זוטרים יותר.

יש לנו גם המלצות לממשלה. אני יודע שהדברים נעשים, זה לא מספיק שזה יקר רק ברמה של החברות הגדולות, של המעסיקים הגדולים בעסק, צריך לפצח איך ניתן לעודד העסקה ושימור עובדים וקידום של עובדים גם בקרב מעסיקים קטנים ובינוניים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

קודם כל בוא נשמע מנציבות שירות המדינה מה יש להם להגיד, כי המדינה היא המעסיק הגדול, שוויון הזדמנויות, שלטון מקומי. בוא נתחיל מעצמנו, מה קורה בתוך עצמנו, אחר כך נגיע לעסקים.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

חסר מאוד עדיין, בשנת 2022, מידע של מספרים, כמה עסקים במדינת ישראל מעסיקים עובדים חרדים ואיפה, באיזה סקטורים, באיזה משלחי יד. בעבר היה קיים סקר מעסיקים במינהל המחקר של משרד הכלכלה, אבל למיטב זיכרוני וידיעתי הוא לא קיים בשנים האחרונות וזה בעיניי כלי מאוד שימושי לאסוף נתונים, זה מאוד חסר.

רגולציה, אני קורא לזה רגולציה רכה, על ארגונים וכלים למעסיקים. חברות גדולות, המדינה יכולה להנחות או לתמרץ חברות גדולות להעסיק.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

תיכף אנחנו נשמע את זרוע העבודה, כי זה בדיוק הגורם המרכזי, הבנתי שיש גם תמריצים ויש כל מיני דרכים. אולי צריך לשפר, אולי צריך להתאים למציאות, אבל תיכף נשמע.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

הנקודה האחרונה שרציתי להציג, חשבנו על אמנת מעסיקים שבאה במעמד טקסי וחגיגי, אבל גם עם אופרציה שניתן לפקח עליה, יוליה. הנושא של אמנת מעסיקים מובילים, מרכזיים, חשובים ודומיננטיים במשק שיתחייבו להעסיק עובדים חרדיים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

פחות מאמינה באמנות, יותר במעשים.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

גם וגם.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אם אנחנו לא ניצור פה ממשק בין המעסיקים לחברה החרדית על ידי מתווכחים שיידעו לכוון את החבר'ה, כמו שנמצא פה אצלנו האורח, אלה מילים יפות. תודה רבה.

<< אורח >> אסף מלחי: << אורח >>

אני מודה לכם על הזמן, תודה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני רוצה לשמוע את נציבות שירות המדינה, שוויון הזדמנויות, שלטון מקומי, זרוע העבודה ואחר כך נתקדם בדיון. נציבות שירות המדינה, איפה אתם?

<< אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >>

אני נכנסת לתפקיד בימים אלה וככה מנסה ללמוד את הנתונים על כלל אוכלוסיות הגיוון, ביניהם האוכלוסייה החרדית. אני יכולה לספר על הפעולות שעשינו ואנחנו עושים כדי להעלות את אחוז המועסקים מקרב האוכלוסייה החרדית. בחודש מרץ קיימנו כנס חשיפה בשיתוף זרוע העבודה, היו המון משתתפים מקרב הקהילה, משרדי ממשלה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

כמה?

<< אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >>

653 נרשמים, 17 משרדי ממשלה והיו 350 משתתפים ובאמת ראינו את הנכונות כן להנגיש משרות ולקלוט עובדים מהאוכלוסייה החרדית. עד היום הייצוג של האוכלוסייה החרדית מאחוז הגיוס ויש תכנית שיושבת על שולחנו של נציב שירות המדינה שנקבע ייצוג בדומה לכלל האוכלוסיות, בין 5% ל-7%.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

תקשיבי, אני מכירה את כל המספרים האלה וכל הדוחות. מציאות לחוד, תכניות לחוד. אנחנו גם יודעים שיש קושי לחברה החרדית ברמת ההשכלה אז יש בעיה עם המכרזים. אם בן אדם כבר ברמת השכלה שהוא יכול להתמודד לכל תפקיד ויש לו ניסיון תעסוקתי והוא עוד חרדי, אדרבא ואדרבא. המדינה, לצורך הדוגמה, מחזיקה למשל הרבה מוקדי שירות למיניהם, נכון? במשרד הפנים, במשרדי ממשלה אחרים, אפשר ליצור שם סביבת עבודה למשל גברים נשים. המדינה מגייסת, המדינה אחראית על התחום הזה, משם אפשר להתקדם, למה לא לעשות כאלה פרויקטים? מוקד טלפוני, לתת שירות לאזרחים.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אם יורשה לי, אני סטודנט, גם סטודנט חרדי, ככה שאני יכול לספר על החוויה האישית שלי. אני גם עשיתי את הכנס, אני ניהלתי אותו, זה היה בעצם לפני שזאלו נכנסה לתפקיד.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

קודם כל ברוכה הבאה, זו טבילת האש.

<< אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >>

תודה.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

קודם כל יש לי את החוויה האישית. אני סטודנט היום למשפטים, תואר שני באוניברסיטה העברית, חשוב לי להדגיש שבאמת כמו שהציגו פה הדוברים לפניי וגם לפני זה, ובטח גם אחריי, הסוגיה היא הרבה יותר מורכבת מאיזה שהוא שחור ולבן, אין כאן אשמים בסיפור פה, לא האוכלוסייה ולא המדינה, יש כאן תמונה שצריך לדעת איך לקדם אותה וברור שצריכה להיות תכנית שמלווה בהמון - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל אני שומעת שאתה לומד משפטים תואר שני, הכול בסדר, תכלס.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אז בתכלס אנחנו נסביר. אנחנו עשינו כנס, הכנס הזה קודם כל הראה נכונות, דבר שני, אנחנו הבאנו משרות וגם אנחנו כרגע - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז כמו שזאלו אמרה קודם, על שולחנו של הנציב יש רצון לקדם החלטת ממשלה. כרגע בחוק אין יעד של ייצוג חרדים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני לא צריכה יעדים, אני צריכה שתתחילו לחשוב אחרת. לא תכניות, לא החלטות ממשלה. הממשלה לצורך הדוגמה, אני שאלתי אותך, הממשלה מחזיקה הרבה מוקדי שירות, למה מוקד שירות לא יכול לצאת במבצע, מגייסים חרדים שייתנו שירות לאזרחים. זה גם כן ייתן אפשרות לעשות גברים נשים, פערי חברה. אני מוכנה כחילונית לוותר על השוויון הזה, רק כדי לעודד את האנשים לצאת לעבודה.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

בגלל שחלק מהחסמים, כמו שציינו פה מקודם, הדוברים, הם חסמים שתלויים בתפיסות תרבותיות ואפשר לראות את זה. אנחנו באגף הגיוון התעסוקתי מנהלים כמטה משהו כמו 90 ממוני גיוון בכל משרד ממשלתי שהם אחראים לקדם את הגיוון.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

שבסוף יושב בחור שלא מוצא את ה - - -

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אז אני אומר שוב, כהסתייגות, ובאמת עם כל ההבנה, ויש לי הבנה כי אני מתעסק בנושא הזה באגף, בגלל שהנושא הזה קרוב לליבי, למרות שזה לא נושא משפטי, ואני חושב שאת הכנס הזה, אם אנחנו מדברים על חוסר ידע, פרסמנו בכל ערוץ תקשורת אפשרי, אני מדבר מעיתונות כתובה ועד מדיה דיגיטלית.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אתה ראית משהו כזה?

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

לא.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ואתה רואה תקשורת? איזה תקשורת אתה צורך?

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אני מדבר על עיתון 'המשפחה', 'המודיע', 'המבשר', כיכר השבת. אני מדבר על כל ערוץ תקשורת אפשרי. האירוע הזה, אני חושב שמי שחיפש עבודה בשירות המדינה גם כסטודנט, הצליח לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל הוא עוד לא, הוא מחפש את קצה החוט. אני אגיד לך משהו, אני סתם משתמשת בך כדוגמה, יכול להיות שבשבילו, בחור כזה, אם המדינה הייתה קולטת אותו, לא למשרת סטודנט, כי כדי להיות סטודנט אתה צריך קודם כל להיות סטודנט, אלא נותנת הזדמנות להיכנס לתחום הזה במשרה זוטרה, אבל כבר עם תנאי התעסוקה, כמו, שוב פעם אני חוזרת ואומרת, משהו שלא דורש השכלה וידע.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אז להיות סטודנט לא דורש השכלה ויש כרגע - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

למשרת סטודנט אתה צריך להיות סטודנט, אבל בחור כזה שהוא עכשיו מסיים צה"ל - - -

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

להיות סטודנט, אני עשיתי את זה בתואר אחד ועשיתי את זה בתואר שני. כרגע יש עשרות משרות פנויות לסטודנטים, אנחנו לא יכולים לדחוף אנשים לשוק ה - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אבל כדי להיות סטודנט אתה צריך להתקבל לאוניברסיטה. זה הביצה והתרנגולת. קודם כל צריך לתת לו כלי, לכזה בחור. הוא עוד לא סטודנט, הוא רוצה להיות סטודנט, אבל הוא צריך להכיר את שוק התעסוקה, הוא צריך להיכנס לתוך ארגון שיש שם כללים. הוא לא מכיר, הוא לא יודע איך עושים את זה, מה המדינה יכולה לסייע כצעד ראשון? לא משרות כבר עם השכלה, לא משרות סטודנטים שבשביל להתקבל לשם צריך להיות סטודנט, אלא משהו יותר פשוט, הייתי אומר זוטר, אבל להיכנס לתוך ארגון עם התרבות הארגונית הזאת.

תחשבו על זה, בסדר? הבנתי, אין לכם תשובות. תצאו מהאחוזים, ממשרות הסטודנטים. אלה אנשים שיש להם כבר השכלה. כשיש לי את ההשכלה, כשיש לי כבר רישיון עורך דין אני לא צריכה אתכם, הייתי צריכה אתכם כשניקיתי בתים, שם הייתי צריכה עזרה. פה אני כבר מסתדרת לבד, בסדר? אז תחשבו שהוא צריך להתחיל, הדבר המרכזי זה התחלה, במה המדינה יכולה לסייע.

שוב פעם, למדינה יש הרבה שירותים שהיא נותנת אותם מרחוק, דרך מוקדים, דרך כל מיני זרועות שלה, שבהחלט צעד ראשון לבחור חרדי להיכנס לשם וללמוד את תחום התעסוקה, איך בכלל ניגשים לשם. הוא לא מכיר, הוא לא יודע, אף פעם הוא לא היה שם. תודה רבה.

השלטון המקומי, מה אתם יכולים לתרום לדיון? כי אתם גם כן מעסיקים מאוד גדולים.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

תודה רבה על ההזדמנות, ידידיה לאו, מרכז השלטון המקומי. אנחנו התחלנו בקורונה בכמה תהליכים, שעם הקורונה זה היה לאט יותר, מיד אחרי הגלים הכבדים. שילבנו יותר כוחות עם כמה וכמה עמותות שמתעסקות בנושא בארץ וגם המכון החרדי, שאני לא יודע אם הוזכר פה לפני זה או לא, אבל דווקא לפני מספר חודשים היה לנו איזה שהוא כינוס מאוד גדול בהשתתפות כמעט כלל הגורמים, נציבות שירות המדינה, משרד הפנים וכו'.

אנחנו באמת מתמקדים בשילוב עובדים חרדים ברשויות המקומיות, גם החרדיות וגם המעורבות. מעורבות אנחנו קוראים לרשויות שהן 25% מהרשות מוגדרים כחרדים או מעל 5,000 חרדים שנמצאים בעיר, ברשות, מתוך הבנה שבסוף לאזרח מגיע שירות והוא מגיע למוקד, או לתכנון או בנייה או לכל מחלקה אחרת וצריך שיישב מולו פקיד, אדם שיידע מה הצרכים שלו.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

איך אתם עושים את זה?

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

התחלנו, כמו שהזכרת פה, את הנושא של פערי ההשכלה. בסוף יש תנאי סף לכל משרה, יש משרות שבהן יש אפשרות להוריד את תנאי הסף, יש משרות שאפשר לתת הטבות מקבילות עם לימודי תואר כאלה ואחרים. אנחנו גם עובדים על זה. במרכז השלטון המקומי יש אוניברסיטה ללימודים מוניציפליים, שם אנחנו עובדים על הכרת השונות.

אנחנו עכשיו הולכים לפרסם קורסים שמיועדים גם לראשי ערים, גם למנכ"לים, גם לדרגי ביניים וזוטרים, שיכירו את הצרכים של הציבור החרדי, של הצעירים במגזר החרדי ויחשבו גם הם איך הם יכולים לפתוח, כל אחד במקומו, במחלקה שלו, לתת אפשרות לחרדים להיכנס לעבודה במקומות האלה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

הכול צריך להיות מאוזן, זאת אומרת כפי שאנחנו רוצים לתת יד לציבור החרדי, הרי הציבור החרדי צריך להבין את ההגבלות, זאת אומרת אנחנו לא נעשה עיריית ראשון למהדרין, מן הסתם.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

בדיוק בגלל זה אנחנו הגדרנו שיש רשויות חרדיות שהן חרדיות, יש שבע רשויות כאלה, יש עוד כ-29 רשויות שהן מוגדרות מעורבות ברמה החרדית-חילונית, מגזרים, שבהן אנחנו רוצים באמת לתת אפשרויות לחרדים להיכנס. שוב, אנחנו לא נלך לעירייה ערבית לצורך העניין ונבקש מהם לשים חרדים, כי אחרת זה לא יהיה רלוונטי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

גיוס עובדים. איך נריה יכול להתקבל לעבודה בעירייה? עבודה, שאין ספק שאין לו לזה שום תנאי סף, אין לו כרגע, אבל איך אנחנו עוזרים?

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

לכל רשות יש את האמצעים שבה היא מפרסמת את המשרות הפנויות ברשות. אחרי שאנחנו נעבור את השלב שאנחנו עובדים עליו עכשיו, שזה התאמת משרות שיכולות לחבר אותן לצעירים חרדים, שאמרת שאין להם השכלה, כמו שאמרת מקודם, אז נחשוב על הצעדים הבאים לפרסם במקומות שבהם סטודנטים מגיעים והם לא סטודנטים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

מניסיון שלי כעולה חדשה, זה לא שונה מבחור חרדי, זה אתה נוחת ולא יודע מה לעשות. הדבר הכי קשה זה צעד ראשון. אגב לתינוק, מה הכי קשה? הצעד הראשון. וגם עבודה ראשונה. בוא, זה הקושי, בן אדם לא יודע למי לפנות, מה לעשות עם עצמו, מה תנאי הסף המינימלי. זה בשבילו ג'יבריש, הוא לא מבין.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

ברשותך, לא בטוח שזאת הסוגיה שכרגע היא הקריטית, למה? מציגים את זה כאילו האוכלוסייה החרדית היא לא אקדמאית, זה לא עובדות נכונות. בשנה האחרונה, 2021, 5.6% מכלל מקבלי תואר ראשון הם חרדים. כלומר לא בטוח שהסוגיה המרכזית שאת שמה עליה את הפוקוס כרגע, על אוכלוסייה שהיא לא אקדמאית, או שהם לא עומדים בשום תנאי סף, יש סוגיה שבהחלט צריך לפתור - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

מה אחוז האוכלוסייה החרדית היום בארץ?

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

12%.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

13%, ואתה אומר 5% מכלל הבוגרים.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

5.6% מכלל מקבלי התארים - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז אתה עדיין מדבר על פערים.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

מחפשים את השבעה האחרים לתת להם עוד הזדמנויות.

<< אורח >> יצחק כהן: << אורח >>

אנחנו מדברים על עלייה מגמתית, של 25%.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

תקשיב, מי שכבר נמצא באקדמיה ומי שכבר מקבל תואר, איכשהו בקשר אליו אני פחות מודאגת, בסדר? הוא גם כן יכול להתקבל למשרות של הנציבות, של העירייה, הוא כבר עומד בתנאי הסף. כנראה שזה גם מצב סוציואקונומי הרבה יותר גבוה, מי שהולך כבר לאקדמיה. אני מדברת על רוב העם, על פשוטי העם, שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו.

טוב, אני מבקשת מכם, אתם המעסיק בין המרכזיים בארץ, הכול טוב ויפה שיש מכרזים, עניינים, הוא לא יודע מה לעשות עם המכרז הזה. אני מבקשת מהשלטון המקומי לפעול יותר אקטיבית, מבצע גיוס. גם עיריות יכולות להתאחד, כמו שאתם יודעים לעשות את זה במסגרת הארגונים של משכ"ל וכל מיני דברים, יש לכם מכרזים שם, אתם בהחלט יכולים לפנות וליזום פנייה למגזר החרדי, צעיר שכן רוצה לעבוד.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

נעשה את זה כמו שעכשיו אנחנו עושים את זה בתכניות צוערים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

בצורה יותר אקטיבית ויותר יציאה מהקופסה, לא לחכות שהם יפנו, הם לא יודעים איך.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

אנחנו מפרסמים באמת תכניות צוערים לשירות מקומי ואנחנו מפרסמים את זה לכאלה שהם לא סטודנטים ו - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

לא סטודנטים, סטודנטים זה סיפור אחר.

<< אורח >> ידידיה לאו: << אורח >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

יש שהם לא שם, הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, גם גברים וגם נשים. גם לנשים, אגב, מי אמר שאישה חרדית זה רק חינוך? מי אמר? היא יכולה לעשות המון דברים אחרים, ואם בשביל זה צריך להתאים מקומות עבודה אז צריך להתאים. בגבולות הגזרה כמובן, לא להגזים.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

כרגע כל העבודות זה נראה שזה לסטודנטים, לתארים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז אין תואר, אין, עדיין לא שם.

<< אורח >> ראובן נריה שבזי: << אורח >>

אני מחפש אנשים שילוו אותי וכרגע - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

טוב, זרוע העבודה, אתם אחר כך תרימו יד מי רוצה להתייחס.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני גם רוצה להתייחס.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

איזה יופי, אז בואו נשמע את שוויון ההזדמנויות. יוליה, אולי את תסכמי אחרי כולם?

<< אורח >> יוליה איתן: << אורח >>

אין בעיה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז יופי, אתם תהיו אחרונים, זרוע עבודה, כי אתם הגורם המרכזי.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני בת אל אסרסה, אני עורכת דין בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, זו יחידה בתוך משרד הכלכלה. אנחנו עוסקים בנושא אפליה בתעסוקה, הסמכויות שלנו מוענקות לנו מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שזה חוק משנת 1988, הסמכויות שלנו הן משפטיות והסברתיות, כשהסברתיות זה כולל גם הוצאת דוחות וגם הרצאות שאנחנו עושים, למעסיקים ולעובדים בכלל.

במסגרת הסמכות המשפטית שלנו אנחנו מטפלים בפניות שמגיעות אלינו מאזרחים בנושא אפליה. בחוק יש 16 עילות שמנויות בחוק שוויון שאחת מהן זה דת, השקפה. אתה גם יכול לפנות אלינו. אם אתה לא מתקבל לאיזה שהיא עבודה בגלל שאתה משתייך לחברה החרדית אז אתה כמובן יכול לפנות ואנחנו נעשה את הבירור.

דבר נוסף, יש לנו פורום חרדים, זה פורום שאנחנו מתייעצים איתו בשביל בעצם להגיע לחברה החרדית ויש לנו תכניות הטמעת שוויון וגיוון, שזה בעצם תכניות שאנחנו עושים מול ארגונים, גם המגזר הפרטי וגם ה - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ואיך ההצלחה? מה אחוז ההצלחה?

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

במגזר הפרטי וגם בציבורי עכשיו התחלנו, וגם מול עיריות אנחנו עובדים, אני חושבת שאחוזי ההצלחה הם מאוד גבוהים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

את ראית את הנתונים שאנחנו הצגנו עכשיו?

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני ראיתי, אבל אנחנו עובדים מול גופים מסוימים, ומול הגופים שאנחנו עובדים איתם, הם עוברים הכשרות, אנחנו רותמים אותם להיות - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אז אם הכול כל כך טוב ויפה - - -

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני לא אומרת שהכול טוב.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

למה אנחנו נמצאים במצב כזה? החברה החרדית חיה בעוני, פערי השכר בולטים, אי אפשר להסתיר את זה.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני לא אומרת שהכול טוב, יש לנו עוד עבודה לעשות ועוד עבודה בכלל. אני חושבת שהשילוב של כל אוכלוסיות הגיוון, גם של החברה החרדית, הוא חשוב לכולנו, כי בסופו של דבר האנשים האלה נופלים נטל על המדינה במידה שהם לא ישתלבו. בחלק שלנו אנחנו כמובן עושים את מה שצריך בשביל לשלב אותם.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני מבקשת ממך, תבדקו את פערי השכר בתחום ההייטק, מה שעכשיו הוצג בדוח. אם באמת פערי שכר האלה הם לא בגלל השכלה או סיבות מהותיות, אלא עצם זה שזה חרדי, זה מרתיח לי את הדם.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

יש לנו דוח שאנחנו מוציאים בשנה, דוח מדד הגיוון זה נקרא. הנתונים שהראיתם, זה באמת מעיד שגם בענפים שיש שם ייצוג עדיין יש שם פערי שכר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

תעשו בבקשה בדיקה בדגש על פערי שכר שעתיים.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני אבדוק את זה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אם זה אחוז משרה אני יכולה להבין, אבל אם באותה משרה, עגבנייה עם עגבנייה מה שנקרא, יש פער שכר שעתי באותה משרה, עצם זה שזו אישה חרדית או גבר חרדי, זה משהו שלא מתקבל על הדעת. אנחנו נכתוב את זה גם בסיכום הדיון, תעשו על זה בדיקה, תשתמשו בחומרים של הממ"מ ומה שאנחנו קיבלנו בוועדה.

גם מעסיקים, סביר להניח שרוב המעסיקים הם אנשים טובים שרוצים רק בטוב, אבל אנחנו שומעים סיפורים שמעסיקים מנצלים את המצוקה, במיוחד בחברות הייטק שמועסקות שם נשים חרדיות. אגב, ביקשתי שהם יגיעו, הם לא כל כך טרחו. לא כל כך טרחו. אם אני אישה חרדית ואני רוצה לעבוד בהייטק, אני מסוגלת ואני צריכה את הסביבה וההתאמה, אין לי הרבה מאוד אופציות, אני אלך לאותה חברה ואני ארוויח פחות כסף, רק כדי שיהיה לי יותר נוח, אז מנצלים אותי.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני חושבת שמעסיקים, נגיד במגזר הפרטי, בשביל באמת להיות מגוונים ושוויוניים, קודם כל הם צריכים לעבור איזה שהן הכשרות, להכיר את החברה החרדית.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

מה הפורום החרדי שלכם?

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

הוא כולל ארגונים וכל מיני גופים ש - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אפשר לקבל רשימה?

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

כרגע אין לי, אבל אני אבדוק ואני יכולה להעביר.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אני ארצה לראות את הרשימה, שהגופים שנמצאים שם הם גופים לא רק על הנייר, אלא משהו מהותי. כי שוב פעם, אנחנו לא נוכל לצאת מהפלונטר הזה ולהתאים את עצמנו והחברה החרדית תתאים את עצמה בלי שאנחנו נעשה את זה ביחד.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אני מסכימה איתך לגמרי.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אנחנו נכתוב בסיכום הדיון את כל ההמלצות ואת כל המסקנות שלנו. שוב פעם, גם אתם, תצאו מהקופסה, אתם גורם מרכזי, שוויון הזדמנויות.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

שוב, אנחנו עושים, פועלים בהתאם לסמכויות שהוקנו לנו. אם מגיעה אליי פנייה על אפליה אני מטפלת בה.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

לא, אבל אולי להקדים תרופה למכה?

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אז אני עושה את זה באמצעות הסברה, אני עושה את זה באמצעות עבודה מול מעסיקים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

לא ראיתי, אף פעם לא נתקלתי בשום הסברה בנושא הזה.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

אנחנו דווקא כן עושים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

ואני כוועדה לשירותי דת מאוד מקפידה לראות את הדברים.

<< אורח >> בת אל אסרסה: << אורח >>

שוב, אני שוב אומרת, אנחנו עובדים מול גופים מסוימים ואנחנו כמובן הולכים ומרחיבים את זה עם הזמן, אבל עבודה תמיד יש.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אגב, אני ביקשתי היום מהמשרד לשירותי דת להגיע לפה, כי יכול להיות שאם אני רוצה לגייס חבר'ה חרדים צעירים למקום עבודה, גברים, או לגוון, יכול להיות שאני כמשרד לשירותי דת יכולה לספק למשל שיעורי תורה באותו מפעל, או הרצאות בנושאים שמעניינים את הציבור. המשרד לשירותי דת לצערי לא ראה לנכון להגיע. זה בדיוק מה שאני דורשת, בואו, תתחילו לחשוב אחרת. הפתרונות הקונבנציונליים, רואים, זה לא מוביל אותנו לשום מקום.

<< אורח >> צחי מנטש: << אורח >>

רק הערה קצרה אם אפשר?

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

רגע, בואו נשמע, מי הבחור?

<< אורח >> חיים פורוש: << אורח >>

אני שוב אציג את עצמי, חיים פורוש מהשירות לשירות לאומי אזרחי, מנהל אגף חברה חרדית. אני רוצה להתייחס למספר המשרתים שיש היום, משרתים חרדיים, בני השירות. קודם כל אנחנו בשבוע הצדעה השבוע, ככה זמן טוב להכיר ולהעריך את המשרתים, ביניהם החרדים. אנחנו רגע לפני רגע גדול עבורם. יש היום בשירות 1,231 משרתים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

גברים?

<< אורח >> חיים פורוש: << אורח >>

כן, גברים חרדים. הם נמצאים בארבעה מסלולי שירות, יש מסלול מפוצל שאורך שלוש שנים ועוד שלושה מסלולים עיקריים, מסלול חברתי, מסלול ביטחוני ומסלול ביטחוני תעסוקתי שהוא הסיפור הגדול ואני חושב שהוא חשוב כאן לדיון. זה למעשה מסלול שמכשיר את המשרתים, את בני השירות החרדיים.

בני השירות מגיעים אותו דבר, חסרי רקע, ללא לימודי ליבה, ללא תעודת בגרות והם מה שנקרא עושים את הקפיצה מאפס למאה במספר חודשים בודדים של הכשרה. שיתוף הפעולה הוא שיתוף פעולה טוב עם זרוע העבודה שמלווים בהיבט ההכשרתי של המשרתים. נמצא איתי כאן היועץ למנכ"ל השירות, זאב סקלר, שבנה את תכנית מעלות, ככה נקראת התכנית ביטחונית תעסוקתית.

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

אני מנכ"ל חברת תלם, רק כדי להסביר את ההקשר, כי זה מאוד רלוונטי לכל מה שנאמר פה, החברה שלנו בעצם עוסקת בתכנון וניהול תהליכים לשילוב אוכלוסיות. אנחנו בקשר יום יומי, יש לנו כמעט 20,000 משתמשי קצה בפלטפורמות של לימודי ליבה באמצעות מרכזי ההכוון של זרוע העבודה שהוזכרו פה, כל הפעילות של האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון, הרבה מאוד סטודנטים, אנחנו מנהלים הרבה מאוד פעילויות בזירה הזו ואנחנו מלווים את השירות האזרחי בשלוש השנים האחרונות, אני יועץ של מנכ"ל הרשות.

חשוב מאוד לדבר על זה כי בעצם מה שקורה בשירות האזרחי הוא דוגמה איך אפשר להנגיש את התעסוקה ולהפוך פה לאיזה שהוא משולש. מנכ"ל הרשות עשה משולש ערכים כשהוא אמר שהוא רוצה לראות מה המדינה צריכה, מה חשוב למדינה בסוף, כי בסוף זה שירות, מה המתנדב רוצה, כי בסוף הרצון של משתמש הקצה הוא מאוד רלוונטי, אבל נוספה צלע שלישית, שזה מה שוק התעסוקה רוצה. כמו שחיים אמר, הפעולות שלנו, כולם עובדים ביחד עם זרוע העבודה במשותף, אני רוצה להתמקד באחת מהם.

יש תכנית שנקראת מעלות. תכנית מעלות יצאה לדרך לפני שנתיים, אנחנו נמצאים כבר היום אחרי proof of concept כי הקבוצה הראשונה כבר שולבה בשוק התעסוקה. תכנית מעלות, אמרנו בואו ניקח בני שירות שבאים לשרת. אם עד היום הם שירתו במחסנים ובכל מיני מקומות אנחנו נעשה להם הכשרה, הכשרה שגם הג'וינט לוקח חלק במימון שלה, וכמובן זרוע עבודה שמובילה את הידע המקצועי, אנחנו ניקח את בני השירות, אנחנו עושים להם הכשרה בתחומי הייטק, כמו פיתוח תוכנה, כמו בדיקות תוכנה וכדומה. הם משתלבים אחרי זה לשירות מלא בגופים ביטחוניים, בעיקר גופים ביטחוניים כרגע בשלב הזה, כשבעתיד זה גם ייפתח לכל משרדי הממשלה, זה צריך לעבור איזה שהיא חקיקה בנושא שנמצאת כבר בקריאה ראשונה לדעתי, אני פחות מתמצא בחלקים פה. אנחנו מאפשרים להם, מצד אחד הם רוכשים השכלה - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אם הכול כל כך טוב למה אנחנו במצב כל כך גרוע?

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

אז נדבר על זה. אני רק אגיד מה קורה בסוף, כרגע הם שולבו בשוק התעסוקה כשממוצע השכר שלהם עומד על 18,000 שקל אחרי שנתיים שירות. קודם כל זו תכנית פיילוט, צריך לומר דבר ראשון, תכנית פיילוט, proof of concept.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

כמה אנשים היו בתכנית?

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

כרגע אנחנו נמצאים ב-120 תלמידים. שוב, המספרים הם כולם בערך, אבל סדר גודל, יכול להיות שקצת יותר, לא פחות. אנחנו נמצאים ב-proof of concept, אנחנו נכנסים לתהליך מואץ, אנחנו עכשיו מפעילים שתי תכניות במקביל ואנחנו רוצים להקים יותר כאלה. זו תכנית ראשונה.

דבר שני, כל השירות הפך להיות מופנה תעסוקה. לצורך העניין, יש אירוע הצדעה ביום חמישי, בעוד יומיים. אם עד היום אירוע ההצדעה היה רק אירוע שבו יש זמר, כמו שיש הפנינג כזה, אז אצלנו יש אירוע מקדים שהוא אירוע הכשרתי, יש שם יריד הכשרות, נמצאים שם כל האוניברסיטאות, כל המכללות, יש שם 25 גופים שמגיעים להציג, כולם מסלולים מותאמים לאוכלוסייה החרדים, יהיו שם 1,200 משרתים שיבואו ויקבלו - - -

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

אולי הבעיה שלא כל כך יודעים על כל מה שאתה מספר עכשיו?

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

קודם כל אני חושב שהביקוש וזה עובד מצוין. כשאנחנו מפרסמים את תכנית מעלות, יש לנו בסך הכול 60 תקנים בקבוצה הראשונה, קיבלנו קרוב ל-1,000 פניות. אנחנו היינו צריכים לסנן, אבל אנחנו בשלב הפיילוט, הביקוש קיים.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

משרד האוצר, אם יש כזה ביקוש למה לא להגדיל תקנים?

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

לא, זה לא קשור למשרד האוצר, כפיילוט אנחנו לא רצינו בבת אחת להתפרס, אני לא חושב שיש פה עניין תקציבי. אנחנו מעלים את הקצב עכשיו לאט לאט, אנחנו נמצאים אחרי פיילוט, אנחנו עכשיו הגברנו את הקצב.

<< יור >> היו"ר יוליה מלינובסקי: << יור >>

זאת אומרת כסף אתם לא צריכים.

<< אורח >> זאב סקלר: << אורח >>

אני לא מדבר מטעם הרשות, אני יועץ, אבל לא זה האירוע שאני מכיר.

<< אורח

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]