פרוטוקול מספר 44, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 20/06/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 44

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 10:12

סדר היום:

<< נושא >> אשרות עבודה לפלסטינים מקהילת הלהט"ב שנרדפו בשטחי הרשות << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אבתיסאם מראענה – היו"ר

מוזמנים:

ענבל ממן

–

סגן רען אזרחי מתפש, משרד הביטחון

אופיר שמא

–

מנהל יחידת הרווחה במינהל האזרחי ביו"ש, משרד הביטחון תהילה אראל

–

עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול נועה נאמן

–

עו"ד ביחידה הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה מיכל אבס

–

מנהלת תחום תעסוקה-שיקום נוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי דינה דומיניץ

–

עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם

פאדי אמון

–

כתב, עיתונאים

אור קשת

–

מנהל קשרי ממשל, האגודה למען הלהט"ב בישראל

נעמה סבתו

–

מנהלת מחלקת חסרי מעמד, האגודה למען הלהט"ב בישראל עידן ישר

–

רכז פניות, האגודה למען הלהט"ב בישראל

מרגריטה פטרנקו

–

מנכ"לית הבית השונה של הקהילה להט"בית ערבית

רמי פחל

–

נציג, איגי-ארגון נוער גאה, אלוואן

שרון רוזנפלד

–

מנהלת, "הגג הוורוד"

ס'

–

פלסטיני מהרשות הפלסטינית

י'

–

פלסטיני מהרשות הפלסטינית

מוזמנים באמצעים מקוונים:

אפרת לב ארי

–

עו"ד, מנהלת, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:

זיו אפללו, חבר תרגומים

<< נושא >> אשרות עבודה לפלסטינים מקהילת הלהט"ב שנרדפו בשטחי הרשות << נושא >> << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בוקר טוב לכולן ולכולם, סבאח אל חיר, אני פותחת את הדיון ביום שאנחנו מציינות אותו, מציינים אותו בכל העולם, יום הפליט הבינלאומי, זה אמור להיות יום חגיגי, לחגוג את הזכויות של פליטים במדינה שיכולה באמת לאפשר להם לחיות, להיות, להתקיים בכבוד. אנחנו עוד רחוקים ורחוקות בהחלט להכיר ולאפשר לפליטים להיות בארץ, מלאי זכויות ולהיות גאים, לא מספיק שהם צריכים לסחוב על הגב שלהם את תעודת הזהות של הפליטות, געגועים לארץ המוצא ולנופים שאולי לא יפגשו יותר, הורים שמתגעגעים למקום שאולי יחזרו אליו, אבל כרגע הם בפליטות. אני מאוד שמחה לקיים דיון מעקב על סוגיית אשרת העבודה לפלסטינים ופלסטיניות מקהילת הלהט"ב, הפלסטינים שנרדפו בשטח הרשות והגיעו למדינת ישראל.

תודה רבה לכל המצטרפות והמצטרפים, אני כמובן רוצה קודם כל לציין לפרוטוקול ידיעה כל כך חשובה מטעמנו, ידוע שישיבת הוועדה מוקלטות ומשודרות והפרוטוקול גם משודר, שידור הישיבה עתידים להתפרסם באתר האינטרנט, בהתאם להוראות סעיף 120 ד' לתקנון הכנסת יש אפשרות לחסות פרטים מזהים של דוברות ודוברים, או דברים שנאמרו, אם הדבר דורש לשם הגנה על עניינו של קטין, או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול ייגרם נזק למוזמן, לוועדה, או לאדם אחר, לפי כך אבקש להודיע בפתח הישיבה, כי ככול שיעלה צורך, או נתבקש, יימחקו מהפרוטוקול של הדיון פרטים מזהים של הדוברות והדוברים, או חלקים מסוימים מתוך הפרוטוקול. אבקש את תשומת לב הנוכחות והנוכחים בחדר, בדיון היום ידברו מוזמנות ומוזמנים שאת שמותיהם ואת פניהם לא ניתן לחשוף, אדגיש שחל איסור לצלם במצלמות, או בטלפונים ניידים, אנא הקפידו על כך שכן מדובר בסכנת חיים ממשית עבורם, לא לצלם את הצד הימני שלי, זה בפירוש. אני אתרגם את מה שקראתי בשביל שהחברים שלנו יהיה להם מושג.

אוקי, אז אנחנו נתחיל, אין ספק שאני חייבת לפתוח, אמנם פתחתי, אבל אני אוהבת עוד פתיחה עד עשר, אנחנו בעצם אתמול קיבלנו תשובת המדינה לבג"צ שהוגש אתמול, שבו בעצם תשובת המדינה עושה תיקון עוול היסטורי, ממש ככה. אני שנה כמעט, לא כמעט, אני ממש שנה בכנסת ואני כל כך גאה ושמחה על זה והסוגייה של להט"ב פלסטיני והמאבק שלנו, שלי כאבתיסאם, יושבת ראש הוועדה, שלנו כוועדה, של הארגונים האזרחיים המדהימים, משרדי ממשלה, ברובם נורא רצו ותמכו וידעו שצריך לתת ולאפשר אשרת עבודה לאותם להט"ב שנרדפים בשטח הרשות הפלסטינית בגלל זהותם המינית והמגדרית, תשובת הבג"צ בהחלט אומרת במפורש, "יאפשר לעבוד בישראל כפי שגם יצוין על גב האשרה, ללא תלות בבקשתו של אותו מעסיק" כלומר קיבלת אשרת כניסה למדינת ישראל, אתה מקבל איתה רשום אישור העסקה, זה דבר גדול, אנחנו בדרך כלל אסור למחוא כפיים, אבל בעולם האחר, (מוחאים כפיים), אכן משמח.

אוקי, אני אפתח את הדיון שלנו, אני מחכה לעוד שני אנשים שיצטרפו אלינו לדיון הזה ואני רוצה לתת קודם כל רשות דיבור לאחד מהנוכחים איתנו שהוא בעצם, אני אתן לו את שם הקיצור, ס', פלסטיני מהרשות הפלסטינית. ס' אתה מדבר עברית? מה קרה? ספר לי על היום הזה שבעצם ברחת מהרשות הפלסטינית לתוך מדינת ישראל?

<< אורח >> ס': << אורח >>

אני כמו שאני זוכר הייתי בכפר ועשיתי משהו שעשיתי עם חברים שלי וצילמו אותי בסרטון ושלחו למשפחה שלי והמשפחה שלי ידעה על זה ואחר כך עושים לי מכות ובעיות וזה והיה מאוד אלים, היה התנהגות אלימות ממש לגמרי, כאילו משהו לא רגיל והלכתי לבית חולים שלושה-ארבעה חודשים והייתי מטפל בזה, היה לי שבור הרגל והיד ואחרי זה יצאתי לכפר כנא ונכנסתי כאילו לטפל בעצמי בשביל לעבוד, כאילו עד שאני הסתדרתי את עצמי, שיקמתי והתחלתי לעבוד והתחלתי לחיות כמו בנאדם רגיל והייתי בלחץ ונכנסתי לדיכאון לתקופה עד שהייתי מסדר את עצמי ואחר כך הלכתי לאשקלון, הייתי באשקלון שישה חודשים, עבדתי במפעל פלסטיק ועברתי את כל מה שאני עברתי, הייתי בהתחלה שותה אלכוהול מלא ועד שאני סידרתי את החיים לאט לאט כאילו והכרתי את ריטה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ה"בית השונה".

<< אורח >> ס': << אורח >>

כן ה"בית השונה" ועד שאני הסתדרתי עם החיים שלי ויצא לי אישור כאילו אחרי שנה שהייתי עובד לא חוקי ואחר כך קיבלתי אישור שהיה לי והלכתי לחיפה לעבוד, עבדתי גם תקופה, כל פעם שאני עובד אני לא מחזיק את העבודה תקופות בגלל שאין לי את התלוש משכורת ואין לי מעמד חזק וזה בעייתי מאוד כאילו אצלנו ותמיד אני תופס עבודה חודש-חודשיים ב"שחור" וזהו כאילו ומתחיל לחפש עבודה אחרת וזה הכי בעייתי בשבילי, כי אני תמיד לא מסתדר כאילו אני נכנסתי ל"גג הוורוד" והייתי מטפל בעצמי תקופה, טיפול נפש ולקחתי כדורים תקופה עד שאני "התעוררתי על החיים" ומפה התקדמנו כאילו ללהיות רציניים בחיים שלנו, כאילו לא להיות תמיד עצובים, הייתי בתקופות אני כאילו לא זוכר את עצמי איך הייתי, בקיצור והתחלנו לדבר עברית, כאילו התקדמנו בחיים ממש, היה לי כיף ב"גג הוורוד" ארבע חודשים שהייתי גר שמה, למדתי הרבה דברים שיצאתי משם, ועדיין בתל אביב אני, מסדר לעצמי עבודות תמיד, מחפש עבודות, אבל באמת בשטחים לא מקבלים את זה שאנחנו הומואים, זה קשה להם ותמיד אני רואה את זה מהצד של העבודה, כאילו יש את הערבים בעבודה מציקים לך שרואים אותך ככה, או משהו ולא מקבלים אותו בכלל, ראיתי את זה שמקבלים אותו ואני סומך על זה ואני מסתדר עם זה, אבל בשביל לחיות את החיים צריך כאילו תמיד אני משכיר דירה משהו לא מסתדר לי בגלל העבודה ולא מחזיק תקופות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אתה אומר בעצם אין לך ביטחון, אין לך תעסוקה מסודרת, לכן אתה לא מצליח.

<< אורח >> ס': << אורח >>

כן וגם את הבעיות של בריאות, הייתי חולה לפני חודשיים-שלוש ומנסה כאילו להצליח לסדר את הטיפול כמו שצריך ולא מצליח עם זה גם, אין ביטוח ששומר עלינו כמו שצריך ואני בנאדם לפעמים יש לי משהו, קרה לי משהו, כואב לי משהו, הולך למרפאת יפו וממתין חודשיים עד שללכת לרופא ואני מת עד שאני מגיע לרופא, כן וזה ממש כאילו אני הייתי לפעמים אין לי כוח לגמרי, גב שלי כואב לי, יש לי כאבים וזה, אני רוצה ללכת לבית חולים ועולה מלא כסף בבית חולים ואני לא מסתדר עם זה וזה בעיות שלנו שאנחנו מעלים, שאנחנו צריכים להיות במעמד כמו שצריך, לתלוש משכורת, לביטוח כמו שצריך, לבריאות שלנו גם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן.

<< אורח >> ס': << אורח >>

שאנחנו נסתדר פה, כאילו אני תמיד עברתי מלא תקופות ואני משכיר דירה ואחרי חודש-חודשיים הולך למקום אחר, כי אני אין לי את המעמד החזק להישאר בעבודה בשביל לשלם את הסכום הכסף הזה 2,000 שקל בוא נגיד, או 3,000 לדירה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מבינה, תודה ס'. אני רוצה לתת לי' את האפשרות לספר את הסיפור על היום הזה שבעצם נאלצת לעזוב?

<< דובר >> י': << דובר >>

בגלל שאני להט"ב, הייתי עם חבר ויצאתי מהכפר, מאז שאני קטן אני עם נטייה ברורה מאוד, היה איומים על החיים שלי וידעתי שהחיים שלי יסתיימו שם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איזה איום היה?

<< דובר >> י': << דובר >>

איומים ברצח, לכלוא אותך, קרובים, משפחה, חברים, הרביצו לי, רצו לרצוח אותי, ברחתי לפני שנתיים, אני בן 26 היום. הייתי במצב בריאותי מאוד מאוד קשה, היד שלי הייתה שבורה, רזה, לא אכלתי כמה ימים, יצאתי מהכפר וישנתי ברחוב לתקופה ארוכה. דרך האגודה הייתי ב"גג הוורוד" שם נתנו לי את העזרה, הייתה תקופה טובה, ניסיתי להגיע לעבודה, אי אפשר לעבוד, זהו אני לא חוקי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז מה אתה עושה כל היום?

<< דובר >> י': << דובר >>

אני עובד, נגיד פה ושם, "שחור" לתקופות קצרות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ס' אתה בעצם כמה שנים לא ראית את המשפחה שלך?

<< אורח >> ס': << אורח >>

שלוש שנים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

שלוש שנים?

<< אורח >> ס': << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מתגעגע?

<< אורח >> ס': << אורח >>

כן וזה בעייתי מאוד, מתי אני נכנס בזה זה עושה לי כאבים בלב, ממש.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה? הגעגועים?

<< אורח >> ס': << אורח >>

שאני חושב וזה מרגיש לי לא טוב בלב שיצא מהמשפחה ככה כל כך אלימות לי וזה כל פעם שאני זוכר את המשפחה כאילו איך יצא כל כך אלימות מהמשפחה וקרובים של המשפחה וזה ממש פוגע.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אני מסכימה איתך, נכון, כן, לגלות שיש משפחה שיכולה בשנייה להפוך לאיום הכי גדול בחיים שלך, זה קורע את הלב.

<< אורח >> ס': << אורח >>

הופך החיים עליי, כאילו הרגשתי ממקום הכי הרגשתי בו ביטחון כאילו קיבלתי את כל האלימות ואת כל הסכנת חיים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אתה צריך הגנה?

<< אורח >> ס': << אורח >>

בדיוק.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון, אוקי, תודה רבה, אני בהחלט רוצה לאפשר למשרד הביטחון, אופיר שמא, בוקר טוב.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

בוקר אור.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אנחנו שנים ביחסים של היי, מה קורה, מה יהיה?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

שנים זה מושג זמני.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בזמן כנסת השנה מכפילה את עצמה בטירוף.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

הזמן טס כשנהנים. טוב האמת היא שיושבים כאן הרבה מאוד אנשים שמוכרים לי בכל מיני תצורות ודרכים שגם אותם אני מכיר במהלך השנים האחרונות. כבוד יושבת הראש את פתחת את הישיבה באמת בידיעה בגין האפשרות לעבודה, אני חושב שזו בעצם הבשורה של וועדת המעקב הזאתי שיהיה ניתן ככול והדברים באמת יובאו להחלטות וכו' וכפי שאנחנו שמענו ממך זה כבר קרה, יהיה ניתן לעבוד וזה בעצם ליבת הסוגייה, אני חושב שזה ייתן מענה משמעותי מאוד לאנשים שמגיעים לכאן ונמצאים תקופות שהן תקופות משתנות, ככול שאנחנו הסתכלנו ככה על מהלך התקופה הממוצעת, למיטב זכרוני מדובר על 16 חודשים פחות, או יותר וכשמדברים על תקופה כזאת, לאפשר לאדם באמת לקחת חלק בעבודה ולהיות אחראי על הכנסותיו ולהיות מסוגל לנהל אורך חיים שהוא קצת יותר עצמאי, אני חושב שזו בשורה של ממש ולא נותר באמת אלא לומר לכלל הגופים, למי שקיבל בעצם את ההחלטה שיש פה עניין, יש פה סוגייה שבאה לידי פתרון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, יופי, אני מצטרפת לשמחה שאתה מדבר עליה, יש לי שאלה לגבי ההיתר, הרי אחת הסוגיות הכי משמעותיות, בואו נודה על האמת, הפליטים הפלסטינים שמגיעים בעצם בשל סיבת הרדיפה, בגלל זהותם המינית, או המגדרית, הם לא מקבלים מעמד של פליט בישראל, הם שוהים כאן עד שאנחנו בעצם, או שהם עוזרים לעצמם, או שהארגונים האזרחיים עוזרים להם וכמובן תמיד אנחנו מחכות לפחות שנתיים-שלוש עד שמשהו מתחיל לזוז עם מדינה שלישית שתוכל לקלוט אותם, הסוגייה הזאתי היא סופר מאתגרת, כי מצד אחד אנחנו בעצם, אם הם כבר מגיעים ואם הבשורה החדשה של אשרת עבודה אז בעצם אנחנו יודעים פחות, או יותר שאותה קהילת להט"ב פלסטינית הם צריכים תקופה מסוימת על מנת, גם ללמוד עברית שידעו להסתדר בעבודה, גם ללמוד אנגלית, כי הם בעצם ייצאו למדינה שלישית ושיהיה להם בעצם את היכולת לטפל בהם נפשית, יכולת שלהם לעמוד מול אתגרים על מנת שהמדינה השלישית תסכים לקבל אותם, אני עמוק בתוך התהליכים האלה של יציאה של להט"בים מכאן, אני מתנהלת מול השגרירות הקנדית, בהחלט סיפור די מורכב. השאלה היא כזאתי, האשרה כרגע שניתן להם הוא שלושה חודשים והוא גם משתנה ופתאום ראיתי שהוא חודש, או חודש וחצי, תיכף יגיע, יצטרפו אלינו לדיון אנשים עוד פלסטיני להט"ב, אני אשמח שתתייחס לסוגייה הזאת.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

טוב, אז אני אסביר, כשאדם מגיע, כשאדם מופנה אלינו למנהל האזרחי, הוא בעצם מגיע לראיון, עד לראיון על מנת שלא יצטרך להמתין כאשר הוא בעצם שוהה בלתי חוקי והוא ממתין לנו לראיון, בכפוף להיעדר מניעות מגופי הביטחון ולהסכמת המפקד הצבאי כמובן, הוא יקבל אישור בעצם עד לראיון, בדרך כלל האישורים האלה הם למשך חודש, על מנת שלא ייווצר מצב שבזמן ההמתנה הוא נמצא ללא אישור, עכשיו גם למה שאמרת קודם לגבי הזמנים - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, לא, גם יש אנשים שהגיעו לראיון וקיבלו אשרה לחודש.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

במהלך החודש הזה הוא בדרך כלל יזומן לראיון, הריאיון הוא בדרך כלל יהיה ראיון של פנים מול פנים, אנחנו משתדלים מאוד שלא לבצע ראיונות בזום, אלא באמת בצורה פרונטלית על מנת שנהיה מסוגלים באמת להסתכל על הבנאדם ולהבין באמת מה העניין. ההיתרים יכולים להינתן עד שישה חודשים והם יכולים להתארך לאחר מכן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ממתי הסיפור הזה של שישה חודשים?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

מאז ומתמיד.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא ראיתי שום דבר שיהיה כתוב בו שישה חודשים, אני אומרת לך בשיא האמת, אני רוצה לראות אשרה אחת של מישהו שיש לו שישה חודשים.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אה בוודאי שיש, זה אני דווקא מאוד בטוח בעצמי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

העניין של שישה חודשים ושלושה חודשים וחודש וחצי, זה משהו שאני יכולה להבין לפי מה ניתן שישה חודשים?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

שישה חודשים זה המקסימום האפשרי, לא ניתן לתת יותר מזה באקט אחד, אני גם מקצועית, אם ישאלו אותי אני חושב שזה שאנחנו גם רואים את האדם לאחר זמן ורואים מה קרה אתו, זאת אומרת - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה יכול לקרות? עד היום לא עבד, מה יכול לקרות לאותו בנאדם? מה פתאום - - -

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

יכול לקרות המון דברים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

קם בבוקר והחיים יפים?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

לא, כמו שאנחנו שמענו עכשיו מס', שתיאר לנו קצת מה היה לו שהיה ב"גג הוורוד".

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

ושהוא עבר איזשהו תהליך ושהוא קצת התארגן על עצמו, יש אנשים שאת רואה שמתארגנים על עצמם, יש כאלה שאת רואה דברים קצת אחרים, יש מקרים שמגיעים לראיון ואני מבקש מהם בעצם ברשותך כבוד יושבת הראש, אני מדבר על מאוימים באופן כללי, אוקי, מכיוון שמה שאנחנו בוחנים בעצם זה האיום, מדינת ישראל מכניסה לארץ ונותנת אישורים בגין איום ולכן ישנם מקרים שאנחנו גם אומרים לאנשים לפנות למסגרת, לפנות למשרד הרווחה, לפנות ל'שלטר'. כן, אני חושב שיש חשיבות רבה ללראות את הבנאדם במהלך הזמן - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

זה הבנתי, ראיתי את הבנאדם, עשית אתו ראיון, הבנאדם מאוים, אין לנו ספק שהבנאדם מאוים.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

בדרך כלל הוא יקבל אישור, אם הוא מאוים הוא בדרך כלל יקבל אישור.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

עכשיו הבנאדם הזה יושב מולך, אתה גוף ישראלי שבעצם מראיין אותו, הבחור ברח, איומים, אין לו עברית כל כך, איך אתה בוחן, איך אתה מגיע למצב שאתה באמת לגבי האיומים זה יושב לך מול העיניים, מה אתה בעצם משחזר לו את הטראומה? איך הדבר הזה נעשה?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אז אני אומר, הריאיון מתבצע כמו שאמרתי בצורה בלתי אמצעית, הוא מגיע, יש לו מתורגמן בחדר - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

שזה וואחד דבר.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

ישנו כמובן רישום של פרוטוקול וכו', זאת אומרת זו וועדה די מסודרת וראיון מסודר, בעיקר שואלים אותו, זאת אומרת אני לא יודע לאיזה רזולוציות בדיוק להגיע, בעיקר שואלים אותו, הוא מקבל כוס מים, מדברים אתו, שואלים אתו, מה קרה, תאר קצת את הקשר עם ההורים, איפה שאנחנו רואים שקשה אני משתדל קצת לסגת וללכת למקומות אחרים, זאת אומרת מקומות שבהם קיבלנו כבר תשובה, אני לא אלך ואבחש בהם, אני לא חושב שזה המקום, אלא אם תאמרי לי לערב באמת ככה ברזי המקצוע, אבל כן אני שואל, אני שואל על הקשרים עם המשפחה, אני שואל את מה שאת שאלת לא מזמן, געגועים, משפחה, מי, לאן הולכים, איך הדבר קרה, איך אתה מנהל את החיים כרגע.

אני חושב שישנם ראיונות באמת ארוכים, כי אנחנו מגיעים באמת לשיחה מאוד עמוקה על מה קורה ואיזה מענים ישנם ואינם, אגב, כידוע, זאת אומרת אנחנו כפופים לתקנות ולחוק אני לא יכול לתת הבטחה למשהו שמדינת ישראל לא יודעת לתת, אבל אנחנו כן שואלים, אני כן שואל תמיד, לאן אתה הולך מכאן, איך אתה מגיע, אלה דברים שהם רלוונטיים, ככול ואפשר לשנות מועדים, ללכת קצת עם האדם אז אנחנו עושים את זה, אני לא אגיד שאנחנו קובעים ראיונות בהתאם ללו"זים של כל אחד, אבל אנחנו כן מאוד משתדלים ללכת לקראת, תראי, סך הכול מדובר באנשים שמגיעים אחרי שבר מאוד מאוד גדול, לא צריך אותי כדי לומר את זה, אבל כן, אני שומע את כל התיאורים, כל מה שהיה שם ומאוד משתדלים להגיע לאיזושהי הבנה מושכלת של איך לתת את ההיתר, עכשיו לראיה אם תסתכלו רגע לסטטיסטיקה של ההיתרים אז רוב רובם של הפונים מקבלים בסופו של דבר היתר, זאת אומרת הם לא מגיעים לכאן אחרי ש - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אני לא יודעת איפה הסטטיסטיקה הזאת שאתה מדבר עליה, יכול להיות ששלחת - - -

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

בתשובה לבג"צ, יותר מפעם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אז בעצם עכשיו בואו ננסה לקחת טוויסט בעלילה בעקבות החלטת המדינה לבג"צ, מה בעצם אתה רואה עכשיו יש את אשרת העבודה אז בעצם אתה אומר אם אתה רואה מולך להט"ב פלסטיני מאוים, שברו לו את הראש, שברו לו את החיים, אין לו לאן לחזור, אתה מבין את הסוגייה הזאתי, אני חושבת שהרוב הם כאלה אז אתה בעצם אומר אני נותן שישה חודשים אשרה שיש בתוכו בעצם יהיה כתוב שיש לו את היכולת עבודה, איך אתה חושב שזה הולך להשפיע, הרי יש לך מטרה כמו רוב, בעצם המטרה היא שהאנשים האלה יוכלו למצוא לעצמם בית לא בישראל, נכון? האנשים האלה לא יכולים להיות פה, אין להם אופק, אין להם עתיד, אין להם חלומות כאן, לא צריך גם לעזור להם לחלום יותר מידי, כי פה זה לא המקום שיגשים להם את החלום, המטרה בעצם שהאנשים האלה יצאו כמה שיותר מוקדם ממדינת ישראל למדינה שלישית.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

המטרה בעצם זה שהם מדובר באנשים צעירים, אני גם אומר להם את זה לפעמים, המטרה בעצם שהם יוכלו ככול האפשר מהר להגיע למצב שבו הם מנהלים אורך חיים עצמאי, פרודוקטיבי, מגשימים את עצמם, עושים דברים עבור עצמם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איפה? איפה יגשימו את עצמם?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

ולשאלתך, ככול שהדבר לא מתאפשר למדינת ישראל מכיוון שאנחנו בסופו של דבר חיים במדינת חוק וכפופים לחוק של מדינת ישראל אז כמובן שאני אשמח שיהיה להם את האפשרות להגיע לכל מקום שייתן להם את המענה הזה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, איך אתה עוזר להם להגיע למצב שהם מגשימים את עצמם הכי טוב שאפשר? איך אנחנו עוזרות להם, יש להם אשרת עבודה, מה עוד צריך?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

תיראי, עצם האשרה זה אני יכול להגיד ממקור ראשון מכיוון שאני רואה את האנשים פיזית, עצם האשרה שם אותנו כבר במקום אחר לחלוטין, כלומר שאם לפני שבוע היו מגיעים אנשים ואומרים שהם לא יכולים בעצם לעשות שום דבר, לא יכולים לעבוד, לא יכולים לצאת אז היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שהיא אחרת לחלוטין, זאת אומרת הדבר כבר התפרסם בעיתונות וכו' כך שכפי שאמרת בתחילת הוועדה. את בעצם שואלת על משהו שהוא יותר הוליסטי, על משהו שהוא תוכנית שהיא יותר גדולה, אני לא מכיר תוכנית כזאת היום, אני כן יכול לומר שגם היום וגם לפני שבוע כשאנשים יצאו מראיון, הם גם קיבלו איזשהו כרטיס שיוכלו ליצור קשר, גם משרד הרווחה לתת להם טיפול ככול שאנשי המקצוע ויושבת כאן לידי מיכל ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ככול שאנשי המקצוע סבורים שהטיפול הזה הוא הכרחי ומגיע ואפרופו שמגיעים ל"גג הוורוד" ולכל מיני מסגרות זה חלק מהעניין, חלק מהטיפול.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, ארבעה חודשים אחר כך הם - - -

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אני לא יכול לומר, אני מסייג את דברי, אני לא יכול לומר שהדבר הזה מהווה איזושהי מטרייה מלאה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מבינה.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אבל את שואלת שאלה טובה בנוגע לחלק היותר הוליסטי, זאת אומרת ברגע שהם בישראל, המנהל האזרחי הוא גוף מנהלתי שיודע לתת בעצם את ההיתר ומפה צריך לראות באמת איך בונים תוכנית שהיא קבועה בזמן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, טוב, אני אקח את השיח מכאן, אני דווקא אומרת יאללה עשינו צעד אחד, עברו כמה חודשים מאז האירוע ישיבת הוועדה שהייתה לנו לפני כמה חודשים, זה היה ב-1 במרץ עשינו את האירוע, היום אנחנו ב-20 ליוני, יעני עברו שלושה חודשים וחצי, רציתי לדייק יותר במספרים, אבל סבבה, שלושה חודשים ואנחנו בהחלט בשינוי מהותי בשלושה חודשים וזה דבר גדול. עכשיו בואי נתפור חבילה רווחתית, סבבה? אתן מסכימות איתי? יאללה בואו נצא לדרך, עכשיו בשביל לתפור את הסיפור הזה, אני אשמח שקודם כל רשות האוכלוסין, תהילה אראל, תהיה איתי, תהילה בוקר טוב.

<< אורח >> תהילה אראל: << אורח >>

בוקר טוב.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה שלומך?

<< אורח >> תהילה אראל: << אורח >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

את יכולה להגיד לי בבקשה למה זה שישה חודשים אשרת כניסה שלהם לארץ ולא יותר? למה זה נגיד לא, הרי אם אנחנו מסתכלות על סטטיסטיקות ואנחנו מעבדות את כל הנתונים, אנחנו מדברות קודם כל על מספר לא עצום של פלסטינים שהם מחכים לנו שמה על הגדר וכולם להט"בים ורוצים להיכנס למדינת ישראל, אנחנו מדברות על עשרות בודדים, אנחנו משהו כמו 92, נכון להיום, סבבה, אז אנחנו בעצם אומרות שהמספר לא כל כך גדול וזה לא מאיים על צביון מדינת ישראל ואני שואלת את השאלה, אנחנו מכירות פה טוב מאוד את הסוגייה הזאתי ואנחנו גם מבינות עד שאותם אנשים מתארגנים על עצמם, רוכשים לעצמם יכולת של השפה העברית, ביטחון עצמי, רווחה, התאוששות מפוסט טראומה, אם אשר בכלל להתאושש מפוסט טראומה כל כך מהר, אנחנו גם לא עוזרים להם כל כך להתאושש מפוסט טראומה, אבל יאללה בסדר, יש לנו תקופה מסוימת שהאנשים האלה צריכים על מנת לארגן אותם והם יתארגנו בעצמם על מנת שמדינה שלישית תקלוט אותם, למה האשרת כניסה שלהם, או אשרת שהייה שלהם בארץ היא רק שישה חודשים ואנחנו לא יכולות להגיד שנה וחצי שבה יש לו אשרה, אנחנו יודעות שהוא מאוים הוא נמצא פה על אשרת רווחה, הוא מאוים בגלל זהותו המינית והמגדרית, למה לא לאפשר את השנה וחצי של האשרה? ובזמן הזה אנחנו תופרות להם את חבילת הרווחה בארץ, נשמע לך הגיוני?

<< אורח >> תהילה אראל: << אורח >>

אני שומעת את השאלה שלך, קודם כל השאלה הזאת צריכה להיות מופנית למפקד האזור, אנחנו כפי שאמר אופיר אנחנו כפופים לחוק הוראת חוק האזרחות והכניסה לישראל, הוראת שעה התשפ"ב 2022, בסעיף 8 לחוק, מדברת על היתרים נוספים ובסעיף 8.3 לחוק, קודם כל סעיף 8 מדבר "על אף הוראת סעיף 3, ראשי מפקד האזור" - לכן אני מפנה אותך את השאלה אליהם – "לתת היתר לשהייה בישראל למטרה כמפורט להלן, 1 זה טיפול רפואי, 2 זה עבודה בישראל ו-3 זה למטרה זמנית ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים".

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אבל אני לא רואה איפה הם נכנסים בתוך הסיפור הזה, בואו נעבור שנייה לחברים שלנו של מפקד האזור, שלום לך, גברתי, את לא רשומה לי פה, נכון? כיש לך זכות דיבור, אבל אני אתן לך, תציגי את עצמך לפרוטוקול בבקשה.

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

בוקר טוב, ענבל ממן, סגן רען אזרחי במנהל אזרחי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, גברתי, איך אני אקרא לך, מה הדרגה שלך?

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

רב סרן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

רב סרן. כן, רב סרן ממן.

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

טוב, סבבה, מה את אומרת על הסוגייה הזאת? הרי יש פה סוגייה שהיא בהחלט מעניינת, היא אחרת, זה לא באתי לעבוד, זה לא נכנסתי בשביל טיפול רפואי, מה אנחנו עושים עם אותה קבוצה?

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

אז קודם כל באמת ההיתרים האלה לא השתנו במשך כל השנים שהם הונפקו, המקסימום הוא חצי שנה כשזה בעצם יכול להתחדש, אגב גם רישיונות התעסוקה בישראל מונפקים לחצי שנה ומתחדשים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אבל הם לא באו בשביל לעבוד, בואו נזכיר, האנשים האלה באו לקבל כאן הגנה זמנית.

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

זמנית עד מציאת פתרון קבוע.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בדיוק, מה אני עושה עם הקבוצה הזאת?

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

ממשיכים לתת להם ולחדש להם במידת הצורך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

שישה חודשים?

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

האם את יכולה לבחון עם מפקד האזור את הסוגייה לקבוצה הזאתי ספציפית, כן שיהיה להם בעצם את האפשרות של אשרת שהייה לתקופה יותר ממושכת משישה חודשים?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

זה לא החלטה של - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז של מי?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

מכיוון שדובר כאן על הסעיף בחוק זה נתון בעצם לחקיקה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

חקיקה.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

כן, ככול והחוק ישתנה, כמובן שהמפקד הצבאי יוכל לתת בהתאם לחוק.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הבנתי, טוב, אני מחוקקת, אני אשמח לחוקק חוק כזה, מעולה. אוקי, תודה רבה. אנחנו נעבור לשוויון חברתי, מיכל, שלום בוקר טוב.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

בוקר טוב, אני מיכל אבס, אני מנהל את תחום הדיור במנהל תחום באגף החוץ בייתי, חלק מזה זה ההוסטלים והלנות החירום שלנו לקהילה הלהט"בית. אז קודם כל אני מברכת, אני מצטרפת כאן לברכות, זה בעצם נותן לנו מרחב, אני אגיד לנו, יש כאן נציגה, אני מרגישה חלק למרות שאנחנו כ - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

שרון, בוקר טוב, הגעת יפה מהפקקים והזה והוייז.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

זה חשוב אז היא הגיעה. אז אנחנו כאן ביחד, אבל אני אגיד חלק מהנושא הטיפולי שקומי זה תעסוקה, גם לאנשים שאנחנו יודעים שהם זמניים אצלנו, אני חושבת החוויה של תעסוקה, הם דיברו טוב ממני, אין לדעתי מה להוסיף, להיות עצמאי, להיות בוגר עצמאי, לקבל כסף ולהתנהל אתו היא חוויה טובה ואנחנו מברכים על ההחלטה, כי לנו זה נותן בעצם מרחב עבודה טיפולי-שיקומי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תפרטי לי.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

כל הנושא מבחינתנו של שיקום, חלק גדול מהשיקום הוא לא רק הטיפול בחדר הטיפול, או בקבוצות, אלא בעצם לצעירים, כן, אני מדברת על צעירים, זה לחוות - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

את מדברת על חדר טיפול, זה נשמע לי וואוו, אבל אנחנו בואי זה ארבעה חודשים הלנת חירום.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אז אני אגיד, קודם כל הלנות חירום, אנחנו יודעים ומנסים להתמחות בטיפול קצר, אני רק אגיד לכאן לוועדה, אבל בכלל, נכון להיום הלנות החירום הוארכו והיו אצלנו לחצי שנה ולא לארבעה חודשים מתוך - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מתי זה קרה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

המכרזים עכשיו שיצאו להלנות חירום החדשות, יצאו לשישה חודשים, אנחנו ניישר קו גם עם ההלנות הקיימות זה באמת אחרי שיתוף ציבור שאנחנו עושים בכל המרכזים שלנו והנתונים הראו שכדאי להאריך לחצי שנה, אנחנו משתדלים לעמוד בזה לחצי שנה, כי הלנה היא חירומית כהגדרתה, הרעיון הוא להיות חירומי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, את זה הבנתי.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אוקי, אז אותו דבר כאן, אבל החוויה של יציאה לעבודה ומציאת מקום עבודה וההתנסות בזה היא חוויה טובה ונכונה לשיקום. אני כן אשים את הנושא של הלהט"בים הפלסטינאים שאנחנו יודעים שבאמת הם זמניים כאן ואני מעבר לעבודה שדיברת על תוכנית הוליסטית לי חסר החברים שלנו ממשרד הכלכלה משהו שפעם דיברנו וחלמנו כדי שזה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

חלמתם ביחד בלעדיי?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

לא, לא איתם, חלמנו אנחנו והם חסרים לנו על הנושא של מיומנויות תעסוקתיות ועבודה, כי בשלושה חודשים יש מקצועות שכן ניתן - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

ניתן לקבל תעודה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נגיד יש לשגרירות קנדה, אחד הדברים שביקשו מאיתנו, אמרו לא כולם צריכים ללכת למסלול של בעצם נרדפים, שיש שמה עומס מטורף אז בואי נלך על מסלול של אנשים שבעצם יש להם הכשרה מקצועית ואפשר בעצם - - -

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

נכון ואם הקשר שלך עם קנדה, אני לא מכירה אבל אני אשמח.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

יש לי קשרים עם קנדה מה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אז אני אשמח לדעת - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, את רוצה שאני אתווך לך את הקנדים?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן? מה אתם רוצים?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

כן, אם אני אדע, כי מה שאנחנו עושים כאן בארץ ממפים את המקצועות התעסוקתיים שצעירים יכולים להיות בהם , אני לא מדברת אקדמאיים, כי בשלושה חודשים אי אפשר אקדמיים, אם אני אדע סתם לצורך העניין שבקנדה נושא הבינוי - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, אבל את נתקעת, סליחה, המילה נתקעת, אבל את מדברת על שישה חודשים, הם לא פה שישה חודשים, הם במסגרת חירומית שישה חודשים, אבל הם יכולים להיות פה יותר, יכולים להיות פה שנתיים-שלוש, בזמן הזה הם יכולים לעבור הכשרה, הם יכולים גם ללכת ללמוד, מה קרה? למה לא ללכת לאקדמיה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

ברור, אני מבחינתי - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה רע?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אנחנו מבחינתנו ברגע שיש להם אשרה, גם שהייה וגם עבודה, הם יקבלו מבחינתנו כל מה שמקבל כל אזרח פה במדינה שלנו, מה שאני יכולה להציע בכל המסגרות שלנו, אני לא רואה הבדל, עד היום היה לנו בעיה בנושא של תעסוקה, אם זה נפתח, הם יקבלו את כל, אני אגיד יותר בשמי, גם את הדברים שיתד נותנת לצעירים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

שזה מה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

הכנה לעולם התעסוקה, מקצועות אקדמיה, שילוב, זאת אומרת מבחינה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, לא, את אומרת לי פה מלא דברים.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אני שמחה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הכנה לעולם התעסוקה, מה זה אומר הכנה לעולם התעסוקה? בעצם יתד יש להם תוכנית ואת אומרת בעצם אני יכולה להתאים את התוכנית של יתד לאותה קהילה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אני מבחינתי רואה בהם בני אדם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מסכימה, לא אבל מה זה תוכנית יתד?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

תוכנית יתד נותנת מענים לצעירים במדינה שלנו, היא קיבלה מנדט לבנות לצעירים שברווחה תוכניות לצעירים, מדיור שאנחנו עושים את זה בשיתוף, לסגירת חובות עכשיו, מכינות יש להם, יש להם תוכניות ענקיות לצעירים עד גיל 26 ומבחינתי אני מקבלת מבחינתי מקבל שירות לכל מסגרת אצלי בחוץ ביתי, מקבל את כל המעטפת שלנו, אנחנו יכולים - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בגלל שהוא קיבל אשרה, אשרת תעסוקה, אשרת עבודה?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

קודם כל אשרת שהייה כאן, כי זה הייתה, עבודה על אחת כמה וכמה, ברור.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הבנתי, אז בעצם אומרת מהרגע הזה שיש להם אשרת שהייה יש להם אישור תעסוקה אז בעצם הם יכולים באופן אוטומטי להשתלב ולקבל את מה שיתד מציעה להם?

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אנחנו נדאג שזה מה שייקרה, כן.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז אתם תדאגו שזה ייקרה, טוב, זה נשמע לי סופר מעניין, אז למה רצית מהחברה שלי במשרד הכלכלה, לא חלמתם ביחד אז את רוצה לדבר איתי, גברתי, ממשרד הכלכלה, אני יודעת מה השם שלך, נועה, בבקשה.

<< אורח >> מיכל אבס: << אורח >>

אני אגיד שיש מלא קורסים והכשרות ודברים טובים שאפשר לעשות שיתופי פעולה.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

יו"ר הוועדה את מכירה את התפקיד שלי, אני מיחידת הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה ו - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תיכף הם מצטרפים.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

וההכשרות המקצועיות הם מיחידה אחרת וככול הידוע לי מניסיונות אחרים שלי ההכשרות המקצועיות, מה שענו לי על בקשות אחרות שהיו לי זה רק מיועד לתושבי מדינת ישראל, תושבים, או אזרחים, הם לא מאפשרים בעצם למי שאין לו תושבות, או אזרחות, לקבל הכשרה מקצועית, אני יודעת שיש כאן דיון בשעה 12.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, 12:30 אז את רוצה שנדבר על זה שם?

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אני חושבת שראוי לדבר על זה, כי בהמשך לפלסטינים יש גם הרבה מסתננים, מבקשי מקלט שבעצם - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

פליטים.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

יכולים לקבל הכשרות מקצועיות, בהמשך גם למה שדיברתם על קנדה שאפשר ללכת במסלול אחר של - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הכשרה מקצועית.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

בדיוק, כן, כדי שהם יוכלו לצאת לחיות ולהתקיים בכבוד במדינות אחרות ואני רוצה לציין מהצד שלנו היחידה הממונה על זכויות עובדים זרים, את יודעת את זה כבר מהדיונים שהיינו בהם, שאותנו לא מעניין אם לעובד יש היתר, אם הוא עובד כאן בצורה חוקית, או לא חוקית, ברגע שיש יחסי עבודה, שירות מאיתנו הוא מקבל, הרבה יותר פשוט לי לתת שירות טוב יותר למי שיש לו היתר והוא עובד כאן בצורה חוקית אז זהו לבינתיים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אז את אומרת את תתני להם שירות, כי יש להם היתר עבודה, נפלא.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

לא, אני אתן שירות גם כשאין היתר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון, את כל כך צודקת, עכשיו בכלל אם יש להם היתר עבודה.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

יותר פשוט לי, השירות שלי יכול להיות יותר טוב ויעיל כשיש לאדם היתר עבודה והוא עובד כאן בצורה חוקית, כי כשאין לו הרבה פעמים גם המעסיק קל לו להתחמק מהטענה של אני העסקתי אותו אז כאן יש - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

על מנת שיהיה לך יותר קל מבחינת ה - - -

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

לסייע להם למצות את הזכויות עבודה שלהם קל יותר כשלאדם יש היתר, אני אומרת את זה בצער, כי כנראה הוא עבד גם כשלא היה לו היתר והזכויות שלו עדיין מגיעות לו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איך הם מגיעים אליכם לזרוע העבודה?

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

האמת היא שהעובדים הפלסטינים שעובדים כאן בצורה חוקית הטלפון שלנו הווטסאפ עובדים זרים, הוא רשום להם על התלוש, הם שולחים לי הודעות, יש כאלה שדוברים עברית ויש כאלה שמדברים ערבית אז הנה יש לי פה סטודנט מקסים, קוראים לו דולב והוא דובר ערבית.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

דולב אנחנו כבר הכרנו, אתה עדיין מחזיק מעמד במשרד הכלכלה זה מדהים.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

הוא לא יכול בלעדינו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איזה כיף.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

הוא מסייע לי עם התרגום והמענה, היום בבוקר ענינו בערך ל-20 פניות של עובדים דוברי ערבית ואיך הם עוד מגיעים אלינו? דרך עמותות שמכירות אותנו ויש לנו את הפייסבוק שלנו שיש שם בפייסבוק שלנו פוסטים שנוגעים לעובדים שהם דוברי ערבית זה מתורגם גם לערבית, בדרך כלל זה בעברית ובאנגלית ובמידת העיסוק זה מתורגם גם לשפות אחרות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, תודה רבה.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

בשמחה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

טוב, אני אשמח עכשיו לתת לשרון רוזנפלד, אני מאוד אשמח שתתני לי ככה תגידי לי מה האתגרים הכי גדולים בהלנת החירום, את מנהלת את ה"גג הוורוד", ביקרתי אצלכם לפני שנבחרתי לכנסת, הייתה זהבה ז"ל שבעצם הייתה אצלכם, עוד שם פגשתי אותה, טרנסית ואחר כך לצערי הרב היא לא איתנו, תסבירי לי מה האתגרים הכי גדולים של חברת הלהט"ב הפלסטינית שהיא מחוסרת מעמד שמגיעה בעצם ל"גג הוורוד"?

<< אורח >> שרון רוזנפלד: << אורח >>

אז קודם כל נעים מאוד, אני שרון רוזנפלד, מנהלת ה"גג הוורוד", שלושת החבר'ה כאן אני מכירה אותם ברמה האישית, כולם היו אצלנו בשהות מלאה של ארבעה חודשים, אני זוכרת את כל אחד ואחד מהם, איך הוא נקלט אצלנו, אני זוכרת אותם איך הם הגיעו אלינו מבוהלים, מפוחדים, לא מבינים בכלל לאן הם הגיעו ומה קורה איתם ובדיוק דיברנו על זה בדרך שוואוו איזה כברת דרך מדהימה הם עברו שהם היום יושבים כאן ומדברים בכנסת שזה לא מובן מאליו. אני אגיד שבאמת התרגשתי בזמן שעמדתי לעבור את הבידוק הביטחוני לקבל את הבשורה המשמחת על אישורי העבודה, כי אני חושבת שזה באמת איזה נקודה שממנה אפשר להתחיל לחלום ולעשות דברים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מיצוי זכויות שלהם זה משהו שאת נערכת כ"גג וורוד", משרד הרווחה?

<< אורח >> שרון רוזנפלד: << אורח >>

אז אני רוצה להגיד שזה מבחינתנו איזה בשורה מאוד מאוד גדולה, כי עד עכשיו כאשר קלטנו צעירים פלסטינים לתוך ה"גג הוורוד" אז גם הם וגם אנחנו החזקנו איזה תסכול מאוד מאוד מאוד גדול מכיוון שמלבד לתת להם מזעור נזקים וצרכים אלמנטריים שאני ממש לא מזלזלת בזה, לא יכולנו לעשות איתם כלום, לא יכולנו לעשות איתם שום מיצוי זכויות, שום עבודה בנושא התעסוקתי, כי בעצם הם לא היו זכאים לשום דבר, אז אני חושבת שממש היום יוצאת מהחדר הזה איזה בשורה מאוד מאוד גדולה, אני חושבת שאנחנו לא יכולים לעצור בזה, זאת בשורה ענקית שממנה יכולים לקרות המון המון דברים טובים, אבל אני חושבת שלתוך הדבר הזה אנחנו חייבים ואסור לנו לעצור עד שלא נאפשר לאותם צעירים וצעירות שכבר נכנסים למדינת ישראל וכבר מקבלים אישורי שהייה, להיות זכאים לטיפולים רפואיים בארץ, לא יכול להיות שיהיה בנאדם במדינת ישראל שפתאום הוא נפצע, פתאום הוא חולה, פתאום הוא לא מרגיש טוב והוא לא יכול לקבל מענה רפואי, לא נשמע כדבר הזה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן.

<< אורח >> שרון רוזנפלד: << אורח >>

לא אחת מצאנו את עצמנו שהצעירים שלנו חולים, נזקקים לטיפול תרופתי, נזקקים לתרופות ואנחנו היינו צריכים ללכת לרופא המשפחה האישי שלנו שירשום לנו כדורים על מנת שנוכל להביא אליהם, זה - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מדהים, אבסורד.

<< אורח >> שרון רוזנפלד: << אורח >>

אבסורד, זה בעיניי ביזיון - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ממש.

<< אורח >> שרון רוזנפלד: << אורח >>

והנושא הבא הכי חם שאנחנו צריכים לעבוד עליו ולקדם אותו זה שהם יהיו זכאים לשירותי רפואה במדינת ישראל, לפני הכול, כאילו לא יכול להיות, אני זוכרת את ס' מגיע יום אחד שהוא נפל מהקורקינט, כולו חבול ושבור ולא היה לי מה לעשות אתו והיינו צריכים לאלתר ולחפש תחבושות ולא יכול להיות אז אם אתם שואלים אותי מה הדבר הראשון שצריך לעשות שיוצאים מהחדר הזה זה לעבוד על הנושא הזה. מעבר לכך שוב, אני מדברת מהאתגרים שלנו ומהניסיון שלנו שהאתגרים הם עצומים והם לא נגמרים, אבל אני חושבת שצעיר, או צעירה שמצאו את עצמם פתאום בחטף בורחים מהרשות הפלסטינית באמצע הלילה, או פתאום משום מקום יושב כאן פ' שהוא עוד לא הציג את עצמו ועוד לא דיברתם, אבל אני זוכרת את הסיפור המאוד מאוד קשה שלו שהוא מצא את עצמו באמצע יום עבודה בורח עם חבר, נכון? בורח עם חבר, הבריחו אותם מהמפעל הגלידה שהם עבדו בו והוא ברח פתאום באמצע החיים, נותק הקשר עם המשפחה, לא יכול להיות שהם עוברים כאלה טראומות קשות, באמת, זה טראומה שאתה סוחב אותה אחרי זה לכל החיים והם לא יכולים להיעזר בשירות הפסיכוסוציאלי, לא יכול להיות שצעיר, או צעירה כזאת לא יהיה זכאי לראות רגע פסיכולוג, אם הוא צריך אפילו לראות פסיכיאטר, זה דברים שהם חייבים להיות בילד-אין, קיבלת אישור תעסוקה, קיבלת אישור שהייה, זה לפני הכול, איך אתה יכול בכלל לשלוח בנאדם לעבוד, איך אתה יכול לעשות לו שיקום תעסוקתי, או כל שיקום כלשהו, אם הנפש שלו פצועה, מרוסקת ושבורה, זה בעיניי א'-ב' שני הדברים האלה, כל השאר יש עוד המון דברים שאפשר לעבוד עליהם וצריך לעבוד עליהם, אבל זה הא'-ב'.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, מעולה. אוקי, חשוב לציין ברגע שיש להם אשרת עבודה בעצם המעסיק מחויב לבטח אותם מבחינת ביטוח רפואי אז אתם כאן עובדות ועובדים אז שווה מאוד לדאוג שיש לכם את המעסיק שלכם ומיצוי זכויות כמובן וכל התהליך שאנחנו יוצאות אליו ומתארגנות עליו.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

הבעיה היא שעובדים פלסטינים הם משלמים דרך השכר שלהם בול בריאות, אבל את שירותי הבריאות הם מקבלים ברשות הפלסטינית, מן הסתם, זה פחות מתאים במקרים האלו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אהה וואו.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אז זה לא כמו עובדים זרים שאת צודקת המעסיק חייב לבטח אותם בביטוח והם נותנים חלק מהסכום באמצעות השכר שלהם - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז בעצם המעסיק יכול לשלם עליהם את הביטוח הרפואי, אבל - - -

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

זה מנוכה להם בול בריאות מתלושי השכר שלהם על מנת שהם יוכלו לקבל שירותי בריאות ברשות עצמה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז מה עושות לקהילה הזאתי בעצם נשאלת שאלת מיליון הדולר, מה עשינו?

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אז הם מקבלים אישור שהייה קבוע בארץ במסגרת?

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

הם מקבלים את אותו היתר זה פשוט מצוין על גבי ההיתר שהם יכולים לעבוד בישראל וזה בעצם מאפשר להם באופן חופשי לעבוד בישראל, כמובן תחת - - -

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אני לא חושבת שזה פותר את הבעיה של הביטוח בריאות, אני מוכנה לבדוק.

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

אפשר לעשות ביטוח, צריך לבדוק את זה באמת עם גורמים בישראל אבל לא בטוח שבאמת בול בריאות רלוונטי אליהם.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

בטוח שהוא לא רלוונטי אליהם, כל הרעיון הוא שהם לא יכולים - - -

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

לא, שזה מתקיים, לא בטוח שזה מתקיים בעצם, זאת אומרת הם לא יקבלו בול בריאות - - -

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אז אם זה מה שאתם אומרים אז המעסיק בעצם חייב לבטח אותם בביטוח בריאות פרטי, אבל - -

<< אורח >> ענבל ממן: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אז אנחנו בעצם אומרות החברים שלנו יצאו לעבודה אחלה, עשו את העבודה שלהם עם תהליך של שיקום, אבל בעצם ביטוח בריאות הוא לא תקף אליהם, כי הם לא ילכו לרשות הפלסטינית בשביל, כן, גברתי מרשות האוכלוסין.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

נמצאת איתנו בזום, עורכת הדין אפרת לב ארי, תוכל לענות לגבי הביטוח.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אה, יופי, אפרת לב ארי, שלום, בוקר טוב, רשות האוכלוסין.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

בוקר טוב, אני רוצה רק לדייק את הדברים לגבי בול בריאות, זה נכון שעובדים פלסטינים שעובדים בישראל כדין באמצעות היתרי כניסה למטרת עבודה שמונפקים על ידי קמ"ט תעסוקה במנהל האזרחי, לגביהם חל נושא בול הבריאות שמוסדר בפרוטוקול פריז, כלומר המעסיק שהוא בעל היתר ספציפי להעסיקם מעביר אלינו לרשות האוכלוסין וההגירה בכל חודש תשלומי בול בריאות שמנוכים מהשכר של העובד, ההסדר הזה אינו רלוונטי לאנשים שאנחנו מדברים עליהם היום בגלל שהם לא נדרשים להסדיר העסקה באמצעות מעסיק בעל היתר וכו' בדיוק כמו שהודענו לבג"צ אתמול בערב, אבל חלה לגביהם, כפי שגברתי יושבת הראש ציינה קודם, חלה על המעסיקים חובת עריכת ביטוח רפואי לעובדים האלה לפי חוק עובדים זרים, גם אם אין להם רישיון היתר עבודה כמו של עובדים פלסטינים במירכאות רגילים, עדיין חלה על המעסיקים חובת ביטוח רפואי לגביהם והסייג שמופיע בסעיף 6ג' לחוק עובדים זרים לא רלוונטי בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז מה עושות?

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

לא, זה מצוין מה שהיא אומרת.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

המעסיקים שלהם צריכים לבטח אותם, חלה על המעסיקים חובה לבטח אותם בביטוח רפואי לפי סעיף 1ד' לחוק עובדים זרים, חובה שאין עוררין לגביה, גם נועה ציינה את זה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אז בעצם מה את אומרת שהשירות שהם יקבלו, יקבלו בקופות החולים?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

השירות יהיה בהתאם לביטוח הבריאות שיש להם, הביטוח בריאות צריך להיות ערוך לפי צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות), סליחה שאני לא זוכרת כרגע את השם הארוך, אפשר למצוא את זה, אבל יש סל של שירותים שמוגדר היום בצו, זה צו של שר הבריאות שבו באמת רשימה של שירותים שהביטוח חייב לכסות.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הבנתי.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

אני אוסיף שזה ביטוח פרטי שבעצם חלק ממנו המעסיק יכול לנכות מהשכר של העובד, חלק מסוים והוא נותן להם שירותים בכרטיס בהתאם לקופת החולים שהביטוח קשור איתם, אם כללית, או לאומית וכו', מה שאתם צריכים לדאוג זאת אומרת שרון, מה שאתם צריכים לדאוג, שרון, מאחר ומן הסתם אתם מסייעים להם במציאת מקומות עבודה, זה לוודא שהמעסיק אכן פועל על פי החוק ומבטח אותם בביטוח רפואי פרטי.

<< אורח >> עידן ישר: << אורח >>

סליחה שאני קוטע, עידן מהאגודה, אני רוצה להגיד משהו לגבי הביטוח בריאות הזה שהוא לא באמת פתרון, כי אנחנו עשינו בדיקה ורצינו לראות אולי לבטח מקרים ספציפיים ופונים ספציפיים, הביטוח לא מכסה שום דבר שהוא עבר רפואי שקרה לפני הביטוח, כלומר אם מישהו עכשיו מגיע עם נזק שנגרם לו יום לפני שהוא עשה את הביטוח, הביטוח לא מטפל בו אז בסופו של דבר את הבעיות באמת הגדולות שהם סוחבים כבר תקופה, הביטוח הזה לא באמת מכסה כביטוח פרטי, כי קופות החולים לא - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מתנערות ממה שהיה - - -

<< אורח >> עידן ישר: << אורח >>

מתנערות, כי הם לא רוצות שיהיה איזשהו אקט של ניצול, שאנשים זה ואז יתחילו מה שנקרא לעשות טיפולים ייקרי ערך וזה הבעיה שלנו עם הדבר הזה, בניגוד לקופת חולים רגילה כמוני, כמוך, או כמו כל פליט אחר שהוא לא פלסטיני שבעצם יש לו קופת חולים רגילה והוא יכול לטפל.

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

פליט נמצא בדיוק באותו בעיה, כי ביטוחים פרטיים אף פעם לא מסכימים לבטח את אירועי העבר, תמיד מהרגע שאתה מתחיל, זה נכון, הרשות הביטוח אני לא זוכרת בדיוק את השם המדויק שלהם, קבעה את התנאים וחברות הביטוח עושות פה מה שנקרא מחשבה - - -

<< אורח >> עידן ישר: << אורח >>

גם הביטוחים של קופות החולים, כלומר גם שאנחנו מדברים על מכבי לצורך העניין שנותנים את הדרכונאים זה נקרא, אוקי, זה בדיוק אותו דבר, גם קופות החולים לא נותנות למבקשי מקלט פלסטינים שום דבר שהוא - - -

<< אורח >> נועה נאמן: << אורח >>

שהוא מתייחס לעבר.

<< אורח >> עידן ישר: << אורח >>

נכון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, בסדר, תודה עידן. אנחנו מה שאנחנו נעשה בסיכום שלנו של הוועדה, אנחנו נרצה לקבל הבהרות, הבנות לגבי הסוגייה הזאתי של הביטוח הפרטי, מה זה אומר ובטח ובטח כשמתגבשת מול העיניים שלנו קבוצה שהיא לא דומה לשום דבר, כן, היא לא קיימת בחקיקה בכלל אז אנחנו מבחינתנו צריכות לדרוש את התשובות ולקבל אותם. אני רק רוצה לפנות לד"ר דינה דומיניץ, אני מאוד אשמח לשמוע, אמנם את לא רשומה אצלנו בזכות דיבור אבל תמיד אני אשמח לשמוע מה דעתך על מה שקורה פה.

<< אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >>

תודה רבה, אני רק אגיד שאני לא דוקטור.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תהי דוקטור.

<< אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >>

כנראה שלא, אולי הילדים, אבל לא אני. בכל מקרה תודה רבה, אני באמת חייבת להצטרף באמת לברכות על הצעד המאוד מאוד משמעותי שהודיעו עליו גם במסגרת בג"צ זה היה באמת מאוד מאוד מתבקש, אני במסגרת שני הכובעים שלי, גם כמתאמת המאבק בסחר וגם כמי שמתאמת את כל נושא הזנות בישראל, בעקבות חוק איסור צריכת זנות והחלטות הממשלה, עניין סיוע לאוכלוסיות פגיעות, ראינו בזה באמת צעד הכרחי כדי למנוע ניצול של אוכלוסייה מאוד מאוד פגיעה והזליגה הזאת שאי אפשר לעבוד אז האפשריות שנשארות באופן חוקי כמובן אז האפשריות שנשארות הם די מעטות וברורות ולכן באמת בשני הכובעים האלה אני ממש ממש מברכת, אני חושבת שגם העובדה שאשרת העבודה תאפשר בכל זאת ביטוח רפואי מינימלי כמו לעובדים זרים, נכון שהוא לא מכסה הכול, אבל עדיין זה שיפור מאוד מאוד משמעותי מבחינתי וגם באמת עוד מישור ורובד של הגנה ומניעה ביחס לאוכלוסיות. אני כמובן בעד המשך בחינה של מעטפת יותר רחבה שאפשר כמקרים הומניטריים, אני כמובן באמת בעד לבחון מול המשרדים והגורמים הרלוונטיים כל הרחבה של המעטפת בתחומים של רווחה, בתחומים של בריאות כדי באמת לוודא שהמקרים ההומניטריים האלה שהם באמת ספורים ובודדים באמת יזכו להגנה המקסימלית.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אני רוצה לשאול אותך שאלה שנורא היא סקרנה אותי בעבר, אבל עכשיו היא עוד יותר מסקרנת אותי, אותם אנשים שיקבלו היתר העסקה בישראל ופתאום, לא פתאום, אני חושבת שהחשד של סחר של בני אדם אני חושבת שהוא לא היה תקף קודם עליהם, נכון? כמה מהקבוצה הזאתי בעצם של פלסטינים שנרדפים מגיעים לכאן והוכרו כסחר בבני אדם? היה לנו מקרים כאלה בעבר?

<< אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >>

כן, היו לנו מספר מקרים וגם היום זאת אומרת אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, גם עם המנהל האזרחי וכמובן עם כל הגורמים האחרים וכשעולה חשד במסגרת למשל ראיון שאופיר סיפר עליו שמבצעים עם האוכלוסייה, כשעולה חשד שמדובר באדם שאולי נעברו בו עברות של סחר, או עבדות אז כן הוא מפנה אליי ואנחנו מתייעצים ביחד עם המשטרה שזו הסמכות שלה כרגע כדי להחליט האם אפשר להכיר באותו בנאדם ואם כן אנחנו בהחלט היו לנו מקרים שהפננו גם למקלטים ולכל הזכויות ובעצם את התהליך הזה של גם של הסדרת היכולת לעבוד עשינו קודם עם קורבנות הסחר ועכשיו בעצם המודל הזה הוא זה שאומץ עכשיו ביחס גם למאוימים האלה ובעצם זה היה השלב המקדים וכרגע הוחלט לאמץ בעצם את אותו מודל של רישיון עבודה וככה זה עובד גם ביחס לקורבנות סחר שהוכרו שהם פלסטיניים, אין הרבה מקרים כאלה, אבל בהחלט מעת לעת כן עולה חשד ואנחנו בוחנים וכן עושים מאמץ כמובן ככול שמכירים באנשים האלה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, יופי, תודה רבה, אני רוצה לתת זכות דיבור לכמה אנשים חשובים שהגיעו לדיון הזה, אני אשמח לתת לעיתונאי פאדי אמון רשות דיבור, קודם כל אני מאוד שמחה וגאה שיש לנו עיתונאי ערבי פלסטיני שמתעניין בקהילת הלהט"ב הערבית הפלסטינית בכלל וכותב וכותב מדהים ומייצג ככה דרך העיתונות וחושף סיפורים מטורפים וחשובים שגם החברה הערבית מתחילה ככה לראות אותם ואני חושבת שזה דבר מאוד מאוד גדול ומחמם את הלב שלי אז אני ממש רוצה לתת לך זכות דיבור שככה תגיד לנו, נחשפת לכל כך הרבה סיפורים, יצרת מאמר מדהים וכתבה מדהימה שבוע שעבר על הלהט"ב הפלסטיני, אני אשמח ככה שתציג לנו את נקודת המבט שלך כעיתונאי.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

אוקי, שלום, קוראים לי פאדי, אני עיתונאי של שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, אז לפני כחודש התחלתי לעבוד על התחקיר שלי ואני אדבר בקצרה ואציג מה באמת הפריע לי והפריע למרואיינים שלי, אז סיפרו לי שהם עובדים ב"שחור" ואין להם אישורי עבודה שזה עכשיו נפתר היום ואין להם גישה לבנקים, אין להם חשבונות בנק, כלומר אין להם איפה לשים את הכסף שלהם וזה בעצם מביא לגניבות כסף מהם ועובד, או להט"ב פלסטיני שבא לעבוד, קיבל 4,000 שקל, 3,000 שקל בחודש, יוצא בסופו של דבר הכסף שלו נגנב. דבר שלישי זה התעמרות מצד המעסיקים, המעסיקים גורמים להם לעבוד עשר שעות ביום ברצף, 12 שעות ביום ברצף.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

עצוב.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

ובסופו של דבר משלמים להם ממש שכר שהוא לא הולם בכלל כ- 100 שקלים אולי. בשיחות שלי עלה שמתפ"ש והמנהל האזרחי בראיונות הם לא, איך אני אגיד את זה, הם לא - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא נחמדים.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

כן, הם לא נחמדים וזה מעלה את השאלה שאמרו קודם שיש להם בחדר מתורגמן אז שאלה כאילו חסר עובדים סוציאליים ערביים בצבא? אני לא חושב.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אתה אומר בעצם יושב שם מתורגמן ואתה חושב למה בעצם לא יישב שמה בחדר עובד סוציאלי והוא ערבי שיושב שם, או ערבייה שתשב שם.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

נכון אז אני לא חושב שחסר, או שלא חסר חיילים ערבים בצבא והבעיה הנוספת שהיא תוקף האישור - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, אבל למה אתה אומר חיילים ערבים בצבא, כי מי המתרגם הוא לא ערבי?

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

לא, כאילו העובד סוציאלי הוא יהודי, אוקי, אז המתרגם, אם הוא ערבי, או יהודי זה לא משנה, למה צריך את הטלפון השבור הזה?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, תיכף אנחנו נבין מי יושב שם בחדר.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

יש עוד בעיה שהיא חידושי ההיתרים שהרבה מהפעמים נוצרת סיטואציה שהם לא מספיקים לחדש את ההיתר בזמן וזה יוצא שאותו פלסטיני אין לו היתר לשבוע, שבוע וחצי, או שבועיים ובפועל אם שוטר תופס אותו הוא לא חוקי פה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

ואין להם אוזן קשבת, נגיד אני ראיינתי בחורים ודיברו איתי שעות, שעתיים ושלוש, אם זה בזום, אם זה בשיחות טלפון, אם זה פנים מול פנים, זאת עוד בעיה רצינית ובסופו של - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כי השיחה איתך התארכה, כי אכפת לך, היה לך חשוב לשמוע את הסיפורים שלהם ופתאום כאילו.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

כאילו ברור שחשוב לי, באתי עם הזמן כדי לראיין אותם לכתבה, נגיד פיניתי מהזמן שלי איזה שעתיים-שלוש, זה התארך, אני הרגשתי שהם רוצים עוד, נתתי מעצמי עוד, אבל שוב אני לא גורם מוסמך שאני יודע לדבר איתם בסוף.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מבינה, לגמרי.

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

אז זה לגבי זה, זהו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תודה, תודה רבה, אני רוצה לתת בהחלט עכשיו רשות דיבור של רמי פחה, רמי הוא מדריך, אבל אני יכולה להגיד רמי פחה הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, עשה סרט מהמם, קוראים לו 'מלוחייה' ורמי פעיל חברתי, עובד למען קהילת הלהט"ב הערבית, תציג את עצמך בבקשה, ספר לנו את הסיפור.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

אני רמי פחל, אני מעבר לעבודה שלי בקולנוע, אני מרכז תחום אלוואן באיגי, שזה תחום הקהילה הערבית באיגי, תנועת הנוער הלהט"בי ואני מתעסק עם חניכים ביומיום שלי, חניכים מגילאים 16 עד 23 שאחד מהם גם נמצא פה היום וכאיגי, כארגון נוער גאה וכאלוואן וכרמי, אין לי ממש איך לעזור לחניכים האלה, אם זה במענה הפסיכוסוציאלי שאין לי עובדות סוציאליות שמדברות ערבית שאני יכול לפנות אליהם - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

חסר לנו, או שפשוט הן לא מעוסקות?

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

הן לא מעוסקות בתחום הזה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא, חסר לנו כאילו אנחנו יכולות?

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

לא, חסר לנו וכשאנחנו מבקשים אנחנו לא מקבלים אותם, זה תמיד זה חייב להיות בתיווך שאני צריך לתרגם, או שמישהו צריך לתרגם וזה לא נוח, זה לא עובד וזה לא טוב, זה לא טיפולי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא תקין.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

לא תקין. אין מענה בנקאי כמו שהחבר פה גם אמר, כאילו זה תהליך צריך ללכת לתל אביב, אם אתה גר בחיפה אתה צריך ללכת עד לתל אביב עד שמוצאים לך חשבון בנק, עד שמוצאים לך אישורים לפתוח חשבון בנק.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

למה, מה קורה בתל אביב? אני אוהבת אותה, אבל מה קורה בתל אביב?

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

שם זה הסניף היחיד של הבנק שאפשר לפתוח בו חשבון לשוהים פלסטינים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

סורי שאני קוטע, אבל אני חושב שס' ניסה לפתוח, הוא אמר, אתה יכול לשאול אותו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי. רגע, שנייה, אני אתן לך רשות דיבור.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

גם פ' יכול להרחיב על זה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

מענה רפואי בזמן הקורונה היה לנו בעיה רצינית מאוד לעשות בדיקה של קורונה שהיה רק PCR היה בעיה להוציא תו ירוק, תו סגול, כל התווים בכל הצבעים, היה בעיה מאוד מאוד רצינית, לא ידענו למי לפנות, להתקשר לאגודה, להתקשר לפה, להתקשר לשם, גם הם לא ידעו מה לעשות עם הדבר הזה, תקנו אותי אם אני טועה, כאילו אין מה לעשות עם זה וזה הכול כזה צריך להתאמץ יותר מידי ולבדוק אה אולי אפשר פה, אה אולי אפשר שם.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ניחושים.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

סיוט.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

מענה תעסוקתי בכלל, כאילו מזל טוב שאנחנו עברנו את זה עכשיו, אבל גם שם יש עוד הרבה עבודה לעשות בעניין הזה, גם אם מעסיקים אותם אז בדרך כלל מעסיקים אותם ולא נותנים להם את השכר ההולם, או שלא נותנים להם שכר בכלל, היו לי מקרים שאנשים עבדו שלושה חודשים ושישה חודשים ועד היום לא קיבלו שכר.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

נכון.

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

ואני לא רוצה להאשים את העמותות שאמורות לעזור, כי באמת אין להם את האמצעים, אבל הם באמת לא עוזרות, כאילו החניכים באים אלינו אם אף אחד לא עוזר לי כשאני מתקשר לעמותות הם אומרים לי אנחנו מכירים את המקרה, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה ואז אני נמצא במצב של חוסר אונים, כי גם איגי כארגון של תנועת נוער הוא לא מתעסק בכלל בדברים האלה, זה שאני מתעסק עם זה, זה כי אני מתעסק עם זה, הם לא, אין להם שום מענה לתת לאנשים האלה וגם יש איזושהי נקודה שכל פעם שנגמר האשרת שהייה, החניך צריך ללכת עכשיו עד לא יודע איפה, שער אפרים, אין לי מושג איפה זה, אין לו איך ללכת לשם ואם בכלל נגמר לו ההיתר, איך הוא יכול להיכנס לתחנת רכבת, ישאלו אותו תעודת זהות, יעצור אותו שוטר בדרך, איך הוא ילך לשם בלי תחבורה ציבורית שהוא לא מכיר, שפה שהוא לא מכיר, למה אני צריך ללכת לשם כדי לקבל, כאילו אם זה אמור להתחדש כל חצי שנה, או לא יודע איך זה עובד אז למה הסבל הזה? כאילו בוא תסבול, בוא תסבול עד שתקבל את ההיתר שלך, לי זה נראה אבסורדי ולא הגיוני ואשמח לקבל על זה הסברים, אם יש לך שאלה נוספת אני פה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

כן, אני רוצה שתדבר עכשיו על הנפש של אותם נערים ונערות שמגיעים אליך, אתה פוגש אותם, אתה מתוך החברה הערבית, אתה מכיר את המורכבויות שנראה לאף אחד לא יכול להבין אותם לעומק, עמוק, עמוק, עמוק, שאתה מסתכל על נער, או נערה שמגיע ובעצם אין לו עורף משפחתי, אין לו גב, אין לו במקום, אין לו בית, אין לו מדינה, אין לו כלום בעצם, בא נואש, כי הוא בעצם נמלט על החיים שלו, מה אתה אומר לאותם, מה התקווה שאתה יכול, מה אתה מספר להם?

<< אורח >> רמי פחל: << אורח >>

אני לא מתיימר להבין אותם, כי אני לא יכול ואף אחד לא יכול, מה שאני כן יכול להגיד שאנחנו שומעים אותם, זה מה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו יכולים לשמוע אותם, הם יכולים לשתף אותנו, אנחנו יכולים ללוות אותם בתהליכים, לנסות לעזור להם בכל מיני תהליכים בירוקרטיים כאלה ואחרים ובעיקר להיות אוזן קשבת, יש לנו חניכים בקבוצות שאנחנו נפגשים בכל שבוע בחיפה, ירושלים ותל אביב. המענה הזה של נכון זה נשמע מעט ביחס למה שהם צריכים לקבל, אבל שמישהו בא ושואל אותך מה שלומך היום, איך עבר לך השבוע, זה נותן המון והאמת שזה מה שאנחנו יכולים לתת, כאילו מבחינת המענה שאנחנו יכולים לתת, זה מה שאנחנו יכולים לתת כתנועת נוער, כתנועה שמתעסקת עם חניכים בגילאים האלה, אבל זה מאוד קשה לשמוע את הסיפורים האלה, זה מאוד קשה, החניכים האלה מרגישים בודדים גם כשאת איתם וגם שיש להם חברים וגם כשיש להם אנשים, גם כשהם עובדים הם לבד, הם שקופים, אף אחד לא רואה אותם פה, אף אחד לא סופר אותם פה וזה לחיות בפחד כל הזמן, אם נגמרת לי עכשיו האשרת שהייה אני בהיסטריה, אם תופסים אותי זהו הלך עלי, אין לי מושג מה ייקרה איתי, אין לי מושג מה יהיה איתי, אני לא יכול לתכנן עתיד, לא מדבר איתך על עתיד לעוד עשר שנים, אני מדבר איתך על עתיד לשנה הבאה, לעוד חודשיים, לעוד שלושה חודשים, אי אפשר לחיות ככה, אי אפשר לחיות ככה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אני מסכימה, נכון, אז אני אתן לפ', אז אני פונה לפ', פ' לא מדבר עברית.

<< דובר >> פ': << דובר >>

(תרגום חופשי מאנגלית) בעיקרון עד עכשיו כל הדברים בכל החיים שלי היו קיצוניים שם, מכל הכיוונים, מהשכלה עד מצב רפואי וכו', אבל הכי קיצוני היה שהמשפחה שלי ידעה על המיניות שלי ואז הם ניסו להרוג שלי, אותי ואת החבר שלי לשעבר, את שנינו ולא היה לי מקלט, אם לא הייתי בא לישראל הייתי מת ואפילו לפני שבאתי אף אחד לא ידע על מערכת ההגירה לישראל, על מערכת המקלט, לא היה לי תמיכה אמיתית על זה ואז הגעתי לתל אביב.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

ישר באת משם לתל אביב, או שהייתה לך עצירה באמצע? בירדן?

<< דובר >> פ': << דובר >>

לא, ניסיתי לברוח לפני לירדן, אבל בגלל שיש הרבה הסכמים בין ממשלות הירדנים והפלסטינאים, המשפחה שלי הצליחה להשיג אותי והם אמרו לי לא אז לא היה לי ברירה ואז באתי לכאן, אפשר להגיד שבאתי בדרך חוקית בגלל שלא הייתה דרך אחרת לעשות את זה ואחרי בערך כמה ימים ברחוב, איכשהו שמעתי על ה"גג הוורוד" ואז פגשתי את שרון, היא עזרה לי בהתחלה להתחיל לקבל אישורים מהרשויות, לימדה אותי עברית וחיפוש עבודה, אבל אם תסתכלו על כל התמונה מזווית ספציפית, אני לא יכול לעשות כאן כלום, סבבה, אני פליט, אני אמור ללכת, אבל אני לא יודע מתי, אני לא יודע לאן, אני לא יודע איך אני אעשה את זה, לבינתיים אני פה שנתיים ועד רגע זה אין לי שום מידע על תהליך ההגירה, אני לא יודע מה אני אעשה ובזמן הזה אני מנסה לחיות איכשהו חיים נורמליים, אבל אני לא יכול לקבל אישור עבודה, אפילו ניסיתי לעבוד בתל אביב וגנבו לי הרבה כסף, אין לי פרוטוקול רפואי, וניסיתי לקבל הרבה בדיקות רפואיות, אבל אני לא יכול לעשות את זה, כי אין לי תעודת זהות ישראלית ואני לא יכול ללכת לאף בית חולים, אפילו ניסיתי, מצד שני כמו שאמרו אני לא יכול לפתוח חשבון בנק, אני לא יכול לשלוט בכסף שלי, אני לא יכול לעשות שום דבר בעיקרון שיכול לעזור לי לקיים חיים נורמליים, אני לא יכול להיות בריא, אפילו, כל דבר שאני רוצה לעשות אני צריך לעשות בדרך אפלה איכשהו.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אתה יכול לספר לי על החלומות שלך, יש לך חלום פה כפליט פלסטינאי בישראל?

<< דובר >> פ': << דובר >>

לא, בישראל, אבל אני רק רוצה לחיות חיים נורמליים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

איפה אתה יכול לדמיין?

<< דובר >> פ': << דובר >>

אני לא יודע בדיוק איפה, אבל לא פה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

לא פה.

<< דובר >> פ': << דובר >>

בכלל.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בכלל לא?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

בכלל לא.

<< דובר >> פ': << דובר >>

בכל פעם אני צריך ללכת, קודם כל אני מעריך שיש לי אישור, הכול בסדר, אבל כל הזמן אני צריך לעשות את זה, אני צריך לנסוע מחיפה לשער אפרים, או משהו כזה, ואין שום אוטובוס למקום הזה, צריך ללכת חצי שעה משהו כזה בכביש הראשי, וברחוב אין אפילו מדרכות, אז מכוניות יכולות לפגוע בך מכל מקום ובכל רגע וגם כאשר אתה מגיע לשם, אתה מחכה בחוץ לשעתיים-שלוש.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

למה בשביל מה?

<< דובר >> פ': << דובר >>

אני לא יודע, אפילו שני הבחורים האלה היו איתי בפעם שעברה, ראיתי אותם, ואז חיכינו בשמש כמה שעות, אחרי זה נכנסנו ונשאלנו ארבע-חמש שאלות, הם שאלו אותנו את השאלות בטלפון, בזום, כל אחד בעיר שלו, למה אני צריך לנסוע כל הדרך לשם רק להיות חמש דקות בראיון על ההיתר שלי והם במדינה יודעים כבר הכול עליי, כל מה שאני עושה, אז למה? אני מצטער שאני אומר את זה, אבל אין סיבה לכך.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

פגשת אנשים מפלסטין שם, או שזה מקום מוגן, או אתה יכול לפגוש שם הרבה אנשים?

<< דובר >> פ': << דובר >>

לא, זה לא בדיוק מקום בטוח, אבל זה הנקודה טובה בזה שאני מורשה ללכת למקום בצד בשקט אז אין הרבה אינטראקציה עם פלסטינים.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אוקי, אוקי, הבנתי, תודה רבה.

<< דובר >> פ': << דובר >>

בבקשה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אופיר אתה יכול לענות לנו פה, עלו כמה שאלות גם לגבי הריאיון, גם לגבי שער אפרים, גם לגבי בנאדם שהוא כמו פ', קיבל כבר את האשרה שלו ואז הוא בעצם מגיע שוב לשער אפרים ואני ליוויתי אותו, אגב, אשרת השהייה האחרון שלו, אני הייתי על זה, על הסיפור שלו, אני עשיתי את זה בעצמי, התערבתי.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

במה?

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

באישור שהייה של פ', ספציפית הוא, אני הייתי על הסיפור הזה, תסביר לי למה?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

טוב, אז אני אתחיל בעצם ממה שאת שאלת, ראשית כל כפי שאמרתי קודם, אני רואה חשיבות בלראות את האנשים אחת לחצי שנה, הייתה איזושהי הערה/בקשה של האגודה למען הלהט"ב לפני שנה בערך כשנפגשנו, שההיתרים באמת יינתנו לחצי שנה ולא לזמנים קצרים יותר כיוון שכשהייתי רואה שיש איזושהי מצוקה, או משהו אקוטי אז הייתי אומר, אוקי, אז עוד שלושה חודשים, עוד ארבעה חודשים, לאחר שהם בעצם נתנו, התחלנו לתת את ההיתרים לזמן המקסימלי שהוא חצי שנה, וביקשנו איזשהו דיווח תוך כדי הריאיון, אמרתי אוקי אז, אם האגודה למען הלהט"ב, או כל אחד שנמצא אתו, או אפילו הוא עצמו, אם אפשר לעדכן בעוד שלושה חודשים, להוציא דוח, להוציא משהו שאומר בעצם מה המצב של האדם כיוון שההיתרים מתחדשים כל חצי שנה וזהו הזמן המקסימלי - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

הם ממש לא כחצי שנה, אני אומרת לך, אני לא יודעת מאיפה האינפורמציה הזאתי הגיעה.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אנחנו נוכל להציג את זה.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

תאמין לי אני יכולה לקבל תעודת הוקרה על מזכירות של חידוש היתרים של פלסטינים ואחרים במדינת ישראל, תאמין לי אני יכולה מחר לעבור לג'וב חדש. אני רואה את ההיתרים, אני רואה מישהו שהסתיים לו ההיתר, מקבל חודש וחצי, או חודש, אני באמת רואה את הדבר הזה, יש שמה מצוקה קשה, זה לא שישה חודשים.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אם מסתיים לו ההיתר והוא מקבל חודש וחצי, או חודש, הוא מקבל את זה כדי שיהיה לו זמן להגיע לעוד ריאיון.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

למה? סליחה על הטון, למה? תסביר לי, למה?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

כיוון שאם אנחנו רוצים לראות - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אם היה עובד סוציאלי שם, או מטפל, או פסיכולוג, היה אומר לך שאתה מטרגר לו את הפוסט טראומה שלו, באמת, אני מנסה להבין, איזה ראיון יהיה לו כשהבנאדם הזה כבר נרדף? הוא כמעט רצחו אותו, איזה ראיון? סליחה על שאני הגעתי לזה.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

טוב, אז ראשית כל יושב שמה עובד סוציאלי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מי זה?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אני.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

טוב, אתה מדבר ערבית?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אני לא מדבר ערבית כמו שאמרתי יש שמה מתורגמן, מתורגמן מקצועי.

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

מה הסיכוי שהמתורגמן הזה לא יהיה אותו מתורגמן שתול, הוא לא שתול, כי הוא עושה עבודה לא טובה שתולה, אבל למה? למה שלא יהיה שמה עובד סוציאלי ששפת האם שלו ערבית?

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

כיוון שכל הסיטואציה היא שמתאם הרווחה בעצם מדבר איתך באופן בלתי אמצעי, לא באמצעות מישהו אחר, לא באמצעות עובד אחר, אלא באופן בלתי אמצעי, רואה אותך, מסתכל עליך, אתה מסתכל עליו, יש גם אינטראקציה בין בני אדם ובסופו של דבר - - -

<< יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >>

אבל מעדות פה שאמר פאדי אמון, הוא אומר שאתם לא נחמדים, אני לא הייתי חותמת שאת לא נחמדים, אבל משהו שמה לא עובד.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

ראשית כל יכול להיות, אני לא יודע, אני לא, זה צריך לשאול את המשפחה שלי מה בדיוק, אני חושב שיש משהו לא סביר באומר פאדי שאנחנו לא נחמדים, כיוון שצריך להבין - - -

<< אורח >> פאדי אמון: << אורח >>

יש לך את האנשים פה אתה יכול לשאול.

<< אורח >> אופיר שמא: << אורח >>

אני מכיר את הכתבה, אני קראתי אותה בעיון רב דרך אגב. אני אגיד כך, כשאנחנו מסתכלים ואני כרגע נותן גם איזשהו משהו קצת מקצועי, כשמסתכלים על אדם צריך להבין את כל הסיטואציה שבה הוא נמצא, האנשים לא מגיעים אליי ויעידו כאן אנשים שהיו, הם לא מגיעים אלינו בגלל שהיה להם טוב והם פתאום הגיעו והם באו לראות אותי לשיחה, הם באו בעצם לספר על דבר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]