פרוטוקול מספר 83, הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, 18/02/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 83

מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים

יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 13:00

סדר היום:

<< נושא >> סטאטוס וייעוד החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית << נושא >> - לרגל ציון הכנסת יום מיוחד לענייני החברה הערבית

נכחו:

חברי הוועדה:

נעמה לזימי – היו"ר

ואליד אלהואשלה

יוסף עטאונה

חברי הכנסת:

אימאן ח'טיב יאסין

מוזמנים:

שירין חאפי נטור

–

מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

הנאא ג'יג'יני

–

מנהלת תחום פיתוח חברתי כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ד"ר אילהם שחברי

–

מנהלת תחום בכיר מניעה ושירותים חברתיים, משרד ראש הממשלה דן פיקמן

–

רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

אתי וייסבלאי

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סולטן אלקרעאן

–

מנהל אגף חינוך, מועצה מקומית כסייפה

ניסרין ספורי

–

מנהלת מחלקת נוער, איגוד מחלקות הנוער

איימן כבהה

–

מנכ"ל, אג'יאל

סלימאן אלעמור

–

מנכ"ל שותף, אג'יק - מכון הנגב

עלי אבו עגאג

–

מנהל קשרי ממשל ורשויות, אג'יק - מכון הנגב

עומר אלעמור

–

מנהל ארגון הנוער, אג'יק - מכון הנגב

ד"ר מיכל סלע

–

מנכ"לית, גבעת חביבה - המרכז לחברה משותפת

נור הנו

–

מנהל תחום נוער בחברה הערבית, החברה להגנת הטבע אשרף שחאדה

–

מנכ"ל, תנועת הצופים הערבים בישראל

יוסף מחמוד אבוליל

–

רכז הדרכה, מחוז חיפה, הסתדרות הנוער העובד והלומד נשאת ברהום

–

חבר הנהגה, הסתדרות הנוער העובד והלומד

שאדי זועבי

–

רכז מעגל הקנים הערבים, הסתדרות הנוער העובד והלומד טל מדר

–

סמזכ"ל, מועצת תנועות הנוער

גליה בזק הילגר

–

מנהלת תחום חינוך, יוזמות אברהם

סעיד דיאבאת

–

מנהל תוכניות ושותפויות, ג'וינט - אשלים

נראם סמארה

–

מנהל, תוכנית רואד להשכלה גבוהה

אדם ג'ורבאן

–

נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא

–

נאס מחקר וייעוץ

שרף חסאן

–

ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי

וסים חוסרי

–

מנהל שותפויות, קדאינא-ביתנא

אדהם אגבאריה

–

ארגון הנוער נטע, עמותת תפוח

משתתפים באמצעים מקוונים:

ג'לאל ספדי

–

מנהל אגף חברה ונוער בחברה הערבית, משרד החינוך מוחמד אבו אלהיג'א

–

מנהל מח' נוער, עיריית טמרה, מרכז השלטון המקומי עימאד ג'ראיסי

–

מנכ"ל, מרכז אינג'אז

מנהלת הוועדה:

דפנה סידס-כהן

רישום פרלמנטרי:

נועם כהן, חבר תרגומים

‏

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סטאטוס וייעוד החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שלום, צוהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את הדיון החשוב, דיון של היום המיוחד לחברה הערבית על ייעוד החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית, דיון חשוב מאין כמותו. לפני שאני אתן ליוזמת היום המיוחד לדבר כמה מילים, אני רוצה להתייחס בפתח דבריי לתופעה הקשה שפוגעת בחברה הישראלית כולה, האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

אי אפשר שלא לומר שיש כאן יד מכוונת של הפקרה, של הזנחה, של זילות בחיי אדם. ואני גם רוצה להגיד שיש הרבה גזענות בהפקרה הזאת, ויש הרבה כאב. ואני חושבת שזאת משימה לאומית שלצערי, גם אם תמיד מגדירים אותה במילים מפוצצות כמשימה לאומית, לא נוהגים בה ככזו. והאלימות הזו היא תוצאה ישירה של הזנחה ממושכת, אוזלת יד ממשלתית, היעדר מדיניות סדורה למאבק בפשיעה, בארגוני הפשיעה. אבל כן, גם מדיניות שתוציא אנשים אל חיי רווחה, כבוד והגשמה.

בשנת 2024 נרצחו 230 אזרחים ערבים, כפול ממספר הנרצחים ב-2022. המגמה המדאיגה הזו נמשכת, לצערנו הרב, גם בשנת 2025, עם לא פחות מ-38 נרצחים עד לרגע זה. כשכתבנו את זה לפני כמה ימים המספר היה שונה. זה לא נתפס. כדי להבין את חומרת המצב, נזכיר שבתקופה המקבילה אשתקד היו 21 קורבנות. לא, זו טעות בדיווח, אלה נתונים בלתי נתפסים. המשטרה לא מטפלת והיישובים הערביים ממשיכים לדמם. היישובים המשותפים גם כן, לוד, מקומות נוספים.

ממשלת ישראל, במקום להוביל שינוי, מסתפקת בהצהרות ריקות מתוכן ואינה מציגה את מיגור הפשיעה כיעד מדיניות אמיתי. המצב הנוכחי הוא לא כישלון מקרי, זו מדיניות סדורה של ממשלה שמעדיפה הישרדות פוליטית על פני ביטחון אזרחיה. המאבק באלימות חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות. נדרשת אכיפה נחושה לצד השקעה חברתית ותשתיות שיבטיחו עתיד בטוח לכל אזרח וכל אזרחית, ולכל ילד וכל ילדה, ולכל נער וכל נערה. כי לצערי, הרצח פוגש גם גילאים שאנחנו לא מאמינים.

ואני רוצה להגיד שהדיון הזה הוא גם בסוגיה הזאת בסוף. כן, חינוך לא פורמלי הוא חלק מהתיקון. הוא הדבר הנכון לעשות בהרבה סיבות נוספות, בגלל ערכים ושותפויות ובניית קהילות ויצירת מתנדבים ואנשים עם ערך לחברה בה הם נמצאים. אבל כן, גם עבור הנקודה הכי קשה הדיון הזה חשוב.

אני רוצה לברך על הדיון הזה, ואני רוצה להגיד שהנוער והצעירים הערבים בישראל ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בתחומים חינוכיים, חברתיים וכלכליים. אתגרים אלה משפיעים על יכולתם להשתלב בחברה. תנועות וארגוני נוער חינוכיים ממלאים תפקיד מכריע בהעצמת הנוער הערבי, בהענקת כלים לפיתוח אישי, הכנה לחיים אזרחיים פעילים ושילוב מיטבי בחברה.

תנועות וארגונים חינוכיים הפועלים במגזר הערבי מספקים תמיכה חיונית לצעירים. תוכניות אלה לא רק מצמצמות פערים חברתיים, אלא גם מעודדות את הצעירים לפתח תחושת שייכות שיכולה לתרום רבות להשתלבותם החברתית והכלכלית. מדינת ישראל צריכה לשים דגש על הצורך בהרחבת תוכניות חינוכיות ייחודיות לחברה הערבית, גידול במודעות ובתמיכה לתוכניות שונות היכולות להוביל לשיפור משמעותי בהשתלבותם של הצעירים הערבים בחברה, ליצירת בסיס רחב למנהיגות צעירה בישראל. ועל המדינה לתת תמריצים ולתמוך בתוכניות חינוכיות לנוער ולצעירים ערבים על בסיס ערכים של חיים משותפים ושוויון.

השקעה בתנועות הנוער וארגוני הנוער הערביים תסייע בצמצום הפערים, קידום שוויון הזדמנויות, פיתוח חברה ערבית מעורבת ופעילה חברתית, פיתוח חברה משותפת. הדיון כאן היום מהווה הזדמנות לבחון את האתגרים, להעלות רעיונות לפתרונות ולבחון את הצעדים הדרושים על מנת להבטיח עתיד טוב יותר לצעירים בכלל ולצעירים הערבים בישראל.

אני מודה לכל המשתתפים שהגיעו לכאן היום, באמת תודה, לנציגי משרדי הממשלה, לנציגי תנועות הנוער וארגוני הנוער שבאמת עושים עבודה כל כך מבורכת ולצערי בכל כך מעט. באמת, אתם עמוד התווך, תודה לכם. לנציגי השלטון המקומי ולכל הגורמים החשובים שהגיעו להשמיע את קולם כאן היום, כמובן לצעירים ולצעירות. כולי תקווה שהדיון הזה יסייע לכולנו להניח יסודות לתוכניות ייעודיות ומדיניות ברורה לקידום ופיתוח החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער בחברה הערבית.

באמת תודה רבה לכולם שאתם כאן. ואני אומרת, אנחנו נוהגים בוועדה לעשות דיוני המשך. אם צריך, יהיה פה עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, ואנחנו פועלים הרבה יחדיו. אימאן, תודה על היום החשוב והמיוחד הזה. אני אגיד מה שאמרתי גם בדיון הקודם, זו לא אקס-טריטוריה, ועצוב לי שאין פה ח"כים נוספים, גם לא מהחברה הערבית. הסיפור של חיים משותפים צריך לגעת בכולנו, בכל ה-120 שנמצאים כאן. טוב שאתם נוגעים בזה, זה לא מספיק. כשאנחנו נראה פה יותר ויותר ייצוגים מגוונים שמגיעים לדרוש שוויון, שוויון לכל אדם, לא על בסיס סקטור או מגזר, תהיה פה חברה טובה יותר, ישראל תצמח, תהיה יותר סולידרית ונראה פה הרבה יותר אחדות.

תודה על היוזמה. תודה לכם שהגעתם, חברי הכנסת, אתם תפתחו כמובן את הדיון. תודה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, נעמה על שנרתמת לדיון. אני יודעת שהנושא של צעירים בכלל נמצא בליבך חזק מאוד, והנושא של צעירים ערבים באופן ספציפי הוא נושא מאוד כאוב מהרבה צדדים. אני לא יכולה לעבור לדיון בלי להגיד, לצערי הרב, אנחנו ממשיכים לספור את הנרצחים שלנו, 38 נרצחים במשך חודש וחצי. תתארו לעצמכם, כמעט כל יום יש לנו בממוצע נרצח או נרצחת אחת. וזה לא דבר חדש, אנחנו בסרט הזה יותר משנתיים, הממשלה שומעת, אנחנו משמיעים את זה בתוך המליאה כל יום, זועקים, צורחים. יש תוכנית כתובה, מסודרת, הוכיחה את עצמה במציאות, אבל אין החלטה פוליטית להמשיך לבצע אותה, וחבל.

כאדם, כאישה, כאימא לצעירים, כעובדת סוציאלית וכשליחת ציבור, כמייסדת ומנהלת מתנ"סים בתוך החברה הערבית, הנושא של חינוך בלתי פורמלי ושל תנועות נוער בשבילי הוא לא עוד נושא חשוב, הוא נושא מרכזי. כי הצעירים שלנו הם העתיד הקרוב של כל חברה ובטח ובטח שלנו כחברה הערבית. ואני גאה על הצעירים והצעירות שלנו שבעשור האחרון באמת קפצו קפיצה גדולה, ענקית בכל התחומים. הלכו, למדו, השקיעו, הגיעו למקומות בתפקידים פרטניים, לא בצורה קולקטיבית. בצורה קולקטיבית אנחנו כחברה עדיין נמצאים מאחור בהרבה דברים.

אבל עדיין, למרות כל התמונה וכל ההשקעה הגדולה של אותם צעירים והמשפחות שלהם מאחוריהם, (אומרת בערבית) שאנחנו משקיעים בילדים ומלמדים אותם כדי שיהיו להם חיים יותר טובים ומכובדים – עדיין 30% מהצעירים והצעירות הערביות שהם בגילאי עבודה או לימודים נמצאים במצב של חוסר מעש, וזה דבר מאוד כאוב.

כדי לא להתפרס ולהתפזר בהרבה דברים, אני רוצה להתמקד בחינוך הבלתי פורמלי. 20 שנה בתוך החינוך הבלתי פורמלי נוכחתי לדעת, יש כאלה שאומרים פורמלי ובלתי פורמלי זה משלים. אני רוצה להגיע ליום הזה, זה החלום שלי, שזה יהיה חלק מהחינוך. חינוך, חינוך אחד, לא צריך פורמלי ולא בלתי פורמלי. כי במקור אנחנו צריכים להוציא ממערכת החינוך בסוף י"ב אנשים בשלים, צעירים בוגרים, יודעים, חוקרים, חותרים, יוזמים, אחראיים על עצמם ועל החברה שלהם. וזה לא יתאפשר רק בידע ובנקודות ואינפורמציות שאנחנו זוכרים בעל פה, הולכים למבחן, כותבים ומקבלים ציונים ועל סמך זה אחר כך אנחנו נכנסים לאוניברסיטאות.

נכון, ציונים עדיין קובעים, אבל אני רוצה להגיד לכם בוודאות וטוב שמנהלת החינוך הערבי יושבת איתנו כאן, ציונים זה לא הכול. אנחנו יודעים היום שאינטליגנציה רגשית זה הדבר המוביל. בני אדם יכולים להשיג את כל התעודות שבעולם, אבל אם אין להם את האישיות והמיומנויות שיכולים דרכן להוציא לפועל את הפוטנציאל הטמון בידע שיש להם, הם ישארו מאחור וגם החברה תישאר מאחור, כי היא לא יכולה ליהנות מהידע שיש להם. וכן, חינוך בלתי פורמלי לשמו שנמצא היום הוא גם דבר בסיסי שכל ילד במדינת ישראל חייב וזכאי קודם כול לקבל אותו.

לצערי הרב, אני אומרת את זה בכאב גדול, אני אף פעם, במשך כל השנים, לא החזרתי ילד מאיזה חוג כי אין למשפחה שלו לשלם, אבל מצד שני, יש עליי גם בקרה ופיקוח בסופו של יום, ויושב עלי, שהוא עדיין מנהל מתנ"ס.

<< אורח >> עלי אבו עגאג: << אורח >>

כבר לא, אבל בסדר, תודה.

<< אורח >> איימן כבהה: << אורח >>

הוא באג'יק.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הרווחתם. אנחנו יודעים שיש לנו בקרה ויש לנו מעגל תקציבי סגור שאנחנו חייבים להתקיים. אחרת, לא יהיה מתנ"ס בכלל. הלוואי ויבוא היום ויהיה קרוב מאוד ונחזור להשלים את הצעת החוק שהתחיל אותה אז מאיר, ח"כ לשעבר, שהיה ראש עיריית אילת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

מאיר יצחק.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיוק, שהתחלנו לעבוד על חוק של חינוך בלתי פורמלי אמיתי ולא החוק שנמצא היום. ואני לא רוצה להיכנס הרבה לתוכניות שקיימות היום.

אני רוצה להגיד משפט, אולי הוא יעורר הרבה, אבל אני בן אדם ישר, אומר את מה שהוא חושב ורואה ומאמין כדי לתקן עולם, לא כדי רק לבקר ולהגיד דברים. אני אומרת את זה בכאב גדול. אפילו את המעט הזה, התקציבים שזרמו מ-2015 כשיצאתי מהחברה למתנ"סים, שזרמו למתנ"סים ולתוכניות, אם הם היו מגיעים ליעד שלהם כמו שצריך, (אומרת בערבית) הצעירים שלנו לא היו חיילים אצל משפחות פשע.

אני אומרת את זה בכאב גדול. ולכן, אני אומרת שצריך להיות חינוך כולל הכול, מוסדר, מהבוקר עד שעות אחרי הצוהריים שכל ילד זכאי לו, כל ילד. אני לא רוצה להמשיך בדברים, כי באמת יש לי הרבה דברים להגיד. אבל אני סומכת קודם כול על אנשי המקצוע וארגוני החברה האזרחית שהגיעו כדי להשיג את הדברים, ועל הצעירים והצעירות שהגיעו עד הלום כדי גם להראות נוכחות פיזית שאכפת להם.

אני חייבת לציין את זה, היום הגיעו מאות מהחברה הערבית, נעמה, את יודעת למה? כי ניתנה להם הזדמנות להיות נוכחים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה חשוב.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נוכחות, לא עניין פיזי, נוכחות בזהות שלהם, בזכות שלהם כאזרחים, ולכן הם הגיעו למקום הזה. ולכן אני סומכת גם עלייך שתנהלי את הישיבה הזאת ותפיקי ממנה את ההמלצות הנכונות שנוכל אחר כך לעקוב ביחד כולנו עם חברי הכנסת ולנסות לקדם אותן. אני חייבת לרוץ לאודיטוריום שם.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בטח, תודה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה. ואני המפסידה שאני לא שומעת אתכם.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה. נעבור, אנחנו ממשיכים. יוסף וואליד כמובן, חברי הכנסת שנמצאים כאן.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושבת ראש. היינו יחד בדיון בוועדת החינוך על לימוד השפה העברית כשפה שנייה לדוברי ערבית. וביום החשוב הזה אני חושב שוועדות הכנסת דנו בכל האתגרים של החברה הערבית בכל תחומי החיים. גם לגבי נושא התכנון, נושא התעסוקה, אין תחום שלא דנו בו בוועדות, ואין ספק שלחברה הערבית יש הרבה אתגרים בכל תחומי החיים בגלל הייחודיות שלה כמיעוט לאומי בתוך מדינת ישראל. ולכן אני חושב שאחת מההתמודדויות עם האתגרים האלה זו מערכת החינוך, גם הפורמלית והבלתי פורמלית.

אם אנחנו מקדמים את מערכת החינוך, אנחנו יכולים להתמודד עם האתגרים בכל תחומי החיים. גם אתגרים חברתיים, גם כלכליים, גם פוליטיים, בכל המובנים. אם אנחנו מצליחים לפתח מערכת חינוך, אנחנו יכולים להתמודד. ואין ספק גם שמערכת החינוך בשנים האחרונות וגם הנתונים שקיימים, גם באקדמיה, גם כסטודנטים בהייטק, גם מספר הרופאים הערבים שמסיימים בשנים האחרונות, גם כמספר ה - - - והאקדמאים והמשכילים הערבים בתוך מערכת הבריאות בכלל, אין ספק שיש התקדמות, אבל עדיין זה לא מספיק ועדיין יש הרבה מה לעשות בכל התחומים.

אבל אני חושב שלגבי הדיון ולגופו של עניין לגבי החינוך הבלתי פורמלי, זה נותן חשיבות, כבוד היושבת ראש, מיוחדת לנושא הזה של הבלתי פורמלי ובני נוער וחסרי מעש, בייחוד לאור גל הפשיעה שמאיים על החברה הערבית. אם אני דיברתי בתחילת דבריי על אתגרים של החברה הערבית, אני חושב שהאתגר החשוב ביותר, הגדול ביותר, שמאיים על החברה הערבית מ-1948 עד היום, זה האתגר של ארגוני הפשיעה והאלימות שמאיימת על הקיום שלנו כחברה, המטרה היא לפורר אותנו מבפנים. ומי שמשלם את המחיר, גם הילדים במערכת החינוך ובני נוער וילדים.

ואני חושב שבמציאות שקיימת היום בחברה הערבית, שארגוני הפשיעה קיימים בכל מקום ומאיימים על החברה בכלל, אני חושב שאנחנו כהנהגה פוליטית לחברה הערבית, גם כהנהגה חינוכית, אני חושב שבבתי ספר ומערכות החינוך אנחנו במאבק על הילדים ובני הנוער מול ארגוני הפשיעה. מי ינצח? מי שיש לו את היכולת והכלים.

אני חושב שאנחנו כחברה, יש לנו את החוזק, אנחנו חייבים להפנים ולהאמין בעצמנו למען לשמור על הדורות הבאים שלנו. האיום הזה הוא ישיר, הוא מיידי, אנחנו משלמים אותו ביום-יום וזה מחלחל לכל המערכות, ואם אנחנו לא נתעורר, אנחנו במאבק מול ארגוני הפשיעה. לצערי, בנקודת הזמן הזו, ארגוני הפשיעה, ידם על העליונה, גם בגלל שהמשטרה לא עושה את העבודה. אבל אי אפשר גם כחברה להאשים את כל העולם, אנחנו גם צריכים לקחת אחריות על חלק מהדברים, על חלק ממה שקיים, על המאבק גם בארגוני הפשיעה, למרות שאין לנו את הכלים. האחריות היא של המשטרה, אבל המשטרה לא מעוניינת לעשות את זה. מי שצריך להגן אלה גם אנחנו כחברה, צריכה להגן על עצמה.

ולכן החיזוק של מערכת חינוך, חיזוק של מערכת חינוך בלתי פורמלי, של תנועות נוער - - - בתוך החברה הערבית, הגיע הזמן גם לפתח את תנועות הנוער בלי חששות משייכות פוליטית, חברתית, להיכנס לתוך החברה הערבית, לפתח בתוך היישובים ארגוני ותנועות נוער, כי זה מאוד חשוב, הקטע הזה. כי אם אנחנו נפקיר את השטח כראשי רשויות, כמעוצות מקומיות, גם כחברי הכנסת, גם כמשרד חינוך, גם כמשרדי הממשלה, אם נפקיר את השטח לארגוני הפשיעה, אנחנו נאבד את דור העתיד שלנו בצורה חד משמעית.

ולכן חיזוק החינוך הבלתי פורמלי בנקודת הזמן הזאת מקבל חשיבות יתרה, כי אנחנו צריכים אותו במיידית, אנחנו צריכים לתת מענה לילדים האלה בתוך החברה שלנו, בתוך היישובים שלנו, שלא ידרדרו למקומות שאנחנו לא רוצים. ולכן אני חושב שמשרד חינוך, אנחנו גם נשמח לשמוע, אני זוכר שבעברי הייתי מנהל אגף חינוך והיו תוכניות, אני לא יודע מה קורה היום, אני בטוח שיש תוכניות אבל זה גם לא מספיק, בלי לדעת את הפרטים.

אני חושב שגם החברה האזרחית עושה עבודה בחברה הערבית, ואני מדבר על הדרום. יושב סלימאן אלעמור, מנכ"ל אג'יק, אני חושב שהם עושים עבודה מצוינת בתחום הזה של צעירים ובני נוער בתוך החברה הערבית בנגב, גם במשולש אני חושב שאתם עושים דברים, ובצפון. וחיזוק החברה האזרחית גם בתקופה הזו הוא גם מאוד משמעותי וחשוב. ונעמה, איך שאנחנו מכירים, אנחנו מובילים הרבה דברים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

רק התחלנו.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ביחד אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים, ומה שצריך יחד, אנחנו נמשיך לעשות למען עתיד טוב יותר לכולנו. תודה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בהחלט. תודה רבה. וואליד, בבקשה, תודה רבה שאתה פה.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה לך, נעמה, על קיום הדיון החשוב הזה, ותודה גם לד"ר מנסור עבאס, יוזם יום החברה הערבית. אין ספק שאנחנו נמצאים במצב שהוא לא פשוט בחברה הערבית בפרט וגם במדינה בכלל, אבל עצוב מאוד שאין אף נציג מהממשלה שמגיע לדיון.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

עצוב ושגרתי.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. לפחות כשאנחנו מגיעים לכאן אנחנו רוצים לראות שותפות בינינו לבין גורמים גם בממשלה, לפחות הדרג המדיני שיהיה פה ויתן תשובות לצעירים שלנו. כאשר אנחנו ראינו בשנתיים האחרונות שישנם שרים גם בממשלה שרודפים ומציקים לארגוני חברה אזרחית, במיוחד בנגב ובמשולש, ואנחנו רוצים שהמדינה תתייחס לכלל האזרחים בצורה שווה.

ואני דיברתי אולי פעמיים בחודש האחרון בכנסת על כך שהממשלה הזאת מתייחסת רק ל-80% מכלל אזרחי המדינה וזה לא צריך להיות במדינה דמוקרטית. היא צריכה להתייחס - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני חושבת שפחות, אבל אתה צודק.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היא מפקירה, אנחנו רואים את זה ביום-יום.

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא מפקירה 100% מהאזרחים.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני התייחסתי בדיוק בנושא של עניין הפשיעה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני חושב שהיא מתייחסת רק ל-20%, אם כבר.

<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יכול להיות. אבל לחברה הערבית בכלל, היא מפקירה אותה, גם רודפת ארגוני חברה אזרחית, ואני אומר את זה מידיעה. ולכן חשוב מאוד שקודם כול אנחנו, הצעירים, הצעירים שלנו, לא יתייאשו, ילכו קדימה, לא מרימים ידיים, נמשיך לעבוד על מנת להצליח. ואני בטוח שגם משרדי הממשלה, שירין יושבת כאן, אני בטוח שהיא תורמת מהניסיון שלה וגם משרד החינוך רוצה לעזור ולסייע, אבל ברמת המדיניות, המדיניות בכלל צריכה להשתנות כלפי החברה הערבית. אנחנו רוצים שיהיו מסגרות לצעירים שלנו על מנת שאנחנו נפחית את הנושא של הפשיעה בחברה הערבית, זה אינטרס לדעתי של כולם.

חשוב מאוד ביום הזה שהצעירים גם ידברו, מנהלי מחלקות שהגיעו מהנגב, שהגיעו מהצפון, מהמשולש, שניתן להם את הבמה הזאת, כי אנחנו כמעט כל שבוע מדברים, הם אולי פעמיים-שלוש במהלך השנה. תודה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה, ואליד. ואני אכן אתן קצת לארגונים לדבר לפני הרשויות כדי שבאמת נשמע גם את הארגונים שלא תמיד זוכים לדבר על הפעילות שלהם ועל החוסרים ועל מה שצריך, ואנחנו כן נעשה אחר כך פינג פונג. תודה רבה על הדברים.

איימן כבהה, מנכ"ל אג'יאל, תודה רבה שאתם פה איתנו. ואתכם פגשתי גם בפעילות, אני מודה. הבמה שלך.

<< אורח >> איימן כבהה: << אורח >>

ראשית, תודה רבה שהזמנתם. לנו חשוב להגיד שני דברים. דבר אחד, אחרי 7 באוקטובר, התשתית הכי עמידה שהייתה הייתה החינוך הלא פורמלי. אני זוכר את עצמי מ-18 באוקטובר עד 30 באפריל, היינו בערב אל עראמשה והיינו בעוד מקומות והחזקנו אוכלוסיית מפונים מרמת פעילות לא פורמלית עד להקמת ועד הורים, תשתית אזרחית. וראינו, איפה שיש השקעה בבניית החברה האזרחית וארגון חברתי, יש סיכוי לתת מענה לצרכים מדויקים של התושבים והאנשים.

בכובע השני, אני רוצה לדבר גם על חוסרים או דגשים בחינוך לא פורמלי. חינוך לא פורמלי זה לא טכני, זה משהו מבוסס על תפיסה ערכית, חינוכית, וחסר לנו לפתח בחברה הערבית הון אנושי שיודע להתכתב עם המציאות הקיימת בחברה הערבית ולתת מענה הדרכתי והובלה בצורה של בוגר אחראי שאני מאמין ולאפשר חניך מדריך חניך, ולאפשר גם מתיחת גבולות להיכרות עם המרחב הציבורי, להשתייך אליו, לפתח את הזהות, להיות שייך תרבותית, חברתית, השפה הערבית, כל הנושאים האלה הם בילט-אין בתוך החינוך הלא פורמלי. ותאמינו לנו, יש לנו נוער מאוד יצירתי, צריך לתת לו את המקום, אנחנו צריכים לגעת באנשים. וכמה אנשים שאנחנו נוגעים בהם, ההצלחה היא יותר גדולה.

אני אתן דוגמה. אני גם משמש כיושב ראש מכוני המנהיגות בחברה הערבית, זו תקנה שנמצאת בחומש, ואנחנו כל שנה נאבקים להגדיל את התקציב שלה כי יש ביקוש אחד לשישה לתוכניות האלה, והוכחנו את זה במחקר דרך חברת נאס. נתונים מאוד מדהימים, שההשקעה בנוער, בני 19-18 היא משתלמת.

80% משתלבים באקדמיה, כמעט 70 ומשהו אחוז גם משפרים את השפה העברית שהיא החסם הכי רציני שקיים לכניסה לתעסוקה ואקדמיה, מיומנויות. ואני חושב שהוכחנו את זה במדדים כלכליים. והמחקר הזה נמצא גם והפצנו אותו גם למשרדי הממשלה, במיוחד לשוויון חברתי ומשרד החינוך.אנחנו עד היום נאבקים להגדיל את התקציב ולשים את התקנה הזו בבסיס התקציב. וזו תוכנית שעובדת, פשוט שעובדת. לידי יושב סלימאן אלעמור, שהוא גם חלוץ בעניין שנות המעבר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בדיוק הבא בתור.

<< אורח >> איימן כבהה: << אורח >>

אני יודע שהוא הבא בתור, אבל זאת תכנית שעובדת, עם הרבה אנשים מקצועיים, ולא חסרים לנו מוחות, חסרים לנו תקציבים, התאמות ופיתוח תוכן ולתת לאנשים להאמין. ואני גם בטוח, כמו שאני מכיר באג'יאל, ב-470 הבוגרים של התוכנית, אף אחד לא נכנס לעולם הפשיעה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

מדהים.

<< אורח >> איימן כבהה: << אורח >>

ויש לנו על זה דאטה, יש לנו מעקב, אנחנו מלווים אותם, הם רשת הבוגרים שלנו, ואני חושב שזו עוד תשתית מאוד חזקה, בנויה נכון. ואני מבקש לתת למסגרות האלה עוד משאבים ועוד שיתוף. ובהזדמנות הזאת גם מודה למעגלים, חברים שאני מכיר, גם הם עוסקים במלאכה הזאת כמה שנים. ועוד פעם, לבנות תשתית לחינוך לא פורמלי זה לבנות עתיד. תודה.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> נעמה, אולי לפני שנעבור לסלימאן, חשוב לי רק לחדד נקודה בהמשך לדברים של איימן. המכינות או התקנה של אג'יאל, אג'יק וכל המכונים עובדים בתוך התקנה הזאת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

של בשנות המעבר.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> לפני שנות המעבר, לפני מנהיגות, הם פונים לאוכלוסייה מאוד, מאוד מוחלשת. כלומר, זה לא לפנות לאליטות של החברה הערבית.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שגם ככה לא.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> כן, אלא הם פונים לאוכלוסיות מאוד, מאוד מוחלשות, לרוב זה דור ראשון להשכלה גבוהה, זה דור ראשון לתעסוקה, וזה מייצר לצעירים שלנו אופק. הם גם הופכים להיות, לפני ההיכרות עם החברה הישראלית ולימודי עברית, הם הופכים גם להיות מנהיגים בתוך הקהילה שלהם. תחושת השייכות שלהם וגאוות היחידה הופכת להיות הרבה יותר משמעותית. ראינו את זה, עשינו את זה בכלל המכונים ויש תוצאות ממש מדהימות. אני כן מציעה שנחלוק את המחקר הזה על עוד במות. ועוד נקודה, שבהמון, המון מהתוכניות של חינוך בלתי פורמלי, במיוחד - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אם תרצו שנעשה גם דיון ספציפי אולי על זה כדי להעמיק, זה המקום, תגידו לנו.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> אבל התקנה הזאת גם מצליחה לגעת באוכלוסיית הבנים. בדרך כלל המון מהתוכניות שהחברה האזרחית מפעילה מתקשות להגיע לאוכלוסיית הבנים, ופה, אם אני זוכרת נכון, כמעט 40% מהמשתתפים בתוכניות הללו הם בנים. ואנחנו יודעים שהבנים הם פוטנציאל הרבה יותר משמעותי להשתלב בארגוני פשיעה, ולכן התקנה הזאת חייבת להיות מורחבת. הראינו בצורה חד משמעית שהמדינה משקיעה מעט מאוד משאבים, אבל מקבלת מאות מיליונים רווחים לקופת המדינה, גם בטווח המיידי, אבל גם בטווח הבינוני והארוך.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה. ובאמת איזו הרמה, סלימאן, קיבלת לאג'יק. סלימאן אלעמור, אני גם אגיד, הוא גם חבר, מנכ"ל שותף באג'יק.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

לתת לי לדבר אחרי נסרין זה - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

סלימאן, אחד הדברים שסימנתי לי גם, אם תוכל לתת עליהם דגש, זה באמת מודל שנות המעבר שגם איימן טיפה תיאר. אני מודה שלא הכרתי את זה לעומק לפני שקראתי כמו שצריך לפני הדיון וגם סיקרן אותי. אבל כמובן תתאר את הפעילות ואם תוכל להעמיק בזה, נודה לך גם.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

העברנו נייר עמדה מאוד ברור על הנושא של שנות מעבר, ומבחינתי אפשר להפיץ אותו לכל האנשים שנמצאים פה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בטח, בחומרי הרקע לוועדה יש.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

אני חושב שיש שעת כושר מצוינת שכל השחקנים מדברים בשפה משותפת. גם הכנסת, גם משרד החינוך, גם המשרד לשוויון חברתי וגם הארגונים שמפעילים. אני חושב, בדיוק דיברנו בחוץ אני ושירין על הסיפור של מכוני מנהיגות. היא אמרה משפט שבעיניי אפשר לסיים בו את הפגישה, איך אנחנו הופכים את התוכנית מתוכנית לא בוטיק לתוכנית - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שירין, אם את מביאה למצב שבו לפני שמתחילים דיון מסיימים את הפגישה, אני לא יודעת, זה קסם, אני אזמין אותך כל שבוע.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

אני התכוונתי שזה מוקלט, זה אומר לחייב אותה גם להביא תקציבים אחרי הפגישה. אני חושב ששעת הכושר, השחקנים מדברים, אני זוכר את המאבק הקשה שניהלנו אני ואיימן ושאר המנכ"לים בשותפות עם המשרד לשוויון חברתי ומשרד החינוך, ומצאנו אוזן מאוד קשבת איך בסוף להרחיב את מכוני המנהיגות, אבל זה דבר אחד והתוכנית הזו היא אחת, אני חושב שצריך להסתכל על האירוע הגדול ביותר, והאירוע הגדול ביותר הוא הצעירים הערבים.

הצעירים הערבים, בהינתן והם 30%, 40%, ו-50% של צעירים חסרי מעש. חסרי מעש אלה לא אנשים שלא יודעים לקרוא ולכתוב, זה הרבה יותר רחב.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, קיימנו על זה פה שני דיונים וזה לא מספיק, זה ממש ככה.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

בדיוק, זה הרבה יותר רחב. אלה אנשים שלא קמים בבוקר, אין להם מסגרת, בין אם יש לו בגרות שלמה או אין לו בגרות שלמה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

בסוף צריך להסתכל על הצעירים האלו כמקום שאין להם ארגז כלים, ארגז כלים לחיים הגדולים כדי להסתדר, בין אם הוא ילמד באקדמיה, בין אם הוא לא ילמד באקדמיה. ואני חושב שהיום המודלים שקיימים בחברה האזרחית, אנחנו יזמנו את המודל הזה לפני יותר מ-15 שנה, לשמחתי, הרבה ארגונים עושים את זה היום. אני חושב שיש מספיק ארגונים טובים שעושים את זה שהיום צריך לדבר בסקייל של מאות ואלפים ולא בסקייל של עשרות ולא בסקייל של 15 מיליון שקל ו-20 מיליון שקל, זה לא יביא את השינוי בחברה הערבית. מה שיביא את השינוי, שגם משרד החינוך וגם המשרד לשוויון חברתי יאמצו את התוכניות האלו ויתחילו לעשות את זה באלפים. ובעיניי, האירוע הגדול ביותר של החברה הערבית בשנים האחרונות, האוצר לא פה.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> אבל יש דו"ח מבקר המדינה, זה נורא פשוט. דו"ח מבקר המדינה ממש קבע שהנזק הכלכלי מחסרי המעש עומד על כמיליארד שקלים בשנה. והמדינה, במקום להשקיע את מאות המיליונים כדי לשלב את הצעירים האלה במגוון רחב של תוכניות, לצערי הרב, אנחנו עדיין מדברים על 8 מיליון שקלים בתקנה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני גם רוצה להגיד לך משהו תמיד על דו"חות מבקר כשהם בודקים. כשאני קוראת את זה, הם בודקים את זה כל כך בדברים הכי בסיסיים שאין ספק שזה עולה לנו אפילו יותר.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> הרבה יותר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כי הנזקים העקיפים של חוסר מעש, גם בסיפור המשפחתי הכולל, ואובדן כושר עבודה עתידי, והמיומנויות הלא נרכשות, ומה האדוות של הדבר הזה, אלה נזקים הרבה יותר גדולים. זה בדיוק למה אנחנו מאמינים בחינוך לא פורמלי, כי אנחנו אומרים, החינוך לבד הוא לא מספיק, יש תמיד עוד מעטפת שחייב להעניק. וגם בהקשר הזה, נזקים הם לא רק הנזק הישיר, הנזק העקיף אפילו לא נאמד פה, וזה הרבה יותר חמור, נכון.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> חד משמעית.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

בנוסף לזה שאנחנו היינו צריכים במשך שנים לשכנע את הצעירים הערבים להגיע לתוכנית, היום הצעירים הערבים מגיעים לתוכנית. זה אומר שעל כל משתתף אחד, בין אם מכוני מנהיגות, שנות מעבר, כל התוכניות של הארגונים, יש שמונה-עשרה משתתפים שרוצים. זה אומר שאם אנחנו היום מפעילים 1,000, הפוטנציאל המיידי הוא 8,000 ו-10,000.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

מדהים.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

ובעיניי, לקחנו את החברה הערבית ממקום ששנות מעבר הייתה מילת גנאי למקום שהתוכנית מאוד, מאוד לגיטימית ומקובלת, והצעירים הערבים יודעים לעשות - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

באילו אזורים אתה מרגיש שצריך יותר? או שאתה מרגיש שזה פיזור יחסית שוויוני מבחינת אזורים?

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

כל האזורים פוטנציאל.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

כרגע היא תוכנית מאוד בוטיקית, לא נותנת מענה, והרצון הוא להפוך אותה למשהו הרבה יותר מערכתי. אני חושבת שאין לנו מסגרת אחרי כיתה י"ב ואני חושבת שזה מתבקש ואנחנו בעד זה, אבל צריך לעבוד על זה כדי לתעדף את זה, אחרת - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל מבחינת כוונה מערכתית, הכוונה היא התרחבות?

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

כן, כללית.

אבל שירין, מכוני מנהיגות זו תקנה אחת, היום יש כמה תקנות במשרדים אחרים. יש זרוע עבודה, גל לא נמצאת פה, יש את משרד העבודה, יש מצפן-טק של חסרי המעש, במשרד החינוך יש את התוכנית של זה. בשוויון חברתי הייתה אמורה להיות התוכנית של שנות המעבר הכללית, ועוד כמה תוכניות. כי יש כמה אירועים בכמה משרדים ממשלתיים וחשוב להגיד את זה.

הדבר הנוסף, איך אנחנו עובדים ברצף גילאי ורצף חינוכי, נעמה. אנחנו לא יכולים לחכות לצעירים שיסיימו י"ב ואז אנחנו נגיד, אנחנו רוצים לעבוד איתם, ואז נכנס הסיפור של החינוך הלא פורמלי. ארגוני תנועות הנוער, יושבים פה המון תנועות וארגוני נוער. היחס בין יהודים וערבים במספרים, פחות מ-5% של חינוך לא פורמלי משתתפים בארגוני תנועות נוער ביחס של יותר מ-30%-25%. זה אומר גם חברה מוחלשת וגם האחוז שלהם הרבה פחות. ואנחנו יודעים את הערך המשמעותי של חינוך לא פורמלי, בעיקר בחברה מוחלשת, לאור האירועים דווקא של מיגור האלימות, ואני אתן דוגמה על זה. הדוגמה החשובה ביותר, שבתוך 922 ואחרי זה 550 יש בתוך התקנה של ארגוני נוער - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בגלל שהחינוך צריך לצאת עוד מעט, אם תוכל לסיים כדי שנוכל לתת לכולם לדבר.

<< אורח >> סלימאן אלעמור: << אורח >>

אני אצמצם כדי לתת את הדגשים. יש בתוך התקנה 3 מיליון שקל, בתוך התקנה של ארגוני נוער לכלל החברה הערבית, חברים. 3 מיליון שקל כסף תוספתי, אנחנו נלחמנו. יונתן לא פה, מהמשרד לשוויון חברתי, ובמשרד החינוך דיברנו על זה עשרות פעמים, בסוף ה-3 מיליון נשארו 3 מיליון, התקנה מאוד נשחקה. לצד זה, כשמסתכלים על הכסף הקואליציוני שהצטרף לתוך התקנה, מדובר על עשרות מיליונים. אבל מי נהנה מהכסף הקואליציוני? הגדולים הופכים להיות הרבה יותר גדולים. זה אומר שהארגונים שלא מתעסקים בחברה הערבית הופכים להיות הרבה יותר גדולים ואז זה יוצר מצב של שחיקה מטורפת שלא רק שלא שווה לי היום להתחיל לעבוד עם הילד, הילד הערבי צריך יותר השקעה מהילד היהודי, וחשוב מאוד לשים לב לזה.

הרצף הגילאי, זה אומר שצריך לראות איך החינוך הלא פורמלי מתחבר לשנות מעבר, איך ארגונים, תנועות נוער מתחברים לשנות מעבר, והדבר הנוסף ביותר, נעמה, איך יוצאים דיונים תקציביים בתוך משרד האוצר על החשיבות של החינוך הלא פורמלי והצעירים. דיון משמעותי אחד שהמדינה רואה גם תוצאות. אנחנו מביאים מודלים כדי ליצור את הסקייל הגדול ביותר כשבסוף מדובר בתקציבים שזו ההזדמנות לראות איך מדברים עליהם ומגדילים אותם באלפים.

כי עוד פעם, החברה הערבית נמצאת במקום, הסיפור של האלימות הוא סיפור אחד, אנחנו מדברים שהחברה הערבית מדממת מכל המקומות. גם בסיפור של התעסוקה, גם בצד החברתי, גם הנושא של עוני ומצב כלכלי. ואם אנחנו לא נשקיע בצעירים האלו, האירוע עוד חמש-עשר שנים יהיה הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> נעמה, רק בהמשך לדברים של סלימאן חשוב לי מאוד להגיד שדווקא הפקידות היום, הלב שלה במקום הנכון והיא מכירה מצוין את - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, גם מניסיוננו פה.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> יש תוכנית למשל שפיתחנו עם שירין על הכוון אקדמי ותעסוקתי שממש לוקח את מגוון הצעירים בחברה הערבית ונותן להם מענה גם להשתלבות בשוק העבודה כבר בגילאי התיכון וגם הנגשת השכלה גבוהה. התוכניות קיימות, התוכן קיים, הארגונים קיימים, אבל אני חושבת - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני רוצה להציע משהו, בגלל שאנחנו בדיון תקציב.

<< אורח >> ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >> זה חייב להיות מופנה לאגף תקציבים שיקצה את המשאבים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

ברור. אבל אגף תקציבים פה, אני רוצה להגיד, אני אשאל, אנחנו נשאל, זה תמיד לא מספיק פה. לכן אני מציעה גם, אם אתם רוצים, אפילו בשבוע הקרוב בגלל שאנחנו בתוך דיוני תקציב אינטנסיביים, להעביר אלינו שאלות על בסיס תקנות ותקציבים, ורצוי גם להביא את הנתונים. כשאני פניתי בדיונים הקודמים על תוכניות החומש שנפגעו, ידעתי נתונים, הבאתם לי נתונים על אחוזי ההצלחה שלהם והכול והיה שיח שהוא שיח נוקב על ההשלכות של פגיעה בתוכניות החומש נוכח הנתונים הטובים שיש.

אני רוצה לבקש משהו אופרטיבי, אני רוצה לבקש באמת אם תוכלו לתת לי רשימת שאלות לתקציב. אני רוצה שכשאני עולה שתי קומות למעלה, אני אדע מה לשאול ברמת התקנות והתקצוב עם הנתונים שיש, כי פשוט מה שאנחנו רואים כל הזמן זה לא רק שהתוכניות האלה הן טובות, אלא שבאמת ממקסמים את התקציבים בהן. זאת אומרת, הן עובדות, זה לא כסף שאחר כך חוזר לקופת הגרעון כי אף אחד לא מנצל אותו. זה כסף חשוב שיוצא וצריך להגדיל אותו.

רק את זה ביקשתי בהקשר לכול, אבל בגלל ששירין אמרה לנו שהיא תצטרך לצאת יותר מוקדם, אני לא רוצה שלא נשמע אותה, אני כן עוברת למשרד החינוך. יש גם את ג'לאל ספדי בזום, ויש אותך, שירין, אני אשמח, תכף נעבור אליו.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

חשוב לי למסגר את הדיון ולחבר את הזירה הרשותית לדיון הזה.

אני חושבת שהסיפור של הבלתי פורמלי וצעירים, בלי לחבר את הרשויות, לא נצליח.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אי אפשר.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

אי אפשר. ולכן, דווקא מהמקום הזה, אני מאוד גאה על הקשר שהצלחנו לייצר עם הרשויות, כי הייתי רוצה רגע לחבר את זה לא להקשרים שליליים, לא הייתי רוצה להשקיע בנוער כדי למנוע מהם להגיע לאלימות. אני חושבת שצריך להיזהר רגע מהשיח ומהנרטיב שאנחנו מבנים. צריך להשקיע בצעירים כי צריך להשקיע בצעירים, כי אנחנו רוצים להעלות את רמת החיים ביישובים של החברה הערבית, וידוע שכדי להעלות את רמת החיים, רמת מערכת החינוך צריכה לעלות ורמת מערכת החינוך, אי אפשר להפריד בה את הפורמלי מהבלתי פורמלי.

ואני אומרת את זה כי חשוב רגע לציין את זה שאנחנו כמשרד חינוך מרגישים שאנחנו חייבים, למרות שהאחריות הישירה שלנו היא על החינוך הפורמלי, שאי אפשר להתעלם מהחשיבות והמשמעות של החינוך הבלתי פורמלי, ולכן אני מרגישה זכות שלמרות שזו לא אחריות, שאנחנו כן מחברים את שניהם בזכות היחסים והזירה הרשותית שאני רוצה להסב את תשומת הלב אליה ולדבר על מושג שנקרא תרבות פנאי.

תרבות הפנאי כוללת גם ארגונים ותנועות נוער, גם תרבות של קולנוע, תיאטרון, וצריך רגע להגיד שזה חסר לי. ואני חושבת שמה שאנחנו עושים גם במיזם ליווי הרשויות שלנו, גם התוכניות הרשותיות, ויושבת פה מהשוויון החברתי, רגע המסגור הכללי. אחרי שדיברנו על המסגרת הכללית, אני חושבת שג'לאל תכף יפרט מה אנחנו כמשרד במסגרת 550 נותנים מעבר גם בהשקעה ברשויות במסגרת חוק הנוער ויחידות הנוער ואני חושבת שזו הבמה שלו והוא יפרט את הדברים. והדבר האחרון, לגבי מכוני מנהיגות, אולי עוד משהו אני אגיד. קודם כול אנחנו בעד.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שירין, האם ג'לאל לפני שוויון חברתי או שאנחנו נשמע קודם?

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

אני חושבת שג'לאל ישלים את התמונה, חשוב כדי להגיד רגע מה יש היום בתוכניות הבלתי פורמליות. ולגבי מכוני מנהיגות, אמרתי שאנחנו בעד. אני חושבת שהנוער הערבי, יש לו פוטנציאל, עוד פעם, אני ממש מבקשת להדגיש, יש פה נערים וצעירים, אני לא רוצה להשקיע בנער הערבי ולתת לו מנהיגות והעצמה כדי שלא ילך לאלימות, כדי להעצים אותו, כדי להרביץ בו ערכים, כדי שהוא יבנה את היישובים שלו, כדי שהוא ירגיש חלק ממה שקורה במדינה, לא רק לדבר בשיח של למנוע אלימות. הצעירים שלנו, יש להם פוטנציאל, יש להם ערכים.

ואולי אני אגיד רגע משהו שחשוב לי להגיד אותו, נעמה. מערכת החינוך צריכה להיות מכוונת מטרה, וברגע שנכוון את המטרה, זה ישליך גם על הכשרת המורים וההישגים ועל צורת הלמידה. אנחנו, דרך אגב, בחברה הערבית עדיין קוראים למשרד החינוך "משרד החינוך והתרבות", למרות שהתרבות מזמן לא אצלנו, ואנחנו עסוקים בלמידה, אבל קוראים לנו "משרד החינוך". אתה לא יכול לחנך לערכים בלי זהות, ואנחנו לא מכשירים את המורים שלנו איך מחנכים לזהות במציאות קונפליקטואלית, והם יודעים יותר ללמד דיסציפלינות. ואם אנחנו רוצים לעבור למקום הזה, זה אומר שצריך לשנות את כל הדנ"א של מערכת החינוך, וממקום מאוד של יושרה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל תתקני אותי אם אני טועה, אם יש מקום שכן עוד עושה את זה ממקום עמוק, זה כן החינוך הלא פורמלי.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

יפה, ולכן התפקיד והאחריות על החינוך הבלתי פורמלי, לפני התוכניות התוספתיות, זה על שיעורי החינוך ועל חינוך לעולם ערכי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

כי תמיד מדברים על החינוך הבלתי פורמלי, תנועות נוער, ארגוני נוער והתוכניות התוספתיות. רגע. מנהל חברה ונוער הכללי ומנהל חברה ונוער בחברה הערבית, תכף ג'לאל יספר, הוא אחראי על כל התחום הערכי במערכת החינוך הפורמלית. זאת אומרת, האחריות על מה מדברים בשיעורי חינוך, איך מכשירים את המחנכים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אם אפשר רק לשאול, יש לנו גם נתונים ממי שנוגעים בתוך המסגרות הבלתי פורמליות, מה האחוזים גם שיוצאים למערך התנדבותי?

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

כן, ותכף ג'לאל יפרט על סקר שעשו בראמ"ה. אני רק אומרת שזה תחום מאוד רחב. אני מאמינה בשותפות הזאת שיצרנו עם הרשויות, שברגע שהרשות לוקחת אחריות יחד איתנו על הסיפור הזה של בני נוער וצעירים ולא לוקחת תוכניות מטה ומטמיעה אותן בשטח בלי לקחת את האחריות, אני חושבת שזה המפתח, ולכן אני מאוד אופטימית בהקשר הזה. אני ברשותכם רוצה לתת לג'לאל שיספר קצת על מה הם עושים במנהל חברה ונוער.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה, שירין. נעבור לג'לאל להשלמה ונשמח גם - - -

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

שלום לכולם.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שלום, תודה שאתה פה איתנו, ג'לאל.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

אני ג'לאל ספדי, אני מנהל אגף חברה ערבית, מנהל חברה ונוער. אני רוצה להגיד, קודם כול, הזדהיתי מאוד עם חברת הכנסת אימאן על המצב בחברה הערבית. אין ספק, אני גם בא מישוב ג'דיידה מכר, שהוא מאוד בעייתי. אנחנו מאוד כואבים ובוכים, אבל השאלה מה אנחנו עושים כמנהיגים חינוכיים, האם להתייאש ולהרים ידיים או להיות נחושים ולהמשיך בעשייה שלנו.

אני רוצה להגיד לך, כבוד היושבת ראש, עד 2016 לא היה חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית, היה מדבר. מ-1948 עד 2016 לא היה, ואז באה החלטת ממשלה 922. אמרנו, יש 650 מיליון, חמש שנים, כל שנה 130, מה עושים? מה אנחנו צריכים לעשות? עשינו מיפויים ועשינו עבודה מקצועית, אני אקצר כדי שאני אהיה ממוקד.

בנינו תוכנית לחמש שנים, ממוקדת בשלוש זירות: זירה בית ספרית, זירה רשותית וזירה של החברה האזרחית. תנועות וארגוני נוער הם חלק מתוכנית "אתגרים", הם חלק מהחלטת הממשלה, הם לא רק, הם חלק חשוב, התנועות והארגונים והחברה האזרחית – חלק חשוב, אבל הרשויות המקומיות בחברה הערבית הן החלק הדומיננטי שהוא אמור להוביל את המהפכה בחינוך הבלתי פורמלי. ב-2016, מתוך 67 רשויות ערביות, היו רק 10 רשויות עם מנהל יחידת נוער.

באנו, אמרנו, קודם כול ממנים מנהלי יחידות נוער ואז שמנו קצת תקציב בחוק הנוער.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

רק אני אספר לך שגם אני הייתי מנהלת יחידת נוער בעבר, כך שאני יודעת כמה התפקיד הזה חשוב. ברמת ישי. מאוד מבינה כמה זה חשוב.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

ואז שמנו מטרה לשים מנהלי יחידות נוער. ואז תוך שנה איישנו 67 איש בעלי תפקיד מקצועי. דיברו פה, איימן דיבר על הון אנושי, אנחנו התחלנו גם להשקיע במסוגלות, בהון האנושי, איך אנחנו מפתחים. אנחנו רואים מה קורה בחברה הערבית, התלמידים מסיימים י"ב, יש להם בעיה במסוגלות, יש להם בעיה בשפה העברית. התחלנו להשקיע בהכשרת ההון האנושי. אנחנו בנינו את הרשג"דים שלנו בשטח, עכשיו מה אנחנו עושים?

אמרנו קודם כול אנחנו מחזקים את תנועות הנוער וארגוני הנוער. שמנו בכל תקנה, ב-922, ארגוני הנוער לצערי קופחו, לא קיבלו את התקציב, רק תנועות הנוער קיבלו, 10.5 מיליון, כדי לפתוח סניפים חדשים. ואכן, תנועות הנוער, הצופים הערבים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, אג'יאל פתחו סניפים וסניפים טובים. ארגוני הנוער, למה לא קיבלו ב-922? כי בזמנו הייתה תקנה לארגונים שלצערי נפתלי בנט לא חתם על התקנה ואז לא הייתה דרך איך להעביר את הכסף.

עכשיו, ב-550, הצלחנו להכניס את הארגונים. נכון שהסכום, 3 מיליון, לא מספיק, אבל צריך לשים לב, התנועות והארגונים בחברה הערבית מקבלים גם מהתקנה הבסיסית, הגנרית, וגם תוספתי, אנחנו נותנים להם תוספתי. הרשויות המקומיות, אנחנו כל שנה - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

חלק מהבעיה זה שהרבה מכספי התנועות הם כספים שתמיד הנוהג הלא טוב הזה שזה קואליציוני, בסוף זה גם משליך פה. אני מקווה שבאמת במקום מוסדר כשנסדיר את כל תקנות תנועות הנוער כמו שצריך בבסיס תקציב ללא כל הדבר הזה שקורה לנו כל שנה, זה גם יוכל לאפשר את ההעמקה של התקצוב גם במקומות שבהם צריך לבנות תשתיות כמו שצריך. אני חושבת שחלק ממה שאתה מתאר זה גם הצורה בה זה בנוי פה בבית הזה פוליטית בתקציב.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

נעמה, אני כמובן לא אכנס לפוליטיקה, אני איש חינוך.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

לא, סליחה, אני הכנסתי את הפוליטיקה, זה בסדר, זה תפקידי.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

אם את רוצה לשרת את החברה הערבית, אני אגיד לך בכנות, את צריכה לעזור לנו, כל הכסף הזה של החלטת הממשלה, לשים אותו בבסיס התקציב.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, בדיוק מה שאמרתי.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

כל שנה אני בא, מגיש תוכנית לאוצר והאוצר צריך לאשר לי כל שנה, אין לי כסף בבסיס.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, בדיוק. זה לא מאפשרים ודאות ולא מאפשר לדעת איך להצמיח ולבנות.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

זה ישרת את החברה הערבית. מה שאני רוצה להגיד לכם, אני לא יודע כמה זמן יש לי, אנחנו השקענו בשלוש זירות: בזירה התוך בית ספרית פיתחנו את נושא של"ח בחברה הערבית, היום אנחנו מגיעים כמעט ל-65% מבתי הספר, בחברה היהודית זה 85%, אנחנו רוצים להגיע כמו החברה היהודית. צופי בתי ספר, זו תוכנית ייחודית שהיא משלימה את תנועות הצופים אחר הצוהריים, בבוקר הם בבית הספר, אחר הצוהריים הם בתנועות הנוער. כל נושא מל"שים, כל נושא חוגים בגנים, אפילו השנה הכנסנו 5 מיליון שקל, כל גני החובה בחברה הערבית, בדואית וערבית, מקבלים חוג אחד לפחות בשבוע כאשר המטרה היא לחשוף את הילדים בגיל הזה.

כל נושא הרשויות, השנה חייבו אותנו בקיצוץ כ-10 מיליון, הקול הקורא היה 60 מיליון, עשינו את זה על 50 מיליון. לאחר התערבות חסן, שוויון חברתי, ושירין עזרה קצת, על האוצר, החזירו לנו 6 מיליון. כלומר, במקום לקצץ 10 מיליון, קיצצו 4 מיליון. הצלחנו לעשות סימולציות מותאמות לרשויות המקומיות.

ואני רוצה להגיד לך, נעמה, היום אני גאה במנהלי יחידות הנוער שהם מובילים את כל המערכת. יש לנו 67 רשויות, הכנסנו את הערים המעורבות וגם מועצות אזוריות מעורבות. יש לנו 81 רשויות מקומיות שיש בה תוכנית אב לקידום החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו גם מאוד שמחים על שיתוף הפעולה עם החברה למתנ"סים. פתחנו 19 מתנ"סים חדשים כישות מקצועית ומשפטית שגם כן תעזור לנהל את כל הנושא. ואפילו אם יש לנו רשויות עם בעיות שלא יכולות להוציא את הכספים, עשינו גם הסכם זרוע ביצוע, דוד צור נמצא פה, עם החברה למתנ"סים, כדי לא למנוע מהילדים את הפעילות.

אני רוצה להגיד לך, נעמה, שאלת על מספרים ועל נתונים. אני יכול להגיד לך, וזה מוכח, היום אנחנו מגיעים ל-56% מהילדים, אנחנו נוגעים בהם בחינוך הבלתי פורמלי, החל מגיל גן עד י"ב. זה לא מספיק, אבל ב-2016, את זוכרת? היינו רק על 6%. זה אומר שאנחנו עושים מהפכה בחברה הערבית, עם כל המצב הקשה ואנחנו מרגישים לא טוב וחסר ויש חוסרים, אבל אנחנו כמשרד לא הסתפקנו בזה, ראינו שיש עודף תקציבי ב-550 מהפורמלי, הצלחנו להביא להחלטה לבנות 43 מועדוני נוער, 130 מיליון שקל, כדי גם לתת תשתית פיזית לרשויות המקומיות. ויש פה רשויות, טמרה, ונסרין מכפר כנא שיכולים להעיד כמה זה עולה, מ-3 מיליון שקל כל מועדון. למה? כי רצינו לתת גם תשתית פיזית.

גם כל נושא תוכנית האב הרשותית של החינוך הבלתי פורמלי, כל הרשויות יודעות לעבוד. שאלו לפני, אני רוצה להתייחס לזה, למרות שזה לא עלה. לפני שנתיים-שלוש פורסמה כתבה שקרית, כאילו רשויות ערביות גונבות כסף, 150 מיליון. אני רוצה להגיד לכם, זו כתבה שקרית. אני מנהל היחידה המקצועית ואני רוצה להגיב על זה כאן בפעם הראשונה. בשנה הראשונה שהפעלנו את תוכנית אתגרים, שנה ראשונה, אני אמרתי, היה מדבר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

רק אני צריכה שתקצר בבקשה כדי שנוכל להספיק את כולם.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

עשינו בקרה וביקורת מאוד מאוד הדוקה. אנחנו התוכנית היחידה שעושה בקרה וביקורת. הקיצוץ היה 10 מיליון שקל שהחזרנו למדינה. אני גם רוצה לציין שיתוף פעולה פורה עם ועד ראשי הרשויות ועם אינג'אז. אנחנו בקשר תמידי, בקשר חזק, בקשר מקצועי למען החברה הערבית. תודה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה, ואני רוצה לברך, לא רק על הפעילות הענפה, אלא גם על התהליך, שניכר שדברים לא קופאים במקום, אנחנו צריכים להוסיף, במציאות כל כך קשה ומורכבת. אבל עצם זה שיש הכרה משרדית ותהליך מלמד אותנו שאנחנו ביססנו כבר עם מה לעבוד ולא רק את זה שבכלל צריך לעבוד. תודה רבה לכם.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

מה התוצאות של המחקר? לא שמענו ממר ג'לאל.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

לצערי, אנחנו צריכים לעבור.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

אני יכול להגיד במילה, נעמה. הקול שלו, אני מרגיש שזה אשרף, נכון? התוצאות מבשרות טוב. אנחנו בדקנו מה האפקטיביות של הפעילות על השייכות והמנהיגות. אנחנו נציג את המחקר עוד חודש, אבל אני אומר לכם, יש השפעה רצינית על השייכות והמנהיגות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

המחקר גם באתר כמובן, של ראמ"ה וזה.

<< אורח >> ג'לאל ספדי: << אורח >>

התוצאות - - - דברים טובים.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

תודה רבה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה. שירין אמרה לנו שהיא תצא יותר מוקדם, בסדר. לפני שנעבור גם למשרדים אני כן רוצה בכל זאת להשלים גם את תנועות הנוער החשובות שנמצאות כאן איתנו וכמובן לתת להסתדרות הנוער העובד והלומד, יוסף כתוב לי, ונשאת ושאדי. מי רוצה לדבר? << יור >> תודה שאתם כאן, כמובן, תודה.

<< אורח >> שאדי זועבי: << אורח >>

אני שאדי זועבי, רכז מעגל הקינים הערביים בהסתדרות הנוער העובד והלומד. קודם כול, אני מברך על הוועדה ואני מודה על ההזמנה. תפקידי, אמרתי, זה רכז, אבל המשימה שלי בחיים היא איש חינוך ומחנך. אפרופו, דיברנו הרבה על בעיית האלימות בחברה הערבית, אני חושב שבעיה כזאת, צריכים לתקוף אותה בשני מישורים. מישור אחד, שאני לא ארבה ואדבר עליו, שזה שייך יותר לממשלה וזה אמור לעבוד בצורה מיידית. המישור השני, שאני כן לוקח עליו אחריות, אני ושותפיי פה, שזה כל נושא החינוך, שהתוצאות שלו, אנחנו נקטוף לא במיידית, אבל נקטוף אותן בשנים הבאות.

איך אנחנו עושים את זה בתנועת הנוער העובד והלומד? קודם כול, אנחנו תנועה, פרוסים מבחינה גיאוגרפית כמעט על כל שטח המדינה, אנחנו פועלים בכמעט 50 יישובים, אם זה בטובא בצפון עד כסייפה בדרום, וזה נותן לנו יציבות חינוכית. אנחנו פועלים כמעט 40 שנה, ב-40 שנה האלה אנחנו עברנו הרבה משברים, המשברים האלה חיזקו אותנו והביאו אותנו ליציבות חינוכית.

חשוב פה להסביר שאפרופו שנת מעבר, לפני שאנחנו מגיעים לשנת מעבר, אנחנו צריכים קודם כול לדבר על הרצף החינוכי. אנחנו בתנועה מגייסים את החניכים מכיתה ד', מעבירים אותם שלב-שלב, מקנים להם את הערכים הנכונים, מלווים אותם כל התקופה עד שאנחנו מגיעים לשנת מעבר. אנחנו מקבלים אותם מאוד קטנים וצעירים, מגדלים אותם אצלנו, מקנים להם את הערכים, ומשלבים אותם בחברה, וזה ימנע מהם או יפחית את האחוז שלהם לגלוש למקומות שאנחנו לא רוצים שיגיעו אליהם.

דיברנו פה על תוכניות חומש 922, 550, התוכניות האלה קודם כול מבורכות, חשוב מאוד שתוכניות כאלה נמצאות. אנחנו לקחנו את התוכניות האלה על מנת להרחיב את הקינים שלנו, להרחיב את מספר החניכים שלנו, וזה גרם לנו לנפח את הפעילות, מספר החניכים והקינים בצורה מאוד מאוד משמעותית, לכן חשוב מאוד שתוכניות כאלה, לא לגעת בהן, לא לקצץ אותן, אלא אפילו לנסות שהתקציב בהן יגדל.

חשוב מאוד כתנועת נוער, חוץ מהרצף החינוכי, יש פה אלמנטים ודברים שאנו כתנועה מאוד מאוד מדגישים, אם זה נוער שמדריך נוער על ידי הרצף החינוכי; מדצי"ם, מדריכים צעירים; שכבות הנהגה חברתית, אלה המדריכים שלנו, אלה שמדריכים שכבות יותר קטנות מהם; תוכן חינוכי אמיתי, יש לנו מחלקת הדרכה מבוססת, מאוד עשירה, מאוד גדולה שהיא עוסקת אך ורק בלייצר תוכן חינוכי לפי הצרכים של החברה עצמה; מפעלים חינוכיים אמיתיים. אפרופו מפעלים חינוכיים ואלימות, את האלימות אנחנו פוגשים גם אצלנו בתנועה, גם אצל החניכים שלנו. אנחנו מנסים בעיות אלימות אלה, לפתור אותן בצורה הכי חינוכית.

זה קצת מדאיג אותנו, אנחנו עד עכשיו מנסים להשתלט ומצליחים לפתור אותן בפתרונות חינוכיים. אני מקווה שחניכים אלה שרואים בעולם הפשע כמשהו גדול ומשהו שצריך לחקות אותו, שנשנה אצלם בכלל את הראייה הזאת. חשוב פה לציין שהחניכים שלנו יודעים איפה הם נמצאים, הם נמצאים בתנועה שהיא בנויה משלוש קהילות: קהילה יהודית, קהילה ערבית, וקהילה דרוזית כמובן.

בזה אני אסיים. אנו כמחנכים רואים את עצמנו כגורם רלוונטי בחברה הערבית, אנו לוקחים אחריות בחלק שלנו, רוצים לחנך את התלמידים, את החניכים שלנו לערכים, ובעזרת השם את התוצאות של החינוך שלנו אנחנו נראה בקרוב ונפחית מרמת האלימות בחברה הערבית. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה, שאדי, כל מילה. ואני כמובן רוצה לעבור גם לתנועת הצופים הערבים, אשרף שחאדה. שלום, אשרף, מה שלומך? תודה שאתה פה.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

שלום וברכה, תודה רבה על ההזמנה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כבוד שלנו שאתם פה, באמת.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

תודה. אני לא רוצה לדבר הרבה על התנועה. אני מתחבר לחבריי ולכל מה שהוצג כאן לגבי החינוך הבלתי פורמלי, מבחינת גם הי"גים וגם נושא ההתנדבות אחרי בית הספר. אבל אני רוצה להאיר כמה דברים שהם באמת חשובים כי אנחנו באים מהשטח ואנחנו אלה שמרגישים את הבעיות ואת כל מה שגורם לנו לבעיות ביום-יום או לאורך כל השנה.

קודם כול, לגבי המעגל התקציבי הסגור, אני גם הייתי ממליץ להכניס את כל הכסף שתנועות הנוער וארגוני הנוער מקבלים לבסיס התקציב, כי זה לא ייתכן שאנחנו חיים מתחילת השנה ועד סופה באי ודאות. המורה של בית הספר בחינוך הפורמלי, לא ייתכן שהוא לא מקבל את משכורתו ב-1 לחודש. אני לא מסתכל על משכורת כי בחינוך הבלתי פורמלי זה לא עניין של משכורות, זה עניין של הרבה התנדבות. וההתנדבות קיימת, אבל לצערי - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני לא מקבלת את זה, אשרף. אני חושבת שעם התנדבות לא הולכים למכולת ואם אנחנו רוצים שהתחום הזה יהיה תחום שמכבד את עצמו, אנשים צריכים להרוויח את הכסף שלהם, את הזמן. זכויות הן לא טובה שעושים לך, הן זכויות שלך.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

בדיוק. אנחנו מבקשים את הכבוד בזה שמשאירים אותנו עד הדקה ה-90 ועד סוף השנה, שהכסף של ה-550, שבמיוחד בתנועת הצופים הערבים הוא 50% מהתקציב שאנחנו מקבלים בשנה.

אנחנו קיבלנו את הכסף ב-31 לדצמבר. קודם כול, זה לא הגיוני להמשיך בצורה הזאת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שזה אומר, רק להבין, אשרף, כדי לחדד, זה אומר גם משכורות לכל דבר ועניין, לא רק פעילות.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

כן, הכול, כל מה שקשור לתקציב. 922 היה מבורך, קיבלתי מה שדיבר אדון ג'לאל, 922 היה טוב. תתפתחו, תגדלו, הכול טוב ויפה, נגמר 922, הגיע 550, אנחנו כבר מ-922 בחומש הראשון פי שניים, הכפלנו את עצמנו, אבל המעבר מ-922 ל-550 היה אותו כסף. בחומש החדש לא טרחו אפילו להוסיף שקל אחד על התוכנית שמגיעה מאתגרים לתנועות הנוער. וזה עוד דבר שבאמת חונק אותנו ואנחנו לא יכולים להתקדם.

ומצד שני, למרות שהחינוך הפורמלי חי בשלום, וכל מי שעובד בחינוך הפורמלי חי בסדר, חצי יום, הולך הביתה, גם לא חושב על כלום, ואנחנו אלה שלא ישנים על הכרית ולא סוגרים את העיניים בגלל הילדים שלנו שנמצאים במחנות ונמצאים בלילות ואנחנו מוציאים אותם לכל מקום בשביל ללמוד איך לחצות את תחנות החיים בעתיד. גם בתי הספר ומנהלי בתי הספר מקבלים מהתקציב צ'ופר על קיום תוכניות בלתי פורמליות מהספר הירוק והספר הכחול. תאמינו לי, אני לא מבין כלום ואני לא יודע כלום על זה.

ואז אנחנו רואים שילדי בתי הספר, במקום לבוא לתנועות הנוער אחר הצוהריים, והכסף הזה ישומש לתנועות הנוער ולחינוך בלתי פורמלי אמיתי, נוער למען נוער. אני עוד חוזר על הנושא הזה ואני רוצה שמנהל חברה ונוער, מגזר ערבי, מגזר יהודי, ישמע את הביטוי הזה, נוער למען נוער, לא תוכניות קבלן. תוכניות קבלן שנכנסות לבתי הספר ושורפים את מאות המיליונים של ה-550 לא מהוות תרבות ולא מהוות חינוך בלתי פורמלי אמיתי לילדים, לא במגזר הערבי ולא במגזר היהודי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני מקבלת את מה שאתה אומר פה רגע במובן הערכי, אשרף, במובן הבאמת ערכי, אבל אני רוצה רגע להבין את זה במובן המהותי. אתה אומר שצריך פיקוח על התוכן, פיקוח על התוכניות כדי לדעת גם לסנן לאן הכסף הולך בסוף והאם זה הולך למקומות הנכונים, האפקטיביים, או כמו שאתה אומר, כסף נשרף.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

לא, הכוונה שלי, אולי אמרתי משהו שלא מובן. לא אמרתי נשרף במילים שכאילו אני חושש ממשהו. תוכניות קיימות, אבל התוכניות האלה, תוכניות קבלן - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

התכוונתי "נשרף" שזה לא אפקטיבי, שזה לא מביא את מה ש - - -

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

כן, זה לא אפקטיבי. תוכנית קבלן מאחד לשניים שעד שתגיע ליד הרביעית, למדריך הקטן שהוא בא ומדריך את ילדי בתי הספר, בדרך הולכים הרבה כספים שהעמותות והחברות הגדולות מרוויחות שאנחנו לא מייעלים אותם לטובת החינוך הבלתי פורמלי האמיתי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יפה, נקודה מאוד חשובה, בהחלט. אני רוצה לעבור למשרד לשוויון חברתי.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

אני רוצה אבל רגע לפני, אם אפשר, חברת הכנסת, על הקטע של הכסף.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אוקיי, ניתן רגע חידוד?

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

טל מדר, מועצת תנועות הנוער. ראשית, רוצה לחזק פה את דבריו של אשרף, אבל רגע לפני, רק לדייק את הנתונים. היה גם היה חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית עוד לפני 922.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

ברור, בוודאי.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

והבסיס שלו, וזה אולי רגע גם מתקשר לדברים שנאמרו פה, הבסיס שלו, ולאו דווקא האנד-גיים שלו, או לא המסגרת הבלעדית שנדרשת בו, אבל הוא בסיס קריטי, אלה תנועות הנוער, וצריך רגע להבין את הנקודה הזאת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בואי נחדד את זה רגע. תנועות הנוער אמורות להוות הבסיס התקציבי, כן?

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

לא רק, זה בסיס רעיוני, זה בסיס של פרקטיקות. עוד הרבה לפני שאנשים ידעו להגיד, אוקיי, זה מפתח מיומנויות כאלה ואחרות, אלה מילים של השנים האחרונות, אבל בסופו של דבר, תנועות הנוער, זה מה שהן עשו מאז ומתמיד, בלי מחקרים ובלי מילים ובלי כל מיני מונחים באנגלית. והדבר הזה הוא תשתית רעיונית קריטית. סביבה צריך להצמיח, והחברה הערבית חייבת שיוצמחו עוד, עוד, עוד הרבה מסגרות ותכנים ותוכניות וכולי וכולי, אבל הבסיס הוא עולם תנועות הנוער, יצטרפו ארגוני הנוער.

ולאלמנט התקציבי שמציין פה אשרף וחבריי גם כן התייחסו קודם, מה קרה? 922 באה ואמרה, אתם עושים דבר טוב ונפלא, ניתן לכם הרבה מאוד משאבים כדי להגדיל אותו ולתת לו בוסט, וכך נעשה. במהלך של שלוש שנים, מסדר גודל של 20,000 חניכים פקודים על ידי הראמ"ה וכולי, גדלו כמעט פי שניים וחצי תנועות הנוער בתקציבים של 922. אבל התקציבים האלה, הם נכנסים לאיזושהי תקרת זכוכית מפני שההקצאה היא קבועה והיא אותה הקצאה לכל שנה. כלומר, אם גדלתי וגדלתי על ה-10.5 מיליון האלה, פעם אחת יכולתי לקבל פר חניך 900 שקל, שזה גם כן לא מכסה את כל העלות שלו, אנחנו מדברים על סדר גודל של חניך שכבה בוגרת, 3,000 שקל בשנה, וחניך שכבה צעירה, סדר גודל של 2,500 שקל בשנה, אבל בסדר. אבל מה שקורה זה שהיום, נכון להיום, אנחנו מדברים על 400 שקל בערך שחניך מקבל בתנועות הנוער, פחות מזה גם בארגוני הנוער, והשחיקה הולכת וגדלה. וחצי משפט שלמה מתחולל משנה שעברה בתנועות וארגונים שהם פתחו, עמלו, עשו, שכנעו.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בגלל הקיצוצים, טל?

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

כן. גם זה שהמספר עומד ולא זז, אבל גם בגלל שהוא מקוצץ וכל הזמן חרב קיצוץ כזאת שאשרף לא יודע אם הוא כן יכול להחזיק את הרכז או לא יכול להחזיק את הרכז.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה בגלל בסיס התקציב.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

בסיס תקציב, חלוקה של הכספים שאין לי מושג למה רק בסוף שנה. אם אלה כספים שעוברים מראשית השנה למשרד החינוך, למה לא עם המתן התקציבי הראשון כבר מחלקים אותם? מה קורה סביב הדבר הזה? אלה אלמנטים שקשה לנו איתם. ואז התנועות והארגונים לדעתי צריכים לעשות כאן בחירות מאוד מאוד קשות, האם לפתוח, האם לא לפתוח, מה אני סוגר. כי יש הזדמנות אחת, וזה חשוב להבין, נער ונערה, קשה להביא אותם ממילא, ואז כשאני מאכזבת אותם, לא תהיה לי הזדמנות שנייה, פשוט לא תהיה לי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

ואנחנו לא יכולים להגדיל ולייצר מציאות שהיא חליפית, משמעותית אם הגדלת הבסיס הזה של תנועות נוער וארגוני נוער שסביבו יצמח ויפרח כל היתר, בבתי הספר, לא בבתי ספר, לא אכפת לי, אבל בלי זה שום דבר לא יכול לקרות.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

החוסן הנפשי הכי חשוב.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

אנחנו הגענו לארצות הברית עם התאחדות הצופים להביא כסף מהסוכנות היהודית בשביל לעשות תוכניות חוסן נפשי לילדינו.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, אשרף, אני יודעת. אני רק כן רוצה להגיד שגם מעבר למה שאמרתם כאן אין שום דבר חינוכי בהתנהלות ללא ודאות. ודאות מייצרת נדבך חינוכי מרכזי שנותן אפשרות לביסוס ערכי. אם אין ודאות, זה מקרים את כל המארג החינוכי. כמובן תודה למשרד לשוויון חברתי, תודה שאת כאן איתנו, הנאא ג'יג'יני, מנהלת תחום פיתוח חברתי-כלכלי במשרד לשוויון חברתי, תודה שאת איתנו כאן.

<< אורח >> הנאא ג'יג'יני: << אורח >>

תודה, נעמה. עסקתם ודיברתם קצת על הרצף של החינוך הבלתי פורמלי שזה מהלך מאוד חשוב עבורנו ברשות לפיתוח כלכלי למען הצעירים. ניתנה כאן סקירה ל-922, 550, אני רוצה להדגיש את החשיבות התהליכית.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

ונשמח גם לסדר של תקציבים, תתני לנו איזו סקירה.

<< אורח >> הנאא ג'יג'יני: << אורח >>

מבחינה תקציבית אני לא יודעת, אני אסביר קצת תהליכים.

תהליכית זה התחיל לצמוח מ-922, היה רקע מעוד לפני לחינוך הבלתי פורמלי, אנחנו מודעים שהתקציבים הם לא מספקים, אבל זה מחולק הרבה מעבר, אלה לא רק תנועות נוער, ארגוני נוער, אנחנו צריכים לדאוג לרצף, וכאן ג'לאל נתן כזו סקירה, יש אתגרים. כלומר, החינוך הבלתי פורמלי לא מרוכז רק בחטיבת ביניים עליונה, יש את הרצף מהגנים שהשנה התחיל מ-550. זה כל רצף המענים של תחומי הבלתי פורמלי שניתנים בתוך מסגרת החומש שאנחנו דואגים גם להמשכיות שלהם. אבל אני רוצה להדגיש מה שאמרת נעמה, חשוב שיהיה בשוטף התקציבי של המשרדים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, בסיס התקציב.

<< אורח >> הנאא ג'יג'יני: << אורח >>

בסיס התקציב של משרד החינוך. כי החלטת הממשלה מסתיימת בסוף ב-2026 ואנחנו צריכים כן לדאוג להמשכיות. אתם נתתם דוגמה של מכוני המנהיגות שתרמנו וגם חיזקנו בשנה שעברה, גם הצלחנו להגדיל את התקציב שלהם.

אני רוצה להגיד כאן משהו, שזה נמצא בכל ארגון, כל תזוזה בתוך מהלך, בין אם זה משרד ממשלתי, בין אם ארגון, זה לוקח זמן. בסוף אנחנו צריכים לעבור דרך מנגנוני העבודה שהם קיימים ולנסות כן לשנות אותם. וכאן יש את משרד האוצר, מבחינה תקציבית, אם רוצים לתת מענה תקציבי.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

מה השאלות?

<< אורח >> הנאא ג'יג'יני: << אורח >>

על התחום התקציבי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני אגיד לך. השאלות של האוצר, קודם כול, הקיצוצים הקבועים בתקציבי החומש בהקשר הזה, ובתמיכות בתנועות הנוער ובחינוך הבלתי פורמלי, ובאופן שגם מקשה על יישום החלטות הממשלה, אבל גם מה שנאמר כאן, גם על ידי טל ואחרים, אשרף, על האפשרות לתכנן לטווח ארוך ולייצר ודאות.

אני גם רוצה להגיד כמי שמוצאת את עצמה מאז שאני בכנסת נאבקת ספציפית על התקציבים האלה כל פעם מחדש, שזה מאוד, מאוד מתסכל, וזה אפילו, אני רוצה להגיד משהו כי חשוב לי, הדברים פה נאמרים לפרוטוקול, אני אגיד את זה, אני אפילו מרגישה לא פעם שזה שימוש מאוד, מאוד ציני בח"כים שאתה יודע שמאוד רוצים את התקציבים לתנועות הנוער ואז מעין לייצר אילו רעשי רקע קבועים כל שנה סביב ארגוני הנוער ותנועות הנוער והחינוך הלא פורמלי ותקנות המכינות ושנות השירות וכל הדבר הזה, ולמנוע אפילו מאיתנו את העיסוק גם בסוגיות הרבה יותר אקוטיות במובן הזה של תשתיות שנאכלות כאן תקציבית והכול. ואני אומרת, זה אינטרס שלנו להסדיר את הדבר הזה, לא רק בשביל האינטרס שלכם.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

אוקיי. דן פיקמן מאגף תקציבים. החשיבות של החינוך הבלתי פורמלי היא ברורה והיא מוכרת והיא חשובה לנו וכפועל יוצא, תוכניות העבודה, גם 922, גם 550 מקצות תקציבים משמעותיים מאוד לנושא. ולראיה, גם הקיצוץ של ה-15% בתוכנית 550 הוחלה בצורה מאוד, מאוד מינימלית על התקציבים של הבלתי פורמלי לאור החשיבות שלהם. ולדוגמה, בסוף השנה הוספנו את התקציב לאתגרים, גם פה, בגלל שכשאפשר, אנחנו רואים את החשיבות ופועלים לזה.

בסוף המטרה שלנו באמת היא שהתקציב של החלטת הממשלה ימומש בצורה האפקטיבית ביותר, ולכן כשאנחנו עובדים על תוכנית העבודה יחד עם השותפים שלנו בשוויון חברתי ומשרד החינוך, שהם בסוף מובילים והם אנשי המקצוע, אנחנו מאוד מנסים לטייב אותה בכל האספקטים, גם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הבלתי פורמלי. ואם עולה דרישה מהמשרדים שעכשיו יותר נכון בתוכנית העבודה לתעדף, להעביר תקציב לחינוך הבלתי פורמלי, אנחנו שם.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

אני רק רוצה להבהיר את הפרקטיקה, משרד החינוך צריך להגיד לכם ואתם תאשרו? זה לא שאתם מונעים או משהו?

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

בנושא תוכנית החומש?

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

בנושא של להחליט איפה שמים את המשאב.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

בנושא של תוכנית החומש, תוכנית העבודה, עוד פעם, אנחנו רוצים שהתקציב ימומש בצורה האפקטיבית ביותר ויגיע בסוף לנער או לילד מהחברה הערבית, ולכן אנחנו לא חסם לזה, אנחנו באמת בעד החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער. בסוף יש - - -

<< אורח >> הנאא ג'יג'יני: << אורח >>

אני אגיד משפט, דן. בסוף התוכנית החינוכית נקבעה בהכנות ל-550, הסעיפים הם ברורים, נמצאים ומדויקים, כלומר, למה יוקצה התקציב בתוך תוכניות החומש.

<< אורח >> איימן כבהה: << אורח >>

אני אתן דוגמה מוחשית על מכוני מנהיגות. אנחנו רצים על זה שש שנים, הבאנו מחקר איכותי מהתקציב שלנו, פילנתרופי, הראינו שזה עובד, ואנחנו כל שנה נאבקים על תוספת של מיליון, 2 מיליון ומאשרים פחות, וזה עוד מחזיר אותי לחוסר יציבות. לפתוח עוד מכון, לפתח עוד דברים? ואם זה כל כך ברור גם במשרד החינוך ובמשרד האוצר, איפה זה נתקע כל פעם? למה אנחנו צריכים להתחנן לפקידות ולעבור שלושה משרדים? והרבה מנסים גם ליצור שולחן עגול בשביל להוכיח, להצדיק שמה שאנחנו עושים זה נכון.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

וגם זה כל כך מתחבר לסוגיית הצעירים חסרי המעש, שאנחנו דנים בזה פה כל כך הרבה. אלה תשתיות שבאות למנוע תופעות שהאינטרס הלאומי הוא באמת למגר אותן, ואנחנו רואים, אם פה אנחנו לא מצליחים, איך נצליח לטפל בתופעה של צעירים חסרי מעש שבסוף גם מוסללים לארגוני פשיעה בגלל שאנחנו לא שמים מספיק כסף על רווחה ועל חינוך?

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

שאלה, ברשותך. 550, זו תקנה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, זה כסף שעובר דרכנו, זו התוכנית.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

החלטת הממשלה.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

החלטת הממשלה. לא, השאלה הייתה למה 550 לא נכנסים בפרוטוקולים של ועדת התקציבים מאמצע שנה או מתחילת שנה? למה הם נשארים עד דצמבר?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אלה התקנות שבפנים. נכון, זו שאלה.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

בהיבט הזה, החלטת הממשלה קובעת איזושהי כמות תקציב מסוימת, בתוך המגבלה התקציבית הזאת צריך לפעול, ולכן באמת יש פה תוכנית עבודה שנבנית על ידי המשרדים ובתוכה צריך לפעול. אם יש רצון במשרד להעביר תקציב לבלתי פורמלי, אנחנו - - -

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

אבל אתם כמשרד אוצר, אתם מקבלים כבר כמה שנים, מידיעה, החזרים מחלק מתקציבי 550 מהמשרד שלא ממוצים בחינוך הפורמלי, למשל, נכון? למה משרד האוצר, שהוא צריך להסתכל על זה בתכנון ובתכלול, לא אומר, אוקיי, כבר כמה שנים אתם מחזירים כספים מהחינוך הפורמלי על שלל דברים, לא ענייני, מיליון, שניים, שלושה. אפשר לתת לנו, אנחנו ממצים את הכול.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

תוכנית העבודה מתעדכנת כל שנה וזה אחד הפרמטרים, אין ספק. ולדוגמה, בסוף שנה - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אין, הסיפור בסוף הוא קודם כול לעקר את הדבר הזה בבסיס התקציב ובצורה יותר נרחבת. מי שרוצה לשים דברים בקואליציוני, שגם ככה זה בעייתי, שישים את זה במעבר של המעבר. אין, לא יעזור. זה הדבר שיעקר את כל הברית - - -

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

אבל העניין פה גם יושב במשרד החינוך, חשוב לומר, שיש תקצובים מתוך 550 הגדול שהם מנהלים במסגרת הוועדה הזאת והם לא ממצים את כולו. ואפשר להסתכל על הסעיפים האלה, אנחנו יודעים. אתה שם משאבים בתוכנית מסוימת שלא מגיעה לכדי מיצוי. ושוב, אני חייבת להגיד, אנחנו לא מדברים פה על כסף גדול, גם זה חשוב לי להגיד, ממש לא, מיליונים בודדים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

לא, זה לא כסף גדול אבל כסף כן מאוד אפקטיבי.

<< אורח >> טל מדר: << אורח >>

חד משמעית. ולכן הציפייה שלי מהאוצר והמשרד לשוויון חברתי זה לכל הפחות לשאול את השאלות האלה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל אני רוצה להגיד לך בכנות, האוצר בחיים לא ידרוש כזאת בקשה, כל כסף שנשאר עודף הוא יקח לעצמו, בין אם יש לי ביקורת על זה או לא.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

בסוף השנה שעברה העברנו 6 מיליון שקל לתוכנית אתגרים שלא היו אמורים להיות בתוכנית העבודה בגלל - - -

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל הם אמרו לך, זה בדיוק הדבר הלא טוב. זה לא מאפשר ודאות.

<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>

בסוף אני צריך, מתישהו אני מזהה שיש לי יכולת להעביר את התקציב הזה ואז אני מעביר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה צריך להיות יולי. זה צריך להיות חודש נורמטיבי שאפשר עוד לתכנן פעילות. אבל עזוב, דן, פה אני אומרת לך, פה זה כן עניין משרדי של משרד החינוך ומשרדים אחרים. שיגידו, אני רואה פה פער, תביאו לי את זה.

<< אורח >> אשרף שחאדה: << אורח >>

לא, אני רוצה שכולם ידעו, ברשותך. ב-2017, בתחילת 922, ההחלטה של 922 הייתה בדקה ה-90. העבירו את הכסף, התקנה של תנועות נוער הייתה מחייבת השתתפות עצמית של תנועות הנוער, 25%. התנועה שלנו הייתה קטנה. אחרי שלושה חודשים בביקורת עומק של האוצר לקחו מאיתנו 900,000 שקל חזרה כי אנחנו לא יכולנו לממש את הכסף. למה? כי נתנו את זה בדקה ה-90.

<< אורח >> טל מדר: << או

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]