פרוטוקול מספר 311, ועדת הכספים, 29/06/2022

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני

פרוטוקול מס' 311

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ל' בסיון התשפ"ב (29 ביוני 2022), שעה 9:00

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, של חה"כ בצלאל סמוטריץ', חה"כ אלכס קושניר, חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ משה גפני, חה"כ שלמה קרעי, חה"כ מיכאל מלכיאלי, חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה ארבל, חה"כ חיים ביטון, חה"כ אורית מלכה סטרוק, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ דסטה גדי יברקן, חה"כ דוד ביטן, חה"כ גילה גמליאל, חה"כ קרן ברק, חה"כ ישראל כץ, חה"כ דוד אמסלם, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ אופיר אקוניס, חה"כ יעקב אשר, חה"כ מאיר פרוש, חה"כ יריב לוין, חה"כ יואב גלנט, חה"כ אופיר כץ, חה"כ אמיר אוחנה, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ איתמר בן גביר, חה"כ משה אבוטבול, חה"כ אופיר סופר, חה"כ אבי דיכטר, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ אלי כהן, חה"כ אוריאל בוסו, חה"כ יואב בן צור, חה"כ אבי מעוז, חה"כ יבגני סובה, חה"כ יוסף שיין, חה"כ לימור מגן תלם << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אלכס קושניר – היו"ר

ינון אזולאי

ולדימיר בליאק

אימאן ח'טיב יאסין

אחמד טיבי

אוסאמה סעדי

מוסי רז

נירה שפק

חברי הכנסת:

בצלאל סמוטריץ'

יעקב טסלר

מוזמנים:

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין

אביעד פרידמן

–

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

אפרת פרוקצ'יה

–

היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אילן רויזמן

–

לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

ד"ר אפי צמח

–

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' אייל זמיר

–

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים

אמנון מרחב

–

מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ניצן פלדמן

–

סמנכ"לית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש

–

מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אהוד נדב

–

יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

קובי פלקסר

–

ייעוץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יצחק חסיד

–

יו"ר ועדה מוניציפלית, התאחדות בוני הארץ

מבשרת נבו

–

שדלן/ית, מייצג/ת את התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ייעוץ משפטי:

שלומית ארליך

מנהל הוועדה:

טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022, מ/1548 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. היום ה-29 ביוני 2022, ל' בסיון התשפ"ב. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה. אנחנו נעבור עכשיו להקראה של הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מספר 9), התשפ"ב-2022. שלוש הצעות חוק שמוזגו, אחת ביוזמתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שנייה הצעת חוק שלי, שמוזגו להצעת חוק ממשלתית.

עברנו פה תהליך מאוד מאוד משמעותי בחוק הזה, דנו בכל היבטיו ואתמול הגענו למתווה שהוסכם על ידי כל חברי הוועדה. במהלך הערב הלשכה המשפטית ניסחה את החוק כפי שחברי הוועדה ביקשו וכרגע אנחנו נעבור להקראה של החקיקה.

רק לפני זה אני לא יכול שלא להגיד מזל טוב לנבחרת ישראל בנוער בכדורגל שעלתה לגמר אליפות אירופה, עד גיל 19. הישג מטורף, באמת. אף אחד לא ציפה.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

כמה מהם מאשדוד, יש מאשדוד שם, לא?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נבחרת אשדוד לנוער. זה באמת הישג מדהים ואני מאוד מקווה שהם גם ינצחו ביום שישי בגמר, ושתהיה לזה גם המשכיות, שאותם חבר'ה כשהם יגדלו יוכלו לעשות את אותם דברים אחר כך כשיהיו בוגרים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

או שיהיו חברי כנסת. זה גם סוג של כדורגל, אחד מוסר לשני, אחד בועט בשני אפילו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אנחנו נעבור להקראה. הממשלה, בבקשה.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

בוקר טוב, עו"ד אילן רויזמן ממשרד הבינוי והשיכון.

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מספר ...), התשפ"ב-2022 תיקון סעיף 5א

1.

בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א –

בסעיף קטן (א) –

ברישה, במקום "שחלפו שישים ימים" יבוא "שחלף חודש", ובמקום "מהמועד החוזי" יבוא "מתום חודש מהמועד החוזי";

בפסקה (1), המילים "כשהם מוכפלים ב-1.5" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "שתחילתה במועד החוזי" יבוא "שתחילתה בתום חודש מהמועד החוזי וסיומה בתום ארבעה חודשים מהמועד החוזי.";

בפסקה (2), במקום "תשעה" יבוא "חמישה", ובמקום "המועד החוזי ואילך" יבוא "המועד החוזי וסיומה בתום עשרה חודשים מהמועד החוזי.";

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור תקופה שתחילתה 11 חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.";

בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "הפיצויים בעד שישים" – תימחק;

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה ה-125%?

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

125% כבר קיים בחוק, אז זה התלבש על חלק מהניסוחים הקיימים שם.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

פסקה (1)(ג).

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו אם מתקיים לגבי האיחור במסירת הדירה אחד מאלה:

הוא נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד;

הוא תוצאה מנסיבות כאמור בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, ומתקיימים לגביו שאר התנאים הקבועים באותו סעיף."

סיימנו את סעיף מספר 1 של הצעת החוק.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אני רוצה שתקריא את סעיף 18, את המשמעות שלו ותסבירו באמת מה בעצם נכנס בגדר סיכול היום שאתם יודעים להצביע עליו. אמרנו סיטואציות של מלחמה, קורונה, מגפה, זה לא חל בהתאם לדיני הסיכול הנוקשים שחלים היום. מה כן חל? מה אתם יודעים להגיד שכן חל?

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) עוסק בפטור בשל אונס או סיכול החוזה. הוא מדבר על מקרה שבו הייתה הפרת חוזה כתוצאה שנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש ולא יכול היה למנען וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים. לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כוח עליון.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

כוח עליון, נסיבות קיצוניות מאוד, כפי שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, קורונה ונסיבות דומות לא הוכרו כמהוות גורמים המסכלים את החוזה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אני לא בטוח שזה נכון.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

המבחן, רק נסביר, זה משהו שאדם לא ידע, אבל גם לא יכול היה לדעת. זה לא סיכון שניתן היה לצפות אותו ולהקצות אותו מראש. מדובר כמובן במקרים מאוד קיצוניים וספציפיים.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אני רק רוצה לציין שהאמירה שקורונה לא הוכרה כסיכול היא לא אמירה מדויקת. ממש לא מדויקת. מה זה סיכול? אגב, זה גם משתנה. גם בקשר למלחמות, אני רוצה להזכיר שיש פסיקות של בתי משפט שאומרות שנכון שבשנות ה-70, פסק דין שג"מ חניונים, המלחמה לא הייתה סיכול, אבל יש פסיקות מאוחרות יותר מהעת האחרונה שמוכנות יהיו בתנאים מסוימים לראות סיכול גם כמלחמה, דובר על מלחמת לבנון השנייה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל חבל לדון על זה. הרעיון הוא להבהיר מה שממילא בפסיקה די התקבל, גם בשנים האחרונות, יש כל מיני עיכובים שהם נצפים ודובר עליהם הרבה בדיונים האחרונים, רשויות מקומיות וטופס 4 והיתרי בנייה ועוד ועוד. אלה אמורים להיות מגולמים כסיכון ידוע מראש אצל הקבלן ולא להיות מגולגלים על הרוכש.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

בכל אופן נבהיר גם, לעניין הסיכול, לעמדתנו גם אם הוא לא היה נכלל במפורש במסגרת החוק הוא היה חל מכוח הדין הקיים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבהירים.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

הוספת סעיף 5ג

2.

אחרי סעיף 5ב לחוק העיקרי יבוא:

הצמדה

5ג.

תשלום שמשלם קונה למוכר בעד רכישת דירה לא יוצמד למדד כלשהו ולא תתווסף עליו ריבית כלשהי, למעט בשל איחור בתשלום בהתאם להוראות סעיף 5ב.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

תסביר.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

סעיף 5ב לחוק המכר מדבר על ריבית פיגורים בנסיבות מסוימות. זה סעיף שכבר קיים ואנחנו רצינו להבהיר שלמעט אותה ריבית פיגורים, שקיימת ממילא בחוק, לא תתווסף ריבית אחרת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> או הצמדה, למעט –

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

או הצמדה כמובן, למעט המפורט להלן.

על אף האמור בסעיף קטן (א), צדדים לחוזה מכר רשאים להסכים ביניהם כי עד מחצית מכל תשלום תוצמד למדד תשומות הבנייה, ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר לא יוצמדו.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

רק הערה. במתווה שהצגתם אתמול המילים 'ובכל תשלום' לא הוזכרו. זאת אומרת אמרתם שרק התשלום הראשון של ה-20%. גם שאלתם אותנו בחדר של יו"ר הוועדה כמה בדרך כלל אנשים משלמים בחוזה, אמרנו כ-15%, ואמרתם כשהצגתם את המתווה שרק התשלום הראשון שמשולם, עכשיו הוספתם שגם 20% מכל תשלום - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

בוא נבהיר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, לא, לא, לא 20% מכל תשלום.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זה מה שכתוב.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

על זה בדיוק אנחנו גם רצינו לומר שלדעתנו הנוסח הקיים לא בטוח שהוא מסביר, כי הסיכום אתמול בוועדה היה שהתשלום הראשון או 20%, לפי הגבוה מביניהם - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ה-20% הראשונים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

רגע, לפי הגבוה מביניהם, הוא פטור ממדד כלשהו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר'ה, לא כולם ביחד מדברים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

דובר בוועדה ש-20% הראשונים, שהם יכולים להיות משולמים במועד כריתת החוזה ולכן שאלנו מה באמת נעשה היום בפועל, והבנו מכם שבאמת מדובר בסדר גודל של 20% ראשונים שמשתלמים במועד כריתת החוזה. החשש היה שלאחר כניסת החוק לתוקף ייעשה שינוי כך ששיעור שונה ישתלם במועד כריתת החוזה ולכן אמרנו ש-20% הראשונים הם אלה שלגביהם זה לא יחול.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל היה רציונל לא להצמיד את התשלום שמשולם במועד כריתת החוזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אמנון, רצינו למנוע מצב שבו התשלום הראשון הוא שקל אחד והתשלום הבא הוא בעוד ארבעה, חמישה, שישה חודשים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אבל אפשר לשלם 10% ובעוד שנה עוד 10%.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אין שום בעיה, אז 20% לא יהיו מוצמדים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אבל אני אגיד רק שהנוסח כרגע לא מטפל במצב שבו התשלום הראשון הוא 30%. מה שאנחנו אמרנו בפעם הקודמת, שאם יהיה 30% יש בעיה, אני אגיד לכם למה. יש חוזים שאנחנו מכירים שבתשלום הראשון יושבים ומודדים לפי מדד קודם, גם חוזים כאלה ראינו, ואנחנו רוצים לוודא שבתשלום הראשון אין לי מדד, התשלום הראשון אמור להיות ללא מדד בכלל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין יותר מדד טרום חוזי.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

מדד למה? זה המחיר החוזי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נסכם את העיקרון ואז נדייק את הניסוח. העיקרון צריך להיות כזה, 20% הראשונים שישולמו על חשבון מחיר הדירה הכולל לא מוצמדים לכלום, נקודה. לא משנה מתי הם משולמים.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

מה ההיגיון בזה?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מבוסס על זה שהתנהגות השוק היום היא על דרך הכלל שכ-20% משולמים במועד כריתת החוזה. מכיוון שזאת התנהגות השוק הנוכחית אנחנו רוצים להשאיר אותה ואנחנו לא רוצים להשפיע על התנהגות השוק באופן שבו, כפי שאמר היושב ראש, ייקחו שקל אחד ויידחו את כל היתר כדי כן לקבל עליו הצמדה.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל, חבר הכנסת סמוטריץ', היה היגיון - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אמנון, אין פה דיון עכשיו. אין דיון. רק אני נותן פה זכות דיבור.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן ה-20% הראשונים לא מוצמדים בכלל, 80% הנוספים מסך כל המחיר החוזי, כל תשלום חצי מוצמד חצי לא מוצמד. האם זה מנוסח מספיק טוב או לא, אפשר לדבר על זה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עכשיו נדבר רגע על הסיטואציה שאותה הציגה אפרת, ולכן אנחנו גם ניסחנו ככה. במצב שבו עם כריתת החוזה משולמים 30% אז באמת 20% לא מוצמדים ואנחנו אמרנו - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כל ה-30%.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז זה לא כתוב.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה בהתאם לרוח שהביעה הוועדה. 20% הראשונים לא מוצמדים. ברור שאם משלמים את זה במועד כריתת החוזה אז אין פה את פערי הזמנים שדורשים את ההצמדה ולכן אנחנו שיקפנו את מה שהוועדה אמרה, ש-20% הראשונים במועד כריתת החוזה או לאחר מכן, כדי שלא - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם משלמים 30% אז יש הצמדה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אין, כי זה משולם הרגע.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אומרת שלומית שיש לפעמים מדדים טרום חוזיים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, מדד טרום חוזי לא יכול להיות כי אז הוא משפיע על הכול.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

זה כבר המחיר החוזי, זה כבר מגולם במחיר החוזי. אם זה 100 שקל של לפני 100 שנה, נכון להיום המחיר החוזי של יום כריתת ההסכם זה השווי של ה-100 שקל כולל מדד היום. זה המחיר החוזי, זה הגדרה של מחיר חוזי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אני רוצה לוודא שהוא מופיע כמחיר חוזי.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

הבעיה היא שנותנים טיוטה באיזה שהוא מועד ואז אומרים לבן אדם שהמחיר הוא זה פלוס מדד תשומות הבנייה ביחס לאיזה שהוא מועד של חצי שנה קודם. אנחנו רואים חוזים כאלה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

את מתכוונת להרשמה. זה לא חוזה, זה הרשמה. ברגע שבא לקוח ועושה הרשמה, יש לו מדד וכשהוא מגיע לחוזה אומרים לו שהמדד לפי ההרשמה. זה מה שאת מתכוונת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין דבר כזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר'ה, זה הנוסח, איתו אנחנו מתקדמים.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זאת אומרת שגם אם אדם משלים את ה-20% אחרי שנתיים מכריתת החוזה אותם 20% לא מוצמדים?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון, לא יהיו מוצמדים.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

רק שנבין מה זה אומר מבחינת הרוכש. יש רוכשים, בוודאי הזוגות הצעירים, שהם לוקחים 90% משכנתא, זה אומר שידרשו מהם היום, קבלן סביר ידרוש מהם את ה-20%, אתה צריך לשלם לי די בהתחלה. הוא יצטרך לקחת את המשכנתא בהתחלה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נכון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

הלאה. הסעיף הבא. אני מבקש להתקדם לסעיף הבא.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה המילים, שלומית, 'או לפני כל תשלום אחר'?

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

זהו, את זה, אדוני, אולי צריך לתקן כי זה לא משקף את הכוונה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לפני כל תשלום אחר הכוונה היא ל-20% הראשונים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה צריך לכתוב לפני כל תשלום אחר? ובלבד ש-20% מהמחיר החוזי, ה-20% הראשונים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לא, כי אם אתה כותב הראשונים, הראשונים זה כאילו מחלוקת מה הראשונים.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

כאילו שאנחנו כותבים פה מועד כריתת החוזה, עוד לפני כל תשלום.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

זה צריך להיות מנוסח כ-20% ממחיר הדירה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לא, אבל ה-20% האלה יכולים להיות גם בתשלום האחרון.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

המחיר החוזי. אני לא מבין, אפרת, אתמול היה לכם יום שלם לדון בניסוח הזה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

ועל זה היה ויכוח ואמרנו שנעלה את זה בוועדה. אני לא שלמה עם הנוסח, אמרתי את זה גם. אולי נכון לנסח את זה ש-20% פטורים ללא קשר. 20% אין מדד תשומות הבנייה ואין שום מדד, מעבר לזה כל תשלום מעבר – זה לא כל כך כתוב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני לא יכול לאפשר מצב שבו 20% האחרונים יהיו פטורים ממדד, זה לא הגיוני. בגלל זה ראשונים.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

20% ראשונים. כתוב מועד כריתת החוזה, ואז מה שיקרה שאם כרתת את החוזה בתאריך מסוים ושילמת בו, לצורך העניין, 7%, 2% או כל דבר אחר, ואחר כך יבואו בטענות ויגידו לא, אבל - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אי אפשר, את מציבה כאן תנאי. את בעצם כותבת שה-20% האלה פטורים רק אם הם משולמים במועד כריתת החוזה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לא, לא.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הניסוח שלך.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

לא, כתוב, 'המשולמים במועד כריתת החוזה או לפני כל תשלום אחר'.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אז 20% הראשונים. אתה שילמת 10% בעוד שנה שילמת עוד 10%, זה 20%.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זאת אומרת ש-60% ממחיר הדירה לפי הנוסח הזה לא יהיו מוצמדים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא נכון, 20% לא יהיו מוצמדים.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

20 ועוד 50 מה-80.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, זה מה שדיברנו אתמול, 40% הצמדה. באזורי המרכז אתם מרוויחים הרבה ביחס להצעה הממשלתית ובאזורי פריפריה זה אחרת.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

נקודת המוצא הייתה שממילא 20%, כמו שאתם אמרתם.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אנחנו לא מסכימים לזה כמובן.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, כבר אתמול אמרת.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן, משרד המשפטים, בבקשה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אני רק רוצה להעיר, כמי שהיה פה אתמול בישיבות נוסח, אני חושב שהכוונה תשתקף, זה מה שאני חושב, אם ייכתב, זו הייתה הכוונה - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שייכתב מה?

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אני רגע מדבר על המהות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, אדוני, תקשיב, אני לא פותח את הדיון הזה שוב. כולנו מבינים את הכוונה, תגיד מה צריך להיות מנוסח.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

ייתכן שצריך להיות מנוסח: ובלבד שהמחיר שמשולם במועד כריתת החוזה או 20% מהמחיר החוזי המשולמים לפני כל תשלום אחר, הם לא יוצמדו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, ואז הוא ישלם שקל, זו הכוונה שלך?

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

לא, לא, לא, כיסינו את זה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

לפי הגבוה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אדוני, כיסינו את זה, כמובן לפי הגבוה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אבל אז עוד פעם, במצב שבו בכריתת החוזה הוא משלם 30%, נכון שבפועל כשהוא משלם אותם באותו מועד של כריתת חוזה אז לא חלה הצמדה כי אין פערים של זמנים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אז מה הבעיה לכתוב את זה? כי אנחנו אומרים שיש מקרים שזה לא קיים, אז מה הבעיה לכתוב את זה? זה כל מה שאנחנו אומרים. הרי זה מה שסוכם, סוכם התשלום הראשון - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל הצמדה למדד טרום חוזי לא רלוונטית. זה המחיר, זה כבר מגולם במחיר.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אבל מה הם עושים? הם מעבירים טיוטת הסכם שכתוב המחיר שהוא יוצמד לאיזה שהוא מדד מלפני – יש מעטים שעושים את זה, אבל עושים את זה, שהוא מוצמד לאיזה שהוא מדד לפני חצי שנה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נו אז?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

ואז באים אנשים אלינו בשאלות - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל זה המחיר החוזי.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אנחנו חושבים ש - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, זה המחיר. הלאה, הסעיף הבא.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

הצמדה כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה עד למועד שלא יאוחר ממועד המסירה כפי שנקבע בחוזה המכר; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב בביצוע התשלום כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תסביר.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

המועד האחרון שאפשר יהיה להצמיד אליו את מחיר הדירה יהיה מועד המסירה, כפי שנקבע בחוזה. הכוונה היא שאם המסירה מתעכבת משמעותית המדד לא צריך ליפול על הרוכש, אלא אם כן - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

מה זה משמעותית? גם אם היא מתעכבת ביום.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

סליחה, מתעכבת בכלל, אחרי מועד המסירה, ההצמדה לא צריכה ליפול על הרוכש, למעט אם העיכוב בתשלום נבע ממעשה או מחדל - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא צריך לכתוב 'העיכוב בתשלום', למעט אם עיכוב בביצוע המסירה, ותלך לכאמור בסעיף קטן (ג)(1).

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

נכון, בדיוק, זה כולל גם נסיבות של סיכול. כל עוד יש את הנסיבות של למעלה, אם זה סיכול או אם זה מעשה או מחדל של - - -

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אפשר להוסיף או כתוצאה מסיכול.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, עוד פעם, העיכוב הוא לא בביצוע התשלום, העיכוב הוא במסירה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

חבר הכנסת סמוטריץ' הפנה להגדרה למעלה והוא צודק, לדעתי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב בביצוע המסירה, לא התשלום –

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

בנסיבות שבהן המוכר אינו חייב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חכה, אדוני.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אני עוזר לו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא צריך לעזור לו, הוא מסתדר לבד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כאמור בסעיף קטן 5א1(3)(ג).

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

עוד פעם, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו חל עיכוב במסירה, כאמור בסעיף 5א(ג).

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

כן, את מכניסה גם את הסיכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זה כמו פיצוי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, זה fair enough.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן. בבקשה.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

בסעיף זה –

"מדד תשומות הבנייה" – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים או מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים, לפי העניין, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני מועד ההצמדה;

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

איזה סעיף?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

הגדרת מדד.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

כן, סעיף קטן (ד) הגדרה של מדד תשומות הבנייה.

סעיף 3 להצעת החוק, תיקון סעיף 7א.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

סעיף 3, שהיה במקור, שהתייחס לנושא של הוצאות עורכי דין ירד מהנוסח בהתאם לסיכום בוועדה.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

תיקון סעיף 7א

3.

בסעיף 7א(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לרבות בכתב" יבוא "על איחור במסירה לפי סעיף 5א או".

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נדבר על זה רגע. שוחחנו על זה בבוקר גם עם יושב ראש הוועדה וגם עם שתי היועצות המשפטיות. אנחנו בסוף רוצים למנוע מצב שבו קבלנים מחתימים את הרוכש בעל כורחו במעמד המסירה על ויתור על כל תביעה ואומרים לו: תשמע, לא תחתום לא תקבל את הדירה. כדי לנסות למנוע את זה רצינו לתקן את סעיף 7א(ב) ולקבוע שגם ההוראה הזו היא קוגנטית.

ואז הועלה חשש שאנחנו בסוף חוסמים כל מיני גמישויות, שהן כן בריאות בשוק, של להגיע לאיזה שהיא פשרה, נניח אומר הקבלן: נכון, איחרתי לך בשלושה חודשים, בוא אני אשדרג לך את המטבח וכו'. זאת אומרת מצב שבו הרוכש מקבל פיצוי, לא כופים עליו לוותר על זכויותיו כי אחרת הוא לא יקבל את הדירה, אלא הוא מקבל פיצוי בגין האיחור, רק הוא לא מקבל אותו בכסף אלא בשווה כסף, באיזה שהוא משהו שנוח לשני הצדדים. החשש שהועלה זה שאם אנחנו מנסחים את הסעיף הזה כפי שהוא אז אנחנו מונעים גם את האפשרויות האלה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זאת אומרת לצורך העניין אסור יהיה לפי החוק להגיע לפשרה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא חושש מזה במסגרת הליכים משפטיים, כי הרי ברור שאם יבוא רוכש שהגיע לכזו פשרה ויילך לבית משפט ויתבע יגידו לו: אדוני, זה לא תום לב, בסוף קיבלת פיצוי, אמנם לא בכסף אלא בשווה כסף. החשש הוא שהקבלנים לא יגיעו לפשרות כאלה כיוון שהם לא ייקחו את הסיכון שאחר כך מישהו יתכחש לפשרה ויילך לתבוע.

מה שהציעה אפרת זה שבמקום לעשות את התיקון בסעיף 7ב נעשה אותו בסעיף 7א. 7א קובע שאי אפשר להתנות אלא לטובת ה – ושם אולי לחדד שמדובר גם על הסעיף הזה. ואז אם זה לטובת הרוכש, כי הוא קיבל פיצוי - - -

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

למה צריך לחדד את זה? זה כתוב.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אבל 7א ממילא חל על הכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

וזה כתוב.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, אני עדיין שואל את עצמי, אני חושב שהסכנה – הפרקטיקה שקיימת היום, ודובר על זה פה לא פעם ולא פעמיים, אני מכיר אותה גם באופן אישי - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

רגע, בצלאל, בוא נשמע את פרופ' זמיר, בבקשה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

כן, מאחר שזה הסעיף היחיד שהקשבתם לי אז אני חש כלפיו אחריות, כל השאר זה סמטוכה שאני לא אחראי לה. הנקודה של 7א(ב) כפי שאושר - - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

רק, אדוני, שתדע שהייתה פה עבודה קשה ולא יפה להגיד פה סמטוכה שלא הייתה. ככה הערת ביניים.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

סליחה, זה ניסוחים אקדמיים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני לא מבין אקדמיה, אז לכן אני מעיר את זה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני מתנצל.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ולעניין הסעיף, בבקשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל באקדמיה גם מדייקים.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

אני מתנצל. הרעיון כאן זה לא שאי אפשר יהיה להתפשר, אלא שאי אפשר יהיה להתפשר תחת לחץ ולכן יש כאן שלוש נסיבות - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, שאי אפשר יהיה לתבוע לוותר על זכויות. להתפשר זה טוב.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

תן לי לגמור את המשפט. הרעיון זה שאי אפשר יהיה לוותר אם הוויתור הוא תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה, תנאי לביצוע תיקונים בדירה או תנאי למסירת הדירה. אלה הם המקרים שבהם מחזיקים את הקונה במצב שהוא הכי פגיע, אם לא תחתום לא תקבל את הדירה, אם לא תחתום לא תוכל להעביר את הזכויות, אם לא תחתום לא נבצע את התיקונים.

בכל נסיבה אחרת מוסכם על הכול שאפשר להתפשר. לכן מה שצריך להבהיר בניסוח זה שמה שכתוב כאן בסיפה, אם זה מהווה תנאי בלה בלה בלה בלה, זה חל לא רק על אי התאמה, אלא זה חל גם על ויתור על תרופות בשל איחור במסירה.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אוקיי, אם נהפוך את זה ככה שיהיה 'בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור לרבות בכתב', נכניס שם על איחור במסירה – אה, בעצם זה מה שעשינו עכשיו.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

בעצם הסיפה צריכה לחול על שתי החלופות ואז זה באמת ממתן את זה. כלומר רק אם זה באמצעי לחץ אז אנחנו מחילים את שתי החלופות. אפשר לנסח את זה, זה פשוט סדר המקום.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

הדרך לעשות את זה, מה שצריך לעשות זה במקום קשר לאי התאמה או אי התאמה יסודית יהיה כתוב בקשר לאיחור במסירה, או אי התאמה או אי התאמה יסודית.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אז עשית את אותו דבר.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

לא, ואז הכול כתוב 'המהווה תנאי', המהווה תנאי זה מתייחס למילה ויתור. אז כל ויתור, אם הוא הושג תחת לחץ, כתנאי למסירה, כתנאי לתיקון, כתנאי להעברת זכויות אז הוא לא תקף.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל גם כל פשרה היא תחת לחץ.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אז צריך להכניס כתנאי למסירה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

כתוב, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לביצוע תיקונים או להעמדת הדירה לרשות הקונה בטל.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אז בעצם הנוסח יהיה כך: מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ויתור לרבות בכתב, על זכויות מצד קונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי התאמה או אי התאמה יסודית, המהווה תנאי - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

את לא צריכה את המילים 'לפי סעיף 5א'. איחור במסירה הוא איחור במסירה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

בדוגמה, כבוד היושב ראש, שאתה נתת מקודם, שנתתי לו תמורה במטבח או בדברים כאלה, אני חושב שאם אנחנו משאירים את הנושא של תיקונים בהקשר הזה אז אנחנו שוב לא מאפשרים את הדבר הזה. אני חושב, וזו גם לדעתי הכוונה של הדיון המקורי, אם הקבלן, אם המוכר, לא מאפשר מסירה או מתנה את המסירה בוויתור הזה, אז אין תוקף לוויתור, אבל הדברים האחרים, אין שום סיבה - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, הוא לא יבוא לעשות לי תיקונים בדירה כי אני תבעתי אותו וזה לגיטימי?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

לא, לא, תיקונים בדירה זה אחר כך, זה במועד מאוחר יותר, זה לא במועד המסירה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני גם לא מוכן שהוא יתנה בזה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

לשדרג מטבח זה בהחלט יכול להיות תיקונים, להחליף מיקום של קיר זה בהחלט יכול להיות תיקונים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

עקרונית, בסעיף 7א, אם אתה רוצה עדיין לקחת את ההתניות רק של הלחץ, שאני לא מעבירה לך את הדירה בגלל ההתניה הזאת, אז תכניס את זה באמת ל-(ב) בהתאם לנוסח, לא שקיים, אלא הנוסח המוצע, שבעצם רק במקרים האלה. ואז אתה אומר, רק כאשר נותנים לך תנאי כזה שאתה לא נכנס אלא אם כן אתה חותם אז זה בטל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אולי נכתוב במפורש שהוויתור הזה לא יכול להיעשות במעמד המסירה?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

בדיוק ככה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, גם מה שכתב זמיר. פה יש כפל מבצעים, בנוסף. אני אומר, מה שהציע פרופ' זמיר ולכתוב בנוסף שוויתור כאמור לא יוכל להיות במעמד המסירה, בכל מצב. כתנאי למסירה.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

כל ויתור שנעשה כתנאי למסירה הוא בטל. זה הכלל.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כתוב, והמהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה לביצוע תיקונים או להעמדת הדירה.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

זאת המשמעות, אני מונעת ממך להיכנס כדי שתסכים איתי על זה. זה מה שאתה רוצה בעצם ולכן אם אתה - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

רגע, אי אפשר ביחד.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

- - - הזה על החלק של ההצמדה שאתה מבקש, על האיחור שאתה מבקש, נראה לי בסדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תקריאי רגע.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

הסעיף ייראה ככה: בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ויתור לרבות בכתב על זכויות מצד הקונה או קונה המשנה בקשר לאיחור במסירה לפי סעיף 5א או לאי התאמה או אי התאמה יסודית, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה לביצוע תיקונים בדירה, או להעמדת הדירה לרשות הקונה, בטל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אחלה. סעיף הבא.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

תיקון סעיף 11

4.

בסעיף 11 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) חוק המכר (דירות) (תיקון מספר 9), התשפ"ב-2022 (בסעיף קטן זה – תיקון מספר 9), לא יחול על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של תיקון מספר 9; על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, כנוסחו ערב יום התחילה של תיקון מספר 9."

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבין, בשביל מה צריך לכתוב את זה באופן אקטיבי?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

צריך לכתוב את זה באופן אקטיבי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה?

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

כך נהוג, כך נעשה גם ביחס לתיקונים אחרים שנעשו בחוק המכר, כדי שזה יהיה ברור שזה יחול רק על - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל למה? אני הרי רוצה להחיל את זה גם אחורה. אז אל תכתבי ואם –

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

אז לא.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה? אתם טוענים הרי שאם אנחנו לא כותבים במפורש שהוא חל רטרואקטיבית אז ברור שהוא לא צריך לחול רטרואקטיבית, בשביל מה צריך לכתוב את זה בצורה מפורשת?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כי אנחנו טוענים גם שצריכה להיות ודאות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שמה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

שיהיה ברור על מה זה חל ועל מה לא. וכך גם נהוג לעשות ביחס ל - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל אותך, אני רוצה לתרחש מצב שהחוק בוודאי לא חל רטרואקטיבית באופן מלא, אבל אני כן רוצה מצב שנניח שתגיע תביעה לבית משפט, של רוכש שכבר רכש, שלא מבקש להחיל את החוק, אלא הוא מעלה טענה משפטית, נניח מתחום עשיית עושר שלא במשפט או מתחום חובת קיום חוזה בתום לב וכו' והוא ירצה להתבסס על רציונלים, על העובדה שגם המחוקק מכיר בזה שזה הדבר הצודק והנכון.

הוא לא בא ואומר שהוא עכשיו תובע מכוח החוק, כי זה הוא לא יוכל לעשות גם בלי הסעיף הזה. את בסעיף הזה מונעת עכשיו אפשרות של רוכש שמנהל תביעה על עסקה שהוא כבר חתם, בעילות, שוב, שהן מכוח החוזה שהוא חתם עליו - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אז זה לא משנה מה - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם אנחנו כותבים באופן מפורש שהדבר הזה לא חל אז יגידו לו: תקשיב, המחוקק ביקש - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

על החוק? אתה אומר שהוא יעלה טענות שהן - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא יעלה טענות שמבוססות על הרציונל שבחוק הזה ונשענות - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

רציונל שהן רטרואקטיביות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, אני טוען שהחוק הזה, בסוף גם אם אנחנו, לצערי, מחוקקים אותו כרגע רק מכאן ולהבא, מבוסס על רציונלים של צדק, של הוגנות, של תום לב וכו' ושל חלוקת סיכונים נכונה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

ועל הסתמכות, יש גם רציונל במשפט של הסתמכות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אדם מבקש עכשיו במקרי קיצון, ויש מקרי קיצון, הרבה, שקיבלתי בימים האחרונים, על מדדים טרום חוזיים ואנשים שהכריחו אותם לחתום על כל מיני חוזים ולא הייתה להם ברירה וכו' וכו', ירצה אדם להעלות טיעון וכן להתבסס על רציונלים של החוק.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

הוא יוכל בכל מקרה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם אתה כותב במפורש - - -

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

לא, גם במקרים אחרים בית המשפט כשהוא בא לפרש דין קיים ואחר כך המחוקק שינה אותו, אז גם אם השינוי לא חל על הדין הקודם הוא משפיע על הפרשנות של הדין הקודם. כך שאם זה מה שמטריד אותך - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני שואל, למה צריך את הסעיף המפורש הזה?

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

כי זה המקובל בחקיקה נאותה, כך היה מקובל בכל התיקונים הקודמים, כך זה נעשה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אני מציע, שלומית ואדוני היושב ראש, אני מבין את הסעיף הזה, אבל אני מבקש להוריד את הסיפה לפחות, לא צריך את הסיפה. את אומרת שהחוק הזה לא יחול על דירה של חוזה, מה שיחול ברור שזה החוק. שלומית, ברור שהחוק הישן הוא שיחול, אבל לאור ההערה של האקדמיה - - -

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זה לא ברור. שוב, זה סעיף שמנוסח בכל תיקון. אנחנו לא נשנה אותו.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בכל תיקון אנחנו אומרים שזה לא חל רטרואקטיבית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

זו המשמעות שיכולים לקרוא - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מה שיחול, ברור שמה שיחול זה החוק הקיים, אבל אני אומר שיכול להיות שיבוא בית משפט ויגיד לאור החוק הזה והתיקון החדש הזה אני רוצה להקיש מהחוק הזה אולי פרשנות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאני טענתי.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אניע אומר לפחות את הסיפה, 'על דירה כאמור יחולו'.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אז הוא יקיש, זה רק לא חל. זה לא רק שאי אפשר יהיה להקיש.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אדוני, אני אענה אולי מכיוון אחר, מאחר שהחוק הזה יקר לליבו של המחוקק ורוצים שהתחילה שלו תהיה תחילה מיידית, השאלה שלי היא למה לעורר ספקות פרשניים חוקתיים בהקשרו? הרי ברגע שיתעורר הספק הזה, הנה בכל התיקונים הקודמים ציינו את זה באופן מפורש, כאן המחוקק שתק ולא כתב את זה באופן מפורש, מיד תוגש עתירה בעניין הזה שמא מדובר פה בתחולה רטרואקטיבית וכל הדבר הזה יעכב.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה אכפת לך?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, בצלאל, הם צודקים.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

תן לי לסיים, ואז בית המשפט העליון יקבע, בוודאות, בסבירות כמעט ודאית, שהפרשנות היא שזה לא רטרואקטיבי וכו' וכו' ועד אז תתעכב תחולת החוק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

זה מה שיקרה, למה? כי אנחנו מוציאים חוק שמעורר ספק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לנסות לענות. הרי בוודאי שלא יתעורר ספק ותחולת החוק לא תתעכב ביחס למקרים עתידיים. הרי היה פה ויכוח, אתם הצגתם עמדה משפטית שלפיה לא נכון שהחוק יחול רטרואקטיבית. זכותכם, אני מכבד את עמדתכם, אני הצבתי עמדה משפטית אחרת.

אני לצערי, כיוון שאני רק חבר כנסת זוטר מהאופוזיציה, לא יכול לכפות את עמדתי. לו הייתי חזק יותר היום הייתי כופה את עמדתי ומכניס בחוק הזה גם תחולה רטרואקטיבית בסיטואציות שעליהן דיברתי בצורה מאוד מפורשת אתמול. אתם, לשיטתכם, שטוענים שאין סיכוי בעולם שבית המשפט יפרש את החוק עם תחולה רטרואקטיבית, מה אתם צריכים לכתוב את זה?

אני רוצה להשאיר פתח שלו אני צודק בטענתי אז בית המשפט עוד יקבל את טענתי ויחיל אותו רטרואקטיבית. אני מבקש ממך, אתה לא מוכן להחיל אותו רטרואקטיבית? לפחות תן לי להשאיר את הפתח הזה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אבל הטענה היא כפולה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> התחולה לא תתעכב, הרי אף אחד לא יתווכח עם זה שמכאן והלאה החוק הזה חל. שום הליך משפטי שיעסוק במקרה עבר לא יעכב את תחולת החוק לתוקף מכאן והלאה. כן, יהיה דיון משפטי ותן לבית המשפט להכריע אם אתה צודק או אני צודק.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בצלאל, אתה פועל מעבר למסגרת החוק כדי לתת איזה שהוא פתרון לאירוע הזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מה אכפת לך להשאיר לבית המשפט להכריע בוויכוח המשפטי בינינו?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אני אגיד לך, הדבר האחרון שאני רוצה, שהחוק הזה בצורה כזו או אחרת יתעכב או ייפסל על ידי בית המשפט.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא. עוד פעם, אף אחד לא יוכל להעלות טענה שמכאן והלאה הוא לא חל.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אני כן רוצה לומר משהו. ככל שתבוא הטענה של רטרואקטיביות באופן כללי בית המשפט יבחר לבחון את כל החוק, אנחנו צריכים להבין את זה, הוא יבחן את כל החוק ואת כל האיזונים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יבחן את כל החוק ממילא מכיוון שהם ייקחו אותו לבג"צ בעוד יומיים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כן, אבל אז בית המשפט לא - - -

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

חבר הכנסת סמוטריץ, זה הנפקא מינה. כרגע הערכתי היא שגם אם החוק יילך לבג"צ הסיכוי שהוא ייפסל הוא קלוש ביותר. אם מוסיפים, אם מרעידים את המיתר הזה, את העצב הפתוח של רטרואקטיביות כן או לא, אתה מביא בכוח את הדבר הזה לבחינה שיפוטית חוקתית על כל סעיפי החוק והשאלה היא למה, למה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

טוב. הסעיף הבא, תחילה.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

אני פה רוצה להעיר שכמה שפחות יותר טוב בנושא התחולה, כי אחרת מה שקורה - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מיידי מיידי. זה לא, זה יותר גרוע מזה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני אסביר משהו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה, אני רק רוצה שיקריאו רגע את החקיקה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק אני רוצה שיירשם לפרוטוקול על הסעיף הקודם שנלחמתי כמו אריה ונפלתי כמו זבוב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נלחמת כמו להקת אריות.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני רק אעיר לגבי הסעיף הקודם שאנחנו כממשלה הסמכנו אתכם להחליט. יש סעיף מפורש בהחלטה של ועדת השרים לחקיקה שכל סוגיית הרטרואקטיביות תוחלט בכנסת בהתאם לייעוץ המשפטי של הכנסת.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

איזה גלגול של אחריות, חבל על הזמן. בבקשה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> בדרך כלל הכנסת מבקשת סמכות, קיבלתם סמכות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אלכס, עד שנותנים לנו סמכות אתה מתלונן עליה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

באמת כל הכבוד.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני מודה לך על הסמכות, אדוני השר.

<< אורח >> אילן רויזמן: << אורח >>

תחילה

5.

תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציע שהשר יפתח.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

השר, בבקשה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> דווקא אני רוצה להעיר על זה. זה הרי סעיף גנרי שהוא רץ כשחשבו שהחקיקה תלך הרבה יותר מהר ובסופו של דבר, בתנאים שיש כרגע בשוק, וגם לאור הנוסחה שבסוף הכנסת קבעה שהיא הרבה יותר פשוטה שאנחנו חשבנו מלכתחילה אין שום סיבה שזה לא יהיה מיום הפרסום ברשומות. זה גם רלוונטי להרבה זוכים בהגרלות ממשלתיות שאוטוטו צריכים לחתום על חוזים.

יש כאלה שבצורה כזאת או אחרת פיתו אותם או לחצו עליהם לחתום לפני שהחוק נכנס לתוקף והם היום מצטערים על זה מאוד. אז בואו לא נגדיל את העוול. אם לא הצלחנו לתקן - - -

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, יכול להיות, כבוד השר, שה-30 יום האלה ינצלו אותם עכשיו ויתחילו להחתים אותם.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. אין שום סיבה שזה יהיה במיידי. אני אסביר לכם עוד משהו מבחינתנו כמשרד, הרי אנחנו החלנו את החוק בלי שהחוק חוקק כתנאים שלנו במכרזים ממשלתיים שכרגע פתוחים תלויים ועומדים, אנחנו בנינו על השיטה הקודמת. עכשיו כרגע מאושרת פה שיטה חדשה שהיא בסדר, מבחינתנו היא יותר גסה, אבל היא יותר פשוטה אז יש לה גם יתרונות וגם חסרונות וסמכנו את ידינו על הבקשה של הכנסת ללכת בנוסחה הזאת. לכן המשמעות היא שאנחנו צריכים לתקן את כל המכרזים שלנו עכשיו לשיטה הזאת. לא, הפוך, אנחנו לא צריכים היערכות, אנחנו רוצים שהחוק ייכנס - - -

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

אנחנו לא צריכים היערכות, אנחנו ביום מתקנים את זה, אחרת אני מקפיא את כל המכרזים של רמ"י, זו טעות. זה עושה נזק לשוק.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מי מתנגד?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש לחדד עוד דבר יותר מזה. בדרך כלל תקופת היערכות שנותנים לכניסת חוק לתוקף נועדה למנוע בלגן ולייצר סדר, כאן התוצאה תהיה הפוכה לחלוטין. מה שיקרה עכשיו זה שניכנס לחודש של מניפולציות בשוק ושל איומים וכפייה ואני לא יודע מה וחוסר ידע וריצה.

להיפך, מי שרוצה, קבלן שמצדו צריך זמן להיערכות, אם יש לו מה לעשות אחרי החוק הזה, הרי אם הוא כבר זכה במכרז קודם אלה התנאים, אין לו מה לעשות עם זה, אבל נניח קבלן בשוק הפרטי שעכשיו רוצה להגיד: שנייה רגע, החוק שינה לי, אני צריך היערכות, אני משנה דברים, הוא יכול לקחת את הזמן, הוא לא צריך אותנו בחוק.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> הוא משלם פחות על הקרקע. מציע פחות על הקרקע, זה מה שאנחנו מצפים שהוא יעשה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר, במכרזי מדינה הוא מציע פחות על הקרקע, בשוק פרטי הוא רוצה לעדכן עכשיו מחירים או תנאים, שייקח את כל הזמן שבעולם, אף אחד לא מכריח קבלן להחתים רוכש מחר בבוקר. מי שירצה חודש, חודשיים, שלושה להיערכות, שיישב על חוף הים, יחשוב, ייערך, יפנים, יעשה מה שהוא רוצה. לכן אנחנו לא צריכים לאפשר בחוק זמן לקבלן להיערך, אף אחד לא כופה אף קבלן לעשות שום דבר מחר בבוקר.

אם אנחנו ניתן את הזמן הזה הוא יפעל הפוך ממה שבדרך כלל אמורה לתת תקופת היערכות, אמרתי, לסוג של מניפולציות גדולות על השוק ובעיקר על הרוכשים, באופן שיכריחו אותם לחתום בתקופה הזאת במגוון דרכים כדי שהחוק לא יחול עליהם. לכן זה מסוג החוקים שאסור לתת זמן לעשות עליו מניפולציות, הוא חייב להיכנס לתוקף בשנייה שהוא מפורסם ברשומות.

ואני אומר יותר מזה לגברתי היועצת המשפטית, אתם צריכים לעשות הכול כדי שאם הוא עובר היום במליאה הוא יפורסם הכי מהר ברשומות. יש לנו סוף שבוע, שאף אחד ממנו לא חותם על כלום, ומיד ביום ראשון ייכנס לתוקף.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

אדוני, אני רק רוצה מהפרקטיקה של הקבלנים. אני עכשיו לא מדבר על מכרזים, המכרזים עם הדין שלהם, אני מדבר על השוק הפרטי. בשוק הפרטי ניתנות הצעות, יש הצעות כרגע פתוחות, אני לא יודע על כמה דירות. ההצעות האלה, נקבע בהן מועד סף לקיבול לכן הן מוגדרות, יש כאן פרופסור לדיני חוזים, הן מוגדרות בחוק כהצעות בלתי הדירות, שאי אפשר לחזור בהן.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא נכון.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

זה החוק. הצעה שנקבע בה מועד לקיבול היא הצעה בלתי הדירה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלא אם יש פתאום שינוי נסיבות כזה דרמטי כמו שינוי של המצב החוקי שמשנה את כל - - -

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

לא, אין את זה בחוק.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בצלאל, תן לו להשלים טענה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

תיכף נשמע את הייעוץ המשפטי של הוועדה, הם יעזרו לך.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

ההצעות האלה הן בלתי הדירות. בהצעות האלה, שוב אני מדבר על השוק הפרטי, תומחרו דברים מסוימים בהתאם להנחות מסוימות. עכשיו אנחנו משנים להם את ההנחות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתי הן ניתנו, ההצעות?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

גם היום או גם אתמול.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השוק יודע כבר שלושה חודשים שאנחנו בדרך לתיקון הזה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

השוק לא יודע מה ייצא בתיקון הזה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא לתיקון הזה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

ואני מזכיר לכולם שגם בהצעה המקורית היה 30 יום לזה. הצעות כאלה בדרך כלל בשוק הפרטי הן הצעות בלתי הדירות לתקופה של בין שבועיים לחודש. זה המינימום שצריך היום קבלן כדי שלא יתפסו אותו בתמחור ישן שהוא נתן הצעה כשאני מניח שאף אחד לא התכוון לזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אתה לא מבין. אם שבועיים אז תן חודשיים כבר, זה לא משנה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

זה מאוד משנה. בצלאל, שנייה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול עכשיו שידפקו לך אלפי אנשים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כן, אבל אנחנו כן משנים פה נורמה קיימת. אנחנו עושים פה תיקון שהוא משמעותי, שיש לו גם משמעות וצריך גם להבין שצריך לתת לשוק להיערך.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השוק, מי שרוצה להיערך ייערך. מי מפריע לו להיערך? את לא צריכה לקבוע את זה בחוק.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל מסבירים לך פה שלא, בצלאל, אתה לא רוצה להקשיב.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני שם את זה - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

נכון, גם אני.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אבל בסוף, כשאני שם את זה על ה - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע מה? תעשה תחולה מיידית ותכתוב ספציפית שהצעות בלתי הדירות שניתנו לפני כניסתו של חוק זה לתוקף אפשר יהיה לחזור בהן במשך שבועיים. מה אתה רוצה, לפתור לו בעיית קצה? תפתור לו בעיית קצה, אל תכניס את כל השוק לכאוס.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

משרד המשפטים.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אז קודם כל הטיעון שדיני החוזים יכולים לחייב עוד לפני שנכרת חוזה הוא נכון ולכן התיקון יחול פה בעצם על התחייבויות שכבר נכרתו וזו בעיה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תחריג את זה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

עכשיו מעבר לזה אני רוצה להעלות שני דברים אחרים רק לצורך אפשרויות החשיבה. טיעון אחד הוא ענייני, טיעון אחד אני לא יודע איך לנסח אותו, ג'נטלמני. הטיעון הענייני אומר שבסוף עשינו פה תיקון משמעותי, הן ביחס לעיכוב במסירה, הן ביחס להצמדת מחירים. כן צריך לתת לשוק להיערך, כן צריך לתת לשוק לגלם את הסיכונים, בסופו של דבר על אף מה שאמרת, חבר הכנסת סמוטריץ'.

הטיעון הג'נטלמני, אני רק אומר, אני רוצה להזכיר שבדיונים הארוכים שנעשו פה הרבה תשובות שניתנו פה לטענות נגד החוק היו: בסדר, אז הקבלן יכול לגלם את זה, בסדר, אז הקבלן יוכל לגלם את הסיכון, בסדר, אז הקבלן יוכל לשלם את המחיר.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

תשמעו, משרד המשפטים פה נכנס לכל מקום, אפילו לנימוסים והליכות?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אביעד, אביעד.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אביעד, אני מתנצל שאני מביע - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לא, סליחה, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה שהחוק הזה מקודם בהסכמה של משרד השיכון בלבד, למשרד המשפטים אין סיי לגבי הנוסח מטעם הממשלה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אדוני השר - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> ותפסיקו לעבוד אצל הקבלנים, יש גבול.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אבל, אדוני השר, אני חייב - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> יש גבול למה שקורה.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

אני חייב לענות לשר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, שנייה, אני רק אומר שמי שמנהל את הוועדה הזאת זה אני, אדוני השר.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אבל מי שמייצג את עמדת הממשלה זה לא אני ולא הוא.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אין בעיה, אבל אם אני רוצה לתת זכות דיבור למשרד המשפטים אז אני אתן לו זכות דיבור. ואני מזכיר לך שבהצעת החוק הממשלתית כתוב 30 יום.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אז אני הסברתי לך - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אז אם הייתם כותבים את מה שכותבים לא היה פה דיון בכלל. אז בואו נגיע לפתרון. בבקשה, משרד המשפטים.

<< אורח >> אפי צמח: << אורח >>

תודה רבה, אדוני, ענית במקומי. ענית במקומי, זה מה שאושר בוועדת השרים. בוועדת השרים גם נאמר שזה ייעשה בתיאום עם משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה. מנכ"ל משרד השיכון.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

אני אסביר. אמנם זה נכתב בתוך הדברים האלה. כשזה נכתב בתוך ההחלטה הזו קודם כל הזמן שחשבנו חשבנו שהוא יהיה הרבה יותר מהיר, אבל מה שיותר חמור, זה היה לפני שהוחלט במועצת רמ"י על זה שכל ההחלטות של מועצת רמ"י יהיו צמודות לחקיקה שתגיע פה בוועדה ועשינו את זה בהסכמה, ואני חושב שזה נכון.

המשמעות של כל יום שעובר, ואם עושים 30 יום, זה לדחות מכרזים של המינהל וחתימת חוזים. זה לעכב את השוק בתוך שיא משבר, לעכב אותו ב-30 יום, אין לזה סיבה.

עם כל הכבוד למשרד המשפטים אני פה מייצג את הממשלה, אני הסמכות המקצועית בנושא הזה. מי שסופג אחר כך את הנושא הדיור ומי שאחראי על המכרזים האלה זה אני. אז הנימוסים והג'נטלמניות וכל הדברים האלה הם בעיניי לא רלוונטיים.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מזה ששוב יש פה תיקון שהוא תיקון משמעותי שהתקבל, שהמתווה גם השתנה, שצריך לתת לשוק להיערך לזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי פתרון.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

אז אני אומר להיערך זה לא 30 יום.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אביעד, יש לי פתרון. היושב ראש, אני רוצה להציע פתרון. קודם כל רק בשביל הפרוטוקול אני מזכיר שההצעה הזו מוזגה בשתי הצעות פרטיות ובהצעות הפרטיות התחולה היא מיידית. אז בוא נדבר מהותית.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>

כשאנחנו ממזגים אנחנו הולכים לפי הנוסח הממשלתי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל גם הנוסח ההוא היה קיים. אני רק רוצה לומר ככה, שוב, אני חושב שמקצועית החוק חייב להיכנס לתוקף באופן מיידי, גם כדי לא לעכב שיווקים וחתימת חוזים וגם כדי לא לייצר עכשיו מרדף ותחרות של ספקולציות ומניפולציות. שמעתי אכן את הבעיה, לכן אני מציע להוסיף סעיף, שתחילתו של חוק זה באופן מיידי עם פרסומו ברשומות. על אף האמור הצעות בלתי הדירות שניתנו לפני כניסתו לתוקף יהיו הדירות ב-30 היום שלאחר כניסתו לתוקף.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אתה רק מתעלם מהזכות של הקבלנים להיערך ושל השוק להיערך לאירועים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז הקבלן עכשיו יכול לתקן, נתתי לך.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל תמשיך לפעול כמו דחפור, לדחוף את החוק הזה, זה בסדר.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נתתי לך זמן להיערך. הנה אני אומר לך - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זה חוק מעוות שזכותכם להמשיך לדחוף אותו.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל נתתי לך עכשיו פתרון, שלמרות שהחוק נכנס לתוקף, אם אתה נתת הצעה בלתי הדירה, זה מה שהצגתם, נתת הצעה בלתי הדירה לפני כניסתו לתוקף יש לך חודש לחזור בך מן ההצעה, על אף האמור בחוק.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אני לא יכול לחזור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בצלאל, אחד העקרונות שאנחנו מנסים לעשות פה בחוק הזה זה לפשט, גם לפשט ולייצר ודאות. אני מסכים עם כל מה שאתם אומרים, ש-30 יום זה הרבה.

<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אפשר לצמצם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה נותן שבועיים, אין הבדל. אתה נותן שבועיים תן כבר 30 יום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

יש הבדל, יש הבדל של שבועיים בדיוק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין הבדל במהות כי המניפולציות יקרו בשבועיים האלה.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

איזה מניפולציות יכולים לעשות?

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה מניפולציות? אמנון, אנשים שלפני שבוע ושבועיים כפו על הדיירים שזכו במכרזים שלהם לחתום על חוזים למרות שלפי תנאי המכרז הם לא חייבים. זה בושה וחרפה. אל תשחקו אותה עכשיו ראש קטן. אני בלילה קיבלתי פניות מזוגות צעירים תמימים שלא היה להם מושג ירוק ושלפני שבוע הקבלן אמר להם: תבואו לחתום, כי אם לא תחתמו יבטלו לכם את הזכייה, למרות שהם לא חייבים לפי החוק. שקרנים. ואני אומר לך שאני אממן, אני אממן לרוכשים האלה בתי משפט נגד הקבלנים, אלה שפעלו בתום לב.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אנחנו מוכנים להצטרף לזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תפסיקו כבר.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל זה 2% מהשוק, אל תהפוך ציבור שלם לרמאים, כבוד חבר הכנסת.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא הופך ציבור שלם, אבל אל תתעלמו - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זה מה שאתה עושה, עם כל הכבוד ואתה יודע שיש לי המון כבוד.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמנון, אני לא הופך ציבור שלם - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמנון, אני לא הופך ציבור שלם חס וחלילה, לא הופך ציבור שלם חס וחלילה - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אולי הטיעון הוא חלש אז אתה מרים את הקול.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני לא מוכן לתת פרצה לגנב.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

כך אתה עושה. יש פה ציבור שלם שזה מה שאתה עושה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חס וחלילה, לא ציבור שלם, אבל יש קבלנים שעשו את זה, לצערי הרב.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אז תעמיד אותם למשפט. אנחנו גם נתמוך בזה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא אעמיד אותם למשפט כי אני לא יודע אם אני יכול להעמיד אותם למשפט, כי יגידו שהוא חתם עכשיו ברצון. אז אני לא מוכן לתת עכשיו שבועיים או חודש וגם לא שבועיים של מניפולציות כאלה שמי שייפול ברשתם זה אנשים שלא רואים את הדיון שלנו ולא יודעים שאי אפשר להכריח אותם לחתום.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אתה דורס את השוק, זו זכותך לדרום את השוק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא דורס כלום, ניתן לך עכשיו שבועיים-שלושה לחזור בך מההצעות הבלתי הדירות שנתת.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

הוא לא יכול.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תקשיב, אני רק לפני חודשיים העברתי פה חוק שנכנס לתוקף באופן מיידי ואחר כך - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואז מה קרה? אז היו כמה טלפונים לשלומית של אנשים שלא ידעו מה לעשות. מה קרה?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

לא, לא עניין של טלפונים לשלומית. חברים, בצלאל, אני מקבל טלפונים והודעות ופניות בדיוק כמוך, אני חושב שכולם מקבלים את זה, ולכן אני חושב ש-30 יום זה באמת הרבה, אבל מצד שני, גם בגלל שעשינו פה תיקון משמעותי בהסדר, שהוא לא דומה למה שהיה בחוק הממשלתי, אני חושב שאנחנו כן צריכים לתת זמן היערכות.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסביר לי היערכות למה. בואו תפרטו את זה לפרוטות, עזבו רגע תיאוריות משפטיות. לך לשוק, לפרקטיקה, תסביר לי למה צריך להיערך.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

תמחור העלות, יש פה חוק כלכלי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תמחור עלות במה?

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

כל הדיונים, כמו שנאמר פה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה זמן לתמחור עלות?

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

גם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קח את הזמן, מי אמר לך להחתים את הרוכש מחר? קח את הזמן, תשנה את התמחור ותחתים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

בצלאל, יש הרשמות שכבר חתמנו עם רוכשים לפני שבועיים, מה קורה איתם?

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

ביום ראשון-שני זה יפורסם.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זו הבעיה שלי, לכן אני לא מוכן לתת לך גם בשבועיים הקרובים לחתום עוד פעם ולהכניס את הרוכשים האלה למלכודת.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אבל לפעמים הדייר מקבל הטבה, בצלאל.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הדייר לא מקבל שום הטבה, ראינו כבר מה שווה ההטבה הזאת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אמנון, אני אגיד לך משהו. קודם כל אני יכול להסכים עם הזמן שאפשר לתת, כן או לא, אבל אני אגיד לך שאני העליתי את הסיפור אתמול ושלשום של הרוכשים שהכריחו אותם לפני שבועיים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

בצלאל, זה לא הגיוני. אני יכול הכול, אבל זה לא הגיוני.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

זה לא שאני מטיל רפש על כל הקבלנים, אבל אתם כאיגוד, יש לכם חלק בזה, אתה יודע למה? כי אם הייתם קצת יותר באמת פעילים בעניין, לא נקרא לזה הוגנים, אבל קצת יותר פעילים הייתם צריכים להגיד להם: חבר'ה, תירגעו, יש משהו פה, לפחות תיידעו את הרוכשים. לא יידעו אותם, אמרו להם שזה לא יעזור. לא שלא יידעו אותם, אמרו להם שזה לא יעזור להם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

- - -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אבל מה זה קשור? הוא אומר לו, אני רוצה לעכב את זה, הקבלן אמר לו: אתה לא מעכב את זה כי זה לא יעזור לך. הוא שאל אותו והוא אמר לו שזה לא יעזור לו.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

ינון, אסור לי כאיגוד להגיד למישהו לעכב חוזה כי אחרת קופצים עליי רשות התחרות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אמנון, לא אמרתי לך להגיד - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

ואומרים לי שאני מתערב בשוק ואסור לי. אסור לי להגיד דבר כזה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אמנון, לא אמרתי את זה. אמרתי מן ההגינות היה להגיד להם, אם מישהו רוצה, לפחות תיידעו אותו שזה נכון, לא לשקר לו.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

מה נכון?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

שעומד להיכנס חוק שאם הוא לא חותם חוזה זה יהיה גם עליו, על אותם מכרזים שאנחנו מדברים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

משרד השיכון, יש לו פרסומים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

לא, אל תיקחו אותי למשרד השיכון. אבל אתם כממשלה, השר זאב אלקין, אתה יודע איפה הבעיה שלי עם הממשלה? כי אני חושב שהממשלה הייתה צריכה קודם כל, מצד אחד אתה אומר לנו: תחליטו אתם. כשאנחנו באים להחליט אז אתה בא ואומר לנו: תשמעו, אני רוצה את זה עכשיו מיידי. אמרת שהלשכה המשפטית - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> הסמכות היא שלכם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

אני יש לי אצבע פה, נכון? אני רוצה גם אני מיידי, אבל אני חייב גם לשמוע, פה בוועדה תמיד זה הלך ככה ואתה יכול לשאול את אלכס. עם כל הכבוד, תמיד, היו פה ויכוחים סוערים על הרבה חוקים, גם עם הלשכה המשפטית הלוך חזור הלוך חזור, אבל בסוף זה היה בהבנה כדי גם להגן על תביעות בבג"צ.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

ועל כל החוקים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הגענו למשהו מסוים. יש לך בעיה של מכרזים? אין בעיה, אתה תדחה את המכרז. אל תפתח אותו, תגיד עוד חודש, לא יודע, תמצא את הפתרון. למה אתה בא אלינו שאנחנו אשמים בזה כחברי כנסת ולא רוצים לעשות? אנחנו רוצים, שלחת אותנו לפה, אז היו פה שינויים בחוק, היו פה בהרבה דברים שינויים, גם במה שלא רצינו וויתרו המציעים גם על ההצעות שלהם, מה שהם חשבו שצריך לעשות, והם התיישרו עם ההצעה הממשלתית, אין שום סיבה שעכשיו הם יתיישרו - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> רק הפוך, הממשלה קיבלה את הנוסח שלכם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

נו באמת. בסדר. לכן אני אומר שגם הכבוד - - -

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> הפוך, הממשלה הקשיבה ליושב ראש הוועדה וקיבלה את ההצעה שלו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>

הכבוד צריך להיות גם לדעה של הלשכה המשפטית בכנסת. אני אומר, להוריד את ה-30 יום זה המון, אבל בואו ננסה למצוא משהו כדי שבאמת נצא בהבנה ושתהיה פה חשיבות, שלא כל אחד רוצה לעשות למען הרוכשים האלה או למען הקבלנים האלה. אנחנו רוצים דבר אחד, שייצא פה משהו שבסופו של דבר לא יהיו עתירות והוא יהיה טוב לרוכשים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

תודה רבה. נירה שפק, בבקשה.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת. אני מבינה את מה שנאמר כאן לגבי הצורך של הקבלנים להיערך, ואני שואלת מי מתייחס ומי מגן על הצרכנים בצורך להיערך, מי דואג לזה שהצרכנים האלה, אותם אלה שרוצים לקנות את הדירות, לא בשבועיים או בזמן שאתם רוצים יחתימו על חוזים. ואני לא אומרת טוב או לא טוב, אין לי אפשרות משפטית לתת את אותה תרופה שאתם מבקשים גם לצד השני ומפה הבעיה.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

התשובה היא כזאת, קודם כל החוק הזה לא נולד אתמול בערב, החוק הזה יושב על המדוכה כבר הרבה זמן.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

נכון.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

וקבלן שרצה לשים גז, ללחוץ עם הרגל על הגז כבר שם גז לפני שבועיים ושלושה וחודש וחודשיים. זאת אומרת קבלן שרצה להחתים ולהאיץ את החתימה, חברים, אם הוא לא עשה את זה הוא לא מבין את הביזנס שלו ואתם מבינים את זה בדיוק כמוני.

<< דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>

כנ"ל לגבי ההיערכות. על אותו משקל כבר שלושה חודשים - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

במשך כל הדיונים אמרתם שהחוק חל על החלק הקטן של מחיר הדירות כי ממילא רמ"י בהחלטת המועצה הסדירה את רוב השוק, אז ממה נפשכם? אתם עושים את החוק הזה בריצת אמוק, מה שרק מראה כמה החוק הזה הוא פסול.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

גם בחוזים של רמ"י יש חתימה מול הקבלן.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

לגבי ההיערכות, הקבלן - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

כשכולכם מדברים אף אחד לא מבין כלום.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

רק לגבי ההיערכות, הקבלן ידע וכל השוק יודע עד לרגע זה שלחוק הזה תהיה הוראת תחולה של 30 יום אחרי פרסומו.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מאיפה השוק יודע? לא הבנתי.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

כי זה בהצעת החוק.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, היו עוד דברים בהצעת החוק ששינינו.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> שיניתם פה את הכול.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שינינו פה את הכול.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> זה הדבר ש - - -

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, לפני רגע אמרת שכולם יודעים. לפני רגע סתרת את עצמך בגלל שאמרת שכבר חודשים יודעים שזה בדרך וכולם האיצו תהליכים כדי לחתום מהר. אם ידעתם מראש לפני חודש למה הזדרזתם?

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

נכון, ולגבי ההצעות לדוגמה שבדרך הוא יודע שיש לו 30 יום להיערך. הוא לא יוציא הצעות כאלה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אמרתי שאני מוכן בחוק להכניס סעיף שיאפשר לכם לחזור בכם מהצעות שניתנו על סמך המצב - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל זה יכול להיות רק מקרה אחד מתוך רבים, בצלאל. פרופ' זמיר, בבקשה.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

תודה. שתי הערות. א', ההצעה שאומרת לחזור מההצעות בלתי חוזרות וכו'. אני מציע לא בלהט הרגע הזה לעשות שינויים לעניינים שמוסדרים בחוק החוזים חלק כללי.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני עושה את זה עכשיו, לשבועיים. נותן חלון של שבועיים.

<< אורח >> אייל זמיר: << אורח >>

נקודה שנייה, אתם תוכלו להמשיך להתווכח, אני רק רוצה להעיר דבר אחד. אם אני צודק בניתוח שלי, שהצגתי כאן, יכול להיות שאני לא צודק, אם אני צודק דחיית כניסת התוקף ב-30 יום אומרת דחיית הקפיצה במחירים ב-30 יום. אם אתה עושה את זה לפני כן המחירים יקפצו מיד אחרי הישיבה.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, נו. נישאר חלוקים.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> כדאי לאיים גם בדבר הזה.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

עכשיו תגידו שגם הוא עובד בשביל הקבלנים.

<< דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אנחנו מאוד מעריכים אותו כאיש אקדמיה משפטי, לא בתחום של השוק.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

אני רק אומר למה מבחינת המשרד יש דחיפות לקבל את ההחלטה כמה שיותר מהר. כרגע בעצם יש לנו שתי הוראות שלא עולות בקנה אחד. יש לנו את ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל שמבוססת על הצעת החוק הממשלתית ששונתה. עכשיו אנחנו נמצאים בתפר בין דין שכרגע חל על המדינה שהוא שונה מהצעת החוק הממשלתית.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

אבל זה רק סותר.

<< אורח >> קובי פלקסר: << אורח >>

יש שם עוד כמה תנאים.

<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>

הדין שכרגע קיים זה מועצת מקרקעי ישראל, בגלל שחוזים רבים אמורים להיחתם בשבוע הבא כבר ואנחנו רוצים לוודא שהדין החדש, שלא ייווצר פער בין סוגים שונים של אנשים ובלגן בתוך המערכת, אנחנו רוצים לוודא שהדין החל הוא בעצם החוק כפי שעבר, אחרת אנחנו באיזה שהיא סתירה בין אנשים. מבחינת הוודאות אנחנו חושבים שיותר - - -

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

אבל התחייבתם שהחלטת המועצת תותאם לחוק.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לא התחייבנו, אמנון, קודם כל. זכותה של מועצת להחמיר יותר.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

זה מה שנאמר פה.

<< דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> לא, זכותה של מועצת מקרקעי ישראל לשים תנאים יותר מחמירים מהחוק, היא לא יכולה לשים תנאים יותר מקלים. היא יכולה למשל להחליט שכל המכרזים הממשלתיים יהיה אפס הצמדה. אני שוקל את זה, בהחלט.

<< אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>

אמרנו אתמול גם שמועצת הרשות היא סוברנית לקבל החלטות ושיש לנו שותפים שם, שאנחנו יכולים להמליץ.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

חברים, אני רוצה שנתקדם.

<< אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>

בסדר, אנחנו מחכים לפרוטוקול, נראה. אתם כנראה לא - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>

שנייה, שנייה. אפרת, לגבי מה שאמרת, דווקא ההיערכות, כל עוד החוק לא נכנס לתוקף הדין הקודם קיים ולכן זה נותן לכם כמשרד זמן גם להיערך.

<< אורח >> אפרת פרו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]