פרוטוקול מספר 356, ועדת החוץ והביטחון, 02/03/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 356

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום ראשון, ב' באדר התשפ"ה (02 במרס 2025), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

ינון אזולאי – היו"ר

אברהם בצלאל

טלי גוטליב

מיכל מרים וולדיגר

משה טור פז

מאיר כהן

אלעזר שטרן

מוזמנים:

תא"ל אמיר ודמני

–

רמ"ט אכ"אורח"ט הפרט, משרד הביטחון

ד"ר סא"ל כרמל קלה

–

רע"ן קליני, משרד הביטחון

ד"ר אל"מ אבי שינה

–

מפקד המשר"פ, משרד הביטחון

תא"ל במיל' רחל טבת-ויזל

–

נציבת קבילות החיילים, משרד הביטחון

ד"ר ריקי בצלאל ממן

–

ראש צוות רפואה נקח"ל, צה"ל

סגן אלוף אבי שאול

–

רמ"ח השברה במערך ההספקה המטכ"לי, צה"ל

אילת פדר מימון

–

תנועת אימהות בחזית

ייעוץ משפטי:

מירי פרנקל-שור

מנהל הוועדה:

יוני בן הרוש

רישום פרלמנטרי:

איטייפ – ויקטוריה שטיינברג

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בוקר טוב לכולם. שבוע טוב, חודש טוב, בשורות טובות בעזרת השם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון בנושא דיווח נציבת קבילות חיילים לשנת 2024 בהתאם לסעיף 557 לחוק השיפוט הצבאי. בבקשה, הנקח"לית כאן?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני כאן.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בוקר טוב.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בוקר טוב לאדוני. ההקדמה תהיה קצרה כי אדוני כבר מכיר מהפעם הקודמת.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

כן.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בוקר טוב וחודש טוב. אפנה את אדוני לקריאה מונחית, מדי שנה בדו"ח אנחנו מקפידים לשים קטע קריאה או שירה והפעם הוא מוקדש לסמל ראשון שחר פרידמן, לוחם בחטיבת הצנחנים, נפל בה' בכסלו, ב-18 בנובמבר 2023, בן 21 ואחר כך כשתגיעו לחלק הזה בדו"ח אציע שתקראו את דבריו כי הם באמת מאירי עיניים באשר ליחס לאנשים. נפנה לדו"ח עצמו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לפני הדו"ח. אבקש מכולם, עכשיו ברגעים אלו מתקיימת הלווייתו של שלמה מנצור בן מרסל, אגיד משנה אחת שתהיה לעילוי נשמתו וזו השותפות של כולנו לפחות כי לצערנו אנחנו לא שם אז אנחנו כאן איתו, כולנו עם המשפחות כמובן.

עקביא בן מהללאל אומר "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת, מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". שהדברים האלו יהיו לעילוי נשמתו, אם כל אחד מאיתנו ידע שבסופו של דבר אנחנו נותנים חשבון בכל דבר בחיים שככה אנחנו נתייחס אליו, החיים שלנו יראו אחרת. תודה. בבקשה, גברתי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

תודה אדוני.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני יכול להגיד משהו אדוני?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

ארצה להזכיר לכולם שאנחנו מהבוקר שומעים רוחות מלחמה ואני רואה גם בכנסת כאן חבר'ה שמחככים ידיים ואומרים "יאללה, אנחנו נכסח את החמאס" ואני רוצה שנזכור כולנו, ינון וכל מי שיושב כאן, שאין דבר יותר חשוב מהחזרת החטופים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

חד וחלק.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

בעזרת השם אני מקווה שבאמת תיכנס תבונה למקבלי ההחלטות כי השבוע הוא שבוע קריטי ויבינו שאנחנו צריכים לכסוס ציפורניים, לבלוע את גאוותנו, לשתוק והדבר הראשון כולנו לעשות מאמץ גדול להחזיר את החטופים שעדיין נמצאים שם. תודה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני מסכים איתך בכל הדברים שאמרת, בעזרת השם גם תפילה וגם מאמץ לעשות הכל שיחזרו הביתה החיים לשיקום במהרה והחללים לקבורה, קבורת ישראל שמגיעה להם מלכתחילה דלכתחילה. זו הזכות שמגיעה לכל אדם באשר הוא, לכל יהודי להיקבר כאן בארץ הזו ובעזרת השם שנשמע בשורות טובות. בבקשה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אמן. כמחווה הדו"ח שלנו הוא צהוב ולא בכדי כי בכל זאת אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו נמצאים כרגע בתקופה זו. אנחנו מצטרפים כמובן לתפילות.

נעבור לדו"ח, אגיד את הדברים בקצרה, מספר דברים בסיסיים. אזכיר שזה גוף סטטוטורי, בלתי תלוי. אומנם ישנה יחידה צבאית שלמה שעוסקת בנושא, אבל אני באופן אישי כנקח"ל לא כפופה לרמטכ"ל, בעיקרון לפי החוק מדווחת פעם בשנה לוועדת חוץ וביטחון, אם רוצים לערער על החלטות נקח"ל זה בבג"צ.

אנחנו מהווים כתובת ישירה ולא צריך אישור מפקדים ולא שום דבר דומה לזה בכדי לפנות אלינו. הרעיון הוא לשמור על זכויות הפרט בצה"ל ולקדם אותן כאשר מה שעומד מאחורי זה, אנחנו כאן עוסקים בקבילות של אנשים ותוצאתיים לקבילות של אנשים, אבל כאשר מתוך קבילה של אדם בודד אנחנו מבינים שיש משהו מערכתי שניתן לפעול ולעשות, נפנה למערכתי.

אדוני, אתן דוגמה בולטת מהמלחמה לפני שאמשיך לעיקרי הדו"ח. הייתה אלינו פנייה אחת של חייל לוחם פגוע נפש עם פוסט טראומה, פרופיל 21 פוסט טראומה ומצבו לכאורה שונה מחייל שנפצע קשה או נפצע בינוני בקרבות שבאופן קבוע הוא ממשיך לקבל זכויות כלוחם גם אם הוא לא השלים את מכסת החודשים שעל פיה מגיעות לו זכויות.

פנינו והיה אצלנו דיון רציני מאוד של אנשים מגופים שונים כולל אכ"א כמובן על מנת להשוות את הזכויות ואכן ראש אכ"א היוצא הרים את הכפפה וקבע שגם פגוע נפש, פוסט טראומה כתוצאה מהקרבות מעמדו יהיה דומה למעמד לוחם שנפצע בקרבות על מנת שיהיו לו את כל המשך הזכויות כלוחם, לימודים וכולי. זה מתחיל מקבילה אחת ויכול להשפיע על כל צה"ל. זה לא שהיה לנו משהו נגד או מישהו היה נגדנו אלא מרימים דגל, זה סנסור של משהו שאחר כך צה"ל לוקח אותו הלאה ולכן הוא משמעותי מאוד.

מבחינת הסמכויות – אשים דגש על דבר אחד, לפי פקודות הצבא המלצת נקח"לפקודה לביצוע אלא אם כן יש המלצת פצ"ר והחלטת רמטכ"ל שלא, אבל באופן עקרוני אנחנו עובדים מול צה"ל וזוכים לשיתוף פעולה מול צה"ל. תפיסת ההפעלה – אנחנו עומדים לצד הקובלים, הקובל הוא במרכז וכפי שציינתי אנו מנסים להציף גם נושאים מערכתיים מתוך מה שאנו לומדים מהקבילות.

עקרונות מנחים – בסיסיים מאוד. קודם כל, מתן בכורה לטיפול מפקדים, מבחינתנו זה קריטי. אם יש אירוע ואנחנו מקבלים קבילה, קודם כל שולחים אותה לצה"ל בחזרה ואומרים למי בצה"ל לבדוק – מפקד אוגדה, אלוף פיקוד, לא משנה. אתם תבדקו, תסיקו מסקנות, תעשו גם את מה כל שצריך כולל סנקציות וכולל הכל.

זה חוזר אלינו, אנחנו מודיעים להם תוך כמה זמן זה חוזר אלינו, אם צה"ל עושה את זה, מסיק מסקנות ועושה את הדברים אנחנו נזוז צעד אחורה כי מבחינתי חשוב שצה"ל בעצמו יטפל דברים. אם צה"ל לא מטפל זה מגיע אלינו ואנחנו אלה שמזיזים את הדברים.

שיח פתוח מול מפקדים. אגיד בכנות שבשיטת העבודה זו אני זוכה לשיתוף פעולה עם צה"ל החל מהרמטכ"ל שניתן לדבר איתו ישירה על קבילות. הרמטכ"ל – לפחות היוצא ואקווה שכך גם יהיה הנכנס – כשהוא הולך לעשות ביקור ביחידה, קודם כל העוזר שלו פונה אלינו, אנחנו מעבירים לו דו"ח מפורט על מה אנחנו רואים ביחידה מבחינת קבילות, ביקורים ביחידה, לפני דיוני שיבוצים עוברים דרכינו כך שזה סנסור מסוים גם לצבא.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מה אחוז אי ההסכמה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

מבחינת הצבא? נמוך מאוד.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא. נתת למפקדים, הם החזירו אליכם, מה הם עשו? וכמה פעמים אתם שבעי רצון ממה שהם עשו?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

יש לה את זה בדו"ח.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כבר אדבר על זה, אבל כ-50% מהקבילות הן קבילות מוצדקות. תכף אראה את הדברים, פעמים רבות אותו אלוף פיקוד או מפקד אוגדה לא בהכרח יודעים מה קורה אצלם למטה ולכן כשזה מגיע אליו במפקד אוגדה, בדרך כלל הוא יעשה את התחקיר הרציני ויגיד "רגע, הייתה אצלנו תקלה ברמה התחתונה".

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא לזה התכוונתי, אני אפשט. תלונה של חייל שקובל את המג"ד שלו על התנהגות לא ראויה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כבר אראה פקוד מפקד. בדרך כלל כ-40% קבילות מוצדקות. אנחנו די זוכים לשיתוף פעולה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אתה שואל מה המפקד?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

מישהו בודק את התיקון שלו במידה והמפקד מבין שנעשה משהו והוא מתקן את זה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אנחנו.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אתם? ואתם יכולים לערער?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

מה זאת אומרת לערער? בסוף אני מחליטה ולא הוא מחליט. אם הוא אומר לי שהוא הדיח - - -

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני שואל על כמה אחוז אתם מערערים? מה רמת המעורבות שלכם?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לדעתי כ-70-60% כשמפקדים בודקים ובודקים ברצינות אקבל את זה. השאר לא מספיק, אני אצטרך להיכנס לזה שוב לעומק ולהגיד "נכון, העמדת אותו לדין משמעתי, אבל צריך גם הערה לתיק אישי וגם עוד משהו יותר עקרוני מעבר לזה". אבל אני חושבת שגם ה-60% מראים על כך שהבסיס הוא שבפקודות הצבא כתוב המלצת הנציב פקודה לביצוע כך שברור להם שבסוף יש לי את הסמכות להורות עליהם לבצע משהו לכן עדיף שבאמת יעשו כי אחרת בסוף זה מתמסמס.

יש לנו בקרה צמודה מאוד וקצינה שעוסקת בבקרה על זה. לפי פקודות הצבא הרמ"ט ראש אכ"א שנמצא כאן אחראי על כך שיישמו את כל ההמלצות שלנו. אנחנו לא מסתמכים רק על קבילות אלא כפעם בשבוע נמצאים באחת מיחידות הצבא, מסתובבים בצבא ורואים מה קורה למטה ולהיפך, הולכים ליחידות שבהן לא קובלים.

יחידות קרביות בדרך כלל לא קובלים, קורס טים לא קובלים כי רוצים להישאר בקורס טים ואנחנו הולכים דווקא למקומות האלה שמהם אין קבילות כדי רגע לשמוע באוזן מה קורה, עושים שיחות חתך שלא בנוכחות מפקדים בכדי להגיע עם סנסור אחר וגם בדברים האלו בסופו של דבר זה מעין סנסור לצבא.

לדוגמה בתחילת המלחמה כאשר היו בעיות ציוד רבות הגענו ליחידות, מתקשרים לראש אט"ל או למי שראש אט"ל ממנה אותו ואומרים שב-202 אומרים שיש וחסר כך וכך, מולם, ישירות מול צה"ל וזה נחשב כלי נוסף. הצלחנו לקבע את זה שזה נחשב כלי חשוב מאוד.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

מה הם לוחות הזמנים של קובלנה מהרגע שהיא מגיעה אליכם?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

באופן קבוע לפי הפקודות תוך 60 יום אנחנו אמורים להוציא תשובה. לפחות מחצית מהאירועים אנחנו מצליחים בפחות מזה ויש אירועים שנשארים שנה שלמה כי אני רוצה שהפקודה תשתנה ועד שהפקודה לא תשתנה או עד שלא יקבלו כסף אנחנו לא נניח לזה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל אתם כן בקשר עם אותו קובל?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

יש לנו נוהל שנקרא נוהל 21 וכל 21 יום מעדכנים את הקובל. זה צריך להיות כתוב - - שכל 21 יום מעדכנים את הקובל אומרים לו "תקשיב, אנחנו לא סוגרים את הקבילה, עד שאנחנו לא רואים שקיבלת את הכסף הקבילה לא נסגרת. עד שלא שונתה הפקודה הקבילה לא נסגרת" והוא מעודכן כל הזמן. יכול להיות שזו קבילה בשם אנשים רבים אז מעדכנים אחד והוא מעדכן את החברים, אבל כך זה עובד.

אנחנו לא מוציאים דו"ח שנתי אלא מוציאים דו"ח רבעוני. צה"ל, כל אחד מהאלופים מקבל כל רבעון ולא מחכים לסוף השנה. דבר אחרון לפני שנדבר על המספרים, קבילה מייצגת קבילה ולא מספר אנשים. זאת אומרת, אם פנו פלסים שלא קיבלו א' פלוס, אני סופרת קבילה אחת של פלס אחד וזה משפיע על 80 פלסים. זה מה שנספר.

מבחינת מספרים ואבנים גדולות. השנה התקבלו 6,777 קבילות, הסתיים טיפול ב-6,520. זו עלייה יחסית לשנה שעברה, אלו בעיקר אנשי מילואים. מעבר לכך, יש מאות פניות שאנחנו לא סופרים כקבילות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שנה שעברה התקבלו 5,700 ומשהו וגם זו הייתה עלייה של מאות אחוזים בסוף השנה בגלל המלחמה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בדיוק, נכון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

1,300 פניות יותר.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אדוני זוכר נכון וזה בעיקר מילואים.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

דווקא ראיתי שבשנת 2017 היו 7,000 ויותר ואז לא הייתה מלחמה. מה קרה?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל מאז הן ירדו.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

ב-2017 היה את סיפור הזקנים. התחלנו את אירוע הזקנים והיו קבילות רבות סביב זה ואנחנו כבר כמעט ולא שומעים על כך. מבחינת מספרים, כפי שרואים זה הדו"ח הרב שנתי. ניתן לראות את הפער בין 2023 ל-2024 שמתבטא בעיקר בעלייה של אנשי מילואים שזה גם הגיוני ונציין גם על מה קובלים אנשי המילואים. ירידה של אנשי קבע כי פחות אנשי קבע קבלו, אבל יותר אנשי קבע צודקים במה שהם קבלו עליו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

צודקים, נכון.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה עמוס מעט אך נותן את התמונה המלאה. כ-40% מהקבילות עוסקות בפקוד-מפקד.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שזה נתון שכמעט ולא יורד בכל שנה או זז ב-3% לפה או לשם, אבל לא זז.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון. לא זז וזה מטריד מאוד. ברפואה – יש ירידה ובתשלומים – יש עלייה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הירידה ברפואה לעומת מה שהיה הייתה צריכה להיות ירידה חדה יותר.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

חד-משמעית.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

ראיתי שהבאת דוגמאות שפעמים רבות זה חוזר. ארצה שתתייחסי לרפואה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נגיע לנושא ואתייחס. קודם כל באופן כללי מבחינת תוצאות הבירור, מדובר על 45% לא מוצדקות. צריך לשים לב שכשאני אומרת ליחידה שהיו אצלכם ביחידה 80 קבילות, מתוכן עשר מוצדקות, זה שיש 80 פניות לנקח"ל זה כשלעצמו לא פשוט כי גם קבילה לא מוצדקת מדברת על הלך רוח והרגשה כי אם זו קבילה של סתם עלילת שווא אני אשלח אותה למצ"ח, אבל לפעמים לא הסברנו נכון או לא הבאנו נכון את העובדות.

חייל שלא נתנו לצאת הביתה לאזכרה של אבא שלו כי יש פעילות מבצעית ולא אומרים לו שבגלל הפעילות המבצעית הוא לא יצא הביתה, והמפקד אומר שהוא לא יצא בגלל פעילות מבצעית. אבל הסברת לחייל שלך? למה הוא פנה אליי? למה לא דיברתם ביניכם בכדי שיבין בכלל במה מדובר? ולכן גם הלא מוצדקות זה משהו שצריך להסתכל עליו.

שימו לב שבמוצדקות כן פירטנו ועשינו הבחנה בין מוצדק לבעל תיקונו. המשמעות של בעל תיקונו היא שברגע שאנחנו מתקשרים ליחידה ואומרים שיש קבילה, תוך חצי שעה או שש שעות זה מסודר, כלומר קורה לא מעט שעצם הגשת הקבילה סידרה את האירוע וכך דרכו של עולם.

נסתכל על המספרים שליד, מבחינת משרתי הקבע כמשרתים עצמם. 55% מהקבילות מוצדקות אך לגבי שירות הקבע יש עלייה. זה יכול להיות שכר, תנאים וכולי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל השכר מתרחב כל שנה. גם שנה שעברה זה היה באותו המצב.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון אך השנה יש מרכיבים נוספים. פיקוד ומנהיגות נשארנו פחות או יותר אותו הדבר. מנהל ורישומת יש ירידה מ-78% מוצדקות ל-72% מוצדקות ועדיין זה גבוה מאוד כי לפעמים אלו דברים שהם דרמטיים מאוד. פנה אלינו נהג D9 שאומר שהוא לא מקבל את התוספת שהוא צריך לקבל על זה שהוא נהג D9 בעזה, ובסוף מסתבר שאין לו בכלל הכשרה להיות נהג D9. זה הרבה יותר מרישומת. שאלתי את המפקד מה קרה שם והמפקד אמר שהוא שאל מי מוכשר להיות נהג D9 ולקח אותו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

את אומרת שהוא לא מוכשר?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא, הוא לא מוכשר ל-D9.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לא הייתה בדיקה לראות אם הוא מוכשר או לא?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא. הוא פנה אלינו בגלל הכסף ואמר שהוא לא קיבל תוספת לחימה. הטעויות ברישומת משפיעות לפעמים על שכר שיש לי איך לפתור את זה ולפעמים הן דרמטיות יותר של אנשים שלא נמצאים עם הסיווג הנכון, הפרופיל הנכון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

מה את בודקת במקרה כזה? ספציפית במקרה של ה-D9 מה את בודקת?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בסופו של דבר הוא יקבל או לא יקבל את הכסף לפי מה שהוא עשה. אני בודקת את השרשרת, קודם כל מתחילה עם המפקדים כי בסוף זה אירוע פיקודי, גם מפקדים וגם את אנשי המשא"ן. זאת אומרת, אנשי המשא"ן – איך אתם לא על הרשומות של מי רשום על מה, והמפקדים עצמם – איך קורה שיש אצלו נהג D9 שאין לו הכשרה. זו אחריות שלו כמפקד.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מה זאת אומרת? הוא עלה על ה-D9 ונכנס או שיש לו הכשרה מהאזרחות?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא, אין לו הכשרה ל-D9, נקודה. אין. זה לא אירוע יחיד. שנה שעברה היה לנו פלס, מישהו שאמור לפרק פצצות ולסלק מוקשים שלא הייתה לו הכשרה והוא למד את האירוע בהכשרה תוך כדי עבודה. אם היה קורה לנו אסון – היינו במקום אחר. הרוב זה לא כאלה אלא תקלות רישומת שבסוף קשורות לפרט ואתן דוגמאות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל מה קרה אחרי שהיו לך את המסקנות?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא אנחנו פותרים את הבעיה. יש הערות למפקדים, גורמי משא"ן, בתיק האישי וכמובן שיש לכך משמעויות פיקודיות לגבי האנשים. אני מזכירה שאני לא בית משפט ואם זה אירוע חמור של מצ"ח הוא יגיע בסוף למצ"ח. גבול הסמכויות שלי היא ההשפעה על עתידם בצה"ל וביחידה ובדרך כלל יש המלצה שאומרת שיבדקו את כל נהגי ה-D9 בכל היחידות ויראו שלכולם יש הכשרה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה נעשה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כן, בטח. ציינתי שיש קצינת מעקב ואת הרמ"ט ואנחנו בודקים שכל ההמלצות שלנו מתממשות. בדרך כלל תהיה המלצה פרטנית והמלצה לבדוק מה קורה. לדוגמה, היו לנו מש"קיות הוראה בחיל החינוך שהיו על גבול הצפון, ישבו ביישובים על הגדר וקיבלו רמת פעילות כאילו שהן יושבות בתל השומר.

פנו אלינו חמש-עשר שהייתה להן תקלה משמעותית וההנחיה שלנו היא לא להחזיר רק לחמש או עשר אלא ההנחיה היא לחיל החינוך לבדוק מה קורה אצל כל מש"קיות ההוראה שלהם על היישובים סמוכי הגדר ואיך הם מתקנים את זה. כמובן שהאחריות שלנו ושל הרמ"ט שנמצא כאן היא לוודא שאכן פותרים את הנושא מערכתית ולא פרטנית רק לשלוש אם הן קיבלו או לא קיבלו.

ניכנס לנושאים עצמם. מה מטריד את חיילי החובה, יחסי פקוד מפקד. דיברנו על זה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

מטריד אותי שרק דיברנו על זה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אז אגיד מה עשינו מאז. מה שעשינו בשנה שעברה ודיברנו על כך בשנה שעברה, קודם כל נכנסנו לבה"ד 1 לכל הצעירים, כל מי שמתחיל את ראשית הצירים בכדי להתחיל להיות, לקורסים הבכירים היה לנו קשה יותר להיכנס. הצגתי את הדו"ח לרמטכ"ל בתחילת השנה ויש סיכום של הרמטכ"ל עם הנחיה ברורה מאוד של הרמטכ"ל שתהיה הרצאה מסודרת ויהיו חייבים ללמוד את הדו"ח הזה בכל קורסי הפיקוד הבכירים – פו"ם, מב"ל, קורס תא"לים על מנת לחנוך את הקצינים הצעירים כי רוב הטעויות קורות אצל הסג"ם וסגן. הטעויות הן שם וזה לא כי הם קצינים לא טובים, אלו קצינים שרוצים לעמוד במשימות שלהם מצד אחד ומצד שני יש לחץ של המפקדים הבכירים יותר ושם הטעויות.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אני משתדל לא להפריע, אבל אציין שאתייחס לעניין הזה בצורה מפורטת מאוד, למה אנחנו עושים בעיקר בנושאי הקצונה הזוטרה וחיזוקה בהקשרים אלו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

גם הדברים שאמרת עכשיו הם דברים שחזרת עליהם משנה שעברה בעניין בה"ד 1 והכל טוב ויפה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון, זה לא זז עדיין.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל נשארים כ-40-30%, 35%, 37%, 42% אך בסופו של דבר זה סביב ה-40% שאנחנו לא רואים את השיפור. אם זו הייתה שנת מלחמה וזה היה בגלל שנת מלחמה ייתכן והיינו רואים קפיצה, בחיילי המילואים באמת רואים יותר קפיצה ושם גם יש עניין למה זה קרה, לא הייתה התארגנות, דיברנו וזה בסדר. אבל כאשר רואים שזה משהו קבוע ואין שינוי - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זו הערה נכונה.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אדוני, גם בנושא זה יש השלכה לשנת מלחמה. הסיטואציות שאנשים נמצאים בהן הן יותר - - -

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

גם אם תנכה באחוזים את שנת המלחמה מול הקבילות אנחנו נראה - - -

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אני אסביר גם מה אנחנו עושים, אבל חייב לציין שלשנת מלחמה יש השלכות גם בהיבט הזה כי מפקדים נמצאים במורכבויות לא פשוטות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל אם קוראים את הדוגמאות שמובאות בדו"ח זה עניין של סגנון דיבור, אלו דברים שחוזרים על עצמם.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה אותן הדוגמאות, של אלימות פיזית גם.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אתייחס למה אנחנו עושים בצורה מסודרת מאוד.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אי אפשר להגיד על כל דבר שהוא מלחמה.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אני לא אמרתי אלא אמרתי שיש לזה השלכות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אמרנו בקבילות של חיילי המילואים שעלו אנחנו מתייחסים לזה כמלחמה שזה בסדר גמור. מה זה בסדר, כמובן שהצבא היה רוצה שיהיה פחות, אבל כאשר מסתכלים על פקוד-מפקד מבינים שהיה כאן משהו אחר ולכן היה צריך לראות את הירידה מ-40% ולא ראינו את הירידה לכן זה לא משנה אם זה מלחמה או לא מלחמה כשיש אחוזים. אם היית אומר שקפץ ל-50% אז הייתי אומר לך שיש כאן משהו, אבל זה לא.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון. חלק הן על רקע המלחמה, אבל רוב הקבילות הן באמת קבילות שחוזרות, סגנון ביטוי. כן רואים מפקדים בשטח שנמצאים יותר על הקצה, יותר אלימות ואמירות גזעניות, הומופוביות וכאלה, בשטח רואים יותר מה שהיה לנו פחות בשנה שעברה מבחינת המפקדים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סליחה על השאלה, בזמן המלחמה בשטח?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כן. כי בסוף השחיקה – ההסברים הם לא שלי – אבל אנחנו רואים דווקא ביחידות הקרביות מעין עלייה באירועי אלימות ופוגענות או פחות טיפול בבעיות נורמטיביות בין חיילים, מפקד שזורק רימון עשן כי הוא מתעצבן, כל מיני דברים שלא ראינו לפני כן. ראינו אותם יותר ביחידות העורפיות ועכשיו רואים אותם גם בשטח.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל צריך להגיד שיכול להיות שיש שם מתח בשטח וכולי. הפלח הזה בעוגה הוא תמיד חוזר.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון, אתם צודקים.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

ולכן עולה כן השאלה שיכול להיות שודמני יתייחס אליה יותר, אבל כאשר צה"ל מטפל - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה זה ינון? איזה לוחמים יש לנו? מתלוננים באמצע מלחמה מתוך השטח? אולי לא שמעתי נכון.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

טלי, רק שנייה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

טלי, תסתכלי בממוצע של כל השנים, זה לא רק עכשיו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני רק אומרת בתור מי שנפגשת עם לוחמים ואני מפקידה את עצמי בשם הלוחמים על כל דבר ושמה אותם לפני כל דבר אחר. רציתי רק להבין, מתוך שדה עזה לוחמים מתלוננים? מה זה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

למה לא? למה לא?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

למה לא? אבל שנייה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני רוצה לענות, אדוני.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ככה. למה לא? בעיניי יש לי בעיה קשה עם זה, אלה לא חיילים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני זקנה. אני מעדיפה שהבן שלי שהוא מ"פ וסמג"ד, והבן שלי שהוא רס"פ יתלונן בתוך עזה או בחאן יונס או בסטרילי למפקדים, זה לא צריך להיות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל לא מדובר רק על שם אלא היא אומרת שגם מתוך - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

רק לזה התייחסתי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היא אומרת שמתוך השטח גם יש, אבל לאו דווקא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קודם כל, הגברת הנכבדה עושה עבודה אדירה, אין שאלה בכלל. אני לא איתה, אני רוצה להבין איך זה עובד בתוך הצבא.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

חברת הכנסת גוטליב, אני אסביר. אנחנו כתובת לחיילים. חייל כנראה לא יתלונן מתוך עזה ואם הוא יוצא לסוף שבוע ומרגיש שהגיע לא עד כאן כי המפקד שלו מדבר בצורה בוטה והוא לא מסוגל יותר, אני שמחה שאני הכתובת ושאני או הרמ"חית שנמצאת כאן יכולות להרים טלפון למפקד האוגדה או למח"ט ולהגיד להם "תקשיב, תרגיעו פה את הכל" כי המפקדים כאן והחיילים מרגישים את זה.

חיילים מרגישים. זה חייל שאומר שהוא לא רואה קב"ן. התקשר אלינו לוחם שאומר שהחברה שלו נהרגה והוא לא רואה קב"ן בזמן ולא יצא ליום השנה כי הוא לא מצליח לדבר עם המפקדים שלו כי המפקדים שלו עמוסים בלחימה. מצד אחד הם עמוסים בלחימה, ומצד שני זעקת הלוחם מגיעה אליי. אל מי היא תגיע? ואני חושבת שצריך לברך על זה שיש להם את האפשרות לפנות למישהו נוסף ולדבר עם מישהו נוסף ושזה יהיה לגיטימי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני יכולה לשאול שאלה ברשות היו"ר? היו פניות לנציב קבילות בהקשר ל-7 באוקטובר? כי לא ראיתי את זה בדו"ח. לדוגמה אי הגעה, לקיחת נשקים, כל מיני דברים שאני יודעת בדיעבד מעדויות שאספתי. היו על זה פניות אפילו אנונימיות אליכם?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

היו לדוגמה פניות אפילו אנונימיות אליכם בשם לוחמות שמחבלי הנוח'בה, לפחות אחת מהן שאני יודעת לדוגמה שהתקרבה למחבל נוח'בה בתא והוא חשף את איבר מינו בפניה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

קודם כל אעשה הבחנה בין הדו"ח של שנה שעברה לבין הדו"ח הזה. לא בדו"ח הזה אלא בדו"ח של שנה שעברה הלכנו לבקר את השוטרות הצבאיות שהיו בשדה תימן בגלל שהיו שאלות לגבי אופן השמירה על הנוח'בה, זה לא היה השנה. זה היה בשנה שעברה, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה ולא השנה.

הפעם היחידה שקיבלנו משהו שקשור לזה אלו היו צוערות ששאלו באופן עקרוני למה בכלל אנחנו הולכים לשמור על נוח'בות? ואנחנו אמרנו שאם הצוערות שומרות והצוערים שומרים, צריך לסדר את כל האירוע הזה, אבל זה לא קשור למגדר בכלל מי שומר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אולי לא הסברתי את עצמי נכון. שאלתי האם היו פניות לא אלייך באופן אישי אלא לכל המקום על כל מרכיביו.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לנציבות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לנציבות הזו, האם היו פניות אנונימיות או גלויות בהקשר לתופת אוקטובר? מה שמעניין אותי, האם הייתה תעוזה כזו של אנשים? הייתה לחיילים תחושה שהם יכולים לעשות את זה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא. היו פניות בתחילת המלחמה שלא היו קשורות לאירועי 7 באוקטובר אלא קשורות למה שמסביב – יש ציוד, אין ציוד, תצפיתניות רוצות להיות תצפיתניות, לא רוצות להיות תצפיתניות, אבל למשל לא הייתה תצפיתנית שאמרה שלא הקשיבו לה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני שואלת כי אני מכתבת את זה עם דברים שאני יודעת. הייתה תלונה לדוגמה על העובדה שהרמטכ"ל הורה למחוק בעזה תחת אש ועיני צלפים של האויב כתובות "עם ישראל חי" ואוי, אוי, אוי, איך אני מעיזה? סליחה, סליחה, סליחה, עם ישראל חי אסור להגיד. סליחה, מתנצלת, סליחה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא השנה. שנה שעברה בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה היו מספר קבילות שעסקו בזה. הייתה את הקבילה עם הפאצ'ים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הפאצ'ים זו גם עבירה. מה אני יכולה לתלוש, אתה יכול לבוא לתלוש לי פאץ'? הגוף שלי ברשותי עדיין גם כשהוא חייל.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

רק רגע, תני לרחל.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אבל זה בא מכל הכיוונים. זאת אומרת, היו פאצ'ים מהסוג הזה ומהסוג הזה. הייתה קבילה לגבי הדגלים, אבל זה גם היה דגלים מהסוג הזה והיו דגלים של כולם. היו קבילות באנשי מילואים שנדבר עליהן, קבילות שאמרו לא מזמנים אותנו למילואים כי היינו באחים לנשק או כי היינו בארגון המקביל, זה לא משנה. הגיעו מכל המקומות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איזה ארגון מקביל לאחים לנשק? איזה ארגון מקביל יש שיעודד סרבנות, אי-ציות, קרא למרי והוביל אותנו - - -? איזה עוד ארגון יש?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היה כאן מקרה שהיא מביאה שהדיחו אחד, הוא התלונן על זה בגלל שהוא כביכול שייך למחאה. בסופו של דבר זה לא היה נכון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אז זה לא ארגון - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בסופו של דבר זה לא היה נכון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היא אומרת שיש משני הצדדים.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אציין שוב שהקבילות המרכזיות שקשורות למה שאת מדברת עליו היו בשנה שעברה ודיברנו על כך בשנה שעברה. השנה זה סוג אחר, זה כבר מלחמה שנמצאת איתנו ולא תחילת המלחמה, גם קבילות בנושא ציוד לחימה לא היו כמו שהיו בשנה שעברה. הקבילות הן שונות. אם לדוגמה נדבר על התצפיתניות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כאן היו דיונים על זה, אז מה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

סוג הקבילות של התצפיתניות היה "אנחנו לא רוצות להיות תצפיתניות" או בעיקר ההורים לא רוצים שיהיו תצפיתניות, אבל אין למשל קבילות ממי שכבר תצפיתנית. יש קבילה "אני לא רוצה להיות תצפיתנית" אבל אין קבילה "אני תצפיתנית, לא טוב לי, תוציאו אותי" זה לא קורה למשל או "מפקדים לא מתייחסים אליי".

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הבנתי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

צריך לעשות הבחנה. אבל אני אתקדם עוד.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני מסתכל על הכלים שאתם משתמשים בהם, מה זה נוקשות יתרה? כלומר מפקד צריך לפעול על פי הנהלים, הכללים והחוקים או לא, מה זה נוקשות יתרה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נוקשות יתרה זה שחייל מרגיש לא טוב ואומרים לו שעכשיו הוא ילך לפעילות למרות שהיה סביר לשלוח אותו לרופא. זה לא שעכשיו הוא מת והוא בהתקף לב, אבל החייל נמצא במצב לא טוב וכן צריך לראות רופא עכשיו. יכול להיות סגנון דיבור בוטה מאוד.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אני חושב שאתם צריכים לחשוב אם זה כלי כי אני התגייסתי עם בר כוכבא וראיתי מפקדים רבים ולא הייתה שום סטירה בין להיות מפקד קשוח או נוקשה לבין לעמוד - - גם כשאני הייתי לעיתים נוקשה עמדתי בנהלים. אני חושב שלא ראוי שזה יהיה כי זה באמת משהו אפור ולא ברור. נוקשה, אבא שלה לא היה מחייך.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני רוצה לתת דוגמה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ברור, מה זה, לא חיילים בעיניי. תסלחו לי, אני אומרת את זה כל הזמן, יש תלונות שכאילו נשמעות לי, בחייכם, נו, תתקדם.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא, תקראו את התלונות. קודם כל, יש תלונות שיוצאות לא מוצדקות.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא, לא. הוא נוקשה. נוקשה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אתן דוגמה של נוקשות. בתקופה שחטיבה 35 לא יצאו הביתה, כשהצנחנים לא יצאו הביתה בכלל לשבתות כשהם היו בעזה פנו אלינו עשרות הורים של הצנחנים ואנחנו אמרנו שזה שיקול דעת מח"ט הצנחנים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הבן שלי ויתר לנשואים ולא יצא חודשים. אז מה קרה?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

טלי, תני לה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

רגע אחד. אנחנו אמרנו שזה שיקול דעת של מח"ט הצנחנים. אומרים לנו עשרות הורי הצנחנים שקודם כל, גולני וגבעתי יוצאים, רק אצלנו לא יוצאים, זה דבר אחד שזה בולט. דבר שני, אנחנו כהורים רוצים לדעת כי כשאנחנו מדברים איתם הם נשמעים, האם יש להם עיבוד נפשי? האם החליפו להם נעליים? האם החליפו להם גרביים? האם נכנס ציוד? מה קרה שם עם השבת הזו שהם נשארים?

זה סוג של נוקשות, אבל זה לא אומר שאני אתערב אלא שאני אשאל "תגידו לי מה קורה בחטיבת הנצחנים, תספרו לי מה קורה שם, תסבירו לי את האירוע הזה כי זה מאוד בולט יחסית לחטיבות אחרות". זה לא אומר שאני אתערב אדוני, אבל זה כן אומר שאני ארים דגל ואגיד שיבדקו מה קורה איתם. אגב, בעקבות זה מפקד האוגדה התערב בסוף וגם הם יצאו לשבתות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני חייבת להגיד לכם שזה היה חבל בתור מי שדיברה עם לוחמים צנחנים. היציאה הביתה החלישה אותם כל פעם מחדש. חשיפה לתקשורת ולמאבקים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

טלי, אבל תני לה לסיים ואחר כך ניתן לך רשות דיבור.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני רוצה להשלים. מה שקרה בעקבות הקבילה הזו פתחו קבוצת וואטסאפ עם ההורים, אני לא יודעת מה עם הבן שלך, אבל אני יודעת על כאלו שפתחו כי יש לי גם בן בצבא, פתחו קבוצת וואטסאפ והודיעו להורים "החלפנו להם גרביים, נכנס קב"ן לעיבוד".

זה לא אומר שאני עכשיו אגיד "אתם לא בסדר, אתם נוקשים". זה אומר שאני ארים דגל ואומר "אומרים שיש פה נוקשות יתרה בחטיבת צנחנים, תסתכלו על זה רגע, תגידו אתם מה קורה". אנחנו במקרה הזה כמו שאמרנו לך, אנחנו לוקחים צעד אחורה ואומרים "אתם מטפלים", זו יכולה להיות נוקשות.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

הבנתי. הסבר טוב. אם אין התערבות נקודתית אלא - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בדרך כלל בדברים האלו אנחנו נרים דגל, אבל כשחייל אומר "אני אתאבד בסוף" והמפקד אומר "אין בעיה, קח את הנשק תירה בעצמך".

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

אידיוט.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אידיוט, אידיוט.

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לא נוקשות, אידיוט.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אדוני מבין שיש פה אירוע?

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>

לגמרי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כי אם החייל נמצא על הקצה יכול לקרות לנו אסון ואם הוא סתם אמר, אז הוא סתם אמר, אבל המפקד לא בהכרח יודע את זה. אמשיך עם עוד נושאים שקשורים לחיילי החובה. אי מימוש זכויות רפואיות – מפקדים שאומרים "אתם לא יכולים ללכת לביקור רופא כשאתם בבית" או לא לקבוע הפניות ליום חמישי למרות שרק ביום חמישי יש רופא.

אי טיפול באירועים לא נורמטיביים, בכלל התנהלות בניגוד לפקודות שיכולה להיות מניעת חופשה כשאסור למנוע חופשה וכולי. פגיעה בפרטיות, הרבה מאוד ניהול של פיקוד דרך הוואטסאפ.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

זו הנורמה היום.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אבל זה בלתי נסבל, זה בלתי נסבל. חייל שאומר שהוא פצוע ואף אחד לא מבקר אותו, והמפקד אומר שהוא בקשר עם החייל ומראה לנו תרשומות וואטסאפ עם החייל שלו שפצוע בבית-החולים מהקרבות, זה לא באמת.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל זו התרבות בצה"ל, זה דבר חדש.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אז צריך לשרש את זה. לגבי שירות הקבע, יש ירידה של 20% בקבילות משרתי הקבע. יש לנו תחושה של הרבה אנשי קבע שגם נפגעים ואומרים שזה לא הזמן עכשיו להתעסק בזה. עדיין יש נושאים שהם בולטים לדוגמה הארכת שירות קבע לתקופות קצרות, כל פעם באחד מהיחידות הגדולות מאריכים כל פעם בחודש את השירות שזה דופק את האנשים כי זה אומר שאי אפשר לצבור חופשות ואי אפשר לתכנן כלום.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אתה לא יכול לתכנן.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

מאריכים חודש, חודש, חודש, דברים מהסוג הזה. תקלות בעדכון רישומת אישית, הבטחות, תחתום ותקבל תוספת או רכב ובסוף זה לא קורה, דברים מהסוג הזה. הנושא הבא שאנחנו רוצים לעסוק בו הוא נושא מערך המילואים – כאן הייתה עלייה משמעותית מאוד וזה גם מובן על רקע העלייה הגדולה מאוד במספר משרתי המילואים ועדיין אנחנו רוצים לשים דגש.

אנחנו שנה וחצי לאחר תחילת המלחמה ועדיין שגיאות בשמ"פ, אנשים לא מקבלים את התגמול כי לא רשמו את זה כמו שצריך, לא מקבלים כסף, החזר הוצאות רכב, לא יודעים איך לתת החזר הוצאות על רכב חשמלי ואנחנו כבר שנה וחצי, אי אפשר להסביר עכשיו מה שהיה אפשר בהתחלה, הרבה הקפאות והדחות משמ"פ מעכשיו לעכשיו.

לא, אתה לא בסדר, עוף מפה, קח את הדברים ועוף. יש בצבא נוהל ברור מאוד על איך עושים את זה ואנחנו ממשיכים להיתקל בזה, הזמן עובר ואנחנו ממשיכים עם אותן הטענות. יש מספר טענות עקרוניות שנפתרות, מעמד הרבש"צים, מעמד בני המקום, איזה תגמול מגיע להם וכולי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל מה אתם עושים בנושאים האלו כמו למשל עם הרכבים החשמליים?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אלו נושאים שאנחנו מציפים לאכ"א. הרמ"ט תתייחס על איך הם מטפלים ומעבים. אנחנו חושבים שצריך לעבות שם את המערך שעוסק במילואים, אני חושבת שהוא לא עומד בקצב ואנחנו אומרים את זה בכל מקום, לא מספיק זמין בעיניי.

לגבי מלש"בים – יש יציבות. אמרתי שנה שעברה וזה נכון למרות שהתחלפה מפקדת מיטב, יש תרבות של הכלה גדולה מאוד במיטב שאנחנו מאוד מברכים עליה. זאת אומרת, אם אפשר לעזור, לסייע ולפתור גם קבילות שהן לא בהכרח מוצדקות אנחנו מרגישים שבמיטב מנסים בכל זאת לראות איך פותרים את הדברים.

דיברתי קודם עם הרמ"ט ודמני על מסלול "תתקדמו" שהוא מבורך מאוד. יש קבילות כי זה אירוע חדש של תתקדמו. אנשים חושבים שכולם יכולים להיות מאבחנים נדירים במודיעין, לא כולם עונים על זה, אבל זה דבר שמסתדר.

בנושא שכר ותנאי שירות – המגוון הוא עצום ולצערי ולדעתי הירידה היא לא מספיק גדולה. בתשלומים נשארנו אותו הדבר, 56% תקלות תשלומים זה הרבה מאוד. אזכיר שכאשר קובל פונה אלינו אנחנו עושים איתו שיחת טלפון ושואלים אותו למי הוא פנה?

אם הוא לא פנה למופת או לגוף מסוים שעוסק בזה לפני שדיבר איתי, אין לו מה לדבר איתי. זאת אומרת, הם פנו לגופים שעוסקים בשכר וזה לא הסתדר ואז פונים אלינו ואם 56% מהקבילות הן מוצדקות המשמעות היא שאנחנו מצליחים לסדר דברים שהם היו אמורים לסדר. זה מטריד מאוד.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

זה גם נתון שהוא כל שנה - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

הוא לא טוב. זה מטריד. מבחינת מנהל ורישומת יש ירידה מ-78% ל-72% שזה עדיין נתון גבוה, אבל לפחות מתחילים לראות תזוזה. מה שבולט בנושא זה שמצד אחד יש את המדיניות והמדיניות סדורה ומסודרת, אבל אחרונות קצינת הת"ש, קציני השלישות לא בהכרח יודעים ליישם את המדיניות או הפקודות שהן ברורות למעלה, אבל לא יורדות עד למטה או לא מיושמות.

אנחנו מנסים לא להגיד לצבא מה לעשות ואתן דוגמה בולטת לדעתי בעניין החופשות. בתחילת המלחמה אנשים לא יצאו לחופש, לגיטימי. בפברואר 2024 אכ"א הודיעו חוזרים למדיניות החופשות הרגילה, אנשים צריכים לצאת לחופש, אנשי קבע שהולכים להשתחרר צריכים לנצל ימי חופשה ואנחנו ממשיכים לקבל קבילות על חופשות. המפקדים אומרים שהם לא יכולים להוציא אותם לחופש.

אני לא מחליטה לצבא תוציאו או לא תוציאו לחופש. אני כן אומרת לצבא שלא יכול להיות שמצד אחד יש פקודה שאומרת תוציאו לחופשות, ומצד שני המפקדים אומרים שהם לא מוציאים. אחד משניים צריך לקרות, או שהמפקדים יוציאו לחופשה או שהפקודה תשתנה ואכן לקראת סוף השנה הפקודה של החופשות השתנתה. אבל תבינו שהפער הזה, זו הפקודה וזה מה שצריך לממש, זה מה שצריך לקרות. אם הצבא לא מסוגל לעמוד בפקודות של עצמו שהצבא ישנה את הפקודות או שינחה את המפקדים.

בנושאי שכר היו נושאים רבים שקשורים לרמות פעילות. חלק זה רמות פעילות שמלכתחילה היה צריך לתת ולא נתנו וחלק היו כאלו שאמרנו שהוקמו עוד שני גדודי הגנה אווירית, מה רמת הפעילות שלהם? תחשבו שנייה. יש גדודים קיימים שיש להם רמות פעילות, מה הן רמות הפעילות של הגדודים החדשים? דברים מהנושא הזה.

אדוני, השנה פעם ראשונה העלינו את נושא תנאי המחיה והתשתיות יש דברים רבים שקשורים לתשתיות. הרושם שלנו מביקורים ביחידות ואנחנו שומעים את זה יותר ויותר, במקומות שעברו להסעדה אזרחית ולא על בסיס נגדי המטבח המיתולוגיים יש ירידה ברמות המזון, בכמויות, באוכל לאוכלוסיות מיוחדות – טבעונים, צמחונים.

פוגשים את זה בבסיסים הגדולים. היינו באחד מהבסיסים הגדולים של חיל האוויר ופעם אמרו שהאוכל הכי טוב בחיל האוויר, רע מאוד. היינו בבסיס גדול עם אוכל נוראי שאנחנו כמבקרים היינו באוכל נוראי.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אני חושבת שגם מבקר מערכת הביטחון התייחס, למשל עיר הבה"דים.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

יכול להיות. על עיר הבה"דים אמרנו כבר לפני שנתיים שהאוכל גרוע. זה בולט מאוד. אני לא יודעת אם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מכיוון שהמכרזים וההסכמים - - -

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

לפני שנתיים השתנה כל המכרז בעיר הבה"דים והוספנו 9.5 מיליון שקלים למכרז.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

מצוין.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

רק תגיד שם ותפקיד לפרוטוקול שידעו מי הדובר.

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

שאול אבי, רמ"ח השברה במערך ההספקה המטכ"לי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל הנציבה אומרת שגם השנה שהם ראו עדיין בעיות משמעותיות.

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

בקריית ההדרכה - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא בקריית ההדרכה. היינו בבסיסים אחרים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

לא, בצה"ל בכללי.

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

בסופו של דבר היום אנחנו מחזיקים בצה"ל סד"כ של יותר מ-1,000 נגדי תזונה במטבחים ועוד כ-4,000 טבחים. אין יכולת להחזיק מעבר לזה ולכן חלק מהמחנות הם מחנות מאוזרחים, ואיפה ש"אזרחנו" את המענה זה בוצע ביחידות עורפיות שבהן גם ניתן עוד לשנות את זה ומבצעים שינויים במכרזים. רוב המכרזים הללו נפתחים גם בשנה הנוכחית ועשינו שינויים רבים על מנת לטייב את המענה ובתוך זה אנחנו מוסיפים גם תקציבים לתוך המכרזים הקיימים על מנת לטייב את מענה ההזנה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אנחנו יודעים ורואים שיש יחידות שעשו שיפור. דיברנו על ג'למה, שיפרו בג'למה. יש יחידות שאנחנו מגיעים ואומרים שאנחנו מוציאים דו"ח לראש אט"ל עם תקלות התשתית שאנחנו מוצאים. שבוע שעבר היינו בבסיס חיל אוויר גדול והיה מתחת לכל ביקורת, אין לי מה להגיד. לפעמים מה שמטריד זה לא הכמויות, אין חיילים רעבים בצבא וזה לא שמישהו אמר לי "הייתי רעב".

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

האיכות.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אבל אם מישהו טבעוני אז הוא אוכל שניצל תירם עכשיו במשך שבוע במקרה הטוב, צמחונים, צליאקים. זה אירוע.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בדו"ח שלך ציינת צליאקים שלא מוצאים מענה מספיק במקומות רבים, וצמחונים, אז גם אם משפרים - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

גם בכנסת אין מענה לצמחונים.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אז בואי נעזור עם זה, נוציא דו"ח על הכנסת.

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

עסקתי בנושא הצליאקים בתפקידי הקודם במשך שנתיים ואני יכול לציין שעשינו שינוי ואני בודק את עצמי גם עם יושב ראש ארגון הצליאק – יש דבר כזה במדינת ישראל – והלוואי שהמענה בבתי הספר שקיים בבתי הספר יהיה חצי ממה שאנחנו נותנים בצה"ל.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אבל לבית-הספר שולחים ילד עם סנדוויץ' בבוקר.

<< דובר >> אבי שאול: << דובר >>

במגוון, בעושר, בכמות המנות שאנחנו נותנים לצליאקים וכן יש בעייתיות שאנחנו מפזרים בצה"ל כ-1,700 חיילים צליאקים ואנחנו רוצים לתת להם להיכנס לכל תפקיד כזה או אחר בצה"ל, אז הם מפוזרים ב-500 בסיסים ועל כן אי אפשר לבשל להם, אז מביאים להם מנות הסעדה. אנחנו מביאים את מנות ההסעדה הטובות ביותר שיש במדינת ישראל, בדקתי את זה אישית עם אנשיי ועדיין לעולם מנת הסעדה לא תהיה זהה לטבח שיבשל את זה באותו הרגע.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הכל בסדר, אומרת הנציבה וקראתי גם את רוב הדו"ח שלה שיש בעיות, יש בעיות גדולות ולא שהיה איזה שיפור גדול. יש מקומות שאולי נקודתית כן היה שם, אבל בכללות רואים שיש בעיה. אפשר להגיד שמבינים את הבעיות ויודעים אם צריך לעשות עוד ועוד בעניין.

מדובר לאו דווקא על צליאקים אלא בכלל על שאר האוכלוסייה שאוכלת הכל ועדיין יש בעיות. הייתה גם סדרת כתבות בעניין. החיילים לא מקבלים את האוכל בצורה הטובה ביותר ויש בעיות גם עם טריות האוכל שהיא פחות טובה בלשון המעטה וצריך לתת על זה את הדעת.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

בשנתיים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה ביצענו מספר דברים.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

ניתן לנציבה לסיים ואתן לך לדבר.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לגבי תנאי מחיה – אציג נושא אחד שהשתפר דרמטית במהלך השנה האחרונה. עד מחצית השנה בערך היו קבילות רבות שעסקו במיגון, מיגוניות וכל זה וזה הולך ופוחת ואנחנו מקבלים דיווחים על מקומות שזה הושלם וזה נראה הרבה יותר טוב. אנחנו גם מבקרים ביחידות, מקומות שחפרו שוחות והיום יש מיגוניות וזה נראה הרבה יותר טוב.

נושא שירותי הרפואה – אדוני, בדו"ח שנה שעברה הזכרנו בעיקר את שירותי הקב"ן. הצבא הכניס מאות קב"נים פנימה וזה עושה את העבודה. אנחנו כל הזמן רק אומרים מה נעשה עם כל הקב"נים ביום שאחרי.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

מאות קב"נים בגלל המילואים והמלחמה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

מאות קב"נים במילואים וצריך יהיה לחשוב על היום שאחרי וגם יש פניות רבות יותר של אנשים לקב"ן וצריך יהיה לשמר את זה. היו לנו מספר מקרי קיצון בעניין התנהלות של גורמי רפואה שהקרפ"ר מכיר של רופא שמסרב לבדוק קצין שנפגע בתאונת דרכים, רופא שמפספס אירוע מוחי, היו מספר אירועי קיצון שלא מעידים בהכרח על הכלל, אבל הם מדאיגים.

מצד שני, אציין לטובה שהיינו בר"מי 2 ובכל בתי-החולים וזה מעורר השתאות ועדיין זה לא תחילת המלחמה, ועדיין שנה וחצי לתוך המלחמה ממשיכים במסירות ובאדיקות צוותי רופאי ר"מ 2 וכל הצוותים הנלווים ומקפידים מאוד על העברת מקל מסודרת למשרד הביטחון לגבי מי שבסוף יוצא מצה"ל שתמשיך ללוות אותו קצינה של חיל הרפואה ור"מ 2 במעבר למשרד הביטחון.

<< דובר >> אבי שינה: << דובר >>

עכשיו במעבר למשרד הביטחון יש גם קצינות שמלוות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

כן, היא כתבה את זה גם בדו"ח.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כן, זה מה שאמרתי. ציינו זאת בדו"ח וזה מעורר השתאות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

חייל דאג שהוא עובר לשם ואמרת שזו תעודת כבוד.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

עושים העברה מסודרת. היינו כמעט בכל בתי-החולים ורמ"י 2 ויש שם מסירות יוצאת דופן וזה מעורר השתאות וזה לא רק במרפסות שכולם רואים אלא בחדרים עצמם.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

ביקרתי במחלקות שיקום במספר מקומות ואחת מהן הייתה בתל השומר ופנה אליי חייל פצוע שאני לא יודע להגיד אם הוא במעבר או לפני המעבר, שלמשל לא יידעו אותו שמגיעות לו נסיעות ופתאום התברר לי שהחייל לידו גם אותו הדבר וגם עוד חיילת והם סיפרו לי כמה שזו אחת הבעיות הבולטות שלהם שהם צריכים לצאת מפה והם לא יודעים, צריכים להגיד לבן משפחה ולפעמים לבן המשפחה את הרכב המתאים והמותאם לכך.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

גם בנושא הזה אחכה להתייחסות שלי, אבל לדעתי ניתנה תשובה אליכם והוא הוסדר.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בסדר גמור.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

הוסדר וניתנה תשובה. העלינו את זה בהתחלה וניתנה תשובה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

חשוב שיקבלו גם.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני לא סתם מציינת את זה לטובה, באמת יש שם עבודה. אנחנו מסתובבים שם גם בכדי שידעו שאנחנו עדיין כתובת, גם כשהוא משתחרר אני עדיין הכתובת למה שקרה לו בצבא, שידעו שאנחנו קיימים בכלל כי לא תמיד הם יודעים.

חברת הכנסת גוטליב, כפי שציינת יחידות לוחמות פחות מתלוננים וקובלים, כאילו זה פחות ב-DNA שלהם, אבל כשהם נמצאים בבית-החולים וצריכים את הכתובת שידעו שאנחנו קיימים כי זה חשוב מאוד, הם, ההורים שלכם וכולי. בנושאים למיקוד – כפי שגם אדוני ציין, פקוד מפקד, פקוד מפקד, פקוד מפקד זה קריטי וצריך לעבוד על כך.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

מה את חושבת שאתם יכולים לעשות?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

דיברנו על זה שנה שעברה ואמרנו שנפתור את זה באמצעות הצוערים, אבל הצוערים והמפקדים הצעירים כל הזמן מתחלפים ונכנס דם חדש.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה לדוגמה התלונות העיקריות? כדי שאבין.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

סגנון דיבור בוטה מאוד כולל הומופובי וגזעני, התעלמות מבעיות רפואיות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני חייבת להבין מה זה בוטה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בוטה זה לקרוא לחייל אתיופי כושי באופן קבוע.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה ברור.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

להגיד כל ההומואים כך וכך. זה נורא.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

טלי - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא ראיתי כמויות של תלונות.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא, נתנו כאן דוגמאות.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

היא לא מביאה לך את הכל אלא רק דוגמאות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

דוגמאות לסגנון הדיבור.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

סליחה, זה מפקד שלא צריך להישאר בצבא. מפקד שאומר לאתיופי כושי, עם כל הכבוד - - -

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אדוני, לפני ההתייחסות שלי, מצד שני רוב רובם המוחלט של המפקדים הם מפקדים מעולים ואיכותיים.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא מתנהגים ככה. נכון.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

חד וחלק.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני רוצה ליישר קו ולהסביר. אני לא מבקר מערכת הביטחון ולא מבקר צה"ל. אני לא רואה דברים שיטתית אלא מטפלת באנשים שפונים אליי. אם פונים אליי חמישה אנשים זה לא אומר שכל צה"ל כאלה. יכול להיות שיש 100 ויכול להיות שזה יהיה רק חמישה. התפקיד שלי זה להרים דגל ולהגיד שיש חמישה או עשרה מפקדים שמדברים ככה ושישימו לב שזה לא יקרה בכל הצבא. האם יש מאות כאלה? לא יודעת, זה ודמני יודע להגיד. אבל זה מטריד מאוד.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

סביר להניח שיש יותר מאשר אלו שפונים. נכון?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

ברור. זה מטריד. אם חייל אומר שיש אווירה הומופובית ביחידה אז זה לא רק כלפיו.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

גם סגנון הדיבור. מה את חושבת שצריך לעשות?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

קודם כל, אנחנו מגיעים לקורסי הפיקוד הצעירים. העניין הוא שהצעירים מתחלפים כל הזמן, אז בסדר, הגעתי לצוערים, אני חושבת שאנחנו כן צריכים לעלות מדרגה וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות השנה ולהגיע לקורסי הפיקוד הבכירים ולהגיד שאם הוא הולך להיות מפקד אוגדה, האחריות שלו היא גם על הסג"מ ועכשיו בוא נראה איך הוא מגיע לסג"מ כי בדרך כלל הוא לא מגיע לסג"מ.

איך הוא בעצמו כמפקד אוגדה מדבר עם כל הקצינים הצעירים פעם בכמה זמן ואומר "אלה הדרישות שלי", איך הוא בתור מפקד בכיר מכיל את זה. המפקדים הצעירים עושים לפעמים טעויות מהלחץ "אני לא משחרר אותך להפניה כי איך אני אסביר למה לא היית במטווח?"

שהמפקד הבכיר יכיל את זה כשיבוא מפקד צעיר ויגיד שעשרה אנשים לא במטווח כי הם הלכו להפניות ושהוא לא יכעס עליו אלא יגיד לו איך עושים את זה נכון. אני מסכימה אתכם שצריך לעשות כאן משהו מאוד יסודי ואני חושבת שההגעה לשדרת הפיקוד הבכירה אמורה לעזור ואקווה שכך יהיה.

על המענה התזונתי דיברנו וחייבים לחשוב על זה. התמקצעות מפקדים וגורמי משא"ן זה לפתחו של אכ"א, זה לא הפקודות שלמעלה ולא המפקדים הבכירים, איך זה מגיע לאחרון המפקדים הצעירים ואנשי המשא"ן הצעירים שעוסקים בזה בכדי שיכירו את הפקודות.

דיברנו על ברה"ן, כשיצאו כל ה-400 או 500 או 700 – לא יודעת כמה קב"נים יש – איך נמשיך לתת מענה ברה"ן טוב כי זה השתפר השנה ואני כבר דואגת למה שיהיה אחרי המלחמה בעזרת השם. בעניין המילואים צריך להרחיב את המענה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בעניין הבר"הן את רואה שיש הכשרות שהם יישארו?

<< דובר >> אבי שינה: << דובר >>

כבוד חבר הכנסת, שמי ד"ר אבי שינה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אתה גם תתייחס.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

יענו על זה.

<< דובר >> אבי שינה: << דובר >>

לחלוטין בגיוס מאסיבי של - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אנחנו נמצאים בשיח מתמיד עם הקרפ"ר והוא יודע על כל קבילה, סגן קרפ"ר מכותב לכל קבילה והם יודעים על מה אנחנו מדברים ונמצאים איתם בקשר מצוין בכדי שיטייבו במקומות הנכונים. אזכיר ששנה שעברה אמרנו שלא עומדים בפקודות שקשורות לקב"נים והנה זה השתפר וצריך לראות איך ממשיכים. אני מוטרדת מאוד לגבי מערך המילואים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אפשר לשאול שאלה לגבי סוגיות בפיקוד ומנהיגות?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

בטח.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בעיניי יש כאן דברים שאוי לנו אם המפקדים עדיין נשארים בפיקוד כי יש מפקדים מעולים בצבא ואני מכירה מפקדים מקרוב.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

רובם מעולים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא מעלה בדעתי, אלה אמירות בוטות בקטע שאני לא יכולה להבין איך אדם שלוקח על עצמו אחריות לחיים יכול לומר או לעשות דברים כמו שנמצא כאן. רציתי לשאול מה מספר התלונות שהוגשו בעניינים כאלו? כי זה נותן פרופורציה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אפשר לעשות באחוזים. כמה מאות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אגיד לך למה אני שואלת, הדוגמאות שנתתם כאן הן עשרות.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון, אני לא נותנת הכל.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כנראה נבחרו 30.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל יש רוח.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא מסכימה עם היועמ"שית שיש רוח, לא. אני לא מסכימה לזה. להגיד יש רוח? אני לא מסכימה לזה.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לקבילות - - אם הן לא דוגמה מייצגת אז לא צריך להביא את הדוגמה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא מסכימה שיש רוח. אני מכירה מפקדים וזה לא רוחם ולא דומה לרוחם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לא רוח צה"ל, טלי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נתנו דוגמאות לקבילות שאפשר ללמוד מהן.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

בכללי על מה שקורה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

התלונות שנמצאות בתוך הדו"ח, יש כ-30 דוגמאות קשות וגם לא כולן כי אני לא מתכוונת לחוסר הבנה של פרטיות לדוגמה של מטופל או זכותו של חייל לאוטונומיית הפרט שלו באשר למצב בריאות, את זה אפשר ללמד לכן אני פחות רואה בזה את החומרה. יש כאן לפחות 20 תלונות שהן קשות, אני רוצה להבין כמה הן דוגמה מייצגת או כמה הן הובאו לכאן בגלל המופלגות בחומרה שלהן?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה לא המופלגות בחומרה כמו משהו שניתן ללמוד ממנו. עם כל הכבוד, הדו"ח הזה לא נועד לוועדת חוץ וביטחון כי לכם אני יכולה להביא רק מספרים אלא הדו"ח הוא כלי לימוד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ברור לי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לוקחים את זה לבה"ד 1 והמפקדים צריכים להסתכל על זה ולכן הדוגמאות שכאן הן דוגמאות שמפקדים אמורים ללמוד מהן. עד כמה הן מייצגות? יש פה עשרות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה. אני לא חושבת שאת צריכה לתת לי את התשובה הזו כי את אחראית על הכל ולא אמורה לרדת לרזולוציה הזאת, אבל מישהו בנציבות בוודאי יודע את זה. אם הדוגמאות הללו שמובאות כאן, ה-20 הללו כמה הן מתוך המאות? כמה יש כאלה? כי אם נבחרו מישהו צריך לדעת.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כ-40%? 30%? אבל זה לא נכון לשאול את זה ככה. חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להסביר. יכולה להיות קבילה אחת של בן אדם אחד שקראו לו הומו או לא יודעת מה, ויכולה להיות קבילה של קבוצה של 50 חיילים כנגד המ"פ שלהם על זה שבאופן קבוע הוא מפר את הפרטיות שלהם כי הוא נכנס להם לחדר ופותח את כל הארונות, אני אספור גם את זה כקבילה אחת.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מפקד שפותח את הארונות, בסדר, לא יפה, אפשר להסביר לו שזכותם של הלוחמים לפרטיות. לא בזה אני רואה חומרה אלא בדברים אחרים בדוגמאות שמובאות כאן כמו עם זה שהולך להתאבד או לזרוק רימון הלם, הדוגמאות הבולטות למדי.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

הרימון הלם בסוף זה 30 חיילים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אבל אני רוצה לדעת על ההתנהגות הפיקודית הזו לכן אני שואלת וזה מה שאותי מעניין.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

התנהגות הפיקודית זה עשרות קבילות, לא אלף.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה מספיק לי. זה מספיק לי כי זו ועדה גלויה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אבל עשרות הקבילות האלו יכולות להיות רלוונטיות למאות ואלפי חיילים, זה מה שמטריד אותי כי זה יכול להיות חייל אחד שקראו לו ככה וזו יכולה להיות פלוגה או מחלקה שלמה – לא משנה כרגע כמה – שהאמירות של המפקד הן הומופוביות בצורה קיצונית ויש קבוצה גדולה של אנשים או אמירות קיצוניות מאוד של "אתם לא הולכים לרופא. אין, אף אחד פה לא יוצא לרופא" ואומרים את זה לפלוגה, כמה אנשים זה? הרבה מאוד.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בגלל שהוועדה הזו גלויה והיא לא חסויה וזו ועדה שלפחות לי יש חובה לשמור על מפקדים בשטח ועל התרגילים הטאקטיים בכלל ולכן חשוב לי להבהיר גם לפרוטוקול, שגם התלונות החמורות מאוד, 20 המופעים הללו שמופיעים כאן בתוך הדו"ח שהם מופעים קשים וטוב שהם מטופלים.

לדעתי חלק מהדוגמאות כאן צריכות להוביל להסרת המפקדים הללו משורת הפיקוד בצה"ל, אבל אני לא נותנת כאן עצות לאף אחד ורק רציתי להבהיר שמדובר בעשרות כי כן חשוב לשלוח גם מסר מחזק לאנשים שתורמים מיכולותיהם, הופכים למפקדים בצבא וצריכים לקבל כלים איך להתנהל.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני מבינה, אבל צריך להבין שלא דגמתי את כל המפקדים בצה"ל. אני תוצאתית ורואה מי שפונה אליי, וכשאני רואה מישהו שפונה אליי ורואה עשרות שפונים אליי אני אומרת לצה"ל שישימו לב שפנו עשרות. אולי זה רק עשרות ואולי זה אלפים, אני לא יודעת.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

רק להזכיר שמדי פעם גם מתחלפים המפקדים האלה ובכל מקרה נשאר כ-40% תלונות, כלומר זה לא נכון לשאול אותה, בסופו של דבר זה כ-40%.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קודם כל, ברור. אני רק מבהירה פן אחר של כל העיסוק בתוך הדיון וזה הכל.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

הבנתי. אין בזה כדי להטיל דופי בכל חיילי צה"ל. דיברנו על מערך המילואים ואני חושבת שצריך לעשות כאן עבודה רצינית יותר. יותר מענה, יותר לשים לב, יותר דגש. המלחמה תסתיים, אבל נישאר עדיין עם גיוסי מילואים מטורפים וזה נושא שצריך להידרש אליו כי לפחות לעניות דעתי הוא לא מספיק מכוסה טוב. אני מעירה את זה בעדינות והצבא מקשיב לזה, יש לי עם מי לדבר על הדברים.

הדבר האחרון הוא שהצענו לצה"ל לקבוע מנגנון פיצוי למי שנפגע בגלל טעויות של הצבא. הובטח לו ולכן הוא שינה משהו משהו במערך חייו, אני לא יכולה להחזיר את הכסף, אבל עשיתם תקלה או בירור חבויות לא נכון ובגלל זה אנשים - - זה לא פשוט לקבוע מנגנון פיצוי וצריך לחשוב איך עושים, מה יהיו הקריטריונים, אבל אני מעלה להנחתה לצה"ל.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

הנהג D9 שאמרת שלא הייתה לו הכשרה והוא ביקש כסף.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה יותר קל לי.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

הוא למשל כן קיבל פיצוי?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא. זה לא מנגנון פיצוי כי מטפלים בזה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

את מתכוונת למה שלא טופל.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

איך טיפלתם בו?

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

כשמתקנים את הרישום אז אוטומטית זה גוזר את מערכת השכר.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

הוא מקבל כסף רטרו?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אם צריך – הוא יקבל.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

אני בכוונה לוקח את הנקודה הזו. מה זה אם צריך? מה הוא קיבל בפועל?

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אם הוא זכאי אז הוא מקבל.

<< דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >>

הוא שירת כנהג D9 בסוף. האם הוא קיבל כסף או לא?

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

אבל מה קרה בפנייה הספציפית הזו?

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אני לא חזרתי עם תשובה לקבילה הזו אלא ככלל אני אומר שאם יש תיקון של הרישומת והיא לא שיקפה את המציאות – ניתן לו המענה לפי המציאות.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זו דוגמה טובה ואתה לא סתם שואל. זו דוגמה מצוינת, השאלה שלך לא סתם ששאלת על D9. כי לדוגמה דיברנו מקודם על מש"קיות הוראה ותיקנו להן את השורה, מגיע להן וכולן קיבלו כסף רטרואקטיבית. לגבי ה-D9 מלכתחילה לא צריכה להיות רישומת ולכן עכשיו אנחנו מטפלים בזה. אם הוא לא יקבל כסף כי אומרים שמלכתחילה הוא לא היה צריך להיות ברישומת הזו, נצטרך איזשהו מנגנון פיצוי אחר לשלם לו וזה אירוע.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הוא עשה את העבודה אומנם לא - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

כן, אבל לא כל מי שעושה את העבודה ואומר "אני פנוי עכשיו ואני עושה את העבודה" עכשיו יקבל את הכסף. לדוגמה אנשים באו עם הרכב שלהם לצבא ואמרו להם לחייל את הרכבים והם אמרו שהם לא רוצים לחייל את הרכב, החתימו אותם על מסמך שאומר שהצבא לא אחראי ובכל זאת הוא בא עם הרכב שלו והרכב נדפק ועכשיו הוא רוצה פיצוי. לא בטוח שהוא יקבל פיצוי.

לכן יכול להיות שאני צריכה מנגנון פיצוי אחר לגמרי שאומר שלמרות הכל הפעלת את הרכב ואני אפצה. לא סתם שאלת שאלה על הנושא הזה כי שם עוד לא פתרתי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא בטוח שצריך לפצות. אם הוא עשה את זה על דעתו לא בטוח שצריך לפצות.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא בטוח שצריך לפצות. את מש"קיות ההוראה צריך לפצות.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לפעמים - - -

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון. כל מי שלא קיבל רמת פעילות כי לא רשמו לו את רמת הפעילות, אבל מגיעה לו רמת פעילות, כולם מקבלים רטרואקטיבית.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל התעוררתם לזה רק עכשיו במלחמה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא. מה פתאום?

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אני שואל על מנגנון הפיצוי שאת מדברת עליו שצריך למצוא.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה לא חדש.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אם זה לא חדש אז למה עד עכשיו זה לא נעשה?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה לא חדש וכבר דיברנו על זה סמוך לתחילת המלחמה. זה עוד לא קרה ואני מקווה שזה יקרה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

אבל בשנים שעברו?

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

שנה שעברה העלינו את זה. זה לא שאנשים לא מקבלים כסף, אנחנו מפנים אותם למשרד הביטחון להגיש תביעה נגד משרד הביטחון וממליצים למשרד הביטחון לפצות אותם וראש צוות תשלומים שנמצאת כאן מדברת, ואני רוצה מנגנון פשוט יותר.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

עוד שנה או שנתיים הוא צריך להמשיך לראות את הפיצויים שלו? אם הוא ייקח עורך דין ישלם גם על עורך הדין.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

נכון. יש אנשים שמקבלים פיצוי בדרך הזו. יש מקומות שלי יש סמכות להגיד שיחזירו את הכסף ויתקנו את הרישומת. הרישומת תקלה, היא עשתה את התפקיד ומגיע לה, תתקנו ותחזירו את הכסף, מחזירים את הכסף. כל יום דרך נקח"ל ודרך ראש צוות תשלומים מחזירים לאנשים אלפי ומאות אלפי שקלים, כל יום חוזר כסף לאנשים. במקרה הזה שמלכתחילה זה לא צריך היה להיות שם, זה יותר מורכב.

אדוני, הדבר האחרון שאני רוצה להגיד וחייבת לציין אותו הוא שאנחנו זוכים לשיתוף פעולה עם צה"ל. אני מרגישה שיש לי עם מי לדבר כשאני מדברת עם הקרפ"ר, לשכת הרמטכ"ל, ראש אט"ל ואכ"א שיושבים כאן.

לפעמים יש חילוקי דעות ולפעמים אני אומרת "טוב, אתם חושבים אחרת" ובסוף אני מחליטה כי לי יש את הסמכות להחליט ואני אומרת ככה זה יהיה וזהו, אבל באופן עקרוני אנחנו כן יודעים לעבוד. אני אומרת את זה לא לזכותנו אלא לזכות צה"ל שיבינו שזה מנגנון - - -

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חבל שמבקר המדינה או הרמטכ"ל לא הסכימו לשתף פעולה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אני עכשיו במקום אחר, אל תכניסי אותי לזה.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

שמבקר המדינה ישלח קבילה לנציבות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מותר לי הערות ביניים לפרוטוקול, זו הפריבילגיה היחידה שלי כחברת כנסת. חבל מאוד שהרמטכ"ל לא שיתף פעולה עם מבקר המדינה. מבקר המדינה לא פחות, בניגוד לחוק. העיקר שהוא עושה תחקירים לבד, זה גאוני, כל הכבוד.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה לא קשור להערה הזו, אבל אני חושבת שחלק מהעניין הוא שהתורה שלנו, התו"ל שלנו אומר שכשאנחנו רואים שמשהו לא טוב קורה בצה"ל, אנחנו חוזרים עם זה לצה"ל ואומרים להם קודם כל לבדוק בעצמם לפני שאנחנו ניתן הוראה ולדעתי זה עושה את העבודה. מצד שני, הסמכות שיש לנו לפי פקודות הצבא שאומרת המלצה שלי פקודה לביצוע. אני לא בטוחה שיש סמכות כזו למבקר. מה לעשות שהחוק כתוב אחרת.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אבל זו לא סיבה. לפי ההערה, רק אומר שחוק מבקר המדינה מחייב כל פקיד, פקיד הוא גם הרמטכ"ל, מחייב כל פקיד לסור למרותו כשהוא נקרא לדו"ח מבקר המדינה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

שתינו עורכות דין ואני לא אכנס לזה עכשיו. אני יודעת מה הסמכויות שלי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. לא נורא, הוא יכול לסרב. הוא הרמטכ"ל והוא מסרב, אבל החבר הכי טוב שלו יבדוק אותו. זה רק לפרוטוקול לטובת המאזינים. החבר הכי טוב שלו יבדוק אם הוא היה בסדר, איפה הייתי, מישהו יודע אגב איפה הוא היה בלילה? כי לא ראיתי את זה בתחקירים שפורסמו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

טלי, תני לנו להתמקד בדו"ח.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

זה לא קשור לנציבות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

רק הערתי הערות ביניים. תודה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אדוני, תודה רבה. זה הדו"ח שלנו.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה רבה לך גברתי הנציבה. הערה קטנה למה שאמרת, יש מחויבות להביא את זה גם לוועדת חוץ וביטחון.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

אמרתי שהמחויבות היא לוועדת חוץ וביטחון ולא לשר הביטחון. הסמכות היא כאן בבית הזה ואני לא מפרסמת את הדו"ח עד שאני לא מביאה לכם. הדו"ח מתפרסם רק אחרי שאני מביאה לכם.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

תודה רבה. תת אלוף אמיר ודמני, בבקשה.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

שלום. אתייחס ברשותכם קודם כל ברמה הכללית, כפי שגם ציינה הנציבה דו"חות הנציבה הם פלטפורמה ותשתית לעבודה שיטתית שאנחנו מקיימים בנושא הזה. אנחנו לא מחכים לדו"ח סיכום שנה אלא יש חיתוכי מצב ברמה של הקבילות עצמן וכפי שנאמר יש לי אחריות לוודא שהקבילות אכן מטופלות ברמה המערכתית, אבל גם ברמת הרבעון.

אנחנו עוברים על כל הדברים מעבר לעובדה שבודקים את העובדה שהם באמת מטופלים, גם עוסקים בנושאים מערכתיים כדי לראות שהם אכן מטופלים בצבא והנושא הזה כפי שהוצג כאן הוא חשוב לנו מאוד, מתבצעת בקרה על הקבילות.

יש לנו עניין להכיר גם קבילות לא מוצדקות מכיוון שהן בסופו של דבר מביעות חוסר אמון שמחליטים לפנות לנציבה ולא למפקדים. וגם כפי שנאמר כאן בדיקה רוחבית של כלל הקבילות על מנת לראות שזה באמת מטופל ברמה המערכתית ולא רק ברמה הפרטנית. זה דבר ראשון.

הדבר השני הוא שהשנה הנוכחית היא שנה שנייה למלחמה ומאופיינת במורכבות גדולה ובהיקפים גדולים יותר של משרתים בדגש על נושא המילואים, ומן הסתם הדבר מוצא ביטוי בעלייה בהיקף הקבילות. כמובן אתייחס לעניין המילואים באופן ישיר, אבל רק אציין שמבחינת היקפים יש יותר חיילים סדירים, חיילים שנשארו בעיכוב שחרור ויותר חיילי מילואים וזה משפיע על הנתונים.

אתחיל מהנושא הראשון שעלה בצורה חדה מאוד שהוא נושא הפיקוד ומנהיגות. שני דברים כלליים לפני שאתייחס למה אנחנו עושים. הדבר הראשון הוא שבכל מקרה חריג, כל מקרה שהייתה בו אלימות פיזית, מילולית ומנוגד לערכי צה"ל – מתוחקר ומטופל ביד קשה ביותר.

המשמעות של יד קשה ביותר היא שכל הפרה של פקודות הצבא מטופלות באחת משתי הדרכים – דרך טיפול פיקוד משמעתי או בחקירת מצ"ח וזו פונקציה של מה הנושא עצמו. אבל אין סובלנות בצבא לנושאים של אלימות פיזית, מילולית וכל התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל.

הנקודה השנייה עוד לפני שאתייחס ואמרתי ואני מוצא לנכון לחזור על כך פעם נוספת, רוב רובם של המפקדים הם מפקדים מצוינים, איכותיים ועושים את עבודתם נאמנה וגם מצויים במציאות מורכבת מאוד ולכן נאמר שיש כאן מקרים חריגים וזה לא מוריד כהוא זה מחומרת הממצאים.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

לדעתך זה חריג?

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

לדעתי ההתבטאויות כפי שהוצגו בדו"ח המבקרת והאירועים הם אירועים שלא מעידים על הכלל.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>

הנציבה. למבקר יש פחות כוח.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

סליחה, הנציבה.

<< דובר >> רחל טבת-ויזל: << דובר >>

לא רוצה להיות שם.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

כמובן שזו לא הנורמה בצה"ל.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

ממש לא.

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>

נכון, אין חולק על כך. אבל אלו דברים שבכל זאת חוזרים שנה אחרי שנה. זאת אומרת, יש תופעה.

<< דובר >> אמיר ודמני: << דובר >>

אני מסכים שיש כאן דבר חמור ולכן אתייחס למה אנחנו עושים. מה שעשינו בשנת 2024 זה הכשרות רבות למפקדים ואמנה חלק מהדברים וגם אגיד כמה אנשים השתתפו בזה בשנת 2024 ומה היקף הפעילות שמתוכנן לשנת 2025.

דבר ראשון, הקמנו מרכז שנקרא מרכז פעימה שזה חיזוק החוסן ברמת הפרט, המפקד, היחידה בדגש על כלים ומיומנויות למפקדים על מנת לבנות את החוסן. מדובר בעיקר על פיקוד זוטר עד רמת סגן אלוף וזו האוכלוסייה שגם הנציבה התייחסה אליה.

בשנת 2024 במסגרת הפעילות הזו עברו אותה 125,000 מפקדים וכמובן שמדובר גם על סדיר, מילואים ופיקוד זוטר עד רמת סגן אלוף. 25,000 היו במרכז עצמו ועוד 100,000 היו בתהליכים שהתקיימו ביחידות בשטח.

דבר שני, תכנית בשם משיב הרוח שהיא תכנית פיקודית בנושא רוח ערכים העולים מתוך הלחימה ומיועדת לסר"נים ומעלה בסדיר ובמילואים. בשנת 2024 התקיימו כ-100 פעילויות כאלו בכל הדרגים שלקחו בהן חלק 5,000 מפקדים.

דבר שלישי, תכנית שנקראת הרוח האיתן שזה חיזוק יסודות השירות הצבאי שמיועדת לרב סרן ומעלה, התכנית הקודמת הייתה לסרן ומעלה. התקיימו כ-40 סדרות ש

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]