פרוטוקול מספר 0, ועדת המשנה לענייני איו"ש, 15/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון

ועדת המשנה לענייני איו"ש

יום חמישי, י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025), שעה 11:30

סדר היום:

<< נושא >> זיהום נחלים ומקורות מים ביו"ש << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

צבי ידידיה סוכות – היו"ר

טלי גוטליב

מוזמנים:

מרקו בן שבת

–

מנהל יחידת הפיקוח, משרד הביטחון

לב סטרנין

–

אע"צ, קמ"ט איכה"ס, מתפ"ש, משרד הביטחון

רני עמיר

–

סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

רועי אסייג

–

קמ"ט מים, המנהל האזרחי ביהודה ושומרון

דרור כהן טרגן

–

מנהל תחום תפעול, רשות המים

יעקב ליפשיץ

–

ד"ר, השירות ההידרולוגי, רשות המים

עמיחי אליהו רחמים

–

סגן ראש המועצה, מועצה אזורית מטה בנימין

מתן נחום

–

רכז שמירת טבע ירושלים ויו"ש, החברה להגנת הטבע מאיר דויטש

–

מנכ"ל תנועת רגבים

נעם דומיניץ

–

נציג ועד גוש אדומים ומנהל מחלקת סביבה באשכול רשויות יהודה ושומרון

מוזמנים באמצעים מקוונים:

אלירם אזולאי

–

ראש מועצה אזורית הר חברון

ייעוץ פרלמנטרי:

רפאל כהן

מנהל הוועדה:

אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:

ויקטוריה שטיינברג – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> זיהום נחלים ומקורות מים ביו"ש << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שלום לכולם. תודה רבה לכל מי שהגיע, חברי הכנסת עדיין מתארגנים ויגיעו בעוד רגע. אנחנו עושים היום דיון בעניין זיהום מקורות המים ביהודה ושומרון, אירוע שככל והתכוננתי לדיון ואנחנו הגורמים הראשונים שמטפלים בעניין הזה וסמרו שערות ראשי כי זה אירוע מופרע ומטורף מאוד ואני חושב שקשה לתאר עד כמה הדבר לא נתפס בשכל המציאות שאנחנו חיים בה. אין הגדרה אחרת.

אנשים שמזהמים לנו את השטח בכוונה ופוגעים בצורה אסטרטגית במדינת ישראל והמענים שלנו לאורך השנים – בצורה עדינה – לא ניסו להתמודד עם האנשים שמייצרים את הבעיה אלא ניסו להתייחס אליהם כאל ילדים קטנים, בואו נראה איך אנחנו עוזרים לכם עם הבעיות שלכם.

אנחנו נמצאים באירוע וביקשנו נתונים לקראת הוועדה ואקווה שנקבל אותם מרשויות המדינה. אם אתייחס למספר מקרים שעומדים מולי, יש לנו כמובן את דו"ח מבקר המדינה שכבר ב-2017 דיבר על דברים רבים שעומדים בעניין ולמיטב ידיעתי רוב המלצות דו"ח המבקר לא יושמו עד עכשיו וכן אשמח לשמוע מכם מה כן יושם בעניין.

אסבר את האוזן, אני מבין ששמנו פרויקט של מיליארד שקל במזרח ירושלים על חשבוננו ובסוף האנשים שם מתחננים שעוד נשלם להם על מנת שיסכימו להשתמש בו, כנ"ל בנחל קנה, שכם, נחל חברון, נחל ג'נין, נחל ברטעה וכמובן הביוב של עזה. לא יודע כמה זה נוגע אליכם היום, אבל זה גם אירוע שאנחנו מתמודדים איתו, ונחל פרת שהוא גם דוגמה לאחת משמורות הטבע הכי יפות שיש לנו בארץ לדעתי, אחד המקומות היפים – בטח באזור שלנו – שכבר כעשר שנים הביוב שם כל הזמן זורם וזה אירוע שלא אמור לקרות.

אני יודע שבמהלך השנים חשבו על כל מיני פתרונות כאלו ואחרים. הצד השווה של כל הפתרונות האלה היה שאנחנו מתייחסים לאלו שמייצרים את הביוב כאילו הם לא אחראים לגורלם, לפחות כך אני רואה את הדברים מכל מה שקראתי, אבל אשמח לשמוע אתכם. עמיחי רחמים, סגן ראש מועצת בנימין.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

ויושב-ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, מייצג כאן 330,000 תושבי כל קו כביש מספר 1 וצפונה ביהודה ושומרון, כל הרשויות. אנחנו צריכים להבין את הסיטואציה שאיתה אנו מתמודדים ביהודה ושומרון, בהסכמי אוסלו מדינת ישראל לקחה את עולם איכות הסביבה ביהודה ושומרון והפריטה אותו בכל מה שקשור לאוכלוסייה הפלסטינית, לרשות הפלסטינאית.

הניסוי הזה גם בתחום איכות הסביבה וודאי בתחומים נוספים כמו ביטחון, טרור ועוד – כפי שראינו הלילה – אבל גם בנושא איכות הסביבה בלון הניסוי הזה התפוצץ למדינת ישראל בפנים וזה נכון לעולם האשפה, ביוב, ובפועל הדבר הזה מייצר נזק לדורות. כולנו שחיים בשטח סובלים מכך, אבל אני חושב שצריך לשים את האצבע על הסוגיה המרכזית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

צריך לציין שהנזק הוא למי שחי בשטח וגם לאנשים אחרים שלא חיים בשטח, הנזק בסוף מגיע - - -

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

בוודאי. מגיע למי התהום ומגיע לזיהום אוויר מטורף. בסוף אנשי המקצוע שגם יושבים כאן איתנו היום, מודעים לדבר ויודעים אותו במשך שנים רבות ולצערנו הרב מכיוון שאנחנו עדיין שבויים – צריך להגיד את המילה השחוקה הזו – בקונספציה בשנה וחצי האחרונות שכביכול יש כאן יכולת כלשהי לייצר שיתופי פעולה קצרים או ארוכים יותר על מנת לטפל בסוגיות הללו, צריך להבין שגם מתקנים שהם מקימים וטיפול נקודתי שמבצעים הוא אך ורק נקודתי.

יציגו כאן היום דוגמאות לכל מיני דברים שאולי כן מתקדמים, אנחנו יודעים שזה יכול להיות פתרון קצר שעל פניו נראה פתרון טוב לתקופה קצרה ולאחר מכן אם בגלל תחזוקה, אי היעדר מימון או אי רצון, המתקנים הללו הופכים להיות כאבן שאין לה הופכין והזיהום ימשיך ויזרום. היום ביהודה ושומרון, אזור בנימין ובוודאי בכל מה שקשור לכך שהנחלים בסוף זורמים לים וזה תחת ההגדרה של זיהום חוצה גבולות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הביוב לא שומר על הקו הירוק.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

כן. הזיהום כמוגדר הוא עוד מפגש זיהום חוצה גבולות. אנחנו פוגשים אותו כמובן ביציאה מהערים והכפרים הפלסטינים והדבר פוגע בשמורות טבע וערכי טבע שאנחנו מחויבים להם וחייבים לטפל בדבר הזה.

גם ידינו כרשויות ביו"ש לא תמיד נקיות, אך יחד עם זאת אנחנו כן רוצים ומעוניינים לקדם את הטיפול בשפכים שלנו ביהודה ושומרון והדבר הזה פעמים רבות נתקל בקושי רב בגלל העובדה שלא ניתן לקדם במקרים רבים פתרונות אך ורק לאוכלוסייה הישראלית, זה לא דבר נכון, לא בכמויות ולא באפשרויות וכאן אנו נדרשים לכל מיני המתנות לכספים שצריכים להגיע מקיזוזים ומעוד כל מיני תהליכים.

פעמים רבות היועצים המשפטיים תוקעים את התהליכים הללו ואני מניח שידברו על כך בהמשך כי הסוגיה המשפטית בנושא היא סוגיה דרמטית שמשפיעה על היכולת לטפל. צריך לציין שגם אכיפה היא לא מילה גסה בהקשר הזה ואנחנו מצפים מרשויות החוק ביהודה ושומרון ולאחר מכן גם במדינת ישראל לטפל באכיפה אגרסיבית במזהמים ובאותם גורמים שלא אוכפים ולא מקפידים על הנהלים וההנחיות, ואני שמח שיש כאן גם נציגים מעולם האכיפה. זה הפתיח ואני מקווה שבעקבות הדיון אנו נמשיך וכמובן מה שחשוב יותר זה לשמוע אותם ולראות איך אנו מתקדמים. תודה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אציין מראש שזה רק דיון ראשון.

<< דובר >> נעם דומיניץ: << דובר >>

אהלן, נעים מאוד, נעם דומיניץ. נמצא כאן בשני כובעים, כנציג ועד גוש אדומים של כפר אדומים, אלון ונופי פרת ואני גם מנהל מחלקת סביבה באשכול רשויות יהודה ושומרון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אחד שהיה בדיון הזה יותר שנים ממני.

<< דובר >> נעם דומיניץ: << דובר >>

בהחלט. אשתף בחוויה האישית שלי שאני גר מהיותי ילד מעל 30 שנה בגוש אדומים, והנחל מזוהם תמיד במשך שנים וכל פעם סיפור אחר ובסופו של דבר אנחנו כאזרחים לא יורדים לנחל. אין ירידה לנחל שמתחת לבית שלנו, זה הזוי וכל הזמן שומעים סיפורים. אני כאן כנציג רשמי ונשמח לשמוע פתרונות ובסופו של דבר נעמוד לרשותכם לעזור לכם, גם הועד הגושי אצלנו בנחל פרת, גם אשכול רשויות יהודה ושומרון נשמח מאוד לשתף איתכם פעולה ולעזור במה שאנחנו יכולים לעשות. בהצלחה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נעם, תודה רבה. כמובן שאתה מוזמן להישאר ולשאול שאלות. אתה רוצה לדבר?

<< דובר >> מתן נחום: << דובר >>

מתן נחום, מהחברה להגנת הטבע. אשמח לדבר בסוף לאחר שאשמע את הדברים. יש לנו מספר אמירות בנוגע לטבע וספציפית לנחלים ביהודה ושומרון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה לא רוצה להציג את הסקירה?

<< דובר >> מתן נחום: << דובר >>

כרגע אנחנו עובדים על עבודה גדולה מאוד בנושא, אבל לצערי אין לנו. נשמח לשמוע מהרשויות שמטפלות בנושא איך הן מתקדמות. כן יש לנו אמירות ואשמח להגיד לאחר מכן בהתייחס לדברים שלהם. תודה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה. מאיר דויטש, רגבים.

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

מאיר דויטש מתנועת רגבים. אשמח גם כן להתייחס בעיקר בסוף כי גם אני מאוד רוצה לשמוע את גורמי המקצוע. אשמח אם יושב-הראש יוכל לבקש התייחסות מגורמי המקצוע לנקודה שהועלתה כאן כבר וזו הקונספציה. בסוף יש אוסלו, העברנו לרשות הפלסטינאית את האחראיות הביטחונית ואת האחריות האזרחית.

לגבי האחריות הביטחונית לדעתי כולנו כבר הבנו שהיא כישלון מוחלט ולא צריך להכביר במילים, אבל גם בתחום האזרחי בכל הקשור לאיכות הסביבה, אמרנו יש כאן בעיה, העברנו את האחריות לרשות הפלסטינאית ואנחנו כאילו אומרים שזה התפקיד שלהם לפתור את הבעיה והם לא פותרים את הבעיה. לא רק שהם לא פותרים את הבעיה אלא גורמים לבעיה להיות חמורה יותר.

לכן לצערי הגורמים המתאימים לקבל את ההחלטה בנושא הזה לא נמצאים כאן סביב השולחן כי זה אצלכם, חברי הכנסת והשרים, הממשלה, להבין שהגיע הזמן לקחת את האחריות המלאה. מדינת ישראל צריכה לקחת את האחריות המלאה גם על הנושא הסביבתי ביהודה ושומרון, זה נשמע מפחיד.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

היא עושה את זה כבר.

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

אני מתכוון לאחריות מלאה בנושא הפסולת והביוב. הפחידו אותנו שנים לא להיכנס לרצועת עזה וראינו מה קרה כשמפחידים יותר מדי את המדינה מלעשות מה שנדרש. אני לא אומר שזה פשוט וקל, אבל זה מה שנדרש לעשות ולכן אשמח אם הוועדה תבקש מגורמי המקצוע להתייחס לנושא המדיני של האם יש תקווה בכך שאנו נשענים על הרשות הפלסטינאית לפתור את בעיות הסביבה ביהודה ושומרון.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

מה לדוגמה כשאתה אומר לקחת אחריות?

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

שמדינת ישראל תיקח אחריות לטפל בבעיית המט"שים ולהפעיל אותם. לדוגמה יש את המט"שים שהוקמו בחברון שלא מופעלים ולא מטפלים בבעיית כל הביוב שמוזרם שם. שמדינת ישראל תיקח אחריות ותפעיל את זה בעצמה עם כל המשתמע לכך.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נמצא איתנו בזום ראש מועצת הר חברון, אלירם אזולאי.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

שוב שלום ותודה על הדיון החשוב. בפתח הדיון אני רוצה להגיד שלושה דברים עקרוניים ואז נראה מעט דוגמאות. אחד, כל נושא זיהום הנחלים, מה שנקרא זיהום חוצה גבולות הוא נושא שנידון כבר שנים רבות בוועדות, בבתי המשפט, בבג"צ ופעם אחרי פעם אנו רואים שהערבים והרשות הפלסטינאית לא מצליחה לייצר פתרונות לא של טיהור שפכים ולא של מים.

מדינת ישראל במשך שנים רבות – ואני חושב שזו הדירקטיבה שצריך להבין ולשנות – נתנה לערבים ולרשות הפלסטינאית את האחריות כדי לטפל בדברים האלו. האירוע שצריך להשתנות הוא שאם אנחנו מבינים שזה לא עובד כי משנות ה-90' מנסים לתת להם לטהר שפכים בנחל חברון שבסוף מגיעים לבאר שבע, עומר, מיתר ובני שמעון ומזיקים לחקלאות.

אנחנו ניקח את האחריות על הדבר הזה כמדינת ישראל, אנחנו מוכנים להיות השליחים שלכם לעניין הזה, מועצה אזורית הר חברון שהנחל הכי מזוהם במדינת ישראל נמצא בשטח שלה, נחל חברון, ופשוט לקזז להם את הכספים שהדברים האלו עולים מתוך עיקרון המזהם משלם.

דבר שני, מדינת ישראל מממנת פקחים רבים ביהודה ושומרון, מעל 40 פקחים לרשויות המקומיות ומחלקות הקרקעות. הפקחים האלו הם חסרי סמכויות בנושאי איכות הסביבה שהם אפילו לא נושאים שיש עליהם ויכוח כלשהו. תראו את הדברים ונסביר את הנקודה השנייה שהיא נקודה עקרונית של סמכויות.

(הצגת מצגת והקרנת סרטון)

אדבר תוך כדי הסרטון. תראו מה קורה, ככה נגנבים מים כל יום בהר חברון. רק שתבינו את עומק הבעיה על פי נתוני מקורות ורשות המים, 50% מהמים זה הר חברון שנגנבים על ידי הערבים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא חיבלו בצינור?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נוצרות חבלות כי הם גונבים מים.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

על פי נתוני מקורות ורשות המים, 50% מהמים בהר חברון נגנבים על ידי הערבים. ניתן לראות את הקווים, הקווים חשופים וישנים ולכן יש בישובים משבר מים שמגיע לרמה שבשנת 2025 מדינת ישראל מובילה מים במכליות לישובים מוסדרים ביהודה ושומרון וכאן בהר חברון, למשל אדוריים, כי היא לא רוצה להתעסק בגנבות כי היא יודעת שיגנבו לה את כל המים אם היא תוביל להם מים בקו של מקורות ולכן היא מעדיפה להעביר את המים במכליות כמו בשנות הארבעים. שתבינו לאיזו רמה הזויה הגענו בעניין המים.

כיוון שהערבים גונבים חצי מהמים והקווים הם קטנים, אנחנו גם לא יכולים לפתח בנייה וחקלאות. אנחנו ניגשים ואומרים להם שאנחנו רוצים לפתח בנייה ואומרים לנו "רגע, רגע, מה אתם רוצים לבנות? אין מים", אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לעשות חקלאות ואומרים לנו "רגע, רגע, איך אתם רוצים לעשות חקלאות? אין מים" וזו הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מי אלו שאומרים לך את זה?

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

רשות המים ומקורות. רשות המים לא נותנת לנו אישור לחקלאות ומקורות לא נותנים לנו הקצאת מים לחקלאות ובנייה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מכוח איזו סמכות יש למקורות להתערב לך בזה?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הם אלו שמאשרים את הקצאות המים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אבל לפני הקצאות המים, יש עוד דברים שנבדקים עוד קודם. זו השאלה שלי. הקצאת המים זה לא הדבר הראשון שנדבק.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

התשובות שאנחנו מקבלים ממקורות הן "חברה, תקשיבו, תעשו מה שאתם רוצים, אין מים ולכן אנחנו לא נותנים אישור. אין מים ולכן אנחנו לא נותנים אישור לעוד מים", אבל גם לא לוקחים בחשבון את ה-50% שהערבים גונבים כדי לטפל בבעיה הזו ולייצר מים למי שרוצה לצרוך מים בצורה חוקית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אלירם, תנסה להתמקד בסיפור של הזיהום כי עשינו כבר דיון על סיפור המים ונעשה עליו עוד דיון.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

אז אני קופץ לסיפור הזיהום. נחל חברון הוא הנחל המזוהם ביותר במדינת ישראל, אראה את הסרטון ונגע בסיפור הזיהום. ככה כל יום אנחנו רואים עשרות משאיות מגיעות ושופכות שפכים גולמיים שמזהמים את האקוויפר ומחר כולם מוזמנים לעשות רפטינג בביוב חברון, להריח - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

האורך של נחל הביוב הזה הוא 42 קילומטר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מי צילם את הצילום שהעלית עכשיו?

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

זה צילום שעשו סיירי הקרקעות, אבל אלו דברים שקורים כאן כל יום.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה חשוב. המשאית של מי? אני לא סתם שואלת אותך.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

ערבים, כמובן.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כמה כאלו בשבוע?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

עשרות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

טלי, המשאיות הן חלק קטן בנחל הזה. רוב הביוב בנחל מגיע בצינורות מסודרים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אפשר לקרוא לזה פיגוע כי אתה יודע, זה פיגוע.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ברור שזה פיגוע. לא היית כשמאיר דויטש דיבר, אבל הוא אמר שהקונספציה של אוסלו פגעה בנו באזרחי וגם בביטחוני, זו אותה קונספציה.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

צריך להבין מה המשמעות של הדבר הזה והמשמעות בשטח היא שני דברים. אחד, אנחנו מקבלים שפכים גולמיים רבים שמעלים מפגעי ריח נוראיים וכמובן המפגעים שזה מזהם את כל הקרקע והאקוויפר. לפי נתוני המנהל האזרחי ורשות המים, תוך חמש שנים כל הבארות של שוקת שמשקות את האזור שלנו יהיו מזוהמות ולא ניתן יהיה לשאוב מהן מים. לכל האזור של בארות שוקת שמספקים לכל אזור בני שמעון, מיתר, להבים וערד. זה נתון אחד.

הנתון השני, יש בג"צים שקבעו שמדינת ישראל חייבת לטפל במפגע הזה ואז עשו שני דברים. עשו מתקן טיהור באזור שוקת ועשו מתקן דחיסה באזור מעבר מיתר, רק ששכחו את כל הנחל המזוהם ואמרו שלזה כנראה ידאגו הערבים כי זה מה שהיה בהסכמי אוסלו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הם דווקא לא אמרו כנראה כי זה היה נראה להם ברור, האמינו בהם. לא היה כתוב שם כנראה.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

בנו להם מט"ש בשנות ה-90' שלא עבד אפילו יום אחד. אבל בפועל בשטח מה שקרה זה שבג"צ חייב את המדינה לתת פתרון והמדינה באמת תכננה לצנרר את כל נחל חברון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אלירם, אני קוטע אותך כדי שחברי הכנסת יבינו את המשמעויות, אנחנו בנינו את המתקן שהוא מדבר עליו ב-400 מיליון שקל כדי לטפל בביוב שלהם. בנוסף, כל שנה אנחנו שמים עליו עוד 35 מיליון רק כדי לתחזק אותו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

והם לא משתמשים בזה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, זה אנחנו. אנחנו מפעילים את זה, אבל חוץ מזה צריך עוד כי יש גם את כל הנחל. 400 מיליון זה רק למה שמגיע למיתר.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

ולכן אני רוצה להסביר לכם את המשמעות. יש לנו מאגר של מיליון קוב מים שאמורים להגיע מהטיהור של כל השפכים האלו לחקלאות באזור בני שמעון ולכן חמש רשויות שניזוקות מזה, באר שבע, בני שמעון עם כל החקלאות שלהם, מיתר, עומר והר חברון חברו ביחד על מנת לטפל בבעיה הזו. הצגנו את הבעיה ועלינו איתה לשרים, בפועל הפתרון לבעיה הזו הוא לקחת אחריות ולצנרר את כל הנחל ולטפל בשפכים מהרום למעלה עד הקצה למטה ולקזז את זה ממי שמזהם.

הדבר הזה היום תקוע על עניין של מי ישלם ועל מנת לצנרר את כל הנחל העלות היא 400 מיליון שקל, אבל עכשיו הוויכוח הוא מי ישלם. אנחנו טוענים שכיוון שהערבים מזהמים כאן תקזזו להם את זה מהמיסים כמו שאתם עושים בחשמל ובמים ותעשו את הפרויקט הזה. בואו ניקח אחריות, מדינת ישראל, על פרויקט שמזהם לנו את כל - - ודופק לנו את כל החקלאות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אתה מדבר על הסכם פריז? על איזה מיסים אתה מדבר שאני אקזז להם? אחלה, אני בעד, אני בעד לבטל את הסכם פריז, אבל אני לא מנהלת את המדינה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הכספים המועברים.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

מה שמדינת ישראל גובה עבור הרשות, תקזזו להם 400 מיליון ותבצעו את הצינרור. יש שלושה בג"צים שכבר חייבו את מדינת ישראל לעשות את זה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לקזז? לא.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

לא לקזז. חייבו את מדינת ישראל לתת פתרון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בשביל לקזז צריך חקיקה ועכשיו קיבלנו צו על תנאי על חקיקה של ניכוי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא צריך חקיקה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לקזז מכספים של הרש"פ? בטח שצריך.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, צריך החלטה מדינית.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

אשיב בהמשך וארחיב על זה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תשיב לי עכשיו, לא צריך בהמשך. זו לא החלטה מדינית אחרת יכולת לעשות החלטה מדינית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא הייתה חקיקה על קיזוז החשמל.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

אנחנו יכולים מול האוצר.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

אני יודע שהעניין הזה תקוע כרגע מול הייעוץ המשפטי שלא מאפשר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

יש הבדל כשמקזזים כי יש הסכמה מול הרשות הפלסטינית, זה לא אותו הדבר אלא משהו אחר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הם לא הסכימו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חייבים חקיקה בשביל לקזז בכפייה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לפחות ממה שאני יודע, לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

טוב, אז לא. אין בעיה. אני יכול לקזז מה שבא לי. אתה מקזז עלות רפואית מכוח ההסכמה מול הרש"פ ובגלל זה אתה מטפל, אתה מקזז כספים כאלו ואחרים תמורת שירותים שהמדינה נותנת לרש"פ כי כך זה מוסכם. אבל אם זה לא מוסכם כמו ניכוי כספי פיצויים לנפגעי פעולות איבה, אז צריך חקיקה. חוקקנו, אבל קיבלנו צו על תנאי מבג"צ.

אם אתה רוצה לקזז את העלות של הטיפול או מתן המענה לזה, אז אתה צריך הסכמה של הרש"פ ואתה לא יכול לעשות את זה בקיזוז. זה פתרון מעולה, אבל צריך חקיקה בשבילו. בג"צ ייתן לנו כרטיס צהוב גם אם נגיד נחוקק את זה.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

הנושא של נחל חברון פוגש אותנו בסוף בנחל באר שבע, פארק באר שבע ובשכונה שם – שתבינו את רמת האבסורד – והם צריכים לדלל את זה ב-50% מים שפירים על חשבוננו כדי שתושבי באר שבע לא יקבלו את השפכים הגולמיים האלו כי המט"ש גם לא מצליח לטפל.

אני רוצה לגעת בנקודה של סמכויות האכיפה. לנו ביהודה ושומרון יש פקחים של מחלקות הקרקעות. ביקשנו שיתנו לנו סמכויות אכיפה בנושא איכות הסביבה על מנת שהם יוכלו הזרוע של מדינת ישראל כי גם ככה אתם כבר מממנים אותם, מממנים את השכר והרכבים שלהם.

תנו להם סמכויות בנושאים של איכות הסביבה ומים על מנת שהם יהיו הזרוע הארוכה כי כשאנחנו באים למנהל האזרחי הם אומרים "מה אתם רוצים? אין לנו פקחים, מה אתם רוצים?" איכות הסביבה תמיד בעדיפה אחרונה. לכן ככל שנצליח לתת לפקחים שלנו סמכויות אכיפה בשטח יהיו למדינת ישראל מכפילי כוח פי 40 ממה שיש לה היום כי היום יש לה אחד ולנו ביהודה ושומרון יש עוד 40 פקחים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אלירם, זה עלה כאן לפני חצי שנה בדיון הקודם שעשינו בדיוק בנושא הזה ואם אני זוכר נכון אמרו שיש נכונות לדבר הזה. מה התקדם?

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

בפועל לא התקדם. חשוב שתדברו גם על העניין של קידוחי המים, אני מבין שזה לא הדיון.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה לא יהיה היום אלא בדיון הבא שנעשה על המים. כן נדבר על זה בהקשר הזיהום.

<< דובר >> אלירם אזולאי: << דובר >>

בסדר גמור. הזיהום מזהם את האקוויפר ואז אי אפשר יותר לשאוב מים. תודה רבה לכם.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תודה רבה לך.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תודה רבה. מאיר, אתה רוצה להגיד משהו?

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

אם אפשר לבקש מגורמי המקצוע בהתייחסות לנחל חברון, יש את הדרישה של תקציב הצינרור, אני שואל למה לא מטפלים בבעיית המקור? אם הבנתי נכון הבעיה בעיקרה זו תעשיית האבן בהר חברון, ממה שאני מכיר בשטח רוב המפעלים נמצאים בשטח C ועל כן אם המפעלים לא מטפלים בביוב שלהם, למה לא סוגרים את המפעלים האלו?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לכל הפחות לחסום את ייצוא השפכים.

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

ואז לא צריכים לצנרר את כל הצינור ולהשקיע מאות מיליונים במענה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אגיד לך מה אני מכיר בהקשר הזה, אבל נשמע גם את גורמי המקצוע. אני מכיר שבסוף מה שקרה שם זה שהאמריקאים בנו להם מט"ש על חשבונם ב-100 מיליון שקל והם לא מוכנים להפעיל אותו בגלל מפעלי האבן. כדי שיהיה משהו שכן מאפשר להפעיל אותו למפעל אבן, צריכים 40 מיליון שקל. יש שם קרוב ל-100 מפעלים, 40 מיליון שקל בשביל 100 מפעלים זה לא סכום בשמיים, הם יכולים לעשות את זה.

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

אבל אם הם בשטח C - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

גם בלי שהם בשטח C, יכולים להכריח אותם.

<< דובר >> מאיר דויטש: << דובר >>

נכון. אבל אם הם בשטח C זה פשוט מאוד לגורמי האכיפה, אם הגורמים שם לא מטפלים בביוב שלהם, במפעלי האבן, לסגור את המפעלים האלו. אם יבואו לסגור את המפעלים האלו כנראה שהמפעלים ימצאו פתרון מהר מאוד לבעיה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מי מגורמי המקצוע רוצה להתחיל? שם ותפקיד לפרוטוקול.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

רועי אסייג, קמ"ט מים, מנהל אזרחי. כל הבעיות שעלו כאן שראשי הרשויות והגורמים השונים דיברו עליהן מוכרות, ידועות ויחסית הוצגו בצורה נכונה ואמיתית מבחינת הזיהום והיקף הבעיה ביו"ש ואני לא מגיע לכסות את המצב כי המצב הוא חמור, חמור מבחינת כל השפכים שזורמים בנחלים.

בעניין הסוגיה המדינית שעלתה כאן, לא אנחנו אלו שמחליטים על הסכם הביניים, אם אנחנו עובדים עליו או לא עובדים עליו, אבל זה המצב הנוכחי כרגע שהאחריות בשטחי A ו-B בידי הפלסטינאים ובשטחי C אצלנו ובתוך כללי המשחק האלו אנחנו מנסים לעשות את המיטב ונפרט את הצעדים שאנחנו עושים. אם ישתנה משהו, זה יהיה בהתאם.

עד לפני מספר שנים התפיסה הייתה כמו שהוצג כאן על ידי חלק מהאנשים, שהשפכים של הפלסטינאים צריכים להיות מטופלים על ידי הפלסטינאים ולא הייתה שום התייחסות לאן השפכים מובלים, מה הטיפול הראוי, האם עושים שימוש חוזר בקולחין וזה הביא אותנו לאט-לאט למצב שהשפכים מוזרמים לנחלים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

פגשת את זה ביד חנה ובמיתר.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

וכתוצאה מכך ישראל החלה לבנות כל מיני מתקנים שחלקם הוזכרו כאן על מנת לטפל בשפכים האלו שעוברים את הקו הירוק. הזכרת את יד חנה, יש לנו את המתקנים שהוקמו בנחל חברון, במיתר ובשוקת, יש לנו את התפיסה בנחל קישון בג'נין ויש עוד מספר מתקנים.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה הובלנו במנהל האזרחי בשיתוף עם רשות המים כמובן, הבאנו שינוי תפיסה בעניין להסתכלות רוחבית ואגנית שאומרת קודם להביא את הפלסטינאים למקום שהם מייצרים פתרון שאנחנו רוצים אותו, שטוב לנו איתו ואנחנו יודעים להתמודד איתו, זה אחד במהלך הדיונים המשותפים שאנחנו מנהלים איתם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הוועדה חזרה להתכנס?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הוועדה מתכנסת כל הזמן. היו תקופות של פחות או יותר, אפילו לפני שבועיים התכנסנו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מתקבלות החלטות בוועדה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

מתקבלות הסכמות.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

כי דו"ח מבקר המדינה ציין שהוועדה לא מתכנסת, היא משותקת, הפלסטינים לא משתפים פעולה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הם באים בכלל?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נכון, הייתה תקופה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הם באים לוועדה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לפני שבועיים הם היו אצלי בחדר. הייתה תקופה שהוועדה לא התכנסה ובשנים האחרונות היא מתכנסת. כמובן יש סוגיות שבהן הדעות חלוקות בצורה משמעותית.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

על מה? אלו סוגיות?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הידרולוגיות בעיקר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

שדורשת השקעה גדולה מאוד.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לא, תכף יעקב מהשירות ההידרולוגי יסביר על זה. אבל הוועדה מתכנסת, אנחנו דנים בכל מיני נושאים וגם בנושא השפכים ומה שהתחלתי להגיד שבוועדה הזו אנחנו מנסים להביא את האסטרטגיה שלנו הישראלית, מה נכון לנו על מנת שלא נמשיך באותה מדיניות שנפגוש את השפכים במורד ובכל פרויקט שעולה אנחנו מנסים לנתב אותו אלינו בצורה הכי נכונה. זה ערוץ אחד.

הערוץ השני, אנחנו במנהל האזרחי בשיתוף הגורמים, רשות המים, השירות ההידרולוגי, כתבנו דו"ח מפורט מאוד – אם תרצו נעביר לכם אותו – אי שם ב-2021 או 2022 הצגנו אותו למנכ"ל משרד הגנת הסביבה ורשות המים והדו"ח שם על השולחן את המצב הנוכחי בשטח ואת המצב העתידי, בדגש על העתידי.

לא ניכנס למספרים, אבל ניתן לראות את הסכימה ובסופו של דבר השורה התחתונה של הדו"ח היא שהיום – זה היה בשנת 2022 – אנחנו רואים בנחלים קרוב ל-100 מיליון קוב שזורמים, לא כולם זורמים עדיין אלא חלקם וזו נקודה חשובה כי עדיין לא רואים בעיניים חלק מהזיהומים כי הם נמצאים בבורות סופגים, אבל הם מזהמים את הקרקע.

אבל ככל שהרשות תתקדם והיא מתקדמת, ותבנה מערכות ביוב שזה משהו מבורך אז פחות תראו אותם בבורות הסופגים, אבל תראו אותם יותר בנחלים והמשמעות היא שהקטסטרופה תהיה גדולה יותר.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה הערך המספרי? מה המשמעות של ה-100?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

100 מיליון קוב. גזרנו את זה מהדו"ח, נעביר אותו אם תרצו. אנחנו נותנים לכם הצצה קדימה ל-2050 וניתן לראות שהמספרים הולכים להכפיל את עצמם, והמספרים הם עדינים מה שנקרא. המספרים מכפילים את עצמם כי כמויות המים שלהם הולכות וגדלות, האוכלוסייה הולכת וגדלה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה משפיע גם מכאן וגם מכאן, ממה שנשפך וממה שמקבל ולכן זה מגיע לפי שתיים ביחס.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בדיון הקודם סיפרתי על תכניות האב למים, אנחנו הולכים לשלש את כמות המים ולכן אנחנו צפויים גם לקבל יותר שפכים. האוכלוסייה גדלה, רמת החיים עולה ולכן השימוש במים עולה ואנחנו צפויים לראות את זה ולכן בסופו של דבר הנייר הזה אומר "חבר'ה, צריך לקבל החלטה היום ולהתחיל ליישם כל מיני פתרונות" והבאנו כאן סדרה שלמה של פתרונות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

העברתם את המצגת לוועדה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

העברנו אותה. מצד שמאל ניתן לראות מפה שסוקרת באופן סכמתי, אבל מראה את הזיהומים העיקריים שזורמים בשטח על פני הרגישות ההידרולוגית ותכף יעקב שהוא המומחה בארץ בתחום, ידבר על כך לא מעט. מהדו"ח הזה יצאנו להסתכלות רחבה, הסתכלות אגנית, אגני ניקוז והצענו פתרונות, הצענו פתרון כמעט לכל אגן ניקוז ביו"ש איך נכון להסתכל עליו, איך נכון להגיב למה שהפלסטינאים עושים בשטח ואין לנו יכולת להשפיע עליו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה שאני רואה שבאזור רגישות הידרולוגית גבוהה שזה בוורוד במקראה, אבל זה חום, זה המרכזי? תסביר לי מה זה אזור רגישות הידרולוגית גבוהה? תמלצר לי את זה במילים פשוטות.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אני אתן ליעקב המומחה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תסיים אתה ואז נעביר ליעקב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אבל אי אפשר להבין את המקראה. אתם מבינים מה מדברים אתכם כאן? אי אפשר לדלג על מושגים. סליחה, בעוונותיי, אני חייבת להבין על מה מדברים איתי. תודה. רק שאני אבין את המושג בהינתן שכל האזור צבוע בצבע הזה, מה זה רגישות הידרולוגית גבוהה?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

יעקב ליפשיץ, שירות הידרולוגי, רשות המים. אנחנו מחלקים רגישות הידרולוגית לשלושה סוגים, רגישות הידרולוגית נמוכה שמה שקורה על פני השטח לא משפיע על מקורות המים שנמצאים מתחת לפני השטח, רגישות הידרולוגית בינונית שזה משפיע, אבל לא משפיע באופן משמעותי מאוד ואין פגיעה משמעותית מאוד במקורות המים, ורגישות הידרולוגית גבוהה שבאזורים האלו כל פעילות על פני השטח משפיעה בצורה ישירה וכמעט מידית על מקורות המים הטבעיים ומזהמת. זו המשמעות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הבנתי, תודה רבה.

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

ובאזור הזה כמעט כל האזור הוא בעל רגישות הידרולוגית גבוהה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

שמקורות המים הגלויים ייפגעו?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

מקורות המים החשופים לזיהום.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

החשופים, הגלויים או התת-קרקעיים?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

התת-קרקעיים. אני מדבר על המים שנמצאים בעיקר בתת הקרקע כי מה שרואים על פני השטח, רואים על פני השטח, אבל אני מתכוון למה שנמצא מתחת לפני השטח.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

ברשותכם אני אמשיך.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תודה, יעקב.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

מתוך הדו"ח הזה יצאנו להסתכלות האגנית, המרחבית שמייצרת פתרון לכל אזור. תכף נציג מספר פתרונות שכבר יושמו, חלקם הסתיימו וחלקם נמצאים בעבודה, ונשים שורה תחתונה של מה מפריע לנו ונמשיך לקדם אותם.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

רועי, אני מפריע לך רגע בשביל הערת ביניים למה שאמר יעקב ההידרולוג. אדוני יושב-הראש, זה לא עניין תיאורטי. היה קידוח שעשו באזור אריאל שהיה אמור לשרת את החקלאות באזור צפון בנימין, אזור שילה, והקידוח הזה מזוהם ואי אפשר להשקות איתו.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הקידוח הזה מושבת בגלל זיהום.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

מושבת בגלל זיהום. הזיהום הוא לא מהירח כידוע, זו לא תיאוריה על מפות, זו פרקטיקה, קידוחים שמבוצעים היום ביהודה ושומרון בסבירות לא נמוכה עלולים להימצא מזוהמים, מי אקוויפר ומי אקוויפר ההר.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

תכף נעבור על כל הפתרונות שנמצאים בקנה ואני חושב שזה יענה על חלק מהשאלות שעלו, ואם לא אז אנחנו נענה. מעבר לכך, יש לנו צוות שהקמנו ברשות למשנה מנכ"ל רשות המים, אנחנו מתכנסים לפחות אחת לחודש בשיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר, קמ"ט איכות הסביבה מגיע, אנחנו מגיעים ועוקבים אחר הדבר הזה ומוצאים פתרונות חדשים.

יש לנו מתכנן צמוד לנושא שכל היום אנחנו עסוקים בלמצוא פתרונות. אספר לכם שרק השבוע היינו במודיעין עילית. במודיעין עילית יש זרימת ביוב שמגיעה מנחל מודיעין ממחנה עופר, חוצה את העיר ומגיעה היום עד נאות קדומים לצערנו. השבוע היינו שם כל הגורמים ביחד לנסות לראות איך אנחנו מייצרים פתרון מידי לדבר הזה על אף שיש פתרון כולל רחב היקף לכל אגן הניקוז הזה. אעביר את רשות הדיבור לדרור ונמשיך.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

דרור כהן, רשות המים, אגף תפעול, מטפל בשפכים ביו"ש. הצלחות בטיפול השפכים ביו"ש, המגה פיגוע הגדול שהיה לנו בשפכים באזור ירושלים היה שפכי קדרון ונכון שרוב השפכים היו בתחום ירושלים, זה פרויקט שהתחיל לפני כעשור ונכון לעכשיו באפריל 2025 השפכים בנחל פסקו מלזרום, הנחל מצונר, הפרויקט יסתיים בעוד שנה והשפכים יטוהרו בקולחין במט"ש אוג נבי מוסא.

כפי שרועי ציין זו דוגמה טובה לפרויקט אגני רחב, לקחנו שפכים כשפכים וללא לאום, הטיפול בשפכים כפרויקט מרכזי. היה לנו מאמץ משותף עם המנהל האזרחי, מתפ"ש.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הפרויקט הזה עלה מיליארד שקל?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כמיליארד שקל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מי שילם את הכסף?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

ירושלים שילמה, אם אני לא טועה הגיחון מהלוואות בנקים והתשלום יחזור מכספי המיסים של ישראל. תעריף המים יעלה מעט בכמה אגורות לקוב.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

תושבי מזרח ירושלים משלמים כסף על הגיחון? על המים שלהם?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בוודאות?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

חלקם, תלוי באיזו שכונה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מה הכוונה תלוי באיזו שכונה? זו שאלה משמעותית.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

פשוט מאוד, תלוי באיזו שכונה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

תלוי באיזו שכונה. עיסאוויה הפחת הוא קרוב ל-100%, כמעט ואין גבייה שם. באזורים אחרים יש יותר גבייה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש נתונים?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן, להגיחון יש נתונים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נבקש את זה לוועדה הבאה.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

בקו הזה יש גם אזרחים פלסטינאים?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן. רואים כאן מטושטש מעט, אבל כשני שליש זה דרום ירושלים ושליש פלסטינאי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני שואל כי הרעיון הזה שאנחנו אזרחי ישראל נצטרך לשלם על אנשים שלא ממש מוכנים לשלם הוא רעיון שלא מאוד כיף לנו, מה נעשה.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

אלו תושבים אזרחי ישראל, אבל חוץ מזה יש עוד אוכלוסייה שהוא התחיל לדבר עליה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

מילה לגבי - - של הרש"פ. בפרויקט הזה או בוצת הגיחון במימון ישראלי, בנקים, בנק לאומי, היה לנו מאמץ של רשות המים בשנה האחרונה, מאמץ גדול - - כספים, השבוע קיבלנו מהאוצר תשלום ראשון על הפרויקט הזה על הרכיב הפלסטינאי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שהם קיזזו?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

הייתה הסכמה עם האוצר שהרש"פ צריכה לממן את הרכיב שלה בפרויקט, זה יגיע במספר פעימות, אבל זה מתחיל להסתדר לאט-לאט. יש כאן אירוע טוב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ידעתם את זה. האוצר הסכים בהתדיינויות על זה עם הרש"פ.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

אני לא האוצר, אני לא יכול לתת תשובה על זה. אבל הכסף הגיע להגיחון לפני שבוע.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זו תשובה חשובה, אדוני, כי אני לא יכולה לענות בשם המדינה. אני יודעת את התשובה הזו, אבל אנחנו חברי כנסת ואנחנו ועדה מפקחת, זה ברור שכשקיבלתם את הכסף שקוזז בפעימה הזו, זה קוזז בהסכמת הרש"פ.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

למה את אומרת את זה?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא אומרת את זה בגלל שאני לא יכולה לומר את זה כי אני לא עונה בשם המדינה, וכפי שהבהרתי את זה בדבריי הקודמים, כדי לקזז כסף - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אמרת, אבל לא בטוח שאת צודקת.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ולכן אני מבקשת תשובה על זה, זו לא בעיה. השר האחראי יודע.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

את יכולה לשאול אותו.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קיזוז אפשר רק בהסכמה או בחקיקה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה לא נכון, טלי.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

זה מודל שאנחנו הולכים לבצע אותו מכאן צפונה. אפרופו קונספציה, כאן אין קונספציה. כאן יש הנדסה שמובילה מהלך רוחבי, אזורי. כל - - הביוב באותו אזור חברו למערכת ביוב ישראלית ומכון טיהור ישראלי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מעולה. זו תכנית פעולה כבר מ-2019 שתסתיים ב-2026 לפי מה שאני רואה?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

רובה כבר הסתיימה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מצוין. ראיתי בשטחי C כבר לגמרי, מעולה. כל הכבוד.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

הייזום שלה התחיל ב-2016, הגיחון, רשות המים, המנהל האזרחי, הביצוע התחיל ב-2019.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אתם מוזמנים לסיור לראות את הדברים בעיניים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יכול להיות שנעשה. אני כן רוצה לשאול משהו מעט עקרוני בעניין הזה. בסוף כל תושב בישראל, אני תושב יצהר לצורך העניין ולקחו לנו כסף כדי לבנות מט"ש, שילמתי על זה כסף מהכסף שלנו, משלמים. כל אחד בירושלים, יש חברה שכולנו מכירים אותה, חברת הגיחון, כשקונים מים משלמים גם על הביוב. אני שואל שאלת תם, יש דבר כזה שאדם שלא משלם לא מביאים לו מים או שאין חיה כזו? אתה תקבל מים גם אם לא תשלם?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אתה תקבל מים גם אם אתה לא משלם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני יודע את התשובה ובכל אופן אני שואל.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

יש כאן בג"צים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מכאן עד מחרתיים, תקבל מים גם אם אתה לא משלם.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

גם חשמל.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חשמל לא תמיד. אם אתה יהודי לא תקבל. אם אתה יהודי בתנאים סוציואקונומיים נמוכים, גרועים ביותר, לא תקבל חשמל אם לא תשלם, יסגרו לך את החשמל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

טלי, למרות שאני יודע את התשובה, רציתי לשמוע מהגורם הרשמי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אחר כך תקבל בקטנה, תקבל ואוצ'ר לגובה מסוים של חשמל, לא תוכל להדליק תנור. אם אתה קשיש ואין לך פנסיה ויש לך קצבת זקנה ואתה לא יכול לשלם חשמל, אז תקבל בקטנה קצבה של חשמל, אז לא תוכל להפעיל תנור ויהיה לך קר ותהיה חולה. פשוט מאוד, זה המצב.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

יש כאן דוברת טובה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לעומת זאת, אם אתה לא יהודי, המצב שלך טוב יותר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני יכול לשמוע את התשובה הרשמית?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כן, בבקשה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

התשובה היא זהה. פעם בעבר היו ניסיונות לסגור נכסים וכפרים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בהצלחה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

אחרי שעה הגיע בג"צ והגיחון התקפל אחורה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. בשפת הסלנג קוראים לזה בהצלחה.

<< דובר >> נעם דומיניץ: << דובר >>

אבל פתרתם את הבעיה בנחל אוג? כי הבעיה בנחל פרת גם מתחילה בירושלים.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

רועי, גם באזור של אריאל יש כרגע פרויקט.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נתנו כאן כדוגמה את מרחב אריאל, אנחנו קוראים לו אגן רבה, שילה, אגן אריאל. זו דוגמה של פרויקט שאני מניח שמי שנוסע בכביש חוצה שומרון ראה את העבודות בחודשים האחרונים, פרויקט שהיה תקוע שנים רבות ושחררנו אותו והיום הונח קו עד אזור תעשייה אריאל ברקן, הקו הסגול. הפרויקט כבר בהליכי מכרז לחלק השני שיחבר את אריאל ואנחנו מחברים כאן את אריאל למערכת הביוב שפד"ן, למרכז הארץ.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לכמה מתוך האזור הגדול של הרגישות ההידרולוגית הגבוהה כבר יש פתרון?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אין לי נתון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בערך?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אבל זו למשל דוגמה של אזור רגישות גבוה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני מבינה ולכן אני שואלת, כמה מתוך האזור שהוא אזור גדול מאוד עם רגישות הידרולוגית גבוה, לכמה מתוכו כבר יש פתרון בפועל? בערך?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אין לי אחוז בשבילך.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

חלקים?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אבל הוא לא גבוה כי גם הפרויקט הזה נמצא עכשיו בשלבים מתקדמים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בחיתוליו?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

לא, מתקדמים.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לא, זה נמצא באמצע הפרויקט.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

וכמה חלק זה מכסה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בהיבט המיידי הוא יחבר את כל אזור – לצערנו היה פיגוע – פדואל, ברוכין, עלי זהב, ברקן, כל אזור נופים, יקיר, כל המרחב הזה שזורם היום בשטח יחובר במיידי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הם לא הולכים לצינור של נחל קנה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לא. קרני שומרון והאזור הזה מחובר לנחל קנה. יכול להיות שעל נופים אתה צודק, אבל אני מדבר על רבבה ודרום. החשיבה היא שבעתיד נחבר את הכפרים לקו הזה כמובן בעלויות, כל עלות קוב שתיקח בחשבון גם את עלות ההשקעה שלנו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כמה כפרים יש על הדרך?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

ניתן לראות אותם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש את כל סלפית.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

סלפית, בדיא, אנחנו לא רוצים שהם יקימו מט"שים באזור הזה שיהוו לנו בעיה בהמשך ואנחנו שמים בפניהם את הפתרון הרצוי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

והם מוכנים לזה?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני לא חושבת שצריך לשאול אותם.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הבעיה היא שבתוך הכפרים אין רשתות ביוב.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בנחל קנה הם לא יהיו מוכנים.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אז בשלב א' נגיד בנחל קנה יש נקודה שאומרים להם "בואו תשפכו כאן את הביוביות".

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ואנחנו נטפל משם.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בשלב ב' ברגע שהם יעשו את הרשתות בתוך הכפרים שזה עלויות מטורפות ואנחנו לא רוצים להגיע לדבר הזה, יש להם את האופציה להתחבר למערכת ואז צריך להגיע להסכמות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

היום בנחל קנה הם מוכנים להתחבר ולעשות מה שאתה מבקש מהם?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נחל קנה עובדתית הם לא מחוברים, אבל כשיהיו רשתות נצטרך להגיע להסכמה. מן הסתם הם יצטרכו לקחת את זה לאנשהו כי השפכים עדיין לא עוברים ברשת אלחוטית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ברור. אמרת שאתה אומר להם להביא את זה למקום מסוים, את זה הם עושים?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הם ירצו להקים מט"ש כי זה הרצון שלהם. נציג להם שיש פתרון אזורי שהם יכולים להיכנס לתוכו וזה השיח וזה מה שיהיה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

למה שהם לא ירצו להצטרף למשהו קיים? לא שאני מחזיקה מהם גאונים, מה אני לא מבינה כאן?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

זה גולש לערוץ הפוליטי, אני מניח שאחרים יגידו לך למה לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

תסביר לי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה האירוע.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה בתוך C.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הם לא רוצים לשתף פעולה עם המגזר הישראלי, תשתית של ישראל, הם רוצים תשתית ערבית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה חשוב. רועי, זה חשוב להבין, בסוף בבית הזה מותר להגיד פוליטיקה, זו לא מילה גסה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לא, אני לא יכול.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

להסביר לנו למה הם לא מסכימים?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אבל אני לא מאשרת לשטחי C להקים מה שבא להם, נכון?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אז תודה רבה, למה השאלה בכלל? לא הבנתי למה אני צריכה לשאול אותם? אתה שאלת אותי? באת ואמרת לי שאני משלמת ככה ואתה מתקין לי ככה ולא שאלת את רשותי, נכון? אתה בעל הבית כי אתה רשות המים ואתה גם רשות המים גם בשטח C ועל כן אינני מבינה למה על שטח C אתם צריכים להידבר איתם? פוליטיקה? זו לא פוליטיקה. זה הסכם אוסלו שבא עלינו לרעה, אבל זה מה שכתוב בו.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אני יכול לענות לך. ככל שהם צריכים את ההיתרים מאיתנו בשטחי C, זו בדיוק התשובה שהם מקבלים. ככל שהם לא צריכים ומדובר בשטחי A ו-B, אז הבעיה היא אחרת. התחלתי מזה שהאתגר הוא להשפיע עליהם בחלק של שטחי A ו-B ויש לנו גם הצלחות בתחום הזה שלא נדבר עליהן.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מחילה שאני מתעקש על זה. הכפרים בנחל קנה היום, הבנתי שהיו כ-22 כפרים, כמה מתוכם כן נותנים לך את הביוב לצינור שעשית שם?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

זה לא אני עשיתי אלא איגוד ערים, יושב כאן יושב ראש איגוד - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה זה המדינה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

זו לא המדינה עשתה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זו רשות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא המדינה בנתה את הצינור של נחל קנה? אני מכיר שהמדינה שמה שם 40 מיליון שקל.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לא, המדינה נתנה את ההיתר. יכול להיות שבעבר היה מימון מדינתי לחלק ממנו או השקעות שקיבלו מהמדינה, אבל הם לא מחוברים למערכת לפי מה שאני מכיר. נכון יהיה לשדרג את המאסף הזה ולצרף כפרים ככל שיש להם רשתות ביוב בתוך הכפרים, וממה שאני מכיר זה החסם העיקרי. כרגע כן יש להם חיבור ביוביות שם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ואת זה הם עושים?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בחלק מהמקומות כן.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ולאן זה מגיע בסוף-בסוף?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

ספציפית נחל קנה מגיע לדרום השרון אני חושב ולמט"ש דרום השרון. כמובן העלויות, כל כמות שכל צד שם מחייבים אותו בעלויות.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

מדו"חות שקראנו עלתה בעיה שהפלסטינים לא מוכנים לשתף פעולה עם הדברים האלו, הכפרים והמט"שים וכל מיני דברים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

נחל קנה.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

כקטע עקרוני, כהתנגדות לשיתוף פעולה עם מתקנים שעובדים גם לישראלים ויהודים, האם זה נכון?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כן.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה שטחי C.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה מה ששאלתי.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

זו השאלה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

תלוי איפה, יש מקומות שיש - - -

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

יש מקומות שהגענו להסכמה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני שואל כי הצגת את הסיפור של נחל רבה ואני שואל למה שגורלו לא יהיה כגורל נחל קנה בסוף?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

שימו לב, בסוף הגרביטציה עושה את שלה. כלומר, זה זורם ובסוף זה מגיע לשטחי C. ברגע שהוא יבין שהוא משפיע על שטח C ואני תופס שם את השפכים שלו במקום שאני יכול, מוליך אותם לטיפול והוא משלם על זה, זה יגרום לו להבין שהוא צריך להגיע להסכמה מלכתחילה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מה זאת אומרת והוא משלם על זה?

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איך אתה יכול לכפות עליו תשלום?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

העלות מקוזזת בכל המתקנים שציינתם, נחל חברון ויד חנה שקולטים שפכים ישראלים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא ישראלים, פלסטינאית.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

העלות מקוזזת, בוודאי. סדר גודל של 100 מיליון שקל בשנה על טיפול בשפכים במקומות האלו שציינתם.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

וזה מקוזז מכספים של הרש"פ?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

באופן שוטף כל חודש.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

כל הזמן?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כל חודש.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אז יש לנו אינטרס לא לשאול אותם אלא לכפות עליהם את הפתרון שלנו. למה אני צריכה את הסכמתם? נכפה פתרון כי אנחנו רוצים בטובת העניין, הרי הפתרונות שלנו מעולים כי אנחנו אנשי מקצוע מצוינים – לא אני אלא אתם לצורך העניין – הפתרונות שלכם מצוינים, מעולים, אנחנו סומכים עליהם, אף אחד לא ישים מלט בתוך צינור ואף אחד לא יפגע בדבר הזה, אתם עושים את זה מעולה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

חולק עלייך כי כבר קרו כל מיני מקרים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

קרה? אז שלא יקרה. אם קרה, אז משהו בתוך המקום הזה או איש עבודה שלא בדקתם מספיק טוב, ככה פשוט. אני רוצה להבין, אם הפתרונות שלנו כמדינה הם פתרונות מצוינים, למה שלא נכפה אותם עליהם? למה אנחנו צריכים לבוא איתם לשולחן הדיונים? כי אם אני סומכת על הדבר הזה - - -

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בואו נגיע לשורה התחתונה של המצגת.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

טלי, הוא רוצה להסביר את זה דרך חברון.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

חברת הכנסת טלי גוטליב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

טלי, תקרא לי טלי.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

תני לנו להגיע לשורה התחתונה ונשים את זה על השולחן, לא מכסים. פרויקט נוסף שמתקדם בימים אלו בקצב יפה מאוד זה פרויקט עציונה שיתפוס את כל השפכים של ביתר עילית שגם היה חסם דיור לביתר עילית בגלל חוסר בפתרון ביוב, וילך למט"ש שמנוהל על ידי בית שמש בעמק האלה, צור הדסה גם תתחבר ולאחר מכן יתחבר גם כל גוש עציון לתוך זה. זו דוגמה נוספת לפרויקט אגני שנמצא בביצוע מתקדם.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה זה מתקדם? כמה זמן עוד יש לו? כי הפרויקט ההוא לקח כחמש שנים. כמה זה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כל פרויקטי התשתיות לוקחים שנים רבות, אין מה לעשות.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אין בעיה, אני שואלת. אני בכלל לא יודעת לקרוא פסקי דין וחוקים ולכן אני שואלת, וגם לגו אני לא יודעת לבנות. אני שואלת בשביל לדעת ומסיקה מתוך מה שהבאתם בפניי, זה הכל.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אם ניקח את קדרון, הטרקטור הראשון היה בשטח ב-2019 אז איפשהו בסוף 2026 הפרויקט אמור להסתיים. אלו טווחי הזמנים של הפרויקטים האלו.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כולל חיבור הכפרים הפלסטיניים בנחל ג'בע, ואדי פוכין, אין הפרדת רשויות בשפכים. נחל ירקון, אפרופו רגישויות הידרולוגיות, הגיעו שפכים מקלקיליה, חוצים את הגדר מכיוון כביש 6, בוצעו קווי ביוב עם מערכות לתפוס את השפכים מקלקיליה וכיום היום מטופל במט"ש דרום השרון מזרחי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לקלקיליה כן יש רשת ביוב?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן, הם ממש על הגדר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

וזה גם מקוזז? הכל מקוזז?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

העלות של הכמות שנתפסת ונכנסת למט"ש מקוזזת.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

עלות הבנייה של כל האגן?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

של ההשקעות שנעשו על מנת לתפוס את המפגעים, כן.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איך מכמתים את זה? בחישוב הקוב? אני לא יכולה להשאיר משהו שאני לא יודעת ולכן אני שואלת.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כן. לפי כמות התורמים.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

יש הערכה של כמות תורמים וכמה ביוב מיצר כל תורם ברמה היומית.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

הבנתי.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

פרויקט נוסף של נחל שכם שהוא גם כן מפגע גדול מאוד, שפכים וקולחין נחל שכם מערב. לכיוון ישראל, לכיוון נחל אלכסנדר, יש מכון טיהור ישראלי שנקרא יד חנה נחל שכם סכום גדר. השפכים מנחל שכם וטול כרם מגיעים אליו ומטופלים שם. מט"ש בקיבולת גבוהה יחסית.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

המט"ש של יד חנה?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן. והוא עובר שדרוג של המט"ש, שיפור טכנולוגיה ושפכים נוספים שיגיעו אליו.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

הטיפול הראשון של נחל שכם הוא בקו הירוק?

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, הטיפול הראשון בדיר שרף.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נכון. יש מט"ש שכם מערב בדיר שרף.

<< דובר >> רפאל כהן: << דובר >>

הוא עובד טוב?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הוא עובד טוב. הבעיה - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שאת הבוצה הם לא לוקחים משם, זו הבעיה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הבעיה היא לא הבוצה כמו ש-100 מטר אחרי המט"ש הקולחין שהם ברמה טובה חוזרים לנחל ואז הכפר הבא במורד מתערבב עם הביוב שלו ובסוף בישראל מקבלים את השפכים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה אומר שאין בעיה עם הבוצה של שכם? כי אני מכיר שיש שם בעיה משמעותית מאוד.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הוא צודק. בדיר שרף היו תקופות של פינוי בוצה אך לאחרונה לא נתקלתי בזה, אולי קמ"ט איכות הסביבה יוכל להגיד מילה, אבל הבעיה העיקרית היא - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה אומר בוודאות שאתה מכיר שהיום מפנים את הבוצה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בשנים האחרונות לא נתקלתי בבעיה. אתה צודק, בעבר מה שהם היו עושים זה לשפוך את זה בנחל וזה היה זורם ביחד עם הקולחין וזה לא קורה בשנים האחרונות שאני מכיר.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

עלתה שאלה של יושב-הראש לגבי הרצועה. גם לפני המלחמה הגיעו שפכים מבית חאנון לתוך מעבר ארז לכיוון נחל שקמה, יש שם תחנת שאיבה שלנו שעדיין פעילה. מעבירה את השפכים שהגיעו ומגיעים כזרזיפים כרגע לכיוון מט"ש שדרות וכרגע אנחנו לא מזהים שום זיהום באזור נחל שקמה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הוא מגיע לים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אין שום תשתית ביוב בעזה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש הרבה מנהרות.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כרגע אנחנו לא מזהים שום דבר חוץ מנחל חאנון שזה גם כן מטופל בישראל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זו שאלה מעניינת, אתם לא מזהים זיהום בים?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

לא.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

איפה כל הזיהום של עזה?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

כל הביוב של עזה הולך לים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ומהים זה מגיע לאשקלון? מתקני התפלה?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

אנחנו מנטרים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

יודעים להדוף את זה בתוך הים? באופן מסוים זו לא המילה המתאימה.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

יש זרמים בים והים מפזר את זה בצורה כזו או אחרת, אבל אם זו כמות מרוכזת זה יגיע לאשקלון וזיקים.

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

הבעיה שלנו היא שזה יכול להגיע לאשקלון וזיקים והבעיה היא שזה יכול להגיע גם כן לאזורים מסוימים של אזורי היניקה של מתקני ההתפלה ואנחנו כל הזמן עם יד על הדופק.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מה אפשר לעשות עם זה?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

הימים והאגמים מבצעים את הניטור של התופעה על מנת להתריע לנו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

חברת הכנסת גוטליב שאלה שאלה טובה, יש מה לעשות?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא, אי אפשר. זה כוח הטבע.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

צריך הגירה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

זה ישר מתפזר.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הגירה.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

לפנות את האוכלוסייה. זו לא הגירה אלא התפנות הומניטרית מרצון, לעזור להם.

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

בתקופה האחרונה הבעיה הזו פחות - - -

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

ללכת לאזור ללא לחימה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה אומר מערבת הביוב נפגעה קצת.

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

כן, מערכת הביוב נפגעה ובתקופה האחרונה כמויות הביוב קטנו באופן משמעותי.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ככה זה היה במהלך כל השנים? לאורך כל השנים שפכו הכל למים?

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

זה לא נכון שכל הביוב של הרצועה זורם לים. מרבית הביוב של הרצועה מחלחל למי התהום ומזהם אותם כי 75% מהמילוי החוזר שמגיע למי התהום של הרצועה הוא מהביוב לכן איכות המים בתוך הרצועה היא ירודה מאוד.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

לפי מה שרועי תיאר מקודם בשקף הראשון זה מה שמחכה לנו ביו"ש.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ב-2050.

<< דובר >> יעקב ליפשיץ: << דובר >>

נכון. ברצועת עזה הנושא הוא חריג בקנה מידה עולמי, מה שהם עשו עם מקורות המים שלהם, אני לא חושב שיש מקום נוסף בעולם שקרה דבר דומה. שאיבת יתר 140 מיליון ביחס למילוי חוזר טבעי של 30 מיליון, אבל זה דיון אחר למרות שהנושא מעניין מאוד ועשינו עליו לא מעט עבודות. בנושא הביוב, חלק משמעותי ביותר של הביוב של רצועת עזה נכנס מתחת למי התהום וחלק קטן יחסית זורם לים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אנחנו כבר לא יודעים מה גרוע יותר.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

לפנות את האזור ולטפל בו.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

דוגמה נוספת לפרויקט קטן, האזור של צפון השומרון, אזור ברטעה, הגיעו שפכים לכפרים שהם בתוך אזור C, בתוך ישראל, בתוך הגדר.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כל תושבי חריש מכירים היטב את הדבר הזה. שפכים שזרמו בנחל נרבתא במשך שנים רבות, מברטעה שחלקה ביו"ש, עשינו חיבור עם תאגיד עירון והניחו מאסף ביוב.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אבל כל הנחל ממשיך להיות כמו נחל חברון.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הנחל יבש.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

הנחל יבש?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

כאן זו הצלחה, אני מראה לכם את התוצאה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

גם בחורף?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אם יש גשם הוא זורם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לא, אבל בחורף יש גשם ושפכים של זה ושפכים של המסיק.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

החורף הזה הוא הראשון שלא קיבלתי תלונות. יש קו ביוב וכל השפכים בתוך הקו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני מכיר משם תלונות בחורף על כמויות של עקר שזורם לשם.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

עקר זה עניין אחר, יכול להיות שבתי הבד מפנים לנחל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אתה לא מכיר תופעה כזו?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

במקרה שאנחנו מציגים רשת הביוב של כל הכפר זרמה בנחל באופן חופשי. בנו מאסף שלוקח את זה למט"ש של עירון ומטפל בזה. אתה מדבר על סוגיה שיכול להיות ששופכים עקר בנחל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

צנררתם את הנחל מברטעה המזרחית?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בדיוק, עד חריש. זה חלק מהתפיסה האגנית שדיברנו עליה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אני יודעת שלרשות המים בכלל יש לה היערכות לשעת חירום שמפורסמת כמה צריך לשמור אגירה של מים באגמים מסוימים וסולר בהתאם לתקופת חירום וזה נשמר מאוד ויש הקפדה על כך, אני שואלת אתכם כי אולי אתם יודעים כי אני לא יודעת את זה ולעזה אין ויקיפדיה, בעזה יש מאגר כלשהו של סולר שנשמר לשעת חירום?

אני שואלת מהמקום שאני לא חושבת שצריך להכניס לשם סולר ורוצה להבין האם יש היערכות כזו שעניין הביוב שצריך סולר, עד כמה יש באיזושהי טכניקה שאפשר לשמור סולר או סולר בכמות פחותה? סליחה על השאלה שאולי אני לא מכמתת אותה נכון למילים, אבל אני רוצה להבין עד כמה כמדינה אפשר להתערב או למנוע סולר?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אין לי תשובה בשבילך כי אני ברוך השם עוסק רק ביהודה ושומרון, לגבי עזה צריך תשובה אולי מהמתפ"ש.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

עד עכשיו היו הסלקות - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

לפני כן אמרת בעל פה על נחל קישון, נחל ג'נין ועכשיו לא ראיתי אותו ברשימה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

בנחל ג'נין יש חצי הצלחה כי השפכים מג'נין מגיעים לקישון, חלקם נעצרים - - ונשאבים למט"ש תענך ולעפולה, חלק מהשפכים עוברים את - - לתוך הקישון. כרגע יש פרויקט שמתהווה של הגדלת מט"ש עפולה - - עפולה, ואז כל שפכי ג'נין יגיעו אליו. זה פרויקט שהוא בתכנון מתקדם.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני רוצה לדייק, הכל אנחנו עושים, כל מה שהם אמורים לעשות בהסכמים מי שעושה את זה זה אנחנו בסופו של דבר ואנחנו לוקחים מהם את הכסף בקיזוז?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

לגבי הקיזוז, יש קונספציה בקיזוז. עיקר הבעיה בדרום בנימין זה שפכי אל בירה, קולחי אל בירה שזורמים אל תוך נחל מכמש, נחל פרת, זיהום שמורת הטבע ואדי קלט. כאן לא חיכינו להם וכרגע רשות המים תכללה פרויקט - - את ירושלים, יש את צפון מזרח וצפון מערב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מתוך אינטרס של ישראל.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

כן.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ספגנו מתוך אינטרס שלנו, מה לעשות? זו האמת ואני מוכנה לקבל את זה כי האינטרס שלי בסוף גובר והמחויבות שלי לשמור גם על המאגרים שלי, מה לעשות? אז עולה לי כסף. הפתעה.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

הציבור שיושבים מולנו כאן. הפרויקט בגדול הוא העברת שפכים מאזור עפרה, בית אל, אל בירה לאזור ענתא, חיבור קווי כיכרי הגיחון והגדלת הטיפול בשפכים למט"ש אוג. זה צפון הפרויקט, מעפרה עד ענתא והמשכו הוא מענתא - - -

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

המים שמגיעים לנחל פרת מגיעים מאל בירה, נכון?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הזיהום שרואים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כן, הזיהום.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

המט"ש שמייצר איכות קולחין שניונית במקרה הטוב, אין טיפול השבה למי קולחין.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

למה לא מכריחים אותם לעשות אותו שלישונית?

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

המתקן לא מותאם לזה, אבל אמור להינתן מענה על ידי איגום כל הביוב לטובת מט"ש אוג, תקנו אותי אם אני טועה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

התפיסה היא שבנחל לא יזרום כלום. לא רוצים שיזרום שם קולחין ואז אתה תלוי בהאם מטפלים טוב או לא מטפלים טוב ואנחנו נתקלים לא מעט בבעיות תחזוקה של המט"ש. התכנית הזו מדברת על אפס זרימה בנחל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

שלא יהיה בכלל?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

תפיסה של הקולחין או השפכים והולכתם לטיפול במט"ש אוג, שהנחל, איך אמרת מקודם? אפשר לרדת מתחת לבית לרחוץ בנחל, זו המטרה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

מה לוח הזמנים של הדבר הזה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אם יהיה כסף.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

זה כרגע לא מתוקצב?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

האתגרים כאן, בפועל יש שתי בעיות.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

יש תכנית מוכנה, אבל היא לא מתוקצבת?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

בדיוק.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

עקרונית, רוצים כאן גורם ביצוע. כולם רוצים שהעסק הזה ייפתר ולכן צריכים גורם מבצע, הגיחון, צריכים גוף לדבר הזה ולממן את זה.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

למה כאן אי אפשר לקזז?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

יש כאן התיישבות, - - ישראלים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

ההתיישבות משלמים. תושבי בנימין, יום אחד המועצה שם השיתה על התושבים כ-10,000 שקל.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

משלמים היטב. כולם משלמים.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אני אסביר פעם נוספת, עמיחי מכיר את זה כי אנחנו יושבים הרבה ביחד. כשרוצים לצנרר, ניקח לדוגמה את אל בירה, מכירים את השטח, אם מטה בנימין תעשה פתרון עבור היישובים שלה, הצינור יהיה X. אם תיקח את הצינור ותרצה להגדיל אותו כדי לתפוס גם את שפכי אל בירה, הוא יהפוך להיות X פלוס.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

למה לא לקזז את הפער הזה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אין לי כרגע מי שיממן.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אז למה לא לקזז? אי אפשר לקזז אותו?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

אין לנו החלטה כזו. אם הייתה, לא הייתי כאן עכשיו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אני מנסה להבין את הפער. למה אתה יכול לקזז בשביל למצוא פתרון לנחל ג'נין, אבל אתה לא יכול לקזז בשביל למצוא פתרון לאל בירה?

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

יכול להיות שזה טמון בסוגיה שחברת הכנסת גוטליב דיברה עליה.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

אין מקור תקציבי לזה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ברור.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

שינוי קונספציה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לא קשור לקונספציה. קיזוז זו פגיעה בזכות קניין, קיזוז עושים בלי לשאול את הצד השני. כדי לא לשאול את הצד השני ולקחת לו כסף, צריך לחוקק את זה או שהוא יסכים כי אתה נותן לו שירות ועלולים להיות גם מקרים שבהם תיתן שירות בלי שישלמו לך, מקום שבו זה מתיישר עם האינטרס שלך כמדינה. ככה כל התורה על רגל אחת, ואהבת לרעך כמוך.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

המשוואה שאנחנו הולכים להציע להם היא שתי אפשרויות פשוטות, או שזה יהיה בהסכמה ואז הקיזוז יהיה רק דרך השוטף, גם על ההון, תשלום חודשי. אם אין הסכמה, התשלום יהיה מראש על ההוני.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

או שאין הסכמה ואז?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

נקזז את ההוני כבר עכשיו.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

טלי, לא צריך חקיקה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

בהצלחה. אני תמיד אוהבת לטעות. אם הטעות שלי מובילה לזה שהמדינה מקבלת כסף, אהלן וסהלן, אבל לא נראה לי.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

תכף נגיע לנחל חברון, המימון קרוב ל-100%.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אם זה היה נכון לא היית צריך את רשותם והסכמתם, לא היית צריך לפנות אליהם ולהציע להם אלא יכולת פשוט לקזז.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

בכמה כסף מדובר?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

לדעתי 200 מיליון שקל.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כדי לפתור את הבעיה של נחל פרט צריך 200 מיליון שקל?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

200 מיליון שקל רק רשפ"י, יש גם את ההתיישבות וירושלים, מעלה אדומים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אבל - - כסף על ההתיישבות. אתם לא גובים היום מפסגות זאב - - -?

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

ודאי.

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

זה לא רק פסגות, במורד יש את נופי פרת.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

כוכב יעקב, תל ציון.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כולם בסוף - - מה זאת אומרת?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

הם מוחלפים, גדלים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

גדלים? דמי הביוב הם אחידים. המועצה לא מחלקת בין הישובים בדמי הביוב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מכל היהודים שמחזיקים את המדינה.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

הסברנו. לכל אחד יש את החלק היחסי, גם מחנות צה"ל מתחברים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

אבל יושב פה סגן ראש המועצה ואומר: "אנחנו מוכנים לשלם את החלק שלנו".

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

יש לו גם טענות על זה, אנחנו מכירים. המועצות האזורים ככלל מתקשות במימון הפרויקטים רחבי ההיקף האלו בגלל אורך הקווים וזו סוגיה אחרת והן פנו לגורמים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כל המועצות האזוריות בארץ.

<< דובר >> רועי אסייג: << דובר >>

נכון. הם פנו לגורמים המתאימים בעניין הזה, אבל בגדול אמרנו שהשיטה היא לפי אחוז ההתבייבות והם מכירים את זה ויודעים.

<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>

כל מועצה אזורית בחרה לה פתרון בהקשר הזה בכל הארץ. זה אירוע שקיים וכל מועצה אזורית בארץ מצאה לעצמה את הפתרון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אפשר לשאול שתי שאלות? קודם כל, כל הכבוד על כל הדיונים על הנושאים הסופר חשובים האלו, אני אוהבת מאוד את הארץ הזו ויהודה ושומרון זו תפארת לארץ הזו. אני רוצה להבין, מתוך האזורים שראינו שהדאיגו אותי על המצב ההידרולוגי הגבוה, הסיכון, זה נמצא בפתרונות תוך כדי תנועה, נכון? זה לא משהו שאתם שוכחים מתחת לאיזו פינה? כל הזמן יש פרויקטים?

<< דובר >> דרור כהן טרגן: << דובר >>

אלו הגדולים ביותר.

<< דובר >> עמיחי אליהו רחמים: << דובר >>

זה שיפוי כי היינו סוציואקונ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]