פרוטוקול מספר 208, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 20/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 208

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 11:30

סדר היום:

<< נושא >> כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי קיצון בקיץ << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיקי לוי – היו"ר

מירב בן ארי

חברי הכנסת:

סימון דוידסון

יוראי להב הרצנו

עופר כסיף

צבי סוכות

מוזמנים:

יובל חיו

–

מנהל החטיבה, משרד מבקר המדינה

ענבל מליח

–

מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

לימור קפלנסקי אבריאל

–

סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

גדי לינד

–

מנהל אגף ה' בחטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה עמית שפייזמן

–

מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא

–

ר' אגף בכיר פיתוח, פרויקטים ומידע, המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי

–

יועץ השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

שביט שטיירמן

–

עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

יהונתן בובליל

–

רפרנט בט"פ ומשפט, משרד האוצר

וחיד חשאן

–

מנהל תחום חירום מיעוטים, משרד הפנים

רונן מכטייב

–

סגן נציב כב"ה, הרשות הארצית לכבאות והצלה

אברהם בן זקן

–

מ"מ ראש אג"מ, הרשות הארצית לכבאות והצלה

אפרים גרוס

–

ר' תחום כב"ה מזכירות בטחונית, הרשות הארצית לכבאות והצלה עודד ברוק

–

יועמ"ש כב"ה, הרשות הארצית לכבאות והצלה

שניר שפיר

–

מ' גף כיבוי המערך האווירי, משטרת ישראל

אבי מישרים

–

ר׳ יח׳ ביקורות, רשות החירום הלאומית - רח"ל

ויקטור וייס

–

רמ״ח מדיניות אקלים, המטה לביטחון לאומי (מל"ל)

אורלי אלמגור לוטן

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מתן שחק

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יוסי פרידמן

–

מנהל אגף כיבוי אש, רשות הטבע והגנים

יהודה כהן

–

מנכ"ל, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה אדיר נעים

–

חבר הנהלה, "שקוף"

יפתח חצור

–

מנכ"ל כים-ניר אחזקות תעופה

טל לב ארי

–

משנה למנכ"ל כים-ניר אחזקות תעופה

אורנה שרון

–

אזרחית, חברת קיבוץ נחשון

חגי לוין

–

נציג משפחות החטופים

משתתפים (באמצעים מקוונים):

אסף כהן

–

רמ"ד תובלה אופרטיבי (נציג טייסת 103)

מנהלת הוועדה:

פלורינה הלמן לוין

רישום פרלמנטרי:

רויטל יפרח

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי קיצון בקיץ << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה. היום ה-592 למלחמה. 857 חללי צה"ל, 930 אזרחים נרצחו. 78 אנשי חללי משטרה ושירות ביטחון כללי. 58 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס בתעלות עזה.

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: כוננות חירום ברשות הארצית לכבאות והצלה לתרחישי ייחוס ותרחישי קיצון. לפני הכל, אני מבקש למסור בשמי, בשם הוועדה, בשם הנוכחים כאן, את השתתפותנו בצערה של משפחת חיראק, על נפילתו של החייל סמל יוסף יהודה ז"ל, שנפל בפעילות מבצעית אתמול. יהי זכרו ברוך.

הדיון היום הוא הרביעי במספר, הדן בדוחות מבקר המדינה מהשנים 2018 ו-2021, אשר בדקו את ההכשרות והאימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה, ואת ההיערכות ברשויות המקומיות לשריפות. אני מודע לכך שנעשו גם דיונים בוועדת הכספים ובוועדה לביטחון לאומי, אבל אנחנו עוסקים ליד, בדברים שהם בדוחות מבקר המדינה.

הביקורות אשר נעשו במשך השנים מעלות שוב ושוב על אי התאמת התקציבים המועברים לרשות הכבאות – אומרים רשות הכבאות או נציבות לכבאות?

<< אורח >> עודד ברוק: << אורח >>

זה "הרשות הארצית לכבאות והצלה". אנחנו בדרך כלל אומרים כבאות והצלה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

החכמתי. - - האימונים בכוח האדם אשר אמורים לתת מענה מידי ומיטבי על-מנת להציל חיי אדם וסביבה בזמן אירועי שריפות או רעידות אדמה. שני תרחישים, כאשר הראשון שבהם קרה וקורה, וככל הנראה עוד יקרה בסדר גודל הולך ומחריף. והשני קורה ממש בשכונה שלנו, בשכונה האזורית, שוב ושוב. על פי כל התחזיות יגיע גם אלינו בטווח זמנים שאנחנו לא יודעים לצפות אבל המשמעות של אירועים בסדר גודל כזה, הן שריפות והן רעידות אדמה, שייחסנו לזה דיונים בנפרד, על נזק ברכוש ובנפש גדול מאוד, וזה מובן וידוע לכולם.

הדוח משנת 2021 מדבר בפירוש על איום הייחוס, בדיקת מערך הכבאות, מול תרחישי האיומים. בחינת ממצאי הדוח מתארת וצופה בדיוק את מה שחזינו פה לפני כשבועיים, בשריפה הגדולה. התמונה העולה מתוך הדוח ומתוך הישיבות אשר התקיימו כאן בעקבותיהם, היא שבעניין הכוח נדרש תקציב.

נמצא כאן לשמאלי יובל, שהוא ראש החטיבה שעסקה בנושא. אני זוכר את המילים שלו: "אנחנו לא מוכנים לתרחיש הייחוס". אני מצטט אותו, לא אותי.

שתי השאלות הללו משליכות על דברים נוספים – האם התכניות הרב-שנתיות נדרשות עם משאבים? מה רמת ההכשרה והאימונים של לוחמי האש ומה האמצעים העומדים לרשותם? כאשר אני מדבר על אמצעים, אני מתכוון למשל למסוקי או מטוסי כיבוי, אשר עומדים לצורך אירועי שריפה בסדר גודל כזה להקפצה בזמן מידי. ביקשתי גם מנציג של חיל האוויר להגיע, אני מקווה שהוא כאן.

אני רוצה לגעת גם באפשרות, כי זו החלטה מדינית, של מסוקי ה"הרקולס" של חיל האוויר. נכון, זה עולה כסף, צריך לתת התרעה יום לפני להתקין את כל המתקנים אבל ראיתי והתייעצתי עם אנשים שמבינים, אני לא מבין. אמרו לי, שזה יכול לצמצם את הנזקים, ותכף נשמע מנציג חיל האוויר. ברור לי שזו החלטה ברמה המדיניות.

בסיכום הדיון הקודם הודענו על כך כי תהיה ישיבת מעקב תוך שנה, ולצערי השריפה האחרונה הזכירה לנו כי יש לקיים שוב את הדיון. עברה בדיוק שנה פחות שלושה שבועות. התחייבנו להקדיש אותה לתכנון תקציב רב-שנתי וכעת, חודשים אחרי שהתקציב עבר, אני מבקש לדעת: כמה כסף קיבלתם? מה התקציב העומד לרשותכם? יותר מהמשרד מאשר מכם. כמה הוא בבסיס התקציב – דהיינו, 2025 לעומת 2024. תנסה לפרוס לנו את הכל מכל. עברנו איזו טראומה לפני כמה שבועות.

בנוסף, אדוני הסגן, באחד מהדיונים, קצין רפואה ראשי אמר ש"כב"ה לא יכולים לעשות כשירות רפואית ללוחמי האש בשל חוסר ציוד שנובע מחוסר תקציב". אני מצטט את קצין הרפואה שלכם. אני מבקש לשמוע מה הביצוע, מה התכניות? האם התגברתם על העניין הזה? אתמול ביקשו ממני לוותר על נוכחותו של הנציב, ידיו עמוסות עבודה, אז לא הייתה לי ברירה, הטרחתי אותך. אמרתי: אוקי, סגן הנציב, שיגיע.

לפני שנה דיברנו על פער של 1,186 לוחמי אש, שני מסוקים, 94 כלי רכב. אני מבקש לשמוע היום בדיוק בכמה עלינו במספר, האם יש 1,187? האם יש 2,000? תגידו לוועדה מספרים. בנוסף, ביקשתי לזמן לדיון גם את נציג 103, על מנת לשמוע מהם איך הם יכולים לסייע בזמן שיש חשש מהתלקחות שריפות גדולות.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליובל, ראש החטיבה אשר ערכה את הביקורת, כדי לעבור שוב על הליקויים והנקודות העיקריות. לאחר מכן, אבקש מנציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת להציג בפנינו את הנתונים שהם אספו לאורך זמן. אני מבין שהכנסת, באמצעות מחלקת המחקר והמידע, ממשיכה להיתקל במחסום, וזה לא אליכם, זה אלי – להיתקל במחסום של אי העברת נתונים ומידע, מה שאני רואה כתופעה חמורה מאוד. המשרד לא מעביר לאף אחד נתונים, לא בנושא שריפות ולא בנושא משטרה ולא בנושא גניבת רכב. הכל ערטילאי, אבל זו בעיה של הבית הזה.

המידע שהיה אמור להיות מועבר, אמור לשרת את חברי הכנסת והציבור באמצעות הסקירות והמחקרים שהם מכינים. חבל שמשרד ממשלתי מתעלם באופן שיטתי מבקשות המידע. נקווה שכאן, בדיון, אנחנו נשמע, אם אפשר, כמה שיותר תשובות.

לסיום, אדוני, סגן הנציב, באמצעותך והנציב לכלל הקצינים, לכלל לוחמי האש – אני מבקש להודות ללוחמי האש, לקצינים, על דבקות במשימה, נחישות, אומץ לב שהפגנתם בשריפה האחרונה. באמת, ההתרשמות שלנו כאזרחים ולא כחבר כנסת, שבזכותכם נמנע אסון כבד דקה אחת לפני שהאש הגיעה לפאתי מושבים וקיבוצים – אני מעריך ומודה. הוועדה מודה לכם על אומץ הלב ועל הנחישות ועל המקצועיות שהפגנתם. זה כנראה לא יספיק בפעם הבאה אם לא נשכיל לצייד אתכם בציוד שאתם צריכים כדי לבצע את המשימה, ואולי גם נצטרך לקבל החלטות ברמה המדינית, לאור איום הייחוס, להוסיף תקנים. אז ממש תודה רבה מעומק הלב. תמסור את זה למי שצריך.

בבקשה, נציגי משפחות החטופים.

<< דובר >> חגי לוין: << דובר >>

ביקשו שאני אדבר בדיון הזה. אני חייב להגיד, קודם כל כיושב-ראש רופאי בריאות הציבור, עד כמה הדיון הזה הוא חשוב וטוב שאתם מקיימים אותו. עד כמה ההערכה הרבה שלנו ללוחמי האש שבאמת מצילים חיים. ורק הזכרת בפתח הדיון, ואני אגיד שברור שכדי שהם יוכלו להציל חיים, אנחנו חייבים לדאוג לבריאותם, וצריך לתת את כל המשאבים כדי שהבריאות שלהם תוגן ותשמר.

אני רואה קווי דמיון בין ההתרעה שאני מבקש להניח בפניך ובפני הוועדה – התרעה עדכנית שחיברתי יחד עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, בנוגע לעובדות: הכתובת על הקיר שרשומה עכשיו בצורה מאוד ברורה, שחיברתי יחד עם תמיר פרדו. הכתובת על הקיר, שרשומה עכשיו בצורה מאוד ברורה, שככל ש"מרכבות גדעון" ינועו קדימה, המשמעות הברורה של הדבר הזה, זה מוות של חטופים חיים ששרדו 592 יום אחרי שהם הופקרו ב-7 באוקטובר והופקרו לאחר מכן, ועכשיו אנחנו, כולנו, נהיה חלק מהחלטה שתביא למותם של חטופים ולהיעלמותם של חללים. מתוך הידע והניסיון שלנו ממה שקרה עד עכשיו במלחמה, המשמעות של הפעולה הזאת, אנחנו מפרטים את במסמך את הסכנות:

פגיעה מידית בחיי החטופים כי אי אפשר להילחם בצורה חופשית כאשר האחים שלנו, היקירים שלנו נמצאים שם. אנחנו עלולים, כפי שקרה, לפגוע ישירות בהם. אנחנו יודעים שמצבם עלול להחמיר בגלל שיתעללו בהם עוד יותר ובגלל שהם יקבלו עוד פחות מזון. בגלל שיזניחו אותם והם יגוועו לאט לאט למותם, כבולים במינהרות שלא נוכל להגיע אליהן. אנחנו יודעים שהם בסכנה של משבר נפשי חמור ביותר, כשהם רואים שאולי אין יותר תקווה, שהם שומעים שוב את הבומים בלי אזעקות וחוששים מאוד שאולי החליטו שהם לא מספיק חשובים. והחטופים החללים, שיכולים עכשיו להיעלם במנהרות שקורסות. לעולם לא נמצא את מה שנשאר מהם, את האנשים שיודעים כרגע איפה הם, שעכשיו אפשר להגיע איתם להסכם ולהביא אותם – לא נוכל לעשות את זה אחרי שהם ייעלמו. הם צריכים להיעלם מעל פני האדמה אבל קודם כל, צריך להביא את היקירים שלנו.

וגם כאן, כמו בדיון החשוב שתקיימו – אנחנו חייבים לפעול על בסיס עובדות. לפעול על בסיס ערכים ששמים את קדושת החיים והערבות ההדדית במקום הראשון. ולצערי, ברור לכולנו שהמשך "מרכבות גדעון" יביא לתוצאה של מוות בשעה שלעומת זאת, אפשר עכשיו להביא הסכם שיביא את כל החטופים, יביא לסיום המלחמה ויאפשר לנו לעסוק באיומים הכל-כך מרכזיים שחווינו אותם אך לפני זמן לא רב. ושוב, אני מאוד דואג לקראת הקיץ הקרוב והשנים הבאות, שגם הם בסכנה מאוד משמעותית על החיים שלנו כאן, בישראל.

תודה לך, יושב-ראש הוועדה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

פרופסור לוין, לא צריך להיות רופא כדי להבין את מה שאמרת. ב-6 בינואר 2024, שנה שעברה, עמדתי בכנסת אל מול המצלמות ואמרתי – זה היה חודש וחצי אחרי האסון הגדול – לעצור הכל, לעצור את המלחמה ולהחזיר אותם הביתה. מדינת ישראל בגדה בהם פעם אחת, אי אפשר להמשיך ולבגוד בהם. אי אפשר להמשיך ולבגוד בהם. צריך להחזיר אותם הביתה. אם לא נחזיר אותם הביתה, אבן ריחיים על צווארה של החברה הישראלית לעולמי עד. כך אמרתי. צה"ל הוא צבא של גיבורים, מוסרי. צבא מוסרי. אם היינו מחזירים אותם הביתה, לא היה עכשיו נלחם עם יד קשורה מאחור. ולכן, אנחנו כולנו נושאים באחריות. ההיסטוריה תשפוט את כל ה-120, אותי בתוכם, מי עשה ומי אמר. אחרי שאמרתי את הדבר הזה כינו אותי "בוגד", "עוכר ישראל". לא אכפת לי. עם כל קללה התחזקתי יותר. זו הדעה שלי, היום על אחת כמה וכמה, והיא הייתה גם לפני שנה וחצי בדיוק. עמדתי פה ואמרתי את הדברים האלה. אני מהמשוכנעים, מה שנקרא, ומדינת ישראל צריכה לעשות הכל ולהחזיר אותם עכשיו הביתה, לפני שיהיה – כבר מאוחר. כבר מאוחר.

תודה רבה, לך. תודה לכם. בבקשה, יובל.

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

אדוני היושב-ראש, מכובדי, אנחנו מגיעים לפה, לדיון בכנסת, דיון שלישי שאתה מקיים כבר בנושא הזה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

רביעי.

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

לדיון רביעי שאתה עושה בעניין הזה. אני עוקב מקרוב אחרי ההתפתחות שהייתה עוד בדיון באוקטובר 2023, ביוני 2024, ואני מקווה שגם היום נוכל לשמוע על איזו שהיא התקדמות.

אני כן רוצה לעדכן שבעת הזאת, שזה שנה חריגה אצלנו במשרד, אנחנו עוסקים בשלושה נושאים שקשורים לנושא: אנחנו עורכים ביקורת מעקב על דוח הכשירות, שהזכרת אותו עכשיו בדבריך, והיא ממש יצאה לדרך בעת האחרונה. אנחנו עורכים ביקורת מעקב על דוח האקלים, שמתקשר באופן ישיר למניעת השריפות. אנחנו עומדים לפרסם ממש בקרוב דוח בתחום של היערכות הרשויות המקומיות לשריפות. העיסוק הוא אינטנסיבי ולא בכדי.

אנחנו גם תוך כדי לא מחכים לדוחות. אנחנו גם מוצאים לנכון בנושא הרגיש הזה להתריע. ביוני 2024 יצא מכתב לשר לביטחון לאומי שמתריע על הפערים שאתה גם התייחסת אליהם בדברים, ואני גם אומר כמה מילים לגביהם, ולנציב. הוצאנו מכתבים, המבקר הוציא מכתב לשר, אני הוצאתי מכתב לנציב, ואמרנו להם: אנחנו נכנסים לאזור מאוד מסוכן בתחום הזה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קיבלתם תשובה כלשהי?

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

כן, קיבלנו תשובות, שבגדול תיקפו את הפערים שקיימים, ותכף אני אומר את זה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר "תיקפו"?

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

תכף אני אתייחס לזה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר "לתקף"?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

נותן תוקף למה שהם אמרו.

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

זה אומר שהיות שאנחנו אומרים שהם לפתחנו, נאמר לנו: אתם צודקים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

לתקף את הנתונים שיצאו במכתב – אישרו אותם, במילים פשוטות.

<< דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >>

ממש בעת האחרונה קיימנו סיור לאחר שתי השריפות האחרונות, ביום השואה ובערב יום הזיכרון. למדנו גם מה קורה בנציבות בנושא הזה, ברשות לכבאות. קיבלנו פרטים ושקיפות מאוד ברורה על מה מצב הדברים, נכון לעכשיו. נמצאים פה אנשים שליוו אותנו בסיור, ואחרי הסיור הזה הוציא גם מבקר המדינה מכתב לראש הממשלה בנושא הזה.

אני רוצה לומר שאחד הדברים שלמדנו בסיור הזה זה שהאירוע האחרון, השריפה האחרונה שהייתה בפאתי ירושלים – אנחנו היינו כפסע מאירוע אסוני מהמעלה הראשונה. וכשאני אומר "אירוע אסוני", אני מדבר על אירוע שהוא רחב וגדול בסדרי גודל מהאירוע הקשה כל-כך שאנחנו זוכרים מהשריפה בכרמל. התבטאו אנשי המקצוע ודיברו שהמרחק לאובדן של למעלה מ-100 נספים, היה מרחק קצר מאוד וגם לתוך העניין הזה, במזל הייתה תגובה שהצליחה להריץ את הפעולה הטובה של כב"ה ביחד עם משטרת ישראל ולמנוע אירוע אסוני בכביש מס' 1. אני לא אכנס פה לפרטים. ירצו אנשי המקצוע, ידברו על כך, אבל הדברים היו ברורים מאוד.

אני חושב שהדיון הזה מאוד חשוב בכמה היבטים: 1. מתי ייסגר הסיפור של כב"ה כגוף חירום לאומי? 2. מתי נגיע להבנה שאירוע שריפה במדינת ישראל הוא אירוע חירום לאומי. הוא לא אירוע של כב"ה. כב"ה הוא גורם, הוא עמוד שדרה בטיפול, אין ספק, אבל זה אירוע חירום לאומי ויש משמעויות למשפט הזה שאני אומר. האם אנחנו יושבים היום עם איום הייחוס העדכני והרלוונטי, ואיפה עומד בניין הכוח של כב"ה? בניין הכוח של כב"ה, ואני חוזר למילה "תיקוף", עומד במקום. אין בניין כוח. אין צמיחה של הארגון הזה. אנחנו מדברים על פערים של 1,200 לוחמי אש. אנחנו מדברים על קרוב ל-100 רכבי כיבוי, אנחנו מדברים על למעלה מ-30 תחנות כיבוי אש. אלה הנתונים שאנחנו מכירים - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלה הפערים.

<< דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >>

אלה הפערים, שיוכלו לדייק אותם האנשים. אבל זה אומר - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

זה היה בדיון הקודם, הפערים האלה שעלו בדוח הקודם, וחלק התחילו לצמצם.

<< דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >>

זה אומר שאנחנו בעצם דורכים במקום בעולם של בניין הכוח, וזו אמירה לא פשוטה בהקשר הזה, והזכרתי את איום הייחוס, שלא נוכל להיכנס אליו לפרטים פה, בדיון הגלוי הזה, אבל צריך לקחת אותו גם בחשבון.

האירוע המוטס הוא אירוע מכפיל כוח ושווה להתעכב עליו. חסרה תכנית לאומי למניעה, ואני מדבר על תכנית לאומית של שבילי אש, ניקוי שוליים, ציוד ביישובים, מצלמות, צירי גישה. כל העולם הזה, זה תכנית כבדה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הסברה.

<< דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >>

הסברה. זאת תכנית כבדה. ועוד שני תחומים: מודיעין לשריפות ופיקוד ושליטה בניהול אירוע. אלה שני תחומים שאנחנו בפער כבד. כב"ה יודעים להגיד את הדברים, הם לא מסתתרים מאחורי כלום. כשיקראו להם, הם ילחמו. אבל הם גם יודעים להגיד: יש לנו פערים בתחומים האלה, וכדאי בימים האלה להקשיב. אנחנו לפני קיץ, אנחנו לפני סתיו שהוא מסוכן לא פחות מהקיץ. כדאי להקשיב פעם אחר פעם גם בדיונים שלך. אני מבקש גם להודות על קיום הדיונים האלה כי אני חושב שמבחינת התרומה הציבורית לטיפול באזורי הסיכון – אני חושב שזה חשוב במעלה הראשונה. אני מאוד מקווה שגם נוכל בהיבט של ממשק עם האוצר, לדעת שאנחנו בכיוון של התקדמות.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני יכול לשאול שאלה?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אתם רוצים כבר עכשיו? אתן לך מיד.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שאלה ליובל – דיברת על בניין הכוח. אני רוצה לשאול, כי לא הזכרת את הנושא של ארבעת מסוקי ה"בלאק-הוק". אני רוצה לשאול האם בדקתם את זה כי בהחלטת הממשלה 1091, משנת 2022, פרי של עבודת מטה ממשלתית, נאמר שם שלצורך עמידה באיום הייחוס צריך לרכוש ארבעה מסוקי "בלאק-הוק" והממשלה התקדמה. זאת אומרת, הוציאה פטור ממכרז, עמדה לקדם את זה, זה עמד על הפרק. ואז בדצמבר, ישב בחדר אחר בבניין הזה השר המיועד דאז, איתמר בן גביר, המציא שקר שמדובר במסוקים שאמורים להיות מונית למפכ"ל, כנראה שהוא לא אהב את מה שבזמנו קובי שבתאי אמר על הצעת החוק שמתקנת את סמכויות המשטרה וחיזל"ש את האירוע. ביטל את הרכש, עצר את התהליך של רכש מסוקי ה"בלאק-הוק", שבמידה רבה היו יכולים לעזור בכיבוי השריפות ולמנוע אסון שכמעט והתרחש.

עכשיו, רק ב-2024, מעל שנתיים מאז האירוע הזה, התחיל הרכש בצורה מחודשת. זאת אומרת, שנתיים איבדנו בדרך. היו יכולים להיות פה ארבעה מסוקי "בלאק-הוק", שלפי סגן הנציב, הם אמצעים משניי מציאות. אז השאלה שלי היא: האם מבקר המדינה ביצע איזו שהיא בדיקה לגבי מדוע לא נרכשו ארבעת מסוקי ה"בלאק-הוק"? מדוע השר בן גביר, שממש המציא שקרים, ממש טפל שקרים על המפכ"ל בזמנו כדי למנוע את הרכש החיוני הזה. מה הם השיבו לכם? חוץ מלתקף לכם שבאמת יש פער שהוא פער באמצעים משניי מציאות.

<< דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >>

אז על כך אמרתי שהתקבלה החלטה אצלנו במשרד להיכנס – לפני כחודשיים וחצי כבר נכנסנו לביקורת מעקב. בין היתר, אנחנו עומדים לבדוק בדיוק את מה שאתה אומר.

עכשיו, אתה צריך להבין שאני יכול ולהתבטא פה ברגע שיש דוח סגור. ברגע שיש תהליך ביקורת שהסתיים. אנחנו כרגע התחלנו את ביקורת המעקב גם בנציבות, גם במשרד לביטחון לאומי. אנחנו לא מזיזים הצידה שום סוגיה, ונושא הכוח האווירי נמצא בתוך הבדיקה שלנו. אני חושב שהתשובה העדכנית לשאלה אתה עכשיו מעלה, זה המקום שיינתן לה פה כי זה חלק מהתכליות של הדיונים האלה, שצריך לתת את ההתייחסות "אפ-דייט". אנחנו יודעים להתחיל תהליך ביקורת ולסיים אותו.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אני רוצה להגיע למשרד, ליובל אין תשובה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החוזים עדיין לא נסגרו. המשמעות היא שבתקופת השריפות שיגיעו בקיץ הנוכחי, והן יגיעו, לא יהיו לכוחות הכיבוי שלנו אמצעים שהם חיוניים לכיבוי השריפות. אנחנו שולחים את לוחמי האש, שהם הטובים בעולם, בתת-איוש קיצוני ובלי אמצעים חיוניים לכבות את השריפות. אנחנו שולחים את הלוחמים שלנו לקו האש, תרתי משמע, בלי יכולת לעשות את העבודה שלהם. וזה שובר לי את הלב כי ב-2022 עמדנו לרכוש את המסוקים האלה, ובן גביר החליט שהוא עוצר את זה ברשלנות פושעת, תוך המצאת שקרים על המפכ"ל בנסיבות לא ענייניות. זה פשוט בכייה לדורות, שאני מקווה שלא תעלה לנו בחיי אדם.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה. חבר הכנסת כסיף, רצית עכשיו או שתמתין?

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כן, אמתין.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה. נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בבקשה. קצר, קולע, אני רוצה לשמוע את בעלי המקצוע.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. שתי נקודות קצרות, ואחר-כך מתן יידבר בקצרה על הסיפור של קווי החיץ. אז מה שדיברנו, רק לחדד את עניין הפערים: אני אגיד שוב שיש כאן פער כפול – יש פער בין התרחיש, בין מספר לוחמי האש שנקבע שצריך אותו לפי תרחיש הייחוס לבין התקן לכבאי אש שהוקצה לכבאות. ויש פער נוסף בין התקן שהוקצה לכבאות לבין המצבה. הפער שמדברים עליו ביחד, של 43% בערך, זה פער של שניהם במצטבר.

וכאן, מעבר לעדכון של התקן שאגב, אם באמת התרחיש יעודכן, ככל שהתרחיש יעודכן בהתאם לאיומים חדשים, אז מן הסתם הפערים האלה יגדלו עוד יותר לעומת המצב היום. אז כאן עולה שאלה, שאני מניחה שהכבאות תוכל להתייחס אליה: האם בכלל לכבאות יש היום את היכולת, גם אם יקבלו את התקנים, לסגור את הפערים האלה בלוח זמנים סביר מבחינת יכולת ההכשרה שלהם, של לוחמי אש בו זמנית? באחד הדיונים הקודמים הוזכר מספר של כבאים שנכנסים, אבל יש גם כבאים שיוצאים.

עוד עניין, ודיבר כאן פרופסור חגי לוין על העניין הרפואי – זו המצבה, זו לא המצבה הפעילה. מן הסתם, חלק מהמצבה הזאת, והרופא שהיה בדיונים קודמים והתייחס לנושא הזה – חלק מהמצבה הזאת הוא לא תמיד של מצבה פעילה. לא סתם לוחמי האש נלחמים ונפגעים, ויש גם את סוגיית הזום. בגלל שגיל הפרישה אצלם הוא גבוה יחסית – אני לא יודעת, אולי יש לכם את המספר של המצבה הפעילה של לוחמי האש, וכאן יש עוד פער.

נקודה שנייה לגבי המערך האווירי – מעבר למה שדובר פה על מספר המסוקים, עוד נקודה שעלתה במסמך שלנו זה העניין של תשתיות תומכות. דובר לפני כמה שנים על תכנית לקנות עוד "בריכות גמישות", אם אני זוכרת נכון שככה קוראים לזה. הייתה איזו עבודת מטה של השלטון המקומי שהייתה אמורה לצאת לפועל. השאלה אם זה יצא לפועל או לא, כי זה גם משהו שצריך אותו.

מתן ידבר על קווי חיץ. אני רק רוצה - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הדיווח האחרון היה על שש בריכות ברחבי הארץ?

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> כן. מה שאנחנו כתבנו אז, ב-2023, נמסר לנו שבימים אלה נעשית עבודה לקידום רכש של בריכות נוספות ברשויות המקומיות בעזרת מרכז השלטון המקומי. בדיונים קודמים בשבועות האחרונים לא הייתה התייחסות לזה, וזה רובד שמשלים את הרובד של - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אולי הם יודעים. זה קשור לשלטון המקומי וקשור למשרד, זה ממש לא כב"ה אבל בסדר. הם רוצים לבוא, למלא ולטוס.

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> מתן ידבר על קווי חיץ. אני רק אוסיף בהמשך למה שהיו"ר אמר, שבאמת פנינו לכבאות באמצעות המשרד לביטחון לאומי בנושא של קווי חיץ בחודש פברואר האחרון. עד עכשיו, לצערי, לא קיבלנו שום התייחסות לגבי הנושא של קווי חיץ. לכן, מתן יציג שני דברים שעלו בעיקר בדברים קודמים, עם איזו שהיא אמירה שנאמרה גם בשבועיים האחרונים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רונן, יש לי שאלה לגבי מצבת כוח אדם: לוחמי האש, מושכים אותם למילואים?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

בטח, איזה שאלה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>

זאת אומרת, הם חסרים גם בכוח אדם.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

אני אתייחס לזה בהמשך. יש עשרות שנמצאים כרגע במילואים, מספר שעומד על כ-80 לוחמים - -

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וואו, זה המון.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

- - יש הכשרות, יש מחלות, יש כפי שנאמר פה, אבל אני אגע בזה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

יש פציעות ארוכות. מהמשרד אני מבקש – אל תדברו איתי יותר על חיפה. הבנו. חיפה. עשינו. שמתם כסף. די, מספיק. מה עם השאר? אל תגידו עוד פעם "חיפה".

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פשוט אין שום מקום אחר אזורי קווי חיץ. חוץ מחיפה, אין.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

לא, יש בחיפה. הבנו. בכל דיון עלתה חיפה.

<< דובר >> קריאות: << דובר >>

- - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

יוראי, שנייה. בבקשה.

<< דובר >> מתן שחק: << דובר >>

אז כאמור, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אתייחס ממש בקצרה לפערים שעלו במסמך שכתבנו עוד ב-2023, מאחר ולא קיבלנו עדכון לגבי החלטת הממשלה ולגבי סטטוס התקנות. זאת אומרת, הפערים המרכזיים הם קודם כל סטטוס התקנות והקמת קווי חיץ, שלא אושרו עדיין ולכן הן לא מחייבות. הם לא אושרו בגלל שאין הסכמה תקציבית בין המשרדים הרלוונטיים לתקצוב הרשויות המקומיות שצריכות להקים את אזורי החיץ סביבן. זה דבר אחד.

דבר שני – החלטת הממשלה משנת 2022 לגבי הקמת קווי חיץ בפיילוט שנקבע בחיפה. החלטת הממשלה עצמה קובעת תקציב של 65 מיליון שקלים לחמש שנים, לטובת הקמת קווי חיץ באזורים שבהם הסכנה גבוהה במיוחד. זה בעצם רק שליש מהתקציב שצריך כדי להקים את כלל קווי החיץ, לפי האומדן בהחלטת הממשלה. זה פער ראשון.

הפער השני הוא בקשר לתחזוקה. תחזוקת אזורי החיץ לא נקבעה, אין תקצוב כזה, והאומדן הוא כ-80 מיליון שקלים בשנה, שזה בהנחה, כמובן, שהקווים האלה יוקמו. מבחינת ביצוע של אותה החלטת ממשלה ומה שעלה בדיונים קודמים, ומאחר שלא קיבלנו תשובה – בטח המשרד יוכל להתייחס בהרחבה יותר. הוקצבו בסוף 57 מיליון שקלים לטובת הפיילוט. לא ברור לנו איך זה יתפלג, כמה הוקצב בפועל, כמה נוצל, כמה יוקצה לשנים הבאות, אבל אולי המשרד יוכל להתייחס לזה.

השאלה לגבי סטטוס היישום של החלטת הממשלה וסטטוס אישור התקנות – הן פתוחות בינתיים. תודה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה רבה. יש מישהו מהח"כים שרוצה לדבר? כי אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לסגן הנציב.

אדוני, סגן הנציב, בבקשה. תשתדלו לא להפריע לו.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. אני בהחלט מברך את הוועדה. אני חושב שזו ועדה מאוד חשובה, באמת לשים את הדברים כהווייתם, גם על היתרונות וגם על החסרונות. אני מצטרף אליך, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה, בהערכה ללוחמים. אני חושב שבמדינת ישראל צריכים להיות רגועים. יש לוחמים נחושים, מקצועיים, מקצועניים, עם מוטיבציה בלתי רגילה. וגם מה שרואים בטלוויזיה זה לא מה שמתחולל באירוע עצמו. הלוחמים קמים בבוקר ומחרפים את נפשם יום יום. אמרתי את זה כבר באחת מהוועדות. לוחם אש שקם בבוקר ויוצא לעבודה, לא בטוח שגם יחזור. היו גם דברים כאלה. אנחנו באמת קמים אך ורק לשרת את הציבור.

ברשותך, בשני משפטים – האחד, משפט פתיח, והאחד משפט מסכם, ובין שני המשפטים האלה אצוק את התוכן שאני הולך לדבר עליו. זה נאמר פה גם בין השורות. משפט הפתיח שלי זה "אירועי חירום אזרחיים בעורף אינם האתגרים החדשים". מי שמתמודד עם העורף, זה מערך כבאות והצלה בישראל. מערך כבאות והצלה הוא מערך קטן. דיברתי על המקצועי, אבל הוא מערך שבהחלט חייב להיות עוצמתי ועצמאי, וצריך להבין את זה ברמת המדינה. צריך שיהיו לו כל המשאבים הנדרשים על מנת לתת את המענה לאור תרחישי הייחוס.

ואני אגיד את המשפט המסכם: "מערך כבאות והצלה לישראל אינו ערוך לתרחישי הייחוס". תרחיש הייחוס מדבר על שלושה אירועים גדולים בו-זמנית, ואירוע גדול, חווינו אותו במבצע "חומת האש". האירוע האחרון שכולם הכירו באזור כביש 1, דרומה לכיוון לטרון וצפון-מזרח לכיוון פארק קנדה, עם תשעה יישובים שהיו מאוימים, ולשמחתי הרבה ללא הרוגים.

אני עשיתי השוואה בין האירוע של אסון הכרמל בשלושה שלבים עד שנת 2024 – 2010, 2017 ו-2024. קצת נתונים מ-2017:

סך האירועים בשנת 2017 עמדו על 94,000 אירועים. ב-2024 – 180,000 אירועים. כפול. האוכלוסייה מנתה 8.8 מיליון, והיום האוכלוסייה מונה 10.2, תלוי את מי שואלים. תרחיש הייחוס דיבר על אירוע אחד גדול ועוד שניים בינוניים בו-זמנית. אנחנו היום יודעים להגיד שתרחיש הייחוס מדבר וצריך להתכוונן אליו על שלושה אירועים גדולים במקביל, ותכף גם אגע בסוגיה של תרחיש הייחוס.

יחס אזרחים ללוחם בשנת 2017 עמד על 1:4,900. אגב, בעולם זה 1:1,000, רק בשביל לסבר את האוזן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זה בעולם? אתה מדבר על מדינות ה-OECD בטח, המדינות המתקדמות.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

נכון, נכון. והיום זה עומד בסביבות על 1:4,500. הדברים העיקריים המהותיים שאנחנו חווים אותם בשנת 2024, שמשפיעים כמובן על בניין הכוח, זה מורכבות האירועים והאתגרים הנוספים, ותכף אגע בקצרה באירועים האלה.

משך האירועים – אנחנו לא מדברים על משך האירוע. עוצמה ותדירות – אנחנו אומרים את זה לא פעם ולא פעמיים. ואם היינו לפני חמש, שש שנים מדברים על שבעה ימי קיצון בשנה, ומערך הכבאות היה מגביר את השבעה ימים האלה בעונה מסוימת, היום אנחנו מדברים על 30 ימי קיצון. זאת אומרת, כל השנה מערך כבאות והצלה צריך להיות ערוך לשריפות קיצון.

אחרי האירוע שהיה לפני שלושה שבועות – אנחנו מדברים רק על שריפות בשטחים פתוחים. אז שלא נתבלבל – האתגרים של מערך הכבאות הם שינויי האקלים, ההתפתחות הדמוגרפית והמחולל המלחמתי. אנחנו גם נמצאים בתקופה גם של המחולל המלחמתי וגם מתמודדים עם אירועים גדולים.

משך האירועים – אנחנו לא מדברים על משך האירוע. אם היינו לפני חמש, שש שנים על שבעה ימים, למערך הכבאות היה מגביר את השבעה ימים האלה בעונה מסוימת, היום אנחנו מדברים על 30 אירועי קיצון. מערך הכבאות צריך להיות ערוך כל השנה לאירועי קיצון.

האירוע שהיה רק לפני שלושה שבועות – אנחנו מדברים על שריפות בשטחים פתוחים. אנחנו נמצאים בתקופה שיש את המחולל המלחמתי וגם מתמודדים עם אירועים גדולים.

זמן ומרחב – זה גם משהו שצריך לתת עליו את הדעת. אנחנו שמנו לעצמנו לפרוש כמות של תחנות על מנת לצמצם את הזמן והמרחב למשהו כמו שמונה, תשע דקות. היום, בשטחים פתוחים, אנחנו עומדים על 15 דקות. באורבני – זה בין חמש לשבע דקות, ואנחנו עומדים בממוצע על תשע דקות. למה אני אומר את הדברים האלה? ולמה אני אומר שזה באמת צריך להיות משהו ברמת המדינה והיא צריכה להתייחס למערכת כבאות והצלה לישראל בצורה אחרת לחלוטין.

הסוגיה של שינוי האקלים – אני רוצה לקחת רק את השינוי. זה שינוי בהבנה, שינוי בגישה, שינוי בתפיסה. כולם צריכים להבין את זה. אמרתי בפתח דבריי שיש לנו לוחמים מצוינים, רק תנו לנו להצליח.

אני דיברתי על עוצמה ותדירות. צריך להבין שזמן ומרחב – היום אנחנו מדברים על קצב התפשטות של אש של פי שמונה ממה שהכרנו, וכמות הרעלים שהאש משחררת לאוויר היא פי 200. יש לזה משמעות, לא אלאה אתכם עכשיו בסוגיות האלה.

יש פה גם הביטים שצריך לשאול על פוטנציאל הנזק אל מול ההשקעה במערך הכבאות. אז הנה נתונים גם של רט"ג וגם של קק"ל, ואחרי זה אתה גם יכול לחזק את מה שאני אומר. בשטחים שנשרפו רק בשנת 2024, אנחנו מדברים על 3.12 מיליארד שקל עלות נזק. בקק"ל – 1.65 מיליארד.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

זה השריפה האחרונה?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

לא, לא. אני מדבר על סך כל האירועים שאנחנו מאגמים בסוף שנה. זה נתון שחייבים לשים אותו. אני אומר את זה גם למשרד האוצר שבסוף, כשעושים את העלות מול התועלת, אני חושב שלתחום הזה ולהיבט הזה יש מקום נכבד.

אני התבקשתי לתת מענה על חמישה הדברים: על בניין הכוח, על סוגיית אמצעים, על כשירות וסוגית הבדיקות הרפואיות במבדקי הכושר הגופני – זה עלה פה. על ההיבטים האופרטיביים עם כמה תתי-נושאים שאתייחס אליהם. ותוך כדי, אם יהיו דברים לא ברורים, אשמח לתת תשובות גם עליהם. אני אתייחס גם לסוגיה של מצבת כוח האדם, ומה נעשה בשלוש השנים האחרונות.

בהקשר של בניין הכוח בסוגיה של לוחמי האש: אז המצבה של לוחמי האש כיום עומדת על 2,318 לוחמים.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זה כלום.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

יש תקן של נציבות שירות המדינה של לוחמי האש, שעומד על 2,756. התקן של תרחיש הייחוס שאנחנו מכוונים אליו, וציינת את זה, יושב-ראש הוועדה, ה-1,186 – עם התקן הזה, אנחנו אמורים לעמוד על 3,366 לוחמים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אז כמה אתה חסר לתקן?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

יש 1,186, ואני אסביר גם למה אני עושה את ההפרדה הזאת: זה שיש תקן, זה משהו אחד, אבל התקן צריך להיות מתוקצב.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

יש הבדל בין הפער בין תרחיש הייחוס למשאבים, ויש מה שנקרא פערים בפועל.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אם אני מפשט את זה – הפער הוא 1,186 לוחמים שחסרים במערכת הכבאות וההצלה לישראל על מנת לתת מענה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

זה מה שהיה גם לפני שנה.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

תכף אני גם אגע בגיוסים.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

2,756 תקנים?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

התקן מול נציבות שירות המדינה בשורות, זה מה שאת ציינת ללוחמי האש. בפועל, אנחנו לא יכולים לאייש את זה כי אין תקציב. בסך הכל, עם תרחיש הייחוס, אנחנו חסרים ב-1,186 לוחמים שצריך לתקצב.

לשאלה שלך, גם מבחינת היכולת - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תן לי נתונים כדי שאוכל לסכם ולשלוח לראש הממשלה אחר-כך. כמה התקן עכשיו? את תקן הייחוס הבנתי – 3,336 כבאים.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

כרגע, 2,318 מצבה פעילה, כפי שאת אמרת.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

המצבה.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

המצבה, סליחה. בפעילה יש חוסרים, מחלות וכדומה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אז לא תקן הייחוס, התקן של נציבות שירות המדינה.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

התקן של נציבות שירות המדינה הוא 2,756 לוחמים. המצבה – אנחנו מדברים על 2,318. לשאלה שלך, מבחינת יכולת הגיוס – אני אגיד את זה ככה: אין לנו ברירה אלא לגייס כל שנה, בשביל להתמודד עם האנשים שגם יוצאים מטבע הדברים כל שנה, אם זה בפרישות, אם זה במחלות – לפחות 350 לוחמים. את שואלת אותי אם אנחנו יכלים להתאים את עצמנו? אנחנו נעשה הכל להתאים את עצמנו ליכולת להכשיר בעלי תפקידים. צריך לראות ולהגיד ש-10% בסך הכל מהתקן הקיים בדרך כלל נמצאים בקורסים, השתלמויות ודברים מהסוג הזה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה המשרד לביטחון לאומי לא מעביר את הנתונים לכנסת? למה אנחנו צריכים לשבת עכשיו ולכתוב נתונים שניתנים לנו. זה לא ראוי.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

חבר הכנסת יוראי, אני משתדל לעשות את זה ואני מבין שאתה מתרגז, אבל אני רוצה לתת לסגן הנציב לבצע את הסקירה שלו. תרשום. גם אני שואל למה לא מעבירים?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

בסוף, הנתונים הם נתונים שאי אפשר להתווכח איתם, אי אפשר להתעלם. אלה הנתונים.

אבל בוא רגע נגיד עוד דבר: אני עשיתי ניתוח משנת 2020 עד 2024, כולל 2024, לגבי הגיוסים. ב-2020 קלטנו 177 לוחמים, ב-2021 קלטנו 142 לוחמים, ב-2022 קלטנו 171 לוחמים. אני פשוט נותן תשובות לשאלות ששאלתם פה. ב-2023, 2024 – זה באמת מבחינתנו היה תהליך מואץ של גיוס לוחמים. ב-2023 223 לוחמים, וב-2024 195 לוחמים. בזמן שאני מדבר, יש עוד קורס שנפתח לפני שבועיים, של כ-140 לוחמים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל יש גם כאלה שעוזבים.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

נכון, אבל אלה דברים טבעיים. לכן, מה שאני אומר זה שאנחנו כל הזמן עושים "השוואת לחצים". אנחנו מכניסים אבל מטבע הדברים גם אנשים עוזבים. לכן, אנחנו צריכים בתכנית רב-שנתית לקלוט לפחות 350 לוחמים בשנה על מנת להתחיל לגשר על הפער, ככה שבתכנית חומש נגיע למספרים שאנחנו מדברים מבחינת תרחיש הייחוס.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

סליחה, שאני מקשה, זה לא מסתדר לי. ב-2023 היו לכם 1,900 לוחמי אש.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

כי פרשו.

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> נכון, אני מבינה. ומאז נקלטו 400, נכון? אמרת שב-2023 נקלטו 223 וב-2024 נקלטו 195 לוחמים. אז נקלטו בערך 400. עכשיו אמרת שבמצבה יש 2,300 לוחמים, שזה בדיוק הפער בין כמה שהיו ב-2023 לכמה שיש עכשיו, אבל זה נראה שלא עזב אפילו אחד.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

לא. עזבו במהלך שנת 2024 – נקלטו 257 ועזבו 166 עובדים.

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> סליחה, המספרים לא מסתדרים.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

אז אחרי זה אשב איתך ונדייק את המספרים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

נדבר אחר-כך על המספרים. סגן הנציב, אתם תתנו לנו תשובה מה ההפרש של 569 שלא מתוקצבים. אנחנו כבר לא מדברים שמדינת ישראל, גם אם זה יהיה מתוקצב, וזה 3,365 כמו שסגן הנציב אמר, שדרושים לתרחיש הייחוס. 569 לא מתוקצבים? גם אם הוא יצליח לגייס, אין לו מאיפה. יש חוסר בתקציב ללוחמים, ללוחמי אש, וזה חמור מאוד ברמת מדינה. אחר-כך נדבר על מה הוא צריך כדי לענות על כל האיומים. איפה רעידות אדמה? אם יקרה פה משהו יהיו 9,000 הרוגים. אני יכול לשים על הכתפיים הצרות שלו עוד הרבה דברים.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל מיקי, זה לא רק האוצר. יושב פה נציג של המשרד לביטחון לאומי, יש שם שר. הוא יודע לצקצק כי זה חשוב לו. ואם זה היה כל-כך חשוב לו, כשהוא היה מקבל את הדוח של מבקר המדינה, הוא היה הופך שולחנות. הוא לא עשה את זה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

רגע, אני רוצה לתת לסגן הנציב לסיים את דבריו בבקשה להמשיך.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אני התבקשתי גם לתת תשובות לגבי אמצעים. אז בהקשר הזה אגיד ככה: היה לנו חוסר עד פני שנתיים ב-97 כבאיות. הצלחנו לצמצם את זה ל-77 כבאיות. אנחנו מדברים גם על צורך בפריסת 31 תחנות. יש גם את המענה האווירי. אבל מבחינת ההתעצמות בשנת 2022-24, אני יכול להגיד שנכנסו למערך 316 פריטים. כשאני אומר פריטים זה רכבים, זה טרקטורונים, זה כל מה שמאפשר לנו להתמודד. יש פה גם נתונים מספריים, ואם תרצו גם ארחיב על זה - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

רונן, לא אמרת על המסוקים?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

רגע, אני מבקש. תנו לו לדבר.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמענו, הוא מדבר. תתייחס למסוקים.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אני אתייחס למסוקים ואחזור לדברים. אמרנו את זה בכל דיון, שהמסוקים, ה"בלאק-הוקים", הם שובר שוויון. כרגע, ממה שאני מכיר, והמשרד ידייק, יש תעריף מואץ של רכישת שני ה"בלאק-הוקים" הראשונים. נכנסים עכשיו לתכנון של השניים הנוספים. מבחינת מערך כבאות והצלה לישראל, באמירה מקצועית מאוד ברורה – ארבעת המסוקים האלה, חד-משמעית, הם שוברי שוויון. רק בשביל לעשות את ההשוואה ביחס למטוס – "בלאק-הוק" אחד שווה 12 מטוסים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

ביכולת המילוי-כיבוי - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אז כשאתה מדבר על טרקטורונים, רכבים, אז אני אומרת לך ישר מה עם המסוק? כי אגב, עבודת המטה של המשרד ב-2022, שנכון, הוא יגיד שלא קנינו אבל עשינו את כל עבודת המטה, כל מה שהיה צריך וזה לצאת למכרז - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל הוא עצר את הכל, מירב. הכל מהתחלה.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת. לא רציתי להיכנס לזה, רציתי להבין האם יש, ואולי את תעני, התקשרות עם חברה כי כל עבודת המטה הייתה מוכנה. כל מה שהייתם צריכים זה לתקצב ולצאת לדרך. אגב, יש לי דז'ה-וו מהאיזוק. כל האיזוק האלקטרוני מ-2006 היא עבודת מטה מוכנה של לייזר – מוכנה. כל מה שהייתם צריכים זה לצאת. אבל שנה וחצי עשה עלי סיבוב שיש סימטריה באלימות בין גברים לנשים. בסוף, לקח את האיזוק ועשה את החוק כמו שהוא. אז במקרה של המסוקים – עבודת המטה מוכנה. כל מה שהיה צריך זה לצאת למכרז. אבל הלך, אמר שזה - - -

עזבי את זה, אני שמה את כל הפופוליזם בצד. האם יצאתם למכרז לרכישת המסוקים? הוא אמר כאן עכשיו משפט מדהים על היכולת של ה"בלאק-הוק".

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

היא רשמה. בבקשה להמשיך, אדוני סגן הנציב.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אני לא רוצה להקל ולו במעט ביכולות שהצגתי פה, גם של הטרקטורונים. דיברתי, ולא סתם סקרתי את הסוגיה של זמן ומרחב. הטרקטורונים הוכיחו את עצמם בצורה בלתי רגילה - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

נכון. בטח בצפון.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

- - בצפון. 156 כיתות כוננות, זה לא רק הטרקטורונים. אנחנו מדברים על טרקטורונים, זה להכשיר 156 יישובים, על כל כיתות הכוננות. הכשרנו אותם לתת את המענה הראשוני. ואגב, אנחנו עכשיו בשלב שני להכשיר אותם, לתת להם את היכולת להיות מתנדבים בוגרים במערך הכבאות, וזה עושה שני דברים עיקריים מבחינתנו: דיברנו על חוסר בכוח אדם שיש לנו. טרקטורון אחד עם כיתת כוננות אחת מגיע מהר מאוד לאירוע, נותן את המענה ועוצר את התפשטות האש. פעם שנייה – הוא מאפשר לכוחות הכיבוי להתעסק באירועים אחרים.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אני כן רוצה לשאול שאלה לגבי המסוקים כי הם שוברי שוויון, כמו שאמרת.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל אנחנו עוד לא שם. תנו לו רגע לדבר.

<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו כן שם.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

לא, אנחנו לא שם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אנחנו בדיוק שם.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל את הסטת את זה כשהוא לא סיים את נושא כוחות הקרקע.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הסטתי את הנושא. האירוע שובר השוויון של כב"ה זה מסוקים. טרקטורונים אצל כיתת הכוננות מדהימים. הנה, אני אומרת לך. אתה יודע שפגשתי את - - - ואין לי ספק שזה שובר שוויון. אבל אנחנו דואגים למסוקים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה, מירב.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אז אמרתי בתחילת דבריי שלא אתחמק משום שאלה בצורה הכי כנה ומקצועית. אני בא ואומר שצריך לשים את הדברים על השולחן – הדיון פה הוא דיון חשוב. בסוף, הדיון הזה הוא דיון לציבור, והציבור צריך לדעת. אני לא רוצה שתהיה תחושה לציבור שהמערך הזה הוא מערך שצריך להתחזק, אבל הוא מערך שהציבור צריך לדעת שיש על מי לסמוך. וכל אמירה כזאת, ברשותך, אני רוצה להתעקש ולהגיד שעדיין, בשנתיים האחרונות, נעשה רכש חשוב שנכנס למערך הכבאות, אם זה בדמות רכבי היער, בדמות רכבים עירוניים שבשפה המקצועית נקראים "סער". רכבי לווייתן – שישה רכבים עם 11 קוב בבטן. זה מצרך בלתי רגיל וחשוב למערך הכבאות בשביל לשמור על רציפות תפקודית. רכבי "געש" – דיברת על רעידות אדמה בעלות של 3.3 מיליון שקלים כל אחד. טרקטורונים, שדיברנו. מארזי גארדיאן – זה מארזים שמחמשים את מטוסי ה"שמשונים". 34 רכבי פיקוד, לפיקוד ושליטה. ועוד טנדרים שהם שומר היערות. חלק מהתפיסה זה למנוע את האש. ומשכך, בימי קיצון, אנחנו מוציאים רכבים שיסיירו בשטח, וברגע שהם מזהים איזה שהוא מוקד, הם מגיבים ראשונים. אז ראוי להגיד שגם בשנתיים האחרונות נכנסו אמצעים וגם ציוד בלא מעט כספים. עשינו רכש גם של חומרי כיבוי למענה האווירי. זה נקרא מעכב בערה וקצף בעלויות של 12 מיליון שקלים.

בהיבטים האופרטיביים, אני אגיד כך: נשאלנו פה על פעולות שננקטו לתיקון הליקויים בנושא כשירות לוחמי אש, וחלוקת עבודה וסמכויות מול גופי החירום המסייעים לכב"ה, ביניהם משטרת ישראל. אני יכול להגיד, אדוני היושב-ראש, שאכן גם עם קק"ל, גם עם רט"ג, גם עם משטרת ישראל, גם עם פיקוד העורף, גם עם שב"ס וגם עם צה"ל הגדול – ברור לחלוטין שאנחנו, ככב"ה, מכפילי הכוח שלנו, מעבר ליחידות המתנדבים והטרקטורונים, איגום המשאבים הוא כלי מאוד חשוב. ומתוך ההנחה הזאת, יצאנו לשיתופי פעולה עם כל מי שכרגע מניתי. יש גם נהלים וגם היבטים אופרטיביים שבאמת יורדים "ברחל בתך הקטנה" לכל מה שצריך.

הנציב עצמו מוביל פורום עם כל גופי החירום הרלוונטיים. רק ביום ראשון הפורום הזה התכנס. באמת, גם לאמוד כל אחד ואחד מבחינתו, בתחום האחריות שלו, את הפערים שיש. וגם לראות איך אנחנו יוצרים באמת את הסנכרון והממשקים בין הגופים על מנת שניתן את המענה הטוב ביותר. אז לשאלה לגבי הממשקים הבין-ארגוניים – אז במערך כבאות והצלה לישראל בהחלט נעשים דברים. אתה שואל אותי אם זה מספיק? לא. יש עדיין מה לעשות, ואנחנו בכיוון הנכון. אנחנו מבינים מצוין מה צריך לעשות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה שירות לאומי יש במערך של כב"ה?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הוא אפילו לא הגיע לזה.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

יש שירות לאומי. את המספרים עודד יוציא תוך כדי. יש גם שירות לאומי, גם שירות חרדי. אנחנו עכשיו נכנסים לתהליך של גיוס 20 חרדים כבני שירות, וממש עכשיו, בשבוע הקרוב, יש תהליך של 40 מהמגזר הערבי, לגייס אותם. אז גם בהקשר הזה, אנחנו בעצימות מאוד מאוד גבוהה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה יכול לסגור לכם את הפערים?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אין תחליף ללוחם אש.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל הרבה מהחבר'ה האלה אחרי זה מצטרפים כלוחמי אש, נכון?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

בדיוק. זה יכול לסייע במערך התומך, ובהיעדר כמות של לוחמים, כל בעל תפקיד שעובר את ההכשרה, ולו המינימאלית ביותר ויכול לעזור או לאפשר ללוחם אש להתעסק במשהו אחר והוא יתעסק בדברים אחרים – זה משהו שיסייע.

אנחנו רואים בזה גם חשיבות בהיבט של חיבור לקהילה, מעבר לצורך של הסיוע לנו. ולכן, כל הסוגיה של המתנדבים ומכפילי הכוח מבחינת מדיניות הנציב ודירקטיבת הנציב, אנחנו באמת עושים ימים כלילות על מנת לגשר על הפערים ולהכניס כמה שיותר למערך הכבאות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עבודה מועדפת זה גם אצלכם?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

לא. אין לוחם אש כעבודה מועדפת.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, להתחיל. שיהיה להם רצון להיכנס ואז...

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אפשר כן לבחון את זה בהיבטים אחרים, לא כלוחם אש אלא כמסייעים ודברים מהסוג הזה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

ההכשרה כאן ארוכה וזה לא יקרה. אני אומר לך ממקום מעמדי כסגן שר האוצר – זה לא ילך.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

לוחם אש, עד שהוא מוכשר מקצה לקצה – זה לא מסתיים בתחילת קורס ובסיום קורס שנערך חמישה חודשים. עד שנוכל להגיד: מוכן הוא – שנתיים ימים. שנתיים ימים. זה תהליך ארוך.

אז לשאלתך – מערך המתנדבים הארצי מונה 4,179. יש מתנדבים בוגרים בתחנות – 431. במינהלת התחנות – 39, ביחידות העצמאיות – 1,160. בני שירות תומכי לחימה – 130. שירות לאומי מינהלי – 103, כיתות כוננות – 1,091, צופי אש – 640, ומתנדבים וצופים שהם בהכשרות, עליהם דיברתי גם עכשיו – סה"כ 585.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

זה מערך התנדבות יפה מאוד. הוא בנוי יפה.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מספרים יפים.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

נכון. זאת מדיניות הנציב, שוב, גם מתוך ההבנה של החשיבות לקהילה וגם כמכפילי כוח, ואנחנו עובדים על זה באמת בעצימות מאוד מאוד גדולה.

מבחינת מחלקת הרפואה, יושב-הראש – אז קודם כל, העלאת מודעות של המפקדים והלוחמים להיבטים הפיזיולוגיים. היום, לוחם אש שנכנס לבניין גורד שחקים נושא על כתפיו או על גופו משהו כמו בין 40 ל-50 ק"ג. תכניסו לתוך הנתון הזה את הצורך והחשיבות ביכולת שלו לעלות לקומה 40. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שגם יכול להיות שנגיע לשריפה בבניין גורד שחקים והמעליות לא יעבדו. עבדך הנאמן, בכל-בו שלום, הייתי מפקד המשמרת, לקומה 29 הגענו עם צוותים. מה לעשות? חוק מרפי עבד והמעליות לא עבדו והיינו צריכים לעלות 29 קומות ברגל. אז היום אנחנו מדברים על 40 קומות.

כמפקד מחוז דן – הייתי שבע שנים מחוז דן. מחוז דן הוא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל בכל מה שקשור להאצת הבנייה וההתפתחות הדמוגרפית. חתמתי על תכניות של בניינים של 520 מטר. זה 110 קומות, ככה לסבר את האוזן, ואנחנו מדברים על כ-12,000 בתוך בניין. אני גר באזור, יישוב של 12,000 תושבים. אז תחשבו לעצמכם – יישוב בתוך בניין, אתגר בלתי רגיל. אני כבר לא מדבר על התווך התת-קרקעי. ההיבטים הפיזיולוגיים של הלוחמים צריכים להיות מותאמים.

עשינו גם כמה דבר – 1. ייאמר לזכותו של הנציב, בנחישות בלתי רגילה מתוך הבנה של הצורך, התחלנו לעשות את מבדקי הכש"מ – כשירות מבצעית. אנחנו עכשיו בפיילוט, עשינו עד כה 12 משמרות. גם שיפור הרכש של ציוד כושר לתחנות – היום לכל תחנה יש ציוד כושר.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה תחנות חסרות?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

31. יש לנו - -

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

כמה בחברה הערבית? אני יודע שבחברה הערבית מחסור מיוחד.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

בחברה הערבית יש את ההחלטה של הממשלה שנקראת החלטה 550. כרגע אנחנו מובילים בניית שש תחנות – כפר מנדא, טייבה, כפר קאסם, ערערה. אני מוביל גם את הסוגיה הזאת. זה לא רק בניית תחנות, זה גם ציוד וגם כוח אדם שתוקצב לטובת הסיפור הזה, ועוד יחידת מתנדבים.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

התקצוב הזה עדיין קיים? הוא לא מהחלקים שנשללו באופן מפתיע?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

התקציב קיים, הוא צבוע ונאמד על כשבעה מיליון שקל לבינוי של תחנה. בהקשר הזה של החברה הערבית – אנחנו בשלבים די מתקדמים, וכבר השנה הולכים להציב תכנית לשנת 2026 בכל מה שקשור בהקשר הזה. אז באמת - -

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה תחנות צריך בחברה הערבית? דיברת על שש תחנות שעומדות על הפרק מבחינת התקצוב. אבל להערכתך המקצועית, כמה תחנות צריכות להיות?

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כשאתה אומר 31 תחנות חסרות, כמה זה במגזר הערבי, במגזר היהודי או ביחד?

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

31 תחנות חסרות הן תחנות שנבחנו בהתאם לפריסה שתתגבר ותצמצם את זמן המרחב וזמן התגובה. את שואלת אותי אם צריך לעשות עוד חשיבה לעתיד? אני אומר שכן, צריך לעשות חשיבה לעתיד.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

לא היה לי ספק שתגיד לי כן. בגלל זה לא שאלתי אותך.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

לכן אני חוזר על השאלה ומרחיב אותה: כמה תחנות חסרות בכלל, וכמה ספציפית חסרות במגזר הערבי?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

31 חסרות בכלל. במגזר הערבי אנחנו נכנסים לתוך התהליך הזה. אני יכול להגיד לך שגם עם המשרד עצמו אנחנו כבר עושים בחינה לגבי עוד 22 תחנות לגבי ישובים שהם סמוכי יער. ויש עוד תחנות שהן בבנייה. אצלנו, גם בשנת 2025 וניכנס גם לשנת 2026 - -

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

מה התחנה הכי קרובה כרגע ליער אחיהוד?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

נבדוק ונגיד. אתה תקבל תשובה אבל מבחינתי, אחיהוד או מקום אחר, זה היינו-הך.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני מדבר על מקום שהוא יחסית גדול, ככל הידוע לי. יכול להיות שאני טועה, לכן אני שואל שאלת תם. ככל הידוע לי, התחנה הכי קרובה לא ממש קרובה. אני אשמח לדעת שאני טועה ולכן אני שואל, זה לא סתם.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אשמח אחרי הדיון לתת לך את התשובה המדויקת. אבל אנחנו בהחלט עושים את הכל על מנת לצמצם את פערי הזמן. אגב, לא רק בהיבטים של האמצעים של התגובה. אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח זום-אין לכל מה שקשור להיבטי המניעה ולאיתור ודברים מהסוג הזה, שאנחנו עושים את זה גם בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט המניעתי. דיברנו על אזורי חייץ? זה לא משהו שחונה רק בכבאות ובמשרד לביטחון לאומי. אני חושב שגם לרשויות יש פה נדבך מאוד חשוב בכל התהליך הזה, אבל לגבי אזורי החיץ ידברו גם במשרד.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

אתה יכול לחזור על התקציב שאמרת שהוקצה ליישום החלטת הממשלה בהקשר של החברה הערבית? התחנות?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

שבעה מיליון.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

שבעה מיליון באיזה שנה? לתחנה. וכמה בסך הכל?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

שש תחנות.

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> אז קודם כל, זה צומצם כי החלטת הממשלה דיברה על שמונה תחנות משנה וארבע תחנות מתנדבים, אז כן היה צמצום. והסכומים בהחלטת הממשלה היו 58.5 מיליון - -

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

לא, אז אתן תשובה.

<< דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> - - 22.8 מתקציבי כב"ה. אגב, אני מקריאה מה שהיה בהחלטת הממשלה.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

את צודקת.

<< דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >>

ורק להגיד שמעבר להקצאת התקציב, היו כאן הרבה חסמים וזה מאוד מתחבר למה שאתה אומר, שלא תלויים בכב"ה אלא ברמת הרשויות המקומיות, של הקצאת קרקע וכולי.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אם אתה יודע, אדוני סגן הנציב, תגיד. אם לא, נעביר את השאלה למשרד.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

בהקשר הזה – את צודקת בהקשר של שמונה תחנות והארבע, רק שהתקציב נשאר אותו תקציב. לא ניתחו נכון את העלויות, ולכן זה ירד לשש תחנות.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

זה מה שאני שאלתי. אני לא מדבר על הסכום אלא על התוצאה של הסכום. כלומר, כמה תחנות ומה הפער - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

באותו תקציב, במקום לבנות שמונה תחנות בונים שש תחנות.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

בפועל, זה קיצוץ.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל זה לא בעיה שלו. הוא עושה את המיטב.

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ברור.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה בנושא קודם, שאמרת לי שהוא לא הנושא.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תן לו לסיים.

<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא סיים.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הוא לא סיים. אדוני סגן הנציב, בבקשה להמשיך.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מה הבעיה? בואו נשאל אותו.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אני מנסה לתת לו אפשרות לדבר.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

כן, אבל כמה זמן? תן לנו לשאול כבר. מה, זה מונולוג?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

רגע, יש לי סדר, אני לא עובד ככה. מירב, אני רוצה להגיד שנכנסו עובדים של בית החולים ברזילי. ברוכים הבאים לוועדה לביקורת המדינה. תודה רבה לכם על השנתיים הקשות מאוד שעברתם, אנחנו מאוד מאוד מודים לכם. פספסתי משהו? לא. ברוכים הבאים. תודה שבאתם.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אני אסכם, ואז אני לרשותכם.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

רגע, אתה על הקווי חיץ לא מדבר? המשרד ידבר?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

המשרד ידבר. ככל שצריך, מבחינתי, אם יש איזה שהן שאלות – אני אתן את התשובות. אני רק אגיד על הסוגיה של הטייסת בכלל: אין שום ספק שאנחנו צריכים להרחיב את היכולות. היום, אם אני לוקח את האירוע האחרון שהיה במוקד אחד, זה משאיר אותנו קצת קרחים במוקדים אחרים - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

זאת אומרת שאם יש שתי שריפות ענק במקביל - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אין לו מטוסים.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לו מטוסים בכל מקרה. אבל היום, כשאתה עומד מול הציבור ואומר לו: אם חס וחלילה יש שתי שריפות ענק במקביל נניח בצפון ובמטה יהודה, מה עושים?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

זו שאלה שיכולה להישאל על כל דבר והיא שאלה נכונה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לנהל את הסיכונים ועם המשאבים שיש לנו לתת את המענה לאיפה שצריך. מה עשינו בפעם האחרונה? התקשרנו עם עוד חברה שתיתן את המענה, חברת "כים-ניר" - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

המנכ"ל שלה פה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הם פה, אל תדאג, נשאל אותם שאלות קשות.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה שאלות קשות?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אל תדאגי, לא הפעילו אותו כמו שצריך.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז השאלות הקשות הן למשרד - -

<< אורח >> יפתח חצור: << אורח >>

מיקי, אני אענה על הכל.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

לא, לא, לא.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

מה אתה רוצה? לדבר על מתקני הכושר בתחנת הכבאות? הנושא הכי חשוב זה להבין מה קורה - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

מירב, תודה. ניהלתי איזה דיון בחיים שלי, תנו לו לסיים.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה הכי חשוב.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תנו לו לסיים.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו דואגים לשתי שריפות ענק במקביל, ובשביל זה - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל הוא אמר בדיוק שהוא לא בנוי לתרחיש ייחוס כזה. הוא אמר.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, אז מה הפתרון?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אין לו פתרון. תביאי כסף ותביאי תקנים.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא מקובל עלי.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

- - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תן לו שיגיד.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אז מה את רוצה עכשיו? תנו לו לדבר.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

עוד חצי דקה, דקה, ואחרי זה תפנו למי שאתם רוצים.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אתה יכול לדבר גם חמש דקות.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

תודה. גם באירוע האחרון הבנו את המגבלות של הטייסת האווירית. ברוחות חזקות יש להם בעיה, וזה לא רק בלילה. לכן, גם המשרד, עם בעלי התפקידים מהמערך, באמת עושים הכל כדי לראות איך הם מגשרים על הפער. וכבר על הפרק, אתמול כבר היה דיון בהקשר הזה, לראות איך מרחיבים את היכולות של המערך מעבר לטייסת שכרגע מופעלת - -

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

תגיד, מסוק ה"“בלאק-הוק”" יכול לטוס גם בלילה, נכון?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

ברגע שה"“בלאק-הוק”" מגיע, את הראשונה שאני עושה לה...

ואני מסיים. אנחנו כבר בוחנים התקשרות עם עוד שתי חברות שמפעילות מסוקים, גם עם טייסת ומטוסים של "כימניר" ועוד חברה, וכבר הנציב ביקש בדיון שהיה עם ראש הממשלה ויחד עם חיל האוויר, עד שמסוקי ה"“בלאק-הוק” יגיעו, לבחון איך אנחנו מרחיבים את היכולות שלנו גם עם ה"שמשונים" וגם עם מסוקים מתוך חיל האוויר. אני סיימתי.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה רבה. כל חבר כנסת שתי דקות. תרכזו את הדברים, אני נותן לכל אחד שתי דקות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי שתי דקות. יש לי שאלה אליו ושאלות למשרד לביטחון לאומי.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אבל עוד לא נתתי למשרד לביטחון לאומי. אתם רוצים להתחיל שאלות לפני שהוא עונה? תשאלו את סגן הנציב. אני ניהלתי איזה דיון וחצי בחיים שלי.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>

אני שאלתי את רונן כל מה שרציתי לשאול ואני מחכה למשרד. אתה יכול לדלג עלינו.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

בבקשה, חבר הכנסת כסיף.

<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני רוצה להתייחס לסוגיה שלא עלתה כאן בינתיים והיא לא קשורה אליך באופן ישיר: בדוח המבקר מיוני שנה שעברה, נאמר כך ואני מצטט: "התפתחות המרחב העירוני בעשורים האחרונים ונוכח ההקצנה בתנאי האקלים המגדילים את הפוטנציאל של אירועי דליקה במרחבים הציבוריים הפרטיים ובשטחים פתוחים של יער וחורש טבעי וכו', הגורמים המרכזיים המשפיעים על התרחשות אירועי השריפות והתעצמותן ממשבר האקלים הגורם לשריפות ענק, עלייה במספר ובקיצוניות של השריפות בשטחים פתוחים, התארכות משכי השריפות ועלייה במספר ימי הקיצון. פיתוח מתארים עירוניים מורכבים, בנייה לגובה, חומרים מסוכנים, תשתיות, מערכת הסעה וכו'."

למה אני אומר את כל זה? כי פורום האקלים הוציא מכתב לראש הממשלה במרץ האחרון, ושם הוא מזהיר במפורש ומבקשה לכנס באופן דחוף, ואם תרשו לי, אצטט ממה שנאמר במכתב הזה כדי להיות מדויק. במכתב של פורום האקלים, שבראשו עומד חברי, חבר הכנסת לשעבר דב חנין, נאמר במפורש: "הקיץ הקרוב עלול להיות קשה מקודמיו – גלי חום קשים, שריפות ענק, קריסת רשת החשמל וכו'. בצורת." בסעיף 6 במכתב מה-5 במרץ – פנייה לראש הממשלה. אנחנו קוראים לך לכנס בדחיפות דיון חירום בהשתתפות השרים הנוגעים בדבר כדי להנחות את כל המערכות להיערך בדחיפות נוכח הסכנות. לא נעשה. לא נעשה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

זה הדבר היחידי אצל ראש הממשלה שלא נעשה?

<< דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. וזה הדבר העיקרי – לפני שאנחנו מדברים, כמובן עם כל החשיבות, זה לא קשור אליך. אתה מתמודד עם מה שיש לך בידיים, ואני מצטרף להערכה שיש פה מהחברים האחרים לשירותי הכבאות אבל המחדל הגדול הוא מחדל ממשלתי, הוא מחדל של מדיניות. ואחר כך, מה יבואו ויגידו? הרי לא יודעים שם לקחת אחריות, זה תמיד מישהו אחר. אז יבוא ראש הממשלה וימציא סיפורים על 18 עצורים על הצתה.

ואני מוריד פה את הכובע בפני שירותי הכבאות, שגם בנוסף לעניין המקצועי שהוזכר קודם בשטח, באו ואמרו את האמת נכוחה, שלא מדובר בהצתה. זה להסיר אחריות מהממשלה. המדיניות היא הבעיה, וזה יחזור שוב ושוב אם לא יטפלו בזה. גם מבקר המדינה אמר את זה וגם פורום האקלים אמר את זה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי, בבקשה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>

תודה. שאלה קצרה: אני מחזיר אותך לנושא של המסוקים. אני רואה שבשנת 2023 גדל תקציב שירותי הכבאות. יחד עם זאת, בסוף 2022 בוטל הפטור מהמכרז, והמשרד או שירות הכבאות ביטלו את הרכש של המסוקים. השאלה מי ביצע את זה? מי תיעדף החוצה את רכישת המסוקים? האם זה הייתה אתה, הנציב, או שזה היה השר בן גביר? מי ביטל את ההתקדמות עם הרכש של המסוקים?

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

אני מתנצל, אבל תשובה לשאלה הזאת אין לי.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

המשרד יתייחס לזה. אנחנו יודעים שהוא לא מתעסק בדברים האלה. תשאל פה שאלות מקצועיות.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זו לא שאלה פוליטית, זו שאלה סופר מקצועית - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

המשרד והאוצר פה, יוראי.

<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יכול להיות שאתם תיעדפתם דברים אחרים - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הרי הוא לא רצה שניים או ארבעה מסוקים.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

אני לא מכיר את סוגיית המסוקים. אין לי תשובה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אדוני סגן הנציב, אני אענה במקומך: הוא רוצה 10 מסוקים, אין לו את התקציב - -

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא משוכנע שאם יש לו אפשרות לרכוש 10 מסוקים, הוא ירכוש 10 מסוקים. הוא ירכוש את מה שהוא צריך, הוא יעשה את התעדוף המקצועי שלו. אני רק שואל מי ביצע את התעדוף הזה? האם כב"ה ביצע או שגורם פוליטי-מדיני ביצע אותו?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

הוא אמר שאין לו תשובה. עוד שאלה?

<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זהו. הבטחתי לך שאלה קצרה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשטרה, יש לי כמה שאלות שאני מבקש תשובות. 1. האם למדנו מהכישלון או הטעות של משטרת ישראל בסגירת הכביש בזמן השריפה? זה היה ביום הזיכרון ובמקרה יצאתי מבית העלמין בהרצליה, נסעתי לכיוון לטרון והייתי בתוך האש הזאת. האם למדו – אני לא יודע איך להגדיר את זה, תגדירו איך שאתם רוצים – מהבעיה שנוצרה, שאנשים נסעו בתוך האש ולא סגרו את הכביש?

שאלה שנייה למבקר המדינה, שהוא גוף כל כך חשוב בעיניי, ואני שומע שיוצאים דוחות כל כך חשובים, ופה מדובר בחיי אדם. אני רוצה להבין מה התהליך של המערכת של מבקר המדינה כדי לבדוק האם המשרד לביטחון לאומי מתחיל בביצוע הדוח עצמו, והאם יש איזה שהן שיניים למבקר המדינה כדי שהמשרד עצמו יעשה את זה.

שאלה שלישית למשרד לביטחון לאומי – יושב פה דוד בבלי, שאני מכיר אותו מצוין. אני יודע טוב מאוד שהמשרד, במיוחד איתמר בן גביר, כשהוא רוצה משהו, במיוחד אם זה משהו תקשורתי – הוא יהפוך את העולם, יהפוך שולחנות ויעלה על קירות כדי להשיג את זה. האם חיי אדם במדינת ישראל לא מספיק חשובים לשר? האם הדוח שהגיע אליכם בחודש מאי ויוני, שמופיע שם שחור על גבי לבן שתהיה סכנה לאזרחי מדינת ישראל אם לה יפעלו כך וכך, ולא נעשה דבר. האם בעתיד כן ייעשה? האם הייתה לכם איזו שהיא ביקורת בתוך המשרד לגבי הדוח עצמו? תודה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

תודה רבה. אדוני, סגן הנציב, אני אוסיף - -

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אקבל מהם תשובות אחרי זה?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

לכולם, הוא ריכז את הכל. מה שאפשר – יתנו לך. אני מניח שאף אחד לא יוכל להיכנס לראשו הקודח של השר.

<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוד בבלי יכול לענות יפה מאוד.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אדוני, סגן הנציב, מה קורה עם השלמת עבודת המטה להפיכת כב"ה לגוף חירום, אם אתה יודע. אני מודע לכך קצת מהתפקידים הקודמים שלי, כשכב"ה הפכה לרשות ארצית, הוציאו את זה מהרשויות המקומיות. זה דבר אחד, ומתי שיהיה לך נוח תשיב. ריכזנו בשבילך את השאלות כדי שיהיה לך נוח. האם בתקציב 2024 היה כסף בפועל לבניין הכוח? השאלה אליך, ואם לא תדע, נפנה למשרד לביטחון לאומי. האם בתקציב 2024 היה כסף בפועל לבניין הכוח? אם כן – כמה? מה התקציב שהיה?

שאלה מס' 3, היא קצת יותר רחבה: אמצעים בתחום המודיעין ובתחום פיקוד ושליטה – יש פערים? אין פערים? האם כב"ה מוכן לתרחיש הזה? האם יש ריכוז אמצעים?

עכשיו ריכזנו בשבילך את השאלות, לפני שאני מעביר את זה לנושא הטייסת. היום ידברו רק אנשי מקצוע, לציבור רק אם יהיה לי זמן. אני מתנצל, אני בדרך כלל נותן לכל הציבור לדבר והיום זה יותר מדי חשוב, עם שאלות ספציפיות. בבקשה, אדוני.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

לגבי גוף ביטחוני – הביקור של ראש הממשלה בנציבות כב"ה לישראל, אחד הדברים שעלה מבחינת הנציב זה הסוגיה של גוף ביטחוני וחשיבותו. ראש הממשלה נתן הנחייה למנכ"ל שלו לכנס צוות שיבחן את זה. כמובן שגיבשנו צוות אצלנו, מנציבות שירות המדינה ועם עוד בעלי תפקידים, ולפני - -

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

סתם, נקבע דיון ראשון?

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

אז הנה, אני כבר אגיד לך. מעבר לזה שנקבע דיון ראשון, יש כבר עבודה מוכנה מבחינת כב"ה לישראל, הצגנו אותה למי שהיה צריך, וצריך לקבל החלטה. העבודה הסתיימה, להערכתי, משהו כמו לפני חודש ימים – לא, לפני חודש ימים הוא הוצגה. אבל כן, נעשו לא מעט דברים בהקשר הזה. אנחנו יודעים היום להצביע על הדברים, על הכיוונים. היו כמה חלופות למי להשוות את המערך, אם זה למשטרה, אם זה למוסד, אם זה לשב"כ. היו לא מעט חלופות, אבל עבודה מבחינת כב"ה והובלת המשרד של ראש הממשלה - -

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

ראש הממשלה התניע את זה. אם עכשיו אנחנו, כמשרד מבקר המדינה, נרצה לבדוק איך מסוכמת העבודה הזאת, למי אנחנו צריכים לפנות? כי אני מבין שאתה אומר: אנחנו עשינו את שלנו.

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

לא, הקבוצה הזאת שהייתה אמונה ליצור תהליכים ולהביא תוצרים מבחינת כב"ה – אני כרגע מתייחס לכב"ה – אנחנו את שלנו עשינו.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

אני אתן לך פתרון. תרשמו לעצמכם שבעוד ארבעה חודשים, וזה המון זמן, אנחנו נקיים כאן דיון. תזמינו את משרד ראש הממשלה, את המנכ"ל או את הנציג שלו, כמובן את נציג המשרד, משרד האוצר, ונראה מה התוצרים שראש הממשלה – אין לי טענות אליכם, התכנית שלכם מוכנה לפי זה. הפחד שלי הוא מהקמת... אני מכיר כל מיני כאלה שהוקמו ולא עשו עם זה כמה שנים שום דבר. הטענות הן לא אליכם, הטענות אלינו. אז אנחנו נקבע דיון לעוד ארבעה חודשים. אם תרצו, נעזור לכם לנסות לקבל את התכנית של כב"ה.

<< דובר_המשך >> רונן מכטייב: << דובר_המשך >>

השאלה לגבי הנתונים והתקציב – אני אשאיר למשרד. דיברתם על אמצעים עתידיים, אם אני זוכר נכון את השאלה?

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

כן, אמצעים בתחום המודיעין, פיקוד ושליטה אחוד. הרי באסון הכרמל זה היה אחד הלקחים המרכזיים. כך נשרף האוטובוס, לצערנו.

<< אורח >> יובל חיו: << אורח >>

האם יש פערים בתחום הזה?

<< אורח >> רונן מכטייב: << אורח >>

א אגיד ככה: כמו בכל דבר, יש מה לשפר ובמה להשתפר. אבל אם אני לוקח בטווח הזמן, גם מהניסיון האישי שהיה לי באירועים רחבי היקף, אני חושב שהצלחנו להביא לאיזו שהיא סינרגיה ושילוביות בין הגופים. אנחנו מדברים באותה שפה, אבל שוב, צריך להשתפר גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת חפ"קים, גם קדמיים וגם אחוריים. כן, מערך הכבאות גם בזה צריך להשתפר, אבל בהחלט נעשתה קפיצת מדרגה. אני יכול להגיד שבשנת 2023 תוקצב חפ"ק נציב – אני יכול להגיד עוד משהו, ברוך השם, שעתיד להיכנס עד סוף שנת 2025, וזה גם מבחינתנו, בכל מה שקשור לסוגיה של פיקוד ושליטה, יהיה כלי מצוין שיסייע לנציב לפקוד ולשלוט על אירוע. גם נכנסו 34 רכבים שהם בפיקוד ושליטה קדומני, מה שלא היה לנו, וזה גם כלי מאוד מאוד חשוב. אנחנו עכשיו צריכים לראות איך אנחנו בונים את המדרגיות באמצעים על-מנת להשלים את המעגל הכולל כמו חפ"ק מחוזות ודברים מהסוג הזה.

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>

חבר הכנסת סימון, קיבלת תשובות?

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. שאלתי לגבי סגירת כביש מס' 1. ראינו את התמונות וראיתי את זה עיניים. האם יש למשטרה תשובה איפה הייתה הטעות, למה לא סגרו את הכביש לפני?

<< אורח >> שניר שפיר: << אורח >>

באתי לפה בתור ה - - -

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אולי לרונן יש תשובה או לאברהם בן ז

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]