פרוטוקול מספר 348, ועדת הבריאות, 27/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 348

מישיבת ועדת הבריאות

יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 11:00

סדר היום:

<< נושא >> 1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מס' 2), התשפ"ה-2025, של חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ ארז מלול << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025, של חה"כ רון כץ << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

יונתן מישרקי – היו"ר

מוזמנים:

פנינה אורן שנידור

–

ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

זיוה חממא

–

מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות מרינה אוסטפלד

–

ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

דוריס האוס

–

מנהלת אגף יבוא מזון ומשקאות, משרד הבריאות

אבי גרוסמן

–

יועץ למדיניות רגולציה, משרד הבריאות

יואב סטשבסקי

–

ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים שרה רובק

–

ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גיל ארז

–

מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

מירה ראובן

–

יועצת חטיבת תוספי תזונה, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר

–

מנהל ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר

אוהד חיל

–

איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

שונטל פרץ

–

יו"ר מפלגת עלה ירוק

עפר כהן

–

חבר הנהלה, מפלגת עלה ירוק

דיויד גורדון

–

מנכ"ל אלטמן בריאות

דוד גבאי

–

סמנכ"ל איכות, רגולציה ורכש, אלטמן

חן דניאל

–

מנהלת רגולציה, אלטמן

ייעוץ משפטי:

נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:

מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מס' 2), התשפ"ה-2025 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה – 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות, אנחנו נעסוק היום בהצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה-2025, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק) (מספר 2), התשפ"ה-2025.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לחזרתם והשבתם הביתה במהרה של כל החטופים, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה, וגם כמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו.

אני מודה שהתגעגעתי אליכם אחרי כל הדיונים הקודמים בקיץ הקודם, אני אבקש מפנינה, נדבר על מה שמונח לפנינו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אפשר להעלות את המצגת, אבל אני גם אדבר חופשי ואוסיף דברים לבקשתכם. אם מדברים על געגועים, אז הגעגועים הדדיים ובעזרת ה' אנחנו נשמח להציג את ממצאי הרפורמה, את העשייה הרבה שנעשית ועוד תיעשה. אני חושבת שתקופה של יולי-אוגוסט זה זמן טוב שנוכל להציג תוצרים ובאמת לשתף ולראות וככל שיש קשיים אנחנו נשמח כמובן לעזרתכם.

(מצגת). התקנות האלה הן המשך ישיר של הרפורמה, ומה זה אומר? מבחינתנו כאן אנחנו אומרים שאנחנו מחזקים את כל הרציונל של התפיסה של התיקון שהובלנו. למה הכוונה? לתיקון האחרון שעשינו לפני שנה היו מספר נדבכים. נדבך אחד זה היה הנושא של אימוץ רגולציה אירופית שתהווה את התשתית של חקיקת המזון. זה נדבך אחד, היום אנחנו לא נוגעים במסגרת הזו של התקנה.

נדבך נוסף שדיברנו עליו ברפורמה, אחרי שיישרנו קו עם רגולציה שלנו עם אירופה שהיא מותאמת לצרכים ולצרכים של מדינת ישראל באנו ואמרנו שניתן לפתוח מסלול של יבוא מזון נוסף למדינת ישראל, שהוא המסלול של מזון שמשווק ומיוצר באירופה כדין והוא יוכל להיות מיובא במסלול ירוק של יבואן נאות שלוקח על עצמו את האחריות ויש לו ודאות רגולטורית.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

עם ניהול סיכונים וכל מה שדיברנו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

עם ניהול הסיכונים וכל מה שמשתמע מכך. האבן השלישית, גם עשינו שינויים בנושא של האכיפה והפיקוח שלנו, שחלקו בא לידי ביטוי בתקנות, אבל זה היישום הלכה למעשה, שמה זה אומר מבחינתנו פיקוח? אנחנו הולכים לוודא שמשלוחים שמגיעים באמצעות יבואן נאות הם עומדים בהצהרה, הם אכן משווקים באירופה והם מתאימים ואינם מוחרגים מהמסלול. אנחנו רואים איך היבואן מנהל סיכונים, הוא לקח בחשבון את כל הפרמטרים גם של ניהול סיכונים באופן כללי וגם ניהול סיכונים פרטני מותאם לאופי המזון שהוא מייבא.

ודבר נוסף שהמשרד שלנו נערך, וגם דוגמים אותו בבדיקות מעבדה, וכאן יוער גם שבמסגרת של פיקוח בדרכי השיווק פרסמנו קול קורא למעבדות שאנחנו הולכים לעשות פעם ראשונה תוכנית פיקוח ארצית שאומרת שבכוונתנו לדגום מוצרים לאורך ולרוחב, זו ההשלמה וככה עושים באירופה, לבדוק את המוצרים שנמצאים רגע לפני שהצרכן קונה אותם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה סמכויות שכבר היום יש לכם?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש לנו אותן, הקשיים הטכניים זה תוספת כוח אדם שעוד לא קיבלנו, קיבלנו על הנייר, שאמור להקים את אותה משטרת מזון שאנחנו מדברים עליה וגם תקציבים שקיבלנו לפתוח מכרזים, כי באמת מדובר על מכרזים בהיקפים שאנחנו לא ידענו כמותם, של עשרות מיליונים. אני פה גם מציגה שזה הולך להיות תקף למזון ולתמרוקים. בעולם הזה שבו אנחנו פורסים את התשתית ליישום הוראות החוק - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לפי מה שאת מתארת כאן זה משהו שהוא הכרחי, אז כמה זמן ייקח לכם עד שתיכנסו? זה חלק מהמנגנון?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש דברים שאנחנו כבר עושים. לגבי הפיקוח על היבואן הנאות אנחנו עושים, התשתית להקים משטרת מזון ושהמשטרה תלך ותדגום בשווקים ובסופרים מזונות, זה בתהליך של בנייה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

השאלה אם זה משהו שהוא כל כך הכרח עד כדי כך שכל עיכוב שלו פוגם בתהליך?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא שאנחנו לא עושים היום פיקוחים בדרכי השיווק, המתודה שאנחנו באנו ואמרנו שאם אנחנו רוצים להביא את התפיסה האירופית לכאן, שהיא מסתמכת בראש ובראשונה על יצרן, ניהול סיכונים של יצרן, רגולטור עושה פיקוח לפי הכלים שלו והדבר המשלים זה פיקוח בדרכי השיווק שאתה עושה. להערכתנו צוואר הבקבוק זה המכרז שאנחנו נערכים אליו, שיתחיל להיות מיושם ב-1 בינואר 2026.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כמה תקנים קיבלתם לטובת העניין הזה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בסך הכול קיבלנו 20 תקנים לנו וליחידת התמרוקים וזה כולל גם במעטפת מחוזות, זה פיקוח למחוזות שיגיע, פיקוח למטה, הרחבה של הייעוץ המשפטי על מנת לתת מסגרת הולמת מעבדות, על מנת לתת מסגרת הולמת לכל העניין. התוכנית שלנו היא להתחיל ב-1.1.26 כאשר התקנים אני מניחה שלא יגיעו כולם במועד, יש פה תהליך הדרגתי שזה עוד תלוי בנציבות, בעניינים טכניים, אבל אנחנו מתחילים עם כוח האדם הקיים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ועד אז אתם יודעים להשתלט על האירוע בלי אותם תקנים? בלי אותה משטרת מזון?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בתזונה אתה מדבר או באופן כללי?

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

באופן כללי.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מה שקורה היום, מאחר שהרפורמה נכנסת בהדרגה, תיקון 10 נכנס בהדרגה, נכון, המסלול האירופי נכנס ב-1.1.23 ועכשיו הוא עודכן בהתאם לתיקונים שעשינו, כל מה שקשור להוראות המאומצות אנחנו בתקופת מעבר. אנחנו ראינו השבוע פעם ראשונה מוצר שסומן לפי הוראות האימוץ החדשות וזה מוצר ראשון שאנחנו התוודענו אליו, זאת אומרת שייקח עוד דרך. התעשייה בעיקר נערכת ולצד זה פיקוח על היבואנים הנאותים אנחנו כבר עושים. אם תגיד אם אפשר לעשות יותר, זה תמיד נכון, אבל זה לא שאנחנו לא עם היד הדופק, לא נמצאים ולא יודעים מה קורה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי, נמשיך הלאה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בעולם הזה של הסביבה שאנחנו נמצאים היום אנחנו מניחים את הצעת התקנות על השולחן. אני מזכירה לכולם, תוספי תזונה הוחרגו מהמסלול של יבואן נאות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה זה תוספי תזונה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

תוספי תזונה, ההגדרה לפי החוק זה מוצר מזון שמספק מקור לרכיבים תזונתיים, זה יכול להיות ויטמינים ומינרלים ויכול להיות חומצות אמינו ורכיבים תזונתיים נוספים שהם נמצאים ברמה מסוימת שבמקרים מסוימים או שיהיה עודף או שיהיה חוסר ופה בעצם - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה הקפסולות?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה בדרך כלל או קפסולות, או תמציות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הקפסולות הם לא תכשירים? יש פה החרגה בהגדרה, אבל התכשיר רשום שנרשם בפנקס התכשירים, מתי התוסף - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אז נעבור מהתחלה. נלך להגדרה של מזון ומשם נלך להגדרה של תוסף תזונה. הגדרה של מזון כוללת בתוכה תוספי תזונה, זה פעם אחת. אם אתם רוצים אנחנו נקרא את ההגדרה של המזון, אנחנו אומרים כל חומר מעובד למחצה או שאינו מעובד המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד, מזון לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם.

למעט, מה אנחנו ממעטים מההגדרה של מזון? תמרוק, תכשיר או סמי מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים. זאת אומרת תמרוקים זה לא מזון, תכשירים רפואיים שרשומים בפקודה או סמי מרפא הם לא תחת ההגדרה של מזון. כמובן כל השאר הם פחות רלוונטיים.

אם נלך להגדרה של תוספי תזונה, תוסף תזונה זה ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תעבורת של כל אחד מאלה ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הוא להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה. גם פה יש למעט, עוד פעם אנחנו חוזרים ל'למעט' שהיה בהגדרת מזון, ממעטים תכשירים רשומים בפקודה וצמחי מרפא, אלה שני הדברים שאנחנו ממעטים אותם מההגדרה של תוסף תזונה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הוויטמינים האלה שנמכרים לציבור, ויטמין די?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כל אלה נחשבים לתוספי תזונה, אבל גם פה יש אבל, זה נכון, אנחנו מדינה מורכבת וגם התחום הזה של תוספי תזונה הוא מורכב. ישנם ויטמינים ומינרלים שהם רשומים כתכשירים, למה? כי רמת המינון שלהם גבוהה. נכון שיש כאן איזה שהוא כפל, אבל התעשייה פה יודעת, ברגע שיש פה תכשיר שרשום תחת התמרוקים הוא לא יכול להירשם כתוסף תזונה. או להיפך, ישנם שרשומים כתכשיר, אבל זה לא אומר שוויטמין D לא יכול להירשם כוויטמין, השם של ויטמין D כחומר פעיל או כרכיב מרכזי בתוסף, הוא יכול להירשם פעם כתכשיר, ויש לנו כאלה חומרים, או שהוא רשום כתוסף תזונה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אותו מוצר?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

החומר הפעיל הוא אותו חומר פעיל, אבל הם מוצרים שונים. זה צריך לקחת בחשבון. לכן אם אנחנו מסתכלים בצורה רחבה יותר, גם בעולם, או אירופה, שהחקיקה שלנו לקוחה משם, גם שם ההגדרות הן שונות ממה שמוגדר במדינת ישראל.

אם רוצים הרחבה נוספת בעניין, זיוה יושבת פה לצדי, היא ברת סמכא וככל שרוצים לקבל הרחבות בתוספי תזונה אז אנחנו מוכנים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מי מסווג את המוצר כתוסף או כתכשיר ומתי?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני אומרת את המצב כיום והמצב העתידי. המצב היום, עוסק במזון שרוצה לייצר או לייבא תוסף תזונה הוא מגיש בקשה והבקשה מאוד מאוד מפורטת וכוללת בתוכה מה החומר, מה השם, למי זה מיועד, מה ההרכב ויש פרמטרים נוספים ואז הוא מצרף רשימה של מסמכים שתומכים בבקשה שלו. שירות המזון בודק ואומר זה מתאים, זה לא מתאים, זה רשום כתרופה, זה חורג מהמינון, כי יש חקיקה שקובעת לנו גם ויטמינים ומינרלים, יש תקנות של תוספי תזונה שצריך לעמוד בהן ואז נותנים את הרג'קטים ומתחיל פינג פונג ארוך, בדרך כלל בינינו לבין העוסק במזון, ובסופו של דבר אישור ניתן על ידינו רק אם המזון קיבל אישור אקטיבי ממהנדס של שירות המזון.

ואז בא הפיקוח, השלב השני, המשלוח מיובא, נבדק בתחנת ההסגר, יש בדיקה מלאה של כל מוצר האם הוא תואם לאישור וגם נבדקים דיגומים של מעבדות, נדגמות לפי תדירות של דיגום, יש לנו תקנות שמפרטות את העניין.

מה אנחנו מציעים פה במנגנון הזה? במנגנון הזה קודם כל עשינו עבודה, זה לקח לנו הרבה זמן וזה חלק מהציפייה פה של העוסקים במזון כי אנחנו כבר הרבה זמן עובדים על התקנות האלה. פתחנו פורטל ייעודי ובפורטל הזה הנגשנו שכל הבקשה תהיה מקוונת, ולא רק שהיא מקוונת, היא היום מכריחה את העוסק במזון שהוא לוקח אחריות לפני שהוא זורק לשירות המזון את שלל המסמכים, בין אם הוא יודע מה כתוב שם ובין אם לאו. הבקשה מכריחה אותו להגיד מה שם המוצר, מה הרכב המוצר, אם הוא בוחר חומר מסוים אז הוא צריך לבחור מרשימות מותרות, שאם החומר לא מופיע ברשימה אז הבקשה נחסמת והוא לא יכול להמשיך להתקדם.

כל הזמן הייתה טענה מצידם שדברי החקיקה עלומים, נסתרים, אז הנגשנו את הכול בצורה ממוחשבת שאי אפשר להתקדם בכל שלב, אלא אם כן אתה מגיש הצהרה כוזבת כמובן. ואז אתה מתקדם, לוקח אחריות, מתחייב, מראש אתה צריך להיות כמובן יבואן נאות שמנהל סיכונים ולוקח את האחריות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

מה מיוחד בתהליך הזה שאין אותו במוצרים אחרים?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

א', חשבנו שהמוצרים האלה דורשים פיקוח יותר הדוק ממה שקבענו.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אתם מתייחסים למוצר הזה כמוצר רגיש?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הוא עדיין מוצר רגיש, זה לגמרי מוצר רגיש.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז למה לא במסלול של מוצר רגיש? אם כבר אתם באים לקראת למה לא להקל כמוצר רגיש, להכניס אותו? יש מנגנונים של מוצרים רגישים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו בעיקרון בתפיסה קבענו שני דברים, אנחנו רוצים לעשות שינוי כי המצב כיום הוא לא מצב סביר, על כל בקשה אנחנו מנהלים מבחינתנו דיאלוג אין סופי עם היבואנים. אנחנו הפכנו להיות מנהלי אבטחת איכות של התהליך, זאת אומרת יש מקרים מועטים שבסוף לא ניתן אישור, השאלה זה רק תלך, תביא את האישור הזה, תביא את האישור הזה, בינתיים אנחנו לוקחים את האחריות על עצמנו, היבואן או היצרן, יבואן במקרה הזה, אנחנו מדברים בעולם תוכן של יבואנים, כי אנחנו מדברים פה גם מתעשייה, כי התקנות האלה כוללות לחומרי גלם שמשמשים את התעשייה, אבל אנחנו הפכנו להיות מנהלי אבטחת איכות, אנחנו לוקחים את האחריות ואז מבחינת היבואן זה תהליך ארוך, לוקח זמן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

והוא גם לא תמיד יודע בתחילת התהליך מה אתם רוצים ממנו, עכשיו זה יהיה יותר שקוף, לכאורה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן, הוא שלח לחמך ואז מתחיל התהליך.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הבנתי, לעשות סדר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מצד אחד באה טענה, לוקח לכם הרבה זמן, אם בכל תיק אנחנו לפחות עשרה פינג פונג בינינו לבינם כמובן שיש עיכוב.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר, זה ברמת התהליך הטכני, אני שואל ברמה המהותית, אם זה מזון רגיש, כמו שאתם מתייחסים אליו?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ברמה המהותית, התפיסה שלי פה זה קודם כל יבואן, קח, תלמד, תדע מה אתה רוצה, הרגולטור פה הוא לא הסטמפה, הוא לא מנהל אבטחת איכות, אבל יש לי חובה כלפי הציבור ובשונה מהמסלול של היבואן הנאות אנחנו לא ויתרנו על השלב של תחנת הסגר. באישור הצהרה אתה לקחת, קיבלת אישור הצהרה, את האישור המוקדם ליבוא, אתה יכול להתחיל לייבא. שירות המזון יבדוק אותך פעמיים עוד לפני שהמוצר מגיע לצרכן, פעם אחת אנחנו נבדוק באופן מדגמי את הבקשות, את האישורים המוקדמים שניתנו בתהליך הזה.

ככל שנראה שיש אי התאמה אז נבקש מהיבואן מסמכים נוספים, הבהרות נוספות, נזמין אותו לפה ואם חלילה וחס תימצא אי התאמה אנחנו גם נעצור את האישור. זה פעם אחת. פעם שנייה, המשלוח יגיע למדינת ישראל וייבדק בתחנת ההסגר, בתחנת ההסגר נמשיך את אותו תהליך כאילו ניתן האישור במסלול הקודם, ומה זה אומר? פעם ראשונה תתבצע בדיקה שקודם כל יש התאמה בין האישור שאתה מילאת, היבואן, לבין מה שהגיע בפועל ואת כל המסמכים הנלווים שצריכים להיות חלק מתהליך השחרור, והדבר הנוסף זה המוצרים או תוספי התזונה יידגמו לבדיקות מעבדה לפי תדירות שקבועה היום.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

במה זה שונה מתהליך של יבוא של מוצר רגיש? מה החמרתם פה מתהליך של יבוא מוצר רגיש?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אז החמרנו והקלנו, מצד אחד החמרנו שהוספנו לו את החובה להיות יבואן נאות ולנהל סיכונים על תהליך היבוא ועל תהליך קבלת האישור המוקדם, יש פה חובה נוספת שלא חלה עליהם היום, וההקלה פה זה שהוא לא צריך להמתין בתור לרגולטור. ככל שהוא מנהל סיכונים הוא עושה את זה באופן - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן, זו המערכת שתיארת מקודם.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן, הוא לוקח אחריות. כמובן שאם תהיה אי התאמה אנחנו לא נהיה צוואר הבקבוק שהוא ממתין לשירות המזון לקבל את הסטמפה שהמסמכים שלו תקינים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רוצה לשאול, את אומרת שהחמרתם כי נדרש שהוא יהיה יבואן נאות, אבל למעשה בגלל שזה מוצר שדורש תנאי ייצור נאותים ממילא היבואן צריך להיות יבואן נאות.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

אכן עד היום, וזה ממשיך להתקיים, הוא נדרש לייבא, אם זה חומרי גלם ואם זה מוצר סופי, שיוצרו בתנאים נאותים, שזה ה-GMP, בנוסף למקטע של היבוא בשרשרת הערך הוא נדרש עכשיו לנהל סיכונים, מה שקודם לכן הוא לא נדרש.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני אשלים את מה שאומרת ד"ר חממא, הקטע של תנאי ייצור נאותים, אנחנו מדברים על היצרן. גם היצרן כאן בארץ, כדי לייצר תוספי תזונה הוא חייב להיות בעל אישור ייצור נאות וחייב לפעול לפי מערכת GMP, התקנות משנת 1997 מחייבות את זה, לכן זה ימשיך להיות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לגבי הנושא של ההקלה, שלא צריך להמתין בתור לרגולטור, מזון רגיש בכל זאת נדגם ונבדק. זה לא רק מסמכים. אתם מתארים עכשיו במסלול החדש שזה הכול בדיקה של מסמכים, למעט אם זה יעלה ב - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

באישור המוקדם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, אבל גם לפי איך שתיארת את תחנת ההסגר, את בודקת התאמה בין האישור למה שיגיע בפועל, וזה היה נשמע שזה רק התאמה של מסמכים. זאת השאלה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אני אמרתי, נמצאת איתנו דורית האוס, היא תפרט איך נבדק מזון שעולה למדגם בתחנת ההסגר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל רק אם הוא עולה למדגם.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, תוספי תזונה או מזון רגיש בכלל, בשונה מהמסלול האירופי, אנחנו נעשה הבחנה, יש את המזון הרגיל שאנחנו כולנו יודעים, משוחרר, לא יבואן נאות ולא הצהרה ולא כלום, ויש את המזון הרגיש. את המזון הרגיש חילקנו לשתי קבוצות, יש מזון רגיש שמשווק באירופה, ולמעט אלה שמוחרגים מהתוספת ה-12, המזון עדיין נשאר מזון רגיש והוא מיובא במסלול האירופי.

ויש עכשיו את הצעת התקנות שעומדת פה על הפרק שהיא אומרת, אנחנו, משרד הבריאות מתייחס לתוספי תזונה כמזון רגיש. כל הסמכויות שיש למנהל שירות המזון או למפקחים בכל הנוגע למזון רגיש יחולו גם לגבי תוספי תזונה. השוני היחיד זה שאנחנו עושים שינוי בשלב המקדמי, שהאישור הזה, במקום להפוך להיות אישור ידני של שירות המזון, אישור ידני של מהנדס שירות המזון, בטרם המשלוח מגיע לארץ כל התהליך הזה הופך להיות בצורה מקוונת, יבואן יתחייב, יבואן ימלא את הבקשה, יתחייב שכל המידע שהוא מסר נכון ותואם ועומד בחקיקת המזון ויקבל את האישור ויוכל להתחיל לייבא. בתחנת ההסגר יש בדיקת מסמכים מלאה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

את אומרת שבדיקת מסמכים היום בתחנת ההסגר היא - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בדיקת מסמכים היא בדיקה פיזית, היא לא משתנה, כל התהליך בתחנת ההסגר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

היא קיימת גם היום?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לגבי כל המזון הרגיש? הוא כולו עובר רק בדיקת מסמכים ולא מעבר?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אני לא אומרת את זה. זה מתחלק לשלושה שלבים. יש בדיקת מסמכים שהיא 100% מהמשלוחים, יש בדיקה פיזית ובדיקה מדגמית. בדיקה פיזית לפי שיקול דעת, כשהוא רואה שיש אי התאמה, שמשהו חשוד לו, הוא רוצה לבדוק והוא תמיד יכול לבקש לראות את המשלוח, הוא עושה בדיקה פיזית, הוא בודק שהמכולה סגורה, שיש התאמה, שהאצוות שמפורטות נמצאות.

דיגום, גם לפי שיקול דעת מפקח, הוא יכול להחליט שהוא מרחיב את הדיגום, אבל הבסיס זה תקנות שקבענו אותן, של תדירות הדיגום. התקנות האלה, דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה, והן קובעות שלתוספי תזונה יש תדירות מסוימת ולחומרי גלם תדירות אחרת, וככה אנחנו פועלים. כמובן שאם יש חריגה במשלוח אז כל שלושה משלוחים עוקבים נדגמים, התהליך הזה נשאר ללא שינוי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לכאורה אם זה כזה מנגנון זה היה צריך לחול לגבי כל המזון הרגיש, טופס מקוון, הקלה לגבי כולם וכו'. אני רוצה להזכיר שאישור מוקדם ליבוא הוא דבר שיכול להינתן פעם בעשר שנים, זאת אומרת אם היבואן ביקש לקבל אישור יבוא מוקדם לעשר שנים אתם אומרים שאתם תעשו אצלו את אותה הבדיקה המקדימה, הוא יביא לכם אישור על תנאי ייצור נאותים פעם בעשר שנים. השאלה אם זה דבר שהוא מבטיח את בטיחות המזון.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה גם היום מבטיח, גם היום זה קורה. אני מבינה שיש לכם הרבה שאלות במהות, שני דברים שאנחנו מאמינים כאן בתפיסה, בשונה ממה שהיה קורה עד עכשיו, שהרגולטור ניהל את הסיכונים ומבחינתי מה שקרה, אני לא רוצה להעליב, אני לא מכירה פה את כולכם, לא רוצה להעליב אף יבואן שנמצא כאן, אבל ההנחה הרווחת הייתה שברגע שרגולטור נתן אישור זהו, נגמר, היבואן יושב בצד, מבחינתו הוא הגיע לנחלה, הרגולטור ניהל עבורו את הסיכונים. אנחנו רוצים לשנות. אנחנו לרגע לא מסירים את האחריות שלנו כלפי הציבור להבטיח מזון בריא ולכן נשתמש בכלים אפקטיביים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

של פיקוח בעיקר?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

פיקוח בדיעבד ופיקוח מראש. התהליך היום, כבודו, זה לא שאנחנו באים פה עם איזה מציאה שעבדה הכול פיקס, אנחנו רוצים להשתפר ואנחנו מאמינים שהשיטה הזאת תוביל לשיפור. היא תהיה טובה, אנחנו נרחיב אותה לתחומים נוספים. נכון להיום, כדי לא לעכב, לקחנו את הנקודה הכי כואבת בשירות המזון, זה הנושא של תוספי תזונה, כי יש פה פער באמת מאוד משמעותי. ואנחנו בונים ויש לנו תוכניות במגרה להמשיך.

אם היינו מאמינים שהשיטה של בדיקת המסמכים הייתה אפקטיבית אז היינו מוצאים דרכים אחרות, אבל מבחינתנו השיטה לא הוכיחה את עצמה כדי להבטיח בסופו של דבר שגם אחרי שעשינו את בדיקת המסמכים מקצה לקצה זה בפועל המוצר שהגיע, ובטח אם הוא בטוח בסופו של דבר. לכן אנחנו חושבים שהבאנו את הכי טוב שידענו, נשמח לשמוע הערות, זה ניהול הסיכונים.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כל מה שאמרת בדקות האחרות זה הצגת המצגת, זה כל התוכן?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור. שאלות ליועצת המשפטית בבקשה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

את אומרת שאתם כבר לא מנהלי בקרת איכות ומצד שני אתם מבנים טופס מקוון ואתם אומרים שהוא יהיה צריך להראות, לרשום מתוך רשימת חומרים, אז בעצם אתם כן מבנים את התהליך בתוך הטופס המקוון.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אנחנו הבנינו את התהליך וגם תהליך ההבניה הזה היה בשיח ובניסיונות. שלחנו את הטפסים האלה מראש, ביקשנו את ההתייחסות שלהם, רצינו לעשות משהו שעובד, לא להפיל גזירה שבסוף נטבע בפרטים וזה לא יהיה יעיל. באמת ישבנו פה וחידדנו ודייקנו. יכול להיות שיהיו עוד טעויות ונצטרך לעשות מקצי שיפורים, אבל עשינו את הכי טוב שאנחנו יכולים במסגרת הזמן שעומד לרשותנו. מופעל עלינו לחץ, ואני אגיד, כבודו, גם אתה פנית אלינו.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כן, נכון, בעקבות פניות של חברות.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בעקבות פניות שיש עיכובים. אנחנו מודים, היו עיכובים, אמרנו שאנחנו לא יכולים לטפל בהכול, נמצאה העת, הנחנו את התקנות האלה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

נשאלתם בהתחלה לגבי הסיווג שלכם מול הרוקחות ואת אמרת שאתם היום בודקים את המסמכים ורואים מה כן תכשיר ומה לא תכשיר, השאלה אם הדבר הזה נשמר ואיזה ביטוי נותנים לעובדה שיכול להיות שבן אדם לוקח כל יום שתי קפסולות של תוסף תזונה וזה מרכיב קבוע בתזונה שלו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל גם היום זה יכול לקרות בלי שתהיה לנו שליטה, ולכן אנחנו נגביר את הפיקוח. אני חושבת שהכלי הכי משמעותי פה שלא נאמר זה שיבואן שלא ינהל את הסיכונים ולא ימלא את ההצהרות האלו או יקבל אישור על סמך מידע חלקי או כוזב, הוא נתון לכך שמשלוח יגיע לארץ, בכל רגע נתון אנחנו יכולים לדגום ולהפיל לו אישור.

אני חושבת שמכל כלי האכיפה פה, לבטל לו את אישור המוקדם הספציפי, להכריז עליו כמפר אמון ואז להתלות לו את תעודת רישום היבואן – זאת אומרת יש פה מגוון כלים שאנחנו מאמינים שהרצון יהיה פה לעשות טוב ולקחת אחריות. כמובן שנצטרך להתמודד עם כאלה שיגישו כמו היום, שהם מגישים לנו - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל מבחינת אגף הרוקחות למשל, יש סיכון שתכשיר כזה, משהו שדרוש רישום תכשיר, יובא על ידכם כמזון והוא ייכנס לדרכי שירות המזון?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הוא גם צריך להיות מסווג לפי פרט מכם. פריטי מכם שמסווגים של אגף הרוקחות לא יוכלו לבוא למזון. זה לא אומר שלא קורים דברים, כי גם אם מגיע מוצר X ואתה מביא באותה מכולה גם מוצרים אחרים, בזה אנחנו נצטרך לטפל, זו כבר באמת הפרה של דין, זו פעילות בזדון שנעשית.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

זיופים קיימים גם היום.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זיופים תמיד היו, יהיו ובזה צריך לטפל. אם את שואלת אם המנגנון הזה ימנע הרמטית? לא.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

לא, שום מנגנון.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כמו שאף מנגנון, אבל המנגנון הזה כן ייתן מענה לאותם יבואנים רציניים שיודעים לנהל סיכונים. מדובר על כל היבואנים פה, בגלל שזה מזון רגיש חייבים שיהיה להם קשר עם יצרן המזון, יש פה מסמכים שנדרשים שאם אין לך קשר עם היצרן, כפי שהחוק מגדיר את זה, בצורה ישירה או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר, אז לא יהיה לך את המידע הזה, א', בשבילך, להבטיח שהמוצר הוא בטוח, שהוא מכיל את כל הדברים שעומדים בחקיקת המזון, ו-ב', גם לא תוכל להציג לנו את ההוכחות הנדרשות לכך שהמוצר עומד בחקיקת המזון.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

האמת היא שזה שונה מהתקנות שהיינו מאמצים. דרך אגב היבואנים מביאים את תוספי התזונה הללו מאירופה או בכלל מכל העולם?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מכל העולם. בתוכנית העבודה שלנו, אנחנו כרגע לא אימצנו עוד את הרגולציה האירופית בתוספת תזונה ויכול להיות שגם לא נאמץ אותה בגלל שהיא מגיעה מ – וניצור איזה שהיא רגולציה - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אפשר לומר שהיום רוב תוספי התזונה מגיעים מארצות שאינן אירופה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא. גם אי אפשר להגיד שהרוב מגיע מאירופה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז למה בתוספי תזונה אתם אומרים שאתם מוכנים שיביאו במסלול כזה, גם ממדינות שהן אינן אירופה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל זה לא מסלול אירופי. אדוני, אנחנו לא אומרים שהמסלול הזה הוא מסלול אירופי, הוא ממש לא מסלול אירופי, המסלול הזה הוא מסלול ייעודי ליבואן נאות לייבא תוספי תזונה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

למה זה לא מסלול אירופי? זה מה שאני שואל.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כי דבר ראשון, אנחנו עוד לא אימצנו את הרגולציה האירופית בתוספי תזונה, ויכול להיות שאנחנו בכלל לא נאמץ אותה כי ההגדרה של תוספי תזונה שלנו היא שונה לגמרי משלהם. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון שאנחנו מפנים פה, שמה שקובע את אמות המידה לבטיחות המוצר זה חקיקת המזון הישראלית שחלק ממנה אנחנו ניקח את אירופה וחלק ממנה אנחנו סוברנים לעשות הרחבות והתאמות למה שנדרש בישראל.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אימוץ החקיקה הוא לא תנאי ליבוא במסלול האירופי. גם מזון שלא אימצנו לגביו ספציפית חקיקה מאירופה, אם הוא בסחר חופשי באירופה אפשר להביא אותו, נכון? זה כל הרעיון של מסלול אירופי, לא לגבי מזון רגיש, לא לגבי סוג המזון הזה. זה לא אחד לאחד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

את צודקת, זה לא אחד לאחד, אבל במסלול הזה של תוספי תזונה הוספנו דבר נוסף שזה הגשת הבקשה, האישור המוקדם המקוון שהוא מגיש, ולא מסתפקים בהצהרה של הוכחת שיווק. זה ההבדל.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מצד שני במסלול האירופי אתם דורשים שהוא יהיה נמכר באירופה בסחר חופשי ופה אתם אומרים או חסר חופשי או מזון מיוצר באופן ייעודי, private label, אתם מאפשרים גם private label שהוא לא בסחר חופשי בחוץ לארץ.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש לו חלופה. אם הוא לא סחר חופשי אז יש לו תנאי ייצור נאותים, יש לו רשות פיקוח. ביבואן הנאות יש חלופה שכל המסמכים של 97', סחר חופשי זה אחד מהם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

טוב. עו"ד עמיר עופר מלשכות המסחר, בבקשה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

חשוב לי להגיד, אדוני, אחרי שמשרד הבריאות הציג את התקנות, אנחנו מברכים על התקנות האלה. אני מודה שלקח קצת זמן, רצינו שזה יקרה לא מחר בבוקר, אלא אתמול בבוקר, אבל סך הכול הכיוון הוא חיובי, אנחנו מאוד תומכים בתקנות האלה ורוצים שזה יעבור כמה שיותר מהר, אבל בגלל שאנחנו רואים שהכיוון הוא חיובי אנחנו חושבים שהשלב הבא צריך להיות להתקין בכלל תקנות לתוספי תזונה.

אם דיברנו קודם על מהות, לא על פרוצדורה, התקנות של תוספי תזונה היום הן מ-1997 ויש הרבה שינויים שצריך לבצע, אני חושב שזה יהיה השלב הבא. כמובן נשמח לשיתוף הפעולה של משרד הבריאות בהקשר הזה, אנחנו ביחד בשיתוף פעולה עם היבואנים, נשמח גם לעבוד על המהות. אבל אנחנו מברכים וחשוב לנו שהתקנות האלה תאושרנה. יש לנו כמה הערות עקרוניות, קצת דברים של נוסח ונשמח כמובן בהקראה לעבור על זה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

כשנגיע לנוסח. אוהד חיל, בבקשה.

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

אנחנו מברכים על התקנות, זה משהו שהיצרנים במדינה חיכו לזה הרבה זמן. מה שכן, יש הבדל בין יצרני תוספי תזונה שיש להם אישור GMP לבין יבואנים שמתנהלים על בסיס כלשהו. ליבואן יש GMP?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יהיה לו יבואן נאות.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

היצרן שממנו הוא מייבא חייב שיהיה לו GMP ועכשיו אנחנו מוסיפים שהוא חייב להיות יבואן נאות.

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

אבל GMP זה משהו שהוא ייחודי למדינת ישראל.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

לא.

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

עקרונות ה-HACCP בחו"ל, GMP בארץ.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה אותו דבר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

קיבלת תשובה?

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

קיבלתי תשובה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זאת אומרת שאין פער בין – כי אני זוכר את הדיונים הקודמים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

להיפך, אנחנו עכשיו משווים תנאים לחלוטין.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר? רגוע?

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

כן, מאה אחוז.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

לפני שנתחיל את ההקראה, מישהו רוצה להעיר הערה נוספת? לא. אוקיי. בבקשה, נתחיל בהקראה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (יבוא של תוספי תזונה על ידי יבואן נאות), התשפ"ה – 2025

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 54(ב), 116(3) ו-(8) ו-312(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

אני רוצה להעיר על הפתיח. יש לנו פה תקנות, התקנות האלה מתייחסות לכמה מקורות, סעיף 54(ב) שעוסק בנושא היבואן, סעיף 116 (3) ו-(8) שעוסקות במסמכים שצריך לצרף לבקשה. לגבי שניהם צריך התייעצות עם שר הכלכלה. אני רק רוצה לוודא שמשרד הכלכלה פה, משום מה באישור נאמר שזה מתייחס רק לסעיף אחד, לפי סעיף 54 ולא סעיף 116, האם התקנות כמכלול בהסכמתכם או התקיימה התייעצות עימכם?

<< אורח >> גיל ארז: << אורח >>

אני מנהל אגף מזון, אני מייצג גם את חוקיות היבוא. כן, זה עבר התייעצות איתנו ועבר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ואישרתם. אוקיי, בסדר גמור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

רק להזכיר שב-54, התנאים הם בטיחות, תקינות, איכות, שמירה על בריאות המזון ועל בסיס ניהול סיכונים וזה ילווה אותנו פה לאורך התקנות שכרגע נקרא.

יבוא תוסף תזונה

1.

לא ייבא אדם תוסף תזונה אלא אם כן קיבל תעודת רישום של יבואן נאות בהתאם לסעיף 115(ב) לחוק לגבי מזון מסוג תוסף תזונה.

זאת אומרת מראש הוא צריך להיות יבואן רשום שנרשם גם כיבואן נאות לגבי אותו סוג של המזון. הנושא של מהו תוסף תזונה, זה קבוע בתקנות בריאות הציבור.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בחוק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל יש לנו היום גם תקנות, אתם מפנים לתקנות?

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

לא, כפי שנאמר קודם, ההגדרה של תוסף תזונה נמצאת בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון).

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל אתם אומרים לא ייבא אדם תוסף תזונה ואתם מפנים לקובץ התקנות בנוסח?

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

נכון. הכוונה הייתה שקודם כל בשביל להבהיר שישנן תקנות שמתייחסות לתוספי תזונה, התקנות האלה מסדירות הרבה מעבר לנושא היבוא, זה תקנות מהותיות שכבר דובר עליהן ולפי תוכנית העבודה ברור לכולם שצריך יהיה לעדכן אותן. הן תקנות מהותיות שמתייחסות גם למינונים, גם לכמויות המותרות לצריכה, לעניין סימון, כאשר התקנות האלה הן תקנות שמתייחסות אך ורק לפי החוק, עדכון של הליך יבוא. מצאנו לנכון להבהיר את העניין הזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל למעשה בתקנות הקיימות, תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה) הקיימות מתשנ"ז כבר - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה מה שהעיר קודם עו"ד עופר.

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

הן כמובן בתוקף.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הן בתוקף ויש בהן גם הוראות לגבי הגשת מסמכים לתוסף מזון מיובא. השאלה איך אנחנו מסתדרים, לא ביטלתם פה את התקנה הזאת, היא נשארת ואז יכול להיות שיהיו אי אילו התאמות בין הדרישות לפי התקנות האלה ולפי התקנות החדשות.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

גברתי, אני רק מזכיר שיש גם את נוהל יבוא מזון מוקדם, צריך לראות שזה גם בתהליך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

נוהל הוא ברמה אחרת.

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

קודם כל הכוונה הייתה, מבחינת מדרג שהתקנות האלה הן התקנות החדשות והן אלה שיגדירו את כל ההליך בצורה מסודרת בהתאם לניהול סיכונים, כפי שדורש מאיתנו סעיף 54(ב), הסעיף המסמיך העיקרי שאנחנו נשענים עליו. זה קודם כל.

דבר שני, גם הסעיף בסעיף המעבר, 321(ו), אשר בעצם שומר את הוראות נוהל והוראות מנהליות של שירות המזון בכל דבר ועניין עד שיותקנו התקנות החדשות, או בעצם הן שמורות בצו. אם את זוכרת, יש צו הארכת מועד של הוראות מינהל שהוא כמובן - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל זה לא הופך את התוקף שלהם מעל התקנות.

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

זה רק אומר כמה הוראות לעניין מזון רגיש מסוג כזה או אחר היו מפוזרות במקורות רגולטוריים כאלה ואחרים. אני חושבת שזה דבר נכון לעשות, זאת הייתה המטרה העיקרית, לאגד את זה פה, להסדיר את התהליך המסודר שיהיה מבוסס כל כולו מצד אחד על הוראות חוק שמסדירות את כל העניין של יבוא מזון רגיש, המסגרת נשארת, נותרת על כנה בדיוק כפי שהיא הייתה, אפילו עוד יותר כאשר באמת הדרישה היא לפי סעיף 115, שדורשת מהיבואן אחריות על הבטחת בטיחות ואיכות של המזון המיובא על ידו באמצעות תוכנית בטיחות שהוא אחראי עליה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני עדיין חושבת שאת הסתירה הזאת בין התקנות צריך ליישב, צריך לבדוק את זה.

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

בסדר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה משהו שיעכב אותנו מלהתקדם?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת, יש לנו עוד תקנות ארוכות.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, בכל מקרה אפשר יהיה לעשות את זה במסגרת ביטול, לבטל את זה בהמשך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת, ברגע שהתקנות האלה נכנסות לתוקף יכולה להיות סתירה בדינים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו גם ככה נגיש את זה במסגרת הביטול הכללי של שאר הדברים שאנחנו עובדים עליהם לאור האימוץ, נכניס את זה שם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני רואה שנציג משרד המשפטים יצא, אבל אולי הוא יכול להתייחס כאן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

טוב. הלאה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

עדיין על הסעיף הראשון, אדוני. כתוב פה 'אלא אם כן קיבל תעודת רישום של יבואן נאות', מה הדין לגבי יבואני מזון שהם גם יבואני תוספי תזונה שנרשמו ברפורמת היבוא כיבואנים נאותים, יש הרבה יבואנים של תוספי תזונה שכבר נרשמו למשל בשביל לקבל הקלות מכוח סעיף 96 שדיברנו עליו בדיונים הקודמים, האם הוא צריך להירשם מחדש?

<< אורח >> דוריס האוס: << אורח >>

לעניין של יבואן נאות לתוספי תזונה יהיה מרשם יבואנים נפרד ולכן צריך להירשם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז הוא יצטרך להירשם בנפרד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ברור, כי אתה צריך לנהל סיכונים גם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר, הוא רצה להבהיר והובהר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

חובות המוטלות

על יבואן נאות ביבוא תוסף תזונה

2.

בלי לגרוע מכל חובה שלו לפי החוק, יבואן נאות המייבא תוסף תזונה חייב לבצע את כל אלה, לגבי תוסף התזונה האמור:

לפעול בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע כאמור בסעיף 115(א) לחוק;

(2) לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של תוסף תזונה, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, "תיק מוצר" –המסמכים והפרטים המפורטים בתקנות 4 ו-6, נוסף על המסמכים והפרטים לפי סימן ו' לפרק ד' לחוק;

רק שתי הבהרות שאני רוצה להבהיר. אתם אומרים שנוסף על כל חובה אחרת שלו חל עליו גם סעיף 96, חלות עליו כל ההוראות האחרות, רק לוודא את הדבר הזה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(3) לשמור בדרך דיגיטלית, בעבור כל תיק מוצר, רשימה של העוסקים במזון שמהם קיבל את המזון וכן את רשימת העוסקים שאליהם העביר את המזון ישירות, בהתאם להוראות סעיפים 134 ו-135 לחוק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו תוסף תזונה;

(4) לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם מתוסף תזונה שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

על סעיף (4). למרות שקיימת הגדרה בחוק המזון לנזק אנחנו מקבלים כל מיני דיווחים מחברים אצלנו בהתאחדות שמקבלים תלונות כאלה מסוימות, לא בהכרח לדברים שמוגדרים כנזק, אבל הם עדיין רושמים אותם. השאלה היא מהו נזק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל זו שאלה שצריך להפנות להוראה בחוק, זו לא הוראה חדשה, היא מועתקת למסלול החדש הזה.

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

חוק מזון מזיק אולי, משהו כזה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הוא לא מגדיר מהו נזק, אבל זו אותה הוראה שקבועה בחוק.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

תסתכל על סעיף 164(ה).

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בכל מקרה לא נתקן את זה עכשיו אגב התקנות הללו.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(5) לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי סעיף 164 לחוק לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;

(6) להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור בסעיף 164(ב) לחוק, ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות סימן ג' לפרק ז' לחוק לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.

זאת אומרת יש לנו את אותן הוראות של תיעוד במקרה של הסרה מהמדפים או של Recall לפעול לפי ההוראות האלה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אלו לא הוראות חדשות, נכון?

<< אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>

בוודאי, זו הבהרה נוספת לשאלתה של היועצת המשפטית שבאמת כל ההוראות לגבי מזון רגיש, כפי שהן מפורטות בחוק, בוודאי למזון באופן כללי ולמזון רגיש בפרט ותוספי תזונה, זה ממש הבהרה. הן נשמרות והמסגרת נשארת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למעשה אלו חובות כלליות שחלות על אותו יבואן נאות שמרחף עליו כל הזמן, מעבר להוראות, ולכן אנחנו אומרים שזה מבלי לגרוע מכל חובה לפי החוק, כי חלק מההוראות חלות ממילא לפי החוק.

בקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא של תוסף תזונה

3.

(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק, בקשה לאישור מוקדם של תוסף תזונה תוגש על ידי היבואן הנאות באמצעות אתר האינטרנט.

זאת אומרת היא מוגשת לפי הוראות סעיף 63, אבל באמצעות אתר האינטרנט, וכאן אנחנו מפרטים את המסמכים, מה צריך לצרף, בהתאם להסמכה שיש פה.

(ב) בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה או חידושו תכלול את הצהרת היבואן בדבר הפרטים האלה:

(1) שם היבואן הנאות, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;

(2) שם תוסף התזונה שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על התווית;

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

גברתי, קראת קודם, הוספת מילה, 'או חידושו'. אני אשמח להבין למה הכוונה 'חידושו', כי אם אני הולך לתוספת העשירית לחוק הגנת בריאות הציבור (מזון) מדברים על הארכה. הרי היום אישור של יבוא מזון מוקדם ניתן לעשר שנים ונתון לבחירתו של היבואן אם לשלם אגרה לשנה או לשלם אגרה לחמש שנים וכך הוא קובע את תוקף הרישיון, עכשיו התוספת מדברת על חידוש כמו מתן ארכה. יש יבואנים שיכולים לשלם מראש לעשר שנים ויש יבואן אחד שיחליט שהוא רוצה לשלם לשנה וכל שנה להאריך מחדש, משיקולים כלכליים כאלה ואחרים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני הוספתי את המילה כי ההוראה הזאת מופיעה בסעיף 63, היא אומרת שלשם קבלת אישור מוקדם ליבוא או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

חידוש זה אחרי עשר שנים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זאת אומרת אפשרות החידוש קיימת, היא נזכרת גם אחר כך.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

שוב, אנחנו מבינים שחידוש זה אחרי עשר שנים, אני מסכים עם מה שפנינה אומרת, אבל בחקיקה בתוספת העשירית אין הגדרה של ארכה. אם אני רוצה להאריך אישור מוקדם בעוד שנה זה נחשב חידוש במערכת ומבחינתי חידוש זה גם אולי להגיש תיק חדש במערכת, ואני לא רוצה שזה יקרה, אני רוצה שזה יהיה ברור.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל זה נכון גם היום לדיון הזה, ומה אתה עושה עם זה? זה לא קורה. אתה תשלם היום, אם תרצה, לשנה, תרצה לעשר שנים, תשלם מראש את ה-384 כפול עשר.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

מראש או כל שנה, ומה הציפייה בעצם? שאת התיק עם כל החומרים אני מגיש פעם אחת בתחילת הדרך, כלומר זה תקף לעשר שנים. אם אני אחליט בעוד שנה לעשות הארכה או חידוש, עזבי את הסמנטיקה, אני לא צריך להגיש תיק מחדש, תיק פעם בעשר שנים?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני מבינה שדווקא בחידוש כן צריך לבקש.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

פעם בעשר שנים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, אבל אם הוא ביקש לארבע שנים את האישור המוקדם, עכשיו הוא רוצה לקבל אותו לעוד שש שנים, אז זה חידוש.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אז זה לא חידוש, מבחינתי זה הארכה. האישור ניתן לעשר שנים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז מה זה חידוש?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

החידוש זה בחלוף עשר שנים. זה חידוש, אתה מגיש מחדש. אנחנו נתנו להם אופציה שלא קיימת בחוק, נושא של הארכה. אתה רוצה לפתוח את ההארכה, אין בעיה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

לא, לא רוצה. פנינה, את אומרת פה דברים - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל אם נעה לא מסכימה, אז אין לי בעיה שהחידוש יהיה - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא שאני לא מסכימה, אני מנסה להבין את הנושא של ההארכה שהיא לא דורשת, הוא ביקש מראש אישור יבוא מוקדם ונתנו אותו לארבע שנים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, הארכה אומרת: אני מתחייב. כל המנגנון היה: אני מתחייב, מה שהגשתי תקף, לא משתנה שום דבר. בעבר אמרנו אחרי ארבע שנים, בין אם השתנה ובין אם לאו, תגיש בקשה חדשה, הארכנו את זה לעשר שנים, אבל במדרג נתנו ליבואנים את האפשרות שאם קיבלת אישור לארבע שנים אבל כבד לך, או קשה לך לשלם 384 כפול ארבע במועד, אז אתה משלם 384 ואחר כך עוד 384, וכל שנה במקום עשר. זה עניין שנתנו להם איזה שהיא פרוצדורה. אם את חושבת שיש פה בעיה אז נבטל את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה לא פרוצדורלי, אני חושבת שיש לזה גם השלכות על האגרות שאתם גובים כשאת מבקשת כך את החידוש ולא את ה – אז יש לזה השלכה גם על האגרות. הייתי מציעה לכם לבדוק את זה, אבל כמובן זה עניין שלכם.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא הבנתי, האישור נשאר עם אותו מספר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה שאומרת התוספת העשירית, היא אומרת: בעד הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא או לחידושו תשולם אגרה בסך 384 בעד כל שנה שלגבי ניתן האישור.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בעד כל שנה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל את אומרת שיש אפשרות של הארכה, אז מה זה הארכה לעומת חידוש?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בתוך עשר השנים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אבל הוא ביקש לארבע שנים, הוא שילם אגרה לארבע שנים.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל הוא רוצה להאריך את האישור הקיים לפי הבקשה לעוד שנה ולעוד שנה, אז מה הבעיה? כל עוד לא משתנה שום פרט וזה בתחום של עשר שנים. אבל אם אתם חושבים שיש בעיה משפטית אין בעיה, שיבטלו את זה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אני רק אגיד שקיבלנו את ההבהרה ממנהלת שירות המזון הארצי, זה עניין של סמנטיקה בין חידוש לבין ארכה. כל עוד לא צריך גם להגיש תיק חדש בתום שנה - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר, אז הם אמרו את הפרשנות שלהם לגבי חידוש. אמנם זה לא עובר חלק בגרון ליועצת המשפטית של הוועדה, אבל אם אתם מפרשנים ככה ותיתקלו יום אחד באיזה שהיא בעיה אנחנו - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל אני צריכה לדעת, אם את חושבת שאנחנו פועלים לא נכון אז - - -

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

לא, אני לא יודעת מה אתם פועלים, אני חושבת שהפרשנות של חידושו היא משונה כאן. אם את אומרת שהחידוש הוא לא הארכה, זה לא מסתדר. כמובן תגבו אגרות כמה שאתם רוצים, אבל יש לזה משמעות גם מבחינת הגבייה של האגרות, יש לזה משמעות - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אבל האישור ניתן אחת לשנה, האישור ניתן לכל השנה, ופרק הזמן שאתה יכול לקבל אישור זה עשר שנים. ככה אנחנו פירשנו, אבל אם את אומרת שלדעתך זה טעות אנחנו נתקן את זה. אנחנו פירשנו פה שהאישור ניתן לעשר שנים ועכשיו היבואן יכול להגיד שהוא רוצה לשלם עשר כפול 384 או שהוא בוחר לשלם - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

פנינה, לא נתעכב על זה יותר מדי. תבחנו את העניין הזה, תראו אם הפרשנות מתקבלת כפי שאתם חושבים או שיכולה להיות בעיה כפי שהיועצת המשפטית העלתה ותקנו.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אני לא הבנתי מה הבעיה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אבל לא עכשיו, תדברו על זה אחר כך.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

עוד משהו עקרוני לגבי הסעיף. אמנם היועצת המשפטית לא סיימה עדיין לקרוא את כל סעיף 3, אבל - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

חכה שנסיים את ההקראה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

בסדר, זה משהו על הכול.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

עוד פעם נקרא.

(1) שם היבואן הנאות, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;

(2) שם תוסף התזונה שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על התווית;

(3) ייעוד תוסף התזונה לאחת ממטרות אלה: ייצור על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר;

(4) משקל ותיאור אריזת תוסף תזונה, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות, פירוט לגבי כל אחד מהם;

(5) שם היצרן של תוסף התזונה, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר הייצור במדינה האמורה, ואם תוסף התזונה האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק לרבות מדינת הספק; לעניין זה, "ספק" – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת המוצר למטרת יבוא והוא אינו היצרן ובלבד שקיים קשר ישיר בינו ובין היצרן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בבקשה, הערות.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

זה עניין עקרוני על כל סעיף 3. סעיף 3 מדבר על בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה. אני רוצה לוודא שהמצב יישמר כמו היום. היום נוהל יבוא מוקדם מאפשר לשנות כל מיני פריטים בלי הגשה של תיק מחדש, כמו למשל שינוי של שם ספק, הנוהל מכיר בזה? וגם אין צורך לשלם אגרה, אני רוצה לדעת איך התקנות האלה שומרות גם על המצב הקיים, שיהיה אפשר להיכנס לפורטל, לבצע שינוי.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הבנתי את השאלה. תשובה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו לא נתנו את הדעת לתקנות לעניין הזה, וככל שאנחנו רוצים להבין איזה פרטים - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זו שאלה תיאורטית, עמיר?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

לא, כי היום הנוהל מאפשר. יש גם בנייר התייחסות ששלחתי - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה בסדר, אני שואל אם זה דבר שקורה או שזה שאלה תיאורטית?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

זה דבר שהוא קורה, היום הנוהל מאפשר את זה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ככל שנסכים לעשות את זה, ואין לנו התנגדות ברמה העקרונית, צריך לתקן את הנוסח.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

כן, שינוי הפרטים בתעודה אינו כרוך בתשלום אגרה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אתם תחזרו אלינו אחרי שתבדקו? כן? טוב. תרשמו לכם את ההערה הזו ותביאו לנו נוסח כפי שאתם חושבים מתוקן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מסמכים שיצורפו לבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה 4.

לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא של תוסף תזונה יצרף היבואן הנאות את כל המסמכים המפורטים להלן, תקפים למועד הגשת הבקשה:

אישור כאמור בסעיף 52 לחוק המעיד כי ייצור תוסף התזונה נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור;

אם אישור הייצור הנאות הוא רוקחי, הצהרת היצרן על אי זיהום צולב של חומרים תרופתיים במוצר.

תוכלו להסביר בבקשה מה הנסיבות שבהן זה אישור ייצור נאות שהוא רוקחי וזה בכל זאת לא תכשיר?

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

מהניסיון של מה שקיים היום יש מקרים שבהם באותו מתקן ייצור מייצרים גם תכשירים רוקחיים וגם תוספי תזונה ואז ה-GMP שיש להם הוא GMP רוקחי שבאופן עקרוני הוא יותר מחמיר, אבל צריכה להיות התחייבות ולנקוט בכל האמצעים כדי להימנע מזיהום של רכיבים מהתכשירים הרוקחיים לתוספי התזונה. אנחנו הבאנו את הסעיף הזה כאן כי זה דבר קיים בשטח כבר היום.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה גם קיים בנוהל וזה גם נכון לתעשייה המקומית. ישנם מפעלים בארץ שגם מייצרים תכשירים רפואיים וגם תוספי תזונה. לכן חשוב פה, כדי לעמוד בהגדרת תוסף תזונה, ששום רכיב שהוא חומר פעיל של תרופה, אפרופו הפתיח - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי. הערות? אין הערות? הלאה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אישור סחר חופשי או הצהרה של היצרן בדבר ייצור בלעדי של תוסף התזונה בעבור היבואן;

כאן דיברנו קודם כל כך שבמסלול האירופי תנאי ליבוא באותה הדרך הוא שמדובר במזון שיש לו סחר חופשי, שהוא נסחר באופן חופשי באירופה. כאן אנחנו מאפשרים שתי חלופות, או סחר חופשי או הצהרה על ייצור בלעדי עבור היבואן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל זה מתווסף גם, כי האישור כאמור בסעיף 52, את מבקשת ממנו גם וגם, קודם כל אישור ייצור נאות ואם אתה עושה private label אז אתה צריך גם אישור סחר חופשי והצהרה. זה גם וגם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

זה בסדר שזה גם וגם, אבל אישור ייצור נאות זה תנאי ייצור נאותים, זה בגלל סוג המוצר שאנחנו מדברים עליו שהוא דורש אישור ייצור נאות גם בישראל, והנושא של הצהרה בדבר ייצור בלעדי, השאלה אם יש לנו מספיק ערובות לבטיחות גם כשמדובר ב- private label.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הוא נעשה בייצור תנאים נאותים, הוא גם מבקש את אישור סחר חוץ, גם יש לו את המפרט ובסוף הוא אמור להצהיר שהמוצר עומד בחקיקת המזון. זה תנאים מצטברים, זה לא עומד לבד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף התזונה ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון;

היה פה 'בהתאם לניהול סיכונים ולדרישות חקיקת המזון', אבל אני לא יודעת מה המשמעות של הדבר הזה ולכן חשבתי להציע שתהיה פה פסקה (5) שמדברת על ניתוח סיכונים לגבי תוסף המזון, כי אחרת לא ברור לי מה זה מסמך שמתאר בהתאם לניהול סיכונים. יש פה משהו שהוא לא כל כך ברור.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו מקבלים.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אדוני, לא כל כך ברור מה זה הדרישה לקבל ניתוח סיכונים לגבי תוסף תזונה. היום כשהתקנות תאושרנה כמובן יבואן יצטרך להירשם כיבואן נאות ובתוך כך הוא גם יצטרך להראות את כל תוכנית הבקרה העצמית ויש שם את כל ניהול סיכונים שהוא עושה, אז מה זה כאילו להגיש ניתוח סיכונים על כל תוסף תזונה? זה לא ברור, זה משהו מאוד כללי, לא יודע למה יש הכרח בסעיף הזה אם כבר מלכתחילה עושים את זה במסגרת רישום כיבואן נאות.

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

גם סעיף (2) נכלל בתוך ניתוח סיכונים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

של האישור רוקחי?

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

כן, זה אמור להיות כלול.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני מבינה שיש פה איזה שהוא צד שכל המטרה היא להגיד שמטילים אחריות על היבואן והנה יש לו תוכנית איכות ובטיחות, ומצד שני לא רוצים לשחרר כל רסן ולהגיד טוב, האחריות על היבואן ויהיה מה שיהיה, זאת אומרת יש לנו בסופו של דבר מזון שהוא רגיש מסיבות שונות והוא דורש בהירות. אני לא יודעת אם נכון לוותר על הדברים ולהגיד טוב, הוא ניהל סיכונים אז מצוין.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אני אשמח להגיב. בהתאם לניהול סיכונים ולפי דרישות חקיקת המזון, ברגע שאומרים לפי חקיקת המזון, ההרכב צריך לעמוד בחקיקת המזון. כל יצרן בחו"ל יכול לנהל סיכונים, היבואן צריך להכיר את הסיכונים, אבל הוא לא יכול להגיש, זה מסמכי הגשה לבקשת אישור יבוא מוקדם, הוא לא יכול להגיש ניתוח סיכונים מהיצרן. זו דרישה לא קיימת.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת אם מהיצרן דווקא, לא ברור של מי המסמך הזה.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

זה מסמכים מהיצרן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(4) זה לא מסמך מהיצרן.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

זה כן מסמך מהיצרן. זה מפרט.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז נכתוב מסמך מהיצרן.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

כן, מסמך מהיצרן המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף תזונה בהתאם לחקיקת המזון.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ואז איפה ניהול הסיכונים? אני מבינה שהיה חשוב למשרד הבריאות.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

(4) זה מפרט.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בסדר, אבל בהתאם לניהול סיכונים. אנחנו חשבנו שבמפרט צריך להיות בהתאם לניהול סיכונים.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

מה זה בהתאם לניהול סיכונים?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה אומר שהוא צריך לקחת את הייעוד של המוצר, למי הוא מתאים, עומד בחקיקה, מזהמים, זה עיקר ניהול הסיכונים.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

זה חלק מהמפרט, זה חלק מהספציפיקציה באופן כללי.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בסדר, אבל הכול נעשה במסגרת ניהול סיכונים. אנחנו חשבנו שנכון שזה יהיה חלק מ-(4), אבל אין לנו בעיה - - -

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אפשר להשאיר את זה, אבל אין איך לאכוף את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מה אמור היצרן לתאר במסמך הזה? אתם אומרים עכשיו שזה מסמך מהיצרן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

פסקה (4) זה מהיצרן.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

פשוט את ניהול הסיכונים עשית בסעיף חדש.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

לא, אי אפשר להגיש את זה בסעיף חדש.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כל המסמכים של (4) הם מהיצרן?

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

את המפרט של המוצר מייצר היצרן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

המידע הזה קיים אצל היצרן.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

והיצרן בחו"ל לא עושה ניתוח סיכונים.

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

ברור שהוא עושה, אוי ואבוי אם הוא לא עושה.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

הוא עושה, הוא יכול לעשות לפי שיטות שלו, זה ניהול סיכונים. הוא יכול לעשות לקו ייצור, הוא יכול לעשות למוצר, הוא יכול לעשות - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אני מבין שיש פה משהו שהוא לא ברור.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, אנחנו כתבנו בצורה ברורה. אנחנו אמרנו שכל ההתחייבויות כאן, שימי לב, 'לבקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא של תוסף תזונה יצרף היבואן הנאות את כל המסמכים המפורטים להלן', כל המסמכים האלה, מאיפה הוא מקבל אותם?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת, אתם לא כתבתם.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מהיצרן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז מה הבעיה לכתוב את זה?

<< אורח >> זיוה חממא: << אורח >>

אין בעיה, מסמך מהיצרן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז בסעיף (4) מסמך מהיצרן?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אם הוא מקבל אותם מהספק? אז רשמנו את זה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אגב אישור כאמור בסעיף 52 הוא לא מהיצרן, הוא צריך להיות מאחד מהגורמים, מאחד - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

נעה, אני לא חושבת שצריך לפרט את זה. יש פה שני אנשים שיכולים להביא את המידע הזה, רק היצרן, זה יכול להגיע ליבואן בפעם אחת ישירות ופעם אחת באמצעות ספק וזה ברור. לא הייתי מוסיפה, כי יבואן לא יכול להמציא את המסמכים האלה לבד ואם הוא עושה את זה אז זו בעיה חמורה אלא אם כן הוא גם יבואן וגם יצרן בחו"ל, שאני לא מכירה כאלה דברים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני חושבת שלפסקה 4(4), אני לא חושבת שאנחנו יכולים להשאיר את זה עמום ולא להסביר שזה מהיצרן. אני רוצה להגיד שהאישור כאמור בסעיף 52 לחוק הוא אישור על - - - או מאחד הגופים של 42(ב1).

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אין לי התנגדות עקרונית, בעיניי זה נוסח, אבל זה לא רק 4(4), זה כל 4. כל המסמכים ב-4 מגיעים מהיצרן.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

או ספק.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה עדיין יצרן, גם הספק מקבל את זה מיצרן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אז איך אפשר להבהיר את זה בסעיפים פה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ברישה. נגיד התווית על האריזה היא לא של היצרן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

היא כן של היצרן, הוא מתרגם אותה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

כפי שהיא תשווק בישראל?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל הוא לא יכול לעשות תווית אם אין לו תווית של היצרן, אחר כך הוא מספק את הדברים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אנחנו צריכים למצוא את הדרך של היצרן, אבל הנושא של ניהול סיכונים הוא יותר מהותי בעניין הזה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

נעה, בשלב הזה של 4 ניהול הסיכונים של היבואן צריך להיות בסעיף 115. פה בסעיף 4 זה ניהול סיכונים כפי שהוא קיבל מהיצרן. אחרי שהוא מקבל מהיצרן את המידע הוא מנהל את הסיכונים לפי 115. אי אפשר לצפות מיבואן לעשות ניתוח סיכונים על משהו שאמור לעשות היצרן. במסגרת השיקולים שלו, הסחר שלו עם היבואן, רואה את המפרט, יכול לקבל את ניהול הסיכונים של היצרן, אבל זה הכול לא יהיה שלו, זה יהיה של היצרן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אז נניח שזה מסמך של היצרן המתאר את תכונות הבטיחות והאיכות של תוסף התזונה ואת הרכבו בהתאם לניהול הסיכונים של היצרן ולדרישות לפי חקיקת המזון?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן, מצוין.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אם אפשר להקריא את זה שוב.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

תקריאי את זה שוב, 4(4).

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מסמך של היצרן המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של תוסף התזונה ואת הרכבו בהתאם לניהול סיכונים של היצרן ולדרישות לפי חקיקת המזון.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

רק חשוב להגיד שיצרן זה יכול להיות גם ספק.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

זה הובהר פה. צריך לכתוב את זה?

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אני לא יודעת, המזון יובא דרך הספק.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, את ניהול הסיכונים יעשה היצרן. ספק לא יכול לעשות ניהול סיכונים.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אמנם הספק יכול לייבא ליצרן שיש לו קשר ישיר איתו, אבל עדיין המסמכים צריכים להיות של היצרן.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

ניהול סיכונים זה של היצרן.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

(5) לא יהיה, הוא חזר לתוך (4).

מסמך המפרט את שיטת קביעת חיי המדף של תוסף התזונה;

זה גם מסמך של היצרן?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

ברגע שנתקן ברישה אז הכול יהיה ברור.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

או אולי לא צריך, כי אמרנו פה את היצרן.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

תווית האריזה של תוסף התזונה כפי שתשווק בישראל;

אם תוסף התזונה מכיל תמציות צמחים, פטריות או אצות, תעודת בדיקת מעבדה מוכרת על אנליזה פיטוכימית הנוגעת לתוצר המיצוי ובטיחותו;

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

פה כתבתם והדגשתם שמדובר במעבדה מוכרת. מעבדה מוכרת זה משהו מאוד מצומצם, למה לא להכיר במעבדה מוסמכת?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש הגדרה בחוק מה זה מעבדה מוסמכת.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אבל מדברים על מסמכים מהיצרן בחו"ל ומדובר במעבדה או של היצרן או מעבדה מוסמכת לפי ISO מעבדות ולא מעבדה מוכרת שזה רק בישראל.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, יש מעבדה מוכרת בישראל. תסתכלי על ההגדרות של החוק.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

יש הגדרה שאומרת שמעבדה מוכרת שהוכרה לפי 170 ו-170 אומר שרשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת. אז המעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת היא מעבדה מוכרת.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש הגדרה של בדיקה.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

לא, אבל זה מעבדה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

יש הגדרה של בדיקה בסעיף (ה) לסעיף 96.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

ב-169 יש אפשרות לדרוש לבדוק מזון במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה והוכרה על ידי אחד הגופים המנויים בסעיף 52(ב), מתכוונים אליה?

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

לא, אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו מבקשים שזה יהיה או מעבדה של היצרן, בגלל שמדובר בבדיקות מאוד ייחודיות אז יש יצרנים שפיתחו שיטות ויש להם יכולת לבצע את הבדיקות ויש מעבדות מסוימות שיש להן הסמכה של ISO מעבדות באותה מדינה, או שיטות מוסמכות, אבל הן לא מוכרות, הן לא יהיו ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט לפי 170.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

למה בכל הבדיקות האחרות אנחנו כן דורשים בדיקה?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

נעה, אנחנו נעשה הבחנה, הרגולטור יעשה בדיקות, הוא ישתמש אך ורק במעבדה מוכרת, אבל פה זה במסגרת תיק ההגשה, אז יש לנו את הניסוח הזה בסעיף 96(ה).

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

בסעיף 96(ה) יש בדיקה, אבל היא צריכה להיות - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי, אנחנו נאמץ מתוך 96(ה).

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

בסדר גמור, התקבלה הערתכם.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם תוסף התזונה כולל רכיב מן החי, תעודה וטרינרית; לעניין זה – "תעודה וטרינרית (veterinary certificate)" - תעודה מהרשות המוסמכת בארץ הייצור המעידה שהמוצר מן החי בטוח וראוי למאכל אדם.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

יש דבר כזה?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

יש לי הערה לגבי תעודה וטרינרית, הדרישה הזאת לקבל תעודה וטרינרית על מזון מן החי זו דרישה מאוד רחבה. מזון מן החי זה משהו מאוד מאוד רחב, אני רק מזכיר - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אבל אנחנו מדברים בהקשר של תוסף תזונה.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

יש גם תיקון שעשינו בחוק המזון, שמדובר שם על עצמות בקר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לפני שעשינו תיקון, ישנם תוספי תזונה שהרכיב העיקרי זה לדוגמה שמן דגים או אומגה 3.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אבל זה לא נדרש שם.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

תעודה וטרינרית זה רק לבקר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זה פעם אחת. ופעם שנייה זה ג'לטין שמוסף או דברים נוספים ולכן התעודה מהרשות המוסמכת בארץ היצוא, המידע שהרכיב מן החי בטוח וראוי למאכל.

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אדוני, היום אין דרישה כזאת. היום הדרישה לקבל תעודה וטרינרית זה על קולגן וג'לטין מעצמות בקר, וגם היה תיקון שנעשה בוועדה שבראשותך, אדוני, בסיבוב הקודם, שמי שמייבא במסלול האירופי צריך לצרף - - -

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

למה אנחנו לא מתאימים את זה למה שהיה אז?

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, בסדר, אנחנו חשבנו שיש להם בעיה עקרונית עם ה - - -

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

לא, רק לדייק.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

הבנו. פנינה, אתם מוכנים לבקשה הזו?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

סעיף 8 לתוספת שלישית ב'.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אוקיי, הם אמרו שאין להם התנגדות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אגב, דיברתם על הפטריות ודיברתם על התוספת השלישית ב' , האם מתוך התוספת השלישית ב' יש עוד דברים שהם צריכים ל - - -

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

לא, מה שהם מבקשים להוסיף זה לא רלוונטי.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

מוצרי חלב, דבש ומוצריו? זה לא רלוונטי לנושא הזה? אוקיי.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו לא מתנגדים להתאים את ההגדרה של התוספת השלישית ב' למה שכתוב.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

פריט 10 גם מחליף את פריט 1 שהיה בנוסח המקורי של התקנות המוצעות. זה התחייבות של היצרן בנוסח של התוספת הראשונה.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

עצמות בקר.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אתם עדיין שם? קיבלנו את זה, אנחנו רוצים להמשיך הלאה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

הנוסח פה הוא יותר לא טוב, לדעתי, כי לגבי מוצרי בשר בהמות, מה נרשום פה לגבי תעודה מהרשות המוסמכת בארץ הייצור לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג'לטין או קולגן?

<< אורח >> עמיר עופר: << אורח >>

אפשר קולגן וג'לטין מעצמות בקר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זו הסיבה שלא לקחנו את ההגדרה הזאת.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

זאת ההגדרה היחידה שמופיעה בחוק לתעודה וטרינרית ומה זה.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

בסדר, זה היה בנוהל. זו ההגדרה מהנוהל שהיה.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

לא, בנוהל זה מתייחס לבקר ול-BSE, למחלה של הפרה המשוגעת, שם זה נולד.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

זאת הסיבה שצמצמנו את זה לגבי מוצר בשר בהמות.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אז לכתוב קולגן וג'לטין מבקר.

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

מה זה בקר? אם לוקחים את ההגדרה אז צריך יהיה לכתוב לגבי מוצרי בשר בהמות המכילים ג'לטין או קולגן.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אין בעיה, זה מה שזה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אם זה ג'לטין מדגים, אתם לא צריכים לבדוק את זה?

<< אורח >> אוהד חיל: << אורח >>

לא צריך, רק הצהרה מהיצרן שזה לא מיוצר מבהמה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

אוקיי. אז אנחנו מאמצים מתוך סעיף (8) לתוספת שלישית ב'. אז אמרנו שהתחייבות (10) זה ההתחייבות של היצרן בנוסח שבתוספת הראשונה. זה במקום גם מה שהיה פסקה (1) בתקנות המקוריות, זה באותה רוח.

אנחנו עוברים לתקנה 5, היא התייחסה לעניין של מתי מקבלים אישור מוקדם ליבוא, אבל למעשה ההוראות שלה דומות לאלה שבחוק, ולכן תקנה 5 בתקנות שאומצו לא תיכלל בנוסח.

בקשה לקבלת תעודת שחרור

לתוסף תזונה

6.

בקשה לקבלת תעודת שחרור לתוסף תזונה תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:

<< אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >>

אנחנו לא רוצים לתקן את העניין הזה, אנחנו צריכים לבדוק, אם יש רכיבי חלב, אם צריכים תעודה וטרינרית. אני לא יודעת, עוף, אני צריכה לבדוק את זה. אנחנו רוצים לשמור את הנוסח הקיים.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אבל אז אנחנו לא יודעים מה נדרש. צריכה להיות בהירות.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>

הם אומרים אם יש פה מוצר מן החי.

<< אורח >> מירה ראובן: << אורח >>

אני אבהיר מה שיש היום, היום לפי נוהל יבוא מזון רגיש, זה ממש מוסבר בצורה מפורטת ומדובר על בקר ועצמות בקר, ג'לטין וקולגן מעצמות בקר. אני מסכימה עם שירות המזון שיכול להיות שצריך לדייק את זה, אבל צריך להיות מדויקים, להגיד בדיוק מה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>

אין בעיה, הכוונה ל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]