פרוטוקול מספר 154, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 01/07/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 154

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 10:02

סדר היום:

<< נושא >> ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות << נושא >> - לציון יום השלטון המקומי

נכחו:

חברי הוועדה:

מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

שלי טל מירון

מטי צרפתי הרכבי

חברי הכנסת:

שרון ניר

יסמין פרידמן

נאור שירי

מוזמנים:

עידו אבגר

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר נלי כפיר

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אושרה פרידמן

–

סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

מיכל גליק

–

חברת מליאה, יו"ר הוועדה הרשותית לשוויון מגדרי, מועצה אזורית לב השרון לין קפלן

–

ראש מועצה מקומית תל מונד

גלית שאול

–

ראשת המועצה האזורית עמק חפר

עינב בר כהן

–

סגנית ראש עיריית רמת גן

אלה קאופמן

–

סגנית ראש המועצה קדימה צורן

נורית שכטר

–

משנה לראש מועצת שוהם

לימור ברנשטיין

–

חברת מועצה, מועצה אזורית בנימינה גבעת עדה

עדי לוי סקופ

–

עו"ד, ראש הפורום המשפטי וחברת מועצה בכפר סבא

הדס רגולסקי

–

חברת מועצה, עיריית תל אביב יפו

גייל שורש

–

עו"ד, ועד מנהל בעמו וחברת מועצת העיר רמת השרון ד"ר לורה ורטון

–

חברת מועצת עיריית ירושלים

מגי סלע וגר

–

חברת מועצה, עיריית רחובות

יעל יחיאלי

–

חברת מועצה, מנהלת מיזם, שותפות ושוויון מגדרי 5050 סתו בן עוז

–

מנהלת מדיניות, בונות אלטרנטיבה

ד"ר אורית רישפי

–

עו"ד, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל תמר זעירא דביר

–

מנכ"לית ומייסדת, פורום שלושים ואחת

ד"ר מורן נגיד

–

יועמ"ש, אמונה

נעמה זרביב

–

מנכ"לית שוברות שוויון

רן מלמד

–

מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית בישראל מורן שמואלוף

–

יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי

פרלה ניניו

–

פני"ם חדשות - פרלמנט נשים מנהיגות

גילי ליה בר יוסף

–

המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות שושי כדורי

–

פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות

שרה בלינדר

–

פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות

אנהאר מסארווה אבו הלאל

–

יועצת לקידום מעמד האישה, מעו"ף - מרכז סיוע לעסקים קטנים ובינוניים נעמה מושינסקי

–

מנהלת "קול מקומי" - תוכניות הכשרה לנבחרי ונבחרות ציבור הדר צופיוף כהן

–

מנכ"לית איגוד הדירקטורים

מנהלת הוועדה:

דלית אזולאי

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות << נושא >> << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בוקר טוב לכולם, לכולן בעיקר. השתחלו פה איזה שני גברים, בסדר. אני פותחת את הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-1 ביולי 2025, ה' בתמוז תשפ"ה. הנושא הוא ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות. לציון יום השלטון המקומי. מובילים את היום הזה חה"כ מטי צרפתי הרכבי וחה"כ נאור שירי. אני מברכת אתכם על היום החשוב הזה. אני אחליף את חברתי פנינה, שמחר בעזרת השם, תחגוג לבן שלה בר מצווה, אז נאחל לה מפה מזל טוב. היא בלחץ ובהכנות. אז התגייסנו למשימה ושתמיד יהיה לה בשמחות.

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, זה יום מאוד חשוב. גם אני התחלתי במוניציפלי. אני חושבת שהמוניציפלי בכלל זו הזירה שמכינה אותך הכי טוב לכנסת. אם היו שואלים אותי הייתי אומרת שכל חבר כנסת צריך לעשות סיבוב במוניציפלי לפני שהוא מגיע לפה. לפעמים גם עדיף להישאר במוניציפלי, אתה תורם שם הרבה יותר, תסכימו איתי.

אבל אם החלטתם, אז אין ספק שלרוץ במוניציפלי, לעשות קמפיינים, חוגי בית, להיבחר, להיות במועצת העיר, לבצע את התפקיד בהתנדבות. צריך לומר שרוב חברי וחברות המועצה הם מתנדבים. אני חושבת שזה חשוב מאוד. אני אומרת את זה בקול, שאני נמצאת עם נשים, גברים, אני אומרת שאין ספק שמה שמכין אותך לכנסת בצורה הכי טובה זה באמת התקופה במוניציפלי.

אז קודם כל אני מברכת את כל הנשים הנכבדות שהגיעו. לפני הכול אני אציין שזה היום ה-634 למלחמת "חרבות ברזל". כיוון שזו גם הוועדה לקידום מעמד האישה אני קודם כל אדגיש את ענבר היימן ז"ל, האישה היחידה שהגופה שלה עדיין נמצאת בשבי חמאס, ועוד 49 חטופים. לפחות 20 מהם בין החיים. גם היום אני אומר את מה שאני אומרת כל יום, שיש לסיים את המלחמה ולהחזיר את החיילים ובטח את החטופים שלנו הביתה.

אני רוצה לציין גם את ארגון בונות אלטרנטיבה ועמותת כ"ן, שני ארגונים שפועלים כבר שנים למען נשים במדינת ישראל. יש כאן הרבה נציגים של החברה האזרחית. יש כאן הרבה נציגות מאוד מכובדות של הרשות, גם ראשי רשויות וגם חברות מועצה.

מילה אחת על דוח המבקר, שאני גם אתן לממ"מ להציג, אתם מתייחסים לזה גם בדוח שלכם של הממ"מ.

אנחנו מדברים על ייצוג חסר של נשים בעמדות מפתח. 20% חברות מועצה, 26% מנהלות בכירות. נתייחס גם לעובדים ועובדות בתוך הרשות, גם זה חשוב. מטי ביקשה לציין ראש רשות לשעבר בעצמה. כל שאר הנקודות נראה לי שאתם תתייחסו לזה ואני אתן בעיקר לשטח לדבר.

אין לי ספק שהבחירות האחרונות עשו שינוי אמיתי בתוך המוניציפלי. הביאו למספרים יפים ומכובדים, בניגוד אגב לעליבות של הכנסת הזאת. ועדיין, עדיין יש הרבה מקום לשנות. מבחינתי זה המצב הכי גרוע לשנים אי פעם. לא מנכ"ליות, לא תפקידים, לא נמצאות בקבלת החלטות. לכן היום לא נדבר על הכנסת, נדבר רק עליכם, על המועצות.

נתחיל עם ראשת המועצה לשעבר, יוזמת היום, חברתי לסיעה, מטי צרפתי הרכבי. בבקשה גברתי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת הראש וגם כמובן לנאור, שהוא שותף מוביל ביום הזה. מצבנו לא טוב. ככה אמרת את זה במספרים, אבל מצבנו לא טוב. אבל עד שלא יהיה שוויון מגדרי הדמוקרטיה שלנו תהיה חסרה, חד משמעית. בסוף ייצוג שווה הוא הבסיס והוא העוגן לכל דמוקרטיה. זה בא לידי ביטוי מאוד מאוד חזק גם בכנסת ישראל, אבל גם ברשויות המקומיות, וזה לא מספיק.

אני יכולה לומר מניסיון אישי שלי שכאשר אישה עומדת בראש הרשות יש יותר חברות מועצה. נכון לין?

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

וגם יותר עובדות בכירות.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

גם כשאישה עומדת בראש דירקטוריון יש הרבה יותר נשים.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובדרך כלל דירקטוריון מתנהל יותר טוב.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

נכון.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לומר שבקדנציה הראשונה שלי כשנבחרתי היו בערך רבע נשים חברות מועצה ובבחירות ב-2018, כאשר לא התמודדו מולי, היו 50% חברות מועצה. זאת אומרת, יש משהו בשיח של נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות שמעודד עוד נשים.

לצד זה אני אומר שתפקידנו לקדם חקיקה, לקדם מענים שיעודדו. יש חסמים פסיכולוגיים שנחקרים רבות ובטח ידברו על זה, מדוע מעבר לזה שהעולם הוא עולם גברי ומיזוגיני בפוליטיקה, למה נשים נמנעות ולא נכנסות לתוך הקלחת הזאת. אז גם זה יש על זה הרבה מאוד מחקרים. אבל תפקידנו הוא לנסות ולהסיר את החסמים.

אני חושבת השנתיים האחרונות הוכיחו לכולנו כמה חשוב שיהיו נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות. אני אפילו אחזור לקורונה ולמלחמה ועכשיו ל-12 ימים. נשים יש להן תפקיד מוביל בחיים ברווחת האזרחים והתושבים ובחיי היום יום. והן תמיד יביאו לשולחן תובנות שקצת חסרות בקרב מובילי ההחלטות הגברים.

אני אומר לשבחו של השלטון המקומי שבאמת הוכיח שהגיע הזמן שהשלטון המרכזי יבזר סמכויות בצורה רחבה, כי מי שעושה את העבודה זה השלטון המקומי.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

גם עכשיו.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם עכשיו במלחמה וגם עכשיו במפונים וגם לאורך כל חרבות ברזל וגם בקורונה. חייב לעבור איזה שהוא ניעור של השלטון המרכזי לגבי ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות. וזה בטח בחירום. זאת אומרת, זה אפילו מתחדד בחירום וראינו את זה באירועים הקשים.

אני רוצה לומר שאני מנסה, לא רק אני, עוד חברות כנסת, מנסות כן לחוקק חקיקה שהיא מקדמת שוויון. אבל בכנסת הזאת יש הרבה מאוד תסכול. אם זה ייצוג שווה של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ואם זה ניסיון לחוקק חוק שההחזר הכספי כאשר מתמודדים למוניציפלי כשזה אישה אז לא צריך 20% אלא צריך 15% ו-10% בהתאמה בין רשויות מקומיות למועצות אזוריות.

אנחנו חוות לא רק הדרה, אלא גם השחתה של שלטים והקטנה. קבוצות בחברה הישראלית שמדירות נשים בהגדרה. אני לא חושבת שכנסת ישראל ומדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה שמפלגות, גם בשלטון המקומי וגם בכנסת ישראל, ידירו נשים כעיקרון. וזה חמור מאוד וגם פה אני מקווה שממשלת השינוי הבאה, מירב, אנחנו נעשה בעניין הזה שינוי. לא יכול להיות שמפלגות מדירות נשים בהגדרה.

אני חושבת שגם בסוף מתוך השלטון המקומי צריך לתת תקציבים מתאימים לעידוד וחיזוק הדרך הזאת שאנחנו עושות. כי אחרת הדרך הזאת תיקח יותר זמן. צריך ללמוד ממדינות העולם וגם פה בטח ידברו על זה הרבה.

אני חושבת שאנחנו לעצמנו אנחנו לא צריכות להוכיח שום דבר, אנחנו עושות הכול טוב יותר. ובטח לא מוותרות. אז תודה רבה ואני מתנצלת מראש בפני כולכם, כי אני נדרשת לפתוח את ועדת הפנים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה מטי. אני אתן ברשותכם לממ"מ להציג מצגת קצרה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי עוד משפט אחד, סליחה מירב, הנושא הוא גם בכל הוועדות גם סביב הנושא של חירום וחוסן בחירום. אז רשויות שמנוהלות על ידי נשים יש להן תפיסת חירום.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני אתן לכל הנציגות המכובדות כאן להתייחס גם לתקופה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. גם לאספקט של החירום, כי הוא חשוב.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

של החירום ובטח של החודש האחרון.

כן, עידו, מי מציג?

<< אורח >> נלי כפיר: << אורח >>

תודה. בוקר טוב. שמי ד"ר נלי כפיר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו נציג בתמציתיות נתונים על ייצוג נשים בקרב עובדי הרשויות המקומיות, לרבות תפקידים סטטוטוריים. מתוך מסמך שנכתב לבקשת יושבת-ראש הוועדה הזו.

כאמור, מדובר על עובדים ברשויות המקומיות, עובדים ועובדות, ולא על נבחרי ציבור. אנחנו גם נתייחס לנושא של פערי שכר מגדריים. המסמך המלא שלנו הוא כולל גם פילוחים לקבוצות אוכלוסייה שונות: ערבים, יוצאי אתיופיה וכו'. אנחנו לא ניכנס לזה בהצגה כאן היום. וככל שיש שאלות ספציפיות אנחנו כמובן נשמח לענות.

(הצגת מצגת)

אנחנו מסתכלים, כאמור, על כ-190,000 עובדים שמועסקים ברשויות המקומיות. זה כולל עובדי חינוך, לא כולל עובדי קבלן. לפני שניכנס לנתונים נציין שאמנם יש חובה כללית לייצוג הולם לנשים המועסקות ברשויות המקומיות. אבל אין יעד שקובע מהו הייצוג ההולם.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

נראה לי שהייצוג כאן הולם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ברור, זה שכר נמוך.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

שנייה, למה אתן מקדימות את זמנכם? אבל הייצוג הולם.

<< אורח >> נלי כפיר: << אורח >>

זה בשונה מחובת ייצוג בשירות המדינה, שם כן יש יעדי ייצוג מסוימים. לפי נתוני הלמ"ס שאנחנו מציגים אותם כאן, נשים ברשויות המקומיות הן רוב. מהוות מעל ל-70% מהעובדים. כמו שאפשר לראות. זה שיעור גבוה יותר מהשיעור שלהן בשירות המדינה שעומד על 63%. גם שם הן רוב, אבל כאמור זה רוב קטן יותר.

בנתוני הלמ"ס אין פילוח לפי תפקידים בכירים ולכן נציג כאן נתונים שקיבלנו ממשרד הפנים על תפקידים סטטוטוריים. הרשויות המקומיות מחויבות למנות מספר בעלי תפקידים בכירים לפי חוק, בהם מנכ"ל, גזבר, מהנדס, מבקר, יועץ משפטי ומנהל מחלקת חינוך. ומנתוני משרד הפנים שקיבלנו על 252 רשויות מקומיות, סך הכול מדובר על כ-1,400 משרות, עולה שנשים איישו רק 26% מהתפקידים הבכירים האלו.

אני מזכירה שכאשר הסתכלנו בגרף הראשון על כלל העובדים, זה ממש תמונת מראה. אנחנו רואים ששיעור הנשים בקרב כלל העובדים הוא 74% ושיעור הגברים הוא 26% ובתפקידים הסטטוטוריים בדיוק הפוך.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

שהשכר בהם הוא גבוה.

<< אורח >> נלי כפיר: << אורח >>

כן, ממש תמונת מראה.

עוד על התפקידים הסטטוטוריים אנחנו יכולים להראות בעצם את הפילוח המגדרי לפי סוגי התפקידים. אנחנו רואים ששיעור הנשים במרבית התפקידים נע בין 21% ל-24% בתפקידים הסטטוטוריים. זה בעצם לעומת שיעור גבוה יחסית לתפקיד אחד של מנהלת יחידת חינוך. שם שיעורן של הנשים 48%, שזה עדיין לא חצי, אבל זה גבוה יותר מהשיעור שלהן בתפקידים האחרים.

בחזרה לנתוני הלמ"ס על כלל העובדים, אני רוצה להציג את פער השכר ברשויות המקומיות שיכול להיות מושפע מסוג התפקיד, מהיקף המשרה וגם מבכירות התפקיד. זה בעצם הנתון שאיתו אנחנו נסיים את המצגת. הקו הכחול שרואים בתרשים מייצג את השכר הממוצע של כל העובדים, גברים ונשים. כאשר אפשר לראות ששכר הנשים הממוצע נמוך משכר הגברים ב-33%. זה פער שכר גדול יותר מאשר במשרדי הממשלה. זה נמצא במסמך, אז לא נציג את זה פה.

גם אנחנו לא רואים את זה בתרשים כאן, אבל כאשר הסתכלנו על פערי שכר על פני קבוצות אוכלוסייה שונות אז ראינו שפער השכר הגדול ביותר הוא בקרב האוכלוסייה הערבית. נשים ערביות מרוויחות 45% פחות מהגברים הערבים. ולהדגיש עד כמה המגדר משחק תפקיד בפער השכר, נציין שכלל הנשים היהודיות שמשתכרות יותר מכל קבוצות הנשים האחרות דוגמת יוצאות אתיופיה וערביות, אותן נשים יהודיות עדיין משתכרות פחות מהגברים ברוב קבוצות האוכלוסייה. אפשר לראות שעדיין המגדר משמעותי מכל שיעור אחר.

עד כאן המצגת. היתר מובא בדמות מסמך.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

מחלקת חינוך שולטת.

התפקיד, הפער בין השכר הוא בין אותו תפקיד או בכלל בעיקרון?

<< אורח >> נלי כפיר: << אורח >>

בעיקרון. נתוני השכר שקיבלנו הם על כלל העובדים, לא קיבלנו את זה בפילוח לפי סוג תפקיד.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כמו חברה שלי שהתמודדה לרשות המקומית הגיעה לתפקיד בכיר ואז היא ביקשה שכר גבוה, אז סמנכ"ל משאבי אנוש אמר לה 'אבל מה, בעלך לא מרוויח?'. סיפור אמיתי, ברשות רצינית מאוד במדינת ישראל.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

וואו, בסדר, אבל מעניין לראות - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בסדר, מבחינתך הכול מולבן. נכון? בואי, את לא בזכות דיבור אז אל תפריעי.

עכשיו אני אתן קודם כל לראשות הרשויות. נתחיל קודם כל עם לין, שהיא גם יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי במרכז שלטון מקומי. בבקשה לין.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

בוקר טוב לכולם, יושבת-ראש הוועדה חה"כ מירב בן ארי.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אל תתחילי לציין את כולן, לא נצא מזה. בגלל זה לא התחלתי, אבל לא צריך אותי.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

לא כולן. ארגוני הנשים, חברות הכנסת כמובן. קודם כל, אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה ולקוות שיהיה לו גם המשך אופרטיבי. אני מאוד מקווה, למרות הסייג ששמת על הממשלה הנוכחית.

שנת 2025, תמונת מצב ברשויות המקומיות: 16 נשים בראש רשות בלבד מתוך 257 רשויות. אם נסתכל על הקדנציה, אני לא סופרת את התעשייתיות, זה לא רלוונטי. אם נסתכל על הקדנציה הקודמת, גידול של אישה אחת בלבד, כך שאין פה שינוי דרמטי.

22% חברות מועצה, זה נתון עדכני, אל מול ה-20% שהצגתם.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני מתקנת לי. 22%.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

זה הנתון העדכני. זאת אומרת גידול קטן של 2% בלבד. מגזר יהודי 28% חברות מועצה. מגזר ערבי שואף לאפס. מגזר חרדי אפס. אלה נתונים מאוד חשובים. כלומר, מגזרים גדולים בחברה לא במשחק, פשוט לא במשחק.

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

24 נשים סך הכול בישראל מהמגזר הערבי הן נבחרות ציבור בשלטון המקומי.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

זה על פי?

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

זה הנתון.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

מי, מאיפה?

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

סליחה, קוראים לי נעמה מושינסקי, אני מקול מקומי, מנהלת את הבית לתוכניות הכשרה לנבחרי ונבחרות ציבור.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

למה אמרת שואף לאפס?

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

אמרתי שואף לאפס.

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

כן, כן, מספר מאוד נמוך. 24 מתוך כל החברה הערבית זה שואף לאפס. לין צודקת.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

בחרדי אמרתי אפס.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא צריך להתווכח.

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

לין צודקת, זה הכול.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

וחרדי אפס. לא שואף ולא זה.

<< אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>

כן.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

15% בלבד מנכ"ליות ברשויות המקומיות. פה יש לנו את הנתון רק של המקומיות, זה לא כולל את האזוריות. אז זה ככה תמונת מצב שמשלימה את מה שאת הצגת.

2025, בואו נתבונן בצבא וליתר דיוק על מבצע "עם כלביא", מבצע נועז, מתוחכם ויוצא דופן, הרחק מאדמת ישראל. 16 טייסות ונווטות השתתפו במבצע. אחת מהן סרן י' בת 34, נשואה לנווט והם מגדלים ביחד שני ילדים קטנים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

והיא סגנית מפקדת טייסת.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

היא גם האישה הראשונה המשמשת כסגנית מפקד טייסת קרב.

רב סרן ש', סרן ת' ועוד רבות, צוותים שתקפו באיראן וכללו רק נשים. ולצידן עשרות רבות של נשים מפקדות במערכים השונים: מוסד, מבצעים, מודיעין. לנשים היה חלק מאוד משמעותי במבצע ובהצלחתו כמובן.

מלחמת "חרבות ברזל", ציינתם את זה גם, כבר הסירה את הספקות שעוד נותרו לחלקים באוכלוסייה בעניין תפקוד נשים כלוחמות וכמפקדות במערכים השונים. נשים נלחמו בעוז ובגבורה בשבת השחורה, רבות מהן שילמו בחייהן והן נלחמות במלחמה ארוכת טווח ורב זירתית כמפקדות ספינות, מפעילות כטב"מים ועוד וממשיכות לנפץ תקרות זכוכית אחת אחרי השנייה.

יאמר לזכות הצבא שהוא מקדם את השינוי הזה ואת השוויון המגדרי כבר שנים רבות. לפעמים בעזרת בג"צים כאלה ואחרים, אבל זה קורה. ואילו בשלטון המקומי מצבנו עגום. זאת המילה, עגום. ייצוג הנשים לא מקודם מספיק ובכנסת ומשרדי הממשלה זה לא הסקופ, נכון, אבל אף הלכנו אחורנית וכדאי לציין את זה.

רבות דובר על החסמים וכולנו גם יודעים לדקלם אותם, אבל בשביל באמת לפרוץ אותם ולחולל שינוי צריך להעז ולשנות. ונכון שיש פה עניין של טיימינג. המפתחות לטעמי הם חינוך מגיל צעיר, חקיקה, הכשרה ודוגמה אישית. סתם כדוגמה, אני כראש רשות מקפידה מאוד להגיע גם לבתי הספר וגם לגני הילדים שלנו, כדי שילדות והילדים יראו אישה בתפקיד כמשהו שהוא מובן מאליו. וזה מחלחל אפילו בלי יותר מידי מילים. כמובן שכאשר יש דיונים עם בוגרים יותר אז הדיונים הם עמוקים יותר ומשמעותיים יותר. אבל זה מחלחל כבר בגיל שלוש כשהם רואים אישה בתפקיד בכיר.

והנה הנתונים בתל מונד, אפרופו מה שמטי דיברה על השפעה של אישה כראש רשות. שבע חברות מועצה מתוך 13 חברי מועצה, שתי סגניות שאמנה בקרוב מתוך שלושה סגנים. הבחירות אצלנו פשוט היו רק במאי. כפי שמיניתי גם בקדנציה הראשונה שלי, שתי סגניות מתוך שלושה סגנים. שתי מנכ"ליות מתוך שלושה מנכ"לים במועצה ובגופי הסמך שלה. 70% נשים בתפקידי ניהול בכיר מרמת מנהלת מחלקה ומעלה. וזה לא בגלל העדפה מתקנת, זה בגלל שפתחתי דלת אמיתית ונתתי הזדמנות אמיתית לנשים וזו התוצאה.

כך שאני מאוד מסכימה עם מה שמטי אמרה, ככל שיכהנו נשים רבות יותר בראש רשויות תיפתח הדלת לנשים נוספות בתפקידי ניהול ברשויות המקומיות וזו בעיניי נקודה מרכזית.

בעניין ההכשרה, חשוב לי לציין ארגונים אזרחיים ועמותות, כמו כ"ן – כוח נשים, פורום 31 וארגונים נוספים שנמצאים כאן, שעושים עבודת קודש בהכשרה ובמנטורינג של נשים במגזר המוניציפלי. ההכשרה היא מנוף משמעותי מאין כמותו והמדינה צריכה לתקצב את הארגונים האלה בשביל להרחיב את מעגל ההשפעה שלהם. זה מאוד חשוב. אנחנו הנשים אוהבות ללמוד ביסודיות לפני שאנחנו קופצות למים. לכן הכשרה כל כך משמעותית.

דובר פה על חקיקה. אז אכן החקיקה האחרונה שהייתה יושמה בשנת 2018 וזה תוספת מימון של 15% על ייצוג של שליש נשים בפועל כחברות מועצה. חייבים לקדם את החקיקה בנושא. ראשית, הגיע הזמן להגדיל ל-50%. היום אנחנו מדברים על שליש בחוק הקיים, אין שום סיבה לא להגדיל ל-50%, שיתאפשר כמובן כמו שציינת. במבנה הממשלה הקיים זה כנראה בלתי אפשרי לצערנו. וכן לתת את הדעת על הרשויות האזוריות ועל מגזרים בהם אין כלל ייצוג נשים, כמו שדיברנו קודם, חרדי וערבי. חייבים לשנות את זה.

בנוסף לחזק את היועצות לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות ולתת להן כלים. היום הן חסרות כלים. הקול שלנו, של הנשים, חייב להישמע בכל שולחנות קבלת ההחלטות בכל המגזרים. המגזר המוניציפלי כפי שראינו גם במבצע "עם כלביא" אחראי כמעט על כל נושא הקשור לחיי התושבות והתושבים שלנו ופעמים רבות הוא פועל הרבה יותר מהר ממה שהממשלה מצליחה לפעול ולהגיע.

חובה עלינו לדאוג לייצוג ראוי של נשים. אני מגויסת לחלוטין למטרה הזאת, ביחד עם חברותיי ראשות הראשויות, וחשוב לי שכל הארגונים פה ישמעו את זה. וביחד עם מרכז השלטון המקומי. אני קוראת לוועדה לנקוט ככל הניתן בצעדים אופרטיביים. אני מזמינה אתכם לראות בי שותפה של ממש לקידום נושא חשוב זה.

קודם כל תודה רבה. אני אגיד מילה על החירום, כי מטי הזכירה את זה. בחירום כמובן שעשינו את כל מה שנדרש מבחינת חמ"לים וכן הלאה. מה שחשוב לי פה להדגיש זה שנקודת המבט שלי כראש רשות הייתה מאוד חזק על הקהילה. אנחנו לא נפגענו, למזלנו. אבל כל הנושא של משפחות המילואים וכל הנושא של חסרי עורף משפחתי וגיל שלישי וכן הלאה, זה נושא שהיה לי מאוד חשוב כראש רשות לשים עליו את הדגש. ופעלנו מהר גם במיפוי וגם במתן מענים לאוכלוסיות האלה. אני חושבת שזה אחד מהערכים המוספים בניהול נשי, שחי את השטח, שמכיר את השטח.

אני חייבת לסיים גם בתפילה לחזרתם של כל החטופים וכל חיילינו בשלום. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רה. יסמין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש בקצרה. אנחנו היום במרתון של דיונים והם כולם סופר חשובים. קודם כל, איזה כיף להיכנס לחדר שהוא מלא בנשים. כי אנחנו תמיד נאלצות להיכנס לחדר שבו אנחנו המיעוט או ברוב הדיונים האישה היחידה בחדר מלא גברים. אז תודה ככה על רוח גבית כזאת ואנחנו עוברים פה ימים קשים.

שמונה שנים הייתי חברת מועצה בעיריית באר שבע. דרך לא קלה, לא פשוטה, בלי טיפה של אמונה באף אחד וכל הזמן רק לעודד את עצמנו. השבוע הבן שלי, דיברתי איתו קצת על הנושא הזה. ואז הוא אומר לי 'אמא, אבל מה, את מרגישה שאין שוויון?'. אז אמרתי שאני ארגיש שיש שוויון אמיתי, כמו שאומרים, כשאני אפגוש כל הזמן נשים בינוניות בתפקידים בכירים. כי כרגע אנחנו כל הזמן פוגשים גברים בינוניים בתפקידים סופר סופר בכירים.

מפה אני הולכת לדיון על כל הבלגן עם הריסות הבתים והמבנים אצל הבדואים. 40 שנה לא מצליחים לפתור את זה. וכל הזמן אני אומרת אלוהים, תנו לנשים. הרי אנחנו נגיע להסכמות, אנחנו נצליח לפתור את זה, אנחנו נצליח לקדם. כל כך הרבה שנים וכלום לא קורה.

אז רציתי עוד מילה על שיטת הריצ'רץ'. נכון, שיטת הריצ'רץ' היא לא אידיאלית, כי בא לי שנראה שנשים עושות שיטת ריצ'רץ' ומכניסות גברים לרשימות שלהן. אבל עדיין זה איזה שהוא פתרון שכן צריך לחתור אליו במקומות שאין בהן נשים. ממש להכריח את שיטת הריצ'רץ'. זה קיים בבאר שבע.

זהו, אנחנו שלכן. ומה שאתן צריכות, כל מה שאנחנו יכולות לעזור. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה יסמין. גלית שאול, בבקשה.

<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>

בוקר טוב. גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. דלית מכירה אותי כבר הרבה שנים, היא יודעת. קודם כל אני אגיד שכיף להיות בחדר הזה. זו חוויה אמיתית להיות כאן בוועדה הזאת, אחרי שהיא הייתה הבית שלי הרבה שנים כמנכ"לית מרכז רקמן. וצריך להגיד שלבוא לכאן בבוקר הזה כראשת רשות ולעשות את הדבר שהוא אולי לא מובן מאליו בעבודה שלנו כרגע, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה של כל אחת מהרשויות וכולנו מחויבות לזה. בעיקר כדי לחשוב איך אנחנו פותחות את הדלת לבאות אחרינו. טריה הלונן, נשיאת פינלנד, כבר אמרה את זה מזמן. היא אמרה מה הטעם להישרט עד זוב דם מסדיקת תקרת הזכוכית אם אף אחת לא באה בעקבותייך. והמקום הזה של נשים שיבואו בעקבותינו הוא מאוד חשוב לכולנו.

אני רוצה דווקא את הדברים שלי לקחת למקום קצת אחר, כי אנחנו באמת נמצאים בתוך הנתונים האלו הרבה מאוד זמן. הם לא משתנים. ואולי דווקא את הבוקר הזה לחשוב איך אנחנו בשלטון המקומי הופכים את המציאות של השלטון המקומי לכזאת שהיא לא תיכבש על ידי נשים כי השכר הוא כל כך נמוך וההתייחסות, וגם את בדברייך אמרת בדרך לכנסת אני חושבת שהשלטון המקומי היום מאפשר כר מאוד משמעותי של עשייה. היא לא מתחרה בכנסת בכלל, היא אולי עשייה שבהרבה מאוד פעמים חיונית לחיים של התושבים והאזרחים במדינת ישראל בדרך שבאמת קשה למדוד אותה.

אולי אני רק אגיד, אצטט חבר, ראש מועצת שפיר, שהוא היה הראשון להגיע למושב זבדיאל עצמו שנפגע בשבוע הראשון למלחמה עם איראן. והוא אמר יש איזה שהוא רגע שאתה מגיע לשם וכל העולם מצטרף. אבל אחר כך פשוט כולם עוזבים אותך ואתה נשאר לבד. אתה נשאר לבד. הרשות המקומית שלך נשארת לבד עם האתגרים. כל האחרים יכולים להמשיך בחייהם, בעבודתם, אבל אנחנו פה עם התושבים.

וזה מחייב אותנו לחשוב איזה שלטון מקומי אנחנו רוצים. ואני מסתכלת על הנתונים האלו ואני מבינה למה רק נשים נמצאות שם. המלחמה הקשה שלנו היום, והיא מלחמה קשה, היום במיוחד, על כוח אדם איכותי בשלטון המקומי. ולצערי נשים מתפשרות על שכר הרבה יותר מאשר גברים. ומגיעות נשים, יותר נשים, והדבר הזה לא לכבוד לשלטון המקומי. כי זו לא הדרך שאנחנו רוצים נשים. אנחנו רוצים נשים כמו שלין סיפרה, שהיא מקבלת אותם לתפקידים הבכירים. הן לא נמצאות בתפקידים הבכירים.

בשלטון המקומי אנחנו יכולים לראות את ההבדל דווקא בהקשר של המועצות האזוריות, יש לנו יותר נשים, יותר נשים שנמצאות כמנכ"ליות, בתפקידים בכירים. אבל אנחנו לא רואים את האפקט שקרה בעקבות החקיקה. במליאות שלנו יש פחות נשים, מיוצגות פחות על ידי נשים. וזה חבל.

אני מנסה לחשוב איך אנחנו הופכים את השלטון המקומי, שהוא כל כך חיוני, לשלטון מקומי משמעותי ורלוונטי במדינת ישראל. אז כמובן כולם מדברים על לתת יותר סמכויות. זה לא קורה בפועל. השלטון המרכזי הופך להיות יותר ויותר ריכוזי. אנחנו נלחמים על דברים שקשה אפילו להסביר אותם. זה ברמה של החלטות שמנותקות מהשטח. אני אתן אולי דוגמה אחת לאירוע שקרה לנו שבוע שעבר, כי מטי אמרה נדבר גם קצת על המלחמה.

יום ראשון, נזכיר שיום ראשון זה היה היום שארצות הברית תקפה וכולנו הוחזרנו בעצם חזרה צעד אחורה, כי חשבו שנחזור חזרה למציאות. ובעצם בפועל אמרו חוזרים לחירום. בשעה 15:00 אני מקבלת טלפון מאחד מיישובי קו התפר שלי. עמק חפר היא מועצה אזורית הראשונה שהוקמה בישראל במרכז הארץ. המועצה היחידה שהיא המותניים הצרים בין הים עד קו התפר. בצד אחד יש לנו יישובים, חוף הים, שמונה קילומטר חוף. ומהצד השני של המועצה יש לנו יישובים כמו בת חפר, בחאן, יד חנה, שהם צמודים לטול כרם.

אני מקבלת טלפון מאחד היישובים, אומרים לי גלית, תקשיבי, בתחילת המלחמה החליטו שמעלים את מספר חיילי הגמ"ר ואת היית איתי שם, ראית מה המשמעות של חיילי הגמ"ר. זה חיילים שמגויסים מהיישוב ושומרים שם. העלו את המספר, כי חשבו שזה חשוב. למספר הרגיל, לא מספר יותר מזה. כי כבר אין חיילי הגמ"ר שנמצאים. אלה היחידים שנמצאים ביישוב. בשעה 15:00 הודיעו להם שבשעה 18:00 ביום הספציפי הזה כולם הולכים הביתה, שולחים אותם. נגמרו המילואים.

תבינו שהדבר הזה הוא פגיעה כל כך קשה בחוסן. אני כבר לא מדברת על הביטחון עצמו, כן? פגיעה. פתאום עכשיו אומרים להם, ביום שבו החזירו את כולנו רוורס, אמרו לנו כנסו חזרה למצב חירום, כי ארצות הברית תקפה, לא יהיו. יישובים שקרובים לטול כרם.

מה המשמעות של שלטון מקומי שבאותו רגע אנחנו דיברנו כל ראשי הרשויות של קו התפר, ויש כמה וכמה רשויות שנמצאות סמוך לקו התפר. כולנו הוצאנו מכתב למשרד הביטחון, דיברנו עם האלופים, דיברנו עם המח"טים, דיברנו עם מפקדי האוגדה. עד אני חושבת 19:00 הדבר הזה בוטל. תושבים בכלל לא מכירים את זה, זה לא משהו שמעלים עליו פוסטים. זה לא אירוע שבכלל. אבל זה האירוע שבסוף הוא חלק מהחיים של התושבים. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של התושבים.

להבין ששלטון מקומי, אף אחד אחר לא ראה את זה. נתנו הנחיה לשחרר. מבחינת המדינה אוקיי, מה הבעיה? זה עוד כוח אדם שהולך הביתה. מבחינת האנשים אלה האנשים היחידים שנמצאים שם בשער, עם נשק, להגן עליהם אם יקרה משהו, ביום הכי מורכב.

אם אנחנו לא נבין שאנחנו חייבים לחזק את השלטון המקומי, ואנחנו חייבים לדאוג שם לזה שיהיו גם נשים וגם גברים שירוויחו שכר ראוי ויוכלו לכהן בתפקידים כמו שצריך. ויוכלו לעשות את התפקיד שלהם כשליחות. לא כאלו שבאים למשרת ביניים לקבל איזה שהיא התנסות. ותאמינו לי, יש לי שורה של משרות, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, כי אין לנו זמן. אבל שורה של משרות שאנשים באים רק כדי להכיר מה השלטון המקומי צריך מבפנים, כמו למשל במחלקת הנדסה, ועוברים אחר כך לתפקידים בשוק הפרטי, כי שם כמובן שמשלמים יותר.

אבל אני לא רוצה להשוות לשוק הפרטי, אני רוצה להשוות למדינה. כי גם במדינה השכר הוא לא מי יודע מה. אבל עדיין אנשים מגיעים כי הוא יותר טוב. השיאנית של השכר הכי נמוך זה בשלטון המקומי. השיאנית. הרשויות המקומיות זה השיא שלהם בכל המגזר הציבורי. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? אני לא רוצה לדבר על שכר של ראשי רשויות, בגלל שהשכר של ראשי רשויות הוא נמוך. אבל אני כן אגיד שמהשכר שלנו נגזר השכר של העובדים שלנו. וכאשר השכר שלנו הוא X כל האחרים עם הרבה פחות. המנכ"ל הוא פחות מאתנו וכל האחרים הם נגזרת של המנכ"ל. והשכר, ראיתם כאן בעצמכם, 9,000-8,000 שקלים לבן אדם שאחראי על מוטת שליטה עצומה.

אז מה קורה? מגיעות לשם נשים ולא מהסיבות הנכונות. הן מגיעות כי הן מסתפקות בשכר נמוך. והן לא מגיעות למשרות ניהול. והתוצאה של הדבר הזה, שלטון מקומי יותר חלש. ולמי זה טוב שלטון מקומי יותר חלש? לתושבים? לא. אולי למדינה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה.

<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>

על זה אני רוצה שנתייחס.

אני כן רוצה לסיים את הדברים שלי בשני משפטים. אחד, לבקש מהחדר הזה כן להחזיר את הנושא של החקיקה גם בשלטון האזורי. כלומר, אנחנו נמצאים עכשיו בזמן שבו אפשר לעשות את השינוי. לקחת את אותה חקיקה שמתייחסת כרגע לנושא של רשימות, להעביר אותה לנושא של השלטון האזורי. יש אפשרות לעשות את זה בכל דרך שהיא. אם לקבוע קווטה, אם להגיד, אין לי שום בעיה באיזה דרך זה יקרה. ויש כבר הצעות חוק. לקחת את הדבר הזה ולשים אותו על סדר היום. זה מספיק זמן לפני הבחירות.

דבר שני, ואין לי ספר שזה יכול לקרות, שימו לב מה קורה בשלטון המקומי. שכר טוב יותר ישפר גם את המצב של נשים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה גלית.

עו"ד מורן נגיד, יועצת משפטית. הבנתי שאת גם צריכה ללכת.

<< אורח >> מורן נגיד: << אורח >>

כן. תודה גברתי. בוקר טוב, ישר כוח על הדיון היום. בכלל היום הזה של שלטון מקומי ששם במוקד את הזירה המוניציפלית הכול כך חשובה. באמת, נאמרו כאן דברים חשובים. אני לא אחזור, אני רק אדגיש שדוח מבקר המדינה באמת מצייר תמונה די עגומה ומצביע על פערים מגדריים בולטים לרעה במוסדות השלטון המקומי בישראל. הפערים האלה הם מדאיגים. אני כן הייתי רוצה להתמקד במישור של שיעורן הנמוך של נבחרות בשלטון המקומי, כתופעה מטרידה, לטעמי מטרידה ביותר מכמה סיבות.

את הזכרת את זה שהשלטון המקומי הוא פעמים הרבה המקפצה הנדרשת להיכנס לזירה הפוליטית הלאומית. אנחנו מסתכלים על כמעט שליש מחברי הכנסת הם בעלי רקע מוניציפלי קודם. אז זה לא שהשלטון המקומי פחות חשוב מהשלטון המרכזי, אבל זו בהחלט זירה משמעותית להשפעה ולכן היעדר השפעה בזירה המקומית זה אומר גם היעדר השפעה במרחבים נוספים וכך צריך להתייחס לזה. שזה מעבר לגבולות המוניציפליים.

כשאנחנו מדברים על השלטון המקומי, שזו הזירה הפוליטית הנגישה ביותר לאזרחים ובעלת ההשפעה הכי משמעותית על מרבית מהזכויות שלנו כאזרחים, אנחנו מבינים ששיעורן הנמוך של נשים במוקדי קבלת ההחלטות האלה ובמגזרים מסוימים וברשויות מסוימות העדרן המוחלט של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, זה אומר היעדר שליטה ויכולת להשפיע על מרחב החיים הכי קרוב והכי מיידי.

כשאנחנו נמצאים באקלים ציבורי שבשנים האחרונות מבין את התפקיד המרכזי שהשלטון המקומי ממלא בחיי אזרחים ויש איזה קריאה ותמיכה ציבורית הולכת וגדלה, להגדיל את המשאבים והסמכויות והתפקיד של השלטון המקומי. אנחנו צריכים להבין שלבנת היסוד של שלטון מקומי משפיע חיוני ויעיל לאזרחים נמצא בדמוקרטיה המקומית. וכאשר הדמוקרטיה המקומית נמצאת בגירעון דמוקרטי מגדרי כל כך חריף אנחנו לא יכולים באמת לצאת בקריאה משמעותית לעשות את זה. זאת אומרת, התיקון חייב לבוא במקביל. חיזוק השלטון המקומי, ביזור סמכויות כלפיו, הפיכתו לזירה הרבה יותר משמעותית לאזרחים בישראל חייבת לבוא עם תיקון מקדים של המקום בתוך המרחבים הנבחרים המקומיים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

איך את מציעה לעשות את זה?

<< אורח >> מורן נגיד: << אורח >>

אנחנו הגשנו נייר עמדה מפורט. אנחנו חושבות שצריך להתמקד בשלושה מישורים מרכזיים. אחד מהם בעצם חקיקה ובעיקר חיזוק תמריצים כלכליים להצבת נשים בראש רשימות למועצת הרשות וברשימות עצמן. תמריצים הקיימים הם לא מספיק משמעותיים. אנחנו רואים, הדוח מצביע על זה שהם לא באמת הצליחו לחולל שינוי. מזערי, אבל בטח בלתי מספק.

השני זה חיזוק באמת מעמד והתפקיד של של יועצות לקידום מעמד האישה, כפונקציה שהיא יותר מעורבת בתהליכי קבלת החלטות. וזה יכול להיות תמריץ להביא לתיקון ברשויות שבהן אין נשים בכלל. אנחנו מציעות למשל שבמועצות מקומיות שאין לפחות שיעור של 20% נבחרות יהיה תפקיד סטטוטורי ליועצות שיהיו להן סמכויות להשתתף בתוך ועדות, ועדות הנהלה, בתוך ועדות חובה. וכך בעצם נכפה או נייצר איזה שהוא תמריץ למעורבות של נשים, גם אם זה לא מתרחש בזירה הנבחרת. גם אם זה הוראת שעה, גם אם זה משהו שאמור להיות, זה לא תקין, אבל עד שזה יתרחש אי אפשר להשלים עם העובדה שיש שולחנות מלאים שמקבלים החלטות בתחומים של רווחה, חינוך, בריאות, תכנון עירוני, שאלה נושאים שנמצאים בליבת החיים שלנו, שאין נשים, בכלל לא נמצאות שם. אי אפשר לקבל את זה בשתיקה. עד שהמצב לא יתוקן צריך לחשוב על דרכי ביניים לתיקון.

במישור השלישי זה כמובן חיזוק המודעות, פעילות בשדה החינוכי והציבורי וליווי ותמיכה כמובן בנבחרות או נבחרות פוטנציאליות. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה. תודה גם על הדברים הפרקטיים. אנחנו ניקח את זה כמו שאומרים מכאן. חה"כ שלי טל מירון, בבקשה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. קודם כל תודה ענקית לחה"כ מטי וחה"כ נאור על כינון כל הדיונים החשובים האלה בוועדות ביום המיוחד הזה של השלטון המקומי.

קודם כל, אני חייבת להגיד, יש לי דז'ה וו. אני לא יודעת אם גם לכם. אבל בשנתיים וחצי שאני פה אני זוכרת הרבה דיונים כאלה. זה לא דבר רע, זה חשוב שאנחנו מעלים את זה על סדר היום. זה חשוב שאנחנו מדברים את זה. ברור שנמשיך לעשות את זה. אבל אני תמיד בודקת יעדים מול השגת היעדים. אתם יודעים, תוכניות עבודה ומה שנהוג לעשות גם בחברה האזרחית ולא בבית הזה.

לצערי, בתכלס, לא התקדמנו. לא התקדמנו לא בבית הזה, לא בשלטון המקומי ולא בעוד הרבה ספרות אחרות. אני חושבת שהפוך, אנחנו בנסיגה ונסיגה לא טובה. תודה לאל שיש את הנשים המופלאות שיושבות מסביב לשולחן הזה, סליחה מכל הגברים, שעוסקות בזה ביום יום. כי הן באמת רוצות לקדם נשים, אגב, בזכות היכולות שלהן וההישגים שהן מביאות ולא בגלל שום סיבה אחרת.

רציתי להגיד, אתם יודעים, אתמול ניהלתי פה את הוועדה ודיברתי על ענבר שלנו, שהיא החטופה האחרונה בעזה. אתם יודעים, תואר מפוקפק להיות החטופה האחרונה בעזה מבין ה-50. וכל הזמן חשבתי לעצמי, ואני כל הזמן אומרת את זה ב-634 ימים האחרונים, מה היה קורה אם היו לנו יותר נשים בשולחן מקבלי ההחלטות בנושא עסקת החטופים, בנושא הנשים החטופות שלנו. אלה שלצערנו אינן בחיים, אבל אלה שהיו בחיים. והאם היה אפשר להציל חלק מהנשים שהיו בחיים ואינן יותר בחיים או שעברו אלימות מינית קשה וכו'. ואני חושבת שאחד הדברים שהיו הכי חסרים זה נשים שיישבו בממשלה, בקבינט, בשולחנות מקבלי ההחלטה, שהם מחליטים החלטות כל כך גורליות לחייהן של נשים ואין פרספקטיבה נשית בשולחן. בעיניי זה קודם כל ולפני הכול.

אני רוצה להגיד בעיקר לנשים שאולי צופות בנו עכשיו, בעיקר אולי נשים צעירות. אני תמיד אומרת את זה בדיונים האלה, שהן חוששות לעשות אולי את הצעד בגלל הרבה חסמים, בגלל הרבה סיבות. שלא יפחדו לעשות את הצעד. חלק מהחיים זה לנסות ולהיכשל, חלק מהחיים זה לנסות ולהצליח. גם אני ניסיתי להיכנס למועצת העיר בתל אביב ב-2018 ולא נכנסתי והיום אני חברת כנסת. אז זה חלק מהתהליך שלנו ולא צריך לפחד. גם אם לא מצליחים, מתחילים את הדרך. פוליטיקה זה עולם מורכב, זה גלגל שמסתובב, זאת רכבת הרים. לפעמים אתה למטה ולפעמים אתה למעלה וצריך סבלנות ואורך רוח. ואני קוראת לנשים לעשות את הצעד ולא לחשוש. אני בטוחה שכל אחת מהנשים בשולחן הזה תשמח ללוות ולעזור ולעודד נשים שיש להן את הספק הזה. שהן מתלבטות אם הן רוצות או לא רוצות.

אני חושבת שגם בנושא חקיקות, גם בכנסת הזאת, אפילו מטי, שהגישה המון הצעות חוק בהקשר של קידום נשים, של נשים בדירקטורים, כל מיני צעדים שאנחנו מנסים לעשות ולצערי הרב מאוד, ואני אומרת את זה באמת בצער רב, כי בעיניי זה לא צריך להיות פוליטי, הממשלה הזאת לא מאפשרת לנו. היא לא מאפשרת לנו לקדם את החקיקות האלה. ודווקא מהמקום הזה אני חושבת שיש לנו מעט שרות בממשלה הזאת, אבל יש לנו שרה לשוויון חברתי, עם משרד שאמון על התחום הזה. ואני קוראת למשרד הזה להביא חקיקות ממשלתיות לקידום נשים. ראינו בעבר שזה עובד, זה מצליח, שזה פורץ את הדרך ומשם אנחנו ממשיכים קדימה.

אני רוצה להגיד שאני הייתי קצינה בחיל האוויר שבע שנים. ממש לפני שהתגייסתי, אני לא רוצה לגלות את הגיל שלי, אבל זה די יחשוף, היה את בג"ץ אליס מילר. והיום אני כל כך מתגאה בחיל האוויר שהוא הבית שלי, שירתי שם שבע שנים ומילואים הרבה שנים. בטח אחרי השבועות האחרונים, איזה גאווה ענקית בלב. לראות את כל צוותי האוויר עם הנשים המצוינות האלה ששמענו עליהן פה. אגב, לא רק באוויר, גם על הקרקע וגם בהגנה אווירית ובכל המערכים שראינו במלחמה הזאת. בחץ, בכיפת ברזל ובצוותי התחזוקה ובכל מקום. להגיד שזה אפשרי. זה אפשרי ואפשר לעשות את זה. ואפשר לקדם את זה. צריך לרצות, צריך לעשות, צריך להיות אקטיביים, לא רק לדבר על זה.

אז אני רוצה להודות על הדיון זה ולחזור שוב, שזה הכול עניין של סדרי עדיפויות. אם הממשלה הזאת תחליט שבסדרי העדיפויות שלה נשים, קידום נשים, שוויון מגדרי ועוד הרבה תחומים שקשורים בנשים, יהיה אפשר לקדם את זה. עד שמקבלי ההחלטות לא שמים את זה בראש סדרי העדיפויות זה לא יקרה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה. יש לי אפס ציפיות מהשרה. היא גם מושעית כל חודש יולי בזכות זה שהיא קראה לי המסטיק שנדבק לסוליה של הרגל שלה. אז סליחה שיש לי אפס ציפיות. לפחות לא בכנסת.

נמשיך. יש לי כאן כמה ארגונים חברתיים וכמה חברות מועצה, אז אני אשלב כל הזמן. יעל יחיאלי ממיזם 5050. ביקשת, גם את צריכה ללכת. רק אני מבקשת קצר, וכך נוכל לשמוע, יש כאן מלא נשים חשובות שצריכות לדבר.

<< אורח >> יעל יחיאלי: << אורח >>

תודה מירב בן ארי. אנחנו ביום ה-634 למלחמה, יש 50 חטופים בעזה ואין דבר יותר חשוב. אני רוצה להגיד עוד משהו על הדיון שהיה פה בכנסת אתמול, על ההדחה של חה"כ איימן עודה. אין מצב שההדחה לא תפגע בנשים ולכן אני קוראת לכל מפלגות האופוזיציה להתנגד לדבר הזה. זה לא ייגמר בהדחה אחת.

אז קוראים לי יעל יחיאלי, אני ייסדתי את מיזם 5050, יום אחרי הבחירות לכנסת הזאת, כשראיתי את המספרים מתחילים לרדת. אני רוצה קודם להגיד למי שאומר שהמצב נהיה יותר גרוע, התשובה היא שהמצב לא נהיה יותר גרוע. תסתכלו על המספרים. בשלטון המקומי יש עלייה, גם במספר ראשות המועצה, זה אחת, אבל זה עדיין עלייה. מספר חברות המועצה עלה. וגם מספר המנכ"ליות עלה. בסדר? המצב בישראל מעולם לא היה טוב. מעולם לא היו 50% נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות. אבל זה לגבי העבר ואנחנו עם הפנים קדימה לגבי העתיד.

שבוע שעבר נפטרה אחת מראשות המועצה הראשונות בארץ. ב-1989 זיוה בן דרור, 1989 היא הייתה ראשת מועצה, אחת הראשונות בארץ. והיא הייתה ראשת מועצה מטעם הליכוד. כי פעם הליכוד קידם שוויון מגדרי, כי זה לא קשור לא לימין ולא לשמאל, זה קשור להיגיון בריא ולשוויון.

אין שוויון שמגיע מעצמו. אני אגיד עוד משהו לגבי הליכוד. לפני 35 שנה בדיוק חברות מרכז הליכוד ביקשו להטמיע 25% נשים ברשימה. עברו 35 שנה, הבקשה שלהן לא התקבלה ומעולם לא היו 25% נשים בליכוד. כלומר, פעם הליכוד היו מפלגה שמקדמת שוויון מגדרי וזה כבר איננו ככה.

יש מעט מפלגות שמקדמות שוויון מגדרי. יש לנו בחירות בקרוב, אני מקווה. יש כיום רק מפלגה אחת שבה יש 50% נשים וזאת הדמוקרטים. בכל שאר המפלגות אין 50-50. אז אני פונה כאן לחברות הכנסת במפלגות שלכן, תדאגו שיהיו 50-50 ריצ'רץ'. והשיטה היא לחץ ציבורי על ראשי הרשימות. זה מה שעשינו בשלטון המקומי. הגענו לזה שמאות רשימות היו בפעם הראשונה 50-50 ריצ'רץ' ובאופן לא מפתיע אותם ראשי ערים שהתחייבו ל-50-50 ריצ'רץ' גם חלקם מינו מנכ"ליות ומהנדסות ומספר המנכ"ליות נכון בשלטון המקומי עולה. מספר המהנדסות עולה. כלומר, אנחנו חייבות את הגברים שותפים לנו לקידום שוויון מגדרי.

גם בחדר הזה, ביום שיהיו כאן 50% גברים אז שוויון מגדרי יהיה יותר חשוב. נשים לא יכולות לבד לקדם שוויון מגדרי. אז בואו נתחייב שאנחנו נצביע רק לרשימות שיש בהן 50-50 ועד אז, ויהיו בחירות, וכאשר יהיו בחירות עד אז אנחנו נשקיע. שוב, כל אחת מחברות הכנסת וכל אחת ואחת כאן למי שהולך להצביע. רק למפלגות שיש בהן 50-50.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. עכשיו חה"כ שרון ניר, בבקשה.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה גברתי. קודם כל, תודה על הובלת הדיון החשוב הזה. אני רוצה לדבר בכלל על קידום נשים למוקדי קבלת החלטות ועל שוויון מגדרי ולעשות זום אין לתוך השלטון המקומי שהוא כל כך חשוב.

השלטון המקומי באמת מרכז את כל תחומי החיים. הוא מרכז חינוך, כלכלה, רווחה, חיים ואיכות חיים, שבדרך כלל שם נשים נמצאות בעמדות מפתח, בטח בכל האזורים האלה, בטח במוסדות החינוך אנחנו רואים יותר מורות מאשר מורים. לכן השאיפה היא שדווקא שם אנחנו נראה איזה שהיא התגברות הולכת וגוברת של נשים שממילא מנהלות את תחומי החיים ואת איכות החיים בשגרת היום יום. שם אנחנו צריכים לראות אותן גם מובילות את המדיניות. זה המקום הכי טבעי, בואו נגיד, לקדם נשים.

לא כל שכן, אני חושבת שקידום נשים לאזורי קבלת החלטות גם ברמה של השלטון המקומי היה לא קל. גם ברמה של הפוליטיקה הארצית ובטח בארגונים, זה צריך להיות אינטרס בכלל של הארגון. זה אינטרס ציבורי, זה לא אינטרס של נשים. קידום נשים למוקדי קבלת החלטות זה לא כדי לקדם נשים, זה כדי לקדם את הארגונים.

לכן אחד הדברים החשובים שאנחנו צריכים לעשות בהקשר הזה, זה באמת לייצר גם קבוצות השפעה בכיוון הזה. וקבוצות ההשפעה האלה צריכות להיות לא רק של נשים, אלא של נשים וגברים שהם מאמינים במנהיגות נשית.

אני רוצה לומר שאנחנו כאן בעיקר מהאופוזיציה לצערי מובילים לא מעט יוזמות חקיקה. אני ממש לפני כחודשיים בכנס האחרון העליתי הצעת חקיקה שהיא אומרת רגל בדלת. נקבע שבכל הרשימות בכנסת יהיו 30% נשים בכל עשירייה. כמובן שהיוזמה הזאת לא קיבלה את תמיכת הקואליציה, לצערנו. עדיין רואים בקואליציה מפלגות שאין שם נשים. שלנשים יש רק זכות לבחור, אבל לא להיבחר. זה פשוט אנומליה מובנית שהיא לא סבירה והיא לא נכונה.

אני רוצה להגיד לכם, אחד הדברים החשובים, אני אומרת את זה מניסיוני כיועצת רמטכ"ל לענייני מגדר בתוך הצבא, זה לייצר קבוצות השפעה ו-networking. אחד הדברים הכי חשובים שבסוף מקדמים נשים זה הקבוצות האלה של המנטורינג, של השפעה של לתווך, לדבר את הנושא הזה לנשים שפתאום נפתחות להן העיניים. אומרים להם רגע, רגע, אתן לא רק תבחרו, אתן תבחרו ותיבחרו ופשוט לגלגל את הבעיה לקדמת הבמה ולעורר את המחשבה גם בקרב נשים.

קבוצות השפעה כאלה של נשים, מעבר לעובדה שיש להם כוח עצום, כי כאשר נשים מתארגנות בקבוצות השפעה יש לזה כוח עצום. הן בסוף מייצרות גם איזה שהוא סוג של תובנה, תודעה ובהכרח חשיבה של נשים שהן יכולות. שהן יכולות להוציא מהכורח לפועל את המשנה שלהן. שהן יכולות להעז. התעוזה היא לפעמים מה שחשוב. ועוד יותר משמעותי להגיד שהקבוצות האלה מאוד מלחיצות את הגברים שבדרך כלל שומרים על הכוח אצל עצמם. אז כשיש קבוצות כאלה, תסתכלו תמיד על קבוצות כמו מלכת המדבר, networking של נשים, קבוצות העצמה וכדומה, זה מאוד מלחיץ כשיש קבוצות כאלה שנוצרות ובאות לידי ביטוי.

אני חושבת שאנחנו דווקא בגלל שאתם נמצאים בשלטון המקומי, צריכים לעודד קהילות נשים בשלטון המקומי שחושפים וגם שמים ומדברים על הבעיה ומעודדים גם את הרצון של נשים לבחור, להיבחר ולבוא לידי ביטוי. ואת כל היוזמות הטובות האלה לתרגם לעשייה.

גברתי, תודה רבה על הדיון הזה. אני רוצה גם להגיד תודה ליוזמי היום החשוב הזה, גם לחה"כ מטי צרפתי ולחה"כ נאור שירי. אני חושבת שאנחנו יש לנו כבר מסה של נושאים שאנחנו נצטרך לעשות בתחום הזה כאשר נבנה פה באמת ממשלה שתעבוד למען הציבור ובשביל הציבור ולמען האינטרס הציבורי. את כל היוזמות הטובות האלה שאנחנו עכשיו מנביטים אנחנו גם נקצור בממשלה הבאה, נקווה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה שרון. אני חוזרת לד"ר אורית רישפי, יו"ר עמותת כ"ן. חזרת, בבקשה.

<< אורח >> אורית רישפי: << אורח >>

אתן יודעות, עשו לנו יום לולייני. הנושא הכללי של השלטון המקומי הוא חשוב באותה מידה. אני לא אוסיף על מה שנאמר. נאמרו כאן דברים, אני לא אחזור על מה שנאמר.

אני רוצה לתת איזה שהוא כיוון אחר. הכיוון שהעמותה כרגע עובדת עליו ואני חושבת שהוא ייתן לנו את ההסתברות הטובה ביותר להתקדם באופן משמעותי. כי התקדמנו. איך אמרה מישהי? התקדמנו באחת. בראש רשות אחת מ-15 ל-16. ואני לא יודעת אם כולן מודעות למאמצים האדירים. קמו ארגונים חדשים שפועלים, נשים התגייסו, כולן יודעות היום ויודעים מה שפעם לא ידענו, המספרים ידועים.

אז אני חושבת שצריך באמת להתפקס על התוצאות. אז אחד הדברים הוא פשוט להיות נחושות ולא לוותר. ויש לזה מחירים. ישבתי בדירקטוריון ונלחמתי לזכויות נשים, קיבלתי בעיטה. לא קיבלתי את הקדנציה השלישית. אבל בשתי הקדנציות שהייתי עשיתי.

אז אנחנו צריכות להכשיר את הנשים. יושבת פה הרשות למעמד האישה, שאני חייבת להגיד שיש לנו איתם שיתוף פעולה טוב ואנחנו כן עושות דברים. ומרכז השלטון המקומי, כן נעשים דברים. יש לנו שיתופי פעולה. אנחנו חייבות, כל אחת מאתנו וכל החברות והחברים שלנו, להיות מפוקסות על התוצאות.

בתוצאות זה אומר שכאשר יבואו למכור לנו לוקשים בבחירות הקרובות ויגידו לנו כן, אפילו עשינו רשימת ריצ'רץ', אבל באיחוד בין המפלגות אין ברירה, אז אנחנו צריכות להיות שם, להגיד יש ברירה. זה צריך להיות השיקול.

אנחנו בתקופה קשה מאוד מבחינה לאומית ומדינית. יש סוגיות מאוד הרות גורל, חיים ומוות, אין ספק. אבל אם אנחנו לא ניקח עכשיו, למה עכשיו? כי עכשיו אנחנו בשאלות. כי עכשיו גם אלו שמסתכלים מסביב הם יודעים שאנחנו יודעות. אז אני חושבת שעכשיו זה הזמן לשים את זה על השולחן ולהגיד שזה הנושא שמכריע. זהו. ולא לחכות יותר. אנחנו עושות צחוק מעצמנו. המחקרים של ה- world economic forum, עוד פעם, יצא עכשיו ה-gender gap החדש של 2025, אז ירדנו מ-148 שנים ל-134 אם אני מדייקת במספרים. עושים מאתנו צחוק, מושכים אותנו באף.

אז לא, אני חושבת שאנחנו צריכות, ויש לזה מחירים, נכון, יש מחירים. כל אחת צריכה להסתכל לעצמה גם במראה בבית ולהגיד יש לזה מחירים. פחות נחמדה, פחות אוהבים אותך לפעמים בדירקטוריונים, פחות הבעלים של החברות לפעמים לא כל כך שמחים שאת באה לארוחת ערב. השכנה ממול אמרה בעלי לא רוצה לראות אותך יותר. בסדר. אבל זה הדבר, אני חושבת שכל מה שכולנו פה עשינו, ועשינו ועושות, ובאמת עובדות קשה. עכשיו זה לשים מקום ראשון, זה הדבר שלנו. וכל השאר ממילא אנחנו לא מצליחות כרגע לפתור. אבל את זה ואנחנו נגיע.

אני רוצה להזכיר, מדינת ישראל מחויבת ל- 50-50 by 2030. המדינה הרימה יד יחד עם כל המדינות החברות באו"ם וכשאני מדברת על ה-SDG, Sustainable Development Goal אז קיבלתי כמה פרצופים לא, זה משעמם, זה לא זה. זה זה. כמו שכולן יודעות איך אנחנו בעניין של איכות הסביבה, איך אנחנו בנושא של צמצום פלטות CO2? כולם יודעים להגיד. אנחנו לא משהו. אנחנו בפער כזה וכזה. אז גם אנחנו בדיוק מאותו מסמך, מאותם 17 יעדים של האו"ם, אנחנו גם בפער כזה. ואת הפער הזה צריך לתקן.

אז לא להתבייש, אני באמת אני באופן אישי בוודאי, בעמותות שאני פעילה, גם את עמותת כ"ן ואני אציין גם את פורום אח"מ שמכשיר חברי וחברות מועצה כבר הרבה מאוד שנים כדי שיהיו באמת חברי וחברות מועצה טובים, עם דמוקרטיה. אני לא אחזור באמת על מה שגלית אמרה ומה שלין אמרה, שהשלטון המקומי הוא חשוב. אז אני חושבת פשוט ללכת הביתה ולהחליט שעכשיו זה הזמן.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה.

<< אורח >> אורית רישפי: << אורח >>

משפט אחרון, להזכיר לעצמנו האלף השלישי הוא האלף הנשי. ככה התחיל המילניום הזה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

טוב מאוד. תודה. מבונות, את רוצה להמשיך? כי נייר העמדה שלכם משותף. סתו?

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

כן, תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אוקיי, אז תמשיכי את מה שנאמר.

<< אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>

כמו שהצגנו בנייר עמדה, כאשר נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות כל המערכת פגומה. זה גם המעמד של היועצות לקידום מעמד האישה שיורד וזה גם היעדר נשים בדרגי ניהול. ואנחנו באמת רואות שבשנה האחרונה אנחנו ערכנו סקר בקרב 50 חברות מועצה שנבחרו לכהן ברשויות המקומיות והאזוריות מכל הארץ. ושאלנו אותן מה הן צריכות. בעיקרון חזרו אותם דברים שנאמרו פה: מנטורינג, קהילה, הכשרות. וזה גם לא צריך להיות בהכרח רק הכשרות מאוד מאסיביות, אלא גם בהתאם למציאות המשתנה. יש עכשיו מצב חירום, אז הרשות לקידום מעמד האישה יכולה להוציא הכשרות שיעזרו להן לקדם נשים במצב חירום. יש עכשיו העברת תקציב, זום על העברת תקציב ומה הכלים שהן צריכות. ובאמת להנגיש להן את העבודה ברשויות המקומיות כדי שהן יוכלו להנגיש הלאה. אז הן מחפשות גם את המידע וגם את הקהילה, יד ביד. זה מאוד חשוב לנשים וזה גם הדרך לקדם נשים במוקדי קבלת החלטות.

מעבר לזה, כתנועת שטח, יש לנו קהילה של משקיפות. שאלה נשים שמתעניינות ברשות המקומית שלהן ואיך מתקבלות ההחלטות. הן מגיעות לישיבות מועצה והן יושבות שם עם חולצה אדומה ומשקיפות על הנעשה. ואנחנו רואות שכאשר הנוכחות שלהן בחדר, כשהן נמצאות בחדר, כשיש נוכחות שלהן בחדר ההחלטות משתנות. אנחנו רואים שפתאום שמים דגש על נושאים מגדריים שבדרך כלל נשארים מחוץ לחדר. אנחנו רואות שפתאום מגיעים לדבר איתן, לשמוע מה התושבות צריכות. וזה עושה הרבה אימפקט. גם אם אנחנו לא במוקדי קבלת ההחלטות, עצם זה שאנחנו בקהילה, בוועד הורים, בנוכחות, במה קורה סביבנו זה משפיע. נוכחות של נשים בחדר משפיעה בכל דרך.

אז יש פתרונות והם ברורים לכולנו. אנחנו יודעות מה צריך לעשות כדי לקדם נשים בפוליטיקה המקומית, אבל אין תקציבים. וזאת הבעיה. שאין תקציבים לא מהמדינה וגם עמותות נשים מאוד מתקשות לגייס תקציבים לנושאים האלה ולא רצים לתרום.

אני חושבת שזו לא גזירת גורל, זו מדיניות מכוונת. וצריך לשים פה את הדגש, לשמוע את הרעיונות החשובים שעלו פה בוועדה ולהקצות לזה משאבים ותקציבים, גם מרשות לקידום מעמד האישה וגם ממשרד הפנים. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אני רוצה להגיד לך רק, שלי, אני גם אתן לך את זה. שלי אמרה, אני דווקא חושבת שיש שינוי. ואני חושבת שאחד השינויים זה ארגוני החברה האזרחית. גם אם בכנסת את צודקת ובממשלה. אני חושבת שמה שארגוני החברה האזרחית וגם בונות, בעיקר הכניסה שלכן בשנתיים האחרונות, מאוד משמעותי. אני לא אתערב לכם, אני רק באתי להקשיב. אבל אני חייבת להגיד לך שאתמול חזרתי ב-23:00 מהמליאה וראיתי את הכתבה על טאיסיה. הגעתי, הטלוויזיה הייתה דלוקה והראו אתכן מלוות אותה שם בהפגנה בהופעה של אייל גולן. סתם, אני אידחף ואני אגיד לכן כל הכבוד. אני חושבת שהכניסה שלכן לחיים הציבוריים מאוד משמעותית.

אני אגיד עוד משהו גם, שראיתי שם נשים צורחות עליהן. אני לא יודעת מי מכן ישבה וראתה את זה אתמול. זה היה בתוכנית של גיא פינס, אבל הטלוויזיה הייתה פתוחה. וראיתי שם נשים צורחות עליהן. ותקשיבו, כמה שאני שנים בתחום, קיבלתי אגרוף לבטן.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

טאיסיה מדהימה. גם הייתה פה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, אבל הייתה ילדה שהתראיינה.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מיקה, הילדה בת תשע שדיברה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

כן. אבל הנשים שם שעמדו, באמת, אני לא יודעת, בטוח שהמשפחות שלהן, חברים שלהן, ראו אותן. פשוט גועל נפש. גועל נפש, אין לי מילה. כאילו, את בת. לפחות, סליחה שאני קצת, פשוט תסתמי. מה? את עוד הולכת וצועקת על טאיסיה? בסדר, את לא מתחברת. אבל ללכת? בושה וחרפה, הייתי חייבת להגיד. פשוט ראיתי את זה אתמול בלילה. כל הכבוד על העבודה הזאת. באמת.

<< אורח >> גלית שאול: << אורח >>

לכן הסיפור של החינוך המגדרי הוא מאוד חשוב.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

נכון. אבל את יודעת, עוד יותר, אני מסכימה איתך. גם לדעתי גברים שצרחו שם זה גועל נפש. אבל לראות נשים שם. לא משנה, היה לי חשוב, כי באמת. אושרה, אני אתן לך בסוף להתייחס, כי יש פה כמה דברים שעולים ואחרי זה אנחנו נשמע אותך.

נעמה זרביב משוברות שוויון.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

תודה רבה מירב. אני רוצה להגיד כמה נקודות: אחת, יש לנו שוויון הזדמנויות מזמן ושוויון בתוצאות פוגע בנו. כל החוקים האלה פוגעים בנו בשני דברים: גם הם מכניסים נשים פחות מקצועניות, פחות מקצועיות.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

איזה חוקים? על מה את מדברת?

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

כשאנחנו מחייבים 50%, 30%, 20%. כשאנחנו שואפים וכשאנחנו מנסים להגיד 50-50, תבחרו רק מי שהיא מתחייבת ל-50-50 אנחנו גורמים להכנסה של או נשים פחות מקצועיות.

<< אורח >> גייל שורש: << אורח >>

את מעליבה. את מדברת כאן דברים - - -

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

גייל, אני ראיתי שהוועדה קצת מנומנמת. תכף כולכן תתעוררו, אני מבטיחה לכן.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

סליחה, נראה לי שמותר לדבר כמו שדיברו פה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

בטח שמותר, אני גם שומרת על זכותך.

<< אורח >> לין קפלן: << אורח >>

מותר. אבל אם אפשר לבסס את הדברים על משהו. זה מבוסס על משהו?

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

בוודאי שזה מבוסס.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

שנייה, תנו לנו, היא בזכות הדיבור שלה.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

בואו נגמור. אני אגיד כמה משפטים ואז אפשר לשאול שאלות או לעבור למישהו הבא בתור. אני מצפה שיהיה פה כבוד ותודה מירב על זה. יפה מאוד.

אז קודם כל זה גם פוגע במקצועיות וגם מכניס צל של שריון. לא מאישה אחת ולא משתיים שמעתי את הדבר הזה שגם אני, שהייתי מנהלת הרבה מאוד שנים עדיין מנהלת, וחסר למישהו שהיה אומר אה, קיבלו אותה כי היא אישה. זה פשוט מקטין אותנו, זה לא נכון. אלה הנקודות העקרוניות.

הדוגמאות שאני רוצה לתת כאן זה רק שתי דוגמאות מתוך מה שעלה עד עכשיו. למשל יש לנו את אורית סטרוק בקבינט. ולא שמעתי שבח על זה שהיא נמצאת בקבינט. אז כשאנחנו לא רצים לפי אישה או איש, אנחנו רוצים לפי מקצועיות. ואורית היא מאוד - - -

<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>

יש נשים רעות.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם היה לנו משהו לשבח על היותה בקבינט, היינו משבחים. אבל אין לנו מה לשבח על היותה בקבינט.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

רגע. אמרנו שלא - - -

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא לא מחזירה חטופים, מתנגדת לעסקאות ומתנגדת להחזרת נשים חטופות למדינת ישראל.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

סליחה, סליחה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז שבח לא תשמעי פה.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

סליחה, בבקשה. אני מבקשת לדבר.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

רק לשלי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לי מותר להגיד מה שאני רוצה, כי אני חברת כנסת, עם כל הכבוד.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

יפה שמותר לך. סבבה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חברי כנסת.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

יפה. אז בדיוק מה שאמרתי. אורית מייצגת מדויק את דעתי. ואם אנחנו רוצים נשים זה לא רק נשים שחושבות כמוך, גברת חברת כנסת.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא, לא, גברת נעמה. שיבחת אותי על זה שזה, אני מבקשת ממך.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

צודקת, לא ככה, בכבוד.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא מתאים.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

יפה. אז קודם כל, לא שמעתי שבח לאורית סטרוק.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

את גם לא תשמעי, את יכולה לעבור לנקודה הבאה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא תשמעי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

על מה שבח?

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

כי זה חוזר.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אבל נעמה. את אמרת, העלית נקודה. ציפית. לא יהיה כאן דברי שבח ואת יכולה לעבור לנקודה הבאה.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

סבבה. אז אני אומרת שזה חוזר על הצביעות. כי כאשר אומרים לקדם נשים לכאורה היו אמורים לשמוח בכל קידום של נשים. אז זה בדיוק הנקודה.

עוד נקודה, כאשר אומרים לבחור 50-50, זה הדיון שלנו מול 50-50, דיון מוכר. כאשר אומרים 50-50 אני מאוד מקווה שאנשים יבחרו לכנסת או לאן שצריך לבחור מפלגות אך ורק לפי האידיאל שלהם ולא לפי 50-50. כי שוב, זה מקטין, זה מכניס נשים לפעמים פחות מתאימות. אני רוצה שמי שתיכנס תהיה חזקה בדעות שאני מעוניינת לייצג אותן.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תנשמו.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

אנחנו אנשים ליברליים ודמוקרטיים, אז עד הסוף.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

בקיצור, סיכום. יש שוויון הזדמנויות, העולם פתוח. השוויון בתוצאות פוגע בנו, נקודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. ועכשיו אני אגיד לך, נעמה, משפט אחד. אם לא הייתי בריצ'רץ' בשריון, לא, אם כחלון לא היה מקפיד שאני אהיה בריצ'רץ' לא הייתי נכנסת לכנסת. על כל מקום שלי התמודדו קרוב ל-500 גברים. אם לא ההתעקשות שלו לעשות ריצ'רץ' של 50-50 לא הייתי כאן. אני מודה שהלוואי ויום אחד אישה תחליט לעשות ריצ'רץ' בין גברים לנשים. אבל כל עוד אין שוויון במדינת ישראל, כל עוד היא מחכה לגט שלה והיא מסורבת גט וכל עוד בכל מקום במדינת ישראל, בכל מקום, אין שוויון, כולל במקום שאת יושבת בו, אז כן, אנחנו נקפיד לקדם נשים.

ואת יודעת מה? אני בטוחה, אגב, שהיו 100 גברים מצוינים על המקום שלי. אבל הייתי לא פחות טובה מהם. אבל בגלל ההתעקשות של משה כחלון להכניס ולעשות ריצ'רץ' ובכוונה לפיד וכל השאר, בני גנץ, ההתעקשות שהוא הקים מפלגה, בגלל זה אני יושבת פה היום. ויש בי הכרת הטוב, אבל אני גם זוכרת שבלי הנשים המופלאות האלה בכלל הוא לא היה בוחר בי. כי אין מה לעשות, נשים נחמדות לא עושות מהפכות.

שמרתי על זכותך לדבר כי אני אדם ליברל, אבל אני לא מסכימה עם שום מילה שלך. עכשיו אני אעבור לדוברת הבאה.

<< אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>

לענות אני יכולה?

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

לא, אבל הקשבתי. אפילו דיברתי נראה לי בצורה מכובדת גם למה שאמרת. גייל, בבקשה, מפורום דבורה. גייל שורש גם התמודדה לרשות המקומית ברמת השרון, כל הכבוד על זה, זה חשוב מאוד.

<< אורח >> גייל שורש: << אורח >>

שלושה דברים קצרים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

גם את מפורום דבורה.

<< אורח >> גייל שורש: << אורח >>

נכון. אני חברת הוועד המנהל של פורום דבורה. אני מדברת כאן בשני כובעים: אחד כובעי כחברת הוועד המנהל של פורום דבורה, שעוסק בהגדלת הייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות בעולמות הביטחון ומדיניות החוץ. שרון ניר שהייתה כאן לפני מספר דקות הייתה יושבת ראש הוועד המנהל בשלב מסוים, רבות וטובות.

שלוש הערות: אחת, נאמר פה, אני אחזור על זה עוד פעם. ייצוג נשים, ייצוג שוויוני של נשים הוא לא בעיה של נשים. הוא אתגר ערכי, חברתי, כלכלי של כולנו, גברים ונשים. העובדה שאין פה חבר כנסת אחד, העובדה שכמעט ואין פה חברי מועצה גברים, העובדה שרק נשים משמשות יועצות למעמד האישה היא בעיה. היא אחד החסמים ליכולת שלנו לשפר בצורה ניכרת יותר את המצב. כאשר זה רק שלנו זה פחות מצליח. למה? כי אנחנו כורתות את הענף שעליו אנחנו יושבות, 50-50.

וצריך להגיד עוד דבר, כאשר גברים לא נמצאים סביב השולחן נעדרים מהשולחן מוקדי כוח כלכליים, פוליטיים, ארגוניים. אנחנו צריכות את המשאבים האלה כדי להגיע, כולנו צריכים, להגיד לייצוג שוויוני. אי אפשר לשחק כדורסל על חצי מגרש.

הנקודה השנייה: חינוך לאוריינות מגדרית. העלאת המודעות לחסמים המגדריים היא המפתח לדורות הבאים לאפשר לנו שכל הילדים והילדות במדינת ישראל יבינו ויגדלו לתוך הדבר הזה. עצם העובדה שב-2025 עדיין אין שיעור חובה באוריינות מגדרית בסמינרים למורים, בקורסי פיקוד, בקורסי הניהול של המגזר הציבורי, יש פה בעיה. אנחנו צריכים, ברגע שמרכיבים את המשקפיים המגדריים, כבר מאוד מאוד קשה להתעלם מהם.

הדבר האחרון, חקיקה דקלרטיבית. אנחנו רואות שלאורך השנים רוב המכריע של החקיקה שעסקה בייצוג שוויוני או לא שוויוני של נשים היא ללא סנקציות וללא מנגנוני אכיפה ופיקוח. מתיקון מס' 6 לחוק שכר שווה ועד הסיפור של מנכ"ליות. הייתה לי הזכות להיות בפורום דבורה שהגיש יחד עם שדולת הנשים ונעמ"ת את בג"ץ המנכ"ליות. אין סנקציה. ארבעה ימים אחרי פסק הדין החריף של בג"ץ מונו ארבעה גברים. לפני מספר ימים מונו עוד שני גברים כמנכ"לים של משרדי ממשלה.

אבל הסיפור הזה של חקיקה בלי סנקציה, חקיקה דקלרטיבית, שעושה מראית עין שמדינת ישראל באמת מתקדמת, לפחות בתחום החקיקה, היא בעיה. הפסיקה לבדה אינה יכולה לשנות את המצב.

לסיכום: אחד, להוסיף גברים, לקחת אותם כשותפים שלנו. שתיים, חינוך לאוריינות מגדרית. שלוש, אכיפה וסנקציה. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה גייל. אני אתן לתמר זעירא מפורום 31.

<< אורח >> תמר זעירא דביר: << אורח >>

שלום לכולם, תודה על הדיון החשוב. גם ברגעים כאלה להמשיך להציף את זה, זה חשוב וזה קריטי. אני תמר זעירא, מנכ"לית מרכז לראשונה במכון גולדה מאיר. מייסדת את פורום 31.

אני רוצה לקחת אתכן רגע לתמונת עתיד שקורה עכשיו, כדי לתת לנו רוח במפרשים. בבחירות האחרונות לא רק שעלינו מ-15 ל-16 נשים בראש רשויות מקומיות. אגב, עלינו מ-14 ל-16, כי מטי כבר לא הייתה. נבחרו שמונה נשים חדשות לראשות רשויות מקומיות. שמונה נשים חדשות. אני אישית ישבתי איתן ברגעים של ההתלבטות אם לגשת. אנחנו ליווינו אותן בתקופת מלחמה. זה נשים שהילדים שלהן התגייסו לעזה, אלה נשים שבני הזוג שלהן התגייסו, שהן בעצמן יצאו למילואים. נשים, לצערנו, שמחבלים צרו להן על הבית. בשנת בחירות.

אנחנו איבדנו את תמר קדם ז"ל, שאנחנו ממשיכות לשאת אותה ברוחנו, חברת הפורום. והנשים האלה, שניהלו מערכת בחירות בתקופה מכוערת, עם קמפיינים ביטחוניים שטחיים ומכוערים נגדן, נשים שזכו. ולא רק שהן זכו, עכשיו הן יושבות בלשכת ראש העיר, ראש המועצה, והן מנהלות את השנה הזאת. שנה ראשונה, עם שלושה חירומים אחד אחרי השני, בצורה מופתית.

ואני רוצה להגיד שזה לא רק, אנחנו מדברות על הכלה ועל מסגרות החינוך, אני רוצה להגיד שגם ברמה הביטחונית, לנהל את החירום, לדעת לנהל שיתופי פעולה. הרשויות שמנוהלות על ידי הנשים היו הראשונות לאמן את כיתות הכוננות, לפתוח מקלטים, להשיג נשק, להשיג מערכות קשר. היכולת לשתף פעולה במצבים מורכבים ולהילחם כמו לביאה על הרשות שלך. זה דבר שיש לו ערך בראש ובראשונה ביטחוני.

דבר שני, לא לשכוח את החירום. אני דיברתי עם ראשת מועצה מכהנת ביום השלישי למלחמה הזאת. היא אמרה לי אני עולה למשרד החינוך, כי בזמן שהמקלטים שלי כבר פתוחים והכול עובד, אני דואגת לבתי הספר של שנה הבאה. וזה מה שאנחנו רוצות, בשביל זה אנחנו נאבקות. והדבר הזה קורה, הדבר הזה קורה ומתקדם.

אני אגיד, במרכז "לראשונה" אנחנו מיפינו 573 תפקידים של נשים במספרי אחת בכל המערכות הציבוריות: בממשלה, ברשויות המקומיות, בשירות הציבורי, במערכת המשפט, אלופות במטכ"ל, יו"ר חברת חשמל, המוסדות הציוניים, חברות ממשלתיות. בכל הרשויות האלה, אני אתחיל בנתון הקשה, עדיין השלטון המקומי, ראשות רשויות, עדיין תקרת הזכוכית העבה בישראל. רק 6%. ואני אגיד שמתוך 573 תפקידים כאלה יש רק 65 נשים. 11%. אנחנו בשנת 2025.

והמצב הזה קודם כל מראה שאנחנו צריכות לא לוותר בשלטון המקומי. וכל החקיקה החשובה שאתן מקדמות, חברות הכנסת, להמשיך ולקדם אותה, כי חסמי הכניסה הם חזקים, במיוחד לראש רשות.

אבל אני תמיד אומרת נתון משמח ליד הנתון הגרוע, ואני אגיד שהשלטון המקומי מכל המערכות האלה בשנתיים האחרונות יש לנו נסיגה דרמטית. זו המערכת היחידה שיש בה עלייה. ב-2024 אנחנו ראינו עלייה במספר הנשים במספרי אחת וזה גם בזכות ראשות הרשויות שנבחרו וגם בזכות העלייה במינוי של מנכ"ליות. לראשונה יש ארבע נשים שמונו מבין מנכ"ליות 15 הערים הגדולות. וזה אי, מספרית, זה אי של יציבות. זה אי של מנהיגות.

אני רוצה להגיד תודה לראשות הרשויות המכהנות, הוותיקות, שמראות את הדרך. וקריאה אחרונה, תודה, כי את כל הניהול הזה של החירום, של השגרה, ואת כל הליווי בשטח, הן עשו. הנשים שפועלות למען נשים. אנחנו דיברנו כאן על נשים שלא פועלות למען נשים. אני רוצה להגיד לכן, מנהיגות, ותודה לחה"כ מירב בן ארי, נשים שפועלות למען נשים אחרות.

אני רוצה להגיד לכל מי שיושבות פה, חברות מועצה, ולכל מי ששומעות את זה בבית. הזמן להתחיל את מערכת הבחירות הבאה מתחיל במערכת הבחירות הקודמת. אנחנו פה בשבילכן. אנחנו הצלחנו להגדיל את מספר ראשות הרשויות בשנה הכי קשה בישראל ואנחנו נעשה את זה שוב. תודה.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה. אני רוצה רגע לתת לחברות מועצה, אני לא יודעת מי כאן. אסתר כהן, סגנית ראש עיריית קריית אונו פה? מירה בן ארי פה? דנה אורן מהרצליה. שאני לא מפספסת. יעל עבוד. יש לי קודם כל רשימה. אז אלה קאופמן, סגנית ראש מועצה קדימה צורן. בבקשה אלה.

<< אורח >> אלה קאופמן: << אורח >>

שלום לכולם. אני אלה קאופמן, סגנית ראש המועצה בקדימה צורן. אני סגניתה של קרן גרין, ראש המועצה בקדימה צורן. שלום לכל השכנות והחברות. אני רוצה לתת נקודת אור חיובית, כי אני חושבת שאנחנו מהוות דוגמה מהשטח לאיך דברים מתנהלים נכון וטוב.

אני שומעת את כולכן, אני תומכת בכל מה שנאמר פה ואני חושבת שאנחנו דוגמה לאיך דברים כן יכולים להיראות. הדיונים שלנו, ניהול המועצה וכל מה שכרוך בכך נעשה בצורה נטולת אגו, ככל שאפשר, עניינית מאוד, מקצועית מאוד. ואני רוצה להודות לקרן גרין ראש המועצה שלנו ולחזק את כל כמי שכאן ואת כל מי ששומע אותנו מחוץ לכאן. לא לוותר, להתמודד. זה לא פשוט, אני שנה וחצי חברת מועצה, לא עשיתי את זה קודם, ואני חושבת שזה המקום שצריך להיות בו. אז תודה לכולם ובהצלחה לכולנו.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה. תמסרי לה גם ד"ש מאתנו, היא מגיעה הרבה פעמים לכנסת. לימור ברנשטיין, חברת מועצת קריית מוצקין.

<< אורח >> לימור ברנשטיין: << אורח >>

קודם כל תודה על היום ועל ההזדמנות. אני חברת מועצה חדשה, מכהנת שנה וחצי. לצערי, מצאתי את עצמי באופוזיציה. כאישה, כמובילת שינוי, 18 שנה פעילה חברתית הצלחתי להשפיע הרבה יותר מאשר כאישה במועצה. לדאבוני, אם אתה לא בצד הקואליציוני אז אתה ממודר ודווקא על ידי גברים ולא על ידי נשים. הם רואים בנו, חשבתי שזה מוקד לקבלת החלטת שוויוניות, אבל הם רואים בנו כאיזה בובה.

זה מאוד חורה לי, כיוון שלאף חבר מועצה שהוא גבר לא מציעים כל הזמן בואי תעברי לצד שלנו. הם חושבים שבהיותי אישה אפשר להשפיע ולהזיז אותי לקואליציה ולקנות אותי באיזה שהוא תיק כזה או אחר. אני חושבת שההזדמנות הזאת, גם יעל דיברה ב-50-50 וגם כ"ן לכוח הנשי, ולבונות אלטרנטיבה, נחוצה לנו כנשים עדיין. וגם לפורום הזה, כדי שבאמת ישמעו את קולנו. זה לא פשוט, במיוחד כשאת בתחילת הדרך. ושם זה המוקד של ההשפעה אמנם במוניציפלי.

אני שוב אומרת, אם תחזקו אותנו ובאמת נפעל כשוויון מגדרי תהיה לנו את היכולת להשפיע. ותודה על ההזדמנות.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

תודה רבה לך ובהצלחה גם. זה לא פשוט איפה שאת נמצאת אני מתארת לעצמי. הדס רגולסקי, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, בבקשה. באיזה רשימה?

<< אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>

חוזה חדש, מר"צ. ראשית, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד דווקא אחרי אלה שדיברה פה. אנחנו בחוזה חדש, ואני הייתי מנכ"לית חוזה חדש, קבענו כללים. וזה אולי היה הבסיס להכול. קבענו ריצ'רץ'. וקבענו מראש שיהיו ראשות וראשי רשימות ופשוט הגשנו 26 רשימות, מחציתן היו עם גברים, מחציתן היו עם נשים בראש. וכך גם היו בנויות הרשימות. זה עניין של החלטה.

אני אגיד יותר מזה, בעיריית תל אביב יפו, ששם לצערי אנחנו 10 נשים מתוך 31.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

גם כשאני הייתי המצב היה על הפנים.

<< אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>

את יודעת, בוודאי.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

זה כאילו תל אביב וזה.

<< אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>

כן. וגם בתל אביב אנחנו שליש. אבל בעיריית תל אביב כן עברה החלטה, והיא החלטה משמעותית, של 50-50. לכל הטקסים העירוניים, לכל הדירקטוריונים העירוניים, לכל התפקידים הניהוליים בעיר. לכל ההצגות שהתיאטראות בעיר מייצרים, מחציתם מבוימות על ידי במאיות נשים. זה עניין של החלטה. והדבר הזה, צריך להגיד, מחלחל. כי כאשר יש חצי מהיושבות סביב שולחן ההנהלה בתל אביב נשים כראשות מינהל חינוך ומינהל רווחה ומינהל קהילה והנדסה ואחרות, זה משפיע.

זה משפיע על קבלת החלטות. זה משפיע אחר כך כאשר בדירקטוריונים מחציתם מנוהלים על ידי נשים. וכך בכל תחום ותחום שבו אנחנו מצליחים כשלטון מקומי לייצר הנהגה נשית מקומית. נכון, אולי לא מספיק, בוודאות לא מספיק סביב שולחן קבלת ההחלטות של מועצות העיר. אבל כאשר אנחנו מצליחים לקדם נשים לתפקידי ניהול ולתפקידי קבלת החלטות במנגנונים העירוניים אחר כך הם יצמחו ויגדלו להיות מנכ"ליות, כמו שאמרו פה, וגם בתקווה ראשות ערים.

<< יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>

זו החלטה מצוינת. באמת, אני לא יודעת כמה כל שאר הרשויות מכירים את זה.

<< אורח >> הד

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]