פרוטוקול מספר 676, ועדת החוקה, חוק ומשפט, 08/07/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 676

מישיבת ועדת החוק, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 14:20

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, של ח"כ ארז מלול << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

שמחה רוטמן – היו"ר

אביחי אברהם בוארון

חברי הכנסת:

איתן גינזבורג

מוזמנים:

ד"ר תומר-יצחק עמר

–

עו"ד, הממונה על העזרה המשפטית, משרד המשפטים

מרב זוהרי

–

עו"ד, משרד המשפטים

גאל אזריאל

–

עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים רפ"ק ינון מטלון

–

רמ"ד מחשוב תנועה, המשרד לביטחון לאומי

ליאת אליהו סבן

–

עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ מירב אטינגר

–

עו"ד, יועמ"ש מחוז ש"י, המשרד לביטחון לאומי

אילה רואש אביר

–

עו"ד, ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו״ש, משרד הביטחון קמ"ש שחר שושן כהן

–

רמ"ד אכיפה ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

סא"ל טל זיסקוביץ

–

עו"ד, פרקליט איו"ש, משרד הביטחון

ענת הר אבן

–

עו"ד, יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

אפרת לב ארי

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אושרת דיין אליהו

–

עו"ד, ממונה בכירה ייעוץ משפטי במג"ק, רשות האכיפה והגביה דור פישר

–

עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחסכון, משרד האוצר אוריה סבג

–

רו"ח, ראש תחום גביה בחשכ"ל, משרד האוצר

הילה קדר

–

עוזרת ליועצת המשפטית, משרד העבודה

גדעון שביב

–

עו"ד, בלשכה המשפטית, המטה לביטחון לאומי

אורי כץ

–

עו"ד, משרד האוצר

רוני הרשקוביץ

–

מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מרב כהן ברזילי

–

עו"ד, מנהל תחום טרור במשרד עו"ד

מורים הירש

–

עו"ד, מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברש"פ

מוזמנים באמצעים מקוונים:

רונן ניסים

–

עוזר ליועצת המשפטית, מחלקה משפטית, בנק ישראל

מירי רוזנשטוק

–

מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רס"ן מאור קריאף

–

סגן רע"ן תיאום אזרחי במפקדת המינהל האזרחי באיו"ש, צה"ל

ייעוץ משפטי:

טליה ג'מאל

מנהלת הוועדה:

אבירן יחזקאל – רכז תחום פרלנטרי

רישום פרלמנטרי:

אורי פנסירר

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 30) (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי), התשפ"ד–2024, פ/3384/25 כ/1040 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שלום חברים, אנחנו בעניין הצעת החוק של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצויים שהטיל בית משפט צבאי) התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת, כולם כולל כולם. אגב, המציע האחרון על חלק מההצעות היה הראשון והדוחף העיקרי, חבר הכנסת בוארון כמובן.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

הוא בעצם בגלל המיזוג.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בגלל המיזוג, כן. אז כך יוצא, אבל כבר מזמן למדנו ומאחר והיו כבר הרבה הצעות חוק שאפילו לא נגעתי בהם עם מקל ואיכשהו פורסמו בתור הצעת חוק של חבר הכנסת רוטמן, אז אני יכול לנחם את חבר הכנסת בוארון שעל אף שהוא רשום אחרון ברשימת המציעים, ההצעה היא כולה שלו, מה שנקרא – בוארון דחף וקידם ומגיע לו על זה הרבה מאוד כבוד.

לענייננו, אנחנו בחוק הזה פתחנו תיבת פנדורה מאוד-מאוד גדולה וננסה היום לראות איך אנחנו סוגרים אותה במובן של מנסים להבין מה אנחנו יכולים לטפל כאן ועכשיו; מה אנחנו שומרים ליום אחר; מה אנחנו משפרים; מה נפתר ברמה הנהלית והפרוצדורלית ומה נכנס לחקיקה. בואו ננסה לעשות איזשהו איסוף.

בעצם יש את הדברים הפשוטים שהיו בראשונה ובהם לכאורה לא חל כמעט שינוי: הסמכת המרכז לגביית קנסות לגבות גם מה שמטיל בית המשפט הצבאי באזור, שזה לכאורה אחד, clear cut, נורא פשוט. רק השאלה היא, מה שנקרא: אוקיי, הסמכתי אתכם, עכשיו הוסמכתם סרג'יו, כמו שאומרים, אבל עכשיו מה עושים עם ההסמכה הזאת? כי הנכסים והרכוש והכלים שיש לאדם שמורשע בבית משפט צבאי וממנו נגזרים עליו חובות פיצויים, בדרך כלל אינם בישראל, למעט לפעמים יש חובות קנטינה, סכומים בקנטינה, אבל אם הוא בכלא, אבל לא, אני האחרון שיזלזל בקנטינות. אבל זהו, זה הכל אשם בן גביר כידוע, ומאז תחילת 'חרבות ברזל' אין קנטינה, אז אין מה לקחת.

אבל מעבר לקנטינה – אגב למרות שלמדתי, למדנו ממש בשבוע-שבועיים האחרונים, שאפשר לקחת דמי הבראה, גם ממי שלא מקבל דמי הבראה. חבר הכנסת בוארון, אני לא יודע אם הסתכלת בתלוש האחרון שלך, אבל יש חקיקה של הכנסת שהורידו יום הבראה גם למי שלא מקבל ימי הבראה. אנחנו קבוצה קטנה ואקסקלוסיבית שלא מקבלים ימי הבראה והורידו אולי ימי הבראה. אבל בסדר, מה שנקרא, לומדים מכל דבר.

לענייננו, הנושא של מה כלי האכיפה – אחרי שהחלטנו, קבענו את העיקרון, שהעיקרון הוא חשוב – או הגבייה שעומדים לרשות המרכז לגביית קנסות כאשר מדובר באדם שהוא תושב הרש"פ, איננו תושב או אזרח ישראל? ומתגורר, זו גם שאלה איפה הוא מתגורר. אני אשמח אם תוליכו אותנו אולי, האם בכלל אני יכול לפתוח תיק? לפי איזה מספר תעודת זהות אני פותח את התיק? איך זה מתחיל? נניח שעכשיו אני קיבלתי כזה חוב, בין אם זה נובע מפיצויים או הוצאה לפועל, איך אני יכול לפתוח תיק בתור התחלה על תושב איו"ש, ואז איך מתקדמים הליכי הגבייה ככל שישנם?

(הצגת מצגת)

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

שלום, שמי ענת הר אבן, היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה, אענה לאדוני, כי אנחנו עוסקים פה במרכז לגביית קנסות, ואדוני שאל יותר שאלה מהתחום של ההוצאה לפועל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון, כי אנחנו הלכנו - - -

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אנחנו במרכז לגביית קנסות, בוודאי אנחנו צריכים הסמכה בחוק, וזה מהות לב הדיון. בהקשר של ההוצאה לפועל, המזכירות שלנו לא בודקת שאלה של סמכות בין-לאומית. כמובן שיש כללים, אני לא זוכרת אותם על בוריים, לגבי פסק דין של בית דין רבני שניתן באיו"ש, אז יש צורך בחותמת של המפקד. יש כללים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא רבני – שרעי.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

שרעי וגם רבני, עד כמה שאני זוכרת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש רבני באזור?

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, באריאל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מכוח צו אלוף, כן.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

יש פרוצדורות בתוך התקנות וההסמכות, ואפשר לפתוח אותם בהוצאה לפועל. אם מישהו בא לפתוח צ'ק צרפתי, אני לא בטוחה שאפשר, אני מנסה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי, בואי נלך על הקל.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

נגיד שיש פסק דין ישראלי כנגד פלסטינאי, שזה הכי קל, אז אפשר יהיה לפתוח אותו בישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ואז ירשום את מספר תעודת הזהות של התעודה של הרשות הפלסטינית, שיש לה את המספר.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

כן, ולפעול כנגד - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

- - מכסים שרשומים על שמו בישראל בדרך כלשהי.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

היום שוחחתי עם "זקני הרשות", מה שנקרא, לגבי לשכות ההוצאה לפועל היו"שיות, שתיים או שלוש או ארבע כאלה בירושלים, בנתניה או במעלה אדומים כנראה, שהן כבר לא פועלות משנת 2000. לפי אסכולה אחת, הלשכות האלה פעלו רק כנגד ישראלים. בשנת 2000 היה צריך להמציא צווי עיקול בנייר לבנקים, אז יכול להיות שלכן זאת הייתה הפרוצדורה. משנת 2000 אנחנו פועלים בממשקים, אם אני ממציאה צווי עיקול, זה כמובן באמצעות ממשק לבנק המרכזי וכנראה שלא עלתה הסוגיה הזאת. לפי אסכולה אחת כן הייתה פעילות בלשכת נתניה גם כנגד פלסטינאים, אבל לא היה בה שום ממש ושום תועלת.

כנראה שבגלל שתי הסיבות האלה, משנת 2000 –אני לא יודעת, אני לא הצבא, ואני חושבת שגם בצבא יהיה מאוד קשה להתחקות מדוע הופסקה הפעלתן של לשכות ההוצאה לפועל ביו"ש, אבל גישתם של רשמי ההוצאה לפועל הישראלים, כמו שאני ראיתי לפחות מתיק אחד ואני מניחה שאותה החלטה של אותו רשם הועברה גם בתיקים אחרים – שככל שמדובר בפעילות כנגד נכסי פלסטינאי בישראל, אין שום מניעה. והגישה של המרכז לגביית קנסות וגם של ההוצאה לפועל, וזה גם נובע, אני לא זוכרת להפנות במיוחד אם מדובר בפעילות נגד נכסים של ישראלי ביישוב יו"ש, אין שום בעיה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מחזיר קצת עטרה ליושנה, התמקדנו בדיונים הקודמים ודיברנו על כמה נכסים שבאופן עקרוני קיימים בישראל, קודם כל בתור התחלה, לחלק מתושבי איו"ש. כמובן אם הם מועסקים אצל מעסיק ישראלי, אז להטיל עיקול אצל המעסיק על המשכורת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

הייתה בקשה לקבלת מידע מרשות ההגירה והאוכלוסין וזה בתהליכים. הבקשה שלנו הוגשה ואני מבינה שבסוף החודש הוועדה שלהם למסירת המידע תדון בפנייה שלנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ה' יעזור. יש פה מרשות האוכלוסין?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

כן, רשות האוכלוסין וההגירה פה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אולי תעבירו לנו את המידע באופן יותר בלתי אמצעי?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

שמי אפרת לב ארי, אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. לפני כמה שבועות הושלמה הבקשה של רשות האכיפה והגבייה לקבלת מידע אודות עובדים פלסטינים שיש להם מעסיקים פלסטינים בישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מעסיקים?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

מעסיקים ישראלים – סליחה, אני מתנצלת – בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים כדין, חשוב לי להדגיש, כי מי שלא כדין לא עובר דרכנו. זו בקשה שתלויה ועומדת, בסוף החודש הזה היא אמורה לדון בוועדה, היא כבר מוכנה, מבושלת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתם יודעים כמה כאלה יש?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

בוודאי. המידע אצלנו, אנחנו הרגולטור. נכון להיום, מאז - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

עזבי כרגע את השמות וכולי, תעודות זהות, ותעבדי מולם כשיצליבו את הנתונים, אבל ברמה העקרונית – כמה כאלה יש?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

לפני המלחמה, היו נדמה לי, מעל 11,000 מעסיקים בעלי היתרים להעסקת עובדים פלסטינים כדין בישראל. בפועל נכנסו אז מעל 110,000 אלף. תכף נמצא לכם נתונים מדויקים, נוציא אותם מיד, יש לנו אותם. כשפרצה המלחמה התקבלה החלטת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מאז המלחמה, אנחנו יודעים את המספרים.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

כיום נכנסים – ואולי נציגי הצבא יכולים יותר לדייק את הנתון – או אמורים להיכנס עד 8,000 עובדים פלסטיניים כדין. שוב אדגיש כדין, כי מי שלא כדין, זה לא דרכנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, מי שלא כדין לא דרככם. אבל בהנחה שהוא לא רוצה להסתבך - - - השאלה אם הממשק הוא כזה שאם הוא יכול להוציא תלוש - - -

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

התלושים כבר לא מוצאים כשירות של רשות האוכלוסין וההגירה. עד שכר דצמבר 2024 אנחנו סיפקנו למעסיקים שירותים של הנפקת דמוי תלוש או סימולציית תלוש. זאת אומרת שמדי חודש המעסיק היה מדווח לנו אודות החודש הקודם דיווחי שכר, יומן העסקה כזה, והיינו עושים לו שירות של חילול או עיבוד שכר. אומרים לו כמה לשלם ואת כל המרכיבים הסוציאליים הוא היה מעביר דרכנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה היה עד 2024.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

עד סוף 2024. בעקבות החלטת ממשלה ועבודה של צוות בין-משרדי שדן בנושא הזה בשנים האחרונות, משכר ינואר 2025 המעסיק לא מדווח את כל יומן העסקה ומרכיבי השכר דרכנו. המעסיק מדווח כעת רק את המינימום שאנחנו כמדינה צריכים בשביל לגבות את מינימום הרכיבים שצריכים לעבור דרך המדינה, שזה מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד שלושה מרכיבים שמדינת ישראל באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה גובה כיום בהתאם לפרוטוקול פריז שהוא נספח כלכלי, נספח הרביעי להסכם עזה ויריחו משנת 1994.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שאלו?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

שהם: פנסיה באמצעות גוף שנותן שירות למדינה, מיקור חוץ למדינה דרך התקשרות עם חשכ"ל, חברת עמיתים – זאת הפנסיה שעליה אני מניחה שנדבר בהמשך. בנוסף יש עוד שני מרכיבים, אחד נקרא "בול בריאות" והשני הוא "היטל השוואה", שהם נגבים גם מדי חודש מהמעסיקים בגין העובדים שעסקו בחודש הקודם ומועברים באמצעות המדינה, משרד האוצר, לרשות הפלסטינית מדי חודש בחודש.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זה היטל השוואה?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

היטל השוואה זה ההפרש בין סכומי ביטוח לאומי שהמעסיק משלם עבור עובד ישראלי, לבין הסכומים שהוא נדרש לשלם עבור עובד פלסטיני מקביל באותה דרגה, אותו ותק, כשעובד פלסטיני כמו עובדים זרים באופן כללי, מבוטחים רק בשלושה רכיבים בביטוח לאומי ולא בכל הרכיבים שעובד מבוטח בהם. אז הדלתא זה היטל ההשוואה, המטרה היא לייקר עלויות - - - למעסיק..

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמה אחוזים זה יוצא מתוך כלל הביטוח הלאומי? - - - וחוץ היטל ההשוואה?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

מלבד זה יש בול בריאות, בול בריאות זה בעצם סכום קבוע של 93 שקלים לכל עובד שעבד מינימום מסוים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שהוא לא מבוטח בביטוח בריאות אצלנו, אבל הוא צריך לשלם כמו מעסיק, כמו ביטוח בריאות מינימלי.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

לא בדיוק, אני חושבת שזה אפילו סכום פחות, אבל הסכום האלה גם ממילא מועברים לרשות הפלסטינית ותמורת הסכומים האלה, העובד הפלסטיני ובני משפחתו הגרעינית יכולים לקבל שירותי בריאות שם ברשות הפלסטינית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה היה ביטוח בריאות פלסטיני בעצם.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

משהו כזה.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם יודעים שכתוצאה מהעברה של הכסף הזה לרשות הפלסטינית הם באמת נותנים את השירותים האלה לעובדים?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

אנחנו לא ממש בודקים את זה, אבל הם אמורים לספק את זה לפי ההסכם המדיני בינם לביננו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לזכויות הסוציאליות של הפלסטינים, נדאג בפעם אחרת. אייכלר בינתיים יושב-ראש הוועדה, ניתן לו לבדוק את זה בעבודה ורווחה.

<< אורח >> מורים הירש: << אורח >>

אם תרצה אדוני, אני יכול לתת הסבר מקיף, אבל לא נראה לי שזה נדרש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני ממש-ממש-ממש מוותר. מס הכנסה, ביטוח לאומי, מה שנקרא, זה מה ששלכם, שלכם.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

- - - הולך לרשויות בישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא רלוונטי, זה גם לא כסף שלו. הפנסיה שמורה עבורו בעמיתים, זאת אומרת שעקרונית, כשהמרכז לגביית קנסות יחליט שהוא רוצה להטיל עיקול על כספי הפנסיה, בהנחה שהוא יכול להטיל כספי עיקול על כספי הפנסיה, הוא צריך לשלוח את העיקול לעמיתים.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

למען האמת, זה כבר קורה היום. מוטלים עיקולים היום.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם יודעים את זה?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

אני לא יודעת אם אתם יודעים את זה, אבל מעסיקים או כל מיני תובעים אחרים בכל מיני הליכים משפטיים, בהחלט שולחים צווי עיקול. זה גם עוד לפני שזה עבר, גם כשאנחנו ניהלנו את זה. היינו מקבלים ורושמים במערכת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

נכון להיום לא. אנחנו נעשה את זה אחרי שיהיה לנו את הממשק.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

אסביר: הממשק אמור להיות לשני עניינים, אחד – לדעת מי המעסיקים כדי שתוכלו, כמו שהסברתם, להטיל עיקולים על משכורות ותשלומים אחרים שמגיעים מהמעסיק. שניים – הוא שאפשר יהיה - - - אולי אפילו לא צריך את ההסדרה, אלא כבר היום לשלוח צווי עיקול ועמיתים יודעים לרשום את זה במערכת הממוחשבת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

המשמעות של צו העיקול, בהמשך לשיחות שלנו, זה משהו שהוא נרשם, הוא לא ניתן למימוש, אלא אם הפלסטינאי מגיש בקשה למשוך את כל הכספים ורק במועד המשיכה שלו אפשר לממש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שזה נובע מאיפה?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

מזה שהכספים מיועדים בעצם לקצבה בגיל פרישה או בקרות אירוע מזכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני יודע, אבל כשאני מטיל עיקול על ישראלי, זה גם ככה?

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אותו דין, אי-אפשר להכריח אותי לממש זכויות סוציאליות?

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

אנחנו לא אחראים על הרגולציה על הפנסיה של הפלסטינים, אני אעסוק רק בעיקול של הפנסיה של ישראלים. בנוגע לפנסיה של ישראלים בהתאם לחוק ולפסיקה, כל עוד לא התגבשה הזכות, לא הגיע לגיל פרישה, היה איזשהו מקרה שבו או משך משיכה הונית של הכספים, עדיין אי-אפשר לממש את העיקול בשונה מהרישום, שזה אומר שרושמים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה אומר שהוא את הפנסיה הזאת, ככל הנראה, אם החוב מספיק משמעותי, או שהוא לא יקבל אף פעם, כי זה בשנייה שיגיע לגיל פרישה זה יימשך, או שהוא יחליט שכדי להיפטר מהחוב, שגם מעיק עליו בהקשרים אחרים, הוא מממש.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

רק חשוב להגיד שעובדים פלסטינים ככלל כמעט כל הזמן מושכים את הכספים כמשיכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ומשלמים עליהם את המס.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, אין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה אין מס?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

הם לא ממוסים ב-35%, כי זה לא קופת גמל לפי חוק הפיקוח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תכף אשיר במקום לו הייתי רוטשילד, לו הייתי פלסטיני. שנייה, רק רגע, מי פה ממשרד האוצר: המשפחה שלי פה בארץ מ-1914, יש מצב שאתם מכירים בי כפלסטיני, ואז אני גם לא אהיה חייב ב-35% מס כשאני מושך את הפנסיה שלי?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

וגם תהיה לך פנסיה תקציבית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה, הם מקבלים פנסיה תקציבית? מה קורה פה חברים?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

זה כרגע, הרעיון שנהפוך את הקרן ל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי, הם מקבלים פנסיה תקציבית?

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

מהגדרה של פנסיה תקציבית זה לא פנסיה תקציבית כי בחלק מהדברים מנוכה להם מהשכר, זה יותר דומה לקרן פנסיה ותיקה בתנאים של, להבנתי איך שעמיתים מנהלים את זה, היא יותר דומה לקרן פנסיה ותיקה. עוד פעם, זה לא בפיקוח שלנו.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

נכון, זה מדמה קרן פנסיה ותיקה.

<< דובר_המשך >> דור פישר: << דובר_המשך >>

ותיקה, לא תקציבית.

<< אורח >> מורים הירש: << אורח >>

אדוני, ביום השמיני אחרי שנולדת, שללו ממך את האפשרות להיות בפנסיה תקציבית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא, זה לא, זה קרה הרבה קודם.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סליחה, אדוני היושב ראש, שאלה לדור. אתה אומר עליו שרק כשמתגבשת הזכות, אז אפשר לחייב לעקל אותו; אבל אם אתה מטיל עיקול כשהוא צעיר, לצורך העניין?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק רגע, תעזוב הכול, שנייה, אני מבין את השאלה שלך, אבל.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ושאלה נוספת, יש לו פה זכות בכסף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רק שנייה, רק שנייה. אם הכסף הזה לא ממוסה ב-35%, כל הרציונל לחכות שתתגבש הזכות פשוט לא קיים. אני אז למה לא לאחד את זה מיידית?

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

זאת לא שאלה אלינו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז אוקיי, אז את זה אנחנו יכולים להסדיר בחקיקה, חברים וחברות?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

השאלה אם זה בחקיקה הזאת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בוודאי בחקיקה הזאת.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מטרת החוק היא בסופו של דבר שתהיה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מטרת החוק היא שתהיה גבייה יעילה של קנסות וחובות מתושבי רש"פ. נורא פשוט. עכשיו גיליתי שלא רק שאנחנו לא מפלים אותם לרעה במס הכנסה, אנחנו מפלים אותם לטובה. מפלים אותי לרעה כי הפנסיה שלהם מנוקה בלי מס, ואם הם מושכים אותה לפני גיל 65, אין עליהם מס. זה הזיה מוחלטת בעיני.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

נכון, אני רק אציין שזה גם - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם רווחי הון הם מקבלים פטור? אני הולך להתחיל לעבוד בתור פלסטיני.

<< דובר_המשך >> דור פישר: << דובר_המשך >>

רווחי הון בקרנות ותיקות, עוד פעם אני לא מתייחס לקרנות של הפלסטינים, אני רק אומר בקרן ותיקה אין כזה דבר רווחי הון, כי זה לא מושקע.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

ברור שאין, כי מההנחה היא שאתה מחויב 35%, אם אתה מושך את זה לפני הזמן, אתה לא צריך פעמיים.

<< דובר_המשך >> דור פישר: << דובר_המשך >>

לא, מבחינת הקרן פנסיה, היא לא קרן פנסיה חדשה שבה החשבון של העמית צובר רווחי הון במסלול השקעה, אלא יש הפקדות, לכן זה פנסיה תקציבית, אלא יש חשבון לעמית שהוא מחושב על בסיס הצבירות שלו, על פי ערכי פדיון מסוימים. אין פה רווחי הון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הבנתי. מה שהפקיד זה מה שהוא מקבל.

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

אפילו פחות מזה.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

בניקוי של 4%-5% אחוזים בערך יורדים לו לפי נוסחת ערכי פדיון.

<< דובר_המשך >> דור פישר: << דובר_המשך >>

כדי שזה לא יהיה שווה. הרי נוסחת ערכי הפדיון גורמת לזה שבן אדם לא ירצה למשוך את הכסף הונית אלא ייקח אותו לכיסו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל מס אין.

<< אורח >> דור פישר: << אורח >>

אני לא יודע להתייחס למס.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

מס הכנסה אין. כן אגיד שאנחנו בוחנים ברקע, בלי קשר להצעת החוק הזאת, יחד עם רשות המיסים את האפשרות למצוא תיקון חקיקה או פרשנות שתאפשר כן למסות. אבל כפי שאדוני היושב-ראש הציג את התכלית – בסוף בפועל עובדים פלסטינים כל הזמן מושכים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לכן נתגבש. זאת אומרת שבפועל זה יקרה. אוקיי, בסדר, בואו ננוח שנייה עם זה.

קודם כל העמיתים והמעסיקים זה יטופל ביניכם, אתם צריכים לזה איזה עוגן חקיקתי או שזה יקרה בלי קשר לעוגן חקיקתי, אתם יכולים לפעול. זה יעבוד רק למרכז לגביית קנסות או גם להוצאה לפועל?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

גם וגם.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

גם וגם. זאת אומרת, בשנייה ש - - -

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה לא עוגן חקיקתי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אם צריך, אם לא צריך? לפעמים היופי זה שדיון חקיקה שהפך בדרך לא דרך לדיון פיקוח, מביא - - -

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

יש לנו תיקון חקיקה, והתכתבנו עם טליה עליו ואמרנו שנעשה את זה באחד התיקונים של ההוצאה לפועל.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

רגע, אגיד אולי אדוני, לגבי איך שאפיינת את התכלית, אני מבינה שזה כרגע מה שמדברים עליו. אבל אם אנחנו חוזרים להסתכל על הנוסח שעבר בקריאה הראשונה, בעצם התכלית הייתה לאפשר כאן את הגבייה של פלסטינים שמקורם באיו"ש, לאפשר מנכסים ישראלים. והתכלית השנייה הייתה הסיפור של השוואת המצב של נפגעי העבירה לעניין הפיצוי לנפגע עבירה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

עכשיו לעשות תיקונים בחוקים הפנסיוניים, זה יכול גם לעורר שאלות בעולמות של נושא חדש, כי זה בעצם משהו שלא עבר קריאה ראשונה. בנוסף גם דיברנו על זה מראש, בעצם אין לנו הצעה קונקרטית על השולחן, אני לא בטוחה שאפשר לעשות את זה על הדרך במסגרת התיקון הזה.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אפשר לא ללכת אחורה, אלא לעשות פה בחוק אחד שהוא בעצם כמה חלקים.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

השאלה בסוף מהותית, אם אתה רוצה עכשיו לשנות את אופן ההעסקה של הארגון הפנסיוני של מישהו - - -

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, שנייה, שנייה - - - המהות היא - - -

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

בחוק המרכז יש לי אפשרות לקבל מידע מכל גוף ציבורי, לכן פרטי המידע - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זהו? מונה כדין?

אנחנו מברכים ומקבלים בברכה על הצטרפותו.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא לוועדה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אה, לוועדה לא?

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיין לא לוועדה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני כבר חשבתי שאנחנו זכינו בו לוועדה.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכנסת כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אז לכנסת אתמול. אנחנו מברכים על חזרתו לכנסת של חבר הכנסת איתן גינזבורג וברוך הבא. ואנחנו מקווים שגם תצטרף אלינו לוועדה.

<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוועדה הפייבוריטית, כן?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, כן.

<< דובר_המשך >> טליה ג'מאל: << דובר_המשך >>

בגלל הייעוץ המשפטי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

חשבתי בגלל היו"ר. ברוך הבא. וולקאם.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

אסביר לגבי המידע: בחוק המרכז לגביית קנסות יש סעיף כללי שמסמיך את המרכז לגביית קנסות לקבל מידע מכל גוף ציבורי, ולכן פרטי המידע שאפשר לקבל אותם לכאורה בלתי מוגבלים. בחוק ההוצאה לפועל יש תוספת מסודרת שמגבילה את היכולת של מערכת ההוצאה לפועל לקבל מידע. אנחנו יכולים היום לקבל מידע ממעסיקים מהביטוח הלאומי. כדי לקבל מידע מרשות ההגירה והאוכלוסין על מעסיקים של חייבים פלסטינאים, אני צריכה את שינוי התוספת. כתבתי עם טליה, לשיקולכם.

<< דובר_המשך >> טליה ג'מאל: << דובר_המשך >>

שוב, בחוק המרכז בעצם אתם לא צריכים את זה.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

זה מה שאתם אומרים בעצמכם. שאלות על האם לעשות כאן תיקונים להוצאה לפועל, אגב, הדבר הזה, שוב, כשזה לא המהות של ההצעה – אפשר לשקול את זה. אבל אני חושבת שזה מראש שאלות, שמחה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, אבל אם כל התוספות שדיברנו עליהן, שנדון בהן, הן לא נושא חדש, אז - - -

<< דובר_המשך >> טליה ג'מאל: << דובר_המשך >>

אמרתי בעדינות שאנחנו חושבים שזה מעורר שאלות, לא רצינו לסנדל אף אחד. אבל גם אמרנו: אין לנו כרגע הצעות קונקרטיות על הפרק, ולכן לא הבאנו את עמדתנו. אני חושבת שככל שאנחנו מדברים עכשיו על דברים שאנחנו מגלים בהקשרים של אופן העיגון של ההסדר הפנסיוני של עובדים פלסטינים שרוצים לתקן – אני גם לא בטוחה בדיוק איזו חקיקה אנחנו נתקן בהקשר הזה, כי הם הרי לא תחת חוק רשות שוק ההון, אז זה בעצם דברים שלא עברו קריאה לא טרומית ולא - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, זה פחות. השאלה היא האם - - -

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

רק שהמידע על מעסיקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אוקיי. בסדר. בואו נתקדם. דיברנו לגבי מה שמוחזק בישראל בכלים האלו. אומר שבעיניי לפחות, – ואני צריך מה שנקרא שנצדיק את זה, מישהו יעלה טענת נושא חדש – כשאני אומר למרכז לגביית קנסות שיש לו עכשיו גוף גבייה חדש, הכלים שהוא צריך במרכז לגביית קנסות לצורך ביצוע הגבייה, זה לב העניין, זה לא נושא חדש. לגבי ההוצאה לפועל, אני מקבל את הטענה שזה קצת יותר מורכב, אבל לגבי המרכז לגביית קנסות עצמו, את אומרת שבשנייה שיש, תוכלי גם לגבות.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אוכל לשלוח עיקול למעסיק ישראלי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למעסיק ישראלי ולעמיתים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אין פה גוף חדש, יש פה את המרכז לגביית קנסות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מעסיק ישראלי ועמיתים.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, יש מקור גבייה חדש, שלא התייחסת אליו עד היום.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

היא לא אומרת שיש לך - - -

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

אין פה חוק גבייה חדש.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מקור, מקור גבייה חדש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יעורר שאלה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

צריך לבחון על פי מה שתביאו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בואו נדבר שנייה על המאגר, אחר כך נחשוב על זה.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רק עוד מילה אחת בהקשר הזה, לחזק את מה שהיושב-ראש אומר: הנושא הוא המרכז לגביית קנסות ויכולות הגבייה שלו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נכון, אבל ההוצאה לפועל זה לא מרכז גביית קנסות, זה לא בדיוק העניין.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

אני לא אומרת לצפות - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסדר, יכול להיות שאם נעשה פה הסדר שהוא רלוונטי, לא לייצר שוני בין המרכז לגביית קנסות לבין ההוצאה לפועל, אז השאלה היא שהזנב לא יקשקש בכלב, בסופו של דבר, זה האירוע.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אנחנו מדברים כרגע על הצעת החוק כפי שהיא הייתה במקור של גבייה בסמכות טריטוריאלית של ישראל, לא האקס טריטוריאלי, כן?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אנחנו מדברים כרגע בתוך ישראל, ישראל "הקטנה".

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

על הטריטוריאלי, אז בטריטוריאלי זה עיקול של כספים, ככל שיש בישראל, לרבות עיקול אצל מעסיקים ישראלים, וכולי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מצוין, ודיברנו על העמיתים, ועם הערה שעמיתים יעבירו את הכסף רק כשמתגבשת עילה. הבא בתור.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש את הנושא של מניעת כניסה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נושא מניעת כניסה, שזה כלי אכיפה משמעותי מאוד, הבנו שהייתה החלטת הממשלה. מה הממשק ביניכם לבין החלטת הממשלה הזאת?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

שאנחנו מעבירים לממונה בקשות למניעת כניסה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתם מעבירים בקשות – כאילו אתם מעבירים לו את רשימת בעלי החובות.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

בהחלטת הממשלה זה הסמכות של הממונה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

וזה גם המרכז לגביית קנסות וגם הוצאה לפועל, ב"בלק" אחד, אתם מעבירים את זה לממונה שימנע את הכניסה.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

נכון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

דיברנו על זה שבדיון הקודם-קודם-קודם, לגבי צורת ושיטת העבודה בהקשר הזה. זאת אומרת שאם החלטת הממשלה אומרת שיש לבן אדם חוב, הוא לא נכנס, אז זה אמור להתנהל באוטומט. בסופו של דבר הבנו שזה עובד הפוך, למדנו קודם שהפלסטינים מקבלים פנסיה בלי מס. עכשיו למדנו שהם גם מקבלים עורך דין בלי מס שבודק להם את כל הבקשות. לי אף אחד לא עושה בדיקה כשעושים לי צו עיכוב יציאה מהארץ, אם החוב טוב, החוב נכון, לא עושים דאבל צ'ק על הרשמים וכולי.

השאלה ספציפית, לאור מסת החוב החדשה שאנחנו מוסיפים פה למרכז לגביית קנסות והרצון שלנו לגבייה אפקטיבית גם בתוככי ישראל הקטנה; השאלה היא האם הכלי של מניעת כניסה, יש צורך בעיגון חקיקה כדי שהוא יעבוד באופן נורמלי, שזה יעבוד באוטומט או שנגזר עלינו לעבוד בקצב הסמבה? איזה ריקוד זה? סלואו. סלואו יותר מתאים.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

שלום שמי תומר יצחק עמר, השאלה לגבי הכמויות, אין פה מניעה משפטית, זה בעיקר נופל על עניינים של תשתית לוגיסטית או משאבית. דיברנו על זה הרבה, גם העלינו את זה לא אחת, אין איזושהי מניעה משפטית בהחלטת הממשלה הקיימת בהיבט הזה. העניין הוא שאנחנו צריכים כדי להגיע לטיפול מקצה לקצה, צריך מנגנון יותר עבה, והדבר הזה בהחלט - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שוב, אני לא מצליח להבין מה בעיית המנגנון פה? לצורך העניין מעביר המרכז לגביית קנסות רשימה מההוצאה לפועל. כמה היינו בפעם הקודמת? 60,000 חייבים. החייבים האלו צריכים להיות רשומים ברשימת מנועי הכניסה, אלא אם כן הם הגישו בקשה לא להיות ברשימת מנועי הכניסה מאיזושהי סיבה. יכול להיות שאפשר לתת מנגנון; יכול להיות שצריך לתקן את החלטת הממשלה – אני לא מתעסק עכשיו בתיקון החלטת הממשלה, אבל אני אומר: הדבר הזה של מניעת הכניסה, צריך לעבוד באוטומט.

אני יכול להוסיף פה: "ולצורך גביית החוב, רשאית להוסיפו לרשימת מנועי הכניסה לישראל". השאלה היא האם יש צורך בזה? יכול להיות שאם יש צורך בזה, וזה יקל על העבודה ועל הפרשנות הנכונה של צורת העבודה – מה טוב. אבל על פניו יש פה כלי שהוא אמור להיות אפקטיבי וכרגע לא עושים בו שימוש.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

עושים שימוש בכלי. רק אתן כרקע – אנחנו נשענים על החלטת ממשלה משנת 1998. ההחלטה משנת 1998 הייתה החלטה הרבה יותר מסורבלת, מורכבת, שכללה העברה של דרישות תשלום דרך המקבילים הפלסטינים או לחלופין דרך הדואר – דבר שלקח הרבה מאוד זמן. ראינו שזה לא עובד, גם המנגנון עצמו היה מאוד מאוד מסורבל; ובגלל זה המלצנו לתקן את החלטת הממשלה, לטייב, לקצר אותה ולעשות בה הליכים גם מחשוביים שיעשו את הדברים מאוד מהירים תוך 24/48 שעות. נקודת הייחוס היא נקודת ייחוס שהדברים בכלל עבדו בדואר, העברת דרישות התשלום ולקחו חודשים. זו נקודת הייחוס.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זאת נקודת הייחוס מ-1998, אנחנו בשנת 2025.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

נכון. ולכן היום הדברים האלה עובדים באופן מקוון. אבל גם כשהם עובדים באופן מקוון, כשיש לך מסה של 60,000 תיקים שצריכים להיקלט בצורה נכונה וצריכים לעבור מאיתנו למתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) - - -

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ד"ר עמר, יש לי שאלה טכנית: נגיד שיש חייב אחד, 60,000 אלף, לא משנה כמה; יש מספר תעודת זהות, מספר תעודת הזהות הזה מוזן באיזושהי מערכת ממוחשבת ואז כשהוא מגיע לעבור, האור האדום, הנורה האדומה דולקת ואומרים לו: אין לך כניסה. כמו שהבנתי זאת הייתה החלטה הממשלה. עכשיו קרה תהליך הפוך, שבו כולם, כל ה-60,000 האלה, ולא משנה אם זה 60 או 30, כולם יכולים להיכנס, אלא אם כן הם הגישו בקשה שהם? תסביר, כאילו, עשית משהו הפוך מהחלטת הממשלה. השאלה שאני שואל את עצמי עכשיו היא: האם אפשר לעבוד בצורה כזאת שאתה מקבל מענת את מספרי תעודת הזהות של החייבים ובאמת הנורה האדומה דולקת והם לא נכנסים? זאת הפרקטיקה הפשוטה.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

נחזור רגע אחורה. זה הגשת בקשה לממונה על העזרה המשפטית, זה לא קבלת החלטה של המרכז לגביית קנסות בדבר מניעה. זו הגשת בקשה. הבקשה הזאת נקלטת מהר מאוד, יעיל מאוד, במקום להעביר את דרישת התשלום בדואר או דרך המקביל הפלסטיני, דבר שלא היה יעיל ולא היה טוב, יש לנו בעצם אזהרת מניעה. אזהרת המניעה היא היום ממוחשבת, ממוקמת, היא מחליפה את דרישת התשלום שזה בחוק המרכז לגביית קנסות. אזהרת המניעה הזו היא למעשה פוגשת את החייב הפלסטיני או במחסום או מתי שהוא מבקש לקבל היתר. ואז למעשה יש מקרים ותגובות שמתפצלים: אם הוא מבקש היתר הוא לא מקבל היתר והוא לא נכנס; אם עדיין יש לו היתר בתוקף, צריכים לספור 30 יום. זה בנוסח גם הקודם וטייבנו את זה, סופרים 30 יום. אם הוא לא משלם ב-30 יום האלה, אז המניעה, אז הרמזור האדום שאתה מדבר עליו, למעשה הוא נכנס לתוקף.

בתוך כדי זה, בתוך האינטרוולים, ותוך כדי זה, יכול להיות שהוא משלם. אנחנו מקבלים את התשלום ואז למעשה צריך לסגור את שורת החוב הספציפית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתם מקבלים את התשלום?

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

אנחנו מקבלים מהם הזנה ופוש בשורת החוב הספציפית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שנייה, להבנתי עכשיו המצב אמור להיות הרבה-הרבה יותר קל ואפשר לעבוד הפוך. נכון להיום, אמרו לנו משרד הפנים, כמה בעלי אישורים כניסה לישראל יש?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

8,000.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

היום אמורים להיות עד 8,000, אם כי, ואני צריכה לדייק - - -

<< אורח >> מורים הירש: << אורח >>

אני יודע כמעט בוודאות להגיד, מבלי שאני מכיר כל שם ושם, שאין אף אחד מ-8,000 איש האלה שנכנס לישראל אחרי שהוא הורשע בביצוע עבירת טרור, חויב לשלם בפיצויים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא, לא קשור, אתה לא באירוע. עזוב את ההרשעה בטרור, 8,000 האלו עכשיו, הם היחידים שאמור להיות להם עכשיו היתר בתוקף, נכון?

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

תוקף זה דיוק יפה. המינהל האזרחי בתחילת המלחמה לא ביטל את היתרי הכניסה שלהם, אני ממש אשמח אם מישהו מהצבא יוכל להתייחס, כי אני לא הגורם שצריך להסביר את זה, אני רק אתאר עובדתית מה אנחנו יודעים כרשות האוכלוסין וההגירה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני אגיד לך, זה כבר לא רלוונטי. את צודקת, אבל זה לא רלוונטי.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אז ה"בתוקף הזה" יש עוד בתוקף מלבד ה-8,000.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זאת אומרת שנכון להיום, מי שהיה לו, והוא לא חידש במהלך השנה האחרונה, כי - - -

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

זה לא הוא חידש, חידשו לו. התוקף המשיך אבל הכרטיס החכם שלו לא אמור לעבור במעבר. הוא מנוע כניסה, אבל ההיתר לכאורה בתוקף. זה דיון אחר שהתקיים בוועדות אחרות על הנושא הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מתפ"ש פה?

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

מתפ"ש, מנהל אזרחים, מי שמטפל בהיתרים, קמ"ט תעסוקה, הם לא פה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

הם אמורים להיות בזום.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

רק אנצל לשנייה כדי להגיד שלפי החלטת הממשלה, לא צריך את המרכז לגביית קנסות, כי עוד פעם, יש את הצעת החוק המקורית ויש את מה שאתם רוצים להרחיב לגבי קנסות תנועה. כדי להזין מניעת כניסה על חובות שמעבר להצעת החוק, לא צריך אותי, כל גורם שלטוני גם באזור, יכול לפנות בבקשה לתומר. לא צריך אותי בשביל האירוע הזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הכול בסדר. השאלה היא עכשיו מה שנמצא אצלך – מרכז גביית קנסות והוצאה לפועל, החובות שאצלך, את על פי החלטת הממשלה, היית צריכה להעביר לתומר.

כל האנשים ששמא 30 יום, עניינים, סיפורים – לא רלוונטי. עכשיו רק צריך להשוות את הרשימה הגדולה הזאת עם ה-8,000. מי שנמצא ב-8,000 צריך להיכנס לרובריקה של – זו השוואה ממוחשבת, לא צריך פה שום כוח אדם. או שמשווים בין 8,000 ל-60,000 או שמשווים בין ה-60,000 ל-8,000 – זה יוצא אותו דבר בסוף. אם אין "פינג", וסיכוי טוב מאוד שאין "פינג", שאין חפיפה בין השם, בין הרשימה הזאת, אז מצוין. מזינים אוטומטית את כל השאר, ונגמר הסיפור, את כל ה-60,000 אלף, כי אין אף אחד שם שצריך לחכות לו 30 יום, ואין אף אחד שצריך שום דבר, ושלום על ישראל. אני לא מבין למה הדבר הזה לא קורה? ואם חסר לזה עוגן בחקיקה, ניתן לזה עוגן בחקיקה. אבל למה הדבר הזה לא קורה?

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

אתה שואל אותי?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, ודאי. אלא את מי? אתה ממונה על זה לפי החלטת ממשלה.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

ככל שהם רוצים לבדוק בין הבקשות שמעבירים, לעשות איזושהי בדיקה מקדימה, להעביר את אותם אלה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הם לא מעבירים בקשות, אתה כל פעם בשיח לא נכון.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

זה הנוסח של החלטת הממשלה. זה העברת בקשות להזנת מניעה, זה גם בנוסח הנוכחי.

<< דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >>

זה גם לא אצלנו, מניעה לכניסה זה במערכות של רמי"ם (רשות מעברים יבשתיים).

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

זה כן, זה במניעות כניסה, זה מערכות של המינהל האזרחי.

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

משרד הביטחון.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

ד"ר עמר, עד שיעלו המתפ"ש – כשאתה מדבר על המודל המעודכן, אתה בעצם מדבר על החלטת הממשלה מ-2017?

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

כן.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

כן הבנו בשיח מקדים, ואולי כדאי כן להגיד על זה מילה, שבעקבות הדיונים כאן הייתה החלטת ממשלה על ייעול הגבייה הממשלתית שהתעסקה בין היתר בנושא הזה. מהצוות הזה יש איזשהו עדכון?

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

בצוות הזה יש לנו שיח מעמיק בחודשים האחרונים, איך לייעל את הכמויות. אני חושב שגם שם כשהם בדקו את הנושא, יש הבנה שהדבר אפשרי. התשתית היא טובה, הדבר אפשרי, גם ניתן להקצות לכך עוד מעט משאבים, ובעזרת זה גם להתקדם עם הגיבנת שיש. המסגרת הנורמטיבית הזאת היא טובה מאוד, והיא גם עובדת. הגענו אליה אחרי עבודה ארוכה ורבה, גם בעזרת רשות האכיפה והגבייה, והיא טובה. הפער היחיד שיש לנו זה פער משאבי כדי לתת מענה ל-60,000 או 8,000 תיקים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל אני לא מצליח להבין למה אתה צריך משאבים? אני באמת לא מצליח להבין.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

אם אתה מקבל 8,000 או 60,000 תיקים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

סליחה, אבל אתה לא, אתה אמור לבדוק לפי סעיף 5 להחלטת הממשלה שנתקיימו התנאים האמורים, בסעיף 2 או 3.

<< דובר_המשך >> תומר-יצחק עמר: << דובר_המשך >> אז אתה צריך לבדוק - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יפה, סעיף 2 או 3, הכוונה היא שרשות שלטונית פנתה אליך וחלף המועד. כלומר פנתה. עם כל הכבוד, כשרשות שלטונית פונה - - -

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואז מה קורה כתוצאה מזה?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כשנושה פונה אליך , שאיננו רשות שלטונית – נושה זה בעל חוב לרבות המדינה רשות שלטונית – תעשה את הבדיקות שאתה רוצה, בשמחה ובכיף. כשרשות שלטונית, בוודאי מרכז גביית קנסות, פונה אליך, יש דבר בסיסי שקיים בכל מקום שנקרא חזקת התקינות המינהלית. העביר אליך רשימה – קדימה.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

כן, אבל התפעול הוא מקצה לקצה, זה לא רק הקליטה. נגיד אתה עכשיו הזנת אזהרת מניעה ל-8,000 או ל-60,000. מוזנת מניעה; מתקשרים; פונה עורך דין – זה 60,000 פניות לצורך העניין.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אבל תומר, אני לא מבין, למה אתה לא עושה קודם כול, מוריד את המחסום, הם לא עוברים. אחרי זה מי שיבקש, נדון בו. אתה הולך הפוך.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

זה בדיוק העניין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה עובד הפוך, אתה מעביר את ה-60,000.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

לא, זו הגשת בקשה. הגשת הבקשה, היא צריכה להיקלט, גם ברמה הפיזית היא צריכה להיקלט.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי, אין? אנחנו ב-2025.

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

היא צריכה להיקלט, להיבדק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

למה אתה בודק? תסביר לי מה אתה בודק,? אומרת לך ענת: פלוני אלמוני חייב לי 50,000 שקל, מה אתה בודק?

<< אורח >> תומר-יצחק עמר: << אורח >>

שזה נקלט תקין.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה נקלט תקין? היא אומרת לך תעודת זהות זה וזה, חייב לי 50,000 שקל. אני לא מבין את האירוע, מה יש לבדוק?

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

אני רוצה להתייחס ברשותכם, שמי אוריה סבג, אני מהחשב הכללי, אנחנו במסגרת הצוות שהוקם מכוח החלטת ממשלה 2292, בחוק ההסדרים האחרון. הקמנו שני צוותים, אחד לגבייה מנהלית ברמ"י – שגם אותו נצטרך ליישר – וגם את הצוות הזה. ישבנו יחד עם נציגי משרד המשפטים - - -

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה זה הוקם הצוות פתאום? מה קרה?

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

אני אומר רק על תחום הגבייה וזיהינו שיש שתי בעיות.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה? כתוצאה מהדיון שהיה פה?

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

לא, בלי קשר לדיון, אלה דברים שגיבשתי במסגרת שולחנות עגולים, ראיתי שאני רוצה לטפל בשתי סוגיות. יש פה חובות שנאמדים במיליארדים, לא רק מהפלסטינים, כל הנושא של חסרי מעמד, יש לנו דוח של הצוות שאמור לצאת ממש בקרוב, יש שם הרבה המלצות ליישום. חובות שנאמדים במיליארדים. גם בתי החולים סובלים מהם. זו בעיה גדולה מאוד, גם פה וגם גבייה מנהלית ורמ"י – שני צוותים.

לגבי הצוות הזה: המלצתי היא שהמנגנון יהיה כמו שיושב-ראש הוועדה הציע.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זה המלצתך? אתה ראש הצוות.

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

עוד לא יוצא מסמך, אני יכול להגיד כשיצא. אני חושב שזה המנגנון שצריך להיות. במתפ"ש, מי שבא לחדש אישור כניסה שיינתן לו חסימה. אגב זה יכול להיות גם לחול לגבי חובות של עוד הוצאה לפועל. ניתן להמציא לו את זה במתפ"ש. עברו 30 יום – לא שילם את החוב של הוצאה לפועל? אוטומטית אישור כניסה; חובות מנהלים זה הרבה יותר קל – מניעת כניסה במקום.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כמחוקק, אני רוצה קודם: יש לך חוב? אתה מנוע כניסה. למה לא שילמת את החוב?

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

אני מסכים איתך, זו המלצתי. אני מבין את - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אתה רואה את החלטת הממשלה.

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

החלטת ממשלה 3316, אני מבין אותה שצריך לבקר את זה, להגדיר שמבוגר מעל גיל 60, חולה, לא יודע מה, כן מגיע לממונה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לממונה יש זכות - - -

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

כך אני מבין את החלטת הממשלה. אני חושב שזה מה שצריך להיות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש זכות שבן אדם יבוא ויגיד לו: "תקשיב, על חוב של 200 שקל, 'ראבק', אל תמנע ממני כניסה לישראל, אני אעבוד ואשלם את זה. אבל אם אתה לא תיתן לי להיכנס לישראל, אז אני גם אצבור עוד חובות וכולי – בוא, 200 שקל, אל תעשה את זה. אני דואג לך, תוך 30 יום משלם, תן לי אישור". אפשר לעשות את הדבר הזה, אבל הא'-ב' הוא שאם חזקת התקניות המינהלית, בוודאי ובוודאי על חובות שעברו כבר בקרה של רשות מנהלית ישראלית, שאנחנו מתייחסים אליה מאוד ברצינות, של מרכז גביית קנסות – עזוב שנייה אפילו את ההוצל"פ, כי היא אומרת, הוצל"פ, יכול להיות הייתה תקלה, היה הטעיה, זה בא מבחוץ, איזה צ'ק, היה טעות, אני מדבר שנייה רק על המרכז לגביית הקנסות אפילו, בוודאי עם הדבר הזה מי בודק אחרי מרכז גביית קנסות? לא הבנתי, הבנק שלי בודק אותי?

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

גם בישראל לא מתבצעת בדיקה. הם שלחו חוב מנהלי, זה מגיע אלי - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני לא מבין מאיפה הבדיקה הזאת? למה יש בה צורך? יכול להיות שנוסיף סעיף שאומר שצריך למנוע כניסה, אלא אם כן הממשלה קבעה נוהל אחר שמסיר את מניעת הכניסה.

בבקשה.

<< אורח >> מרב זוהרי: << אורח >>

שמי מרב זוהרי ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. בסוף כל הסוגיות שעולות פה ועלו גם בדיון הקודם, אכן הביאו אותנו לחשוב וזה התחבר לעבודת הצוות. בעקבות הדיונים פה, גם עניין הפנסיה כמובן התקדם וגם העניין הזה, ואנחנו התחברנו עם זה לעבודת הצוות וזה אכן מתקדם ויש חשיבה.

אני חושבת שעכשיו הנוהל עובד ויש לו עוד משמעויות, לא רק למרכז לגביית קנסות, ולכן לפחות בשלב זה היינו רוצים רק לסיים – כמו שאוריה אמר – וההמלצות יוגשו בקרוב, ורגע לסיים את העבודה הזאת, שבאמת בוחנת כרגע מה הפערים. יש פה בסוף פער שאפשר לצמצם אותו לגבי איך מיישמים את הנוהל הזה. אשמח לסיים את ההמלצות ולהציג אותן לפני שאנחנו מתקדמים לאיזשהו שינוי יותר דרמטי. שוב, זה לא רק המרכז לגביית קנסות, יש פה עוד גופים שעובדים בסוף מול הממונה ויש לזה משמעויות יותר רחבות. מה גם שנצטרך לבחון בדיוק איך מיישמים את אותם עקרונות של הנוהל של החלטת הממשלה בחקיקה. זאת אומרת, זה לא יהיה רק סעיף אחד שהיה צריך לבחון ולכן רגע לפני שמתקדמים לשם, הדברים מאוד ברורים וגם לנו הם חשובים, כמו שגם עלה לגבי הצוות, ואנחנו כן נשמח עד הדיון הבא לעדכן איפה הדברים עומדים.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק משפט אחד ברשותך, אני חושב שדיברנו על נקודת ייחוס של 1998, לפני 27 שנים. אני חושב שלאור ההתנהלות, לא רוצה להגיד גרירת רגליים, אבל הבעיה הזו מתגלגלת משנה לשנה, מקדנציה לקדנציה, מעשור לעשור כבר. חקיקה פה, דווקא חקיקה היא הכרחית. רצו לפתור את זה בהחלטת ממשלה וראינו שזה לא צלח. אני חושב שפה חקיקה גם בנושא הפנסיה, גם בנושא מניעת כניסה היא הכרחית כדי שיהיו דברים ברורים והנחיות ברורות איך לעשות את זה, וזה יבוצע כמו שצריך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

שוב, יש לי פה בעיה עם החקיקה כי כל נושא הסדרת הכניסה לא מוסדר בחקיקה. קשה מאוד לעשות חקיקה ראשית על משהו שלא קיים. אנחנו תכף נדבר, בואו נמשיך שנייה, כל זה היה הערת שוליים למצגת של ענת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

המצגת מתייחסת בעצם לחלק השני של ההחלה האקס-טריטוריאלית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מכירה את הסיפור על זה שלקח את הבן שלו ללשכת גיוס? בדרך ללשכת הגיוס, הוא אומר לו: אתה רוצה לאכול משהו? אז הוא אומר לו: אני רוצה לשתות; נותן לו משהו לשתות. ואז כשהוא משתחרר מהצבא, אחרי שלוש שנים, הוא אומר לו: לא אוכלים פירות אחרי ששותים. אז אני אומר: אנחנו עכשיו זוכרים את זה שפנינו אלייך למצגת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אנחנו התייחסנו לחלק הראשון של ההחלה הטריטוריאלית ודיברנו. ככל שרוצים לדון בהחלה אקס-טריטוריאלית, אז אני מוכנה להסביר את הקושי. אם צריך.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אני מדבר כרגע על החלה, קודם כל פרסונלית, אנחנו מזהים פה - - -

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

הטריטוריאלית לא במצגת, רק האקס-טריטוריאלית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בואי נדבר על האקס-טריטוריה. בואי נדבר שנייה על מה היה קורה לו החוק פה, כמו שאנחנו בנוסחים הקודמים שדיברנו, היה מדבר על האקס טריטוריה, וצריך גם לבדוק מה הדלתא. הרי בסופו של דבר החסמים האלו, יכול להיות שכמו שאמרנו – גילינו על העובדים, גילינו על הפנסיות, גילינו על מניעת הכניסה, יכול להיות שיש עוד, למשל, הסליקה. הבנתי שסליקת כרטיסי אשראי עוברת דרך ישראל. זה נכון? לא נכון? אפשר? בואי נתקדם בכל זאת.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

בוא נדבר על הקשיים.

בעצם אתם מבקשים להרחיב את הסמכויות של המרכז לגביית קנסות על כלל החובות באזור – כולל פיצויים, הקנסות שהטיל בית משפט צבאי; מתוך מחשבה שצריך לייעל את מערכת גביית החובות, אבל אני רוצה להציג את ההשלכות המעשיות.

בנוסח המקורי אנחנו מדברים על 555 תיקים של בתי משפט צבאיים בהיקף של 25 מיליון עד ל-15 מיליון בשנה. לפי ההרחבה הכללית, אם אנחנו מדברים על חובות שאני יודעת אותן, של מחוז ש"י של משטרת ישראל, אז יש מלאי של 400,000 תיקי תנועה, עם זרם של 440,000 תיקים חדשים בכל שנה. מבדיקה שעשינו עם משטרת ישראל, זה פחות או יותר היקף הקנסות הלא משולמים כל שנה. בוודאי יש פה - - -

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

ממש לא. 440,000?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

יש 400,000 במלאי, זה מישיבה שעשינו איתכם לפני מספר שנים, ודיברנו על 40,000 שלא משולמים פחות או יותר כל שנה. וזה פער גדול מאוד - - -

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

שלום, אני מירב אטינגר אני יועמ"שית של מחוז ש"י, אנחנו מדברים על סך הכל בשנה, ב-2022, ניתנו 41,000 דוחות, מתוכם לא שולמו 33,000. ב-2023, ניתנו 23,000, מתוכם לא שולמו 20,000. ב-2024 ניתנו 23,574 ולא שולמו 21,366.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את יודעת למה לא ניתנים? לא ניתנים דוחות בגלל שיודעים שלא ישולמו.

<< דובר_המשך >> מירב אטינגר: << דובר_המשך >>

ניתנים דוחות, אבל הרוב לא משולם.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אני התייחסתי, לקחתי ממוצע מ-2019, אני מקבלת את התיקון שב-2023, 2024 זה פחות, אבל גם הסיבות לכך הן ברורות מן הסתם. ב-2020 היה היקף של ו-50,000 קנסות לא משולמים. אין לי נתונים על חובות נוספים. זה פער עצום בין מה שהייתה ההצעה הראשונית לפער למה שמוצע כרגע.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אחוז על הגבייה בישראל?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

מפלסטינאים?

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא בישראל, מישראלים. בשביל הידע הכללי.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

80%, 90% , תלוי לפי סוג הקנס.

הקשיים המרכזיים הם שאין לנו כלים מתאימים לגביית חובות מפלסטינאים. לעומת זאת האלוף הסמיך את המשטרה לנקוט בצעדים של תפיסת רכב לרכב שעבר עבירה שנייה. ואם הצעד הזה יופעל אז הוא עשוי להוות הרתעה. אין לנו יכולת להקל כספים – ארחיב בהמשך. ולכן בעצם אפשר להשתמש רק בתפיסה פיזית של נכסים ובכל מה שקשור לירידה לנכסים, אז יש עלות גבוהה, חוסר אפקטיביות וחוסר יכולת של ממש וקושי ביטחוני בביצוע ההליכים האלה. הצבא והמשטרה לא מסרו את העלויות, אז עשינו הערכות משלנו.

שקף הבא. מרבית קנסות התנועה מוטלים על פלסטינאים בשטחי C, אבל הם ברובם מתגוררים בשטחי B. וגם כשאנחנו מדברים על היכולת שלנו לפעול, אז זה בוודאי בשטחיC ולא בשטחי B להבנתי.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

B ו-A. לא C.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

לפי מה שדיברנו, אנחנו נפעל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

רובם מתגוררים בשטחי A ו-B.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

כן, אבל כשמדברים על היכולת שלנו לפעול היא בשטחי C.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

בנוסח שאדוני הוציא זה דיבר על שטחי C.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אני מבין, היא אמרה שרוב האנשים שנתפסים ב-C, גרים ב-B, אני אומר, שהם גרים ב-B ו-A.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

הבנתי. גם אם אנחנו נקדם הסמכה שלנו אז אנחנו נוכל לפעול רק ב-C, אז השאלה אם יש טעם של ממש, כי ממילא הם לא גרים וכל יתר ההליכים לא רלוונטיים, כפי שתכף נדגים, אז השאלה אם יש צורך בזה. האתגר הגדול שלנו זה אתגר ההמצאות. בשטחי ישראל אני יודעת להמציא ל-90% מהחייבים בדואר רשום רגיל. ואם זה לא הולך, אז באמצעות מוסרים. אני יודעת להמציא לפלסטינאים בשטחי C, העלות המוערכת הראשונית שלנו, אמדנו אותה על 500 שקלים. כמובן שאם הם גרים ב-A או B, לא אוכל להמציא להם; אז אם אני לא אוכל להמציא להם, אני גם לא אוכל להמשיך הלאה להליכים נוספים.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה עלות המצאה בישראל?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

60, 70 שקלים. צריך דואר רשום, דואר רשום משפטי, ואז אנחנו עוברים למוסרים.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כביכול לחסוך בהמצאה אישית.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

כן. פה זה רק מסירה אישית. בסופו של דבר מרבית המסירות הן במסירה אישית.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה חידוש מרענן שאת אומרת שאפשר להמציא אישית לחייבים בשטח C.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

יכול להיות שאנחנו נתחיל ונראה שיש קושי ביטחוני ורוצחים את המוסרים, אני לא יודעת מה יהיה, זה לא משהו שיש לי איזשהו ידע מקצועי בו. אפשר להמציא, ידוע שאפשר להעסיק מוסרים. מדי פעם אנחנו ממציאים לרשות הפלסטינית בשטחי המוקטעה, אבל זה נעשתה במספר מאוד ספור של מקרים. ככל שהמספר יעלה, האלמנט הביטחוני ילך ויגדל, אם יזהו אנשים שהם באים לגבות חובות.

בישראל אנחנו עושים מדרג של הליכי גבייה, עושים קודם כל מה שנקרא "הליכים רכים": אנחנו שולחים אס-אם-אס; מעקלים אצל צדדי ג'; בנקים; נכסים, מטילים מגבלות, הולכים במדרג מהקל אל הכבד. בהליכים כלפי פלסטינאים, יש חסמים בכל שלבי ההליך – אין את מספרי הטלפון, אני לא יכולה לשלוח אס-אמ-אס ולהניע לתשלום, שזה משהו מאוד יעיל בשנים האחרונות. אני לא אוכל ליצור איתם קשר טלפוני, אני לא אוכל להפעיל הליכים באופן מדורג, אני בעצם אצטרך לרדת רק לנכסים הפיזיים: מיטלטלין ורכבים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מה עם קרקע?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

במקרקעין יש את אותם הקשיים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

מלבד קושי המצאה, אבל דווקא קרקע, ובוודאי קרקע בשטחי C, לא אמור להיות בעיה. כי לכאורה המרשם של C התנהל אצלנו, עזבי כרגע את A ו-B שזה גם אמור להתנהל אצלנו, אבל זו בעיה אחרת, אבל ב-C המרשם מתנהל אצלנו.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

גם בישראל היכולת לממש מקרקעין בכפרים היא קשה מאוד. הרישום הוא לא רישום, בדרך כלל גרות משפחות בתוך בניין, כל מיני משפחות, שלא לדבר על זה שאין לי שום ממשק עם הטאבו או מנהל מקרקעי ישראל הפלסטינאי. זה לא המקצוע שלנו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הרוב לא רשום, בסדר.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

השקף הבא: עיקולי צד ג'. בישראל יש מערכת משוכללת מאוד של ממשקים מול הבנקים, מול חברות הביטוח, מול חברות מטפלות, ששם זה הנכסים הפנסיוניים. זה נעשה ממחשב למחשב, והתשובות מתקבלות במחשב, והעלות לפי תקנות שנקבעו פה בוועדה, עומדות על 3.26 שקלים לעיקול. היעילות גבוהה, זמני הביצוע מהירים. בכל מה שקשור לגורמים שמחזיקים את הכספים בשטחי הרשות הפלסטינאית, אין לי הסמכה לשלוח לבנקים. שום בנק פלסטינאי או אפילו בנק מצרפת לא יענה לי לצווי עיקול. על אחת כמה וכמה, גם אם תהיה הסמכה, זאת אומרת אין לי הסמכה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

יש אמנות אם הוא צריך לעקל משהו בצרפת, אבל זה מורכב.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אין לי יכולת לשלוח צו עיקול.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

את לא. עושים את זה באמצעים אחרים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אני מכירה שבישראל יש את חוק אכיפת פסקי חוץ, וכשיש חוק אכיפת פסקי חוץ, אז פסק החוץ המאושר יוגש לביצוע בלשכת הוצאה לפועל ישראלית ויופעלו המנגנונים הישראלים. להבנתי ברמה הבין-לאומית קיים אותו מנגנון. אם יש הוצאה לפועל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אין לכם קשרי עבודה עם לשכות הוצאה לפועל אחרות?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

ניסיתי לברר, אני לא מכירה שיש הוצאה לפועל פלסטינאית. אבל אם יש, לא היה לנו מפגשי עמיתים.

לגבי חוסר ההסמכה דיברנו, לא תהיה לנו מן הסתם היתכנות מעשית לעיקולים, לממשקים, להקמת מערכות דומות. לא יהיה לנו מידע על מידע פיננסי, וזה חסם. דיברנו על עיקולי משכורות בישראל, יש לנו ממשק מול המוסד לביטוח לאומי ובעזרת ה' יהיה לנו גם מידע על מעסיקים של פלסטינאים ואז עיקול המשכורות מתבצע באמצעות פנייה למעסיק. ככל שמדובר במעסיקים בתוך שטחי הרשות, אין לי יכולת לקבל מידע, אני לא יודעת אפילו איפה מתנהל מרשם המעסיקים שלהם ולכן לא אוכל לאתר את המעסיקים שלהם.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אם יש לך עכשיו 400,000 חייבים, ו-8,000 מועסקים בישראל, ואני לוקח בחשבון שיש תנודות במספרים האלה, זה טיפה בים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

כן. לכן אני אומרת שמה שיש בהצעת החוק המקורית – הסכמנו.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גם ה-8,000 מועסקים, זה לא בהכרח - - -

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא בהכרח שהם חייבים.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בהכרח שהם חייבים. אפילו אם נניח שכולם חייבים, זה לא מכסה את כל החייבים הקיימים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

נכון. ולכן מה שהצבעתי בהתחלה, ההליך היעיל שהאלוף הסמיך את המשטרה לפעול ולתפוס רכבים, צריך להפעיל אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

תכף נדבר על מה קורה עם זה, נקבל עדכון.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

מבחינת הגבלות, בחוק המרכז יש ארבע הגבלות אפקטיביות. אגב, גם במרכז לא כל כך מפעילים אותן כמו בהוצאה לפועל מסיבות כאלה ואחרות, אבל יש הגבלת קבלת דרכון; עיכוב יציאה מהארץ; הגבלה לפי חוק צ'קים ללא כיסוי והגבלת שימוש בכרטיסי האשראי. צריך דיון בפני רשם המרכז, לרשם המרכז יש גם סמכות לפרוס בשלב הזה. בשטחי C, למי אני אשלח הגבלת דרכון, עיכוב יציאה, הגבלה לפי חוק צ'קים?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לכאורה עיכוב יציאה את כן יכולה לעשות.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

מניעת כניסה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא, לא, עיכוב יציאה. כי זה עובר דרך מעברי הגבול שלנו בסוף, גם אם הם פלסטינים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

בסדר, רק אם הם ייכנסו לישראל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

בסופו של דבר, פלסטינים יוצאים לירדן דרך מעברי גבול שבפיקוח שלנו, עקרונית את יכולה לרשום אותם ברשימה שחורה גם שם. זה דבר שאת יכולה לעשות וזה לא דורש ממך כניסה לשטחי הרשות. השאלה אם יש בזה תועלת, אני לא יודע אם בוארון רוצה להיות חתום על מניעת יציאה של פלסטיני.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

לא הבנתי מה זה שונה ממניעת הכניסה שדיברנו עליה מול הממונה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זה לא אותו דבר, כי הם לא נכנסים לישראל, הם רק יוצאים מהרשות.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

לדעתי, צו עיכוב יציאה מן הארץ חל גם על יציאה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא תתגברי על בעיית ההמצאה. על בעיית ההמצאה לא תתגברי, אבל לכאורה על בעיית ההמצאה לא תתגברי גם לגבי ה-60,000 שהעברת, גם לגבי ה-8,000.

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

הכלי האפקטיבי הוא מניעת כניסה. וכפי שאמרתי מקודם שאדוני איפשר לי להתערב, בשביל מניעת כניסה, לא צריך את המרכז לגביית קנסות כי לפי החלטת הממשלה, זה רשות שלטונית, זה כל רשות בישראל או באזור. יתכבד קמ"ט אוצר של האזור וישלח לתומר, לא צריך אותי בשביל זה.

דיברנו על זה שבעצם כל הממשקים שיש במרכז לגביית קנסות, אין להם שום יעילות, כפי שפירטנו קודם, לא הגבלות ולא עיקול נכסים פיננסיים. מילה אחת על המגמה בישראל – אדוני מודע לזה שאין מאסר חייבים. עיקול מיטלטלין, לאחרונה צמצמנו באופן משמעותי את עיקול המיטלטלין מתוך מחשבה שזה הרבה יותר נכון לרדת לנכסים פיננסיים מאשר לנכסי מיטלטלין. בהקשר של נכסי מיטלטלין, תהיה עלות מאוד גבוהה לבוא ולעקל את המיטלטלין, לא תהיה שום תועלת. אני לא אוכל למכור את המיטלטלין – שולחן, ספה, אין להם שום ערך בעולם המודרני שלנו. מה שהיה לפני 20 ו-30 שנה לא רלוונטי היום, אדוני מכיר את הדיון בהקשר הזה.

יש לנו אפשרות לעשות עיקול רכבים, בישראל יש לנו ממשק עם משרד התחבורה הישראלי. אנחנו קודם כל מעקלים, מבינים באיזה רכב של חייב מדובר, מה שנת היצור שלו, ויכולים להעריך את העלות שלו, את השווי שלו, יודעים אם יש עליו שעבודים וכולי. אין לי שום ממשק עם משרד התחבורה הפלסטינאי, אין לי מושג מה זה. עלות התפיסה בישראל נאמדת ב-3,000 שקל, אני מניחה שאם אני צריכה לתפוס רכבים ברשות הפלסטינאית – המשטרה והצבא עוד לא נתנו לי עלויות של דבר כזה, הערכתי את זה על הרף הנמוך ביותר בשביל שמשרד האוצר אולי יוכל לעשות איזושהי הצעה תקציבית לפי עלות של עשרה שוטרים בשכר, שזה מה שנדרש ממני הרבה מאוד בהליכים טיפה מורכבים בישראל. הלכתי רק על המינימום הזה כדי לא להגיד דברים מחוסר ידיעה, זה מוערך בכ-12,000 שקלים.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>

יש לי שאלה אלייך: כל הרכבים של החייבים האלה עוברים בשטח C. לו יצויר שיש - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא נכון.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ב-90% מהמקרים. כל הרכבים הפלסטינים ביהודה ושומרון עוברים בציר 60.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

טוב. לא מסכים עם ההנחה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

הנחה לא תלושה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נניח.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

כשהמערכת פתוחה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כן, שמערכת פתוחה, כן.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, בעולם רגיל. לא יצויר שיש לך איזשהו צוות ישראלי, משטרה, צבא, מה שזה לא יהיה, שעובד - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

נושא מחסומי דרכים, מה שפעם היו עושים.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

אני מכירה את בג"ץ עאדל מנאע שמונע מרשות גבייה ישראלית לעמוד לצד מחסום משטרתי ולתפוס שמה רכבים.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יהודי אלייך, יהודי אלייך, את מאתרת, יש לך 40,000 חייבים בשנה או 23,000 אפס חייבים בשנה, לא משנה, את יודעת לשלוח את הצוות שלך, שעובד איתך, לא יצויר שהיה לך דבר כזה, הייתה החלטת ממשלה לצורך העניין, את יודעת לשלוח את הצוות שלך? הוא עוצר את הרכב, יש לך מה לעשות עם הרכב הזה? זה בעולמות שלך?

<< אורח >> ענת הר אבן: << אורח >>

לא.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היום את לא מעקלת רכבים?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

פלסטינאים? לא.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

אני חושבת שאדוני מדבר על סעיף 49 לצו בדבר תעבורה, שזה היום חל באיו"ש בלי קשר לעבודה של ענת שזו עבודה בתוך שטח ישראל. על פי סעיף 49 לצו בדבר התעבורה, היום בדין האזור, אם שוטר תופס אדם עושה עבירת תנועה ובמקום מגלה שיש לו קנס קודם שלא שולם, יש סמכות לתפוס את הרכב ולשלול רישיון נהיגה. יתקנו אותי מהצבא אם אני טועה באיפיון של הדבר הזה.

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

במשטרה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

במשטרה או צבא. זה צו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

זו משטרה שפועלת מכוח הצבא או להיפך.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

זה הסעיף בצו בדבר תעבורה, שהוא כמובן לא חל בדין הישראלי, אלא רק בדין האזור. שם גם באמת היו הדיונים שדיברנו עליהם בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, שהמשטרה אמרה שבעצם הסיבה שעד היום או עד נכון למועד הדיון לפני כשנה, לא נעשה באמת שימוש בפועל בסעיף הזה, נגע לזה שלא היה שטח שאליו אפשר לתפוס לקלוט את הרכבים.

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

לא רק זה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>

זה העיקר.

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

יש כמה סיבות. זה לא רק הסיבות.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה הסיבות? למה אתם לא עושים את זה?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

הסיבות הן רבות. הסיבה הראשונה היא שאנחנו תופסים היום רכב ובודקים במערכות שלנו, אין לנו אפשרות לדעת אם הבן אדם באמת שילם את הקנסות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

המשפט הזה דורש הסבר,

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

הקנסות שפלסטינאי משלם היום מעודכנות בכל מיני מערכות, אחת במערכת של המינהל האזרחי, אחת במערכת של הדואר, אחת במערכת של בנק עמאן, והמערכות האלה לא מסונכרנות. אנחנו לא מצליחים להגיע לסנכרון בין המערכות האלה לבין המערכת המשטרתית. זה בטיפול של כמה שנים וזה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

כמה שנים?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

כן, זה התנאי הראשון.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא ברור.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, בישראל אתם יודעים לקבל מהמרכז לגביית קנסות את הרכבים?

<< דובר_המשך >> ענת הר אבן: << דובר_המשך >>

זה לא אגף התנועה, זה משטרת ש"י. דוחות התנועה בישראל מועברים על ידי אגף התנועה, אנחנו יודעים היטב מי שילם, הם מועברים למרכז לגביית קנסות.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> ואגף תנועה לא יכול לעבוד עם משטרת ש"י?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

הבעיה היא שהפלסטינאים משלמים את הקנסות האלה לכל מיני גופים, והגופים האלה לא מסונכרנים ולא מגיעים למשטרת ישראל. אוקיי? חלק מגיעים לדואר, חלק מגיעים למינהל האזרחי, חלק מגיעים לבנק עמאן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אבל בסוף מישהו צריך לדעת שהחוב נגבה. אין מישהו שיודע שהחוב נגבה?

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז ענת לא יודעת אם החוב של החייב שולם לדואר?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

ענת לא יכולה לדעת. גם אנחנו לא יודעים.

<< אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>

לפעמים שוטר יכול למצוא בן אדם, מופיע לו שהוא לא שילם את הדוח, והוא מראה לו קבלה משולמת שהוא שילם, נגיד בבנק.

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לצורך העניין, אם יש חייב ברמאללה, שחייב למרכז לגביית קנסות.

<< דובר_המשך >> ליאת אליהו סבן: << דובר_המשך >> הוא לא חייב למרכז לגביית קנסות.

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

הוא חייב למדינת ישראל.

<< אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>

והוא יכול לשלם את זה בכמה מקומות שלא מעבירים את המידע, כלומר היזון חוזר למשטרה. ואז המשטרה לא יכולה לתפוס לו את הרכב, כי יכול להיות שהוא שילם, יכול להיות שהוא לא שילם.

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

כבר קרו מקרים כאלה.

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

למה לא תשלמו בעמדות תשלום, שישלם ישירות לישראל.

<< דובר_המשך >> ליאת אליהו סבן: << דובר_המשך >> שבנק עמאן ייתן מידע למדינת ישראל.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה בנק עמאן? בעמאן הוא משלם את החובות?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

בבנק עמאן יש אפשרות לפלסטינאים לשלם בבנק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

לא הבנתי. ואז הכסף מגיע אלינו בסוף או שגם מוותרים על המס?

<< דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> היא אמרה "אמור". אמור זה שם של דג.

<< אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>

אמור להגיע.

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

מטעם המינהל האזרחי, קמ"ט אוצר, אני לא יודעת בדיוק איך זה עובד, אבל אני יודעת שיש להם אפשרות.

<< אורח >> אוריה סבג: << אורח >>

למה לא תחסמו את אפשרות התשלום, תשלחו אותם למתפ"ש?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>

אפשר את הקמ"ט להעלות בזום, בבקשה?

<< אורח >> מירב אטינגר: << אורח >>

משפט פתיחה שהייתי צריכה להגיד: משטרת ישראל לא עוסקת באכיפת חובות ואכיפת קנסות בארץ. ברגע שאנחנו נותנים את הקנס, נגמר הסיפור. אנחנו לא מתעסקים עם האכיפה. נאמר סנכרנו, הכל מסונכרן, אנחנו תופסים מישהו במחסום, אנחנו יכולים לדעת אם הוא שילם את הקנס או לא. אחרי זה הסמכות שקבועה בסעיף 49 מאפשרת לנו להחרים את הרכב, לגרור אותו, לתפוס אותו. ואם בן אדם לא משלם תוך 40 יום את הקנס, גם ל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]