פרוטוקול מספר 47, הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, 09/07/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 47

מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול יום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"ה (09 ביולי 2025), שעה 9:05

סדר היום:

<< הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, של ח"כ משה פסל << הצח >>

נכחו:

חברי הוועדה:

אריאל קלנר – היו"ר

חברי הכנסת:

מיכל מרים וולדיגר

משה פסל

מוזמנים:

שרונה עבר הדני

–

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אלה רז

–

מפקחת ארצית, קנאביס רפואי, משרד הבריאות

אבי גרוסמן

–

יועץ, משרד הבריאות

מיטל אביטל

–

מדור עמדות לגופי ממשל, חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יעקב שטרנברג

–

קמ"ד, אח"מ, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ אברהם טויטו

–

רמ"ד רישוי, אג"ם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סוזן בן עזרא

–

מנהלת בכירה, תחום המניעה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי אסתר לנדי

–

מרכזת בכירה, תורה וכלים, מניעה, הרשות לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי נאור אושר

–

עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי

שי סומן

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמריהו (שימי) לוין

–

יו"ר איגוד הרוקחים, ההסתדרות החדשה

ד"ר יעל גילרמן

–

יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מיכאל ספיבק

–

ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים שלומי סנדק

–

מייסד המרכז הישראלי לקנאביס רפואי

חיים מזרחי

–

חבר המרכז הישראלי לקנאביס רפואי

יהונתן ארנד

–

עו"ד, דסק הקנאביס של משרד עורכי דין הרצוג, פוקס נאמן ושות'

ניסים מלכא

–

מנהל רפואי, מכון מור, כללית שירותי בריאות

שיר אברמיצקי

–

מנהלת מחלקת ארגון שירותי רפואה, קופת חולים לאומית רוני חיות

–

ממונה קשרי ממשל תוכן , מכבי שירות יבריאות

שירי רוקח

–

ראש תחום קנאביס רפואי, טבע תעשיות

יחיאל אבוקסיס

–

מנהל יח' קשרי מסחר, טבע תעשיות

גפן מלכי

–

בריא בישראל

צבי הרשקו

–

מנהל איכות, טו-גדר פארמה

ניר יופיטרו

–

יו"ר העמותה לצריכה נכונה

תום רז

–

מנכ"ל העמותה לצריכה נכונה

נרקיס טסלר

–

סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי, מדוקאן פארמה

איתי רוגל

–

פיתוח עסקי, מגדלי קנאביס רפואי , חברת בזלת

טוני לוי

–

מנכ"ל טריכום בע"מ

מוריה אלפרוביץ'

משתתפים באמצעים מקוונים:

ליאור אבינועם

–

יועץ למנכ"ל משרד הבריאות

רבקה כהן סברו

–

מנהלת מערך קניבסול, מכבי שירותי בריאות

ייעוץ משפטי:

ענת מימון

מנהלת הוועדה:

בת שבע פנחסוב

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג-2022, פ/755/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. היום ה-9 ביולי 2025. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול כשעל סדר היום הצעת החוק להסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ה-2025.

הוצאנו נוסח עם תיקונים מסוימים אותם אנחנו מטמיעים בהצעת החוק ואותה הצעת חוק תכלול את אותם שינויים. המטרה היום היא להתקדם עוד שלב כדי להגיע להצבעות למרות שאני לא חושב שנספיק לעשות אותן היום אבל אנחנו מתקדמים להצבעות ולהכנה לקריאה ראשונה.

היועצת המשפטית תציג את השינויים ואנחנו נעבור עליהם. אני יודע שחלק מההערות הגיעו אבל חלק מההערות הגיעו רק הבוקר. אנחנו נבקש את ההתייחסות למי שיש התייחסות לסעיף הספציפי. אנחנו היום לא פותחים את הדיון לדיון כללי, אנחנו לא מדברים אידיאולוגיות גדולות ולא דברים כלליים. את הדברים האלה אפשרתי בדיונים הקודמים. היום המטרה היא להתכנס כדי שבסופו של דבר אנחנו נוכל לממש את המחויבות ולהביא את המזור למטופלים ונסדיר את השימוש בקנאביס למטרות רפואיות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני קודם כל רק אעיר באופן כללי שכמו שנאמר, חלק מההערות הגיעו אתמול והיום ועדיין לא לגמרי שולבו בנוסח או כהערות לדיון. את חלקן אני אציג כי הן רשומות לי כאן בצד, אבל אם יש לסעיף שאני מעירה עליו עוד דברים, תאמרו. יש גם סעיפים שאין לגביהם שינויים והערות, עליהם נדלג כי אני מזכירה שאת כל הנוסח של הצעת החוק כבר הקראנו בישיבה הראשונה.

הערה כללית נוספת. כרגע הצעת החוק מבקשת לקבוע חוק נפרד שיקראו לו חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות. ידוע, ולאורך כל הדרך אנחנו כל הזמן הולכים במקביל לפקודת הסמים המסוכנים, שם יש פרק שמסדיר את הנושא של הקנאביס הרפואי שנוגע בהיבטים מסוימים. בהצעת החוק שנוסחה בזמנו יש פרק של תיקונים עקיפים שמנסה לפחות לעשות את התפירה הזאת באיזשהו אופן, כלומר שגם בפקודת הסמים המסוכנים, שבינתיים הפרק נשאר על כנו, תהיה התייחסות לחוק הזה ככל שהוא יעבור.

אחרי שעשינו עוד חשיבה גם עם הגורמים במשרדים, אם זה משרד הבריאות, אם זה משרד המשפטים, אנחנו חושבים שיהיה נכון לעשות אחד משניים: או באמת לעשות את זה כחוק נפרד, אבל אז נצטרך לבטל את ההתייחסות בפקודת הסמים המסוכנים ולהגיד שלסם מסוכן מסוג קנאביס למטרות רפואיות יש התייחסות בחקיקה נפרדת ולא יהיו הוראות מקבילות, או שאת כל החוק הזה נהפוך לפרק בתוך פקודת הסמים המסוכנים, כך שבכל אופן אנחנו לא רוצים שתהיה כפילות. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לא בשלב הזה של הקריאה הראשונה, נחליט איך יותר נכון חקיקתית לבצע את התיקון הזה. זו ההערה הכללית.

סעיף 1 הוא סעיף המטרה וכמו שאמרתי כבר הקראנו. יש בו תיקון לשוני. במקום "אופן מתן מרשם" יהיה "אופן ניפוקו למטופלים".

לגבי ייצור. העירו הערה לפיה בפקודה ההגדרה של ייצור היא יותר רחבה וכוללת תהליך של זיקוק ולרבות הפיכת אלכלואידים למלחיהם. להבנתי זה פחות רלוונטי. שרונה, אתם הערתם על כך. אתם רוצים להוסיף את זה לייצור?

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

זה היה במסגרת ההערות. אני לא מספיק מתמצאת בהליכי הייצור כדי לומר אם זה רלוונטי.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

אני מפקחת ארצית של הקנאביס במשרד הבריאות. זו הערה נכונה. אפשר להוסיף פירוט של תהליכי הייצור אבל יש עוד תהליכי ייצור שלא כוללים. מי שמכיר את הפרטים, צריך לראות שזה מתאים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כרגע זה כולל כל פעולה. "לרבות", זה פשוט פירוט נוסף.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

חלק מהקושי של התפעול בין החיקוקים. מסתבר שהם כן רלוונטיים בתהליכי ייצור של קנאביס. יש לנו שתי הערות שונות של המונח ייצור בשתי החקיקות. כחלק מהתפירה, זאת אחת מהדוגמאות שצריך להחליט היכן אנחנו.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כרגע ההגדרה הזאת לגבי החוק הזה ולכן כמובן היא לא גורעת היא לא גורעת מההגדרה שבפקודה. אני חושבת שכאשר אומרים כל פעולה, זה כולל הכול ואם נתחיל עם "לרבות", כמו שאלה אומרת יש עוד דברים שנצטרך ולכן בשלב הזה נשאיר את זה כך. כמו ששרון אומרת, כאשר נחליט איזו הגדרה אנחנו משאירים בפקודה לגבי קנאביס או לא, אז נצטרך לדייק את זה.

לגבי מרשם בעמוד 2 בסעיף ההגדרות. בהגדרה מרשם הוספנו "לרבות מרשם אלקטרוני". והוספנו הגדרה של מרשם אלקטרוני שהיא מתאימה לתקנות הסמים המסוכנים, שם לפני כשנה נעשה תיקון לתקנות הסמים המסוכנים. שם רפורמת המרשמים שכולנו יודעים נכנסה לתוקף ושם הוגדר מרשם אלקטרוני. ההגדרה מובאת גם לכאן.

""מרשם אלקטרוני" – מרשם שהוא מסר אלקטרוני, שנחתם בחתימה אלקטרונית, בהתאם לתקנה 2א לתקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ"א-1981, לעניין חתימת רופא".

לכן המרשם הדיגיטלי, המונח שהשתמשנו בו בנוסח הקודם, הוא פחות רלוונטי. אנחנו משתמשים במרשם אלקטרוני כאשר הכוונה היא איזשהו מרשם שמוכר, זה מסר אלקטרוני ויש חתימה אלקטרונית שזה גם איזשהו משהו שמוודא שאין אפשרות לזייף, החתימה האלקטרונית מוקצית לכל גורם שיהיה רשאי להשתמש בה ולכן הרופא יחתום באמצעות חתימה אלקטרונית על המרשם.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

יש הערות?

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

כן. באחד הסעיפים מתייחסים למרשם דיגיטלי פתוח.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

נגיע לזה.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

מחקו כאן את המילה "פתוח".

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

נכון כי אין מונח כזה. בעולם הבריאות לא מוכר מונח כזה אבל נגיע לזה. כרגע אנחנו רק בהגדרות.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

העמותה לצריכה נכונה. מה עם התוקף של המרשמים והאם זה באמת יהיה מרשם או המלצות? היום אין מרשמים אלא היום אלה המלצות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

נגיע לפרק הזה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אני מגיע לרופא שלי ואני לא מקבל מרשם.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

נגיע לשם ונדבר על זה.

רישיון לעיסוק בקנאביס. הייתה הערה של המשטרה שהם מבקשים שכל בעל עניין – לרבות אם אנחנו מדברים לדוגמה על חברות ויש שם בעלי מניות וכל מי שבעצם קשור בשרשרת - ייחשב כגורם שהוא גם קשור לרישיון. בעקיפין הכוונה היא בדיקת מסוכנות.

אולי אתם רוצים להציג את ההערה שלכם ולהסביר מה המצב הקיים היום ואם זה משנה מהמצב הקיים?

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

הייעוץ המשפטי במשטרה. נמצאת כאן גם נציגת הגורם המקצועי באגף החקירות. במצב שקיים היום לפי פקודת הסמים עובדים בדיקה גם בעלי עניין, בדיקת מסוכנות פלילית משטרתית. אנחנו חושבים שההגדרה צריכה להיות רחבה כך שגם בעלי עניין משמעותיים יעברו בדיקת מסוכנות. כמובן שההשלכה למי שיש לו רישיון לעיסוק בקנאביס יכולה להיות השפעה פלילית מאוד מרחיבה.

אני אוסיף גם הערה נוספת על הפרק הזה ואומר שאנחנו חושבים שבקנאביס למטרות רפואיות צריך להוסיף גם מחקר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

נכון. הוספתי בנוסח. "בקנאביס למטרות רפואיות לרבות מחקר". זה בעקבות ההערה של משרד הבריאות. את הצודק. דילגתי על זה אבל הוספתי את זה.

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

אם כן, זה מקובל.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

מה הכוונה בבעל עניין? זה מושג מאוד רחב.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני חושבת שיש כאן גם שאלה משפטית. לדוגמה, יש רישיון לייצור, בעל הרישיון הוא לדוגמה בעל המפעל ומן הסתם זה כולל את כל השרשרת של מי שמחזיק באותו מפעל. אם מדובר גם על בעלי מניות, הוא נחשב בעל הרישיון.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

שיהיה ברור שזה כולל את כולם, את כל בעלי התפקידים. אנחנו רוצים שבצורה מאוד ברורה ייאמר שזה כולל את כל בעלי העניין. אנחנו אחר כך מגיעים לעתירות ולשופטים לא ברור שזה כולל את כולם. אנחנו כן רוצים שאם יש חוק חדש, זה יהיה כתוב בצורה מפורשת.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

תני דוגמה לבעל עניין עליו אנחנו מדברים כאן.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

אין לי כרגע דוגמא ספציפית אבל הרבה פעמים אנחנו נשאלים כל מיני שאלות לגבי זה ואנחנו כן רוצים – בהמשך יהיו עוד הערות לגבי זה – שהדברים יהיו בצורה מפורשת ככל שניתן.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אני חושב שבעל עניין כן נותן מענה לכל הדברים, במיוחד בשלב הזה בו אנחנו נמצאים.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

זה מפורט ב-GSP.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

ככל שתרצו גם בשלבי החקיקה לדייק יותר ולהגיד לרבות כאלה וכאלה, תעבירו לנו.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

אנחנו נעביר נוסח.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

זה לא מעודכן בנוהל GSP שמי שיש לו מעל מספר אחוזים מסוים של אחזקות, רק אז הוא בעל עניין?

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

מדובר על הגדרה בחקיקה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

תציעו לנו נוסח.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

כן. תציעו לנו נוסח ונוכל להתייחס לזה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לגבי שינוע, זה פרק שמתייחס לפעולות שינוע, אלה פעולות להעברת קנאביס למטרות רפואיות מנקודה לנקודה. כמובן, זו הייתה הכוונה, אבל נתאים במפורש שהעברה של מוצרי קנאביס שהונפקו דין למטופל. אנחנו לא מתכוונים להחיל את ההוראות האלה על המטופל שמשנע את הקנאביס ממקום למקום.

תנאים נאותים. ההגדרה של תנאים נאותים בנוסח מפנה לתוספת שם מפורטים נהלים של משרד הבריאות היום והם כוללים הוראות לעניין תנאים נאותים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. אני עדיין בשימוע. הכוונה היא שאת אותו קנאביס כן יהיה אפשר להעביר מבית מרקחת לבית מרקחת?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

על פי החוק שלנו זאת לא תהיה פעולת שינוע.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר יהיה להניע אותה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בלי הסדרה משפטית.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם בין קופה לקופה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לא. רק במקרה שזה כבר נופק למטופל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> על זה אני שואלת. הונפק, הכוונה היא ניתן לו ביד?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

שזה אצל המטופל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> או שזה הונפק במובן של החברה והחברה כתבה. השאלה מה זה נופק?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

להבנתי התכוונו שזה אצל המטופל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נמסר והונפק. אם זה ברור משפטית, זה בסדר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני חושבת שזה המונח. הונפק למטופל - הוא קיבל את זה בבית המרקחת.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

היום מנפיקים לי את המרשם בבית המרקחת ואז השליח מביא לי את זה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לא. זה מוצר הקנאביס שנופק. לא המרשם שניתן.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

המוצר נמצא בבית המרקחת וכשאני עושה משלוח גם השליחים יצטרכו לעבור הערכת משטרה?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זה עדיין לא לידי המטופל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אולי תכתבי שהונפקו כדין לידי המטופל.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אפשר. הכוונה היא שזה רק כאשר זה מגיע למטופל עצמו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לידי המטופל.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בסדר. נוסיף "לידי".

אני חוזרת לתנאים הנאותים. אני אפנה אתכם לתוספת בעמוד 14 כדי שנדע כולו על מה מדובר. כרגע פירטנו את הנהלים שקיימים היום לעניין גידול, ייצור, אחסון ו-..., טיפול בקנאביס שמיועד להשמדה, רישוי עסקים והייבוא. הכוונה בתוך הנהלים האלה, ההוראות שרלוונטיות לתנאים נאותים, הן יהיו ההוראות שקיימות וכמובן שאם נוהל מסוים, בתוך הנוהל יש שינויים, כמובן שכפי נוסחו מעת לעת ואם יש שינוי בנוהל, זה נגרר ונלקח גם לתוך החקיקה שלנו. ככל שירצו להוסיף נהלים נוספים או לגרוע נהלים כנוהל שלם, אז יצטרכו לתקן את התוספת ולבוא לאישור הוועדה אבל בדיון אחד ולא מדובר בשלוש קריאות. זאת הדרך בה עשינו את העניין של תנאים נאותים אבל כמובן שאם יש שם סעיף שלא מדבר על תנאים נאותים זה לא הופך את זה לתנאים נאותים. הכוונה להוראות הרלוונטיות מתוך אותם נהלים.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

חשוב לומר שלא מופיע שם ה-GSP, אפרופו נוהל אבטחה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לנוהל אבטחה, יש לנו את הפרק לגבי המשטרה. התנאים הנאותים רלוונטי לגבי נוהל אבטחה?

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

הם חלק מהתנאים הנאותים. לא?

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

דרישות אבטחה. לא תנאים נאותים אלא אלה תנאים נאותים. זה נוהל של המשטרה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

תנאים נאותים לגבי מי? לגבי כל בעלי הרישיון?

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

כן. דרישות אבטחה GSP לגבי כל בעלי הרישיון.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בזמנו משרד הבריאות העבירו לנו את הרשימה. אתם חושבים שזה נכון?

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

יש תנאים נאותים מעולם התוכן של משרד הבריאות לצורך העניין, שאלה הנהלים האלה. יש דרישות אבטחה שהן מעולם התוכן של האבטחה ויש לגביהם הסדרה נפרדת. גם פה, גם בפקודה. בפקודה, כפי שזה היום, רשום שהמשטרה קובעת את הנהלים האלה, אנחנו מפרסמים אותם ופרסמנו אותם באתר. עושים שינוי לדבר הזה, במסגרת הסנכרון, זה כאן אבל הפרק הוא פרק אבטחה והוא לא פרק תנאים נאותים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לכן זה פחות רלוונטי.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

אנשים כאן לא אומרים שטויות גמורות. אנחנו כמשרד הבריאות רואים את המכלול השלם ובעינינו עמידה בכל, במקרו, באים להוסיף. בתוך זה יש לנו את ההבחנה הזאת שהיא כאן והיא נכונה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בסדר. נשאיר את זה כך.

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

אני רק אציין שלגבי אבטחה יש לנו הערות ונמצא כאן גם רמ"ד רישוי אבל עוד נגיע לזה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ברור. אנחנו עוברים לפרק ב', רישיונות.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

גם לגבי השמדה יהיו לנו בהמשך הערות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אין בעיה. לגבי חובת רישיון, הוספנו כאן בסעיף עצמו, מנינו בתוך הפעולות שצריך רישיון גידול, ייצור, הפצה, אחזקה, שינוע, ניפוק, מסחר והוספנו תיווך, מחקר וייצוא או ייבוא, וזאת כדי לדייק את זה. אתם במשטרה ביקשתם שתהיה הגדרה כללית של עיסוק בקנאביס ואז יהיה גם מיצוי, הכנה, תיווך, השמדה. אלה הפעולות לגביהן עשינו את ההסדרה בפרקים האלה ולכן לא רצינו להרחיב את זה מעבר. השאר יישאר כרישיון כללי לפי הפקודה. לכן בשלב הזה, כיוון שאין בחוק הזה הוראות מיוחדות לגבי הפעולות האחרות, אני חושבת שנכון להשאיר את זה כך. שוב, ככל שזה ייכנס לתוך הפקודה, מן הסתם זה כבר יהיה חלק מההוראות שהפקודה תחיל ואם לא, נצטרך למחוק את זה מהפקודה ולהוסיף את זה כאן. השאלה אם אתם חושבים שגם בשלב הזה כבר יש רלוונטיות להגדרה עיסוק בקנאביס.

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

אנחנו חושבים שדברים כמו השמדה או מיצוי או הדברים שאני רואה שלא נכנסו כי חלק הכנסנו והשלמתם בנוסח, מבחינתנו הם דברים חשובים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בוא נגיד שאם ההצעה הזאת תעבור בקריאה שנייה ושלישית ולא נעשה את השינוי אלא בנוסחה כפי שהיא היום, הפעולות האלה יהיו חייבות ברישיון מכוח ההוראות של פקודת הסמים המסוכנים. זה לא גורע מהחובה. זה לא שאלה הופכות להיות פעולות מותרות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייבת לומר שאני מסכימה עם המשטרה. גם גידול של קנאביס אסור לפי הפקודה. ברגע שאת כן מוציאה את הקנאביס מתוך הפקודה כי את כן נותנת לו הוראות מיוחדות, לכן לכל פעולה שהיא גם להשמיד את הקנאביס, צריך רישיון. זה נראה לי הכרחי. כל התהליך הזה של ייצור, להפיק, להחזיק, לשנע, לנפק ויתווך וכל הדברים האחרים שהם הציעו, כל פעולה שנעשית בקנאביס, אם יש לנו כאן חוק ספציפי לקנאביס, זה החוק שמתייחס לזמן הזה ולכן פקודת הסמים המסוכנים היא יותר כללית. אני במקצועי עורכת דין ואת יודעת שבסוף כאשר יש חוק כללי ויש חוק ספציפי, החוק הספציפי גובר ולכן אם אנחנו מתקנים, צריך לתקן את זה לכל אורך השורה ולא לדלג על פעולות. אני לא מכירה את כל הפעולות אבל אני אשמח שתאמרו. אם כל כך פירטתם, אז בואו נפרט כבר את כל הפעולות עד הסוף.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אני מקבל את ההערה. בסוף אתם הולכים להוציא רישיון ספציפית לכל אחד או שזה רישיון שיכלול את כל הדברים ביחד.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מניחה שיהיו תקנות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

יהיה רישיון מיוחד להשמדה?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

כן. יש רישיון לכל סוג עיסוק. ולכן, אם נכנסים לפרטי פרטים של סוגי עיסוק, אפשר לפספס ולא להכניס את כל סוגי העיסוק.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לומר "לרבות". אני מפחדת מהאירוע הזה. אני חייבת לומר לך היושב-ראש - קצת איחרתי ואני מתנצלת – שאני מאוד מפחדת מהאירוע הזה. אני מאמינה שקנאביס לצרכים רפואיים הוא חשוב וצריך להוזיל אותו ולאפשר לאנשים להשתמש בו כשהם צריכים אבל אני מאוד מתנגדת ללגליזציה ואני מאוד חוששת. לכן צריך מאוד להיזהר כאן כי אנחנו עלולים למצוא את עצמנו יותר מזיקים מאשר מועילים ואני רוצה שנעשה את זה באמת לתועלת ולא לנזק. מישהי כאן אמרה שלא כדאי לפרט כל כך שמא נפספס משהו, אבל אפשר לכתוב "לרבות" למרות שזה קצת בעייתי. אם את מחלקת רישיונות לכל דבר ודבר, אז מה תכתבי "לרבות"? אני לא יודעת איך מנסחים את "לרבות" ברמה המשפטית.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אנחנו נשאיר את הפעולות שעל פיהן אנחנו מסדירים בחוק הזה. נאמר לרבות לפעולות נוספות שמופיעות. אני מראה שבסיפה כתוב רישיון שיינתן לפי הוראות הפקודה או לפי הוראות חוק זה. כלומר, ממילא הסעיף הזה הוא כללי גם לגבי הפקודה וגם לגבי הפעולות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני עדיין מבקשת שייכנסו הפעולות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כן. אמרתי שנוסיף את הפעולות שהמשטרה ביקשה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

בסעיף הזה נדבר רק על העוסקים בתחום?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כן.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

לא נוגע למטופלים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לא.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה רישיון. זה לא מרשם.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

יהיה פרק נפרד.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

רק שלא יאמרו לי שאסור לי לרסק את הכדור ולתת לילד.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה אסור לך ואני מקווה שאתה לא עושה את זה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

הרוקח ממליץ על זה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הכדור הוא עבור הילד או עבורך?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

עבור הילד. כשהולכים לבית מרקחת, הרוקח ממליץ לרסק את הכדור ולתת אותו לילד בכפית עם פטל.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

דבר נוסף שיהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית, הוראות כלליות לגבי רישיון. ברגע שבחקיקה יש סמכות לתת רישיון, הסמכות הזאת, כבר לפי חוק הפרשנות, כוללת את האפשרות לבטל את הרישיון, להתנות אותו בתנאים, אבל בכל זאת בדברי חקיקה שונים בהם יש רישיונות, יש הוראות ספציפיות לגבי כל הליך הטיפול ברישיון שזה איך מבטלים רישיון, איך מתלים, איך אפשר לתת רישיון ולקבוע בו תנאים מסוימים. לכן אנחנו נבחן אם די בהוראה הכללית או שאנחנו רוצים גם לקבוע כאן הוראות נוספות לעניין הרישיונות האלה. שוב, כאמור, זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואלת כי בפרק 3(א) סיפה כתוב "אלא לפי רישיון שניתן לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים". אני מניחה שבהוראות פקודת הסמים המסוכנים יש את כל מה שאת אומרת.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אם זה רישיון שניתן לפי החוק שלנו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בדיוק. לכן אנחנו נבדוק את זה. כמו שהערתי בהתחלה אנחנו נחליט אם זה יישאר כחוק נפרד ואז נצטרך יותר לרוקן את הפקודה מההוראות הרלוונטיות לקנאביס רפואי או שניקח פרק-פרק בפקודה ואז התפירה תהיה פחות גסה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יותר פשוט.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אני רק אומר שמבחינתנו בשורה התחתונה זה צריך להיות כמו בפקודת הסמים, בסעיף 25(ג) שמבהיר את זה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

תנאים ברישיון. גם כאן אתם הערתם לעניין הסעיף הזה אבל אתם מבקשים שכל בעל רישיון יעבור בדיקה ואני שואלת כי היום ממילא מבחינתכם כל בעל רישיון עובר בדיקת מסוכנות.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

נכון.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אבל זה לא כתוב.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

זה יהיה כתוב בצורה מסודרת.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אתם רוצים להפוך את זה לבדיקה.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

חברת טריכום בע"מ. יש לי הערה על 3(ב). בתחילת הסעיף רשום שתוגבל כמות הקנאביס. האם זו הגבלה לכמות הגידול? האם זה מתייחס גם לכמויות הייבוא?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זה תלוי ברישיון שלך.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

לי כרגע יש רישיון לגידול.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אז ההגבלה היא לעניין הגידול. אם אתה רוצה גם לייבא, תגיש בקשה לרישיון.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

עד היום לא הייתה הגבלה בכמויות הגידול. מה יוביל את ההגבלה?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אתה יכול לגרום למחסור. אם הם יהיו מוגבלים, יהיה לנו מחסור.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אנחנו לא משנים. כבר היום יש הגבלות. אדרבה, אנחנו קובעים כאן שההגבלה תיקבע על מה שהוא מבקש בבקשה שלו אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לחרוג מזה.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

נכון להיום אין הגבלה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

הבנתי שכן.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

אני לא יודע לגבי הייבוא כי אני לא יבואן אבל מי שרוצה יכול מחר להגיש בקשה לרישיון לייבוא ולייבא את הכמות שהוא מבקש.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אתה מבקש את זה ללא הגבלה?

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

היום אני מבקש 500 ומחר אני אבקש 100.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואם יחליטו אם לתת לך את ה-500 ואת ה-100.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

אני רק שואל על בסיס מה התחשיב הכללי הולך להיות, לפיו יגבילו. האם זו הצריכה השנתית של המטופלים ברישיון בארץ?

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני שוב מקריאה את הסעיף. "ברישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות תוגבל כמות הקנאביס". באופן כללי הרישיון הוא לא פתוח לכל כמחות. "ההגבלה תיקבע על פי הכמות שציין בעל הרישיון בבקשה למתן רישיון". אם אתה רוצה לייבא 1,000, אתה כותב 1,000. "אלא אם כן החליט המנהל לקבוע כמות אחרת בהחלטה מנומקת בכתב".

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יסביר לך למה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אתה מגיש בקשה. הוא אמור לקבל את הבקשה שלך ולהנפיק לך רישיון בהתאם לכמות שביקשת. המנהל חושב שהכמות הזאת לא סבירה, הוא ינמק ויקבע כמות אחרת ברישיון. זו ההוראה.

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

חברת בזלת. אנחנו יצרן. הוראה לא ישימה. יש כאן חוסר הבנה של תהליכים. אתם כאן כותבים שסעיף שניקח את הפרשנות הכי דווקנית שלו, לצורך העניין עכשיו לטוני יש 1,000 שתילים והשתיל הנהדר הזה הניב 150 גרם. לא 50, לא 70 אלא 150 אבל הרישיון שלו לצורך העניין הוא הוא פחות ולכן לגופו של עניין הוא עובר על הרישיון. זה תהליך. אני מכניס קנאביס, אני מוציא קנאביס.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

היום הרישיון שלך הוא ללא הגבלה?

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

יש מגבלה. לדוגמה באחסון יש מגבלה על איקס טונות לפי הגודל ולפי התנאים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ובגידול אין מגבלה?

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

בגידול הם מגדלים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

המגבלה היא ארצית. היא פונקציה של גודל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מדברת כרגע על גידולים בכלל. נכון, זה משתנה לפי שמש וגשם אבל באופן רגיל יש לך חממה אחת או 20 חממות? דונם או 20 דונם? אני מניחה שכן יש לך פרופורציות. אני מניחה שלגבי גידול הכמות היא לא לפי כמות קנאביס אלא לפי שטח או לפי כמות צמחים. נשמע את אנשי המקצוע אבל אני מניחה שההגבלה תהיה לא על כמה הוא הצליח להנפיק.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אני מעריך שאף אחד לא יחפש 50 גרם נוספים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מותר לך שני דונם, מותר לך דונם, בוא נשמע את אנשי המקצוע, אבל אני מניחה שיש הגבלה. הוא לא יכול עכשיו לגדל בלי סוף. צריכה להיות מגבלה כזו או אחרת.

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

אתם אומרים אנשי המקצוע. טוני מגדל.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אנשי מקצוע שיודעים. מה קרה עד היום? אנחנו לא ממציאים משהו חדש.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

המצאתם. הרבה דברים הזויים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, משרד הבריאות או מישהו אחר שאחראי על ההנפקה, שיסביר לנו.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

כיום בכל רישיון עיסוק יש הגבלת כמות שנקבעת בעיקר על פי תפיסת האבטחה של המשטרה שמסתכלת על סידורי האבטיחה במקום והיא אומרת מה הכמות שאפשר בהתאם לסידורי האבטחה במקום.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זאת לא השאלה. אני שואלת דבר אחר. הבנתי איך זה הולך במחסן. את אומרת שבמחסן הוא יכול לאחסן איקס קנאביס בצורה כזו או אחרת. השאלה היא איך מגבילים בגידולים. האם מגבילים לפי גודל השדה? לפי מספר הנטיעות? לפי מה מגבילים?

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

כמות שתילים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הנה התשובה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

זו בדיוק הדוגמה שאיתי נתן. שתיל אחד נותן 50 גרם והשני פחות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אבל זה לא לפי הגרמים אלא לפי השתילים. יש לך מספר שתילים וכמה שיפיקו, יפיקו.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

אנחנו נשתול 100 שתילים משני זנים. מזן אחד 100 שתילים יפיקו חמישה קילו - - -

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם היום אתה עושה את זה. גם היום אתה לא יודע. אתה מהמר.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

זה אותו מספר שתילים. אני לא מהמר. בטיפול יותר טוב ובדישון נכון יותר - - -

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

זה כבר עניין שלך.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה תפיק יותר.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

תשנו לכמות השתילים ולא לכמות הקנאביס. כאן רשום לפי כמות הקנאביס.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לא. הכוונה היא לפי העניין. ברור שכאשר זה במחסנים, מגבילים.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

הוא צודק. צריך לשנות כאן את המינוח.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כמות הקנאביס לפי העניין אולי.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

שמשרד המשפטים יחליט כאן.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זה עובד כך גם היום.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

זה לא תמיד עובד כך היום.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכימה איתך שצריך לתקן.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

הכמות לא רשומה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגידול את לא יכולה כמות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

זה די ברור. לי זה מאוד מאוד ברור אבל אם תרצו לדייק את זה בהמשך, נדייק את זה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ההגדרה של קנאביס כוללת את כל השלבים. למה אתה החלטת שקנאביס זה מה שהניב השתיל ואני אומרת שהקנאביס הוא השתיל. הכוונה היא שתוגבל הכמות לפי יחידות שיחליטו במשרד הבריאות.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

בסדר, אז רטוב ויבש. זה הבדל של משקלים עצומים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אבל ההגבלה כתובה לך ברישיון. זה לא שאתה לא תדע. אתה יכול לבקש ברישיון הגבלה על רטוב או יבש.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר לך שבסעיף 2 כתוב אתר גידול שהותר לגדל בו קנאביס. לא כתוב שתילים. זה שכתוב שהותר לגדל קנאביס, המשמעות היא שמותר שתילים של קנאביס. נכון? לכן גם כאן זה יהיה אותו הדבר.

<< אורח >> צבי הרשקו: << אורח >>

חברת טו-גדר, אני מנהל האיכות של החברה. היום ברישיון רשום לכם, לשניכם, מספר השתילים. לא רשומה הכמות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. זה מה שאמרתי.

<< אורח >> צבי הרשקו: << אורח >>

מספר השתילים - כמה שתגדלו, זה מה שיוצא. זה הרישיון שלכם.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זו שאלה אחרת אם יש לכם בעיה עם ההגבלה. נשמע מבין השורות שיש לכם בעיה עם ההגבלה ברישיון וזה כבר משהו אחר. אם אנחנו קובעים שיש הגבלה ברישיון, אני לא חושבת בעיה בנוסח כפי שהוא כתוב.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

אני חושב שאולי כדאי לנסח את זה בתת סעיף. למדנו לאורך השנים – ויש המון שנים ללמוד במשרד הבריאות – שיש רצוי ויש מצוי. מה שכתוב בחוק ואחרי כן איך מפרשנים אותו, ואפשר לראות עשרות עדויות לאורך השנים במשרד הבריאות בנושא קנאביס, אלה שני דברים שונים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

מה אתה רוצה לכתוב באופן מפורש?

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

שיהיה רשום שזה על בסיס מספר השתילים או איזשהו נוסח ברור.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

לא נצא מזה.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

זה מה שכתוב לך היום ברישיון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תסתכל בסעיף 2, בהגדרות. הרי אתה לא מגדל קנאביס אלא אתה מגדל צמחים. כתוב אתר ייצור, מקום שהותר לייצר ולארוז בו מוצרי קנאביס. אתר גידול, מקום שהותר לגדל בו קנאביס. לכן הקנאביס הוא גם השתילים.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

אני אתן דוגמה מתקנות המרשמים שיצאו. קבעו מרשם דיגיטלי פתוח, קבעו שרופא יוציא מרשם למטופל, יחידות יק"ר בכל קופות החולים, בפועל קיבלנו מאוד מאוד מיותר קיבלנו הרבה מאוד שינויים שנכנסו בדקה ה-90 ועד שהם לא קרו לא ידענו שהם קיימים. אני למדתי שאם זה לא כתוב בצורה מפורשת בחקיקה, זה כמו שלא כתוב בכלל ומחר יתנו את זה וייתנו לזה פרשנות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

יש דרך לכתוב חקיקה. בחקיקה אי אפשר לכתוב הכול בצורה מפורשת. לפעמים ככל שאתה מפרט, אתה גורע ממצבים אחרים. אני מבינה את ההערות שלך לגבי מרשמים, אנחנו נגיע לזה, אבל לדעתי זה לא המקרה שצריך לפרט מהו הקנאביס, שהכמות שלו תוגבל. לכולנו ברור על מה מדובר.

אני עוברת לסעיף 4 בו התחלתי וביקשתי מהמשטרה להתייחס. היום כל בעל רישיון עובר בדיקת מסוכנות. נכון?

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

כן. דיברנו על כך שזה יהיה כתוב בצורה מפורשת. בהמשך להערה שלך קודם, מה שלא כתוב בצורה מפורשת, מגביל אם הוא יהיה כתוב בצורה מפורשת. אצל המשטרה מטבע הדברים, הדברים הפוכים. אם אין לנו הסמכה בחוק ולא נכתבים דברים באופן מפורש, בעיקר לאור זה שדנו בחוק חדש והעלינו את הדברים, זה גורע מסמכות המשטרה. אני אומרת את זה לגבי הסעיף הזה ואני כנראה אומר את זה גם אחר כך.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בפקודה יש היום הוראה שמאפשרת לכם לעשות בדיקת מסוכנות לכל בעל רישיון?

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

כן.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בתוספת השנייה מפורטים התנאים לרישיון ואתם מבקשים שבכל סוג מסוגי הרישיון יתווסף עוד סעיף של בדיקת מסוכנות.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

כן.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

משרד הבריאות, אתם מתנגדים לזה? אתה מוכן להוסיף את הסעיף הזה של בדיקת מסוכנות בכל שלב?

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

נציע נוסח.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

כן. תציעו נוסח ונראה. אם זה משהו שאתם ממילא עושים היום, אני מנסה להבין מה הצורך להוסיף את זה כאן.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי עושים כאן חוק חדש. אתה עושה כאן חוק חדש ואתה צריך שהוא לא יהיה פרוץ.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

שלא יגידו אחר כך שזה לא כתוב בחוק.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

בסדר הבנתי.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

זאת עוד דוגמה לצורך לסנכרן בין שני החוקים. ספציפית בנשוא סמכויות המשטרה, גם אם הולכים לחקיקות נפרדות, הפיצול של סמכויות המשטרה בפקודת הסמים המסוכנים לבין החוק הזה, בוודאי את זה צריך לסדר.

<< אורח >> סוזן בן עזרא: << אורח >>

בגלל שאתם כל פעם שולחים לתוספת השנייה,. האם אתם מתייחסים כאן עכשיו לגיל 18 או שמחכים לסעיף 31? יש לי מה לומר לגבי זה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כשנגיע לתוספת השנייה, נעיר על זה. עכשיו זה הסעיף שקובע מהי התוספת השנייה. נגיע לתוספת עצמה ולהוראות המהותיות שלה.

משרד הבריאות ביקש להוריד את הסמכות לקבוע נהלים לעניין הליכי רישוי. הם אומרים שמבחינתם די במה שיש ולכן אנחנו מורידים את זה.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

לא. אני מבקשת לדייק. ציינו שהסמכות של הרשות המבצעת לקבוע נהלים היא סמכות שקבועה כללית. הציון המפורש שלה כאן גורע גם בהקשרים אחרים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לכן הכנסנו כאן.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבינה מה אמרת. קודם אמרת שבגלל שיש חוק ספציפי. סעיף (ב) מתייחס לקנאביס למטרות רפואיות והוא לא מתייחס בכלל לדברים אחרים. לכן בעיניי זה לא נכון להוריד את זה. הוא אומר "רשאי" והוא לא מחייב אותו.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

אני מדברת על הדין המינהלי ועל הסמכויות בכלל של הרשות המבצעת לקבוע נהלים. זו סמכות שקיימת וחובה לעשות את זה. ברגע שכותבים שכאן יש "רשאי לקבוע בתחום הזה", זה עשוי להיחשב הסדר שלילי שבכל הקשר אחר אסור לנו לקבוע נהלים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אבל זה קיים בדיני חקיקה רבים שנותנים סמכות ספציפית לקבוע נהלים. שוב, זו החלטה שלכם. את צודקת שממילא יש את הסמכות הטבועה של מנהל לקבוע נהלים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה גם יכול להיות הפוך. יכול להיות שזה לא נכתב כאן ויש כאן חוק ספציפי. איך שאני למדתי, אבל למדתי מזמן, זה שכאשר יש חוק ספציפי, אתה הולך לחוק הספציפי ולא לאחריות הכללית.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

אני חוזרת לסוגייה המשפטית התיאורטית נטו. סמכות הרשות המינהלית לקבוע נהלים לעבודתה. זאת סמכות כללית. היא לא דורשת אזכור בחקיקה. לכן אמרנו שאנחנו סבורים שזה לא נכון לכתוב את זה לא כי אנחנו חושבים שלא נכון שיהיו נהלים. שבזה יהיה נהלים ובכל דבר שהרשות המינהלית עושה, ראוי שיהיו בה נהלים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכימה איתך אבל יש חוק ספציפי.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

עדיין יש המון דברי חקיקה אחרים שקבעו הוראה כזאת ולכן לא רצינו להימצא במצב שיאמרו שכאן אין.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כחברת כנסת אני חייבת לומר שאני לא חושבת שצריך למחוק את זה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בעיניי זה לא גורע אם כותבים את זה.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

מכבדת את הדעה של טובים וחכמים ממני שסבורים שיש לזה מקום. אשמח שלפחות תהיה כאן אמירה שאין כאן סתירה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לפרוטוקול. כולנו מסכימים שאין כאן פגיעה. אין כאן הסדר שלילי. כולנו מסכימים לזה וזה יופיע בפרוטוקול.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני גם אתייעץ עם הנסחית באמת עושה את כל דברי החקיקה ומכירה בצורה רוחבית מה נהוג עכשיו, אם צריך את ההוראה הזאת או לא, ולפי זה נחליט.

<< אורח >> חיים מזרחי: << אורח >>

מטופל, המרכז הארצי לקנאביס רפואי. אני רוצה להעיר הערה מצד המטופלים לגבי ההגבלות בכלל. כל הגבלה וכל בירוקרטיה בסופו של דבר עולה כסף ואנחנו משלמים אותו. גם כך היום המחיר הוא מטורף. אני לא אומר שלא צריכות להיות הגבלות, אבל כל הגבלה צריכה להיבחן גם לפי ההיבט של איך זה משפיע עלינו. אתם מדברים כאן על כלכלה ואני מבין את זה, הכול טוב ויפה, אבל זה משפיע עלינו ובסופו של דבר זה יוצא מאיתנו.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אתה צודק. יש לנו כאן אתגר למצוא את האיזון הנכון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. איזון נכון בין הבריאות שלך לבין זה שלא תקבל משהו מקולקל.

<< אורח >> חיים מזרחי: << אורח >>

צריך להתייחס לנושא הזה כי הוא לא עולה מספיק.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אגב, הרבה פעמים, גם בדיונים קודמים, לפעמים תעשייה שטוענת על הכבדה מסוימת, ההכבדה הזאת נעשית כדי להקל על המטופלים דווקא.

<< אורח >> חיים מזרחי: << אורח >>

כל החברות יעמדו בתנאים וזה יושת עלינו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם מותר לי להגיד, החוק הזה נכתב בשבילך. כלומר, החוק הזה נכתב כדי שזה יקל עליכם ולא כדי לפרנס אחרים. בעיניי הוא בא כדי להוריד את המחירים, כדי להקל על אלה שצריכים את המוצר הזה. בין היתר זה גם להגן עליכם, שאלה לא יהיו מוצרים לא טובים ולא ראויים או ייעשה בזה שימוש לרעה כדי לצבור רווחים וכדומה. לכן אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין הרגולציה, בין הצורך בפיקוח וכל הדברים האלה לבין המחיר.

<< אורח >> חיים מזרחי: << אורח >>

תודה רבה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני עוברת לסעיף שמדבר על תוקף הרישיון. יש לי כמה הערות ולכן לפני כן אני אקריא אותו כדי למסגר את הדיון.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

יש לנו ב-זום את נציגת מכבי, רבקה כהן סברו שרוצה להעיר הערה על משהו שכבר דיברנו עליו.

<< אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >>

כן. בוקר טוב. הייתה לי שאלה. הזכרתם את נושא בדיקת המסוכנות לעניין בעלי רישיונות. רציתי לדייק ולשאול האם מדובר רק ברישיונות או גם במסלולי מרשמים. הרבה מאוד מההתוויות הן במסלולים מאושרים והשאלה היא האם גם שם תיקבע החובה לעשות בדיקת מסוכנות ומי יעשה אותה בפועל.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

לפי הצעת החוק הכוונה היא שכולם יהיו במרשמים ולא יהיו יותר רישיונות למטפלים. לכן זה לא רלוונטי.

<< אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >>

דיברתם על בעלי רישיונות.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

גם היום אנחנו לא בודקים מטופלים. זה רק ברישיונות עיסוק.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני אקריא את הסעיף של תוקף הרישיון ואז אני אעיר את ההערות.

5.

תוקף הרישיון

תוקף רישיון לעיסוק בקנאביס למטרות רפואיות יהיה כמפורט להלן:

רישיון ראשון יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, והמנהל רשאי לתיתו לתקופה נוספת של שנה לכל היותר בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת.

חידוש הרישיון בתום התקופה כאמור בפסקה (1) יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים.

כלומר, רישיון ראשוני יכול להינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, המנהל יכול להחליט שעדיין הוא רוצה שזה יהיה איזשהו שלב ראשוני ולתת לעוד תקופה נוספת של שנה, אבל הוא צריך לנמק למה שנה פלוס שנה. אחר כך הכלל הוא שאחרי התקופות הראשוניות האלה, בין אם זה שנה ובין אם אלה שנתיים מקסימום, יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים.

הדיונים בסבב הקודם על כך היו ארוכים. המטרה בקביעת תקופה קבועה הייתה כדי לייצר ודאות. משרד הבריאות כן מבקש בכל זאת להשאיר את הגמישות ולקבוע שזה עד שלוש שנים. כלומר, המנהל יכול לתת את הרישיון הקבוע לתקופות קצרות יותר.

היו גם שתי הערות לגבי הסעיף הראשון כשאומרים שבהתקיים נסיבות המצדיקות זאת ביקשו נימוק למה להאריך את התקופה הראשונית וגם לפרט מה זה נסיבות שמצדיקות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקשת עוד משהו. יכול להיות שזה בסעיף אחר ועדיין לא ראיתי אותו. גם אם אתה נותן לו פחות משלוש שנים, יש כאן פיקוח ואחרי שנה-שנה וחצי הוא לא עומד בכל הדרישות ואז כמובן שאפשר לקחת לו.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ברור שאפשר לבטל רישיון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תקופה שלא תפחת מ-, זה משהו שאתה חייב לתת שלוש שנים.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

אנחנו מבקשים להוסיף "אלא אם כן התקבלה אינדיקציה חדשה אודות המבקש שעלולה לשלול את המשך עיסוקו".

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

ברור שאם אתה נותן רישיון לשלוש שנים ומישהו פועל בניגוד לרישיון ולא עמד בתנאי הרישיון - אלה בדיוק הסעיפים עליהם דיברתי ושאלתי שאם צריך להוסיף אותם לגבי הסמכות לשלול רישיון – העובדה שהרישיון הוא לשלוש שנים, וגם אם הוא היה לשנתיים או לשנה, אתה יכול אחרי חודש לשלול לו את הרישיון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לדעתי זה סותר ולכן את לא יכולה לכתוב שלא תפחת מ-.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

השלב שאתה נותן את הרישיון, התוקף הראשוני שלו. זה כמו רישיון נהיגה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עזבי את הראשוני. אני בסעיף 5(2). לגבי סעיף 5(1) אני מסכימה, זה ברור לי ואני גם מבינה את המגדלים. אני אומרת שבפסקה (2) כשאת כותבת שלא תפחת מ-, ברמה המשפטית לפחות זה כן מגביל מאוד את היכולת לעצור. אם את לא רוצה עד שלוש שנים, תכתבי עד לארבע שנים ואז יש לך את הטווח.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אולי תעשי השוואה לרישיונות אחרים כמו רישיון נהיגה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

רישיון נהיגה ניתן לתקופה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

ואפשר לשלול לך. יש סמכויות למערכת אכיפת החוק.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

השאלה כאן היא האם מראש הרישיון יכול להינתן לתקופות קצובות קצרות ואז זה יוצר בעיה אצל בעל הרישיון. אם הוא בא ומבקש רישיון והמנהל אומר שהוא נותן לו רישיון לחצי שנה, אם זה לייצוא, אז מה. הוא מסתבך?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יודעת כמה זמן לוקח לגדל.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

יום אחרי תתקבל אינדיקציה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

עם זה אין בעיה. עניתי על זה. הרישיון יינתן לתקופה שלא תפחת משלוש שנים וזה קיים באין ספור דברי חקיקה. רישיון לעיסוק במיזוג אוויר, בתיווך, ניתן לתקופה של.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> במשך. לתקופה של אבל לא שתפחת מ-

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אפשר להגיד לתקופה של שלוש שנים. זה אותו דבר. תקופה קצובה של שלוש שנים. לתקופה של שלוש שנים. זה אולי ניסוח יותר מעודן אבל זה אומר בדיוק את אותו הדבר. רישיון הוא לתקופות קצובות של שלוש שנים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה הגיוני. אני גם מבינה את המגדלים למרות שאמרתי שאני נגד לגליזציה. בסוף כן צריך את הביטחון וצריך שזה לא יהיה כל כך יקר למשתמשים. לכן כאשר יש לך אינדיקציה, את לא פוסלת רישיון אלא את צריכה לעבור תהליך כדי לפסול את הרישיון. בסוף גם לצד השני מגיעה האפשרות. את לא תעצרי רישיון רק אם אינדיקציה שיש איזשהו חשד למשהו.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

לא. אני כרגע לא מדברת על טיב האינדיקציה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

הוא לא עמד בתנאים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם הוא לא עמד בתנאים, אפשר לבטל.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

אני לא מדברת על זה שיהיו שימועים וכל ההליכים. אני מדברת על כך שתהיה אפשרות, אם תהיה אינדיקציה מספיק טובה, - תסמכו עלינו שזאת תהיה אינדיקציה מספיק טובה - אז תהיה לנו האפשרות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אחת לשלוש שנים, זה כן ייתן להם את האפשרות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

את רוצה שתהיה לך את האפשרות מראש לתת רישיון לתקופה קצובה קצרה?

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

לא.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

או את רוצה שתהיה לך את האפשרות שאם יש אינדיקציה בתוך תקופת הרישיון תוכלי לבטל.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

שנה ושלוש שנים זה בסדר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זה לא הסעיף שמבטל את הרישיון.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

אני יכול להוסיף, ואולי זה ירגיע מעט את חברת הכנסת, שגם במהלך תוקף הרישיון, בלי קשר לנושא של האינדיקציות המשטרתיות, המגדלים והיצרנים עוברים מבדקים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן. פיקוח. בירוקרטיה.

<< אורח >> טוני לוי: << אורח >>

מבדקים. זה יכול להיות מבדק פתע, זה יכול להיות מבדק מתוכנן. אנחנו בפיקוח מלא.

<< אורח >> שי סומן: << אורח >>

משרד המשפטים. אני חושב שזה לא נכון שמבחינת הרשות יהיה או מצב של ביטול או מצב של שלוש שנים כי לפעמים יש מצבים שהם מצבי ביניים וזה נכון לתת לתקופה קצרה יותר כי זה יותר מידתי. זאת אומרת, זה הדבר הנכון. יכול להיות שיש חשש שהמגדל לא פועל כמו שצריך ורוצים לתת הזדמנות נוספת של שנה ולא של שלוש שנים.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון וזה ההסדר הנכון. תמיד למערכת אכיפת החוק יש את היכולת לבטל במקרה שיש הפרות ולבדוק את התנאים.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

החוק מדבר במפורש. הוא אומר לתקופה שלא תפחת משלוש שנים. זה כאילו טאבו ואי אפשר לדעת בזה. אני מדברת סמנטיקה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

שיניתי את הנוסח. לתקופה של שלוש שנים.

<< אורח >> צבי הרשקו: << אורח >>

החוק גם רושם בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זה לגבי השנה.

<< אורח >> צבי הרשקו: << אורח >>

זאת אומרת שאם אין נסיבות מצדיקות, גם לא יהיו שלוש שנים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה כתוב רק לפסקה (1) ולא לפסקה (2).

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

על הרישיון הראשוני.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אנחנו צריכים לייצר כאן איזשהו תהליך של ודאות ולא משהו אמורפי.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

שי, מדובר על מישהו שכבר עבר את השנה הראשונה של הרישיון ועוד שנה אם היו נסיבות. הוא כבר במערכת.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכאורה מי שקורא את זה, אחרי שנתנו לו את (1), הוא מיד צריך לתת את (2). צריך כמובן לכתוב בתנאי שעמד.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

כתוב בתום התקופה כאמור בפסקה (1). ברור שזה בתנאי שהוא עמד. זו בקשה חדשה שבוחנים את התנאים שלה. זה לא אוטומטי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכאורה זה כן נראה אוטומטי. כאשר קוראים את (2), זה אוטומטי. "חידוש רישיון בתום התקופה האמורה יהיה לתקופה של". נדמה כאיל וזה אוטומטי כי אין על זה תנאים. אולי כאן ייכנס משרד המשפטים. בעיניי זה לא שאחרי שגמרנו את התקופה הראשונה אוטומטית מגיעים לשלוש שנים. זה תהליך שצריך לעבור אותו. צריך להיות משהו כדי שההתמשכות לא תהיה אוטומטית.

<< אורח >> שי סומן: << אורח >>

אני חושב שהרשות צריכה יותר מגוון של כלים, גם כלים יותר מידתיים כי יכול שבמצבים מסוימים יחליטו לבטל, אם הייתה להם סמכות להאריך בשנה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, לכן חסר לי את זה בפסקה (2).

<< אורח >> שי סומן: << אורח >>

נכון. אפשר לעשות שברירת המחדל תהיה שלוש שנים אבל מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא התכוונתי לזה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

בואו נתקדם. אני חושב שבעניין הזה זה מידתי וזה הגיוני. כבר דנו בדברים האלה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אם דנו, לא הייתי בדיון.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

מגישים בקשה לחידוש רישיון ואתה צריך לעמוד מחדש בכל התנאים בכל התנאים. זה שזה על סמך התקופה הראשונית לא נותן לך אוטומטית הארכה לשלוש שנים. גם את זה אני אבדוק.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תבדקי כי בעיניי זה נדמה כאילו הכול קורה בפסקה (1). הוא עומד וברגע שהוא עמד ומסיים את השלוש שנים, אוטומטית מאריכים לו.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זאת לא הכוונה ואנחנו נסדיר את זה.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

התייחסת להערה שאנחנו שלחנו לגבי סעיף 5(1) לא הבנתי מה המסקנה שמתגבשת.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אמרתי שחברי הכנסת צריכים להחליט.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה הייתה ההערה?

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

בנוגע לאמורפיות והניסוח המאוד מעורפל, במינוח "בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת", אנחנו לא כל כך מבינים מה המשמעות של זה. אנחנו יודעים שזה באמת דבר שיכול לתת כאן המון פתח גם לרגולטור ולמי שיוסמך כאן לתת את זה. אנחנו לא כל כך מבינים מה זה אומר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אפשר לכתוב מנימוקים שיירשמו. זה קצת יותר חלש.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

זו הייתה אחת ההצעות שלנו בהתייחסות, לכתוב מנימוקים שיירשמו, אבל זה לא כתוב.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אפשר לשנות את זה. כלומר, זאת תהיה שנה פלוס עוד שנה מנימוקים שיירשמו.

אני עוברת לפרק של הגידול והייצור. אין לי הערות עליו. למישהו יש הערות?

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

אני רוצה להעיר.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. אני לא מהירת חשיבה כמוכם ולקחתי רגע לחשוב מה אתה אומר. אמרת מנימוקים יירשמו, אבל זה חייב להיות בסטנדרטיזציה מסוימת. מה זה מנימוקים שיירשמו?

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

כבר בדיון הקודם עורכת הדין עדי רוזנפלד דיברה בהקשר הזה על המשמעות של יצירת ודאות במסגרת הצעת החוק הנוכחית, שזה בוודאי יתרון משמעותי.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק. לכן יש את סעיף (2). אני איתך. אתה צודק. גם אמרתי את זה למשרד המשפטים.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

את מדברת על סעיף 5(2)?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

סעיף 5(2) הוא פועל יוצא של סוף סעיף 5(1). הוא נגזרת שלו.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> על זה היה לנו קודם דיון. כלומר לגבי (2), מרגע שסיימת, הגשת בקשה, עמדת בכל התנאים, יתנו לך שלוש שנים, לא אולי ולא בערך אלא יתנו לך שלוש שנים ואז כמובן אחר כך עוד שלוש שנים. זה ודאי. אני מסכימה איתך ולא רוצה שיהיה אולי, בערך, כמעט. אם יש משהו שלא עמדתם בו, אז בוודאי להפסיק אותו. ב-(1) זאת בחינה. תקשיב, אני חושבת שמדובר בחומר ובסוף בעיניי זה חומר מסוכן ואני לא רוצה שכל אחד יעש המה שהוא רוצה.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

איפה הסכנות שלו?

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא משנה. זה לא הוויכוח. אני איתכם כאן כדי לקדם. בסוף (1) אומר שנעשה את הכול רישיון מיידי. לא. אנחנו רוצים ב-(1) שרישיון ראשון יינתן לתקופה על שנה כי אז נבחן ואז נראה אם מה שאתה אומר באמת מתקיים ולכן אנחנו רוצים את זה לשנה. ביקשתם כאן עוד שנה אוטומטית נוספת, ב-(1), עוד לפני שזה עבר לקבוע. בעיניי צריכה להיות סיבה מצדיקה למה אתה יוצא מן הכלל, למה כאן ניתן לך רישיון זמני רק לשנתיים ולא לשנה.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

אנחנו מיושרים על זה לגמרי.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אתם אומרים אותו הדבר.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

כן. אתם אומרים אותו הדבר. השאלה אם זה יהיה מנימוקים שיירשמו, נסיבות מצדיקות, ואם אפשר לפתור את זה בעניין של נימוקים שיירשמו, אני חושב שהכול בסדר. זאת סמנטיקה אבל מהסוג שאני לא רואה בה השפעה.

<< אורח >> יהונתן ארנד: << אורח >>

זו סמנטיקה מאוד משמעותית. סעיף ההגדרות הוא מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

קיבלת. אין בעיה.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

אני יכול לחזור לסעיף 6? בשני הדיונים הקודמים התייחסתי בסעיף 6 במפורש ושאלתי למה לא לאפשר גידול פרטי רפואיים. זו הדרך היחידה להנגיש את הקנאביס גם לחולים מעוטי יכולת. אני מבין את החשש של המשטרה ולכן אני מציע שכל חולה שירצה לממש את האפשרות לגדל לעצמו, ילך לתחנת המשטרה באזור מגוריו ויחתום שם על תצהיר, על טופס, שהוא מתחייב שזה לשימושו האישי בלבד. כך אם מוחמד לא בא על הסוחרים, הסוחרים יבואו אליכם. הסוחרם הפוטנציאליים. אם יש מטופל שיש לו מחשבות לגדל ולמכור, עצם הידיעה שהוא הולך להירשם במשטרה, אני מאמין שזה יעלים לו את המחשבות האלה.

שוב, אני מקווה שהוועדה לא מתעלמת ממעוטי היכולת. יש המון מטופלים שלא יכולים להוציא מאות ואלפי שקלים בחודש על התרופה ולכן הם מוותרים על התרופה או קונים שקית, מוכרים אותה בשוק השחור במחיר כפול, בלית ברירה הופכים לסוחרים וזה רק כדי שהם יוכלו לממן את השקית הרפואית שלהם.

אלה שמתנגדים לגידול עצמי, אלה אותם אנשים שלפני 20 שנים אמרו שכל הנרקומנים התחילו עם מריחואנה, שזה גורם לחצ'קונים על הפנים. די, אנחנו בשנת 2025 והגיע הזמן להפסיק עם הפחדים. אני מבין שיכול להיות שהסעיף הזה יהיה מוקש בדרך הלאה ולכן אפשר פשוט למחוק אותו אבל אין צורך לכתוב שלא יינתנו רישיונות גידול, בדיוק כמו שלא צריך לכתוב שלפי חוק זה לא תינתן - - -

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אגב, בהמשך החקיקה אפשר גם להוריד את זה. זה אותו הדבר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

זאת הייתה בקשה של המשטרה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אנחנו נתייחס לזה כבקשת המשטרה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

בדיונים קודמים. ביקשנו שיובהר שלא יהיה רישיון.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אגב, מה שאתה אומר לי נשמע מאוד מאוד הגיוני אבל אנחנו רוצים קודם כל גם להתקדם בחקיקה ולעשות את זה בהסכמות המקסימלית. אני אומר שוב שיהיה אפשר לפתוח את זה לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

אני מבטיח למשטרה שזה יוריד את הזליגה לשוק השחור. זה יגביר את הפיקוח שיש לכם. אנחנו לא נגדכם. אנחנו ביחד.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

במאמר מאוד מוסגר ומצומצם אני אומר שיש מחקרים שמשטרת ישראל עסקה בהם לאחרונה שמוכיחים אחרת.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

אם אתם יודעים שיש מטפל שמוכר, תעצרו אותו. לא צריכה להיות ענישה קולקטיבית.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

חברים, אנחנו רוצים להתקדם. כרגע אנחנו נמצאים על איזושהי הסכמה. יש לנו כאן חקיקה שהיא ארוכה ואנחנו רוצים להתקדם בה.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

לפחות תמחקו את זה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

כרגע לא נמחק אבל רשמתי את זה גם בכוכבית. הנושא הזה עדיין לא עולה לקריאה שנייה ושלישית אלא כרגע אנחנו בקריאה ראשונה. לאחר שזה יעבור בקריאה ראשונה בעזרת השם, נדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית כחלק ממכלול החוק.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גם לי יש מה לומר בנושא אבל אמרת שאתה רוצה להתקדם. בכוכבית גם לי יש מה לומר בנושא ואולי המציע יאהב את זה ולא כי אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שתהיה כאן בעיה עצומה של אכיפה. כי בסוף כמה אפשר ללכת ולבדוק מי כן ומי לא. זה בלתי אפשרי בעליל אבל נשאיר את זה.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

להפך. תהיה למשטרה רשימה של כל המגדלים והם יוכלו לערוך ביקורת.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

זה לא לעכשיו. זה דיון אחר. אני רוצה שמיכל תצביע בקריאה הראשונה איתנו.

<< אורח >> שלומי סנדק: << אורח >>

לא נראה לי כי יש עוד כמה תיקונים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני עלולה להפתיע אותך. אני נגד לגליזציה אבל אני בעד קנאביס לצרכים רפואיים שיאפשר לכל אדם שצריך במחיר סביר לכל נפש.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

הסעיף נשאר.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

כרגע הסעיף נשאר כמו שהוא ואנחנו מתקדמים לקריאה ראשונה.

<< אורח >> מיטל אביטל: << אורח >>

משטרת ישראל איננה הרגולטור ואיננה יכולה לבצע אכיפה. צריך שזה ייאמר בצורה מסודרת.

<< אורח >> יעקב שטרנברג: << אורח >>

אנחנו חושבים שזה צריך להיות לא רק למטרות רפואיות. הסעיף הזה צריך להגיד גם למטרות אחרות.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אנחנו בחוק קנאביס למטרות רפואיות.

פרק ג': גידול וייצור, סעיף 9, הדברה. הסעיף הזה נוסח בזמנו עם נציגת משרד החקלאות שהייתה בדיונים. הבנתי שכרגע בדיון לא נמצא נציג משרד החקלאות. אנחנו ניצור איתם קשר ונוודא שיש את ההוראות האלה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אנחנו מבקשים שזה כן יעלה לדיון כי זה רעל.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

מה אתם מבקשים?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

שבכלל לא ישתמשו בחומרי הדברה. יושבים כאן ארבעה-חמישה מגדלים שיודעים לא לרסס. הם יודעים לא להדביר. הם משווקים תוצרת נקייה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

מה ההוראות של משרד החקלאות?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

ההוראות של משרד החקלאות הן להשתמש בכל תכשיר שמיועד לשימוש אורגני. יש לנו חוות דעת של הרבולוגים ראשיים במשרד החקלאות שאומרים שחומרי ... בריסוסים האלה אינם נבדקים אלא רק החומר הפעיל. למשל משתמשים בשמנים ואז בודקים רק את הדרכטין שנמצא בחומר הפעיל בחומר ההדברה אבל שאר השמנים הצמחיים שמגיעים מעץ התה לא נבדקים ובסוף אני שורף אותם ומעשן אותם. זה לא הגיוני שמשרד הבריאות נותן לי לעשן חומרי הדברה. החומרים האלה אמנם נבדקו על ידי משרד החקלאות בירקות שאנחנו שוטפים. הכבד שלנו, הקיבה שלי יודעת להשתמש ולעבד את החומרים האלה בלי רעילות. בשאיפה החומרים האלה הופכים למסוכנים. אתמול הייתה כתבה בערוץ 13 שאומרת שיש בחילות והקאות מקנאביס. ברור שאם אני מעשן K300, יהיו לי בחילות, הקאות וכאבי ראש. אנחנו כבר לא בשנת 2017 אז נכתבו הנהלים.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

התייחסות משרד הבריאות.

<< אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >>

קודם כל הערה טכנית ואחר כך לגבי מהות הדברים. איסור שימוש בחומרי דברה – צריך להגדיר מה זה חומר הדברה ומה אסור. כמו שנאמר כאן, העוסקים יישרו עם זה קו, העלויות יגולגלו למטופלים אבל האמירה תהיה שאסור להשתמש בחומרי הדברה. מה שכתוב כאן סעיף 9 זה שאם יש שימוש בחומרי הדברה, זה צריך לעמוד בהוראות חוק הגנת הצומח שזו החקיקה שמסדירה שימוש בחומרי הדברה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

שלא מתייחסת לשאיפה שלהם.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אפשר להכניס בנוסח ככל שיעשו לפי הוראות משרד החקלאות?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

סליחה אדוני, זה לא נאכף.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

מבחינתם זה אותו הדבר. אם נגיד ככל שעושים שימוש בהדברה זה לפי ההוראות של משרד החקלאות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

ככל שיעשו, על פי הוראות של משרד החקלאות. מי שירצה לעשות בלי ומי שירצה לרכוש בלי חומרי הדברה, יצטרך לשאת בתוצאות.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אבל אז מה שקורה זה שמעוטי יכולת מקבלים סחורה שהיא רעילה להם.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אבל כאן הם מקבלים משהו.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אדוני, כל הדיונים אתה אומר לי, ואומרת חברת הכנסת, שקנאביס מסוכן. מה מסוכן בקנאביס? אנחנו טוענים שמה מסוכן בקנאביס – ויש לנו חוות דעת של הרבולוגים ממשרד החקלאות שגם הוגשו לבג"ץ ב-2019. זה רעל ואז אומרים לי שהקנאביס מסוכן. אתם לא מוכיחים שה-THC מסוכן כי אין מחקר בעולם שמראה ש-THC מסוכן ויש מחקרים שמראים שלעשן סבון ולעשן שאריות של ריסוסים, זה כן מסוכן ואת זה אתם כן משאירים כאן. זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני שקנאביס רפואי שנשאף לריאות בשאיפה או באידוי, ישתמשו בו בחומרים שהשארתיות שלהם לא נבדקת.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

שוב, הדברים האלה צריכים להיבדק ברמה הרפואית. אנחנו צריכים כאן מחקרים רפואיים שיאשרו לכאן או לכאן.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

שמשרד החקלאות יעשה את זה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אני הצעתי לרשום ככל שייעשה ואז אתה נותן שתי אופציות למגדל. אתה מדבר על מעוטי היכולת שירכשו סחורה שהיא פחות טובה. על פי השיטה השנייה מעוטי היכולת לא יוכלו לרכוש בכלל.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

לא. הם יוכלו לרכוש, ועוד איך הם יוכלו כי עלויות הגידול האלה לא כאלה גבוהות לעומת המצב בשוק. השתכללנו. אנחנו כבר לא ב-2017. הנה, יושבים כאן כמה מגדלים שמוכרים במחירים סבירים לשוק. הם מוכרים במחיר ממוצע ואפילו יותר נמוך מסחורה מרוססת שמגיעה מקנדה. יש סמלילים על כל מוצר והיום אני הולך לבית מרקחת ויכול לדעת מה מרוסס ומה לא מרוסס. הגשנו למשרד הבריאות שלא הגיב ואמרנו שיש היום 20 מוצרים בשוק שרשום עליהם הלא נעשה בהם שימוש בחומרי הדברה אבל לצד הסמליל הזה יש סמליל שרשום שנעשה שימוש בהדברה אורגנית או בהדברה ביולוגית ואין פיקוח על הנושא. משרד הבריאות מאשר היום למגדלים או ליצרנים לעשות מה שהם רוצים. הנה, חברת בזלת, על השמנים שלה יש גם ... חופשי וגם הדברה ביולוגית. איך יכול להיות? במוצר נעשה שימוש בחומרי הדברה או לא נעשה שימוש בחומרי הדברה? איך שני הסמלילים האלה יושבים על אותו מוצר?

אם כן, אם אין פיקוח ואם אין אכיפה על כל מה שקורה היום בשוק, ועל מה שאני מכניס לגוף שלי, אז לפני שאתם טוענים שהקנאביס הוא כל כך מסוכן ושהקנאביס הוא כל כך ממכר, אל תכניסו לי שאריות של חומרי הדברה אלא אם כן אתם תבדקו אחרת, שמשרד החקלאות לא ביצע אפילו פעם אחת, לא אישר תכשיר משנת 2005 שיש בו קנאביס רפואי. מאז 2017 אז נכנסה הרפורמה ומ-2019 לא נעשה במשרד החקלאות שום ניסוי שבודק מה קורה בשאיפה של החומרים האלה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

לכל דבר יש השלכות. שנינו מבינים שיהיו השלכות אם אנחנו עכשיו מורידים את הסעיף הזה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אם כן, בוא נתפשר על הדברה ביולוגית בלבד. שישתמשו רק בהדברה ביולוגית. שלא ישתמשו בריסוסים, לא בשאריות של סבון שתקועות לי כאן בגרון ואני מעשן אותן כי זה לא הגיוני שמשתמשים בשאריות של סבונים על הצמחים שלי. אנחנו מעשנים את התוצרת. אנחנו לא אוכלים אותה. יש הבדל בין הירקות שאנחנו אוכלים ושוטפים ואפילו לפעמים שוטפים אותם בסבון. את הקנאביס אני לא שוטף בסבון ואני אפילו לא שוטף במים ובסוף אני מעשן אותו. אני לא אוכל אותו. יש כאן סכנה לבריאות הציבור.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

בגלל שאנחנו עוסקים בבריאות הציבור וההשלכות הן לכאן ולכאן, אני חושב שהדבר המאוזן ביותר הוא להביא לכאן איזשהם מחקרים.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

תביאו את המחקרים לפני שאתה מכניס את זה לחקיקה. את כל הזמן מבקשים מאיתנו להביא מחקרים.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

אתה רוצה שהחקיקה הזאת לא תצא לפועל?

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

כן, אני מעדיף שהיא לא תצא לפועל אם היא מרעילה אותי. אני מעדיף שהיא תידחה אם היא קשורה לרעלים שנכנסים לי לגוף באופן רציף.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

אין חובה להדביר. מי שרוצה מדביר לפי רשימת חומרי הדברה שפרסם משרד החקלאות המיועדים לקנאביס. יש מגדלים שמשתמשים בהדברה ויש מגדלים שלא משתמשים בהדברה.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, גם יש ירקות כאלה.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

שיטת ההדברה והגידול משפיעה על העלות של הגידול הזה. משרד הבריאות בודק שאריות חומרי הדברה. יש רשימה מאוד ארוכה.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

אתם בודקים חומרים פעילים ולא חומרי... תגידי את האמת על השולחן.

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

200 פלוס חומרים נבדקים לשאריות חומרי הדברה בכל אצווה ואצווה ושם יש רמות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

הייתה אצלכם חשיבה לאסור את אותה הדברה?

<< אורח >> אלה רז: << אורח >>

לא.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לומר שקודם כל זה דיון לוועדת הבריאות אבל אני רוצה לומר גם לך. מה שכתוב בסעיף אומר שמי שמגדל קנאביס, אם הוא רוצה לעשות הדברה, הוא יצטרך לעשות את זה על פי ההוראות של חוק ההדברה וכולי. הוא לא מחייב אותם לעשות ולכן אין כאן חובה. אני יודעת שגם לגבי ירקות, אתה יכול לקנות ירקות אורגניים ואתה יכול לקנות ירקות לא אורגניים.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

גברתי, זה לא אותו הדבר כאשר מדובר בעישון.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול לכעוס אבל זה לא יעזור. אני מסבירה לך את העניין. אתה יכול להגיד את זה על כל תרופה, אתה יכול להגיד על כל דבר שזה לא בסדר ושהפיקוח שלכם יותר גרוע ומביא יותר נזק מאשר תועלת. על הכול אפשר לומר את זה. משרד הבריאות יושב כאן והוא אמון על הוראות חוק הגנת הצומח. הוא עושה בדיקות מדי פעם.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

לא. זה משרד החקלאות.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הדיון הוא לא לכאן אלא לוועדת הבריאות.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

בשלב הזה אנחנו נשאיר את זה כמו שזה. אחרי שנעביר את ההצעה בקריאה ראשונה יש לנו את כל הפגרה כדי לעשות את הבדיקות. מבחינתי, תעבירו לי חומרים ונראה איזה חומרים יש ואם נצטרך נפעיל גם את מרכז המחקר והמידע של הכנסת וזה כדי שנוכל לתת תשובה יותר מושכלת. כרגע מכל האפשרויות זה נראה מאוזן, בשלב הזה. אני לא רוצה ללכת לקיצוניות השנייה ולאסור לגמרי הדברה כי גם לזה יש השלכות ושנינו מסכימים שיש לזה השלכות. האם ההשלכות הן על המחיר ויהיו כאלה שאף אחד לא יוכל לרכוש או רק מעטים לא יוכלו לרכוש, לא יודע אבל השלכות מסוימות יהיו לזה. לכן בואו כרגע נשאיר את זה כך ונתקדם.

<< אורח >> תום רז: << אורח >>

העמותה לצריכה נכונה. אולי רק להוסיף "אכילים", ואז זה יאפשר את מה שניר אמר, שזה לא דרך עישון. כיום אין מוצרים אכילים.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

שתהיה הדברה בהתאם להדברה שיש למוצרים אכילים?

<< אורח >> תום רז: << אורח >>

אני אומר שאם יהיו מוצרים אכילים ואז ההדברה לא תקפה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

על מוצרי קנאביס אכילים לא תיעשה הדברה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

לא. בדיוק הפוך.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

דווקא עם אכילים אנחנו יודעים להתמודד. אם כך, תעצור את כל מה שלא אורגני בשוק.

<< אורח >> חיים מזרחי: << אורח >>

לא, זאת עוד אופציה.

<< אורח >> תום רז: << אורח >>

אני אומר שהיום אין מוצרים אכילים אלא יש עישון, שמן.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>

דווקא מוצרי קנאביס אכילים לצורך העניין, אם מדבירים אותם כמו שמדבירים עגבנייה ומלפפון, זה מקובל, זה בסדר ואנחנו חיים עם זה.

<< אורח >> תום רז: << אורח >>

זה מה שאני אומר. תן לנו אכילים.

<< אורח >> גפן מלכי: << אורח >>

אגב, פעם ברמת הקנאביס הרפואי היה אכילים. זה היה משהו קיים. היה עוגיות עם קנאביס.

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

כמה הערות לפרק הזה. לעניין בדיקות חומרי הדברה. במדינת ישראל מספר חומרי ההדברה שנבדקים, אם אני לא טועה הם יותר מפי שתיים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. כמות הבדיקות שאנחנו נדרשים להן בעולם של חומרי הדברה היא ממש יותר מכפול.

<< אורח >> ניר יופיטרו: << אורח >>

הפסיקו לשלם על בדיקות.

<< אורח >> איתי רוגל: << אורח >>

דיברת. עכשיו תורי. יש כאן משהו כללי שחסר בכלל בהתייחסות לחוק הזה וזה לטפל בתשואות מתן חדשות. כשאני מדבר על עישון, וגם אתמול הסתכלתי – אני לא מסתכל על חדשות - על המחלה המסתורית שרופאים טוענים שיש לאנשים שמעשנים הרבה זמן. מה לעשות שבמדינת ישראל משרד הבריאות קבע כללים שאין אותם בשום מדינה אחרת בה יש קנאביס רפואי, כללים הרבה יותר קשיחים כדי להכניס צורות מתן חדשות. זה נקרא נוהל 108. נוהל 108 בכלל לא מופיע אצלכם בהתייחסות של החוק.

אנחנו אומרים שאם כבר לעשות חוק, זו הזדמנות של המחוקק לפתוח את השוק הזה לצורות מתן נוספות ללא הבדיקות האלה שאינן באמת הכרחיות. כן, המנהל צריך לקבוע תקרות של אמנה יומית המומלצת, אנחנו צריכים לעבור לדבר במיליגרמים ולא בגרמים ולקבוע תנאים שהם יותר קשורים לרף העליון של משהו שנקרא בטיחות. מעבר לזה, צריך לפתוח את השוק ואז יש הרבה מאוד אפשרויות נוספות שהן לאו דווקא עישון שהוא היום

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]