פרוטוקול מספר 94, הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, 16/07/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 94

מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים

יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"ה (16 ביולי 2025), שעה 9:01

סדר היום:

<< נושא >> תכנון, תקצוב ועתיד תוכנית החומש לחברה הערבית בראי הצעירים << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

נעמה לזימי – היו"ר

אחמד טיבי

עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:

סמיר בן סעיד

יסמין פרידמן

מוזמנים:

שירה גרשון

–

רפרנטית פנים באג"ת, משרד האוצר

שירין חאפי נטור

–

מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

אורי זיו

–

ממונה אוכלוסיות ומכינות, המועצה להשכלה גבוהה

רב"ק ירום גונן

–

מנהל אגף א' ארגון, תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון לאומי שירה ברלינר פולג

–

מנהלת מה"ט, משרד העבודה

אחסאן הנו

–

מנהל אגף תעסוקת חברה ערבית, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה חן קהתי

–

ראש מטה, מינהל הכשרה מקצועית, משרד העבודה

קראוון חג'אזי

–

מנהלת תוכניות יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי יסמין בן עמרם

–

תכנון מדיניות של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי קרן כץ

–

סגנית מנהל מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי סאד אליאס

–

מנהל תחום בכיר ברשות הצעירים, צעירים בחברה הערבית, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ד"ר נורית יכימוביץ-כהן

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר נטע משה

–

המחלקה לפיתוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבד שחאדה

–

יועץ, ועד ראשי רשויות ערביות

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא

–

מנכ"לית, חברת מחקר נאס

בן פרג'ון

–

מחקר וייעוץ, חברת מחקר נאס

חוסאם אבו בכר

–

מנכ"ל, אלפנאר - תעסוקה, כלכלה וחברה

תמר שקיר-זועבי

–

סמנכ"לית ארגון ושיטות, אלפנאר - תעסוקה, כלכלה וחברה אימאן גרה אלמלק

–

עו"ד, מנהלת תוכנית משקאא, אלפנאר - תעסוקה, כלכלה וחברה ד"ר פהימה עותמאן אבו אלהיג'א

–

מנהלת המהלך האסטרטגי לצעירים חסרי מעש, אלפנאר - תעסוקה, כלכלה וחברה ינאל גבארין

–

מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

רעות קלינברגר

–

עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, המרכז להעצמת האזרח

מוסא קריני

–

מנהל מרחב ריאן, ארגון בעצמי, ארגוני תעסוקה ופיתוח קריירה בקי כהן קשת

–

עו"ד, קול רבני לזכויות אדם

ג'עפר פרח

–

מנהל שותפים בגיבוש החלטה 550, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל

מוזמנים באמצעים מקוונים:

הנאדי שאער

–

סמנכ"לית אג'יק - מכון הנגב

איימן כבהה

–

מנכ"ל אגי'אל

מנהלת הוועדה:

דפנה סידס-כהן

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> תכנון, תקצוב ועתיד תוכנית החומש לחברה הערבית בראי הצעירים << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שלום ובוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ועדת הצעירים בתקצוב ועתיד תוכניות החומש לחברה הערבית בראי הצעירים והדורות הבאים. זה דיון מעקב שלישי שלנו בנושא. לקחנו את זה כוועדה כדי באמת לבחון, להבין, לשמוע, וכן לנסות לקחת אחריות על הסוגיה הזאת.

אני קודם כל רוצה לפתוח את הדיון ולהגיד תודה לחברתי, נסרין חאג' יחיא, שאת בעצם הראשונה שהבאת את זה לפתחה של הוועדה, ומאז אנחנו עושות עבודה מדהימה יחד. אני קודם כל באמת מודה לך, ולהגיד באמת יישר כוח לחברה האזרחית, לאקדמיה, כמובן לרשויות, אבל גם על השותפות הזאת הפרלמנטרית, ואנחנו לומדים מכם המון.

אז ממש תודה נסרין, ואנחנו רק התחלנו, מה שנקרא. אנחנו עוד נמשיך הרבה. תודה לך גם, יסמין, שהגעת לדיון הזה. אני בכוונה לא מאריכה, כי זה ימי רביעי, ימים של מעט זמן דיונים, ואני רוצה שכולם ידברו ויוכלו לקחת חלק. אני פותחת איתך, נסרין. תודה שאת איתנו.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

בוקר טוב לכולם. נעמה, המון תודה על זה שהסכמת להרים את הדיון היום. אנחנו הכנו מצגת מאוד קצרה. אני מניחה שחלק גדול מהיושבים כאן בחדר מכירים את הנתונים, אבל בכל זאת היה חשוב לנו להדגיש את מצב הצעירים בחברה הערבית, ולהגיד עד כמה זה משמעותי לטפל בקבוצת הגיל 18-34. הקבוצה זאת מהווה כ-27% מכלל הצעירים בישראל. האוכלוסייה הערבית הצעירה מונה כ-600,000 נפשות, כך שאם נצליח באמת לדייק גם בתוכניות החומש, אבל גם ביישום החומש הנוכחי, אני חושבת שאפשר לעשות חיל ולהביא את החברה הערבית למקום הרבה יותר טוב.

(הצגת מצגת)

אני מניחה שכולם מכירים מצוין את הנתונים על אלימות ופשיעה, במיוחד בקבוצת הגיל הזאת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כן, בפגרה גם יהיה דיון ספציפי על אלימות ופשיעה בחברה הערבית בהקשר של צעירים וצעירות.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

מצוין, אבל כן חשוב להדגיש ש-75% מהאוכלוסייה הערבית מתגוררת ביישובים שנמצאים באשכולות 1-3, לעומת 23% מקרב החברה היהודית ומקרב היישובים המעורבים. אי לכך, בעצם החשיבות של שילוב המיעוט הערבי ובמיוחד הצעירים הערבים בהשכלה ובכלכלה היא מאוד גדולה ומשמעותית.

אנחנו נמשיך, ברשותכם, ונמצאת פה שירין נטור חאפי, הממונה על החינוך הערבי במשרד החינוך, וצריך להגיד שהיא הובילה מהפכה של ממש בכל מה שקשור לחינוך הערבי, ואנחנו רואים ומרגישים כבר את השינוי החיובי.

יחד עם זאת, כשאני מתבססת על הנתונים של משרד החינוך, של אתר שקיפות בחינוך, אנחנו עדיין רואים הבדלים, למרות העמקת התקצוב הדיפרנציאלי גם ב-922 וגם ב-550. אומנם הפערים הלכו והצטמצמו עם השנים, אבל אם ניקח את השנתיים האחרונות, אנחנו עדיין נראה שתלמיד ערבי שמגיע מחמישון טיפוח חלש, עדיין מתוקצב ב-40% פחות, תלמיד יהודי לעומת תלמיד ערבי. הפער עומד על כמעט 13,000 שקלים.

וחשוב לי מאוד להגיד, למרות ההבדלים הדרמטיים בתקצוב, אנחנו כן מרגישים שיפור. יש הרבה יותר תוכניות שבעצם עוזרות גם לדייק ולטייב את הכסף שמושקע במערכת החינוך. ראינו תוכניות שעובדות על השבחת ההון האנושי, תוכניות להכשרת מנהלים וכו', והן כבר מביאות את אותותיהן.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

היה פה גם דיון לפני מעט זמן על הסיפור של הנגשת השפה העברית לחברה הערבית, בגלל המחקר שמראה גם את הנשירה מהאקדמיה, זה גם מה ששירין הציגה. את מדברת על דברים שונים כמובן לחלוטין, אבל נגיד שגם רצפת הבטון לא כל כך טובה. זאת אומרת, אפילו בסיפור הבסיסי ביותר, של הנגשת שפה ונגישות עבור משרות ועבור השכלה, זה אפילו במקום הזה עוד לא יציב, יש הרבה מה לעשות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא יכולה להרחיב טיפה על הפערים בתקצוב? אני חושבת שזה סופר חשוב, אני חייבת להבין את זה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כן.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

אוקיי. שירין בטח תוכל להתייחס לזה הרבה יותר טוב ממני, אבל לפני 922, לפני החלטת החומש הראשונה לחברה הערבית, התארים בין תלמידים מחמישון פיתוח חלש, בין תלמידים יהודים לערבים, זה עמד על עשרות אחוזים, ו-922 בעצם העמיק את התקצוב הדיפרנציאלי לתלמידים מחמישון פיתוח חלש. כלומר, תלמידים מוחלשים מקבלים למעשה יותר ממערכת החינוך.

ואחר כך ב-550 התקצוב הדיפרנציאלי שהיה בעיקר רק בתקופת היסודי, הוא חל גם על חטיבות הביניים וגם על התיכונים. אנחנו רואים באמת צמצום בהקצאת המדינה ובאי שוויון בין תלמיד יהודי לערבי שמגיעים מחמישוני טיפוח חלש.

יחד עם זאת, עדיין המספרים מדברים בעד עצמם, תלמיד יהודי שמגיע מחמישון טיפוח חלש מקבל הרבה יותר. ואני רק מדברת על התקצוב של מערכת החינוך. נוסיף לזה גם את תשלומי ההורים, ההשקעה של המשפחות, הרשויות המקומיות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את אמרת שזה 13,000 שקלים הפער?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

פר ילד, 40% פחות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהפער הזה, בעצם זה נובע מתקצוב של משרד החינוך.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

וגם של רשויות מקומיות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר להבין למה?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

קודם כל צריך להגיד, החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך מפלה בהקשר התקצובי שלו. החברה הערבית בהכי נמוך, אחר כך החינוך הכללי, מקבלים הכי הרבה החמ״ד וגם הסיפור של הרשתות החרדיות כמובן. צריך להגיד רגע את הדבר הזה. יש פערי חינוך מאוד קיצוניים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מכירה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בדיוק. בסוף זה הפערים שאת מתארת. כמובן, עם המאצ'ינג של הרשויות ועם שאר הדברים, אבל זה הפערים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא, היא אומרת שזה הפער רק של משרד החינוך. זה מה שאני רוצה רק להבין. האם ה-13,000 שקלים, זה הפער רק של משרד החינוך?

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

בבתי ספר יסודיים, התקצוב ברובו מגיע מהמדינה ושם אנחנו באמת רואים אי שוויון יחסית שאפשר לחיות איתו בשקט, למרות שלעניות דעתי, תלמידים שמגיעים מקבוצות מיעוט צריכים לקבל הרבה יותר, כי יש להם גם הרבה יותר חסמים.

אבל שנייה, אם אני מדלגת על היסודי ועוברת לחטיבות העליונות, אנחנו רואים, בנוסף לתקצוב המופלה של המדינה, אנחנו גם רואים שרשויות מקומיות ערביות, בגלל שרובן נמצאות באשכולות 1-3 וההכנסות העצמיות שלהן הן מאוד נמוכות, אין ארנונה עסקית, אז אנחנו רואים גם שהם מתקציבים את החינוך הרבה פחות. נוסיף לזה גם את החינוך הבלתי פורמלי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה ברור, אבל אני אשמח אחר כך לקבל תשובה, אם נמצא פה משרד החינוך והאוצר, מאיפה נובע הפער המטורלל הזה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

מחלקת המחקר של הכנסת רוצה רגע להגיב?

<< אורח >> נטע משה: << אורח >>

כן, ד"ר נטע משה מהמחלקה לפיקוח תקציבי. נתוני שקיפות מספרים הרבה דברים. ממה שאני מכירה ביסודי, הפערים הם קצת אחרים, אבל בואו אולי נתמקד, זאת אומרת, שירין גם פה, אנחנו לא מכירים את הפער הזה שיש ביסודי, שהוא נמוך הרבה יותר בחינוך הערבי, כי שם יש הרבה יותר תוספות של שעות דיפרנציאליות. אבל כן נתמקד בעל-יסודי, בחטיבה העליונה בפרט, ושם כן, בהחלט יש פער.

הסיבות הן שמבנה התקצוב של העל-יסודי הוא בעצם פר תלמיד הרבה פעמים, ופר המגמות שלו. יש פערים ברגע שיש חינוך הרבה יותר טכנולוגי, דברים כאלה, תלמיד מקבל יותר, ושם אנחנו יודעים שיש הבדל. הדבר השני, שהתקציב נגזר הרבה פעמים מהפרופיל של המורה, ולקח זמן עד שבחינוך הערבי יותר ויותר מורים נכנסו עם תואר שני וותק ודברים כאלה. זאת אומרת, זה כמה דברים שממשיכים את זה.

וכן, והפיילוט של משרד החינוך, שעכשיו נכנס יותר, וגם דרך הגפ"ן לדעתי, זה לתת יותר שעות דיפרנציאליות בעל-יסודי, בחטיבה העליונה, שזה משהו שלא היה עד השנים האחרונות. זאת אומרת, יש פה עניין גם מבני באיך מתקצבים, ובהחלט, בחטיבה העליונה זה משהו שרואים.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

תודה על ההסבר. אני רק רוצה להדגיש, שבכל זאת אם נסתכל עשור לאחור, אנחנו כן נראה שאי השוויון הלך והצטמצם. יחד עם זאת, אנחנו כן שמים על השולחן גם לקראת הדיון לחומש הבא.

נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה זה כל הנושא של למה מוביל אי השוויון הזה. אי השוויון מוביל לנשירה מאוד גבוהה, גם נשירה גלויה וגם נשירה סמויה. בתקופת הקורונה, אבל גם אחרי. אנחנו דיברנו עם עובדות סוציאליות ועם קציני ביקור סדיר, וראינו שבחלק מהיישובים בקרב הבנים שיעורי הנשירה קפצו ל-20%-30%. אני לא רוצה לדבר על הנושא של השפות, תכף אני אגיע לזה כשאני מדברת על מבחני יע"ל, אבל כן חשוב מאוד להגיד שכקבוצת מיעוט לאומי, כשאנחנו מדברים על היכולת שלנו להשתלב, ההשכלה הגבוהה היא אחד הכלים הכי אפקטיביים, ולכן חשוב לי מאוד לשים שני חסמים כאן על השולחן.

החסם הראשון זו הבחינה הפסיכומטרית. אנחנו רואים שהפערים כן הלכו והצטמצמו בעשור האחרון, אם כי באטיות, אבל בקרב הנבחנים בפעם הראשונה, אנחנו רואים בעצם שהפער נשאר גדול, והוא נותר על כנו כמו שהוא היה לאורך העשור האחרון. הסוגיה השנייה שאני רוצה לשים כאן היא מבחן יע"ל. זה מבחן שמהווה חסם בולט בהשתלבות באקדמיה, והוא משפיע לרעה על סיכויי הקבלה של צעירים וצעירות מהחברה הערבית.

אני רוצה לשים איזשהו נתון, ולהודות פה לבן שעשה את העיבוד. שיעור החוזרים על הבחינה הוא גבוה והוא גם עלה עם השנים. אם נסתכל על מה שהיה כאן לפני עשור או שני עשורים, שיעור הנבחנים או האנשים שנבחנו בפעם השנייה מכלל ההיבחנויות ביע"ל עמד על כ-41%. אבל בעשור האחרון מ-2014-2020 בעצם השיעור הזה עומד על 72%.

יש סקר שערכתי עבור ארגון אלפנאר, שהמנכ״ל שלו יושב כאן והוא תכף יתייחס, אבל הסקר הזה, אם הוא מחדד משהו, הוא מחדד את הצורך בהתערבות מיידית של המדינה, של פילנתרופיה, של ארגוני חברה אזרחית. אני כן רוצה לחזק קודם כל את העובדה שנתוני למ"ס משקפים תמונה יחסית מדויקת למה שקורה בשטח.

הנתונים שקיבלנו בסקר שערכנו לאלפנאר, מעידים על זה שמעל 25% מהצעירים הערבים בגילאי 18-29 הם חסרי מעש, הם לא עובדים ולא לומדים. ואנחנו רואים שבשנתיים האחרונות, מאז ה-7 באוקטובר, ראינו גם עלייה בשיעורי חוסר המעש.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

גם פה התקיימו שני דיונים בנושא של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית, וגם זאת אחת הסוגיות הכי כואבות.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

כי צעיר שאין לו אופק וצעיר שלא מצליח להשתלב לא באקדמיה ולא בתעסוקה, הדרך שלו לחיק ארגוני הפשיעה היא מאוד קצרה.

סוגיה נוספת שאני רוצה לדבר עליה, למרות שגם בה חל שיפור משמעותי, זה הנושא של היעדר הכוונה. רבים מאלה ששאלנו אותם בסקר, הם העידו על זה שהם מתבססים בעיקר על קשרים אישיים כדי למצוא עבודה או להגיע להשכלה גבוהה, וגם כאן החברה האזרחית עשתה לא מעט. יש את התוכניות שעובדות היום גם בכפר קאסם, אני יודעת שגם אלפנאר מפתחים תוכנית שמדברת על הכוון תעסוקתי בתיכונים. יחד עם זאת, לצערי הרב התוכניות האלה לא מגיעות לרוב הצעירים שלנו.

ונסיבות החיים, סוגיה שעלתה מאוד חזק מהסקר, שיעור גבוה מבין העובדים בתעסוקה או במקצועות לא אקדמיים, לא מתכוונים בעצם ללמוד. השאיפות שלהם להתקדם הן שאיפות מאוד מוגבלות, והאמונה שלהם והיכולת שלהם לממש את עצמם, את השאיפות שלהם, היא מאוד נמוכה. אני חושבת שזו תעודת עניות בישראל של 2025.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש. קוראים לזה ייאוש.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

כשצעיר מיואש, הדרך שלו להתנהגויות לא נורמטיביות היא מאוד קצרה.

עוד שני נתונים ואני אסיים. השאיפה להשתלב בהשכלה גבוהה או בהכשרה מקצועית, ראינו שבקרב מי שאינם מועסקים, כ-26%, הם שואפים להשתלב בהכשרה מקצועית, ועוד 22% שואפים להשלים תואר ראשון.

והנתון שאני רוצה לסיים איתו זה השימוש המועט בכלים ממשלתיים, למרות שהצעירים שלנו, המצב שלהם הוא רע, ואני משתמשת במילה מאוד עדינה, אנחנו ראינו בסקר שכמעט שני שליש מהצעירים ציינו שאף גורם לא סייע להם, לא הושיט להם יד ולא עזר להם למצוא עבודה או עזר להם בהכוון תעסוקתי.

לפני שאני מסיימת, חשוב לי מאוד להגיד, והתחלתי עם זה, בסוף עתיד החברה הערבית תלוי ביכולת שלנו גם לספק חינוך איכותי. שירין פה יושבת ומטפלת בדור העתיד במערכת החינוך, אבל אנחנו חייבים להתחיל למצוא פתרונות ואלטרנטיבות גם עבור צעירים שלא נמצאים היום בשום מסגרת, אחרת אנחנו נמשיך לספור את הקורבנות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

את אומרת זה דור המדבר הזה שכבר לא קיבל את התוכניות הללו של משרד החינוך, ונמצא בין התפר לנשירה, וכמו שאמרת להצטרפות לחיק ארגוני הפשיעה, זה אותו דור שצריך לייצר לו תוכניות מותאמות. אני רוצה טיפה גם לשמוע על מה מצב מרכזי הצעירים בחברה הערבית.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

חשוב לי מאוד להגיד, העובדה שהדיון הזה מתקיים, לפני עשר שנים המונח 'חוסר מעש צעירים', לא היו בכלל החלטות ממשלה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

לא היה את המינוח הזה בכלל, כן.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

לא היה ידע, לא היה מידע, לא היו נתונים. ואני חושבת שהעובדה שאנחנו מקיימים רק השנה את הדיון השלישי בנוגע למצב הצעירים הערבים, זה גורם לי להיות מאוד אופטימית, כי העובדה שזה נמצא על סדר היום, יש פה חצי שולחן שיושבת בו פקידות מקצועית ובאה לתת דין וחשבון ובאה להגיד מה התוכניות שלה, זה לא עניין של מה בכך, ויש פה גם חברה אזרחית שעושה לא מעט. תודה לך על השותפות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בוודאי, וכן גם אני אוסיף לדברים שאת אומרת. בדיון הראשון שהיה על תוכניות החומש זה היה בעקבות הקיצוץ, ואחד הדברים שמאוד ריגשו אותי זה שרשויות המדינה נעמדו עם הרגליים האחוריות ואמרו התוכניות האלה עובדות, הן חשובות, הן משלבות בשוק העבודה, הן עושות תהליכים. וראיתי, באמת, דווקא דרך הנושא הזה, את אחריות המדינה לאזרחיה, במובן הזה שפקידות נעמדת ואומרת אנחנו עושים פה שינוי, אנחנו נותנים לאנשים הזדמנות, אנחנו משלבים, אנחנו עושים את המעשה הנכון.

ובגלל זה גם אני חושבת שחשוב לי להמשיך את דיוני המעקב, כי אני אומרת יש עם מי לעבוד, זאת אומרת, יש חברה אזרחית, יש רשויות מדינה, יש עם מי לעבוד. צריך לתקצב, צריך לעשות, אבל חד משמעית.

אני רוצה לעבור לחוסאם אבו בכר, מנכ״ל אלפנאר. תודה שאתה איתנו.

<< אורח >> חוסאם אבו בכר: << אורח >>

תודה רבה לכם, תודה על הדיון גם. אני חייב להגיד ולהתחיל מכך שלפני שנתיים פורסם גם דוח מבקר המדינה בנושא של צעירים חסרי מעש, ואחד מהדברים הבולטים שם זה שהסוגיה של צעירים חסרי מעש, אין לה אבא ואמא, ואין מישהו שהוא הבעלים לתופעה בתוך מוסדות הממשלה. למרות שמשרדי הממשלה כולם היו תחת ביקורת מהבחינה הזאת, ואני חושב שזה העיר משהו וגרם גם למשרדים הממשלתיים וגם לחברה האזרחית לחבור ביחד ולנסות להרים משהו. בינתיים הסוגיה באופן מתכלל עוד לא מטופלת בצורה ראויה, כי אנחנו מדברים על תופעה שהיא תופעה מכאיבה, תופעה מאוד קשה.

אבל לפני בערך שנה וחצי בארגון אלפנאר התחלנו, לקחנו על עצמנו באמצעות תמיכה של פילנתרופיה, להרים פרויקט גדול, מיזם גדול מתכלל בנושא של צעירים חסרי מעש, בניסיון למצוא מענים הולמים.

אני אציין כאן שיש לנו שותפים בתוך משרדי הממשלה, במשרד החינוך, שאנחנו מתחילים בתוך מערכת החינוך, אנחנו עדיין בשלב של פיילוטים גם יחד עם משרד העבודה באמצעות תוכנית ריאן ותוכניות נוספות, רשות הצעירים שנמצאת כאן, ועוד משרדים ממשלתיים שנמצאים בשיתוף פעולה איתנו בעניין הזה.

המטרה שלנו היא לנסות ולמצוא מענים, אבל כל עוד אנחנו בשלב הפיילוט או בשלב יישום, חברה אזרחית יכולה ליישם בצורה מאוד חלקית. גודל התופעה מחייב בסופו של דבר להגיע לסקייל הרבה יותר משמעותי, שאם אנחנו מדברים על השלב של התקצוב, בהחלט זה צריך לבוא לידי ביטוי בתקצוב. אנחנו יודעים שזאת תופעה שהיא רב זירתית, היא מורכבת מאוד ומחייבת מענים הרבה יותר מדויקים.

אם אני אציין כדוגמה, שירין נמצאת כאן ואנחנו בשיתוף פעולה מצוין בפיילוט שאנחנו עושים במערכת החינוך, ככל שאנחנו צוללים עמוק יותר, אנחנו מזהים עד כמה המעורבות בתוך מערכת החינוך, ואני לוקח את מערכת החינוך כדוגמה, יש עוד דברים שאנחנו עושים עם רשויות מקומיות, אנחנו עושים גם עם אוכלוסיית הצעירים שכבר מוגדרים כחסרי מעש.

במערכת החינוך זה כדי לצמצם את הזרימה לכיוון של חוסר מעש. פשוט מאוד אנחנו מזהים עד כמה יש צורך ועד כמה הנושא של הכוון תעסוקתי והנושא של אוריינטציה תעסוקתית בתוך מערכת החינוך זה משהו מתבקש, זה משהו שמחייב גם השקעה מאוד רחבה מטעם המדינה. החברה האזרחית לבד לא יכולה, אני מדגיש את זה בפעם השנייה, אבל בהחלט, אם הזדמנה לנו ההזדמנות להיות המתניעים של מהלך מסוים, אני חושב שבסופו של דבר שילוב של החברה האזרחית יחד עם משרדי הממשלה יכול להביא תקווה לנושא.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

חד משמעית. ואני רק אומר כאן נתון חשוב, תוכניות החומש, ובפרט 550, התוכנית הרוחבית הכי מיושמת שיש, זו ממש גאווה, אבל שנת 2022, 90% ביצוע, שנת 2023, 77% הביצוע, ומאז אין נתונים והיו קיצוצים. זה גם אני אומרת, שאנחנו נבקש אולי נתונים שייתנו לנו ויעבירו לנו בהקשר הזה, כדי להבין איך השפיעו הקיצוצים ומה אולי נדרש יותר.

אני כמובן מסכימה בהקשר הזה של השילוב של החברה האזרחית יחד עם הרשויות, במיוחד שהחברה האזרחית בהמון מובנים כבר ייצרה מודלים והתעדכנה לא פעם לפני, והתפקיד שלנו כמדינה לקחת, לאמץ ממנה ולדעת להעצים את מה שטוב, חד משמעית.

אני אעשה פינג פונג עכשיו במשרדים וחברה אזרחית, כדי שבאמת נוכל לשמוע וכולם יוכלו לדבר. משרד העבודה, אם אפשר, רציתי לפתוח אתכם. תציגו את עצמכם ככה כל אחד בתחומו.

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

אני שירה ברלינר, אני מנהלת מה"ט במשרד העבודה, זה המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, אנחנו אחראים על כל לימודי הטכנאים וההנדסאים בישראל. המערכת שלנו כוללת כ-40,000 סטודנטים, מתוכם 12,000 מהחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. המערכת בעלת המוביליות החברתית הכי גבוהה, או כמעט הכי גבוהה, תלוי בנתונים, ומה שאנחנו בעצם עושים במהלך השנים האחרונות זה כמה דברים.

אחד, הגברת הייצוג של החברה הערבית בקרב הסטודנטים אצלנו. אני אציין, הם לומדים רק מקצועות טכנולוגיים, הנסת בניין, חשמל, תוכנה, כל הדברים האלה. לא לומדים מקצועות אקדמיים, אורי פה יציג את האקדמי.

אנחנו מפעילים באמצעות החלטת ממשלה 550 כמה תוכניות. אחת מהן, הגדולה ביותר היא תוכנית המעטפת לחברה הערבית, זו בעצם תוכנית שנותנת לכל מכללה סל שלם של כלים להפחתת נשירה בקרב הסטודנטים. התוכנית הזאת הביאה לירידה של 10% נקודות בשיעור הנשירה שאנחנו מזהים בשנים האחרונות. היא חדשה, ולוקח זמן עד שמגיעים נתונים סופיים. זאת אומרת, לוקח שלוש שנים לקבל דיפלומה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל 10% מראים על אפקטיביות.

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

אני רק מסייגת שהנתונים הם לא סופיים, זו לא תוכנית שרצה כבר עשר שנים ואני יודעת להגיד בוודאות שזה המספר, אבל ככה זה מסתמן. ומשום שזיהינו שהאתגר הגדול ביותר בקרב הסטודנטים הערבים אצלנו זו סוגיית הנשירה, שנובעת גם מעברית, סוגיות שאני בטוחה שעלו פה כבר בוועדה, סוגיית העברית, סוגיית הקושי הכלכלי במהלך הלימודים.

ובנוסף לתוכנית המעטפת שנותנת כלים בהקשר הזה, אנחנו גם מאפשרים סיוע כלכלי באמצעות מלגות שכר לימוד, וגם אנחנו מאפשרים לאוכלוסיות מסוימות, בפרט האוכלוסייה הבדואית בנגב, את תוכנית אשב"ל, בהיקף של 17 מיליון שקל בשנה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל היה בה קיצוץ, נכון?

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

היה בה קיצוץ, והחזרנו את הכסף והכפלנו אותו גם. זאת אומרת, זה ירד מ-12 ל-10 ועלה ל-17.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זו התוכנית הזאת?

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

זו תוכנית ייעודית לחברה הבדואית בנגב, שכוללת מעטפת שלמה, שכר לימוד, דמי קיום, סיוע. ממש מההתחלה ועד הסוף אנחנו מלווים את הצעירים הבדואים בדרך לדיפלומה. היא מאוד מצליחה מבחינתנו, והיא מאוד יקרה בהתאם, אבל אנחנו באמת רואים בה הרבה מאוד ערך.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה סטודנטים?

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

היום יש בה 325 סטודנטים. הגדלנו את התקציב עכשיו, זאת אומרת, לקראת תשפ״ו שתיפתח באוקטובר, התקציב יגדל, ואני מאוד מקווה שהביקושים יגדלו בהתאם ושנראה עוד סטודנטים, ואנחנו מאוד מאמינים בתוכנית הזאת.

נושא הדיון הוא גם לקראת החומש הבא. אני חייבת להגיד שתוכנית 550, מבחינתנו עורק חמצן, היא הכרחית, היא באמת מאסט. בלעדי 550, גם תקציבית, אבל גם מבחינת הקשב הממשלתי שהיא מייצרת סביב הנושאים של חברה ערבית, בספק אם היינו פועלים באותה הדרך. אני אומרת את זה בשיא הכנות, זו באמת תוכנית טובה.

וככל שתהיה תוכנית חדשה ויהיו לנו כלים חדשים, יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות, השקעה ספציפית בנשים, במקצועות חדשים, בפתיחת שלוחות. באמת השמיים הם הגבול עם המערכת שאנחנו מנהלים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זאת אומרת, מבחינתך, שירה, וזאת נקודה ממש חשובה, את אומרת, אנחנו יודעים מה לעשות עם הכסף ויש לנו עוד כיוונים להמציא, לבנות עוד תוכניות. אגב, אפרופו הנגב, עלה לא מעט גם פה וגם בכלל, הסוגיה של תעסוקת נשים בנגב. זאת אומרת, אתם אומרים, יהיה תקצוב, אנחנו על זה. אנחנו מבחינתנו בונים.

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

כן, כוכבית קטנה, לא אנחנו יודעים מה לעשות. מנהלי המכללות, השטח, הסטודנטים, יודעים מה לעשות. אבל יש מה לעשות, בהחלט וצריך לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה מאוד חשוב. אולי במושב הבא, אני מקווה שהממשלה הזאת תיפול, אבל אם לא, אז במושב הבא נקיים פה דיון אולי על תעסוקת נשים בנגב בהקשר של צעירות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רציתי לשאול, אולי פספסתי בהתחלה. בוקר טוב לכולם. מהו אחוז הנשים העובדות בנגב? אני יודעת שקיימנו דיונים בוועדה לקידום מעמד האישה ביוזמתי בנושא, ואתם מפגרים הרבה מהיעד שהיה בהתחלה.

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

אני לא יודעת את הנתון. אחסאן אתה יודע?

אנחנו לא יודעים, אנחנו נחזור עם הנתון המדויק.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

זה מתחת ל-30% בנגב.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, זה רחוק ממה שנקבע כיעד.

<< אורח >> מוסא קריני: << אורח >>

הנתון הוא 27%.

<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>

בתוכנית אשב"ל אצלנו, אנחנו הגדרנו שלפחות 35% מהתקציב חייב ללכת לנשים. אנחנו מאוד מקווים לעמוד בזה. זה לא פשוט, אבל בהחלט דוחפים לכיוון הזה.

<< אורח >> מוסא קריני: << אורח >>

אני אתייחס לנקודה של תוכנית אשב"ל, אנחנו מלווים אותה במרכזי ריאן. אני חושב שזה מאוד משמעותי, והתוכנית הובילה בצורה מאוד מוצלחת, לשלב נשים צעירות בעולם לימודי הנדסאים. ואחוז ההשמה, זה היה הכי גבוה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

קודם כל אגיד לכם כל הכבוד. אני ממשיכה איתכם, משרד העבודה. אחסאן, תודה שאתה פה.

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

תודה לכם. שמי אחסאן, מנהל אגף תעסוקת חברה ערבית במינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. אנחנו מתכללים את תחום התעסוקה בחברה הערבית עם כל החלטות הממשלה של 550, 549, התוכנית של 1279 לבדואים בדרום והתוכנית של הדרוזים והצ'רקסים. אנחנו עושים את העבודה בעיקר דרך מרכזי ריאן. אנחנו מגיעים קרוב ל-25,000 דורשי עבודה בשנה. התחלנו לטפלת בצעירים חסרי המעש ב-2023.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זאת אומרת, זה נכנס לכם כתוכנית עבודה מ-2023.

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

דרך 550, ב-2022. עד שהתחלנו לעבוד, התחלנו לעבוד ב-2023. הקמנו צוותים של קרוב ל-25 מנהלים ועובדים שיטפלו רק בצעירים חסרי מעש במרכזי ריאן, עם מנהלי תחומים ורכזים, ונבנתה תוכנית ייחודית לטיפול בצעירים חסרי מעש, בהכשרה ייחודית.

יושבים פה אלפנאר ובעצמי, העמותות שמפעילות את מרכזי ריאן, ואנחנו עושים את זה דרכם, והם עושים עבודה טובה מאוד. זה עובדים שהם מהחברה הערבית, לא צריך לספר להם מה זו החברה הערבית, מכירים, מכירים את האנשים, וזה נפלא.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יש לנו מספרים כמה כבר עברו?

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

כן. אנחנו, דרך מרכזי ריאן מטפלים ב-3,200 צעירים חסרי מעש, זה היעד. אנחנו בסביבות 95% מהיעד של המשתתפים. תקציבים לא חסר. זה אתגר לטפל בצעירים חסרי מעש. אני לא חושב שהנושא הזה מפוצח עד הסוף, מי שמתיימר לבוא ולהגיד שמצאנו את הפתרון.

אנחנו מאפשרים דרך התוכניות האלה גמישות שיא, וכל פעם שהמפעילים שלנו באים ומבקשים להתנסות בהכשרה כזאת ובנושא כזה, מאפשרים, ופחות מסתכלים על לשים יעד, כמה התחילו, כמה סיימו, לחוות מה כן עובד.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בגלל הפערים הרחבים.

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

הפערים מאוד רחבים. נושא קשוח ומאתגר לטפל בצעירים חסרי מעש. גם כשיש תקציב, לפעמים לוקח זמן להגיע למה שנכון לעשות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

המרכזים האלה, מבחינת הכשרת שפה, יש גם סיוע פה? משרד החינוך עושים תוכניות מדהימות, אבל זה בסוף תחום בזמן עד גיל 18. אבל מי שיש לו בעיית שפה קשה, מה אתם יכולים לעשות? כי בסוף זה סיפור תעסוקתי. זאת אומרת, זה דבר שהולך...

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

הנושא של לימודי עברית הוא ליבה משמעותית של המרכזים. אגב, אני הייתי שמח שזו לא תהיה ליבה משמעותית, אני הייתי רוצה להתעסק בתעסוקה, שיבואו אליי יודעים עברית, אבל אנחנו מתעסקים בזה במסות מאוד גדולות. מרכזי ריאן היא תשתית שנותנת מענה שלם. כל מה שצריך.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כי לא פעם הסיפור אם הוא מתקבל למקום עבודה או לא מתקבל למקום עבודה – הוא אפילו היכולת לנהל שיחה בסיסית בראיון.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כל הכשרה, זה כל לימודים. אין מה לעשות.

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

יש תוכנית סדורה ללימודי עברית מבחינת רמות. אנחנו עושים מבדקי רמה, מלמדים ארבע רמות עברית בהתאם למבחנים שהמשתתפים עושים, תוכנית של 180 שעות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

ויש לך גם כמה, נגיד, פוגשים את התוכניות הללו? נתונים?

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

כרגע לא, אבל יש נתונים. התוכנית של מרכזי ריאן זו תוכנית שמלווה במעקב ובקרה שלנו, דרך חברות בקרה. המפעילים עובדים עם מערכת CRM שהכול מתועד בה, אנחנו משתמשים בנתונים מנהליים, ויש נתונים מאוד מדויקים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בסדר גמור. מבחינת תקציבים, בפעם הקודמת שהיינו פה בדיון היינו לפני קיצוץ, אתם אחד המשרדים שהכי ביכה את הקיצוץ הזה, זאת אומרת, אתם ממש נעמדתם עליו עם הרגליים האחוריות, אמרתם שזה ממש פוגע בתוכניות, בהכשרה, בתעסוקה והסבה. איפה זה עומד היום מבחינת התקציבים, ואיפה הפער?

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

מבחינת תקציב ויעדים, התקציב מנוצל כל שנה קרוב ל-100%. זה מצד אחד. ומצד שני, אם היינו מגדילים את התקציב ומרחיבים את הפעילות של מרכזי ריאן, יכולנו להגיע גם ליותר אנשים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון. אבל הקיצוץ של התקציב האחרון והתקציב לפניו, איך זה השפיע?

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

נכון לעכשיו הוא לא השפיע. אנחנו עם אותם יעדים, לא הורדנו את יעד המשתתפים, לא הורדנו את תקציב הפעילות. כרגע, לא פגע.

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

כלומר, אתם יודעים להגיד מה הפער בין הדרישה לבין היכולת שלכם לתת מענה? כמה דורשים וממתינים, מה שנקרא? ממתינים בתור.

<< אורח >> אחסאן הנו: << אורח >>

נתון מדויק אין לי, אבל אני אומר, אפשר לעשות את זה. אנחנו כרגע גם כותבים מכרז חדש שייצא לקראת סוף 2026, יתוזמן עם החלטת החומש החדשה. אנחנו בשיח עם האוצר והרשות לפיתוח כלכלי. אנחנו בכיוון של להגדיל את התקציב משמעותית, כמעט להכפיל אותו.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יפה. זה משמח לשמוע שהשיח לפחות שם, גם עם האוצר, זה חשוב. בגלל שהוא צריך לעזוב בקרוב, אני רוצה שנשמע את עבד שחאדה, מוועד ראשי רשויות ערביות. תודה, עבד, שאתה איתנו. אתה גם מלווה את הנושא הזה איתנו.

<< אורח >> עבד שחאדה: << אורח >>

שלום, בוקר טוב. תודה, נעמה. ביקשתי להגיד כמה מילים בשם הוועד. ועד ראשי הרשויות הערביות, שבדרך כלל כששומעים את השם, האסוציאציה הראשונה זה רשויות מקומיות, שזה בהכרח נכון. אבל הוועד בעצם הגוף היציג של החברה הערבית, הוא נמצא בחוד החנית בכל מה שקשור לעבודה מול משרדי הממשלה, התקציבים, והוא מייצג גם באופן פורמלי את הציבור הערבי וגם את הצעירים בהחלטות החומש, 550 ו-622, וגם כנראה התוכניות הבאות.

אני גם מתנצל בשם ראשי הרשויות שנמצאים היום במוניקס פה בתל אביב, שגם משתתפים בפאנלים, אז חלקם לא יכלו גם להיות איתנו היום. אבל אני מגיע פה גם להגיד עמדה עקרונית וערכית. הנושא של הצעירים הוא נושא אסטרטגי. אחד אולי הנושאים הכי חשובים, שדרך אגב, גם בתוך הוועד הוא אחד הצירים האסטרטגיים שאנחנו פועלים לקדם כמהלכים הוליסטיים עבור הצעירים.

והשאיפה שלנו היא להפסיק להישען על תקציבי חומש ותקציבים תוספתיים ותוכניות מפוזרות, ולייצר את זה כעוגן קבוע וארוך טווח, שלא נצטרך לייצר אי ודאות בכל מה שקשור לאותם מענים, שגם בהכרח משפיעים, ופה לא דובר די מספיק, אני מניח שמי שידבר אחריי גם יעלה את זה, נושא הפשיעה והאלימות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יהיה פה גם דיון בוועדה, גם בנושא הזה ספציפית, אבל כן נעלה גם את זה.

<< אורח >> עבד שחאדה: << אורח >>

ואווה שנמצאת בזום, מהצוות של הוועד, שאולי גם תציג כמה דברים על הנושא. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה מול כל בעלי העניין. אנחנו עובדים מול משרדי הממשלה באופן מאוד אינטנסיבי, מול שירין ממשרד החינוך ומול החברה האזרחית, אלפנאר שנמצאים פה וגם אחרים שלא נמצאים כאן, ונסרין כמייצגת של האקדמיה והמחקר, כדי באמת לייצר כמה שיותר מענים איכותיים ארוכי טווח עבור הצעירים.

ואני הייתי מציע שהמחשבה של כולנו איך לייצר מהלך שהוא משותף, ולא כל משרד שעובד באופן יחסי, בוא נגיד את זה ככה, אצל רובם חיובי ומקצועי וטוב, אבל הוא בראייה מאוד צרה של אותו משרד, ואיך אנחנו הופכים את זה לראייה מערכתית כוללת. תודה על הזמן שלכם, ובהצלחה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה לכם.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

המשרד לשוויון חברתי יש?

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

רצו לדחות את הישיבה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

הם תמיד מבקשים לדחות את הישיבות. זה המשרד הקבוע שרוצה לדחות ישיבות, בכל נושא, אגב, רק שתדעו. בהקשר הזה גם יוצאים בשאלה, גם להט"בים, גם נשים וגם ערבים. זה אצל כולם, תמיד הם רוצים לדחות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כי הם עדיין לומדים את החומר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כל דיון שאנחנו מזמינים אותם, הם רוצים לדחות את הדיון. סליחה שאני כבר פותחת את זה פה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נעמה, השרה עדיין לומדת את החומר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

היא לומדת את החומר ללהב, לדעתי, אבל בסדר. סליחה. ינאל מיוזמות אברהם, תודה שאתה פה איתנו.

<< אורח >> ינאל גבארין: << אורח >>

בבקשה, אני אתן כאן זכות הדיבור שלי למרכז להעצמת האזרח, שעשו איתנו את המחקר לפני שנה, ב-2024, על דוח המעקב, והם עשו את העבודה המאומצת שראינו. אבל המצב אופטימלי, ולכן אני אתן את זכות הדיבור אליה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

בסדר גמור. רק להגיד על יוזמות אברהם משפט, אתם באמת אחד הארגונים שאנחנו הכי עובדים איתם עם נתונים, ולפעמים אנחנו לא יודעים נתונים מדויקים על כל מיני סוגיות, אנחנו פשוט מתקשרים אליכם, שזה גם להגיד כמה לפעמים חסר לנו בידע המשמעותי מהמדינה. אז תודה על הפעילות, אתם גם איתנו, והמרכז להעצמת האזרח, תודה שאתם איתנו גם.

<< אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >>

שלום. רעות קלינברגר, אני מנהלת קשרי ממשל של המרכז להעצמת האזרח. באמת במאי 2024, אנחנו יצרנו ביחד עם יוזמות אברהם את דוח המוניטור, שעסק בבחינת היישום של החלטה 550. גם צירפנו את זה לחומרי הרקע של הוועדה, אז אני דווקא לא הייתי רוצה להתעכב על הנתונים, כי גם עבר זמן, ואנחנו בחנו את ההחלטה במחצית הזמן שדיברנו. וכמו שגם צוין, לכאורה יש הרבה מאוד דברים שיושמו ואחוז היישום של ההחלטה מאוד גבוה.

אני כן רוצה לדבר על הזווית המערכתית. אנחנו במרכז בוחנים לרוחב גם החלטות ממשלה בכלל, ואחד מהמחקרים שלנו גם עוסק בכל מיני חסמים ומאפשרים ביישום של החלטות ממשלה, שבאמת חוסר תיאום בין משרדים זה החסם השלישי שמופיע כחוט השני, בהרבה מאוד החלטות ואי היישום שלהן.

ובהקשר הזה אני חושבת שנכון לדבר, במיוחד בהקשר של ההחלטה הזאת, אבל אולי גם כשמתכננים הלאה, על הסיפור של הוועדה המתמדת. כחלק מההחלטה והרצון של לשנות את 922 ואיך אנחנו מדייקים אותה ב-550, הייתה הבנה שאנחנו רוצים לייצר ועדה מתמדת, שהיא תתכלל את כל האירוע, תתאם בין משרדי הממשלה.

ולפחות כשאנחנו בחנו את זה נכון למאי 2024, וראיתי גם בדוח שהממ"מ הציגו מ-2025, הוועדה לא התכנסה. ואני חושבת שהדבר הזה הוא משמעותי, הוא בעייתי, ואני חושבת שבכל תכנון קדימה שאנחנו רוצים לדבר על מי בכלל הגורם שמתכלל ובוחן את התיאום בין המשרדים, צריך לקחת את זה בחשבון.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני רק רוצה לדעת, הוועדה המתמדת לא התכנסה כל שנת 2024. זאת אומרת, פשוט תת תפקוד טוטאלי.

<< אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >>

נכון. גם לפני כן, אחד הדברים שאנחנו הצבענו עליו בדוח של מאי 2024 היה שהוועדה לא התכנסה כפי שהיא הייתה אמורה להתכנס, אבל היא אדן התכנסה. וגם ראינו, אחוזי היישום היו גבוהים, אני חושבת שזה בהתאם. אני חושבת שזה גם קשור להיעדר נתונים, גם קשור להיעדר תיאום.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

הייתה התכנסות לא פורמלית בסוף מאי של הוועדה המתמדת.

<< אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >>

יכול להיות, אנחנו באמת מסתמכים על דיווחים.

<< אורח >> עבד שחאדה: << אורח >>

אולי, ברשותך, להגיד מילה, מכיוון שהוועד הוא גם חלק מהוועדה המתמדת. אכן לא הוזמנה ועדה מתמדת באופן פורמלי בעקבות סוגיות פוליטיות, ואני מרשה לעצמי להגיד בגלל השרה. אבל עם זאת, התקיימו לכל אורך השנה עבודה של כל החברים בתוך הוועדה, באופן לא פורמלי מול כל משרדי הממשלה. אבל את צודקת שלא התקיימה, אף פעם לא הוזמנה פגישה, כי השרה מנעה את זה, אבל הצוותים שעובדים במשרדי הממשלה, מכיוון שיש להם אחריות, כולל גם אנחנו, אז כל העבודה נמשכה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עבד, אני חושבת, ההערה מקובלת ואני יודעת שאנשי המקצוע ימשיכו לעבוד, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שכובד המשקל שהשרה מנטרלת הרבה מהעבודה שצריכה להיעשות.

<< אורח >> עבד שחאדה: << אורח >>

חד משמעית.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם ועדה מתמדת, גם הסבת תקציבים שהיו אמורים להגיע לאוכלוסייה הערבית, 60 מיליון שהוסבו ונלקחו, אף אחד לא יודע לאן, חוץ מהקיצוץ של ה-15%. ולהגיד לכם את האמת, אני מתפלאת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תני פירוט על ה-60 מיליון.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין פירוט. הוכרז שהשרה, בזמן ההצבעות על התקציבים, שהיא מסרבת להצביע על תקציב המדינה עד שלא יאשרו לה לקחת 60 מיליון, להשתמש בהם ליעדים אחרים במשרד.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

הסבת התקציב בעצם.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אני אזכיר את הפירוט.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אוסיף. אני מקווה שאנחנו באמת נקבל, וכל הכבוד, אתם אומרים שאתם נשארתם עם אותם יעדים, עם אותן תוכניות, למרות שהיה קיצוץ של 15% בתקציבים. אנחנו נשמח לראות, אני מכירה את הדוח של יוזמות אברהם, והדוח מדבר על תת ניצול של התקציבים וביצוע התוכנית כמעט בכל המשרדים.

אז נשמח לקבל דוח מפורט, שהוא גם כן, לא רק ביעדים שאתם קבעתם, אלא נתונים. מה הגעתם? איפה שולבו הצעירים? מה סוג ההכשרות שהם מקבלים? וגם על התוכניות האחרות. כי אני יודעת שהתוכניות בעניין תעסוקת נשים מקרטעות, ואתם לא מגיעים אף פעם ליעדים שנקבעים. אני יודעת שבנגב, כמה מרכזים למשל, איפה נמצאים המרכזים? אני יודעת את הקושי להגיע למרכזים האלה.

לשכות תעסוקה, אני לפחות ארבע שנים בהתכתבויות עם השרים השונים, מאז אורנה ברביבאי, וגם השרים עכשיו, על לפתוח לשכות תעסוקה בנגב לאוכלוסייה הערבית. שום דבר. אף אחד לא עונה. אז בואו נגיד את הדברים גם כן בשמם. לא יכול להיות שהכול הולך יפה והמצב שלנו ככה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני רוצה להכניס את זה לפסים של הדיון. קודם כל, לגבי הוועדה המתמדת, אנחנו רוצים לפנות בנושא הזה. לגבי נתונים, אגב גם מעניין לדעת מה מבוקש יותר, מה לא, כדי שנבין איפה התקצוב צריך להיות יותר דרמטי ויותר חשוב לשים, אז כמובן. לגבי מרכזי תעסוקה, אני מכניסה את זה גם בהקשר הזה. וכמובן, תכף מהאוצר, על הסבת הכספים המיועדים לתוכניות חומש. 60 מיליון. אתה רוצה להוסיף על זה רגע משהו?

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

30 מיליון היא כבר לקחה, ו-30 מיליון הם ניסו להעביר ממשרד השיכון של אז, גולדקנופ, אבל זה היה מחייב אישור של ועדת הכספים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה לא הגיע אלינו לוועדת הכספים.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

אבל עכשיו, אחרי ההתפטרות של גפני, הכל פתוח.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

גם נפילת הממשלה.

<< אורח >> ינאל גבארין: << אורח >>

קוראים לי ינאל גבארין, מנהל המחלקה הציבורית ביוזמות אברהם. אני יודע שיש דיון המשך בפגרה על הנושא של הפשיעה, אבל צריך להגיד במספר, 69 קורבנות מתחילת השנה הזאת בגילאי 30 ומטה. מספר די מטורף.

אי אפשר לא לדבר גם על העניין של הצעירים בלי לדבר גם על אין נציגות צעירים בגופי היישום. זה דבר שהוא מאוד חשוב, ואנחנו צריכים לדבר על זה גם לקראת החומש הבא, גם לקראת התוכנית שלהם. גם בנושא של היעדר דיור בר השגה, אין מענה ממש של צעירים, רווקים וזוגות צעירים, בעיקר ביישובים שללא תוכניות מתאר.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

כן, עשיתי פה גם דיון על חוק קמיניץ בהקשר הזה, ואתה חד משמעית צודק. מצוקת הדיור, כמה שהיא קשה בישראל כולה, היא מצוקה יותר קשה בחברה הערבית בגלל היעדר תוכניות מתאר ותכנון ארוך טווח. מסכימה חד משמעית, וזה בעצם לא לאפשר התפתחות ודיור צעירים, מה שגורם לצעירים, אגב, לעזוב את קהילתם.

<< אורח >> ינאל גבארין: << אורח >>

דיברנו כאן על נתונים. אנחנו, יחד עם חברת הכנסת עאידה תומא ויחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי, הגשנו שאילתות דחופות במהלך השנה האחרונה, לשרה מאי גולן ולשרים האחרים, כדי להבין את הנתונים, ואין מענה לשאילתות או שבכלל דוחים את השאילתות שלנו. זה דבר שהוא מאוד מנותק, לא מקצועי. אנחנו כחברה ערבית, כחברה אזרחית, מנסים להבין את הנתונים כבר שנה, וזה לא מתקדם.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה על הדברים, חד משמעית. את רוצה לשאול?

<< אורח >> נטע משה: << אורח >>

להרחיב, כן, ביחס למה שנאמר על הוועדה המתמדת. הוועדה המתמדת, בין התפקידים שלה, היא אמורה להיות אחד ממנגנוני המעקב העיקריים של ההחלטה הזאת. בראשותה יושב מנכ״ל המשרד לשוויון חברתי, והתפקידים שלה זה לאשר את תוכנית העבודה השנתית, הרב-שנתית, פיקוח, מעקב, הסרת חסמים, הסטות תקציבים ודיון בדוח היישום השנתי.

משעה שהוועדה לא מתכנסת, הנתונים הפומביים לא מפורסמים בצורה אגרגטיבית לפחות. זאת אומרת, זה שמשרדים עושים, וזה הסיפור, ובפרט בעניינים התקציביים, הנתונים האחרונים שהתקבלו אצלנו, שביקשנו בפברואר האחרון, קיבלנו בעצם רק עד שנת 2320. בסדר? כי אם אין תוכנית מאושרת ואין את דוח המעקב הזה, היה מאוד קשה לקבל אותם. וגם שם, אלה נתוני הרשאות ולא בהכרח נתוני ביצוע תקציב. כשאנחנו מדברים בתוכנית חומש, אחרי שנתיים ומשהו, יותר, מן הראוי שהיו נתוני ביצוע גם, לא רק הרשאות.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אף אחד לא מקבל תשובות. תאמיני לי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אגב, כן, יש לי 90 שאילתות בלי תשובות. כן, אמיתי 90.

אני רוצה לעבור למשרד החינוך, כמובן לשירין חאפי נטור, מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית. קודם כל, תודה שאת פה שירין, כמו שאמרתי, אורחת של כבוד אצלנו בפעילה. אני אשמח לשמוע ממך.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

האמת שאני רציתי להגיד לך תודה, כי הדיונים האלה גם מלמדים, ויוצאים מכאן המון חיבורים אחרי הדיונים. כי המטרה היא לא רק לבוא ולהשתתף, אלא גם להקשיב ולטייב את העבודה שלנו. יש הרבה דברים שהצלחנו לטייב אחרי הדיונים המעניינים פה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה משמח גם לשמוע, באמת.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

הדבר השני שאני רוצה, אני באתי לדיון כי שמחתי שסוף סוף מדברים על החומש הבא. אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על החומש הבא. עוד שנה החומש הזה מסתיים. זה כמו במשרד החינוך, ה-1 בספטמבר לא מחכה לנו. תמיד הוא מגיע, לא משנה מה קורה. ולכן אני בקריאה מאוד נרגשת אומרת, הגיע הזמן להכין את החומש הבא. אנחנו עדיין לא בשלב שאנחנו יכולים לוותר על החומש הבא.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

וזאת באמת שנת ההכנה, מה שנקרא, זאת השנה.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

בדיוק. אנחנו חייבים השנה להקדיש אותה, ולכן שמחתי על הדיון הזה. ותודה, נסרין, על זה שאנחנו מדברים רגע על תובנות. ואני חושבת שאחד הדברים שהייתי רוצה שיקרו, זה ללמוד מההצלחות כדי לעשות להן סקייל, לדעת מה משמרים, מה לא משמרים. ואני רוצה להסב את תשומת הלב על שני דברים מהניסיון שלנו כמשרד חינוך בהקשר הזה של צעירים.

קודם כל צריך להתחיל מוקדם בשיתוף הפעולה עם אלפנאר, כי אנחנו בעצם הצלחנו לפצח שב-DNA שלנו אנחנו יותר מכוונים אקדמיה ובגרות ופחות תעסוקה. וככל שנתחיל עם הגיל הצעיר, אפילו בחטיבה, בחלוקה למגמות, באיזשהן כשירויות, לבנות את הכשירויות של הילדים ולזהות את המיומנויות שצריכות להיות להן, זה הרבה יותר טוב.

ולכן אני חושבת שבחומש הבא צריך לדבר את העולם הזה. אנחנו מצליחים לפצח את העולם של הבגרות, מצליחים להשוות את הנתונים, אבל תעודת בגרות לבד לא יכולה לעזור לילדים שלנו ולצעירים שלנו. זה אחד.

הדבר השני, צריך בחומש הבא לחשוב על מנגנוני ביצוע יותר קלים, לא מסורבלים. משהו שאפשר להזרים אותו לשטח בפחות מאמץ, פחות מורכבויות של כמה משרדים, פחות חיבורים, ופה אני רוצה לדבר על פונקציה מאוד משמעותית, וזו הרשות המקומית.

אני חושבת שאי אפשר לשנות את המציאות בחברה הערבית בלי שהרשויות, יהיה להם תפקיד משמעותי בתכלול של האירוע הזה. חייבים לחזק אותן, חייבים לבנות שם מנגנונים, שהן יתכללו את האירוע. התכלול של האירוע של החברה הערבית לא יכול להיות לא בוועדה המתמדת ולא בכנסת, אלא ברשות המקומית.

הרשות המקומית היא זאת שצריכה לקחת אחריות על הצעירים שלה, על הילדים שלה, על הנוער שלה. יש לנו גם דוגמאות. אתמול היינו באום אל-פחם. דוגמה מדהימה לראות איך רשות יודעת לקחת אחריות על עצמה, על הילדים, על הצעירים.

אני רוצה רגע להגיד שתי דוגמאות של דברים שאנחנו עושים, וחשוב לדבר איתם בהקשר הזה של תקצוב ותוכנית החומש הבאה. אחד, זה הסיפור של עברית. לחשוב על ההקשר של העברית, ואני יושבת פה עם אורי, לדבר על הכשרת המורים לעברית במערכת החינוך שלנו, על הקשר עם המכללות, להבין שהשפה העברית היא לא רק פדגוגיה, אלא הקשר תרבותי הרבה יותר רחב.

ואני אגיד את זה עוד פעם, כשמדברים על העברית של הילד הערבי, צריך לדבר על החברה היהודית שהולכת לקבל אותו. אם הילדים שלנו יידעו עברית, אבל לא תהיה חברה יהודית שתקבל אותם ותכיל אותם, אני רוצה שנדע את האחריות המשותפת שיש לנו על שיפור השפה העברית.

והדבר השני שאני רוצה לדבר עליו, כי אנחנו עושים עליו מאמץ מאוד גדול, זה באמת כל סיפור המעבר מלמידה לכשירויות. למשל, בחטיבות העליונות היום יש לנו רכזי מיומנויות, מה שלא היה אף פעם. זאת שפה חדשה שנכנסה למשרד. אנחנו מבינים שעולם המיומנויות והכשירויות, וגם למידה מהעולם, ואנחנו עושים את זה המון עם הרשויות.

לנו יש מיזם, שהייתי שמחה להרחיב אותו, קוראים לו 'תשכיל'. אנחנו בעצם מאמצים מנהלי אגפי חינוך, בונים את הפרופסיונליות שלהם, אנחנו רואים בהם שותפים. אנחנו עושים את זה רק עם 21 רשויות. נשמח להרחיב אותן.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זאת אומרת, אתם לוקחים את מנהלי אגפי החינוך ונותנים להם הכשרה, תפיסה, שהם יידעו להוריד את זה לשטח.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

להיות שותפים שלנו, ולא הצרכן שלוקח את התוכניות, אלא הוא זה שקובע את הצרכים, הוא זה שאומר מה צריך, ואנחנו עושים את זה בשותפות מדהימה. אנחנו עובדים מטה מול מחוזות, והייתי שמחה שבחומש הבא נרחיב את הליווי הרשותי, נדבר יותר שפה של מיומנויות, יהיה יותר שיתוף פעולה, ובגלל זה אנחנו תמיד מוכנים ומזומנים לכל דבר שצריך.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זו נשמעת תוכנית מדהימה, מנהלי אגפי חינוך ברשויות עם הפונקציה האחת החשובה ביותר שיכולה לעשות מהפכה, בכל רשות אגב.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

נעמה, כמי שמלווה את המחקר על תשכיל, אני יכולה להגיד שהממצאים פשוט מדהימים ופנומנליים, באמת. אנחנו רואים עלייה בתחושת המסוגלות העצמית, בניית תוכניות עבודה. זה פשוט מדהים.

<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>

אנחנו לא משנים את המציאות לגמרי. אני לא באה להביא שלום עולמי. אנחנו רק מנסים להגיד שהאחריות שלנו כחברה הערבית בלייצר קאדר של שדרה מקצועית, כמו שיש לנו חברי כנסת מקצועיים היום, לדבר מקצועיות, אני חושבת שזה יעזור לנו להתרומם ולנצל משאבים ולאגם אותם ולעזור יותר לעצמנו.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

עצם זה שיש שיח, זאת אומרת, דרג ממשלתי אל גורמים מקצועיים ברשויות, שיח אמיתי, זאת אומרת, שהוא תפיסת מדיניות וכלים והכול, זה דבר סופר משמעותי, היעדר הניתוק הזה. זה ממש גם מתחבר לרצון שלנו לתת יותר כוח לרשויות מקומיות, בכללי. זה אגב נכון, ראינו את זה גם במלחמה עם הכול, גם בהקשר של חוסן, גם בכל כך הרבה סוגיות הרשויות הן הגורם הכי משמעותי, ובטח שבחינוך. זאת אומרת, התפיסה הזאת היא לא נפרדת. אז ממש, שירין, זה מרגש.

אני רוצה לעבור לאורי מהמועצה להשכלה גבוהה, לפני שאני ממשיכה גם עם חברה אזרחית, גם בגלל שבפעם הקודמת הייתה לנו גם שאלה של ההתאמות הנדרשות במבחני יע"ל. האם יש איזושהי התקדמות בנושא הזה גם?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

את יכולה להסביר את השאלה טיפה יותר?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

רוצה להסביר?

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

בדיונים הקודמים על השפה העברית, היו פה גם ממאל"ו וגם מטעמכם, והוסכם על ידי כלל הצדדים שנדרשות התאמות במבחני יע"ל. אתה יודע להגיד לנו מה הסטטוס של הדברים? הוועדה כבר גיבשה אילו התאמות נדרשות לקיים בבחינה הזאת?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

הטרמינולוגיה שאנחנו מדברים עליה היא לא התאמות במבחני יע"ל, אלא החלפה של מבחן יע"ל.

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

כמובן, חוסר ניבוי הצלחה אקדמית.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

זה מבחן שצריך להשתנות באופן יסודי, נקרא לזה.

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

בדיוק, אז איפה הדברים עומדים?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

יש הסכמה גם אצלנו, גם אצל מאל"ו. הדוח של לימודי העברית שדיברנו עליו בפעם הקודמת כרגע בהתייעצות עם המוסדות, לאחר שהוא יגיע למל״ג אז אפשר יהיה גם לדבר עליו באופן יותר פומבי.

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

יש צפי?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

בגלל האירוע שהיה עם איראן וכל הדחייה של המועדים, אז נתנו למוסדות הארכה עד לסוף אוגוסט בהתייחסות שלהם, שרגע יפתרו את כל הבחינות שהם צריכים לפתור.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יכול להיות שבעצם בשנת הלימודים האקדמית החדשה כבר יהיה מבחן?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

לא. אנחנו כרגע באוקטובר מתחילים את תשפ״ו. השאלה מול מאל"ו, זה האם מי שיגיע לתשפ״ח כבר יהיה על בסיס הבחינה החדשה, זאת אומרת עוד שנה וחצי, או שיהיה צריך עוד שנתיים וחצי. זה אירוע מערכתי גדול. הצגנו את הדוח גם בעל פה למוסדות האקדמיים. כולם מבינים שזה אירוע תשתיתי של גיוס והכשרה של מאות לפחות של מורים לעברית באקדמיה. זה אירוע גדול, וצריך לעשות אותו כמו שצריך.

אני אוסיף, אני הרבה פעמים מגיע ומדבר על אותן תוכניות אצלנו, ואני לא בטוח ששוב אני צריך לדבר עליהן. אבל אולי מסקנה אחת שאני חושב שהיא חשובה לדיונים של החומש הבא, שאני מצטרף לזה שצריך להתחיל לדבר עליו, בהקשר של השכלה גבוהה, ואני חושב שעוד משרדים, אבל רק על עצמנו לספר ידעתי.

הפיצול הזה וההסתמכות של תקציב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה להחלטות ממשלה עם החלוקה הזאת, שיש חלק מהתקציב בחברה הערבית, חלק בבדואים, חלק במזרח ירושלים, כן יגיע אלינו, לא יגיע אלינו, לכמה שנים. החומש שלהם לא מסונכרן עם החומש של התוכנית הרב שנתית שלנו.

אני חושב שמאוד יעזור לאפקטיביות של התקציבים, שהכול יעבור דרך התרה שלנו, תהיה איזושהי בקרה מסוימת של הוועדה המתמדת של כל אוכלוסייה. אנחנו רואים את זה עכשיו עם התיקון של ההחלטה של הבדואים, שהביאו לנו פה תקציב לשנה-שנתיים. אם אני רוצה לתת למוסד אקדמי לקלוט עכשיו עוד סטודנטים בדואים, אני אצטרך לתמוך בהם בשנת הכנה ועוד שלוש או ארבע שנים של תואר. אני לא יכול להבטיח להם את זה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המצב האידיאלי היה שלא יהיו תוכניות ייחודיות, אלא התקציבים יהיו בגוף התקציב.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

זה בהקשר של החברה הבדואית, באמת עשינו את זה, והחל מאוקטובר הקרוב יש הטמעה משמעותית של שער לאקדמיה לתוך התקציבים הרגילים של המכינות של החברה הערבית.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

אולי גם הגיע הזמן שתהיה עוד פעם תוכנית חומש כמו שהייתה ב-2014, של 900 מיליון, לא עוד 20 ו-30 ו-40 מיליון, כי זה באמת כסף מאוד קטן. הגיע הזמן גם שזה יהיה חלק מבסיס התקציב של המועצה להשכלה גבוהה, אבל גם שתהיה תוכנית חומש עם מאות מיליוני שקלים. רק ככה באמת אפשר לחולל שינוי משמעותי.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

רגע, אני אתקן טיפה. התקציבים הבסיסיים של התוכנית של החברה הערבית נמצאים, והם לא נעלמו לשום מקום, והם בקרה שלנו. העניין הוא שכל הפיתוח של הדברים החדשים, כולל התמיכה בגידולים של מספר הסטודנטים, מאוד מבוססים כל הזמן על התעסקות בלתי פוסקת מול הוועדות השונות, בתקציב לעוד שנה, לעוד שנתיים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממה שאני יודעת, שער לאקדמיה השנה, בכלל לא יודעים עדיין מה התקציב.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

שער לאקדמיה, שוב, התפיסה משתנה. התוכנית מוטמעת לתוך המודלים של המכינות הקדם אקדמיות, המחזורים הקיימים ממשיכים להיות מלווים עד סוף הלימודים שלהם, והמחזור החדש נכנס לתוך המודל של המכינות הקדם אקדמיות.

המשמעות העיקרית של זה, זה שאם עד עכשיו שער לאקדמיה נתנה מענה טוב לפרופיל מאוד מסוים של סטודנטים בדואים, ההטמעה הזאת מאפשרת הרבה מאוד מוצרים שהמוסדות יספקו לסטודנטים בפרופיל לימודי שונה. גם בפרופיל הלימודי הרגיל, וגם מבחינת לימודי העברית. ובאמת, במוסד ממוצע היום, יש לפחות שניים-שלושה מוצרים, לעומת שער לאקדמיה שהם מוצר אחד.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אז במובן מסוים אתה מתחבר למה ששירין אמרה, צריך לחשוב על החומש הבא ואיך הדבר הזה נכנס כבר בתוך התוכנית, שונה לחלוטין עם הטמעה של כל התובנות שהיו בחומש הנוכחי.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

כן. ושוב אני מחדד גם משהו חשוב לגבינו, בסיס התקציב שלנו, אין שום מקום שמסתכל בכלל אם הבן אדם הוא ערבי או יהודי. יש את התקציב הרגיל, שסטודנט ערבי מקבל בדיוק אותו דבר כמו המקביל שלו בכיתה, ועל זה נבנים עוד כל מיני תוכניות לצרכים המיוחדים של החברה הערבית.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

יפה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רק מנסה להבין, אמרת שמבחינת התקציבים, שהסטודנט הערבי מקבל אותו תקציב כמו הסטודנט היהודי?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

לא, התקציב הוא זהה, והוא רק שם על זה את כל ההתאמות, כמו נגיד שפה.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

התקציבים הבסיסיים של הסעיפים הרגילים אצלנו, אין שום מקום שבו מתייחסים אחרת לערבי ויהודי, ועל זה יש את הסעיף של החברה הערבית, שהוא נותן דברים מעבר, בהיבטים בעיקר של לימודי העברית, להיבטים של השילוב.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הערבים מקבלים יותר מהיהודים?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה שאני מנסה להבין, אתה אומר שבעצם בסופו של דבר, הערבים מקבלים תקציב יותר גדול מהיהודים?

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

הערבים לא יודעים, אגב.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בואו נקשיב, אני באמת רוצה להבין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מקבלים במה?

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תקציבים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שער לאקדמיה זה אך ורק למגזר הערבי-בדואי. אין את זה למגזר היהודי. אז השאלה על איזה תקציב את מדברת.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדברת ומתייחסת לדברים ששמעתי עכשיו.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

התוספות לחברה הערבית, הן תוספות על גבי, בנוסף להתייחסות זהה לגמרי בין יהודים לערבים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה נשמע לי דווקא ממש הגיוני. זאת אומרת, יש תקצוב פר סטודנט, ויש התאמות שנעשות בגלל סוגיות מסוימות, קשיי שפה. זה דווקא חיובי שלא עושים את זה אקס-טריטוריה.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

אגב, נעמה, חשוב להגיד שלא רק הערבים מקבלים יותר. אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג באקדמיה, למשל גם האוכלוסייה החרדית, גם הם מקבלים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון, אני אומרת. בגלל זה אני אומרת, אני דווקא מכבדת את הדבר הזה של לעשות התאמות של חברות שצריכות שנסתכל עליהן, אבל לא להפריד אותן מהתקצוב הברור. אגב, גם מילואימניקים היום, בוודאי. אוכלוסיות שנפגעו ושצריך לתת להן התאמות שהן חייבות לקבל יותר, בדיוק כמו שאני רוצה שזה יקרה לנשים יחידניות בגיל מסוים, שיהיו תמיכות או כאלה. אני אומרת, פר תלמיד זה טוב ושיש התאמות. אתה אומר שלא נפגע התקציב.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

הוא כן נפגע בעשור האחרון. הוא קוצץ בתקציב, כל ההנגשה להשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית, קוצץ.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

אפשר לעבור על חוברות התקציב ולראות שהתקציבים גדלים משנה לשנה. אני גם לא מכיר החלטה ספציפית לקצץ בו, חוץ מההחלטה הרוחבית של 550, שהמשאבים שלנו נפגעו. כאילו, כמו כל משרדי הממשלה.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

בחומש האחרון אתם לא קיבלתם מה שקיבלתם לפני.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

לא, לא נכון.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

התקצוב שקיבלתם היה מאוד נמוך לעומת התקציבים שהושקעו כאן בשנת 2014, שם הייתה החלטה של 900 מיליון שקל.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

זה לא נכון.

<< אורח >> נסרין חדאד חאג' יחיא: << אורח >>

התקציבים כן ירדו. כמה הושקע ב-550 להשכלה גבוהה? זה לא מתקרב ל-900 מיליון.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חוץ מאשר הקיצוץ הרוחבי שנעשה כמו שאר המשרדים, זה אומר קיצוץ, זה 15%.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

זה 5 פלוס ה-5, רק יש 15% לחומש ספציפית, ויש את ה-5% הרוחביים, נכון.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

אני שוב אסביר. מל"ג, ההתייחסות אליה ב-550 היא יחסית מצומצמת, ורוב התקציב לחברה הערבית לא מגיע מ-550, הוא מגיע מהתוכנית הרב שנתית, שהיא המשך של מה שהיה מ-2012-2013.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

שזה קיצוץ רק של 5%.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

לא, זו בקרה שלנו.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר לקבל סקירה כתובה? אני מאוד מבקשת, מה התוכניות שאתם משקיעים בהן, וכמה סטודנטים נהנים מזה בתוך החברה הערבית, שהם האקסטרה הנוסף לתקציבים שהשאר מקבלים. ואם אפשר תוכניות אחרות או תקצוב נוסף שניתן לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. אפשר לקבל דיווח מלא על זה?

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

אין בעיה. אני פשוט אמרתי בתחילת הדברים שלי, שכל פעם שאני מגיע אני מספר על אותן תוכניות, אז חשבתי לחסוך מכם.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה לעשות, לפעמים אנחנו נמצאים בוועדות אחרות.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

תוכנית רואד היא תוספתית. השילוב שעשינו למכינות הקדם אקדמיות הוא תוספתי.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אפשר לקבל דיווח כתוב?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אין בעיה.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

מלגות ארתקא הן תוספתיות, מלגות ההצטיינות בתארים מתקדמים הן תוספתיות, התקציב למוסדות הוא תוספתי.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אבל אפשר לקבל סקירה, כולל כמה סטודנטים נהנו מזה, מה התקציב הכולל בשלוש השנים האחרונות.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

בשמחה.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

עברו 13 שנים, תבדקי בעשור האחרון איך התקציב ירד משמעותית.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר, לא רציתי להכביד עליו.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

זה פשוט לא נכון. חוברות התקציב שלנו מפורסמות באתר, יש שם סעיף של החברה הערבית, מוזמנים להשוות קצת.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

רק כן נגיד שאתה אומר שזה לא רק על החומש, זה גם על הרב שנתי התוספת.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מבינה מה התשובה הזו, סליחה.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

לא, לחברי הכנסת, כמובן, מה שתבקשו.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני ביקשתי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אבל הוא אמר שאין בעיה.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הסעיף התקציבי לא מפרט איזה תוכניות, לא מפרט כמה נהנים מזה ולא מפרט ביצוע. סעיף בתקציב, אנחנו מכירים את זה, ואנחנו יושבים בוועדת הכספים ואנחנו רואים סעיפים בתקציבים, ואנחנו יודעים בסוף השנה כמה נוצל וכמה לא נוצל.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אנחנו מכניסים לסיכום הדיון, אתם תמיד עונים לנו, אנחנו נבקש תוכנית בחמש שנים האחרונות, ועם הדיוק של עאידה לגבי הסעיפים והכול, וזה גם טוב שיהיה לנו.

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>

חשוב להעביר את זה לוועדה ולחברי הוועדה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

הם תמיד מעבירים, אני דווקא אומרת לזכותם.

<< אורח >> אורי זיו: << אורח >>

בשמחה. התשובה שלי על האתר הייתה כלפי כל ארגוני החברה האזרחית וכן הלאה, הכול שקוף.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נביא את זה, וגם נעביר את זה למשתתפים אם תרצו, אנחנו נשים את זה בוועדה. זו חד משמעית הערה נכונה, ונבקש את הכול.

אני רוצה לעבור לאג'יק, מכון הנגב, הנאדי שאער, סמנכ"לית. שלום, מה שלומך?

<< אורח >> הנאדי שאער: << אורח >>

שלום, נעמה. קודם כל תודה רבה על המעקב ועל קיום הדיון המתמשך הזה, ובכלל לשים את הסוגיות של הצעירים תמיד במרכז. אני רוצה להגיד שאני מחזיקה היום בשני קולות, קול אחד מאוד אופטימי, שיש פעילות ענפה בשטח. וזה מודלים שונים, אנחנו כאג'יק מפעילים אותם במשך עשרים שנה, ובכלל עוד הרבה ארגוני חברה אזרחית בקרב הצעירים.

ובקול השני, שהוא הפחות אופטימי, אחרי שבאמת נעשית עבודה מאוד מצוינת בשטח, ויש מודלים, ויש הצלחות. ואני אגיד דוגמה לזה, שבשלוש השנים האחרונות אנחנו הפעלנו מערך שלם, כולל הכנת תשתיות והכשרות למתן מענים לצעירים חסרי מעש, צעירים ללא מסגרת תעסוקתית, וזה לא היה פשוט באמת להקים מערך כזה, אלא אנחנו עשינו את זה בשיתוף עם משרד העבודה.

ואנחנו מסיימים את המענק בעוד חודשיים, שכרגע אין לנו באמת תשובות מה אנחנו עושים עם המצב הזה. ואני מאוד רוצה לחזק את הקול של עבד. אנחנו במצב ויש פה הזדמנות שהחומש הבא ייראה אחרת מהחומש הקודם, שצריך עוגנים קבועים, והעבודה שנעשית בתוך השטח על ידי ארגוני החברה האזרחית, צריכים באמת לקבל מענה קבוע ולא עוד מענק פה ועוד תוספת כאן.

כי כרגע יש גם הצלחות, וההצלחות האלה לא יכולות להיתקע ולקטוע אותן כבר באיזשהו שלב שבו אין תקציב ואין משהו מתמשך. להעיר צעירים מהמיטה ולהביא אותם ממקום של סיכון למקום שהם נמצאים בתוך התעסוקה. מתוך 300 צעירים, שאנחנו נתנו להם מענה, שהם צעירים חסרי מעש, יש 70% שהם בתעסוקה. זה נתון שהוא לא מובן מאליו, וכרגע אין מענה לזה. אנחנו נמצאים בנקודה שצריכים לחפש עכשיו תקצוב לאותן מסגרות.

ומה שאני אוסיף לסיום, שלושה דברים באמת שצריכים לזמן עבורנו, מענים, זה באמת להפסיק לתכנן מלמעלה למטה, וצריך לקחת את ארגוני החברה האזרחית ואת המודלים שעובדים בשטח. צריך להכיר בארגוני החברה האזרחית כשותפים אסטרטגיים ולא כספקים, ובכלל להתחייב למנגנון שותפות רב מגזרי קבוע פורמלי במסגרות החומש הקרוב.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

תודה רבה. אני רוצה לעבור למשרד הכלכלה. רחלי פה? משרד האוצר? שירה, שלום, מה שלומך? תודה שאת פה. אני רוצה לגבי תכנון וגיבוש תוכניות החומש הבאות בשנה הזאת, שהיא כמו ששירין הגדירה שנה מאוד משמעותית בהקשר של הטמעת גם לקחים מהתוכניות, איפה הצליח, איפה הכול, והתקצוב בתוכניות החומש הבאות, מה האומדן, מה ההערכה. אני יודעת שהתקציב עדיין לא הוגש, אבל בכל זאת יש לאוצר איזושהי הערכה. ולגבי סעיפים שקוצצו, אני חושבת שזה פחות. אם תוכלי לענות לנו על זה ושנבין. אני יודעת שהאוצר כן תומך בתוכניות האלה, שזה לא קורה בכל תוכנית, זאת אומרת, האוצר כן רואה בזה ערך.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

אני קודם כל אתחיל בלהגיד שההחלטה של 550 היא תקפה עד לשנת 2026. בהתאם לכך, עוד לא התחילו העבודות המקצועיות כדי לבנות את תוכנית החומש הבאה.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

גיבוש תוכנית חומש לוקחת, כמו ששמענו פה, שנה וחצי, לפחות שנה.

<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>

יש משרדים שכבר התחילו את התכנון והגיבוש. זה מגה אירוע.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

משרד האוצר עוד לא.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש תקציב שצריך להעביר בסוף השנה.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

יש גם השנה תקציב וגם שנה הבאה תקציב. בהתאם לכך שיש עוד שנה וחצי עד לשנת 2027, אז באמת עוד לא התחלנו את העבודה המקצועית אצלנו. כמובן שאנחנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה פה את כל המשרדים ולהגיע להחלטת הממשלה, ככל שהממשלה תבחר לעשות את זה בצורה מיטבית, לטובת פיתוח כלכלי בעיקר, כי אנחנו רואים בכך יתרון גדול.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אם את יכולה להגיד לנו מה אתם תופסים באוצר כמוצלח, ואיפה מבחינתכם התקציבים הושקעו בצורה הכי משמעותית, נכונה?

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

קצת קשה להתייחס לזה, כי בעצם כל רפרנט באוצר עובד מול המשרד שלו בהתאם. בסוף יש את מי שמשקלל ועוקב אחרי כל התקציבים, אבל אנחנו לא מכירים כל דבר בכל משרד.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

חבל שאתם לא מתחילים לעבוד על זה, כי תוכנית חומש זה באמת מגה אירוע, כמו שנאמר כאן. אנחנו כן נכניס את זה לסיכום דיון, שקודם כל זה לא תקין, שאתם לא רואים את זה כרגע בתקופה הקרובה. תכנון ארוך טווח לאיך מכניסים אוכלוסייה כל כך גדולה, כמו שציינה פה נסרין בהתחלה, 27% מצעירי ישראל. זה אירוע אמיתי, בטח כשאנחנו יודעים על נתוני חסרי המעש.

זאת אומרת, זה לא רק עניין חברתי, זה עניין אוצרי לחלוטין. אנחנו חייבים להבין מה אנחנו עושים מבחינת תקצוב, תוכניות מותאמות. אני גם רוצה להגיד, אפילו הנגשה במובן של תחבורה באזורים מסוימים. זאת אומרת, זה תכנון אמיתי, שנבין איפה החסמים לאקדמיה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש שר אוצר עם אג'נדה ברורה בתקציבים למגזר הערבי.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

נכון. האג'נדה הברורה שלו היא קיצוץ. אבל אתם אמורים להסתכל, התוכניות האלה אפקטיביות, הן במיצוי מלא, הן ממש עומדות ביעדים, מכל קריטריון, זאת אומרת, אי אפשר להגיד יש פה איזה נפילה. אין נפילה.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

אני לא באה להגיד שזה טוב או רע, זו ממש לא האמירה שלי. ההפך, אני אומרת, אנחנו עוד לא התחלנו את התהליך של תחקור ולהבין מה אנחנו רוצים ומה אנחנו לא. אני לא יודעת להתייחס למה יהיה ב-2027.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אז בעיניי זו תקלה שאתם לא בתוך התהליך הזה. אנחנו נעביר את זה וננסה להבין מה אפשר עוד לעשות עם העניין הזה.

<< אורח >> נטע משה: << אורח >>

שירה, הנומרטור הוא כן כמה שנים קדימה. אם זו תוכנית בהיקף של 30 מיליארד שקל או משהו כזה, זה לא אמור להיות חלק? הנומרטור כבר הגיע ל-2027 והלאה.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

אני לא יודעת להתייחס לזה כרגע.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

אולי נוסיף לנושא הזה, יש בעיה בהעברות. אנחנו כבר ביולי וחלק ממשרדי הממשלה טוענים שאתם לא מעבירים להם את הכסף. אני מסתכל על התוכניות במשרד הרווחה למשל, גם במשרד החינוך, בחלק מהמשרדים אנחנו מקבלים תשובות שעדיין אנחנו לא יודעים מה התקציב, מתי אנחנו נקבל את התקציב של 2025?

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני ארגיע לך, זה קורה עם כולם, אבל בסדר, עדיין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא תקין.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

ברור שלא תקין, אני אומרת בציניות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באמת זה קורה עם כולם, אבל אתה צודק במיליון אחוז. יש דברים שהם יותר בוערים מדברים אחרים.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

יש דברים שנכנסו לתוך התקציב, אז הם מועברים מיידית. אבל פה, בגלל שזו החלטת ממשלה, אז הם צריכים להעביר אותה כל פעם בוועדת הכספים, ועכשיו אנחנו יודעים מה המצב של ועדת הכספים. בפועל, משרדי ממשלה נתקעים בלי הכסף.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

באופן כללי, זה נכון לכל החלטת ממשלה, כמו שציינת. אנחנו מעבירים את הכסף דרך ועדת הכספים, גם זה מאפשר את השקיפות להראות שבאמת מקיימים את החלטת הממשלה. חלק מהמשרדים שלא קיבלו את התקציב, יכול להיות שהם גם לא ביקשו עדיין את התקציב.

כלומר, יש פה איזשהו עניין של אני לא יכולה להעביר תקציב עד שהמשרד לא מבקש אותו ממני, כי המשרד צריך להראות איזושהי מוכנות בעצם, כי אנחנו לא רוצים סתם להעביר כסף, אנחנו רוצים שהכספים יגיעו למקומות הטובים והנכונים ביותר. אני לא יודעת להתייחס באופן כללי, ככה רוחבית. אם תרצה, אחר כך נדבר על משרדים ספציפיים, אז אני אשמח לענות.

<< אורח >> ג'עפר פרח: << אורח >>

לא, משרד הרווחה, שיש לו תוכניות לצעירים ותוכניות להתמכרויות, אלימות במשפחה, אנחנו מסתכלים על הנתונים שלהם, הם טוענים שלמשל ל-2025, הם מקבלים 30 מיליון שקל במקום 80 ומשהו מיליון שקל. ספציפית.

<< אורח >> שירה גרשון: << אורח >>

אין לי בעיה לדבר על זה איתך אחר כך, אבל אני לא מכירה את המספרים האלה. אני יכולה לפתוח את האקסל, אתם רוצים לחכות שאני אפתח ואני אדון לפרטי פרטים? אני יכולה, אבל לי קיימים מספרים אחרים.

<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>

אני רוצה לתת לך, יסמין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית, תודה על הדיון הזה. הוא סופר חשוב, לי באופן מיוחד לפחות. מי שלא יודע, אני גרה בנגב כל חיי, נולדתי, אני עדיין גרה בנגב, ואני בשנה האחרונה בפחד כמו שלא הייתי בחיים שלי. אני מרגישה שהנגב עומד לפני פיצוץ. כל מה שקורה לא קורה בחלל ריק.

הוא קורה יחד עם מדיניות מובהקת של גזענות וקיצוץ בתקציבים, הוא קורה יחד עם הריסת בתים, הוא קורה יחד עם חקיקות מטורללות ומטורפות שהסיבה היחידה שחלק מהן לא עברו זה כי אין להן רוב. ואחת החקיקות נוגע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]