פרוטוקול מספר 164, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 12/08/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 164

מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים

יום שלישי, י"ח באב התשפ"ה (12 באוגוסט 2025), שעה 10:30

סדר היום:

<< נושא >> סיור הוועדה בכלא גבעון << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

חוה אתי עטייה – היו"ר

מוזמנים:

ליאת אליהו סבן

–

עו"ד, יועצת משפטית, המשרד לביטחון לאומי

כרמית מויאל

–

ראש תחום שירות בתי הסוהר ומזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי ערן קהת

–

ראש אגף זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה

אסתר מלסה

–

יועצת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

לירון גבאי

–

יועץ משפטי, רשות האוכלוסין וההגירה

תמי לנקרי

–

ראש תחום משל"ט ומבצעים, רשות האוכלוסין וההגירה חנניה גוגנהיים

–

ראש בתי הדין לאוכלוסייה והגירה, משרד המשפטים

יניב דקל

–

סג"ד, מפקד בית סוהר גבעון, שירות בתי הסוהר

ניסים סלוק

–

מנהל סטטוטוריקה ונכסים, אגף התכנון, שירות בתי הסוהר אביעד שרעבי

–

קצין מידע וממשקים, אגף האסיר, שירות בתי הסוהר יוסף חניפס

–

סגן מפקד מחוז מרכז, שירות בתי הסוהר

כנרת צימרמן

–

משנה ליועמ"ש, שירות בתי הסוהר

מאיה אנג'ל

–

קצינת אג"מ מחוז מרכז, שירות בתי הסוהר

שירן חבאני

–

קצינת אג"מ בית סוהר גבעון, שירות בתי הסוהר

מדינה מלקמו

–

קצינת ניהול אסירים בבית סוהר גבעון, שירות בתי הסוהר רוית

–

מפקדת אגף בבית סוהר גבעון, שירות בתי הסוהר

סארי טרודי

–

מפקד אגף 3 וראש תחום מפקדי אגפים, בית הסוהר גבעון אפי פוטרמילך

–

דובר חברת הכנסת אתי עטייה

בת אל ואטורי

–

יועצת לחברת הכנסת אתי עטייה

עומר עמוס זנקו

–

צוות לשכה של חברת הכנסת אתי עטייה

יגאל אמיתי

–

דוברות הכנסת

מנהלת הוועדה:

דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:

ויקטוריה שטיינברג – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סיור הוועדה בכלא גבעון << נושא >>

(שיחה וסקירה של הנהלת הכלא ודיון)

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

בוקר טוב וברוכה הבאה לחברת הכנסת אתי חוה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ברוכים הנמצאים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

תודה רבה. שמי יניב דקל, מפקד בית הסוהר. גם מפקד המחוז, יוסף חניפס. חשוב לי לפני הוועדה והכל, תכננו כשעה סיור, יש סך הכל שני אגפים ולכן זה צריך לקחת פחות מזה ולאחר מכן סקירה על בית הסוהר. ברשותך אני ממליץ, מה שתחליטי, אבל נראה לי נכון יותר שצריך לראות בעין ואז יישאר יותר זמן לשאלות ואפשר יהיה לעבור לסיכום.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ברור. אולי תענה לנו על השאלות, אבל גם הכנו שאלות.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זה בדיוק מה שרציתי לענות. השאיפה היא שתצאו מהביקור ללא שאלות ושיהיה יותר זמן לשיח, זו מהות הדבר. נעשה סבב תפקידים שנדע מי נמצא כאן בשולחן מעבר לשם. מבחינת השיח, ההכרות והסיור צריכים להיות ממוקדים על מנת שיהיה זמן לשיח פורה ודו סטרי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בכלא גבעון נמצאים אך ורק מסתננים ועובדים זרים?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

ממש לא, נדון על הכל. נעשה סדר איפה את נמצאת ומה יש בבית הסוהר, תראי בעין ונהיה ממוקדים בנתונים על מנת שנוכל לתת יותר זמן לשאלות ובעיקר לתשובות. אם עדיין יהיו פערים, גם מבחינת סגן מפקד המחוז ואני כאן איתך כמה שצריך על מנת שנרוויח את הביקור.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

דקל ברשותך, מספר משפטים ותכף תמשיך. בוקר טוב לכולם, אני חניפס יוסף, סגן מפקד מחוז מרכז. מפקד המחוז נמצא בחופשה ואני כאן היום. תחת אחריות מחוז מרכז נמצאים 11 בתי כלא, יש את מקבץ מתחם הדרים עם ארבעה בתי כלא, שלושה בתי כלא במתחם איילון, ויש את בית סוהר עופר על טהרת המחבלים, רוב האסירים בו הם מחבלים ויש גם לא מעט מחבלים מעזה. ככלל, המחוז פרוס החל מעופר ירושלים דרך רמלה ועד להדרים שזה כל בתי הסוהר.

רוב בתי הסוהר הם פליליים למעט בית סוהר עופר שמאכלס כסדר גודל של 3,000 מחבלים, ויש אגף נוסף בניצן שנמצאים שם האסירים הכי מתועבים שאנחנו מכירים – אסירי הנוח'בות – אלו שפלשו ב-7 באוקטובר, רצחו, אנסו, שחטו ועשו את כל הזוועות שאנחנו מכירים. הם מוחזקים בתנאים שראויים להם בבית המעצר ניצן. ויש את כלא נווה תרצה, כלא הנשים היחיד בארץ שמחזיק נשים. ללא ספק כלא מורכב עם בעיות מורכבות של הנשים, התמודדות הסגל לא פשוטה כאגף.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כמה נשים יש בנווה תרצה?

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

סדר גודל של כ-180, בין 180 ל-200. רוב השירות שלי הייתי במחוז דרום ועוד מעט אני סוגר שנה במחוז מרכז ועדיין בתפיסה קשה לי לראות אישה מאחורי סורג ובריח, זה לא קל. הסגל גם מתמודד עם אתגרים לא פשוטים ובהחלט עושים עבודת קודש. המחוז מתעסק עם אתגרים רבים והוא המחוז הגדול מבין שני המחוזות, צפון ודרום ומאכלס כמעט את רוב האסירים הפליליים ומתמחים בהחזקת אסירים פליליים על כל המורכבות.

יש לנו כאן ראשי ארגוני פשיעה, מרגלים למיניהם ששמענו עליהם לאחרונה בתקשורת – לא נפרט יותר מדי מטעמי ביטחון מידע – ובהחלט מאז 7 באוקטובר המחוז מתמודד עם לא מעט אתגרים, סוגיית המשט שעולה לאחרונה וכבר היה אחד.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

קיבלנו אותם בנתב"ג לפני שבועיים.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

כן. ואנחנו צפויים לאחד נוסף עם כלי שיט רבים הפעם. אתמול היה מעין חיתוך מצב לעניין המשט הבא, אומנם אנחנו לא יודעים אבל בהחלט נמצאים מפגעים רבים, ארכי טרוריסטים ואנחנו יודעים שגם כאן הם מתעסקים ומתכננים את היום שאחרי. יש לנו מודיעין שבהחלט מכווין לכך שהם מחכים לשעת כושר ולאירוע קיצון, רק מחכים לזמן המתאים.

כרגע אנחנו מכבידים את היד כי אנחנו יודעים ויש לא מעט מודיעין שמדבר על פגיעה באנשי סגל. מתקבל מודיעין כמעט על בסיס יומי הן מתוך בתי הכלא והן מגופי מודיעין מחוץ לשב"ס שמדבר על כך שמתעסקים רבות בהיפוך מצב והיום שאחרי. זה אתגר בפני עצמו ובהחלט סביב המשילות וסביב תנאי המחיה, וכפי שציינתי לא רק הביטחוניים אלא גם האסירים הפליליים, יש ארגוני פשיעה והאנשים שלהם, וזה בהחלט אודות הנחישות והמקצועיות של אנשי הסגל והפיקוד הבכיר וזה עובד מצוין, כך צריך להיות.

קיימת גם אינדיקציה מבחוץ שהאסירים המחבלים מורתעים להיכנס לבתי הכלא. אם בעבר רצו לבוא ולא היו מפחדים להיכנס לבתי כלא, היום עולה מהאינדיקציות של גופי ביטחון חברים שהם חוששים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יש היום הרתעה?

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

יש הרתעה, הם מורתעים ומעדיפים שלא להגיע בגלל התנאים, הפעילות, המהפך שהיה בתוך בתי הכלא, לא ששים להגיע וטוב שכך. לצערי הרב, לא היינו צריכים לחכות ל-7 באוקטובר. אני חושב שמה שקרה בתוך בתי הכלא ומה שהיה בחוץ, האווירה במדינה של שקט תמורת שקט ולא פעם שמעתי שמה שמעניין אותם בעזה זה המזוודות הקטאריות, אבל כנראה שהם תכננו משהו אחר, חבל ש-7 באוקטובר קרה, אבל זה בהחלט גרם לאנשים רבים להבין שהם מחפשים משהו אחר.

זה בגדול על המחוז ואם יש שאלות אשמח לענות. ברוכים הבאים, אנחנו לרשותכם למה שתרצו, נעשה סיור ותשאלו שאלות, הכל פתוח. אנחנו שמחים לארח אתכם ומקווים שתהנו. נעביר את השרביט אליך בחזרה, דקל.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

חבר'ה, קצר וקולע, מי נמצא כאן ותפקידים, כפי שציינתי, מפקד היחידה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לירון גבאי, יועץ משפטי ברשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

ערן קהת, ראש אגף זרוע הרחקה ברשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> תמי לנקרי: << דובר >>

תמי לנקרי, מנהלת משל"ט ומבצעים בהגירה.

<< דובר >> אסתר מלסה: << דובר >>

אסתר מלסה, יועצת משפטית ברשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> יגאל אמיתי: << דובר >>

יגאל אמיתי, דוברות הכנסת.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

ליאת אליהו סבן, לשכה משפטית של המשרד לביטחון לאומי.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

כנרת צימרמן, משנה ליועמ"ש שב"ס.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

דיקלה טקו, מנהלת הוועדה לעובדים זרים בכנסת.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

חברת הכנסת אתי עטייה, יו"ר הוועדה.

<< דובר >> ניסים סלוק: << דובר >>

ניסים, מנהל סטטוטוריקה ונכסים באגף התכנון.

<< דובר >> אביעד שרעבי: << דובר >>

שרעבי אביעד, קצין ממשקים באגף האסיר.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

מדינה מלקמו, קצינת ניהול אסירים בגבעון.

<< דובר >> כרמית מויאל: << דובר >>

כרמית, ראש תחום שב"ס ומזכירות ביטחונית.

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

שירן חבאני, קצינת אג"מ בגבעון.

<< דובר >> מאיה אנג'ל: << דובר >>

מאיה אנג'ל, קצינת אג"מ מחוזית.

<< דובר >> עומר עמוס זנקו: << דובר >>

עומר עמוס זנקו, מצוות הלשכה של חברת הכנסת אתי חוה עטייה.

<< דובר >> בת אל ואטורי: << דובר >>

בת אל, גם מצוות הלשכה.

<< דובר >> אפי פוטרמילך: << דובר >>

אפי, גם מהצוות.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

בית סוהר גבעון הוקם בשנות ה-50 כמרכז לוגיסטי, מבנה ותיק. ב-2004 על רקע עליית כמות האסירים הוסב לבית המעצר. קודם כל על מנת לעשות סדר, יש כאן תנועות רבים של מספרים בטווח נע, אבל בגסות 50% הם אסירים פליליים ו-50% עובדים זרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתה מדבר על גבעון?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני מדבר רק על גבעון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ומה עם המסתננים, והאריתראים והסודנים?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כולם עובדים זרים, תכף נדבר על המדינות, החלוקה והפילוח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

עובדים זרים בלתי חוקיים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

בדיוק. זה בית המעצר לכל מי שמוגדר לא חוקי.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

בעבר הסודנים היו אי שם בדרום.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

במתקן חולות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל יש לכם כאן מקום לאכלס כאן מכל הארץ? מדרום תל אביב?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

נדבר על מה בית הסוהר, כמה מקומות, מה התנועות ומי האוכלוסייה. בית הסוהר הוא היחיד מבין 28 מתקני הכליאה שמתייחס לעניין ההגירה והאסירים שמוחזקים במתקן כליאה שלא בהתאם לאישורי שהייה במדינה. מבחינת בית המעצר, אנחנו עומדים על ספירה של 300 אסירים בממוצע, 299 נכון להיום בבוקר. פחות או יותר 83 גברים ועוד 51 נשים, זו הספירה מבחינת התקינה של המוחזקים עצמם.

לבית הסוהר יש סך הכל חמישה אגפים ומי שמתחזק את בית הסוהר הם האסירים הפליליים, מבחינת ניקיונות, תחזוקה והכל, בכל בית סוהר בכל המדינה ואכן יש אגף של אסירי עבודה מה שנקרא שהם אלו שמורשים לצאת ולעבוד והם גם עוזרים לתחזוקת בית סוהר עופר של האסירים הביטחוניים מבחינת מטבח מבשל, ניקיון, תברואה והכל.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

בעופר שנמצא מעבר לקו הירוק אסור להחזיק שם אסירים פליליים ושישנו במתקן, אז בבוקר מוציאים מכאן כ-20 אסירים באוטובוס והם עובדים שם עד 15:00, ובסוף היום חוזרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לפחות יש תעסוקה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כן. נותנים להם תעסוקה, שכר, הם יכולים לקנות שם דברים כאסירים. סך הכל חמישה אגפים, אגף אחד אסירי עבודה, שני אגפים – אחד גברים ואחד נשים – של המוחזקים ועוד שני אגפי עצורים, כל נושא העבירות הפליליות למיניהן ממשטרת ישראל מגיעים לבית המעצר כאן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

יש גם עבירות מנהליות?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

מנהליות לא.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

מה הכוונה עבירה מנהלית?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

עבירה מנהלית היא עבירה שחתם עליה שר הביטחון לעניין הרחקה, היא פחות רלוונטית אלינו, אנחנו לא מתעסקים בהן.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אני חושב שזה רק בביטחוני.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

לא, זה מעצר מנהלי.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

יש משמורת מנהלית שזו המטריה שלנו של הזרים הלא חוקיים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

משמורת מנהלית?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

משמורת מנהלית זה מה שמעוגן בחוק כניסה לישראל, זה לא בית סוהר. משמורת זו הטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

לא, אין לנו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תמשיך.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אולי תסביר כי זה חשוב לבסיס הדיון.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

משמורת למעשה זה מה שאנחנו מתעסקים בו. הזרים שנמצאים כאן זה משמורת. כל אוכלוסיית הזרים שאנחנו מחזיקים כיום זה משמורת, זה לא מאסר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

איפה הם נמצאים? באיזה מתקן?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כאן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

גם כאן הם נמצאים?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

על פי חוק הכניסה לישראל.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

על פי החוק, העיגון בחוק הם צריכים לשבת בנפרד מאסירים פליליים. יש כאן אגפים ייעודיים שמאכלסים את אותן אוכלוסיות. בעבר הרחוק היה גם את סהרונים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

היה גם בחדרה ומתקנים נוספים.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

בחדרה זה היה בעבר העוד יותר רחוק.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

והמתקן שלכם.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה משהו אחר, את מתכוונת ליהלו"ם. יהלו"ם זה מתקן ייעודי שמיועד רק כתחנת ביניים עד להרחקה.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

זה מקום משמורת?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כן.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה מסורבי מתקן כליאה, הוא לא הוגדר על ידי השר כמקום משמורת.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה שונה לגמרי. זה מתקן שמטבעו הוא - - -

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

זמני.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

יותר מזה, כולם כאן זמניים. שם זה עניין של שעות בודדות לרוב.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

תחנה אחרונה לפני הטיסה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

גבעון הוא המתקן היחיד שמחזיק זרים שמיועדים לגירוש. אין עוד מתקן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

משמורת מנהלית, המקום היחיד שמוגדר על ידי השר שלכם זה גבעון?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה כאן, גבעון זה מתקן משמורת.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

ושם.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מה זה שם?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

יהלו"ם מוגדר במתקן שהייה, לא משמורת.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אין לכם מתקני משמורת מנהלית?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

יש את זה ויש את יהלו"ם.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה לא שלכם. אני שואלת של רשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא, רק יהלו"ם.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

חבר'ה, בואו נמשיך בבקשה. בית מעצר משמע קליטות, בגדול עד 03:00, 06:00, כ-24 שעות, 21 שעות. סופי שבוע וחגים רק אם זה חריג. כפי שציינתי, זה בית הסוהר היחיד שיש לו גופי אכיפה בתוך בית הסוהר, אם זה הגירה, משפטים, בתי הדין, הכל מתנהל כאן וחוסך הרבה ניוד ושינוע של המוחזקים. תכף קצינת האסירים תדבר מעט על השימוע.

מספר מילים על התהליך של ביקורת שיפוטית, כל דבר מחייב X שעות זמן, מתי עושים שימוע על גירוש והכל. - - כחלק מביצוע, אפרופו כמו שנגע החבר, אני זוכר את המתקנים בחדרה עוד כששירתי בדברים אחרים, המתקנים היו פתוחים יותר, היה את חולות.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

על פי החוק, מתקני משמורת מנהלית לא צריכים להיות ברמה של בית כלא. כשהיו מתקנים ייעודים של רשות האוכלוסין וההגירה, זה היה בתנאים פתוחים יותר לפי מה שהחוק דורש.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא. ברשותך, אני אדייק. היה את מרכז חולות שזה משהו אחר לגמרי מכוח תיקון 4 לחוקים אצלנו בזמנו שניגן כמרכז פתוח. זה היה מרכז שהם נדרשו לחתום בו שלוש פעמים ביום בהתחלה ואחרי זה פעם ביום, זה שונה לגמרי.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הוא דיבר על חדרה, מה שהיה פעם.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה עוד הרבה אחורה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני רוצה לדבר בכותרות כי לא נצא מהדיון אם נעשה עכשיו שיעורי בית.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ברור, נהיה ממוקדים כי גם אין הרבה זמן.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

היה את חדרה, היה את חולות, כל מתקן בפני עצמו. ברגע שעשו את גבעון, הם עשו אותו כבית סוהר עם כל המשמעות של בית סוהר, התחזוקה, הניוד, הכליאה והכל. זה לא מתקן כמו שהיה בחדרה או חולות עם שלוש החתמות אלא יש כאן אסירים, עצורים, עורכי דין, כל המשמעויות, זו חבילה שלמה וזו הנקודה שחשוב להעביר.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כאן זה עד הגירוש, נכון?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כן. עד הגירוש או ההרחקה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אין מתקן אחר שמחזיק מיועדים לגירוש.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה תמיד היה ובנוסף בעבר היה את סהרונים, סהרונים נסגר.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

נסגר מזמן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

גבעון נשאר היחיד ובעבר היו מתקנים נוספים, ויש את המתקן לטווח קצר של יהלו"ם.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

חלק מהאתגרים כאן של האנשים שעובדים מול המוחזקים - - לוחמי כליאה וכמו שפירטתי את האגפים, אלו לוחמי כליאה שמגיע עכשיו לאגף פלילי של עצור על סמים, גניבת רכב ודקה לאחר מכן רץ לאגף נשים עם ילד קטן בן שנתיים וצריך להתמודד איתו על מטרנה, ולאחר מכן ללכת לאגף של הגברים המוחזקים ולדבר בשפה שהוא לא מבין אותה עם המנטליות והתרבות.

בבית סוהר כזה קטן יש פערים של קליטה, סקירה מודיעינית, פעילות יומיומית, מצוקה ודברים נוספים שמאתגרים אותנו ואנחנו מתמודדים עם זה. עובדים גם בשיתוף עם משרד ההגירה, דרך מתורגמנים ועוד. צריך להבין את האתגרים שקיימים בבית הסוהר ואחד מהם הוא נושא האיזון.

כאן ברמלה יש חמישה מתקנים של בתי סוהר, נווה תרצה של הנשים כפי שציין הסממ"ז, גבעון ועוד שלושה מתקנים פליליים. בכל בית סוהר גדול יש יחסית הרבה משחק בין האגפים, היה ועכשיו יש ילד קטן באגף המוחזקים, אני צריך להרחיק אותו שלא ייפגעו בו. כאן יש אגף אחד של גברים ואחד של נשים ולכן כל המשחק בסוף נמצא באותו האגף.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

וכמה אנשים יש בכל תא?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

משתנה. יכול להיות שמונה, שישה, ארבעה, יש כאן פליליים עם 13, כל המעצרים לאחרונה, הארגון נמצא בתפוסה של כ-120%, הארגון מתמודד עם דברים במאמץ משמעותי מאוד, עם ביטחוניים, פליליים ומוחזקים. אז כל - - צריך להכיל אותו בתוך האגף והוא משפיע מאוד.

תבינו, יש כאן אנשים רבים שאין לי את הסקירה הרפואית אפילו, אם הוא פסיכיאטרי, נוטל תרופות, לא יודע מה, הגיע לכאן ושבר את כל התא, צריך לשים אותו עכשיו בתא לבד שתופס מקום של שש מיטות לדוגמה, אין לי בית סוהר אחר להעביר אותו או לשים אותו וזה אתגר שאנחנו נמצאים בו.

כל נושא האריתראים בכלל, אני לא מדבר על המוחזקים אלא על הכליאתיים. התפקיד שלי זה להחזיק אותו במשמורת בטוחה עם כבודו, תרופות, ארוחות, מיטה והכל. כל נושא האריתראים, בעד או נגד המשטר, ההפגנות שהיו בתל אביב לפני מספר שנים, בסוף אני קולט אותו בגבעון. כל מי שהיה בבלגן בתל אביב נכנס לאגף אחד ואני צריך לתחקר אותו, האם הוא בעד או נגד המשטר, יוצאים ביחד לחצר ומתחיל כאן אירוע של קטטות ודקירות ולכן הדבר הזה - -

אחד הדברים שמשחק לרעתנו כמדינה הוא שאם עכשיו הוא נגד המשטר ולא בהכרח כי אם הוא בעד המשטר אפשר לגרש אותו, הוא אומר שהוא נגד המשטר ונשאר כאן במדינה כי אני לא יכול לאמת את זה, אבל - - בעד ונגד, הדברים האלו משפיעים מאוד ברמתנו.

כיסוי מודיעין שזה פער של שפה ומנטליות, ובעיות רפואיות כפי שציינתי. יצא לי לעבוד חצי שנה באפריקה במקום מסוים והרפואה שם לא משהו. רואים אנשים מגיעים לכאן עם מחלות ודברים. מוחזקת שעכשיו הגיעה לכאן שנמנעה כניסתה בעזרת הסיוע של ערן, חולת סרטן, זה טיפולים עכשיו בחיפה ומאות אלפי שקלים למשלם המיסים ויותר מזה, אם היא לא רוצה להיות מגורשת, היא פשוט באה, הולכת לקראת תהליך גירוש עם כל השימועים, אומרת שהיא מסרבת לעלות למטוס וחוזרת והטיפולים הרפואיים, הארוחות והכל, המדינה משלמת מלא, כרטיס טיסה והכל.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מכירים את זה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

נתונים על הזרים, שימו לב שזה רק חציון מול שנת 2024. אנחנו בעלייה של קליטה וזה המון לבית סוהר כזה קטן, 1,048 לחציון א'. מסיימי הליך פלילי, רואים מגמת עלייה בכאלו שביצעו עבירה פלילית, עם כל העבירות, הלך לבית סוהר פלילי, סיים מאסר ומתהליך השימוע חוזר לכאן להליך גירוש, אבל המנטליות והשפה, ו"אני מגיע לי" והכל והבריונות היא כאן ומתחיל להיות יותר ויותר בעיקר אצל הגברים.

שחרור גירוש, יש שתי אופציות, אני מאמין שאתם מכירים, שחרור לארץ לצורך העניין או גירוש והרחקה. מבחינת הכליאה, כל נושא - - בית סוהר משתנה, המדיניות משתנה. אם עכשיו לדוגמה מתוך 83 מקומות של הגברים, נתקעו לי כאן 15 אריתראים ואין תהליך הסדרה איתם, זה יוצר צוואר בקבוק ותוקע את הפקק הזה. יש כאן אנשים עזתים שתקועים כאן מעל שנה לפעמים, זה מטורף, במקום לקחת אותו על איזה רכב צבאי. כל אחד שנתקע כאן ובמצב הנתון יש 19 שמעל חודשיים שזה המון.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מי אלו ה-19? עזתים או זרים?

<< דובר >> קריאה: << דובר >>

עזתים לא אמורים להישאר כאן.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

יש לי פירוט. עזתים זה בדרך כלל אחד, מצרי אחד, ירדני אחד, זה מספרים בודדים שכל פעם מגיעים בטפטוף ונתקעים כאן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אריתראים זה המסה העיקרית מתוכם?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

דווקא לא. יכול להיות אפילו גאנה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אני אסביר.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

היה לי שלושה-ארבעה חודשים מעל עשרה מגאנה שתקועים כאן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

למה הם לא מוחזרים?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כי הם לא משתפים פעולה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

הקונסול לא הגיע והכל.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אנחנו נגיע לנושא לאחר מכן.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

נגיע לזה בהתייחסות.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני מדבר על נושא הכליאה. מבחינתי, אם היה מגיע לכאן מוחזק לשעתיים, תודה רבה והולך, - - מתחלפת והכל.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זו המטרה של כולנו, שהשהות תהיה כמה שיותר קצרה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אבל אלו דברים שלא תלויים בנו, אתם וערן תוכלו לענות אני מאמין. אבל מבחינתי אם מגיעים עכשיו שמונה ונתקעים כאן, אין חלופה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זו בעיה משפטית?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

בתי הדין וההגירה יענו לכם.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

מדינה, שתי מילים על תהליך הקליטה ומה אנחנו עושים בביצוע.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

תהליך הקליטה מתבצע בשני אופנים. האופן הראשון הוא מוחזקים שמגיעים מהשטח על ידי גורמי ההגירה שמביאים אותם אחרי שעשו שימוע וכבר יש צו משמורת. האופן השני הוא אותם פליליים שסיימו הליך פלילי ומגיעים לשימוע, השימוע מתבצע כאן בתוך בית הסוהר ולאחר השימוע זה בהתאם למקום ההרחקה, אם זה עזתים – הם חוזרים ליחידות האם, אם זה הארצות האחרות – הם נשארים כאן עד ההרחקה.

לאחר שהם מגיעים אלינו הם צריכים לעבור ביקורת שיפוטית. הביקורת השיפוטית צריכה להתקיים תוך 96 שעות ללא הבחנה האם מדובר במי שהובא מההגירה או על ידי המשטרה מהשטח, או מי שמסיים הליך פלילי, זה חל על כולם.

כמובן שלפני שהם מגיעים לאגפים יש תהליך מקדים שקורה במכלול הקליטה. במכלול הם נבדקים רפואית בפעם הראשונה, בודקים אותם גופנית וגם מתחקרים אותם ושואלים אותם האם יש בעיות רקע, האם יש תרופות שהם צריכים לקחת, ובהתאם למענה שהם נותנים מתגבשת איזושהי תמונה ראשונית מי נמצא מולנו כי פערי השפה ידועים וקשה מאוד לתקשר איתם, זה מהבחינה הזאת.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

יש לכם מתורגמנים לשפות השונות? איך אתם מתקשרים?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

לא. אנחנו משתדלים מאוד בשפה האנגלית שהיא בינלאומית למי שכן יכול לדבר את השפה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ואלו שלא יכולים לדבר, איך אתם מתקשרים?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אז יש לנו את גוגל תרגום שזה האמצעי היחיד שיש לנו ואנחנו נעזרים בו.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

הרוב זה אנגלית בעיקר, רוסית עוזרת כאן הרבה מאוד, יש לנו בחור צרפתי שעוזר הרבה מאוד, ומי שלא, קודם כל, מה שאנחנו עושים בשאיפה זה שמים את אותם דוברי שפה באותו תא, אחד מהם מדבר אנגלית ומתרגם את החבר שלו וזה עוזר הרבה יותר.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אותה שפה זה גם אריתראים תומכי משטר ומתנגדי משטר באותו תא?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

לא, בנפרד.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אתם מבחינים ביניהם?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זה נקרא איסור מפגש, אין ביניהם מפגש.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל הם משתפים פעולה כשמראיינים אותם, ואחד שמתרגם אותם והכל?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

חברת הכנסת, אני בכוונה עושה סדר, אני אחראי על הכליאה. מבחינתי שיתוף פעולה, הוא מקבל כאן ארוחות, טיפול שיניים, מקבל כאן הכל. שיתוף הפעולה זה יותר כל תהליך הגירוש והקליטה, זו שאלה נכונה מאוד לגבי התהליך.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כל האסמכתא החוקית היא תהליך שלנו. אני זה שמחליט עליו, בוחן את העניין שלו, הוא אחראי על ההיבטים של המעטפת, הלינה, הבריאות. דברים מהסוג הזה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אכסניה.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

תנאי מחיה.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אבל איך הם יודעים שהוא מתנגד משטר או תומך משטר?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

שמי קהת ערן, אני ראש אגף זרוע הרחקה. אני אגיד לך, אני אתייחס כרגע רק לאוכלוסיית האריתראים, במיוחד עכשיו אחרי תיקון 41. האריתראים מגיעים, ככלל אנחנו לא מבצעים אכיפה, לא מבצעים מעצרים ברחוב של אריתראים, זה לא קורה ולכן האריתראים שמגיעים – למעט האריתראים שהגיעו במהומות 2023 שהיה אירוע חריג וייחודי ואז הם הגיעו בכמות – אין אכיפה לכן אני לא אגיד אם הם תומכי ומתנגדי.

משטרת ישראל מבצעת מעצרים של אריתראים אשר מבצעים עבירות פליליות ותוך כדי עולה שהם שוהים בישראל והם תומכי משטר ואז הם עוברים אלינו להליך שימוע ולמשמורת. ההליך השני הוא מי שסיים ריצוי עונש לכן שאין כאן אנשים אריתראים וסודנים שמגיעים לכאן מה שנקרא, צוות אכיפה הלך ברחוב ועצר מישהו בלתי ידוע והביא אותו לכאן, אין חיה כזו.

הסודנים והאריתראים נעצרים על ידי שירות בתי הסוהר כאשר מסיימים ריצוי מאסר, זאת אומרת, ההיסטוריה שלהם פרוסה כקלף ואז מגיעים אליי לשימוע כחלק מההליך על פי מתווה חלק ב', מועברים אליי לשימוע ולאור מסוכנותם – תמי אמונה על כך – במידה וקיימת מסוכנות מבחינתנו לשחרר אותם לרחוב ולתת להם שחרור למרות שהם אוכלוסייה שמדינת ישראל הרחיקה לא להרחיק אותה, הם נשארים כאן במשמורת פרק זמן ועוברים ביקורת איטית עד שאנחנו מוצאים אי אלו חלופות במידה ויש.

כאשר נכנס תיקון 41 לחוק והוא מאפשר אופק הרחקה, אז אנחנו נכנסים לעניין האריתראים. כרגע האריתראים שנעצרו על ידי משטרת ישראל ומטופלים כאן הם ארבעה, אנחנו עומדים בתהליך כלשהו וכרגע השר חתם לגבי שניים, ואנחנו עומדים לפני שימוע ומקווה מאוד שגם נצליח להרחיק.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

החוק נכנס לתוקף לפני מספר חודשים, התחילו שני תהליכים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

חוק הכניסה לישראל?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

עשו תיקון בוועדה אחרת ואז מישהו הורשע בפלילים.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לגבי תומכי משטר אשר נעצרו בחשד לפלילים, עברו אלינו לאור מסוכנות ועלה כבדרך אגב שהם גם תומכי משטר, שזה ייאמר בצורה ברורה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה תיקון שעבר לפני שלושה-ארבעה חודשים. עדיין אף אחד לא גורש על פי התיקון, זה מתחיל עכשיו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

הוא חוק קשה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

משרד המשפטים באמת קובע - - בואו נראה שהם יגורשו, נגיד ככה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לא ישים.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לא, אנחנו מקווים שזה ישים. אין אריתראים או סודנים שמבוצעת אכיפה סטנדרטית בעניינם.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

נכון להיום אוכלוסיית האריתראים והסודנים בישראל חוסה תחת מדיניות של אי הרחקה. נרחיק שניה את תיקון 41, האוכלוסייה הזו חוסה תחת תיקון 41. יש את המתווה שעוגן על ידי משרדי הממשלה – אני מניח שאתם מכירים – שמתווה את ההעברה של פליליסטים – אנשים שמעורבים בפלילים – ויש לזה שני נדבכים, חלק א' שמדבר על המשטרה וחלק ב' שמדבר על השב"ס, חבר'ה שמעורבים בפלילים הם מועברים אליי. עד היום החבר'ה האלה הועברו אליי והמטרה הייתה לאיין את המסוכנות שלהם. הם לא מועברים בשל השהייה הבלתי חוקית, זה לא הטעם.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה רק בגלל שהם מעורבים בפלילים ומהווים סכנה ולכן שב"ס בתמונה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

הטעם הוא המסוכנות. בחוק כניסה לישראל יש חריג שמאפשר, ככלל אוכלוסיית הזרים אמורה להיות עד 60 יום בהינתן שהם משתפים פעולה, יש חריג של מסוכנות, האוכלוסייה הזו הותרנו אותה במשמורת בשל המסוכנות. עכשיו נכנס רובד נוסף שזה תיקון 41. כרגע ההחלטות שהתקבלו הן עדיין לא החלטות סופיות אלא הודיעו לזרים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

עדיין לא היה להם שימוע?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא. השימוע נעשה, אחד מהם, כרגע השר צריך לקבל את ההחלטה המעודכנת. אני חושב שהוא קיבל.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

קיבל, היום יש לנו אורחים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

רק על שניים מתוך ארבעה?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

השר קיבל החלטה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

על אחד קיבל את ההחלטה אחרי השימוע, הראשון קיבל החלטה ויש לו אפשרות תוך 30 יום להביא את הטענות שלו, לאחר מכן השר מקבל החלטה עדכנית. על השני טרם נעשה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

ההחלטה הייתה עכשיו להרחיק אותו?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

ההחלטה הייתה להרחיק אותו.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

כן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

ועכשיו זה צריך לעבור את משרד המשפטים?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא, משרד המשפטים הוא לא צריך לעבור.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

עכשיו צריך לעבור את התהליך הפרוצדורלי ולהטיס אותו.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

משרד המשפטים מעורב בחלק גדול מהתהליכים. כרגע זה גם הגיע לערכאות משפטיות ושם זה ייבחן.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הם יכולים להגיש עתירה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

צריך להבין שהשאלה היא לא רק ההרחקה עצמה אלא גם מה המטרה שלו במשמורת. כלומר, עצם זה שאני קובע שהשהייה שלו היא בלתי חוקית והוצאתי צו הרחקה שאני מתקף אותו שאני יכול להרחיק אותו, היא לכשעצמו טעם בהינתן שהוא לא משתף פעולה, להותיר אותו במשמורת.

אם זר אחר, נניח אריתראי, אני יכול להשאיר אותו רק בכפוף לכך שיש את כל המסוכנות, את אותו פלוני אני יכול להמשיך להשאיר במשמורת עד שהוא לא יוצא. גם אם אני לא יכול להרחיק אותו פיזית, אם הוא עצמו לא יוצא מהארץ זה כלשעצמו אי שיתוף פעולה. זה משנה את המשוואה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

וזה נתון לביקורת שיפוטית כאן?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כמו כל דבר. ההבדל הייחודי במטרייה שלנו – ויניב נגע בזה בתמצית – שכאן יש ערכאה שיפוטית. בנוסף להליכים המשפטיים הרגילים, יש כאן ביקורת שיפוטית יזומה של בית הדין. יש בית דין לביקורת משמורת ובית דין לעררים. כאן יש ביקורת של בית הדין לביקורת משמורת ששם תוך 96 שעות מרגע שהוצא צו המשמורת הוא צריך להיות מובא בפני דיין, יש סעיף חריג שאפשר להאריך ולאחר מכן כל 30 יום, עד 30 יום הוא עובר ביקורת נוספת. כל רגע נתון.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

ב-12:30 אנחנו יושבים עם ראש בתי הדין ונשמע את זה שם בהרחבה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון. תמשיכי.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

בהקשר של הבדיקות הרפואיות, יש התייחסות קפדנית לגבי קטינים ונשים הרות שמגיעים לכאן, זה בכפוף לאישור רפואי מבית החולים שמעיד על כשירות למעצר. לאחר הבדיקה הרפואית, הם עוברים תהליך של רישום נתונים שעושים משרד הרישום, מכניסים את כל הפרטים שלהם למערכת, עושים להם תמונה ומיד לאחר מכן הם מועברים לאגף. כמובן שיש תהליכים נוספים, אבל לא אלאה אתכם. יש את הציוד שהם מגיעים איתו, הכספים המרובים שכל היום אנחנו צריכים לספור ולהכניס לפיקדונות, תהליך ארוך מאוד במכלול הקליטה.

לאחר כל התהליך הזה הם יעברו את הביקורת השיפוטית תוך 96 שעות, ולאחר מכן כפי שאמר חברי, כל 30 יום. בית הדין קובע את הדיון הבא בעניינם ובסוף התהליך צריכה להיווצר תמונה – או שהוא מגורש לארץ מוצאו או שהוא משתחרר בתנאים ונשאר בארץ. כמובן שאותו מוחזק יכול לערער לבית הדין לעררים על החלטת בית הדין למשמורת.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

איפה זה? כאן?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

זה לא כאן.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא, סליחה, אני אדייק. יש שני צווים שמוציאים – צו הרחקה וצו משמורת. צו הרחקה זה הצו העיקרי, ויש את צו המשמורת שהוא מסדיר רק את המשמורת. צו המשמורת נעשה בביקורת יזומה בבית הדין לביקורת משמורת. ככל וחפצים לתקוף את צו ההרחקה שזו שאלת המעמד שלו בארץ, זה נעשה בבית הדין לעררים. על שתי ההחלטות האלו, גם כאן וגם כאן, ככל ורוצים לערער עליהן, זה בבית המשפט המחוזי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ניהלנו דיונים רבים לגבי אחד שנקלט, כל ההיסטוריה שלו נשמרת במאגר? אם הוא מורחק וחוזר?

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מספר זיהוי אחיד. היית בדיונים שלנו?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

כן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אחיד, שאין סנכרון בין שאר המשרדים הממשלתיים וכאן יש לך את כל ההיסטוריה? ביומטרי, צילום, טביעת אצבע?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אנחנו עושים את זה. גם אם הוא הלך לגירוש וחזר ויש מקרים רבים כאלו, כשהוא חוזר אנחנו קולטים אותו עם אותו מספר אסיר שהוא יצא איתו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז אין בעיה. כל ההיסטוריה - - -

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה בגלל שיש לכם טביעת אצבע? איך אתם מזהים אותו?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

מדינה, הוא מדבר על הרחקה, הוא היה במדינה שלו וחזר.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

האפשרות השנייה שיכולה להיווצר היא מישהו שכבר הורחק וחזר, וכשהוא חוזר הוא חוזר אלינו עם איזשהו מספר אחר, אבל ברגע שאנחנו מזהים שהוא כבר היה אצלנו ויש לנו - - -

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

איך אתם מזהים?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

איך את מזהה אותו? זו הייתה השאלה.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אנחנו עושים בדיקה בהתאם למספר הדרכון.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

לא בעזרת טביעת אצבע?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

לא, אין לנו טביעות אצבע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה עלה הרבה בדיונים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

היו"ר שואלת כי יש הרבה דיונים לגבי מספר אחיד והקשיים שזה מעלה. בדיונים בכנסת נציגי שב"ס עם רשות האוכלוסין והמשטרה אמרו שלכל אחד יש מספר אחר ולכן לא מתקבל כל המידע. על זה היו"ר שואלת.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

זה בתנאי שבמאסר הבא הוא נותן את אותו מספר דרכון.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אבל הוא לא.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מספר הדרכון משתנה.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

בדיוק, מספר דרכון זו הבעיה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אז לעולם לא נדע.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אם זה אסיר שהיה אצלכם בעבר?

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אם הוא משנה מספר דרכון לא נדע.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אין לי יכולת לדעת אם הוא משנה מספר דרכון, רק אם הוא חוזר עם אותו מספר דרכון אז אני עושה בדיקה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

סליחה, זה לא בדיוק נכון.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

ברשותך, דווקא במקרה הזה זה נורא פשוט. בהמשך למה שנאמר בוועדה על ידי משטרת ישראל ושב"ס, הוא מגיע לכאן אחרי שהוא עבר אותי עוד פעם, הלא אני "עצרתי" אותו ברחוב/משטרת ישראל הביאה אותו אליי, עשיתי לו ביומטרי, הוא קפץ. ברגע שהוא קפץ, צו ההרחקה שהוצא בעניינו בעבר משוחזר ונמסר.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הביומטרי זה עניין חדש, לא?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אני עושה ביומטרי לזרים כבר שנים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אתם עושים בגלל שהוא מעורב בפלילים?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לא. לי יש מאגר ביומטרי של זרים שמנוהל שנים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אתה יודע לזהות כל זר שגורש למדינה שלו וחזר?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

והוא יכול לחזור ואתה יודע את ההיסטוריה שלו בלי דרכון?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אם הוא נעצר אצלי, דבר ראשון שאני עושה בשימוע זה אצבע.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

ככל והוא עבר דרכי ונעשה לו שימוע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אפילו שאין לו דרכון או דרכון שונה?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לכן גבעון זו דוגמה שונה כי לגבעון הוא מגיע אחרי.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

ככל והוא עבר דרכי והוצאתי לו צווים.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אבל לא כולם עוברים דרכך, לא? או שכן?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לכאן, כולם.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אלא אם כן הוא יצא באופן עצמאי. אם הוא יצא באופן עצמאי אז אני לא יודע.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אבל יש לך תנועות.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

בסדר, אז הבעיה היא לא ביומטרי.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אבל אם יש לך את האפשרות לדעת את ההיסטוריה שלו ואתה לא מעדכן אותי, אז אני לא יכולה לדעת.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

את רואה את זה כמספר צו.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אבל אני לא עובדת עם מספר צו. אני עובדת עם מספר אסיר ומספר דרכון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

היא מסונכרנת איתך?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

לא, זה מה שהיא אומרת עכשיו.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אבל את מקבלת את צו ההרחקה, צו ההרחקה הוא אותו מספר.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

צו ההרחקה הוא אותו צו הרחקה.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

אבל אני לא קולטת עם מספר של צו הרחקה. אני קולטת עם מספר פיקטיבי או עם מספר דרכון ולכן אם אתה יודע את ההיסטוריה שלו, אתה צריך - - -

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אבל לרובם אין דרכון, הדרכון שאת מחתימה אותו זה על מספר צו ההרחקה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל חבל, אולי אנחנו יכולים לעשות משהו? לשפר משהו? בשביל זה הדיון כאן.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

קודם כל, אין ספק, אני נתקל בזה פעם ראשונה. בשנייה שהוא מגיע אליי, בשימוע שהוא עובר אצלי הממונה על ביקורת גבולות – אין לו קשר לאן הוא ילך ומה הוא יעשה איתו – חייב לתעד ומתעד את העובדה שהיה פה שלוש, ארבע פעמים, חמש פעמים, אנחנו עובדים מול משטרת ישראל לעניין כתב אישום פלילי, אבל כרגע נשאיר את זה בצד. ברגע שהוא אצלי, בשימוע רשום ומתועד הנ"ל הסתנן לכאן בחזרה, שב לכאן פעם שלישית.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

ואז המידע הזה מועבר אליהם?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

היא מקבלת את כל השימוע. גבעון מקבל את כל החבילה וכל מה שיש לי מועבר.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מה את לא מקבלת?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אם צריך לסמן או למרקר, אנחנו נעשה את זה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מה את לא מקבלת?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

סליחה שאני עוצר את זה. למה מבחינתכם זה חשוב אם הוא היה פעם שנייה או שלישית? במובן הצר אני חוזר שוב, אצלכם, ברשותך אני אאמץ, אתם האכסניה שלו. כל האסמכתא, כל התהליך המשפטי זה אצלנו.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

כן, אבל הם לוקחים אותו עכשיו לבדיקות רפואיות בבית חולים, איך הם יודעים שלפני שנה הוא גם בבית חולים עם אותה המחלה?

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

לא הבנתי את השאלה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אולי יש צורך - - -

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה שניתקו את העניין, בגלל שהסמכויות והחוק זה אצל רשות האוכלוסין חייב שיהיה לפחות בממשקים של שב"ס, מעבר לשאלה מי לא צריך בכלל לפגוש את שב"ס, חשוב שמי שכן צריך לפגוש את שב"ס שיהיה סנכרון מלא.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זה משמעותי מאוד.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

זה מאוד נכון. אם היה לו בעיות משמעת, משתולל בתא ושב"ס החליט להפריד אותו מאסירים אחרים לפני שנתיים, איך הם יודעים בעוד שנה שהוא יחזור שוב לישראל שזה אותו בן אדם?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זה פער משמעותי. ברשותכם, אנחנו עוד פעם מתפזרים. תנו לי לסיים את הסקירה על בית הסוהר, נעשה סיור באגפים ונישאר כאן כי יש שאלות רבות, נהיה פה עוד ארבע-חמש שעות ונטחן מים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אין בעיה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

מבחינת ציוד ואכסניה – אני אומר בצורה מאוד מופשטת – הוא מקבל ציוד ראשוני במידה ואין לו אם מצאו אותו ברחוב, טיפול רפואי, בדיקת חובש, רופא וכל מי שצריך בשלב הראשוני. ביקורים, אם זה עובדים שלו, משפחה או כל מי שיש לו בארץ. לגבי הכנסת ציוד והכל אגע במשפט בסוף.

הליכים נוספים שקורים בתוך היחידה כאן בפנים, מגיעים לכאן שגרירים לכאן לראות אותם, דיברנו על גינאה שלדוגמה היה שיתוף או לא שיתוף אז מגיעים לכאן לשיחות איתם, RSD, חקירות, מגיעים לכאן לחקור אותם על סחר באדם, יציאה שלהם החוצה לאסוף את הציוד האישי שלהם ולהחזיר אותם לגבעון לפני הגירוש, - - ועורכי הדין כמובן.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אתם מלווים אותם להביא את הציוד?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני בפנים, ההגירה לוקחים אותו.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

לאיסוף כבודה זה ההגירה, זה לא אנחנו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

רשות ההגירה והאוכלוסין.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

גם הגירוש לנתב"ג זה הגירה וכל התנועות שלהם, למעט בית חולים.

<< דובר >> מדינה מלקמו: << דובר >>

רק התנועות בתוך.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

ברגע שהוא יוצא מכאן זה עובר אלינו. כל שהות במשמורת, כלומר בתי חולים זה במהלך השהות, השהות עצמה מסתיימת באחד משניים – הרחקה או בשחרור, שחרור בתנאים. זה הדפ"אות היחידות שיכולות להיות בסוף וזה החלטות שלנו או של ערכאות משפטיות. כל התהליכים של סוף הדרך זה שלנו.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

על אירועים אני לא רוצה להרחיב כי דיברנו, גם משטים היו בעבר ויהיו גם בעתיד כנראה, גם על נושא האריתראים דיברנו. שירן, קצינת האג"מ, מילה וחצי לגבי הערכאה.

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

אני שירן חבאני, קצינת האג"מ של היחידה. מה שאנחנו רואים כפער כשהם מגיעים אלינו זה שהם לא עוברים שום חיפוש. זאת אומרת, הם מגיעים מההגירה אלינו, נקלטים אצלי במכלול ורובם מגיעים מאתרי בנייה וכדומה. הם מגיעים לכאן ולמשל מי שהיה טבח מביא לי סכיני טבח, יש דברים רבים שאנחנו נתקלים בהם ביומיום.

מבחינתי זה פער כי אנחנו מתקן כליאה ואסור שהדברים האלו יהיו אצלנו ולכן אנחנו עושים עליהם חיפוש מאוד מדוקדק ואז יש לנו את הבעיה של איפה לאחסן את זה כי אני מאחסנת סכינים בתוך בית סוהר, זו איזושהי נקודת תורפה שלי, בטח ובטח כאג"מ ולכן מבחינתנו זה פער.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

למה הציוד והמיטלטלין שלו כשהוא עובר אצלכם לפני לא נשאר אצלכם?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

איך זה יישאר אצלנו?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

איך שזה נשאר אצלם.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

קודם כל, אני לוקח לעניין ההרחקה. אני לוקח להרחקה. אתם אגב התמודדתם עם עתירה לגבי המשטים ולקיחת הציוד. אני לא יכול להרחיק אדם, לשים לדוגמה אצלי במשרד את המזוודה שלו, לשים כאן את הבן אדם שלו, לקחת אותו מחר לטיסה, לחבר ולהיות אחראי משפטית על החיבור הזה. האדם מורחק, הוא לא אסיר פלילי.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אבל עד הרגע שהוא נכנס לכלא ומהרגע שהוא יוצא, הוא פוגש אתכם.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

הוא פוגש את המטוס.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אתם התחנה לפני ואחרי.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אתם לוקחים אותו, אז זה הגיוני יותר שאתם תביאו לו.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה לא הגיוני, צריך להכיר את התהליך על מנת להבין מה הגיוני כאשר אומרים שאני מרחיק מאדם ציוד, כסף שנמצא אצלו במזוודה, רכוש בעל ערך והוא מורחק, הוא לא אסיר פלילי. אסיר פלילי נכנס כמו שהוא.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מורחק, כשאתה מדבר על מורחק דעתי בכלל שהוא לא אמור להיות בשב"ס. זה שאתם נעזרים בשב"ס זה יוצר כאן בעיות נוספות, אבל זה לא אומר שכל אדם צריך להיות - - שב"ס.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

נעזרים אנחנו לא, זה התפקיד.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה לא עניין של נעזרים, אנחנו לא נעזרים. זה התפקיד.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

לא. על פי חוק, מקום משמורת של מי שלא - - -

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

מקום משמורת זה כל מקום.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

כל מקום זה לא כלא. זה שהשר שלכם החליט שהוא לא מחליט, זה יפה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה גם השר שלכם בזמנו.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

בסדר, אז אתם רוצים שנעשה מהלך? בסוף זה מה שיקרה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אין בעיה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אבל אתם תראו כמה בעיות זה יוצר. מי שבמשמורת שלא אמור להיות בכלא זה יוצר בעיות כי הוא מגיע למקום לא נכון לו וגם פוגע בזכויות שלו.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

קודם כל, זה לא פוגע בזכויות שלו.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אז לאן הוא ילך?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מקום משמורת על פי חוק הכניסה לישראל, כמו שהם אמרו, כל עולם התוכן של אחזקת זרים שלא ביצעו פלילים, רק בגלל שהם לא נמצאים כאן כחוק זה עולם תוכן בלעדי של רשות האוכלוסין וההגירה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה לכשעצמו זה רע.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אני אשמח אם תיתן לי להשלים. על פי החוק, נראה לי סעיף 13 של חוק כניסה לישראל, צריכים להחזיק אותו במקום משמורת, לא בבית כלא.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אין ספק. בגלל זה הוועדה נסעה למתקן חולות כדי לנסות להשמיש אותו כי הבנו שהוא לא צריך להיות בגבעון. הוא לא צריך להיות בכלא.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אז מה האופציה? אין מקום.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

האופציה היא שרשות האוכלוסין וההגירה שאמונה על ביצוע החוק ועל כל עולם התוכן הזה, תמצא מקום, תייצר לעצמה מקום כי זו הסמכות שלה בחוק.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

השר שלכם התנגד.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל היו הרבה טיעונים ממכם והשר שלך לא נתן מקום.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

השר שלך התנגד.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

השר שלי?

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

השר שלך התנגד.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

קיימנו דיונים רבים בנושא.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

לא, לא מקום כלא, לא מקום כלא עם סוהרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון, למשמורת.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

ניסינו להשמיש את מתקן חולות.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה צריך להיות משמורת, זה בכלל לא קשור לשר שלי. השר שלי אחראי על בתי כלא.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

זה קשור.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אולי נשים אותם במקלט לנשים? מקלט לגברים - - -

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מקומות משמורת על פי חוק הכניסה לישראל זה רק רשות האוכלוסין וההגירה, השר שלנו לא רלוונטי בכלל לדיון.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אין מקומות.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הוא לא רלוונטי לדיון.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

חבר'ה, אשיב לזה בתמצית.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אני אשמח לשמוע מה - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תקראי בפרוטוקול, הייתה לנו שיחה.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אני אראה לך בפרוטוקול.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

טוב, נראה לי שחבל להרחיב על זה.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

בואו נמשיך.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני אסכם לגבי גבעון, נצא לסיור ונראה בעין ונשב. אני רוצה להגיד לכם שהשיח הזה חשוב ופורה, יש הרבה על מה לדבר להתייעלות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

תוך כדי דיון למדנו הרבה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אני גם יכולה לבדוק עם לשכת השר.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אנחנו חיים את הדברים. דיברנו על סקירה של נתונים יבשים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

רגע, מה אתם מציעים לגבי הציוד? זה דבר חדש שאף פעם לא שמענו. מה אתם מציעים?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

בטח ששב"ס, גם - - היה שב"ס.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

בחיים אנחנו לא אחסנו.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

- - היה שב"ס, יכול להיות שראייתך נכונה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

ברשותכם. השיח שעולה כאן הוא לא זר לנו. אלו האתגרים והדילמות שמפקד היחידה מתמודד איתם על בסיס יומי ואין תשובות להכל, אם זה הציוד, הקליטה, הגירוש. המפקד ואנשיו בהחלט מתעסקים עם משהו רגיש, יחד עם זאת באותה מידה גם נפיץ כי הם לא אסירים, הם מוחזקים כאן מכוח צו כזה או אחר והוא נדרש לתמרן במהלך היום ולא לפגוע וחלילה לא לעשות עוול מסוים או לעבור על החוק כי בסוף המתקנים עובדים כך על פי חוק וזה בדיוק האתגר של מפקד בית הסוהר והדילמות שלו.

לא הכל סגור עד הסוף, קיימנו מספר דיונים בעניין הציוד, אחזקה, הכניסות למתקן. המתקן לא מוגדר כבית מעצר, אבל ההגירה עדיין מביאים לכאן בשעות לא שעות, הוא לא בנוי לכך.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

וזה בדיוק העניין.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

אין פתרון להכל. חשוב לי לשים הדברים על השולחן. נכון, שב"ס מתמודד, ומפקד בית הסוהר מתמודד כאן בצורה יוצאת דופן וראויה לכל הערכה.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

בדיוק לעניין הזה, אני רוצה להוסיף משפט אחד שחשוב לעלות אותו לפרוטוקול הוועדה. בעבר המתקן הזה, מתקן המשמורת, מתקן הכליאה גבעון, כל כולו הכיל רק זרים עם אופי אחד דומה וזהה, והכיל את כל הבעיות שהתרכזו בתוך אותו מתקן ללא שום שוני. עם השנים, ולא משנה כרגע הסיבה שבגינה אנחנו דנים חזור ודנים בוועדות, הכלא נחצה. ברגע שמכניסים אוכלוסיות מסוימות עולים הקשיים בעבודה מול סוגי האוכלוסיות השונות.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

נכון, אבל יש משפיעים. משפיעים לאומנים, - - -

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אין בעיה, אבל אני לא נכנס לסיבות.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

שב"ס קודם כל צריך להחזיק אנשים שביצעו פלילים וביטחוניים.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

נכון.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה שמצאו הסדר שעבד בעבר לגבי משמורת, צריך לבחון איזה הסדר חלופי שיהיה רלוונטי לשיח היום.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

היו גם הסדרים שהיו אנשים בסהרונים.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

את סהרונים גם אתם ניהלתם.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

נכון, והדיינים שלכם לא הסכימו לבוא לשם יותר.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה לא דיינים שלנו, הדיינים זה משרד המשפטים.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

שהם לא נמצאים כאן היום, הם לא הסכימו.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

בסוף אין שום היתכנות לאוכלוסייה - - -

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

אין דבר כזה אין שום היתכנות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לירון, בואו ניתן למפקד להמשיך ולעשות סיור.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

סליחה, אני רוצה וצריכה להגיד מילה אחת.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

בבקשה.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

אנחנו מבינים היטב לאן הולך הדיון ולכן חשוב לנו שהדברים כפי שאתה אומר גם ייאמרו כאן. אני חושבת שביומיום יש כאן עבודה משותפת יפה מאוד וזה דבר שחשוב לציין, שיתוף פעולה בין בית סוהר גבעון והאנשים של בית סוהר גבעון לבין אנשי רשות ההגירה, שיתוף פעולה לדעתי מצוין ועובדים יפה מאוד ביחד.

נשים את זה בצד ונגיד שיש בעיות גדולות יותר מהאנשים שיושבים כאן ליד השולחן וכל אחד עושה את העבודה שלו במקסימום שהוא יכול להצליח לטובת המשימה, יש כאן בעיות גדולות יותר מזה. יש בעיה שמדינת ישראל מתמודדת עם משבר כליאה חמור ביותר, אנחנו במצב חירום כליאתי.

יש עכשיו הוראת חוק שמעולם לא הייתה שנקראת חוק ההצפפה שמאפשר לשב"ס להחזיק בניגוד להוראות הדין, זה אומר גם תוך הצפפה של אנשים מתחת לשטח המחיה שנקבע בתקנות שבג"צ קבע. זה אומר לא לאפשר מיטה לכל מי שמוחזק או במשמורת אלא יש לנו עצורים שמוחזקים על מזרונים כי אין לנו ברירה אחרת כיוון שאנחנו צריכים לתת עכשיו מענה מעבר למשטרה, גם מענה של המלחמה שנכפתה על כולנו ועל כמות העצורים שמגיעים מהצבא.

גם הארגונים האלה, גם צה"ל שהבין ששב"ס לא מסוגל לקלוט את כל העצורים שהוא רוצה, הקים לעצמו מתקני כליאה זמניים ומחזיק במתקני הכליאה האלו את האנשים שממתינים עד שיתפנה מקום וייקלטו אצלנו. אם התחלנו את המלחמה ב-16,000 כלואים שגם זה היה מעל תקן הכליאה שעומד על 14,500, התחלנו את המלחמה מעל 16,000 ועכשיו אנחנו ב-24,000 כלואים. זה המצב.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

באותם מתקנים.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

גבעון הוא הפסיק של האירוע הזה. צריך להגיד שבגדול מעל כולנו יש סדרי עדיפויות במדינת ישראל של מי יותר נכון שיהיה בכלא, האם אנחנו צריכים להחזיק את הלב"חים בכלא, העצורים המנהליים שאם הם לא ייכנסו לכלא, הם ייצרו טרור וסכנה לציבור, האם אלו שמביאים מעזה וצריך לחקור כדי לדעת מידע שיש להם. בסוף יש סדרי עדיפויות.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אבל יש גם זרים שפושעים עבירות פליליות.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

חד משמעית. הם נכנסים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

השאלה היא לא על מי שמעורב בפלילים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אין ספק שאלו שלא חוקיים לא צריכים להיות, אלו שלא עברו עבירה פלילית.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אבל הם כאן כיום כי הם לא בונים מתקן וזו הבעיה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון, אבל ההגירה זו לא הבעיה, קיימנו דיונים רבים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

לא, החוק שלהם. אני לא יודעת, תסבירי את זה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

תנו לכנרת לסיים.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

אני מסיימת ואנחנו יוצאים. פעם אחת מוחזק או שוהה זר שביצע עבירה פלילית נכנס דרך, נקרא לזה התקנים של המשטרה או המקומות של המשטרה, אין עם זה בעיה. אנחנו מדברים על אלו שנעצרים רק כי הם מוחזקים בלתי חוקיים, לא ביצעו עבירה פלילית נוספת במקביל.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הם שלהם באופן מלא, בוודאות. אבל בפועל הם לא בונים מתקן ולכן הם כאן.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

למיטב ידיעתי בבירור שעשיתי, אנחנו לא סירבנו לקלוט מההגירה, אין מצב שסירבנו לקלוט אלא אם כן אתם רוצים להגיד אחרת. לפי המידע שאני קיבלתי אנחנו לא סירבנו.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לא עלה מעולם.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

אז אין מצב שאתם אומרים אוקיי, יש לנו כאלה שאנחנו רוצים - - -

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

בדיוני כנסת בוועדה הם הציגו שהם לא מבצעים פעולות אכיפה בשטח בגלל שאין מקום.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה שאומרים דברים, אני אחדד.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

שנייה, אל תפתחו את זה.

<< דובר >> יוסף חניפס: << דובר >>

יש ויכוחים אחרים איתם. קליטה, קלטנו.

<< דובר >> כנרת צימרמן: << דובר >>

נכון, יש ויכוחים אחרים.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אנחנו מחברים את זה כי בוועדה הם אומרים דברים אחרים כשאתם לא נמצאים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

תעצרו בבקשה. חברת הכנסת ברשותך, אנחנו פותחים את הדיון. א', אין כאן ויכוחים אלא יש כאן שיח פורה ומקצועי של איך לשפר את הדברים גם ברמה הבין ארגונית.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

נכון, זו מטרת הדיונים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זו המטרה, אנחנו בונים אמנה ככה וגם אם זה הולך עם קשיים, הכל בסדר. אני רוצה לסכם ונצא לסיור כי חבל על הזמן.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אתם לא רוצים שאני אשיב?

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אחרי זה יהיה לנו זמן לשאלות תשובות.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

לא. חוזרים לכאן לשבת על כל מה שאתם רוצים, להפך. אני רוצה למקד את השיח , אפשר לשבת כאן עוד חצי שעה על מספרים.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

עדיף לראות את הסיור.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני רוצה שנבין את הסיור, לא נראה אותו. המספרים היבשים האלה לא נותנים שום דבר, עוד 300 או 400 זה לא העניין. להתמקד עכשיו האם בעבר היה כל המתקן או לא כל המתקן, היה חדרה, לא רלוונטי. אין כאן פער במיטה אלא יש פער בשיטה, השיטה היא עקומה ואני מסתכל כאזרח. כשהגעתי להיות מפקד גבעון, חרה לי וכואב לי על מיליונים שמבזבזים כאן במקום ללכת לילדים שלי, במקום תהליכים הגיוניים.

אמר את זה הסממ"ז בפתיח ודיברו על זה היום בספ"כ, האיומים הביטחוניים וכמות ההתרעות ירדה משמעותית על פיגועים נגד אזרחים ישראליים כי כלא זה מתקן ענישה ואנשים לא רוצים להגיע לכלא. כרגע המתקן הזה לצורך העניין שווה להגיע אליו כי שומרים את הציוד, לוקחים לו את הכסף ושומרים לו את הכסף, מגיע לכאן לבחור ששמרו לו 800,000 ש"ח מזומן מהעבודה כשאני צריך להצהיר על 500,000 שקל כאזרח, למה שהוא יהיה מגורש?

מגיעה לכאן בחורה עצורה עובדת זרה שמרוויחה הרבה כסף, לפני העלייה למטוס היא דופקת את הראש בקיר שנייה לפני ונשארת בארץ. השיטה עקומה, בואו נדבר עליה. אז יהיו כאן עוד 300 מיטות, מתוכם 20% עדיין אריתראים ו-20% בכלל מגינאה, זה לא רלוונטי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אנחנו לא רוצים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

משהו כאן במעצר, באוכלוסייה, בשיטה, במתקן עצמו, זה מתקן כליאה, מי שנמצא כאן הוא - - יטפס על הגדר ויברח, אין לו מה להפסיד. עצרו אותו בלי ציוד, הוא בורח לארץ, מה יעשו איתו? יתנו לו עוד פעם טיפול רפואי? שווה לו להיות כאן בישראל ולכן השיטה כאן עקומה. מבזבזים מיליונים, עשרות, אם לא מאות מיליונים של כסף כאן על השיטה עצמה וצריך לדבר עליה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מה אתה מציע?

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זהו, פתרונות. העלית והצגת את הבעיה, אבל מה הפתרון? מה עושים?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

ברשותכם, הם יורים כאן הרבה דברים וחלקם לא מדויקים, אני אשתדל רק לבאר את הדברים. בהחלט לראות עינינו השב"ס הוא גם זה שתמיד עשה את זה וגם צריך לעשות את זה כי בסוף הוא הגורם - - -

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

זה נוח.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

לא, לא כי זה נוח.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה לא נוח. אי אפשר לזרוק מילים ולהגיד שזה נוח.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה לא נוח, אל תפריעו לו.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

את ביקשת ממני מספר פעמים לא להפריע. בסוף צריך גוף ייעודי שהוא גוף ביטחוני ולא בכדי הם מפנים את צה"ל ודוגמאות נוספות, כי בסוף רשות האוכלוסין וההגירה הם עובדים מדינה ולא זה המקום שיכול לאפשר את האכסניה הנאותה והראויה לדברים כאלו, בטח ובטח שמדובר לעיתים בטווחי זמן ארוכים. לא בכדי תמיד זה נעשה כך.

דבר שני, לעניין המנגנון, "הרצון", החשש מהשמה במשמורת, נעשים היום תהליכים רבים כמו לדוגמה הטלת הוצאות, תביעת הוצאות הרחקה זה דבר שהתחלנו בו לאחרונה ומצליח מאוד, כרגע זה על חלק מהאוכלוסייה, בהחלט יש כל מיני מאמצים שנעשים על מנת לפעול להגביר את התמריץ ליציאה.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

להפוך את זה ללא כדאי.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

בד ובבד, אגיד שבסוף יש אוכלוסיות מאפריקה למשל שזה לא משנה כי התמריץ להישאר בארץ כנראה חזק מכל. בסוף כנראה ששווה לו להישאר כאן, התמריץ הכלכלי הוא מאוד מובהק, למעט הרחקה פיזית, אין לי אפשרות להפעיל עליו אמצעי לחץ אחרים, אין לי, אז אני יכול לקחת ולהטיל עליו חלק מהוצאות ההרחקה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתם הצגתם עוד, זה לא מה שהם - - -

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אנחנו לא נתקדם מהבעיה הזו.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל העלית דבר חמור וחשוב. איך משפרים את זה? למה אנחנו כאן?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אני מסכים ואגיד יותר מזה, בסוף רוב האנשים במבחן התוצאה, הרוב המכריע רוצים את זה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

לירון, בוא נשמע את יניב.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני אומר שוב, אני מסתכל כאזרח, לא יהיה פתרון מסיבה אחת, עוד פעם פגישה, שיח ותפיסה. אנחנו שני גופים שונים, ואני אומר אני לא יכול לתפוס והוא אומר שהוא לא יכול להכיל אותו, לא נתקדם. בסוף אם מישהו מסתכל עלינו כאזרח, מה התהליכים הכי בריאים כמדינה? לא אכפת לי, סליחה, אם ההגירה יכולה או לא יכולה, תמצאו את הפתרונות. הארגון שלי עשה שינויים רבים בשנה וחצי האחרונות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אבל תציע פתרונות ישימים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כאן צריכים להיות אסירים פליליים שעשו עבירה פלילית. אנחנו שומרים על האזרח. צריך להיות מתקן של ששירות ההגירה יודעים לתחזק אותו ולא צריך להיות כאן כבול כמו כל אסיר או לא יודע מה, לא יכול להיות שהוא שומר את הכסף שלו שהוא עבד בשבילו, 800,000 שקל ולא חולטים את זה למדינה, - - תמריץ על 1,000-2,000 דולר תמריץ להיות מגורש. מגיע לכאן הקבלן שלו לבקר ונותן לו עוד 50,000 דולר מזומן ואנחנו צריכים להפקיד אותם ולשמור לו על הכסף.

הוא צריך להיות כאן בתנאים שהוא אומר שלא שווה לו להישאר במדינה כעצור, התנאים צריכים להיות גרועים מאוד, המינימליים שהמדינה מחייבת בחוק, מתקן שהוא מיועד לשוהים ולא צריך לוחמי כליאה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ואך ורק שוהים.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

שוהים. לא לוחמי כליאה, כמו שהיה בחדרה בעבר, לוקחים מחלטים את כל הכסף.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

רשות ההגירה אחראית על זה? זה לא המדינה?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

תנו לי לסיים.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

בחדרה היה שב"ס.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

שנייה, צריך לשבת בין משרדים, זה לא עוד פעם הגירה או אני. אבל היום כשאנחנו מדברים על האמנה, כל פער שאנחנו מעלים, את זה אני לא יכול, את זה, לא בוא נלך ונראה מה כן אני יכול. השיח הוא לא יכול ומשם לא נתקדם. לא יכול להיות שאם אני עובד בארצות הברית, לוקחים לי את כל הציוד שאספתי וכל הכסף שעבדתי, זורקים אותי מהמטוס בארצות הברית. זו תפיסה.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כאן אנחנו מדינה טובה.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

בסוף אם מישהו יקפוץ לי עכשיו על הגדר ויברח, אני כמפקד כלא מודח הביתה ולא משנה אם הוא מוחזק או שזה אסיר פלילי או ביטחוני, ויתקן אותי הסממ"ז. ולכן כל התפיסה כאן צריכה להיות, אם הוא אסיר, הוא אסיר לכל דבר. לקחת את התנאים, מה המחויבות שלנו כמדינה לתת לו, לקחת לו את הכסף, לחלוט אותו ומגורש.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

באיזה רמה זה? זה ברמת האוכלוסין? ההגירה? משרד הביטחון? ראש הממשלה? מי צריך?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אני חושב שזה עניין הגירה לגמרי.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

הגירה?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

הגירה, זה לא בית מעצר. וגם אם ישימו מתקן ארעי ללא לוחמי כליאה ויברחו ארבעה, אתם עוצרים אלפים בשנה, אז יברחו ארבעה. גם במשטרה מתמודדים עם בעיות כאלו וגם אנחנו מתמודדים עם דברים כאלו.

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

אנחנו רוצים כי אנחנו מאמינים שאם כבר זה עבר אלינו, אז לנו יש את האחריות מ-א' ועד ת' וכל הדברים האלו מפריעים לנו לתת את כל התמונה המלאה כי ברגע שעכשיו יהיה לי מטען צד בתוך הציוד –ואני הולכת בכוונה לקיצון – אני לא אוכל לדעת את זה עד שהוא לא יגיע אליי ויעבור חיפוש.

בסופו של יום אנחנו שמים לעצמנו, אני לא אומרת - - הגופים ביחד, מקלות בגלגלים ואי אפשר לעשות את העבודה כמו שצריך עם התנאים האלו, המפקד מדבר איתנו על זה כל הזמן ובגלל זה הקליטה היא 24 שעות ולא החיפוש לפני, זה לא יכול להתקיים ביחד.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

המטרה של כל הגופים היא לפעול לשפר את זה ואני אומר שוב, אצלנו כל הזמן נעשים תהליכים על מנת להגדיל, להוות זרז נוסף ליציאה מהארץ וכראיה, הכמויות היום שיוצאים מרצון מישראל עלו דרמטית, כולם מכירים את זה. יש כל מיני כלים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מה עם ההחמרה על דמי החילוט?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אנחנו פועלים בשלושה מישורים.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

ערן, אולי בחקיקה. יש כאן חברת כנסת שמחוקקת.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

זה לא עניין של חקיקה, אין בעיה של חקיקה כי החקיקה קיימת.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

אולי החמרה, אולי לעלות את הסכומים.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אסביר. לפני שהולכים להחמרה, צריכים להציג נתון שבו אומרים שהכסף לא מספיק. נאמר כאן בצדק, אך חשוב לי להרחיב את היריעה והתמונה. יש שלושה תהליכים של חילוט כספים. כל מה שקשור לרשות ההגירה ושהיה כסף ברשות ההגירה בעבר, אנחנו על זה כבר למעלה משנה, התחיל ביולי 2024 וגבינו כ-2 מיליון שקלים. אנחנו גובים וזה עובר למדינה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

והקצב עולה.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

בקצב מצוין. מי שהיה כאן באשרת עבודה - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מה עושים עם הכסף הזה?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

הוא הולך לטובת ההרחקה והעלויות של המדינה, כפי שנאמר.

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

זה חוזר אליהם.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

יש שני תהליכים כרגע, אחד שאצלנו בבית ונעשה על כל מי שמשוחרר בערבות לצורך יציאה מהארץ, והליך נוסף כפי שציין המפקד בדבריו, אדם שנכנס לכאן עם כסף, צריך לקחת, אנחנו רואים את זה. צריך לקחת לו מה שמתיר החוק ואנחנו עובדים את זה בעניין של האמנה. כרגע זה עומד במצב מסוים כשנה, יש דין ודברים. כאשר נתחיל לעבוד על זה - - -

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אני מבינה שזה לא עובד? זה לא מתקדם? זה לא כלום?

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מי מעכב? משרד המשפטים?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

אעשה בדיקה ואגיד לך.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה נעשה כל יום, גבינו כבר כ-2 מיליון שקל.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

2 מיליון שקל מיולי 2024.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

זה הולך על ההוצאות וכל הדברים?

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

מי מעכב?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

לפי דו שיח של תקנון בשב"ס לעניין מי, איך נוגעים ומה עושים עם זה.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

יש בעיה כרגע עם איך לוקחים את זה.

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>

שב"ס?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

כן. הכספים כרגע מופקדים במספר מקומות. יש פיקדון שמבוצע כבר היום. סליחה שאני עוצר, זו נקודה חשובה.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

מי שומר את הכסף?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

קודם כל, נקודה ראשונה, חשוב להבין שהחקיקה לא מתייחסת לזה כי זה לא קנס. זה לא מקום של קנס אלא מקום של הוצאות הרחקה. כלומר, אני מחזיר את ההוצאות שנאלצתי להשקיע לצורך הרחקתו, זה דבר ראשון וזה חשוב.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

תתנו את התמונה המלאה. יכול להיות 7,000 שקל על כרטיס טיסה, אבל אם אני נותן לו חצי מיליון שקל מזומן ומעלה את זה למטוס, אז למה שהוא ילך?

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

אבל זה בדיוק העניין, כי זה קניין שלו.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אתה לא מדבר על מה המצב.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

מאיפה כל הכסף הזה? כמה שנים הוא שהה כאן?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

הוא שהה כאן איזה 20-30 שנים.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

הם מרוויחים הרבה כסף.

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

להחזיר - - ולהחזיק כאן את הכסף, ולספור כאן את הכסף.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

כמה שנים הוא כאן?

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

הוא יכול להיות גם ארבע שנים.

<< דובר >> לירון גבאי: << דובר >>

זה כספים שנאגרים בהרבה יותר זמן.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

השאלה שלך צריכה להיות מה הייתי רוצה לעשות במצב אוטופי? בלי כל הסחור-סחור.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

אתם הבנק שלו? מי שומר את הכסף?

<< דובר >> שירן חבאני: << דובר >>

אנחנו.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כן, בואי תראי כאן עכשיו 250,000 שקל בממוצע אצלי.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

המדינה, שב"ס, נהיו הבנק? זה נשמע הגיוני למישהו?

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

השב"ס לא נהיה בנק.

<< דובר >> ליאת אליהן סבן: << דובר >>

- - הם בנק? הם צריכים לשמור על זה? ההסדר הזה יוצר כל כך הרבה בעיות שצריכים למצוא להן מענה, זה לא הגיוני.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

שתיים בלילה מגיע עובד, סוהר שהוא לא גזבר ולא בנק, מתחיל לספור עשרות אלפי שקלים, לפעמים בכסף זר ולפעמים במטבעות.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

ואתה מאחסן.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

ואם עכשיו הסיני אומר לי "גנבת 500 שקל" לך תוכיח שלא גנבת, הם על השקל ואני שומר כאן. יש לי כאן מאות אלפי שקלים בממוצע.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

אתה עומד מולו, סופר ואתם רושמים הכל?

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

כן. אבל השפה, תגידי לסיני 250,000 שקל, כן, לא. יגיד לך כן ולא התכוון לכן.

<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>

קח ותעלה על מטוס עם הכסף שלך.

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

אמרת את מילת הקסם.

<< דובר >> ערן קהת: << דובר >>

הלוואי.

(סיור באגפים שמאכלסים זרים בכלא)

<< דובר >> יניב דקל: << דובר >>

זה התא ותכף נצא גם לחצר שתראו את הסביבה.

<< יור >> היו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]