פרוטוקול מספר 445, ועדת העבודה והרווחה, 15/09/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 445

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025), שעה 10:14

סדר היום:

<< נושא >> 1. מניעת אובדנות – מאיתור וזיהוי ועד טיפול מערכת: כיצד לטפל במקרה אובדנות בצורה הוליסטית המשלבת קהילה, משטרה, צבא וארגוני טיפול << נושא >> << נושא >> 2. דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: מניעת אובדנות בקרב לוחמים הוגשה על ידי חברי הכנסת שרון ניר, דבי ביטון, מיכל וולדיגר, לימור סון הר מלך, צגה מלקו, אתי-חוה עטיה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מיכל מרים וולדיגר – היו"ר

טלי גוטליב

שרון ניר

לימור סון הר מלך

חברי הכנסת:

טטיאנה מזרסקי

מוזמנים:

אורית מועלם

–

סגנית מנהלת היחידה למניעת אובדנות, משרד הבריאות יעל פומרנץ

–

מנהלת היחידה למניעת אובדנות, משרד הבריאות

תמר גליל

–

מנהלת שיקום ירושלים, אגף השיקום, משרד הביטחון סא"ל גל כהנר

–

רע"ן השירות, משרד הביטחון

סא"ל כרמל קלה

–

רע"ן קליני, משרד הביטחון

סג"מ יובל ירושלמי

–

ע' רע"ן תקשורת באט"ל, משרד הביטחון

שרית ספיר

–

מנהלת שירות, תוכניות טיפול במשפחה ובילד, משרד הרווחה והביטחון החברתי ריבה שכטר

–

ממונה התמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות, משרד החינוך אייל ברוך

–

רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

אילן מושלי

–

אגף מבצעים, חטיבת מבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אסתר לנדי

–

מרכזת בכירה תורה וכלים הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי טל ימיני

–

אגף מבצעים, חטיבת השיטור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שלי לוי

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אהוד קוגן

–

מפקח תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

סימא ווצלר

–

מנהלת מקצועית, רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי סתיו כהן

–

ראש תחום רשתות חברתיות, בשביל החיים - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו ד"ר דבי צרפתי

–

מנהלת תחום, בשביל החיים - העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו יהודה איש שלום

–

ראש אגף פוסט טראומה, ארגון נכי צה"ל

אורן אור ביטון

–

נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

רועי ברדה

–

חבר ארגון נכי צה"ל

ענבר חן מאירי

–

עו"ד, מנהלת מחלקת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, ארגון נפגעי פעולות איבה עדן אורון

–

מנהלת תחום רגשי, ארגון נפגעי פעולות איבה

גל ניסים עמנואל

–

מנכ"ל תנועת מש"ה

נטע קדם דגן

–

אחות שכולה להלום קרב

שפרה שחר

–

מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

גילי גמיש

–

מנהלת קווי הסיוע, נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי רעות לב

–

מנהלת מרכז חוסן ארצי, הקואליציה הישראלית לטראומה ענבר שינפלד

–

מנכ"לית סהר - סיוע והקשבה ברשת

ד"ר אמיר בלומנפלד

–

יו"ר סהר - סיוע והקשבה ברשת

סטפן קליינמן

–

מנכ"ל עמותת משפחות בריאות הנפש

תום וסרשטיין

–

אח שכול

איתי גיטלר

–

חייל מילואים, תנועת המילואימניקים

שלומי דמרי

–

פצוע קרב, פיזי ונפשית, תנועת המילואימניקים

ישראל בן שטרית

–

תנועת המילואימניקים

עידו גל רזון

–

מייסד וחבר ועד מנהל, עמותת לוחמים לחיים

חגי עזרן

–

הלום קרב

רחל לניאדו

–

מנכ"לית עמותת טראומה פור גוד

ינון לוי

–

בן של נכה צה"ל

אביחי לוי

–

נכה צה"ל

אלכסנדר מושקוביץ

–

עו"ס, מנהל הביננו

ציפי רובינשטיין

–

מנהלת מקצועית, המרכז הטיפולי מטיבת"א

יואן שלום דובנסקי

–

הלום קרב

גיא זקן

–

מילואימניק, חברו הטוב של אלירן מזרחי ז"ל ששם קץ לחייו לאחר שירות מילואים בעזה עומר אמסלם

–

הלום קרב

ישי הרוש

–

לשעבר רכז רבנות בחטמ"ר הבקעה

נאווה כץ

–

אשת הלום קרב

מאיר אטיאס

–

אבא של דורין ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה

ולנטינה גוסק

–

אמא של מרגריטה ז"ל שנרצחה בנובה

משתתפים באמצעים מקוונים:

רן זילבר

–

נציג פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית

ייעוץ משפטי:

ענת מימון

מנהלת הוועדה:

ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> מניעת אובדנות – מאיתור וזיהוי ועד טיפול מערכת: כיצד לטפל במקרה אובדנות בצורה הוליסטית המשלבת קהילה, משטרה, צבא וארגוני טיפול << נושא >> << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא: מניעת אובדנות בקרב לוחמים הוגשה על ידי חברי הכנסת שרון ניר, דבי ביטון, מיכל וולדיגר, לימור סון הר מלך, צגה מלקו, אתי-חוה עטיה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוקר טוב לכולם. היום יום שני, כ"ב באלול התשפ"ה, 15 בספטמבר 2025. היום נקיים דיון בנושא כאוב ובלתי נסבל שכבר קיימנו עליו לא מעט דיונים בכנסת, אך דברים לצערי הרב לא קודמו ושופרו כמו שרצינו שיקודמו וישופרו – אובדנות. הן בחברה האזרחית והן בקרב המשרתים בצה"ל. אובדן חיים הוא טרגדיה. וכאשר מדובר באובדנות זו טרגדיה כפולה ומכופלת, כי ניתן היה למנוע אותה ברוב רובם של המקרים.

האחריות שלנו כחברה, כמחוקקים, כמנהיגים, ובעצם של כולנו, היא להאיר את המקומות החשוכים הללו. לשבור את הסטיגמות ולדאוג שכל אדם, אזרח או חייל, יידע שהוא לא לבד. שיש לו למי לפנות ושיש מי שרואה אותו ודואג לו. המלחמה האחרונה הציפה ביתר שאת את הצורך הדחוף בחיזוק החוסן הנפשי והקהילתי ולצערנו אנחנו רואים עלייה חדה במספר הפניות ובתחושות המצוקה. זה לא עניין פרטי. מדובר באתגר לאומי במעלה ראשונה.

אנחנו כאן היום לא רק כדי לשמוע, כי שמענו כל כך הרבה. לא רק כדי ללמוד, אלא בעיקר לדרוש שיגובשו צעדים שיביאו למניעה אמיתית, באמצעות מערכות החינוך, הבריאות, החברה, הביטחון וגם הקהילה והחברה, בעיקר באמצעות אחריות משותפת, שותפות של כולנו.

שלחנו רשימת שאלות למשרדי הממשלה. לא מכולם קיבלנו תשובות. חלק מהתשובות שכן קיבלנו אינן מספקות. אני אחלק את הדיון היום לשניים: האחד האזרחי והשני הצבאי. אני כן אומר לפני שנגיע לדיון לגופו שכן ראיתי היום פרסום לגבי העניין הצבאי, לגבי מסקנות ועדת אלמוז, שהוקמה לפני כחודש וחצי בעקבות מותו של הלוחם רועי וסרשטיין, שאחיו נמצא פה.

<< אורח >> נטע קדם דגן: << אורח >>

הוא לא מת, הוא נפל. זה חשוב הסמנטיקה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, כן, כן. אוקיי. ולצערנו הרב, הפרסום של המסקנות עוכב. אנחנו מקווים מאוד שהעיכוב לא יימשך, אלא נשמע יותר מאוחר ממשרד הביטחון או מהצבא למה זה מעוכב ולמה - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מי אחראי על הוועדה הזאת?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בטרם אנחנו נתחיל את הדיון אני עוד חייבת מהדיון הקודם לשתי משפחות לדבר, אז אני תכף אתן להם. אני רוצה, הדיון הזה הוא מאוד טעון ואני מבינה את כולכם, כל אחד ואחד פה. וחלקכם אני גם מכירה. אני רוצה שננהל אותו נכון. אז אני רוצה להסביר איך יהיה הדיון. אנחנו קודם כל נתחיל עם משרדי הממשלה, לשמוע תשובות לשאלות ששלחנו להם. אחר כך אנחנו נעבור למוזמנים שביקשו לדבר.

סליחה, שכחתי אותך, חה"כ שרון, כי בעצם שרון יחד איתי ועם עוד חברי כנסת הגשנו בקשה לדיון שליש בוועדה בנושא אובדנות בצבא. אז שרון נאלצת לצאת לדיון אחר, לוועדת חוץ וביטחון, דיון חשוב. אז היא תתחיל לדבר. אחר כך, אחרי שנשמע את שרון נשמע את משרדי הממשלה. אז נעבור אליכם המוזמנים. גם כמובן חיילים, הלומי קרב, פוסט טראומה, נשות מילואים. כל מי שרוצה לדבר בתחום הצבאי, הביטחוני. וגם בוודאי משפחות שכולות. משפחות החטופים אף כולם ידברו. זה יהיה הסדר.

בטרם אני עוברת למשרדי הממשלה, סליחה, שרון, יש לך לשמוע את שתי המשפחות או שאת צריכה ללכת?

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למשפחות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז שתי המשפחות זה מהדיון הקודם. בבקשה, קודם כל אבא מאיר אטיאס.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני אבא שלה. מישהו מכיר אותה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אה, אוקיי, דורין.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני אבא שלה. מישהו מכיר אותה? אף אחד לא מכיר אותה? דפדפו דף מהר מידי. אני פה בשביל לומר לכם כמה מילים ולספר על הילדה שלי. אנחנו נגיע לשם אחר כך. הילדה שלי הייתה מלאת אור, אהבה את הים, אהבה את החיים ובנתה תוכניות לעוד 200 שנה. היה הרבה אור, ואני בטוח שנמאס לכם לשמוע את המשפטים האלה, כי כבר לא מדברים על הנרצחים. העלמתם אותם מהנרטיב, כאילו לא קיימים, כאילו זה היסטוריה. אתם מדברים על הבגידה, ממציאים לה שמות כמו קונספציה, השבת השחורה וכל מיני שמות מכובסים שאני לא יודע מאיפה ממציאים אותם. אבל כנראה יש לזה כיוון, להשכיח את האירוע הזה שקרה.

בכל אופן, אני רוצה להגיד כמה מילים. אסור או מותר לי, אבל אני אגיד אותן. אני חושב, כמוני חושבים כל מדינת ישראל, אני בטוח בזה, אני מדבר, אני בתקשורת, אני מרגיש אותם, הם פונים אליי, שהייתה פה בגידה. האם אמא של הבגידות. וצריך לומר את זה. וכל מי שמדבר על השבת השחורה הוא חלק מהבגידה הזאת. שהוא משתף פעולה עם הבגידה הזאת ולא יעזור שום דבר, הייתה פה בגידה שצריכה להיבדק בציציות שלה. כל התחקירים המזויפים, כל התחקירים המכובסים, מנסים לעבוד עלינו בעיניים.

אתם חושבים שבאמת תצליחו לעבוד עלינו? זה לא יעבוד. אנחנו נילחם למען הילדים האלה, למען זה שהייתה פה בגידה. שזה ייכנס לספרי ההיסטוריה שצמרת צה"ל בגדו ושחטו את הילדים שלנו. לא יעזור שום דבר. אנחנו לא צריכים את התחקירים של הצבא, אנחנו לא צריכים תחקירים של המטכ"ל, לא צריכים תחקירים של השב"כ. אנחנו חוקרים בעצמנו. ולאט לאט משום מה תמיד הפאזל מסתדר לבד במקום שלו.

אנחנו כבר פחות או יותר מכירים את הקווים, מה שקרה שם. ומה שקרה שם, שב"כ חמאס חברו ביחד להפיכה שלטונית ושחטו את הילדים שלנו. שב"כ חמאס חשב שהוא יחמם סיר, אבל נשרף לו כל הבית. הוא לא חשב שזה מה שיהיה. אבל זאת הייתה התוצאה. ואבי אבות הבגידה, אני מאמין, אבי אבות הבגידה, זה רונן בר. רונן בר כבר לא יסתובב ברחובות וישתה קפה וילך ברחוב כאילו לא קרה כלום. הוא יודע שהוא בר מוות. הוא יודע שהוא בר מוות.

זהו. אני רוצה שהשיח ישתנה. שיקראו לשבת הזאת שבת של הבגידה. אתם חושבים שאתם מנחמים מישהו כשאתם קוראים לזה השבת השחורה? זה לא עובד בצורה כזאת, זה פשוט לא עובד. זה פשוט לא עובד. מישהו מכם יכול להסביר לי מה הפרשנות של יישוב אחד או שניים? בטוח שמעתם את המשפט הזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאיר, אני חייבת לעצור אותך ולהגיד שאני לא מוכנה לקבל את זה, את הביטויים של "בר מוות". חס וחלילה, אין דבר כזה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

לצאת?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא אמרתי לצאת. אמרתי שאני לא מוכנה לקבל את זה. אין דבר כזה, אנחנו לא קוראים, לא מסיתים ולא מדברים על אלימות.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני לא מסית, אני אומר - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז אני מבקשת ממך להיות יותר עדין בנושא הזה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

מישהו שמע את האמרה הזאת "יישוב אחד או שניים"? מישהו יכול להגיד לי? בטוח כולכם שמעתם. מישהו יכול להגיד את הפרשנות של המשפט הזה? מישהו יכול להסביר לי מה זה יישוב אחד או שניים? אף אחד לא יכול להסביר לי וכולכם שמעתם את המשפט הזה, "יישוב אחד או שניים". אף אחד לא יכול להסביר לי. התשובה של כל הדבר הזה נמצאת במשפט הזה. ואני יודע שאתם יודעים שאני צודק, אבל אתם מנועים מלדבר.

בכל אופן, אני בעד לשנות את השיח ולהזכיר את הנרצחים האלה, 1,200 אני לא מאמין, אני מאמין שהיו עוד מאות הרוגים שם ומנסים להסתיר את המספר האמיתי. אני גידלתי ילדה בת 24, ילדה נפלאה. הילדה הזאת הפכה להיות על עמוד ומדבקה על החזה שלי. זה פשוט לא יאמן. אני הייתי ברכב שלה והיא הייתה עם עדן ירושלמי וליאור, שכחתי את השם שלה, ספרתי 43 קליעים על הרכב. לא היה לה שום סיכוי להינצל. בשום צורה. המוות שלה היה בטוח.

זהו. אז אני מבקש לשנות את השיח ולא לקרוא לזה השבת השחורה. שבת של הבגידה. שבת של הבגידה. אתם גם רוצחים את הילדים שלנו וגם מסובבים את הסכין בגב. מה אתם חושבים, שאנחנו מטומטמים? אנחנו לא מטומטמים, אנחנו יודעים בדיוק מה היה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גוסק ולנטינה, אמא של מרגריטה.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

אני אמא שכולה של מרגריטה. היא נרצחה בדרכה הביתה בשעה 6:45, ביחד עם בן זוגה סיימון ויגדרגאוז, הי"ד. אז אני תומכת במילים של מאיר, החריפות. ושוב פעם, אנחנו ביקור שבועי לכנסת זועקים שתתעסקו 120 חברי כנסת בחשוב. לא רק בדחוף, זה גם מאוד חשוב שאתם דנים היום. ואני אתייחס לזה גם.

החשוב זה להקים ועדת חקירה לאומית מקובלת לכולם. אני זועקת פה כל שבוע לראש הממשלה שייתן לנו את הוועדה. אנחנו ניזונים מכל מיני תקשורת פה ושם, שמועות. תרחמו על שכנים של הרצי הלוי. תרחמו עליהם. אנחנו נפגין שם עוד פעם. לעומת שזה הפגנה שלנו מול הרצי הלוי הייתה מתחת לרדאר, אף תקשורת מיינסטרים לא התעניינו בזה. אבל היינו שם שמונה הורים שכולים וזעקנו שם. זעקנו שם משעה 20:00 עד 23:00 כמו אנשים ששומרים בחוק. זעקנו וזה לא היה נעים לשכנים. ואנחנו נגיע לעוד חברים, כאשר אנחנו נדע את הכתובות שלהם, נגיע ונזעק. וזה לא יהיה נעים לשכנים וגם לא נעים לאישה מסכנה הזאת שחיפשה RPG, חולה סופנית, כדי לרצוח את ראש הממשלה. לה גם לא נעים, אני מבינה אותה. היא צריכה תשובות, כמונו. היא גם צריכה לסגור מעגל. היא צריכה תשובות.

ראש הממשלה, מר ביבי נתניהו, תן לנו ועדת חקירה לאומית בלתי תלויה שלא ממונית על ידי שופט עליון, לא ממלכתית. שממונית על ידי חברי כנסת 120 שנבחרו. קואליציה ואופוזיציה חייבים לדון על זה אתמול.

עכשיו אני נכנסת לעצם העניין של הוועדה, התאבדות. בשבוע שעבר הייתי בדיון בבג"ץ לגבי סער אופיר, אתם מכירים אותו? זה גם לא כל כך מפורסם בתקשורת.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה מפורסם, היינו בדיון הזה שם.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

אז בכל זאת אני מפרסמת כדי שכל האזרחים במדינה ידעו על מה שהפרקליטות עושה לנו, לעם המדמם שלנו. ובג"ץ. מה שלא עשה חמאס אז כנראה פרקליטות ובג"ץ החליטו לסיים איתנו. סער נמצא במאסר, כלא, כתוצאה מתיק מזויף. הוא לא אשם וזה ברור לכולם. בטענה שהוא מסוכן לציבור.

בשבת השחורה, אני מצטערת, אני אשתמש במילה הזאת, הוא יצא כדי להציל, כדי להציל.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

כי לא הייתה מדינה.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

כי לא הייתה מדינה. הוא פרמדיק, הוא בא להציל את הילדים שלנו, את בנותינו.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

הוא גיבור ומי שחי הוא עבריין.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

נפתחו לו שמונה תיקים. ועכשיו שבעה תיקים נסגרו ועכשיו התיק השמיני. אני רוצה לספר על עצם הדיון. דיון היה מיועד לשחרר את סער ממאסר בכלא. השופט אמר, בתחילת כל דיון בבית משפט אומרים tell the truth nothing but the truth. אבל זה שייך כנראה רק לעורכי דין ורק למי שנאשם ולא לפרקליטות. כי נציגה מפרקליטות תהל ורד, תכירו את שמה, עם כיסוי ראש.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אישה רעה.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

ממש אישה, היא לעומת האזהרה של שופטים - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל ולנטינה, בבקשה, בואו, אנחנו באמת נמצאים פה באיזה דיון, אנחנו לא בבית משפט. אין לי שום יכולת לשפוט - - -

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

לא, לא, זה מאוד חשוב ומאוד קשור.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה, אבל בואי תנסי - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

למה לא? למה לא? היא עושה אותנו, את הלוחמים, רוצחים. למה לא?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים, כי ככה החלטתי. חברים.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

בן אדם ניטרל מחבל בזמן לחימה בשביל להמשיך לבא. אבל גם אנחנו רוצחים, תקראו גם אותנו רוצחים, למה לא?

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

שיקרה מול, שיקרה בבג"ץ שלסער - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתם יודעים שאני בצד שלכם, נו די, מספיק. לא צריך, לא צריך להרוס את הדיון.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

תנסי להבין מה היא אומרת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אתכם.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אבל תנסי להבין מה היא אומרת. שקמה איזה אישה אחת שעושה את הלוחמים רוצחים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה שמך?

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

גיא זקן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא זקן, מספיק. אני מבקשת עכשיו לשמוע אותה בהחלט. אני מבינה את התלונות נגד המערכת. אנא דברים נגד המערכת. אני מבקשת בלי בן אדם ספציפי שיש לו ילדים, יש לה הורים. אני לא מכירה אותה. אני ממש מבקשת, יש כאן מערכת, בשמחה אני אשמע את כל התלונות שלך כלפי המערכת.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

אז נציגת פרקליטות שיקרה מול שופט, מול קהל ואמרה שלסער אופיר יש עבר פלילי, שזה לא נכון ושקר מוחלט והיא נתפסה ממש באולם הדיון על כך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עצוב.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

אז לפרקליטות זה לא קיים? only truth?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

להם מותר לשקר, יש להם חסינות.

<< אורח >> ולנטינה גוסק: << אורח >>

אז תדעו. אני רוצה גם להזכיר על דיונים שנמשכים נגד ד"ר מיכאל בן ארי, שהוא נאשם בהסתה לגזענות. הוא הצדיק והוא הבן אדם שצריך לקבל מדליה. ובמקום זה הוא נאשם בהסתה לגזענות. אני מבקשת מכם לבוא לבית משפט השלום פלילי בכפר סבא ב-21 בספטמבר בשעה 8:30 כדי לתמוך בו ולהוציא אותו, שייסגר התיק הזה, המזויף, שהוא יועמד לבחירות לכנסת הבאה. כי עם הכנסת הזאת אני מבינה שאין לנו מה לעשות ולא תהיה פה ועדת חקירה כמו שאנחנו רוצים, כל העם. ועדת החקירה הלאומית.

חברים באו לדיון של סער אופיר, הלומי הקרב, והסבירו להם שם שמאסר זה לא מלון חמישה כוכבים. מה שהם מנסים לעשות זה לגרום לו להתאבדות. אבל זה ילד חזק. הוא התקשר אליי מהכלא ואמר ולנטינה, תתמכי בי. תעזרי לי. אז אני אומרת את זה עכשיו, אני רוצה לעזור לו, להוציא אותו מהכלא ולהכניס לספסל הנאשמים נוח'בות, בוגדים. את מי שהתרשל באופן פושע ולא קיים נגדו חקירה. עכשיו. תוציאו אותו.

ואייכמן טרח להעיר למי שצעק להוציא איזה שהוא מכתב כאילו הגנה לפרקליטה הזאת. והם לא טרחו לתת לנו תשובה האם סער משתחרר או לא. מה זה ההתנהלות הזאת? מה אתם עושים לנו? פרקליטות, בג"ץ, תפסיקו. אתם רוצים לעשות לנו את מה שחמאס לא עשה לנו, לסיים אותנו? לגמור אותנו? לגרום להתאבדות של הגיבורים. אתם יודעים שפרקליטות צבאית פתחה בתיקים ל-72 גיבורים שלנו. הם צריכים לקבל מדליה, לא הרצי הלוי שקיבל מדליה על דם של ילדינו.

אז תצילו את סער אופיר בבקשה. אני פונה אלייך, בבקשה, תבואי לדיון הבא. תגידי להם, אם את כל כך מעוניינת שזה לא יקרה לילדים שלנו. אתם מפקירים דור שלם, מפקירים. יושבים פה יפי נפש, מדברים. על מה אתם מדברים? הם מתאבדים תוך כדי. הם לא יכולים לסבול מאי צדק. ממדינה שהפכה, לא יודעת במה היא הפכה.

אז להציל סער אופיר בבקשה ואת ד"ר מיכאל בן ארי. דחוף. עכשיו. אתמול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה ולנטינה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני רוצה לחזור - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, אי אפשר, אנחנו חייבים להמשיך.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

משפט.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל זה לא יהיה משפט. כן, בבקשה.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

אני רוצה לחזור לילדה הזאת. לילדה הזאת קוראים דורין אטיאס ואני אבא של דורין אטיאס. והודעה אישית לבוגד, ארכי בוגד רונן בר. החשבון בינינו פתוח. פתוח, החשבון בינינו פתוח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאיר, די. די. אני מבקשת, בלי קריאות ביניים.

<< אורח >> מאיר אטיאס: << אורח >>

צא החוצה, כדאי לך לצאת החוצה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאיר, מאיר. חברים, אתם רוצים שאני אסגור את הדיון ולא נוכל לקיים דיון? כי אפשר לסגור את הדיון.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מה הוא קשור לפה? תעיפי אותו מפה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא מעיפה אף אחד, אני רק רוצה שננהל את הדיון כמו שצריך. סליחה, סליחה. לא, אני מנהלת כאן את הדיון או את? אני מבקשת מכם, כל אדם הוא אדם פה. ובואו נכבד אחד את השני. אני לא מבינה לאן המדינה שלנו צריכה להידרדר?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לא, אי אפשר להידרדר יותר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאיר, די. מאיר, די. מאיר, אני מכבדת אותך.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

לאן עוד נידרדר?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, אני רוצה לעצור אותה שלא תידרדר עוד ונעלה אותה למעלה. וזה תפקיד - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בחלומות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי. גברתי, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. אני לא רוצה להוציא אף אחד החוצה. לא, לאף אחד אסור לצעוק באמצע הדיון שלי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אז הוא צריך לצאת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גם את צועקת עכשיו, אני מבקשת ממך להיות בשקט.

תודה רבה מאיר, תודה רבה לוולנטינה. אני רוצה לעבור לחה"כ שרון ניר, שהיא בין חותמי המכתב שאנחנו מקיימים עליו דיון ממש בעוד דקות ספורות. בבקשה שרון.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, תודה לך על הדיון החשוב הזה, הטעון ובצדק. אני רוצה לדבר קודם כל על הנתונים החדשים שפורסמו רק אתמול על ידי משרד הביטחון, אגף השיקום, שמדברים על כך שמספר שיא של מתמודדי נפש מאז פרוץ המלחמה. וההערכה היא שגל נוסף לפנינו. מדובר על 20,000 פצועי נפש רק במלחמה האחרונה שזה אם לקחת את כל מלחמות ישראל אנחנו מדברים על 60,000 פלוס 20,000. אנחנו מדברים כבר על סדר גודל של 80,000. וברור לחלוטין שזה עוד יתפרץ עלינו, כי יש צונמי של מקרים שיביאו אותנו בסוף ל-100,000 פצועים.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

אבל אמרנו לכם את זה כבר, אמרנו לכם. זה לא חדש.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תפריע לי בבקשה. אל תפריע לי בבקשה, אני עכשיו מדברת.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

כי די, כי כבר נמאס לי. כבר שנים בוועדות האלה, אתם לא - - - שום דבר.

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חובתה של מדינת ישראל להוות חומה בצורה לאותם לוחמים עזי נפש שחירפו נפשם למעננו והגנו עלינו. ואם הם חוו בסוף תגובת קרב בעצימות כזו או אחרת, כי ברור לחלוטין שיש סקלה של עצימויות שמדברות על תגובת קרב, ולצערי הקיצוניות שבהן מביאות לאי תפקוד וחלילה וחס להתאבדות, חובתה של המדינה להיות למענם.

יצא לי, גברתי, להיות בסוף שבוע שעבר בבית הלוחם המתהווה באשדוד. אני חושבת שהמדינה חייבת להעמיד מענים שיהוו מעטפת מחבקת ותומכת את כל אותם הלומי קרב בכל העצימויות השונות. בבית הלוחם באשדוד המתהווה כבר החליטו לעשות מחלקה ייעודית למתמודדי נפש. מתוך הבנה שצריך להקים שם גם מתחם של חדרי טיפולים מזמינים, גם מתחם של פעילויות שהן פעילויות הוליסטיות שתורמות גם לפתרון מבחינת גוף ונפש וגם מבחינת היכולת רגע לטפל באופן פסיכולוגי באותם אנשים כדי באמת לתת להם את המענה הנדרש.

אני רוצה לומר דבר כזה: בסוף החוזק והעוצמה והחוסן של החברה הישראלית נמדד ביכולת שלנו להושיט יד בכל מעגלי החיים. ואם אנחנו שומעים שבצוותי לוחמים, בכל צוות לוחמים יש אחד שהלך לאיבוד בתצורה כזו או אחרת והמפקד שלו במילואים צריך להושיט לו יד ולנטר אותו והמשפחות לא תמיד יודעות להתמודד, אנחנו צריכים לייצר איזה שהוא עיקרון רצף שאומר בעצם השירות הצבאי ואחרי זה אותו חייל משתחרר לאזרחות, אנחנו חייבים לתת איזה שהוא רצף שייתן מענה תומך לאותם לוחמים שמתמודדים ויתמודדו עם פציעה שקופה שלעיתים היא פציעה קשה וכואבת יותר מאשר פציעה שניתנת לזיהוי.

הקושי שלנו זה בדיוק בלזהות את הפציעה. ואני כאן קוראת לגורמי משרד הביטחון ואומרת דבר כזה: בתי הלוחם צריכים להיות פתוחים גם בשעות הלילה, שבהם אותו הלום מתקשה לישון בלילה. חייבים לייצר מתחמים שהם בתים שהם בעצם קוראים ומזמינים לקבוצות. ידוע שקבוצה זה דבר שמחזק. ידוע שכאשר כואב לי בלילה ואני פוגש עוד כמה חברים שכואב להם, וגם פסיכולוגית ומנטור, אז היכולת שלי להתמודד בדיוק בשעות הקשות עולה מדרגה.

היכולת שלנו גם לנטר ולאתר את אותם פצועים, אבל גם לתת להם מענה זמין בכל נקודת זמן היא שתציל את המתאבד הבא. תודה רבה גברתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה שרון. מילים כדורבנות, בהחלט.

חה"כ טטיאנה מזרסקי בבקשה כמה מילים. נעבור למשרדים ואחר כך אליכם.

<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ממש בקצרה, כי חשוב באמת לשמוע את הלוחמים עצמם. חשוב לתת מענה לכל אחד ולפנות באופן יזום גם לאלו שמשתחררים מהצבא, גם אלו שמסיימים תקופת מילואים. פוסט טראומה מתגלה לא מיד כאשר משתחררים, אלא יכול להיות עוד חצי שנה ושנה. חייבים לשמור על קשר מתמשך עם כל מי שמסיים שירות סדיר או שירות מילואים.

זה לא חייב להיות על הכתפיים של המפקדים. צריך להיות צוות מיומן, מקצועי. עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, צריך להשקיע כספים כדי להכשיר אנשים כאלה. להיות בקשר ולזהות נורות אדומות ולשמור ולהציל את החיים, להיות בקשר עם המשפחות. לייצר מעגלי תמיכה למשפחות. שגם במשפחה יידעו לתת תמיכה לכל אנשי המילואים, לכל לוחם, לכל תומך לחימה. ואם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו נאבד אנשים מאוד יקרים. גיבורים שהקריבו את עצמם, את החיים האישיים למעננו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה רבה טטיאנה. אנחנו נעבור למשרד הביטחון בבקשה. אני מבטיחה לכל אלה שהגיעו לפה מהחברה האזרחית וחיילים בעבר ובהווה יקבלו את רשות הדיבור. משרד הביטחון בבקשה. מי נמצא פה מטעם?

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

קודם כל שלום, קוראים לי תמר גליל, אני הנציגה של אגף השיקום, מרכזת את תחום האובדנות באגף. אני אגיד שהנושא הרחב של מניעה, שקשור בכל הלוחמים, בכל החיילים, בכל מי שמשתחרר, הוא לא לפתחנו במובן הישיר, אנחנו מתחילים את הטיפול ממי שהגיש בקשה להכרה. אנחנו מציעים מעטפת של טיפולים כבר בשלב של מי שמגיש בקשה להכרה.

בארבע שנים האחרונות הרחבנו מאוד את מערך הטיפולים שלנו, גם באופן כללי וגם את הטיפולים במצבי מצוקה וחירום ומגויסים עד הקצה לעשות כל מה שאנחנו יכולים למען מי שכבר נמצא בתהליך הכרה או מוגדר כנכה צה"ל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תמר, אני רוצה שנייה, אני אשאל אותך לעניין הוועדה שטרם פורסמו המסקנות שלה. שלחנו לכם שאלות, קיבלנו חצאי תשובות. אבל כן, לא יודעת מי חתם על המסמך, השאלה כמה אנשים סיימו את חייהם באובדנות, אז אנחנו יודעים על פי פרסומים שפורסמו מדובר על 21 לשנת 2024. אתם כותבים פה שישה מקרים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הנתונים שלך, מיכל, לא כוללים את המילואימניקים. יש למעלה מ-60.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, זה כולל הכול. אגף השיקום אמור לכלול גם.

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

אני אסביר. אגף השיקום מקבל את הנתונים כרגע לא בצורה מסודרת, אלא מרכז את הנתונים שהגיעו לפתחו. אנחנו נמצאים בתהליך של לקבל את הנתונים בצורה מסודרת ממשרד הבריאות, זה עוד לא קורה.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

למה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, באמת.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

לא, אבל לא ברור. התשובות האלה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, אני מבקשת לא להפריע.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

אבל מיכל, את המריחות האלה אנחנו מקבלים כבר שש שנים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבקשת לא להפריע, תודה. כן?

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

אני שנייה רוצה להסביר לגבי הנתונים. אנחנו יודעים לספור רק את מי שהגיש בקשה להכרה לאגף שירום או מוכר כבר ונמצא אצלנו בטיפול. אנחנו מרכזים את המספרים האלה ממידע שמגיע אלינו. אנחנו כל פרסום בתקשורת יודעים לבדוק אותו האם הוא נמצא ברשימת האנשים שפנו אלינו הגישו בקשה להכרה. אנחנו לפעמים מקבלים את המידע מגורמי טיפול, מבני משפחה. נמצאים בקשר ישיר עם האנשים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ומי הגורם שמטפל באנשים מרגע השחרור ועד שהם מגיעים אליכם? זאת השאלה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, באמת. אני צריכה לפנות לכל אחד באופן אישי? יש כאן אנשים שבאמת קשה להם והם מתאפקים. אני מבקשת מכולם להתאפק. נו, באמת. יש לכם שאלות, תרשמו לכם בדף ואחר כך תשאלו כאשר יגיע תורכם. כן, סליחה.

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

זאת הדרך שאנחנו כרגע היום יודעים לרכז בה את הנתונים ואנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לכל דיווח כזה, בודקים אותו ולמי שנמצא שהיה מוכר באגף שיקום עושים ועדה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תמר, אני רוצה שנייה להבין ממך. מאחר ואת מייצגת פה את משרד הביטחון, כי אני לא רואה עוד אחד חוץ ממך מעבר לצבא, אז כן אני אומר שבעצם בסוף את אומרת שאתם יודעים רק את אלה שהגישו בקשה או כבר מוכרים. אוקיי, קבוצה אחת. יש את החיילים עצמם שהם בסדיר וזה, זה צה"ל ונגיע לצה"ל. אבל כן, בדיוק הקבוצה הגדולה יותר שהיא בחוץ מסתובבת בלי אבא ואמא, זה בדיוק מסקנות ועדת אלמוז. ועדה שהוקמה כדי לבחון את הטיפול וההכרה בחיילי מילואים שאינם בשירות פעיל ובחיילים המשוחררים ששמו קץ לחייהם. זה בדיוק הקבוצה שהיא לא איפה שאת והיא גם לא בצה"ל.

את מייצגת את משרד הביטחון. אני אשמח לשמוע אחר כך את צה"ל, כאשר נגיע לצה"ל, למה המסקנות של הוועדה הזאת שישבה על המדוכה, למה הן מתעכבות? מה מונע מקבלת המסקנות הללו, כדי לדעת איך מדינת ישראל אמורה לטפל בזה?

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

אני לא מכירה. אני לא יודעת להתייחס לזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חבל מאוד שלא. כי באנו לדיון, והדיון הוא מאוד ממוקד.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אני פספסו אותי, תמר. פספסו אותי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אני פה, לא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה לא?

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

לא, זה לא פייר. לא נכון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל בשביל זה אני שואלת. רגע, אבל זה לא יעזור שתצעק.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אבל די. בשביל מה באנו לפה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מסכימה איתך.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

למה באנו לפה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תכף ישמעו אתכם. דקה, אנחנו נשמע אותך, אני מבטיחה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

עדיף לשמוע אותה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תמר?

<< אורח >> תמר גליל: << אורח >>

אני שנייה רוצה להתייחס למה שהוא אמר. זה שאני אומרת שאני לא מכירה לא אומר שאנחנו לא רוצים שמדינת ישראל תעשה בכל תצורה שתיקבע את המקסימום כדי למנוע את המתאבד הבא וכדי לתת את המעטפת הטובה ביותר. כשאני אומרת שאני לא יודעת להתייחס אני לא מכירה את המסקנות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז אני אשמח שתצאי החוצה ותבדקי. אני עוברת עכשיו לצה"ל, בינתיים את יכולה ללכת ולבדוק את הדבר הזה ואני פונה רגע לצה"ל. אולי לכם אני רוצה לקוות שיש תשובה למה צה"ל מעכב את המסקנות של הוועדה, פרסום מסקנות הוועדה.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

בוקר טוב, אני גל מאגף כוח אדם. אני אתייחס רגע לוועדות, למה שדיברת. אני אגיד שהצבא לא מעכב, הצבא ממתין להצגת הממצאים. זה הוצג כבר לראש אכ"א וזה בתהליך הצגה וסיכום. לכשיהיה אנחנו כמובן נציג וזה יעלה.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

קחו את הזמן.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בדיוק. גל, תראי, קודם כל, הוועדה הזאת באמת עשתה עבודה, אני לא יודעת, לא נתקלתי בחומרים שהיא עשתה, אבל לפני חודש וחצי היא הוקמה. יש לה כבר מסקנות. היא עבדה מאוד מהר כי היא הבינה את חשיבות העניין שכל שנייה שאנחנו לא מטפלים יש לנו סכנה של חיי אדם. וזה לא סתם, זו לא אמירה, זה אמיתי.

מה מעכב פה? כלומר, אתם פרסמתם, אמרתם שהעברתם את זה, המסקנות הועברו לכוח אדם. הוצא לראש אכ"א. אוקיי?

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

נכון. הוצג כבר לראש אכ"א.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מאה אחוז. עכשיו מה מונע מלהציג את זה לרמטכ"ל ולפרסם, שכל מדינת ישראל תשמע ותלמד. שאנחנו חברי הכנסת, שהממשלה, שהרמטכ"ל ילמד את הדברים. לא יישן בלילה, ילמד אותם ומיד יישם אותם. למה? כל רגע שעובר זה חיי אדם.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אז אני אגיד שהוועדה הוצגה לראש אכ"א, היא גם צריכה להיות מוצגת לרמטכ"ל. יש צרכים מבצעיים כרגע שמעכבים את הלו"ז. אך אני אגיד בנוסף שאכ"א, צה"ל, אכ"א ואט"ל ובריאות הנפש עוסקים, ממשיכים לעסוק בתוכנית מניעת אובדנות וזה ללא קשר - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גל, אני חייבת להגיד לך משהו. תקשיבי.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אני רוצה רגע.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסוף, בסוף, רגע.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בצו ראשון את יודעת לבדוק אותם. אבל כאשר מחזירים רכב, בודקים את הרכב. איפה בודקים את הילדים? איפה בודקים אותם, תגידי לי. תגידי לי, איפה בודקים אותם? אני רוצה לשמוע. אני מחכה לתשובה, תדברי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, רגע. סליחה, סליחה. אני מבינה כל כך את הכעס ואת התסכול, אבל ככה אי אפשר להתנהל.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אף אחד לא מבין. אף אחד לא מבין.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בשביל זה קיימנו - - -

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אל תגידי מבינים. אתם לא מבינים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע. אבל כאשר אומרים לך תשובה אתה מתעצבן וכשלא אומרים לך תשובה אתה גם מתעצבן.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אתם לא מבינים אבל, אל תגידו אתם מבינים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סליחה, סליחה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

מה מפריע? אנחנו יכולים לבוא, אני יכול איתו לקחת ולשנות את זה מחר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים יקרים.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

עכשיו תגידו לנו, אנחנו נתחלק לצוותים ונלך לוועדה ההיא, אליכם ונביא את הכול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חבל, אתה לא תקבל רשות דיבור אחר כך. ואני רוצה לתת לך.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

חבר'ה, אני רוצה להקל עליכם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, לא.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אני מבטיח לך שיהיה לך קל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים, לא.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

מבטיח לך. אם לא, אני שותק. שבוע שעבר היה לנו פגישה, שיהיה לכם קל לכולכם פה, שתבינו. קוראים לי גיא זקן, מפעיל צמ"ה. זה עומר וכל החבר'ה. שבוע שעבר ביבי מצא לנו זמן, שעה וחצי, עם ההלומים, לשבת איתו במשרד. תכף אני אסביר לכם מה קורה. אחרי ארבעה ימים ניהלנו שיחה אצל שר הביטחון וגם עם האוצר. אז אני אקל עליכם מה קורה, כי אף אחד אין לו מושג לקבל את המעטפת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז בוא תשמור שנייה.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

לא, זה קריטי. כי מנסים לבוא על משרד הביטחון וצה"ל. לא, שכולם ישמעו. אף אחד לא צריך לבלבל את המוח, כי אנחנו פה כבר חודש וחצי הבאנו את כל הדברים האלה. אז תנו לי את הדקה הזאת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אבל גיא, גיא, שנייה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אבל זה קריטי.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

זה קריטי ואת תביני תוך דקה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

זה קריטי, את לא מבינה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רוצה שתקשיב שנייה. אתה מבין את הכול. אבל יש לנו גם צופים בבית, עם ישראל צופה. אנחנו רוצים את עם ישראל מאחוריך.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אבל אין לה תשובות. שאני - - - את ההחלטה מה בנינו כבר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבטיחה לך - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אבל את סתם שמה אותה במצב שהיא לא יודעת מה לענות אמיתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל תפקידה.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

והיא לא אשמה. לא תפקידה. לא ב-7 באוקטובר לכולם, "בום" 50,000-70,000 פגועים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חבל, אני לא רוצה להתווכח איתך.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אבל כאילו את יוצאת נגד הצבא עכשיו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אז תני לי דקה. אין לה תשובות. זה חשוב לי, מיכל. לא, אני באמת אומר את זה רגע. בנינו תוכנית עם שר הביטחון, עם ביבי, עם כולם. מה שאמור להתנהל ככה. היום אתם משחררים את הלוחמים יומיים בבית, אחרי יומיים סליחה, את כל העיבודים, החארטות. שבוע אחרי זה להיות בבית, חוזרים לעבודה. זה נעצר, ממחר בבוקר או מעכשיו. מתחיל להיפתח ריטריט בצה"ל. כל לוחם שמשתחרר נכנס שבוע ריטריטים, בלי כדורים, בלי בלבולי מוח. אחרי שבוע מביאים את האמא ואת האישה, מסבירים לה בשבוע איזה בעל חדש ואיזה ילד היא קיבלה. אחרי השבועיים שהם מבינים, מביאים את ההורים, מביאים את הילדים, את כולם. יש חודשיים. חודשיים: חודש של צה"ל, חודש משרד הביטחון, לעטוף את כולם.

כאשר אומרים שבית הלוחם יהיה פתוח, זה לא כל בית הלוחם, זה הפינות השקטות שמוגדרות, שמובנים. כל הסיפורים פה, כל מה שכולם מבלבלים את המוח, כולם כבר הצפנו את הכול. איפה התקציבים, נתחיל לרוץ. זה לא עוזר מה את ומה היא, כי היא לא יכולה.

<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>

סד"כים ותקציבים, איפה?

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

זה כבר הגיע לביבי וכולם על זה. את לא יכולה להביא את התשובות, כי את לא אשמה, נשמה שלי, ולא משרד הביטחון ולא אף אחד. זה כבר הגיע למעלה, כי זה סכומי עתק. תתחילו לשחרר רגע כספים מחר בבוקר. כל הוועדות האלה, היא לא תימשך הוועדה עם כל בלבולי השכל האלה, סליחה. אני כבר חודש וחצי בחוץ, השותף שלי זה מזרחי שירה לעצמו שני כדורים שנה שעברה בראש. אני לא אוותר לאף אחד פה, עם כל בלבולי השכל. אל תיפגעו, אי אפשר לבוא עליה ולא על אף אחד. זה כל המדינה שתעצרו, תלכו לכל שר, קחו לו מיליארד, זה כבר 40 מיליארד, תני להלומי קרב. מה הבעיה?

<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>

זה כסף, כסף לעזתים אתם יודעים לתת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, רגע. גיא.

<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>

ללוחמים אתם לא נותנים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, נכון הבטחת לי - - -

<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>

91 הלומי קרב התאבדו מתחילת המלחמה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אני רוצה לגיא. גיא.

<< אורח >> עומר אמסלם: << אורח >>

אל תגידי 'גיא'.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, הבטחת לי שאני אתן לך דקה ואז אתה תהיה רגוע, נכון? אז תדאג בבקשה שיהיה רגוע.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

באמת נשמה שלי, זה תשובות שאין לאף אחד מה לענות, מחכים להודעה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שמעתי אותך. גיא, שמעתי אותך.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

משרד הביטחון.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שמעתי אותך. היה בינינו הסכם. תדאג רגע שיהיה כאן רגע שקט. אני רוצה לשמוע רגע אותה, נחזור גם לאחרים.

אני חוזרת רגע לצה"ל. כן, בבקשה.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אז אני אגיד שצה"ל ממשיך במקביל לוועדה שקמה של האלוף אלמוז לטפל בכל תחום מניעת האובדנות. אנחנו לא התחלנו בשנתיים האחרונות וגם לא בעשר שנים. יש צעדים גדולים שמבצעים בצה"ל בתחום מניעת האובדנות. ואנחנו בשנתיים האחרונות מבינים שאנחנו בסיטואציה ומציאות קצת שונה, מאוד שונה. ואנחנו צריכים לתת לזה תוכנית שהיא עדכנית יותר ונכונה יותר למציאות שבה אנשי המילואים שלנו הם מסיימים מילואים ובעוד כמה חודשים נפגוש אותם שוב, מה שלא היה לפני שנתיים.

אנחנו הקמנו את תוכנית מגן. תוכנית מגן מדברת על תוכנית של ארבעה מעגלים: המעגל האישי, בעצם המענה שאנחנו נותנים לחייל ולפרט, למתמודד, לכל חייל. המעגל הנוסף זה מעגל החברים. שצריך להגיד, בצבא החברים מבחינתנו הם רשת מאוד חשובה שיש היום בצה"ל וזה בגדוד וביחידות והחברים שמבחינתנו הם סנסורים חשובים מאוד לתהליך הזה. המעגל הנוסף הוא מעגל המפקדים, שדיברנו על כך. אבל המפקדים יש להם חשיבות ואחריות לראות את החיילים. נכון, הם לא גורמי המקצוע, אבל אנחנו ניתן למפקדים בעצם את הכלים הטובים ביותר לדעת ולאתר סימני מצוקה. המעגל הנוסף הוא המעגל המטכ"לי שבו אנחנו עושים באגף כוח אדם ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה עבודה מאומצת מאוד כדי לראות איך אנחנו מצליחים להנגיש את הכלים האלה.

דוגמה לאותם כלים זה בעצם הסברות. לדעת ללמד את המפקדים ואת החברים איך מאתרים סימני מצוקה. זה משהו שהוא מאוד חשוב ומציל חיים עבורנו. כל תחום הערבות ההדדית. אנחנו יוצאים אחרי החגים בקמפיין, יש קמפיין של אגף השיקום שממש יוצא בימים אלו על איתור סימני מצוקה ופנייה בעצם לאותם משרתים, לאותם מתמודדים. הקמפיין שאנחנו נצא אליו לאחר החגים וגם לזה אנחנו ניתן את המענה.

יש לנו תוכניות רבות. מתוכנית עמית ביחד עם אגף השיקום, תוכנית תלם של ליווי מתמודדים בנפש ובגוף. יש לנו תוכניות רבות.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

מה זה מתמודדים בנפש? אני רוצה להבין. כשאתם אומרים מתמודד נפש. את יודעת למה? כי אני יושב בחווה טיפולית, אני לא מזלזל בשום פציעה. אבל לא יכול לשבת איתי בן אדם אם הוא נתקל במועדון או שחם ושלום המפקד שלו נגע בו, החליק מבננה. אתם צריכים לעשות הפרדה. זה קריטי. או שבן אדם עכשיו נבהל מפיצוץ ואני מספר לו גופות ודריסות, הוא הולך לאיבוד.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

בדיוק. הלם קרב זה לא פוסט טראומה.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

תעיפו את הבתים, את שומעת? אתם שמים אנשים בבתים מאזנים כאילו הם חולי נפש. אנחנו לוחמים. הטיפולים שלכם לא נכונים והכספים לא נכונים. תקשיבו מה אנחנו צריכים. כי עד עכשיו שום דבר לא צלח לכם. את סתם מתעייפת, באמת.

והוועדות האלה, זה משגע אותי, כי זה לא יתקדם. זה לא יתקדם. מה קורה מחר בבוקר? יש כסף? מישהו בא ואומר לך יש לך כסף לצה"ל? לא. משרד הביטחון, יש לכם כסף? לא. מה יש להמשיך את השיחות האלה?

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

איפה משרד הביטחון ואיפה משרד האוצר? מיכל.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אני מבטיחה ובניתי, בנינו בניינים. - - - אני הורס. מה קורה מחר בבוקר? תפסיקו לבלבל את המוח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, גיא, אני חייבת לומר לך.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

לא, תסלחי לי, הוועדות האלה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני לא אסלח לך, כי לדעתי - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

חלאס. אנחנו כבר על הגבול עם הדיבורים, הגופים השונים לא סופרים אותם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, אני רוצה - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

תני כבר תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל שנייה, בסדר.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

מיכל, הדפים האלה שהבאתי לכם זה לפני חמש שנים. גיא, גיא, לפני חמש שנים התרעתי על המתאבדים האלה. לפני חמש שנים כבר אמרתי. זה לא חדש. לא עשיתם כלום. כלום לא עשיתם. רק לשבת פה. איפה שר הביטחון, איפה שר האוצר? זה מה שאתם נותנים לנו. זה מה שאתם נותנים לנו. רוצים להרוג אותנו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

חולי נפש. מה אנחנו, מחבלים? אובדנות, תראי מה זה.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

תתחילו בכדורים, כל שבוע ארבעה כדורים.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אין לכם שום טיפול.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני את הילדים שלי לא רואה בגלל המלחמה הזאת. את הילדים שלי אני לא רואה מאז המלחמה הזאת.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חברים, סיימתם? סיימתם? תמשיכו, אם אתם חושבים שככה נפתור את הבעיה, תמשיכו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

גמרתם אותנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תמשיכו. אני הייתי אצלכם במאהל. אתם רוצים להמשיך לצעוק, תצעקו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

חלאס, אתם לא מבינים אותנו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

קחו חמש דקות, תצעקו. כי אי אפשר לדבר. חברים, אתם רוצים להמשיך לזרוק פה את הכדורים שלכם? אתם מוזמנים. אנחנו רוצים לעזור לכם ואתם יודעים את זה. חברים, אני לא יכולה ככה לנהל דיון. אתם רוצים? אוקיי.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

את חייבת להבין את התסכול הזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

אנחנו כבר שנים - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

שנייה. אנחנו כבר שנים מגיעים לוועדות - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הייתי אצלכם, אני יודעת.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

אני התרעתי על הדברים האלה לפני ארבע וחמש שנים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני יודעת.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

10 ועדות עברתי. חברים שלי התאבדו כי לא הקשבתם לנו בזמן. חברים שלנו ממשיכים להתאבד, כי אתם לא מקשיבים לנו. רק לפני חודש - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

סיימתם? סיימתם לצעוק?

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אפשר ברשותך?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, סיימת לצעוק?

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

לא, אני לא צועק. אני אחרון שצועק, אני מדבר בשקט.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז סליחה - - -

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

רק שנייה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא. לא 'רק שנייה'.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

מילה. מילה ואני הולך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל סליחה, שמעתי את ההבטחות של האחרים שנייה והולך.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

לא. לא, אני נשבע לך, מילה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בבקשה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

על הדברים שהיא אמרה. אם אתם שמתם לבד, תקשיבו. אם שמתם לב למה שהיא אמרה 'אחרי החגים'. אחרי החגים. אני רק רוצה שנייה לספר משהו. הקמפיין יעלה אחרי החגים. החגים האלה, אני נשבע לכם, אנחנו בתור משפחות שאין לנו, את יודעת מה, בואי נלך לפן הכלכלי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרת מילה.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

סבבה? החגים האלה זה טריגר שאני נשבע לך - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון, אתה צודק לגמרי.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

- - - שהולך להיות כל כך רגע, אבל הכול הולך להיות אחרי. זו החשיבה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה כל כך צודק.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אין חגים, תבטלו את החגים. פעם אחת תבטלו את החגים. אין יותר חגים בשבילנו. תעשו לי טובה, תבטלו את החגים האלה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתה צודק לגמרי.

<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>

אבל זה לא עובד ככה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אתם לא נותנים לנהל דיון.

טוב יאללה, בסדר. חברים, אתם נורא חשובים לי שתהיו פה, אבל אתם לא בוחרים להיות פה. זו זכותכם. דקה, אני ביקשתי, אני מאוד מעריכה אתכם, גם נפגשנו. אני מבינה שאתם על קוצים, אני מבינה את זה. אני רוצה לסיים עם צה"ל ואז אני אתן לך לדבר. בסדר?

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אני רק אגיד ואני אתן לכרמל ראש ענף קליני שלנו. אני רק אגיד לגבי "אחרי החגים". לא אמרתי - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

הקמפיין, שמענו.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

לא, אני אמרתי שאגף השיקום ביחד עם צה"ל יצא בקמפיין ממש בימים אלו. וכדי שנוכל לעשות תוכנית ארוכת טווח אנחנו נמצא בקמפיין נוסף אחרי החגים. לא אמרתי שאנחנו זה. וגם אמרתי שהתוכנית רצה כבר מספר חודשים, רצה כבר הרבה שנים. עדכנו אותם במספר החודשים האחרונים בגלל מה שאנחנו מבינים. אנחנו כרגע בעבודה ואנחנו ממשיכים לבדוק את נושא בין הזמנים. ודיברתי קודם, אנחנו צריכים להבין שאנשי המילואים שלנו, היקרים שהגיעו אלינו, צריכים מענה אחר. והאחריות שלנו עם המפקדים בין מילואים למילואים.

אנחנו לא מסתתרים מאחורי זה ואנחנו מבינים שהיום שאחרי הוא יום קריטי. וזה שהם משתחררים ממילואים הם יחזרו אלינו. ולכן כל המעטפת היא לא נגמרת ביום - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גל, לפני שנעבור לכרמל, אני כן רוצה שנייה רגע להבין. כי כן נאמר פה גם על ידי חה"כ שרון ניר וגם על ידי חלק מהלומי הקרב וגם אנחנו ואני פנינו וביקשנו ושאלנו. כן, בואו נתחיל רגע בקטן. כל ארבעה מעגלים שאמרת ותוכניות שהצגתם ואמרת תוכניות רבות ואני לא יודעת בדיוק מה זה התוכניות הרבות, אבל כן, הצגת חלק, עמית וכו'. זה לא הרבה. הצגת פה כמה ומן הסתם יש עוד ואני לא אומרת שלא.

אבל כן לגבי הנושא של בית לוחם, שיהיה שם בתוך בית הלוחם מקומות, מרחבים בטוחים שיהיו פתוחים 24/7 ויעניקו את מה שצריך לאותם הלומי קרב, ואני מסכימה, אגב, אני חייבת לומר פה שישבתי איתם ואני מסכימה איתם שיש פער עצום בין הלומי הקרב לבין חיילים עם פוסט טראומה. הלומי קרב זה חבר'ה שהיו בקרב ונלחמו והם חווים את החוויות. תכף היא תסביר לנו בצורה קלינית את מה שהם עוברים, את החיים שלהם, למול האנשים שהם פוסט טראומה.

אין פה סולם של מי קשה יותר, אבל זה משהו אחר לגמרי. אי אפשר לחבר אותם ביחד ולקרוא להם בשם אחד גדול, כי כל אחד באמת עם הסימפטומים. מה שאנחנו רואים שם שאותו אירוע טובע בהם. מה קורה עם זה? כלומר, באמת האם יש כאן בעיה של תקציב, האם זה חלק מהתוכנית, האם זה חלק מהמסקנות של ועדת אלמוז? איפה זה נמצא?

כי באמת הם יושבים, הם, אני אפילו לא יכולה לתאר את המצב הנוראי של הלומי הקרב ופוסט טראומתיים, כל אחד בנפרד, בקושי היום יומי הרגעי. אנחנו יושבים פה ומדברים. קשה להם, הם לא מסוגלים. הם צריכים את הטלפון 24/7 שאם הם צריכים להגיע למקום ספציפי ולמצוא שם את החממה שמכילה אותם – זה צריך להיות. אז מה מתעכב? למה זה לא קורה << אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אני לא יודעת להגיד מה מתעכב. אני לא יודעת אם מתעכב. אבל אני כן אתן לד"ר כרמל להגיב פה. אני אגיד שצה"ל מדבר על תוכניות ומענים מסוימים ביחד, שוב, מענים הוליסטיים ביחד עם גורמי המקצוע שלנו. אני אתן רגע לכרמל להתייחס בהקשר למענים שצה"ל מקדם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רק לפני שמעבירים אליו, יש לכם נתונים עדכניים? כי ממשרד הביטחון, אגף השיקום, שמענו רק על שישה לוחמים.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

של מה?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אובדנות, נתונים.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

יש לנו. זה גם הוצג בוחו"ב לפני כחודש וזה גם הוצג בתקשורת. יש לנו כמובן נתונים. אם אתם רוצים שאני אציג פה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אנחנו נשמח.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

צריך להגיד שבשנת 2024, את אמרת, מדובר ב-21 מקרים, שמדובר בחשד לאובדנות. מתחילת השנה אנחנו כרגע מדברים, צריכים להגיד בזהירות יתרה מאוד, כי לא בכולם סיימו חקירות מצ"ח. אנחנו מדברים על 18 מקרים של חשד לאובדנות.

<< אורח >> סטפן קליינמן: << אורח >>

יש לי שאלה קטנה. דיברת על מעגלים, הזכרת שם מעגל של המשפחה? לא שמעתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, לא, היא דיברה רק על הצבא. סטפן, אני אתן לכם, אני מבטיחה שאני אתן. בואו, יש לנו זמן.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

זה טעות שלי. אני כן רוצה להגיד, אני חושבת שהמשפחות - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אמרת הפרט, החברים, המפקדים, המטכ"לי.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

נכון. כחלק מהקמפיין שלנו אנחנו גם נפנה לאותן משפחות וחברים שהם לא בתוך הצבא. דיברתי רגע על תוכנית מגן בתוך הצבא. בקמפיין שלנו אנחנו גם נפנה למשפחות, כי אנחנו חושבים שהמשפחות, בני ובנות הזוג והמשפחה וההורים והאחים הם שותפים מאוד מאוד גדולים גם באיתור סימני המצוקה. והם שותפים שלנו.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

סליחה, אני חייב. זה לא הגיוני מה שאתם אומרים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מה השם? רגע, אבל חבל, לא ידעו.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

יואן דובינסקי. זה כל כך מנותק מהמציאות ומהשטח. כשאת לפני כניסה לעזה, אנחנו שישה אחים. כולנו לוחמים. שואלים ב-ח', המ"פ או המ"מ לפני הכניסה "יש מישהו שרוצה קב"ן?". נראה לך שמישהו מהלוחמים יגיד 'אה, אני צריך קב"ן'? וגם אם הוא יגיד אני צריך קב"ן, כשאתה יוצא אז אתה תלך לקב"ן. סליחה, איפה המודעות לקצינים?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

צודק לגמרי.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

את מדברת על אין ספור תוכניות. בשטח אין פה כלום. על מה אתם מדברים? אנשים יוצאים מהמילואים ופשוט שמים שני כדורים בראש. אני עדיין מחכה לפסיכולוג. אתם דוחפים לי כדורים ואין לי תור סדור לפסיכולוג. על מה אתם מדברים? זה מנותק מהשטח.

<< אורח >> שפרה שחר: << אורח >>

הוא צודק.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אלמוג, ירין, שאלת.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

אתם במשרדים שלכם, אתם לא בטח. אנחנו בלחימה יום יומית. אתם מבינים את זה?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

מיכל, אני אשמח להתחבר לדברים, אני אשתדל לעשות את זה כמה שיותר קצר.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אף ילד בן 21 לא יודע שנדפק לו הראש.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני יושב פה עם תוכנית, היא תענה על כל התשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני רוצה לשמוע, כן, בבקשה גל.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אני אתן לד"ר כרמל.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אשמע אתכם אחר כך. יואן, אתה כבר דיברת, אנחנו ניתן אחר כך לחבר לידך. בסדר?

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מענים הוליסטיים, בואו נשמע מענים הוליסטיים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

שנייה רגע, שלי ממ"מ, בבקשה.

<< אורח >> שלי לוי: << אורח >>

יש לי רק שאלה. אתם דיברתם על 21 מקרי אובדנות בשנת 2024. זה לא כולל את הדיווח של אגף השיקום. נכון? זה בנוסף.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אנחנו מדברים על משרתי צה"ל.

<< אורח >> שלי לוי: << אורח >>

רק מי שנמצא בשירות פעיל. זה אומר זה 21.

זה כולל, זה 21 ועוד אותם שישה מקרים שדיבר עליהם אגף השיקום?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

נכון. שזה לא כולל את רועי לדוגמה ואת כל אלה שנמצאים בין לבין.

<< אורח >> שלי לוי: << אורח >>

ללא כל מי שהשתחרר משירות מילואים.

<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>

אנחנו מדברים אך ורק על מי שמשרת בסדיר ובמילואים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תודה. כן, בבקשה.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

בוקר טוב, כרמל קלה, ראש ענף קליני בחיל הרפואה. מרכז לבריאות נפש.

אני רק אנסה לסקור בקצרה את המענים הטיפוליים שאנחנו נותנים בצבא בחתכים השונים. מבחינת מענה של קב"נים, אנחנו פה עושים עם מאות קב"נים ומספר כפול אפילו של קב"נים במילואים. שהמטרה היא לייצר מענה ראשוני ביחידות. יש לנו מרכזי טיפול ייחודיים לחיילים בשירות חובה שהם נפגעי הפרעה פוסט טראומתי. זה מרכז שנקרא תעצומות, שהוא ייעודי לטיפול בחיילים עם תגובות קרב.

יש לנו מענים לאנשי הקבע. מרכז למשפחת הקבע. מענים שהורחבו מאוד לפני המלחמה ובמהלכה. יש לנו מענים ייעודיים שהם לא קשורים לתגובות קרב כמו למשל מענה טיפולי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מהות.

יש לנו את היחידה לתגובות קרב, שזו יחידה שהורחבה מאוד תוך כדי הלחימה. היא מקבלת לטיפול לוחמים עם תגובות קרב, גם ללא הכרה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה עם עושים? מה היחידה הזאת עושה?

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

היחידה לתגובות קרב זו יחידה שמכילה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

עוד לפני כן. כשאמרת ללוחמים גם ללא הכרה, ההכרה היא נעשית באגף השיקום או הכרה נעשית אצלכם?

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

הכרה היא תהליך של משרד הביטחון, אגף השיקום. אבל אנחנו לא מתנים את הטיפול ביחידה לתגובות קרב בתהליך הכרה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אף פעם לא, כי אתה מדבר רק על אלה שבשירות פעיל.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

לא, לא, לא. אני רוצה להסביר. יחידת תגובות קרב נותנת שירות טיפולי דווקא לכאלה שהם לא בשירות מילואים פעיל.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

איך מגיעים אליהם? אם אתה יכול לפתוח לנו רק איך זה קורה.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

שנייה. או לכאלה שנמצאים עכשיו on off, נכנסים ויוצאים והם מטופלים שם ברצף. היחידה לתגובות קרב היא דווקא מענה לאנשים בשירות מילואים. בתשובה לשאלה, הטיפול הוא גם טיפול פרטני, טיפול פסיכולוגי. גם טיפולים קבוצתיים שניתנים שם בגישות ייעודיות מוכוונות טראומה. יש שם גם ליווי סביב תהליכי הכרה. גם מענה פסיכיאטרי. יש שם ליווי רחב.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

רק רגע חברים. תנו לי להבין איך זה עובד? אם חייל בשירות מילואים לא פעיל רוצה, יש לו תסמינים והוא במצב נפשי מעורער. איך זה, איך קורה? תסבירו לי את התהליך.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

חייל בשירות מילואים לא פעיל יכול לפנות או דרך תוכנית עמית, לקבל טיפולים דרך משרד הביטחון.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

ואז, איך הוא פונה? אני רוצה רגע להבין. סליחה אם אני נשמעת תוקפנית, זה לא, זה מבנה האישיות. אני רק רוצה, כי אני שומעת דברים ורוצה אליהם פתרון. אני עכשיו חייל מילואים לא פעיל, יש לו כל מיני מקומות לפנות. איך הוא יודע לאן לפנות? מה המענה? טלפונים, מיילים, מי עונה, לא עונה?

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

הוא לא.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

מה הבירוקרטיה, עמידה בתור, כמה אנשים, תוך כמה זמן? אני רוצה לזה תשובות. כי מה ששמעתי מאנשים, - - -

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

אני רוצה לומר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, בסדר. היא שאלה.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

המשך.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, לא צריך המשך. בוא נשמע את התשובה ואם המענה לא יהיה מספק, תשאל.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

היה לי חייל שהתאבד, אז אני רוצה לומר על זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני מבינה. כולם פה - - -

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

זה חשוב, אנחנו מדברים באובדנות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, אבל אנחנו לא יכולים ככה לנהל דיון, אני מתנצלת. שנייה. אתה יודע, כל האנשים שיושבים פה, כל אחד מהם ועוד נוספים בזום, רוצים לדבר. כל אחד מהם קשור קשר ישיר לאובדנות. אז כולנו פה וזה נושא רגיש. יש לנו עוד מספיק זמן כדי לשבת ולדבר על זה ובשאיפה לפתור את האירוע. אז בבקשה, לשאלתה של חה"כ טלי גוטליב, בבקשה. ואם למישהו יש שאלות שירשום בצד. הוא לא הולך לשום מקום, נכון? אתה איתנו. אז תרשמו לכם בדף וכאשר יגיע זמנכם לדבר תוכלו לשאול את האנשים שרציתם לשאול אותם.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

הפנייה ליחידה לתגובות קרב נעשית דרך טופס מקוון, אינטרנטי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

זאת לא השאלה. היא שואלת איך הוא יודע? חייל עכשיו בטראומה, קשה לו. איך הוא יודע לאן לפנות?

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

בן אדם עם פוסט טראומה יכול למלא טופס כזה?

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

אני רוצה לקחת צעד אחד אחורה. הצבא, במהלך המלחמה הזאת עשה בלי סוף עיבודים בסיום לחימה. זה נושא מוכר וידוע. שם גם מונגשים דרכי הפנייה.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

לפני שחרור אתם עושים להם שיחות?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

כן, כן, עיבודים.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

איך היה לאסוף את החברים בכפית נגיד.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

זה צחוק מעבודה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אבל בואו נשמע רגע.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

לא, לא, אבל אתם צריכים להבין. יש פה, לא, לא, לא, זהו. אתם צריכים להבין, התוכנית עמית הזאת היא מוגבלת בטיפולים. זה שהם נותנים ארבעה - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל אנחנו עוד לא בשלב של הטיפולים. שאלנו הפניות.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

וגם ימי העיבודים שלכם שווים, אני לא רוצה להתבטא. וימי עיבוד, איך אתה רוצה שאני ביום עיבוד אספר לך מה עברתי 300 ימי מילואים? איך אני אעשה את זה ביום וחצי? בוא, תסביר לי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אביחי.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

קחו את כל, קחו את כל ימי העיבוד האלה. אני נתתי פה, ישבתי פה עם אלעזר שטרן, אני לא יודע אם היא זוכרת, ישבתי ונתתי לכם פתרונות בזמן שהוא אומר לי אני לא יכול לעזור לך בנושא הזה. אז על מי אתם עובדים? די, אני יושב ומקשיב כבר שעתיים. ואתם באמת, עזבו רגע את הכסף של הפתרונות נתתי לכם. לכל הממשלה נתתי. כל מי שישב פה. אמרתי לכם לא רק שאתם תחסכו אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים, אתם תצילו חיים. אתם תצילו חיים.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אוקיי. אביחי, תודה.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

אז אל תבלבלו לי את המוח.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

מהרגע הזה, אני רוצה רגע לומר לכולם. תודה אביחי. אני מאוד מעריכה. תודה אביחי. עכשיו אני רוצה רגע לומר לכולכם, באמת. אנחנו מקיימים דיון בנושא מאוד מאוד רגיש וכאוב. כולנו עמוסים בתחושות, רגשות וכו'. אנחנו רוצים הפעם באמת לקדם ולא רק לברבר את עצמנו לדעת.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

אבל נתתי תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

די, אביחי, אני שמעתי אותך.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

אבל נתתי לכם כבר תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אביחי, נתת תשובות, שמעתי.

<< אורח >> אביחי לוי: << אורח >>

וגלגלתם אותנו מכל המדרגות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גם לבחור עם החולצה הלבנה יש כאן תשובות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

בואו תקשיבו לנכים. בואו תקשיבו למי ששורד את זה ועובר את זה יום יום.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גברתי, גברתי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אנשים שלא חיים את זה לא יודעים לטפל בזה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גברתי, אני לא מוכנה להתווכח איתך למי יש קול יותר חזק, כי את תנצחי אותי. מספיק. זה לא נשמע, זה לא נכתב. את סתם אומרת את הדברים לריק. אז אל תעני לי.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

אני לא סתם אומרת, אני חיה את זה.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

יגיע תורך. יגיע תורך, אני הבטחתי. מי שירצה לדבר ויישאר איתנו עד הסוף יזכה לדבר. הבטחתי, אני חוזרת ואומרת, כולכם תוכלו לדבר. רגע. כדי שזה יהיה מסודר, כן התחלנו עם ד"ר כרמל, שאמור להשיב לשאלתה של חה"כ טלי גוטליב. אז בבקשה. אני מבקשת שנשמע את התשובה מההתחלה ועד הסוף גם אם כואב לנו בבטן. תכתבו על דף נייר, אם אתם צריכים יש לנו פה ניירות. וכאשר יגיע תורכם תוכלו לשאול על מה שאתם רוצים.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

אני מבין שהשאלה היא לגבי התהליך של הפנייה ליחידה לתגובות קרב.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

ומה זמן ההמתנה כדי להתקבל.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אל תפריעו לו. הכול בסדר, תנו לו רגע להשיב. באמת.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

התהליך הוא בעצם תהליך הגברת המודעות הוא יהיה גם קשור לקמפיין. הקמפיין ינגיש את המענה. הגברת המודעות קורית גם תוך כדי שיחות העיבוד. בסדר? הפנייה עצמה היא בדרך כלל דרך טופס דיגיטלי, למרות שיש גם מענים טלפוניים כשצריך. אנחנו יודעים גם לעשות את הקישור דרך מחלקת נפגעים אם צריך או דרך מקומות נוספים כאשר אנשים לא מצליחים לפנות.

מרגע שאנשים פונים יש אינטק שזמן המתנה לאינטק עומד היום על עד שבועיים, בדרך כלל זה פחות. לאחר מכן כניסה לתהליך טיפולי.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>

אם אדם הולך לאשפוז מרצון - - -

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אבל שבועיים, ד"ר כרמל, תראה, כשאתה אומר לי שבן אדם פונה אליכם והוא צריך עכשיו מענה, בסדר? עכשיו, ליחידה לתגובות קרב. והוא צריך עכשיו. הוא מרגיש שעוד שנייה הוא מתפוצץ. להגיד לו 'אדוני הנכבד, אינטק עוד שבועיים' זה כמו שתגיד לבן אדם עם התקף לב, שהוא צריך עכשיו ניתוח, להגיד לו תחזור בעוד שבועיים.

<< אורח >> יואן שלום דובנסקי: << אורח >>

אומרים המיון ממול.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

רגע, אני לא יכולה כשאתם נכנסים לי לדברים. קשה, יש לי הפרעות קשב, אני לא יכולה. אני שואלת אותך, נניח שהתקשר אליך מישהו, כתב צריך עכשיו מענה. אתה אומר לו עוד שבועיים. האם יש לך, להגיד לך בשבועיים האלה תלך לבית המאזן הזה, תלך לעמית? יש לכם מענה? מיידי?

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

לא, גברתי. אני רק סקרתי.

אני סקרתי את כלל המענים ואת התהליכים הכוללים. יש לנו מענים, זה ברור שבהליכים דחופים אנשים פונים. יש לנו קו סיוע שפעיל 24/7. יש לנו יכולת להפנות למיון לדוגמה, להערכות מיידיות. יש לנו יכולת לקבל אינטקים למקרים דחופים. אני נתתי את זמן המענה הכולל. לא כל מקרה של פנייה - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

שומע, אתם שנתיים, אחי היקר, שומע? אתם שנתיים לא הבאתם פתרונות. תפסיקו לבלבל את המוח כבר. זה לא מלחמה, זה כבר שנתיים בלחימה. תפסיקו להוציא אותנו מהעשתונות. תעשו כבר משהו.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, גיא. היית פה. שמענו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אבל די, בבקשה. מה הוא נותן, איזה מענה? מה, פסיכולוג, כדורים? מה אתם נותנים?

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

חה"כ לימור סון הר מלך, בבקשה יש לך שאלה, דברי, כן בבקשה.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ד"ר כרמל, אתה דיברת, אני ציפיתי לשמוע כאשר דיברת על מענים הוליסטיים גם את ההיבטים המשפחתיים. אז אני אשמח לשמוע איך אתם נותנים מענה גם למשפחה, כמו שתיארו פה מקודם.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

אז קודם כל, יש, אני רק אתן דוגמה. גל אחר כך אם תרצה תוכל להמשיך אותי. יש מענים במיוחד עבור אנשים שמשתחררים, שכוללים גם מענה למשפחות. רמ"ט אכ"א אישר - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אל תדברו בסיסמאות, אחי. אתה עדיין איתנו, תגיד אחי אין לנו תשובות. אני מבטיח לך, אחי, עדיף לך להגיד חבר'ה, אנחנו פה ב-S.O.S אנחנו רוצים ללמוד ביחד. במקום שתנסה להביא תשובות שייצאו נגדך, אחי. תהיה גם, תנסה להבין מה אני אומר לך. אין לך באמת תשובות, אחי. אל תיפגע. אתה מדבר כללי, שכבר 20 ו-30 שנה. יש חרבות ברזל, נעים מאוד אח שלי, תתעוררו. תכף 50 סדיר, 50,000 ילדים גילאי 21 משתחררים. אם אלינו אתם לא משתלטים, אתה יודע מה יקרה לכם איתם? תפסיקו לדבר כבר. אני לא יכול להשתיק אותך, תבין איפה אתה נמצא.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, אני רוצה ללמד אותך רגע משהו.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

מה אתה לוקח אותי? יומיים לבית ואחרי זה לך תהיה עם אשתי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, תקשיב לי רגע. אתה שוכח - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אתה יודע מה אני עובר עם אשתי בבית, עם הילדים שלי? לא, את חייבת להבין, זה קריטי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

לא, לא, אני לא חייבת להבין.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

- - - אני לא יכול להשתלט על עצמי, אני חייב לדבר.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

לא סתם הכירו בי לא נורמלי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

גיא, אבל תראה מה אתה אומר.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

חלאס גם כן, זה לא תשובות הגיוניות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

תראה מה אתה אומר. אתה אומר די לדיבורים ואתה אומר אתה חייב לדבר. אני רוצה להזכיר לך רגע, בכנסת - - -

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

שלכם, לא שלי.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בכנסת כולנו באנו לדבר. יש כאן עניין של לדבר, אנחנו בני אדם, אנחנו מדברים על בעיות, אנחנו מדברים על פתרונות. ואם יש קושי ביניהם, זה לא תמיד הולך ביחד, אז בשביל זה אנחנו פה כדי לדבר על זה.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אנחנו רוצים להקל עליכם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אז אמרתי לך, אמרת לי דקה תני לי וזה יסתדר. עכשיו אתה סתם מאריך את הזמן, כדי שנוכל להגיע אליך. אני רוצה להגיע אליכם.

<< אורח >> גיא זקן: << אורח >>

אבל אין להם תשובות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בוא נשמע אותו. הוא אומר מילה, די גיא, תקשיב, הוא אומר מילה אתה ישר קופץ. לא תמיד התשובות תאהב אותן, אבל תן לו לענות.

<< אורח >> קריאה: << אורח >>

זה אותן תשובות כל הזמן והן לא עוזרות.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

בסדר. אני לא יודעת מי מדברת עכשיו, בבקשה. בבקשה תענה.

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

בקיצור, ביחס למשפחות. קודם כל, לגבי אנשי קבע מטופלים אנשי קבע. מרכז היום מספק, מאפשר טיפול גם למשפחות של אנשי קבע, של נשים של לוחמים, לילדים עם צרכים מיוחדים. זאת אומרת, יש מענה. המרכז השתנה ממרכז הקבע למרכז משפחת הקבע כדי בעצם לאפשר מענה למשפחות.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ד"ר כרמל, יש משהו שהוא ייעודי לאותם הלומי קרב? יש משהו ייעודי שאתם אומרים אוקיי, זיהינו שיש פה הלום קרב. עכשיו אנחנו מלווים את המשפחה, אנחנו נותנים מענה למשפחה. אנחנו נותנים להם איזה שהיא הדרכה, איזה שהוא ליווי, גם כל מיני פרמטרים כאלה ואחרים?

<< אורח >> כרמל קלה: << אורח >>

לגבי אנשי מילואים אני חושב שנכון רגע להפנות את השאלה למשרד הביטחון. את מדברת על אנשי מילואים. אנחנו נותנים את הטיפול לאיש המילואים כספקי שירותי רפואה בזמן השירות. אחרי השירות, אנשים שנפגשו או סל המענים הרחב שקורה דרך משרד הביטחון אז צריך להפנות את השאלה לנציגי משרד הביטחון.

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אוקיי.

<< אורח >> רועי ברדה: << אורח >>

אני נפצעתי במילואים והפניתם אותי לקופת החולים שלי. לא רציתם לטפל בי, הצבא. הפניתם אותי לקופת חולים. אמרתם לא מטפלים במילואימניקים, הפניתם אותי לקופת החולים הפניתם. אז אל תגידו מטפלים במילואימניקים. הפניתם אותי לקופת חולים שלחתם.

<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>

אני אדבר בשקט וחבל שלא ישמעו כולם. אני רוצה לדעת, א', כמה חיילים בו זמנית אתם מטפלים ביחידה. ביחידה לתגובות קרב. כמה בו זמנית יש לכם עכשיו?

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין פה נציג מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]