פרוטוקול מספר 170, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 05/11/2025

הכנסת העשרים-וחמש

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 170

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ו (05 בנובמבר 2025), שעה 9:00

סדר היום:

<< נושא >> ייצוג הולם של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה << נושא >>

נכחו:

חברי הוועדה:

מירב כהן – היו"ר

שלי טל מירון

חברי הכנסת:

קארין אלהרר

מטי צרפתי הרכבי

עדי עזוז

מוזמנים:

איל זנדברג

–

ראש תחום משפט ציבורי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שרה גולד

–

עו"ד, ייעוץ וחקיקה (ציבורי- מנהלי), משרד המשפטים חמוטל רוגל פוקס

–

ממונה על שוויון מגדרי, יושבת בוועדות מינויים, משרד החוץ היא חאג' יחיא

–

עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה ג'רי אלמו קפיטל

–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דבורה שארף

–

מנהלת אגף שוויון תעסוקתי ושוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה ניסים מזרחי

–

מנהל מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

עידית ביטמן

–

עו"ד, יועמ"שית, נציבות שירות המדינה

ענבר בן מנדה

–

סגנית יועמ"שית, נציבות שירות המדינה

אושרה פרידמן

–

סמנכ"ל, הרשות לקידום מעמד האישה

דגנית סנקר לנגה

–

שימשה כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אתי בוקאי

–

עו"ד, עמותת פני"ם חדשות

שרה בלינדר

–

עו"ד, עמותת פני"ם חדשות

אלה לנמן

–

עו"ס, עמותת פני"ם חדשות

רחלי סונגו

–

מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

ענת טהון אשכנזי

–

עו"ד, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה מאירה בסוק

–

עו"ד, לשכה משפטית, נעמ"ת

גלי עציון

–

עו"ד, נעמ"ת

נעמי דיסקין

–

שוברות שוויון

קרן הורביץ

–

לשעבר מנכ"לית מרכז רקמן

רן מלמד

–

מנכ"ל, נקודת מפנה

יעל יחיאלי

–

מנהלת המיזם, שותפות ושוויון מגדרי 5050

ד"ר יעל פרואקטור

–

מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, מרכז אדווה

עפרה אש

–

מנכ"לית, פורום דבורה נשים במדיניות וביטחון לאומי שיר שחף

–

פעילה חברתית עצמאית

רועי ברוורמן

–

יועץ פרלמנטרי לחברת הכנסת מירב כהן

ייעוץ משפטי:

ענת מימון

מנהלת הוועדה:

דלית אזולאי

רישום פרלמנטרי:

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> ייצוג הולם של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני שמחה לפתוח את הדיון הראשון של הוועדה לקידום מעמד האישה שיש לי את הזכות לנהל. תודה לשותפות לדרך, לדלית ולענת היועמ"שית ולצוות המסור שעבד מולכם והכין את הדיון הזה. רועי שפה, עוד תכירו אותו, הוא היועץ הפרלמנטרי שלי שתעבדו מולו.

אנחנו נפתח קודם כול בלומר ולהתפלל שכל החללים יחזרו אלינו מעזה במהרה. שב אלינו הגיבור, החלל איתי חן, זכרונו לברכה, ולא נרפה עד שכולם יחזרו אלינו.

לפני שאנחנו נעבור לנושא של סדר-היום, אני רוצה לחנוך פה פינה קטנה שבכל פתח דיון אנחנו נעשה. חברותיי, חברות הכנסת, אני אדגים הפעם אבל אני אזמין אתכן לקחת חלק בפעם הבאה, תעשו שיעורי בית. אז ככה, אנחנו ניקח את הדקות הראשונות בכל דיון - -

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני א' אריה, החיה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

- - ואנחנו נקריא את השמות ואת התגובות של מבחר מגיבים סקסיסטיים שכותבים לנו ברשתות.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וואו, איזה יופי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

הייתה לי תחושה שזה ידבר אליכן. המטרה היא שנעביר את הבושה צד. אין סיבה שרק אני והצוות שלי ניחשף לדברים הכל-כך קשים והכל-כך מגעילים שנכתבים לנו רק בגלל שאנחנו נבחרות ציבור.

לכל סקסיסט יש אמא או אבא או בת או אחות שצריכים להתבייש בו וצריכים לראות מה הוא כותב. נשים שמגיעות לתפקידי הנהגה לא צריכות לסבול בשקט את הרפש שיש לכל מיני גברים מתוסכלים לפרוק. מחלוקת – אין בעיה; ביקורת – בשמחה רבה; שפת ביבים – לא אצלנו. מי שיקלל ויחפיץ – ייחשף ויתבייש. אז נתחיל.

דוד אל, שבשורת הנושא שלו מבהיר שהוא מאמין בנצח ישראל הלך על "תהיי יפה ותשתקי". זה קלאסי.

אסף איתן הציע לי: "לכי תדחפי אצבע לתחת, מנוולת מסריחה".

צ'רלי איפרגן מפתח תקווה, אב לְבֶן, הצטלם לתמונת הפרופיל שלו כשהוא מחזיק ספר תורה, אבל הוא כנראה לא כל-כך שמע על דרכי נועם ועל הערכים שהתורה אמורה לייצג, ולכן הוא העביר לי את המסר הבא: "תקשיבי, את כזו בהמה עלובה, איכס, להקיא עלייך ועל כל יש עתיד, חבורה של עדת כלבים".

עופר לוי, נשוי, במקור מתל אביב ועכשיו נמצא בחופים של פלורידה, אב לבת קטנה חמודה שאוהבת את הים, עובד כטכנאי מיזוג אוויר, כתב לי: "את שקרנית ממורמרת, כולם רואים, את זונה בת זונה".

יוסי צייג, בוגר הטכניון, גרוש, אב לבת ובן מנתניה, מאוד אוהב את אלי דלל, ושונא – כך מסתבר – אותי: "כלבה, העם הוא הריבון, אתם מיעוט, לא נראה לך? את רשאית לעוף, את כלבה".

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אנחנו נסתפק בכותרות האלו להיום. חברותיי, אתן מוזמנות להביא את הדוגמאות שלכן, מה שנקרא בוקר טוב.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נצטרך הרבה ישיבות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז תבחרו בכל פעם לקט, גם מי שאינה חברת כנסת וחשוב לה לשתף. אנא, ראו בוועדה הזו כוועדה שהיא במה עבורכם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עכשיו אנחנו נעבור לנושא של סדר-היום ובעצם אנחנו רוצות להתמקד בייצוג נשים בממשלה. הסיבה שבחרתי לפתוח בזה את סדרת הדיונים שלנו היא שזה משפיע על הכול. זה משפיע על האם התוכנית למיגור אלימות במשפחה מתוקצבת כן או לא? וזה משפיע על איך תחנות אוטובוס מתוכננות, האם אישה חשבה איך היא תרגיש בחושך כשהיא ממתינה לאוטובוס? וזה משפיע על אילו תרופות ייכנסו לסל התרופות? וזה משפיע על אילו בובות במבחני ריסוק של רכב יהיו, האם הן יותאמו לגוף הנשי או לא? זה משפיע על הכול כי יש לנו פרספקטיבה שלאחרים אין.

המצב הוא מטריד. רוב העובדים והעובדות בשירות המדינה הן נשים, 64% אלו נשים, אבל כשמסתכלים על התפקידים הבכירים ביותר, קרי מנכ"ל, מקביל מנכ"ל, משנה למנכ"ל, זה רק 9%. כיום יש לנו 30 משרדי ממשלה, אין אף מנכ"לית, רק אחת ממלאת מקום, דרורית, במשרד ראש הממשלה וגם היא לא במינוי קבע.

בממשלת השינוי היו לנו 11 מנכ"ליות. ואגב, לא הייתה תוכנית אב למנות רק נשים, זה קרה מעצמו, ומרגע שנשים היו שם זה התבטא באופן שהממשלה קיבלה החלטות והתנהלה.

החלטת הממשלה 454 שהייתה לי את הזכות להוביל כשרה לשוויון חברתי, קבעה יעדים לייצוג הולם, היעדים טרם הושגו ויותר מזה באותה החלטה, אני לא יודעת אם אתם זוכרות, אחרי ויכוחים קשים ועבודה רבה הצלחנו להכניס לשם מנגנון שנקרא ייעוד משרות, שאם לא עומדים בעצם בכלל של הייצוג ההולם, נציבות שירות המדינה – אחרי שהיא נתנה התראות ומיצתה הליכים – יכולה לחייב משרד ממשלתי לייעד משרה מסוימת אך ורק לאישה. אז יש כלים די חזקים לנציבות.

הנושא הגיע לפתחו של בג"ץ, ואנחנו נשמע פה גם הארגונים שהגישו את אותו בג"ץ, והמדינה קבעה שהמדינה הפרה את חובת הייצוג לנשים בתפקידים בכירים. המדינה נדרשה להציג לבג"ץ מנגנון שיבטיח ייצוג הולם, אבל בינתיים המדינה מבקשת עוד ועוד דחיות, זה התחיל בחצי שנה ואז עוד חודשיים ועכשיו מבקשים עוד חודשיים. אממה, בזמן הזה שהממשלה מבקשת דחיות היא ממשיכה למנות גברים, אך ורק גברים, לתפקידים בכירים, בזמן הזה של הדחיות מונו שמונה מנכ"לים למשרדי ממשלה, כולם גברים.

אני רוצה לשים זרקור על דוגמה של משרד האוצר, 11 ראשי אגפים וכולם גברים. יש לנו כרגע את הסיפור סביב המינוי של ראש אגף תקציבים שלא ממונה כרגע כי הנציבות קבעה שלא נעשה מאמץ אמיתי לאתר אישה לתפקיד הזה. ביקשנו מנציג משרד האוצר להגיע, אני לא יודעת אם הוא הגיע, אני לא רואה אותו פה, חבל. פנינו למשרד האוצר, הם הפנו אותנו ללשכת השר, נכון, דלית? ולצערי הם לא מצאו לנכון להגיע ולספק תשובות בנושא החשוב הזה.

הוא חשוב כי לנשים יש פרספקטיבה אחרת, הוא חשוב כי זה גיוון מחשבתי שהופך את העבודה ואת ההחלטות שמתקבלות לטובות יותר, וזה חשוב כי אנחנו מגדלים נשים במדינה הזו, ונשים צריכות לראות נשים בכל צמתי קבלת ההחלטות, זו ההשראה שלכם וזו ההבנה שלהן שהעולם באמת שוויוני והן יכולות להשיג את כל מה שהן רוצות. אז זה אפשרי וזה דחוף וזה בידיים שלנו.

אז אם אני אמקד את הדיון היום בשאלות ספציפיות, אנחנו נבדוק איפה עומד המנגנון של ייצוג נשים בתפקידים בכירים? האם בינתיים אפשר להמשיך למנות גברים לתפקידים האלה? מה קורה עם המינוי של ראש אגף תקציבים? ומה קורה עם מאגר המומחיות ברשות למעמד האישה שבמשרד לשוויון חברתי?

אני אפתח את הדיון, אנחנו נתחיל עם הממ"מ. ג'רי, תודה, נתחיל עם סקירה שלך ולאחר מכן נשמע גם את הארגונים החברתיים, את אלו שהגישו את העתירות, פעילים ופעילות חברתיות ומשרדי ממשלה כמובן, וננסה להגיע לכמה שיותר מסקנות אופרטיביות. ג'רי תודה.

<< אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >>

תודה רבה גברתי יושבת-הראש, ג'רי אלמו קפיטל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום כתבנו מסמך קצר עם נתונים של נציבות שירות המדינה על ייצוג נשים בעיקר בתפקידים בכירים. אני אציג כמה נקודות מרכזיות שעלו מהמסמך.

(הצגת מצגת)

נכון לשנת 2024 הועסקו בשירות המדינה כ-88,000 מועסקים, כמו שיושבת-הראש אמרה, רובן היו נשים, 64%. אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ציבוריים. יחד עם זאת, למרות שנשים הן הרוב בקרב המועסקים בשירות המדינה, כשאנחנו בוחנים את הייצוג שלהן לפי מדרגי תפקידים, שיעור הנשים פוחת ככל שעולים במבנה ההירארכי.

אפשר לראות בתרשים שבדרגים הזוטרים, מסד, מירב – מסד זה דרג הכניסה בשירות המדינה – אז נשים הן הרוב. אפשר לראות גם שהשירות שלהן פוחת ככל שעוברים בין המדרגים. ובסגל הבכיר, לעומת זאת, נשים הן מיעוט, 46% לעומת 54% בקרב הגברים.

אם נעשה זום אין על הסגל הבכיר, הסגל הבכיר עצמו בשירות המדינה מחולק לשלוש רמות בכירות, כאשר רמה 110 היא הרמה הנמוכה בין השלוש, ורמה 130 היא הגבוהה ביותר. גם פה אנחנו רואים את אותה תמונה, ככל שעולים ברמת הבכירות שיעור הנשים מצטמצם.

הרמות האלו לא בהכרח מקבילות לתפקיד מסוים משום שיש שונות בין המשרדים בכל הנוגע לדרגות שמאיישים תפקידי ניהול בכירים. יחד עם זאת, אפשר לראות, כמו קודם, שבין המעבר בין כל אחת מהרמות, שיעור הנשים יורד ב-20 נקודות האחוז. ברמה 110 שהיא הרבה הנמוכה, יש פה חלוקה מגדרית די מאוזנת, נשים הן 49%, לעומת 51% בקרב הגברים. ברמה 120 שיעור הנשים כבר יורד לפחות משליש, וברמה 130 נשים הן פחות מעשירית. אגב, רמה 130 אנחנו מדברים סך הכול על 57 עובדים שמתוכם רק חמש נשים.

נקודה אחרונה, לגבי תפקידי מנכ"לים, נכון ליולי 2024 היו 28 מנכ"לים, אנחנו מדברים פה רק על מנכ"לים של משרדי ממשלה, והיו רק שתי נשים, ואז כאמור היו כל מיני שינויים והמצב עוד יותר חמור עוד יותר נכון לעכשיו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה רבה לך. ענת, הסדרת נשימה? את מוכנה? ענת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גם תציג לנו את המצגת שלה שתתאר את המצב הקיים.

<< אורח >> ענת טהון אשכנזי: << אורח >>

קודם כול, בזמן שהמצגת תעלה, אנצל את ההזדמנות לברך אותך, חברת הכנסת מירב כהן, גם על העשייה עד כה וגם, כמובן, על העשייה קדימה. ואנצל את ההזדמנות להודות לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה על העשייה הנחושה והחשובה בתקופה כל-כך קשה. אני בטוחה שאת וגם צוות הוועדה המסור והמקצועי תמשיכו את העבודה החשובה.

(הצגת מצגת)

בהמשך להצגה של הממ"מ אני אגיד כמה ממצאים עיקריים שאספנו ביחד עם ד"ר אסף שפירא מהמכון. אנחנו מתמקדים בנושא של מינוי מנכ"ליות במשרדי ממשלה. התמונה היא כזאת, משנת 2003 בעצם הממשלה ה-30, מונו 246 מנכ"לים, מתוכם רק 68 נשים, זה מעמיד על 15.5%. בממשלה הנוכחית, גם צוין בפתח דברייך, יש לנו מצב שיא שלילי של שתי מנכ"ליות מתוך 49 שהן 4% בלבד בסך הכול. כיום לא ממלאת תפקיד של מנכ"לית בקבע למעשה אף מנכ"לית.

המשרדים, לדוגמה, שבהן לא כיהנו לעולם נשים כמנכ"ליות ונתנו רק את המשרדים המרכזיים, ביטחון, חוץ, בריאות, המשרד לביטחון פנים בעבר והיום הלאומי, וכפי שציינת, מאז הכרעת בג"ץ המאוד ברורה ביחס להפרת החוק, מונו שמונה מנכ"לים, כולם גברים. בתמונת מצב כוללת אפשר לראות באופן ברור את הנתונים של הממשלה הקודמת לצד הנתונים המביכים מאוד של הממשלה הנוכחית.

מה המשמעות? ואני לא אכנס למה המשמעות המהותית של ייצוג נשים, יש על כך אמירות מהותיות לגבי ניהול נשי, ניהול של נשים. אני רק אגיד נתון שעדיין נשמר ברובד של ייצוג פורמלי, אחד היתרונות המשמעותיים מעבר לעיקרון השוויון שנשים ממלאות תפקיד כמנכ"ליות הוא העובדה המוכחת שנשים ממנות נשים. כלומר, ברגע שיש לנו שרה, ממנה יותר נשים כמנכ"ליות, ובאופן די ברור יש לנו פילוח של שרים ושרות, יש 12% מינוי של מנכ"ליות על ידי שרים לעומת 31% של שרות שממנות מנכ"ליות, וזה כמובן משתרשר גם למטה.

כלומר, המשמעות של היעדר ייצוג מכפילה את עצמה בשליליות ביחס לייצוג הפורמלי, ויש כמובן גם הרבה היבטים גם של ייצוג מהותי שיש חשיבות רבה, כפי שציינת, role model, עבור נשים נוספות, ועוד יתרונות נוספים להקשר של ייצוג.

עוד תמונת מצב לגבי ניתוח הייצוג של נשים, וגם על זה צריך לשים לב, זה למעשה ככל שגודל המשרד גדל, הייצוג של נשים נהיה יותר נמוך אם כי מכיוון שהמספרים מאוד קטנים אז גם ככה זה קשה לספור, אבל במשרדים קטנים יהיו לנו 17 מנכ"ליות לעומת משרדים בינוניים וגדולים שזה תשע ו-12, וגם על זה צריך לשים דגש, זה לא רק מספר מנכ"ליות, אלא מה גודל התקציבים ומה גודל ההשפעה של המשרד.

נתון נוסף שחשוב לשים עליו זרקור היא עמדת הציבור. מאיזושהי סיבה אין פה את המספרים אז אני אגיד אותם, בסקר שערכנו הציבור באופן מובהק בעד הגדלת מספר הנשים, זה 71% מהאוכלוסייה שחושב שצריך להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות. ו-65% מהציבור הישראלי, אפשר לראות ש-65% זה חוצה ימין שמאל, דתיים חילוניים, ערבים יהודים, ממש חוצה את כל קבוצות האוכלוסייה שסבורה גם שיש להגדיל את מספר הנשים בכנסת וגם סבורה שהמצב של נשים היה טוב יותר אם היה יותר ייצוג. בסקר הבא גם נשאל לגבי מצב כלל האוכלוסייה של נשים.

הדבר האחרון וזה כבר צוין וזה כיוונים כלליים, ואני בטוחה שבחודשים הקרובים גם נעסוק בזה בצורה יותר ברורה, זה למעשה מה כיווני הפעולה? אני רוצה להגיד פה, אלו רק ממש דוגמאות, אבל דבר אחד מעבר לכיוונים של רגולציה וחקיקה והחלטות ממשלה ובאמת את כל כלי המדיניות שיש לנו, בסוף אם אין ערכים ואין מחויבות לשוויון מגדרי, כל פעולות הרגולציה לא עוזרות ואנחנו רואים את זה לא רק בישראל, אנחנו רואים את זה גם במדינות שחוות נסיגה דמוקרטית, יש פגיעה משמעותית בייצוג הנשים, יש ממש נפילה של ייצוג נשים במדינות האלו שחוות נסיגה דמוקרטית.

נסיגה דמוקרטית המשמעות שלה היא, בין היתר, היעדר מחויבות לשוויון באופן כללי, וגם שוויון מגדרי, ובסוף אפשר באמת לשפר את כל הכלים, אבל בואו נודה על האמת – יש היום כלים, כבר אפשר לעשות ברוח החלטה 2331 תוכנית פעולה לאומית שמגבשת את כל הכללים ביחס לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. אפשר לשפר. אנחנו הגשנו מענה לקול קורא של נציבות שירות המדינה, המלצות מאוד מפורטות למה אפשר לעשות? כמו הרחבה של המאגר של הרשות לקידום מעמד האישה, כמו מכסה של 40% של נשים, שתהיה מכסה נוקשה 40% מנכ"ליות ורק במקרים חריגים מאוד שאפשר לסטות מזה, אבל חשוב לאמץ את הכלים האלו וחשוב להיענות כמובן לבג"ץ החשוב שהוגש על ידי שדולת הנשים ופורום דבורה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני עוצרת אותך כאן, תודה רבה ענת. הארגונים שהגישו את הבג"ץ, האם תרצו להתייחס אחרי משרד המשפטים והנציבות או לפני? אחרי, נכון, עדיף לעשות את זה אחרי. גם חברות הכנסת, אם חשוב לכן לפני, אז תגידו לי. אולי בכל זאת נקפוץ ישר למשרד המשפטים ולנציבות כי המצב ברור, חוסר הייצוג ברור. יש מנציבות שירות המדינה את דבורה, ניסים ועידית. מי תרצו שתתייחס?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

בוקר טוב, ניסים מזרחי, מנהל מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה. ברשותכם, אני רק רוצה קצת לדייק את הנתונים. היום מתוך 2,160 בכירים ואני כרגע שם את כל הבכירים בשירות המדינה, כולל סגל בכיר שהוא מוביל ולא מוביל כמו שמפורט בהחלטת הממשלה, יש לנו 48% נשים ו-52% אחוזי גברים בסגל הבכיר בכללותו בשירות המדינה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מה זה סגל בכיר?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

סגל בכיר כולל את כל הבכירים שמוגדרים בשירות המדינה, 2,160 בכירים יש לנו היום.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

הנתון של 9% מתייחס למנהל, מקביל מנכ"ל ומשנה למנכ"ל, נכון?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

זה כולל גם את המנכ"לים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אתה הגדרת קבוצה יותר רחבה.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

אני מתחיל מהקבוצה היותר רחבה ונצלול לקבוצות יותר מצומצמות ממה זה מורכב. הבעיה של מנכ"לים, כמובן, המספרים מדברים בעד עצמם, מנכ"לים ומשנים למנכ"לים, מדובר במשרות אמון שהקושי לחייב את הממשלה למנות נשים הוא כמובן קושי יותר גדול. כמובן, בעקבות הבג"ץ יצאה הנחיית ביניים שיצאה מנציב שירות המדינה שמנחה את ועד המינויים, שהוא יושב-ראש ועדת המינויים ויש איתו שני נציגי ציבור או נציגות ציבור – בכל ועדה כמובן שיש ועדת ציבור אישה, זה לא יכולה להיות ועדה שמורכבת רק מגברים – שהנציב קבע כללים מאוד נוקשים לגבי מה הוועדה צריכה לבחון כשהשר מגיש את המועמד שלו.

בשונה מוועדת איתור וממכרז רגיל, בוועדות מינויים, השר הממנה לצורך העניין מביא מועמד אחד או מועמדת אחת, לצורך העניין, ורק אותו מועמד או מועמדת נבחן בוועדת המינויים שמחליטה אם להמליץ או לא להמליץ לממשלה לקבל אותו או אותה לתפקיד.

בוועדת איתור, לדוגמה, שיש לנו שם כ-120 משרות מתוך ה-2,160 זה הליך תחרותי שמאוד דומה למכרז, שגם מוקמת ועדה שיכולה בסוף הראיונות, בסוף התהליך, להמליץ לשר הממונה על עד שלושה מועמדים או מועמדות והשר הממונה חייב לבחור אחד מהשלושה ולהגיש אותם לאישור הממשלה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עד לכאן, פאוז, שאלות. מה הנתון של הייצוג בסגל הבכיר ביותר, קרי מנכ"ל ומקביל למנכ"ל, זה לא 9%?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

שוב אני אומר, מספרית, מבחינת מנכ"לים כמו שנאמר כאן, יש לנו 30 מנכ"לים משרדי ממשלה, במנכ"לים אני מתכוון לא מנהל יחידת סמך, אלא מנהל כללי של מיניסטריון, משרד האוצר, חקלאות, פנים וכו'. יש לנו באמת כמו שנאמר כאן רק ממלאת מקום אחת, דרורית במשרד ראש הממשלה. בעבר היו שתיים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מנכ"ליות אנחנו יודעים, אבל אם אתה מסתכל על משנה למנכ"ל ומקבילי מנכ"ל?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

במשנה למנכ"ל יש לנו היום 15 משנים למנכ"ל במשרות אמון שארבע מתוכן הן נשים. ואלו משרות, שדווקא שלושתן הן משרות מקצועיות ולא משרות אמון, שבכלל זה טוב.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

באיזה משרדים?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

במשרד לביטחון לאומי, במשרד החקלאות, במשרד ראש הממשלה. המשרה הקבועה לדרורית היא משנה למנכ"ל.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז היא נספרת לנו פעמיים? דרורית מעלה לנו את הסטטיסטיקה.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

ברגע שהיא תחזור לתפקידה אז מן הסתם היא תיספר. ויש לנו גם במשרד התקשורת.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז האם הנתון של 9% בסך הכול הוא נכון או לא? האם הוא יותר גבוה? מה המצב?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

שוב, הנתונים שלי כוללים את כל השדרה של מנכ"לים, מקבילי מנכ"לים, משנה מנכ"ל ומקביליו, ששם מדובר על 27% של נשים. זה הדרג הכי עליון והכי בכיר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם זה מביש, בלי קשר.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל זה שונה מ-9% דרמטית.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

אני לא אומר שהמצב מושלם, ממש לא, זו לא הכוונה. לצורך העניין, אם אני מנקה את המנכ"לים והדרג הכי בכיר, זה דומה לאחוזים בכלל הבכירים בשירות המדינה, אני מדינה על 48% נשים.

בשנה האחרונה, דרך אגב, למיטב זכרוני, בשנה הקודמת זה היה 46%.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני רואה מהממ"מ שיש פה 16%. יש פה המון נתונים.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

אין בעיה, אפשר להעביר את כל הנתונים מדויקים כולל מספרים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

שאלה מספר שתיים, אחרי בג"ץ. מה המנגנון שאתם יצרתם כדי שיהיה ייצוג הולם לנשים? מה השתנה בעקבות בקשת בג"ץ?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

כפי שציינתי, אחרי הבג"ץ אנחנו גם הוצאנו הנחיה לוועדת המינויים לגבי הנחיית ביניים כרגע, לגבי מה הוועדה צריכה לבדוק ולוודא לפני שהיא מאשרת, לצורך העניין, מינוי של גבר ולא אישה? שזה מחייב את השרים לראיין מספר נשים, לתעד את התהליך. אנחנו לא מסתפקים בזה שאומרים לנו: ראיינו שלוש נשים. לצאת לידי חובה. הם מצרפים לנו את קורות החיים של אותן נשים, אנחנו בודקים שהן אכן רלוונטיות לתפקיד המוצע, שהן עומדות בדרישות הסף של משרת המנכ"ל באותו משרד. זה לא רק מנכ"לים, זה כל המשרות בוועדות מינויים, זה מנכ"לים, משנים למנכ"לים – שזה ביחד כ-45, 30 מנכ"לים ועוד 15 משנים – ועוד 24 משרות שגם מגיעות לוועדת מינויים, ו-11 משרות דיפלומטיות. סך הכול סדר-גודל של 75 משרות בוועדות מינויים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז זה מסתכם בזה שהשר צריך להראות שהוא ראיין מספר נשים?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

שהוא עשה מאמץ אמיתי כולל תיעוד המאמץ שלו בכתב ועדיין לא הצליח למצוא אישה לתפקיד.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

ובאמת אכפתם את זה, וידאתם שזה בוצע מאז יולי 2025?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

בוודאי.

<< אורח >> דבורה שארף: << אורח >>

אני אשמח להוסיף, דבורה שארף מנהלת האגף לגיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה. בעצם הנחיית הביניים של הנציב קובעת ארבעה תבחינים שוועדת המינויים צריכה להתייחס אליהם בדיון שלה, וגם בא לידי ביטוי בחוות הדעת המשפטית שמועברת לעיון חברי הוועדה לפני הדיון.

התבחין הראשון הוא באמת פניה אקטיבית למועמדות פוטנציאליות, זה לא מספיק ששר יכתוב לנו: שקלתי. אלא אנחנו צריכים באמת לראות תיעוד שהייתה פניה לאותה מועמדת, ולא מספיק שלחתי לה וואטסאפ בזמן שהיא הייתה בחו"ל ובזה לצאת ידי חובה.

הפניה צריכה להיות בעלת היתכנות יישומית למינוי המועמדות שנשקלו. זאת אומרת, מישהי שהרגע מונתה לתפקיד שהוא הרבה יותר אטרקטיבית מבחינתה, וכרגע הוצע לה להיות מנכ"לית, מבחינתנו זו לא בהכרח תהיה פניה יישומית. מישהי שמצויה באיזושהי שליחות ארוכה, כל אחת שבעצם יש לה סיבה אובייקטיבית שהופכת את הפניה הזאת לפניה שמהפה ולחוץ.

האינדיקציה השלישית זה משקל שניתן לשאלת הייצוג ההולם במסגרת ההחלטה. זאת אומרת שבסופו של דבר, השר שפונה לנציב שירות המדינה בבקשה למנות מנכ"ל או מנכ"לית צריך לתת משקל לשאלת הייצוג ההולם, הוא צריך להתייחס לזה כבר בבקשת המינוי באותו מכתב פניה שמוגש לוועדת המינויים. וכמו שניסים ציין, יש חובה של תיעוד של כל הדברים האלה. אני יכולה להגיד לכם שהוועדה בודקת את הדברים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן, אבל קל לעשות את זה מן השפה אל החוץ. אפשר לטייח, לומר: הנה, עשיתי וי וי וי לפרוטוקול, ולהמשיך בתוכנית המקורית שלך.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אפילו עוד יותר גרוע. לכאורה קיים איזשהו מנגנון ופשוט מצפצפים עליו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עכשיו בזמן הזה אפשר להמשיך עד שמשיבים והעניין מגיע לידי מיצוי בבג"ץ ואפשר להמשיך עם המינויים של הגברים כרגיל?

<< אורח >> דבורה שארף: << אורח >>

לא, המינויים של הגברים לא ממשיכים כרגיל. הסיפור שקרה עם מינוי ראש אגף תקציבים הוא בעצם פעם ראשונה שזה יצא החוצה, אבל גם בתוך ועדת המינויים יש שינוי, בסופו של דבר הנחיית הביניים של הנציב והבג"ץ באות לידי ביטוי גם בדיונים של ועדת המינויים. יושבת איתי פה גם היועצת המשפטית של הנציבות שנמצאת איתנו בוועדות ורואה את השינוי במו עיניה. נציגי ונציגות הציבור שיושבים בוועדות פתאום צריכים לתת לזה משקל. זאת אומרת שיש כבר להנחיית הביניים יש כבר איזשהו ניצוץ של שינוי, הדברים צריכים להישקל. אנחנו, בעבודת ההכנה שאנחנו עושים לפני ועדות המינויים, נותנים הרבה יותר משקל לשאלת הייצוג ההולם ממה שניתן לזה לפני שנה ולפני שנתיים.

כן, יש שינוי. האם השינוי הוא בן לילה? ממש לא. ברור שיש פה עוד כוחות שצריכים לפעול וצריך שגם בסופו של דבר יהיה הרבה רצון לעשות את השינוי הזה. אבל כן, יש שינוי פרוצדורלי, אנחנו מקשים הרבה יותר, הדברים כבר לא עוברים כל-כך חלק. נכון שאפשר לסמן וי ולעבור הלאה, אבל אנחנו מקשים, אנחנו לא מאפשרים כל-כך בקלות להשתחרר.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבחן התוצאה בסוף הוא במבחן התוצאה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני אשמח להפנות שאלה ליועצת המשפטית, עידית. בזמנו אני קראתי שהיה את המינוי של צורי סיסו, שצר לי שאני משתמשת בשם של בן אדם ספציפי, אני לא רוצה לומר שום דבר רע עליו, אבל רגע בסוגיית הייצוג אני זוכרת שהיה שם דיון האם באמת יש לו את השיקולים היתרים שמצדיקים שוב לא למנות אישה, ואם אני לא טועה, את גם התנגדת לזה, נכון?

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

היו לנו הרבה דיונים לגבי המינוי של קונסול במיאמי, לא רק בשאלה של ייצוג הולם, אלא גם בשאלה של הדרישה לכישורים עודפים למי שממונה לתפקיד כשיש לו זיקה פוליטית, והוא היה מנכ"ל הליכוד ולכן עשינו הרבה דיונים מקדימים בנושא הזה. אנחנו כתבנו, כרגיל, חוות דעת משפטית שהונחה בפני הוועדה. אבל בסוף לא דובר במניעה משפטית מהמינוי אלא יותר בקשיים משפטיים שצריכים להיות משותפים לוועדה, צריכים להילקח בחשבון, והוועדה בסוף החליטה שכן יש לו את הכישורים העודפים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל בעניין הזהות המגדרית?

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

בעניין הזהות המגדרית, נדמה לי שהייתה שם דעת מיעוט בין חברי הוועדה, ובסוף דעת הרוב הייתה שכן אפשר למנות אותו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אגב, מי ישב בוועדה הזו? מיכל הלפרין, אני זוכרת נכון הייתה דעת המיעוט שטענה שאין פה הצדקה, אין לו איזה ידע ייחודי לתפקיד הזה שמצדיק שוב למנות גבר ולא אישה. היא האישה היחידה שם או שהיו שם עוד נשים בוועדה? או שבאופן לא מפתיע רק האישה שישבה שם חשבה שזה לא סביר?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דעתה נחשבת רק ב-50%, דעתה לא נחשבת באופן מלא.

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

בכל אופן היא הייתה בדעת מיעוט ודעת הרוב סברה אחרת, למרות שהם כן ציינו בהחלטה את הקושי ואת העובדה שאנחנו עדיין לא מתקרבים אפילו לייצוג הולם לנשים. אני חייבת להגיד שבכל הוועדות האחרונות הנושא נלקח בחשבון בצורה מאוד משמעותית והדיונים מתארכים בצורה ניכרת. חוות הדעת שלנו לקראת הוועדה הן הרבה יותר ארוכות ומפורטות בהקשר הזה.

למשל, בסיפור של ראש אגף תקציבים הוועדה קיימה שלושה דיונים – משהו חריג ביותר – קיבלה את ההחלטה שלא למנות את המועמד רק בגלל היעדר שיקול של ייצוג הולם. השר פנה לרשות לקידום מעמד האישה לאחר הוועדה, קיבל שמות של מועמדות נוספות, ראיין אותן, עשתה הליך נוסף, הדברים הובאו לוועדה שוב, והוועדה החליטה שלמרות זאת היא לא מוצאת שהוא פעל בהתאם לחובת ייצוג הולם בצורה מספקת, ולכן גם בפעם השנייה ובפעם השלישית החלטת הוועדה נותרה על כנה שלמרות שהמועמד ראוי ומתאים ואין שום דופי במועמד עצמו, אלא אך ורק, וזה באמת חריג, זו החלטה ראשונה, אני חושבת, שהוועדה פסלה מועמד אך ורק בגלל שהוא גבר ולא אישה.

יש שינוי בוועדה, אני גם אציין שאנחנו מדברים כרגע על הנחיית ביניים שיצאה בעקבות הבג"ץ והיא עשתה שינוי מאוד משמעותי אבל זה עוד לא בא לידי ביטוי ברמת התוצאה, ואנחנו לומדים מהוועדות האחרונות שהתקיימו ואנחנו מיישמים את זה בהנחיה שתצא כהנחיית קבע.

זאת אומרת, כרגע לפי החלטת בג"ץ קיבלנו אורכה עד סוף דצמבר ליישם את האמירות של בג"ץ בהנחיית קבע לוועדת המינויים, ואנחנו בין היתר רוצים, לפחות בהצעות שלנו שכרגע בליבון אחרון של הדברים מול כל הגורמים המעורבים, אבל זה אמור לקחת בחשבון גם את היישום של הוועדות האחרונות כדי שבאמת יהיה עוד צעד שמקדם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז מה יהיה בשורה התחתונה עם המינוי של ראש אגף תקציבים?

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

מבחינתנו הוועדה סיימה את עבודתה בהחלטה שהוא לא. אם זה יוגש לממשלה למרות החלטת הוועדה...

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה חדש.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז מה עושים בדבר כזה? משבר נציבותי.

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

קודם כול זו שאלה תיאורטית כי זה באמת לא עלה עדיין לממשלה. אם זה יעלה לממשלה וזה ייבחן במסגרת חוות דעת משפטית שתוגש לוועדה, אז גם ייעוץ וחקיקה ייקחו חלק בחוות הדעת הזאת. אבל יש תקדימים, יש החלטות של בג"ץ גם לגבי ועדות מינויים וגם לגבי ועדות איתור. כשמעלים החלטה לממשלה שעומדת בניגוד להמלצת ועדה, בסוף הוועדה היא ועדה ממליצה, אבל כדי שהממשלה תאשר צריך טעמים מכריעים או כבדי משקל לסטות מההמלצה של הוועדה שהוקמה לצורך בחינת המועמד.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

משרד המשפטים, תרצו להתייחס לזה? בוא ניקח לדוגמא את האירוע של ראש אגף תקציבים. מיכל הלפרין שישבה שם בוועדה אמרה שהשר לא עמד בחובה של באמת לאתר מועמדים. אני אומרת את מה שאני יודעת על בסיס פרסומים בעיתונות, תכף אושרה מהרשות תתייחס לזה, אבל הוא פנה לרשות, קיבל שתי מועמדות שבכלל לא עומדות בתנאי סף, לא רלוונטיות, ובזאת הסתפק. מה עושים עם זה?

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

בוקר טוב, איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי מייעוץ חקיקה. רציתי להתחיל עם אמירה כללית לפני השאלה הפרטנית, אבל אני אקפוץ לשם. אני חושב שבהקשר של ההחלטה של ועדת המינויים ואיך היא שוקלת, עידית היועצת המשפטית של הנציבות פירטה והסבירה וגם דור הסביר על איך ועדת המינויים עוברת תהליך של שינוי בעקבות פסק הדין, יש להודות, והנחיית הביניים שהנציב הוציא, ותיארו לכם גם את התהליכים.

אין יותר מה להוסיף על הדבר הזה, וועדת המינויים במקרה שתיארת – ושוב עדיף לא להיכנס פה למקרה פרטני – תיארו כאן, תיארה עידית שישבה הוועדה שלוש פעמים. אנחנו לא עוסקים בדיונים של הוועדה, יש שם גורמים כוועדה מקצועית שבחנה, אחרי שחוות דעת הוצגה לה לגבי המשמעויות והחליטה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל מה קורה באמת אם הוא לא עשה מאמץ סביר, הנציבות אומרת שזה לא תקין והוא בכל זאת מביא את זה לאישור?

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

אבל זה לא קרה, ולכן בהקשר הזה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אתה כמו פוליטיקאי, אתה לא מתייחס למקרים תיאורטיים.

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

יש הליך עבודה, אם מתעוררת שאלה משפטית נטפל בה, אבל כרגע אין לי למה להתייחס.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

היא בפתח, היא בדרך.

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

אני יותר בצד של שוויון וייצוג הולם, אבל יש נציגות מהנציבות שמכירות הרבה מאוד מינויים ועבודה ארוכת שנים של עבודת המינויים, כנראה שזה לא קורה בכל יומיים, אז בואו ניתן לתהליך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל גם הן שינו את דרכן, הדרך היא דרך חדשה. זאת אומרת מאז הנחיית בג"ץ הנציבות מעידה שהיא שינתה באופן מהותי את דרך עבודתה ואת המשקל שהיא נותנת לסוגייה.

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

אני חושב שאלו הדברים החשובים שצריך לקחת מכל מה שנאמר פה, שיש תהליך של שינוי שאנחנו מקווים שהוא אכן יגיע למקום הנכון.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

קודם כול אני מברכת את הנציבות ויש תהליך של שינוי וישר כוח, אומרת את זה. אבל מה קורה אם התהליך קורה בנציבות ונשאר בנציבות ומי שממנה עושה מה שנראה לו?

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

כרגע זה עוד לא קרה.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

זה כן קרה, נגיד במנכ"לים. בסוף השיח פה הוא בעצם שיש התחלה של שינוי ולוקח זמן לראות את התוצאה, אז יודעות פה חברותיי שהיו שבממשלת השינוי היה שינוי, היו כבר מנכ"ליות במשרדים ממשלתיים ואני חייבת להגיד כאישה וכחברת כנסת, הדיון קצת מעליב שכל-כך קשה למצוא נשים למשרות בכירות וצריך לאתר אותנו ולראיין אותנו ולשאול אותנו ולתעד אותנו.

כשאני הגעתי לכנסת חיפשתי יועצים ללשכה, כל הכנסת שלי היא במקרה נשים צעירות. לא התאמצתי, אני חייבת להגיד לך, יושבת-הראש, פשוט חיפשתי וראיינתי. והשאלה האם זה שיח שהוא כבר לא רלוונטי להיום? כי בסוף השינוי כבר היה, אנחנו ברגרסיה, והאם התהליכים האלה של איתרתי, ניסיתי, חיפשתי. בסוף לא כל-כך קשה למצוא נשים מוכשרות.

<< אורח >> איל זנדברג: << אורח >>

זה לא שייך אלינו, אבל אין מחלוקת.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני רגע רוצה לעבור לאושרה מהרשות למעמד האישה. בואי נתייחס לאירוע הזה, ניקח את המקרה של ראש אגף תקציבים כמקרה בוחן. פונה שר האוצר מבקש מכן מועמדות לפי מה שפורסם, אתן מעבירות לו שתי מועמדות ששתיהן לא עומדות בתנאי הסף, איך זה קורה?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

בוקר טוב, בשמחה רבה. אני אגיד בעניין הזה באופן כללי – אני גם אשמח להתייחס לעניין המאגר והשימוש שאפשר לעשות בו – בהתייחס למה שציינת, פרק זמן ההתראה לאיתור מועמדות היה מאוד קצר. התהליך אצלנו במאגר הוא לא שלוף ושלח – מועמדת צריכה לאשר שאנחנו מעבירים את הפרטים שלה, יש פה הגנת הפרט, ושהיא מעוניינת. נעשתה פניה לכמעט מעל 70 נשים מתוך המאגר שנמצאו כמתאימות. שוב אני אגיד שאנחנו לא כוח אדם, אנחנו בוחנים את תנאי הסף ואת מידת ההתאמה על בסיס הניסון שלה והיכולת שלה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מה זה זמן קצר, כמה זמן היה לכם?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אני יכולה לבדוק את עצמי, אבל לדעתי פחות מיומיים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

פחות מיומיים לאתר את המועמדות? למה?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

לא, מרגע הפנייה. מרגע הפנייה אנחנו שיגרנו את זה החוצה לנשים. שוב פעם, נשים צריכות לראות שמתאים להן לבדוק את זה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

למה נותנים להם יומיים?

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אושרה, יש עכשיו מספר תפקידים פנויים, אולי תעבדו על זה כבר מעכשיו?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אין לי שום בעיה, אני אגיב להכול ואני באמת פתוחה להכול. זו כל המשימה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל באמת איך קורה שנותנים לכם רק יומיים?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אז באמת פרק הזמן שהוגש לטובת העניין היה מאוד קצר. שיגרנו באופן מידי לכל ה-70 נשים: ראו פניה שקיבלנו, האם אתן מעוניינות? הן עוברות על תנאי הסף, הן מכירות את תנאי הסף ואומרות: אשרי אנחנו. וככל שזכור לי, זה לא מולי, התייחסתי בעיקר לשאלות שהפניתם אלינו בהקשר הזה, אני חושבת שרק מועמדת אחת לא הייתה ראויה היות והיא באה מעולמות של חינוך. שגם שם, יש דברים שהיא עסקה בהם שהם יכולים להיות רלוונטיים. אבל בסדר, אני מניחה את זה, כבר היו לנו אנשים שעבדו בתקציבים שלא בהכרח באים מרקע תקציבי.

אבל מהרגע שאנחנו מעבירים את הפרטים אין לנו את היכולת לקבל פידבק. את העדכונים אנחנו קיבלנו באותה מידה מתוך התקשורת. זה לא שמעסיק אומר.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

למרות שלפי החוק אתם כן אמורים לקבל דיווח.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אז אנחנו לא קיבלנו.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אתם גם אמורים להעביר דיווח אלינו אחת לשנה.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אין לנו שום בעיה עם הדבר הזה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל לא הבנתי איך היו יומיים?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אני אגיד שבהקשר הזה ברגע שאנחנו משגרים את הפרטים למשרד או למעסיק או למשרה מסוימת, אין לנו יכולת לקבל פידבק בחזרה, אנחנו בונות מאוד על טוב ליבן של הנשים המועמדות שיעדכנו אותנו בסטטוס על מנת להיות מעורבות איפה שאפשר. זה בהקשר הזה.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>

אני פשוט שוב אומרת לפרוטוקול, זה חשוב שזה ייאמר, לפי סעיף 6.ג.1 לחוק שוויון זכויות האישה, שם הוקם כל המנגנון של המאגר, נאמר מפורשות שהגוף הממנה צריך לדווח אליכם בכתב לגבי ההליך שנעשה ולגבי הבחירה ואחת לשנה אתם צריכים לדווח לוועדה הזאת לגבי כל המינויים האלה.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אז אני אגיב לדבר הזה. סעיף 6.ג.1 עוסק בכל הנושא של חברות ועדה למיניהן, לא בהכרח למשרות לתפקידים בכירים. ב-6.ג.1, אנחנו ממש מסיימות אוטוטו בימים הקרובים את הדוח, והוא גם יישלח אליכם ויפורסם לציבור, אנחנו עושים פניה למשרדי ממשלה בכל שנה. אגב, הסעיף גם קובע – זה לא לעדכן אותנו שהקמתם ועדה – להתריע מראש שאתם הולכים להקים ועדה על מנת שאנחנו נוכל להעביר לכם פרטים גם של מועמדות ראויות. ולצד זה, ככל ועשיתם תהליך של איתור ולא נמצאה אישה, יש לכם חובה לפנות אלינו לרשות ולמאגר על מנת שנוכל לסייע לכם.

האם זה קורה הלכה למעשה באופן אקטיבי? אני יכולה להגיד על שני משרדים בלבד שעשו את זה בשנתיים האחרונות. ביתר המשרדים זה דיווח בדיעבד ובתהליך מאוד מאתגר ומסורבל. א' אין רפרנט קבוע לתהליך הזה, באופן אוטומטי מפנים את זה לממונה לשוויון מגדרי שבהרבה מקרים זה לא התחום שלה, זה דווקא חונה במקומות אחרים. אנחנו עושים המון הסברה וליווי בניגוד לשנים עברו שקיבלנו את הדיווחים באופן ידני כתובים במייל, פיתחנו גם מערכת ממוחשבת לדיווח שבעצם מאגדת את הנתונים וזה גם הדוח המסכם שיישלח אליכם ותוכלו לעיין בו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז רגע הנציבות והרשות ביחד. לא ראוי לתת לרשות למעמד האישה יומיים לאתר מועמדות, זה מגוחך. זה הרי מלמד שזה לא רצון אמיתי לחפש מועמדות.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

לא הנציבות שלחה לנו את זה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני מבינה, אבל אתם הרגולטור שעוסק באיתור כוח אדם, אז האם לא היה נכון לחייב את שר האוצר לתת זמן סביר ומכובד ומקצועי לאתר מועמדות?

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

רגע לפני שאתם משיבים אני רק אגיד ולמען ההגינות וחשוב לשים את זה כאן, יש פה המון שיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה והרשות לקידום מעמד האישה, בין היתר גם כשיוצאות משרות ועדות איתור אנחנו מקבלים אותם בזמן מאוד סביר ועושות עבודה מאוד אינטנסיבית. אין לנו שום בעיה בהמשך להוציא איזשהו דיווח כולל על מה שנעשה במאגר, מספרית, כדי שתוכלו לראות את זה פר משרדים. אבל הפניה הספציפית הזאת לא הגיעה דרך הנציבות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

ואתם לא יכולים לחייב לוחות זמנים?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

הפניה הגיע לרשות לאחר שהשר הציע כבר שתי נשים ואמרנו לו שזה לא מספיק, ואז השר, המנכ"ל לצורך העניין, אמר מה אני צריך? אמרנו לו תפנה למי שאתה חייב לפנות.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

אבל יומיים? בחייאת.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

דרך אגב, אני לא ידעתי שזה יומיים בלבד, פעם ראשונה שאני שומע שזה יומיים.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

תרשו לי, אני אבדוק את עצמי אבל זה לא היה מספיק זמן סביר כמו שאנחנו יודעים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

גם ארבעה ימים לא מספיק, סליחה.

<< אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>

אז אני אגיד שברוב המשרות יש לנו קרוב ל-10-12 ימים לעשות גם עבודה אינטנסיבית. אני רוצה לסבר את האוזן בתהליך העבודה. זה לא מספיק שאנחנו פונות לנשות המאגר ואומרות: הנה, נמצאה משרה. גם כשהיא מתלבטת, אנחנו עושים לה ליווי והתייעצות, כי מה לעשות, גם אם את חושבת שאת 100% מתאימה, את עדיין בספק בין אם זה נכון או לא והחידוד הזה הוא מאוד חשוב לתהליך. אז גם ההכנות בתהליך הזה הן נלוות ולכן פרק זמן סביר צריך להיות הרבה יותר רחב מזה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

חברות הכנסת, רציתן לשאול שאלות לנציבות, למשרד המשפטים?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רצינו דברי פתיחה עם כל מיני.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז אתן רוצות שנסיים שניה את משרדי הממשלה? אוקיי. אני עוברת למשרד החוץ.

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

אני כאן.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

פה דיברנו גם על המקרה של הקונסול במיאמי, שהוא מקרה בוחן טוב, כי גם מינו מישהו עם זיקה פוליטית, גם עם כישורים יתרים, גם אין ייצוג לנשים. אם פה לא הצלחנו, אז איך נצליח?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

ברשותך, יושבת-ראש הוועדה, אני יכולה להתייחס פחות למינויים פוליטיים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

את יכולה להציג את עצמך?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

חמוטל רוגל פוקס, אני ממונה על שוויון מגדרי במשרד החוץ כבר ארבע שנים. אני יושבת בוועדות מינויים, יש לי אצבע בוועדות מינויים של המשרד, ואני יכולה לדבר קצת על המצב אצלנו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

איך נעשה תהליך איתור הנשים לתפקידים אצלכם?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

משרד החוץ ממנה המון אנשים בכל שנה נתונה. זאת אומרת, סדר-גודל של בין 220-270 איש בכל שנה, על 1,000 איש של עובדי משרד בארץ ובחו"ל כתוצאה מהתחלופה שיש לנו שאנשים יוצאים.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

בשנה האחרונה כמה מהן היו נשים?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

אני אפריד בין מטה לחו"ל, ברשותכם. כי הבעיה המרכזית שיש לנו זה עם ראשות נציגויות כפי שהזכרתם בעבר, כפי שגם הוזכר בתקשורת. במטה מצבנו טוב יחסית, טוב מאוד אפילו. יש לנו תשע סמנכ"ליות מול תשעה סמנכ"לים. זאת ההנהלה הבכירה של המשרד, למעל מנכ"ל. ברח"טים/רח"טיות שזו דרגה אחת מתחת יש לנו 17 מול 23, זאת אומרת שאנחנו עומדים על נתונים דומים לנציבות המדינה ששם יש לנו עוד מה לעשות ובמנהלי/מנהלות מחלקה שזה כבר העתודה הניהולית, אז אנחנו כבר בהיפוך, יש 74 מנהלות מחלקה מול 59.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

כמה במינויי חוץ? שגרירים, קונסולים?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

מינויי חוץ, ראשי נציגויות, שגרירים וקונסולים, שגרירות וקונסוליות, אנחנו באתגר רציני. זאת אומרת, יש כיום 77 ראשי נציגויות גברים – אני כוללת בתוכם גם את המינויים הפוליטיים – מול 22 נשים ראשות נציגויות בלבד.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

מה, אין נשים ראויות?

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

יש נשים מצוינות. ואם יש לי עוד דקה לתת על זה תשובה שהיא תשובה מגדרית אבל היא לא רק תשובה של מינויים, כי אני פשוט עוסקת בנושא יותר זמן מהתקופה שלי בנושא. קודם כול יש לנו הרבה מאוד עבודה לעשות ומאחר ובמשרד החוץ יש, כמו ביתר נציבות המדינה, פחות או יותר 50% גברים, 50% נשים, אנחנו צריכים להגיע כמאמרה של רות גינזבורג, לפחות ל-50% אם לא ליותר.

יש גם משמעות לנשים בדיפלומטיה אם אנחנו מסתכלים על מי הדוברות של הממשלים, דיברת על שחיקת דמוקרטיה, על ממשלים ששוחקים דמוקרטיה, מפוטין שאני לא יודעת עד כמה הוא יכול לשחוק עוד דמוקרטיה, אבל בהחלט יש משמעות מקצועית לנשים בתוך הדיפלומטיה. נשים מגישות פחות לראשויות נציגויות. נשים מגישות במספרים שווים במטה, הן מגישות פחות לראשויות נציגויות.

עשינו על זה נייר למנכ"ל לפני משהו כמו ארבע שנים וחצי, וגילינו שהחסמים שעומדים בפני גברים ביציאה לחול כראשות נציגויות הם גבוהים יותר כשאתם מגיעות לנשים. כלכלית הוויתור של בן הזוג – ואני אומרת את זה כדיפלומטית שהייתה בשלוש שליחויות – סטטיסטית במדינת ישראל, אנחנו מוותרות על משכותר גדולה יותר של בן הזוג מאשר אלו שמוותרים על משכורת של בנות הזוג.

מבחינה ארגונית אני חושבת שכבר נשברו ארגוני הגברים שהיו קודם או האחוזים הגבוהים יותר של עובדים שנכנסו למשרד. אני גם היום רח"טים הדרכה, אני יכולה לבשר לכם בשמחה שבקורס הקרוב שנפתח בסוף נובמבר יש 55% נשים, ו-45% גברים, חוץ ממנהלי-מדיני שזה מי שמיועד להיות גם קונסולים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני תכף צריכה לעבור לדוברים נוספים.

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

זה הדבר האחרון, אני רק אזכיר את זה כי זה חשוב תרבותית ומכירים את זה כאן. קשה יותר לגבר ללכת אחרי אשתו לחול מאשר לאישה אחרי הגבר שלה, ממגוון דברים, גם ילדים, גם הסתכלות מבחוץ וכן הלאה. ונשים הן ה-care takers של ההורים שלהן, כשהן גם "נפטרות" מילדים בתיכון ומחיילים כמו שיש לי, הן גם הופכות להיות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני ממש מזדהה עם כל מה שאת אומרת, זה רק מסביר למה צריך לעשות מאמץ ייעודי להביא נשים. שאלה על המינויים הפוליטיים, האם בזה אתם גם מתעסקים כדי שיהיה מאמץ אמיתי להביא נשים למינויים הפוליטיים האלה? כי זה לא קורה מעצמו, אנחנו רואות.

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

אני מסכימה איתך, אבל זה לא תחום שאני אמונה עליו ולכן ברשותך אני לא אענה על זה.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

אני הייתי שמח להתייחס לזה, אותן 11 משרות דיפלומטיות שמאוישות באמצעות ועדת מינויים, כמו שאמרתי, הנחיית הביניים שלנו חלה גם על המשרות האלה ובמקרה היום עולה אישה לוועדת המינויים לשגרירה ביוון, וכולנו תקווה.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל כמה מתוך המינויים הן נשים?

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

כמה מתוך ה-11? אין לי את הנתון הזה.

<< אורח >> חמוטל רוגל פוקס: << אורח >>

לי יש את הנתונים, אחת.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז חשוב להגיד את זה. זה שזה גם ועדת האיתור – יופי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי, אז עכשיו אני אתחיל פינג-פונג עם חברות הכנסת ואורחות. מי הגיעה ראשונה? שלי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, קארין תתחיל.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תעשי לפי הסדר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

קודם כול בראשית הדברים אני רוצה לברך אותך על המינוי, דיון ראשון ואין ראויה ממך, ואני בטוחה שתעשי עבודה מצוינת.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

זהו, קארין סיימה לברך בשם כולן, זהו, נגמר.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

לא, באמת, גם מכירה היטב, גם מקצועית, את תעשי עבודה מעולה. אני כן אגיד עוד דבר שהוא לא לדיון עצמו, אבל כן חשוב לי, אנחנו ביום ה-761 והלילה קיבלנו הודעה שבאמת כולנו ציפינו לה, עד כמה קשה שאומרים את זה, על חזרתו של גיבור ישראל, סמ"ר איתי חן, ומכאן אני שולחת חיבוק חזק לרובי ולחגית שבאמת עשו עבודה חוצה יבשות, חוצה פורומים, וסוף-סוף מצליחים לסגור מעגל.

עכשיו לנושא הדיון עצמו. תראו, מצד אחד כולנו מופתעות שהם לא מצליחים למנות נשים. מצד שני, על מה ההפתעה? זו הכנסת עם אחוז הנשים הנמוך, יש לנו רק 29 חברות כנסת. זו הכנסת עם מספר השרות המביש ביותר. באמת, אנחנו ב-2025, לא ב-1990, גם אז לדעתי, אם סופרים, היו יותר. חמש שרות. אחרי ממשלה שהיו בה תשע שרות ומנכ"ליות ומנכ"לית משרד ראש הממשלה. על מה אנחנו מתפלאים? אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש חוקים שמגבירים את השימוש בהלכה שהיא לא בדיוק מעודדת מינוי נשים, על מה אנחנו מתפלאות?

עוד דבר, זה נכון שהייעוץ המשפטי נותן את כל האפשרויות ואת כל ההנחיות, וגם נציבות שירות המדינה, כדי למנות יותר נשים כפי שנפסק בבג"ץ, מצד שני הממשלה לא רואה בהנחיות המשפטיות כאיזה משהו שצריך להסתמך עליו, להיפך, אם אמרו את זה המשפטנים, צריך לעשות להיפך, הדיון הזה הוא לא במנותק בכל מה שקורה בבניין הזה, שחוות דעת מקצועיות שמים בצד, ואנחנו עושים מה שאנחנו רוצים.

אתמול הייתה מסיבת עיתונאים של שר האוצר, ראיתי את התמונה והתביישתי שזה משרד האוצר בישראל. הייתה סמנכ"לית אחת וגם היא במינוי זמני, וזה משרד האוצר שהוא משרד משפיע וקובע. ואני בטוחה שאם נראה את כל המשרדים הממשלתיים, התמונה לא שונה, ואל לנו להתפלא.

לצערי, בממשלה הזאת אני לא רואה שום היתכנות לשינוי אמיתי. ולכן הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות הוא שהממשלה הזאת תמצה את ימיה ונתחיל לבנות כאן משהו חדש. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אני עוברת לאחת ממגישות הבג"ץ. יש לנו את החדר עד 11:00 אז אני מבקשת להתחיל לקצר. עכשיו 09:57. כדי לקחת את הדיון למקום הפרטי, אשמח גם אם תפנו שאלות לנציגי המשרדים שנמצאים פה וגם אם יש משהו שלדעתכם חשוב להכניס לסיכום הדיון, אז תגידו את זה. בבקשה, גלי.

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

תודה רבה. אז אני רק אגיד בשלוש מילים ברוכה הבאה יושבת-הראש החדשה. רוב הדברים באמת כבר נאמרו ונכתבו לבג"ץ, ואנחנו יכולים לדבר על זה מהיום עד מחר, בסוף, במבחן התוצאה זה ציון נכשל, אי אפשר להתווכח עם זה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל כשאת שומעת את הדיווח של הנציבות שכן התחילו איזשהו תהליך, יש משהו שחסר לך שאת חושבת שהם עוד צריכים לעשות, שבנקודה הזו בתהליך חשוב להסב את תשומת הלב?

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

אז אני אגיד שביום ראשון עולה מינוי ששלוש פעמים נדחה על ידי ועדת המינויים, בלתי סביר בעליל, לא יכול להיות שוועדת המינויים דוחה שלוש פעמים והממשלה מתעלמת. אני חושבת שבאופן קבוע – ואנחנו גם כתבנו את זה בפניות להנחיות – צריכה להיות שקיפות, גם צריכה להיות שקיפות כלפי ועדת המינויים. זאת אומרת, כל שר שבא שלא יגיד: כן, אני בדקתי, אני דיברתי. זה צריך להיות הרבה יותר מפורט.

בכל מינוי שעולה לוועדת המינויים צריך גם באותו זמן לתת דיווח על המצב הכללי, כי הממשלה הוא גוף אחד גדול, יש הרבה שרים אבל לא כל אחד הוא ממלכה ואי בפני עצמו, וזאת התוצאה בסופו של דבר, שכל אחר אומר: אני לא יודע אני לא זה, ובסוף כל אחד ממנה רק גברים. זה חייב להיות בהסתכלות מתכללת וגם לפני ועדת המינויים זה חייב להיות בהסתכלות מתכללת.

אני אגיד ברמה האישית שאני חושבת שבשלה השעה שאנחנו נתקדם גם בחקיקה, למרות שמי שמכיר אותי יודע שאני לא זאת שדוחפת בדרך כלל לחקיקה, כי כנראה שהשתדלות לא מספיקה. בשורה התחתונה, מה שאנחנו רואים, מספרים לנו סיפורי סיפורים, אנחנו עמדנו בבג"ץ יותר מפעם אחת, שמענו סיפורים יותר מפעם אחת. זה נדחה כבר פעם שנייה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אבל אם לא עומדים בהחלטות ממשלה, מדוע שיעמדו בחקיקה?

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

א' חקיקה יכולה להיות וצריכה להיות חקיקה עם שיניים, אנחנו נוכל להמשיך את הדיון הזה אחר כך, אבל צריך להתקדם, אבל בסוף זה צריך להיות עם שיניים. בסוף ממשלה לא יכולה להתקדם כשזה המצב.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

הנציבות, אתם חושבים שזה נכון ללכת לכיוון של חקיקה מחייבת? היועצת המשפטית.

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

אני באופן אישי חושבת שזה יותר נכון לעשות את זה בדרכים רכות יותר ולא בדרך של חקיקה, כי ראינו שבאמת התהליך הוא ארוך וזה תהליך שדורש גם השקעה בהיבט התרבות ארגונית.

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

אני רק חייבת להשלים, אנחנו אומרות את זה בכל מקום שזו לא גזירת גורל, זו בחירה. וראינו בממשלה הקודמת שכשהיא שמה למטרה לקדם את העניין, העניין התקדם. אז דרכים רכות עובדות כשיש מישהו שהוא minded לעניין. אבל אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן בחשיבה שיבוא מישהו שיהיה minded לעניין, אז צריכות להיות הוראות קבועות ומסודרות שחייבים לקיים אותן.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

אז זה רק מחזק את זה.

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

אנחנו 51% מהאוכלוסייה בישראל.

<< אורח >> ניסים מזרחי: << אורח >>

עובדה שבממשלה קודמת היו באמת תשע מנכ"ליות, והיום יש חמש שרות שלא מינו מנכ"ליות, זה רק מחזק את זה שזה כן צריך להיעשות ועדיף מאוד לכולם שזה יעשה.

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

חשוב לומר שזה לפני ראות העיניים של מי שנמצא.

<< אורח >> עידית ביטמן: << אורח >>

רגע, אבל גם חשוב להגיד שיש חקיקה, החקיקה קיימת, יש את סעיף 15.א.

<< אורח >> גלי עציון: << אורח >>

שערי בנפשך שאני מכירה את החקיקה, העובדה היא שהחקיקה הזאת לא מספקת. כי בשורה התחתונה, שוב, אנחנו את הכול צריכים למדוד במבחן התוצאה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אוקיי, אני שמה על זה פאוז, אגב, אם זה מגיע באמת ביום ראשון, נציג משרד המשפטים, אז הנה, זו כבר לא סוגייה תיאורטית, זה מגיע לאישור ביום ראשון?

<< אורח >> שרה גולד: << אורח >>

שרה גולד, משרד המשפטים. לא ידוע לנו שזה מגיע ביום ראשון, ככל שזה מגיע גם מה שאמרה עידית, מבחינתנו יש את ההלכות הכלליות שמתייחסות למשקל והמעמד של חוות דעת וועדת המינויים, ככל שזה יגיע ביום ראשון אנחנו נתייחס אופן פרטני.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

לא הבנתי את התשובה.

<< אורח >> שרה גולד: << אורח >>

לא ידוע לנו שזה מגיע ביום ראשון, אנחנו מעדיפים לא להתייחס למקרים קונקרטיים, ככל שזה יגיע אנחנו נתייחס. כפי שאמרה עידית, ההלכה של בית המשפט העליון שחוזרת על עצמה היא שמעמד של חוות דעת של ועדת המינויים הוא משמעותי, כמעט מכריע אפילו נאמר בפסקי דין, וסטייה ממנה צריכה להיעשות רק במקרים חריגים משיקולים חריגים. וככל שיגיע ביום ראשון המקרה הספציפי הזה, אנחנו נתייחס אליו באופן פרטני.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

שלי טל מירון.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי יושבת-הראש, ברכות חמות. אנחנו מתרגשים איתך, גאים.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אין לנו הרבה זמן, תדלגו עליי.

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מחזירה אותנו לשנייה אחורה כי אני חושבת שיש פה עניין מהותי. ברור שהפינג-פונג המקצועי הוא חשוב מאוד, אבל אני כן רוצה לחזור אחורה. ראשית, כמובן, כולנו מצטרפים לניחומים למשפחת חן. שבוע קשה שארבעה גיבורי ישראל הושבו לקבורה. אנחנו גם לא נפסיק עד שכל החטופים יושבו, כל השבעה.

אני חוזרת רגע אחורה, אני חושבת שמה שקרה בשבוע האחרון בבית הזה על ידי שני שרים, לא פחות, כלפי נשים נבחרות ציבור, זו דוגמה מובהקת לאחת הסיבות למה נשים לא נמצאות במוקדי הכוח, למה הן לא נמצאות בחזית הפוליטיקה במספרים הראויים גם בכנסת וגם בממשלה. אני חושבת שעצם העובדה ששני שרים השתלחו בצורה – באמת אין לי מילים לתאר את זה – גם באלימות מילולית קשה, השר אמסלם כלפי חברת הכנסת מירב בן ארי במליאה, והשבוע השר איתמר בן גביר כלפי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, גם באלימות מילולית וגם כמעט פיזית, יש לומר, בכנסת. זה משהו שאנחנו, ובטח החדר הזה והוועדה הזאת, לא יכולים לעבור עליו לסדר-היום.

לא יכול להיות מצב שהדבר הזה קורה כלפי נשים, ובעיניי זה חמור בצורה בלתי רגילה וזה קשור קשר ישיר למה שפתחת איתו את הוועדה, להשתלחות בנו ברשתות ובכלל. כשנגיע לפינה הזאת בוועדה הבאה, לצערי, אני אאלץ לשתף דברים מזעזעים שנכתבים ברשתות שבחיים הפרטיים שלי לא הייתי מעיזה להעלות על בדל שפתיי כאלו מילים כלפי כל בן אדם אחר שלא לדבר על נשים. אבל האלימות הזאת היא משהו שאנחנו צריכים להוקיע אותו, אבל אנחנו צריכים להתחיל בממשלת ישראל, כי אם שרים בממשלה מתנהגים ככה, אז איך אנשים אחרים יתנהגו? איזו דוגמה אנחנו נותנים לעם ישראל, לנוער שלנו, לאנשים שצופים בנו, כשאנחנו רואים את הדברים האלה קורים בתוך כנסת ישראל?

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

ולמה שמישהי תרצה לבוא?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, למה שמישהי תרצה להיות פוליטיקאית? למה שמישהו תעזוב את הקריירה שלה ותבוא לחזית הזאת שהיא נכנסת לשדה קרב שבו מתעמרים בה כי היא אישה? זה אחד.

שתיים, אני רוצה להזכיר שיש בבית הזה מפלגות שבהגדרה אוסרות על נשים להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולהיבחר בהן. אז איך אנחנו בכלל יכולים לדבר על הדבר הזה כשהכניסה חסומה בפני נשים בהגדרה במפלגות בבית הזה?

והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד זה שחוץ מהממשלה והכנסת אני גם רוצה לשים את הדגש על השדה המוניציפלי, שבשדה הזה גם לנשים יש את החסם הכלכלי וחסמים נוספי שמונעים מהם להיכנס, אבל בוודאי ששם המספרים הם בלתי נתפסים, וזה גם דבר שאנחנו צריכים כי היו פה המון דיונים על הנושא הזה, אבל דה פקטו בפועל, אנחנו לא עושים משהו שמצליח לקדם את הנושא.

אז אני מאוד מברכת על הדיון הזה, ואני רק רוצה להגיד לנשים שצופות בנו, ובעיקר לנשים צעירות: הבת שלי אתמול על מגרש המסדרים בבה"ד 1 וקיבלה סיכת מ"מ ובאמת אני לא יכולה לתאר את ההתרגשות שחשתי וגם את סגירת המעגל כי עמדתי שם אני לא רוצה להגיד לפני כמה שנים, אבל אני רוצה שנשים במדינה שלנו יקבלו את המסר שהן יכולות הכול, ושכל חלום שהן רוצות להגשים – הן יכולות להגשים אותו, ושלא יפחדו לצעוד קדימה לכל הזירות, גם העסקי, גם הציבורי, בכל הרבדים. ושאנחנו פה נתמוך ונעשה הכול כדי שהן יוכלו לעשות את זה. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אמן. תודה רבה. אני עוברת לעפרה אש מפורום דבורה, גם אחד מהארגונים שהגיש את הבג"ץ.

<< אורח >> עפרה אש: << אורח >>

נכון, ואחר כך ניתן גם לנגיד השדולה להגיד. אני קודם כול אציג את עצמי, שמי עפרה אש, אני אמא לארבע בנות, אני מנכ"לית של פורום דבורה, ומאז ה-7 באוקטובר אני מוסיפה עוד נתון אחד להצגה, המשפחה הקרובה שלי, זה אומר בן זוגי ובנותיי, נתנו 42 שירות לצה"ל והמספר הזה עוד יעלה. אני חושבת שזה נתון מאוד חשוב.

אנחנו היינו חלק משלושת הארגונים שדולת הנשים, נעמ"ת, פורום דבורה, שהגישו את העתירה הזאת. העתירה הזאת יצרה שינוי בשיח, גם בעולם העסקי, אני אומרת לכם, דיברו על העתירה הזאת וכו'. אבל בואו נסתכל רגע ונפתח את זה, אחד הדברים שהכי משפיעים במדינת ישראל זה עולם הביטחון ועולם של מדיניות חוץ. בוועדת חוץ וביטחון פה בכנסת יושבות רק שלוש נשים מתוך 16-17 חברי ועדה. זה לא רק הממשלה ואני לא נכנסת בכלל לקטע הפוליטי. בפברואר 2025 סיימה האישה הבכירה ביותר במערך הביטחון והחוץ של מדינת ישראל את תפקידה, הגברת עליזה בן נון, ומאז אין אישה, לא במערך הביטחון ולא במערך החוץ.

אנחנו מסתכלים על פורום מטכ"ל, עם כל השינויים שעברנו עכשיו בימים האחרונים, יושבת אישה אחת מתוך 32 חברי פורום מטכ"ל. ומה שמשפיע מאוד במדינת ישראל זה הביטחון והחוץ והוא יוצר את הגלים מסביב.

לא תהיה תקומה למדינת ישראל מאז ה-7 באוקטובר אם לא יהיה שילוב של נשים במוקדי קבלת החלטות. מה-7 באוקטובר אני הולכת עם שאלה שלעולם לא תהיה לי תשובה אליה, האם הייתה אישה יושבת לפני ה-7 באוקטובר, מה-6 באוקטובר ודרומה במוקדי קבלת ההחלטות, האם ה-7 באוקטובר היה נמנע? כולנו נישאר עם השאלה הזאת.

אז אני חושבת שברור פה לכולם למה צריך נשים. אני חושבת שיש פער מאוד גדול היום בין התפיסות הציבוריות לבין מה שקורה בפועל. במקביל הנתונים שד"ר טהון הציגה, אנחנו עשינו סקר ב-2024 האם יכולה להיות אישה שרת ביטחון במדינת ישראל? בעולם כבר היו למעלה מ-120 שרות ביטחון. התשובה של הציבור הישראלי הייתה ש-78% אמרו שיכולה להיות אישה שרת ביטחון טובה לפחות כמו גבר, אבל רק 21% מאמינים שזה יקרה ב-15 השנים הקרובות, וזה הפער שכולנו מחויבים פה לעבוד עליו. כי יש כבר תפיסה שהיא מאוד התחדדה, בזכות ה-7 באוקטובר, לצערנו, שנשים יכולות, הן נלחמות, גבורה אזרחית, צבאית, לא ניכנס לזה עכשיו.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עפרה, תחתרי לסיום, אני פשוט חייבת להספיק עוד.

<< אורח >> עפרה אש: << אורח >>

מה שחשוב לי להגיד א', חלק מהתהליך, אנחנו כפורום דבורה, לא רק אומרות שאין נשים, אנחנו פועלות לייצר את ההון האנושי הזה, אנחנו משקיעות בכל מיני קורסים ותוכניות כדי שאנשים בעולמות הביטחון וחוץ נדחוף אותן קדימה כדי להגיש את המועמדות.

לנציבות, כן הבג"ץ עשה לכם רעש, קצת שינה לכם וכו'. התוצאות כרגע, סליחה, מוצאים את הדרכים העקיפות. אז אני לא רוצה להרפות את ידכם, אבל תסגרו גם את כל הפתחים האחרים כי הם קיימים. ושלושת הגופים שהגישו את העתירה, רואים את זה, זה שקוף, ואנחנו לא נשב בשקט. אנחנו נמשיך לפעול.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה. רחלי הבאה, אני צריכה לעשות פינג-פונג. סליחה, מודה לך על העזרה בניהול הוועדה. אני עובדת למטי, רק לפני זה we have special guest here from the National Council of Jewish Woman, welcome, thank you for coming.

מטי צרפתי הרכבי.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי, יושבת-הראש. שלי הזכירה אתמול שיושבת-הראש הקודמת קיבלה פנינים מהשר לביטחון לאומי שקרא לה דפוקה וטיפשה. אז גנבו לך את הפינה כי זה ממש מצוין.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ביום שבת, ב-8 בנובמבר, נציין 30 שנים לבג"ץ אליס מילר. אנחנו מציינים עוד 30 שנים לרצח רבין, אבל 30 שנים לבג"ץ אליס מילר, אבל נראה לי שכעבור 30 שנים מלחמת ה-7 באוקטובר הוכיחה כמה הבג"ץ הזה היה מכונן וכמה לנשים יש תפקיד קריטי בהגנה על המדינה.

העובדה שצוינה כאן שנשים לא נמצאות מספיק בצוותי המשא ומתן, ולא נמצאות מספיק בפורום מטכ"ל, זה עצוב מאוד. בכלל כל השיח הזה, כל ה"הישגים" מאוד מעציב.

מתפתלים כאן משרדי הממשלה ומלמדים מה נעשה, אבל באמת במבחן התוצאה יש כאן ממשלה וקואליציה שבהגדרה כמדיניות מדירה נשים. לא היה נדרש כל הפסטיבל הזה אם היו עושים את עבודתם. ובאמת ההוכחה היא ממשלת השינוי, פתאום היה איזשהו פיק בכל הסטטיסטיקות – אפשר אחרת. ואני מסכימה עם העובדה שבממשלת השינוי הבאה, אין ספק שיהיה ייצוג יותר הולם של נשים. אני גם קוראת לכל הנוכחים פה, ייצוג שווה, לא ייצוג הולם, לא עושים לנו טובות.

בהתייחס לבג"ץ, ופה באמת כל הכבוד לארגונים שהגישו את הבג"ץ, אני רוצה לצטט את המשפט האחרון של השופטת דפנה ברק מפסק הדין שאומרת: אבקש לסיים את פסק דיני בהבעת תקווה כי עיקרון הייצוג ההולם – השווה, כן - לא ישמש נושא לפסקי דין חגיגיים מאחר ויהפוך להיות עיקרון המיושם הלכה למעשה, כן יהי רצון.

אני יכולה לומר שאני פניתי במאי לשרה מאי גולן למנות מנכ"לית למשרדה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>

היא עסוקה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, במליאת הכנסת הצעתי הצעה לסדר-יום וקיימנו דיון על יישום בג"ץ, זה היה ביולי. המליאה אישרה החלטה שבגדול קוראת לשרה לקיים את פסיקת בג"ץ וגם למנות מנכ"לית למשרדה וגם לדאוג לייצוג שוויוני, ודיון ההמשך היא צריכה לתת דין וחשבון למליאת הכנסת בינואר הקרוב.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אז נעקוב אחרי זה.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> טוב, זהו, תודה רבה, גברתי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה. רחלי משדולת הנשים. גם אחד הארגונים שהגיש את הבג"ץ.

<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>

תודה רבה. אני גם מצטרפת לברכות למינוי שלך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

מודה לך.

<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>

כאמור שדולת הנשים בישראל ביחד עם נעמ"ת ופורום דבורה, אנחנו הגשנו את בג"ץ המנכ"ליות. אני מצטרפת למה שחברותיי פה אמרו, יחד עם זאת שורה תחתונה אפס מנכ"ליות. דיברו מה אפשר לעשות, על חקיקה, אבל אין שום היתכנות לחקיקה כזאת במצב הנוכחי. יותר מזה, אני יכולה להגיד שעכשיו על סדר-יומה של הכנסת, והח"כיות פה יוכלו להגיד, שיש הרבה הצעות חוק שנועדו להחליש עוד יותר את מה שיש, עוד יותר את הייצוג ההולם.

<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה? סמכויות אזרחיות לבתי דין רבניים?

<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הפרדה מגדרית באקדמיה, נגיד.

<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>

נועדו להחליש את נציבות שירות המדינה. כלומר, גם המעט שיש לנו הייצוג ההולם הקטן שיש לנו, גם את זה עכשיו רוצים להחליש. אני עוברת אחרי כל הצעת מחליטים שמעלים ששר רוצה למנות מנכ"ל, וכולם אותו סיפור: ראיינתי שתי נשים הן לא רצו, ראיינתי שתי נשים הן לא רצו. כמה נשים לא רוצות? ואני פה עדינה כי יש פה הרבה דברים שאי אפשר לאמור.

אני אומרת שיש פה בחורות צעירות, מה הן רואות? איפה הנשים בממשלה הזאת בשולחן קבלות ההחלטות? הרי זה לא סתם שהם מדירים אותנו משם, וזה לא כי אנחנו לא רוצות להיות בשולחן. ברגע שאין נשים, אנחנו מהוות למעלה מ-50% מהאוכלוסייה, לא שומעים את הצרכים שלנו, לא שומעים את הניסיון שלנו, ולא שומעים את השקפות העולם שלנו. ואני כל-כך מצטרפת למה שעפרה אמרה ולמה שגלי אמרה.

את שואלת מה אפשר לעשות? אנחנו נמשיך להיאבק. אני חושבת שהמקרה של שר האוצר זה דווקא מקרה שכן אפשר לעשות. הרי לא סתם לא מונו, 11 מינויים שר האוצר רוצה אפס נשים, גם שתי הנשים שכן היו שם, הדוברת, הכלכלנית הראשית, הן כבר לא שם. בדעת הרוב של ועדת המינויים נאמר לשר סמוטריץ': אתה ראיינת אישה אחת שעמדה בקריטריונים שזה היה בדיוק כמו בפעם הראשונה שראיינת אישה אחת שעמדה בקריטריונים. זה לא נקרא ייצוג הולם.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

כן, תודה רבה רחלי.

<< אורח >> עפרה אש: << אורח >>

אבל על הוועדה למינוי ראש המטה לבינה מלאכותית מונה אדם – שאין לי שום דבר נגדו אישית, לא מכירה אותו – נטול כישורים לנושא המקצועי הזה, יש לו כנראה כישורים ניהוליים. בתשובה לשאלה למה אין אישה אז נאמר שיש רק 120 חוקרים בארץ בנושא AI ואולי כמה נשים בודדות.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

והוא היה חוקר AI?

<< אורח >> עפרה אש: << אורח >>

הוא לא חוקר AI. אז לצורך העניין, בדיוק. זו דוגמה שקופה מול העיניים שלא נעשה תהליך כמו שצריך.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

עדי. רק אני מתחננת, תהיו קצרות כי יש לנו 45 דקות ואני חייבת לסיים את כולם.

<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>

תודה גברתי. אני לא אגיד שאני אהיה קצרה, כי כשח"כים אומרים שהם יהיו קצרים הם ארוכים, אני אגיד ככה. אני יושבת פה והאמת שאני מתגרדת ממש מהדיון. המציאות העגומה של אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה – ממלאת מקום , תסלחו לי אפילו לא מנכ"לית – היא לא בחלל ריק, ואפשר לכבס את זה בכל מיני מילים. בסוף הממשלה הזאת שונאת נשים, that simple, זאת המציאות, ככה זה נקרא. יש על זה רקע ומחקר אקדמי, אפשר לקרוא על זה.

אני לא מסוגלת אפילו להשתתף בדיון הזה של להתחיל להסביר למה חשוב שנשים יהיו סביב השולחן ומה התרומה שלנו. אני בחיים שלי לא ראיתי גבר שיושב ומסביר למה הוא טוב לתפקיד? אף פעם לא ראיתי את בן גביר מסביר למה הוא ראוי להיות השר לביטחון לאומי, אף פעם לא נתקלתי. ולכן אני לא מתכוונת להסביר למה אני ראויה להיות בתפקיד חברת כנסת ואני לא רואה אף אישה פה שצריכה להסביר פה למה היא ראויה לשבת בתפקיד שלה, נקודה.

מאחר ואני לא סומכת בשום צורה על הממשלה הזאת אני חושבת שאין לנו ברירה אלא כמחוקקות כן לתקן את החקיקה של חוק שיווי זכויות האישה. שיווי, זה אפילו לא נקרא שוויון, אין מילה כזאת בעברית – שיווי. ולתקן את סעיף 6.ג ולהחיל אותו ולהרחיב את המעגל גם למנכ"ליות, וגם להרחיב את הסעיף של הדיווח בחזרה לוועדה. גם אם זה לא ייתן את המענה, זה ייתן לפחות חצי מהדרך. כי בסוף אפשר למנות מנכ"ליות גם היום, הממשלה לא רוצה, נקודה. אבל כן אפשר לנסות להכריח אותה לפחות לתת קצת יותר את הדעת לציבור על הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה רבה.

דגנית, שימשה כמנכ"לית משרד העלייה והקליטה.

<< אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >>

כן, אני פה, אני המוצג הארכיאולוגי של הוועדה הזאת. אני רוצה להגיד שהייתי 13 שנים בממשלה, מדרג המירב, מה שכיניתם, ועד מנכ"לית השרה שלי לשמחתי, הייתה פנינה תמנו שטה שהייתה יו"ר הוועדה עד לא מזמן. וכשהיא ביקשה ממני לעשות את התפקיד, הייתי סמנכ"לית באותו משרד והיא אמרה לי: תגידי, למה לא באת לבקש ממני את התפקיד? אמרתי לה: לא ידעתי שאפשר. באמת, באמיתי, 24 שנים בצבא, סמנכ"לית של משרדים, מוקפת בגברים ולא ידעתי שאפשר.

אני רוצה להגיד פה א' שאני שאלתי את עצמי, ואני מדברת פה בשם חברותיי, אנחנו עדיין עובדות כצוות, חשוב לי שתדעו. הדבר הזה הוא כוח, להיות מנכ"לית של משרד ממשלתי זה כוח לא בשביל עצמך, זה כוח של קבוצה. זה כוח שגם אחרי השירות בממשלה מביא אותך למקומות אחרים ומאפשר לך לדאוג לציבור נשים שלם גם אחרי הממשלה. יש חיים כאלה, שתדעו.

שאלת על פרקטיקה אז אני רוצה לענות על פרקטיקה. ראשית, אני אומרת אל תדונו אחד-אחד. מה שקורה במנגנון היום זה שדנים בבודדת, זה הולך לאיבוד, זה מתפזר, כל שר מצביע לעצמו. תגידו למשל שלא דנים בפחות מחמישה מינויים ביחד ואז יש לך תמונת מצב כללית. למשל, אני אומרת שאני רוצה שנתחיל להסתכל – זה לא קשור רק לנשים – על עבודת הממשלה כפרופסיה. יושבים פה הרבה מאוד פקידי ממשלה חבריי לממשלה, עושים עבודה קשה ושוחקת ויש נטישה של השירות הציבורי, ולא בכדי, לא רק נשים נוטשות. בואו, האם יעלה על הדעת שבאמדוקס יקדמו מנכ"ל בלי שיסתכלו על הסמנכ"לים הרלוונטיים מתוך אותו ארגון? תסתכלו על הסמנכ"לים שנמצאים כבר היום. לשיטתכם, האחוזים בדרג הסמנכ"ליות הוא תקין אז בואו, תחייבו את הדבר הזה.

יש לי עוד שורה של המלצות, מפאת קוצר הזמן אעצור, תודה שהזמנתם אותי.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

אנחנו נשמח לקבל את ההמלצות.

<< אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >>

אני מוכנה להעלות אותן על הכתב.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>

תודה.

יעל יחיאלי ממיזם 5050.

<< אורח >> יעל יחיאלי: << אורח >>

תודה, גם אני מברכת את מירב על הבחירה, וגם אני רוצה להגיד על השיתוף גם של הארגונים שהגישו את הבג"ץ וההשפעה של זה על הנציבות להראות שיש דרך לעשות שינוי. וכמה טוב שיש לנו בג"ץ. רוב קידום השוויון המגדרי במדינת ישראל לצערי, עשינו דרך בג"ץ ולא דרך החקיקה.

עוד מילה לגבי ייצוג הולם, הנושא הוא באמת ייצוג שוויוני בגלל שיש כאן מפלגות בכנסת שמבחינתם אפס זה ייצוג הולם. אז אנחנו נפסיק לדבר על ייצוג הולם ואנחנו נדבר על ייצוג שוויוני ונדרוש 5050.

באתי עם החולצה של רות ביידר גינזבורג, שאמרה women belong in all places where decisions are being made. נשים צריכות להיות ושם אנחנו צריכות לסמן את היעד, ואני חושבת שזה מה שחשוב בוועדה כאן, למקומות שבהן מתקבלות ההחלטות. ודבר חשוב, אף פעם אל תקבלו אף אישה בגלל שהיא אישה, אני חושבת שלנציבות זה ברור, לא לקבל אף אישה בגלל שהיא אישה, אבל ברגע שיש מספיק נשים ב-pool, אין בעיה למצוא נשים מוכשרות, החוכמה והטמטום יתחלקו 50-50, כלומר יש מספיק נשים חכמות.

עוד משהו אחד, היו בחירות אתמול בארצות הברית, הרבה מתייחסים למי שנבחר לראש עיריית ניו יורק, אבל אני רוצה להגיד שבניו יורק יש 50% נשים במועצת העיר בזכות קמפיין ציבורי, לא חקיקה, שנקרא 21 for 21, זאת אומרת שהם רצו 21 מועמדות במועצה והם הגיעו ל-31 מועמדות. כלומר, הם הציבו יעד, וזה מה שחשוב כאן, שנציב יעד ונדבר על מספרים ולא על מילים. ואני רוצה להכניס את המספר 50% בכל מקום, לא פחות ולא יותר.

לסיום אני אגיד משהו על ירושלים, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, דרשנו מכל ראשי הרשימות לעשות 50-50 ריצ'רץ' והוא התחייב והוא עשה וזה השותפות של הגברים. בחודשים האחרונים הוא מינה גם מנכ"לית פעם ראשונה לעיריית ירושלים וגם אדריכלית בפעם הראשונה בעיריית ירושלים. כלומר, הסיפור של הגברים, ואני חושבת שהצלחה תהיה כשגם סביב השולחן הזה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]