הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו-2026

רשומות

הצעות חוק

הממשלה

א' בשבט התשפ"ו-1924 19 בינואר 2026

עמוד

הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 608 פרק א': מטרת החוק 608 פרק ב': ייעול הליכי התכנון והבנייה608 פרק ג': האצת מיזמי תשתית לאומיים 620 פרק ד': הגדלת ההכנסות של הרשויות המקומיות 641 פרק ה': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל 645 פרק ו': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה 648 פרק ז': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות654 פרק ח': חברות ממשלתיות ביטחוניות–תחרותיות668 פרק ט': קידום התחרות בשוק הבנקאות 670 פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח 699 פרק י"א: טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש 715 פרק י"ב: פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס 719 פרק י"ג: ייעול וקידום התחרות במשק הדלק 757 פרק י"ד: שדות תעופה בשיתוף המגזר הפרטי797 פרק ט"ו: שיפור השירות לאזרח באמצעים דיגיטליים 837 פרק ט"ז: שמירה על זכויות מבוטחים בסיעוד 848 פרק י"ז: רפורמה מבנית במשק החלב856 פרק י"ח: נתוני אשראי 892 פרק י"ט: שונות945 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2026), התשפ"ו-2026 949 פרק א': מטרת החוק 949 פרק ב': מיסוי של קופות גמל 949 פרק ג': צמצום ההון השחור 953 פרק ד': התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 960 פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה1001 פרק ו': עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) 1003 פרק ז': מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 1007 2030 פרק ח': מס רכוש 1012 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו-2026 1028 1

מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית

לשנת התקציב 2026), התשפ״ו-2026

הצעות חוק הממשלה - 1924, א' בשבט התשפ"ו, 19.1.2026

פרק א': מטרת החוק

מטרה 1. חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להעלות את רמת

החיים בישראל, לחזק את הצמיחה במשק ובכלל זה את הצמיחה לנפש, להגדיל

את התעסוקה, את הפיריון במשק ואת רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה,

להגדיל את היקף התשתיות במשק, לייעל את המגזר הציבורי ובכלל זה את מתן

השירותים שמעניקים גופים ציבוריים, לצמצם את הנטל הרגולטורי ולצמצם את

אי–השוויון הכלכלי, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2026.

פרק ב': ייעול הליכי התכנון והבנייה

תיקון חוק 2. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-19651 (בפרק זה - חוק התכנון והבנייה) - התכנון והבנייה

(1) בסעיף 6, בסעיף קטן (ה) -

(א) בפסקה (1), אחרי "מתעסוקה" יבוא "או ממסחר" ואחרי "לתעסוקה" יבוא

"או למסחר";

(ב) בפסקה (5), אחרי "מתעסוקה" יבוא "או ממסחר" ואחרי "לתעסוקה" יבוא

"או למסחר";

(ג) בפסקה (6), במקום "כ"א בטבת התשפ"ז 31(בדצמבר ")2026 יבוא "ה' בטבת

התשצ"א 31(בדצמבר ".)2030;

(2) בסעיף 12ו -

(א) האמור בו יסומן "(א)";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

דברי הסבר

סעיף 2 לפסקה (1) מסחר ותעסוקה. כמו כן מוצע להאריך את המועד שעד

סעיף 6(ה) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 אליו ניתן להגיש תוכניות לוועדת המשנה עד ליום ה' (בפרק זה - חוק התכנון והבנייה), קובע הוראות בנוגע בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030).

לוועדת משנה של המועצה הארצית, שנתונות לה כל לפסקה (2)

הסמכויות של הוועדה המחוזית לעניין תוכניות מפורטות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף 12ו שעיקרן שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש לחוק התכנון והבנייה אינה "מוסד תכנון" כהגדרתו בחוק מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ואשר ניתן להגיש התכנון והבנייה, ולכן הוראות סעיף 42 לחוק הקובעות את לה תוכניות עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז 31(בדצמבר המניין החוקי בישיבות מוסדות התכנון, לא חלות עליה.

2026). כדי לאפשר את המשך המדיניות הממשלתית של בשל כך, כיום נדרשת נוכחות של כל שלושת חברי ועדת הגדלת היצע הדיור, באמצעות ניצול יעיל של שטחים הערר לפיצויים ולהיטל השבחה כדי לקיים ישיבה חוקית המיועדים לייעודי קרקע שקיים בהם עודף היצע ולכן אינם של הוועדה. דרישה זו גורמת לעיתים לדחיות בישיבות ממומשים, מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת המשנה, הוועדה ולעיכוב במתן החלטות. מוצע לקבוע כי המניין ולתת לה את כל הסמכויות של הוועדה המחוזית גם החוקי בישיבות של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין תוכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד מייעוד של יהיה שני חברים, שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה וכי מסחר לייעוד מגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים אם יהיו הדעות בישיבה שקולות יהיה ליושב הראש קול המיועדים למסחר. יובהר כי התיקון האמור יקנה סמכות נוסף באותו עניין.

לוועדה גם בנוגע למגרשים המיועדים בייעוד מעורב של

1 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ה, עמ' 750.

608 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(ב) המניין החוקי בישיבת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה יהיה

שני חברים ובלבד שיושב ראש הוועדה יהיה אחד מהם.

(ג) היו הדעות בישיבה לפי סעיף קטן (ב) שקולות, יהיה ליושב הראש

קול נוסף באותו עניין.";

(3) בסעיף 51, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הוראות סעיפים 77 ו־78(א), יחולו על הכנת תוכנית מיתאר ארצית בשינויים

המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בסעיף 77, המילים "ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר" -

לא יקראו;

(2) הפקדה לעניין תוכנית מיתאר ארצית היא פרסומה כאמור בסעיף

52(ד).";

(4) בסעיף 52, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) הוראות סעיף 98(א) יחולו על תוכנית מיתאר ארצית בשינוי זה: הפקדה

לעניין תוכנית מיתאר ארצית היא פרסומה לפי סעיף קטן (ג).";

(5) בסעיף 76ג -

(א) בפסקה (1), במקום 77" ו־78" יבוא 77" ו־78(א)";

(ב) בפסקה (6), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

דברי הסבר

לפסקאות (3) עד (5) לפסקה (4)

מוצעים כמה תיקונים לעניין תחולת הוראות סעיפים מוצע להבהיר שהוראות סעיף 98(א) לחוק התכנון 77, 78(א) ו–98(א) לחוק התכנון והבנייה על תוכנית מיתאר והבנייה (שעניינו הגבלת פעולות אחרי הפקדת תוכנית) ארצית ותוכנית לתשתית לאומית, וזאת כתיקונים מבהירים חלות על תוכנית מיתאר ארצית. גם בעניין זה מוצע בלבד ובהלימה לאופן שבו נוהגים מוסדות התכנון להבהיר כי הפקדה לעניין תוכנית מיתאר ארצית היא הארציים כיום. פרסומה לפי סעיף 52(ג) לחוק התכנון והבנייה.

לפסקה (3) גם בפסקה זו, התיקון המבהיר אינו מתייחס לסעיף

מוצע להבהיר, שסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה 98(ב) לחוק, שאינו רלוונטי לתוכנית מיתאר ארצית, מאחר (שעניינו פרסום הודעה על הכנת תוכנית) וסעיף 78(א) לחוק שהוא מתייחס במפורש להחלטות של ועדה מחוזית האמור (שעניינו קביעת תנאים למתן היתרים וחלוקת קרקע ולהחלטות של ועדה מקומית, וממילא אינו חל ביחס בשלב הכנת התוכנית) חלים על תוכנית מיתאר ארצית לתוכנית מיתאר ארצית.

בשינויים המחויבים. כחלק מהתיקון המבהיר, מוצע לציין לפסקה (5)

במפורש חלק מהשינויים המחויבים כאמור. כך, לעניין סעיף סעיף 76ג(1) לחוק קובע כי הוראות סעיפים 77 ו–78 77, מוצע להבהיר כי במסגרת פרסום ההודעה על הכנת יחולו בשינויים המחויבים על תוכנית כאמור. בפסקה (5) תוכנית מיתאר ארצית, לא יידרש פרסום במשרדי הרשויות מוצע להבהיר שמדובר בסעיף 78(א) בלבד (בדומה לאמור המקומיות הנוגעות בדבר, וזאת בשל היקף תחולתה של לעיל, סעיף 78(ב) אינו רלוונטי מאחר שהוא מתייחס תוכנית מיתאר ארצית. כמו כן, לעניין סעיפים 77 ו–78(א) במפורש להחלטות של ועדה מחוזית ולהחלטות של מוצע להבהיר כי הפקדה לעניין תוכנית מיתאר ארצית ועדה מקומית, וממילא אינו חל ביחס לתוכנית לתשתית היא פרסומה כאמור בסעיף 52(ד) המוצע בפסקה (4) שלהלן לאומית). כמו כן מוצע להבהיר בדומה למוצע בפסקה (4) (כלומר הפקדה לעניין תוכנית מיתאר ארצית היא פרסומה לעיל, כי הוראות סעיף 98(א) לחוק התכנון והבנייה חלות לפי סעיף 52(ג) לחוק התכנון והבנייה). יוער כי התיקון על תוכנית לתשתית לאומית וכי הפקדה לעניין תוכנית המבהיר אינו מתייחס לסעיף 78(ב) לחוק, שאינו רלוונטי לתשתית לאומית היא פרסומה לפי סעיף 76ג(6)(ב1) לחוק לתוכנית מיתאר ארצית, מאחר שהוא מתייחס במפורש התכנון והבנייה.

להחלטות של ועדה מחוזית ולהחלטות של ועדה מקומית,

וממילא אינו חל ביחס לתוכנית מיתאר ארצית.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 609

"(ב1) הוראות סעיף 98(א) יחולו על תוכנית לתשתית לאומית בשינוי

זה: הפקדה לעניין תוכנית לתשתית לאומית היא פרסומה לפי פסקת

משנה (ב)(1).";

(6) במקום סעיף 120 יבוא:

"הגדרות 120. בסימן זה -

"אישור איחוד וחלוקה" - אישור איחוד וחלוקה לפי סימן זה

או אישור לפי פרק ד'1;

"מגרש" - לרבות דרך.";

(7) בסעיף 121, אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" בדבר מתחם לאיחוד וחלוקה; בחוק זה, "מתחם לאיחוד וחלוקה" - שטח

הכלול בתוכנית שנקבע לגביו שתנאי למתן היתר בתחומו הוא אישור איחוד

וחלוקה.";

(8) בסעיף 143, אחרי "על פי סימן ז' לפרק ג'" יבוא "או על פי פרק ד'1";

(9) אחרי סעיף 144 לחוק יבוא:

דברי הסבר

יודגש כי כלל התיקונים בפסקאות (3) עד (5) הם לפסקה (6)

תיקונים מבהירים בלבד, שכן לעמדת המדינה כבר כיום מוצע להוסיף הגדרה למונח "אישור איחוד וחלוקה" מוקנות הסמכויות הנזכרות בפסקאות אלה למועצה אשר תקבע כי אישור איחוד וחלוקה יכול להיות הן לפי הארצית ולוועדה לתשתית לאומיות. עמדה זו הובאה הוראות פרק ג' סימן ז' לחוק התכנון והבנייה - מצב במסגרת בג"ץ 1119-01-25 מועצה אזורית עמק יזרעאל הדברים הקיים כיום (לפי סעיף 121 ניתן לקבוע הוראות נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שבו בין השאר טענו בדבר איחוד וחלוקה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, העותרים שהמועצה הארצית אינה מוסמכת לפעול לפי בתוכנית) והן לפי הוראות פרק ד'1 המוצע (שאז אישור סעיפים 77 ו–78 לחוק התכנון והבנייה (יצוין כי בקשה לצו האיחוד והחלוקה ניתן על ידי רשות הרישוי כפי שיפורט ביניים שהוגשה במסגרת העתירה, נדחתה). עמדת המדינה להלן). יצוין כי ההגדרה "מגרש" כבר קיימת בחוק התכנון שהוגשה ביחס לעתירה זו היא כי קיימת סמכות כאמור, והבנייה והתיקון הוא טכני כדי שתבוא לאחר ההגדרה ובין השאר אף פורטו דוגמאות שבהן נעשה בעבר שימוש שמוצע להוסיף כעת.

בסעיפים אלה על ידי המועצה הארצית. כאמור התיקון

המוצע כעת בא להבהיר מצב דברים זה בלבד, ואינו גורע לפסקה (7)

מעמדת המדינה. מוצע לקבוע שבתוכנית מיתאר מקומית ובתוכנית

לפסקאות (6) עד (9) מפורטת מותר לקבוע הוראות בדבר מתחם לאיחוד וחלוקה,

ולהגדיר שמתחם זה הוא שטח הכלול בתוכנית שנקבע

כדי לייעל ולקצר את הליכי התכנון, מוצע בפסקה לגביו שתנאי למתן היתר בתחומו הוא אישור איחוד

(9) להוסיף את פרק ד'1 לחוק התכנון והבנייה ולקבוע וחלוקה. יוער כי מדובר בתיקון מבהיר, שכן גם כיום מוסדות במסגרתו מנגנון חדש אשר יאפשר אישור של איחוד התכנון קובעים בתוכנית מתחם לאיחוד וחלוקה בעתיד. עם וחלוקה בהסכמה על ידי רשות הרישוי. זאת, נוסף על זאת, כיום, לשם קביעת הוראות האיחוד והחלוקה נדרשת האפשרות הקיימת בחוק לקבוע הוראות איחוד וחלוקה תוכנית נוספת, והתיקון המוצע מאפשר לקבוע הוראות בתוכנית. הדבר צפוי להביא לייעול ולקיצור ההליך אלה גם בהליך לפי פרק ד'1 המוצע.

התכנוני כאמור מאחר שמרבית התוכניות שכוללות

איחוד וחלוקה, נעשות שלא בהסכמה, ובשל כך מוגשות לפסקה (8)

התנגדויות בעניינן, מה שמביא להארכת משך הזמן עד מוצע לתקן את סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה אשר לאישורן של תוכניות כאמור. לעומת זאת, לאחר אישור קובע, בין השאר, כי "לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי התוכנית מתגבשות הסכמות רחבות יותר לעניין האיחוד המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי פרק זה או על והחלוקה וניתן לאשר טבלאות הקצאה בהליך פשוט ומהיר פי סימן ז' לפרק ג...", ולקבוע כי ניתן לרשום חלוקת קרקע בכפוף להסכמת כל בעלי הזכויות בקרקע. כאמור גם על פי תשריט שאושר על פי פרק ד'1 (בהתאם לצורך כך מוצע בפסקאות (6) עד (8) לבצע את למוצע בסעיף)(9)2.

התיקונים הנדרשים להוספת המנגנון החדש.

610 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"פרק ד':1 איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי

איחוד וחלוקה 144א. נקבע בתוכנית מתחם לאיחוד וחלוקה, מגיש התוכנית, בעל

בהסכמה בסמכות קרקע שחלה עליה התוכנית או מי שקיבל את הסכמתו של

רשות הרישוי

בעל קרקע כאמור, יהיה רשאי להגיש לרשות הרישוי בקשה

לאישור איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי לפי

סעיף 144ג ויחולו הוראות פרק זה.

תנאים להגשת 144ב. ניתן להגיש בקשה לאיחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות

בקשה לאיחוד הרישוי רק אם מתקיימים כל אלה:

וחלוקה בהסכמה

בסמכות רשות (1) החלוקה החדשה המבוקשת חלה במתחם לאיחוד

הרישוי

וחלוקה בשלמותו;

(2) כל בעלי הקרקע במתחם לאיחוד וחלוקה נתנו את

הסכמתם לחלוקה כאמור;

(3) אין בחלוקה המבוקשת סטייה מהוראות התוכנית שבה

נקבע המתחם לאיחוד וחלוקה.

בקשה לאישור 144ג. בקשה לאישור איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות

איחוד וחלוקה הרישוי תוגש בצירוף כל אלה:

בהסכמה בסמכות

רשות הרישוי (1) טבלת הקצאה, לפי חוק זה, החתומה בידי כל בעלי

הקרקע בשטח המתחם;

(2) תצהיר של מגיש הבקשה המאשר שכל בעלי הקרקע

בשטח המתחם לאיחוד וחלוקה הסכימו לפרטים הכלולים

בטבלת ההקצאה;

דברי הסבר

לפסקה (9) התנאי השני המוצע הוא שכל בעלי הקרקע במתחם

מוצע להוסיף לחוק התכנון והבנייה את פרק ד'1 האמור נתנו את הסכמתם לחלוקה;

המוצע - איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי, התנאי השלישי המוצע הוא שאין בחלוקה המבוקשת ובו מוצעים סעיפים 144א עד 144י. סטייה מהוראות התוכנית שבה נקבע המתחם לאיחוד לסעיף 144א המוצע וחלוקה.

מוצע לקבוע כי אם נקבע בתוכנית מתחם לאיחוד לסעיף 144ג המוצע

וחלוקה יהיו מגיש התוכנית, בעל הקרקע שחלה עליה בסעיף מפורטים המסמכים שיש לצרף לבקשה לאישור התוכנית או מי שקיבל את הסכמתו של בעל קרקע כאמור איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי:

רשאים להגיש לרשות הרישוי בקשה לאישור איחוד .1 טבלת הקצאה לפי חוק התכנון - כלומר טבלה לפי וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי ויחולו לגבי טופס 2 שבתוספת לתקנות התכנון והבנייה (תוכנית איחוד הבקשה הוראות הפרק המוצע. וחלוקה), התשס"ט-,2009 כשהיא בידי כל בעלי הקרקע לסעיף 144ב המוצע בשטח המתחם;

מוצע לקבוע את התנאים להגשת בקשה כאמור: .2 תצהיר של מגיש הבקשה כי כל בעלי הקרקע כאמור התנאי הראשון המוצע הוא שהחלוקה החדשה חלה הסכימו לפרטים הכלולים בטבלת ההקצאה האמורה;

בכל המתחם לאיחוד וחלוקה שנקבע בתוכנית (יובהר שאם .3 תוכנית לצורכי רישום לכל מתחם האיחוד והחלוקה בתוכנית נקבעו כמה מתחמים לאיחוד וחלוקה, ניתן להגיש התואמת את טבלת ההקצאה לפי פסקה (1), וכן את בקשה בנפרד לגבי כל מתחם כאמור, ובלבד שהבקשה התוכנית שבה נקבע המתחם לאיחוד וחלוקה ואת החלוקה תכלול את כל שטח המתחם שלגביו היא מוגשת); למגרשים שנקבעה בתוכנית האמורה, חתומה בידי כל בעלי הקרקע בשטח המתחם.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 611

(3) תוכנית לצורכי רישום לכל מתחם האיחוד והחלוקה,

התואמת את טבלת ההקצאה לפי פסקה (1), וכן את התוכנית

שבה נקבע המתחם לאיחוד וחלוקה ואת החלוקה למגרשים

שנקבעה בה, חתומה בידי כל בעלי הקרקע בשטח המתחם.

שליחת הודעה 144ד. הוגשה לרשות הרישוי בקשה כאמור בסעיף 144ג, וראתה

לבעלי המקרקעין רשות הרישוי כי מתקיימים לגבי הבקשה האמורה התנאים

לפי סעיף 144ב וכי צורפו לה המסמכים הדרושים לפי סעיף

144ג, תשלח רשות הרישוי בדואר רשום, על חשבון מגיש

הבקשה, הודעות לכל בעלי המקרקעין שבמתחם האיחוד

והחלוקה ותפרסם על חשבון מגיש הבקשה, הודעה בעיתון

בהתאם להוראות סעיף 1א.

התנגדות לבקשה 144ה. הטוען שלא מתקיימים התנאים שנקבעו בפרק זה לאישור

לאישור איחוד איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי, רשאי להגיש

וחלוקה בסמכות

רשות הרישוי לרשות הרישוי התנגדות בכתב בליווי תצהיר, בתוך 15 ימים

ממועד קבלת ההודעה לפי סעיף 144ד ואם לא קיבל הודעה

כאמור - בתוך 15 ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי

אותו סעיף.

אישור איחוד 144ו. (א) חלפו 15 ימים ממועד מסירת ההודעות לפי סעיף 144ד או

וחלוקה בהסכמה ממועד הפרסום האחרון בעיתון לפי אותו סעיף, לפי המאוחר,

בסמכות רשות

הרישוי תאשר רשות הרישוי את האיחוד והחלוקה בהסכמה בסמכות

רשות הרישוי ואת התוכנית לצורכי רישום כאמור בסעיף

144ג(3), ובלבד שמצאה שמתקיימות לגביהם הוראות פרק זה.

דברי הסבר

לסעיף 144ד המוצע ובלבד שמצאה שמתקיימות לגביהם הוראות פרק זה.

מוצע להסדיר את אופן שליחת ההודעות לכל בעלי יובהר כי רשות הרישוי מוסמכת שלא לאשר את האיחוד הקרקע שבמתחם לאיחוד וחלוקה, על ידי רשות הרישוי והחלוקה אם מצאה כי לא מתקיימים התנאים לחלוקה שאליה הוגשה הבקשה, ולקבוע כי פרסום הודעה בעיתון חדשה בהסכמה, בין אם הוגשה התנגדות בנושא ובין אם יהיה בהתאם לסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, והכול על לאו. מוצע לקבוע כי אם אישרה רשות הרישוי את האיחוד חשבון מגיש הבקשה. והחלוקה בהסכמה ואת התוכנית לצורכי רישום, תפרסם על כך הודעה ברשומות.

לסעיף 144ה המוצע

נוסף על כך, מוצע להסמיך את רשות הרישוי להתנות

מוצע לקבוע את תקופת הזמן ואת האופן שבהם את אישור הבקשה לאיחוד וחלוקה בהסכמה, בהפקדת הטוען לכך שלא מתקיימים התנאים לאישור איחוד וחלוקה כתב שיפוי מלא או חלקי מפני תביעות פיצויים לפי סעיף בהסכמה בסמכות רשות הרישוי, רשאי להגיש לרשות 197 לחוק התכנון והבנייה, בשל אישור הבקשה, ויחולו הרישוי התנגדות לאיחוד וחלוקה כאמור. לעניין זה הוראות סעיף 197א לחוק התכנון והבנייה, יוסבר כי על אף שההליך מותנה בהסכמת כלל בשינויים המחויבים.

בעלי הזכויות, הפרסום כאמור בסעיף 144ד המוצע ומתן כמו כן, וכדי להחיל על אישור איחוד וחלוקה האפשרות להתנגד כאמור בסעיף 144ה המוצע נועדו בהסכמה לפי פרק ד'1 המוצע את הוראות חוק התכנון לאפשר העלאת טענה של בעל זכות ולפיה התנאים והבנייה לעניין אישור תוכנית איחוד וחלוקה, מוצע לקבוע שנקבעו בסימן זה לאישור איחוד וחלוקה בהסכמה לא כי דין איחוד וחלוקה בהסכמה שאושר לפי סעיף זה על ידי התקיימו, ובכלל זה, כי לא ניתנה הסכמתו לחלוקה. רשות הרישוי, הוא כדין תוכנית הכוללת הוראות איחוד לסעיף 144ו המוצע וחלוקה שאושרה על ידי הוועדה המקומית. מכלל זה מוצע להחריג את סעיפים 112, 117 ו–119 לחוק התכנון והבנייה, מוצע לקבוע כי בחלוף המועד שנקבע בסעיף 144ה זאת מאחר שהם אינם נדרשים למנגנון המוצע של איחוד המוצע להגשת התנגדויות, רשות הרישוי תאשר את וחלוקה בהסכמה (הערר לפי סעיף 112 אינו נדרש כי ההסדר האיחוד והחלוקה בהסכמה ואת התוכנית לצורכי רישום 612 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) אישרה רשות הרישוי את האיחוד והחלוקה בהסכמה

בסמכות רשות הרישוי ואת התוכנית לצורכי רישום לפי סעיף

קטן (א), תפרסם על כך הודעה ברשומות.

(ג) רשות הרישוי רשאית להתנות את אישור הבקשה

כאמור בסעיף קטן (א), בהפקדת כתב שיפוי מלא או חלקי

מפני תביעות פיצויים לפי סעיף 197, בשל אישור הבקשה,

ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 197א, בשינויים המחויבים.

(ד) ניתן אישור איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות

הרישוי לפי הוראות פרק זה, יראו אותו כתוכנית הכוללת

הוראות איחוד וחלוקה שאושרה על ידי הוועדה המקומית

לפי הוראות סימן ז' לפרק ג'; ואולם, על אישור כאמור לא

יחולו הוראות סעיפים 112, 117 ו־119.

תחילת תוקף של 144ז. תחילת התוקף של איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות

איחוד וחלוקה הרישוי הוא ביום הפרסום ברשומות לפי סעיף 144ו(ב).

בהסכמה בסמכות

רשות הרישוי

רישום איחוד 144ח. (א) אישרה רשות רישוי איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות

וחלוקה בהסכמה רשות הרישוי ותוכנית לצורכי רישום כאמור בסעיף 144ו

בסמכות רשות

הרישוי בפנקסי יחולו הוראות אלה:

המקרקעין

(1) רשות הרישוי תגיש את התוכנית לצורכי רישום

למנהל כהגדרתו בפקודת המדידות2 (בסעיף זה -

המנהל); המנהל יאשר את התוכנית לצורכי רישום

ככשרה לרישום בהתאם לפקודת המדידות ולחוק

המקרקעין, התשכ"ט-19693, בתוך חודשיים מהיום שבו

הועברה לו, אם מצא כי היא ראויה לרישום כאמור;

דברי הסבר

מחייב הסכמה של כל בעלי הקרקע במתחם והפרסום על ידי רשות הרישוי לאישור המנהל כהגדרתו בפקודת והכניסה לתוקף לפי סעיפים 117 ו–119 אינם נצרכים כי הם המדידות, וככל שהמנהל אישר אותה ככשרה לרישום, מוסדרים בצורה אחרת בפרק המוצע). את הגשתה על ידי יושב ראש הוועדה המקומית בצירוף לסעיף 144ז המוצע המסמכים הנדרשים, לרשם המקרקעין, כדי שירשום את החלוקה בהתאם לתוכנית לצורכי רישום. עוד מוצע מוצע לקבוע כי תחילת התוקף של איחוד וחלוקה לקבוע את המועדים הנוגעים לפעולות האמורות, תוך בהסכמה בסמכות רשות הרישוי הוא ביום פרסומה קיצור המועדים שנקבעו בסעיף 125 לחוק. נוסף על כך, ברשומות לפי סעיף 144ו(ב). כלומר, לפרסום ברשומות של מוצע בסעיף קטן (ב) להסמיך את שר הפנים לקבוע האיחוד והחלוקה בהסכמה יש משמעות קניינית, עוד הוראות ותנאים, כך שמי שהגיש את הבקשה לאישור בטרם רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, וזאת איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי, יהיה רשאי בדומה להוראת סעיף 124 לחוק ולפיה תחילת תוקפה להגיש בעצמו את התוכנית לצורכי רישום למנהל לפי של חלוקה חדשה הוא ביום תחילת תוקפה של התוכנית פקודת המדידות, וככל שאושרה על ידי המנהל, יהיה שכללה הוראות איחוד וחלוקה. רשאי להגיש אותה בצירוף המסמכים הנדרשים לרשם לסעיף 144ח המוצע המקרקעין, והכול בהתאם למועדים המפורטים בסעיף מוצע זה. עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי אי– מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) את ההסדרים הנוגעים שמירת המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) לסעיף לרישום איחוד וחלוקה בהסכמה, בדומה להסדרים מוצע זה, לא תפגע בתוקף של האיחוד והחלוקה בהסכמה הקבועים בסעיף 125 לחוק בעניין תוכנית לאיחוד וחלוקה. בסמכות רשות הרישוי ובזכויות שנרכשו עם כניסתו לתוקף הסדרים אלה כוללים את הגשת התוכנית לצורכי רישום לפי סעיף 144ז.

2 חוקי א"י, כרך ב', (ע) 1368, (א) 1393.

3 ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 613

(2) אישר המנהל את התוכנית לצורכי רישום ככשרה

לרישום לפי פסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה

המקומית ללשכת רישום המקרקעין הנוגעת בדבר

את התוכנית לצורכי רישום כאמור, את העתק מסמכי

התוכנית, כשהוא חתום על ידו, ואת האיחוד והחלוקה

בהסכמה בסמכות רשות הרישוי שאושרו לפי פרק זה,

ורשם המקרקעין ירשום את החלוקה בהתאם לתוכנית

לצורכי רישום, בתוך חודשיים מהיום שבו הועברו אליו

כל המסמכים האמורים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לקבוע

בתקנות הוראות ותנאים, ולפיהם מי שהגיש בקשה לפי פרק

זה, יהיה רשאי להגיש למנהל את התוכנית לצורכי רישום

שאושרה לפי סעיף 144ו, ולאחר שיאשרה המנהל, יהיה רשאי

להגיש ללשכת רישום המקרקעין את התוכנית לצורכי רישום

ואת העתק התוכנית על תשריטיה; על ההגשות לפי סעיף קטן

זה יחולו המועדים המפורטים בסעיף קטן (א) לעניין אישור

המנהל ולעניין רישום האיחוד והחלוקה.

(ג) אי־שמירת המועדים האמורים בסעיף זה, לא תפגע

בתוקפם של האיחוד והחלוקה בסמכות רשות הרישוי

ובזכויות שנרכשו מכוח סעיף 144ז.

השפעת איחוד 144ט. הוראות סעיפים 126 ו־127(ד) יחולו על איחוד וחלוקה

וחלוקה בהסכמה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי שאושרו לפי פרק זה, ואולם

בסמכות רשות

הרישוי על הסיפה לסעיפים 126(ב) ו–127(ד), החל במילים "אולם מותר"

שעבודים או - לא תיקרא.

זכויות

חריג לתנאי 144י. (א) על אף האמור בסעיף 144ב(2), שר הפנים רשאי לקבוע

להגשת בקשה בתקנות, הוראות ותנאים שלפיהם יהיה ניתן להגיש בקשה

לאיחוד וחלוקה

בהסכמה בסמכות לאיחוד וחלוקה לפי פרק זה בלא הסכמת כל בעלי הקרקע

רשות הרישוי במתחם וכן בקשה להיתר; ואולם לא יינתן אישור איחוד

וחלוקה לפי סעיף 144ו אלא אם כן ניתנה הסכמת כל בעלי

הקרקע במתחם והתקיימו הוראות סעיפים 144ב עד 144ה,

ולא יינתן היתר בטרם ניתן אישור לפי סעיף 144ו.

דברי הסבר

לסעיף 144ט המוצע רשאי לקבוע בתקנות כי בשלב הגשת הבקשה לאישור

מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים 126 ו–127(ד) לחוק איחוד וחלוקה לא תידרש הסכמת כל בעלי הקרקע בשטח התכנון והבנייה יחולו גם על בקשה לאיחוד וחלוקה המתחם לאיחוד וחלוקה (וכן רשאי הוא לקבוע כי לא בהסכמה שאושרה לפי פרק מוצע זה, ואולם מוצע לקבוע נדרשת הסכמה כאמור גם בשלב הגשת הבקשה להיתר שהסיפה לסעיף 126(ב) ולסעיף 127(ד) לחוק התכנון והבנייה, כפי שיפורט להלן), ובלבד שלא יינתן אישור איחוד וחלוקה החל במילים "אולם מותר" - לא תיקרא. לפי סעיף 144ו בטרם התקיימו הוראות סעיפים 144ג עד 144ה, ושלא יינתן היתר בטרם ניתן האישור לפי סעיף 144ו.

לסעיף 144י המוצע

כמו כן, מוצע לקבוע כי בתקנות כאמור, רשאי שר

מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי על אף האמור בסעיף הפנים לקבוע שיהיה ניתן להגיש בקשה להיתר לאחר 144ב(2), הקובע, שכבר בעת הגשת הבקשה לאיחוד קבלת אישור מאת רשות הרישוי להגישו (אישור של רשות וחלוקה נדרש שיתקיים התנאי שעניינו הסכמת כל בעלי הרישוי ולפיו מתקיימות לגבי הבקשה לאיחוד וחלוקה הזכויות בקרקע לחלוקה החדשה המבוקשת, שר הפנים שהוגשה כל הוראות הפרק המוצע למעט הסכמת כל בעלי 614 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר הפנים לקבוע

כי יהיה ניתן להגיש בקשה להיתר יחד עם בקשה לאיחוד

וחלוקה או לאחר קבלת אישור להגשת בקשה להיתר; לעניין

זה, "אישור להגשת בקשה להיתר" - אישור של רשות הרישוי

ולפיו מתקיימות לגבי הבקשה לאיחוד וחלוקה שהוגשה כל

הוראות פרק זה למעט הסכמת כל בעלי הקרקע במתחם.

(ג) בתקנות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) יקבע שר

הפנים הוראות, תנאים, סדרי דיון והליכים לגבי הגשת בקשה

לאיחוד וחלוקה לפי סעיף קטן (א) או הגשת בקשה להיתר,

ובכלל זה הוראות בנושאים האלה:

(1) שיעור הסכמת בעלי הקרקע הנדרש להגשת

הבקשות כאמור;

(2) התקופה שבסופה יפוג תוקף האישור להגשת

בקשה להיתר.";

(10) בסעיף 145א1 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "תוכנית לעמידות" ועד "לפי סעיף

62א(ה1)" יבוא "תוכנית בסמכות הוועדה המקומית הכוללת הוראות המאפשרות

מתן היתר בנייה מכוחה בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר";

(ב) בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים "על אף האמור" - תימחק;

(ג) בסעיף קטן (ד), במקום "מגרש אחד או שני מגרשים" יבוא "עד חמישה";

(ד) סעיף קטן (ח) - בטל;

(11) בסעיף 158כ -

(א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "ולפי חוק זה" יבוא "ובלבד שההכשרה כאמור

התקיימה במוסד שהוכר לעניין זה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד)";

דברי הסבר

הדירות), או יחד עם הגשת בקשה לאיחוד וחלוקה. עוד החלטתה לאשר את התוכנית. ההסדר הנוכחי חל רק על מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג), ששר הפנים יקבע הוראות, תוכניות בסמכות הוועדה המקומית המנויות בסעיף 145א1 תנאים, סדרי דיון והליכים לגבי הגשת בקשות אלה ובכלל לחוק התכנון והבנייה, כלומר, תוכניות לעמידות מבנים זה לעניין שיעור הסכמת בעלי הקרקע הנדרש להגשת מפני רעידת אדמה לפי סעיפים 70ב או 70ד לחוק התכנון בקשות כאמור, והתקופה שבסופה יפוג האישור שנתנה והבנייה ותוכניות מפורטות שאינן סותרות תוכנית כוללת רשות הרישוי להגיש בקשה להיתר. להתחדשות עירונית לפי סעיף 62א(ה1) לחוק, ובתנאי שהן לפסקה (10) חלות על שטח של עד שני מגרשים רצופים. מוצע להרחיב את ההסדר ולהחילו על כל התוכניות שבסמכות הוועדה מוצע להרחיב את ההסדר בעניין רישוי מהיר ולהחילו המקומית הכוללות עד חמישה מגרשים רצופים. כמו כן על כל התוכניות שבסמכות הוועדה המקומית, ובלבד מוצע למחוק את הסיפה של סעיף קטן (ג) המתייחסת שהתוכנית שבסמכות הוועדה המקומית חלה על שטח של לסמכותו של השר לקבוע בתקנות מקרים שבהם רשות עד 5 מגרשים רצופים. הרישוי המקומית היא שתדון בבקשה להיתר שהוגשה לפי ההסדר בעניין רישוי מהיר מאפשר למגיש התוכנית סעיף זה, וזאת לצורך ייעול הדיון בתוכנית ובבקשה כאמור להודיע בעת הגשת התוכנית כי הוא מבקש להגיש את בסעיף 145א.1 עוד מוצע למחוק את סעיף קטן (ח) שבהתאם הבקשה להיתר מכוח התוכנית לפני אישורה, ובמצב לתיקון המוצע לסעיף קטן (א) אינו נצרך עוד.

כאמור הבקשה להיתר התואמת את התוכנית תוגש לפסקה (11)

לאחר ההחלטה על הפקדת התוכנית ולפני הפקדתה של

התוכנית בפועל, והוועדה המקומית תדון בה במסגרת מוצע לתקן את סעיף 158כ לחוק התכנון והבנייה, ולהוסיף בו הוראה המאפשרת לשר הפנים לקבוע בתקנות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 615

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר

לקיים קורס להכשרת בקרים ולהכשרתם במכון בקרה, ובכלל זה הוראות

לעניין אופן הגשת בקשה של גוף להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה,

להתלייתה או לביטולה, דרכי הפיקוח על גוף ההכשרה, ואופן הפרסום

בדבר הכרה בגוף כאמור או בדבר התלייתה או ביטולה.";

(12) בסעיף 158כא, בסעיף קטן (א), פסקה (2) - תימחק;

(13) בסעיף 158כב, בפסקה (א), במקום "בפסקה (1) או "(2) יבוא "בפסקה "(1);

(14) בסעיף 158מח -

(א) בסעיף קטן (2) -

(1) בפסקת משנה (א), המילים "שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת

ביצוע במכון בקרה" - יימחקו;

(2) פסקאות משנה (ב), (ג) ו–(ד) - יימחקו;

(3) אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה) בניין או עבודה או שימוש החייבים באישור בקרת תכן ובקרת

ביצוע במכון בקרה;

דברי הסבר

הוראות לעניין הכרה בגוף ככשיר לקיים קורס להכשרת הוראת שעה), התשפ"ד-,2024 שתוקפה הוארך בצו התכנון בקרים, כדי לאפשר הכשרה בגופים שיוכרו כאמור, והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה) (הארכת התקופה ולהבטיח הכשרה איכותית שתאפשר הרחבת פעילות מכוני האמורה בסעיף 1 לחוק), התשפ"ו-.2025 עם זאת, בפסקה הבקרה והגדלת היצע כוח האדם המקצועי בתחום. 12 מוצע לבטל את הדרישה האמורה כהוראה קבועה, לפסקאות (12) ו–(13) ובהתאמה, מוצע בסעיף 4 להלן לבטל את הוראת השעה שנקבעה בסעיף 158טו1א.

לפי הוראת סעיף 158כא לחוק, מכון בקרה נדרש

להעסיק בקרים מורשים לעניין ארבעה גורמים מאשרים לפסקה (14)

(שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, הרשות הארצית מוצע לתקן את סעיף 158מח לחוק התכנון והבנייה לכבאות והצלה והרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ולהרחיב את סמכויות המורשה להיתר לפי פרק ה'4 לחוק ההתגוננות האזרחית). לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, התכנון והבנייה, לתת היתר במקומה של רשות הרישוי.

ניתוח נתונים וניסיון שהצטבר, נמצא כי הדרישה בחוק בהתאם להסדר הקיים, מורשה להיתר רשאי לתת להעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, אינה היתרי בנייה רק למבנים המנויים בסעיף 158מח(2) לחוק.

צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה מוצע להרחיב את סמכותו לתת היתר, כך שתכלול כל להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום. נמצא בניין המיועד בעיקרו למגורים, בין אם הוא נדרש לבדיקת כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי מכון בקרה ובין אם לאו, וכן כל בניין, עבודה או שימוש היא במסגרת שלב המידע להיתר, באמצעות מסירת המידע הנדרשים לבדיקה על ידי מכון בקרה וכל בניין, עבודה וההנחיות הרלוונטיות, בעוד שבשלב בקרת התכן, לא או שימוש שהמורכבות של תכן הבנייה לגביהם נמוכה נדרשת התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה ואשר לפיכך אינם נדרשים לאישור מכון בקרה, כפי שיקבע למעט במקרים חריגים ביותר. בהתאם לכך, מוצע לבטל שר הפנים בתקנות לעניין זה. הרחבה זו תביא לקיצור את הדרישה להעסקת בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה משמעותי של הליכי הרישוי, תוך שמירה על איכות הבקרה ובהתאם לכך מוצע בפסקה 13, לבטל גם את ההפנייה באמצעות גורם בקרה מקצועי ועצמאי, לגבי סוגי הבניינים לפסקה זו הקיימת בסעיף 158כב לחוק התכנון והבנייה. הנדרשים בבקרה זו.

יוער כי כיום לא קיימת דרישה להעסקת בקר מורשה במכון

בקרה מכוח הוראת שעה שנקבעה בסעיף 158טו1א לחוק כמו כן, לפי הדין הקיים, ניתן להתחיל בהליך הרישוי התכנון והבנייה, בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - באמצעות מורשה להיתר רק אם ניתנה הסכמה של כל 616 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ו) בניין או עבודה או שימוש שהמורכבות של תכן הבנייה לגביהם

נמוכה ואשר לפיכך אינם טעונים אישור מכון בקרה, כפי שיקבע שר

הפנים בתקנות לעניין זה.";

(ב) אחרי סעיף קטן (3) יבוא:

"(3א) בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), לעניין היתר לבנייה או לעבודה או

לשימוש בתוכנית לפינוי ובינוי במתחם לפינוי ובינוי או בתוכנית במתחם

להתחדשות עירונית כהגדרתו בסעיף 62א(א2), יהיה מורשה להיתר רשאי

להעביר לרשות הרישוי לפי סעיף 158נ בקשה כאמור בפסקה (1) אם ניתנה

הסכמתם של לפחות שישים אחוזים מבעלי הזכויות בכל מגרש במקרקעין

שלגביהם מבוקש ההיתר, ואולם לא יינתן היתר לפי סעיף 158נב אלא אם

כן ניתנה הסכמת כל בעלי הזכויות בהתאם לפסקה ".(3);

(15) בסעיף 158סא, בסעיף קטן (ב), ברישה, לפני המילים "מבקש רשאי להגיש או לבקש

להעביר" יבוא "על אף האמור בפרק ה'" ובמקום "הסמכויות לפי פרק ה'" יבוא "מתן היתר";

(16) בתוספת השנייה -

(א) בסעיף 6 -

(1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הוועדה לפי

סעיף 3(א)(1) להחליט כי תוכנית טעונה אישור של הוועדה, בשים

לב לאופייה של התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה

החופית; החליט יושב ראש הוועדה כאמור, יחולו הוראות אלה:

דברי הסבר

בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר. מוצע בפועל, במספר לא מבוטל של תוכניות מפורטות מאושרות לאפשר למורשה להיתר להעביר לרשות הרישוי את נקבעו תנאים להיתר שאינם חלק מפרק ה' לחוק (כדוגמת הבקשה להיתר לפי סעיף 158נ לחוק, גם אם טרם התקבלה אישור תוכנית בינוי או אישור מהנדס הוועדה כתנאי למתן הסכמה מלאה של בעלי הזכויות במקרקעין, בכפוף לכך היתר). עולה מכך כי ככל שניתנו לרשות הרישוי המקומית שניתנה הסכמתם של לפחות 60% מבעלי הזכויות בכל או לוועדה המקומית או למהנדס הוועדה המקומית, מגרש שלגביו מוגש ההיתר, ובכפוף לכך שתינתן הסכמה סמכויות המהוות תנאי להיתר, אך אלה לא נקבעו של כל בעלי הזכויות במקרקעין טרם מתן ההיתר לפי סעיף בפרק ה' אלא בתוכנית עצמה, אזי לא יוכל מבקש ההיתר 158נב לחוק. שינוי זה מוצע בנוגע לפרויקטים של פינוי לבקש להעבירו לרשות הרישוי הארצית, אלא לאחר קבלת בינוי והתחדשות עירונית, ונועד לאפשר קידום היתרים אישור הגורם המקומי וזאת בניגוד גמור למטרת המחוקק בפרויקטים אלה באופן יעיל במסלול מורשה להיתר, בלי (אשר ביקש להעביר סמכויות אלה לרשות הרישוי הארצית לפגוע בזכויות הקניין של בעלי הנכסים. כדי שתקבל החלטה בבקשה להיתר, ככל שחלף הזמן לפסקה (15) שנקבע ולא ניתנה החלטה).

בסעיף 158סא(ב) לחוק נקבע כי "מבקש היתר רשאי לפיכך מוצע להשוות את נוסחו של סעיף 158סא(ב) להגיש או לבקש להעביר, לפי העניין, בקשה להיתר לחוק התכנון והבנייה לנוסחו של סעיף 6ב(ב)(1) לחוק הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות למוסד רישוי האמור (הדומה במהותו לסעיף 158סא ועניינו רשות ארצי, ולעניין הסמכויות לפי פרק ה' יראו את רשות הרישוי הרישוי של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות הארצית, את ועדת המשנה ואת מהנדס מוסד הרישוי לאומיות), אשר קובע כי: "על אף האמור בפרק ה', לעניין הארצי כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית או מהנדס מתן היתר לפי אותו פרק לגבי סוגי היתרים כאמור בפסקה הוועדה המקומית, בהתאמה ולפי העניין; ואולם לא תוגש (2) יחולו הוראות אלה".

בקשה לפי סעיף קטן זה למוסד רישוי ארצי אלא אם כן לפסקה (16)

התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין..." לפסקת משנה (א)

מלשונו של הסעיף עולה כי הסמכויות שניתנו לרשות סעיף 156(ב) לחוק התכנון והבנייה קובע כי "לא יעשה הרישוי הארצית, לוועדת המשנה, ולמהנדס מוסד הרישוי אדם בתחום הסביבה החופית דבר הטעון היתר לפי פרק הארצי, לפי העניין, הן רק לגבי הסמכויות לפי פרק ה' לחוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 617

(1) הוא יודיע על כך לכל חברי הוועדה ולמוסד התכנון

שהגיש את התוכנית לוועדה;

(2) ועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית

האמורה."

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לא החליטה ועדת המשנה" יבוא "לא החליטו

ועדת המשנה לפי סעיף קטן (א) או יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)";

(3) בסעיף קטן (ד), במקום "החליטה ועדת המשנה" יבוא "החליטה ועדת

המשנה לפי סעיף קטן (א) או החליט יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (ב1)";

(ב) בסעיף 13 -

(1) בכותרת השוליים, במקום "מפורטת לתשתיות" יבוא "ותוכנית מיתאר

מחוזית";

(2) במקום "מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)" יבוא

"ותוכנית מיתאר מחוזית";

(3) במקום "מפורטת, החלה" יבוא "או בהתנגדויות לתוכנית מיתאר

מחוזית, לפי העניין, החלות".

דברי הסבר

זה אלא בהתאם לאמור בתוספת השנייה". על פי הוראות בפסקה (3) מוצע לתקן את סעיף קטן (ד) לסעיף 6 התוספת השנייה האמורה, הוקמה ליד המועצה הארצית האמור, כך שההוראה לפיה הוולחו"ף תדון בתוכנית בתוך ועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן - הוולחו"ף), וכן 90 ימים מקבלת ההחלטה על ידי ועדת המשנה, תחול גם ועדת משנה. בהתאם לסעיף 6 לתוספת השנייה, ועדת אם ההחלטה התקבלה על ידי יושב הראש לפי סעיף קטן המשנה מחליטה אם תוכנית טעונה אישור של הוולחו"ף, (ב1). למען הסר ספק מובהר כי במקרה שבו לאחר החלטת ואם ועדת המשנה לא קיבלה החלטה כאמור בתוך 30 ימים יושב הראש כאמור בסעיף קטן (ב1), לא דנה הוולחו"ף בתוך מיום קבלת התוכנית, רואים את התוכנית כטעונה אישור 90 הימים כאמור בסעיף קטן (ד) כנוסחו המוצע, יחול גם של הוולחו"ף. סעיף 6(ה) לתוספת השנייה, ולפיו אם הוולחו"ף לא דנה לצורך ייעול ההליך, מוצע בפסקה (1) להוסיף לסעיף "בתוכנית בתוך 90 הימים, כאמור בסעיף קטן (ד), תועבר 6 לתוספת השנייה את סעיף קטן (ב1) ולהסמיך את יושב התוכנית להכרעת המועצה הארצית...".

ראש הוולחו"ף (כלומר יושב הראש שלפי סעיף 3(א)(1) לפסקת משנה (ב)

לתוספת השנייה) להחליט כי התוכנית טעונה אישור של בהתאם לסעיף 13 לתוספת השנייה, הוראות התוספת הוולחו"ף, בלי שיהיה צורך לקיים דיון מקדים בוועדת לא חלות על תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות המשנה. החלטת יושב הראש תתקבל בשים לב לאופייה של לאומיות, ובלבד שבהחלטת המועצה הארצית כאשר היא התוכנית, מורכבותה ומידת השפעתה על הסביבה החופית. דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית מפורטת החלה כמו כן מוצע לקבוע שאם החליט יושב הראש שהתוכנית בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה טעונה אישור של הוולחו"ף, הוא יודיע על החלטתו לחברי גם לעניין תוספת זו. בהקשר זה יוזכר כי בהתאם לסעיף 8 הוולחו"ף ולמוסד התכנון שהגיש את התוכנית לוולחו"ף, לתוספת השנייה, המועצה הארצית יושבת כערכאת ערר וועדת המשנה לא תדון ולא תחליט בעניינה של התוכנית. על החלטות הוולחו"ף, וכי לפי סעיף 6(ה) לתוספת השנייה בהקשר זה יובהר שבמקרה שבו ועדת המשנה החליטה אם הוולחו"ף לא דנה בתוכנית במסגרת הזמנים האמורה, שהתוכנית אינה טעונה אישור של הוולחו"ף, כדי לבקש המועצה הארצית היא שתדון בתוכנית.

שהתוכנית תובא לדיון בוולחו"ף, יש לפעול בהתאם לסעיף

6(ו) לתוספת השנייה, וזאת מכיוון שסעיף 6(ב1) המוצע אינו כדי לייעל את ההליכים ולמנוע עיכובים בתוכניות גובר על סעיף 6(ו), אלא על סעיף 6(א). אשר נדונות במועצה הארצית, מוצע להרחיב את תחולת סעיף 13 לתוספת השנייה, ולקבוע שהוראות תוספת זו בפסקה (2) מוצע לתקן את סעיף קטן (ג) כך שברירת לא יחולו על כל תוכנית מיתאר ארצית (ולא רק תוכנית המחדל ולפיה יתקיים דיון בוולחו"ף אם ועדת המשנה לא מיתאר ארצית מפורטת לתשתית לאומיות), ועל תוכנית קיבלה החלטה בתוך 30 ימים מיום קבלת התוכנית, תחול מיתאר מחוזית, והכול בלבד שבהחלטת המועצה הארצית גם אם לא התקבלה החלטה על ידי יושב הראש לפי סעיף כאשר היא דנה בהערות לתוכנית מיתאר ארצית או קטן (ב1) המוצע, בתוך 30 ימים כאמור.

618 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

חוק התכנון 3. נקבע בתוכנית מתחם לאיחוד וחלוקה כהגדרתו בסעיף 121 לחוק התכנון והבנייה והבנייה - הוראת כנוסחו בסעיף (7)2 לחוק זה, לפני תחילתו של חוק זה, יהיה רשאי מגיש התוכנית, מעבר בעל קרקע שחלה עליה התוכנית או מי שקיבל את הסכמתו של בעל קרקע כאמור, להגיש לרשות הרישוי בקשה לאישור איחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות הרישוי ויחולו לגביה הוראות פרק ד'1 לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בסעיף (9)2 לחוק זה, אף אם נקבע בתוכנית במפורש כי תנאי להיתר מכוחה יהיה תוכנית איחוד וחלוקה לפי סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון.

תיקון חוק לקידום 4. בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-20144 - הבנייה במתחמים מועדפים (1) בסעיף 27(ג)(2), המילים "או התקופה המנויה בסעיף 34(ד), אם הוארכה" - יימחקו;

(2) בסעיף 34 -

(א) בסעיף קטן (ג), במקום "ארבע" יבוא "שבע";

(ב) סעיף קטן (ד) - בטל.

ביטול חוק התכנון 5. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה), התשפ"ד-20245 - בטל.

והבנייה (תיקון מס'

156 - הוראת שעה)

דברי הסבר

בהתנגדויות לתוכנית מיתאר מחוזית, לפי העניין, החלות החוק כיום, וזאת על ידי תיקון סעיף 34(ג) כך שבמקום בתחום הסביבה החופית צוין במפורש כי החלטתה ניתנה "ארבע שנים" יבוא "שבע שנים". בהתאמה לכך מוצע גם לעניין תוספת זו. למחוק את סעיף 34(ד) לחוק האמור, וזאת מאחר שממילא סעיף 3 בהמשך למוצע בפסקאות (6) עד (9) לסעיף 2, שנות ההארכה באמצעות צו שאותן מאפשר סעיף 34(ד) מוצע בסעיף 3 לקבוע הוראת מעבר ולפיה יהיה כיום, יהיו כלולות בתקופת שבע השנים בהתאם לתיקון ניתן להגיש בקשה לאיחוד וחלוקה בהסכמה בסמכות רשות המוצע לסעיף 34(ג). כמו כן בהתאם למחיקת סעיף 34(ד), הרישוי לפי הוראות פרק ד'1 המוצע כנוסחו בסעיף (9)2, מוצע למחוק בסעיף 27(ג)(2) לחוק האמור, את ההתייחסות אף אם נקבע בתוכנית שאושרה לפני תחילתו של חוק זה, לסעיף 34(ד) האמור.

במפורש, כי תנאי למתן היתר מכוחה יהיה תוכנית איחוד סעיף 5 בהמשך לתיקון המוצע בסעיף (12)2 לעיל, וחלוקה לפי פרק ג' סימן ז' לחוק התכנון והבנייה. זאת שבמסגרתו מוצע לבטל באופן קבוע את הדרישה מאחר שברור שתנאי כאמור נקבע בתוכניות טרם התיקון לבקר מורשה הגנת הסביבה, מוצע לבטל את הוראת השעה לחוק, ובמועד שבו היה ניתן לאשר איחוד וחלוקה בתוכנית שנקבעה בעניין זה בסעיף 158טו1א לחוק. סעיף 158טו1א בלבד. עם זאת אין כל סיבה שלא לאפשר איחוד וחלוקה נוסף לחוק במסגרת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 לפי הוראות פרק ד'1 המוצע. - הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - תיקון 156), וזאת סעיף 4 בהתאם לסעיף 34(ג) לחוק לקידום הבנייה כהוראת שעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו 31(בדצמבר במתחמים מועדפים (הוראת שעה), 2025). בסעיף זה נקבע כי שר הפנים רשאי לתת לגוף רישיון התשע"ד-,2014 תוקפו של החוק נקבע לארבע שנים מיום להפעיל ולשמש מכון בקרה אף אם לא פועל בשירותו תחילתו של תיקון מס' 7 לחוק, והכול כאמור באותו סעיף. בקר מורשה המנוי בסעיף 158כא(א)(2) לחוק מטעם בהתאם לסעיף 34(ד) לחוק האמור, שר האוצר ושר הפנים השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו. עוד נקבע רשאים לאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה של בסעיף 2 לתיקון 156 לחוק, כי שר הפנים רשאי להאריך הכנסת ובאישור הכנסת להאריך בצו את התקופה האמורה את תקופת הוראת השעה, לעניין כל סוגי הבקשות להיתר בשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת. צו אחד מבין או לחלקן בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת השניים המותרים לפי סעיף 34(ד) האמור כבר הותקן ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שנתיים.

(צו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) יצוין כי תקופת הוראת השעה הוארכה בשנה במסגרת צו (הארכת תוקף), התשפ"ה-2025), כך שכעת תוקף החוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 156 - הוראת שעה) (הארכת האמור הוארך עד ליום כ"ה באב התשפ"ו 8(באוגוסט התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק), התשפ"ו-.2025 לאור 2026). כעת מוצע להאריך את תוקפו של החוק עד ליום התיקון בפסקה 12, שמבטל את הצורך בהעסקת בקר מורשה ט"ז באב התשפ"ח (8 באוגוסט 2028), כלומר הארכה בשנה באופן קבוע, מוצע לבטל את הוראת השעה במקביל.

נוספת מעבר לתוקף המרבי שאליו ניתן להאריך את תוקף

4 ס"ח התשע"ד, עמ' 750; התשפ"ד, עמ' 1324.

5 ס"ח התשפ"ד, עמ' 1380.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 619

פרק ג': האצת מיזמי תשתית לאומיים

תיקון חוק לקידום 6. בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-20236 -

תשתיות לאומיות

(1) בסעיף 6(ג), אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט

תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות לדעתו סיכון

מטעמים ביטחוניים.";

(2) אחרי סעיף 41 יבוא:

"ועדת תימרור 41א. (א) פנה גוף מבצע או גוף תשתית לרשות תימרור מקומית

למיזמי תשתית בבקשה לקביעת הסדר תנועה לפי פקודת התעבורה (בסעיף

זה - בקשה), שנועד לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים

לצורך ביצוע עבודות במיזם תשתית חיוני (בסעיף זה - הסדר

תנועה זמני), תמסור רשות התימרור המקומית לגוף המבצע או

לגוף התשתית את החלטתה בבקשה בתוך 45 ימים מיום הגשת

הבקשה.

דברי הסבר

כללי בפרק זה מוצע לחזק את הצמיחה במשק למידע מייצר חוסר ודאות תכנוני ועיכובים בקידום באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים, קיצור תוכניות ובהוצאת היתרים, מצב הפוגע ביעילות תהליכי הליכי תכנון ורישוי, קידום תשתיות תחבורה, אנרגיה התכנון והביצוע של מיזמי תשתית לאומיים.

ופסולת, והסדרת תהליכים המאפשרים ביצוע מהיר ויעיל הצעה זו משתלבת בהסדרים הקיימים בחוק לקידום של מיזמי תשתית לאומיים. ההצעה גם מעגנת רפורמות תשתיות לאומיות, שבמסגרתם מוטלת חובה על גופים בתחומי תנועה וסביבה התורמות להפחתת עלויות, לקיצור שונים להעביר למרכז למיפוי ישראל מידע שיש בו לוחות זמנים ולשיפור הוודאות למשק. רלוונטיות לקידום מיזמי תשתית, ובכלל זה סקרי קרקע, סעיף 6 לפסקה (1) מיקום קווי תשתית, מיקומים של אזורי מגן לפי פקודת סעיף 6 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, בריאות העם, 1940, וכן מידע הנוגע לתחום ריבועי בדיקה התשפ"ג-2023 (בפרק זה - חוק לקידום תשתיות לאומיות), המצוי בידי רשות העתיקות.

קובע חובת העברת מידע נוסף למאגר המיפוי במרכז יצוין כי מאחר שהסעיף המוצע אינו נכלל ברשימת למיפוי ישראל. הסעיפים הקטנים הנקובה בסעיף 6(ד) לחוק לקידום מוצע להטיל על משרד הביטחון חובה להעביר למאגר תשתיות לאומית, תחול על משרד הביטחון אחריות לתוכן המיפוי, אחת לרבעון לפחות, מיפוי המפרט תחומים של המידע ויהיה ניתן להסתמך עליו.

אזורים שבנייה בהם מעל גובה מסוים עלולה להוות לדעתו כדי לאפשר למשרד הביטחון שהות להיערך לחובתו סיכון מטעמים ביטחוניים. מידע זה יהפוך לחלק אינטגרלי הנקבעת כעת, מוצע להלן בסעיף 7 לפרק זה, כי תחילתו ממאגר המיפוי הלאומי, וישמש מקור מידע מוסמך ונגיש של הסדר זה יהיה ארבעה חודשים מיום התחילה של חוק בעבור הגורמים שיורשו לקבל את המידע לפי חוק לקידום התוכנית הכלכלית.

תשתיות לאומיות. לפסקה (2)

מטרת ההסדר המוצע היא ליצור נגישות מלאה לסעיף 41א המוצע

ומוסדרת למידע הגאוגרפי בנוגע להשפעות על גובה

הבנייה בשל סיכונים מטעמים ביטחוניים כפי שרואה הסדרי תנועה זמניים הם רכיב תכנוני־ביצועי מרכזי אותם משרד הביטחון, וזאת כחלק ממהלך כולל של שיפור בכל מיזם תשתית חיוני, שכן הם מאפשרים לבצע עבודות הוודאות התכנונית והאצת מיזמי תשתית. כיום, מידע זה בשטח תוך שמירה על בטיחות משתמשי הדרך וצמצום מצוי בידי משרד הביטחון בלבד ואינו מועבר לגופי התכנון, הפגיעה בשגרת התנועה.

לרשויות הרישוי או ליזמים באופן שוטף. היעדר הנגישות

6 ס"ח התשפ"ג, עמ' 261.

620 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) על החלטה של רשות התימרור המקומית לפי סעיף

קטן (א) ניתן להגיש השגה לוועדת התימרור למיזמי תשתית;

לעניין זה, "החלטה" - סירוב, אי־קבלת החלטה בבקשה

לקביעת הסדר תנועה זמני עד תום התקופה כאמור בסעיף

קטן (א), קביעת תנאי שיש בו כדי לעכב משמעותית את

ביצוע העבודות במיזם התשתית החיוני, או קביעת תנאי

שאינו נוגע במישרין לקביעת הסדר התנועה הזמני, בניגוד

להוראות סעיף 26.

(ג) על ועדת התימרור למיזמי תשתית ועל החלטתה בבקשה

או בהשגה לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי פקודת התעבורה

החלות על רשות התימרור המקומית.

(ד) בטרם קבלת החלטה בהשגה תיתן ועדת התימרור

למיזמי תשתית לרשות התימרור המקומית הזדמנות להשמיע

את טענותיה.

(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף מבצע או גוף

תשתית רשאי לפנות לוועדת התימרור למיזמי תשתית

בבקשה לקביעת הסדר תנועה זמני, אם התקיים אחד מאלה:

(1) הבקשה היא להארכת תוקפו של הסדר תנועה

זמני שקבעה רשות תימרור מקומית או ועדת התימרור

למיזמי תשתית, לתקופות שלא יעלו על ארבעה

חודשים כל אחת;

דברי הסבר

למרות חשיבותם, ההליך הקיים כיום לקביעת תנועה זמני בתוך 45 ימים (בסעיף זה - בקשה). קביעת זמן הסדרי תנועה זמניים תלוי במידה רבה ברשויות התימרור תגובה מוגדר מבטיחה כי הליך זה, המהווה לעיתים צוואר המקומיות, אשר לעיתים אינן מביאות בחשבון את בקבוק מרכזי בביצוע פרויקטים, לא יתארך באופן הפוגע חשיבותו הלאומית של מיזם התשתית וכתוצאה מכך בלוחות הזמנים הלאומיים לקידום מיזמי תשתית לעיתים אינן משיבות בקצב הדרוש לקידום יעיל של מיזם עוד נקבע כי במקרה שבו רשות תימרור מקומית לא התשתית, מסרבות לקבוע את הסדר התנועה הזמני או השיבה בזמן, סירבה לבקשה, קבעה תנאי שיש בו כדי לעכב דורשות תנאים שמעכבים משמעותית את מיזם התשתית משמעותית את ביצוע מיזם התשתית החיוני, או קבעה או שאינם נוגעים במישרין לקביעת הסדר התנועה הזמני. תנאי שאינו נוגע במישרין לקביעת הסדר התנועה הזמני, מצב זה מוביל לעיכובים ממושכים, לעיתים של חודשים בניגוד להוראות סעיף 26 לחוק לקידום תשתיות לאומיות רבים, ואף לשינויים תכנוניים יקרים שנובעים מפער בין - יהיה רשאי הגוף המבצע או גוף התשתית שהגיש את הצרכים הלאומיים לשיקולים המקומיים. הבקשה להשיג על כך לוועדת תימרור למיזמי תשתית, גוף מוצע ליצור מסלול יעיל לקביעת הסדרי תנועה מקצועי שיוסמך לקבל החלטה בהשגה על רשות התימרור זמניים במיזמי תשתית חיוניים, אשר הם מיזמים העומדים המקומית, לאחר שניתנה לה זכות טיעון. ההסדר מבטיח באמות המידה הקבועות בחוק לקידום תשתיות לאומיות, שמירה על האיזון הראוי: כיבוד האוטונומיה של רשות להחשבתם כחיוניים בשל חשיבותם הלאומית. זאת, תוך התימרור המקומית מצד אחד, אך מתן אפשרות לשקילת שמירה מלאה על הוראות תקנות התעבורה, התשכ"ה-1961 אינטרסים לאומיים והסרת חסמים למיזמי תשתית חיוניים (בסעיף זה - תקנות התעבורה) לעניין קביעת הסדרי תנועה מצד שני, בכל הנוגע להסדרי התנועה הזמניים הנדרשים וחובת ההיוועצות הקבועה בהן. לקידום העבודות.

ההסדר המוצע מוגבל להסדרי תנועה זמניים שנועדו ההסדר המוצע גם נותן מענה למקרים שבהם נדרש לתקופת העבודות, עד שישה חודשים, ולא להסדר התנועה להאריך תוקף של הסדרי תנועה זמניים - למשל במיזמי הקבוע לאחר השלמתן. תשתית מורכבים שבהם משך העבודות חורג מהתכנון ראשית, מוצע לקבוע חובה על רשות תימרור מקומית הראשוני. הסעיף מאפשר לגוף המבצע או לגוף התשתית להשיב לפנייה של גוף מבצע או גוף תשתית לקביעת הסדר לפנות ישירות לוועדת התימרור למיזמי תשתית בבקשה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 621

(2) הבקשה היא לקביעת הסדר תנועה זמני במיזם

תשתית חיוני מועדף.

(ו) הרכב ועדת תימרור למיזמי תשתית יהיה כמפורט להלן:

(1) מתכנן הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של

תשתיות לאומיות שמונה לפי סעיף 6א(א)(12) לחוק

התכנון והבנייה, או ממלא מקומו, והוא יהיה היושב

ראש;

(2) נציג מטעם מינהל התכנון שהוא מהנדס תנועה

ותחבורה כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שימנה מנהל

מינהל התכנון ויכול שנציג כאמור יהיה מי שאינו עובד

המדינה;

(3) נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא

עובד מינהל תשתיות במשרד, שימנה המנהל הכללי

של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ז) לא ימונה לחבר ועדת התימרור למיזמי תשתית מי

שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת

מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר

הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה

כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ח) תקופת כהונתו של חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית

שמונה לפי סעיף קטן (ו)(2) תהיה ארבע שנים ורשאי מנהל

מינהל התכנון להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה

נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ט) חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית שמונה לפי סעיף

קטן (ו)(2) יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר

במסירת כתב התפטרות למנהל מינהל התכנון.

דברי הסבר

להארכת הסדר תנועה זמני קיים לתקופות של עד ארבעה תשתיות במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה חודשים בכל פעם, ובכך מונע מצב שבו פרויקט מתעכב המנהל הכללי של המשרד. בכך נוצר מנגנון מקצועי מאוחד בשל צורך בהליכים ממושכים לגבי הארכות נדרשות המשלב ידע תכנוני, תחבורתי וביצועי, אשר שם לנגד עיניו להסדר תנועה שכבר נבחן ואושר. עוד נקבע כי במיזמי גם אינטרסים לאומיים של קידום תשתיות, ומסוגל לקבוע תשתית חיוניים מועדפים - מיזמים שהממשלה הגדירה הסדרי תנועה באופן מקצועי ומהיר תוך ראייה מערכתית כקריטיים במיוחד להאצת המשק והתשתיות ומוגבלים של הצרכים השונים. על הוועדה, החלטותיה (ביחס לבקשות לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות לעשרה מיזמים לכל או השגות) והליכי קבלתן יחולו הוראות תקנות התעבורה היותר - יוכל הגוף המבצע או גוף התשתית לפנות ישירות הנוגעות למעמד רשות התימרור המקומית ביחס לרשות לוועדה בבקשה לקבוע הסדר תנועה זמני, באופן המייצר התימרור המרכזית וכן לעניין חובות ההיוועצות הקיימות מסלול מהיר ומקצועי למיזמים בעלי חשיבות לאומית במסגרת הליכי קביעת הסדר התנועה, שהן למעשה כשל גבוהה. רשות תימרור מקומית - בין השאר לפי תקנות 17 ו־18 ועדת התימרור למיזמי תשתית תורכב מבעלי לתקנות התעבורה. כמו כן מוצע להסדיר נושאים הנוגעים תפקידים מקצועיים ברמה הארצית: מתכנן הוועדה לעבודת הוועדה ולקבוע הוראות שונות ביחס לחבריה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות אשר יהיה בשים לב לכך שיכול שאחד אינו עובד המדינה, ובכלל יושב הראש, מהנדס תנועה ותחבורה שימנה מנהל מינהל זה בעניין תקופת כהונה, הפסקת כהונה וניגודי עניינים.

התכנון אשר יכול שלא יהיה עובד המדינה, ונציג מינהל

622 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(י) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר

ועדת התימרור למיזמי תשתית, יעבירו הגורם שמינה אותו

לפי סעיף קטן (ו) מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת

הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה:

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת

שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי

לכהן כחבר הוועדה, או הוגש נגדו כתב אישום או

קובלנה בעבירה כאמור;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים

למינויו מלכהן כחבר הוועדה.

(יא) הגורם הממנה כאמור בסעיף קטן (ו) לא יפסיק את

כהונתו של חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית לפי סעיף

קטן (י) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין

זה. (יב) הפסיק חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית לכהן לפי

הוראות סעיף זה, יפעל הגורם שמינה אותו, בהתאם להוראות

סעיף (ו), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

(יג) קיום ועדת התימרור למיזמי תשתית, סמכויותיה ותוקף

החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי

הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד

שיכהנו בה רוב חבריה וביניהם יושב הראש.

(יד) החלטת ועדת התימרור למיזמי תשתית תתקבל ברוב

דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה;

היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

(טו) ועדת התימרור למיזמי תשתית תקבע את סדרי עבודתה

ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.

(טז) חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית כאמור בסעיף

קטן (ו)(2), יהיה זכאי לתשלום מאת מינהל התכנון בעד

השתתפות בישיבות הוועדה, בהתאם להוראות של החשב

הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות;

בסעיף זה, "עובד המדינה" - כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות

התקציב, התשמ"ה-19857.

(יז) חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית שאינו עובד המדינה

כאמור בסעיף קטן (ו)(2), דינו, בפעולתו כחבר הוועדה, כדין

עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיו בוועדה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-19798;

7 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

8 ס"ח התש"ם, עמ' 86.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 623

(2) חוק העונשין, התשל"ז-19779, ההוראות הנוגעות

לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),

התשכ"ט-196910;

(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית

ומגבית כספים), התשי"ט-195911 - ההוראות הנוגעות

לכלל עובדי המדינה;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-197112,

ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-

196913.

(יח) בסעיף זה -

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני

זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או

דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות

קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח

1968-14;

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון,

נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או

עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים", של חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית

- ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין

עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

"קרוב", של חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית - כל

אחד מאלה:

(1) בן משפחה של חבר הוועדה;

(2) אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו

הכלכלי;

(3) תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם

כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4) גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם

כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים

אחראים בו.

9 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

10 ס"ח התשכ"ט, עמ' 144.

11 ס"ח התשי"ט, עמ' 190.

12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.

13 ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.

14 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

624 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(יט) לא ימונה לחבר ועדת התימרור למיזמי תשתית ולא יכהן

כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של

ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.

(כ) חבר ועדת התימרור למיזמי תשתית לא יטפל במסגרת

תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד

עניינים.

(כא) נודע לחבר ועדת התימרור למיזמי תשתית כי הוא עלול

להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (יח)

או (יט) יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה;

היה חבר הוועדה האמור היושב ראש - יודיע על כך למנהל

מינהל התכנון.

מתן אישור מרשות 41ב. (א) על אף האמור בסעיף 124 לחוק הרשות הארצית לכבאות

הכבאות וההצלה והצלה, התשע"ב-201215, נערך נספח בטיחות אש למיזם

תשתית חיוני בידי מהנדס רשום, יחולו על אישור הנספח

הוראות אלה:

(1) עובד רשות הכבאות יודיע למבקש האישור, בתוך

15 ימים מיום קבלת הנספח כאמור, מהם המסמכים

והמידע הדרושים לשם קבלת החלטתו בעניין;

(2) עובד רשות הכבאות ימסור את החלטתו בתוך

20 ימים מהיום שנמסרו לו כל המסמכים והמידע

הדרושים לפי פסקה (1) ולא ידרוש דרישות נוספות

לשם אישור נספח בטיחות האש אלא אם כן אישר זאת

נציב כבאות והצלה; לא נמסרה החלטת עובד רשות

הכבאות בתוך התקופה האמורה - יחליט נציב כבאות

והצלה בבקשה בתוך 21 ימים נוספים.

דברי הסבר

לסעיף 41ב המוצע בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש

מיזמי תשתית חיוניים נדרשים לעיתים קרובות ומניעתה (כמפורט בפרט 17.25 בהודעה בדבר ענפי ההנדסה לקבלת אישור או היתר מרשות הכבאות וההצלה בעבור והאדריכלות ומדורים לכל אחד מהם המפורסמת בילקוט נספח בטיחות אש כמשמעותו בתקנות התכנון והבנייה הפרסומים)7086.

(בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-.1970 בכל הנוגע מוצע גם לקבוע כי לאחר מתן חוות הדעת לא תוכל למיזם תשתית חיוני יש צורך לצמצם זמני טיפול ממושכים רשות הכבאות להציב דרישות חדשות אלא באישור הנציב, ולמנוע תנאים ובקשות חוזרות ונשנות למסמכים ודרישות וזאת כדי להגביר את הוודאות שלא יהיו שינויים תכופים מעבר לאלה שנקבעו בתחילה. הפוגעים ומעכבים את קצב ההתקדמות של המיזמים.

מוצע לקבוע מנגנון מואץ ותחום בזמן בעבור מיזמי כמו כן מוצע, לשם חיזוק השקיפות הציבורית, כי תשתית חיוניים, ולתקן את חוק לקידום תשתיות לאומיות, רשות הכבאות תחויב לפרסם אחת לשנה דיווח על חריגות כך שתקוצר תקופת מתן החלטה לעומת זו הקבועה בסעיף בלוחות הזמנים ולהעבירו לשר האוצר ולוועדה לביטחון 124 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-,2012 לאומי של הכנסת וכן לפרסם באתר האינטרנט שלה את לעניין אישור רשות הכבאות לנספח בטיחות אש בעבור מספר המקרים החורגים כאמור מתוך כלל הבקשות.

מיזם תשתית חיוני, אם הנספח נערך בידי מהנדס רשום

כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-,1958

15 ס"ח התשע"ב, עמ' 702.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 625

(ב) רשות הכבאות תדווח אחת לשנה לשר האוצר ולוועדה

לביטחון לאומי של הכנסת דיווח על זמני הטיפול החורגים

מהמועדים המפורטים בסעיף קטן (א); מספר המקרים החורגים

מהמועדים כאמור מתוך כלל הבקשות שהוגשו כאמור בסעיף

הקטן האמור יפורסם באתר האינטרנט של רשות הכבאות.

(ג) בסעיף זה -

"מהנדס רשום" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק המהנדסים

והאדריכלים, התשי"ח-195816, בענף הנדסת

מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה;

"נספח בטיחות אש" - תוכנית בטיחות האש בבניין

לרבות מילוט, חילוץ, גילוי והתראה, מידור,

מחסה, עמידות רכיבי הבניין באש ואמצעי כיבוי

אש, שנערכה והוגשה לפי חוק התכנון והבנייה;

"רשות הכבאות" - הרשות הארצית לכבאות והצלה

שהוקמה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה,

התשע"ב-.2012";

(3) בתוספת, בפרט 7 שכותרתו "פסולת" תחת טור ב' ו־ג' יבוא:

טור ב' טור ג'

סוג תשתית לאומית היקף פעילות או תנאים אחרים

"(ד) אתר לסילוק פסולת באמצעות היקף שימוש של 150,000 טונות

הטמנה לשנה לפחות".

חוק לקידום 7. תחילתו של סעיף 6(ג)(4) לחוק לקידום תשתיות לאומיות כנוסחו בסעיף (1)6 לחוק זה תשתיות לאומיות - ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

- תחילה

דברי הסבר

לפסקה (3) ופינוי האשפה עלולה להיפגע באופן מיידי. על כן, מוצע

כיום מטמנות פסולת אינן מוגדרות כמיזמי תשתית לקבוע כי מיתקני הטמנת פסולת ייחשבו למיזמי תשתית חיוניים, ועל כן אינן נכללות בהסדרים החלים על מיזמי חיוניים, אם עומדים בהיקף פעילות מינימלי של 150,000 תשתית אלה לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות. למיתקנים טונות לפחות בשנה. תנאי היקף הפעילות מבטיח שהסיווג אלה חשיבות לאומית, שכן מטמנות פסולת ממלאות יחול רק על אתרים משמעותיים המצדיקים את הכללתם תפקיד חשוב בתפקוד היומיומי של המדינה, בשמירה בהגדרת מיזמי תשתית חיוניים.

על בריאות הציבור ובהגנה על איכות הסביבה. מיתקני סעיף 7 סעיף זה הוא הסדר משלים להסדר הקבוע הטמנת פסולת הם חוליה קריטית במערכת הלאומית בסעיף (1)6 לחוק זה בעניין מאגר המיפוי, ועניינו לניהול פסולת: בלי יכולת לקלוט כמויות גדולות של פסולת דחיית מועד התחילה של ההסדר האמור בארבעה חודשים באופן רציף ומוסדר - נוצרים מפגעים סביבתיים, סיכוני לצורך היערכות משרד הביטחון.

בריאות, זיהומי קרקע ומים, ורציפות השירות העירוני

16 ס"ח התשי"ח, עמ' 108.

626 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק 8. בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-198717, בסעיף 5, הרשויות אחרי "כמגרש חניה ציבורי" יבוא "או כמגרש חניה לאוטובוסים ציבוריים", במקום המקומיות (שימוש ארעי במגרשים "לציבור להחנות כלי רכב במגרש" יבוא "חניה במגרש של כלי רכב או אוטובוס ציבורי, ריקים) לפי העניין" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "אוטובוס ציבורי" - כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש]18, ובכלל זה אוטובוס ציבורי שהמפקח על התעבורה נתן לגביו רישיון קו שירות לפי אותה פקודה או רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-198519".

תיקון פקודת 9. בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-197220, בסעיף 46א(א), במקום "באישור מסילות הברזל הממשלה" יבוא "בהסכמת שר האוצר".

תיקון חוק משק 10. בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-200221, בסעיף 55ג, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

הגז הטבעי

"(א) וזה הרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות:

(1) המנהל הכללי של משרד האוצר, והוא יהיה היושב ראש;

דברי הסבר

סעיף 8 מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות בעל המגרש להודיע לראש הרשות המקומית כי ישתמש (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987 במגרש כמגרש חניה פרטי, לכל סוגי כלי הרכב, ובכלל זה (בפרק זה - חוק מגרשים ריקים), ולקבוע בו במפורש גם לאוטובוסים ציבוריים, בהתאם להגדרתו הרחבה של שההסדר הקיים, המאפשר לרשות מקומית לצוות על "מגרש חניה פרטי" בחוק העיקרי.

שימוש זמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי לכלי רכב, סעיף 9 בהתאם להסדר הקבוע כיום בסעיף 46א יאפשר לרשות המקומית לקבוע שהמגרש הריק יהיה חניון לפקודת מסילות הברזל, התשל"ב-,1972 נדרש לאוטובוסים ציבוריים. אישור ממשלה להחלטת שר התחבורה והבטיחות בדרכים חוק זה נועד להתמודד עם מגרשים ריקים שלעיתים למתן זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית, הליך המכביד הופכים למטרד לציבור, ולאפשר לרשות המקומית על ההתקשרות עם זכיין ומאריך את לוחות הזמנים. מוצע לעשות שימוש במגרשים ריקים, באופן זמני, על חשבונה כי הדרישה לאישור הממשלה תוחלף בהסכמת שר האוצר, ולתועלת הציבור. כיום, הרשויות המקומיות מתמודדות וזאת מאחר שהיבטי הזיכיון נוגעים בעיקרם למבנה פיננסי, עם מחסור במקומות חניה לאוטובוסים ציבוריים בכלל, ערבויות והתחייבויות מדינה. משמעות הדבר היא שתידרש ובפרט מתקשות להסדיר פתרונות חניה זמניים לתקופת החלטת שר התחבורה והסכמת שר האוצר למתן הזיכיון עבודות ביצוע מיזמי תחבורה. בשל כך נגרמים עומסי האמור.

תנועה ופגיעה בשירות התחבורה הציבורית. התיקון יסייע סעיף 10 הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה בחוק משק בניהול גמיש של מגרשים שבמצב אחר עלולים להפוך הגז הטבעי, התשס"ב-,2002 נועדה לתת מענה למטרד, לטובת המשך הפעלה סדירה של מערך התחבורה למחלוקות הנוצרות בין בעל רישיון חלוקת גז לבין בעל והתמודדות עם מחסור החניה לאוטובוסים ציבוריים בכלל תשתית, לרבות תאגיד מים וביוב ורשות מקומית, וכן ובזמן ביצוע פרויקטים בפרט. הסדר מוצע זה משתלב בסכסוכים בין חברות ממשלתיות לחברות בת ממשלתיות במארג החוק הקיים ומגשים את תכליותיו כאמור. העוסקות בתשתיות. למנגנון זה חשיבות רבה במקרים להגשמת תכלית התיקון, מוצע להגדיר אוטובוס שבהם מחלוקות אלה מעכבות או מסכלות את קידומם של ציבורי כהגדרתו בפקודת התעבורה, כאוטובוס המשמש מיזמי תשתית. תפקידה של הוועדה הוא לאזן בין הצרכים או מיועד לשמש להסעת נוסעים בשכר, לרבות אוטובוס התשתיתיים, להכריע בעניינים מקצועיים ומשפטיים ציבורי שניתן לגביו רישיון קו שירות לפי פקודת התעבורה המתעוררים במהלך קידום המיזמים, ולספק מסלול החלטה או רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת יעיל, מהיר ומחייב המאפשר את המשך התקדמות הפרויקט סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-.1985 בלא עיכובים מיותרים.

יובהר כי סעיף 6 לחוק מגרשים ריקים יחול גם על

הסדר זה, כך שבמקרה שהרשות המקומית תצווה על

שימוש זמני במגרש כחניון לאוטובוסים ציבוריים יוכל

17 ס"ח התשמ"ז, עמ' 43.

18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

19 ק"ת התשמ"ה, עמ' 1164.

20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש, 23, עמ' 485; ס"ח התשפ"ד, עמ' 1318.

21 ס"ח התשס"ב, עמ' 55; התשפ"ד, עמ' 1320.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 627

(2) היועץ המשפטי של משרד האוצר, או משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר

להתמנות לשופט בית משפט שלום שהוא ימנה בהתייעצות עם היועץ המשפטי

לממשלה;

(3) סגן הממונה על התקציבים לענייני תשתיות במשרד האוצר או מי שהממונה

על התקציבים במשרד האוצר ימנה, והוא ישמש ממלא מקום יושב ראש הוועדה;

(4) מנהל מינהל התכנון, סגנו או נציג מינהל התכנון שימנה המנהל הכללי כאמור;

(5) היו כל הצדדים לסכסוך חברות ממשלתיות - מנהל רשות החברות

הממשלתיות, סגנו או עובד רשות החברות הממשלתיות שימנה המנהל כאמור;

(6) אחד או יותר מהמנויים להלן, בהתאם למספר גופי התשתית שהם צד לסכסוך,

ולמשרד או לרשות שתחום פעילות גוף התשתית כאמור הוא בתחום אחריותם:

(א) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, סגנו או עובד הרשות

הממשלתית למים ולביוב שימנה המנהל כאמור;

(ב) המנהל הכללי של משרד הפנים, סגנו או עובד משרד הפנים שימנה

שר הפנים;

(ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עובד משרד

התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה או עובד

המשרד האמור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

(ד) מנהל משרד האנרגיה והתשתיות או סגנו, מנהל רשות החשמל

או סגנו, מנהל רשות הגז הטבעי או סגנו, או עובד שימנה שר האנרגיה

והתשתיות ממשרד האנרגיה והתשתיות, מרשות החשמל או מרשות הגז

הטבעי; נחלקו הדעות לעניין מי מהמנויים יתמנה לפי פסקה זו, יכריע

במחלוקת שר האנרגיה והתשתיות;

(ה) המנהל הכללי של משרד התקשורת, סגנו או עובד משרד התקשורת

שימנה שר התקשורת;

(ו) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;

(ז) מנהל רשות המטרו, סגנו או עובד רשות המטרו שימנה המנהל כאמור."

דברי הסבר

המצב הקיים כיום, שבו נדרש כתב מינוי למרבית לצמצם עיכובים ולתרום לקידום מהיר יותר של מיזמי הנציגים החברים בוועדה, מוביל לעיכובים רבים תשתית שחיוניים למשק.

בהתכנסותה. בשל מספרם הרב של הגורמים המעורבים יובהר כי במקרים שבהם בנוסח המוצע מנויות כמה במשרדי הממשלה, כל עיכוב בהנפקת כתב מינוי - חלופות לזהות חבר הוועדה, יחול מינויו של מי שממונה ולעיתים אף הצורך להנפיקו מחדש - מביא להתארכות מתוקף תפקידו בלא צורך במינוי נוסף, והוא יהיה רשאי תקופות משמעותיות בתפקוד הוועדה. בעייתיות זו לקבוע כי סגנו יכהן תחתיו, אלא אם כן מנהל הרשות מתעצמת במיוחד במיזמי תשתית שבהם יש חשיבות הרלוונטית או השר הממונה על המשרד, לפי העניין, ימנה גדולה ללוחות הזמנים ודרושה הכרעה מהירה במחלוקות. עובד אחר לפי סמכותו - הכול בהתאם למדרג הכפיפות לכן מוצע לתקן את הרכב הוועדה, כך שככלל, המינהלית. סמכות ההכרעה הנתונה לדרג הבכיר מצוינת החברים בה ימונו מתוקף תפקידם, בלא צורך בכתב מינוי בפירוש בסעיף קטן (ד) לעניין סמכות שר האנרגיה להכריע פרטני, לצד שמירת אפשרות, ביחס למרבית חברי הוועדה במחלוקות הנוגעות לחבר הוועדה מטעם משרד האנרגיה המנויים בסעיף, לשר או למנהל הרלוונטי למנות עובד והתשתיות והרשויות הקשורות אליו, בשל המורכבות אחר לתפקיד. הסדר זה תואם את מאפייני עבודת הוועדה, המיוחדת שעלולה להתעורר בקשר לזהות חבר הוועדה מחזק את הוודאות והיציבות התפקודית שלה, ומאפשר המתאים במקרה זה.

את כינוסה וקבלת החלטות בפרקי זמן קצרים יותר. צעד זה

צפוי לשפר באופן משמעותי את יעילות עבודת הוועדה,

628 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק רכבת 11. בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-202122 -

תחתית (מטרו)

(1) בסעיף 69 -

(א) האמור בו יסומן "(א)";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחול

סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה.

(ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער

לבית משפט לעניינים מינהליים."

(2) בסעיף 70, המילים "(ג) ו–(ד)(1)" - יימחקו, אחרי "12ה(א)" יבוא "12ו(ב) ו–(ג)", במקום "198" יבוא "198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו–(ח)" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "ועדה מקומית" או "ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה" יקראו "הוועדה לפיצויים למיזם המטרו" ובמקום "ערר" יקראו "תביעה", ולעניין סעיף 198 גם בשינויים אלה:

(א) במקום סעיף קטן (א) יקראו:

"(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו

לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם,

בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על

הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.";

(ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום "היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד" יקראו "הוגשה

תביעה".

תיקון חוק גנים 12. בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-199823 לאומיים, שמורות (בפרק זה - חוק גנים לאומיים) - טבע, אתרים לאומיים ואתרי (1) בסעיף 1 - הנצחה

(א) אחרי ההגדרה "אתר עתיקות" יבוא:

""גוף מבצע" - כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-202324

(להלן - חוק לקידום תשתיות לאומיות)";

דברי הסבר

סעיף 11 לפי סעיף 68 לחוק רכבת תחתית (מטרו), מוצע לתקן את סימן ו' לפרק ג' לחוק המטרו, וכן לתקן את התשפ"ב-2021 (בפרק זה - חוק המטרו), התוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תביעה לפיצויים, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה התש"ס-.2000 מובהר כי הפעילות ונוהלי העבודה של התשכ"ה-1965 (בפרק זה - חוק התכנון והבנייה), ביחס הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ייקבעו בתקנות, ובין לתוכניות תשתית לאומית הכלולות בתוכנית המטרו, השאר ייקבע בהן הליך ההודעה של הוועדה המקומית תוגש לוועדה מיוחדת שהוקמה בהתאם להוראות סימן ו' לוועדה לפיצויים למיזם המטרו בעניין מי שעלול לשאת לפרק ג' לחוק המטרו - הוועדה לפיצויים למיזם המטרו. בתשלום הפיצויים נושא התביעה.

מוצע לקבוע באופן מפורש בחקיקה כי במקום המנגנון סעיף 12 לפסקאות (1) ו–(2)

הקבוע בתביעות לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה,

לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים תפקיד מרכזי

ביחס לתביעות המוגשות לוועדה לפיצויים למיזם המטרו,

בשמירה על המערכות האקולוגיות, מגוון המינים וערכי

תקיפת החלטות הוועדה תיעשה בדרך של הגשת ערעור

מינהלי לבית משפט לעניינים מינהליים, בהתאם לחוק בתי הטבע בישראל, ולכן ניתנו לרשות לשמירת הטבע והגנים משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-,2000 וכי לא יהיה ניתן הלאומיים (בסעיף זה - רט"ג) סמכויות משמעותיות, לרבות להגיש ערר לוועדת ערר או לפנות לשמאי מכריע. לשם כך, בדיני התכנון והבנייה, מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות 22 ס"ח התשפ"ב, עמ' 95; התשפ"ד, עמ' 1272.

23 ס"ח התשנ"ח, עמ' 202; התשפ"ב, עמ' 75.

24 ס"ח התשפ"ג, עמ' 261.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 629

(ב) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא:

""מיזם תשתית חיוני" - כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות;";

(2) אחרי סעיף 30א יבוא:

"ועדת השגות 30ב. (א) תוקם ועדת השגות שתדון בהשגות של גוף מבצע על

החלטות הרשות בעניין מיזם תשתית חיוני שניתנו לפי סעיפים

25(א) ו־30(א), ועל החלטות המנהל בעניין מיזם תשתית חיוני

שניתנו לפי סעיף 33(ג), לפי הפירוט הזה:

(1) לא ניתן אישור הרשות לפי סעיף 25(א) בתוך 60

ימים ממועד הגשת בקשה, או סירבה הרשות לבקשה

או הציבה תנאים שיש בהם, לדעת הגוף המבצע, כדי

לעכב משמעותית או לסכל מתן היתר לביצועו של

מיזם תשתית חיוני, רשאי הגוף המבצע להגיש השגה

לוועדת ההשגות בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת

הרשות או מחלוף המועד לתתה, לפי העניין;

(2) לא ניתן היתר מאת הרשות לפי סעיף 30(א) בתוך

90 ימים ממועד הגשת בקשה לאישור תוכנית בשטח

שמורת טבע או גן לאומי או בתוך 60 ימים ממועד

הגשת בקשה לפעולה בשטח כאמור הטעונה היתר

לפי חוק התכנון, או סירבה הרשות לבקשה או הציבה

תנאים שיש בהם, לדעת הגוף המבצע, כדי לעכב

משמעותית או לסכל מתן היתר לביצועו של מיזם

תשתית חיוני, רשאי הגוף המבצע להגיש השגה לוועדת

ההשגות בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת הרשות או

מחלוף המועד לתתה, לפי העניין;

(3) לא ניתן היתר המנהל לפי סעיף 33(ג) בתוך 60

ימים ממועד הגשת בקשה, או סירב המנהל לבקשה

או הציב תנאים לעניין פגיעה בערך טבע מוגן, שיש

בהם, לדעת הגוף המבצע, כדי לעכב משמעותית או

לסכל מתן היתר לביצועו של מיזם תשתית חיוני, רשאי

הגוף המבצע להגיש השגה לוועדת ההשגות בתוך 30

ימים מיום מתן החלטת מנהל הרשות או מחלוף המועד

לתתה, לפי העניין.

דברי הסבר

טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (בפרק גוף מבצע, כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, על זה - חוק גנים לאומיים). סמכויות אלה של רט"ג אינן חלות החלטות שניתנו לפי סעיפים 25(א), 30(א) או 33(ג) לחוק רק בשמורות טבע וגנים לאומיים, אלא גם בכל רחבי הארץ גנים לאומיים לעניין מיזמי תשתית חיוניים כהגדרתם לגבי הימצאות ערכי טבע מוגנים לפי סעיף 33(ג) לחוק גנים בחוק האמור. בוועדת ההשגות יהיו שלושה חברים:

לאומיים. עם זאת, בשנים האחרונות נוצרו מצבים שבהם מנכ"ל רשות הטבע והגנים או נציג מטעמו מבין העובדים תנאים או דרישות שהוצבו על ידי רט״ג בשלב הביצוע או הבכירים ברשות שיכהן כיושב ראש הוועדה; יושב ראש ההיתרים - לאחר תום הליך התכנון - הביאו, לדעת חלק רשות הרישוי הארצית כמשמעותו בסעיף 6ב(ב)(1)(א) לחוק מהגורמים, לעיכובים ניכרים בפרויקטים חיוניים למשק. התכנון והבנייה, או נציג מטעמו שיהיה עובד מדינה בעל בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק גנים לאומיים כך ידע מקצועי רלוונטי לנושאי הוועדה, ומתכנן הוועדה שתוקם ועדת השגות שתפקידה יהיה לדון בהשגות של הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות כמשמעותו 630 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) הרכבה של ועדת ההשגות יהיה כמפורט להלן:

(1) מנהל הרשות או נציג מטעמו מבין העובדים

הבכירים ברשות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) יושב ראש רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף

6ב(ב)(1)(א) לחוק התכנון, או נציג מטעמו;

(3) מתכנן הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של

תשתיות לאומיות כמשמעותו בסעיף 6א לחוק התכנון

והבנייה, או נציג מטעמו.

(ג) החלטת ועדת ההשגות לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים

מיום הגשת ההשגה.";

(3) בסעיף 36(א), אחרי "לפי פרק זה" יבוא "ובכלל זה בעד ליווי והשגחה בעניין

היתרים כאמור".

תיקון חוק בתי 13. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-200025 -

משפט לעניינים

מינהליים (1) בתוספת הראשונה -

(א) פרט 10(ב)(8) - יימחק;

דברי הסבר

בסעיף 6א לחוק התכנון והבנייה, או נציג מטעמו שיהיה בלתי הפיך לערכי טבע, אשר לא ניתן לצפותו לפני ההגעה עובד המדינה בעל ידע מקצועי רלוונטי לנושאי הוועדה. לשטח.

גוף מבצע יהיה רשאי להגיש השגה במקרים שבהם סעיף 36 לחוק גנים לאומיים קובע כי השר להגנת לא התקבלה החלטה על ידי רט"ג או מנהל רט"ג, חלף הסביבה, לפי הצעת רט"ג ובהסכמת שר האוצר, רשאי המועד שנקבע בחוק למתן החלטה, סורבה בקשה למתן לקבוע בתקנות אגרות לרישיונות או להיתרים הניתנים החלטה או הוצבו תנאים שיש בהם כדי לעכב משמעותית לפי הפרק החמישי לחוק גנים לאומיים, לרבות קביעת או לסכל אישור או מתן היתר לביצועו של מיזם תשתית פטור מתשלומן, כולן או מקצתן. זה שנים רבות שרט"ג חיוני. ועדת ההשגות תקבל את החלטתה בתוך 30 יום נוהגת לכלול באגרות שהיא גובה במתן היתרים אלה גם ממועד הגשת השגה, והחלטתה תבוא חלף החלטת רט"ג סכומים בשל פעולות הליווי וההשגחה האמורים כחלק או מנהל רט"ג, לפי העניין. מההיתרים הניתנים על ידה כאמור. לאור האמור, מוצע לפסקה (3) לתקן את סעיף 36(א) לחוק גנים לאומיים ולהבהיר באופן מפורש את סמכותה של רט"ג לגבות אגרות בעד פעולות סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים קובע איסור על הליווי וההשגחה האמורים.

פגיעה בערכי טבע שהוכרזו כערכי טבע מוגנים אלא על

פי היתר כללי או מיוחד מאת מנהל רט"ג. לפי סעיף 35 סעיף 13 בסעיף זה מוצעים תיקונים משלימים בחוק בתי לחוק גנים לאומיים, מנהל רט"ג רשאי לתת היתר, להתנות משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (בסעיף אותו בתנאים או לשנותו.להיתרים אלה נלווים ליווי זה - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), כחלק מההסדרים והשגחה מטעם רט"ג בהיקפים משתנים בהתאם לסוג המוצעים בסעיפים 11, 12 ו־14 לחוק זה: בהתאם לסעיף 11 לחוק ומשך העבודות, מיקומן, רגישות השטח מבחינה אקולוגית זה שבו תיקון לחוק רכבת תחתית (מטרו), מוצע להתאים את ונופית, ולכך עלויות נלוות רבות. פעולות הליווי וההשגחה פרק 29 לתוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, על תנאי ההיתר מבוצעות על ידי הפקחים במהלך ביצוע בהתאם לסעיף 12 על החלטת ועדת השגות המוקמת בסעיף העבודות והן מהותיות לצורך יישום תנאי ההיתר ועדכון 30ב לחוק גנים לאומיים ניתן יהיה להגיש עתירה מינהלית תנאיו בהתאם לממצאים ולשינויים העולים תוך כדי לבית משפט לעניינים מינהליים; ובהתאם לביטול המוצע ביצוע העבודות. ליווי והשגחה על ידי הפקחים כוללים של סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (בפרק זה - חוק למעשה רכיבים שהם בגדר עמידה על יישום תנאי ההיתר אוויר נקי), בסעיף 14, למחוק את הפרט הנוגע בדבר בתוספת וכן השלמה ומתן מענה לעדכונים הנדרשים לתנאי ההיתר הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

תוך כדי העבודות. הליווי וההשגחה האמורים כרוכים

בידע המקצועי הייחודי של פקחי רט"ג, שאינו מצוי בידי

גורמים אחרים. בלא השגחה צמודה עלול להיגרם נזק

25 ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשפ"ה, עמ' 778.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 631

(ב) בפרט (15)23, בסופו יבוא "וכן החלטה של ועדת ההשגות לפי סעיף 30ב

לחוק האמור";

(2) בתוספת השנייה, במקום פרט 29 יבוא:

".29 ערעור לפי סעיף 69(ג) או ערעור לפי סעיף 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו),

התשפ"ב-.2021"

תיקון חוק אוויר נקי 14. בחוק אוויר נקי, התשס"ח-200826, סעיף 23 - בטל.

דברי הסבר

סעיף 14 סעיף 23 לחוק אוויר נקי קובע כי אם הוגשה (1) מגיש התוכנית או בעל מקור פליטה נושא למוסד תכנון בקשה לאישור תוכנית הכוללת התוכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות הוראות של תוכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות לפי סעיף 18, לרבות דרישות הממונה לפי סעיף המאפשרות בנייה או שימוש בקרקע לשם הקמה או 18(ג), יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה הפעלה של מקור פליטה טעון היתר, הממונה על אוויר נקי, על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון כמשמעותו בחוק אוויר נקי, רשאי להמליץ למוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר לקיים הליך משותף לבחינת התוכנית והבקשה להיתר כאמור;

הפליטה. זאת, על אף שבשלב התכנון לא ניתן לקבל את (2) יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין כל המידע הנדרש בעת מתן היתרי הפליטה. לכן, המנגנון תוכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה הנוכחי הקבוע בסעיף 23 לחוק אוויר נקי מקדים את שלב תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;

היתר הפליטה לשלב התכנון באופן שאינו יעיל ויוצר כפל

(3) חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק

הליכים, שכן ממילא יהיה צורך לבחון את הבקשה להיתר

איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה,

פליטה לאחר אישור התוכנית ומתן היתר בנייה.

תכלול את קביעת הממונה לפי סעיף 20, בשינויים

לכן, מוצע לבטל את סעיף 23 לחוק אוויר נקי. ביטול המחויבים, ותונח לפני מוסד התכנון בתוך שבעה הסעיף יוביל לכך שכל שלב ייבחן בזמנו המתאים - ביצוע ימים מהמועד הנקוב בסעיף האמור;

תסקיר סביבתי בשלב תכנון המיזם, ובדיקות לגבי מתן היתרי (4) מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תוכנית פליטה בשלב רישוי המיזם. בהקשר זה מובהר כי גם לאחר למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות מחיקת הסעיף כאמור, אין גריעה מיתר סמכויותיו של הממונה הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן על היתרי הפליטה, והפעלת מקור פליטה עדיין אפשרית רק בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר בכפוף להיתר תקף ובהתאם לכלל התנאים שנקבעו בו. לפיכך, ההשפעה על הסביבה;

הפיקוח על פליטות נשמר במלואו במסגרת שלב הרישוי, גם

בלא קיום הליך משותף בשלב התכנוני. (5) החליט מוסד התכנון על הפקדת התוכנית

או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי

וזה נוסח הסעיף שמוצע למחוק: העניין, יחולו הוראות אלה:

"הוראות בעניין תכנון ובנייה (א) הוראות סעיף 21(ב) לא יחולו, ואולם

.23 (א) בסעיף זה, "מוסד תכנון", "תכנית", "תכנית ההודעה על הפקדת התוכנית או על

מפורטת", "תכנית מתאר ארצית", "ועדה מחוזית", "יועץ העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי סביבתי" - כמשמעותם לפי חוק התכנון והבניה. העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי הסעיף האמור;

(ב) המגיש למוסד תכנון תוכנית הכוללת הוראות

של תוכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות (ב) המועד להגשת התנגדות או השגה

בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור לתוכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת פליטה טעון היתר (בסעיף זה - תוכנית למיתקן טעון היתר) היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תוכנית כאמור, יודיע על בחוק התכנון והבניה או בחוק זה, לפי כך לממונה בכתב במועד הגשת התוכנית או ההחלטה על המאוחר;

הכנת התוכנית, לפי העניין. (ג) הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות

לתוכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה

(ג) הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת

יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט

תוכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון

בתוכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר

בתוכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה

הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע

(בחוק זה - הליך משותף).

הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון

(ד) החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי הוראות אלה על אף האמור בחוק התכנון והבניה ובחוק זה: חוק התכנון והבניה ובהערות לפי חוק זה;

26 ס"ח התשס"ח, עמ' 752; התשפ"ד, עמ' 798.

632 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון פקודת היערות 15. בפקודת היערות27 -

(1) בסעיף 2 -

(א) אחרי ההגדרה "פקיד היערות" יבוא:

""פקיד יערות אזורי" - פקיד היערות שהעץ נושא בקשת הכריתה או ההעתקה

נמצא בשטח שלגביו הוסמך;

"פקיד יערות ממשלתי" - מנהל האגף ליער ואילנות במשרד החקלאות וביטחון

המזון, אשר מונה כפקיד יערות;";

(ב) אחרי ההגדרה "ליטול" יבוא:

""מיזם תשתית", "מיזם תשתית חיוני", "מיזם תשתית חיוני מועדף" - כהגדרתם

בחוק תשתיות לאומיות;

"מיזם תשתית לאומית" - מיזם תשתית, מיזם תשתית חיוני ומיזם תשתית חיוני

מועדף, כהגדרתם בחוק תשתיות לאומיות;";

(2) בסעיף 15א, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) בלי לגרוע מהשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א) שעל פקיד יערות לשקול

טרם מתן החלטה בבקשה לרישיון כאמור בסעיף זה ובסעיף 15א (בסעיף קטן זה

- רישיון), לעניין מיזם תשתית לאומית, ישקול פקיד היערות גם שיקולים אלה:

(1) העלות שצפויה להיגרם למשק או המידה שבה צפויה לפחות

התועלת הציבורית, בשל אי מתן רישיון או קביעת תנאים ברישיון, ובכלל

זה בשל עיכוב בלוחות הזמנים של ביצוע המיזם;

(2) התייקרות העבודות לביצוע המיזם הצפויה בשל אי־מתן רישיון או

קביעת תנאים ברישיון.";

דברי הסבר

(6) בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה (ו) לא יחליט מוסד תכנון לאשר תוכנית למיתקן טעון מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע חוק התכנון והבניה לעניין תוכנית למיתקן טעון בתוכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר פליטה. הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו."

(ה) החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, סעיף 15 לפי פקודת היערות, כדי לכרות עצים נדרש יחולו הוראות לפי חוק התכנון והבניה לעניין תוכנית רישיון כריתה מפקיד היערות, אשר יכול לסרב למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה לבקשה, להורות להעתיק את העץ, או להתיר את כריתת להיתר פליטה, ואולם - העץ ולהורות על נטיעה חלופית. ואולם, במקום שבו לא

(1) לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת ניתן לבצע נטיעה חלופית, מורה פקיד היערות על תשלום התוכנית למיתקן טעון היתר או על העברת היטל כספי השווה לערך העץ.

תוכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות מוצע לקבוע כי פקיד היערות, בבואו לדון בבקשת תוכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות היתר כריתה או העתקת עצים לעניין מיזם המוגדר המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך מיזם תשתית לאומית, ישקול גם שיקולים לגבי התועלת 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הציבורית מקידום המיזם שלגביו נדרש ההיתר ואת הנוגעים לחוק זה; העלויות המשקיות שיהיו לדחיית בקשה כאמור או

(2) החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין להתנייתה בתנאים.

מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או כמו כן מוצע לקבוע מנגנון השגות על החלטה של שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי פקיד יערות אזורי. בעניין מיזם תשתית, אשר לה תועלת את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתוכנית ציבורית רבה - ההשגה תהיה לפקיד היערות הממשלתי, למיתקן טעון היתר.

27 חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 600 (א) 710; ס"ח התשע"ה, עמ' 37.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 633

(3) אחרי סעיף 15א יבוא:

"חלק ה'1

השגות

הגדרות 15ב. בחלק זה -

"הוועדה לתשתיות" - הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות

לאומיות, כמשמעותה בסעיף 6א לחוק התכנון והבנייה;

"חוק התכנון והבנייה" - חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה

";1965-;

"חוק תשתיות לאומיות" - חוק לקידום תשתיות לאומיות,

התשפ"ג-2023;

"המנהלים הכלליים" - המנהל הכללי של משרד האוצר

והמנהל הכללי של המשרד האחראי על קידום מיזם

התשתית הלאומית;

"רשות הרישוי הארצית" - רשות הרישוי של הוועדה

לתשתיות כמשמעותה בסעיף 6ב לחוק התכנון והבנייה.

השגה לפקיד 15ג. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של פקיד יערות אזורי לפי

היערות הממשלתי סעיפים 15 ו־15א רשאי להגיש בתוך 14 ימים ממועד קבלת

ולוועדת ההשגות

ההחלטה, השגה לפקיד היערות הממשלתי.

(ב) השגה על החלטת פקיד היערות האזורי כאמור בסעיף

קטן (א) בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף תהיה נתונה לסמכות

ועדת ההשגות, אם פקיד היערות הממשלתי העביר לה את

הסמכות; בשוקלו אם להעביר את ההשגה לוועדת ההשגות

ישקול פקיד היערות הממשלתי את השיקולים כאמור בסעיף

15א(ג1).

(ג) החליט פקיד היערות הממשלתי לא להעביר את ההשגה

לוועדת ההשגות, יעביר הוא את ההשגה ואת החלטתו לשאר

חברי ועדת ההשגות; סבר אחד מחברי ועדת ההשגות כי יש

מקום לדון בהשגה, תדון ועדת ההשגות בהשגה;

דברי הסבר

ובעניין מיזם תשתית חיוני מועדף - ההשגה תהיה בפני הוא יופקד בפיקדון נפרד שייפתח למטרה זו בלבד ושינהל ועדת השגות, שיושב הראש שלה יהיה פקיד היערות החשב הכללי במשרד האוצר והקצאת הכספים ממנו הממשלתי. תשמש לטובת הצללה באמצעות עצים ולטיפוח עצים, לפני הדיון בהשגה במיזמי תשתית לאומיים חיוניים על פי החלטת ממשלה 1022 מיום כ"א בשבט התשפ"ב 23( ומועדפים, תתבצע פנייה למנהלים הכללים של משרד בינואר 2022) בעניין הצללה וקירור של המרחב העירוני האוצר ושל המשרד האחראי על קידום המיזם, וכן אל באמצעות עצי רחוב, וכל סכום שלא נוצל, כולו או חלקו, רשות הרישוי הארצית, לקבלת עמדתם בנוגע להיתר במשך חמש שנים, ייווסף להכנסות המדינה ויצורף לתחזית הכריתה ביחס למיזם. התקבולים והמילוות, המצורפת לחוק לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-,1985 ויצורף לחוק עוד מוצע לקבוע הוראות בעניין סדרי עבודת ועדת התקציב השנתי. הכספים יוקצו על פי תוכנית פקיד היערות ההשגות ובכלל זה, המניין החוקי, כללי ההצבעה, סמכות הממשלתי, בכפוף להנחיות פנימיות בנושא זה שייקבעו לקבוע סדרי עבודה ולוחות זמנים. בתיאום בין פקיד היערות הממשלתי לבין אגף תקציבים מוצע להסדיר בחקיקה את ייעוד ההיטל הכספי במשרד האוצר. יובהר כי כשם שההנחיות מגובשות יחד, המשולם בעד רישיון כריתה לאוצר המדינה, ולקבוע כי גם כל סטייה מהן תגובש יחד.

634 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ד) החלטת פקיד היערות הממשלתי לפי סעיפים קטנים (ב)

ו–(ג) תינתן בתוך 5 ימים מיום הגשת ההשגה והחלטת חברי

ועדת ההשגות לפי סעיף קטן (ג) תינתן בתוך 5 ימים מיום

החלטת פקיד היערות הממשלתי.

ועדת השגות 15ד. וזה הרכבה של ועדת ההשגות:

(1) פקיד היערות הממשלתי או נציג שהוא ימנה מטעמו,

והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) יושב ראש רשות הרישוי הארצית או נציג שהוא ימנה

מטעמו;

(3) מתכנן הוועדה לתשתיות לאומיות או נציג שהוא ימנה

מטעמו.

סדרי העבודה של 15ה. (א) המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה,

ועדת ההשגות ובהם יושב הראש.

(ב) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים

בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות

שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

(ג) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי

דיוניה, אם לא נקבעו לפי פקודה זו.

תוקף החלטות 15ו. קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו

הוועדה בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי

במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה

וביניהם יושב הראש.

החלטה בהשגות 15ז. (א) פקיד היערות הממשלתי או ועדת ההשגות, לפי העניין,

יחליטו בהשגה בתוך 40 ימים מהמועד שבו הוחלט למי תינתן

הסמכות לדון בהשגה.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), החלטה של פקיד היערות

הממשלתי בהשגה לפי סעיף 15ג שעניינה מיזם תשתית חיוני,

תתקבל לאחר קבלת חוות דעתם של המנהלים הכלליים ושל

רשות הרישוי הארצית ובתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) החלטה של ועדת ההשגות בהשגה לפי סעיף 15ד שעניינה

מיזם תשתית חיוני מועדף, תתקבל לאחר קבלת חוות דעתם של

המנהלים הכלליים ובתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א).

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 635

(ד) פקיד היערות הממשלתי או ועדת ההשגות יפנו למנהלים

הכלליים או לרשות הרישוי, לפי העניין, בבקשה לקבל את

חוות דעתם כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג) בתוך 10 ימים מיום

הגשת ההשגה; המנהלים הכלליים ורשות הרישוי הארצית,

לפי העניין, יעבירו את חוות דעתם בתוך 20 ימים מהמועד

שבו קיבלו את הפנייה מוועדת ההשגות או מפקיד היערות

הממשלתי כאמור; לא העבירו המנהלים הכלליים או רשות

הרישוי את חוות דעתם, יחליטו בהשגה פקיד היערות

הממשלתי או ועדת ההשגות, לפי העניין, על סמך המידע

שהונח לפניהם.

סייג להגשת השגה 15ח. הוראות סעיף 15ג לא יחולו על רישיונות כריתה שנתן פקיד

יערות אזורי שהוא עובד הקרן הקיימת לישראל או פקיד

יערות אזורי שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים

הלאומיים, מכוח תוכנית עבודה שנתית שאושרה בידי פקיד

היערות הממשלתי, לפי סעיף 15א(ה)."

(4) אחרי סעיף 25א יבוא:

"ייעוד כספי 25ב. (א) על היטל כספי, ששולם כאמור בסעיף 15א לאוצר

היטל כספי המדינה, יחולו הוראות אלה:

(1) הוא יופקד בפיקדון נפרד שייפתח למטרה זו

בלבד ושינהל החשב הכללי במשרד האוצר (בפרק

זה - פיקדון היטלי האילנות);

(2) הקצאת הכספים מפיקדון היטלי האילנות תהיה

בעבור מטרות הצללה באמצעות עצים ופעולות נטיעה,

שיקום, טיפוח והגנה על עצים, ולמטרות אלה בלבד;

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), היטל כספי

שהתקבל בפיקדון היטלי האילנות ולא נוצל, כולו או

חלקו, בעבור המטרות האמורות, במשך חמש שנים

ממועד קבלתו, יצורף הסכום שלא נוצל בשנת הכספים

העוקבת לחוק התקציב השנתי.

(ב) פקיד היערות הממשלתי והממונה על התקציבים

במשרד האוצר, או מי מטעמם, יגבשו הנחיות פנימיות

להקצאת הכספים מפיקדון היטלי האילנות."

פקודת היערות - 16. תחילתם של סעיפים 15ב עד 15ח ו־25ב לפקודת היערות כנוסחם בסעיף 15 לחוק זה, תחילה במועד שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בצו, בהתאם למועד המאוחר מבין אלה:

(1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 15א(ה) לפקודת היערות;

דברי הסבר

סעיף 16 בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3581, מיום לאחר השלמת הליך התקנת תקנות היערות (רישיונות), י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025), בעניין ואישור תקנון בעבור שימוש בהיטלים המסדיר נטיעות האצת מיזמי תשתית לאומיים, ההסדרים לעניין פקודת חלופיות, לפי המאוחר מביניהם.

היערות, הקבועים בסעיף 15 לחוק זה, ייכנסו לתוקפם רק

636 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) מועד כניסתן לתוקף של הנחיות לפי סעיף 25ב לפקודה כנוסחו בסעיף (4)15

לחוק זה.

תיקון חוק התכנון 17. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-196528 -

והבנייה

(1) בסעיף 6ב -

(א) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (2) -

(א) בפסקת משנה (ה), המלים "שאישרה ועדה מחוזית" - יימחקו;

(ב) אחרי פסקת משנה (ה) יבוא:

"(ה1) היתר למיזם תשתית כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות

לאומיות שהוא לתחבורה ציבורית ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) ההיתר הוא על פי תוכנית שמצורף לה תשריט

של השטח שעליו היא חלה;

(2) השטח בתחום הבקשה להיתר מצוי בתחומן של

שתי רשויות מקומיות לפחות;

(3) מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית,

כמשמעו בפרט 70 לתוספת השנייה לחוק שירות המדינה

(מינויים), התשי"ט-195929, אישר להגיש את הבקשה

להיתר לרשות הרישוי שלפי פסקה (1); ואולם לא ייתן

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית יותר מחמישה

אישורים להגשה כאמור בשנה קלנדרית אחת.";

דברי הסבר

סעיף 17 מוצעים כמה תיקונים בחוק התכנון והבנייה הארצית לתחבורה ציבורית אישר להגיש את הבקשה לצורך ייעול הליכי התכנון והרישוי הנוגעים להיתר לרשות הרישוי של הוות"ל. עוד מוצע לקבוע כי לתשתיות לאומיות כהגדרתן בחוק האמור, ולמיזמי תשתית מנהל הרשות האמור לא ייתן יותר מחמישה אישורים כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות. להגשה כאמור בשנה קלנדרית אחת. התיקון מוצע לנוכח לפסקה (1) הקושי בהוצאת היתרים למיזמי תשתית לתחבורה ציבורית אשר מצויים ביותר מרשות מקומית אחת. עם זאת, כדי מוצע לתקן את סעיף 6ב לחוק התכנון והבנייה ליצור איזון בין הרצון שלא להעמיס על רשות הרישוי של המתייחס לסמכות של רשות הרישוי הארצית של הוועדה הוות"ל, ובין חשיבות קידום התחבורה הציבורית, מוצע לתשתיות לאומיות (בפרק זה - הוות"ל): כאמור שמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הוא לפסקת משנה (א)(1)(ב) שיתעדף ויחליט אילו מהבקשות להיתר יאושרו להגשה לרשות הרישוי של הוות"ל, ככל שמבקש היתר פנה אליו מוצע להוסיף לסעיף 6ב(ב)(2) לחוק התכנון והבנייה בבקשה לבחון את הנושא.

את פסקת משנה (ה1), כך שרשות הרישוי של הוות"ל,

בהרכבה הכולל את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה לפסקאות משנה (א)(1)(א) ו–(א)(2) ולפסקה (ב) נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר, תהיה מוצע שרשות הרישוי הארצית של הוות"ל תהיה מוסמכת לתת היתר למיזם תשתית כהגדרתו בחוק לקידום מוסמכת לתת היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק תשתיות לאומיות, שהוא מיזם לתחבורה ציבורית, גם אם לקידום תשתיות לאומיות, וזאת בלא תלות בזהות מוסד אין מדובר במיזם תשתית חיוני, בכפוף לתנאים המפורטים התכנון שאישר את התוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר, בפסקת המשנה המוצעת, והם שלתוכנית שעל פיה מבוקש ובלבד שהתוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר היא תוכנית ההיתר מצורף תשריט, שהשטח בתחום הבקשה להיתר מצוי הכוללת הוראות המאפשרות הוצאת היתר מכוחה וצורף בתחום של יותר מרשות מקומית אחת, ושמנהל הרשות לה תשריט. לצורך כך, בפסקת משנה (א)(1)(א) מוצע 28 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ה, עמ' 750.

29 ס"ח התשי"ט, עמ' 86.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 637

(2) בפסקה (3), בכל מקום, המילים "שאישרה ועדה מחוזית" - יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ב1), ברישה, המילים "שאישרה ועדה מחוזית" - יימחקו;

(2) בסעיף 76ג1(ב)(2) -

(א) בפסקת משנה (ב), במקום הסיפה החל במילים "או על 100 מ"ר" יבוא "או

לעניין מבנה דרך - על 500 מ"ר ולעניין מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי - על

100 מ"ר, והכול לפי הנמוך";

(ב) בפסקת משנה (ד), במקום 300" מ"ר" יבוא 1,500" מ"ר" ובסופה יבוא "על

אף האמור בפסקת משנה זו, היקף השטח המוגדל שהוא קרקע בבעלות פרטית

לא יעלה על 300 מ"ר";

(ג) אחרי פסקת משנה (ו) יבוא:

"(ז) לעניין תוכנית מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו

בחוק לקידום תשתיות לאומיות - שינוי בחלוקת שטחי הבנייה המותרים

בין תאי שטח סמוכים בהיקף של עד 3,000 מ"ר ובלי לשנות את סך כל

השטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית המאושרת;";

דברי הסבר

שבפסקת משנה (ה) שבסעיף 6ב(ב)(2) לחוק התכנון והבנייה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, תישאר תוספת השטח (שכיום מתייחס ל"תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות המקסימלית האפשרית על 100 מ"ר; בסעיף 76ג1(ב)(2) שאישרה ועדה מחוזית") המילים "שאישרה ועדה מחוזית" (ד), אשר כבר כיום מאפשר לשנות גבול שטח התוכנית יימחקו. בהתאם לכך, גם בפסקת משנה (א)(2) מוצע לתקן המאושרת באופן שמרחיב את שטחה ב־300 מ"ר לכל את ההגדרה "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה היותר, בין שמדובר בקרקע בבעלות פרטית ובין שלא, ועדה מחוזית" שבסעיף 6ב(ב)(3) לחוק התכנון והבנייה, מוצע להגדיל את ההרחבה המותרת ב־1,200 מ"ר נוספים ולמחוק בכל מקום את המילים "שאישרה ועדה מחוזית". לכל היותר, תוך הותרת שאר התנאים הקיימים כבר כיום בהמשך למחיקה זאת, בפסקה (ב) מוצע לתקן את סעיף בסעיף שהם תחימת השטח המוגדל עד ל־5% משטח קטן (ב1) שבסעיף 6ב לחוק התכנון והבנייה, וגם בו למחוק התוכנית המאושרת, ושייעודי השטח המוגדל יהיו ייעודי את המילים "שאישרה ועדה מחוזית" וכך סעיף קטן (ב1) התוכנית המאושרת, ובלבד שהשטח המורחב כאמור אינו יתייחס, לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם בחוק בקרקע בבעלות פרטית. כלומר למעשה מדובר באפשרות לקידום תשתיות לאומיות, גם לתוכנית שאישרה ועדה להרחבת שטח התוכנית ב־1,500 מ"ר לכל היותר, ובלבד מקומית. שעד 300 מ"ר מתוכם הם קרקע בבעלות פרטית, ובהתאם לפסקה (2) לכך מוצעים התיקונים בסעיף. עוד מוצע לאפשר שינוי נוסף שניתן לכלול בתוכנית שינוי, כך שלעניין תוכנית סעיף 76ג1 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את הוות"ל מאושרת שהיא תוכנית למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לדון ב"תוכנית שינוי" שעניינה הוא שינויים מתוחמים לקידום תשתיות לאומיות, יהיה ניתן לשנות את חלוקת בתוכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה, בהליך שטחי הבנייה המותרים בה בין תאי שטח סמוכים בתוכנית קצר יותר מאשר משך הזמן שדרוש להליך התכנוני המלא מאושרת, בהיקף של עד 3,000 מ"ר ובלי לשנות את סך כל של תוכנית לתשתית לאומית. זאת, בין השאר, על בסיס השטח הכולל המותר לבנייה לפי תוכנית מאושרת. יובהר ההנחה כי מלאכת התכנון המרכזית שנוגעת לעצם הצורך כי אין מגבלה לעניין מספר תאי השטח - כך למשל ניתן בתשתית, מיקומה והשלכותיה, נבחנו זה מכבר בתוכנית להסיט שטחי בנייה מתא אחד לשני תאים ואף ליותר שאושרה, וכי תוכנית השינוי עוסקת בשינוי מסוים ותחום תאים, וכן ניתן להסיט מכמה תאים לתא אחד או יותר.

בה. לנוכח תכלית הסעיף שעניינה קיצור זמנים וחיסכון למען הסר ספק, יובהר כי יכולה להיות גם הסטה בין תאי בעלויות במקרים המתאימים, ובשים לב לתובנות שעלו שטח שנכללו בתוכנית המאושרת ובין תאי שטח שמבוקש לגבי הסעיף במהלך השימוש בו מאז חקיקתו, מוצע לתקן להוסיפם במסגרת תוכנית שינוי (שכן כאמור בסעיף 76ג1(ב) את הסעיף ביחס לעניינים שיהיה ניתן לכלול במסגרת (2) רישה "השינוי הכלול בתוכנית השינוי הוא אחד או תוכנית שינוי: בסעיף 76ג1(ב)(2)(ב) מוצע שתוספת השטח יותר מאלה"), ובלבד שסך שטחי הבנייה המוסטים לא יעלה הכולל המותר לבנייה לעניין מבנה דרך תהיה 500 מ"ר על 3,000 מ"ר ותאי השטח שאליהם מועברים שטחי הבנייה (ולא 100 מ"ר כפי שהיא כיום). יובהר, שלעניין מבנה סמוכים לתא השטח שממנו הם מועברים.

638 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) אחרי סעיף 76ג1 יבוא:

"תחולה על תוכנית 76ג.2 (א) הוראות סעיף 76ג1 יחולו, בשינויים המחויבים, ובשינוי

מפורטת לתשתיות המפורט בסעיף קטן (ב), גם על שני אלה:

לאומיות

(1) המועצה הארצית לגבי תוכנית שינוי של תוכנית

מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כאמור

בפסקה (1) להגדרה "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת

לתשתיות לאומיות", שבסעיף 6ב(ב)(3);

(2) הוועדה המחוזית לגבי תוכנית שינוי של תוכנית

מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3),

שאישרה ועדה מחוזית.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקום סעיף 76ג1(ו) יקראו:

"(ו) לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון

בסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי

חוק זה.";

(4) בסעיף 76ד, סעיפים קטנים (א) ו–(ב) - בטלים;

(5) בסעיף 83ב, סעיף קטן (א1) - בטל;

דברי הסבר

לפסקה (3) כך למשל, תוכנית שינוי שבסמכות המועצה הארצית, אף

מוצע להוסיף את סעיף 76ג2 לחוק התכנון והבנייה היא תהיה פטורה מהוראות התוספת השנייה לחוק התכנון אשר יחיל את הוראות סעיף 76ג1 לחוק האמור, בשינויים והבנייה בהתאם לסעיף 13 לתוספת האמורה, שכן אלה הם המחויבים ובשינוי המפורט בסעיף קטן (ב), גם על המועצה "הליכי התכנון הרגילים" ביחס לתוכנית זו.

הארצית לגבי תוכנית שינוי אשר משנה תוכנית מאושרת לפסקה (4)

שהיא תוכנית מיתאר ארצית מפורטת להקמת תשתית מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בסעיף 76ד לאומית, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לחוק התכנון והבנייה המפנים לסעיף 23 לחוק אוויר נקי, לאומית, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר אשר מוצע לבטלו כאמור בסעיף 14 לחוק זה. וזה נוסח או ביצוע העבודה, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו הסעיפים הקטנים שמוצע לבטלם:

היא חלה, כאמור בפסקה (1) להגדרתה בסעיף 6ב(ב)(3)

לחוק, וכן על ועדה מחוזית לגבי תוכנית שינוי אשר משנה "(א) בסעיף זה, "תוכנית למיתקן טעון היתר", "הליך משותף" תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב) - כמשמעותם בסעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 שאישרה הוועדה המחוזית. כלומר, יהיה ניתן לעשות (בחוק זה - חוק אוויר נקי).

שימוש בהליך התכנוני המקוצר שנקבע לעניין "תוכנית (ב) בהליכים לאישור תוכנית למיתקן טעון היתר ינהגו שינוי" גם במוסדות תכנון נוספים, מלבד הוועדה הארצית לפי הוראות חוק זה בכפוף להוראות לפי סעיף 23 לחוק לתשתיות לאומיות, ובלבד שמדובר בתוכנית שינוי לעניין אוויר נקי."

תשתית לאומית. למען הסר ספק מובהר שחלק מהשינויים

המחויבים מתייחסים לכך שתוכנית שינוי שאישרה ועדה לפסקה (5)

מחוזית לא נדרשת לאישור הממשלה. נוסף על כך, מוצע מוצע לבטל את סעיף קטן (א1) לסעיף 83ב לחוק לקבוע שבמקום סעיף 76ג1(ו) לחוק אשר מתייחס לסעיפים התכנון והבנייה המפנה לסעיף 23 לחוק אוויר נקי, אשר קטנים בסעיף 76ג לחוק הנוגעים להליכי התכנון בוות"ל, מוצע לבטלו כאמור בסעיף 14 לעיל. וזה נוסח הסעיף הקטן יקראו "לא נקבעה הוראה אחרת לעניין הליכי התכנון שמוצע לבטלו:

בסעיף זה, יחולו על תוכנית השינוי הליכי התכנון לפי חוק "(א1) על תסקיר לתוכנית למיתקן טעון היתר כהגדרתה זה". כלומר, הליכי התכנון הרגילים יחולו על תוכנית שינוי בסעיף 76ד, יחולו הוראות סעיף 23 לחוק אוויר נקי."

בכפוף לקביעות בפסקאות (א) עד (ה) שבסעיף 76ג1 לחוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 639

(6) בסעיף 151(ב4) -

(א) הסיפה החל במילים "לתוספת שטח כולל" תסומן "(1)" ובה המילים "מבנה

דרך או" - יימחקו ובמקום "שאושרו בתכנית" יבוא "שאושר בתוכנית";

(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:

(2)" לתוספת שטח כולל מותר לבנייה שלא יעלה על 200 מ"ר לשם הקמת

מבנה דרך שאושר בתוכנית, ואם מבנה הדרך תת־קרקעי או בתחום כלוא

בגשר - 500 מ"ר, והכול אם סבר מוסד התכנון כי בלא התוספת כאמור לא

ניתן לממש את התוכנית."

דברי הסבר

לפסקה (6) שאינם משמשים למעבר כלי רכב, והם סגורים. תוספת

כיום, סעיף 151(ב4) לחוק התכנון והבנייה מאפשר, השטח נועדה לאפשר שימוש בחללים סגורים אלה, לטובת בין השאר, לתת הקלה מתוכנית (שהיא כאמור בסעיף שימושים המותרים בתוכנית, תוך ייעול השימוש בקרקע.

151(ב4) תוכנית לתשתית לאומית או תוכנית מיתאר מובהר כי אין בשינוי המוצע כדי לגרוע מהתנאי ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף שלפיו מוסד התכנון סבר שבלא התוספת לא ניתן לממש 6ב(ב)) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה להקמת מבנה את התוכנית. כך התיקון המוצע יפחית את הצורך בהליכים דרך שאושר בתוכנית, בשטח של 75 מ"ר. כדי להתאים תכנוניים שיאריכו את משך הקמת המיזם, ויאפשר כאמור את ההיקף האמור לסטנדרטים מודרניים של מבני דרך הקמת מבני דרך בסטנדרטים מודרניים (ואף יתמרץ ניצול הנדרשים לתשתית, מוצע לתקן את הסעיף, כך שתוספת חללים כלואים לעניין מבנה דרך שבגשר), תוך בחינת השטח לצורך הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית תהיה עד הסטייה מהוראות התוכנית במסגרת הליך הקלה, כאמור 200 מ"ר, ואם מבנה הדרך הוא תת־קרקעי או בתחום כלוא בסעיפים 147 ו־149 לחוק התכנון והבנייה.

בגשר עד 500 מ"ר. לעניין זה יובהר כי תחום כלוא בגשר

הוא למשל, החללים שנמצאים מתחת לגשר, בשני צידיו,

640 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ד': הגדלת ההכנסות של הרשויות המקומיות

תיקון פקודת 18. בפקודת העיריות30 -

העיריות

(1) אחרי סעיף 9ב יבוא:

"אזור חלוקת 9ג. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות כללים

ארנונה כללית - לחלוקת הכנסות מארנונה כללית שנגבתה מתשתית לאומית

תשתיות לאומיות

מיוחדות מיוחדת המנויה בתוספת השישית (בסעיף זה - תשתית לאומית

מיוחדת), בין העירייה שבתחומה מצויה התשתית האמורה

לבין עירייה או מועצה מקומית אחת או יותר הסמוכה לה

(בסעיף זה - רשות סמוכה); קבע השר כאמור, תעביר העירייה

שבתחומה מצויה התשתית את חלקן של הרשויות הסמוכות

בהכנסות האמורות בהתאם להוראות התקנות.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהתחשב, בין השאר,

בכל אלה:

(1) סוג התשתית הלאומית המיוחדת ומאפייניה;

(2) המרחק של הרשות הסמוכה מן התשתית

הלאומית המיוחדת;

(3) סוגי השימושים הקיימים בתוכניות לפי חוק

התכנון והבנייה, התשכ"ה-196531, החלות על השטח

ברשות הסמוכה ובעירייה שבשטחה מצויה התשתית

הלאומית המיוחדת, על פי מרחקם מן התשתית

הלאומית המיוחדת;

דברי הסבר

פרק ד' הפנים בצו, על אזור שבו נמצאת תשתית כאמור, כאזור

כללי מוצע הסדר אשר יש בו כדי לבטא בצורה מאוזנת חלוקת הכנסות שממנו תחלק הרשות המקומית שבשטחה את ההשפעות של מיתקני תשתית לאומית על הוא מצוי הכנסות לרשויות מקומיות סמוכות או גובלות, הרשויות המקומיות שבתחומן נמצא המיתקן או שהוא בהתאם להוראות סעיף 9ב לפקודת העיריות.

סמוך אליהן, וכן לתת ביטוי להשפעה המשקית האפשרית קביעה כאמור בצו, יכול שתתייחס לתשלומי חובה של עצירת פעילות של מיתקן תשתית כאמור, אשר מספק שונים, לרבות היטלי השבחה, והיא נקבעת בהתאם שירותים בתחום פעילותו בהיקף משמעותי. לנסיבות כל מקרה לגופו, לאחר עיון בהמלצות ועדת סעיף 18 מיתקני תשתית לאומיים מיוחדים, כגון מיתקני חקירה, ובהתאם למכלול הנסיבות הרלוונטיות. חלוקת השבה, מיתקני טיפול בפסולת אורגנית, מיתקני הכנסות כאמור לא נועדה לשקף בהכרח את חלוקת הנטל טיהור שפכים, מיתקני אחסון גז ודלק, מיתקני התפלה בין הרשויות המקומיות הנושאות בהשפעות התפעוליות ומיתקני ייצור חשמל, מוקמים כדי להבטיח את יכולתו של והתשתיתיות של מיזם התשתית הלאומית, ובמסגרתה המשק לספק שירותים חיוניים. הקמה ותפעול של מיתקנים מובאים בחשבון שיקולים רבים. נוסף על כך, מדובר בהליך אלה עשויים להשפיע על סביבת המגורים, לרבות בהיבטי ארוך יחסית שבדרך כלל אינו מתחיל בשלב התכנון. ההסדר עומסי תנועה, תשתיות ותעסוקה, באופן שמחייב היערכות האמור בסעיף 9ב לפקודת העיריות אינו יוצר ודאות לרשות של הרשות המקומית. המקומית שבה מוקמת התשתית או לרשויות הסמוכות לה, במועד התכנון.

במצב הקיים, ברירת המחדל היא שכל ההכנסות

מארנונה בעבור מיתקני התשתית האמורים נשארות לכן, מוצע לתקן את פקודת העיריות ולקבוע כי שר אצל הרשות המקומית אשר בשטחה המוניציפלי נמצא הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הסדר מיתקן התשתית הלאומית. זאת, אלא אם כן הכריז שר חלוקת ארנונה לגבי תשתית לאומית מיוחדת, כברירת 30 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשפ"ה, עמ' 740.

31 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 641

(4) מצבה הפיננסי של העירייה שבשטחה מצויה

התשתית הלאומית המיוחדת ושל הרשות הסמוכה.

(ג) בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים והוראות, בין

השאר, לעניין החישוב לצורכי חלוקה, שיעור החלוקה המרבי

והמנגנון להעברת מידע וכספים בין הרשויות.

(ד) שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי

סעיף 9ב; נקבעו בצו לפי סעיף 9ב הוראות לעניין חלוקת

הכנסות מארנונה כללית שנגבתה באזור שבו מצויה תשתית

לאומית מיוחדת, יחולו הוראות הצו לעניין אותה תשתית.";

(2) אחרי התוספת החמישית יבוא:

"תוספת שישית

(סעיף 9ג)

תשתיות לאומיות מיוחדות

(1) מיזמים כאמור בטור ב' בפרטים 3(א) ו–(ג) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות,

התשפ"ג-202332 (בתוספת זו - חוק תשתיות לאומיות), בהיקף האמור בטור ג' באותה

תוספת לגבי הפרטים האמורים;

(2) מיתקני אחסון כאמור בטור ב' בפרטים 4(ב) ו–(ג) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות

בהיקף האמור בטור ג' באותה תוספת לגבי הפרטים האמורים;

(3) מיזמים כאמור בטור ב' בפרטים 7(ב) ו–(ג) לתוספת בחוק תשתיות לאומיות בהיקף

האמור בטור ג' באותה תוספת לגבי הפרטים האמורים;

דברי הסבר

מחדל. מרגע שקבע השר תקנות כאמור, תחול על העירייה כמו כן מוצע כי בתקנות כאמור השר יהיה רשאי שבתחומה מצויה התשתית הלאומית המיוחדת החובה לקבוע כללים והוראות, בין השאר, לעניין החישוב לצורכי להעביר לרשויות הסמוכות את חלקן בהכנסות מן התשתית החלוקה, שיעור החלוקה המרבי והמנגנונים להעברת מידע בהתאם לקבוע בתקנות. וכספים בין הרשויות.

כמו כן מוצע לקבוע כי תשתית לאומית מיוחדת היא עוד מוצע לאפשר לשר האוצר לשנות בצו את תשתית הנמנית בתוספת השישית שתיקבע בפקודת העיריות. התוספת ולבחור את סוגי התשתיות אשר עליהן יחול התקנות האמורות ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בסוג ההסדר האמור.

התשתית הלאומית המיוחדת ומאפייניה, המרחק של הרשות לאחר שיתוקנו התקנות מכוחו של החוק המוצע, הסמוכה מן התשתית הלאומית המיוחדת ומצבן הפיננסי של יחול ההסדר כברירת מחדל, דבר שייצר ודאות כבר בשלב העירייה שבשטחה התשתית ושל הרשות הסמוכה. התכנון, ויצמצם את הצורך בהמתנה להליך המוסדר זאת ועוד, מוצע כי התקנות האמורות יתחשבו בסוגי בסעיף 9ב לפקודת העיריות; ואולם אם יכריז שר הפנים השימושים הקיימים בתוכניות לפי חוק התכנון והבנייה, בצו על אזור חלוקת הכנסות אשר יכלול את התשתית התשכ"ה-,1965 החלות על השטח ברשות הסמוכה הלאומית המיוחדת, חלוקת ההכנסות תיעשה לפי הצו ובעירייה שבשטחה מצויה התשתית על פי מרחקם מן שיקבע שר הפנים, כך שהיא תגבר על הסדר ברירת המחדל.

התשתית הלאומית המיוחדת, וזאת במטרה לתת ביטוי קביעת ההסדר כברירת מחדל והתחולה המיידית שלו לשונות של ההשפעה האפשרית של הקמת מיתקנים בלא צורך בהמתנה לצו לפי סעיף 9ב צפויות לתת מענה כאמור על הרשויות הסמוכות; כך לדוגמה יהיה ניתן לחשש של הרשויות המקומיות הקיים היום, עוד בשלב להבחין בין מיתקן המוקם בקרבת שכונת מגורים, קיימת התכנון, מפני השפעה שלילית של התשתית הלאומית או מתוכננת, ובין מיתקן המוקם בסמוך לשטח פתוח שלא המיוחדת שתוקם בשטחן או בסמיכות להן בלא מתן מענה מתוכננות בו שכונות מגורים. משלים לכך, ובכך להפחית התנגדויות ולהקל ולקדם הקמה של מיתקני תשתית לאומית מיוחדת.

32 ס"ח התשפ"ג, עמ' 261.

642 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) אתר לסילוק פסולת באמצעות הטמנה בהיקף שימוש של 150,000 טונות לשנה

לפחות;

(5) תחנת כוח המונעת בדלק מאובן או בדלק גרעיני, בהיקף האמור בטור ג' לפרט 2(ג)

בתוספת לחוק תשתיות לאומיות."

תיקון פקודת 19. בפקודת המועצות המקומיות33, בסעיף 34א(א), במקום "סעיף 9ב" יבוא "סעיפים 9ב, 9ג" המועצות ובמקום "לפי סעיפים 167(ה)" יבוא "לפי סעיפים 9ג, 167(ה)".

המקומיות

תיקון פקודת 20. (א) הוראות סעיף 9ג לפקודת העיריות, כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, והוראות העיריות ותיקון סעיף 34א(א) לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחו בסעיף 19 לחוק זה, יחולו לגבי פקודת המועצות המקומיות - תשתית לאומית מיוחדת שהוקמה בהתאם לתוכנית שאושרה לאחר יום התקנתן של תחולה והוראת התקנות הראשונות לפי סעיף 9ג האמור (בסעיף זה - יום התקנת התקנות); לעניין זה, מעבר "תוכנית" - תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-196534.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעו בצו לפי סעיף 9ב לפקודת העיריות, שניתן

לפני יום התקנת התקנות, הוראות לעניין חלוקת הכנסות באזור מסוים (בסעיף זה - אזור

חלוקה), ימשיכו לחול הוראות הצו האמור גם לגבי תשתית לאומית מיוחדת כהגדרתה

בסעיף 9ג לפקודת העיריות כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, שהוקמה באזור החלוקה בהתאם

לתוכנית שאושרה לאחר יום התקנת התקנות, זאת כל עוד לא בוטל או שונה הצו

האמור לפי הוראות סעיף 9ב לפקודת העיריות.

תיקון חוק לקידום 21. בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-202335, בסעיף 46 -

תשתיות לאומיות

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מיזם תשתית חיוני מועדף" יבוא "או בעניין מיזם תשתית

חיוני בעל היקף רחב";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "מיזם תשתית חיוני מועדף" יבוא "או בעניין מיזם תשתית

חיוני בעל היקף רחב" ואחרי "על מיזם התשתית החיוני המועדף" יבוא "או על מיזם

התשתית החיוני בעל ההיקף הרחב";

דברי הסבר

להשלמת התמונה, יצוין כי בהתאם להחלטת - יצירת ודאות בקרב הרשויות הסמוכות בנוגע להסדר הממשלה מספר 3577 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו 4(שיחול על חלוקת הארנונה מהתשתית הלאומית המיוחדת בדצמבר 2025), הונחו שר הפנים ושר האוצר לקבוע ביחס המתוכננת בקרבתן. כמו כן מוצעת הוראת מעבר ולפיה לתשתיות שלגביהן מוצע ההסדר, סיווג ארנונה ראשי, אם ניתן צו לפי סעיף 9ב לפקודת העיריות לגבי אזור לפני בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות התקנתן של תקנות מכוחו של חוק זה, אזי ימשיך הצו האמור המקומיות), התשס"ז-,2007 אשר התעריף המזערי והמרבי לחול לגבי החלוקה באותו אזור, גם לגבי תשתית לאומית לגביו יהיו גבוהים מאלה שיהיה ניתן להטיל על תשתיות מיוחדת שהוקמה באזור זה בהתאם לתוכנית שאושרה לאחר לאומיות אחרות, באופן שמטרתו לייצר לרשויות תמריץ יום התקנת התקנות מכוחו של החוק המוצע.

להקמת התשתיות האמורות בתחומן. סעיף 21 בסעיף 46 לחוק לקידום תשתיות לאומיות,

סעיף 19 מוצע להחיל את ההסדר המפורט בסעיף 18 ואת התשפ"ג-2023 (להלן - החוק לקידום תשתיות), התקנות שייקבעו מכוחו, גם על רשויות מקומיות נקבעו הגנות שונות למיזמי תשתית לאומית חיונית ומועצות אזוריות באמצעות תיקון פקודת המועצות מועדפת, כך שהוצאת צווים שונים נגד פעילותם מותנית המקומיות. בבחינת הצו על ידי גורמים בדרג גבוה יותר מזה שנדרש סעיף 20 ההסדר המוצע יחול רק על מיתקנים שהתוכנית להוצאת צו במקרים אחרים. הסדר זה נותן ביטוי לחשיבות (לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965) המשקית של אותם מיתקנים, כך שלפני הוצאת צו נגד להקמתם אושרה לאחר התקנת התקנות מכוחו של התיקון פעילותם יובאו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים, הן המוצע. הסדר זה נותן ביטוי לשיקול עיקרי ליצירת ההסדר במישור המקומי והן במישור המשקי.

33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשפ"ה, עמ' 296.

34 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

35 ס"ח התשפ"ג, עמ' 261.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 643

(3) בסעיף קטן (ג) -

(א) אחרי "קידום מיזם תשתית חיוני מועדף" יבוא "או קידום מיזם תשתית חיוני

בעל היקף רחב";

(ב) אחרי "מיזם כאמור" יבוא "או בקידום או הפעלת מיזם תשתית חיוני בעל

היקף רחב";

(ג) אחרי "על מיזם התשתית החיוני המועדף" יבוא "או מיזם התשתית החיוני

בעל ההיקף הרחב";

(4) אחרי "בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף" יבוא "או בעניין מיזם תשתית בעל היקף

רחב";

(5) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) שר האוצר יפרסם ברשומות רשימת מיזמי תשתית חיוניים בעלי היקף רחב.

(ח) בסעיף זה, "מיזם תשתית חיוני בעל היקף רחב" - מיזם תשתית חיוני שהוא

מיזם הנמנה עם סוג תשתית לאומית המפורט בטור ב' לתוספת, המספק בפועל

לפחות 25% מהיקף הפעילות הארצי שמספקים מיתקני תשתית לאומית מאותו

סוג."

דברי הסבר

מוצע להחיל את אותן הגנות גם על מיזם תשתית כמו כן מוצע כי שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות חיוני בעל היקף רחב, שהוא מיזם תשתית חיוני כהגדרתו על אודות מיתקנים שעומדים בהגדרה האמורה. ההודעה בחוק לקידום תשתיות, אשר מספק לפחות רבע מכלל האמורה ברשומות עשויה להתעדכן מזמן לזמן, בהתאם השירותים בארץ בתחום שבו הוא פעיל. להוצאת צו נגד לשינוי בשיעור הפעילות של מיזם כאמור.

מיתקנים אלה צפוי אפקט משקי דומה לזה הנגרם מהוצאת

צו נגד פעילות מיזם תשתית לאומית חיוני מועדף, ומשום

כך מוצע לקבוע כי ההגנות הקבועות בסעיף 46 לחוק

האמור יחולו גם על מיתקנים אלה.

644 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ה': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל

תיקון פקודת 22. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1970 36 (בפרק זה - פקודת המשטרה), המשטרה בסעיף 10 בפסקה (1), בסופה יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; ורשאי המפקח הכללי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, הכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור".

תיקון חוק שירות 23. בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-197037 (בפרק זה - חוק שירות המדינה (גמלאות) המדינה (גמלאות)) -

(1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו

מכוח סעיף 108ז(א)";

(2) בסעיף 108ז -

(א) בסעיף קטן (א), בכל מקום אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי

של המשטרה, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד

או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק

במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו

בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:

דברי הסבר

פרק ה' יובהר, למען הסר ספק, כי עניינו של תיקון הפקודה

סעיף 22 משטרת ישראל מעסיקה שוטרים רבים - אך ורק בקביעת תנאי העסקה של שוטרים שיועסקו בחוזה כ־30,000 שוטרים, המועסקים ברובם המכריע מיוחד. דינם של שוטרים שיועסקו בדרך זו כדין שוטרים לכל במתכונת של "דרוג - דרגה". חוסר הדיפרנציאליות דבר ועניין, ויחולו עליהם כלל הוראות פקודת המשטרה. כך והגמישות הניהולית הכרוכה בהעסקה באמצעות מסלול למשל, לעניין דרישות התאמה לתפקיד, סמכויות וחסינויות, עיקרי אחד בלבד, לא תואם את הצורך של הארגון לגייס קידום, דרגה, קביעתם לתפקיד, העלאתם או הורדתם בדרגה, ולשמר כוח אדם איכותי במקצועות מגוונים ולמטרות השעיה מתפקיד, פיטורים או שחרור משירות.

שונות. לדוגמה, ברבים מהמקצועות נדרשים יכולות סעיף 23 תיקון מס' 44 לחוק שירות המדינה (גמלאות) וכישורים אשר משתנים בקצב מהיר בשל התפתחות [נוסח משולב], התש"ל-1970 (בפרק זה - חוק טכנולוגית מואצת או בשל השיקולים הייחודיים של הגמלאות), קבע בין השאר כי שוטרים חדשים במשטרת הארגון. כמו כן, לחלק מהמקצועות ביקוש גבוה בשוק ישראל, שגויסו לאחר יום יום ו' בטבת התשס"ד 31(בדצמבר הפרטי, באופן שמעלה את הצורך במסלול עם שכר תחרותי. 2003) (בפרק זה - שוטרים חדשים), יבוטחו בהסדר פנסיה בשל זאת, מוצע לתקן את פקודת המשטרה [נוסח צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון משולב], התש"ל-1970 (בפרק זה - פקודת המשטרה), מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על שאר עובדי המדינה ולאפשר העסקת שוטרים בחוזה מיוחד, שלפיו הם יהיו כהגדרתם באותו חוק. במסגרת תיקון מס' 44 האמור, נוסף זכאים לשכר שייקבע לפי הצרכים הרלוונטיים בעת סעיף 108ז לחוק הגמלאות, הקובע כי שר האוצר, באישור שירותם במשטרה, ולהסמיך את השר לביטחון לאומי ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר לביטחון בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי של לאומי, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני המשטרה לקבוע תקנות לעניין העסקת שוטר בחוזה מיוחד. של שוטרים חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 אפשרות זו תסייע למשטרה לגוון את מסלולי ההעסקה (להלן - קצבת גישור).

ובאמצעות כך, בין השאר, להעסיק ולשמר כוח אדם איכותי

התואם את המשימות והאתגרים הייחודיים לארגון.

36 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390; ס"ח התשפ"ה, עמ' 529.

37 ס"ח התש"ל, עמ' 65; התשפ"ה, עמ' 409.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 645

(1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך

בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או

צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים

לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;

(2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק

או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים

לב למאפיינים הייחודים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע

אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;

(3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל

תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;

(4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה

במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של

המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל

התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור

במסלול קצבת גישור;

(5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות

מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם

מועסקים במסלול קצבת גישור."

דברי הסבר

ההוצאות על תשלום גמלאות מהוות כ־23% מתקציב שאינו מזכה בקצבת גישור. על אף האמור, בהוראות לפי המשטרה. לפי הדוח הכספי של מדינת ישראל לשנת 2024, סעיף 108ז(א) לחוק הגמלאות יהיה ניתן לקבוע מקרים התשלום החזוי לגמלאות במשטרה ובשירות בתי הסוהר מיוחדים שבהם עובדים שיועסקו במקצועות המנויים בשנת 2041 צפוי לעמוד על כ–8.15 מיליארד שקלים חדשים. בצו יוכלו לבחור במסלול המזכה לקצבת גישור. המטרה משטרת ישראל נדרשת לגייס כוח אדם איכותי של תיקון זה הייתה להסדיר מנגנון שבו ההעסקה של למקצועות המתאימים לתקופות העסקה שאינן לטווח ארוך, עובדים במקצועות שייקבעו בצווים תהיה בחוזה מיוחד בשל הקצב המהיר שבו משתנים היכולות והכישורים שאינו מוביל לכתב מינוי, ושהשכר במקצועות אלה ישולם הנדרשים בהם, בין בשל התפתחות טכנולוגית מואצת בתנאים משופרים לעומת מנגנון דירוג־דרגה המקובל ובין בשל השיקולים הייחודיים של שירותי הביטחון. נוסף בקרב עובדי המדינה, וזאת חלף הזכאות לקצבת גישור על כך יש מקצועות שבהם נדרש כוח אדם בעל ניסיון לאחר פרישת העובד מהמוסד או שירות הביטחון הכללי.

משמעותי או השכלה רחבה (כגון פסיכולוגיה) שיכולת זאת, כדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של עובדים המעבר מהם למקצועות אחרים בתוך המשטרה נמוכה במקצועות מסוימים, באמצעות מתן שכר גבוה יותר בהווה יחסית, וכן מקצועות אשר המגמות בשוק העבודה האזרחי במקום תגמול פנסיוני בעתיד, באופן התואם יותר את לגביהם מעידות על יכולת התניידות גבוהה לצד שכר המגמות הנוכחיות בשוק העבודה.

גבוה. בעבור מקצועות מסוימים, המודל של תגמול פנסיוני עתה מוצע להסדיר מנגנון דומה ביחס לשוטרים.

בעתיד (בעבור התקופה שבין גיל הפרישה המוקדמת לפיכך, מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת השר במשטרה לבין הגיל שבו ניתן לפרוש לפי חוק גיל פרישה) לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל, סותר את המגמות העכשוויות בשוק העבודה שבהן לקבוע בצו רשימת מקצועות אשר השוטרים החדשים עובדים רבים לא נשארים במקום עבודה אחד בלבד עד שיחלו לעבוד בהם לאחר הוספת המקצועות למסלול, יציאתם לגמלאות. יועסקו במסלול שאינו מזכה בתשלום קצבת גישור.

בתיקון מס' 65 לחוק הגמלאות, הוחלט להסמיך את על המקצועות שהשר יהיה רשאי לכלול בצו כאמור שר האוצר, בסעיף קטן 108ז(ב) לחוק, לקבוע בצווים נפרדים לעמוד בתנאי מהתנאים המפורטים בסעיף המוצע למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולשירות הביטחון המתייחסים לאופי התפקיד, לכישורים הנדרשים בו ולבחירתם הכללי, בהסכמת ראש הממשלה ולפי המלצת ראש המוסד של השוטרים ושל המועדים לגיוס לתפקידים כאמור.

או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, רשימת מובהר כי אם מצא שר האוצר כי משטרת ישראל מקצועות אשר העובדים שיחלו לעבוד בהם באחד משני מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם במקצוע, או כי הימצאותו ארגונים אלה לאחר מועד הוספתם לצו, יועסקו במסלול 646 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

חוק שירות 24. תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 23(2)(ב) המדינה (גמלאות) לחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מבין אלה:

- תחילה

(1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש

לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות)

כנוסחו בסעיף 23(2)(א) לחוק זה;

(2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף (1)10 לפקודת המשטרה כנוסחו

בסעיף 22 לחוק זה.

דברי הסבר

של המקצוע ברשימת המקצועות אינו מיטיב עם משטרת או שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף ישראל מכל סיבה אחרת, הוא יהיה מוסמך, לבקשת המפקח (1)10 לפקודת המשטרה, כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה בעניין הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת השר לביטחון לאומי, ההעסקה בחוזה מיוחד, לפי המאוחר משניהם. זאת כדי להסיר מקצוע שברשימת המקצועות בצו האמור. לאפשר למשטרה לבחון אילו מקצועות להוסיף לצו על סעיף 24 מוצע לקבוע כי תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק פי בחירת השוטרים או המועמדים להתגייס למשטרה, הגמלאות, כנוסחו בסעיף 23(2)(ב) לחוק זה, לפי העניין, אם להיכלל במסלול חוזה מיוחד או במסלול במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המזכה בקצבת גישור, על פני תקופה שבה שתי האפשרויות כניסתן לתוקף של תקנות הגישור לשוטרים מכוח סעיף פתוחות ובטרם יתווספו מקצועות לצו האמור.

108ז(א) לחוק הגמלאות כנוסחו בסעיף 23(2)(א) לחוק זה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 647

פרק ו': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה

תיקון חוק 25. בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-197838 (בפרק זה - חוק האפוטרופוס הכללי) - האפוטרופוס הכללי (1) בסעיף 7, בסעיף קטן (א), במקום "58,660" יבוא "100,000";

(2) בסעיף 15 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1)" יבוא "שהתקיימו

הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ג1), (ג2) או (ג3)";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:

"(ב1) איתר האפוטרופוס הכללי את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו או

שהוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי כי הוא רשאי לקבל

נכס שבניהולו, והאפוטרופוס הכללי הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או

לאדם כאמור, לפי העניין, על זכותם לקבל את הנכס, אך הם נמנעו מלנקוט

אמצעים לקבלתו לידיהם במשך שלוש שנים מיום מתן הודעה כאמור,

ושוכנע בית המשפט, לפי דוח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה

להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר

את הנכס לקניין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור.";

דברי הסבר

פרק ו' בפסקת משנה (ב), מוצע להוסיף לסעיף 15 את סעיף

כללי היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם קטן (ב1), לגבי בעלי זכויות שאינם פועלים לשחרור נכסיהם.

באפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים מנהלת כיום, במקרה שבו האפוטרופוס הכללי מאתר בעלי זכויות בנאמנות נכסים עזובים - נכסים אשר בעליהם ויורשיהם בנכס או אם הוכיח אדם להנחת דעתו של האפוטרופוס אינם ידועים - לטובת בעליהם הפרטיים. במקביל, הכללי כי הוא רשאי לקבל נכס שבניהולו, ואולם אלו אינם היחידה עוסקת בניסיונות לאיתור הבעלים או היורשים פועלים לשחרור הנכס, האפוטרופוס הכללי נדרש להמשיך במטרה להשיב להם את הרכוש שנמצא בניהול היחידה. ולנהלו, בלא מגבלת זמן, ולממן את העלות הכרוכה בתקופת ניהול הנכס מסתיים עם השבת הנכס לזכאים לאחר הניהול הנוספת. מוצע לקבוע כי אם האפוטרופוס הכללי איתורם או ליורשים הזכאים לכך בחוק, או בתום תקופת הודיע לבעלי הזכויות שאיתר או לאדם כאמור, לפי העניין, הניהול הקבועה לפי סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, על זכותם לקבלת הנכס, ואולם במשך תקופה של שלוש התשל"ח-1978 (בפרק זה - חוק האפוטרופוס הכללי). בפרק שנים מיום ההודעה כאמור, נמנעו בעלי הזכויות מלנקוט זה מוצע לייעל ולטייב את מנגנון העברת הנכסים למדינה אמצעים לקבלת הנכס לידיהם, יוכל האפוטרופוס הכללי, בתום תקופת הניהול, כמפורט להלן. ככל שהוא סבור שאין הצדקה להמשיך את ניהול הנכס, ולאחר שקיבל את אישור בית המשפט לכך, להעביר את סעיף 25 לפסקה (1) המוצעת הנכס לקניין המדינה, וזכותם של הבעלים לקבלת הנכס מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק האפוטרופוס מהמדינה בעתיד תישמר בהתאם להסדר המוצע בסעיף הכללי, ולהגדיל את הסכום שנקבע לניהול נכס עזוב על ידי קטן (ד) שיפורט להלן. בהקשר זה מובהר כי המונח "בעלי האפוטרופוס הכללי בלא צו ניהול מבית המשפט. הגדלת הזכויות בנכס" מתייחס הן לבעל זכויות שהוא אחד מבין הסכום ויצירת האבחנה בין נכסים לפי שוויים, נמוך או כמה בעלי זכויות בנכס, והן לחלק מהנכס, בהתאם לחלקו גבוה, נועדה לייעל את ההליכים המשפטיים ואת עבודת היחסי של בעל הזכויות שאותר.

האפוטרופוס הכללי. על כן, מוצע להעלות את הסכום כמו כן, בדומה להוראה שבסעיף 15(ג1)(2) לחוק כאמור מ־58,660 ש"ח ל־100,000 ש"ח. האפוטרופוס הכללי, גם בהקשר זה מובהר כי בית המשפט לפסקה (2) המוצעת רשאי להורות לאפוטרופוס הכללי כל הוראה שימצא לנכון לגבי הנכס, לרבות בדבר עשיית פעולות נוספות לאיתור בעלי מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, הזכויות בנכס בטרם יצווה על העברת הנכס לקניין המדינה.

המסדיר את סיום הניהול של נכסים עזובים על ידי

האפוטרופוס הכללי, בכמה עניינים כמפורט להלן:

בפסקת משנה (א), מוצעים תיקונים טכניים להתאמת

ההפניה בסעיף קטן (א) לתיקונים המפורטים להלן.

38 ס"ח התשל"ח, עמ' 61; התשפ"ד, עמ' 159; הודעה י"פ התשפ"ה, עמ' 2418.

648 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) בסעיף קטן (ג1) -

(1) בפסקה (1) -

(א) ברישה, במקום "או" יבוא "ושאינו", במקום "15" יבוא "עשר", ובמקום

"לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור" יבוא "שנה אחת

לפחות לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי פסקה זו";

(ב) בפסקת משנה (א), במקום "בשני עיתונים יומיים נפוצים

כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-,1965 ובאתר"

יבוא "באתר" ובמקום "משרד המשפטים" יבוא "האפוטרופוס כללי";

(2) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על אף שהנכס הועבר לקניין

המדינה" ועד הסוף - תימחק;

(3) פסקה (3) - תימחק;

(ד) בסעיף קטן (ג2) -

(1) בפסקה (1) -

(א) ברישה, במקום "לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים

מתחילת ניהול הנכס האמור" יבוא "תשעה חודשים לפחות לפני

המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן (ג1)(1)";

(ב) בפסקת משנה (א), במקום "משרד המשפטים" יבוא

"האפוטרופוס הכללי";

דברי הסבר

בפסקאות משנה (ג) ו–(ד) אשר על פיו היה בין היורשים נעדר". הטעם להוראה זו

מוצע תיקון לסעיפים קטנים (ג1) ו–(ג2) של סעיף 15 מקורו בכך שכאשר האפוטרופוס הכללי מנהל נכס של נעדר לחוק האפוטרופוס הכללי, בעניינים האלה: שהוא יורש מבין כמה יורשים, באפשרותם של יורשים "ידועים" לבקש את תיקון צו הירושה ולקבל גם את חלקו ראשית, קיצור תקופת הניהול של נכסי מיטלטלין של היורש הנעדר, המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי, ואז

- מוצע לקצר את תקופת הניהול של נכסי מיטלטלין אין טעם או הצדקה להעברת הנכס המנוהל לקניין המדינה.

ל־10 שנים חלף 15 השנים כפי שקובע החוק כיום. בידי לעומת זאת, במקרים שבהם בעת פטירת המוריש, היורש האפוטרופוס הכללי יש כיום יכולות טכנולוגיות מתקדמות הנעדר היה בחיים, אך מאז לא ידוע מה עלה בגורלו או לאיתור בעלים ויורשים של נכסים עזובים, ולכן אין הצדקה בגורל יורשיו, היורשים ה"ידועים" אינם יכולים לתקן את להקצאת משאבי ציבור לטובת ניהול והשבחה של נכס צו הירושה ולקבל את חלקו של היורש הנעדר. לכן, במקרים פרטי במשך שנים רבות. ועם זאת, ימשיכו לחול הוראות אלה, שבהם לא ניתן לתקן את צו הירושה והיורשים אינם חוק האפוטרופוס הכללי המורות להשיב את הנכס או את יכולים לקבל את חלקו של הנעדר, מוצדק להעביר את שוויו גם במקרה שבו בעל הזכויות בנכס יאותר לאחר הנכס, בחלוף תקופות הניהול וביצוע כלל פעולות האיתור העברתו לקניין המדינה. כמו כן, ההצעה נועדה לייעל הקבועות בחוק, לקניין המדינה, שכן אין הבדל בין מקרים את הליכי האיתור של בעלי הזכויות בנכס וכן לפעול אלה לבין המקרים הרגילים שבהם האפוטרופוס הכללי בפרק זמן ממוקד לאיתור הבעלים או היורשים של הנכסים. מנהל רכוש של נעדר. לפיכך מוצע לתקן את החוק ולאפשר עוד מוצע להבהיר בהקשר הזה כי יש להתחיל בביצוע העברת נכסים לקניין המדינה גם כאשר הזכות נובעת הפעולות הנדרשות, לשם העברת הנכס לקניין המדינה, מחלק בצו ירושה. מובהר כי החלק שיעבור לקניין המדינה כשנה (לפי סעיף קטן (ג1) המוצע) או כתשעה חודשים (לפי הוא חלקו של היורש הנעדר בלבד.

סעיף (ג2) המוצע) לפני מועד ההעברה המיועד שנקבע -

10 שנים. וזו לשון ההוראה שבסעיפים 15(ג1)(3) ו־15(ג2)(3)

לחוק האפוטרופוס הכללי שמוצע למחוק:

שנית, העברת נכס לקניין המדינה המנוהל לפי צו

ירושה - סעיפים 15(ג1)(3) ו־15(ג2)(3) לחוק האפוטרופוס "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי נכס עזוב הכללי קובעים כי ההוראות המאפשרות העברת נכסים המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי, לפי צו ירושה אשר על לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים אלה לא יחולו "לגבי פיו היה בין היורשים נעדר."

נכס עזוב המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי צו ירושה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 649

(2) פסקאות (2) ו–(3) - יימחקו;

(ה) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:

"(ג3) נמשך ניהולו של נכס מקרקעין שאינו נכס של נספה השואה לפי

חוק זה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל חל עליו, 25

שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם

יעביר את הנכס האמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א)

עד (ד) שבסעיף קטן (ג1)(1), וכן, לשם איתור בעלי זכויות בנכס, יפנה גם

לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים;

האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות שנה וחצי לפחות

לפני המועד להעברת הנכס לקניין המדינה לפי סעיף קטן זה ויבצע אותן

במשך תקופה של שנה וחצי לפחות; על העברת נכס לקניין המדינה לפי

סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1)(2).

דברי הסבר

שלישית, צמצום החובה לפרסם הודעה לציבור בשל קביעת חובת פרסום הודעה כללית לציבור

בעיתון - לאור ההתפתחות הטכנולוגית בעידן האינטרנט בעיתון אחת לחצי שנה כאמור, מתייתרת ההוראה שבסעיף מאפשרת לצמצם את החובה הקבועה בסעיפים קטנים קטן (ג2)(2), ולכן מוצע למחקה.

(ג1)(1)(א) ו–(ג2)(1)(א) לסעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, וזו לשון ההוראה שבסעיף 15(ג2)(2) לחוק האפוטרופוס לפרסם בעיתונות הכתובה הודעה לציבור על אודות הכללי שמוצע למחוק:

העברת נכסים לקניין המדינה. פרסום הודעה ברבים בדבר

העברת נכסים לקניין המדינה מטרתו לחשוף את המידע "האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה על אודות הנכס למספר רב של אנשים, ככל האפשר, כדי לציבור בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף לאתר את בעל הזכויות בנכס.ואומנם, הניסיון שצבר 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-,1965 בדבר כוונתו האפוטרופוס הכללי בכל שנות יישומו של החוק מלמד כי להעביר נכסים כאמור בסעיף קטן זה לקניין המדינה;

כיום אין כמעט תועלת בפרסום הודעות בעיתונות, ונראה בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים כי מדובר בהוראה ארכאית שאינה משיגה עוד את מטרתה. המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות זאת, במיוחד נוכח העובדה שחלק גדול מבעלי הזכויות בעלי הזכויות בנכסים, באתרי האינטרנט של משרד הם תושבי חוץ שכלל אינם חשופים לפרסומים בעיתונות המשפטים ושל משרד האוצר;".

הישראלית. כמו כן, פרסום בעיתון כרוך בעלות כלכלית לא בפסקת משנה (ה)

מבוטלת המוטלת על תיק הניהול של הנכס.

מוצע לחוקק מחדש את הוראות סעיף 15(ג3) אשר

חלף החובה לפרסם הודעה לציבור בעיתון כאמור נקבעו כהוראת שעה בסעיף 127 לחוק ההתייעלות לפי סעיפים קטנים (ג1)(1)(א) ו–(ג2)(1)(א) האמורים, מוצע הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים להותיר את החובה לפרסם את ההודעה באתר האינטרנט 2009 ו־2010), התשס"ט-2009 (בפרק זה - הוראת השעה), של האפוטרופוס הכללי, שהיא הודעה המפרטת את סוג ופקעו ביום 15 ביולי 2020 לאחר הארכתם בצו ההתייעלות הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס ונשארת הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים באתר לתקופה של שנה לפחות, וכן לקבוע חובת פרסום 2009 ו־2010) (הארכת תוקף סעיפים בחוק האפוטרופוס הודעה כללית בעיתונות, אחת לחצי שנה, כפי שיפורט הכללי, ובחוק הסדרי משפט ומינהל) (הוראת שעה), להלן בדברי ההסבר לפסקת משנה (ה) המוצעת. התשע"ח-.2018 כמו כן, מוצע להבהיר ולדייק כי הפרסומים סעיף קטן (ג3) כפי שנקבע בהוראת השעה, קבע כי של האפוטרופוס הכללי נעשים באתר האינטרנט של תקופת הניהול של נכס מקרקעין, שאינו נכס של נספה האפוטרופוס הכללי במקום ההתייחסות כיום בחוק לאתר השואה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל משרד המשפטים.

650 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג3א) האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשני

עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, בדבר כוונתו להעביר נכסים לקניין

המדינה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לפרסם לציבור הודעה כאמור גם בדרכים

אחרות, בהתאם לצורך ולפי שיקול דעתו; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן

לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה

של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר האינטרנט של האפוטרופוס

הכללי.";

(ו) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד) הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ג3), זכאי

בעל הזכויות בנכס לקבל מהמדינה -

(1) אם הנכס בידי המדינה - את אחד מאלה, לפי בחירתו:

דברי הסבר

חל עליו, בידי האפוטרופוס הכללי, תהיה 25 שנים, ובתום נכסים לקניין המדינה. ההודעה בעיתון תכלול אמירה התקופה, לאחר שיבצע את פעולות האיתור שנקבעו בחוק, כללית בדבר העברת נכסים כאמור ויצוין בה כי ניתן ככל שלא יאותרו בעלי הזכויות בנכס, יעביר האפוטרופוס לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין הכללי את הנכס לקניין המדינה. משמעות חיקוק מחדש המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתר של הוראת השעה היא כי על האפוטרופוס הכללי תחול האינטרנט של האפוטרופוס הכללי.

חובה להעביר נכס מקרקעין כאמור לקניין המדינה לאחר בפסקת משנה (ו)

25 שנים, תוך עיגון חובת ביצוע פעולות משמעותיות

לאיתור הבעלים. פעולות אלה כוללות: פרסום הודעה מוצע לתקן את סעיף קטן (ד) לסעיף 15 לחוק לציבור, ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי האפוטרופוס הכללי, הקובע הסדר השבה לבעל זכויות הזכויות בנכס, ובמסגרתו פנייה גם לרשות מקרקעי ישראל בנכס שעבר לקניין המדינה. בהוראת השעה נקבע הסדר ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, הגשת השבה מיטיב עם בעלי הזכויות בהתייחס לנכס מקרקעין, דין וחשבון לבית המשפט על פעולותיו ופעולות נוספות שפקע עם פקיעת הוראת השעה. ההסדר המיטיב נקבע שקבע שר המשפטים. לאחר ביצוע אותן פעולות, ככל בשל הצורך להגן על בעל הזכויות בנכס, המופיע בחלוף שלא אותרו הבעלים או היורשים, מועבר הנכס לקניין שנים רבות, צורך שהתעורר עם קביעת המנגנון החדש המדינה. משמעותן של הוראות אלה היא כי העברת נכס לעניין העברת נכסי מקרקעין לקניין המדינה כפי שנקבע לקניין המדינה תתבצע כמנגנון חובה ולא רשות כפי שהיה בהוראת השעה. כעת, עם חקיקת המנגנון האמור מחדש, עד לחקיקת הוראת השעה, וכן כפי שקבוע כיום, תוך מוצע לעגן את הסדר ההשבה המיטיב ולקבוע כי בעל עיגון חובת ביצוע פעולות משמעותיות כאמור לאיתור הזכויות בנכס שהועבר לקניין המדינה יהיה זכאי לקבל הבעלים. הנתונים מלמדים כי בתקופת תוקפה של הוראת מהמדינה, לפי בחירתו: אם הנכס בידי המדינה - את הנכס השעה נרשמה עלייה משמעותית ביותר בהיקף הנכסים או את שוויו ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שמושבים לבעליהם או ליורשי הבעלים. כך, לעומת המצב שקלית, והכול בקיזוז הוצאות המדינה; ואם הנכס לא בידי שקדם להוראת השעה, שבו הלכה למעשה כמעט ולא המדינה - את שוויו ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת אותרו בעלי זכויות בנכסים: מאז תיקון החוק בשנת 2009 ריבית שקלית או את התמורה שהתקבלה ממכירת הזכויות ועד חודש יולי 2020 (תקופת תוקפה של הוראת השעה), בנכס, בקיזוז הוצאות המדינה והוצאות בשל השבחת אותרו בעלי הזכויות בכ־78% מנכסי המקרקעין שלגביהם הנכס, אם המדינה הוציאה אותן, והכול בתוספת ריבית הושלמו פעולות האיתור, במרבית המקרים אותרו כמה שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-.1961 בעלי זכויות לכל נכס. נוסף על כך, הוראת השעה הובילה וזו לשון סעיף 15(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי שמוצע לכך שנכסי מקרקעין שאין הצדקה להמשיך לנהלם, שכן להחליפו:

חלפה התקופה לניהול ולא נמצאו הבעלים חלף פעולות

האיתור שביצע האפוטרופוס הכללי טרם ההעברה כאמור, "(ד) העברת נכס לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג1) אין בה מועברים בסופו של דבר לקניין המדינה. לפיכך, מוצע כדי למנוע ממעונין לתבוע מהמדינה את הנכס או את כאמור לחוקק מחדש את הסעיף באופן שיאפשר העברה שוויו כפי שהיה ביום העברתו למדינה, בתוספת ריבית לקניין המדינה של נכסי מקרקעין בהתאם להוראותיו. שקלית, והמדינה תתן לו את הנכס, אם הוא עדיין בידיה, או את שוויו לפי בחירתו; על תוספת הריבית יחולו הוראות עוד מוצע להוסיף את סעיף קטן (ג3א) ולקבוע בו חובה חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים לפרסם הודעה כללית לציבור בשני עיתונים יומיים בעלי המחויבים".

תפוצה ארצית, אחת לחצי שנה, בדבר הכוונה להעביר

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 651

(א) את הנכס, בקיזוז הוצאות המדינה;

(ב) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין

המדינה, בתוספת ריבית שקלית, ובקיזוז הוצאות המדינה;

(2) אם הנכס היה נכס מקרקעין ואינו בידי המדינה - את אחד

מאלה, לפי בחירתו:

(א) את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין

המדינה בתוספת ריבית שקלית, ובקיזוז הוצאות המדינה;

(ב) את התמורה שהתקבלה מהעברת הזכויות בנכס בקיזוז

הוצאות המדינה, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני

מכירתו - בקיזוז ההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס,

והכול בתוספת ריבית שקלית;

(3) אם הנכס לא היה נכס מקרקעין, ואינו בידי המדינה - את שוויו

של הנכס כפי שהיה ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית

שקלית, ובקיזוז הוצאות המדינה;

(4) בסעיף קטן זה, "הוצאות המדינה" - הוצאות שהוציאה

המדינה לגבי נכס שהועבר לקניינה, כמפורט להלן:

(א) הוצאות הניהול כהגדרתן בסעיף 12, ששולמו

לאפוטרופוס הכללי בעת העברת הנכס לקניין המדינה;

(ב) הוצאות שהוציאה המדינה לניהול הנכס, מיום שהועבר

לקניינה, לרבות תשלומי החובה החלים על הנכס על פי כל דין;

(5) על תוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות

חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.".

הוראת שעה 26. (א) בתקופה שעד תום שבע שנים מיום התחילה (בסעיף זה - תקופת הוראת השעה) יקראו את סעיף 15(ג3) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בסעיף 25(2)(ה) לחוק זה כך שבמקום 25" שנים" יבוא 15" שנים".

דברי הסבר

סעיף 26 מוצע לקבוע כי לתקופה של שבע שנים, ההסדר לצד זאת, קיצור תקופת הניהול יביא לצמצום הוצאות שבסעיף 15(ג3) המוצע בעניין העברה לקניין ניכרות מכספי הציבור, הנובעות מעלויות ניהול הנכס על המדינה של נכסי מקרקעין יאפשר לקצר את תקופת ידי האפוטרופוס הכללי במשך תקופה ארוכה יותר. יובהר הניהול של נכסים כאמור ל־15 שנים במקום 25 שנים. כי לגבי נכסים המנוהלים כיום מעל ל־15 שנים, לא יהיה מוצע להסמיך את שר המשפטים להאריך את התקופה ניתן להעבירם למדינה אלא לאחר ביצוע הליכי איתור האמורה בשלוש שנים נוספות. מואצים במשך שנה וחצי לפחות.

לפי ההוראות שנקבעו בהוראת השעה, הליכי איתור נוסף על כך, העברת נכסים לקניין המדינה תתרום מואצים התבצעו לאחר 25 שנים ושיעור בעלי הזכויות להגדלת הכנסות המדינה, יהיה ניתן לממש את הפוטנציאל שאותרו במהלכם עומד על כ־%,78 רובם מאותרים במהלך שלהם כאשר ינוהלו בידי מינהל הדיור הממשלתי באגף ביצוע הליכי איתור אלה. על כן, גם אם תקוצר התקופה החשב הכללי במשרד האוצר, אשר לו המומחיות לניהול ל־15 שנה, הליכי האיתור המואצים יתבצעו במשך אותו נכסים והשבחתם. קביעת משך זמן הניהול ל־15 שנים פרק זמן לקראת תום תקופת הניהול ולכן צפוי ששיעור משמעה הקדמת העברות נכסים אלה, תוך הגדלת הכנסות דומה של בעלי זכויות יאותרו במהלך תקופה זו. יתרה המדינה בשל כך.

מכך, ייתכן שההסדר המוצע יגדיל את היקף בעלי הזכויות יוזכר כי כבר בחוק כנוסחו היום יש הסדר למתן שוויו המאותרים, שכן הליכי האיתור המואצים יתבצעו מוקדם של נכס מקרקעין לבעל הזכויות אם הוא יאותר לאחר יותר, תוך צמצום אובדן ראייתי והקלה על האיתור. יתרון שהנכס הועבר לקניין המדינה, ומוצע לקבוע הסדר מיטיב נוסף הוא שהנכס יעבור לבעל הזכויות בשלב מוקדם יותר. יותר מזה כמפורט לעיל.

652 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות

שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר.

הוראת מעבר 27. על אף האמור בסעיפים קטנים (ג1), (ג2) או (ג3) של סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחם בסעיף 25(2)(ג) עד (ה) לפרק זה, ניהל האפוטרופוס הכללי נכס ערב יום התחילה, במשך תקופה העולה על התקופה המפורטת באותם סעיפים קטנים, וטרם התחיל בביצוע הפעולות המנויות בסעיפים הקטנים האמורים הנדרשות לשם העברת הנכס לקניין המדינה, יתחיל בביצוע אותן פעולות במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין סעיף קטן 15(ג1) כנוסחו בסעיף 25(2)(ג) לחוק זה - בתוך שנה וחצי

מיום התחילה;

(2) לעניין סעיף קטן 15(ג2) כנוסחו בסעיף 25(2)(ד) לחוק זה - בתוך שנה מיום

התחילה;

(3) לעניין סעיף קטן 15(ג3) כנוסחו בסעיף קטן 25(2)(ה) לחוק זה - בתוך שנתיים

מיום התחילה.

דברי הסבר

סעיף 27 כדי לתת מענה ולאפשר לאפוטרופוס הכללי וחצי לפחות לפני המועד להעברת נכס מיטלטלין לקניין להיערך להעברה לקניין המדינה של נכסים המדינה בהתאם לסעיף קטן 15(ג1); שנה לפחות לפני המועד שבניהולו תקופה ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה במסגרת להעברת נכס מיטלטלין בשווי נמוך מהסכום הנקוב בסעיף התיקון של חוק זה ושבעקבותיו ניתן להעבירם לניהול 7 לחוק לקניין המדינה בהתאם לסעיף קטן 15(ג2); ושנתיים המדינה, מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי יתחיל לפחות לפני המועד להעברת נכס מקרקעין לקניין המדינה בביצוע פעולות האיתור שאותן הוא מחויב לבצע בטרם בהתאם לסעיף קטן 15(ג3). מדובר בתקופות שארוכות בחצי העברת נכס לקניין המדינה, בתוך התקופות האלה: שנה שנה מן התקופות שנקבעו לאותו עניין בחוק זה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 653

פרק ז': קידום התחרות בשוק מתן הערבויות

תיקון חוק הפיקוח 28. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-201639 - על שירותים פיננסיים (שירותים (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""נושא משרה", בנותן שירותים פיננסיים" יבוא:

פיננסיים מוסדרים)

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח),

התשמ"א-198140;

"בעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית" - מי שבידו

רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בחוק הבנקאות

(רישוי), התשמ"א-198141";;

(2) בסעיפים 87 ו–93(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן

ערבות אחר".

דברי הסבר

פרק ז' יציבותית - מטעם המפקח על הבנקים, לאחר הליך רישוי

כללי שוק הערבויות בישראל הוא שוק ריכוזי סדור ומעמיק, מפוקחים על ידם וכן כפופים לתשתית יחסית אשר בו פועלים בעיקר התאגידים אסדרתית נרחבת שחלה עליהם בהיבטי יציבות, ניהול הבנקאיים. אחד החסמים לפעילות גופים נוספים בשוק זה, סיכונים, הגנות צרכניות ועוד.

ובכללם גופים חוץ–בנקאיים, הוא הוראות חוק המחייבות הריכוזיות הקיימת כיום בשוק מגבילה את התחרות הגשת ערבות בנקאית בעניינים המוסדרים באותם חוקים. ומובילה להשתת עלויות על הציבור שנדרש לשאת הגבלת הערבות לערבות בנקאית, ובכמה מקרים גם בעמלות גבוהות, ולעיתים אף להעמיד הון משמעותי כנגד לערבות של מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים הנפקת הערבות על ידי נותן הערבות. על כן, מוצע לתקן פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - מבטח), מקנה את ההוראות העוסקות בהפקדת ערבות בנקאית הכלולות יתרון לתאגידים הבנקאיים על פני גופים אחרים שרשאים בדברי החקיקה הקבועים בפרק זה, כדי לקדם את התחרות אף הם להעמיד ערבות מתוקף רישיונם. בשוק ולאפשר העמדת ערבות גם מטעם גורמים המתחרים מרבית ההוראות העוסקות בהפקדת ערבויות, נחקקו עם המערכת הבנקאית, באופן שיוביל להרחבת התחרות עובר לחקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים בין הגופים המספקים שירות של מתן ערבות, ויוזיל את פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן - חוק הפיקוח על עלויות מימון הערבויות לציבור.

שירותים פיננסיים מוסדרים), שנועד להגביר את התחרות סעיף 28 בסעיפים 87 וסעיף 93(ג) לחוק הפיקוח על ולהכניס שחקנים נוספים שיתחרו מול המערכת הבנקאית, שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), בין השאר גם בתחום מתן ערבות. התשע"ו-,2016 נקבעה הוראה ולפיה בהשבת עירבון כיום, מלבד התאגידים הבנקאיים, רשאים גם הגופים שהפקיד מפר תיווסף לעירבון ריבית והצמדה. הוראה זו, האלה, במסגרת רישיונם, להעמיד ערבות: בעל רישיון לפי אותם סעיפים, לא חלה על ערבות בנקאית, ולא תיווסף למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, להחזר ריבית והצמדה. מוצע כי אם הוגשה ערבות מנותן כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, ערבות אחר, גם היא, בדומה לערבות בנקאית, תוחזר בלי מבטח, וכן נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית ריבית והצמדה.

כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-.1981 מדובר

בגופים שמחזיקים ברישיון מטעם הממונה על שוק ההון,

ביטוח וחיסכון, ולעניין נותני שירותי תשלום בעלי חשיבות

39 ס"ח התשע"ו, עמ' 1098; התשפ"ד, עמ' 187.

40 ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשפ"ד, עמ' 161.

41 ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשפ"ד, עמ' 1126.

654 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק 29. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-196542, בסעיף 157א(ח)(1ב) -

התכנון והבנייה

(1) בפסקת משנה (א)(3) -

(א) בפסקאות משנה (א) ו–(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות

מנותן ערבות אחר";

(ב) בפסקת משנה (ד), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן

הערבות האחר";

(2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ג) בפסקה זו -

"נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי

פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" -

כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים

פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות

(רישוי), התשמ"א-1981;".

תיקון חוק 30. בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-199343 -

הרשויות

המקומיות (מימון (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפלגה" יבוא:

בחירות)

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין

הגדרה זו -

דברי הסבר

סעיף 29 בסעיף 157א(ח)(1ב) לחוק התכנון והבנייה, ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם התשכ"ה-,1965 בפסקת משנה (3)(א), נקבע כי מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים ממועד הוצאתה.

אם ניתן צו על ידי שר הפנים לגבי שטח פלוני, לא יחולו מוצע לקבוע כי הוראות הסעיף לא יחולו גם אם הוראות הסעיף על חיבור לחשמל, למים או לטלפון של המבקש צירף ערבויות מנותני ערבות אחרים.

מבנה הנמצא באותו השטח אם המבקש צירף ערבות

בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית, עוד מוצע להוסיף את האפשרות להפקדת ערבות להבטחת תשלום החיוביים שהיה חב בהם לפי התכנית מנותן ערבות אחר, ובכלל זה לתקן את פסקת משנה (3)(ג) המוצעת אילו הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה שלגביו כך שיוצמדו גם ערבויות של נותני ערבות אחרים למדד מבוקש החיבור, בסכום שיעריכו שמאי הוועדה וגזבר המחירים לצרכן, ואת פסקת משנה (3)(ד) שביחס אליה הרשות המקומית. מוצע להוסיף כי גם ערבות מנותן ערבות אחר תחולט אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה או לא ישלם את בפסקת משנה (א)(3)(ג) נקבע כי הערבות הבנקאית מלוא החיובים לפי הדרישה.

כאמור בפסקת משנה (א) תוצמד למדד המחירים לצרכן

שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בפסקת משנה סעיף 30 בסעיף 13(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון

(3)(ד) נקבע כי הערבות הבנקאית תחולט אם המבקש לא בחירות), התשנ"ג-,1993 נקבע כי תשולם מקדמה יגיש בקשה להיתר למבנה כאמור בפסקת משנה (2) או לא לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית, ובסעיף 14(א) נקבעה גם אפשרות לגבות את סכום 42 ס"ח התשכ"ה עמ' 307; התשפ"ה עמ' 532.

43 ס"ח התשנ"ג עמ' 146; התשפ"ה עמ' 474.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 655

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 13(א), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן ערבות אחר"

ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר, לפי העניין";

(3) בסעיף 14 -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או מנותן הערבות

האחר שנתן את כתב הערבות שלו, לפי העניין" ובמקום "(בחוק זה - הבנק הערב)"

יבוא "(בחוק זה - הבנק הערב או נותן הערבות האחר הערב)";

(ב) בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), בכל מקום, במקום "הבנק הערב" יבוא "הבנק

הערב או נותן הערבות האחר הערב";

(4) בסעיף 23(י), אחרי "הבנק הערב" יבוא "הבנק הערב או נותן הערבות האחר הערב"

ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין".

תיקון חוק 31. בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-199444 -

השקעות

משותפות (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא:

בנאמנות

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה

זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981";

(2) בסעיפים 9(א)(3) ו־13(א)(3), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות

מנותן ערבות אחר".

דברי הסבר

המקדמה מן הבנק שנתן את הערבות הבנקאית. מוצע לתקן בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי התקיימו בחברה את הסעיף כך שיתאפשר למסור גם ערבות מנותן ערבות אחר. ההוראות המנויות בסעיף, שאחת מההוראות היא שיש סעיף 23(י) קובע שכל סכום שיש להחזירו לאוצר לחברה ביטוח, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך המדינה לפי סעיפים קטנים (ז)(1) ו–(ח), יגבה השר מן הבנק בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.

הערב. מוצע לתקן את הסעיף כך שיתאפשר לגבות את מוצע לתקן את הסעיפים האמורים כך שחברה תוכל החסר גם ממי שנתנו ערבות מנותן ערבות אחר. להפקיד גם ערבות מנותן ערבות אחר.

סעיף 31 בהוראות סעיפים 9(א)(3) ו–13(א)(3) לחוק

השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994

נקבע כי חברה לא תשמש נאמן לקרן, אלא אם כן אושרה

44 ס"ח התשנ"ד, עמ' 308; התשפ"ד, עמ' 990.

656 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק הסדרת 32. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, העיסוק ביעוץ התשנ"ה-199545 - השקעות, שיווק השקעות ובניהול (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נושא משרה" יבוא:

תיקי השקעות

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיפים 7(ב1)(4) ו–(ג)(4), 8(ב)(5) ו־20ג(א) ובתוספת השנייה בחלק א', בפרט 15, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר".

תיקון חוק הסדרת 33. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-202346, בסעיף 24(ד)(1), העיסוק בשירותי במקום "או של גוף מוסדי" יבוא "או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון תשלום וייזום תשלום למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי".

תיקון חוק מס 34. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-196147, בסעיף 54(א), אחרי "ערבות בנקאית" רכוש וקרן פיצויים יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "לעניין זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - דברי הסבר סעיף 32 הוראות סעיף 7(ב1)(4) ו–(ג)(4) לחוק הסדרת להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה העיסוק ביעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, תיקי השקעות, התשנ"ה-,1995 קובעות כי רשות ניירות בחשבון ייעודי, ובלבד שחברת התשלומים עשתה ערך (בפרק זה - הרשות) תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, אגודת פיקדון ואשראי או חברה, אם לאגודה או לחברה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי על הכספים יש ביטוח, או ערבות בנקאית, או פיקדון, או ניירות ערך כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שאינם מוחזקים בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות. או מושקעים בחשבון ייעודי להנחת דעתה של הרשות סעיף 8(ב)(1) לחוק האמור קובע כי הרשות תעניק ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, רישיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה אם החברה במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של עונה על התנאים המנויים לעיל, וכן מתקיימים תנאים חברת התשלומים.

נוספים. עוד נקבע בסעיף 20ג(א), כי תאגיד מורשה לא מוצע כי נוסף על ביטוח או ערבות של תאגיד בנקאי יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד, בין השאר, או גוף מוסדי, כתנאי למתן היתר לחברת תשלומים שלא בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ערבות בנקאית. מוצע להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או לתקן את הסעיפים האמורים ולאפשר להעמיד גם ערבות בעבורם בחשבון ייעודי, יהיה ניתן להעמיד ערבות מנותן מנותן ערבות אחר. כמו כן מוצע, לתקן את סעיף (15) לחלק א' ערבות אחר בהתאם להנחת דעתה של הרשות ובכפוף לתוספת השנייה לחוק האמור, ולאפשר להטיל עיצום גם על להוראותיה.

גורם שעסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים סעיף 34 בסעיף 54(א) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, שנקבעו לעניין ערבות מנותן ערבות אחר. התשכ"א-,1961 נקבע כי לא תירשם בפנקסי סעיף 33 בסעיף 24(ד)(1) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-,2023 נקבע כי על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת רשות ניירות ערך רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, 45 ס"ח התשנ"ה, עמ' 416; התשפ"ד, עמ' 993.

46 ס"ח התשפ"ג, עמ' 306; התשפ"ד, עמ' 2660.

47 ס"ח התשכ"א, עמ' 100; התשפ"ה, עמ' 760.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 657

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-.1981"

תיקון חוק מיסוי 35. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-196348, בסעיף 16(א)(2), אחרי "ערבות מקרקעין (שבח בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "לעניין זה, "נותן ערבות ורכישה) אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - "מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;".

תיקון חוק 36. בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-201649 -

רישוי שירותים

ומקצועות בענף (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מתווך בייבוא אישי" יבוא:

הרכב

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי

פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין

הגדרה זו -

דברי הסבר

כמפורט בסעיף 20, טרם הגיעו, ובלבד שהוראה זו לא תחול סעיף 36 בסעיף 56(ב)(2) לחוק רישוי שירותים ומקצועות על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי בענף הרכב, התשע"ו-,2016 נקבע כי יבואן סעיף 27, אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית או ערבות מסחרי נדרש לדווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי להתחייב בו. חוק זה או לפגיעה בעיקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי מוצע שנוסף על ערבות בנקאית, ניתן יהיה להעמיד כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי גם ערבות מנותן ערבות אחר. המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו בחוק סעיף 35 בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-,1981 ורכישה), התשכ"ג-,1963 נקבע כי מכירת זכות בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי. זאת במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא אם כן המנהל ועוד הוראות סעיף 81 לחוק האמור קובעות כי משווק רכב כהגדרתו בחוק האמור אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים או המס המגיע על פי שומה שנעשתה לפי הוראות סעיף על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה 78(ב)(1) או (2); ואם לא נעשתה שומה כאמור, תירשם תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת להנחת מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא דעתו של המנהל, לגבי ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין עשה כן - יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על המס ששולם לפי השומה העצמית, להבטחת תשלום המס זכותו לקבל ערבות בנקאית מהמשווק, בהתאם להוראות שיגיע, ובתנאים נוספים הקבועים בחוק. הסעיף.

מוצע לקבוע שפרט לערבות בנקאית, כתנאי לרישום מוצע לאפשר בשני הסעיפים האמורים גם העמדת בפנקס המקרקעין במקרים המפורטים לעיל, יהיה ניתן ערבות מנותן ערבות אחר וכן לתקן את סעיף העיצום הכספי להעמיד גם ערבות מנותן ערבות אחר. המוטל על הפרת סעיף 81 בהתאם לכך.

48 ס"ח התשכ"ג, עמ' 156; התשפ"ה, עמ' 394.

49 ס"ח התשע"ו, עמ' 970; התשפ"ה, עמ' 796.

658 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 56(ב)(2), במקום "או ערבות ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים

פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(3) בסעיף 81, בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר".

ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות האחר";

(4) בסעיף 203(7)(ד), במקום "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר".

תיקון פקודת 37. בפקודת התעבורה50 -

התעבורה

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נהג חדש צעיר" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה

זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 14ח(ב)(8), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר"

ואחרי "לסכום הערבות הבנקאית" יבוא "או לסכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי

העניין";

(3) בסעיפים 14יג(א), 14יד ו–4יח(3), בכל מקום, אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או

הערבות מנותן הערבות האחר".

דברי הסבר

סעיף 37 הוראות סעיף 14ח לפקודת התעבורה ערבויות שניתנו בקשר עם רישיונות אלה, כך שיהיה מוסמך קובעות אסדרה למתן רישיון לקו שירות למוניות לחלט גם ערבות מנותן ערבות אחר. עוד מוצע לתקן את וכן קו שירות מותאם ביקוש למוניות. הסעיף כולל את סעיף 14יד לפקודה האמורה, כך שנוסף על עדכון ופרסום התנאים למתן רישיון ובכלל זה כי המבקש הפקיד ערבות סכומי הערבות הבנקאית הנקובים בסעיף האמור, יעודכנו בנקאית עצמאית בתנאים הקבועים בסעיף. ויפורסמו גם סכומי הערבויות ביחס לערבות מנותן ערבות מוצע לתקן את הוראות הסעיף כך שיהיה ניתן אחר. מוצע גם לתקן את סעיף 14יח(3) לפקודה האמורה, להפקיד מלבד לערבות בנקאית גם ערבות מנותן ערבות כך שנוסף על נוסח הערבות הבנקאית שיש להפקיד לפי אחר. בהתאמה, מוצע לתקן את סעיף 14יד(א) לפקודה הוראות הסעיף האמור, שר התחבורה יוסמך לקבוע הוראות האמורה, המסמיכה את המפקח על התעבורה לחלט גם בנוגע לנוסח ערבות מנותן ערבות אחר.

50 דיני מדינת ישראל נוסח חדש 7, עמ' 173; התשפ"ה, עמ' 214.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 659

תיקון חוק הספנות 38. בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-196051, בסעיף 32(ג) ו–(ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא (כלי שיט) "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "לעניין זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - "מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-.1981"

תיקון פקודת 39. בפקודת המכס [נוסח חדש]52, בסעיף 200א -

המכס

(1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר";

(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) בסעיף זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון

למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או

מבטח; לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-.1981"

דברי הסבר

סעיף 38 הוראות סעיפים 31 ו־32 לחוק הספנות (כלי שיט), סעיף 39 בסעיף 200א לפקודת המכס הוסמך המנהל התש"ך-,1960 עוסקות במקרה שבו הוסב כלי כהגדרתו בפקודה האמורה לנקוט פעולות שיט לאדם שאינו כשיר, או אז יוקנה חלקו של אדם כאמור אם מצא כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת לבית משפט. עוד קבועים בסעיף 32 הסדרים להעברת חלקו זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום בטובין של נסב שאינו כשיר לצד ג'. כאשר בהתאם להוראות סעיף המגיעים אליו ולעכבם. כמו כן קובע הסעיף האמור את 32(ג) ו–(ד) נדרש הנעבר בין השאר, להפקדת ערבות בנקאית. מנגנון העיכוב ובכלל זה קובע כי בעל זכות יפקיד ערבות מוצע לקבוע כי פרט לערבות הבנקאית יהיה רשאי בנקאית לצורך כיסוי הוצאות הקשורות בעיכוב או בנזק הנעבר ("בעל ההיתר") להפקיד גם ערבות מנותן ערבות שייגרם בגינו.

אחר. מוצע לתקן את הסעיף כך שמלבד הערבות הבנקאית

יהיה ניתן להעמיד גם ערבות מנותן ערבות אחר.

51 ס"ח התש"ך, עמ' 70; התשס"ד, עמ' 465.

52 דיני מדינת ישראל נוסח חדש 3, עמ' 39; התשפ"ד, עמ' 477.

660 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק 40. בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-197153, בסעיף 25י -

השכירות

והשאילה (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) בסעיף זה -

"נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי

פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" -

כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים

פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות

(רישוי), התשמ"א-1981;

"ערובה" - ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה השכירות

למגורים.";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר".

תיקון חוק 41. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196754, בסעיף 5א(ה), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ההוצאה לפועל ערבות מנותן ערבות אחר" ובסופו יבוא "לעניין זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - "מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981".

דברי הסבר

סעיף 40 בסעיף 25י(ב) לחוק השכירות והשאילה, אישור של ועדת האישורים שמונתה בהתאם להוראות התשל"א-,1971 נקבעו מגבלות על סכומי ערובה סעיף 5א לחוק האמור.

המשמשים להבטחת חיובי השוכר הנובעים מחוזה שכירות כדי לקבל אישור מאת ועדת האישורים על מבקש למגורים, לרבות כערבות בנקאית. האישור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף ובין השאר מוצע לתקן את סעיף 25י האמור ולהבהיר כי האמור בדרישות שקבע שר המשפטים לעניין עשיית ביטוח או בסעיף יחול גם ביחס לערבות מנותן ערבות אחר. מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על סעיף 41 בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-,1967 ידו במהלך ביצוע תפקידו. מוצע לתקן את סעיף 5א(ה) כך הוסמך מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל שמלבד מתן ערבות בנקאית, יהיה ניתן להעמיד גם ערבות על פקיד בית משפט או על אדם אחר תפקידים שבתחום מנותן ערבות אחר.

סמכותו, שאחד מתנאים אלה הוא שאדם זה יהיה בעל

53 ס"ח התשל"א, עמ' 160; התשפ"ג, עמ' 21.

54 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; התשפ"ה, עמ' 387.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 661

תיקון חוק 42. בחוק המפלגות, התשנ"ב-199255 -

המפלגות

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק המימון" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי

פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין

הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 28לו, בסעיף קטן (ו) -

(א) בפסקה (1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות

עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "התחייבות הבנק" יבוא "או נותן הערבות

האחר", במקום "(בסימן זה "ערבות בנקאית)'' יבוא "(בסימן זה "ערבות בנקאית או

ערבות מנותן ערבות אחר)" ואחרי "סכום הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות

מנותן ערבות אחר";

(ב) בפסקה (2) -

(1) בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות

אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר";

(2) אחרי ההגדרה "יתרת החוב" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן

שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי

או מבטח; לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

(ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי"

- כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

(שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק

הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";

דברי הסבר

סעיף 42 בהתאם להוראות סעיף 28לו לחוק המפלגות, מוצע לתקן את סעיף קטן (ו) של הסעיף האמור, כך התשנ"ב-,1992 מועמד בבחירות מקדימות מזכות שמועמד יהיה רשאי להעמיד גם ערבות מנותן ערבות אחר שאינו מועמד זכאי, יהיה רשאי לקבל הלוואה מאוצר לשם קבלת הלוואה מאוצר המדינה. בהתאם לכך מוצע המדינה, וכן את התנאים למתן הלוואה כאמור הכוללים, לתקן את סעיף 28לז(ה) הקובע את אופן השבת הערבות, בין השאר, העמדת ערבות בנקאית. כך שיחול גם על ערבות מנותן ערבות אחר.

55 ס"ח התשנ"ב, עמ' 190; התשפ"ד, עמ' 168.

662 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) בפסקאות (3) ו–(4), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן

ערבות אחר" ואחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר";

(3) בסעיף 28לז(ה), אחרי "והערבות בבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן ערבות אחר".

תיקון חוק עוולות 43. בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-199956, בסעיף 19(א), אחרי "בערבות בנקאית" יבוא "או מסחריות ערבות מנותן ערבות אחר", ובסופו יבוא "לעניין זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - "מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981".

תיקון חוק חוקרים 44. בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-197257, בסעיף 19(א1), אחרי "ערבות פרטיים ושירותי בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר", במקום "המפקח" יבוא "הממונה או שמירה המפקח על הבנקים, לפי העניין" ובמקום "בסעיף קטן זה, "מבטח", "הממונה" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981" יבוא "בסעיף קטן זה - "מבטח", "הממונה" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם בחוק

הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-.1981"

תיקון חוק חתימה 45. בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-200158 -

אלקטרונית

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מרשם" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי

פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין

הגדרה זו -

דברי הסבר

סעיף 43 מוצע לתקן את סעיף 19(א) לחוק עוולות רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן מסחריות, התשנ"ט-,1999 כך שמלבד הפקדת שירותי שמירה, יהיה ניתן להפקיד כעירבון גם ערבות ערבות בנקאית או מזומן כעירבון לצורך מתן צו זמני על ידי מנותן ערבות אחר.

בית המשפט, יהיה ניתן להפקיד כעירבון גם ערבות מנותן סעיף 45 מוצע לתקן את סעיף 11(א)(3) לחוק חתימה ערבות אחר. אלקטרונית, התשס"א-,2001 כך שיובהר שמלבד סעיף 44 מוצע לתקן את סעיף 19(א1) לחוק חוקרים פרטיים הפקדת ערבות בנקאית או ערובה אחרת, כתנאי לרישום ושירותי שמירה, התשל"ב-,1972 כך שמלבד במרשם גורם מאשר, יהיה ניתן להפקיד גם ערבות מנותן הפקדת ערבות בנקאית או ערובה אחרת, כתנאי למתן ערבות אחר. בהתאמה, מוצע לתקן את סעיף 24(א)(4) לחוק 56 ס"ח התשנ"ט, עמ' 146; התשע"ט, עמ' 252.

57 ס"ח התשל"ב, עמ' 90; התשפ"ג, עמ' 22.

58 ס"ח התשס"א, עמ' 210; התשפ"ה, עמ' 2362.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 663

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיפים 11(א)(3) ו–24(א)(4), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות

מנותן ערבות אחר".

תיקון חוק 46. בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-197359 -

מימון מפלגות

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מאגר מידע" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 4 -

(א) בסעיף קטן (א1), אחרי "כתב ערבות בנקאית עצמאית" יבוא "או כתב ערבות

עצמאית מנותן ערבות אחר", אחרי "כתב הערבות הבנקאית" יבוא "או כתב

הערבות מנותן הערבות האחר" ואחרי "הבנק" יבוא "או נותן הערבות האחר";

(ב) בסעיף קטן (א2), אחרי "כתב ערבות בנקאית" יבוא "או כתב ערבות מנותן

ערבות אחר";

(ג) בסעיף קטן (ג1), אחרי "הערבות הבנקאית" יבוא "או הערבות מנותן הערבות

האחר";

(ד) בסעיף קטן (ג2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(ה) בסעיף 7ב(ד), במקום "ערבות בנקאית או אחרת" יבוא "ערבות בנקאית,

ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת".

דברי הסבר

האמור, כך שמלבד קביעת הוראות לעניין ביטוח, ערבות או להגשת מקדמה על ידי רשימת מועמדים, לפי העניין, בנקאית או ערובה אחרת אשר שר המשפטים רשאי להתקין יהיה ניתן להפקיד גם ערבות מנותן ערבות אחר. בהתאם תקנות בעניינן, יהיה ניתן לקבוע הוראות דומות גם בנוגע לכך, מוצע לתקן כך שכל הוראות הסעיף האמור הנוגעות לערבות מנותן ערבות אחר. לערבות בנקאית יחולו גם על ערבות מנותן ערבות אחר.

סעיף 46 מוצע לתקן את סעיפים 4(א1) ו־4(א2) לחוק בנוסף מוצע לתקן את סעיף 7ב(ד) לחוק האמור, כך שמלבד מימון מפלגות, התשל"ג-,1973 כך שמלבד ערבות בנקאית או ערבות אחרת שזכאית מפלגה או סיעה הפקדת ערבות בנקאית עצמאית כתנאי להגשת בקשת לקבל בהתאם להנחיות שקבע מבקר המדינה, היא תהיה מקדמה על ידי סיעה המונה פחות מעשרה חברי כנסת זכאית גם לקבל ערבות מנותן ערבות אחר.

59 ס"ח התשל"ג, עמ' 52; התשפ"ד, עמ' 158.

664 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק המכר 47. בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-197460 - (דירות) (הבטחת השקעות של (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מימון לפרויקט בנייה" יבוא:

רוכשי דירות)

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף (1)2, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר" ובמקום

הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת המפקח על הבנקים" יבוא "השר, בהסכמת אחד

מאלה, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה את נוסח הערבות הבנקאית או הערבות מנותן

ערבות אחר:

(א) לעניין ערבות בנקאית או ערבות מנותן שירותי תשלום יציבותי - בהסכמת

המפקח על הבנקים;

(ב) לעניין ערבות מבעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, או מבטח - בהסכמת הממונה על שוק ההון;";

(3) בסעיף 2ג -

(1) בסעיף קטן (ב) ברישה, במקום "לתאגיד בנקאי או למבטח" יבוא "לתאגיד

בנקאי או לנותן ערבות אחר";

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" ממועד הוצאת ערבות ראשונה, אם ניתנה מנותן ערבות אחר שאינו

מבטח כאמור בפסקה ";(3);

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "למבטח" יבוא "לנותן הערבות האחר", במקום

"המבטח" יבוא "נותן הערבות האחר" ובמקום "מהתאגיד הבנקאי או המבטח"

יבוא "מהתאגיד הבנקאי או מנותן הערבות האחר";

(4) בסעיף 3א(ב), במקום "והמבטח" יבוא "ונותן הערבות האחר";

(5) בסעיף 3ב -

(א) בסעיף קטן (ד), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

דברי הסבר

סעיף 47 מוצע לתקן את סעיפים (1)2 ו־2ג(א) לחוק המכר ו–(ה) לחוק האמור, כך שמלבד המצאת ערבות בנקאית או (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), פוליסת ביטוח בעקבות תשלום באמצעות פנקס שוברים, התשל"ה-,1974 כך שמלבד ערבות בנקאית להבטחת יהיה ניתן להמציא גם ערבות מנותן ערבות אחר. כמו כן כספי רוכשי הדירות, כתנאי לקבלת כספים מקונה לידי מוצע לתקן את סעיף 3ג2 לחוק האמור, כך שמלבד ערבות מוכר על חשבון מחיר הדירה על סכום העולה על שבעה בנקאית או פוליסת ביטוח בהגדרה "בטוחה", תיוווסף גם אחוזים מהתמורה, תיווסף גם ערבות מנותן ערבות אחר, ערבות מנותן ערבות אחר. בהתאמה מוצע לתקן את סעיפי וכל הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות לערבות בנקאית העבירות והעיצומים הכספיים המפנים לסעיפים אלה.

יחולו בהתאם גם עליה. עוד מוצע לתקן את סעיף 3ב(ד)

60 ס"ח התשל"ה, עמ' 14; התשפ"ה, עמ' 1026.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 665

(ב) בסעיף קטן (ה), אחרי "או פוליסת ביטוח" יבוא "וכן נותן ערבות אחר שאינו

תאגיד מלווה";

(6) בסעיף 3ג2 -

(א) בסעיף קטן (א), בהגדרה "בטוחה", אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות

מנותן ערבות אחר";

(ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "התאגיד הבנקאי או המבטח" יבוא

"התאגיד הבנקאי, נותן הערבות האחר או המבטח";

(7) בסעיף 3ד -

(א) בסעיף קטן (ד), במקום "לתאגיד הבנקאי" יבוא "לתאגיד בנקאי או לנותן

שירותי אשראי יציבותי";

(ב) בסעיף קטן (ה), "במקום "למבטח" יבוא "למבטח, לבעל רישיון למתן אשראי

או לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי";

(8) בסעיף 4(ג)(2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(9) בסעיף 4ב(ב) -

(א) ברישה, במקום "או מבטח" יבוא "או נותן ערבות אחר", אחרי "ערבות

בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(ב) בפסקה (2), אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן ערבות אחר";

(10) בסעיף 4יד -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "או נותן שירותי אשראי יציבותי";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "מבטח" יבוא "מבטח, בעל רישיון למתן אשראי או

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי".

תיקון חוק 48. בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-201261 -

הדיור המוגן

(1) בסעיף 27א, אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיף 27א(א), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא "ערבות

בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר";

דברי הסבר

סעיף 48 מוצע לתקן את סעיפים 27א(א) ו־27ב(א)(1) לחוק הרישיון להפעלת בית דיור מוגן למסור למי ששילם לו כספי הדיור המוגן, התשע"ב-,2012 כך שמלבד ערבות פיקדון בעבור דייר, יהיה ניתן למסור גם ערבות מנותן ערבות בנקאית וערבות של מבטח, כחלק מהערבויות שנדרש בעל אחר.

61 ס"ח התשע"ב, עמ' 426; התשפ"ה, עמ' 3282.

666 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) בסעיף 27ב(א)(1), במקום "ערבות בנקאית מאת מבטח או תאגיד בנקאי" יבוא

"ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר".

תיקון חוק 49. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-198162 -

הגנת הצרכן

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "משרד הרווחה" יבוא:

""נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון

ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית או מבטח;

לעניין הגדרה זו -

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),

התשמ"א-1981;

"רישיון למתן אשראי", "רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים),

התשע"ו-2016;

"רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981;";

(2) בסעיפים 22יט ו־22כב(ג), בכל מקום, אחרי "ערבות בנקאית" יבוא "או ערבות מנותן

ערבות אחר".

פרק ז' - תחילה 50. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

דברי הסבר

סעיף 49 בפרק ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-,1981 אשראי ובעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לצורך נקבעו הוראות לעניין הגשת כתב התחייבות מתן אפשרות להנפיק ערבויות בין השאר בנוגע להיבטי ועירבון מתאים על ידי עוסק.בסעיף 22יט לאותו חוק יציבות והעמדת הון עצמי, ניהול סיכונים ודיווחים לממונה.

נקבע כי העירבון שהפקיד מפר יושב לו לאחר שיעמוד השלמת העדכון תאפשר בצורה מיטבית את השתתפותם בתנאי כתב ההתחייבות בתוספת ריבית והצמדה; וזאת בהנפקת הערבויות לאחר אישור תיקוני החקיקה המוצעים למעט אם העירבון הוא ערבות בנקאית. הוראה דומה, בפרק זה. לכן, כדי להשלים את העדכון האמור, מוצע בנסיבות אחרות, קבועה בסעיף 22כב(ג) לחוק. מוצע לתקן לקבוע כי תיקוני החקיקה המוצעים בפרק זה ייכנסו לתוקף את הסעיפים האמורים כך שגם לגבי החזר ערבויות שנתן שישה חודשים לאחר תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית נותן ערבות אחר לא ייווספו ריבית והצמדה. (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב סעיף 50 בימים אלה מתבצע ברשות שוק ההון, ביטוח 2026), התשפ"ו-.2026 וחיסכון במשרד האוצר עדכון להרחבה והעמקה של התשתית האסדרתית החלה על בעלי רישיון מתן 62 ס"ח התשמ"א 248, התשפ"ה 8414.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 667

פרק ח': חברות ממשלתיות ביטחוניות־תחרותיות

תיקון חוק החברות 51. בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-197563 -

הממשלתיות

(1) בסעיף 1 -

(א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא:

""חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית" - חברה ממשלתית שמתקיימים

לגביה כל אלה:

(1) שר הביטחון הוא אחד השרים האחראיים על ענייניה לפי חוק

זה;

(2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ

לישראל, לפי הדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד

על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליה ושני הדוחות שקדמו

לו, הוא לפחות ארבעים אחוזים;

(3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות

האמורים בפסקה (2), עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים;";

(ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא:

""חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית" - חברה שיותר ממחצית

כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית

מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית־

תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית או בידי

חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית

ביטחונית־תחרותית;";

דברי הסבר

פרק ח' פעילות חברה ביטחונית־תחרותית בשוק המתאפיין

סעיף 51 החברות הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות הן במיזוגים ורכישות דורשת מהירות תפעולית וגמישות חברות עסקיות וטכנולוגיות מובהקות, הפועלות עסקית כדי שלא תיפגע פעילותה השוטפת. הסביבה שבה בשווקים דינמיים ותחרותיים בארץ ובעולם. בעשורים פועלות החברות הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות, הן האחרונים השוק הביטחוני העולמי מאופיין במיזוגים, בשוק הצבאי־ביטחוני והן בשוק האזרחי, מתאפיינת כאמור ברכישת חברות ובמיזמים משותפים, אשר יצרו חברות בתחרות רבה. הרגולציה כיום יוצרת הימשכות תהליכים ענק בעלות משאבים בהיקף נרחב מזה של החברות אשר מובילים להקצאת משאבים ניהוליים רבים, לעיתים הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות בארץ. גודלן של היא לא יעילה, מגדילה את העלות האלטרנטיבית של חברות אלה מאפשר יכולת השקעה רחבה והצעת פתרונות ההזדמנויות העסקיות ומייצרת פער תחרותי מול חברות כוללים. מגמה זו מחריפה את התחרות בשוק זה ומקשה פרטיות גמישות יותר. בדוח מבקר המדינה "תהליכי אישור על התנהלות החברות הממשלתיות הביטחוניות־תחרותיות הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי חברות הישראליות. לצד זאת, מדינות רבות שואפות להפחית ממשלתיות ביטחוניות" מיום ו' באדר ב' התשפ"ב 9(במרץ תלות בספקים זרים, תוך פיתוח תשתיות ייצור מקומיות. 2022) צוין כי "מומלץ כי רשות החברות ומשרד הביטחון דוגמאות לכך הן India In Make בהודו ו–First America יבדקו בהתאם לתנאי השוק המשתנים את הצורך בייזום בארה"ב. כמו כן, הסכמי אברהם פתחו שווקים חדשים, החלטת ממשלה נוספת בנושא הקמת חברות ורכש מניות ודרישת השווקים היא לעיתים הקמת תשתיות תאגידיות בחברות קיימות או בייזום תיקונים נוספים לחוק החברות מקומיות במדינות היעד. הממשלתיות, ויפעלו למתן ההקלות ככל הנדרש".

63 ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשפ"ה, עמ' 387.

668 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) בסעיף 59(א), אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו

הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית - סעיפים 17, 17א,

18א עד 23 ו־57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה

או לחוקי הארץ שבה הואגדה;

(5) על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת

האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בת

ממשלתית ביטחונית־תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יחול

סעיף (3)57 בשינוי זה: הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם

לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד."

דברי הסבר

בהתאם לאמור לעיל מוצע לתקן את חוק החברות כך שדירקטור בחברת בת מטעם חברת־האם יתמנה בידי הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - חוק החברות הדירקטוריון של חברת־האם באישור השרים ולאחר הממשלתיות), ולהגדיר "חברה ממשלתית ביטחונית־ התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים.

תחרותית"; חברה כאמור תוגדר כחברה ממשלתית נוסף על כך, מוצע לקבוע הסדר ייחודי לגבי חברת שעומדת בשלושת התנאים האלה: חוץ שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת־בת ממשלתית

(1) שר הביטחון הוא אחד מהשרים שאחראיים על ביטחונית־תחרותית. לגבי חברה כאמור, מוצע לקבוע ענייניה לפי חוק החברות הממשלתיות; כי מינוי דירקטורים מקרב עובדי חברת האם ומטעמה,

(2) ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות שאינם מקבלים גמול נוסף בגין כהונה זו, יהיה על ידי מחוץ לישראל, לפי הדוח הכספי השנתי האחרון שנערך דירקטוריון החברה האם לאחר התייעצות עם הוועדה על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים לבדיקת מינויים בלבד. כיום מינוי דירקטורים בחברות עליה ושני הדוחות שקדמו לו, הוא לפחות ארבעים אחוזים; חוץ, גם אם הן ביטחוניות־תחרותיות, כרוך בהליך מורכב שאף דורש את אישור השרים הרלוונטיים. נוכח אופיין

(3) סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו של חברות ביטחוניות תחרותיות, וכדי להקל על מינוי הדוחות האמורים לעיל עולה על חמישה מיליארד שקלים עובדי חברת האם בחברת הבת, שהם מינויים מקצועיים חדשים. הנדרשים לתפקוד התקין של קבוצת החברות, מוצע כמו כן מוצע להוסיף את ההגדרה "חברת בת להקל בהליכי המינוי ובעניין הדירקטורים העומדים ממשלתית־תחרותית", שתוגדר כחברה שיותר ממחצית בקריטריונים ובתנאים כאמור, כך שיהיה ניתן לבצע את כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות המינוי בהתייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים ובלא יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה, הם בידי חברה צורך באישורים נוספים. לעניין זה יובהר כי הבדיקה אם ממשלתית ביטחונית־תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית חברה ממשלתית עומדת בתנאים להיות חברה ממשלתית ביטחונית־תחרותית, או בידי חברה ממשלתית ביטחונית־ ביטחונית־תחרותית בהתאם להוראות ההגדרה המוצעת, תחרותית יחד עם חברת־בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית. תיבחן נכון למועד שבו החברה האמורה מבקשת למנות דירקטור בחברת בת ממשלתית ביטחונית־תחרותית שהיא נוסף על כך מוצע לתקן את סעיף 59(א) לחוק החברות חברת חוץ (בהתאם לפרקטיקה הנהוגה היום שעל פיה הממשלתיות הקובע הוראות שיחולו על חברת חוץ הוועדה שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות שהואגדה מחוץ לישראל כדלהלן: בוחנת טרם המלצתה את המסמכים הדרושים). עוד יובהר תחילה מוצע לבצע תיקון מבהיר, המעגן את המצב כי דירקטורים שמונו בהתאם להסדר המוצע יכהנו עד הקיים, ולפיו לגבי מינוי דירקטורים בחברת חוץ שאילו תום הכהונה אף אם חברת האם הפסיקה לעמוד בתנאים הייתה חברה ישראלית הייתה חברת בת ממשלתית, יחול האמורים בהגדרה המוצעת.

ההסדר הקבוע בסעיף (3)57 לחוק החברות הממשלתיות,

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 669

פרק ט': קידום התחרות בשוק הבנקאות

תיקון חוק 52. בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198164 (בפרק זה - חוק הבנקאות (רישוי)) - הבנקאות (רישוי)

(1) בסעיף 1 -

(א) אחרי ההגדרה "אשראי לזמן ארוך" יבוא:

דברי הסבר

כללי פרק זה כולל תיקוני חקיקה שנועדו לקדם להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים את התחרות במערכת הבנקאית בישראל למגזר הקמעונאי, ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן בכלל ובשירותים הבנקאיים הניתנים למגזר הקמעונאי רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל הכולל משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים (להלן - המגזר פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת למגזר הקמעונאי.

הקמעונאי) בפרט. המערכת הבנקאית מהווה רכיב מרכזי במסגרת זאת נבחנו, בין השאר, תנאים מקילים לקבלת וחיוני בפעילותו התקינה של המשק הישראלי ובמיוחד רישיון ולפיקוח בהתאם לנוהג הרישוי והאסדרה הבנקאי בפעילות המגזר הקמעונאי, שבו היא המקור העיקרי של המקובל בעולם. לצורך גיבוש המלצות אלה נשקלו, בין שירותים פיננסיים ושל ניהול ומימון פעילותו. למרות השאר, הנושאים האלה:

חשיבותם, רמת התחרות בשוק שירותי הבנקאות למגזר (1) קידום התחרות במערכת הבנקאית בכלל, ובפרט הקמעונאי נמוכה, דבר הנובע מחסמים הן בצד הביקוש במקטע שירותי הבנקאות למגזר הקמעונאי, לרבות עידוד והן בצד ההיצע. בצד ההיצע, מערכת הבנקאות בישראל כניסה של שחקנים קטנים, חוץ–בנקאיים וחברות תשלומים;

מאופיינת זה שנים בריכוזיות גבוהה, במספר מצומצם

של תאגידים בנקאיים גדולים ובחסמים משמעותיים בפני (2) שמירה על יציבות מערכת הבנקאות ועל עניינם של כניסתם של שחקנים חדשים. מצב זה הביא לכך שהתחרות הלקוחות;

בתחום מתן שירותים בנקאיים בסיסיים למגזר הקמעונאי, (3) מתווה מדורג לרישוי ופיקוח שיאפשר התמחות ובכללם מתן אשראי, ניהול חשבונות עו"ש וקבלת פיקדונות בפעילות בנקאית מצומצמת למגזר הקמעונאי, לרבות

- נותרה מוגבלת. התאמת החקיקה, העיסוקים המותרים לגופים אלה

על אף המחיר שמשלם המגזר הקמעונאי בשל רמת והדרישות הרגולטוריות להיקף ולמורכבות הפעילות;

התחרות בשירותים הבנקאיים הניתנים לו, המערכת (4) בחינת החסמים המבניים לפתיחת השוק לשחקנים הבנקאית נותרה הזירה העיקרית לקבלת אשראי בעבור נוספים, בין השאר, נוכח ניגודי העניינים שעלולים להיווצר, המגזר הקמעונאי, וזאת, בין השאר, מאחר שמקורות ההון בשים לב לוועדות הקודמות בתחום.

של נותני אשראי חוץ–בנקאי יקרים ממקורות ההון של

המערכת הבנקאית.הסיבה לכך נעוצה בכך שמקורות בחודש מרץ 2025 פרסם הצוות הבין־משרדי את ההון של המערכת הבנקאית הם בעיקר פיקדונות הציבור, מסקנות הביניים והמלצותיו (להלן - המלצות הביניים) ואילו גופים שאינם מהמערכת הבנקאית אינם רשאים, לשם קבלת עמדות הציבור בעניינן. בלב המלצות הביניים לפי חוק, לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת, עמדו שתי המלצות מרכזיות: לבטל את ההגבלה הקיימת ולכן נדרשים לגייס מקורות הון אחרים בעלות גבוהה יותר. היום כך שתתאפשר שליטה מקבילה בבנק זעיר ובגוף מוסדי, כתוצאה מכך, הגופים החוץ–בנקאיים, המספקים שירותים וכן לגבש מתווה מיטבי לרישיון בנקאי שיביא לכניסה של למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, נדרשים לשלם שחקנים בנקאיים חדשים, במטרה להגביר את התחרות מחירים גבוהים יחסית בעבור מקורות ההון שלהם, והיצע בשירותים הבנקאיים המוצעים למגזר הקמעונאי. בהתייחס האשראי של המגזר הקמעונאי נותר מצומצם לעומת להמלצות הביניים הוגשו מעל עשרים התייחסויות הפוטנציאל שלו במערכת תחרותית. מצב זה פוגע ביכולתם מגורמים מכלל המערכת הפיננסית וכן מנציגים של ארגוני של עסקים קטנים ובינוניים להתפתח ולהתחרות, ומכביד חברה אזרחית. בעקבות ההתייחסויות שהתקבלו בכתב, על משקי הבית בישראל. וכן לאחר עריכת שימועים בעל פה למעוניינים בכך, קיים הצוות הבין־משרדי דיונים נוספים שבמהלכם שקל את על רקע זה, בחודש נובמבר 2024 מינו שר האוצר ונגיד כלל הטענות שהועלו וגיבש את המלצותיו הסופיות אשר בנק ישראל (להלן - הנגיד) צוות עבודה בין–משרדי (להלן התקבלו פה אחד על ידי כלל חבריו.

- הצוות או הצוות הבין–משרדי) בראשותם המשותפת של

הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בחודש אוגוסט 2025 הוגשו המלצות הצוות הבין– בבנק ישראל. נוסף על יושבי הראש המשותפים, הצוות משרדי ואומצו על ידי שר האוצר והנגיד. בפרק זה מוצעים כלל גם את יושב ראש הרשות לניירות ערך, הממונה על תיקוני החקיקה המבוססים בעיקרם על המלצותיו הסופיות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה של הצוות.

ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף סעיף 52 בסעיף זה מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי), ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים התשמ"א-1981 (להלן - חוק הבנקאות (רישוי)), חדשים בפיקוח על הבנקים. הצוות נועד לגבש המלצות ולקבוע, בין השאר, הקלות לבנק קטן ולשולט בבנק זעיר, 64 ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ו, עמ' 5.

670 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

""בנק קטן" - בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים

של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים

מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;";

(ב) אחרי ההגדרה "קרן להשקעות משותפות בנאמנות" יבוא:

""שווי נכסים" - שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי

השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים

החלים עליו, ואם הוא נשלט בידי בנק - שווי הנכסים בדוח הכספי

כאמור של הבנק השולט;";

(ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", המילים "בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות,

בנק לקידום עסקים, מוסד כספי" - יימחקו;

(2) בסעיף 4(א)(1), פסקאות משנה (ב) עד (ה) - יימחקו;

דברי הסבר

כפי שהוגדרו בתיקון. כך, מוצע לאפשר לבנק קטן, באישור הרישיונות האלה: בנק למשכנתאות ומוסד כספי, ולבטל את המפקח, לעסוק בעיסוקים נוספים על אלה המותרים כיום האפשרות לקבל רישיון לתחומי פעולה אלה.

לבנק; כמו כן מוצע לאפשר לשולט בחברה מנהלת או לגבי רישיונות של בנק למשכנתאות, בנק למימון במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות לשלוט בבנק השקעות ובנק לקידום עסקים - מדובר ברישיונות זעיר. לתחומי פעולה מצומצמים אשר אינם ניתנים בפועל ואינם עוד מוצע בתיקון לבטל סוגי תאגידים בנקאיים, הן רלוונטיים למערכת הפיננסית המודרנית בישראל, ועל כן כדי לאפשר התפתחות של הבנקים החדשים והרחבה וגיוון מוצע לבטל את האפשרות לקבלתם, ובהתאם מוצע למחוק של פעילותם בלא צורך בביטול רישיון מסוג מסוים ומתן את הסעיפים הקבועים בחוק הבנקאות (רישוי) הקשורים רישיון רחב יותר, והן בשל כך שהצרכים שהיו קיימים בעת לרישיונות אלה.

חקיקת החוק ושהצדיקו מתן רישיונות לסוגים מסוימים של בעת חקיקת חוק הבנקאות (רישוי), נקבעו סוגים שונים תאגידים בנקאיים כבר אינם קיימים היום. של תאגידים בנקאיים, במטרה להסדיר מעמד של תאגידים לפסקה (1)(א) ו–(ב) מסוימים שפעלו באותה עת ושעסקו בסוגים מסוימים של מוצע להוסיף לחוק הבנקאות (רישוי) את ההגדרות שירותים או פעילות בנקאית. סוגי התאגידים הבנקאיים המפורטות להלן, הרלוונטיות לתיקוני החקיקה המוצעים. שנקבעו קיבעו, בחלקם, מצב קיים, ובחלקם נתנו מענה לצרכים שונים. כך, למשל, בנק למימון השקעות התפתח להגדרות "בנק קטן" ו"שווי נכסים" - לשם הגברת התחרות על רקע קרנות לטווח ארוך שהממשלה העמידה בנסיבות בשוק הבנקאות המליץ הצוות הבין–משרדי כי ייקבע מסוימות. בנק לקידום עסקים נועד לצורך ייזום והקמה של בחקיקה מדרג בהתייחס להיקף הוראות החקיקה שיחולו על תאגידים ריאליים, כהגדרת "תאגיד ריאלי" בחוק הבנקאות הבנקים השונים, וזאת בהתאם לגודלם. בהתאם להמלצות (רישוי), והבראת תאגידים בקשיים. צרכים אלה אינם הצוות, מוצע להגדיר "בנק קטן" כבנק ששווי נכסיו אינו קיימים עוד. הצעה דומה נכללה בהצעת חוק הבנקאות עולה על חמישה אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים (רישוי) (תיקון מס' 11), התשנ"ו-,1996 שעיקרה נועד ליישם בישראל. לשם הבטחת ודאות לבנקים, מוצע כי בנק "יצא" את החלטות הממשלה אשר התקבלו בעקבות הדין וחשבון מהגדרתו כ"קטן" רק לאחר ששווי נכסיו עלה על שיעור שהגישה ועדה שמינה שר האוצר לבחינת ההיבטים של הנכסים הקבוע בהגדרה זו במשך שנתיים רצופות. כך, שינוי החזקות תאגידים בנקאיים בתאגידים ריאליים, ואולם בשל חד־פעמי שהעלה את שווי הנכסים של הבנק מעל חמישה אילוצי זמן, הדיון בהצעה לביטול סוגי תאגידים בנקאיים לא אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל למשך מוצה, וההצעה בעניין זה לא נכללה בתיקון החקיקה שעבר.

שנה אחת בלבד, לא יוציא את הבנק מתחולת ההגדרה. עוד

יובהר בהקשר זה, כי מרגע שבנק "יצא" מתחולת ההגדרה בעקבות האמור, בפסקה (1) מוצע למחוק מההגדרה "בנק קטן", אזי גם אם לאחר מכן שווי נכסיו פחת אל מתחת "תאגיד בנקאי" את ההתייחסות לבנק למשכנתאות, לבנק לחמישה אחוזים כאמור, הוא לא יוגדר שוב כבנק קטן לעניין למימון השקעות, לבנק לקידום עסקים ולמוסד כספי;

תחולת הוראות החוק השונות. בהמשך, בעקבות ההצעה לבטל סוגים אלה של תאגידים

בנקאיים, מוצע לבטל את הסעיפים הקובעים את תחומי

לפסקאות (1)(ג), (2), (4), (7) ו–(10) הפעולה של בנק למשכנתאות, מוסד כספי, בנק למימון כדי לאפשר התפתחות טבעית של הבנקים החדשים השקעות ובנק לקידום עסקים, ואת התאגידים שבהם מותר והרחבה וגיוון של פעילותם בלא צורך בביטול רישיון להם להיות בעלי עניין או שליטה.

מסוג מסוים ומתן רישיון רחב יותר, מוצע לבטל את סוגי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 671

(3) בסעיף 10 -

דברי הסבר

לפיכך, בפסקה (2) מוצע למחוק את פסקאות משנה (ב) (2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

עד (ה) לסעיף 4(א)(1), וזו לשונן: (2א) תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו

"(ב) רשיון בנק למשכנתאות; הוראות סעיף 11(ב)(2);

(ג) רשיון בנק למימון השקעות; (3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר

(ד) רשיון בנק לקידום עסקים; התייעצות עם ועדת הרשיונות.

(ה) רשיון מוסד כספי;". תחומי פעולה של בנק למימון השקעות

בהמשך, בפסקה (4) מוצע לבטל את סעיפים 14 עד .16 לא יעסוק בנק למימון השקעות אלא בעיסוקים אלה:

20 לחוק הקובעים הוראות בהתייחס לתאגידים אלה, שזו (1) הנפקת ניירות ערך;

לשונם: (2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות

"תחומי פעולה של בנק למשכנתאות כספיים אחרים שאישר המפקח;

.14 לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה: (3) מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות,

(1) הנפקת ניירות ערך; למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן

אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה

(2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות אשראי לזמן ארוך מהבנק;

כספיים אחרים שאישר המפקח;

(4) מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת

(3) מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח

לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר [נוסח (5) מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד משולב], תשל"ב-1972 או למימון בניה, ומתן אשראי בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף;

מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר; (6) השקעה בניירות ערך;

(4) מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, (7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור ובאוצר המדינה;

בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך (8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום

(5) מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת עיסוקיו;

השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974;

(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות

(6) השקעות בניירות ערך; לפי חוק;

(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים (11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק ובאוצר המדינה; למימון השקעות.

(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למימון השקעות

(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום .17 לא ישלוט בנק למימון השקעות ולא יהיה בעל ענין, עיסוקיו; אלא בתאגידים אלה:

(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות (1) (נמחקה);

לפי חוק;

(2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק

למשכנתאות. (3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר

התייעצות עם ועדת הרשיונות.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק למשכנתאות

תחום פעולה של בנק לקידום עסקים

.15 לא ישלוט בנק למשכנתאות ולא יהיה בעל ענין, אלא

בתאגידים אלה: .18 לא יעסוק בנק לקידום עסקים אלא בעיסוק מן

המנויים בסעיף 10, למעט פסקה (1).

(1) (נמחקה);

672 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בפסקה (7), אחרי "שמירה וניהול" יבוא "לרבות

קנייה ומכירה";

(ב) בסופו יבוא:

דברי הסבר

שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק לקידום עסקים (2) שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת .19 (א) לא ישלוט בנק לקידום עסקים ולא יהיה בעל בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור ענין, אלא בתאגידים מן המנויים בסעיף 11. מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;

(ב) לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה

בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית. (3) שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי

או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית.

שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים

הבאים: (ו) בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים

להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם.

(1) השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת

פעילותו בתחומים אלה: תחום פעולה של מוסד כספי

(א) ייזום או הקמה של תאגידים, למעט .20 (א) לא יעסוק מוסד כספי אלא בעיסוק מן המנויים תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, בסעיף 10, למעט פסקה (1), שנקבע ברשיונו.

או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור (ב) לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא

במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם בתאגיד מן המנויים בסעיף 11, שנקבע ברשיונו.

העסקית; (ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון

(ב) הבראת תאגידים בקשיים אשר למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו."

הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או בפסקה (7) מוצע, בעקבות ההצעה לבטל את סוג

כחלק מהסכמה כאמור. התאגיד הבנקאי בנק לקידום עסקים, לבטל את סעיף 28(ב),

(2) סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה וזו לשונו:

(1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד "(ב) לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים בישראל."

חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר

כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 לבסוף, בפסקה (10) מוצע לתקן את התוספת

מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הראשונה לחוק הבנקאות (רישוי), שבה מפורטים סכומי הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים ההון המינימלי של כל סוג של תאגיד בנקאי. בעקבות האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים ההצעה לבטל סוגי תאגידים בנקאיים אחדים, כמפורט המעודכנים תפורסם ברשומות. לעיל, מוצע למחוק את השורות המפורטות להלן מתוך התוספת האמורה, שזו לשונן:

(ד) לענין פרק זה לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט

בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר "בנק למשכנתאות 6,000,000 שקלים

שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בנק למימון השקעות 6,000,000 שקלים בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי בנק לקידום עסקים 6,000,000 שקלים שליטה בתאגיד האחר. מוסד כספי 3,000,000 שקלים".

(ה) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של לפסקה (3)(א)

הכנסת, רשאי לקבוע בצו - בבג"ץ 7364/22 ביטס אוף גולד ואח' נגד נגיד בנק

(1) שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום ישראל ואח' (10 באוקטובר 2023) קבע בית המשפט העליון עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כי על אף שסעיף 10 לחוק בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים הבנקאות (רישוי) אינו נוקט במפורש במונח "מטבע דיגיטלי" כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום לשונו גמישה דיה כדי להכיל מגוון רחב של נכסים בהתאם עסקים; למציאות החיים המשתנה, ובכללם מטבעות דיגיטליים, וגם מכירה וקנייה של נכסים כאלה. לצד זאת, הציע בית

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 673

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנק קטן רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים

על אלה המנויים באותו סעיף קטן, אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב,

ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של הבנק על פי

דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים

בפעילותו; המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל אישור שנתן לפי

סעיף קטן זה; חדל הבנק להיות בנק קטן, יחול עליו סעיף קטן (א) בתום תקופת

המעבר; לעניין זה, "תקופת המעבר" - תקופה של שלוש שנים המתחילה

מתום שנת הכספים השנייה מבין שנתיים רצופות שבהן עלה שווי נכסי

הבנק על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל.";

(4) סעיפים 14 עד 20 - בטלים;

(5) בסעיף 27ו, בסופו יבוא:

"(ג) סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לא יחולו על השולט בבנק זעיר; חדל הבנק להיות

בנק זעיר, יחולו אותם סעיפים קטנים על השולט בו בתום תקופת המעבר; לעניין

זה -

"בנק זעיר" - בנק קטן ששווי נכסיו לא עלה על הרף הקובע, או שעלה על הרף

הקובע בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות;

"הצוות המייעץ" - צוות שתפקידו לייעץ לנגיד ולשר האוצר לעניין שינוי הרף

הקובע, שחבריו הם:

דברי הסבר

המשפט לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) באופן שיגדיר ובלבד, כמובן, שהמשך עיסוק כאמור אינו מעורר חשש בצורה מפורטת וקונקרטית יותר את גדר טיפולם של ממשי לניגוד עניינים עם העיסוקים החדשים שיתאפשרו הבנקים במטבעות דיגיטליים. לו כתאגיד בנקאי; שנית, היא נועדה לאפשר את התאמת לפיכך, מוצע לתקן את סעיף (7)10 לחוק הבנקאות המודל העסקי של הבנקים הקטנים לסביבה המתפתחת (רישוי) באופן שיציין במפורש כי העיסוק בקנייה ומכירה והמשתנה, ובכך לאפשר להם להתחרות באפקטיביות רבה הוא חלק מהניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות יותר מול שאר השחקנים במערכת הבנקאית. כך, תינתן ונכסים אחרים, אשר כוללים על פי הפרשנות גם מטבעות גמישות למפקח על הבנקים להוסיף פעילויות ועיסוקים דיגיטליים. לנוכח הצעות החוק המתגבשות בימים אלה חדשים לבנקים קטנים בהתאם להתפתחויות במערכת ביחס לנכסים דיגיטליים, ומאחר שטרם הוגדרו מטבעות הפיננסית. באמצעות תיקון זה יתאפשר לשחקנים חדשים דיגיטליים או נכסים דיגיטליים בחקיקה, מוצע לא להוסיף לפתח מודלים עסקיים חדשניים וגמישים, שיגדילו את ללשון החוק התייחסות מפורשת למטבעות דיגיטליים או הכדאיות הכלכלית להקמת בנק קטן בישראל מתוך מטרה נכסים דיגיטליים כחלק מן הנכסים הנזכרים בפסקה זו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית.

בשלב זה. לפסקה (5)

לפסקה (3)(ב) סעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי) קובע כי על השולט

סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), מפרט את תחומי בתאגיד בנקאי יחולו הגבלות החזקה באמצעי שליטה הפעולה המותרים לבנק. מוצע להסמיך את המפקח על בחברה מנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, הבנקים להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים לבנק קטן בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות, או בתאגיד השולט ככל שאלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של בנק על בהם או המחזיק בהם בשיעורי החזקה כמפורט בסעיף פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי (להלן - גופים מוסדיים). מוצע להחריג מהוראות הסעיף לניגוד עניינים בפעילותו. לסמכות זו שתי תכליות מרכזיות את מי ששולט בבנק זעיר, כהגדרתו המוצעת, כך שלא שנועדו לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית: יחולו לגביו הגבלות ההחזקה האמורות והוא יוכל לשלוט ראשית, היא נועדה לאפשר את מיצויו של הפוטנציאל במקביל באותם גופים.

התחרותי של המהלך בכך שגופים חוץ–בנקאיים שיפנו הוראה זו נועדה לאפשר לשחקנים חוץ–בנקאיים לקבלת רישיון בנק יוכלו להמשיך לעסוק בעיסוקים שבהם קיימים שיש להם ניסיון קודם בחיתום אשראי ובמתן עסקו טרם קבלת רישיון הבנק, כל עוד הבנק הוא בנק קטן, אשראי, מוניטין פיננסי והון עצמי מספק - אשר השולט 674 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) המפקח על הבנקים;

(2) הממונה על התחרות;

(3) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון;

(4) יושב ראש רשות ניירות ערך;

(5) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(6) היועץ המשפטי לממשלה, או משנה ליועץ המשפטי לממשלה

שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה;

"הרף הקובע" - שיעור של 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; הנגיד,

בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ, רשאי לקבוע

שיעור אחר לעניין הגדרה זו, שאינו עולה על 5% משווי הנכסים כאמור,

בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים

קטנים ובינוניים ולטובת המשק;

"תקופת המעבר" - תקופה של שלוש שנים המתחילה מתום שנת הכספים

השנייה מבין שנתיים רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע.";

דברי הסבר

בהם שולט גם באחד הגופים המנויים בסעיף 27ו - לקבל ודאות ויציבות לבנקים, מוצע כי בנק "יצא" מהגדרתו רישיון תאגיד בנקאי ולממש את הפוטנציאל התחרותי כ"זעיר" רק לאחר ששווי נכסיו עלה על הרף הקובע במשך הגלום במתווה המוצע בתיקון זה. שנתיים רצופות. כך, שינוי חד־פעמי שהעלה את שווי בדוח הצוות פורטו גם חששות שונים הנובעים ממבנה הנכסים של הבנק מעל לרף הקובע למשך שנה אחת בלבד, החזקות כאמור, ובהם חששות אנכיים הנובעים משליטה לא יוציא את הבנק מתחולת ההגדרה. עוד יובהר בהקשר של תאגיד החזקות ותאגידים שבשליטתו (להלן - קבוצת זה, כי מרגע שבנק יצא מתחולת ההגדרה "בנק זעיר", גם אם החזקות) בריבוי מקטעים בשרשרת הערך, חששות אופקיים בהמשך ירד שווי נכסיו מתחת לרף הקובע, הוא לא יוגדר הנובעים משליטה של קבוצות החזקות בגופים הפועלים שוב כבנק זעיר לעניין תחולת הוראות חוק זה.

באותו מקטע בשרשרת הערך, וחששות נוספים שעלולים עוד מוצע לקבוע כי אם בנק חדל להיות בנק זעיר, לנבוע מזיקות נוספות בין הגופים, כפי שמפורט בהרחבה הגבלות ההחזקה ישובו לחול לגביו בתום תקופת המעבר, בדוח הצוות הבין–משרדי. כהגדרתה המוצעת, ולא באופן מיידי, וזאת כדי לאפשר עם זאת, עמדת הצוות הבין–משרדי הייתה שהגבלת לשולט זמן מספק למכירת החזקותיו בבנק או בגופים השליטה בגוף מוסדי ובתאגיד בנקאי יחד, כך שתתאפשר רק המפורטים לעיל.

לשולט בבנק זעיר ובהגבלות ביחס לתיווך מוצרים פיננסיים, מוצע להגדיר את "תקופת המעבר" כתקופה של שלוש היא האיזון הנכון בעת הנוכחית בין החששות הנובעים שנים המתחילה מתום שנת הכספים השנייה מבין שנתיים ממבנה זה לבין היתרונות הגלומים בהגברת התחרות בשוק רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע. כלומר, הבנקאות. שינוי רף הנכסים שאליו מתייחסת הגדרת בנק בנק חדל להיות בנק זעיר אם במשך שנתיים רצופות עלה זעיר ייעשה רק לאחר התייעצות עם צוות שהרכבו דומה שווי נכסיו על הרף הקובע (בהתאם למאזן הכלול בדוחות להרכב הצוות הבין־משרדי שיבחן את השיקולים שפורטו הכספיים לאותן שנים). במקרה כזה, ישובו לחול לגביו לעיל ואת נקודת האיזון העתידית המתאימה. הגבלות ההחזקה באמצעי שליטה בהתאם להוראות סעיף לצורך כך מוצע להגדיר "בנק זעיר" כבנק ששווי נכסיו 27ו, ביום 1 בינואר שלאחר שלוש שנים מיום המאזן שנערך אינו עולה על הרף הקובע כהגדרתו המוצעת, או שעלה על לשנה המאוחרת מבין אותן שנתיים רצופות.

הרף הקובע בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות. להגדרה "הצוות המייעץ" - מוצע להקים צוות מייעץ את "הרף הקובע" מוצע להגדיר כשניים וחצי אחוזים משווי שתפקידו לייעץ לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל לעניין הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ולשר האוצר ולנגיד הפעלת סמכותם לשנות את הרף הקובע, שעד אליו בנק ישראל, לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ, תינתן ייחשב בנק לבנק זעיר שיוכל להיות בהחזקה משותפת עם הסמכות לקבוע שיעור אחר, כל עוד הוא אינו עולה על גוף מוסדי. כמו כן מוצע שהצוות המייעץ יורכב מנציגי חמישה אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. הגורמים שהיו שותפים לצוות הבין–משרדי.

בדומה לאמור לעיל לעניין ההגדרה "בנק קטן", כדי לייצר

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 675

(6) אחרי סעיף 27ו יבוא:

"מסירת מידע 27ו.1 (א) פנה הנגיד בהסכמת שר האוצר לצוות המייעץ לשם

מרשות לצוות שינוי הרף הקובע, רשאי הצוות לפנות לרשות בבקשה לקבלת

המייעץ

מידע המצוי בידי הרשות והדרוש לו לשם מילוי תפקידו; פנה

כאמור, תמסור לו הרשות את המידע, על אף האמור בכל דין,

ובכלל זה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, למעט מידע

שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי או מידע אישי

כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198165.

(ב) חבר הצוות המייעץ רשאי לעשות שימוש במידע

שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לצורך תפקיד הצוות המייעץ

בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף

שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור.

(ג) לא יגלה חבר הצוות המייעץ, עובד רשות או עובד גוף

שמטעמו מכהן חבר צוות כאמור, מידע שהתקבל לפי סעיף

קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם להוראות

סעיף קטן (ב) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו

- מאסר שנה.

(ד) בסעיף זה, "רשות" - כל אחת מאלה:

(1) רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון;

(2) בנק ישראל, לעניין מידע המצוי בידי חטיבת

הפיקוח על הבנקים;

(3) רשות ניירות ערך;

(4) רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות

הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות

הכלכלית, התשמ"ח-198866, אם סבר הממונה שמסירתו

נדרשת לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע

תפקידי הרשות לפי דין.";

(7) בסעיף 28, סעיף קטן (ב) - בטל;

דברי הסבר

לפסקה (6) התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות). כמו כן,

מוצע להוסיף את סעיף 27ו1 לחוק הבנקאות (רישוי) השימוש במידע יהיה מוגבל לשימוש לצורך מילוי תפקידו ולקבוע בו כי לצורך מילוי תפקידו של הצוות המייעץ, הוא של הצוות המייעץ, והוא רשאי לשם כך לגלותו לעובד של יהיה רשאי לפנות לרשות מבין המנויות בסעיף זה, בבקשה הרשות או לעובד גוף אחר שמטעמו מכהן חבר צוות. עוד לקבלת מידע המצוי בידיה, בגדרי הקבוע בחוק, והדרוש מוצע, כי לעניין מידע המצוי בידי רשות התחרות, מסירתו לו לשם מילוי תפקידו. בקשה כאמור יכולה להיעשות לצוות תיעשה אם נאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות רק בעקבות פנייה של הנגיד, בהסכמת שר האוצר, לצוות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-,1988 המייעץ לשם שינוי הרף הקובע. המידע יכול שיכלול גם ואם סבר הממונה שהיא נדרשת לעבודת הצוות ואינה מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, ואולם הוא לא עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין. מוצע יכלול מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי לקבוע איסור על שימוש במידע שהתקבל כאמור שלא או מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, למטרות שלשמו התקבל וגילויו, ועבירה בצידו.

65 ס"ח התשמ"א, עמ' 128.

66 ס"ח התשמ"ח, עמ' 128.

676 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(8) בסעיף 34(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

(2)" על אף האמור בפסקה (1), היה התאגיד הבנקאי בנק קטן הנשלט בידי מי

שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב), לא יחזיק אדם יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים

של אמצעי השליטה בו או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, אלא על פי היתר

שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראות פסקה זו לעניין

החזקת אמצעי שליטה בתאגיד החזקה בנקאית לא יחולו אם תאגיד ההחזקה

האמור אינו נשלט בידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב).

(3) חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן, יחול האמור בפסקה (1) בתום תקופת

המעבר; בפסקה זו, "תקופת המעבר" - תקופה של תשעה חודשים המתחילה

מתום שנת הכספים השנייה מבין שנתיים רצופות שבהן שווי נכסי התאגיד

הבנקאי עלה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או תקופה ארוכה

יותר שיקבע הנגיד.

(4) חדל התאגיד הבנקאי להיות נשלט בידי מי שקיבל היתר לפי סעיף קטן (ב),

יחול האמור בפסקה (1) במועד ביטול היתר השליטה.

(5) חדל תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק קטן להיות נשלט בידי מי שקיבל

היתר לפי סעיף קטן (ב), יחול האמור בפסקה (1) לעניין החזקת אמצעי שליטה

בתאגיד ההחזקה הבנקאית במועד ביטול היתר השליטה.

(6) המפקח רשאי לתת הוראות ותנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בתקופת

המעבר כהגדרתה בפסקה ".(3);

דברי הסבר

לפסקה (8) שהשקעה כאמור תהיה השקעה של משקיע פיננסי רגיל

לפי סעיף 34(א) לחוק הבנקאות (רישוי), החזקה של - מוצע לתקן את הסעיף כך שלגבי בנק קטן שיש לו שולט, יותר מחמישה אחוזים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אם במישרין ואם באמצעות תאגיד החזקה בנקאית, יידרש או בתאגיד החזקה בנקאית טעונה היתר החזקה מהנגיד היתר החזקה בבנק הקטן או בתאגיד ההחזקה הבנקאית בו (בפרק זה - היתר החזקה) אשר במסגרתו נבחנת התאמתו רק לגבי החזקה שעולה על עשרה אחוזים (בפרק זה - כלל של המבקש להחזיק את אמצעי השליטה בהיקף המבוקש עשרת האחוזים); ואולם אם הבנק הקטן נשלט בידי תאגיד ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו, חוסנו הכלכלי וניקיון החזקה בנקאית שהוא תאגיד בלא שולט, היתר החזקה כפיו (בפרק זה - כלל חמשת האחוזים). בבנק הקטן יידרש לגבי החזקה שעולה על עשרה אחוזים, אבל בתאגיד ההחזקה הבנקאית עצמו יחול כלל חמשת עד לתיקון מס' 13 לחוק הבנקאות (רישוי), היתר החזקה האחוזים ויידרש היתר החזקה לגבי החזקה שעולה על נדרש רק לגבי החזקה שעולה על עשרה אחוזים. כאמור חמישה אחוזים.

בדברי ההסבר לתיקון האמור, הורדת השיעור לחמישה

אחוזים הייתה בשל כך שבדרך כלל המבקש להחזיק אמצעי עוד מוצע לקבוע הוראות מעבר שלפיהן אם חדל שליטה בבנק בשיעור שמעבר לחמישה אחוזים אינו פועל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן, כלל חמשת האחוזים כמשקיע פיננסי רגיל ולפיכך רצוי להקדים את בדיקתו כבר לא יחול באופן מיידי על החזקה בו או בתאגיד ההחזקה בשלב זה, ולדרישה זו משנה חשיבות כאשר מדובר בתאגיד הבנקאית בו, אלא רק בתום תשעה חודשים מתום שנת בנקאי בלא גרעין שליטה. הכספים השנייה מבין שנתיים רצופות שבהן שווי נכסיו עלה על חמישה אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים מאחר שהדרישה לקבלת היתר החזקה, הכוללת בישראל או בתום תקופה ארוכה יותר שיקבע הנגיד. כמו בדיקה של התאמתו של המבקש להחזיק אמצעי שליטה כן מוצע שתינתן למפקח על הבנקים סמכות לקבוע הוראות בשיעור המבוקש, עלולה להיות חסם לגיוס הון לבנק קטן ותנאים לעניין הפעלת אמצעי השליטה בתקופה זו. הוראה ששווי נכסיו אינו עולה על חמישה אחוזים משווי נכסי זו נועדה לתת תקופת זמן סבירה למחזיק אמצעי השליטה המערכת הבנקאית בישראל, ומאחר שהיקף ההשקעה למכור את אמצעי השליטה שמעל חמישה אחוזים הכספית ברכישת עד עשרה אחוזים מאמצעי השליטה שבהחזקתו או לקבל היתר החזקה.

בבנק קטן או בתאגיד ההחזקה הבנקאית אינו גבוה וייתכן

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 677

(9) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) המפקח רשאי להעביר את הדיווח כאמור בסעיף 36(ב) לוועדה למינוי

דירקטורים שמונתה לפי סעיף 36א.";

(10) בתוספת הראשונה, המילים "בנק למשכנתאות - 6,000,000 שקלים, בנק למימון

השקעות - 6,000,000 שקלים, בנק לקידום עסקים - 6,000,000 שקלים ומוסד כספי -

3,000,000 שקלים" - יימחקו.

תיקון חוק 53. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-198167 -

הבנקאות (שירות

ללקוח) (1) בסעיף 1 -

(א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא:

""בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי);

"בנק בעל היקף פעילות זעיר" - בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5%

משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור

בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות; הנגיד, בהסכמת שר

האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור

אחר, שאינו עולה על 5% משווי הנכסים כאמור, בשים לב, בין השאר,

להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות;

"בנק בעל היקף פעילות קטן" - בנק שמתקיימים בו שני אלה:

(1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של 5% משווי הנכסים של כלל

הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך

לא במשך שנתיים רצופות;

דברי הסבר

כמו כן, מוצע לקבוע כי אם הפך הבנק הקטן לתאגיד סעיף 53 מוצעים תיקונים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), בנקאי בלא גרעין שליטה, יחול כלל חמשת האחוזים התשמ"א-1981 (בפרק זה - חוק הבנקאות במועד ביטול היתר השליטה; אם הפך רק תאגיד ההחזקה (שירות ללקוח)) במספר עניינים כמפורט להלן.

הבנקאית בבנק קטן לתאגיד בלא גרעין שליטה, יחול לפסקאות (1) ו–(5)

כלל חמשת האחוזים על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד

ההחזקה הבנקאית בלבד, ועל החזקת אמצעי שליטה בבנק מוצע להוסיף לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), את הקטן ימשיך לחול כלל עשרת האחוזים. ההגדרות המפורטות להלן, הרלוונטיות לתיקוני החקיקה המוצעים.

מובהר, כי האמור יחול במועד ביטול היתר השליטה

גם אם באותו מועד חדל התאגיד הבנקאי להיות בנק קטן. להגדרות "בנק", "בנק בעל היקף פעילות זעיר", "בנק בעל היקף פעילות קטן" ו"שווי הנכסים" - בהתאם להמלצות לפסקה (9) הצוות הבין–משרדי ולדיונים שהתקיימו בהמשך להן, כדי סעיף 36(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) קובע כי המחזיק להגביר את התחרות בשוק הבנקאות מוצע לקבוע מדרג ביותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחקיקה, בהתייחס להיקף הוראות החקיקה שיחולו על בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, ימסור לתאגיד הבנקאי הבנקים השונים, וזאת בהתאם לגודלם. בהתאם להמלצות דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים בידיו מוצע כי "בנק בעל היקף פעילות זעיר" יהיה בנק ששווי וכן פרטים נוספים כפי שמפורט בסעיף. לפי סעיף 36(ג), נכסיו לא עלה על שניים וחצי אחוזים משווי כלל הנכסים המפקח על הבנקים רשאי לקבוע כי דיווח כאמור יימסר של הבנקים בישראל וכי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יהיה גם למפקח על הבנקים ישירות. מוצע לקבוע כי המפקח בבנק ששווי נכסיו עלה על שניים וחצי אחוזים משווי כלל יהיה רשאי להעביר את הדיווח האמור גם לוועדה למינוי הנכסים של הבנקים בישראל (או משיעור אחר שיקבע הנגיד, דירקטורים כמשמעותה בסעיף 36א, וזאת כדי לטייב את בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת), עבודת הוועדה. אך לא עלה על חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים כאמור.

67 ס"ח התשמ"א, עמ' 258; התשע"ו, עמ' 868.

678 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) שווי נכסיו עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5%

משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע

לפי ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר";";

(ב) אחרי ההגדרות "כרטיס חיוב" ו"מנפיק" יבוא:

""שווי הנכסים" - שווי נכסיו של בנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח

הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות

מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט בידי בנק - שווי הנכסים

בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט;";

(ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתו" והמילים

"כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" - יימחקו;

(ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא:

"תאגיד עזר" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

(2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף

פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט בידי מי מהם.";

(3) אחרי סעיף 2 יבוא:

"מתן שירות 2א. הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד הנשלט בידו

פתיחת חשבון שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בפסקה (2) של

עובר ושב וניהולו

בידי בנק בעל סעיף 2(א), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות

היקף פעילות קטן ללקוח מסוים, ואולם רשאי הוא להציע את השירות האמור

רק לסוגי לקוחות מסוימים.

דברי הסבר

כדי לייצר ודאות ויציבות לבנקים, מוצע במסגרת נוסף על כך, בשל התיקונים המוצעים להלן, מוצע ההגדרה "שווי הנכסים" כי היקף פעילותו של בנק כבנק להגדיר "בנק" בסעיף 1 שהוא סעיף ההגדרות בחוק, וחלף בעל היקף פעילות מסוים ייקבע רק לאחר ששווי נכסיו זאת לבטל את סעיף 5א(ו) שכולל גם הוא הגדרה ל"בנק", עלה על שיעור הנכסים הקבועים בהגדרתו במשך שנתיים וזו לשונו:

רצופות. כך, שינוי חד־פעמי שהעלה את שווי הנכסים "(ו) בסעיף זה, "בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות של הבנק מעל לשיעור הנכסים הקבוע בהגדרתו למשך (רישוי), התשמ"א-.1981" שנה אחת בלבד, לא יוציא את הבנק מתחולת ההגדרה של בנק בעל היקף פעילות זעיר או מתחולת ההגדרה של לפסקאות (2) ו–(3) בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי העניין. עוד יובהר בעניין מוצע לפטור בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל זה, כי כאשר בנק ירחיב את פעילותו ובהתאם להוראות היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט בידי מי מהם, החוק "יצא" מההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות זעיר" מהוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ולקבוע או מההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן", אזי גם אם הוראות חלופיות, כפי שיפורט בהמשך ביחס לבנקים שווי נכסיו יפחת בשלב מאוחר יותר אל מתחת לשיעור אלה. לפי סעיף 2, תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב הקבוע בהגדרות האמורות, ימשיכו לחול לגביו כל הוראות בלתי סביר לספק את השירותים האלה: (1) קבלת פיקדון החוק כבנק במדרגת הפיקוח הרחבה יותר ובלא סייגים, במטבע ישראלי או במטבע חוץ; (2) פתיחת חשבון עובר כלומר שהשינוי הוא חד־כיווני רק כלפי מעלה. נוסף על ושב במטבע ישראלי וניהולו, בתנאים המפורטים בסעיף;

כך, במסגרת הגדרת "שווי נכסים", הובהר כי במקרה שבו ו–(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ בנק נשלט בידי בנק אחר, שווי הנכסים ייבחן בהתאם (להלן - שירותי החובה).

למאזן הבנק השולט בדוח הכספי השנתי שלו. זאת, מאחר

שתכליות מתן ההקלות לבנק קטן אינן מתקיימות כאשר החובה הקבועה בסעיף זה היא מלכתחילה חובה הוא נשלט בידי בנק גדול אחר. כללית המתייחסת לכל סוגי הלקוחות בלא תלות באופי הפעילות של הבנק ובהיקפי פעילותו, והיא חלה גם במקרים

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 679

חובת הנמקה של 2ב. (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט

בנק בעל היקף בידו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בפסקה (2)

פעילות זעיר

של סעיף 2(א), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע

על כך ללקוח בתוך זמן סביר; בהודעה כאמור יפרט את הטעמים

לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה

נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם

התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה.

(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר

או על תאגיד עזר הנשלט בידו, אם טרם חלפו 5 שנים מיום

שהיה הבנק בעל רישיון.";

דברי הסבר

שבהם שירותי החובה כאמור אינם בליבת המודל העסקי נוכח זאת, מוצע כאמור לקבוע הסדר מדורג ולהחריג של הבנק. לצד האמור, סעיף 2(ד) מאפשר כיום לתאגיד בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן וכן בנקאי להודיע למפקח על הבנקים על מדיניות עסקית תאגידי עזר הנשלטים בידי מי מהם, מהוראת סעיף זה, שקבע לעניין מתן שירותים, ואם לא התקבלה מהמפקח ולקבוע הוראות חלופיות, כפי שיפורט להלן ביחס לאותם הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר בנקים, שמאזנות בין השיקולים הנוגעים לתחרות לשיקולים סירוב הנובע מאותה מדיניות. הנוגעים לצורך בשמירה על עניינם של לקוחות. יובהר בהתאם לפסיקת בתי המשפט, בבסיס חובה זו עומדת כי החרגה זו אינה צפויה לפגוע בבסיס הנימוק שבגינו התפיסה ששירותי החובה, ובפרט ניהול חשבון עובר ושב, סעיף זה חוקק, שכן כלל הבנקים הגדולים בישראל עדיין הם צורך חיוני לכל אדם, וכי שירותים אלה נדרשים יחויבו להציע לכלל הלקוחות את השירותים המפורטים לצורך התנהלות כלכלית שוטפת ושגרתית של הלקוחות בסעיף, ועל כן לכלל הלקוחות תיוותר האפשרות לקבל (קבלת שכר וקצבאות, העברת תשלומים, תשלום חשבונות שירותים כאמור. כמו כן, כניסת שחקנים חדשים למערכת שוטפים וכיוצא בזה), וכי כחלק מתפיסת ההוגנות יש הבנקאות צפויה להגדיל את סך האפשרויות שיעמדו לחייב את כלל התאגידים הבנקאיים לספק לכלל הלקוחות לרשות הלקוחות, ביחס לשירותים המנויים בסעיף 2 לחוק שירותים בנקאיים מסוימים, תוך מתן אפשרות לסירוב וכן ביחס לשירותים בנקאיים נוספים. כמו כן, יצוין כי סביר לאחר בחינת כל בקשה לגופה. טעם נוסף לחובה חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות זו, בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק המקורית, נובע בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-,2000 ימשיך לחול על מכך שבעת חקיקת החוק שירותים אלה יוחדו אך ורק כלל הבנקים, בלא קשר לשווי הנכסים שלהם. בהתאם, אם לבנקים. יצוין כי בעת חקיקת הסעיף, הבנקים היו הגופים בנק יבחר לתת שירות בנקאי מסוים, הוא לא יוכל להפלות היחידים שסיפקו את השירותים האמורים, ואילו כיום יש לקוחות מחמת אחת מעילות ההפליה המנויות בחוק זה.

בעלי רישיון נוספים שרשאים לספק חלק מאותם שירותים לצד ההחרגה, לעניין בנק בעל היקף פעילות קטן בתנאים מסוימים. או תאגיד עזר הנשלט על ידו, מוצע לקבוע שאם בנק או החובה לספק לכל אדם את כלל השירותים הבנקאיים תאגיד עזר כאמור מציע שירות פתיחת חשבון עובר ושב המפורטים לעיל, משיתה על בנק בעל היקף פעילות זעיר וניהולו, הוא אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לספק את או בנק בעל היקף פעילות קטן עלויות גבוהות, בין השאר, השירות כאמור ללקוח מסוים. נוסף על כך, כדי לעודד את עקב הצורך להקים תשתיות טכנולוגיות ייעודיות, להתחבר התחרות ולאפשר גמישות במודל העסקי של בנק בעל היקף למערכות התשלומים והסליקה, לתמוך במגוון אמצעי פעילות קטן או של תאגיד עזר הנשלט על ידו, מוצע לקבוע התשלום, והיא אף מאריכה את תקופת ההקמה של בנקים כי בנק או תאגיד עזר כאמור יהיה רשאי להציע שירות כאמור. נוסף על כך, חובות אלה מצמצמות את האפשרות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו לסוגי לקוחות מסוימים לקידום פריקות במוצרים ובשירותים המוצעים על ידי ולא לכלל הציבור, בהתאם למדיניותו העסקית ובכפוף הבנקים, להוספת חדשנות ולהתמחות במוצרים ספציפיים, לאיסור ההפליה. יודגש כי אין בקביעה כאמור כדי לצמצם ועלולות להקשות על בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק את יכולתו של בנק גדול שחל עליו סעיף 2 לחוק, שלא בעל היקף פעילות קטן להציע הצעות ערך חדשניות ולבסס לתת שירות מסוים המנוי בסעיף לסוג מסוים של לקוחות מודל עסקי בר–קיימה מצומצם ורזה שאינו כולל, למשל, בהתאם להוראות אותו הסעיף.

ניהול חשבון עובר ושב ללקוחותיו. זאת, בדומה לאופן שבו לעניין בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הוקמו והתפתחו בנקים קטנים בחוץ לארץ, ששם הבנקים הנשלט על ידו, אשר בעניינם לא חל האיסור בדבר סירוב הקטנים מציעים מגוון מצומצם של מוצרים ושירותים תוך בלתי סביר למתן שירות לפי סעיפים 2 ו–2א לחוק, מוצע התפתחות מתמדת וכניסה הדרגתית לתחומים חדשים. לקבוע שאם בנק או תאגיד עזר כאמור מציע שירות 680 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד

חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק

בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט בידי מי מהם, כי כללים מסוימים

אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות

שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי

ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה.";

(5) סעיף 5א(ו) - בטל;

(6) בסעיף 5ב1 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) במקום ההגדרות "בנק" ו"סניף" יבוא:

""בנק" - בנק המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון

עובר ושב;

(2) בהגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן", במוגדר, במקום "קטן" יבוא

"מצומצם";

דברי הסבר

פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו, במקרה של סירוב לתת העלולים להקשות על בנק בעל היקף פעילות זעיר ועל בנק את השירות כאמור ללקוח מסוים, הוא יידרש להודיע בעל היקף פעילות קטן או על תאגידי עזר בשליטתם.

על כך ללקוח בתוך זמן סביר ולנמק את הטעמים לסירוב. כדי לצמצם חסמי כניסה לשוק הבנקאות, מוצע במקרים שבהם הפירוט הנדרש עלול לסכל את המטרה להעניק למפקח על הבנקים סמכות לתת לבנק בעל היקף שבגינה סירב הבנק, כדוגמת חשש מהונאות, הבנק או פעילות זעיר, לבנק בעל היקף פעילות קטן או לתאגיד עזר תאגיד העזר כאמור לא יידרש לפרט את הטעמים לסירוב, הנשלט בידי מי מהם, הקלות או פטור מיישום של כללי כאמור. חובת ההנמקה כאמור לא תחול על בנק בעל היקף גילוי נאות. מוצע כי ההקלות יינתנו במקרים שבהם מצא פעילות זעיר או על תאגיד עזר בשליטתו בחמש השנים המפקח כי קיימים שיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או הראשונות מיום שהיה הבנק או תאגיד העזר שבשליטתו לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית המצדיקים בעל רישיון, כדי לתת לו מרחב תמרון עסקי מרבי בשנות מתן הקלות כאמור, וכי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך הפעילות הראשונות שלו וזמן התארגנות. בעניין זה יובהר חלופית ויעילה. בדרך זו, יהיה ניתן לשקול גם תיקון רוחבי כי אם ניתן לבנק רישיון מותנה, תחל ספירת חמש השנים של הכללים, אם תימצא לכך הצדקה, לאחר תקופת ניסיון האמורות במועד התקיימות התנאים שנקבעו, הוא המועד ביחס להוראות שניתנו ביחס לבנק בעל היקף פעילות קטן.

שבו נכנס רישיונו של הבנק לתוקף.

לפסקה (6)

לפסקה (4)

סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע

לפי סעיף 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), הנגיד, הוראות בנוגע להעברת פעילות פיננסית של לקוח בין לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר בנקים באופן מקוון (להלן - חובת הניידות).

האוצר, רשאי לקבוע כללים בנוגע לגילוי נאות. במסגרת

הכללים שקבע הנגיד נקבעו הנחיות שונות שעניינן גילוי חובת הניידות משיתה עלויות טכנולוגיות משמעותיות ללקוחות. מטרתן של הנחיות אלה לגלות ללקוחות הבנקים על התאגידים הבנקאיים, תקופת פיתוח ארוכה וקשב פרטים מהותיים לגבי השירותים הבנקאיים הניתנים להם, ניהולי רב העלולים להקשות על בנקים חדשים בראשית במטרה למנוע הטעיה או פגיעה בלקוחות ובמטרה לתת דרכם לעמוד בעומס הדרישות הרגולטוריות. על פי הוראות ללקוחות מידע על אודות השירותים הבנקאיים, תנאיהם החוק כיום, בנקים בעלי היקף פעילות מצומצם, כהגדרתו ועלויותיהם באופן שישפר את יכולת המעקב שלהם אחר בסעיף, רשאים לבקש פטור או דחייה מחובה זו, והפטור פעילותם הבנקאית ואת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ניתן על ידי נגיד בנק ישראל ובהסכמת שר האוצר. הצורך בענייניהם הבנקאיים. בהגשת בקשה פרטנית כאמור פוגע בוודאות של גוף המעוניין לבקש רישיון בנק ומקשה על תכנון מודל עסקי.

עם זאת, הנחיות אלה כיום הן הנחיות קשיחות

ולעיתים אינן נותנות מענה למוצרים פיננסיים חדשניים, כדי לצמצם את חסמי הכניסה לשוק הבנקאות, מוצע או לחלופין, יישום מלא שלהן מחייב פיתוחים משמעותיים לקבוע כי בנק, בלא קשר להיקף פעילותו, יהיה פטור מחובת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 681

(3) אחרי ההגדרה "המועד הקובע" יבוא:

""סניף" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי);";

(ב) בסעיפים קטנים (ה) ו–(ו), בכל מקום, במקום "בנק בעל היקף פעילות קטן"

יבוא "בנק בעל היקף פעילות מצומצם";

(ג) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)

לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רישיון.";

(7) סעיף 7ה - בטל;

(8) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" ועד

הסוף - תימחק;

דברי הסבר

הניידות במשך שלוש השנים הראשונות מיום שהיה בעל בשנת 2021 חוקק חוק שירות מידע פיננסי, רישיון. הוראה זו תחול גם על בנק שהיה בעל רישיון עובר התשפ"ב-2021 (להלן - חוק שירות מידע פיננסי), שהסדיר לכניסת התיקון לתוקף, כך שאם ניתן לו פטור בהתאם את רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל. רפורמה זו קובעת, להוראות החוק, יוארך הפטור אוטומטית עד לתום שלוש בין השאר, כי תאגידים בנקאיים מחויבים, בהסכמת הלקוח, שנים מיום היותו בעל רישיון. לתת לצד ג' גישה לגבי סלי מידע שונים ביחס לפרטיו להגדרות "בנק" ו"סניף" - חובת הניידות הקבועה בסעיף הפיננסיים של הלקוח, ובכללם פרטים על אודות היתרה 5ב1 רלוונטית לבנקים המנהלים חשבונות עובר ושב של בחשבון העובר ושב שלו.

לקוחות. במצב החוקי כיום, כלל הבנקים מחויבים כאמור לאחר כניסתו לתוקף של חוק שירות מידע פיננסי לפתוח ולנהל חשבונות עובר ושב ללקוחות, ולפיכך חובת מתייתר סעיף 7ה. עוד יצוין כי בבדיקה שערך הפיקוח הניידות בין בנקים הייתה רלוונטית מלכתחילה לכלל על הבנקים בבנק ישראל, עלה כי בהתאם למידע שבידי הבנקים. בעקבות תיקון החוק המוצע, אשר יאפשר לבנק הבנקים לא מוכרת פעילות מכוח סעיף זה בשנה האחרונה.

בעל היקף פעילות זעיר או לבנק בעל היקף פעילות קטן לפיכך מוצע לבטל את סעיף 7ה, וזו לשונו:

לפעול כבנק גם אם הוא לא מציע ללקוחותיו שירותי העברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב, מוצע לדייק את הסעיף ולתקן את הגדרה של "בנק" בסעיף כך שחובת הניידות "7ה. (א) ביקש לקוח מתאגיד בנקאי כי מידע בדבר תחול רק על בנקים המציעים ללקוחותיהם שירותי פתיחה היתרה בחשבון העובר ושב שלו בתאגיד הבנקאי יממסר וניהול של חשבון עובר ושב. לגוף פיננסי לשם מתן אשראי, מדי יום או מדי תקופה ארוכה יותר לפי בקשת הלקוח, ימסור התאגיד הבנקאי את נוסף על כך, בעקבות תיקון סעיף 1 לחוק הבנקאות המידע לאותו גוף בהתאם לבקשה.

(שירות ללקוח) והוספת ההגדרות "בנק בעל היקף פעילות

זעיר" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן", מוצע לתקן את (ב) המפקח רשאי לתת הוראות לעניין מועדי העברת ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" בסעיף זה ולהחליפה המידע לפי סעיף זה ואופן העברתו וכן הוראות לעניין בהגדרה "בנק בעל היקף פעילות מצומצם", וזאת כדי למנוע אופן קבלת בקשתו של לקוח לפי סעיף זה, בהוראות ניהול בלבול בין שתי ההגדרות. בנקאי תקין.

לפסקה (7) (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין גוף פיננסי שאינו

מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית כמנפיק או

לפי סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תאגיד כנותן אשראי."

בנקאי נדרש, לבקשת לקוח, להעביר את המידע בדבר

היתרה בחשבון העובר ושב של הלקוח לגוף פיננסי, לשם לפסקה (8)

מתן אשראי. הסעיף נחקק במסגרת החוק להגברת התחרות בהמשך לביטול הרישיונות לבנק למשכנתאות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני כמפורט בדברי ההסבר לתיקון לחוק הבנקאות (רישוי), חקיקה), התשע"ז-,2017 והוא נועד לאפשר לגוף פיננסי - בפסקאות (1)(ג), (2), (4), (7) ו–(10) שבסעיף 1 לפרק זה, מוצע שאינו הבנק של הלקוח - לספק ללקוח שירות של כיסוי למחוק את ההתייחסות אליו בסעיף 9א(א) לחוק הבנקאות היתרה השלילית שלו בחשבון העובר ושב. לצורך זאת, (שירות ללקוח).

נקבע שבנק חייב, לבקשת לקוח, להעביר את המידע על

אודות היתרה של הלקוח לגוף פיננסי אחר.

682 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(9) בסעיף 9י,1 במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם"

יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור";

(10) בסעיף 9י,2 במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם

של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי";

(11) אחרי סעיף 9י3 יבוא:

"גביית עמלות 9י.4 (א) בסעיף זה -

בידי בנק חדש

"בנק חדש" - בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה

לבעל רישיון;

"לקוח", לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) - כהגדרתו

בסעיף 9ט(ו).

(ב) הוראות סעיפים 9ט ו־9י לא יחולו על בנק חדש או על

תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש.

(ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו, יידע את

לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר

סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן,

באופן פשוט וברור (להלן - תעריפון בנק חדש); תעריפון בנק

חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים

שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידו למסור

מידע ללקוחות.

דברי הסבר

החוק (מעין הגנת ינוקא), ובמהלך שנים אלה בנק ישראל

לפסקאות (9) עד (13) יוכל לבחון את המודלים כאמור ולקבוע אם להתאים את

הכללים כך שיתמכו במודל החדש גם לאחר חמש השנים

מוצע להעניק הקלות לבנקים חדשים במהלך חמש הראשונות כאמור, או לחלופין לדרוש יישום של הכללים השנים הראשונות מכניסת רישיונם לתוקף, כך שכללי החלים על כל התאגידים הבנקאיים. בהתאם, מוצע לקבוע העמלות הקבועים כיום מכוח סעיפים 9ט ו–9י לחוק בסעיף 9י4(ב) לחוק כי הוראות סעיפים 9ט ו–9י לחוק לא הבנקאות (שירות ללקוח) לא יחולו עליהם במהלך תקופה יחולו על בנק חדש, כהגדרתו בסעיף, או על תאגיד עזר זו. זאת תוך קביעת הוראות משלימות לעניין עמלות הבנק, הנשלט בידי בנק חדש כאמור.

כמפורט להלן.

במקביל לפטור כאמור, מוצע לקבוע בסעיף 9י4(ג)

סעיפים 9ט ו–9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כי בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו יהיה מחויב קובעים חובות לעניין קביעת תעריפון עמלות ופרסומן. ליידע את לקוחותיו בדבר כלל השירותים שבגינם הוא בתמצית, במסגרת סעיפים אלה נקבע כי בנק רשאי לגבות גובה עמלות ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד כל תשלום רק בעד שירותים שהנגיד קבע שניתן לגבות עמלות שירות. כלומר, לבנק חדש תהיה גמישות ביחס לעמלות בעדן וכן את אופן חישובן; נקבעו חובות יידוע וכן הוראות שהוא גובה בגין השירותים שהוא מציע ללקוחותיו, אך לעניין אופן הצגתן. הרציונל העומד בבסיס סעיפים אלה הוא עדיין יצטרך ליידע את הציבור, בצורה פשוטה וברורה, הוא הגנה על לקוחות הבנקים ויצירת יכולת השוואה בדבר העמלות שהוא גובה. ככלל, בהתאם לסעיף המוצע, בין הצעות ערך של בנקים שונים. עם זאת, הוראות אלה תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר אינן מאפשרות גמישות ביצירת מודלי תמחור חדשניים ללקוחות בדרכים שבהן הבנק החדש נוהג למסור מידע שעשויים להיות לטובת הלקוח. ללקוחותיו. עם זאת, כחלק מתפיסת השירות של בנק כדי לאפשר גמישות לבנקים חדשים ליישם מודלים חדש, יהיה נכון כי בנק חדש יבחן פרסום של התעריפון עסקיים חדשניים או שונים מהמקובל, מוצע לאפשר לבנק גם בדרכים נוספות, בהתאם למאפייני הפעילות של הבנק חדש להציע ללקוחותיו, במשך חמש השנים הראשונות ומאפייני לקוחותיו.

לפעילותו (להלן - בנק חדש), מודלים של עמלות שלא נוסף על כך, בדומה להוראת סעיף 9ט(ג1), אשר אינה נקבעו בכללים שאותם קבע הנגיד בהתאם להוראות חלה על בנק חדש, מוצע לקבוע בסעיף 9י4(ד) שבנק חדש

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 683

(ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו, יידע את

לקוחותיו, במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות

סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים

הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף

9יב(1) לגבי שירות בר־פיקוח.";

(12) בסעיף 11א(ב), בפסקה (3א), במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או

בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי"

ובמקום "תעריפונים אלה" יבוא "תעריפון כאמור";

(13) בסעיף 11א(ג), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות,

ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה

בסעיף 9י4(ג);".

תיקון פקודת 54. בפקודת הבנקאות, 194168 -

הבנקאות

(1) בסעיף 4 -

(א) בפסקה (1), במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון

השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ";

(ב) בפסקה (4), במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות

או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ";

(2) בסעיף 8(ב1), במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך

או לכספים, או של חשבון ניירות ערך" יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות

כלפי בנק ישראל";

דברי הסבר

יהיה מחויב ליידע את לקוחותיו שהוא רשאי לגבות סכומים בנקאי בעבור לקוחות שאינם נכללים בהגדרה לפי סעיף נמוכים יותר מאלה הקבועים בתעריפון שהוא מפרסם, למעט 9ט(ו) לחוק. בעניין זה, יובהר כי הוראת הסעיף אף אינה לעניין עמלה שנגבית בעבור שירות בר–פיקוח שסכומה נקבע מאפשרת גביית עמלה בעד שירות שלא פורסם בתעריפון על ידי נגיד בנק ישראל מתוקף סעיף 9יב(1) לחוק הבנקאות הבנק, שכן אי־פרסום השירות ועלותו משמעה כי התאגיד (שירות ללקוח). בהקשר זה, נחדד כי בהתאם לסמכותו לפי הבנקאי מציע את השירות בלא עלות. כמו כן, מוצע לתקן סעיפים 9יא ו–9יב, רשאי הנגיד להכריז על שירות כבר–פיקוח את סעיף 9י2 כדי להבהיר כי תאגיד בנקאי, מכל סוג, לא או לקבוע פיקוח על מחיר של שירות בר–פיקוח לגבי כלל יוכל לגבות מלקוח עמלה בסכום או בשיעור גבוה מזה התאגידים הבנקאיים או לגבי חלקם. שעליו הוסכם עם הלקוח.

למען הסר ספק, יובהר כי אף על פי שהוראת סעיף 9י4 סעיף 11א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) עוסק חלה לעניין לקוח כהגדרתו בסעיף 9ט(ו) לחוק, כלומר לקוח בסמכות המפקח על הבנקים להטיל עיצומים כספיים על שהוא יחיד או תאגיד שהוא עסק קטן, אין מניעה כי בנק תאגיד בנקאי או מנפיק שהפר הוראה מההוראות בחוק חדש או תאגיד עזר הנשלט בידו יפרסמו תעריפון אחיד הבנקאות (שירות ללקוח) והמנויות בסעיף. כהשלמה לכל סוגי הלקוחות. לקביעת ההוראות החלופיות בנוגע לגביית עמלות שמוצע בשל ההוראות שתוארו לעיל, נדרשו אף התאמות לקבוע ביחס לבנקים חדשים, מוצע לקבוע כי למפקח על בסעיפים 9י1 ו–9י2 לחוק, כדי להבהיר כי הוראות סעיפים הבנקים תהיה סמכות להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי, אלה יחולו גם על בנק חדש ותאגיד עזר הנשלט בידו. כך, לרבות בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו, שגבה עמלה מוצע לתקן את סעיף 9י1 כדי שההוראה שלפיה תאגיד בעד שירות שלא כלול בתעריפון שפרסם או שגבה עמלה בנקאי לא יגבה מלקוחותיו עמלות בשיעור העולה על בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שקבע הקבוע בתעריפון הבנק תחול ביחס לכל תעריפון שכל בתעריפון האמור או לא יידע את לקוחותיו בשירותים תאגיד בנקאי פרסם, לרבות: תעריפון מלא או תעריפון שבעדם הוא גובה עמלות.

מצומצם כמשמעותם בסעיף 9ט לחוק, תעריפון בנק חדש סעיף 54 מוצעים כמה תיקונים לפקודת הבנקאות, 1941 כמשמעותו בסעיף 9י4 לחוק או תעריפון שפרסם תאגיד (להלן - הפקודה), בקשר לסמכויות הקיימות בה 68 ע"ר-1941, תוס' 1, עמ' (ע) 69, (א) 85; ס"ח התשע"ד, עמ' 125.

684 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) בסעיף 8ד, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את

התחייבויותיו, או שקיים חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו

ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולקיים את התחייבויותיו";

(4) בסעיף 8ו(ה), במקום "להעביר את נכסיו" יבוא "להעביר לאחר את נכסיו

והתחייבויותיו", ובמקום "לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו

של התאגיד הבנקאי" יבוא "לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו";

(5) במקום סעיף 8יב יבוא:

"הליכי חדלות 8יב. (א) בסעיף זה -

פירעון או פירוק

דברי הסבר

לעניין דרכי הטיפול של בנק ישראל בתאגיד בנקאי שנקלע יציבותו של תאגיד בנקאי. התיקון המוצע נועד לקבוע כי לקשיים.ההוראות הקיימות בעניין זה בפקודה נחקקו הנגיד רשאי להפעיל את הסמכויות הקבועות בסעיף גם בשנת 1969 ולא עודכנו מאז באופן מהותי. על רקע אופי במקרה שבו קיים חשש של ממש שתאגיד בנקאי לא יוכל פעילותו הייחודי של התאגיד הבנקאי והתפקיד המרכזי לקיים את התחייבויותיו, ואין צפי סביר כי יוכל לחזור שלו במשק, ההתמודדות עם מקרה שבו נקלע תאגיד בנקאי ולקיים את התחייבויותיו. זאת כדי לאפשר לנגיד להפעיל לכשל מחייבת הסדרה שונה מזו שחלה על כל תאגיד את הסמכויות הקבועות בסעיף גם בשלבים מוקדמים אחר המצוי בקשיים. התאגידים הבנקאיים, אשר מקבלים יותר של קשיים בפעילותו של התאגיד הבנקאי, ובהתאם פיקדונות ועוסקים במתן אשראי מכספי הפיקדונות, לסטנדרטים בין־לאומיים מקובלים.

חשופים לסיכוני ריצה Run(Bank) אשר התממשותם לפסקה (4)

מסכנת לא רק את התאגיד הבנקאי עצמו, אלא עלולה

להדביק גופים אחרים במערכת הפיננסית ולהוות סכנה מוצע לתקן את סעיף 8ו(ה) לפקודה, הקובע בנוסחו ליציבותה. המשבר הכלכלי הגלובלי וכשלי בנקים בארצות הנוכחי כי מנהל מורשה שמונה לתאגיד בנקאי על ידי הברית ובאירופה בשנים האחרונות הדגישו את הצורך הנגיד לפי סעיף 8ד(א)(2) לפקודה, מוסמך, לאחר התייעצות בקביעת הסדר מודרני, מהיר ויעיל לטיפול בתאגיד בנקאי עם ועדת הנהלה שמינה הנגיד ובאישורו של הנגיד, המצוי בקשיים, המותאם לסטנדרטים הבין־לאומיים. להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, לנוכח מאפיינים ייחודיים אלה, ובהלימה לסטנדרטים כולם או מקצתם, לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו בין־לאומיים עדכניים בתחום, מוצעים להלן כמה תיקונים את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי. מטרת התיקון בהסדר הקיים בפקודה. המוצע היא להעניק גמישות רבה יותר למנהל המורשה בהעברת נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי הכושל לפסקה (1) לגורם אחר, בלא שינוי במהותו של ההסדר כפי שהוא קבוע בסעיף 4 לפקודת הבנקאות, הוגבל השימוש בתואר כיום. זאת, בהלימה לסטנדרטים הבין־לאומיים המקובלים "בנק" בשם שבו אדם או חבר אנשים מנהלים עסקים, בלא בקשר עם דרכי הטיפול בתאגיד בנקאי שנקלע לקשיים.

הסכמת הנגיד, זולת אם מדובר בגופים שקיבלו רישיון לפי התיקון המוצע, המנהל המורשה יהיה מוסמך, בכפוף מאת הנגיד. נוכח ההצעה לבטל סוגים אחדים של תאגידים להתייעצות וקבלת אישור כאמור לעיל, לבצע העברה של בנקאיים, כמפורט לעיל בדברי ההסבר לפסקאות (1)(ג), (2), נכסים והתחייבויות של התאגיד הבנקאי כאמור, כולם

(4), (7) ו–(10) בתיקון לחוק הבנקאות (רישוי) המוצע בסעיף או מקצתם, לגורם אחר, אחד או יותר, לאו דווקא לתאגיד 1 לפרק זה, מוצע למחוק מסעיף 4 את סוגי התאגידים בנקאי אחר כקבוע היום, וכן למכור אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאיים שיבוטלו. הבנקאי. הנוסח המוצע יאפשר העברת נכסים והתחייבויות לפסקה (2) ומכירת אמצעי שליטה גם לגורם שהוא יחיד ולא רק לתאגיד.אם העברה כאמור כרוכה בקבלת רישיון על פי מוצע להתאים את נוסחו של סעיף 8(ב1) לפקודה דין, יידרש הגורם הנעבר להיות בעל הרישיון המתאים.

לנוסחו של סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 (להלן יובהר בעניין זה כי המנהל המורשה דינו כדין נושא משרה

- חוק בנק ישראל). זאת, בין השאר, בשל תחולת הוראות בתאגיד הבנקאי והחלטותיו כמוהן כהחלטות הדירקטוריון הסעיף האמור, בשינויים המחויבים, על שעבוד שנוצר של התאגיד הבנקאי (ראו לעניין זה סעיף 8ו(ג) לפקודה).

כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל בשל מתן סיוע לפיכך, הוראות הדינים הרלוונטיים, ובכלל זה דיני חדלות לתאגיד בנקאי בהתאם להוראות סעיף 8(א) לפקודה. פירעון, יחולו על החלטות אלה בהתאם.

לפסקה (3) לפסקה (5)

מוצע לתקן את נוסחו של סעיף 8ד לפקודה, שבו סעיף 8יב לפקודה, שכותרתו "הגבלת פירוק ומינוי מעוגנות סמכויות שונות של נגיד בנק ישראל לצורך שמירת כונס נכסים" קובע בנוסחו הקיים שתי מגבלות שונות:

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 685

"בעל תפקיד" - נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או

מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק,

נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס

שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות וכל בעל

תפקיד אחר שרשאי בית המשפט למנות בהליכי

חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול

בין קבוע ובין זמני;

"הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכים המתנהלים

לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי

חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194

לפקודת החברות;

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-199969;

"חוק חדלות פירעון" - חוק חדלות פירעון ושיקום

כלכלי, התשע"ח-201870;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-196871;

"נאמן איגרות חוב" - נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק

ניירות ערך;

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש],

התשמ"ג-198372.

דברי הסבר

בעניינם של בעלי מניות בתאגיד בנקאי קובע סעיף בשל המאפיינים הייחודיים של תאגידים בנקאיים קטן 8יב(ב) כי אם מונה לתאגיד הבנקאי מנהל מורשה לפי שהוזכרו לעיל והחשיבות שבמתן כלים מתאימים לטיפול סעיף 8ד(א)(2), וכל עוד המינוי האמור עומד בתוקפו, בית במקרי כשל אפשריים שלהם, מוצע להחליף את סעיף 8יב המשפט לא ייתן צו לפירוק או לקבלת נכסים של התאגיד לפקודה ולקבוע בו את ההסדרים שיפורטו להלן:

הבנקאי לפי בקשה של מי מבעלי מניותיו, ולא תתקבל בסעיף קטן (א) מוצעות ההגדרות הנדרשות לצורך החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי. קביעת ההסדרים המוצעים, ובין השאר "הליכי חדלות בעניינם של שאר בעלי העניין בתאגיד הבנקאי קובע פירעון ופירוק" באופן הכולל את כל ההליכים הרלוונטיים סעיף קטן 8יב(א) מגבלה על פתיחת הליכים שונים, ובהם המעוגנים בחיקוקים שונים, ו"בעל תפקיד" באופן הכולל הליכי פירוק וכינוס נכסים, החלה רק במקרה שבו מנהל התייחסות לבעלי התפקיד השונים המתמנים מכוח מורשה שמונה לתאגיד הבנקאי לפי סעיף 8ד(א)(2) הורה החיקוקים השונים האמורים, כמוגדר בסעיף המוצע. ואלה הוראה בעניין אי–מילוי התחייבויות לפי סעיף 8י לפקודה, עיקריו של ההסדר שיחול לגבי ההליכים האמורים בעניינו וכל עוד הוראה זו עומדת בתוקפה (סעיף 8י לפקודה מגביל של תאגיד בנקאי:

את תוקפה של הוראה כאמור לתקופה מרבית של 20 ימים). ראשית, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את הכלל סעיף קטן 8יב(א) בנוסחו הקיים קובע עוד כי בתקופה שבה שלפיו בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו חלה המגבלה האמורה, ניתן בכל זאת לפתוח הליכים לפתוח בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מתאימים לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או אם ניתנה התשע"ח-2018 (להלן - חוק חדלות פירעון), או בהליך לכך הסכמתו בכתב. לפי סעיף 194 לפקודת החברות או בהליך לפי חלק שמיני הוראות אלה נועדו להגביל את פתיחתם של הליכים א' לחוק החברות לגבי התאגיד הבנקאי, תוגש תחילה שונים בעניינו של תאגיד בנקאי שנקלע לקשיים, למשך לנגיד, ורק לאחר קבלת הסכמתו בכתב או בחלוף 90 ימים תקופה מוגבלת, אם הנגיד פועל לטפל בכשל האמור ממועד שהוגשה לנגיד - תוגש הבקשה לבית המשפט.

במסגרת סמכויותיו לפי הפקודה. יצוין כי בהתאם להגדרה "הליכי חדלות פירעון ופירוק"

המוצעת, הוראה זו תחול גם על בקשה של נושה או בעל

69 ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.

70 ס"ח התשע"ח, עמ' 310.

71 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

72 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, התשמ"ג, עמ' 761; ס"ח התשמ"ד, עמ' 53.

686 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת

הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא

תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד והתקיים לגביה אחד

מהמפורטים להלן; הוראות אלה יחולו גם על המגיש בקשה

לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק

חדלות פירעון, בשינויים המחויבים:

(1) הנגיד נתן את הסכמתו בכתב להגשת בקשה

כאמור;

(2) חלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לנגיד.

(ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של

תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה:

(1) נוסף על האמור בסעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך,

חלפו שבעה ימים ממועד אי־תשלום קרן או ריבית כאמור

באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד;

(2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות

ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו

סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט,

את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב

יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד

ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד

בכתב במועד מוקדם יותר, יחולו ההוראות שלהלן:

דברי הסבר

מניה לפתוח בעניינו של תאגיד בנקאי הליך הסדר חוב לפי מוצע לקבוע הסדר אחר שיחול בעניין הזה, כאשר מדובר חלק י' לחוק חדלות פירעון, בדומה לתחולתה על בקשת באי־תשלום קרן או ריבית על ידי תאגיד בנקאי: בשלב נושה לפתוח הליך חדלות פירעון לפי חלק ב' לחוק האמור ראשון מוצע לקבוע חובה שתחול על נאמן איגרות החוב ובקשת בעל מניה לפתוח הליך פירוק בבית המשפט לפי להודיע לנגיד על אי־תשלום קרן או ריבית בחלוף שבעה חלק שמיני א' לחוק. מוצע כי הוראה זו תחול בשינויים ימים ממועד אי־התשלום, ורשאי הוא להודיע לנגיד כאמור מחויבים גם על המגיש בקשה לבית המשפט בעניין מינוי אף קודם לכן. לאחר מכן, מוצע לקבוע כי בחלוף 45 ימים מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי לגבי תאגיד בנקאי, לפי ממועד אי־תשלום כאמור, תחול על נאמן איגרות החוב סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון. הסדר זה נועד להבטיח חובה להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לנגיד, ולא לבית כי תינתן לנגיד הזדמנות ראשונה לטפל בתאגיד הבנקאי המשפט, וזאת על אף הוראת סעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות אשר נקלע לקשיים, בהתאם לסמכויות הנתונות לו בפקודה ערך. במקום זאת, החובה להגשת הבקשה לצו לפתיחת לצורך כך. בזיקה לכך מוצע להבהיר, בסעיף קטן (ה)(2), כי הליכים לבית המשפט תחול על נאמן איגרות החוב 90 ימים אם נפתח הליך לפי חוק חדלות פירעון לגבי תאגיד בנקאי, ממועד ההודעה לנגיד. עם זאת, במקרה שבו ניתנה הסכמת אזי לעניין יישום הוראות החוק האמור על ההליך יראו הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר, טרם חלפו 90 הימים את מועד הגשת הבקשה לנגיד כמועד הגשת בקשה לבית כאמור, חובת נאמן איגרות החוב להגיש את הבקשה לבית המשפט; להוראה זו נפקות בקשר לתחולתן של הוראות המשפט תקום אף היא במועד מוקדם יותר: אם הסכמת שונות שנוגעות לנשייה בהליכי חדלות פירעון. הנגיד ניתנה בטרם חלוף 45 ימים ממועד אי־התשלום שנית, מוצע בסעיף קטן (ג) להתאים את החובה של הקרן או הריבית – נאמן איגרות החוב יחויב להגיש הכללית החלה על כל נאמן אגרות חוב מכוח סעיף את הבקשה לבית המשפט לכל המאוחר בתום 45 הימים 35ח(ד2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק האמורים, ואילו במקרה שבו הסכמת הנגיד ניתנה לאחר ניירות ערך), למקרה הפרטני של תאגיד בנקאי שנקלע שכבר חלפו 45 הימים האמורים, אזי יהיה על נאמן איגרות לקשיים. לפי סעיף 35ח(ד2) לחוק ניירות ערך, אם חלפו החוב להגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת 45 ימים ממועד אי–תשלום קרן או ריבית, על נאמן אגרות הסכמת הנגיד לכך. יודגש כי ההוראות המוצעות קובעות החוב לפנות לבית המשפט בבקשה לצו לפתיחת הליכים, את המועד המאוחר ביותר שבו יהיה נאמן איגרות החוב והכול בכפוף להוראות נוספות שהוסדרו באותו סעיף. חייב להגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים לנגיד ולבית

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 687

(א) אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום

- יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים

ממועד אי־התשלום כאמור;

(ב) אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום

האמור - יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך

לאחר קבלת הסכמת הנגיד.

(ד) בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לפתיחת הליכי

חדלות פירעון או פירוק לפי סעיף זה ולא יקיים דיון בהליכים

כאמור, אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה לדיון

ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את עמדתו.

(ה) הורה בית המשפט על פתיחה בהליכי חדלות פירעון או

פירוק בעניינו של תאגיד בנקאי, יחולו ההוראות האלה:

(1) הנגיד יהיה צד להליך בבית המשפט, ורשאי הוא

לנקוט עמדה בהליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון

בהליך אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה לדיון;

(2) לעניין הליך לפי חוק חדלות פירעון, יראו את

מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד

הגשת בקשה לבית המשפט.

דברי הסבר

המשפט, אך אין בהן כדי למנוע ממנו לפעול קודם לכן, שתאגיד בנקאי קיבל החלטה על פירוק מרצון בהסכמת לפי שיקול דעתו, בכפוף להוראות הפקודה. כלומר, נאמן הנגיד כאמור, ימונה הנאמן בהליך הפירוק מרצון לפי איגרות החוב יהיה רשאי (ועדיין לא חייב) להגיש את הצעת הנגיד או בהסכמתו. קביעה זו נדרשת מאחר שלפי הבקשה לנגיד גם בטרם חלפו 45 הימים מאי־תשלום קרן הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות קבלת החלטה על או ריבית, ובמקרה שבו קיבל את הסכמת הנגיד להגיש את פירוק מרצון נעשית על ידי החברה עצמה שלא על דרך של הבקשה לבית המשפט בטרם חלפו 45 הימים האמורים, הגשת בקשה לבית המשפט, ומשכך הכלל המוצע בסעיף הוא יהיה רשאי (ועדיין לא חייב) להגיש את הבקשה לבית קטן (ב) אינו חל לגביה.

המשפט באופן מיידי. עוד יובהר כי הסדר זה יחול בנסיבות לבסוף, מוצע בסעיף קטן (ז) לקבוע כמה הוראות המפורטות בסעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך בלבד, ואילו חדשות שיחולו כאשר הנגיד עשה שימוש בסמכותו לפי על הגשת בקשות אחרות בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי סעיף 8ד(א)(2) לפקודה ומינה מנהל מורשה לתאגיד בנקאי, נאמן אגרות חוב יחול ההסדר הכללי לעניין הגשת בקשות וכל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו. מוצע בפסקה על ידי נושים הקבוע בסעיף 8יב(ב) המוצע. (1) לקבוע כי בנסיבות כאמור, העתק מהבקשות בעניינו של שלישית, בסעיפים קטנים (ד) ו–(ה) מוצע לקבוע כי התאגיד הבנקאי המוגשות לנגיד לפי סעיף קטן (ב) המוצע הנגיד יהיה צד לכל אחד מסוגי ההליכים בבית המשפט יומצא גם למנהל המורשה; בפסקה (2) מוצע לקבוע כי שהוזכרו לעיל כאשר הם נוגעים לתאגיד בנקאי, וכי הנגיד בנסיבות כאמור המנהל המורשה יהיה גם הוא, בדומה יהיה רשאי לנקוט עמדה במסגרת הליך כאמור וכן מוצע לנגיד, צד לכל הליך רלוונטי בעניינו של התאגיד הבנקאי, לקבוע שבית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא הוא יוזמן לדיון ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו.

לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לנגיד. זאת, בשל הזיקות בפסקה (3) לסעיף קטן (ז) מוצע לקבוע כי בהתקיים האפשריות בין הדיונים המתקיימים בבית המשפט בהליך נסיבות כאמור לא יינתן לגבי התאגיד הבנקאי צו פירוק כאמור לתחומי אחריותו של הנגיד ובהם פעילותו של לפי חלק שמיני א' לחוק החברות לפי בקשה של בעל מניה התאגיד הבנקאי, לקוחותיו ואף יציבות המערכת הפיננסית. בתאגיד הבנקאי, ולא תתקבל החלטה על פירוקו מרצון.

בתוך כך מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יקיים דיון הוראה זו זהה להוראה שבסעיף 8יב(ב) לפקודה בנוסחו בבקשה לפתוח אחד מההליכים המשפטיים האמורים הקיים כיום בקשר עם הליכים ביוזמת בעלי מניות בתאגיד אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה לדיון ולאחר הבנקאי. בפסקה (4) מוצע לקבוע כי כל עוד מינוי המנהל שניתנה לו הזדמנות להשמיע את עמדתו. המורשה עומד בתוקפו, אזי אם בית המשפט הורה לפתוח רביעית, בסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי קבלת החלטה הליך מההליכים האמורים לעיל לגבי התאגיד הבנקאי, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של יהיה בית המשפט רשאי למנות את המנהל המורשה לבעל תאגיד בנקאי טעונה הסכמה בכתב של הנגיד, וכי מקום תפקיד בהליך, כלומר למנותו לתפקיד נאמן, מנהל הסדר 688 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על

פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של

הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת

הנגיד לפי סעיף קטן זה - ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת

הנגיד או בהסכמתו.

(ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2),

יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד

בתוקפו:

(1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב),

ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה;

(2) הוראות סעיפים קטנים (ד) ו–(ה)(1) לעניין מתן

הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו

לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה;

(3) על אף האמור בסעיף 342יא לחוק החברות, בית

המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק

החברות בעניינו של תאגיד בנקאי לפי בקשה של בעל

מניה בו, ולא תתקבל החלטה על פירוק מרצון של

תאגיד בנקאי;

(4) על אף הוראות סעיף 36 לחוק חדלות פירעון,

לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד

לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך

חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי

הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך,

אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי

הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע

להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות

מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע בית המשפט

את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין

השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו

ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל

תפקיד נוסף לצידו.";

דברי הסבר

או כונס לפי העניין ובהתאם לסוג ההליך, אם שוכנע, לעניין מינוי נושא משרה כבעל תפקיד במסגרת הליכים לאחר שנתן לנושי התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את אחרים לפי חוק חדלות פירעון ולפי חוק החברות). אומנם טענותיהם, שיהיה במינוי האמור כדי לסייע להגשמת המנהל המורשה הוא בגדר נושא משרה בתאגיד הבנקאי, מטרות ההליך. כמו כן מוצע לקבוע שאם בית המשפט ואולם בהינתן ייחודיותו של התאגיד הבנקאי כפי שתוארה מצא לנכון למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, אזי לעיל, נדרש לערוך התאמות בהוראות הקיימות בסעיף 36 יהיה עליו לקבוע את סמכויותיו וחובותיו של המנהל לחוק חדלות פירעון. בפרט, וכדי להותיר גמישות שתאפשר המורשה כבעל תפקיד, בהתחשב, בין השאר, בכפילות מענה מתאים בכל מקרה ומקרה, מוצע לסטות מהוראת התפקידים ובאופן שימנע ניגוד עניינים ביניהם. לבסוף, סעיף 36(ב) לחוק חדלות פירעון ולקבוע כאמור שאם בית על פי המוצע, בית המשפט יהיה רשאי למנות בעל תפקיד המשפט מצא לנכון למנות את המנהל המורשה (בתורת נוסף לצידו של מנהל מורשה שמונה לבעל תפקיד. הוראות נושא משרה) כבעל תפקיד, אזי בית המשפט יהיה רשאי פסקה (4) שפורטו לעיל מוצעות כדי להתגבר על הוראות (אך לא חייב) למנות לצידו בעל תפקיד נוסף בהתאם לדין סעיף 36 לחוק חדלות פירעון, הקובע את התנאים למינויו החל על ההליך הרלוונטי.

של נושא משרה בתאגיד לתפקיד נאמן (הסעיף חל גם

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 689

(6) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי

הוראות סעיף 8א;

(1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);".

תיקון חוק שירות 55. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-202173 -

מידע פיננסי

(1) בסעיף 41, בסופו יבוא:

"(ד) על אף האמור בסעיף 39, לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה

למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי

העניין:

(1) לגבי גוף שהיה לראשונה למקור מידע - בתום שלוש שנים מהיום

שהיה לראשונה מקור מידע כאמור;

דברי הסבר

וזו לשונו של סעיף 8יב לפקודה, שאותו מוצע להחליף: סעיף 55 לפסקה (1)

"הגבלת פירוק ומינוי כונס נכסים לפי סעיף 39 לחוק שירות מידע פיננסי,

8יב. (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי סעיף 8י, לא התשפ"ב-2021 (להלן - חוק שירות מידע פיננסי), מקורות יתן בית משפט צו לפירוק, או לכינוס נכסים של התאגיד מידע הקבועים בחוק מחויבים לתת לנותן שירות מידע הבנקאי שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבל התאגיד הבנקאי פיננסי, גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, בכפוף או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו להסכמתו (להלן - חובת מתן הגישה). מקורות המידע לפי החלטה על פירוקו מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין סעיף 1 לחוק שירות מידע פיננסי הם: בנק, בעל רישיון מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד עזר, חברת תשלומים, עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא גוף מוסדי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך כל עוד ההוראה לפי סעיף 8י בתקפה, אלא על פי בקשה באשראי, וגוף אחר שקבע שר האוצר בהתאם להוראות שתוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו סעיף 68(ג) לחוק שירות מידע פיננסי.

בכתב. חובת מתן הגישה משיתה עלויות טכנולוגיות

(ב) נתמנה מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), לא ייתן משמעותיות על מקור המידע, תקופת פיתוח ארוכה וקשב בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו ניהולי - המקשים על גופים חדשים בראשית דרכם לעמוד לפירוק או לקבלת נכסים של התאגיד הבנקאי לפי בקשה בעומס הדרישות הרגולטוריות. בסעיף 41 לחוק שירות של אחד מבעלי מניותיו, ולא יקבל התאגיד הבנקאי או כל מידע פיננסי, מנויים סייגים לחובת מתן הגישה, ובכלל זאת אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרות בו החלטה הסעיף מאפשר למקור מידע בעל היקף פעילות קטן לבקש על פירוקו מרצון." פטור או דחייה ביישום חובת מתן הגישה. עם זאת, הצורך בהגשת בקשה פרטנית כאמור, והתהליך המינהלי הכרוך לפסקה (6) באישור בקשה כאמור, אינו מקנה לגוף המעוניין לבקש מוצע לתקן את סעיף 14ח(א) לפקודה, המונה כמה רישיון ודאות לעניין החובות החלות עליו, ומקשה על תכנון הפרות של הוראות לפי הפקודה, שבשלהן רשאי המפקח מודל עסקי לשנות הפעילות הראשונות.

על הבנקים להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי. מוצע כדי להקל על מקורות מידע חדשים, מוצע לקבוע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי מכוח הסעיף בעניינם פטור אוטומטי מחובת מתן הגישה כמפורט להלן:

האמור גם על תאגיד בנקאי אשר לא מילא אחר הוראות

שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות לסעיף קטן (ד) המוצע

סעיף 8א לפקודה, וכן על תאגיד בנקאי אשר הפר הוראה לפסקה (1) המוצעת

שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 8ג(א) לפקודה. הסדרים לגבי מקור מידע שהיה לראשונה למקור מידע - דומים קיימים בחוקים אחרים הנוגעים לפיקוח על שירותים מוצע לתת פטור אוטומטי למשך שלוש השנים הראשונות פיננסיים. מהמועד שהפך לכזה. כלומר, שלוש שנים מהיום שהיה לבעל רישיון אשר בשלו נכלל בהגדרה "מקור מידע" לפי חוק זה.

73 ס"ח התשפ"ב, עמ' 288; התשפ"ד, עמ' 1494.

690 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי לא חלה עליו לפי

סעיפים קטנים (ב) או (ג), ושבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג

אחר שחלה עליו החובה האמורה - בתום שלוש שנים ממועד שהיה לבעל

הרישיון האחר;

(3) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי חלה עליו, שבמועד

מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו הוא נדרש לתת גישה לסלי

מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם לכן - בתום שנתיים

ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר, לגבי סלי המידע כאמור;

(4) על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), לגבי מקור מידע שהוא

תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי -

בתום שנתיים ממועד שהיה למקור מידע כאמור, למעט לעניין סלי מידע

שלגביהם חלה עליו או על השולט בו חובת מתן הגישה קודם לכן; לעניין

זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי).";

דברי הסבר

לפסקה (2) המוצעת אלה, ובהמשך הרחיב את פעילותו לתחום שירותים נוסף

לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה לא חלה עליו תחת רישיון נוסף, ועל כן נדרש לעמוד בחובת מתן הגישה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) לסעיף 41, שבמועד מאוחר גם לסל המידע הרלוונטי לפעילות זו (לדוגמה התרחבות יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו חלה עליו חובת מעיסוק במתן אשראי בלבד, גם לתחום שירותי התשלום).

מתן הגישה - מוצע לתת פטור אוטומטי למשך שלוש שנים הסעיף רלוונטי גם במקרים שבהם מקור מידע הציע לציבור הראשונות מהמועד שבו הפך למקור מידע מסוג אחר. כך שירותים מסוימים תחת רישיון ראשון, עמד בחובת מתן לדוגמה, לחברת תשלומים שקיבלה פטור מכוח סעיף 41(ב) הגישה החלה עליו לעניין חלק מסלי המידע הרלוונטיים בהיותה "בעלה היקף פעילות קטן" כמוגדר בחוק, וכעת לפעילותו, אך קיבל פטור או דחייה מחובת מתן הגישה מבקשת להרחיב את תחומי פעילותה ולהחליף את רישיונה ביחס לסל מידע מסוים, וכעת במסגרת הרחבת פעילותו ברישיון בנק, תהיה זכאית לפטור מחובת מתן הגישה למשך וקבלת רישיון אחר, הוא נדרש לעמוד בחובת מתן הגישה שלוש שנים מהמועד שבו הייתה בעל רישיון בנק. דוגמה ביחס לסל המידע שהיה פטור ממנו כאמור קודם לכן נוספת עשויה להיות בעל רישיון למתן אשראי אשר קיבל (לדוגמה, חברת תשלומים שקיבלה פטור בהתאם לס' פטור מחובת מתן הגישה בשל היקפי פעילות מצומצמים, 41(ג) מחובת מתן הגישה לגבי מידע על אודות חשבון וכעת מבקש להרחיב את תחומי פעילותו ולקבל גם רישיון תשלום, וכעת בעלת רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, למתן שירותי תשלום. שבמסגרתו חבה בחובת מתן גישה לעניין אותו סל מידע).

בתרחיש זה אין משמעות לפטור הניתן לו מכוח הרישיון

במקרים המתוארים לעיל (בפסקאות (1) ו–(2)), הישן, שכן כעת הוא מחויב במתן גישה מכוח רישיון אחר.

תקופת הפטור המוצעת לוקחת בחשבון את הפיתוחים

המשמעותיים הנדרשים למקור מידע אשר טרם פיתח את במצב זה, טרם כניסת הרישיון הנוסף לתוקף, מקור תשתיות מערכת הממשק למידע פיננסי, וכן את הצורך המידע כבר היה מחויב בחובת מתן הגישה האמורה לגבי בריכוז עיקר משאביו של גוף שבתחילת פעילותו, לפיתוח חלק מסלי המידע הפיננסיים הרלוונטיים לרישיון הראשון מגוון שירותיו ולביסוס צבר לקוחות. שלו. על כן, הוא כבר פיתח את תשתית מערכת הממשק למידע פיננסי, והנטל המוטל עליו לעניין יישום חובת לפסקה (3) המוצעת הגישה לגבי מידע נוסף בגין הרישיון החדש קטן יותר לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה חלה עליו ביחס לעומת הנטל המוטל על תאגיד שלא היה מחויב כלל במתן לסלי מידע מסוימים ולאחר מכן היה לבעל רישיון אחר גישה טרם כניסת רישיונו לתוקף. על כן, מוצע להעניק פטור שגם בגינו הוא מוגדר כמקור מידע וחובת מתן הגישה חלה אוטומטי לתאגיד שכזה רק לגבי סלי המידע הפיננסי שהוא עליו ביחס לסלי מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן לא היה נדרש לתת לגביהם גישה לפני כניסתו לתוקף של הגישה קודם לכן - מוצע לתת פטור אוטומטי לשנתיים הרישיון החדש, ולתקופה של שנתיים ולא שלוש שנים.

מיום קבלת הרישיון האחר וזאת רק לגבי סלי המידע שלא לפסקה (4) המוצעת

היה נדרש לתת לגביהם גישה טרם היה לבעל הרישיון

האחר. סעיף קטן זה רלוונטי במקרים שבהם מקור מידע לגבי מקור מידע שהוא תאגיד עזר או תאגיד שבשליטת הציע לציבור שירותים בתחום מסוים תחת רישיון ראשון, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי - מוצע לתת ואף עמד בחובת מתן הגישה החלה עליו לעניין שירותים פטור אוטומטי לתקופה של שנתיים מיום שהיה לכזה, וזאת רק לגבי סלי מידע שחובת מתן הגישה לגביהם לא חלה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 691

(2) בסעיף 82, בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא:

"(ד) ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים

לפי הסעיפים האמורים עד יום כ"ט באב התשפ"ז 1(בספטמבר ".)2027

תיקון חוק הסדרת 56. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-202374 - העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (1) בסעיף 36, בסופו יבוא:

"(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו–(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של

משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן:

(1) לגבי בעל רישיון - בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד

שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין

זה, "בעל רישיון" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי

תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי

ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

דברי הסבר

עליו או על השולט בו קודם לכן (בין בשל כך שהשולט לא בתיקון המוצע בפסקה (1) מוצע כי חובת מתן הגישה עסק בפעילות האמורה ובין בשל פטור או דחייה שקיבל). תחול על מקורות מידע חדשים רק לאחר שלוש שנים או עם זאת, במקרה שבו תאגיד היה כבר מחויב בחובת מתן שנתיים מיום שהוגדרו כמקור מידע לפי החוק.

גישה בהתאם לחוק, ולאחר מכן תאגיד בנקאי או בעל מאחר שמתן רישיונות לחברות תשלומים החל רק רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי הפך לשולט בו, אזי, במהלך יולי 2025, חובת הגישה לחברות אלה בנוגע לסלי בהתאם לעיקרון שפורט לעיל, מוצע שהפטור האוטומטי המידע הנוגעים לשירותי התשלום שהן נותנות תחל שלוש לא יחול על סלי מידע פיננסי שאותו תאגיד נתן לגביהם שנים או שנתיים, לפי העניין, ממועד קבלת הרישיון.

גישה לפי חוק זה לפני שתאגיד בנקאי או נותן שירותי

תשלום יציבותי הפך לשולט בו. מוצע כי תקופת הפטור לפיכך, נכון לדחות גם את המועד לפרסום הוראות תינתן לשנתיים, מאותם השיקולים המפורטים לגבי פסקה הרשות לניירות ערך לחברות תשלומים בעניין אופן מתן

(3) לעניין קיומה של תשתית טכנולוגית מתאימה. בעניין הגישה למידע פיננסי, כך שהן יפורסמו בסמוך למועד זה יובהר כי המונחים "תאגיד עזר", "תאגיד בשליטת בעל שבו יחלו חברות התשלומים לפעול כמקורות מידע על פי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" ו"שליטה" שבסעיף חוק שירות מידע פיננסי, ותוכנן יותאם לסביבה העסקית הנדון, יפורשו בהתאם למשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי). והטכנולוגית הרלוונטית לאותה עת.

להשלמת התמונה ולמען הסר ספק, יובהר כי אין על כן, מוצע לתקן את סעיף 82 ולקבוע שלגבי חברות במוצע בסעיף זה כדי לגרוע מהאפשרויות הקיימות בחוק תשלומים, הוראות מאסדר ייקבעו, לכל המאוחר, עד יום למתן פטורים פרטניים בהתאם להסדרים הקיימים בהוראות כ"ט באב התשפ"ז (1 בספטמבר 2027).

הדין. עוד יובהר, למען הסר ספק, כי הפטור האוטומטי לפי סעיף 56 לפסקה (1)

הסעיף יחול עם תחילת תקופת הפעילות של מקור המידע

מכוח הרישיון הרלוונטי, ולא מצטבר לאחר תום תקופת לפי סעיף 35 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי פטור פרטני או פטור מכוח תקנות מחובת מתן הגישה. תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן - חוק הסדרת לכן, ביחס למקור מידע הפועל כיום לפי החוק, אם חלפו העיסוק בשירותי תשלום), מנהל חשבון תשלום למשלם שלוש או שתי השנים הראשונות לפעילותו מכוח הרישיון נדרש לתת ליוזם תשלום בסיסי ומתקדם גישה לחשבון הרלוונטי, לפי העניין, הסעיף שמוצע להוסיף לא יחול התשלום של המשלם, לשם מתן שירות ייזום בסיסי וייזום בעניינו ביחס לאותו רישיון. מתקדם (להלן - חובת מתן גישה ליוזם תשלום). מנהל חשבון תשלום למשלם הוא חברת תשלומים, תאגיד לפסקה (2) בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד בסעיף 82(ב) לחוק שירות מידע פיננסי נקבע כי שבשליטתו ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

מאסדר של מקור מידע צריך לקבוע הוראות מאסדר חובת מתן הגישה ליוזם תשלום משיתה עלויות שלושה חודשים לפחות לפני מועד תחילת החוק לגבי טכנולוגיות משמעותיות על מנהלי חשבון תשלום מקור המידע שהוא המאסדר שלו. למשלם, תקופת פיתוח ארוכה וקשב ניהולי, המקשים על רשות ניירות ערך היא המאסדר של חברות תשלומים גופים חדשים בראשית דרכם לעמוד בעומס הדרישות

- בעלי רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום הרגולטוריות. בסעיף 36 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי וייזום תשלום, התשפ"ג-.2023 תשלום מנויים סייגים לחובת מתן הגישה ליוזם תשלום, 74 ס"ח התשפ"ג, עמ' 306.

692 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל

רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום

למשלם - בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד

שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט בידי

בעל רישיון כאמור.";

(2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר

ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי

ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח 1(בינואר ".)2028

דברי הסבר

ובכלל זאת הסעיף מאפשר למנהל חשבון תשלום למשלם בתאגיד עזר או תאגיד שבשליטת בעל רישיון נותן שירותי בעל היקף פעילות קטן לבקש פטור או דחייה ביישום תשלום יציבותי, אשר השולט בו אינו מנהל חשבון תשלום חובת מתן גישה ליוזם תשלום. עם זאת, הצורך בהגשת בעצמו, תחול הוראת פסקה (1).

בקשה כאמור פוגע בוודאות של גוף המעוניין לבקש רישיון להשלמת התמונה ולמען הספר ספק יובהר כי אין ומקשה על תכנון מודל עסקי. במוצע בסעיף זה כדי לגרוע מהאפשרויות הקיימות לסעיף 36(ו) המוצע בחוק למתן פטורים פרטניים בהתאם להסדרים הקיימים כדי להקל על מנהלי חשבון תשלום למשלם חדשים, בהוראות הדין.

מוצע לקבוע להם פטור אוטומטי כמפורט להלן: לפסקה (2)

בפסקה (1) המוצעת, לגבי מי שהוא בעל רישיון בסעיף 82(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום אשר בגינו חלה עליו חובת מתן הגישה ליוזם תשלום - נקבע כי מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם צריך מוצע לתת פטור אוטומטי למשך שלוש השנים הראשונות לקבוע הוראות מאסדר שישה חודשים לפחות לפני מועד ממועד שהיה לבעל רישיון כאמור. עם זאת, מנהל חשבון תחילת החוק לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תשלום למשלם שהיה מחויב בחובת מתן הגישה טרם המאסדר שלו ורשות ניירות ערך היא המאסדר של חברות קבלת הרישיון הנדון, בשל היותו בעל רישיון קודם, לא תשלומים.

יהיה זכאי לתקופת הפטור האוטומטי האמורה. מצב כזה בתיקון המוצע בפסקה (1) מוצע כי חובת מתן הגישה יכול להיווצר כאשר תאגיד היה בעל אחד מהרישיונות ליוזם תשלום תחול על מנהלי חשבון תשלום למשלם המנויים מעלה, וקיבל רישיון אחר לאחר מכן. למשל, חברת חדשים רק לאחר שלוש שנים מיום שקיבלו רישיון חברת תשלומים שכבר הייתה מחויבת לתת גישה לחשבון תשלום תשלומים.

של משלם, שהחליפה את רישיונה לאחר מכן ברישיון בנק.

מאחר שמתן רישיונות לחברות תשלומים החל רק

בפסקה (2) המוצעת, לגבי מנהל חשבון תשלום במהלך יולי 2025, חובת הגישה לחברות אלה תחל שלוש למשלם שהוא תאגיד עזר או תאגיד שבשליטת בעל רישיון שנים ממועד קבלת הרישיון.

נותן שירותי תשלום יציבותי, שהשולט בו מנהל חשבון

תשלום (ועל כן, חב בחובת מתן הגישה) - על אף האמור לפיכך, נכון לדחות גם את המועד לפרסום הוראות בפסקה (1), מוצע לתת לגוף מסוג זה פטור אוטומטי בדומה הרשות לחברות תשלומים בעניין אופן מתן הגישה לתקופה שניתנה לשולט בו, ולכל היותר שלוש שנים, לחשבונות התשלום של המשלם כך שהוראות אלה בהתאם לאמור בפסקה (1). כך לדוגמה, לגוף שלשולט יפורסמו בסמוך למועד שבו ידרשו חברות התשלומים במתן בו נותרו שנתיים לתקופת הפטור מכוח סעיף זה, ובשלב הגישה כאמור על פי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, זה הגוף הפך לנשלט על ידו, יינתן פטור אוטומטי למשך ותוכנן יותאם לסביבה העסקית והטכנולוגית הרלוונטית שנתיים בדומה לתקופה שנותרה לשולט בו. האמור יחול לאותה עת.

בכפוף לכך שתאגיד העזר או התאגיד שבשליטת נותן על כן, מוצע לתקן את סעיף 82(ב) ולקבוע שלגבי שירותי תשלום יציבותי לא היה חב בחובת מתן גישה חברות תשלומים, הוראות מאסדר ייקבעו, לכל המאוחר, ליוזם תשלום, לפני שהתאגיד בנקאי או שבעל רישיון נותן עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028).

שירותי תשלום יציבותי הפך לשולט בו. יובהר כי אם מדובר

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 693

תיקון חוק תגמול 57. בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי־התרת הוצאה לנושאי משרה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-201675, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5), בסופה בתאגידים פיננסיים (אישור יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198176, שטרם חלפו מיוחד ואי־התרת עשר שנים ממועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק".

הוצאה לצורכי מס

בשל תגמול חריג)

תיקון חוק הסדרת 58. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, העיסוק בייעוץ התשנ"ה-199577, בסעיף 7 - השקעות, בשיווק השקעות ובניהול (1) בסעיף קטן (ג2), בפסקה (4), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו תיקי השקעות בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה - בנק זעיר)";

(2) אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:

"(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (ג2), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי

ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (4) ו–(5)

לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק

הבנקאות (רישוי)."

דברי הסבר

סעיף 57 חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים פנסיוני, ואולם על שיווק כאמור על ידי תאגידים אחרים (אישור מיוחד ואי–התרת הוצאה לצורכי מס בקבוצה לא תחול מגבלה דומה כל עוד הבנק עומד בתנאי בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 (להלן - חוק תגמול היותו בנק זעיר, כאמור להלן.

לנושאי משרה), חל, בין השאר, על תאגידים בנקאיים, הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ומגביל את השכר שעובדי התאגיד הבנקאי וחברי השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - הדירקטוריון שלו יכולים לקבל. חוק זה אינו חל על הגופים חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות), שעוסקות בגופים החוץ–בנקאיים אשר מהווים שחקנים פוטנציאליים לקבלת שלהם יכול להינתן רישיון ייעוץ או שיווק מגבילות כבר רישיון בנק בהתאם לתיקוני החקיקה המוצעים בפרק זה. היום תאגיד בנקאי שנשלט על ידי מי ששולט גם בגוף לפיכך, אחת המשמעויות המיידיות של קבלת רישיון בנק מוסדי מלקבל רישיון כאמור. זאת בכפוף לסמכות שהוענקה תהיה הפחתה בשכר של נושאי המשרה הבכירים בגופים ליושב ראש הרשות ולממונה על רשות שוק ההון, ביטוח אלה, באופן שעשוי לצמצם את נכונותם לפעול להפיכת וחיסכון לאפשר זאת במקרים מסוימים. יובהר כי בהמשך אותם גופים לתאגידים בנקאיים. להמלצות הצוות, ככלל, מבנה החזקות כאמור מעורר חשש נוכח זאת, מוצע לקבוע כי הוראות חוק תגמול לנושאי לניגודי עניינים במתן הייעוץ, ולכן כנקודת מוצא לא יינתן משרה לא יחולו על בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות רישיון ייעוץ לבנק הנשלט בידי חברת החזקות פיננסית, (רישוי) שטרם חלפו 10 שנים ממועד שהיה לבעל רישיון למעט בנסיבות מיוחדות ובכפוף לתנאים שיקבע יושב ראש בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי). בכך הוראות חוק הרשות לניירות ערך או הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח תגמול לנושאי משרה בהתייחס לשכר העובדים וחברי וחיסכון למניעת ניגוד העניינים.

הדירקטוריון בגוף השוקל לגשת לקבלת רישיון בנק לא יהוו כמו כן, ובהמשך להמלצת הצוות שלא לאסור חסם לכניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. קטגורית על שיווק השקעות בגופים אחרים בקבוצה, מוצע סעיף 58 הצוות הבין–משרדי, לאחר דיון מעמיק בסוגיית לתקן את סעיף 7(ג2) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ייעוץ, שיווק ותיווך של מוצרים פיננסיים, המליץ המונע גם מגוף מוסדי או מגוף אחר אשר יהיה נשלט על שלא לאפשר לבנק זעיר אשר נשלט על ידי מי ששולט בגוף ידי מי ששולט בבנק הזעיר להחזיק רישיון משווק השקעות.

מוסדי, לתווך או לשווק מוצרי השקעה. זאת מכיוון שכיום בהתאם להמלצות הצוות, מוצע להחריג מהוראות הסעיף השירות הניתן בבנקים לגבי מוצרים אלה הוא שירות את מי ששולט בבנק זעיר ובכך גם את מי שנשלט על ידי ייעוץ אובייקטיבי, וכדי למנוע מצב שבו הלקוחות לא יהיו מי ששולט בבנק זעיר, כך שרשות ניירות ערך תהיה רשאית מודעים לכך שהם מקבלים שירות מבעל זיקה ליצרן המוצר. להעניק לגופים אלה רישיון לשווק השקעות.

עוד המליץ הצוות כי בנק הנשלט בידי חברת החזקות עוד מוצע לקבוע הוראה שלפיה אם בנק הפסיק פיננסית לא יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות וייעוץ להיות בנק זעיר, הוראות הסעיף לא יחולו על השולט בו 75 ס"ח התשע"ו, עמ' 874.

76 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

77 ס"ח התשנ"ה, עמ' 416; התשע"ב, עמ' 12.

694 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק הפיקוח 59. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-198178, בסעיף 28א - על שירותים פיננסיים (ביטוח) (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט מי ששולט בבנק זעיר כהגדרתו בסעיף 27ו(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198179 (בסעיף זה - בנק זעיר)";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל בנק להיות בנק זעיר, יחולו לגבי מי

ששולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי מי ששולט בו הוראות פסקאות (5) ו־(7)

לאותו סעיף קטן, לפי העניין, בתום תקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 27ו(ג) לחוק

הבנקאות (רישוי)."

תיקון חוק להגברת 60. בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התחרות ולצמצום התשע"ז-201780 - הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (1) בסעיף 9(א)(1)(ב), במקום "ועד תום תקופת המעבר" יבוא "ועד יום כ"ב באדר ב' (תיקוני חקיקה) התשפ"ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו - מועד המעבר)" ובכל מקום, במקום "במהלך תקופת" יבוא "עד מועד";

דברי הסבר

באופן מיידי אלא רק בתום תקופת מעבר של שלוש שנים מי ששולט בבנק הזעיר או יחיד שיועסק על ידם לא יוכל המתחילה מתום שנת הכספים השנייה מבין שנתיים להחזיק ברישיונות אלה - הנדרשים לו ושבהם הוא מחזיק רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע. כלומר, כיום.

מתום השנתיים ש"הוציאו" את הבנק מהגדרתו כבנק זעיר. על כן, מוצע להחריג מהוראות סעיף 28א לחוק סעיף 59 לפי סעיף 28א לחוק הפיקוח על שירותים הפיקוח על הביטוח את מי ששולט בבנק זעיר, ובכך גם את פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - חוק מי שנשלט בידי השולט בבנק זעיר ויחיד המועסק בידי אחד הפיקוח על הביטוח), הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מהם, כך שהם יוכלו להחזיק ברישיון סוכן ביטוח בענף לא ייתן רישיון סוכן ביטוח בענף הפנסיוני, בין השאר, ביטוח פנסיוני וברישיון סוכן שיווק פנסיוני.

לתאגיד בנקאי, למי ששולט בתאגיד בנקאי ולמי שנשלט כמו כן, בדומה לתיקונים המוצעים לסעיף 27ו לחוק בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי. הבנקאות (רישוי) ולסעיף 7(ג3) לחוק הסדרת העיסוק לפי סעיף 6(ב)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בייעוץ, מוצע גם כאן, בסעיף 28א(ב) המוצע, לקבוע כי אם (ייעוץ, שיווק ומערכות סליקה פנסיוניים), התשס"ה-,2005 הבנק חדל להיות בנק זעיר, הוראות סעיף 28א לחוק הפיקוח הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא ייתן רישיון סוכן על הביטוח, האוסרות על עיסוק בשיווק השקעות, ישובו שיווק פנסיוני ליחיד המועסק בידי מי שאינו רשאי לקבל לחול לגבי השולט בו או לגבי מי שנשלט על ידי השולט בו, רישיון סוכן ביטוח פנסיוני לפי הוראות סעיף 28א לחוק אך לא באופן מיידי, אלא בתום תקופת המעבר, קרי, בתום הפיקוח על הביטוח, כלומר ליחיד המועסק, בין השאר, בידי שלוש שנים מתום שנת הכספים השנייה מבין שנתיים תאגיד בנקאי, מי ששולט בתאגיד בנקאי ומי שנשלט בידי רצופות שבהן עלה שווי נכסי הבנק על הרף הקובע ו"יצא" מי ששולט בתאגיד בנקאי. בשל כך מתחולת ההגדרה "בנק זעיר".

כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 58, הצוות הבין– סעיף 60 בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות משרדי המליץ שלא לאפשר לבנק זעיר אשר נשלט בידי בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), מי ששולט בגוף מוסדי, לתווך או לשווק ביחס למוצרי התשע"ז-2017 (להלן - החוק להגברת התחרות), שבמסגרתו השקעה וחיסכון, כאשר הגבלה דומה לא תחול על הגופים חויבו שני הבנקים הגדולים במערכת הבנקאות ששלטו האחרים בקבוצה. בחברות כרטיסי חיוב, למכור את החזקותיהם בחברות אלה, נקבעו הגנות והוראות לעניין הקשרים בין הבנקים המצב החוקי הקיים כיום תואם את המלצות הצוות לבין חברות כרטיסי החיוב המתפעלות את כרטיסי החיוב הבין–משרדי במובן זה שכאמור, אינו מתיר לבנק כלשהו, שהנפיקו הבנקים. בסעיף 9 לחוק האמור נקבעה הגבלה, לרבות לבנק זעיר, גם אם הוא נשלט בידי מי ששולט בגוף לתקופה מסוימת, שלפיה בנק בעל היקף פעילות רחב מוסדי, לקבל רישיון סוכן ביטוח בענף הפנסיוני או רישיון (המוגדר בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) כבנק ששווי סוכן שיווק פנסיוני. עם זאת, לפי המצב החוקי הקיים נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים כמפורט לעיל, גם גוף מוסדי או גוף אחר אשר נשלט בידי 78 ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשפ"ד, עמ' 161.

79 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

80 ס"ח התשע"ז, עמ' 364; התשפ"ד, עמ' 1493.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 695

(2) אחרי סעיף 9 יבוא:

"הגבלות לעניין 9א. (א) בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז 1(

תפעול הנפקה באפריל 2027) (בסעיף זה - התקופה הנוספת), יחולו לעניין

בתקופה הנוספת

תפעול הנפקה הוראות אלה:

(1) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק

באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה,

יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא

מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה

מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב;

(2) בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק

באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא

יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה

של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא

מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן

זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה

כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ"ג באדר ב' התשפ"ז

(1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי

תשלום, התשע"ט-201981, במהלך התקופה הנוספת.

דברי הסבר

בישראל), לא יתפעל יותר מ–52% מסך כרטיסי האשראי לעניין חישוב העמידה בשיעור האמור, מוצע כי לא החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו באמצעות חברה יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס מתפעלת אחת. אשראי שנחתם לפני יום התחילה ושחודש במהלך במסגרת תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף התקופה הנוספת לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, פעילות רחב), התשפ"ג-,2023 שבעקבותיהן חויב בנק נוסף התשע"ט-.2019 מטרת הוראה זו היא, בין השאר, להגן למכור את החזקותיו בחברת כרטיסי חיוב שאותו בנק שלט על לקוחות מחזיקי כרטיס אשראי, שלא יידרשו להחליף בה, הוארך תוקף הוראות אלה. כרטיס קיים שלא לצורך, ושלא יידרשו לנקוט את כלל הפעולות הכרוכות בהחלפת כרטיס כמו, למשל, עדכון לפסקה (2) מוטבים בהרשאות לחיוב כרטיס.

מוצע להוסיף לחוק להגברת התחרות את סעיף 9א כמו כן, מוצע ששר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, ולקבוע בו, בדומה להוראת סעיף 9 הקיימת, כי במהלך יהיה רשאי להאריך את תקופת המעבר האמורה ולשנות ארבע השנים, החל ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ז 1(באפריל את השיעור שנקבע.

2027), בנק בעל היקף פעילות רחב, כלומר בנק ששווי נכסיו

מעל 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים, או בנק שהחזיק לעניין כרטיס חיוב, מובהר כי הכוונה גם לאמצעי באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום תחילתו של תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או באמצעותה, אשר החוק להגברת התחרות, יבצע את תפעול ההנפקה של מוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, גם אם אינו כרטיסי האשראי שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת לוחית או חפץ.

ויאפשר לחברה כאמור להיות צד לחוזה כרטיס חיוב. לפסקה (1)

נוסף על כך, כדי להקל על חברה מתפעלת שתרצה להשלמת התיקון מוצע תיקון טכני לסעיף 9(א)(1)(ב) להפוך לבנק ולהתחרות בבנקים בתחומים בנקאיים בלי לחוק להגברת התחרות, שנועד להבחין בין שתי תקופות לחשוש שתאבד את ההכנסה הנובעת מהתפעול, וכן מעבר: הראשונה, שנקבעה בחוק המקורי - התקופה להבטיח שכל החברות יוכלו ליהנות מההכנסה הנובעת שלגביה חלה הגבלה על בנק כך שלא יבצע באמצעות מתפעול הנפקה, מוצע שבנק כאמור לא יבצע תפעול חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ–52% הנפקה של יותר מ–40% מכרטיסי האשראי החדשים שהוא מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו.

מנפיק ללקוחותיו באמצעות חברה מתפעלת אחת. כלומר, מוצע להבהיר כי תקופה זו מסתיימת ביום כ"ב באדר בנקים אלה יהיו מחויבים לחלק את תפעול ההנפקה של ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027); השנייה - תקופת המעבר כרטיסי האשראי החדשים שהם מנפיקים ללקוחותיהם בין הנוספת, המתחילה מייד לאחר תקופת המעבר הראשונה, שלוש חברות כרטיסי האשראי.

81 ס"ח התשע"ט, עמ 201.

696 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, רשאי, אם מצא כי

הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס

לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם -

(1) להאריך את התקופה הנוספת בתקופה שלא

תעלה על ארבע שנים;

(2) לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2).

(ג) בסעיף זה, "חברה מתפעלת" - כל אחד מאלה:

(1) תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה

של כרטיסי חיוב בישראל;

(2) חברה אחרת שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר

האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותה

הפיננסית כמתפעלת הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע

באמצעותה תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב."

תיקון חוק מס 61. בסעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197582 (בפרק זה - חוק מס ערך מוסף), בסופו ערך מוסף יבוא:

"(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק במהלך כל אחת

מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם

לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב), יועבר סכום ההפסד שלא קוזז

לשנים הבאות בזו אחר זו, ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים; נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור (להלן - ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר;

והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה;

לעניין סעיף קטן זה, "בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198183".

דברי הסבר

החל מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ז (1 באפריל 2027), ובה מס ערך מוסף שחבים בו מוסדות כספיים. בהתאם לסעיף כאמור מוצע לקבוע את ההוראות לעניין ביצוע תפעול 4(א) לחוק, מוסד כספי חייב במס על רווח, והמס מחושב הנפקה באמצעות חברה מתפעלת, ובשיעור שלא יעלה על על בסיס הרווח של הבנק ובתוספת השכר ששילם. סעיף 40% מסך כרטיסי האשראי שהבנק מנפיק, כמפורט לעיל. 4(ב) לחוק מאפשר למוסד כספי שיש לו הפסד במהלך שנת סעיף 61 כחלק מהמלצות הצוות, הומלץ כי הפסד המס, לקזז הפסד זה כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה שצבר תאגיד בנקאי שהוא מוסד כספי, בחמש נוצר ההפסד. מנגנון זה הוא חליפי למנגנון הרגיל החל על השנים הראשונות ממועד הקמתו, יהיה ניתן לקיזוז כנגד עוסק, ועל המוסד הכספי לא חלה חובת תשלום מס ערך הרווח והשכר ששילם בשנת המס שבה הוא חייב בתשלום מוסף כפי שחלה על עוסקים. מנגנון זה נועד לגבות מס על מס רווח, עד לתום ההפסד שצבר כאמור. המלצה זו נועדה הערך המוסף שנוצר מפעילות המוסד הכספי בלי להטיל לתמוך בפעילותם של בנקים קטנים ולהקל על פעילותם, מס ערך מוסף על העסקאות שמבצע מוסד כספי, לאור באמצעות תיקון כלל בדיני המס, שמביא לכך שהפסדי הקושי המעשי בחישובו.

הבנק בשנים הראשונות לא באים לביטוי בהפחתת ברוב המוחלט של המקרים, תאגיד בנקאי ותיק שבשנת המס שנדרשים לשלם בשנות המס לאחר שכבר הופכים מס מסוימת מצוי בהפסד יוכל לקזז את כל ההפסד כנגד לרווחיים. הצורך של תיקון כאמור בעניין זה נובע מכך השכר ששילם לאותה שנת מס, ובכך להפחית את מס השכר שעלויות ההקמה של תאגידים בנקאיים גבוהות מאוד, ועל שעליו לשלם. עם זאת, עלויות ההקמה של תאגידים בנקאיים כן בנקים חדשים עלולים להיות הפסדיים במהלך השנים גבוהות מאוד, ועל כן תאגידים בנקאיים חדשים עשויים הראשונות לפעילותם. להיות הפסדיים במהלך השנים הראשונות לפעילותם, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (בפרק זה - חוק ובלא אפשרות לקזז את ההפסד כנגד השכר. על כן, בהתאם מס ערך מוסף), קובע בסעיף 4 הוראות מיוחדות לחישוב לייחודיות תאגידים בנקאיים חדשים בהיבט זה, מוצע לתקן 82 ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשפ"ה, עמ' 394.

83 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 697

תיקון חוק מס ערך 62. הוראות הקיזוז לפי סעיף 4(ג) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בסעיף 61 לחוק זה, יחולו מוסף - תחולה לגבי הפסד שנוצר למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) החל משנת המס 2026 ואילך.

מעקב אחר יישום 63. (א) מוקם בזה צוות שתפקידו לבחון את יישום הוראות פרק זה והשפעתו על המערכת הוראות פרק זה הפיננסית ועל המשק, ולהגיש את מסקנותיו והמלצותיו בעניין זה עד תום תשע שנים מיום התחילה, לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל; חברי הצוות הם חברי הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198184 (בסעיף זה - צוות המעקב), כנוסחו בחוק זה; צוות המעקב יסיים את תפקידו עם הגשת מסקנותיו והמלצותיו כאמור.

(ב) על אף האמור בכל דין, רשות תמסור לצוות המעקב, לבקשתו, מידע המצוי בידה

והדרוש לו לשם מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (א), למעט מידע פרטני הנוגע לגוף

פיננסי מסוים ומידע שיש בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי ובכלל זה מידע אישי

כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198185, על אודות לקוח הגוף הפיננסי.

(ג) חבר צוות המעקב רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) לצורך

תפקיד צוות המעקב בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות או לעובד גוף

שמטעמו מכהן חבר בצוות האמור.

(ד) לא יגלה חבר צוות המעקב, עובד רשות או עובד גוף שמטעמו מכהן חבר צוות

כאמור מידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעשה בו כל שימוש אחר, אלא בהתאם

להוראות סעיף קטן (ג) או לפי צו בית משפט; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שנה.

(ה) בסעיף זה, "רשות" - רשות המנויה בסעיף 27ו1(ד) לחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-198186.

דברי הסבר

את סעיף 4 האמור ולאפשר לתאגיד בנקאי לקזז כנגד רווחיו סעיף 62 מוצע לקבוע הוראת תחולה לתיקון לחוק מס הפסדים שצבר במהלך חמש שנות המס הראשונות ממועד ערך מוסף, שלפיה בנק יהיה רשאי לערוך קיזוז רישומו כמוסד כספי. למעשה, המשמעות היא שמס הרווח בהתאם להוראה החדשה ביחס להפסדים שנוצרו לו החל שישולם על ידי תאגיד בנקאי חדש כאשר ייכנס לשנים משנת המס 2026 ואילך, וזאת מכיוון שתכלית ההטבה היא רווחיות יחושב על בסיס רווח נמוך יותר. בהתאם לאמור, לעודד ולאפשר השקעות חדשות של בנקים.

מוצע להוסיף לסעיף 4 לחוק מס ערך מוסף סעיף קטן (ג) סעיף 63מוצע להקים צוות מעקב שיעקוב אחר יישום חדש. הסעיף הקטן המוצע קובע מנגנון להעברת הפסדים הוראות הפרק המוצע. חברי הצוות יהיו חברי של בנק חדש לשנים עתידיות. על פי ההוראה המוצעת, הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 27ו לחוק הבנקאות (רישוי), היה ובמהלך חמש שנות המס הראשונות ממועד רישום ותפקידו הוא להגיש לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, עד הבנק כמוסד כספי נוצר לו הפסד, ולאחר קיזוז ההפסד כנגד תום תשע שנים ממועד הקמתו, את מסקנותיו והמלצותיו השכר בהתאם לסעיף קטן (ב) נותרה יתרת הפסד שלא קוזזה לעניין יישום הוראות פרק זה והשפעתו על המערכת

- תועבר יתרת ההפסד שלא קוזזה לשנים הבאות, ותקוזז הפיננסית ועל המשק.

כנגד הרווח של הבנק באותן השנים. בדומה לצוות המייעץ, לצורך מילוי תפקידו של צוות

ההוראה המוצעת קובעת מנגנון הדרגתי לקיזוז המעקב, הוא יהיה רשאי לבקש מידע בגדרי הקבוע בחוק, ההפסדים: תחילה, הבנק יקזז את ההפסד כנגד השכר מהרשויות שנציגים מטעמן חברים בצוות, ואולם המידע ששילם באותה שנת מס (בהתאם לסעיף קטן (ב) הקיים). אם כאמור לא יכלול מידע פרטני הנוגע לגוף מסוים, מידע שיש נותרה יתרת הפסד שלא קוזזה, היא תועבר לשנה שלאחר בו כדי לזהות לקוח של גוף פיננסי או מידע אישי כהגדרתו מכן, ותקוזז כנגד הרווח שייווצר באותה שנה. במקרה שבו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, ולעניין מידע המצוי בידי הקיזוז כנגד הרווח בשנה עתידית ייצור הפסד באותה שנה רשות התחרות, מסירתו לצוות תיעשה אם נאסף מכוח או יגדיל הפסד קיים באותה שנה (הפסד מצטבר), יהיה סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות ניתן לקזז את כל ההפסד המצטבר כנגד השכר בהתאם הכלכלית, התשמ"ח-,1988 ואם סבר הממונה שהיא נדרשת לסעיף קטן (ב). לעבודת הצוות ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין.

84 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

85 ס"ח התשמ"א, עמ' 128.

86 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

698 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י': עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח

השם 64. פרק זה יהיה "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026".

סעיפי החוק 65. ואלה סעיפי החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-:2026

דברי הסבר

פרק י' הוא תמריץ מס מבוסס פעילות מהותית. הכרה זו נובעת

סעיפים בפרק י' להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת היוצרת מההבנה כי תמריצים הניתנים בקשר לפעילות מהותית 64 ו־65 דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף הראשון בפרק בתחום שיפוט מסוים, פגיעים פחות לסיכוני שחיקת בסיס כללי זה (סעיף 64) מקים את החוק החדש שייווצר - מס והעברת רווחים)BEPS(, ולפיכך קטנה הסבירות כי הם חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, ייצרו את הסיכונים אשר מדיניות המס הגלובלי המזערי התשפ"ו-2026 (בפרק זה - החוק המוצע), והסעיף השני שמקדם ה–OECD נועדה לטפל בהם.

(סעיף 65) מביא את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה נפרד. למדיניות עידוד מחקר ופיתוח (בפרק זה - מו"פ) כחלק ממטרתו לעידוד השקעות הון, החוק לעידוד באמצעות תמריצי מס, יש גם מכלול יתרונות משמעותיים השקעות הון, התשי"ט-1959 (בפרק זה - החוק או חוק בהיבט של מדיניות ציבורית, כלכלית ומיסויית, כפי העידוד), מעניק מכלול של הטבות מס לחברות בעלות שמשתקף במדיניות המומלצת של ארגון ה–.OECD מפעלים תעשייתיים ומפעלים עתירי ידע. ההטבות ראשית, זיכוי מס נתפס ככלי יעיל ואפקטיבי במיוחד העיקריות הניתנות למפעלים כאמור הן הפחתת שיעורי מס לעידוד השקעות מו"פ, שכן הוא מאפשר מתן תמיכה החברות החלים על הכנסה שהופקה מהפעילות המועדפת, ממוקדת וודאית להוצאות הספציפיות שהוצאו בפרויקטי וכן הפחתת שיעורי מס על דיבידנד המחולק מרווחים מו"פ. לזיכוי מס ניתן לייחס גם השפעות זליגה חיוביות אלה. החוק קובע תנאי סף לקבלת ההטבות, ובהם פעילות Effects(Spillover) על כלל המשק. השפעות אלה נובעות ייצורית של המפעל והיותו בר תחרות, וכן קובע החוק מהעובדה כי חדשנות טכנולוגית וידע שנוצר כתוצאה הטבות נוספות, דוגמת פחת מואץ, למפעלים העומדים מפעילות מו"פ של חברות, עשויים לחלחל לידיעת גורמים בתנאי החוק. אחרים במשק, ובכך להגביר את הפריון והצמיחה הכלכלית הכוללת. נוסף על כך, הוצאות המו"פ עצמן גם תורמות לנוכח שינויים במשטר המס הגלובלי, ובראשם חקיקה למשק בדרכים אחרות כדוגמת יצירת מקומות עבודה במדינות רבות של מס חברות מזערי בהתאם למודל פילאר 2 בפריון גבוה או רכישות מוצרים ונכסים.

שמוביל ארגון ה–,OECD צפויה שחיקה ניכרת באפקטיביות

של תמריצי המס הקיימים בישראל. לשינויים אלה צפויה בשל האמור, מוצע לחוקק כאמור חוק חדש אשר ייקרא להיות השפעה משמעותית על רמת האטרקטיביות של "חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026", אשר ישראל לחברות עתירות ידע, אשר מדינות רבות פועלות בו יינתן תמריץ בצורה של זיכוי ממס. הזיכוי המוצע לפי למשוך אותן לפעול בתחומן באמצעות הטבות מס מסוגים החוק המוצע (להלן - הזיכוי ממס), מתמקד בהוצאות מחקר שונים. זאת, בשים לב לתרומתן המכרעת של חברות אלה ופיתוח שהוצאו במדינת ישראל על ידי מפעלי תעשייה, לכלכלה המקומית, לפריון העבודה, להכנסות המדינה שיש להם תרומה גדולה לכלכלה בישראל, ושמדינות רבות ממסים ולקידום החדשנות הטכנולוגית. פועלות למשוך אותם לפעול בתחומן, באמצעים שונים.

החוק המוצע מקנה לחברות כשירות תושבות ישראל, אשר

כדי לשמר את האטרקטיביות של מדינת ישראל לנוכח משתייכות לקבוצה זכאית ועומדות בתנאי סף מסוימים, התהליכים האלה, קיבלה הממשלה את החלטה מספר זכאות לקבלת זיכוי ממס בשיעור מסוים מהוצאות המחקר 3591 מיום י"ב בכסלו התשפ"ו (2 בדצמבר 2025), בעניין והפיתוח שלהן, לאחר שההוצאות המזכות אושרו על ידי אימוץ מודל פילאר 2 האמור וגיבוש תמריצים להבטחת רשות החדשנות. הכול, תוך הבחנה בין אזורי פריפריה האטרקטיביות של מדינת ישראל כאמור לעיל. בהחלטה לאזורים אחרים. כמו כן, וכדי לוודא שהתמריץ המוצע יביא האמורה הוחלט לגבש מערך תמריצים אשר יבטיח לתועלת המרבית למשק, וכדי לוודא שיוגדר כתמריץ כשיר שמירה על האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות בהתאם לכללי ה־OECD אשר עודם מעוצבים בימים אלה, ולפעילות עסקית אל מול מדינות העולם, בעיקר בכל הנוגע מוצע לקבוע סמכות לשר האוצר להחליט על אפשרות של לתעשייה עתירת ידע. אך זאת בעמידה בכללים שפרסם הפיכת הזיכוי למענק, בתנאים שיקבע.

ארגון ה–OECD ובתנאים שלפיהם ייחשבו התמריצים

כתמריצים כשירים כמשמעותם בכללי ה–.OECD מבחינת

כללי ה–,OECD תמריץ מס ייחשב כתמריץ מס כשיר אם

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 699

"הגדרות 1. (א) בחוק זה -

"אזור פיתוח א'" - כמשמעותו בתוספת השנייה לחוק לעידוד

השקעות הון;

"אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" - כהגדרתם בסעיף

88 לפקודה;

"הכנסה טכנולוגית מועדפת" - כהגדרתה בסעיף 51כד לחוק

לעידוד השקעות הון;

"הכנסה מועדפת" ו"מפעל תעשייתי" - כהגדרתם בסעיף 51

לחוק לעידוד השקעות הון;

. "הוצאות מחקר ופיתוח" - הוצאות המסווגות כהוצאות

מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים, לרבות

הוצאות כאמור שהוונו;

"הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" - הוצאות מחקר ופיתוח

של מפעל תעשייתי המנויות להלן, בהפחתת סכומי

מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח של

המפעל, ואולם לא יופחתו לעניין זה מענקים שניתנו

בשל רכישת בניינים:

דברי הסבר

סעיף 1 לחוק המוצע להגדרות "אמצעי שליטה", "יחד עם אחר" ו"קרוב" -

הגדרות אלה מפנות לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (בפרק

לסעיף קטן (א)

זה - הפקודה), אשר מגדיר את אמצעי השליטה בחבר בני

להגדרות "אזור פיתוח א'", "הכנסה מועדפת", "הכנסה אדם, כגון הזכות לרווחים, הזכות למנות דירקטור, הזכות טכנולוגית מועדפת", "מפעל תעשייתי" - החוק המוצע להצבעה באספה הכללית, ואת היחסים הנחשבים יחסים נועד כאמור לשמר ולחזק את יתרונותיה של מדינת ישראל קרובים בין ישויות שונות.

לפעילות של תעשייה עתירת ידע, באמצעות מתן תמריץ

מס בדרך של זיכוי על הוצאות מחקר ופיתוח. כדי להגשים להגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח" - מוצע להגדיר "הוצאות מטרה זו החוק המוצע מתמקד בהוצאות של חברות שיש מחקר ופיתוח" תוך הפניה לכללי חשבונאות מקובלים, להן תרומה משמעותית לכלכלה בישראל ושמדינות רבות ואלה יהיו נקודת המוצא להוצאות המחקר והפיתוח פועלות למשוך אותן באמצעים שונים לפעול בתחומן. המזכות, שהן הבסיס לתמריץ המס (הזיכוי ממס). כמו חברות אלה הן, ככלל, החברות והמפעלים שאליהם כן, מוצע להבהיר כי הגדרה זו כוללת גם הוצאות מחקר מתייחס חוק העידוד, ועל כן ההגדרות של חברות ומפעלים ופיתוח אשר הוונו בהתאם לכללים החשבונאיים האמורים.

כאמור וההגדרות הנוגעות להכנסות שהם מפיקים, לקוחות להגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" - שיעור הזיכוי מהחוק האמור.

ממס יהיה שיעור מהוצאות המחקר והפיתוח המזכות

כמו כן, כפי שיובהר בדברי ההסבר בהמשך פרק זה, שהוציא המפעל התעשייתי. מוצע שמתוך כלל הוצאות מוצע שהתמריץ יינתן, בין השאר, בהבחנה בין אזורים המחקר והפיתוח, את הבסיס לזיכוי יהוו אותן הוצאות שזקוקים לעידוד באופן מיוחד, לבין אזורים אחרים. לצורך אשר הוגדרו כהוצאות מזכות, והן בכללן הוצאות שהוצאו ההבחנה בין האזורים השונים מוצע להשתמש באפיון בישראל ומהוות אינדיקציה לפעילות מחקר ופיתוח האזורים כפי שנעשה בחוק העידוד, כאשר אזור פיתוח א' הנעשית בישראל, בדגש על השקעה בהון האנושי. לפיכך מפורט בתוספת לחוק העידוד ושם מפורטים האזורים שיש ההגדרה מורכבת מרכיבי ההוצאות המפורטים להלן, כאשר הצדקה מיוחדת לתמרץ בהם פעילות תעשייתית. לפני שיובאו הרכיבים בחשבון כבסיס לזיכוי, נדרשים ככלל, מפעל תעשייתי הוא מפעל שיש בו פעילות להתקיים שני תנאים מקדמיים: אישור ההוצאות המזכות ייצורית, והכנסה מועדפת היא הכנסה שהופקה או נצמחה בידי רשות החדשנות וניכוי סכומי מענקים שניתנו למפעל ממפעל מועדף בישראל. בשל הוצאות מחקר ופיתוח. יחד עם זאת, לא ינוכו מענקים הכנסה טכנולוגית מועדפת היא הכנסה של מפעל שניתנו בעבור רכישת בניינים.רכיבי הוצאות המחקר טכנולוגי שהופקה או נצמחה מנכס לא מוחשי מוטב (שהוא, והפיתוח המזכות הם אלה:

בעיקרו, קניין רוחני) שבבעלותו המלאה או החלקית, ואשר

נבעה ממחקר ופיתוח בישראל.

700 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) 100% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים

בפעילות מחקר ופיתוח בישראל; לעניין זה, "עלות

שכר" - שכר העבודה ששולם לעובדי המפעל, כפי

שדווח בטופס 0126 שהגישה החברה הכשירה לפי

תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה),

התשנ"ג-199387, בשינויים אלה:

(א) בתוספת סכום ששילם מעסיק לקרן

השתלמות או לקופת גמל, אם לפי סעיף 3

לפקודה לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד

ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל;

(ב) בתוספת סכום תשלום דמי ביטוח ששילם

מעסיק בעד עובדו לפי חוק הביטוח הלאומי

[נוסח חדש], התשנ"ה-199588;

(ג) בניכוי מענקים עקב פרישה או מוות

כמשמעותם בסעיף 9(7א) לפקודה;

(ד) בניכוי הוצאות בשל תגמול הוני שלא

הותרו בניכוי לפי סעיף 102(ד)(1) לפקודה;

(2) סכום הפחת שניתן לנכות בשנת המס לפי תקנות

מס הכנסה (פחת), 194189, בעד הנכסים היצרניים

שנעשה בהם שימוש בישראל באותה שנת מס לצורך

פעילות המחקר והפיתוח של המפעל, למעט סכום

פחת שנוסף בשל היוון הוצאות; ולגבי נכסים יצרניים

המשמשים את המפעל כאמור ואינם בבעלותו של

בעל המפעל - דמי השימוש אשר שולמו בעד שימוש

בנכסים כאמור בשנת המס;

דברי הסבר

לפסקה (1) אבל עלות השכר שלהם לא תיכלל בפסקה זו מכיוון שהם

הרכיב בפסקה זו הוא עלות שכר העובדים המועסקים אינם מועסקים בפעילות המחקר והפיתוח (עם זאת, עלות בפעילות של מחקר ופיתוח בישראל. הגדרת השכר נקבעה השכר של עובדים אלה יכולה להיכלל בפסקה (5) להלן).

באופן שכולל גם רכיבים שהם עלויות מעסיק, גם אם הם לפסקה (2)

לא נרשמים במועד תשלום השכר כחלק משכר העובד, כגון הרכיב בפסקה זו מתייחס להוצאות הפחת המוכרות הפרשות המעסיק לקופת גמל או קרן השתלמות בעבור על נכסים יצרניים שנעשה בהם שימוש לצורך תהליך העובד, וחלקו של העובד בתשלומי ביטוח לאומי. לצד זאת הפיתוח, ואם לא מדובר בנכסים של בעל המפעל, יובאו מוצע להחריג מענק שניתן בגין פרישה או מוות, מאחר בחשבון דמי השימוש ששולמו בעד השימוש בנכסים.

שמדובר במענק המהווה זכות קנויה לעובד אך לא ביטוי בהקשר זה יובהר כי שיעור הפחת שיילקח לצורך רכיב זה לפעילות מחקר ופיתוח עכשווית, וכן הוצאה בעבור תגמול הוא שיעור הפחת בהתאם לתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, הוני שנכלל ברכיב השכר של העובד בשנת המס, אבל לא בלא פחת מואץ שניתן בהתאם לחקיקות אחרות, גם אם הותר כהוצאה לחברה בהתאם להוראות סעיף 102(ד)(1) הן מתייחסות לתקנות האמורות, ולמעט סכום פחת שנוסף לפקודה. כמו כן, הרכיב בפסקה זו הוא רק בשל עלות השכר בשל היוון הוצאות. כמו כן, יובהר שלצורך חישוב סכום של עובדי המפעל המועסקים באופן ישיר (גם אם באופן חלקי) הפחת יופחתו סכומי המענקים שהתקבלו בשל רכישת בפעילות המחקר והפיתוח. כך שייתכן שיהיו עובדים אשר הנכס בהתאם להוראות סעיף 21(ב) לפקודת מס הכנסה.

שכרם נכלל בהוצאות המחקר והפיתוח במובן החשבונאי,

87 ק"ת התשנ"ג, עמ' 408.

88 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

89 ע"ר-1941, תוס' 2, עמ' 1261.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 701

(3) 65% מסך הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא

המפעל בשנת המס באמצעות קבלני משנה -

(א) בישראל ובלבד שקבלן המשנה לא תבע

בעדן זיכוי ממס מכוח חוק זה; לעניין זה, "קבלן

משנה" - למעט קרוב של החברה הכשירה

שהמפעל בבעלותה;

(ב) מחוץ לישראל, לצורך ביצוע ניסויים

קליניים וטוקסיקולוגיים שלא ניתן לבצעם

בישראל ולצורך ביצוע פעולות אחרות, מסוגים

שיקבע שר האוצר, שלא היה ניתן לבצען

בישראל;

(4) הוצאות בעבור רכיבים, ציוד חד־פעמי וחומרים

מתכלים, שנצרכו במלואם במהלך שנת המס במסגרת

פעילות מחקר ופיתוח בישראל;

(5) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל

שאינן כלולות בפסקאות (1) עד (4), למעט הוצאות

לשכירות או פחת על בניינים, וזאת עד לתקרה בסכום

השווה ל־20% מעלות השכר של עובדי המפעל

המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל;

"חברה כשירה" - חבר בני אדם שמתקיימים בו התנאים

האמורים ברישה ובפסקאות (2) עד (5) של ההגדרה

"חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון;

דברי הסבר

לפסקה (3) לפסקה (4)

הרכיב בפסקה זו מתייחס להוצאה שהוציאה החברה רכיב זה מתייחס להוצאות שהוצאו לרכישת ציוד בעבור פעילות מחקר ופיתוח של קבלני משנה שלה, וחומרים מתכלים ששימשו לצורך פעילות המו"פ של הנעשית בישראל, וכן בעבור פעילות מחקר ופיתוח מחוץ המפעל ושנצרכו במהלך שנת המס.

לישראל שלא היה ניתן לבצעה בישראל מהסוג שנקבע לפסקה (5)

בפסקה - ניסויים קליניים וטוקסיקולוגיים, או פעילות

אחרת שלא ניתן לבצעה בישראל, שנעשו גם הן על ידי רכיב זה הוא רכיב סל כללי, אשר מביא בחשבון קבלן משנה מסוגים שיקבע שר האוצר. מאחר שקבלני הוצאות שהן חלק מהוצאות המחקר והפיתוח של החברה, המשנה הם ישויות משפטיות נפרדות, ושהתשלום לקבלני אך אינן מפורטות בפסקאות האחרות, כגון הוצאות תקורה המשנה כולל גם תשלום בשל מרכיב של רווח קבלן שונות. לצורך יצירת מנגנון פשוט, ומאחר שישנם קשיי המשנה, מוצע לקבוע שלא יובאו בחשבון כלל ההוצאות הערכה להוצאות אלה ולתרומתן למשק, מוצע לקבוע כלל של קבלני המשנה, אלא רק שיעור של 65% מהן. כמו כן, אחיד שיכיר בהוצאות אלה עד לתקרה של 20% מעלות מוצע להחריג מתן זיכוי בשל פעילות של קבלן משנה, אם השכר של עובדי המפעל המועסקים במחקר ופיתוח אותו קבלן משנה כבר קיבל זיכוי ממס בשל אותן הוצאות בישראל (לפי ההגדרה של "עלות שכר" לעיל בפסקה)(1).

לפי החוק המוצע. לבסוף, לעניין הוצאות של קבלן משנה להגדרה "חברה כשירה" - הזכאות לזיכוי ממס מוקנית שפועל בישראל, מוצע להחריג הוצאות של קבלן משנה כאמור לחברה תושבת ישראל. כדי לשמר אחידות בחקיקה, שהוא קרוב של החברה, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס ההגדרה מפנה לרישה ולפסקאות (2) עד (5) של ההגדרה הכנסה. זאת כדי למנוע תכנוני מס שנועדו להגדיל את "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק העידוד. הגדרה זו קובעת הזיכוי ברמת הקבוצה. בין השאר את התנאים האלה:

(א) מדובר בחברה שהתאגדה בישראל או שותפות

ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל;

702 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"חוק לעידוד השקעות הון" - חוק לעידוד השקעות הון,

התשי"ט-195990;

"חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה" - חוק

לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה,

התשמ"ד-198491;

"המנהל" - המנהל כהגדרתו בפקודה, לרבות מי שהוא

הסמיכו לצורך חוק זה;

"מענק" - מענק, סיוע, מימון או תמיכה כספיים שניתנו בידי

מדינת ישראל, מדינה זרה, תאגיד או גוף שהוקמו בחוק,

רשות ציבורית, רשות מקומית, או מי מטעמם;

"מפעל מו"פ" - מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים הקבועים

בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף"

שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך ההכנסות

בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת

המפעל, היה פחות מ־10 מיליארד שקלים חדשים;

"מפעל מו"פ מיוחד" - מפעל תעשייתי שהתקיימו בו התנאים

הקבועים בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "מפעל טכנולוגי

מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון, וסך

ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעימה נמנית

החברה בעלת המפעל, היה 10 מיליארד שקלים חדשים

או יותר;

דברי הסבר

(ב) החברות האלה לא החילו על עצמן את ההוראות זו נועדה להבטיח כי הסמכויות המינהליות והמקצועיות הנוגעות לחברות משפחתיות או חברות שקופות (בפסקה ליישום זיכוי המס המוצע ירוכזו בידי אותו הגוף אשר אמון זו - החברה) ואין מדובר בקיבוץ; על מערך מס ההכנסה.

(ג) אין מדובר בחברה בבעלות ממשלתית מלאה; להגדרה "מענק" - הזיכוי ממס אינו אמור להינתן נוסף

(ד) השליטה על עסקי החברה וניהולם מופעלים מישראל; על מענקים אחרים הניתנים מכל גורם שהוא, בשל אותן הוצאות, שכן תוצאה כזו מהווה כפל לא מוצדק. לכן,

(ה) החברה מנהלת פנקסים קבילים ומגישה דוחות כאמור לעיל, יש התחשבות במענקים שניתנו בהגדרה של כנדרש; ההוצאות המזכות. לאור תכלית זו מוצע להגדיר את המונח

(ו) אין לחברה ולבעל תפקיד בה הרשעות בעבירות מס "מענק" באופן רחב, לרבות את סוגי הגורמים שמעניקים כמפורט בסעיף האמור. מענקים.

יצוין כי ההפניה האמורה אינה כוללת את פסקה (1) להגדרות "מפעל מו"פ" ו"מפעל מו"פ מיוחד" - הגדרות להגדרה בחוק העידוד הדורשת בעלות על "מפעל מועדף" אלה נועדו לזהות קטגוריה של מפעלים שיש בהם המפיק הכנסה מועדפת. זאת במטרה להחיל את הטבת מאפיינים טכנולוגיים ושיעורי הוצאות מו"פ מהותיים.

המס גם על חברות שטרם הבשילו לכדי ייצוא בשיעורים ההגדרה מתבססת על התנאים הקבועים בהגדרות "מפעל הקבועים בחוק העידוד, כגון חברות המצויות בשלבי מחקר טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" שבסעיף ופיתוח. באופן זה, התנאים לזכאות בהתאם להגדרה 51כד לחוק העידוד. בשל ההכרה של המחוקק בחשיבותם המוצעת מתמקדים בזהות החברה וזיקתה למדינת ישראל של מפעלים אלה, הם זכאים כבר היום להטבות מס ועברה ה"נקי" מבחינת דיני המס, בלי להתנות את ההטבה מוגברות לפי חוק העידוד.

בקיומו של מפעל מועדף בבעלותה. יחד עם זאת, ההגדרות המוצעות משמיטות במכוון

להגדרה "המנהל" - מוצע לקבוע כי "המנהל" לעניין החוק את התנאי בדבר היות המפעל "מפעל בר־תחרות", הנדרש המוצע יהיה המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. הגדרה ככלל לצורך קבלת הטבות לפי חוק העידוד. השמטה זו 90 ס"ח התשי"ט, עמ' 234; התשפ"ד, עמ' 154.

91 ס"ח התשמ"ד, עמ' 100.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 703

"נכסים יצרניים" - מכונות וציוד אחר המשמשים מפעל

תעשייתי שהוצאות הפחת בשלהם נרשמות בהוצאות

המחקר והפיתוח של המפעל, למעט רכב פרטי או

רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה [נוסח חדש]92,

ולמעט בניינים;

"פעילות מחקר ופיתוח" - פעילות של מחקר ופיתוח; לעניין

זה, "מחקר" ו"פיתוח" - כהגדרתם בסעיף 4 לחוק

לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה;

"הפקודה" - פקודת מס הכנסה93;

"קבוצה" - קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר ואחת

מהן מחזיקה בלמעלה מ־50% מכל אמצעי השליטה

בכל אחת מהישויות האחרות, במישרין או בעקיפין,

לבד או יחד עם אחר;

"קבוצה זכאית" - קבוצה שמתקיימים בה כל אלה:

דברי הסבר

נועדה להרחיב את תחולת ההטבה ולאפשר גם למפעלים לגביהם היא צמצום ההכרה בהוצאות בשלהם לצורך הנמצאים בשלבי פעילות מוקדמים יותר, אשר טרם הגיעו מתן הטבות.

לרמת היצוא הנדרשת לצורך סיווגם כמפעל בר־תחרות, להגדרה "פעילות מחקר ופיתוח" - מוצע להגדיר "פעילות ליהנות משיעור הזיכוי המוגבר. זאת מתוך הכרה בחשיבות מחקר ופיתוח" בדרך של הפניה להגדרות המונחים "מחקר" עידוד פעילות המחקר והפיתוח שלהם. ו"פיתוח" כפי שהם קבועים בחוק לעידוד מחקר, פיתוח ההבחנה בין מפעל מו"פ למפעל מו"פ מיוחד היא וחדשנות בתעשייה, התשמ"ד-.1984 בהתאם להוראות שמפעל מו"פ מיוחד הוא מפעל שסך ההכנסות בשנת המס, החוק האמור, "מחקר" מוגדר כחקירה מתוכננת במטרה של הקבוצה שעימה נמנית החברה בעלת המפעל, היה 10 לגלות ידע חדש, מתוך ציפייה שידע זה יהא מועיל בפיתוח מיליארד שקלים חדשים או יותר. בשל התועלת שבמשיכת מוצר חדש או תהליך חדש, או בשיפור מהותי במוצר או מפעלים בקבוצות כאלה לישראל, חוק העידוד כבר מגדיר בתהליך קיימים. "פיתוח" מוגדר כיישום ממצאי מחקר או מפעלים אלה (שעומדים בתנאי של מפעל בר־תחרות) ידע אחר, המכוונים לייצור מוצר חדש או לפיתוח תהליך כ"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", ומקנה למפעלים כאמור חדש או לשיפור מהותי במוצר קיים או בתהליך קיים.

הטבות משמעותיות יותר. מוצע להמשיך עם המדיניות להגדרה "קבוצה" - מוצע להגדיר קבוצה כקבוצה המורכבת האמורה, ולהקנות למפעלים שהם חלק מקבוצות כאלה משתי ישויות או יותר ואחת מהן מחזיקה בלמעלה מ־50% גם זיכוי ממס גבוה יותר לפי החוק המוצע. מכל אמצעי השליטה בכל אחת מהישויות האחרות, למען הסר ספק, יובהר כי "מפעל טכנולוגי מועדף במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר. הגדרה זו משמשת מיוחד" ו"מפעל טכנולוגי מועדף", כהגדרתם בחוק העידוד, בסיס להגדרה של "קבוצה זכאית". מדובר על הגדרה הדומה נכללים מעצם הגדרתם בגדר "מפעל מו"פ מיוחד" ו"מפעל להגדרה של "קבוצה" בסעיף 51כד לחוק העידוד, אך מוצע מו"פ", בהתאמה, שכן הם עומדים בתנאים הנדרשים. להבהיר במסגרתה כי יש להחזיק מעל 50% בחברה כדי שזו להגדרה "נכסים יצרניים" - הגדרה זו נכללה לצורך תיחשב כחלק מהקבוצה, וזאת כדי למנוע מצב שבו חברות הבהרת הנכסים שיובאו בחשבון לצורך חישוב הוצאות ייחשבו כמשויכות ליותר מקבוצה אחת.

הפחת, אשר מהוות כאמור רכיב בהוצאות המחקר והפיתוח להגדרה "קבוצה זכאית" - ההגדרה קובעת את תנאי הסף שמזכות בקבלת זיכוי ממס. אם ישנם נכסים יצרניים אשר של הקבוצה, אשר מקימים לחברות המשתייכות אליה הוצאות הפחת בשלהם נרשמות כהוצאות מחקר ופיתוח את הזכאות לקבל את הזיכוי ממס. ההגדרה מתייחסת של המפעל התעשייתי, ההוצאות בשל נכסים אלה ייכללו לחברות הכשירות שבקבוצה. תנאי הסף של הקבוצה בבסיס המזכה בתמריץ. אך זאת למעט כלי רכב פרטיים להקמת הזכאות הם התנאים המצטברים שלהלן:

או מסחריים ובניינים, שהם נכסים שהמדיניות המקובלת

92 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

93 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

704 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) סך ההכנסות המצטברות של כל החברות

הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס, שהן

הכנסה מועדפת או הכנסה טכנולוגית מועדפת -

(א) עמד על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות;

סכום זה יתואם ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור

עליית המדד בשנת המס הקודמת;

(ב) מהווה 60% לפחות מכלל ההכנסות של

החברות המשתייכות לקבוצה שהן תושבות

ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל בהכנסות

של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה

אחרת המשתייכת לקבוצה;

(2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה מועסקים

200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת

המס; לעניין זה, יראו עובד המועסק עד ארבע שעות

עבודה ביום כעובד בחצי משרה, ועובד המועסק רק

בחלק משנת המס כעובד במשרה חלקית ששיעורה

הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק;

"רשות החדשנות" - הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית,

שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות

בתעשייה;

"שנת פעילות המו"פ" - שנת המס שבה הוצאו הוצאות

המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשת הזיכוי ממס

לפי סעיף 2.

(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו

בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

דברי הסבר

לפסקה (1) לפסקה (2)

נדרש שסך ההכנסות שמקורן בהכנסה מועדפת התנאי הקבוע בפסקה זו הוא שבחברות הכשירות

והכנסה טכנולוגית מועדפת של כל החברות הכשירות שבקבוצה מועסקים לפחות 200 עובדים במשרה מלאה בקבוצה, בשנת המס - בישראל בשנת המס. לעניין זה נקבע שעובד המועסק עד

(1) יעמוד על 100 מיליון שקלים חדשים לפחות. סכום זה ארבע שעות עבודה ביום ייחשב לעובד בחצי משרה, ועובד יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המועסק רק בחלק משנת המס ייחשב לעובד במשרה חלקית המס הקודמת. לעניין זה יובהר כי ההתייחסות להכנסות ששיעורה הוא החלק היחסי משנת המס שבה הוא מועסק.

מצטברות, של הכנסות שהן הכנסה מועדפת והכנסה להגדרה "רשות החדשנות" - רשות החדשנות היא הרשות טכנולוגית מועדפת, היא במונחי מחזור ולא רווח; הלאומית לחדשנות טכנולוגית, כאמור בחוק לעידוד מחקר,

(2) יהווה 60% לפחות מכלל ההכנסות של החברות פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-.1984 בקבוצה שהן תושבות ישראל, ובלבד שלעניין זה לא ייכלל להגדרה "שנת פעילות המו"פ" - ההגדרה מתייחסת לשנת בהכנסות של חברה דיבידנד שהתקבל במישרין מחברה המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן אחרת שהיא חלק מהקבוצה הרב־לאומית (כלומר - יש מוגשת בקשת הזיכוי לפי סעיף 2 לחוק המוצע.

למעט דיבידנדים מהכנסות החברה, אף אם הדיבידנד חולק לסעיף קטן (ב)

מחברה שאינה תושבת ישראל).

מאחר שהחוק המוצע עוסק בתמריץ מס, ולשם

האחידות והבהירות, נקבע בסעיף קטן זה כי לכל מונח

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 705

זכאות לזיכוי ממס 2. (א) חברה כשירה שהוציאה בשנת מס הוצאות מחקר

ופיתוח מזכות והשתייכה לאותה קבוצה זכאית במהלך כל

שנת המס האמורה, זכאית לזיכוי ממס בהתאם להוראות

סעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה:

(1) כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה

הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן להגיש בעבורן

דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח המזכות

שלהן לאותה שנת מס, ולהיות הנישומה לעניין זה

כאמור בסעיף 4 (בחוק זה - החברה המייצגת);

(2) החברה המייצגת הגישה לרשות החדשנות,

בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות המו"פ, בקשה

לאישור סיווג הוצאות המחקר והפיתוח של כל החברות

הכשירות המשתייכות לקבוצה כהוצאות מזכות,

בצירוף ייפוי הכוח האמור בפסקה (1), והבקשה אושרה

בידי רשות החדשנות כאמור בסעיף קטן (ב);

(3) החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח

מרכז (להלן - הדוח המרכז), בטופס שקבע המנהל,

שכלולים בו, בין השאר, הפרטים המנויים בפסקאות

משנה (א) עד (ד) שלהלן, בצירוף ייפוי הכוח לפי

פסקה (1) ואישור רשות החדשנות כאמור בפסקה (2):

(א) פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה

זכאית;

דברי הסבר

אחר בחוק המוצע, שלא פורט במסגרת ההגדרות שלעיל, החדשנות ולפקיד השומה ותקבל החלטות בשם החברות תהיה המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן בקבוצה לעניין הזיכוי ממס, והליכי השומה יתנהלו מולה.

נאמר במפורש אחרת. לפסקה (2)

סעיף 2 לחוק המוצע התנאי הקבוע בפסקה זו הוא שהחברה המייצגת תגיש

סעיף 2 לחוק המוצע קובע את מהותו של הזיכוי ממס לרשות החדשנות, בתוך 24 חודשים מתום שנת פעילות ואת התנאים לקבלתו. המו"פ, בקשה לאשר את סיווג הוצאות המחקר והפיתוח לסעיף קטן (א) של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה, כהוצאות מזכות, וצירפה לבקשה את ייפוי הכוח האמור בפסקה (1).

לפי המוצע, חברה כשירה שהוציאה בשנת מס תקופה זו נקבעה כדי לאפשר לחברות להשלים את הליכי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות והשתייכה לאורך כל שנת הכנת הדוח השנתי לפני הגשת הבקשה, וזאת שכן האישור המס האמורה לאותה קבוצה זכאית, זכאית לקבל זיכוי על הוצאות המחקר והפיתוח המזכות יינתן על סמך דוח ממס, בהתקיים התנאים המפורטים להלן. כל התנאים שנתי מבוקר וחתום. ואולם התקופה הוגבלה כדי לתת ודאות המפורטים נדרשים להתקיים לפני שהחברה הכשירה למשק ולמדינה באשר לזיכויים הצפויים להינתן. יחד עם תהיה זכאית לנצל את הזיכוי ממס. זאת, יובהר כי החברות בקבוצה יוכלו להשלים את הגשת לפסקה (1) הבקשה מוקדם יותר אם רצונן בכך, לצורך קבלת הזיכוי ממס מוקדם יותר. נוסף על כך, לצורך קבלת הזיכוי ממס, נדרש התנאי הקבוע בפסקה זו הוא שכל החברות הכשירות כמובן כי הבקשה האמורה תאושר בידי רשות החדשנות המשתייכות לקבוצה הזכאית ייפו את כוחה של אחת מהן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) המוצע.

להגיש בעבורן דיווחים לעניין הוצאות המחקר והפיתוח

המזכות שלהן לאותה שנת מס ולהיות נישומה לעניין לפסקה (3)

זה. מוצע להגדיר את החברה שייפו את כוחה כ"חברה התנאי הקבוע בפסקה זו הוא שהחברה הגישה לפקיד מייצגת", וכפי שיפורט בהמשך היא תגיש דיווחים לרשות השומה דוח מרכז (בפרק זה - הדוח המרכז) בטופס שיקבע 706 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) דיווח לגבי הוצאות המחקר והפיתוח

המזכות שהוציאה בשנת המס כל אחת

מהחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה;

(ג) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה

בכללותה ואופן חישוב הזיכוי, כאמור בסעיף 3;

(ד) פירוט לגבי אופן חלוקת סכום הזיכוי ממס

שזכאית לו הקבוצה בכללותה, בין החברות

הכשירות המשתייכות לקבוצה; החברה המייצגת

אינה רשאית לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס

הצפוי לכל אחת מהחברות הכשירות, לאחר

הגשת הדוח המרכז;

(4) החברה הכשירה הגישה בקשה לקבלת זיכוי ממס

לפי הוראות סעיף קטן (ג).

(ב) הוגשה בקשה לרשות החדשנות לפי סעיף קטן (א)(2),

תודיע הרשות לחברה המייצגת ולמנהל, בתוך 180 ימים

מהמועד שבו אישרה את קבלת הבקשה והמסמכים הנלווים

אליה, אם החליטה לאשר את הבקשה או לדחותה ומה נימוקי

ההחלטה; לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה

עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה הרשות אישור כי

ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח

מזכות, ואולם אם דרשה רשות החדשנות השלמת מסמכים

מהחברה המייצגת, לא יובא במניין התקופה למתן החלטה

כאמור פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת

המסמכים בידי החברה המייצגת.

דברי הסבר

המנהל, שצורפו אליו ייפוי הכוח לפי פסקה (1) ואישור לפסקה (4)

רשות החדשנות האמור. בדוח ייכללו, בין השאר, כל אלה: התנאי הקבוע בפסקה זו הוא שהחברה הכשירה פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית; דיווח תגיש את הבקשה לקבלת זיכוי לפי הוראות סעיף קטן (ג).

לגבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות שהוציאו בשנת

המס כל אחת מהחברות הכשירות שהן חלק מהקבוצה; לסעיף קטן (ב)

סכום הזיכוי ממס שזכאית לו הקבוצה בכללותה ואופן מוצע לקבוע שאם הוגשה בקשה לרשות החדשנות חישוב הזיכוי, כאמור בסעיף 3 לחוק המוצע; ופירוט לגבי להכיר בהוצאות המחקר והפיתוח של חברות כשירות אופן חלוקת הזיכוי בין החברות הכשירות המשתייכות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כאמור לעיל בסעיף לקבוצה. יובהר כי החברה המייצגת רשאית לחלק את קטן (א)(2) המוצע, תודיע רשות החדשנות לחברה המייצגת כלל הזיכוי שחברות הקבוצה זכאיות לו בהתאם לשיקול ולמנהל, בתוך 180 ימים מהמועד שבו אישרה את קבלת דעתה (כלומר חברה כשירה תוכל לקבל זיכוי בסכום הבקשה וכל המסמכים הנלווים אליה, אם החליטה לאשר שגבוה מהסכום שהיא זכאית לו בשל הוצאות המו"פ את הבקשה או לדחותה, מה סכום הוצאות המחקר המזכות שלה). והפיתוח המזכות, ומהם נימוקי ההחלטה. מוצע לקבוע מוצע לקבוע כי החברה המייצגת לא תהיה רשאית שאם לא הודיעה רשות החדשנות על החלטתה בבקשה לחזור בה מייחוס סכום הזיכוי ממס הצפוי לכל אחת עד תום התקופה האמורה, יראו כאילו נתנה הרשות אישור מהחברות הכשירות, לאחר הגשת הדוח המרכז (וכך גם כי ההוצאות שפורטו בבקשה האמורה הן הוצאות מחקר שאר החברות בקבוצה), וכי רק החברה שהזיכוי יוחס לה ופיתוח מזכות. לצד זה מוצע לקבוע כי במקרה שבו ביקשה במקור תוכל לנצל אותו. הרשות השלמת מסמכים מהחברה המייצגת, ובכלל זה באמצעות פגישה פרונטלית, לא יובא במניין התקופה למתן הדוח המרכז יהווה הבסיס לדרישת הזיכוי על ידי החלטה פרק הזמן שממועד הדרישה עד למועד השלמת החברות בקבוצה, והליכי השומה יתנהלו בקשר אליו. המסמכים על ידי החברה המייצגת.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 707

(ג) חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) זכאית להגיש בקשה

לזיכוי ממס, בסכום הזיכוי ממס שיוחס לה בדוח המרכז, לפי

אחת מהאפשרויות שלהלן:

(1) בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו,

בשל הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת

לשנת המס שלאחר שנת פעילות המו"פ; בקשה לפי

פסקה זו תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לגבי

שנת המס האמורה ויצורף לה הדוח המרכז;

(2) בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו

בחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו-

202594, שהיא חייבת בו בשל הכנסה שהופקה בשנת

פעילות המו"פ; בקשה לפי פסקה זו תוגש עם הדוח

שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת פעילות

המו"פ ויצורף לה הדוח המרכז.

(ד) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ג), שלא היה ניתן לעשות

בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס האמורה באותו סעיף

קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו,

כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס

כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי ממס כאמור שהיה

ניתן לעשות בו שימוש כבר בשנות מס קודמות.

חישוב סכום 3. (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת

הזיכוי מס, יהיה הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה:

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) עם הדוח שמוגש לפי סעיף 4 לחוק האמור לגבי שנת

סעיף קטן זה קובע כנגד אילו מסים ניתן לנצל את פעילות המו"פ, ויצורף לה הדוח המרכז. בהקשר זה יובהר הזיכוי ממס, ומה ההליך הרלוונטי לכך. מוצע כי חברה כי אם החברה המייצגת או חברה אחרת בקבוצה היא גם כשירה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה זכאית להגיש בקשה החברה המייצגת לעניין חוק מס חברות מזערי, יהיה ניתן לזיכוי במס, בסכום הזיכוי שיוחס לה בדוח המרכז, לפי כל לייחס לה חלק גדול מסכום הזיכוי הקבוצתי, כדי שתוכל אחת מהאפשרויות שלהלן: לנצל אותו אל מול המס המקומי המשלים שהיא משלמת בשם הקבוצה לפי אותו חוק.

לפסקה (1)

לסעיף קטן (ד)

בקשה לזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, בשל

הכנסה שהופקה או נצמחה בשנת המס העוקבת לשנת מוצע לקבוע שזיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ב), שלא המס שלאחר שנת פעילות המו"פ. בקשה לפי פסקה זו היה ניתן לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס תוגש עם הדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה, לגבי שנת האמורה באותו סעיף קטן, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס האמורה, ויצורף לה הדוח המרכז אשר הוגש על ידי המס הבאות בזו אחר זו, כנגד חבות מס הכנסה או מס החברה המייצגת. בהקשר זה יובהר כי אם חברה צופה מקומי משלים של כל שנת מס כאמור. ובלבד שלא ייעשה שחבות המס שלה תקטן בעקבות ניצול הזיכוי, היא תוכל שימוש בזיכוי כאמור שהיה ניתן לעשות בו שימוש כבר להקטין מראש את המקדמות המשולמות באותה שנת מס. בשנות מס קודמות.

לפסקה (2) סעיף 3 לחוק המוצע

בקשה לזיכוי כנגד מס מקומי משלים, כהגדרתו בחוק לסעיף קטן (א)

מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ"ו-2025 (להלן סעיף זה מפרט את מנגנון החישוב הטכני לקביעת

- חוק מס חברות מזערי), שהיא חייבת בו בשל הכנסה סכום הזיכוי. החישוב מבוסס על שיטת חישוב יחסית, שהופקה בשנת פעילות המו"פ. בקשה לפי פסקה זו תוגש המבטיחה יישום מדורג של שיעורי הזיכוי.

94 ס"ח התשפ"ו, עמ' 72.

708 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים

תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות

לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א'

או מפעלי מו"פ מיוחדים -

(א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה

וב־15%;

(ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה

וב־30%;

(2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים

תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות

לקבוצה, שהם מפעלי מו"פ -

(א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה

וב־2%;

(ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה

וב־%.4

דברי הסבר

בשלב הראשון מחשבים את סך כל הוצאות המחקר בשלב החמישי מחשבים את הזיכוי. החישוב מאפשר והפיתוח המזכות של כלל חברות הקבוצה. לחברות כשירות שהן חלק מקבוצות זכאיות שיש להן בשלב השני, סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות הוצאות מחקר ופיתוח בסכומים גבוהים (מעל למדרגה), של הקבוצה מחולק לשני רכיבים: החלק של ההוצאות לקבל זיכוי בשיעורים גבוהים יותר, כאשר שיעור הזיכוי ש"עד למדרגה" (עד 1.2 מיליארד שקלים חדשים) והחלק גדל ככל שהוצאות המו"פ גדולות יותר. וזאת תוך שמירה של ההוצאות ש"מעל למדרגה". על ההבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

בשלב השלישי קובעים מהו השיעור של כל חלק בהתאם, החישוב נעשה באופן הזה: סכום הוצאות מהוצאות המו"פ המזכות (החלקים שחושבו בשלב השני המו"פ המזכות שבקבוצה א' (שחושבו בשלב הרביעי)

- עד למדרגה ומעל למדרגה) מתוך הסכום הכולל של כשהוא מוכפל בשיעור שמתחת למדרגה - מקנה זיכוי הוצאות המו"פ המזכות של כלל חברות הקבוצה (הסכום בשיעור של 15%, ואותו סכום, כשהוא מוכפל בשיעור מהשלב הראשון); כלומר כמה אחוזים - מתוך כלל שמעל למדרגה - מקנה זיכוי בשיעור של 30%.סכום הוצאות המו"פ המזכות של הקבוצה - מהווה הסכום הוצאות המו"פ המזכות שבקבוצה ב', כשהוא מוכפל עד למדרגה, כאשר תוצאת החישוב הזה נקראת "השיעור בשיעור שמתחת למדרגה - מקנה זיכוי בשיעור של 2%, שעד למדרגה"; וכמה - מתוך כלל הוצאות המו"פ המזכות ואותו סכום, כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה - של הקבוצה - מהווה החלק שמעל למדרגה, תוצאת מקנה זיכוי בשיעור של 4%.אם לחברות הקבוצה יש החישוב הזה נקראת "השיעור שמעל למדרגה". "השיעור הוצאות מו"פ מזכות שמתחלקות בין קבוצה א' לקבוצה עד למדרגה" מחושב על ידי חלוקת סכום המדרגה של 1.2 ב', סכום הזיכוי יהיה החיבור של שתי התוצאות לעיל.

מיליארד שקלים חדשים בסך הוצאות המחקר והפיתוח בהתאם לסעיף 2 לחוק המוצע, כל חברה כשירה, המזכות של החברות בקבוצה. מתוך הקבוצה הזכאית, תהיה זכאית לסכום הזיכוי שחולק בשלב הרביעי, ולצורך ההבחנה בין המפעלים לה לפי הדוח המרכז שתגיש החברה המייצגת.

המתומרצים יותר, מחלקים את הוצאות המו"פ המזכות יובהר שמנגנון זה חל גם על קבוצות שסך ההוצאות של כלל חברות הקבוצה (שחושבו בשלב הראשון) לשני המזכות שלהן אינו מגיע למדרגה של 1.2 מיליארד שקלים החלקים האלה: קבוצה א' - הוצאות המחקר והפיתוח חדשים. במצב כזה, חלק ההוצאות "מעל למדרגה" יהיה המזכות של מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות אפס. כפועל יוצא מכך, חישוב הזיכוי בעבור קבוצה כזו כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים יתבסס במלואו על שיעורי הזיכוי הנמוכים: 15% על שממוקמים באזור פיתוח א' או מפעלי מו"פ מיוחדים, הוצאות של מפעלים באזור פיתוח א' או מפעלי מו"פ וקבוצה ב' - הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מיוחדים, ו־2% על שאר הוצאות המחקר והפיתוח המזכות.

מפעלים תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות

לקבוצה, שהם מפעלי מו"פ.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 709

(ב) בסעיף זה -

"סך ההוצאות שמעל למדרגה" - סך הוצאות המחקר והפיתוח

המזכות של כלל החברות הכשירות המשתייכות

לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום של 1.2 מיליארד

שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה

מאפס - יראו אותה כאילו היא אפס;

"השיעור שמעל למדרגה" - התוצאה המתקבלת מחלוקת

סך ההוצאות שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר

והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות

המשתייכות לקבוצה הזכאית;

"השיעור שעד למדרגה" - התוצאה המתקבלת מחלוקת

סכום של 1.2 מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות

המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות הכשירות

המשתייכות לקבוצה הזכאית, ואולם אם התוצאה

המתקבלת גדולה מאחת - יראו אותה כאילו היא אחת.

שומת הזיכוי ממס 4. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(4),

ישלח פקיד השומה למבקשת ולשאר החברות הכשירות

המשתייכות לקבוצה הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס

שזכאית לו הקבוצה בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת

מהן זכאית לו, בהתאם לדוח המרכז.

(ב) פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי

מיטב שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה

המייצגת ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה

הזכאית, כחלק מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת

שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח

המרכז.

דברי הסבר

לסעיף קטן (ב) לסעיף קטן (ב)

סעיף קטן זה מגדיר את המונחים המשמשים לחישוב סעיף זה מסמיך את פקיד השומה לבחון ולשום את הזיכוי ממס כפי שהוסבר לעיל. הדוח המרכז. מוצע כי שומת הזיכוי תיעשה באופן מרוכז, סעיף 4 לחוק המוצע ברמת הדוח המרכז, כחלק מהשומה השנתית של החברה המייצגת על הדוח השנתי שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, סעיף זה מסדיר את הליך הגשת הבקשה, השומה בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז. יובהר כי הדוח המרכז והערעור על הזיכוי ממס, תוך התחשבות במבנה הדיווח יכול להיות מוגש לראשונה יחד עם דיווח לעניין חוק מס המרכזי שנקבע בסעיף 2 לחוק המוצע. מטרת הסעיף היא חברות מזערי, אבל השומה עצמה תיעשה כחלק משומת ליצור מנגנון שומה יעיל, המונע כפל דיונים ומספק ודאות מס ההכנסה של אותה שנה, ובהתאם לכללים הנוגעים הן לרשות המסים והן לחברות הקבוצה. לשומת מס ההכנסה. ריכוז הליך השומה נועד לייעל את לסעיף קטן (א) עבודת רשות המסים ולהבטיח בחינה אחידה ועקבית של זכאות הקבוצה כולה לזיכוי ממס. נוסף על כך, הסעיף נועד מוצע לקבוע כשלב פרוצדורלי ראשוני, שלאחר הגשת להבהיר כי כל ההוראות החלות על שומת ההכנסה יחולו הדוח המרכז על ידי החברה המייצגת, פקיד השומה גם בשומת הזיכוי ממס, בדומה לשומה של זיכויים אחרים.

ישלח הודעה בדבר סכום הזיכוי הנתבע בהתאם לדוח.

כדי להבטיח שקיפות מלאה, ההודעה תישלח הן לחברה

המייצגת והן לכל אחת מהחברות הכשירות בקבוצה

הזכאית לזיכוי, בדבר הסכום שלו היא זכאית.

710 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי

פקיד השומה לקבוע את שומת הזיכוי ממס של חברה כשירה

המשתייכת לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז,

בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח

המרכז או במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתה של

החברה הכשירה בשנה שבה ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח

המרכז, לפי המאוחר שבהם.

(ד) במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה,

רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח המרכז

על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה.

(ה) תוקנה שומתה של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה

זכאית באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח

המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח המרכז,

והוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) יחולו על תיקון כאמור,

בשינויים המחויבים.

ערעור 5. על החלטות המנהל והחלטות רשות החדשנות לפי חוק זה

ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות

לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

הוראות כלליות 6. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים

לעניין חוק זה.

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) לסעיף קטן (ה)

סעיף קטן זה נועד להתמודד עם פערי הזמנים סעיף קטן זה נועד להשלים את מנגנון השומה המרכזי העלולים להיווצר בין מועד קביעת השומה לדוח המרכז וליצור הליך המבטיח את השלמות והעקביות של הנתונים (במסגרת שומת החברה המייצגת) לבין המועדים לקביעת המשמשים לחישוב הזיכוי ממס. סעיפים קטנים (ב) עד (ד) שומותיהן של שאר החברות הכשירות בקבוצה. מאחר המוצעים עוסקים בהליך שבו שומת הדוח המרכז משפיעה שסכום הזיכוי הסופי של כל חברה כשירה נגזר משומת על שומות החברות הכשירות ("זרימה כלפי מטה"), ואילו הדוח המרכז, מוצע לקבוע הסדר של הארכת מועדים. לפי סעיף קטן זה מסדיר את המצב ההפוך, שבו תיקון בשומתה הסדר זה, פקיד השומה יהיה רשאי לקבוע את שומתה של של חברה כשירה מחייב עדכון של הדוח המרכז ("זרימה חברה כשירה בהתבסס על תוצאות שומת הדוח המרכז, כלפי מעלה"). בהתאם לאמור, אם תוקנה שומתה של חברה גם אם חלפו המועדים הרגילים לקביעת שומתה, וזאת כשירה באופן המשפיע על הנתונים שדווחו בדוח המרכז עד למועד המאוחר מבין שניים: שנתיים מתום שנת המס (למשל אם הופחתו באופן משמעותי ההכנסות המועדפות שבה נקבעה שומת הדוח המרכז, או המועד שבו הוא רשאי של החברה הכשירה), פקיד השומה יהיה רשאי לתקן את לשום את הכנסתה של החברה הכשירה, בשנה שבה היא שומת הדוח המרכז בהתאם.

ביקשה את הזיכוי (זאת בדומה לכלל דומה לעניין שומת

חברה משפחתית וחברת בית). סעיף 5 לחוק המוצע

לסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע שעל החלטות המנהל והחלטות רשות

החדשנות לפי החוק המוצע יהיה ניתן לערער לבית

סעיף קטן זה קובע כלל חשוב למניעת כפל דיונים

המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים

וריבוי התדיינויות סביב אותן סוגיות. מוצע לקבוע כי

153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

הקביעות המהותיות לעניין חישוב סכום הזיכוי הכולל

של הקבוצה (כגון היקף הוצאות המו"פ המזכות וזכאות סעיף 6 לחוק המוצע

הקבוצה) יוכרעו באופן סופי ומחייב במסגרת הדיון בשומת מוצע לקבוע שהוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו החברה המייצגת. לפיכך, חברה כשירה אחרת בקבוצה, בשינויים המחויבים לעניין החוק המוצע. מדובר בעיקר במסגרת השגה או ערעור על שומתה שלה, תהיה רשאית על הוראות לעניין ייצוג, סודיות, הסמכות וקביעת טפסים.

לטעון טענות הנוגעות להשפעת תוצאות שומת הדוח

המרכז על שומתה הפרטנית, אך לא תוכל לפתוח מחדש

לדיון את הקביעות שנקבעו בשומת הדוח המרכז עצמה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 711

פטור ממס ערך 7. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של

מוסף עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-197595.

סמכות שר האוצר 8. (א) על אף הוראות סעיף 2, שר האוצר, באישור ועדת

לקבוע מתן מענק הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו -

במקום זיכוי ממס

(1) שסכום הזיכוי ממס לפי סעיף 2, או חלקו, ישולם

לחברה כשירה כתשלום במקום כזיכוי ממס, ובלבד

שלא יקבע שניתן לקבל תשלום בשל זיכוי ממס שנוצל

כנגד מס הכנסה או מס מקומי משלים לפי סעיף 2(ג);

(2) תנאים וכללים לעניין גובה יתרת הזיכוי ממס

שניתן לקבל בדרך של תשלום לחברה כשירה כאמור

בפסקה (1), תנאים לתשלום, ומועדים לתשלום כאמור.

(ב) קבע שר האוצר צו כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) יראו את הזיכוי ממס שניתן לקבלו כתשלום

בהתאם לצו האמור, כמענק לעניין פקודת מס

הכנסה;

(2) אם שולם לחברה כשירה תשלום, בסכום

העולה על סכום הזיכוי ממס שהיא זכאית לו לפי

חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים

אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים

מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר,

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר עד

יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה

כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה96),

כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז

מסים, התש"ם-198097, כאילו היו חוב מס.

דברי הסבר

סעיף 7 לחוק המוצע ה–,OECD כתמריץ מס כשיר. יובהר כי כחלק מהסמכה

מוצע לקבוע כי הטבה לפי החוק המוצע לא תיחשב זו יוכל שר האוצר להתגבר גם על הכלל הקבוע בסעיף לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך 2(ג) לחוק המוצע, הקובע שאם לא נוצל הזיכוי בשנת מס מוסף, התשל״ו-.1975 המשמעות של התיקון היא שמקבל מסוימת לא יהיה ניתן לנצלו בשנת מס מאוחרת יותר.

ההטבה לא יידרש לשלם מס ערך מוסף בשל קבלתה. לסעיף קטן (ב)

סעיף 8 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי אם קבע שר האוצר צו כאמור בסעיף

לסעיף קטן (א) קטן (א), יחולו הוראות אלה:

לפי שעה קיימת אי־בהירות באשר לכללים בנוגע לפסקה (1)

לתמריצי מס המוגדרים ככשירים על ידי ה–OECD בהתאם יראו את הזיכוי שניתן לקבל כתשלום בהתאם לצו למודל הפילאר .2 בשל זאת, וכדי לוודא שהתמריצים האמור, כמענק לעניין פקודת מס הכנסה.

המוצעים מגשימים את תכליתם, מוצע להסמיך את שר לפסקה (2)

האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים

לעניין תשלום יתרת סכום זיכוי המס שלא נוצל, כמענק. אם שולם לחברה כשירה תשלום, בסכום העולה על שר האוצר יקבע כי חלק מהזיכוי ישולם כמענק, אם סכום הזיכוי ממס שהיא זכאית לו לפי החוק המוצע, תחזיר יידרש לעשות זאת כדי לוודא שהזיכוי יעמוד בכללים של החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (סכום היתר) בתוך 90 95 ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

96 חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399.

97 ס"ח התש"ם, עמ' 50.

712 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

ביצוע ותקנות 9. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי,

בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר

ופיתוח מזכות" שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים

בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1.

תיקון חוק לעידוד 10. בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה),

תעשייה עתירת התשפ"ג-202398, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

ידע

"(ב) (1) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי סכום

ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה

בחברה מזכה בשנת המס 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי

סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל

זיכוי ממס; וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי

ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת

הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור;

והכול ובלבד שהתקנות יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה

בין הזיכוי ממס לבין הניכוי לפי סעיף 5.

(2) קבע שר האוצר כאמור בפסקה (1), ושולם לחברה

הזיכוי ממס כתשלום, בסכום העולה על סכום הזיכוי

שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש

שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90

ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר,

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר עד יום

ההחזר.

דברי הסבר

ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת ופיתוח מזכות" שבסעיף 1 לחוק המוצע, ואת הסכומים הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר עד יום ההחזר. על סכום והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבאותו סעיף.

היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור, יחולו הוראות פקודת סעיף 10 לחוק המוצע

המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק

קיזוז מסים, התש"ם-,1980 כאילו היו חוב מס. בסעיף זה מוצע לתקן את חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-.2023 לפי סעיף 5 לחוק האמור, סעיף 9 לחוק המוצע חברה רוכשת זכאית לנכות מהכנסתה החייבת, סכומים לסעיף קטן (א) ששילמה בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, סעיף זה קובע כי שר האוצר ממונה על ביצוע החוק בשיעורים ובתנאים הקבועים באותו סעיף.

המוצע. יובהר כי מכיוון שמדובר בחקיקה שמהווה זיכוי בעקבות השינויים במשטר המס הבין־לאומי, עולה לצורך מס הכנסה, כל הסמכויות של המנהל, כהגדרתו חשש כי תמריץ המס הקבוע בסעיף 5 האמור לא ייחשב בפקודת מס הכנסה, נתונות לו לצורך בחינת הזכאות לזיכוי כתמריץ מס כשיר בהתאם להוראות הפילאר 2. בשל ממס לפי החוק המוצע. האמור, ובמטרה לשמר את האפקטיביות של ההטבה גם לסעיף קטן (ב) בסביבה המיסויית החדשה, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות מנגנון שלפיו חברה רוכשת, לגבי סכום לנוכח מורכבות מערך התמריצים והשינויים בסביבה ששילמה בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנת הכלכלית והמיסויית, ייתכן כי יתברר שההערכות שעל המס 2026, תוכל לבחור, חלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5 בסיסן גובש החוק המוצע מצריכות עדכונים. לפיכך מוצע האמור, לקבל זיכוי ממס. מוצע להעניק לשר האוצר סמכות להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רחבה לקבוע בתקנות את כללי הזיכוי, לרבות אופן חישובו, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר תנאים למתן הזיכוי, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי שלא 98 ס"ח התשפ"ג, עמ' 564.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 713

(3) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור

בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה),

כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז

מסים, התש"ם-,1980 כאילו היו חוב מס."

תחילה ותחולה 11. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

(להלן - יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח

מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום

התחילה או לאחריו."

דברי הסבר

נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור. זאת, מתוך הכרה בכך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, שהכללים הסופיים של הפילאר 2 בנושא תמריצים כשירים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר עד יום עדיין מתגבשים, וקיים צורך בגמישות ובאפשרות להתאים ההחזר. על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור, יחולו את מנגנון הזיכוי להתפתחויות בזירה הבין־לאומית. הוראות פקודת המסים (גבייה) והוראות חוק קיזוז מסים, יחד עם זאת, מוצע לקבוע בחוק עיקרון מנחה, ולפיו התש"ם-,1980 כאילו היו חוב מס.

התקנות יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי שיינתן סעיף 11 לחוק המוצע

בהן לבין הניכוי המקורי הקבוע בסעיף 5 האמור. כך, יישמר סעיף זה קובע כי תחילתו של החוק המוצע ביום י"ב התמריץ לחברות רוכשות ברמה דומה לזו שהייתה קיימת, בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), והוא יחול לגבי הוצאות תוך התאמתו לדרישות המשתנות של המשטר המיסויי מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה החל משנת המס הבין־לאומי. שהחלה ביום האמור או לאחריו. בהקשר זה יובהר כי גם נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם קבע שר האוצר אם החוק יעבור לאחר תחילת השנה הוא יחול באופן כאמור, ושולם לחברה הזיכוי לתשלום, בסכום העולה על רטרוספקטיבי ביחס להוצאות מו"פ שהוצאו טרם מועד סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי החוק המוצע, תחזיר פרסום החוק המוצע.

החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (סכום היתר) בתוך

714 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י"א: טיוב האסדרה בתחום בטיחות אש

תיקון חוק הרשות 66. בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-201299 -

הארצית לכבאות

והצלה (1) בסעיף 42, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (5) יבוא:

(6)" חובה להחזיק אישור על עמידה בתקן אמריקני או תקן בין־לאומי אחר

(בחוק זה - תקן זר) כאמור בסעיף 126ז.1";

(2) בסעיף 76 -

(א) בסעיף קטן (א)(2), אחרי פסקת משנה (ה) יבוא:

"(ו) לא החזיק אישור עמידה בתקן זר בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(6);";

דברי הסבר

סעיף 66 הרשות הארצית לכבאות והצלה (בפרק זה - לשנים 2021 ו־2022), עוגנה התשתית המשפטית לרפורמה כללי רשות הכבאות) היא אחד מגופי האסדרה זו, והתווסף לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשפיעים והמרכזיים ביותר במדינת ישראל. התשע"ב-2012 (בפרק זה - חוק הכבאות), סעיף 126ז שקובע אחד מתפקידיה המרכזיים הוא ניהול סיכוני אש במדינה, כי תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק הכבאות בין השאר, באמצעות קביעת אסדרה מחייבת. גורם מרכזי אשר יש בהם כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות נוסף הקובע את דרישות בטיחות האש בנוגע לעבודות האש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית הטעונות היתר בנייה, ובכלל זה הקמה של מבנים חדשים האמריקנית להגנה בפני האש NFPA (בפרק זה - התקן ותוספות בנייה, הוא משרד הפנים - מינהל התכנון. האמריקני) תוך מתן עדיפות לתקן Safety) 101 (Life NFPA.

היקף השפעתה של אסדרה בתחום בטיחות האש הוא התיקון המוצע בפרק זה לחוק הכבאות הוא שלב רחב וחוצה מגזרים באופן כמעט מוחלט. האסדרה משפיעה מתקדם והכרחי, הנדרש ליישום מדיניות ממשלתית קיימת באופן ישיר ועקיף על כל מבנה המתוכנן ומוקם במדינת ומעוגנת לקידום אסדרה מיטבית בתחום בטיחות האש, ישראל, וכן חלה על הרוב המכריע של עסקים טעוני רישיון שנועדה, בין השאר - להביא למרב התועלת לחברה עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-.1968 מעבר לכך, ולמשק תוך שקילת האינטרס המוגן וההשפעות הכלכליות;

האסדרה חלה על כלל המבנים והמיתקנים הציבוריים להסיר חסמים בירוקרטיים; לצמצם את ההשלכה הכלכלית לאחר הקמתם, לרבות בנייני מגורים, מבנים של מערכות של האסדרה; להאיץ את התהליך שהממשלה התוותה החינוך והבריאות, מיתקני ביטחון ומוסדות רווחה. נוסף בהחלטה מס' 222 ובחקיקה הראשית, וכן לאפשר ולהסדיר על כך היא נוגעת לכלל התשתיות ביבשה ובים ולכלל את השימוש בפרקטיקה החקיקתית של "אימוץ בהפניה" השטחים הפתוחים, וכוללת גם תקינה מורכבת בתחום reference(by Incorporation) המומלצת על ידי ארגון בטיחות הבנייה וההגנה מאש, וכן הסדרת תנאי הסמכה, ה–OECD במיוחד בתחומים מקצועיים דוגמת תחום הכשרה וכשירות לבעלי מקצוע בתחום. בטיחות האש, שלו השלכות רוחב אדירות כמפורט לעיל, בשל היקף פריסה זה, רשות הכבאות אינה רק גוף ולא רצוי לייצר לגביו אסדרה ישראלית ייחודית.

חירום והצלה, אלא היא בפועל גורם מרכזי ובעל השפעה לפסקאות (1) עד (3)

מכרעת על תהליכי הפיתוח הכלכלי, התשתיתי והנדל"ני בהמשך לאמור בסעיף 7 להחלטה מס' 222 ולנוכח במדינה. כל שינוי, החמרה, הקלה או עיכוב בדרישות המדיניות הממשלתית המעודדת שימוש בפרקטיקה האסדרתיות של הרשות מתורגמים באופן מיידי לעלויות החקיקתית של "אימוץ בהפניה" by(Incorporation או לחיסכון בפרויקטים לאומיים ופרטיים, למחירי הדיור reference) (הליך שבו החיקוק הישראלי מאמץ לתוכו וליוקר המחיה הכולל במשק. תוכן ממסמך אחר, חיצוני, תוך הפניה אליו בלבד), מוצע לנוכח כל האמור, הממשלה, במסגרת המאמצים לתקן את חוק הכבאות כך שייקבע בו מפורשות כי לא תוטל לשיפור ולייעול האסדרה במשק, קיבלה את החלטה מס' אחריות פלילית על מי שהפר חובה שנקבעה בתקנות לעמוד 222 ביום כ"ג באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021) שעניינה בתקן זר שאומץ בהפניה (ראו בפסקה (3) את סעיף 126ז1(ג) "איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה" המוצע), זאת מכיוון שלפי עקרון החוקיות של המשפט (בפרק זה - החלטה מס')222. החלטה זו יצרה את הפלילי, המעוגן בסעיף 1 לחוק העונשין, התשל"ז-,1977 לא התשתית המינהלית לביצוע רפורמה יסודית באסדרת ניתן לקבוע עבירה פלילית בנוגע להתנהגות שאינה קבועה בטיחות האש. במקביל, בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני בחוק או על פיו. ואולם, לצד זאת, והיות שהציבור הכפוף חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 לאסדרה אינו בהכרח בעל מומחיות מקצועית, מוצע לקבוע ו־2022), התשפ"ב-2021 (בפרק זה - חוק התוכנית הכלכלית כי אם נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה על אחראי, כמשמעותו בסעיף 40(א) לחוק הכבאות, לעמוד בתקן זר, 99 ס"ח התשע"ב, עמ' 702.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 715

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות

לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה.";

(3) אחרי סעיף 126ז יבוא:

"חובת עמידה 126ז.1 (א) נקבעה בתקנות או בהוראות נציב חובה החלה על

בתקן זר אחראי כמשמעותו בסעיף 40(א), לעמוד בתקן זר, יראו אותו

כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור בסעיף

קטן (ב), או אישור אחר שיקבע השר או הנציב, לפי העניין.

(ב) אישור על עמידה בתקן זר יינתן על ידי מעבדה מאושרת

כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953100,

אלא אם כן קבע השר או הנציב, לפי העניין, כי יינתן על ידי

אחד או יותר מאלה:

(1) מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת

מעבדות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות,

התשנ"ז-1997101;

(2) מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים

והאדריכלים, התשי"ח-1958102, בענף הנדסת מקצועות

מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה;

(3) מהנדס רשום כאמור בפסקה (2) הרשום במדור

בטיחות כללית.

(ג) לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל הפרת חובה לעמוד

בתקן זר שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא תוטל אחריות

פלילית על מי שהפר חובה כאמור.";

דברי הסבר

יראו אותו כעומד בחובה האמורה אם הוא מחזיק באישור כאמור לעיל, האחראי ייחשב כעומד בחובה לעמוד מהגורמים המפורטים בסעיף 126ז1(ב) המוצע, כמפורט בתקן זר אם יחזיק באישור מהגורמים המאשרים, או בהמשך (בפרק זה - הגורמים המאשרים) (ראו בפסקה (3) אם יחזיק באישור מסוג אחר שהשר לביטחון לאומי או את סעיף 126ז1(א) ו–(ב) המוצע). כמו כן מוצע להסמיך נציב כבאות והצלה יקבעו בתקנות או בהוראות הנציב, את השר לביטחון לאומי לקבוע בתקנות הוראה המחייבת בהתאמה. עוד מוצע לקבוע, בהתאם להוראות סעיפים להחזיק באישור על עמידה בתקן הזר מהגורמים המאשרים, 12(ג) ו־12(ד) לחוק התקנים, התשי"ג-,1953 כי אישור וכי הפרת הוראה זו, היינו אי־החזקתו של אישור כאמור, עמידה בתקן זר שאומץ בהפניה יינתן על ידי מעבדה תהווה עבירה פלילית (ראו בפסקה (1) את סעיף 42(א)(6) מאושרת כהגדרתה בסעיף 12(א) לאותו החוק. לצד המוצע ובפסקה (2) את סעיף 76(א)(2)(ו) המוצע). זאת, כדי לאפשר גמישות והתאמה למציאות המשתנה, יודגש כי ההליך המוצע בפסקה (3) מתייחס אך ורק ובהינתן שיקול מקצועי, ניתנה אפשרות לקבוע בתקנות או לאישור עמידה בתקן זר שיאומץ בהפניה אליו מתוך הדין בהוראות נציב כי האישור האמור יינתן גם על ידי מעבדה הישראלי, והוא אינו נוגע לתקנים ישראליים, או לתהליכי שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, על ידי ההתאמה של האסדרה הישראלית לתקן זר שלא על דרך מהנדס בטיחות אש או על ידי מהנדס בטיחות כללית (ראו ההפניה אליו, כאמור לדוגמה בסעיף 126ז לחוק הכבאות; בפסקה (3) את סעיף 126ז1(ב) המוצע).

ואין בתיקון המוצע כדי לפגוע בתחום עיסוקם של גורמי כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 76 לחוק הכבאות, מקצוע העוסקים כיום בתכנון או באישור סידורי בטיחות שעניינו עבירות בטיחות באש, כך שהשר לביטחון לאומי האש, לרבות יועצי בטיחות האש, מעבדות ובעלי היתר תו יהיה רשאי לקבוע בתקנות כי הפרת הוראה שנקבעה בהן תקן, או לצמצם אותו. לא תהווה עבירה פלילית (ראו בפסקה (2) את סעיף 76(ד) המוצע).

100 ס"ח התשי"ג, עמ' 30.

101 ס"ח התשנ"ז, עמ' 156.

102 ס"ח התשי"ח, עמ' 108.

716 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) בסעיף 126ח -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא:

(3)" אם ההוראות הן תיקון או החלפה של הוראת הנציב בעניין שהוסדר

בהוראת נציב שעמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק התוכנית הכלכלית

(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022),

התשפ"ב-2021103".;

(ב) בסעיף קטן (ב)(1), ברישה, הסיפה החל מהמילה "ובלבד" - תימחק;

(ג) סעיף קטן (ג) - בטל;

(ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג)" יבוא "בסעיף קטן (ב)";

(5) אחרי סעיף 128 יבוא:

"התאמה לתקן 128א. (א) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 126ז(ב), עד יום ג' באדר

האמריקני לעניין התשפ"ח (1 במרץ 2028) השר יתקין תקנות לפי חוק זה ולפי

התקהלות, מסחר,

תעסוקה ומשרדים חוק רישוי עסקים על סמך פרקים 13 (התקהלות), 37 (מסחר),

ותעשייה 39 (תעסוקה ומשרדים) ו־40 (תעשייה), שבתקן 101 NFPA

Safety) (Life; השר יהיה רשאי, בצו, באישור הוועדה לביטחון

לאומי של הכנסת, לדחות את המועד האמור לעיל ובלבד

שסך כל תקופות הדחייה לא יעלה על שנה.

(ב) לא קבע השר תקנות עד המועד לפי סעיף קטן (א),

רשאי הנציב לקבוע הוראות בעניינים המנויים באותה פסקה,

שיעמדו בתוקפן עד שהשר יתקין תקנות במקומן.";

דברי הסבר

לפסקה (4) ובין שלא. בהתאם להוראות הקבועות בחוק הכבאות כיום,

התאמת האסדרה הישראלית לתקן האמריקני, כאמור הוראות נציב שיתוקנו או יוחלפו נדרשות לעבור את הליך בחלק הכללי לסעיף 66, תסייע בקידום אסדרה עדכנית, ההתאמה לתקן האמריקני כאמור בסעיף 126ז לחוק האמור, המבוססת על מחקרים מקצועיים וניסיון של גוף תקינה את הליך בחינת ההשלכה הכלכלית כאמור בסעיפים 126ב בין־לאומי מוביל בתחום בטיחות האש. אסדרה כאמור עד 126ד לחוק האמור, והן יפורסמו ברשומות כנדרש בסעיף תסייע למשק בכך שתתרום להעלאת רמת הבטיחות, 126ח(ה) לאותו חוק. בהמשך למוצע בפסקת משנה (א) תאפשר גמישות תכנונית ותפעולית רבה יותר בשל ולתיקון המוצע לסעיף 148 לחוק הכבאות בפסקה (6), מוצע הרחבת היצע הפתרונות הבטיחותיים וניהול סיכונים בפסקאות משנה (ב) עד (ד) לתקן את סעיפים קטנים (ב)(1), עדכני ומודרני, תפחית חסמים לפעילות בישראל ותגביר (ג) ו–(ד) בסעיף 126ח לחוק הכבאות ולהתאימם לסמכויות את התחרותיות בתחום, תקל על יצרנים, ספקים ומפעילים נציב כבאות והצלה המוצעות.

להשתלב בשווקים גלובליים, תפחית את חוסר הבהירות לפסקה (5)

האסדרתי ותסייע ביצירת ודאות משקית, תאפשר עדכון לאחר עבודת מטה מקיפה שנערכה בהתאם שוטף מהיר ויעיל של האסדרה בהתאם לתקינה הבין־ להחלטה מס' 222, ובשים לב לתיקוני החקיקה שבוצעו לאומית ותסייע במתן מענה בטיחותי לטכנולוגיות חדשות בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2021 ו־,2022 ובכלל זה שכבר נכנסו לשוק ושעוד צפויות להיכנס אליו, ותגביר הוספת סעיף 148 לחוק הכבאות שהטיל על השר לביטחון את אמון הציבור באסדרה ובמנגנוני הרישוי והפיקוח. לאומי להתקין תקנות בנושאים הקבועים בהוראות הנציב כדי להביא לקידומן של התועלות המשקיות הצפויות המנויות בתוספת השלישית לחוק הכבאות, נמצא כי כאמור, וכן מכיוון שמדובר בהוראות מקצועיות, מוצע יש מקום לעדכן את סדרי העדיפויות בתחום התקנות בפסקת משנה (א) לאפשר לנציב כבאות והצלה לתקן או והאסדרה. על כן מוצע להטיל על השר לביטחון לאומי להחליף הוראות נציב שעמדו בתוקפן ערב תחילתו של להתקין תקנות בעניין בטיחות אש הנוגעות להתקהלות, חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2021 ו־,2022 בין שמדובר מסחר, תעסוקה, משרדים ותעשייה, כך שיתאימו לתקן בהוראת נציב המנויה בתוספת השלישית לחוק הכבאות האמריקני בתחום אחריותו לפי חוק הכבאות ולפי חוק 103 ס"ח התשפ"ב, עמ' 80.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 717

(6) בסעיף 148 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "י"ב באדר התשפ"ו 1(במרס ")2026 יבוא "כ״ג בתמוז

התשפ״ז 1(ביולי ")2027;

(ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לפי סעיף קטן (ג)" יבוא "ולא נקבעו הוראות נציב

לפי סעיף 126ח(א)(3) הבאות במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית, עד

המועד כאמור" ובמקום "ההוראות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "ההוראות

האמורות";

(7) בסעיף 150, במקום "ט"ז בתמוז התשפ"ו 1(ביולי ")2026 יבוא "א' בחשוון התשפ"ח

1(בנובמבר ")2027;

(8) בסעיף 151, בסעיף קטן (א), במקום "עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור

בסעיף 148(ב)" יבוא "עד להחלפת ההוראות המנויות בתוספת השלישית

באמצעות תקנות שיתקין השר כאמור בסעיף148(ב) או הוראות נציב שייקבעו לפי

סעיף 126ח(א)(3)";

(9) בתוספת השלישית, פרטים (2), (4), (7), (9), (13), (20) עד (24), (26), (29), (31) ו–(32) - יימחקו.

דברי הסבר

רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (לעניין עסקים טעוני רישוי). חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; ובהתאם, לתקן אף למען הסר ספק, מובהר כי מדובר בהוראות שאינן נוגעות את המועד להכרעת ראש הממשלה כאמור בסעיף 150 לתכנון ובנייה המצויות בתחום אחריותו של שר הפנים, לחוק הכבאות.

בדומה לחלוקת האחריות המעוגנת כיום בסעיף 148 לחוק כמו כן, ובהינתן התיקון המפורט בפסקה (4), מוצע הכבאות. עוד יובהר כי אין מדובר בקביעת סמכות חדשה לתקן את סעיף 148(ד) לחוק הכבאות כך שההוראות להתקנת תקנות על ידי השר לביטחון לאומי, אלא בשימוש בתוספת השלישית לחוק הכבאות יפקעו אם השרים בסמכות הנתונה לו לקביעת תקנות לפי חוק הכבאות. כאמור לעיל לא קבעו תקנות עד המועד הקובע או אם לצד זאת, בדומה לתיקון המוצע בפסקה (4), כדי נציב כבאות והצלה לא החליף את ההוראות בהוראות לזרז ולייעל את התועלות המשקיות הצפויות מהתאמת חדשות (יודגש כי הוראות הנציב החדשות יידרשו לעבור האסדרה הישראלית לתקן האמריקני, ולנוכח כך שמדובר את הליך ההתאמה לתקן האמריקני כאמור בסעיף 126ז בעניין מקצועי של התאמה להוראות ספציפיות של לחוק הכבאות, את הליך בחינת ההשלכה הכלכלית כאמור תקן שקבע המחוקק כאמור, מוצע לאפשר לנציב כבאות בסעיפים 126ב עד 126ד לחוק האמור, והן יפורסמו ברשומות והצלה לפרסם הוראות נציב גם בנושאים האמורים, אם כנדרש בסעיף 126ח(ה) לאותו חוק). בהמשך לכך מוצע לתקן לא קבע השר לביטחון לאומי תקנות כאמור עד יום ג' באדר בפסקה (8) את סעיף 151(א) לחוק הכבאות ולקבוע כי אם התשפ"ח (1 במרץ 2028). ייקבעו הוראות נציב חדשות שיחליפו את הוראות הנציב לפסקאות (6) עד (9) המנויות בתוספת השלישית, התנאים הנוספים שייקבעו בהן לעניין עסק טעון רישוי יחולו על עסק כאמור שהיה לנוכח עדכון סדרי העדיפויות בתחום התקנות לגביו אישור תקף כאמור בסעיף 151(א) לחוק הכבאות.

והאסדרה, מוצע לדחות את המועד הקובע, כהגדרתו

בסעיף 148 לחוק הכבאות, שעד אליו השר לביטחון לאומי נוסף על כך, מוצע למחוק חלק מהוראות הנציב יתקין תקנות לפי חוק הכבאות או לפי חוק רישוי עסקים, הכלולות בתוספת השלישית האמורה, וזאת כדי להתמקד התשכ"ח-,1968 ושעד אליו שר הפנים יתקין תקנות לפי בנושאים שהתועלת המשקית הצפויה מקידומם גבוהה יותר.

718 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י"ב: פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס

השם 67. פרק זה ייקרא "חוק פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס, התשפ"ו-2026".

סעיפי החוק 68. ואלה סעיפי חוק פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס, התשפ"ו-:2026

"פרק א': הגדרות

הגדרות 1. בחוק זה -

דברי הסבר

סעיפים בפרק י"ב להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת זה ולהתחרות בו. גם לגבי מוצרי עישון אחרים, יש צורך 67 ו–68 היוצרת דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף בשיפור מנגנוני הביקורת והאכיפה, על מנת לצמצם את הראשון בפרק זה (סעיף 67) מקים את החוק תופעת המסחר במוצרי עישון שלא שולם בעדם מס קנייה.

החדש שייווצר - חוק פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס, החוק המוצע נועד, בין השאר, לתת מענה לצרכים אלה.

התשפ"ו-2026 (בפרק זה - החוק המוצע), והסעיף השני לשם מימוש התכליות האמורות יוצר החוק המוצע (סעיף 68) מביא את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה נפרד. מסגרת שתאפשר לרגולטור להכיר את ה"שחקנים" השונים כללי מגפת העישון היא אחת המגפות הקטלניות הפועלים בשוק מוצרי העישון ולאכוף באופן אפקטיבי את ביותר והיא גורמת למחצית ממקרי המוות חוקי המס החלים עליהם. החל ממי שמייצר מוצר עישון המוקדמים בעולם. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי כהגדרתו בחוק המוצע, דרך היבואן שמייבא מוצרי עישון ואחרים, בכל שנה מתים בעולם כ–8 מיליון איש כתוצאה לשם שיווקם ועד לסיטונאי או לקמעונאי אשר מוכרים ישירה מנזקי העישון. במהלך העשור האחרון, מגוון מוצרי מוצרים כאמור. החוק המוצע קובע הסדרה לעצם העיסוק העישון בארץ ובעולם התפתח והתווספו לשוק מוצרי בתחום מוצרי העישון בדרך של קביעת חובות רישוי או עישון רבים חדשים, שלא היו מוכרים לציבור עד כה, רישום, קביעת חובות והגבלות שונות על העוסקים ולצד המכניסים למעגל העישון עוד ועוד מכורים לעישון. זאת קביעת מנגנון לאכיפה פלילית ומינהלית של הפרות כאמור, לעישון של מוצרי עישון מיוחסות השפעות של הוראות או עבירות לפי החוק המוצע.

שליליות קשות על בריאות המעשן וכן השפעות שליליות לעניין זה יובהר כי החוק המוצע אינו קובע את הטלת חיצוניות. בהתאם, מס הקנייה החל על מוצרים אלה המס או את גובהו, ואלה קבועים מכוח חוקי מס אחרים נועד לתמרץ כלכלית את המעשן לצמצם או להפסיק את כגון חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 (להלן הצריכה באמצעות העלאת המחיר וכן להביא את המעשן - חוק מס קנייה), חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן להפנמת הנזק הכלכלי שהוא מסב לסביבתו ולצמצם את - חוק מס ערך מוסף) ופקודת תעריף המכס והפטורים.

הנזק באמצעות הכנסות המס. סעיף 1 לחוק המוצע

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של "התחדשות" בשוק בסעיף זה מוצע לקבוע את ההגדרות המשמשות בחוק העישון המאופיינת בהופעתם של אמצעי עישון חדשים, המוצע.

ובראשם סיגריות אלקטרוניות רב–פעמיות וחד–פעמיות.

בעקבות השינוי בשוק, החליטה הממשלה בשנת 2021 במסגרת סעיף זה נקבעות, בין השאר, הגדרות שונות למסות את הסיגריות האלקטרוניות באופן דומה לאופן שבו המבוססות במידה רבה על ההגדרות הקיימות בחוק היא ממסה טבק, כדי שגם מעשני הסיגריות האלקטרוניות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, יפנימו את הנזק החיצוני השלילי שהם גורמים בעת התשמ"ג-1983 (להלן - חוק איסור פרסומת). זאת בשל העישון, כדי לעודד מעשנים, באמצעות מחיר, להפחית התכלית המקבילה לחוק המוצע ולחוק איסור פרסומת, צריכה וכן כדי להפחית כניסת לא מעשנים (ובעיקר נוער) של צמצום הצריכה של מוצרי עישון והקטנת נזקיה. עם לעולם העישון באמצעות הסיגריות האלקטרוניות. זאת, בנקודות מסוימות ההגדרות אינן זהות וזאת בשל השונות הבסיסית בין דברי החקיקה והתכלית המרכזית של כיום, על אף מס הקנייה החל, בפועל אין כמעט החוק המוצע לאכוף באופן יעיל ומקיף את חוקי המס על גבייה של מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות, אין שינוי העוסקים במוצרי עישון. כך למשל, "מוצר עישון" לפי החוק בהיקף הצריכה, וקיום שוק הסיגריות האלקטרוניות המוצע מוגדר באופן דומה להגדרה "מוצר עישון" בחוק בתחום השחור מונע החלת רגולציה אפקטיבית בתחום איסור פרסומת, אך נבדל ממנו בהיבטים קונקרטיים בשל הבריאות על הצריכה ומתגמל פעילות עבריינית, כאשר השיקולים השונים העומדים בבסיס כל אחד מהחוקים.

לצד זאת עוסקים שומרי חוק אינם יכולים לפעול בשוק להלן יפורטו ההגדרות המרכזיות הנוגעות לעניין:

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 719

"חומר מילוי" - נוזל או חומר בצורה אחרת הנועד לשימוש

בסיגריה אלקטרונית, לרבות ערכות הכוללות רכיבים

להכנת חומר מילוי;

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975104;

"חוק מס קנייה" - חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-

1952105;

"טבק" - טבק בכל צורה שהיא הנועד לעישון, להרחה,

ללעיסה או למציצה, לרבות סיגריות, סיגרים, סיגרלות,

טבק לנרגילה, טומבק וטבק למקטרת, לרבות עלי טבק

ולרבות טבק שעבר תהליך ייצור, עיבוד או ערבוב עם

חומר אחר;

"ייצור", של מוצר עישון - כל אחת מהפעולות המפורטות

להלן:

(1) ייצור כהגדרתו בחוק מס קנייה, של מוצר עישון;

(2) גידול טבק;

(3) הכנת ערכות הכוללות רכיבים להכנת חומר

מילוי;

(4) אריזה או מילוי של כל אלה, יחד:

(א) גליצרין;

(ב) פרופילן גליקול;

(ג) חומרי טעם וריח;

(5) אריזה או מילוי של ניקוטין יחד עם אחד או יותר

מהחומרים המפורטים בפסקה (4); לעניין הגדרה זו,

"ניקוטין" - על כל צורותיו, נגזרותיו ותחליפים תואמים

שלו (Analogues) ולרבות תערובת של ניקוטין עם אחד

החומרים המפורטים בפסקה (4);

(6) החזקה, על ידי קמעונאי, של כל החומרים כמפורט

בפסקה (4) או של ניקוטין ואחד או יותר מהחומרים

כאמור;

דברי הסבר

להגדרה "חומר מילוי" - מוצע להתבסס על ההגדרה להגדרה "טבק" - מוצע להגדירו באופן דומה להגדרה בחוק איסור פרסומת ולהוסיף כי חומר מילוי כולל גם "מוצר טבק" בחוק איסור פרסומת, תוך הוספת הבהרה ערכות הכוללות רכיבים להכנת חומר מילוי. במקביל ולפיה המונח כולל טבק שעבר תהליך ייצור, עיבוד וכפי שיפורט בהמשך, גם ההגדרה המקבילה בחוק איסור או ערבוב עם חומר אחר, כגון הליכים של הפיכת טבק פרסומת מתוקנת ומורחבת בהתאם. לסיגריות, חיתוך של טבק ומהילה של טבק עם חומרי טעם וריח. גם הגדרה זו מתוקנת במקביל בתיקון העקיף לחוק איסור פרסומת.

104 ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

105 ס"ח התשי"ב, עמ' 344.

720 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"יצרן" - העושה את אחת מהפעולות המפורטות בהגדרה

"ייצור", למעט עשייה לשימוש עצמי; לעניין זה,

"שימוש עצמי" - למעט עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך

מוסף, העושה כן במסגרת עסקו;

"מוצר עישון" - כל אחד מהמפורטים להלן, למעט אם הוא

תכשיר הרשום בפנקס או תכשיר המשווק לפי היתר

שניתן לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש],

התשמ"א-1981106 ולמעט קנבוס כהגדרתו בתוספת

הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש],

התשל"ג-1973107:

(1) טבק;

(2) חומר או מוצר המיועד לעישון ואינו מכיל טבק או

ניקוטין, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה של חומר

כאמור;

(3) חומר או מוצר הכולל ניקוטין, על כל צורותיו,

נגזרותיו ותחליפים תואמים שלו)Analogues(, המיועד

לעישון, להרחה, ללעיסה, למציצה או להכנסה לגוף

בדרך אחרת ואינו מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת

או תמיסה של חומר כאמור;

(4) מוצר המשמש לעישון טבק או לעישון חומר

כאמור בפסקה (2) או (3), ובכלל זה סיגריות, סיגרים,

סיגרלות, נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות;

(5) סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי או מחסנית;

(6) מוצר אחר שקבע השר בצו, לפי סעיף 55(א);

דברי הסבר

להגדרה "מוצר עישון" - הגדרה זו מתבססת על ההגדרה ההגדרות "מחסנית" ו"עישון" - זהות להגדרות אלה בחוק בחוק איסור פרסומת אך מרחיבה אותה כך שתכלול דרכי איסור פרסומת.

צריכה נוספות ומוצרים סינתטיים. הבדל נוסף הוא החרגת עוד מוצע, כחלק מקביעת מסגרת האסדרה לעיסוק הקנאביס מההגדרה "מוצר עישון" לעניין החוק המוצע, במוצרי עישון, להגדיר מיהו "יצרן" - מי שעושה את כך שקנבוס, כהגדרתו בתוספת הראשונה לפקודת הסמים אחת הפעולות האמורות בהגדרה "ייצור", שלא לשימוש המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 אינו נחשב "מוצר עצמי, וכן להגדיר "ייצור", של מוצרי עישון ולפרט את כל עישון" לעניין החוק המוצע. הפעולות שייחשבו לצורך החוק המוצע כייצור של מוצר להגדרה "סיגריה אלקטרונית" - הגדרה זו מתבססת על עישון (המחייב ברישיון), כגון גידול טבק או הכנת ערכות ההגדרה בחוק איסור פרסומת, בשינוי מסוים. מוצע להגדיר הכוללות רכיבים להכנת חומר מילוי. עוד מוצע לקבוע כי סיגריה אלקטרונית כמוצר שמשמש לצריכה של אדים, אריזה או מילוי של תערובת של גליצרין, פרופילן גליקול מבלי להתייחס לתכולתם. לצד זאת, יובהר כי ההגדרה וחומרי טעם וריח נחשבת "ייצור" של מוצר עישון, שכן בחוק איסור פרסומת מתייחסת לסיגריה אלקטרונית שילוב של שלושת החומרים האלה מספיק כדי ליצור סיגריה שאפשר להשתמש בה לצריכה של אדים המכילים ניקוטין, אלקטרונית. כמו כן אריזה או מילוי של ניקוטין יחד עם גם אם בפועל אינם מכילים ניקוטין. אחד או יותר מהחומרים האמורים, וכן החזקת כל החומרים האמורים על ידי קמעונאי ייחשבו ל"ייצור".

106 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694.

107 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 27, עמ' 526.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 721

"מחסנית" - אבזר המורכב על גבי סיגריה אלקטרונית, המכיל

חומר מילוי;

"המנהל" - כהגדרתו בפקודת מס הכנסה108;

"מסים" - כל אחד מאלה:

(1) מס קנייה כמשמעותו בחוק מס קנייה;

(2) מס ערך מוסף כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

(3) מכס כמשמעותו בפקודת המכס109;

"מקום ייצור" - מקום שבו נעשית פעולה מהפעולות האמורות

בהגדרת "ייצור";

"סיגריה אלקטרונית" - מוצר, ובכלל זה מוצר הדומה לסיגריה,

לסיגר, למקטרת או לנרגילה, שאפשר להשתמש בו

לצריכה של אדים, המופעל באמצעי אלקטרוני ומיועד

לעישון ויכול לשמש לצריכה חד־פעמית או לשימוש

חוזר;

"סיטונאי" - מי שעיסוקו במכירת טובין שלא לצרכן הסופי;

"עישון" - לרבות באמצעות יצירת ארסס (Aerosol) או אדים

(Vapor) לשאיפה;

"קמעונאי" - מי שעיסוקו במכירת טובין לצרכן הסופי;

"השר" - שר האוצר.

פרק ב': רישיון ייצור

חובת רישוי 2. לא ייצר אדם מוצרי עישון אלא אם כן בידו רישיון ייצור מאת

המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון.

תנאים למתן 3. (א) המנהל רשאי לתת רישיון למבקש שמתקיימים לגביו כל

רישיון אלה:

(1) הוא רשום כעוסק לפי חוק מס ערך מוסף;

(2) מקום הייצור שבו הוא פועל אושר על ידי המנהל;

דברי הסבר

סעיף 2 לחוק המוצע סעיף 3 לחוק המוצע

מוצע להסדיר את העיסוק בייצור מוצרי עישון ולחייב מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לתת רישיון את מי שעוסק בייצור של מוצר עישון, כהגדרתו בחוק למבקש שהתקיימו לגביו תנאים שונים, ובהם רישומו המוצע, לקבל רישיון מאת מנהל רשות המסים (להלן - כעוסק לפי חוק מס ערך מוסף, מתן אישור על ידי המנהל המנהל) ולפעול בהתאם לתנאי הרישיון. חובה זו נועדה למקום הייצור שבו פועל המבקש, מתן ערובה כנדרש לאפשר בקרה של רשות המסים אחר ייצור של חומרי למילוי תנאי הרישיון וכן היעדר הרשעות או כתב אישום עישון, בשל החבות בתשלום מס קנייה הנובעת מהייצור בעבירות מס מסוימות או בעבירות אחרות שמפאת מהותן, האמור והמגבלות הקבועות בתוספת הראשונה, וכדי חומרתן או נסיבותיהן הוא אינו ראוי להיות בעל רישיון לאפשר מעקב אחר שרשרת הסחר במוצרי עישון משלב לפי החוק המוצע. מידע לעניין היעדר הרשעות או כתב ייצורם ועד להגעתם לקמעונאים המוכרים אותם. אישום כאמור קיים במרשם הפלילי והעברתו לרשות 108 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

109 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39.

722 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) הוא נתן ערובה כפי שקבע המנהל למילוי תנאי

הרישיון;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה

או נסיבותיה הוא אינו ראוי להיות בעל רישיון לפי חוק

זה וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין

זה ובלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כל אחת מהעבירות

המפורטות בסעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף או בסעיף

220 לפקודת מס הכנסה, וכן בסעיף 22 לחוק מס קנייה

או סעיף 211 לפקודת המכס, כעבירה שמתקיים בה

האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המנהל כי מתקיימים

טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת

חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק לפי חוק זה.

(ב) מצא המנהל כי בשל טעמים של שמירה על שלום

הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור

מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בייצור מוצרי עישון, רשאי

הוא שלא לתת רישיון למבקש או שלא לחדשו, ובלבד שנתן

למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בדרך שהורה.

בקשה לרישיון 4. (א) בקשה לרישיון או לחידושו תוגש למנהל בטופס מקוון

שיפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים ותכלול את

הפרטים והמסמכים כפי שיקבע השר בתקנות.

(ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש פרטים או מסמכים

נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש בנסיבות העניין לשם

מתן החלטה בבקשה.

ביטול, הגבלה או 5. המנהל רשאי לבטל, להגביל או להתלות רישיון שניתן לפי

התליה של רישיון חוק זה, אם שוכנע, לאחר שנתן לבעל הרישיון להשמיע את

טענותיו, כי התקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על בסיס מידע כוזב, שגוי או מטעה;

דברי הסבר

המסים תואמת את התכליות המפורטות בסעיף 12(ג) סעיף 4 לחוק המוצע

לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-,2019 שכן מוצע לקבוע כי בקשה לרישיון או לחידושו יוגשו המידע נדרש לרשות המסים לשם מניעת פגיעה בגופו של בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים אדם או בבריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני, וכי פרטי הבקשה והמסמכים שיש לצרף לה ייקבעו על וזאת בשל ההשלכות הבריאותיות של השימוש במוצרי ידי שר האוצר, בתקנות. עוד מוצע לקבוע כי המנהל יהיה עישון ובשל הצורך בשמירה על קופת המדינה ומניעת סחר רשאי לדרוש מהמבקש פרטים או מסמכים נוספים אם במוצרי עישון שלא שולם עליהם מס כדין. נראה לו כי הדבר דרוש בנסיבות העניין לשם מתן החלטה עוד מוצע לקבוע כי אם מצא המנהל כי בשל טעמים בבקשה.

של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים סעיף 5 לחוק המוצע

שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בייצור

מוצרי עישון, רשאי הוא, בכפוף למתן זכות שימוע, שלא מוצע להסמיך את המנהל לבטל, להגביל או להתלות לתת רישיון למבקש או שלא לחדשו. רישיון, בכפוף למתן זכות שימוע, אם התקיימה אחת מהעילות המפורטות בסעיף וביניהן רישיון שניתן על בסיס יובהר כי המנהל יהיה רשאי שלא לחדש רישיון מידע כוזב, שגוי או מטעה, תנאי מתנאי הרישיון שחדל מאותם טעמים שבשלהם הוא רשאי שלא לתת רישיון. מלהתקיים, או הפרת הוראות החוק המוצע על ידי בעל הרישיון.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 723

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות חוק זה;

(4) בעל הרישיון הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה

או נסיבותיה הוא אינו ראוי להיות בעל רישיון לפי חוק זה

או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה ובלי

לגרוע מכלליות האמור, יראו כל אחת מהעבירות המפורטות

בסעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף או בסעיף 220 לפקודת מס

הכנסה, וכן בסעיף 22 לחוק מס קנייה או סעיף 211 לפקודת

המכס, כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן

מצא המנהל כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות

ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק

לפי חוק זה.

תקופת הרישיון 6. רישיון ייצור יעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר של השנה שבה

וחידושו ניתן, ואולם המנהל רשאי לקבוע ברישיון תקופה שונה

לתוקפו; בקשה לחידוש רישיון תוגש למנהל 45 ימים לפחות

לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון.

בקשה לשינוי 7. בעל רישיון ייצור רשאי להגיש למנהל בקשה לשינוי תנאי

תנאי הרישיון מתנאי הרישיון שאושרו לו ובכלל זה שינוי מקום הייצור או

הוספת מקום ייצור; בקשה כאמור תוגש באופן מקוון באתר

האינטרנט של רשות המסים.

פטור מחובת רישוי 8. השר רשאי, בצו, לפטור סוגי יצרנים המייצרים מוצר עישון

שאינו חייב במס קנייה כמשמעותו בחוק מס קנייה, מחובת

הרישוי לפי סעיף 2.

פרק ג': רישום

חובת רישום 9. לא יעסוק אדם כסיטונאי או כיבואן של מוצרי עישון אלא אם

במרשם כן הוא רשום במרשם לפי פרק זה (להלן - המרשם).

דברי הסבר

סעיף 6 לחוק המוצע סעיף 8 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי תוקף רישיון ייצור יהיה עד 31 מוצע להסמיך את שר האוצר לפטור סוגי יצרנים בדצמבר של השנה שבה ניתן, ואולם המנהל יהיה רשאי המייצרים מוצר עישון שאינו חייב במס קנייה מן החובות לקבוע תקופה שונה לתוקפו, וזאת כדי לאפשר למנהל החלות עליהם לפי פרק זה, וזאת לצורך הותרת שיקול גמישות לתת את הרישיון לתקופה ארוכה או קצרה יותר, דעת לשר למקרים חריגים שבהם הוא ימצא לנכון שלא במקרים המתאימים. לחייב ברישוי.

עוד מוצע כי בקשה לחידוש הרישיון תוגש למנהל 45 סעיף 9 לחוק המוצע

ימים לפחות לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, וזאת כדי לצד חובת הרישוי הקבועה בפרק ב' לחוק המוצע והחלה לאפשר למנהל תקופה מספקת לבחינת הבקשה. על יצרנים של מוצרי עישון, מוצע לקבוע בפרק ג' המוצע סעיף 7 לחוק המוצע חובת רישום במרשם אשר תחול על יבואנים וסיטונאים של מוצע לאפשר לבעל רישיון להגיש למנהל בקשה מוצרי עישון, כאשר הרישום במרשם הוא תנאי לעיסוקם לשינוי תנאי מתנאי הרישיון שאושרו לו, ובכלל זה בקשות כאמור. חובה זו נועדה לאפשר מעקב אחר תשלום המסים הנוגעות לשינוי מקום הייצור שאושר ברישיון או הוספת ונתיבי המסחר המרכזיים בשוק מוצרי העישון.

מקום ייצור.

724 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

ניהול המרשם 10. (א) המנהל ינהל את המרשם וירשום בו סיטונאי או יבואן

והתנאים לרישום של מוצרי עישון (להלן בסעיף זה - המבקש) שמתקיימים

לגביו כל אלה:

(1) הוא רשום כעוסק לפי חוק מס ערך מוסף;

(2) מתקיים לגביו האמור בסעיף 3(א)(4).

בקשה לרישום 11. (א) בקשה לרישום במרשם או לחידושו תוגש למנהל בטופס

מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים ותכלול את

הפרטים והמסמכים כפי שיקבע השר בתקנות.

(ב) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש פרטים או מסמכים

נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש בנסיבות העניין לשם

מתן החלטה בבקשה.

תקופת הרישום 12. רישום במרשם יעמוד בתוקפו לתקופה של 3 שנים, ואולם

במרשם וחידושו המנהל רשאי לקבוע תקופה שונה לתוקפו; בקשה לחידוש

רישום במרשם תוגש למנהל 45 ימים לפחות לפני תום תקופת

תוקפו של הרישום.

ביטול הרישום או 13. המנהל רשאי לבטל את רישומו של אדם מהמרשם או

התלייתו להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שיורה

עליה, אם שוכנע, לאחר שנתן לגורם הרשום להשמיע את

טענותיו, כי התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות האמורות

בסעיף 5(א), בשינויים המחויבים.

העמדה לעיון 14. הפרטים המפורטים להלן מתוך המרשם יהיו פתוחים לעיון

הציבור הציבור בדרך של שאילתה באתר האינטרנט של רשות המסים:

(1) שם העוסק, מספר העוסק, סוג העיסוק ותוקף הרישום;

דברי הסבר

סעיף 10 לחוק המוצע רישום ארוך או קצר יותר במקרים המתאימים. בדומה

מוצע לקבוע כי המנהל ינהל את המרשם וירשום לקבוע לעניין בקשה לחידוש רישיון, מוצע לקבוע כי בקשה בו סיטונאים ויבואנים של מוצרי עישון העומדים בתנאי לחידוש הרישום במרשם תוגש למנהל 45 ימים לפחות לפני הסף המוצעים בסעיף זה, הכוללים רישום כעוסק לפי חוק תום תקופת תוקפו של הרישום, וזאת כדי לאפשר למנהל מס ערך מוסף ועמידה בהוראות הנוגעות להיעדר עבירות תקופה מספקת לבחינת הבקשה.

קודמות כמפורט בסעיף שעניינו תנאים למתן רישיון. סעיף 13 לחוק המוצע

סעיף 11 לחוק המוצע מוצע להסמיך את המנהל לבטל את רישומו של אדם

בדומה להוראות המוצעות לעניין בקשה לרישיון, מהמרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או מוצע לקבוע כי בקשה לרישום במרשם או לחידוש רישום לתקופה שיורה עליה, אם שוכנע, לאחר קיום שימוע, כי יוגשו למנהל בטופס מקוון וכי הפרטים והמסמכים הדרושים התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המפורטות לעניין להיכלל בבקשה ייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר. נוסף ביטול, הגבלה או התלייה של רישיון, בשינויים המחויבים.

על כך, מוצע להסמיך את המנהל לדרוש מהמבקש פרטים סעיף 14 לחוק המוצע

או מסמכים נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש בנסיבות כדי לאזן בין הצורך להנגיש את מרשם היבואנים העניין לשם מתן החלטה בבקשה. והסיטונאים לידיעת הציבור לבין שמירה על המידע של סעיף 12 לחוק המוצע העוסקים, מוצע לקבע רשימה של פרטים מתוך המרשם מוצע לקבוע כי רישום במרשם יעמוד בתוקפו לתקופה אשר יועמדו לעיון הציבור בדרך של שאילתה באתר של שלוש שנים, והמנהל יהיה רשאי לקבוע תקופה שונה האינטרנט של רשות המסים.

לתוקפו, וזאת כדי לאפשר למנהל גמישות לקביעת תוקף

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 725

(2) עוסקים שרישומם בוטל או הותלה בהתאם להוראות

סעיף 13.

פרק ד': חובות והגבלות

הגבלות לעניין 15. מי שחייב ברישיון לפי פרק ב' או ברישום לפי פרק ג' וכן

החזקה ומכירה של קמעונאי המוכר מוצרי עישון, לא יחזיק במסגרת עסקו או

מוצרי עישון

ימכור מוצרי עישון, אלא אם כן הם יובאו, יוצרו או נמכרו לו

על ידי בעל רישיון ייצור או מי שרשום במרשם לפי פרק ג'.

הגבלות לעניין 16. (א) הגבלות לעניין מידתם, צורתם ותיאורם של חפיסות וכלי

חפיסות וכלי קיבול קיבול של מוצרי עישון שיוצרו בישראל או שיובאו לישראל,

של מוצרי עישון

ומשקל מוצרי העישון שבהם יפורטו בתוספת הראשונה; מי

שחייב ברישיון לפי פרק ב' או ברישום לפי פרק ג' וכן קמעונאי

המוכר מוצרי עישון לא יחזיק במסגרת עסקו או ימכור מוצרי

עישון שאינם עומדים בהוראות התוספת הראשונה; לעניין

זה, הגבלות לעניין תיאורם - הוראות הנוגעות ליישום חוק

זה או לתשלום המס החל על מוצר העישון.

(ב) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדה

מוועדות הכנסת, כפי שתקבע ועדת הכנסת, לתקן בצו את

התוספת הראשונה.

נעילת מקום 17. (א) בעל רישיון ייצור יתקין מנעולים וסידורים נאותים

הייצור ואחסנת אחרים לנעילת מקום הייצור ושמירת הטובין המצויים בו.

מוצרי עישון

דברי הסבר

סעיפים 15 עד 19 לחוק המוצע מוצרי עישון ועל משקל מוצרי הטבק שבהם. בשל ביטול

בפרק ד' לחוק המוצע, מוצע לקבוע חובות והגבלות פקודת הטבק במסגרת החוק המוצע, מוצע לקבוע כי שונות שיחולו על העוסקים במוצרי עישון. חלק מההוראות הגבלות כאמור יופיעו בתוספת הראשונה לחוק המוצע, בפרק זה חלות על גורמים מורשים לפי החוק המוצע, כגון וכי שר האוצר יהיה רשאי לשנות תוספת זו, בהתייעצות על בעל רישיון ייצור לפי פרק ב' או על יבואן או סיטונאי עם שר הבריאות ובאישור ועדה מוועדות הכנסת. התוספת שרשום במרשם לפי פרק ג', ואילו חלקן חלות גם על המוצעת כוללת את ההגבלות הקיימות כיום, בשינויים העוסקים במוצרי עישון שטרם נכנסו תחת ההסדרה, אך אלה:

מתוקף עיסוקם במוצרי עישון הם נחשבים כמי שחייבים מוצע להוסיף לצד ההגבלה על טומבק גם הגבלה ברישיון ייצור, או ברישום, לפי העניין. חיובם או הגבלתם על טבק לנרגילה ועל תחליף צמחי שלהם, וזאת לאור של אלה נדרש לשם מניעת הפרות יעילות של החוק, התחליפיות בין המוצרים.

כדוגמת הימנעות של סיטונאי מרישום במרשם במטרה כמו כן מוצע להגביל את כמות חומר המילוי המצוי להתחמק מההגבלות לעניין החזקה ומכירה של מוצרי בתוך סיגריה אלקטרונית או במחסנית ל–2 מ"ל, וכמות חומר עישון הקבועות בסעיף 15 המוצע. מילוי שאינו מצוי בתוך סיגריה אלקטרונית או מחסנית סעיף 15 לחוק המוצע ל–10 מ"ל, וזאת בדומה למקובל במדינות אחרות. בהתאמה מוצע לקבוע כי מי שחייב ברישיון לפי פרק ב' או לכך, גם נפח מיכל שהוא חלק מסיגריה אלקטרונית שנועד ברישום לפי פרק ג' וכן קמעונאי המוכר מוצרי עישון, לא להכיל חומר מילוי יוגבל ל–2 מ"ל.

יחזיקו או ימכרו מוצרי עישון אלא אם כן אותם מוצרים עוד מוצע להגביל את כלי הקיבול של שקיקי טבק או יובאו, יוצרו או נמכרו להם על ידי בעל רישיון ייצור או שקיקי ניקוטין ל–20 יחידות.

מי שרשום במרשם לפי פרק ג'. הגבלה זו נועדה לאפשר סעיף 17 לחוק המוצע

מעקב יעיל אחר הסחר במוצרי עישון ותשלום המס בעדם.

כדי לאפשר שמירה ראויה על מוצרי עישון המיוצרים

סעיף 16 לחוק המוצע בישראל, מוצע לחייב בעל רישיון ייצור להתקין סידורים

חקיקת המשנה הקיימת היום מכוח פקודת הטבק נאותים לנעילת מקום הייצור ושמירת הטובין המצויים קובעת הגבלות על מידות של חפיסות וכלי קיבול של בו, וכן לדאוג לאחסנה נאותה של מוצרי העישון ולנהל 726 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בעל רישיון ייצור ידאג לאחסנה נאותה של מוצרי

העישון במקום הייצור וינהל רישומים, בהתאם לכללים

שיקבע המנהל, אשר יאפשרו קבלת מידע מדויק בדבר מוצרי

העישון המצויים במקום הייצור.

דיווח תקופתי 18. (א) בעל רישיון ייצור ומי שרשום במרשם לפי פרק ג' ידווח

למנהל אחת לחודש, בתוך 25 ימים לאחר תום החודש שלגביו

מוגש הדיווח, נתונים כמפורט בסעיף 69א(א) לחוק מס ערך

מוסף ובכלל זה פרטים בדבר מוצרי העישון שיוצרו, יובאו,

נמכרו או נרכשו על ידו, לפי העניין, לרבות סוגי מוצרי העישון,

כמויות מוצרי העישון שנמכרו על ידו, הגורמים שלהם נמכרו

מוצרי העישון ומועדי ביצוע פעולות כאמור לגבי אותו חודש;

לעניין זה, "סוג המוצר" - לרבות כינוי מסחרי ומספר קטלוגי;

דיווח לפי סעיף קטן זה יוגש בטופס מקוון שיפורסם באתר

האינטרנט של רשות המסים.

(ב) המנהל רשאי לאשר לעוסק הגשה של דיווח במועד אחר

מהאמור בסעיף קטן (א) מטעמים שיירשמו, וכן רשאי הוא

לדרוש ממנו מידע ונתונים נוספים ביחס לפרטים שדווחו.

(ג) המנהל רשאי לקבוע בכללים פרטים נוספים שייכללו

בדיווח התקופתי לפי סעיף קטן (א) וכן מסמכים הנוגעים

לפרטים המחויבים בדיווח, שחובה להגישם.

(ד) חייב בדיווח לפי סעיף זה ישמור את החשבוניות שעל

בסיסן נערך הדיווח התקופתי במשך חמש שנים לפחות מיום

הדיווח, באופן נאות ובאופן שיהיה ניתן לבדוק אותן בכל עת

שיורה המנהל על כך.

הודעה על שינויים 19. חלו שינויים בפרטים שנמסרו למנהל על ידי יצרן, יבואן או

סיטונאי של מוצרי עישון בבקשה לרישיון, לרישום או בדיווח

התקופתי, יודיע על כך מייד למנהל.

דברי הסבר

רישומים המאפשרים קבלת מידע מדויק בדבר מוצרי העישון מטעמים שיירשמו, וכן לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש המצויים במקום הייצור. מוצע להסמיך את המנהל לקבוע לכלול בדיווח התקופתי או מסמכים הנוגעים לפרטים, בכללים הוראות לעניין האחסנה וניהול הרישומים כאמור. שחובה להגישם. כדי לאפשר בקרה אחר תשלום המסים סעיף 18 לחוק המוצע והמסחר במוצרי עישון, מוצע כי מי שחייב בדיווח יחויב לשמור את החשבוניות שעל בסיסן נערך הדיווח התקופתי במטרה לאפשר בקרה אחר שרשרת הסחר במוצרי במשך חמש שנים לפחות מיום הדיווח, באופן נאות ובאופן עישון ואחר תשלום המס עליהם, מוצע לקבוע כי בעל שיהיה ניתן לבדוק אותן בכל עת שיורה המנהל על כך.

רישיון ייצור וכן יבואן או סיטונאי הרשום במרשם לפי תקופת חמש השנים מקבילה לתקופה שבה ניתן להוציא פרק ג' לחוק המוצע ידווחו באופן מקוון אחת לחודש, שומות לפי חוק מס קנייה, וכן לפי חוקי מס נוספים. לעניין 25 ימים לאחר תום החודש שלגביו מוגש הדיווח, סעיף זה יובהר, כי חובת הדיווח מכוח הסעיף המוצע תחול נתונים כמפורט בסעיף 69א(א) לחוק מס ערך מוסף. מוצע גם על מי שלפי חוק מס ערך מוסף אינו חייב בדיווח מפורט לקבוע כי הדיווח יכלול, בין השאר, פרטים בדבר מוצרי לפי סעיף 69א(א) האמור.

העישון שיוצרו, יובאו, נמכרו או נרכשו על ידי המדווח,

לפי העניין, לרבות סוגי מוצרי העישון, כינוים המסחרי סעיף 19 לחוק המוצע

ומספרם הקטלוגי, כמויות מוצרי העישון שנמכרו על ידו מוצע לקבוע כי אם חלו שינויים בפרטים שמסר יצרן, והגורמים שלהם נמכרו מוצרי העישון. עוד מוצע להסמיך יבואן או סיטונאי למנהל בבקשה לרישיון, לרישום או את המנהל לאשר הגשה של דוח תקופתי במועד אחר, בדיווח תקופתי, עליו להודיע על כך מייד למנהל.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 727

פרק ה': פיקוח ואכיפה

הסמכת ממונים 20. (א) המנהל רשאי להסמיך, מבין עובדי רשות המסים, ממונים

שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי סעיף 22 (להלן -

ממונה), לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.

(ב) לא יוסמך ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות

לו לפי סעיף 22, כפי שהורה המנהל.

הסמכת מפקחים 21. (א) המנהל רשאי להסמיך, מבין עובדי רשות המסים,

מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות האכיפה לפי סעיף 23

(להלן - מפקח), לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן

מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה

חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת

להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות

בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות

שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, וכן הכשרה מתאימה

בנושאים הנוגעים לחוק זה, כפי שהורה המנהל.

סמכויות פיקוח 22. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי ממונה -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו

תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

דברי הסבר

סעיפים 20 עד 25 לחוק המוצע לגלות הפרה של הוראות החוק באופן עצמאי, בלא תלות

מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי להסמיך מבין בשיתוף הפעולה של העוסק.

עובדי רשות המסים ממונים שיהיו נתונות להם סמכויות לנוכח אופיין של הסמכויות לפי סעיפים 22, 23 ו–25 פיקוח וכן מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות אכיפה לחוק המוצע, מוצע לקבוע כי מפקח לא יעשה שימוש לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה. לעניין ממונים, בסמכויות אלה, אלא אם כן הוא נושא תעודה המעידה על מוצע לקבוע כי תהיה נתונה להם סמכות לדרוש מידע תפקידו וסמכויותיו ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת הנוגע ליישום החוק, סמכות כניסה למקום וסמכות לערוך תפקידו. מוצע לקבוע כי חובת ההזדהות האמורה לא תחול מדידות או ליטול דגימות ולעשות בהן פעולות שונות, אם קיומה עלול לגרום לסיכול ביצוע הסמכות של המפקח כגון בדיקות כימיות או רכישות ניסיון. למפקחים יינתנו או לפגיעה בביטחונו או בביטחונו של אדם אחר. יובהר כי סמכויות אכיפה הכוללות סמכויות חקירה, חיפוש, תפיסת ההכרעה האם ההזדהות מסכלת את ביצוע הסמכות תהיה חפצים, וכן חדירה לחומר מחשב. נתונה גם למפקחים המצויים בשטח, וזאת כדי לאפשר יובהר כי סמכות התפיסה שלפי סעיף (3)23 המוצע קבלת הכרעות מהירה בעניין במהלך פעילותם.

הנתונה למפקח לפי חוק זה, כוללת את הסמכות לערוך בסעיף 25 מוצע לקבוע כי מפקח או ממונה יהיה רשאי מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את לתפוס טובין שיש לו יסוד סביר להניח שהם מחולטים.

המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן סמכות זו מתקשרת למנגנון החילוט וההחרמה המפורט בדרך אחרת. בסעיפים 26 עד 29 לחוק המוצע.

סמכויות אלה יאפשרו פיקוח שוטף על פעולותיהם

של העוסקים במוצרי עישון, ייעלו את האכיפה ויאפשרו

728 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש

בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או

להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו

בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995110;

(3) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח כי הדבר

דרוש כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה ובלבד שלא ייכנס

למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(4) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור

את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן

בדרך אחרת.

סמכויות אכיפה 23. התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי

מפקח -

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות

להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי

פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה

הפלילית (עדות111), בשינויים המחויבים;

(2) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר

הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969112

(להלן - פקודת מעצר וחיפוש), ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה

זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת

מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים;

(3) לתפוס כל חפץ הקשור לביצוע עבירה כאמור; על

תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת

מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים; לעניין פרק זה, "חפץ"

- לרבות מוצרי עישון ואמצעים לייצורם, ובכלל זה מכונות

וחומרי גלם;

(4) לבקש מבית משפט צו לחדור לחומר מחשב וכן להפיק

פלט תוך חדירה כאמור; על חדירה לפי פסקה זו יחולו הוראות

סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש.

זיהוי מפקח 24. (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק

זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת

תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל המעידה

על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על

פי דרישה.

110 ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

111 חוק א"י א', פרק ל"ד, עמ' 439.

112 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 729

(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה

עלול לגרום לאחד מאלה:

(1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;

(2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.

(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת

ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו

כאמור, מוקדם ככל האפשר.

תפיסת טובין 25. (א) מפקח או ממונה רשאי לתפוס טובין מחולטים או שיש

לו יסוד סביר להניח שהם מחולטים לפי סעיף 26.

(ב) טובין שנתפסו יובלו למקום כפי שיורה המנהל.

חילוט 26. אלה טובין שיחולטו למדינה:

(1) מוצרי עישון שלא שולמו בעדם מסים כדין, ובכלל זה

מוצרי עישון שמתקיים לגביהם האמור בסעיף (2)51 ו–(3) וכן

האמצעים לייצורם, ובכלל זה מכונות וחומרי גלם;

(2) מוצרי עישון שיוצרו על ידי יצרן בלא רישיון ייצור

והאמצעים לייצורם, ובכלל זה מכונות וחומרי גלם;

(3) מוצרי עישון שיוצרו או נמכרו שלא על פי ההגבלות

המפורטות בתוספת הראשונה;

(4) מוצרי עישון אשר נרכשו, נמכרו או הוחזקו בניגוד לסעיף

15 ומחזיק הטובין לא הוכיח לגביהם כי שולם עליהם מס כדין.

מסירת הודעה על 27. (א) נתפסו טובין כאמור בסעיף 25, ימסור התופס לבעל

תפיסה של טובין הטובין או למי שמידו נתפסו הטובין הודעה בכתב על

התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית, בין במכתב שנשלח

בדואר או שנמסר למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה,

ובין אם באופן מקוון לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה על

ידו בעת הגשת בקשה לרישום או לרישיון.

דברי הסבר

סעיף 26 לחוק המוצע עוד מוצע לקבוע כי אם בתוך חודש מיום התפיסה, בעל

מוצע לקבוע רשימת נסיבות שבהן טובין יחולטו הטובין, מי שמידיו נתפסו הטובין או מי שטוען לזכות בהם למדינה. מוצע כי רשימה זו תכלול מוצרי עישון שייצורם לא מסר הודעה בכתב למנהל על כך שהוא תובע את או מכירתם נעשו בניגוד להוראות החוק המוצע וכן מוצרי הטובין - יראו את הטובין כמוחרמים. במקרים חריגים עישון שלא שולמו בעדם מסים כדין וכן האמצעים לייצורם. שעליהם יורה המנהל מטעמים מיוחדים, התקופה האמורה יובהר כי המנגנון המוצע בפרק זה כולל חלופות של תפיסה, תקוצר לשבעה ימים בלבד.

חילוט והחרמה של טובין, וזאת בדומה למקובל בדיני היבוא מוצע כי המנהל יהיה רשאי להמשיך להחזיק בטובין וכדי ליצור אחידות בהליכים הנוגעים לאכיפת דיני המס. ולדרוש ממי שמסר לו הודעה לתביעת הטובין שיגיש סעיפים 27 עד 29 לחוק המוצע עתירה מינהלית בעניין. אם לא הגיש התובע עתירה כאמור בתוך חודשיים מיום מתן הדרישה של המנהל, יראו את בסעיף 27 מוצע לקבוע הוראות לעניין הטובין שנתפסו הטובין כמוחרמים. לצד זאת, אם המנהל לא שלח דרישה לפי סעיף .25 מוצע לקבוע כי לאחר תפיסה של טובין תימסר כאמור בתוך שלושה חודשים מקבלת ההודעה על תביעת הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה לבעל הטובין או למי הטובין, יימסרו הטובין חזרה לידי התובע.

שמידיו נתפסו הטובין, ואת אופן מסירת ההודעה כאמור.

730 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) יראו טובין שנתפסו כמוחרמים במקרים אלה:

(1) אם בעל הטובין, או מי שמידו נתפסו הטובין או

מי שטוען לזכות בטובין לא מסר למנהל, בתוך חודש

מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את הטובין;

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל להורות

לגבי סוגי טובין מסוימים, מטעמים מיוחדים שיירשמו,

כי אם בעל הטובין, האדם שמידו נתפסו הטובין או מי

שטוען לזכות בטובין, לא ימסור הודעה בכתב כי הוא

תובע את הטובין בתוך שבעה ימים מיום התפיסה, יראו

את הטובין שנתפסו כמוחרמים.

עתירה מינהלית 28. (א) טובין שנתפסו על ידי עובד רשות המסים כאמור בסעיף 25

לעניין טובין ומסר בעל הטובין, מי שמידו נתפסו הטובין או מי שטוען לזכות

שנתפסו

בטובין (בסעיף זה - התובע), למנהל, הודעה בכתב כאמור בסעיף

27(ב)(1) לגביהם, רשאי המנהל להוסיף ולהחזיק בטובין ולדרוש

מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש עתירה מינהלית, ואם לא

עשה זאת התובע בתוך חודשיים מיום מתן ההודעה, יראו את

הטובין כמוחרמים בלא צורך בהליכים נוספים.

(ב) אם בתוך שלושה חודשים לאחר קבלת הודעה בכתב

מהתובע כאמור בסעיף 27(ב)(1), לא דרש המנהל מהתובע

להגיש עתירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), יימסרו הטובין

לידי התובע.

הוראות לעניין 29. (א) על טובין שהוחרמו יחול סעיף 193 לפקודת המכס

טובין שהוחרמו בשינויים המחויבים, והעלויות הכרוכות בכך, לרבות עלויות

התפיסה והאחסנה, יושתו על בעל הטובין ועל גבייתם תחול

פקודת המסים (גבייה)113.

(ב) הוחרמו טובין שנתפסו לפי סעיף 25, לא יוטל עיצום

כספי לפי חוק זה בשל אותו מעשה שבשלו הוחרמו הטובין.

דברי הסבר

בסעיף 29 המוצע מוצע לקבוע הוראות שונות לעניין מהירה להפרה ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר טובין שהוחרמו. ציות. לכן, ההפרות שבשלהן מופעלת אכיפה מינהלית הן רק סעיפים 30 עד 47 לחוק המוצע הפרות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן נוכח מקצועיותו של המנהל, שהוא המאסדר של התחום והיכרותו את כללי בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני ההוראות המחייבות את הפועלים בתחום שעליו הוא אמון.

אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, הפרות אלה אינן מחייבות בירור עובדתי מורכב, ויתר על כן ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים ארוכות - אינן דורשות בירור של יסוד נפשי שאינו רלוונטי בהקשר נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות של הוכחת הפרת ההוראות הרגולטוריות.

חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות

(המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala נוסף על כך, הטלת הסנקציה המינהלית - העיצום prohibita, קרי: עבירות הסדר). עם השנים גברה התפיסה הכספי, שונה מהטלת הסנקציה הפלילית. הסנקציה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי, הטלת סנקציות בידי המינהלית היא סנקציה כספית בעוד שהסנקציה הפלילית רשות מינהלית ולא בידי בית משפט, מתאים יותר לטיפול יכולה להטיל גם מגבלות על החירות (דוגמת עונש מאסר).

בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות. הסנקציה המינהלית אינה מלווה בקלון החברתי המלווה הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי. לכן, יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק המוצע הפלילית, טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה תגרור הטלה של עיצום כספי.

113 חוקי א"י, כרך ב', עמ' 1374.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 731

פרק ו': אמצעי אכיפה מינהלית

סימן א': הטלת עיצום כספי

עיצום כספי 30. (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן,

רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה,

בסכום של 2,000 שקלים חדשים:

(1) בעל רישיון ייצור או מי שרשום במרשם לפי

פרק ג' שלא הגיש דוח תקופתי בניגוד להוראות סעיף

18, הגישו שלא במועד הקבוע בסעיף האמור או הגיש

דוח שאינו מלא או שכולל פרט לא נכון;

(2) יצרן, יבואן או סיטונאי שלא מסר הודעה על

שינויים בפרטים שנמסרו על ידו בבקשה לרישיון או

לרישום או בדיווח התקופתי, בניגוד להוראות סעיף 19.

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן,

רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה,

בסכום של 50,000 שקלים חדשים:

(1) סיטונאי שמכר מוצרי עישון בלי שהוא רשום

במרשם, בניגוד להוראות סעיף 9;

(2) יבואן שייבא או שמכר מוצרי עישון בלי שהוא

רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף 9.

(ג) חייב ברישיון לפי פרק ב' או ברישום לפי פרק ג' וכן

קמעונאי המוכר מוצרי עישון, שהחזיק במסגרת עסקו או

מכר מוצרי עישון שלא יובאו או יוצרו או נמכרו לו על ידי

בעל רישיון ייצור או מי שרשום במרשם לפי פרק ג', בניגוד

להוראות סעיף 15, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי

הוראות פרק זה, בסכום של 30,000 שקלים חדשים או בסכום

השווה לכפל מס הקנייה החל על מוצרי העישון לגביהם

בוצעה ההפרה, לפי הגבוה מביניהם;

דברי הסבר

סעיף 30 לחוק המוצע גובה העיצום הכספי לעניין אי–הגשת דוח תקופתי

תכליתה של הסנקציה המינהלית היא תכלית או הגשתו באופן שאינו מלא או נכון מבוסס על המתווה הרתעתית-מניעתית. היא מניחה כי ביצוע הפרות של הקיים היום לעניין הקנסות המינהליים המוטלים בשל עבירות הסדר נעשה מתוך שיקולים תועלתניים של המפר, הפרת פקודת הטבק, כך שעל ההפרות הקלות יותר מוטל שסבור, למשל, שאי–קיום ההוראה עשוי לחסוך לו הוצאות. עיצום כספי של 2,000 שקלים חדשים.

מסיבה זו גובה הסכום של העיצום הכספי נועד למנוע את על הפרות של הוראות אחרות בחוק המוצע, שהן התמריץ הכלכלי להפר את החוק, קרי לנטרל את קיומה עבירות חמורות יותר, כגון יצרן המייצר מוצרי עישון בלא של "ההפרה היעילה". עם זאת, גובה הסכום של העיצום רישיון ייצור או סיטונאי המוכר מוצרי עישון מבלי שהוא הכספי צריך להיות מידתי ולא לסכן את המשך פעילותו רשום במרשם, יוטלו עיצום בסכומים גבוהים יותר כמקובל הכלכלית של המפר, שכן מטרת הסנקציה המינהלית היא בחקיקה עדכנית של עיצומים כספיים. נוסף על כך, כדי להחזיר את המפוקח למשטר ציות ולא לגרום, בפועל, למנוע הפרה יעילה, מוצע לקבוע שסכום העיצום הכספי להפסקת פעילותו. שיוטל יתחשב גם במס הקנייה החל על מוצרי העישון שלגביהם בוצעה העבירה.

732 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ד) יצרן שייצר מוצרי עישון בלא רישיון ייצור או שלא לפי

תנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 2, רשאי המנהל להטיל

עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 80,000 שקלים

חדשים או בסכום השווה לפי שלושה ממס הקנייה החל על

מוצרי העישון לגביהם בוצעה ההפרה, לפי הגבוה מביניהם;

(ה) חייב ברישיון לפי פרק ב', חייב ברישום לפי פרק ג' וכן

קמעונאי המוכר מוצרי עישון, שהחזיק במסגרת עסקו או מכר

מוצרי עישון שלא בהתאם להוראות התוספת הראשונה,

בניגוד להוראות סעיף 16, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום

כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים או בסכום השווה לפי

שלושה ממס הקנייה החל על מוצרי העישון לגביהם בוצעה

ההפרה, לפי הגבוה מביניהם.

הודעה על כוונת 31. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה

חיוב מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 30 (בפרק זה - המפר),

ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה -

הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את

אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה

את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל

לפי הוראות סעיף 32 וכי יראו את ההודעה על כוונת

חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות

האמורה, כאמור בסעיף 33(ד);

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל

הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 34,

ושיעור התוספת.

דברי הסבר

סעיפים 31 עד 33 לחוק המוצע השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש

בסעיפים אלה מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק, הוא משלוח המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (להלן - הודעה זו. הוראות מפורטות אלה נועדו להבטיח זכויות בסיסיות על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי למנהל יש של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שוויונית של תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות. ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בשל ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שלפני המנהל.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 733

זכות טיעון 32. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 31

רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה

להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד

מסירת ההודעה; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה,

מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת המנהל 33. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי

ודרישת תשלום סעיף 32, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא

להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 35.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה,

בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת

תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום

הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו

הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט

המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 32, בתוך

התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת

חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר

במועד האמור.

הפרה נמשכת 34. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה

והפרה חוזרת הפרה החלק ה־50 שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה

הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה

חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף

30, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה

הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

דברי הסבר

בסעיף 32 המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר לפני עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכול המנהל להפעיל את הרשות, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון סמכותו להפחית את סכום העיצום הכספי.

את טענותיו לפני המנהל בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך הודעה על כוונת חיוב, והמנהל רשאי להאריך את התקופה ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. למפר זכות לטעון תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר ויהיה על המפר את טענותיו בכתב ואולם למנהל שמורה הזכות להיענות לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.

לבקשת מפר לטעון את טענותיו בעל פה לפני המנהל.

סעיף 34 לחוק המוצע

בסעיף 33 מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקל המנהל

את טענות המפר יחליט אם יש להטיל עיצום כספי ומה חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי גובהו. ככל שהמנהל יחליט כי לא התגלו עובדות חדשות טבען. מוצע לקבוע כי על ההפרה הנמשכת ייווסף סכום של הסותרות או המשנות את התשתית הראשונית שעליה 1/50 לכל יום שבו נמשכת ההפרה. בהפרה חוזרת, מוצע נסמך כי אכן בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא לפני המנהל רצידיביסט.

734 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

סכומים מופחתים 35. (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך

מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא לפי הוראות סעיף

קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות

ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום

הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של 36. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת

העיצום הכספי דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני

המנהל כאמור בסעיף 33(ד) - ביום מסירת ההודעה על כוונת

חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או

הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור ועוכב תשלומו של

העיצום הכספי בידי המנהל או בידי בית המשפט - יהיה

העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה

או בערעור, לפי העניין.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו

ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם

לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד

שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, וביום העדכון

הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - לעומת המדד שהיה

ידוע ב־1 בינואר 2026; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד

המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום

הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

דברי הסבר

סעיף 35 לחוק המוצע סעיף 36 לחוק המוצע

מאחר שההסדר המוצע מסמיך את המנהל להטיל מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומים הקבועים עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של המנהל בסעיף 30 שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף זה. מוצע להקנות במקרה של הגשת עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים סמכות לשר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע מינהליים.העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן בתקנות נסיבות ושיקולים שבהתקיימם יפחית המנהל את במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם (להלן - תקנות לטעון את טענותיו לפני המנהל - הסכום המעודכן ביום ההפחתה). מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם בתקנות ההפחתה רשאי שר האוצר להביא בחשבון, הוגשה עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים נסיבות ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ובית המשפט המציית בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף או המנהל הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, פעולה עם המנהל אשר נכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום בעתירה הישנות ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה. כמו או בערעור) - הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או כן, במסגרת תקנות ההפחתה ראוי אף להתחשב במחזור בערעור, לפי העניין.

עסקאותיו של המפוקח ולהפחית את סכום העיצום הכספי

במקרים שבהם קיים חשש להמשך פעילותו הכלכלית של

המפוקח. זאת, מאחר שמטרת העיצום הכספי היא להשיב

את המפוקח למשטר ציות ולא לסכן את פעילותו הכלכלית.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 735

המועד לתשלום 37. על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום

העיצום הכספי מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 33.

ריבית שקלית ודמי 38. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, יתווספו על העיצום

פיגורים הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק

פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961114 (בפרק זה - חוק

פסיקת ריבית והצמדה).

פריסת תשלום 39. (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום

העיצום הכספי של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל

על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור,

ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב) החליט המנהל על פריסת התשלום לפי סעיף קטן (א),

תיווסף על סכום שיש לשלמו, בתקופת הפריסה, ריבית שקלית

לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת

המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה,

יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 38.

גבייה 40. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת

המסים (גבייה).

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית 41. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה

מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 30, והתקיימו נסיבות

שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה,

רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן

א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן

זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי

לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

דברי הסבר

סעיפים 37 עד 40 לחוק המוצע המנהל יקבע את מספר התשלומים למפר בהתחשב

מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים בסכום העיצום הכספי שהוטל ובנסיבות מיוחדות אחרות.

מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי כמו כן, ובהתאם לשינויים שבוצעו בתיקון מס' 9 לחוק במועד, יתווספו עליו לתקופת הפיגור, החל מהיום הראשון פסיקת ריבית והצמדה, מוצע לקבוע שבמהלך התקופה לאיחור בתשלום, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק שבה משלם המפר את העיצום הכספי בתשלומים, פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - חוק פסיקת תתווסף לסכום העיצום הכספי רק ריבית שקלית. ואולם ריבית והצמדה), עד לתשלומו. תוספות אלה הן החלופה אם המפר לא שילם את אחד מהתשלומים החודשיים המידתית והמתאימה ביותר החל מיום א' בטבת התשפ"ה במועדו, ההחלטה על פריסת התשלומים תבוטל, יתרת (1 בינואר 2025), יום כניסתם לתוקף של חוק פסיקת ריבית החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו ממועד זה הוראות סעיף והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 (להלן - תיקון 38 בדבר תשלום ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלום מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה), ושל חוק העונשין החוב במלואו.

(תיקון מס' 149), התשפ"ד-.2023 סעיפים 41 עד 43 לחוק המוצע

נוסף על כך, מוצע להסמיך את המנהל להחליט על התראה מינהלית היא כלי אכיפה המקל עם המפר, פריסת התשלום של העיצום הכספי לבקשתו של מפר. ומחליף במקרים מסוימים, הטלה של עיצום כספי. ההתראה יובהר כי סמכות זו נתונה למנהל כל עוד לא חלף מועד המינהלית מאפשרת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה, בלא התשלום. לאחר שחלף מועד התשלום, החוב עובר לגבייה תשלום העיצום הכספי. זאת, למרות שהתשתית העובדתית ועל הגבייה תחול פקודת המסים (גבייה).

114 ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

736 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה

את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את

ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי

לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין,

כאמור בסעיף 43, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את

ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 42.

בקשה לביטול 42. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 41, רשאי

התראה מינהלית הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את

ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו

מהווה הפרה.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף

קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי

הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או

לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת

המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת 43. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה

והפרה חוזרת והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה,

לאחר התראה

יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 34(א),

והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה

הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 31, בשינויים המחויבים.

דברי הסבר

שלפני המנהל מעידה כי הייתה הפרה של הוראות החוק. תחימת אפשרות העלאת הטענות לשלב משלוח ההתראה מנקודת מבטו של המנהל, מנגנון ההתראה מאפשר לו בלבד נועדה ליצור סופיות להליכים, וכן ודאות ומתן תוקף להבהיר את דרישותיו למי שנתון לפיקוחו, בטרם יטיל עליו להתראה ככזו שאמורה להניע את המפר לציית לחוק.

עיצום כספי. ההנחה בבסיס הוויתור על הטלת עיצום כספי עוד מוצע לקבוע בסעיף 43 כי אם נמסרה למפר היא שהוראות הרגולציה אינן בהירות דיין או שהרגולציה התראה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה מחייבת תקופת התארגנות מבחינת המפוקחים שבמהלכה ההתראה, ימסור לו המנהל הודעה על כוונת חיוב בשל יהיה להם קושי לקיים את דרישותיה. ההתראה המינהלית הפרה נמשכת. לעניין זה יובהר כי מכיוון שבהתראה מאפשרת להבהיר גם למפר וגם לציבור המפוקחים הרחב, מינהלית מוותר המנהל, כאמור לעיל, על העיצום הכספי כי ההתנהגות שבשלה נשלחה ההתראה היא הפרה של בשל ההפרה, סכום העיצום הכספי שיוטל במקרה זה הוא הוראות החוק. סעיף 41 מבנה את שיקול הדעת בהפעלת בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום העיצום הכספי הסמכות וקובע כי הנסיבות למתן התראה ייקבעו בנהלים, בשל ההפרה הראשונה שבגינה ניתנה ההתראה. ההודעה באישור היועץ המשפטי לממשלה. על כוונת חיוב שימסור המנהל למפר במקרה זה תהיה מפוקח שנמסרה לו התראה מינהלית ואינו מסכים כאמור בסעיף 31, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה עימה, יכול לתקוף את החלטת המנהל בשתי דרכים. האחת זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה הנמשכת ובין היא הגשת בקשה לביטול ההתראה, מאחת העילות המנויות השאר נתונים לעניין התמשכות ההפרה ולעניין תקופת בסעיף .42 השנייה היא הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט ההפרה (ממועד משלוח ההתראה). במקרים שבהם ביצע לעניינים מינהליים. אם המפר לא ביקש את ביטול ההתראה המפר הפרה חוזרת לאחר משלוח התראה על ביצוע ההפרה או לא עתר לבית המשפט (או שעתר ובית המשפט דחה הראשונה, ימסור לו המנהל הודעה על כוונת חיוב כאמור עתירתו), רואים את המפר כמי שביצע את ההפרה. בעת בסעיף 31, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה זה תכלול ביצוע הפרה נוספת (שבשלה יוטל עיצום כספי מוגבר), ההודעה פרטים הנוגעים להפרה החוזרת ולסכום העיצום מנוע המפר מלטעון כי לא ביצע את ההפרה הראשונה. הכספי המוטל בגינה, שהוא סכום גבוה יותר.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 737

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה

והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה,

בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה

הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 34(ב), והמנהל

ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת,

בהתאם להוראות סעיף 31, בשינויים המחויבים.

סימן ג': שונות

עיצום כספי בשל 44. על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה

הפרה של הוראות המנויות בסעיף 30 או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום

לפי חוק זה ולפי

חוק אחר כספי אחד.

עיכוב ביצוע 45. (א) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים

והחזר מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע

ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט

הורה על כך.

(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי,

לקבל עתירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על

פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום

העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר

הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי העניין,

בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, מיום

תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום 46. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר

האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך

שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה

להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

דברי הסבר

סעיף 44 לחוק המוצע או לפרסם שמו של יחיד, יהיה ניתן להגיש עתירה לבית

לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של משפט לעניינים מינהליים.

מספר הוראות לפי החוק המוצע או לפי החוק המוצע וחוק עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ביצוע החלטה של אחר שגם בשל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי. לכן, מוצע המנהל במקרה של הגשת עתירה, נתונה לשיקול דעתו לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה כמה הפרות כאמור, של המנהל או של בית המשפט שאליו הוגשה העתירה.

ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מגלמת את כמו כן מוצע לקבוע כי אם התקבלה העתירה או ערעור על המחויבות של הרשות המינהלית שלא להטיל סנקציות פסק דין בעתירה כאמור, סכום הכסף שיוחזר למפר יהיה במידה העולה על הנדרש. כך, במידה שהמפר קיבל בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, כדי מהמנהל הודעה על כוונת חיוב לגבי מעשה שבשלו שילם למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.

כבר עיצום כספי, יוכל לטעון במסגרת זכות הטיעון כי אין סעיף 46 לחוק המוצע

להטיל עליו עיצום כספי נוסף מכוח הוראה זו.

מוצע לחייב את המנהל לפרסם את החלטותיו בדבר

סעיף 45 לחוק המוצע הטלת עיצום כספי. תכלית חובת הפרסום היא הבטחת

מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של המנהל שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של המנהל, אשר בידיו לפי הפרק המוצע, כגון ההחלטה להטיל עיצום כספי מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום מובטחת (לאחר מסירת דרישת תשלום), למסור התראה מינהלית בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום 738 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי,

מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן

הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגשה עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים

על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על

פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את

דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם

את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון

את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת

הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול

שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 32, ובלבד

שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה

על כוונת חיוב לפי סעיף 31.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים

שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף

9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998115 או לפי חוק מסים

כהגדרתו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות

המס), התשכ"ז-1967116 (בסעיף זה - חוק חילופי ידיעות בין

רשויות המס) וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף

זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי

סעיף 9(ב) לחוק האמור.

דברי הסבר

כספי הוא שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה על ההחלטות עם זאת, על אף חשיבותו של הפרסום כמפורט לעיל, בדבר הטלת העיצומים הכספיים, מהות ההפרה שבשלה הרי שכדי למנוע פגיעה מעבר לנדרש במפר כתוצאה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות מהפרסום האמור, מוצע להגביל את תקופת הפרסום לארבע ההפרה, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים שנים אם מדובר בתאגיד, ולשנתיים אם מדובר במפר יחיד.

והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם להבהיר כי המנהל רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) על פי הסעיף המוצע, ככל שמדובר במפוקחים לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי.

שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם. פרסום השם מהווה כמו כן, מוצע לקבוע כי לא יפורסמו פרטים שהם בגדר פגיעה בפרטיות, ואם ניתן להשיג את מטרת הפרסום בלא מידע שרשות מנועה מלפרסם לפי חוק מסים כהגדרתו פגיעה בפרטיות - ראוי שכך ייעשה. עם זאת, ככל שנדרש בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), להזהיר את הציבור מפני התנהלות של מפר מסוים, על אף התשכ"ז-.1967 שמדובר ביחיד, יהיה ניתן לפרסם את שמו ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו קודם לכן.

115 ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

116 ס"ח התשכ"ז, עמ' 136.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 739

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על

תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי

שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.

(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים

האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות 47. (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי פרק

פלילית זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה

מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 30, המהווה עבירה.

(ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה

מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב

אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות,

המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד

המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו

הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית

והצמדה, מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה,

לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

פרק ז': עונשין

עונשין 48. העושה אחד מאלה דינו מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף

61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977117:

(1) מייצר מוצרי עישון בלא רישיון ייצור;

(2) מייצר מוצרי עישון במקום בלא אישור;

(3) מוסר הצהרה כוזבת במסגרת דוח, בקשה לרישום,

לרישיון או לחידושם או בכל מסמך אחר שנדרש למוסרו לפי

חוק זה.

דברי הסבר

סעיף 47 לחוק המוצע שילם עיצום כספי יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי,

מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי או המצאת בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התראה מינהלית לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי באופן דומה מוצע לקבוע כי אם הוגש נגד אדם כתב כל דין. ואולם מוצע להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל אישום בשל מעשה המהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו באכיפה מינהלית ואכיפה פלילית, ונדרש לבחור את מסלול המנהל בהליכי אכיפה מינהלית.

האכיפה המתאים לנסיבות. סעיף 48 לחוק המוצע

על פי המוצע, אם החל הליך מינהלי נגד מפר, לא מוצע לקבוע רשימה של עבירות לפי החוק המוצע יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות אשר העונש בצידן יעמוד על שנת מאסר או הקנס הקבוע המצדיקות זאת. ההיערכות לאכיפה מינהלית בכל הנוגע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-.1977 הרשימה לאיסוף הראיות, לשיח עם המפר וכיוצא באלה נעשה המוצעת כוללת את ההפרות החמורות ביותר של הוראות בדרך שונה מאיסוף ראיות לצורך הליך פלילי. כך למשל, החוק, שהן ייצור של מוצרי עישון בלא רישיון או במקום המפר אינו נחקר באזהרה ואינו נערך להגנה משפטית כפי ייצור שלא קיבל אישור וכן מסירת הצהרה כוזבת במסגרת שנעשה לקראת הליך פלילי. לכן יש להימנע מהסבת הליך מסמך הנדרש לפי החוק המוצע.

האכיפה מהליך מינהלי להליך פלילי, אלא אם כן התגלו

עובדות חדשות, המצדיקות את המעבר להליך הפלילי.

במקרה כזה של הסבת ההליך להליך פלילי, אם המפר

117 ס"ח התשע"ז, עמ' 226; התשפ"ה, עמ' 528.

740 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

אחריות נושא 49. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן

משרה בתאגיד למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף 48 בידי התאגיד או בידי

עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס כאמור

בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד

מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו

לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוא הוכיח כי העבירה נעברה

שלא בידיעתו או שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד,

שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד,

האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

כופר כסף 50. (א) עבר אדם עבירה לפי פרק זה, או נחשד עליה, רשאי

המנהל, לבקשת אותו אדם או בהסכמתו, לקחת מידו כופר

כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל

בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לעניין

העבירה; ואולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא

בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תובא לפני ועדת כופר

שימנה המנהל; הוועדה תדון ותכריע בבקשה בהתאם

לשיקולים מנחים שקבע המנהל בנוהל המפורסם באתר

האינטרנט של רשות המסים.

(ג) המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן התחייבות

להימנע מעבירה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבע ושלא

תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה ערובה שלא תעלה

על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל העבירה שכופרה

ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות, כפי שיקבע המנהל.

דברי הסבר

סעיף 49 לחוק המוצע עבירות לפי מספר חוקים כאמור, מוצע גם בחוק זה להסמיך

מוצע לקבוע הוראות לעניין האחריות הפלילית את המנהל לקחת כופר כסף מאדם שעבר עבירה לפי סעיף שתחול בשל פעולה של נושא משרה בתאגיד. בתוך כך, 48, כנגד הפסקת ההליך המשפטי נגדו על העבירה.

מוצע לקבוע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות יצוין כי סעיף 50 המוצע מנוסח באופן מפורט יותר כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף 48 בידי התאגיד מסעיפי הכופר הקיימים כיום בדיני המס השונים וכולל או בידי עובד מעובדיו. לצד זאת, מוצע לקבוע כי אם תיאור של הליך הכופר וכן הפניה לשיקולים המנחים נעברה עבירה לפי החוק המוצע בידי תאגיד או עובד הנוגעים לעניין. הפירוט נובע מכך שמדובר בחוק חדש, מעובדיו - חזקה שנושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו, ויובהר כי אין בו כדי לשנות מהליכי הכופר המתנהלים אלא אם כן הוכיח כי לא ידע על העבירה או עשה כל שניתן לפי חוקי מס אחרים.

למלא את חובתו. את לקיחת הכופר כאמור ניתן להתנות במתן

סעיף 50 לחוק המוצע התחייבות להימנע מלעבור על עבירות לפי החוק המוצע.

עבירות לפי סעיף 48 המוצע עשויות להתבצע במקביל ההתחייבות תהיה ערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה לעבירות, בין השאר, לפי חוק מס קנייה, פקודת המכס או ביותר שניתן להטיל בשל העבירה שכופרה ותהיה בערבות חוק מס ערך מוסף. בחוקים האמורים נקבעה סמכות להטלת צד שלישי או בלי ערבות, בהתאם להחלטת המנהל.

כופר. כדי לאפשר טיפול כולל בתיקים שבהם מבוצעות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 741

(ד) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (ג) להימנע

ממנה, תיגבה הערובה כחוב לפי פקודת המסים (גבייה).

פרק ח': הוראות שונות

ראיה לאי־תשלום 51. קיום של אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן לגבי מוצר

המס עישון תהווה ראיה לכאורה לכך שלא שולמו מסים בעדו:

(1) מוצרי עישון אשר הוחזקו או נמכרו בניגוד לאמור

בסעיף 15;

(2) מוצרי עישון שאין לגביהם אזהרה כנדרש לפי סעיף 9(ג)

לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון,

התשמ"ג-1953118 (להלן - חוק איסור פרסומת);

(3) מוצרי עישון באריזה בצבע שונה מהקבוע בסעיף 9ב

לחוק איסור פרסומת או סיגריה אלקטרונית בצבע שונה

מהאמור בסעיף 7ג(ד) לחוק האמור.

סודיות 52. (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה,

אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1) השר או מי שהסמיכו לעניין זה התיר לגלותה;

(2) המידע דרוש לרשות המסים לצורך אכיפת חוק

מסים כהגדרתו בחוק חילופי ידיעות בין רשויות המס;

(3) הוא נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה

או חוק מסים כהגדרתו בחוק חילופי ידיעות בין רשויות

המס;

דברי הסבר

סעיף 51 לחוק המוצע שצבעה שונה מהצבע האחיד, כפי שמוצע לתקנו במסגרת

בסעיף זה מוצע למנות נסיבות שונות לגבי מוצרי החוק המוצע.

עישון אשר יש בהן משום הפרה של חובות משמעותיות סעיף 52 לחוק המוצע

החלות על מוצרי עישון לפי דין. הפרה כאמור מעידה על בסעיף זה מוצע לקבוע חובת סודיות ולפיה לא יגלה כך שמדובר במוצרי עישון אשר לא יוצרו או יובאו כדין, אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע החוק, למעט במקרים ולכן הסבירות ששולמו בעדם מסים כדין נמוכה מאוד, חריגים שבהם שר האוצר או מי שהוא הסמיך אותו לעניין ומוצע לקבוע שעצם קיום הנסיבה יהווה ראיה לכאורה זה התירו את העברת המידע, המידע דרוש לרשות המסים לכך. לצורך אכיפת חוק מסים, האדם נדרש לגלותו בהליך אחת מהנסיבות האמורות היא החזקה או מכירה של משפטי הנוגע לחוק זה או לחוק מסים או שהמידע מועבר מוצרי עישון שיוצרו, נמכרו או יובאו שלא על ידי בעל למשרד הבריאות לשם ביצוע חוק זה או התקנות לפיו, רישיון ייצור או מי שרשום במרשם לפי פרק ג' המוצע, שכן במקרה שיש צורך בהעברת מידע כאמור ובמידה שבה כלל הגורמים האחראים על תשלום מס הקנייה או ממלאים נדרשת העברת המידע. חובה זו תואמת את המקובל בדיני אחר הוראות החוק המוצע - חייבים ברישום או ברישיון המס ותאפשר שמירה על אחידות בהגנה על המידע.

ולכן ככלל, מוצרי עישון שנרכשו מגורם שאינו בעל רישיון בהתאם, מוצע לקבוע שיראו את החוק המוצע כחוק או אינו רשום - אינם כאלה ששולם בעדם מס. מס לעניין חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות הנסיבות הנוספות נוגעות להפרות של חוק איסור המס), התשכ"ז-.1967 הוראה זו תאפשר לרשות המסים פרסומת, שהן הפרות מובהקות וברורות, כגון היעדרה לבצע אכיפה של הוראות החוק המוצע באופן משולב עם של אזהרה לגבי מוצר העישון, אריזה של מוצר עישון אכיפה של הוראות מיסוי אחרות.

בצבע שונה מהקבוע בחוק האמור וכן סיגריה אלקטרונית

118 ס"ח התשמ"ג, עמ' 38.

742 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) המידע מועבר למשרד הבריאות לשם ביצוע חוק

זה או התקנות לפיו, במקרה ובמידה שנדרש.

(ב) יראו חוק זה כחוק מס לעניין חוק חילופי ידיעות בין

רשויות המס.

ניהול מרשם של 53. המנהל ינהל מרשם של בעלי רישיונות ייצור; הפרטים המפורטים

בעלי רישיונות להלן מתוך מרשם בעלי הרישיונות יהיו פתוחים לעיון הציבור

ייצור והעמדה

לעיון הציבור בדרך של שאילתה באתר האינטרנט של רשות המסים:

(1) שם בעל הרישיון, מקום עיסוקו ותקופת תוקפו של

הרישיון;

(2) בעלי רישיון שרישיונם הותלה או הוגבל, בהתאם

להוראות סעיף 5.

אצילת סמכות של 54. המנהל רשאי לאצול את סמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכותו

המנהל לפי סעיפים 17(ב) ו־18(ג).

הוספה או גריעה 55. (א) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת,

של מוצר עישון לקבוע כי מוצר מסוים הוא מוצר עישון לפי חוק זה ובלבד

מתחולת החוק

שהוא מוצר המיועד לעישון, להרחה, ללעיסה, למציצה או

להכנסה לגוף בדרך אחרת, או שהוא אמצעי המיועד לשימוש

עם מוצר כאמור.

(ב) השר רשאי, בצו, להחריג מוצר עישון מתחולת החוק.

ביצוע ותקנות 56. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל

עניין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בעניין אגרה בעד הגשת

בקשה לרישיון או לרישום לפי חוק זה.

שמירת דינים 57. הסמכויות הקבועות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות רשות

המסים לפי כל דין.

דברי הסבר

סעיף 53 לחוק המוצע סעיף 55 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי המנהל ינהל מרשם של בעלי מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בצו, באישור רישיונות ייצור וכי פרטים מסוימים מתוכו, יעמדו לעיון ועדת הכספים של הכנסת, מוצרים נוספים שתחול לגביהם הציבור בדרך של שאילתה באתר האינטרנט של רשות ההגדרה "מוצר עישון" לעניין חוק זה, בהתאם לתנאים המסים. בדומה למרשם המתנהל לפי פרק ג' המוצע, גם המפורטים בסעיף, וזאת כדי להותיר גמישות להחלת חוק למרשם בעלי הרישיונות יש חשיבות במתן המידע לציבור, זה על מוצרי עישון נוספים בהתאם להתפתחויות בשוק בפרט לאור החובות וההגבלות הקבועות לעניין התקשרות זה. לצד זאת, מוצע להסמיך את שר האוצר להחריג מוצר עם גורמים מפוקחים בלבד. אך בשונה מהמרשם שלפי פרק עישון מתחולת החוק.

ג', אשר ההרשמה בו היא תנאי לעיסוק כיבואן או סיטונאי סעיף 56 לחוק המוצע

של מוצרי עישון, המרשם לפי סעיף 53 הוא דקלרטיבי בלבד,

מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה ממונה על ביצוע חוק

שכן בעבור יצרן, קבלת רישיון הייצור הוא התנאי לעצם

זה והוא רשאי להתקין תקנות ליישומו, ובכלל זה תקנות

העיסוק ואילו המרשם אך משקף זאת לציבור.

הקובעות אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום לפי

סעיף 54 לחוק המוצע החוק המוצע.

לצורך ביצועו של החוק המוצע, מוצע כי המנהל סעיף 57 לחוק המוצע

יהיה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי חוק זה, למעט למען הבהירות, מוצע לקבוע כי הסמכויות הקבועות סמכותו לקביעת כללים. לפי החוק המוצע אינן גורעות מסמכויות רשות המסים לפי כל דין, כגון הסמכויות לפי חוק מס קנייה, פקודת המכס וחוק מס ערך מוסף.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 743

תיקון פקודת פקידי 58. בפקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים119), בתוספת, תחת

הממשלה (שינוי הכותרת מנהל המכס והבלו, המילים "פקודת הטבק" - יימחקו.

תארים)

תיקון חוק מסי 59. בחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949120, בסעיף

מכס ובלו (שינוי 1(ב), פסקה (5) - תימחק.

התעריף)

תיקון חוק מס קנייה 60. בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952121 -

(טובין ושירותים)

(1) בסעיף 1, בהגדרה "ייצור", אחרי "הרכבת חלקים" יבוא

"ערבוב של שני חומרים לפחות או עיבוד בכל דרך אחרת";

(2) סעיף 11 - בטל;

(3) בסעיף 29ד, אחרי "102א" יבוא "103".

דברי הסבר

סעיפים 58 ו–59 לחוק המוצע מטעמים אלה, וכדי לקדם את האחידות של מנגנון

פקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים) וחוק מסי זקיפת התשלומים בדיני המס, מוצע לתקן את חוק מס מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-,1949 כוללים הפניות קנייה ולאמץ את מנגנון זקיפת התשלומים הקבוע בחוק לפקודת הטבק אשר יתייתרו לאור ביטולה של פקודת הטבק מס ערך מוסף. בתוך כך, מוצע לבטל את סעיף 11 לחוק מס בחוק המוצע, ולכן מוצע למחוק הפניות אלה. קנייה, שזו לשונו:

סעיף 60 לחוק המוצע "זקיפת תשלום לחוב קודם

.11 (א) שילם החייב במס סכום כלשהו על חשבון סכומים

מוצע לתקן את ההגדרה "ייצור" המופיעה בסעיף 1

שונים שהוא חייב בהם על פי חוק זה או על פי חוק המסים

לחוק מס קנייה, ולהבהיר כי ערבוב של שני חומרים לפחות

(קנס פיגורים), התשמ"א-,1981 ולא פירש לסילוק איזה

או עיבוד בכל דרך אחרת ייחשבו ל"ייצור".

מחובותיו האמורים נועד הסכום ששילם, ייזקף התשלום

מוצע גם לעדכן את סדר זקיפת התשלומים הקבוע לסוגי החובות השונים לפי הסדר שלהלן, ואילו בכל סוג בסעיף 11 לחוק מס קנייה. לפי הסעיף, אם חייב במס שילם חוב ייזקף התשלום לפי סדר היווצרות החוב:

סכום כלשהו על חשבון סכומים שונים שהוא חייב בהם

(1) מס;

מבלי לפרש לסילוק איזה מחובותיו נועד הסכום, התשלום

ייזקף תחילה לחוב המס, לקנס ואז להפרשי הצמדה וריבית. (2) קנס לפי חוק זה, או קנס לפי חוק המסים עוד קובע סעיף 11 כי בכל סוג חוב ייזקף התשלום לפי סדר (קנס פיגורים), התשמ"א-1981;

היווצרות החוב. (3) הפרשי הצמדה וריבית לרבות מתואמים

סדר זקיפת התשלומים הקבוע בסעיף 11 לחוק מס לפי סעיף 10א(א).

קנייה שונה מזה הקבוע בחוקי מס מרכזיים אחרים, כגון (ב) לעניין סעיף קטן (א), דין החזר מס שקוזז כנגד חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה ופקודת המכס. לפי חוב לפי חוק זה או לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-,1980 ההסדר בסעיף 11 האמור, הריבית וההצמדה מהוות סוג של ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גבייה) או בדרך חוב העומד בפני עצמו וניתן לייחס לו תשלומים. לעומת אחרת - כדין סכום ששולם."

זאת, לפי ההסדר המעוגן בחוקים האמורים, חיובי ריבית

בהמשך לביטול סעיף 11 האמור, מוצע לתקן את סעיף

והצמדה בתוך כל סוג חוב נפרעים בהתאם לחלקם היחסי

29ד לחוק מס קנייה, אשר קובע רשימה של סעיפים מחוק

בחוב כולו.

מס ערך מוסף החלים, בשינויים המחויבים, לעניין חוק מס

מנגנון זקיפת התשלומים הקבוע בחוק מס קנייה גורם קנייה, ולהוסיף לרשימה את סעיף 103 לחוק מס ערך מוסף.

לכך שעם התשלום על חשבון הקרן נפסק מרוץ צבירת שינוי זה יאפשר החלה של זקיפת התשלומים החלה לפי הריבית והפרשי ההצמדה מפני שאין לפי החוק האמור חוק מס ערך מוסף גם על חובות לפי חוק מס קנייה. יצוין חיוב בריבית והפרשי הצמדה על ריבית והפרשי הצמדה. כי סדר זקיפת התשלומים החל לפי חוק מס ערך מוסף מצב זה מביא לשחיקה של חוב ריבית והפרשי הצמדה משמעותו זקיפה של התשלומים לפי סוגי חובות הכוללים במשך הזמן. חוסר ההלימה בין המנגנון בחוק מס קנייה מס, כפל מס וקנס, ונוסף על כך קביעה כי בתוך כל סוג לחוקי המס האחרים יקשה מאוד על אכיפת חובות המס חוב התשלום ייזקף לפי סדר יצירת החובות ובאופן יחסי בשל אי–תשלום מס הקנייה על מוצרי עישון. בין רכיבי החיוב הכוללים את קרן החוב, ריבית והצמדה.

119 ע"ר-1940, תוס' 1, עמ' 40; ק"ת התשפ"ו, עמ' 2.

120 ס"ח התש"ט, עמ' 154; התשמ"ד, עמ' 161.

121 ס"ח התשי"ב, עמ' 344; התשע"ח, עמ' 277.

744 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

ביטול פקודת הטבק 61. פקודת הטבק122 - בטלה.

תיקון חוק סדר 62. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982123,

הדין הפלילי בתוספת השלישית, בפרט (7), בטור ב', בפסקה (א), בפסקת

[נוסח משולב]

משנה (5), במקום "פקודת הטבק [נוסח חדש]" יבוא "חוק

פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס, התשפ"ו-2026;".

תיקון חוק איסור 63. בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון,

פרסומת והגבלת התשמ"ג-1983124 -

השיווק של מוצרי

טבק ועישון (1) בסעיף 1(ב), בהגדרה "מוצר עישון" -

(א) בהגדרה "חומר מילוי", בסופה יבוא "לרבות

ערכות הכוללות רכיבים להכנת חומר מילוי;";

(ב) בהגדרה "מוצרי טבק", בסופה יבוא "לרבות עלי

טבק ולרבות טבק שעבר תהליך ייצור, עיבוד או ערבוב

עם חומר אחר;";

(ג) אחרי פסקה (4) יבוא:

(5)" חומר או מוצר הכולל ניקוטין, על כל

צורותיו, נגזרותיו ותחליפים תואמים שלו

)Analogues(, המיועד לעישון, להרחה, ללעיסה,

למציצה או להכנסה לגוף בדרך אחרת ואינו

מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה

של חומר כאמור;

(6) מוצר אחר שקבע שר הבריאות בצו לפי

סעיף 14א(1);";

דברי הסבר

סעיף 61 לחוק המוצע ראשית, מוצע לתקן הגדרות שונות בהתאמה להגדרות

פקודת הטבק קבעה הטלת מס על טבק וכן הוראות הקבועות בחוק המוצע. כך מוצע לתקן את ההגדרות "חומר שונות לעניין גידול טבק, ייצורו, ייבואו ומכירתו. הפקודה מילוי" ו"טבק". עוד מוצע להרחיב את ההגדרה "מוצר כוללת, בין השאר, הוראות שלא ניתן ליישמן או המנוסחות עישון" כך שתכלול את כלל המוצרים לצריכה אישית באופן שאינו תואם את צורכי השוק המתפתח של מוצרי המכילים ניקוטין מכל מקור שהוא, טבעי או סינתטי, על כל העישון או את אופני האכיפה המקובלים כיום, ובהתאם צורותיו, נגזרותיו ותחליפים תואמים שלו, המכונים בשפה מוצע לבטלה. יצוין כי הוראות פקודת הטבק שכן רלוונטיות המקצועית .Analogues שנית, ובשל ההבנה כי מדובר ונחוצות גם כיום שולבו במסגרת החוק המוצע, בהתאמות בשוק מתפתח ומתחדש, מוצע לקבוע כי שר הבריאות, הנדרשות. באישור ועדת הבריאות, יהיה רשאי לקבוע כי מוצר מסוים הוא מוצר עישון לעניין חוק איסור פרסומת ובדרך זו להחיל סעיף 62 לחוק המוצע עליו את הוראות החוק האמור. במקביל, מוצע להסמיך את חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-,1982 שר הבריאות להחריג מוצר עישון מתחולת החוק.

מפנה לפקודת הטבק לעניין סמכויות היועץ המשפטי נוסף על כך, מוצע לתקן את סעיף 7ג לחוק איסור לממשלה. לנוכח ביטולה של פקודת הטבק, מוצע לתקן פרסומת שעניינו תנאים לייצור ולשיווק של סיגריה את החוק האמור כך שיפנה לחוק המוצע. אלקטרונית, מחסנית וחומר מילוי, ולקבוע בו חובת צבע סעיף 63 לחוק המוצע אחיד לסיגריה אלקטרונית ומחסנית. נוסף, מוצע לקבוע חובת סימון נפח על גבי מוצר העישון ועל גבי אריזתו. בכל מוצע לתקן את חוק איסור פרסומת בכמה עניינים: אלה יש כדי לסייע לאכיפת המס על ידי רשות המיסים.

122 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 5, עמ' 100; ס"ח התשס"ז, עמ' 18.

123 ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשפ"ו, עמ' 16.

124 ס"ח התשמ"ג, עמ' 38; התשפ"ד, עמ' 744.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 745

(2) בסעיף 7ג, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) לא ייצר אדם, לא ישווק ולא יאחסן לשם שיווק

סיגריה אלקטרונית ומחסנית אלא בצבע שחור;

(ה) לא ייצר אדם, לא ישווק ולא יאחסן לשם שיווק

סיגריה אלקטרונית, אלא אם כן סומן נפח על גבי הסיגריה

האלקטרונית, המחסנית, חומר המילוי ואריזתם.";

(3) אחרי סעיף 14 יבוא:

"הוספה או 14א. שר הבריאות רשאי, בצו, באישור

גריעה של ועדת הבריאות של הכנסת -

מוצר עישון

מתחולת החוק (1) לקבוע כי מוצר מסוים הוא

מוצר עישון ובלבד שהוא מיועד

לעישון, להרחה, ללעיסה, למציצה

או להכנסה לגוף בדרך אחרת

ושקביעתו כמוצר עישון היא

בהתאם למטרתו של חוק זה;

(2) להחריג מוצר עישון מתחולת

החוק.";

(4) בסעיף 15א, בסעיף קטן (א), המילים "ופקודת הטבק"

- יימחקו.

תיקון חוק אזור 64. בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים),

סחר חופשי באילת התשמ"ה-1985125, בתוספת השנייה, במקום "סיגריות וטבק

(פטורים והנחות

ממסים) ומוצריו, שסיווגם בפרטים 24.01, 24.02 ו־24.03 לצו" יבוא

"מוצרי עישון כהגדרתם בחוק פיקוח על מוצרי עישון לצורכי

מס, התשפ"ו-2026".

תיקון חוק העבירות 65. בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985126, בתוספת

המינהליות הראשונה, בטבלה, השורה הנוגעת לפקודת הטבק - תימחק.

תיקון חוק בתי 66. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000127,

משפט לעניינים בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:

מינהליים

(31)" החלטה של רשות לפי חוק פיקוח על מוצרי עישון

לצורכי מס, התשפ"ו-.2026"

דברי הסבר

סעיף 64 לחוק המוצע סעיף 65 לחוק המוצע

חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-,1985 קובע בתוספת השנייה רשימה של מוצרים התשמ"ו-,1985 כוללת התייחסות לפקודת הטבק. בשל שלגביהם לא חל פטור ממס ערך מוסף באזור אילת. רשימה ביטול פקודת הטבק במסגרת החוק המוצע, מוצע לתקן זו כוללת כיום מוצרי עישון מסוימים. כדי להתאים את את החוק האמור ולמחוק את ההתייחסות לפקודת הטבק.

התוספת השנייה לחוק המוצע, מוצע לתקנה ולהחליף סעיף 66 לחוק המוצע

את מוצרי העישון המנויים בה במוצרי עישון כהגדרתם

בחוק פיקוח על מוצרי עישון לצורכי מס, התשפ"ו-.2026 מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תיקון זה יבטל למעשה את הפטור הקיים ממס ערך מוסף התש"ס-,2000 כך שיהיה ניתן לפנות לבית משפט זה באזור אילת על מוצרי עישון מסוימים שסיווגם שונה, כגון בעתירה על החלטה של הרשות לפי החוק המוצע.

סיגריות אלקטרוניות.

125 ס"ח התשמ"ה, עמ' 204; התשע"ו, עמ' 620.

126 ס"ח התשמ"ו, עמ' 31; התשפ"ה, עמ' 332.

127 ס"ח התש"ס, עמ' 190.

746 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תחילה ותחולה 67. (א) תחילתו של חוק זה ביום י"ט באלול התשפ"ו

(1 בספטמבר 2026) (להלן - יום התחילה).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 15 יחול לעניין מוצרי

עישון שיוצרו או נמכרו מיום התחילה ואילך.

תוספת ראשונה

(סעיף 16)

מוצר עישון המפורט להלן בטור א' יושם ויימכר בחפיסות או בכלי קיבול אחרים

המכילים יחידות או משקל כמפורט לצידם בטור ב':

טור א' טור ב'

סוג מוצר העישון חפיסות או כלי קיבול

טבק הרחה 10 או 30 גרם

טבק מקטרת 50 גרם

טבק לנרגילה, טומבק וכן מוצרים צמחיים תחליפיים, 60 גרם

לרבות Herbal

סיגריות 20 יחידות

יחידות טבק 20 יחידות

טבק לסיגריות 30, 40 או 50 גרם

חומר מילוי המצוי בתוך סיגריה אלקטרונית או עד 2 מ"ל

במחסנית, וכן נפח מיכל שהוא חלק של סיגריה

אלקטרונית שנועד להכיל חומר מילוי

חומר מילוי שאינו מצוי בתוך סיגריה אלקטרונית עד 10 מ"ל

או במחסנית

שקיקי טבק או שקיקי ניקוטין 20 יחידות"

דברי הסבר

סעיף 67 לחוק המוצע בלבד, תחול לעניין מוצרי עישון שיוצרו או שנמכרו מיום

מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום התחילה ואילך. באופן זה לא תימנע מכירתם של מוצרי י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026). עוד מוצע לקבוע עישון קיימים בשוק אשר יוצרו או נמכרו בטרם תחילתו כי ההגבלות על החזקה ומכירה של מוצרי עישון מבעל של החוק המוצע, רק בשל כך שלא נרכשו מבעל רישיון רישיון ייצור או ממי שרשום במרשם לפי פרק ג' המוצע, או מגורם רשום.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 747

נספח לדברי הסבר

וזו פקודת הטבק שמוצע לבטלה: ונמסר לצבא הגנה לישראל, או לחיל המשטרה כמשמעותו

"פקודת הטבק [נוסח חדש] בפקודת המשטרה, או לשירות בתי סוהר כמשמעותו

בפקודת בתי הסוהר, 1946, או למוסד שאושר על ידי שר

פרשנות האוצר כמוסד מיוחד להספקת מצרכים לחיילים, לשוטרים

הגדרות או לפקידי בתי סוהר, ולמשפחותיהם בלבד; טבק הפטור

כאמור לא יימסר לידי אדם שאינו חייל או שוטר או פקיד

.1 בפקודה זו - בית סוהר, אלא אם שולם הבלו לפני המסירה.

"אמצעי הובלה" - בעל חיים, כלי רכב, כלי שיט, כלי גידול טבק

טיס או אמצעי הסעה אחר, שטבק מובל עליהם או בהם -

ביבשה, בים או באוויר; רשיון לגידול טבק

"בית חרושת" - כל מקום שהופכים בו טבק לא מיוצר .3 (א) הרוצה לנטוע טבק יגיש, לא יאוחר מיום 31 לטבק מיוצר; בינואר של שנת הנטיע לפקיד הבלו באזור שבו יינטע הטבק, בקשת רשיון לכך בטופס שנקבע ויפרש בה את "חנווני" - כל המוכר טבק מיוצר, או מחזיקו או מחסינו גודל החלקה שתינטע; פקיד הבלו, באישורו של המנהל, לשם מכירה; יתן למבקש את הרשיון בטופס שנקבע.

"חנות" - כל חצרים או מקום שמוכרים בהם טבק מיוצר, או (ב) מותר ליתן רשיון גם אם הוגשה הבקשה אחרי 31 מחזיקים בהם או מחסינים בהם טבק מיוצר לשם מכירה; בינואר, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל, שהיתה סיבה "טבק" - נטעי טבק ועלי טבק, לרבות טומבק וחיישה, טבק סבירה לאיחור.

מיוצר ושאינו מיוצר, וכן זרעי טבק; סמכות המנהל למנוע רשיון

"טבק מיוצר" - טבק חתוך, טומבק חתוך, חיישה חתוכה, .4 רשאי המנהל שלא לאשר מתן רשיון כאמור מאחד סיגריות, סיגרים, טבק הרחה, טבק לעיסה וכל טבק שהיה הטעמים האלה:

נתון לתהליך המכשירו לצריכה;

(1) שר החקלאות אישר שהקרקע הנדונה אינה

"מגדל" - בעל רשיון לנטוע טבק; מתאימה לגידול טבק טוב ושויק;

"מנהל" - מנהל המכס והבלו; (2) המבקש הורשע על עבירה לפי הוראות פקודה זו;

"סוחר" - כל הקונה לשם מסחר טבק לא מיוצר, וכל המחסין (3) המבקש איננו בעלה או חוכרה של הקרקע שבה טבק לא מיוצר שלא בחצריהם של מגדלי אותו טבק או הוא רוצה לנטוע טבק;

שלא בחצרים המושכרים להם;

(4) המבקש לא יצא ולא מכר לסוחר או לבית חרושת

"פקיד הבלו" - פקיד הפועל לפי הוראותיה של רשות הבלו; רשוי בישראל טבק שגידל בתוך שתי השנים הרצופות "רוכל" - מוכר טבק המחזר עם סחורתו זו ממקום למקום; שקדמו, בסמוך, להגשת בקשתו.

"רשות הבלו" - הפקיד שמינתה הממשלה לפקח על סמכות המנהל לסייג רישיון

הפעלתה של פקודה זו, לרבות מי שפועל מכוחו של אותו .5 רשאי המנהל להגביל ברשיון, בשעת נתינתו, את פקיד. שטחה של כל חלקה שיטעו בה טבק וכן רשאי הוא, הטלת מס בהסכמת המנהל הכללי של משרד החקלאות, לקבוע בלו ברשיון את סוגו של הטבק שעל המגדל לנטוע.

.2 (א) לא ישולם מעשר על טבק. היתר לשדה

(ב) שיעורי הבלו על טבק יהיו כפי שהם נקבעים על .6 רשאי המנהל ליתן היתר לכל מגדל לגדל טבק בשדה פי חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-.1949 נסיונות או במשתלה בכפוף להוראות שנקבעו.

(ג) שר האוצר רשאי, בצו, לפטור מבלו טבק מיוצר

שהוא מיועד לתצרוכת חיילים, שוטרים או פקידי בתי סוהר,

748 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שטח מינימלי מיד לרשות הבלו, והיא תפעל לעריכת הבדיקה והאימות

.7 לא יגדל אדם טבק בחלקה ששטחה פחות משני דונמים. כדרוש.

הוראות מיוחדות לייצור חיישה (ב) אם לאחר שנרשם הטבק ובעודנו ברשות המגדל

נשמד כולו או מקצתו, בשריפה, בשטפון או באונס אחר -

.8 (א) לא יטע אדם טבק מהמין המכונה חיישה אלא יודיע על כך המגדל מיד לרשות הבלו, והיא רשאית, על בשטחים שהוגדרו בצו מאת הממשלה. יסוד ראיה מניחה את הדעת בדבר ההישמדות למחוק את

(ב) חיישה שנטעוה בשטח כאמור בסעיף קטן (א), או הטבק שנשמד ולתקן את תעודת האישור שניתנה למגדל.

בחלק ממנו, רשאית הממשלה בצו, לפטור אותה מהוראות בדיקת היבול הקודם ואחריות למלאי פקודה זו, כולן או מקצתן.

.14 (א) רשות הבלו רשאית בכל עת, וחייבת בכל שנה

עונש על נטיעה של כדין לפני אסיפת יבול הטבק החדש, לבדוק את כמות הטבק

.9 ניטע טבק בניגוד להוראות סעיפים 8-3, רשאי פקיד מן היבולים הקודמים שברשות המגדל ולהשוותה אל בלו לעקרו ויראו את הטבק כטבק מוברח כענינו בסעיף 58, הרשימות שבפנקס.

ודינו של מי שנטע טבק כאמור - מאסר שלושה חדשים (ב) נמצא חסר במלאי שנבדק, יהא המגדל חב לשלם או קנס חמישים לירות. על החסר כפל הבלו שנקבע לפי סעיף 2, אולם רשאי המנהל המגדל יעקור ויבער את הגבעולים במקרים אלה לוותר על הבלו, כולו או מקצתו, אם אין החסר עולה על עשירית אחת, או אם הוא סבור שהחסר .10 לא יאוחר מן האחד בנובמבר של כל שנה יעקור ויבער חל מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

המגדל, בדרך שיורנו פקיד הבלו, את כל גבעולי הטבק שעל

הקרקע שנטע בה טבק. (ג) נמצא עודף במלאי הטבק שנבדק והמגדל לא נתן

עליו הסבר מניח את הדעת יהא חב לשלם על העודף כפל

טלטול הטבק בתחומי הישוב הבלו שנקבע בסעיף 2 והעודף שבמלאי יוחרם, זולת אם

.11 (א) בשעות שבין זריחת החמה לשקיעתה רשאי ניתן הסבר להנחת דעתו של המנהל.

המגדל להוביל, בלי היתר, טבק שגידל, או שגידלוהו למענו, (ד) אין האמור בסעיף קטן (ג) מונע מלהביא את ממקום גידולו לכל מקום אחר בתחום קרקעות הכפר שבו המגדל למשפט לפי דיני העונשין.

גדל הטבק.

אימתי רשאי המגדל להוציא טבק מרשותו

(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לא יוביל המגדל

טבק משום מקום בשום זמן, אלא אם קיבל תחילה היתר .15 לאחר שניתנה למגדל תעודת אישור כאמור בסעיף 12, הובלה בטופס שנקבע. רשאי הוא להוביל את הטבק, כולו או מקצתו, לבית חרושת או למחסן מכס, או למכרו, לסוחר או ליצרן, ובלבד שיקויימו רישום טבק ומתן תעודה התנאים שבסעיפים 16 ו–.17 .12 (א) המגדל יציג לפני רשות הבלו את כל הטבק איסור הובלת טבק בלי היתר שגידל, לשם רישומו ובדיקתו, וכן מאזניים ומשקלות מתאימים לשם שקילת הטבק. .16 (א) פרט לאמור בסעיף 6 ובסעיף 11 כל הרוצה להוביל טבק חייב לקבל תחילה היתר הובלה בטופס שנקבע.

(ב) פקיד הבלו ישקול את הטבק במעמד המגדל סמוך

ככל האפשר לאסיפתו והמשקל שנמצא יירשם בפנקס (ב) רשות הבלו לא תתן היתר הובלה אלא אם שנקבע. אימתה תחילה את כמות הטבק שעומדים להובילו, ותרשום את הכמות בתעודת האישור שבידי המגדל.

(ג) מיד לאחר שנרשם הטבק ימסור פקיד הבלו למגדל

תעודת אישור בטופס שנקבע; המגדל יחתום על שוברה (ג) הטבק שהובל כאמור יוצג במקום היעד לפני של התעודה לאות כי המשקל הרשום בו נכון; ומשנעשה האדם שהורה עליו המנהל, ייבדק ויישקל.

כן יהא השובר ראיה מספקת על משקל הטבק הרשום בו. (ד) נמצא חסר, ישלם בעל ההיתר על החסר כפל טבק שנשמד הבלו; אולם רשאי המנהל במקרים אלה לוותר על הבלו, כולו או מקצתו, אם הוא סבור שהחסר חל מחמת התייבשות .13 (א) אבד או נשמד הטבק של המגדל, כולו או מקצתו, או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

לפני שנרשם, וכן אם נעקר או נעזב, כולו או מקצתו, מכל

סיבה שהיא, בעודנו בגידולו - ולא נעשו הדברים על ידי (ה) היתר ההובלה יימסר במקום היעד לידי האדם פקיד הבלו הפועל על פי סעיף 9 - יודיע על כך המגדל שהורה עליו המנהל.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 749

הגבלות בממכר קטן (א), וכן רשאים הם להתיר הכנסתם של דברים למחסן,

.17 (א) המגדל לא ימכור טבק אלא לסוחר רשוי או או הוצאתם ממנו, שלא במעמד רשות הבלו.

ליצרן רשוי, ולא ימכור טבק לא מיוצר בכמות פחותה תעודה על טבק שנמכר או שהועבר

מעשרים קילו בבת אחת; הטבק הנמכר יישקל במעמד .22 (א) שר האוצר, או מי שהוסמך על ידיו לענין זה, פקיד הבלו, שירשום בתעודת האישור של המגדל את רשאים להורות, כי סוחר המוכר טבק לייצור או ליצוא או הכמות שנמכרה ואושר בחתימה שכנגד בפנקסי הסוחר המעביר טבק למטרות האמורות, ימסור לקונה או ליצרן או היצרן שכמות הטבק המועברת נרשמה; אולם אם היה תעודת היתר הובלה על כך, בטופס שיורה עליו המנהל.

כלל יבולו של המגדל פחות מעשרים קילו, רשאי המנהל

לתת לו היתר מיוחד למכירת היבול הזה. (ב) לא ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א), תמסור רשות הבלו לקונה או ליצרן תעודת היתר הובלה כאמור,

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, לשם בטופס שנקבע.

הגברת יצוא הטבק, להורות לכל מגדל, סוחר ויצרן למכור

טבק שיימצא ברשותו בין בכוח ובין בפועל, כולו או מקצתו, השמדת טבק בידי סוחר

לכל אדם שיציין בהוראה, ובלבד שתובטח למוכר תמורה .23 (א) סוחר לא ישמיד טבק אלא בהשגחת רשות הבלו.

הוגנת.

(ב) נשמד הטבק, כולו או מקצתו, במחסנו של הסוחר

(ג) המנהל רשאי לקבוע מחירים לטבק. בשריפה או בשטפון או באונס אחר, יודיע על כך הסוחר

(ד) נשקל הטבק וניתן היתר הובלה מתאים, חייבים מיד לרשות הבלו, והיא רשאית, על יסוד ראיה מניחה את המגדל והסוחר להודיע למנהל, תוך שלושים יום מתום הדעת בדבר ההישמדות, למחוק את הטבק שנשמד ולרשום תקופת ההיתר על כל כמות טבק שלא הועברה לתעודתה. בפנקס המחסן את הרישום הדרוש.

סוחרי טבק רשות הבלו תבקר במחסן

רשיון סוחר .24 (א) רשות הבלו רשאית לבקר במחסנו של סוחר כל

אימת שייראה לה ותבדוק את הטבק שבמלאי ותשווהו אל

.18 לא יסחור אדם בטבק, אלא אם קיבל מהמנהל רשיון הרשום בפנקסים שינהל הסוחר.

בטופס שנקבע ונתן ערובה כפי שנקבע; הרשיון יפקע באחד

בינואר של כל שנה; אגרת הרשיון תהיה בשיעורים שנקבעו (ב) נמצא חסר, יידרש הסוחר מיד לשלם כפל מס בתוספת. הבלו על חסר זה; אולם רשאי המנהל, לפי שיקול דעתו, לוותר על הבלו, כולו או מקצתו, אם הוא סבור שהחסר בא אישור החצרים מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

.19 החצרים שישמשו להחסנת הטבק יאושרו על ידי (ג) נמצא יתר, יידרש הסוחר מיד לשלם על היתר המנהל ויתוארו ברשיון; לא ייעשה כל שינוי בחצרים ולא כפל הבלו, זולת אם נתן עליו הסבר מניח את הדעת.

יוחסנו בהם שום טובין, חוץ מטבק, בלי רשות המנהל.

פיקוח על טבק מיובא

פנקס מחסן

אין יבוא אלא במקומות שנקבעו

.20 הסוחר ינהל פנקס מחסן בטופס שנקבע ובו יירשם

הטבק הנכנס למחסן והיוצא ממנו. .25 (א) לא ייובא טבק אלא בנמלים שנקבעו או

במקומות כניסה שנקבעו.

פיקוח רשות הבלו על המחסן

(ב) לא ייבא אדם טבק דרך גבולות היבשה, אלא אם

.21 (א) מחסנו של סוחר יינעל בשני מנעולים; מפתח קיבל מאת המנהל היתר ליבוא זה.

המנעול האחד יהיה בידי הסוחר ומפתח המנעול האחר

בידי רשות הבלו, ותהיה לה זכות כניסה למחסן בכל שעה כלי שיט שאין להוביל בהם טבק

לשם בדיקתו ואימותו של המצוי בו. .26 לא יביאו טבק לתחום מימי חופין, ולא יובילוהו לאורך

(ב) אין להכניס למחסן או להוציא ממנו דבר אלא החוף, בכלי שיט פחותים מששים טונות רשומות, פרט במעמד רשות הבלו. לאמור להלן.

(ג) שר האוצר, או מי שהוסמך על ידיו לענין זה,

רשאים להורות על נעילת מחסן שלא בדרך שנקבעה בסעיף

750 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

טבק מיוצר ייובא בכלי קיבול טבק המוכנס לבתי חרושת טעון מסמכים

.27 (א) לא ייובא טבק מיוצר, פרט לאמור בסעיף .32 לא יכניסו לבית החרושת משגור טבק, אלא אם יש קטן (ג), אלא בכלי קיבול שמשקלם אינו פחות מעשרים קילו עמו המסמכים של רשות הבלו הנוגעים לו.

כל אחד ושהודיעו עליהם כהלכה במצהר האניה; אולם מלאי הטבק בבית החרושת

רשאי המנהל ליתן, בטופס שנקבע, היתר לייבא משגורי

טבק בדרך אחרת. .33 (א) כמותו של טבק לא מיוצר שמותר להחזיקה

בבית החרושת בכל עת שהיא לא תעלה על אספקת שלושה

(ב) לפני שמסלקים ממחסן המכס כל כלי קיבול חדשים, כשהיא מחושבת לפי הממוצע של הכמויות שיש בו טבק מיוצר, יש לחבקו בחבק המציין כי שולם עליו שיוצרו בבית החרושת בשלושת החדשים שעברו.

מכס, זולת אם רשות הבלו התירה במיוחד במקרה מסויים

פטור מתנאי זה. (ב) היה ברשותו של היצרן טבק למעלה מן השיעור

האמור, יופרד העודף ויישמר במחסן הפקדה שיאשרנו

(ג) טבק מיוצר המיובא בדואר, ייובא לפי התנאים המנהל; המחסן יינעל בשני מנעולים, מפתח המנעול האחד שייקבעו לכך. יהיה בידי היצרן ומפתח המנעול האחר בידי רשות הבלו, הוצאת טבק לא מיוצר ממחסן המכס שתהא לה בכל שעה אפשרות של כניסה אל המחסן לשם .28 טבק לא מיוצר שיובא לישראל, לא יסולק ממחסן בדיקת המצוי בו ואימותו.

המכס בנמל הכניסה או במקום הכניסה אלא על מנת לשוב (ג) שר האוצר או מי שהוסמך על ידיו לענין זה ולייצאו, בין במישרין ובין במעבר דרך ישראל, או על מנת רשאים להורות שמחסן הפקדה יינעל שלא בדרך שנקבעה להובילו לבית חרושת רשוי או למחסנו של סוחר רשוי. בסעיף קטן (ב).

בתי חרושת לטבק חובה לערוך מיפרט המלאי

אין ייצור אלא ברשיון ובחצרים שאושרו .34 מלאי הטבק, מיוצר ושאינו מיוצר, המצוי בבית .29 (א) לא ייצר אדם טבק, אלא אם קיבל רשיון החרושת או במחסן ההפקדה של היצרן ישקל במעמד בטופס שנקבע ונתן ערובה בדרך שקבע המנהל למילוי רשות הבלו, כל אימת שהמנהל יראה לנכון לעשות כך, התחייבויותיו כראוי; החצרים שישמשו לבית החרושת וייערך מיפרט.

טעונים אישור המנהל. דין יתר וחסר במלאי

(ב) רשיון יפקע באחד בינואר של כל שנה. .35 (א) היתה הכמות המצויה עולה על הכמות הראויה

(ג) בבתי חרושת שנועדו לייצור טומבק בלבד, ישמש להיות לפי יתרת החשבון, יירשם העודף בפנקסי היצרן, טופס מיוחד של רשיון. והוא יידרש מיד לשלם כפל הבלו על עודף זה, אם לא נתן עליו הסבר מניח את הדעת.

(ד) האגרה שתשולם בעד רשיון תהיה בשיעורים

שנקבעו בתוספת. (ב) היתה הכמות המצויה פחותה מן הכמות

הראויה, יראו את החסר כטבק שסולק במרמה ללא

איסור הכניסה לבית חרושת רשוי תשלום בלו ואפשר יהיה לדרוש מן היצרן, נוסף על כל

.30 (א) בלי היתר מאת פקיד הבלו לא ייכנס אדם, חוץ עונש שניתן להטילו, תשלום כפל הבלו על הכמות החסרה, מבעלי בית חרושת ומעובדיו ומרשות הבלו, לבית חרושת אלא שהמנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לוותר ויתור מלא רשוי, ולא תהא לו אפשרות של כניסה אליו, ולא יביאו או חלקי, על תשלום הבלו, אם הוא סבור שהחסר, או חלק לבית חרושת רשוי, לא יחסינו בו, שום טובין חוץ מטבק, הימנו, חל מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות ולא יתנהל בו שום עסק חוץ מייצור טבק. אחרות.

(ב) המנהל רשאי לפטור מקיום הוראות סעיף קטן (א), (ג) נתגלה החסר בבית חרושת שייצור חיישה אינו כולן או מקצתן, ובתנאים שיורה. נעשה בו בנפרד מייצורם של מיני טבק אחרים, טענתו של היצרן כי חלק מן החסר הוא חיישה, לא תהא גורעת מתן מקום לעבודת רשות הבלו מחבותו לשלם כפל הבלו על כל החסר לפי שלושים אגורות .31 בעל בית חרושת רשוי יספק לרשות הבלו בתוך בית הק"ג.

החרושת את הדרוש במידה סבירה לעבודה משרדית של

רשות הבלו.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 751

תנאים לסילוק טבק מיוצר מבית חרושת כלי קיבול שנמצא חסר

.36 (א) לא יסולק מבית חרושת טבק מיוצר אלא לפי .40 נמצא בחנות כלי קיבול של טבק מיוצר כשהוא חסר ההוראות הכלולות להלן, בסעיף זה, זולת אם הטבק מסולק למעלה מחמישה אחוזים, יוחזר לבית החרושת שממנו יצא לשם ייצואו מישראל לאלתר. ושם ישובו וימלאוהו ויחבקוהו בחבק על חשבון היצרן.

(ב) הטבק יושם בכלי קיבול מסוג שנקבע. רכיבים אסורים בהכנת טבק

(ג) לכל כלי קיבול תודבק תווית ועליה יודפס שם .41 בהכנת טבק לצריכה לא ישתמש היצרן בשום רכיב היצרן; כלי הקיבול ייחבקו או יסומנו כפי שנקבע. חוץ ממים, אלא אם קיבל רשות לכך מאת המנהל, ולא

(ד) כמות הטבק המיוצר שתסולק מבית החרושת יחזיק ברשותו שום חומר או דבר ששימש, או שעשוי בבת אחת לא תהיה פחותה מחמישה ק"ג. לשמש, תחליף לטבק או להגדלת משקלו של הטבק.

חובה לנהל פנקס לפי דרישת המנהל תנאים לסילוק טבק לא מיוצר מבית חרושת

.37 היצרן ירשום בפנקס, בצורה שנקבעה, את הפרטים .42 לא יסלקו טבק לא מיוצר מבית חרושת אלא לבית שידרוש המנהל; הפנקס יישמר בבית החרושת ולרשות חרושת אחר או למחסן מכס, ובכל מקרה חייב היצרן לקבל הבלו תהיה בכל עת אפשרות של גישה אליו; היצרן לא תחילה היתר הובלה מאת רשות הבלו.

יבטל ולא ימחק שום חלק מהפנקס ולא ישנה שום פרט רישוי בתי חרושת בערובה

הרשום בו אלא לשם תיקון טעות ולאחר שקיבל את הסכמת .43 המנהל רשאי ליתן, בתנאים שנקבעו, רשיון לייצור רשות הבלו. טבק בערובה לשם יצוא בלבד; יובא טבק לא מיוצר מותר תנאים להשמדת טבק בבית חרושת להכניסו לבית חרושת בערובה כאמור, ללא תשלום מכס.

.38 (א) לא יושמד טבק בבית חרושת אלא בהשגחת יצוא

רשות הבלו. רשיון יצוא

(ב) טבק מיובא ששולם עליו מכס והושמד בידי יצרן .44 לא ייצא אדם טבק, אלא אם קיבל מהמנהל רשיון שכל עיסוקו הוא בייצור טבק או סיגריות או סיגרים מטבק יצוא בטופס שנקבע.

כזה, מותר להחזיר 90% מסכום המכס, ששולם על עורקי

הטבק הזה שנמרטו בבית החרושת, וכן על שיירים, או על חובת ערובה

פסולת אחרת, שהם גדולים מכדי לעבור דרך נפה שגודל .45 לפני סילוק הטבק מבית החרושת יתן היצואן ערובה, חוריה אינו עולה על גדלם של נקבים בני 144 באינטש כפי שידרוש המנהל, כי הטבק ייוצא.

מרובע, אולם אם היה הטבק שהושמד מכיל טחב למעלה

מעשרים אחוזים, יופחת שיעור המכס המוחזר באופן יחסי סדרי הייצוא

לפי אחוז הטחב העולה על עשרה אחוזים. .46 (א) היצואן יציג לפני פקיד מכס בנמל היצוא או

(ג) כל כלי קיבול היוצא מבית חרושת והמכיל במקום היצוא את הטבק יחד עם הרשיון ופקיד המכס יסמן טבק חתוך במפוזר או טבק מיוצר בכל צורה זולת סיגריות, את הרשיון; המנהל רשאי לדרוש מהיצואן להראות, תוך סיגרים, טבק הרחה, טבק לעיסה וטומבק, מותר לשים בו מועד שנקבע, תעודת אישור שהטבק הגיע והונחת כשורה, נייר סיגריות עד חמישה עשר ניירות לכל עשרה גראמים ואם לא הראה היצואן את תעודת האישור ישלם כפל הבלו של טבק. על הטבק שייצא.

יש ליתן חבקים בתשלום (ב) לא ייוצא טבק בכלי שיט שהוא פחות מששים

טונות רשומות או בכלי קיבול שמשקלו פחות מעשרים

.39 (א) ישלם יצרן בלו, יינתנו לו חבקים כדי הסכום ק"ג, אלא ברשות בכתב מאת המנהל, ובכפוף להוראות ששילם. סעיף 45 וסעיף זה.

(ב) הוחזרו לבית החרושת כלי קיבול של טבק

כשחבקיהם עליהם, יכולה רשות הבלו להתיר את החזרת

הבלו הנקוב בחבקים בניכוי עשרה אחוזים.

752 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

ייצוא בדואר על כך למנהל ולא יתן לנשגר רשות לסלק את המשגור

.47 מותר לייצא טבק מיוצר בדרך הדואר בתנאים שנקבעו. מתחום בית המכס.

מכירת טבק מיוצר טבק שניזק במחסן

רשיון חנווני .52 היתה רשות הבלו סבורה, כי טבק המצוי במחסן או

בבית חרושת לא יצלח לייצור או לצריכה, תודיע על כך

.48 (א) לא ימכור אדם טבק מיוצר ולא יחזיקנו לשם למנהל ולא תתן לבעל הטבק רשות לסלקו מהמחסן או מכירה, אלא לפי רשיון בטופס שנקבע. להשתמש בו לייצור, הכל לפי הענין.

(ב) הרשיון יקנה לבעליו רשות למכור טבק מיוצר ערר על החלטת המנהל

בחצרים המפורטים ברשיון או להחזיק בהם טבק למכירה.

.53 חלק בעל הטבק על דעתו של פקיד הבלו, יורה המנהל,

(ג) חצרים נפרדים שמוכרים בהם טבק או שמחזיקים בכל אחד מן המקרים האמורים בסעיפים 51 ו–,52 על חקירת בהם טבק לשם מכירה, טעונים רשיון כל אחד לחוד. מצב הטבק על ידי ועדה בהרכב שנקבע.

(ד) מותר לסרב ליתן רשיון בלי לפרש נימוקים. ביצוע החלטת הועדה

(ה) בעד כל רשיון תשולם אגרה בשיעורים שנקבעו .54 הודיעה הועדה, כי הטבק או חלק הימנו לא יצלח בתוספת. לייצור או לצריכה, רשאי המנהל -

(ו) אין רשיון ניתן להעברה אלא באישור המנהל, (1) בנסיבות האמורות בסעיף 51 - להורות לנשגר הרשיון יהא מוצג במקום נראה לעין שבחצרים הנקובים בו. שיחזיר את המשגור לנמל מוצאו או למקום מוצאו, ואם

(ז) הרשיון יפקע באחד בינואר של כל שנה. לא החזירו תוך חודש ימים, או תוך ארכה שקבע המנהל, רשאי המנהל להורות על השמדת המשגור;

חנווני יחזיק טבק בכלים

(2) בנסיבות האמורות בסעיף 52 - להורות על

.49 (א) לא יחזיק אדם ברשותו טבק מיוצר ולא ימכרנו, השמדת הטבק, ומשהורה כן יישרף הטבק במעמד רשות אלא בכלי קיבול חבוק בצורה שנקבעה. הבלו.

(ב) לא יפתח אדם ולא יפרוץ, כלי קיבול של טבק נייר סיגריות

מיוצר החבוק בחבק, כדי למכור מתוכו טבק, סיגריות או

טבק הרחה במפוזר. הגבלות לגבי נייר סיגריות

רוכלות בטבק .55 (א) לא יהפוך אדם נייר שקוף או כל נייר אחר לנייר

סיגריות ולא ישתמש בהם לעישון טבק.

.50 (א) לא ירכול אדם בטבק לא מיוצר.

(ב) לא ייבא אדם לישראל נייר סיגריות, אלא אם

(ב) לא ירכול אדם בטבק מיוצר אלא לפי רשיון קיבל מאת המנהל רשיון יבוא בדרך שנקבעה.

בטופס שנקבע.

(ג) נייר סיגריות המיובא בניגוד לסעיף זה - יוחרם.

(ג) בעד רשיון רוכלים תשולם אגרה בשיעור שנקבע

בתוספת. סמכות בקורת וחיפוש

(ד) בעל רשיון רוכלים יציג את רשיונו לפני פקיד בלו בקורת וחיפוש על ידי פקידי בלו ושוטרים או שוטר לפי דרישתם. .56 (א) כל פקיד בלו וכל שוטר רשאי בכל עת, בלא מכירת טבק ללא רשיון כתב הרשאה - 50א. על אף האמור בסעיפים 48 ו–,50 רשאי שר האוצר (1) להיכנס לבית חרושת, לחנות או למחסן לפטור, דרך כלל או לסוגים, ובתנאים שיראה לקבוע, רשויים ולחפש בהם;

מקבלת רשיון למכירת טבק או להחזקתו או לרוכלות בו. (2) להיכנס ולחפש בכל חצרים, לרבות בית דין טבק שניזק חרושת, חנות או מחסן רשויים, אם יש לו יסוד מספיק לחשוד שבהם מחסינים, מייצרים, טבק שניזק במשגור מוכרים או מחזיקים למכירה טבק;

.51 היה פקיד המכס והבלו סבור, כי משגור פלוני של טבק (3) לבדוק את חצריו ומטעניו של מגדל ולבחון מיובא ניזק עד שלא יצליח עוד לייצור או לצריכה יודיע את משקלו של הטבק;

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 753

(4) לבדוק את דוכנו, צרורותיו או מרכולתו ואם אותו אדם כבר הורשע פעם על אותה עבירה - קנס של רוכל רשוי, או של כל אדם החשוד על כאמור או מאסר ששה חדשים או שני הענשים כאחד.

רוכלות בטבק, ולחפש בהם; דין אמצעי הובלה של טבק מוברח

(5) לדרוש את הצגתם של מסמכים הנוגעים .59 (א) פקיד מכס וכל שוטר רשאי לתפוס כל אמצעי לייבואו, לקנייתו, להובלתו, לייצורו או למכירתו הובלה ששימש ליבוא של טבק מוברח, לסילוקו או של טבק; להובלתו, ובלבד שלא יתפוס אמצעי הובלה שמשקלו

(6) לבדוק כל רשיון או היתר שניתנו לפי הרשום עולה על 250 טונות, אך רשאי הוא לעצור אמצעי פקודה זו; הובלה כאמור על פי הוראה מאת המנהל.

(7) לבדוק כל כלי הובלה או כל מטען המובל (ב) אמצעי הובלה שנתפס כאמור, רשאי בית

על ידי בהמה או אדם ויש חשד שמצוי בהם המשפט לצוות על החרמתו.

טבק מוברח, ולחפש בהם; (ג) אמצעי הובלה שמשקלו הרשום עולה על 250

(8) לחפש אצל כל אדם החשוד בנשיאת טבק טונות ונעצר כאמור, דין בעליו - קנס עשרת אלפים לירות, מוברח. ועם תשלום הקנס, או מתן ערבות לתשלומו, יוחזר לבעליו.

(ב) אין להשתמש בזכות הכניסה והחיפוש לפי סעיף (ד) היה אמצעי ההובלה שנתפס לפי סעיף קטן (א) קטן (א) במקום המשמש למגורים בלבד, אלא אם ניתן צו בעל חיים, רשאי המנהל להורות על מכירתו במחיר שיקבע.

חיפוש מאת בית משפט מוסמך. (ה) אמצעי הובלה שנתפס לפי סעיף זה ותוך

(ג) לא ייערך חיפוש אצל אשה, אלא בידי אשה. שלושה חדשים מיום תפיסתו לא הוגשה לבית המשפט עבירות ועונשין תביעה פלילית ולא תביעה להחרמתו, או שהוגשה תביעה כזו, אך בית המשפט לא ציווה על החרמת אמצעי ההובלה הגדרת טבק מוברח - יוחזר לבעליו, ואם נמכר - תשולם לו התמורה.

.57 טבק מוברח, לענין פקודה זו, הוא - חובת הראיה בטבק מוברח

(1) טבק לא מיוצר, למעט כשהוא מוחסן בחצריו .60 הוגש אישום בענין טבק שנתפס כטבק מוברח של מגדל או של סוחר רשוי או של יצרן רשוי, לפי הוראות ונתעוררה מחלוקת בשאלה אם החסנתו, ייצורו, הובלתו, פקודה זו, או שהוא במעבר ויש עמו היתר ההובלה שנקבע; ייבואו או החזקתו של הטבק היו כדין - על הנאשם הראיה.

(2) טבק מיוצר שאינו ארוז בכלי קיבול וחבוק בחבק דין המוחרם

בדרך שנקבעה, למעט טבק מיוצר הנמצא בבית חרושת

בטרם הוצא לראשונה; .61 כל שהוחרם לפי פקודה זו ייעשה בו כפי שיורה

המנהל.

(3) טבק, מיוצר ושאינו מיוצר, שהובא לתחומם של

מימי חופין, או שהובל לאורך החוף, בכלי שיט פחותים עבירות ועונשין

מששים טונות רשומות; .62 (א) עשה אדם אחד המעשים המנויים להלן, דינו -

(4) טבק, מיוצר ושאינו מיוצר, שהובא לא אל נמל מאסר שנתיים או קנס אלף לירות או שני הענשים כאחד;

כניסה או אל מקום כניסה שנקבעו, או שהובא דרך גבול ואלה הם:

יבשתי, שלא בהיתר יבוא; (1) לענין ייבואו של טבק לא מיוצר, העברתו,

(5) טבק מיוצר שנמסר בניגוד לסעיף 2(ג). מכירתו או הובלתו - מסר במזיד או מתוך

רשלנות הודעה כוזבת בהצהרה, בשטר מכר,

דין טבק מוברח בהצהרה על המקור, ברישום או בתעודת

.58 (א) טבק מוברח יוחרם. מסירה, או שגרם במזיד או מתוך רשלנות

למסירת הודעה כוזבת כאמור באחד המקרים

(ב) מי שנמצא ברשותו טבק מוברח, דינו - קנס האמורים;

חמש עשרה לירות לכל ק"ג או חלק מק"ג או פי שלושה

מסכום הבלו המשתלם עליו, הכל לפי הסכום הגדול יותר,

754 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) עשה, הוציא או מכר תוויות הנחזות סמכות לכפר עבירה בכסף

כחבקים שנקבעו, או שהן חיקויים לחבקים .65 (א) כל עבירה על הוראות פקודה זו, שנעברה או שנקבעו, או השתמש בחבקים משומשים, או שיש חשד סביר שנעברה, רשאים המנהל, וכל פקיד אחר החזיקם; שהסמיכתו הממשלה לענין זה, לכפר עליה בסכום כסף

(3) מכר טבק מיוצר שלא בכלי קיבול או שקבע המנהל או הפקיד האמור.

שאינו חבוק בחבק מן הסוג שנקבע; (ב) כל כלי שיט, אמצעי הובלה, טבק, מכונה או

(4) ייצור טבק בלא רשיון לבית חרושת; מכשירים, שבהם נעשתה העבירה שנתכפרה כאמור, רשאי

(5) איננו בעל רשיון לבית חרושת ונמצא המנהל או הפקיד המוסמך להחרימם.

מחזיק מכונות לחיתוך טבק או מכשירים אחרים ערעור

המשמשים או המסוגלים לשמש בייצור טבק; .66 (א) הערעור על פסק דין של בית משפט שלום או

(6) סחר בטבק ללא רשיון סוחרים; של בית משפט מחוזי יהיה לפי סדרי הדין בדבר ערעורים

(7) נמצא מחזיק נייר סיגריות שהוצא בישראל במשפטים פליליים.

או שיובא לישראל, שלא כדין; (ב) היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת

(8) מסחר טבק מיוצר בניגוד להוראות סעיף לתשלום בלו או קנס, יפקיד המערער בבית המשפט את 2(ג) או קיבלו כאמור. הסכום שיש לשלם לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום שיש לשלם כאמור עולה על חמש מאות לירות, רשאי בית

(ב) במקרה האמור בסעיף קטן (א)(5) יחרים בית המשפט שלערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת המשפט את המכונות או את המכשירים. סכום קטן הימנו.

(ג) עשה אדם אחד המעשים המנויים להלן, דינו החרמת רשיון

- מאסר שלושה חדשים או קנס חמישים לירות, או שני

הענשים כאחד; ואלה הם: .67 בעל רשיון לייצר טבק או לסחור בו, וכן חנווני,

שהורשעו, רשאי בית המשפט להורות על החרמת הרשיון

(1) לא הציג, במזיד או ברשלנות, תעודה שיש שניתן להם.

חובה להציגה לפי פקודה זו;

פרס

(2) היה סוחר רשוי או יצרן רשוי ולא ניהל

את הפנקסים שנקבעו או לא הגיש את הדוחו"ת .68 הממשלה רשאית לצוות על תשלום פרס כראות שנקבעו; עיניה בעד תפיסת טבק לפי פקודה זו למי שתפס את הטבק או למי שמסר ידיעות שהביאו להרשעת העבריין.

(3) היה מגדל או יצרן ולא מסר בלי שיהוי

לפקיד הבלו היתר הובלה שפקע; שונות

(4) שתל טבק בלא שקיבל רשיון לכך, או חובה למסור היתר הובלה

ששתלו שלא באזור המפורט ברשיון, או ששתלו .69 כל היתר הובלה יימסר לפקיד הבלו במועד המפורש בחלקה ששטחה פחות משני דונמים. בהיתר.

גביית כפל שינוי האגרה

.63 כפל מס הבלו שנקבע כעונש בפקודה זו יהא נגבה .70 הממשלה רשאית לשנות, בצו, את אגרות הרשיונות כקנס בפלילים. שנקבעו בתוספת.

חובת הראיה בטבק חסר ויתר דמי חכירה בעד אדמת מדינה

.64 אם בהליך לפי פקודה זו, בענין טבק שנמצא בו חסר .71 המגדל טבק באדמת המדינה ישלם, במקום מעשר או יתר, נתעוררה מחלוקת בדבר דיוק המשקלות - על החכירה, דמי חכירה שתקבע הממשלה בצו, ובלבד שלא הנאשם הראיה. יעלו על שוויה של עשירית אחת מיבולה המאומד של אותה קרקע.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 755

העברת סמכויות לסוג פלוני של סוחרים או בעלי בתי חרושת ובין לסוחר או

.72 המנהל רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי לבעל בית חרושת פלונים;

פקודה זו, כולן או מקצתן, אם דרך כלל ואם לענין מסויים (5) מידתם, צורתם ותיאורם של חפיסות וכלי קיבול או לאזור מסויים. של טבק שיוצר בישראל או שיובא לישראל, ומשקל הטבק תקנות שבהם;

.73 הממשלה רשאית להתקין תקנות בכל ענין מן הענינים (6) בקורתם ושקילתם של יבולי המגדלים;

האלה: (7) הפיקוח על מטעי נסיונות ומשתלות והובלת

(1) צבעם של חבקים, מדגמם, שווים הנקוב ואופן שתילים משם אל המגדלים;

הדבקתם; (8) הסדרתם של מחסני סוחרים, בתי חרושת

(2) הדרך לבקשת רשיונות לפי פקודה זו, נתינתם, וחנויות, והפיקוח עליהם, ושכר שעות נוספות שבעלי טפסיהם ותנאיהם; רשיונות לייצור טבק חייבים לשלם בעד נוכחותם של פקידי הבלו בבתי החרושת;

(3) טפסי הודעות, הצהרות, היתרים, הצהרות בדבר

המקור, רישומים ותעודות מסירה שיש להשתמש בהם (9) הרכבה והליכי עבודתה של כל ועדה המתמנית לפי הפקודה; לפי סעיף 53;

(4) חובת ניהול ספרים, צורתם, הפרטים שיש (10) הפעלתן של כל הוראות אחרות שבפקודה זו".

לרשום בהם והאופן שבו ינהלו אותם, בין בדרך כלל, בין

756 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י"ג: ייעול וקידום התחרות במשק הדלק

השם 69. פרק זה יהיה "חוק משק הדלק (דמי תשתית וסמכויות כניסה למקרקעין), התשפ"ו-2026".

סעיפי החוק 70. ואלה סעיפי חוק משק הדלק (דמי תשתית וסמכויות כניסה למקרקעין), התשפ"ו-:2026 "פרק א': מטרה והגדרות מטרת החוק 1. חוק זה מטרתו -

(1) לקבוע מנגנון לגביית דמי תשתית ממפעילי תשתית

במשק הדלק, באמצעות חברה מתפעלת, ולחלוקה ביניהם

של הכספים שהתקבלו, לשם החזר עלויות להקמה, לפיתוח

ולתחזוקה של תשתיות דלק ולהבטחת זמינותן, והכול במטרה

להבטיח אספקה סדירה של שירותי תשתית במשק הדלק,

בשגרה ובחירום, ולקדם את התחרות במתן שירותים כאמור;

דברי הסבר

סעיפים בפרק י"ג להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת היוצרת במסגרת הצעת חוק זו, מוצע לקבוע מנגנון תעריפי 69 ו–70 דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף הראשון של דמי תשתית, בדומה להסדרים הקיימים במשקי תשתית בפרק זה (סעיף 69) יקים את החוק החדש אחרים, ובייחוד במשקי האנרגיה השונים, כגון משק שייווצר - חוק משק הדלק (דמי תשתית וסמכויות כניסה החשמל ומשק הגז טבעי, אשר יאפשר החזר עלויות הון למקרקעין), התשפ"ו-2026 (להלן - החוק המוצע), והסעיף ועלויות קבועות של מיתקני תשתית, תוך הותרת התחרות השני (סעיף 70) מביא את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה במקטעי ההפעלה והשירות. מנגנון זה נועד לאפשר הקמה נפרד. ושדרוג של מיתקני תשתית חיוניים, לשפר את היתירות פרק א' לחוק המוצע: מטרה והגדרות והעמידות של משק הדלק, ולבסס פעילות על פי עלות שולית נמוכה.

כללי משק הדלק בישראל מצוי בשנים האחרונות

בתהליך שינוי מבני, בין השאר, בעקבות החלטת נוסף על כך, מוצע כי תחולת המתווה תיקבע על ידי הממשלה מס' 1231, שהתקבלה ביום ג' באדר ב' התשפ"ב שר האנרגיה והתשתיות ושר האוצר (להלן - השרים), (6 במרץ 2022), אשר קבעה את פינוי מפרץ חיפה ואת בית במסגרת רשימת מיתקנים במשק בדלק, אשר תשמש כלי הזיקוק שבו. החלטה זו מביאה למעבר הדרגתי ממשק תכנוני לפיתוח התשתיות בהתאם למדיניות הממשלה המבוסס על זיקוק מקומי למשק המבוסס על ייבוא תזקיקים ולתחזיות ביקוש והיצע ארוכות טווח. לצד זאת, מוצע ופיתוח תשתיות ייעודיות. שינוי זה מחייב התאמות להסדיר סמכויות פיקוח ודיווח, שיאפשרו יישום אפקטיבי מוסדיות ורגולטוריות, כדי לאפשר פיתוח תשתיות, שמירה של ההסדרים החדשים.

על רציפות האספקה וחיזוק התחרות במשק. כמו כן, החקיקה המוצעת מהווה חקיקה משלימה

במסגרת תהליך זה מקודמות השקעות נרחבות להסדרים הקיימים במשק הדלק ונועדה לתת מענה בהקמת מיתקני פריקה, טעינה ואחסון של דלק. עם זאת, לאתגרים הצפויים בשנים הקרובות, ובכלל זה שינוי אופן מבנה השוק הקיים יוצר קושי בפיתוח תשתיות חדשות, האספקה, פיתוח תשתיות ייבוא, והבטחת רציפות אספקה שכן מיתקנים חדשים, שהקמתם כרוכה בהשקעות הון ויכולת תפקוד בשעת חירום.

גבוהות, נדרשים להתחרות במיתקנים ותיקים שהחזירו את סעיף 1 לחוק המוצע

השקעתם ופועלים בעלויות נמוכות יותר. מצב זה מקשה מוצע לקבוע כי מטרות החוק המוצע יהיו להבטיח על הקמת תשתיות חדשות וכניסה של מפעילי תשתית אספקה סדירה ורציפה של שירותי תשתית דלק לאזרחי חדשים, מצמצם תמריצים לשדרוג מיתקנים קיימים, ופוגע ישראל, בשגרה ובחירום, ולקדם את התחרות במתן שירותי ביכולת לפתח תחרות בין תשתיות. תשתית במשק הדלק.

המסגרת התעריפית הקיימת במשק הדלק, הנשענת לשם השגת המטרות האמורות מוצעים שני מנגנונים על פיקוח מחירים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, מרכזיים: האחד, קביעת מנגנון לגביית דמי תשתית התשנ"ו-,1996 אינה נותנת מענה מספק לצורכי הפיתוח ממפעילי תשתית במשק הדלק, ובכלל זה קביעת תעריף החדשים, בין השאר בשל קושי בהכרה מוקדמת בהשקעות דמי תשתית; השני, קביעת הסדרי כניסה למקרקעין של בעל הון ובשל העדר מנגנון לחלוקת עלויות קבועות ועלויות מיתקן תת–קרקעי, לצורך סיוע בהקמה, בהפעלה ובתחזוקה הון באופן שווה על כלל מפעילי התשתיות. כתוצאה מכך, של תשתיות דלק.

קיים קושי לקדם השקעות בהיקף הנדרש בהתאם למדיניות

הממשלה במשק הדלק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 757

(2) לקבוע הסדרי כניסה למקרקעין שיסייעו להקמה,

להפעלה ולתחזוקה של תשתיות דלק לשם הבטחת אספקה

סדירה של דלק.

הגדרות 2. בחוק זה -

"גורם מפעיל" - כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון

של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017128;

"גפ"מ" - גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני

המעובה;

"דלק" - גפ"מ, נפט ותזקיקים;

"דמי תשתית" - תשלום עיתי בעד הקמה, פיתוח, תחזוקה

וזמינות של מיתקני תשתית;

"החברה המתפעלת" - החברה שנבחרה לפי סעיף 9;

דברי הסבר

הסדרת תעריפי דמי התשתית, נועדה לאפשר הקמה באופן יעיל, בדומה להסדרים הקיימים במשקי תשתית ושדרוג של מיתקני תשתית לפריקה, טעינה ואחסון של אחרים, כגון בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן תזקיקים, גפ״מ ונפט, תוך שמירה על התחרות במקטעי - חוק משק הגז הטבעי), ובחוק תשתיות להולכה ולאחסון ההפעלה והשירות. זאת, באמצעות יצירת משק דלק הפועל של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017 (להלן - חוק על בסיס תעריפים, כך שדמי התשתית ישמשו מקור מימון תשתיות להולכה).

להקמת תשתיות חדשות. הפיכת המשק למשק תעריפי, תוך קביעת מטרות החוק המוצע נועדה להכווין את שיקול הקמת התשתיות החדשות כאמור, תביא לכך שהתחרות הדעת בהפעלת הסמכויות הנתונות מכוחו, ובכך להבטיח בין מפעילי התשתית תהיה במסגרת העלות השולית במתן כי הסמכויות יופעלו לשם קידום המטרות שנקבעו.

השירות, שבה יש לכל מפעיל אפשרות להתייעל כך שמתן

השירות צפוי להתבצע במיתקני תשתית שבהם העלות סעיף 2 לחוק המוצע

למשק היא הנמוכה ביותר, ובמקביל יגדלו היתירות והגיבוי, בסעיף זה מוצע לקבוע את ההגדרות הרלוונטיות לשם שמירה על רציפות תפקודית בשגרה ובחירום. להוראות החוק המוצע, ובין השאר את ההגדרות האלה:

המנגנון החדש נועד להבטיח תנאי תחרות שווים להגדרה "דמי תשתית" - מוצע להגדירם כתשלום עיתי בין מיתקני תשתית חדשים לבין מיתקני תשתית ותיקים שמפעילי התשתית יידרשו לשלם בעד הקמה, פיתוח, אשר עלויות ההון שלהם פחתו במידה ניכרת. בכך, יימנע תחזוקה וזמינות של מיתקני תשתית. כלומר, תשלום עיתי מצב שבו מיתקני תשתית ותיקים קובעים את רף המחירים בעד כל שימוש במיתקן תשתית של מפעילי התשתית. דמי בשוק שאינם משקפים בהכרח את העלויות הכלכליות במתן התשתית מהווים שיעור ממחיר השימוש במיתקן התשתית, השירות, וכמו כן המנגנון החדש יבטיח שהשוק יתנהל על המשקף את עלויות ההון והעלויות הקבועות של מיתקן בסיס התייעלות במסגרת העלויות השוליות ותחרות. הגברת התשתית במקטע רלוונטי במשק הדלק.

התחרות כאמור צפויה להביא להפחתת עלויות הלוגיסטיקה

והאחסון במשק הדלק, עלויות המתגלגלות ישירות אל להגדרות "החברה המתפעלת", "המועצה", "השרים", הצרכנים ואל עלויות התחבורה והתעשייה בישראל. "מפעיל תשתית" ו"המנהל" - הגדרות אלה נועדו להבהיר את זהות הגורמים הפועלים מכוח החוק ואת יישום ההסדר המוצע צפוי לתרום לייעול משק חלוקת הסמכויות ביניהם. בהתאם לכך, השרים, המועצה הדלק, לשיפור רציפות האספקה ולחיזוק התחרות, ובכך לקביעת דמי תשתית דלק (להלן - המועצה) ומנהל מינהל להביא להפחתת עלויות האנרגיה, ובכלל זה להוזלת מחירי הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות (להלן - המנהל), הדלקים ולחיזוק הצמיחה הכלכלית. מוסמכים לקבוע הסדרים שונים לפי החוק המוצע, ובכלל כצעדים משלימים להשגת המטרה האמורה, מוצע זה הסדרים הנוגעים לתעריף ולהכללת מיתקני תשתית להקים מועצה עצמאית אשר תהיה מוסמכת לקבוע את כחלק מההסדר המוצע.

תעריפי דמי התשתית, וכן לתת לשרים סמכות לפרסם במסגרת חלוקת התפקידים בהצעת חוק זו, מוצע כי רשימה של מיתקני תשתית שעליהם יחול התעריף. השרים יקבעו הסדרים המשקפים מדיניות, ואילו המועצה נוסף על כך, מוצע להסדיר את הכניסה למקרקעין תוסמך לקבוע הסדרים מקצועיים הנוגעים בעיקר לקביעת של בעל מיתקן תת–קרקעי, לצורך הקמה וטיפול בתשתיות התעריף והכללים הנלווים לו.

128 ס"ח התשע"ז, עמ' 480.

758 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"חוק הגז הפחמימני המעובה" - חוק הגז הפחמימני המעובה,

התשפ"א-2020129;

"חוק הנפט" - חוק הנפט, התשי"ב-1952130;

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977131;

"המועצה" - המועצה לקביעת דמי תשתית במשק הדלק

שמונתה לפי פרק ד';

"מיתקן תשתית" - מיתקן למתן שירות תשתית דלק, הכלול

ברשימת המיתקנים;

"המנהל" - מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה

והתשתיות;

"מפעיל תשתית" - מי שמפעיל מיתקן תשתית ונותן

באמצעותו שירות תשתית דלק;

"מפקח" - מי שהוסמך לפי סעיף 38;

"נמל" - כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-

1971132, לרבות מיקשר ימי;

"נפט" - כהגדרתו בחוק הנפט, למעט גז טבעי ולרבות שארית

אטמוספרית; לעניין זה, "שארית אטמוספרית" - החומר

שנשאר מנפט לאחר תהליך הזיקוק הראשוני;

"עלויות הון" - עלויות ההשקעה במיתקן תשתית לרבות

עלויות הקמה, תחזוקה ושדרוג;

דברי הסבר

כמו כן, החברה המתפעלת תהיה מופקדת על ביצוע הדלק. הבחנה זו באה לידי ביטוי בהגדרות "שירות תשתית הפעולות הטכניות לשם יישום גביית התעריף, במסגרת תזקיקים", "שירות תשתית נפט" ו"שירות תשתית גפ"מ" גביית דמי התשתית ממפעילי התשתית, ומפעילי התשתית אשר מגדירות את סוגי שירותי התשתית הניתנים בכל יוגדרו כמי שמפעילים מיתקן תשתית ונותנים באמצעותו אחד מסוגי הפעילות במשק הדלק, וביחד מוגדרות "שירות שירות תשתית דלק. בהתאם לכך, תוטל חובה על מפעילי תשתית במשק הדלק".

התשתית לשלם דמי תשתית לחברה המתפעלת, וכן הם נוסף על כך, במסגרת ההגדרות לשירותי תשתית יהיו זכאים לתשלום בעד עלויות מוכרות. כאמור, מוצע לקבוע הבחנות בין סוגי הפעילויות להגדרות "גפ"מ", "דלק", "נפט" ו"תזקיקים" - מוצע המתבצעות באמצעות המיתקנים השונים, כגון אחסון, לקבוע כי המוצרים שיהוו "דלק" לפי החוק המוצע יהיו ניפוק, פריקה וטעינה.

גפ"מ, נפט ותזקיקים, ועל מפעילי תשתיות דלק אלה יחולו להגדרה "נמל" - מוצע לקבוע כי המונח "נמל" יהיה הוראות החוק המוצע. כהגדרתו בפקודת הנמלים, לרבות מיקשר ימי. לעניין זה יובהר כי אף על פי שגפ"מ ומרבית התזקיקים הם מיקשר ימי הוא מקום עגינה בקצה הימי של צינורות דלק מוצרי נפט המשמשים לבעירה, משתמשים בתשתיות תת־ימיים, המשמשים לפריקה וטעינה של מוצרי דלק שלא שונות בעבור כל סוג. לפיכך, נדרשת הבחנה בין סוגי הדלק באמצעות עגינה בנמל אלא על ידי חיבור ספינת המשא השונים כאמור, במסגרת ההגדרות בחוק המוצע, וזאת לצינור בלב ים.

לשם יישום מדויק של ההסדרים השונים על סוג דלק, להגדרה "עלויות הון", "עלויות קבועות", "עלויות מוכרות" וכן לצורך הבחנה בין סוגי מוצרים לשם קביעת תעריפים ו"תשלום בעד עלויות מוכרות" - מוצע לקבוע הגדרות אלה נפרדים לכל אחד מהמשקים השונים שמרכיבים את משק לצורך הבהרת סוגי העלויות במסגרת התעריף ולהבחין 129 ס"ח התשפ"א, עמ' 146.

130 ס"ח התשי"ב, עמ' 322.

131 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

132 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 759

"עלויות מוכרות", לגבי מפעיל תשתית - עלויות ההון, העלויות

הקבועות ועלויות נוספות של מפעיל התשתית, שהוכרו

בידי המועצה לפי סעיף 4(ב)(1);

"עלויות קבועות" - עלויות שאינן תלויות בהיקף של שירות

תשתית הדלק, למעט עלויות הון;

"רשימת המיתקנים" - רשימת מיתקנים למתן שירותי תשתית

דלק שנקבעה לפי סעיף 25;

"שירות תשתית גפ"מ" - אחסון של גפ"מ בעבור אחר או בכמות

העולה על 3,000 טונות, ניפוק גפ"מ ממיתקן האחסון,

פריקה וטעינה של גפ"מ בנמל לרבות הזרמה של גפ"מ

ההכרחית לצורך פריקתו במיתקן אחסון הסמוך לנמל,

וכן הזרמה או שאיבה של גפ"מ אם נקבע כך לפי סעיף 64;

"שירות תשתית דלק" - שירות תשתית גפ"מ, שירות תשתית

נפט ושירות תשתית תזקיקים;

"שירות תשתית נפט" - אחסון של נפט בעבור אחר או בכמות

העולה על 100,000 טונות, ניפוק נפט ממיתקן האחסון,

פריקה וטעינה של נפט בנמל לרבות כל פעילות הכרחית

לשם פריקה וטעינה כאמור, וכן הזרמה או שאיבה של

נפט אם נקבע כך לפי סעיף 64;

"שירות תשתית תזקיקים" - אחסון של תזקיקים בעבור אחר

או בכמות העולה על 50,000 קילוליטר, ניפוק תזקיקים

ממיתקן האחסון, פריקה וטעינה של תזקיקים בנמל

לרבות כל פעילות הכרחית לשם פריקה וטעינה כאמור,

וכן הזרמה או שאיבה של תזקיקים אם נקבע כך לפי

סעיף 64;

"השר" - שר האנרגיה והתשתיות;

"השרים" - השר ושר האוצר;

"תזקיקים" - מוצרים המיוצרים מנפט, למעט גפ"מ, וכן

מוצרים שאינם מיוצרים מנפט שהם בעלי תכונות

דומות למוצרים המיוצרים מנפט והמיועדים לשמש

כחומר מקור להפקת אנרגיה;

דברי הסבר

ביניהן, בהתאם להיגיון הכלכלי העומד בבסיס ההסדרה יצוין כי בשונה מתעריף רגיל, שבמסגרתו מוכרות הקבועה בחוק. בשל כך מוצע להגדיר עלויות הון כעלויות כלל העלויות ומוחזרות במסגרת התעריף, דמי תשתית הם השקעה במיתקן תשתית, לרבות עלויות הקמה, תחזוקה תעריף ייחודי, המיושם במשק עם כמה שחקנים (בניגוד ושדרוג. כמו כן, מוצע להגדיר עלויות קבועות כעלויות למשק הולכת הגז לדוגמה, שנתג"ז מונופול). במבנה זה, שאינן תלויות בהיקף של שירות תשתית הדלק, למעט הכרה רק באותן עלויות הנדרשות לצורך הבטחת זמינות עלויות הון. נוסף על כך, מוצע להגדיר עלויות מוכרות השירות, תוך הותרת שאר העלויות לתחרות, תביא כעלויות ההון, העלויות הקבועות ועלויות נוספות של ליעילות מרבית.

מפעיל התשתית שבהן הכירה המועצה. בהתאם לכך, מוצע להגדרה "מיתקן תשתית" - מוצע להגדיר "מיתקן תשתית" להגדיר את התשלום בעד עלויות מוכרות כתשלום תקופתי כמיתקן למתן שירות תשתית דלק אשר כלול ברשימת שתשלם החברה המתפעלת למפעילי התשתית בהתאם המיתקנים שייקבעו בצו על ידי השרים. במסגרת רשימת לעלויות המוכרות שקבעה המוצעה כאמור.

760 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"תעריפים" - תעריפי דמי התשתית שקבעה המועצה לפי

סעיף 4;

"תשלום בעד עלויות מוכרות" - תשלום עיתי המשולם

למפעיל תשתית בידי החברה המתפעלת, בעד העלויות

המוכרות שלו, לפי סעיף 13.

פרק ב': דמי תשתית

חובת תשלום דמי 3. (א) מפעיל תשתית ישלם לחברה המתפעלת דמי תשתית

תשתית בהתאם לתעריף החל לגביו, שנקבע לפי סעיף 4, ולהיקף

השירות שנתן באמצעות מיתקן התשתית; תשלום דמי

התשתית יהיה אחת לחודש או בתדירות גבוהה יותר שקבעה

המועצה לפי סעיף 5(א).

(ב) חובת תשלום דמי התשתית לפי סעיף זה תחול על

מפעיל תשתית ממועד תחילת הפעלתו של מיתקן התשתית

שבאמצעותו הוא נותן את שירות התשתית וכל עוד המיתקן

פעיל; לעניין זה, יראו את תחילת ההפעלה של המיתקן במועד

כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מיתקן תשתית שהוקם, לרבות הוקם

מחדש, במועד כניסתה לתוקף של רשימת המיתקנים

הראשונה שנקבעה לפי סעיף 25 ואילך (בסעיף קטן זה

- מיתקן תשתית חדש) - המועד שלהלן, לפי העניין:

דברי הסבר

המיתקנים האמורה, ייכללו מיתקנים פועלים וגם מיתקנים בקביעת יחידת המידה האמורה יובאו בחשבון פרמטרים עתידיים. עם זאת, מועד התחולה של החוק לגביהם יהיה כדוגמת כמות ומשך זמן השירות, או פרמטרים רלוונטיים ממועד הפעלתם כקבוע בסעיף 3 לחוק המוצע. אחרים בהתאם לסוג השירות. מכאן שקביעת תעריף דמי נוסף על כך, כדי לשמור על אחידות מונחים עם התשתית חלה בהלימה לשימוש בשירות המבוקש, וזאת הדין הקיים ולצמצם כפילויות, מוצע להפנות בהגדרות לשם שיקוף עלות מתן השירות הספציפי ועלות יחידתית לחקיקה קיימת, ובכלל זה לחוק הגז הפחמימני המעובה, ביחס לעלותו המשקית.

התשפ"א-2020 (להלן - חוק הגז הפחמימני המעובה), עוד מוצע לקבוע כי גביית דמי התשתית תתבצע לפקודת הנמלים ולחוק תשתיות להולכה. באמצעות החברה המתפעלת, כדי למנוע העברת מידע פרק ב' לחוק המוצע: דמי תשתית בין מתחרים ויצירת חיץ ביניהם, באמצעות ניהול מערכת התשלומים בידי צד שלישי.

סעיף 3 לחוק המוצע

כמו כן, מוצע לקבוע כי תשלום דמי התשתית יהיה,

לסעיף קטן (א) לכל הפחות, אחת לחודש, כדי לאפשר תשלום תדיר של

מוצע לקבוע כי תוטל חובת תשלום דמי תשתית על העלויות המוכרות למפעילי התשתית ולמנוע פגיעה מפעילי התשתית. מוצע להחיל את חובת התשלום האמורה בתזרים המזומנים, שכן הם נדרשים לשלם עלויות הון על מפעיל תשתית לצורך ייעול הגבייה תוך צמצום מספר ועלויות קבועות באופן חודשי.

הגורמים החייבים בתשלום. ההנחה הכלכלית העומדת לסעיף קטן (ב)

בבסיס קביעה זו היא שמכיוון שהתשלום מוחל באופן שווה

על כלל מפעילי התשתית, הם יוכלו להשית את עלויות דמי מוצע לקבוע כי חובת תשלום דמי תשתית, וכן קבלת התשתית על הצרכנים. התשלומים המוכרים הנלווים אליהם, תחול על מפעיל תשתית רק ממועד הפעלת מיתקן התשתית שבאמצעותו כמו כן, דמי התשתית ייקבעו בהתאם להיקף השימוש הוא נותן את שירות התשתית וכל עוד המיתקן פעיל. זאת של מפעיל התשתית בתשתית, כלומר דמי התשתית ייקחו בדומה למשקי תשתית אחרים, שבהם רק לאחר שהמיתקן בחשבון כל יחידת מידה של שירות שניתן. יובהר כי פעיל ונותן שירות, ניתן באמצעות היקף פעילותו לשלם

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 761

(א) לעניין מיתקן תשתית חדש שבאמצעותו

ניתן שירות תשתית גפ"מ - מועד קבלת היתר

להפעלת המיתקן לפי סעיף 9 לחוק הגז הפחמימני

המועבה;

(ב) לעניין מיתקן תשתית חדש שבאמצעותו

ניתן שירות תשתית נפט או שירות תשתית

תזקיקים - המועד שבו נתן המנהל אישור

למפעיל התשתית כי המיתקן החל לפעול;

(2) לעניין מיתקן תשתית שהוקם לפני המועד האמור

ברישה של פסקה (1) (בסעיף קטן זה - מיתקן תשתית

קיים) - המועד שלהלן, לפי העניין:

(א) לעניין מיתקן תשתית קיים שבאמצעותו

ניתן שירות תשתית גפ"מ או שירות תשתית

תזקיקים - המועד שבו החל לפעול, באותו סוג

שירות תשתית דלק, מיתקן תשתית חדש כאמור

בפסקה (1);

(ב) לעניין מיתקן תשתית קיים שבאמצעותו

ניתן שירות תשתית נפט - המועד שיקבעו

השרים, בצו, אם מצאו כי הדבר דרוש לשם

השגת מטרותיו של חוק זה.

קביעת תעריפים 4. (א) המועצה תקבע בכללים את תעריפי דמי התשתית לכל

לדמי תשתית אחד משירותי תשתית הדלק, ורשאית היא לקבוע, לגבי כל

שירות תשתית דלק, תעריפים שונים לכל אחת מהפעולות

הכלולות באותו שירות.

דברי הסבר

את דמי התשתית, וכן קיימת תועלת בתשלום עלויותיו סעיף 4 לחוק המוצע

המוכרות בהיותו נותן שירות. לסעיף קטן (א)

נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מועד ההפעלה של מיתקן מוצע להסמיך את המועצה לקבוע את תעריפי תשתית ייקבע בידי הגורם הרלוונטי לכל סוג שירות. כך, דמי התשתית, וזאת בדומה להסדרים הנהוגים במשקי לעניין מיתקן תשתית שבאמצעותו ניתן שירות תשתית תשתית אחרים, כגון בחוק המים, התשי"ט-,1959 ובחוק גפ"מ, המועד יהיה על פי מועד קבלת היתר להפעלת משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק משק החשמל).

המיתקן לפי סעיף 9 לחוק הגז הפחמימני המעובה, ולעניין המועצה תפעל כגוף מקצועי ועצמאי, באופן שנועד מיתקן שבאמצעותו ניתן שירות תשתית נפט או תזקיקים להבטיח קביעת תעריפים על בסיס עמדה מקצועית בלבד.

- יהיה מהמועד שבו נתן מנהל הדלק והגז אישור למפעיל

התשתית כי המיתקן החל לפעול. עוד מוצע לקבוע תעריפים נפרדים לסוגי שירותי

תשתית שונים, תוך הבחנה בין תזקיקים, גפ"מ ונפט, ובעבור

כמו כן, לשם יצירת תקופת מעבר עד לכניסת חובת כל אחת מהפעולות הכלולות באותו סוג שירות, ובכלל זה תשלום דמי התשתית לתוקף, ובין השאר לצורך התארגנות פריקה וטעינה בנמל וכל פעילות הכרחית לשם כך, לרבות כלל הגורמים במשק שאליהם מתייחס ההסדר, מוצע הזרמה של גפ"מ המתחייבת לצורך פריקה במיתקן אחסון לקבוע כי חובת התשלום תחול על מיתקן קיים רק לאחר בסמוך לנמל, וכן אחסון וניפוק ממיתקן האחסון.

שייכנסו לתוקף דמי התשתית, בסוג השירות שהוא מעניק.

כמו כן, מאחר שלא צפוי כי יוקמו תשתיות נפט חדשות קביעת תעריפים תוך הבחנה בין סוגי השירות בעתיד הקרוב, מוצע לקבוע כי לעניין נפט, מועד תחילת האמורים נועדה למנוע סבסוד צולב בין משקי תשתית חובת התשלום כאמור ייקבע על ידי השרים אם מצאו כי דלק שונים, ובכך לשפר את היעילות הכלכלית, מאחר שכל הדבר דרוש לשם השגת מטרות החוק המוצע. משק יישא בעלויותיו והמחיר ישקף נכון יותר את התועלות המשקיות של כל משק.

762 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) המועצה תקבע את תעריפי דמי התשתית, על בסיס כל

אלה:

(1) עלויות הון ועלויות קבועות, הנדרשות לצורך

מתן שירותי תשתית דלק באמצעות מיתקני התשתית,

של כל אחד ממפעילי התשתית החייב בתשלום דמי

תשתית לפי סעיף 3, כפי שהוכרו בידי המועצה;

בתהליך ההכרה לפי פסקה זו רשאית המועצה לשקול

שיקולי התייעלות, ורשאית היא להכיר בעלויות נוספות

של מפעילי התשתית האמורים הנדרשות לצורך מתן

השירותים על ידם, אם סברה כי הדבר מוצדק משיקולי

יעילות כלכלית;

(2) עלות השירות שנותנת החברה המתפעלת

בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(3) סכום נוסף שרשאית המועצה לקבוע בכללים

לפי סעיף 5(א), שייועד לתשלום הפרש בין סך כל דמי

התשתית ששולמו לחברה המתפעלת לפי סעיף 3, לבין

סך כל התשלומים בעד העלויות המוכרות שעליה

לשלם לפי סעיף 13, אם יהיה הפרש כאמור (להלן -

כרית הביטחון);

(4) תחזית להיקף הכולל של שירותי תשתית הדלק

שיינתנו, באמצעות מיתקני התשתית, בידי כלל מפעילי

התשתית החייבים בתשלום דמי התשתית לפי סעיף 3.

דברי הסבר

נוסף על כך, מוצע להסמיך את המועצה לקבוע סוגי עלות סבירה, בנסיבות העניין, ולא בהכרח לפי העלות משנה לאותן פעולות הכלולות בסוגי שירותי התשתית בפועל, וזאת לאחר בחינת הנתונים שיוצגו על ידי מפעיל השונים, ובהתאם לקבוע תעריפים נפרדים לכל סוג פעילות התשתית. במסגרת בחינה זו המועצה תהיה רשאית לבחון, הכלול בכל אחד מסוגי השירותים (להלן - מקטע), וזאת בין השאר, עלויות של שירותים דומים בישראל או בעולם לשם קביעת תעריף המשקף באופן מדויק יותר את עלות וכן כל מידע נוסף שיסייע בקביעת העלות הסבירה, וזאת מתן השירות, באמצעות צמצום היקף הסבסוד הצולב בין תוך התחשבות במתן תמריצי התייעלות לבעלי התשתית.

מקטעים. עוד יובהר כי במסגרת ההכרה בעלויות, המועצה תהיה

כמו כן, יובהר כי קביעת התעריפים ועדכונם ייעשו רשאית שלא להכיר בעלויות מסוימות, וזאת לשם מניעת בכללים שתקבע המועצה ואשר יפורסמו ברשומות. העמסת עלויות מיותרות על התעריף בידי מפעילי התשתית. בשל כך, מפעילי התשתית יביאו בחשבון, כחלק לסעיף קטן (ב) מקבלת ההחלטות בעניין ביצוע השקעת הון, גם את ההחזר מוצע לקבוע ארבעה עקרונות שעל בסיסם תקבע של העלות שהם נדרשים לו ולא רק את הוזלת העלות המועצה את תעריף דמי התשתית. השולית. בהתאם לכך, מוצע כי המועצה תהיה רשאית שלא להכיר בכל עלות הון והעלות הקבועה, שהיא קבעה העיקרון הראשון הוא בהתחשב בעלויות הון ועלויות שנדרשות לצורך התשתית, אלא רק בחלקן.

קבועות הנדרשות לצורך מתן שירותי תשתית דלק

באמצעות מיתקני התשתית, וזאת לנוכח עקרון העלות. כך למשל, ובדומה להסדרים הנהוגים במשקים עיקרון זה נועד לאפשר החזר השקעות במיתקני תשתית, אחרים, אם יהיה מקור נוסף למימון התשתיות מגורם אחר, תוך הותרת העלויות המשתנות למנגנון תחרותי בין בין מתקציב המדינה ובין ממקור אחר, הוא יובא בחשבון מפעילי התשתית. בעת קביעת התעריף, באופן שיוביל להפחתתו.

כמו כן מוצע לקבוע, בנוגע לעיקרון האמור, כי עלויות

ההון והעלויות הקבועות שיוכרו על ידי המוצעה יהיו לפי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 763

כללים ותקנות 5. (א) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות בנוגע

לעניין דמי תשתית לתעריפים ולדמי התשתית, בעניינים כמפורט להלן:

(1) אופן תשלום דמי התשתית ומועד תשלומם לפי

סעיף 3, ורשאית המועצה לקבוע כי דמי התשתית

ישולמו בתדירות גבוהה יותר מהאמור באותו סעיף;

(2) הוראות בדבר הפרשי הצמדה, ריבית ודמי

פיגורים שישולמו בשל פיגור בתשלום דמי התשתית,

לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961133;

(3) אופן קביעת התעריפים;

(4) תהליך ההכרה בעלויות כאמור בסעיף 4(ב)(1);

דברי הסבר

נוסף על כך, מוצע לקבוע כי בתהליך ההכרה כאמור תעריף דמי התשתית ליחידה, ייווצר פער תזרימי שלילי המועצה תהיה רשאית לשקול שיקולים שעניינם קידום לחברה המתפעלת. לפיכך, כרית הביטחון נועדה לכסות על היעילות בהקמה ובפעילות של מיתקני התשתית או הפער התזרימי האמור.

היעילות המשקית, ובכלל זה לייצר תמריצים חיוביים לעניין זה, יודגש כי כרית הביטחון אינה נכללת ושליליים (לדוגמה מנגנון "פרס-קנס") כדי לתמרץ מפעילי בחישוב השוטף של התעריף, אלא היא תילקח בחשבון רק תשתית לפעול בצורה יעילה, בין לקיצור משך זמן ההקמה בתחילת ההסדר לצורך צבירתה, או במקרים שבהם נעשה או עלותו או בהפעלת התשתית. שימוש בכרית הביטחון ויש צורך במילויה מחדש.

כמו כן, מוצע לקבוע כי המועצה תהיה רשאית להכיר העיקרון הרביעי הוא כי בקביעת תעריף דמי התשתית בעלויות נוספות של מפעילי התשתית אם המועצה תמצא תילקח בחשבון תחזית הביקושים לאותם שירותים, במטרה שהדבר יביא לשיפור היעילות המשקית, כמו הכרה בדמי שכל מפעיל תשתית ישלם את חלקו היחסי מסך העלויות רשות הספנות והנמלים המשולמים בחלק מהנמלים. המשקיות. עיקרון זה מתיישב עם הסדרים דומים במשקי עוד יצוין כי התעריף ייקבע ברמה אחידה לכל סוג תשתית אחרים, כמו במשק החשמל ומשק הגז הטבעי, שירות, כך שמפעילי תשתית שונים יחויבו בתעריף זהה שבהם סך העלויות המוכרות מחולק בתחזית הביקושים בעבור אותו סוג שירות שניתן ובהיקף שימוש זהה, בלא לאותה שנה, לצורך קביעת התעריף.

תלות בזהות מפעיל התשתית או במיקום הגאוגרפי. סעיף 5 לחוק המוצע

העיקרון השני הוא כי תעריף דמי התשתית יכלול גם לסעיף קטן (א)

את עלות השירות שנותנת החברה המתפעלת. בהתאם

לחוק המוצע, החברה המתפעלת תיבחר בהליך לפי חוק מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים אשר יפורסמו חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים), ברשומות, הוראות בנוגע לתעריפים ולדמי תשתית, והעלות שתובא בחשבון לצורך חישוב התעריף תהיה העלות בעניינים המפורטים להלן:

למתן השירות שתוצע בידי החברה בהליך המכרז. כפי (1) אופן תשלום דמי התשתית ומועד תשלומם, לרבות שיוסבר בהמשך, השירותים שנותנת החברה המתפעלת הם תדירות התשלום אשר משפיעה על תזרים המזומנים של שירותי גבייה של דמי התשתית ותשלום העלויות המוכרות. מפעילי התשתית, ובלבד שתדירות התשלום לא תפחת מכאן שהתשלום לחברה המתפעלת במסגרת התעריף מהווה מאחת לחודש;

עמלה על מתן שירותי תפעול אלה.

(2) הוראות בדבר הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים,

העיקרון השלישי הוא כי במסגרת עלות השירות שניתן וכן רשאית לקבוע מנגנון עדכון אוטומטי של התעריף על ידי החברה המתפעלת יצטבר סכום כסף שיהווה מעין לצורך שמירה על הערך הריאלי של התעריף, ולמניעת "כרית ביטחון" בעבור אותה חברה. כרית הביטחון האמורה פגיעה במנגנון בשל תשלום בחסר;

נועדה לסייע לחברה במצב שבו החברה המתפעלת

תידרש לשלם למפעילי התשתית סכום כסף אשר גבוה (3) אופן קביעת התעריפים, לרבות נוסחת התעריף ממה ששולם לה בפועל במסגרת גביית דמי התשתית. זאת והמשתנים השונים, כדוגמת תשואה סבירה;

מאחר שתעריף דמי התשתית מבוסס על תחשיב משוער של (4) תהליך ההכרה בעלויות המוכרות של מפעילי כמות השירותים החודשית (עקרון תחזית הביקושים), ואילו התשתית, ובכלל זה הנתונים הנדרשים לצורך הכרה, וכן התשלום החודשי שעל החברה המתפעלת לשלם למפעיל מועד ביצוע ההכרה ואופן עדכונה על פני השנים בשינויים התשתית בעד העלויות המוכרות, נקבע מראש. כלומר ככל חיצוניים לפעילות (אקסוגניים);

שהביקושים בפועל יפחתו מהתחזית שעל בסיסה חושב

133 ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

764 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(5) סכום כרית הביטחון כאמור בסעיף 4(ב)(3);

(6) הוראות לעניין עדכון התעריפים ובכלל זה מועדי

העדכון ואופן העדכון, ובלבד שאם בשנה מסוימת

היה הפרש כאמור בסעיף 4(ב)(3) ולא היה די בכרית

הביטחון כדי לכסות את מלוא ההפרש, יוכר סכום

ההפרש שנותר כתוספת לעלות השירות שנותנת

החברה המתפעלת בשנה העוקבת, המובאת בחשבון

לצורך קביעת התעריף לפי סעיף 4(ב)(2).

(ב) השרים רשאים לקבוע נסיבות שבהן, על אף הוראות

סעיף 4(ב)(1), יובאו בחשבון לצורך קביעת התעריפים גם

עלויות כאמור באותו סעיף של מפעיל תשתית שמיתקן

התשתית שבאמצעותו הוא נותן את שירות תשתית הדלק

הושבת באופן זמני לתקופה שאינה עולה על התקופה שיקבעו.

שירותי תשתית דלק 6. (א) על אף הוראות סעיפים 3 ו־,4 מצאה המועצה כי

חוץ־משקיים בשים לב למטרות חוק זה אין הצדקה לגביית מלוא דמי

התשתית בעד שירותי תשתית דלק הניתנים בעבור דלק

שאינו מיועד לצריכת המשק המקומי ואינו מיוצר בישראל

(בסעיף זה - שירותי תשתית דלק חוץ־משקיים), רשאית היא

לקבוע, בכללים, כי ההיקף של שירותי תשתית הדלק החוץ־

משקיים כאמור, שיובא בחשבון לצורך חישוב התעריפים

וגובה דמי התשתית לפי סעיפים 3(א) ו־4(ב)(4), יופחת,

ובלבד שלא יופחת ביותר מ־50%; קבעה המועצה כאמור,

תביא את ההפחתה בחשבון גם לעניין ההכרה בעלויות לפי

סעיף 4(ב)(1), לגבי מיתקן התשתית שבאמצעותו ניתנו שירותי

תשתית הדלק החוץ־משקיים.

דברי הסבר

(5) סכום כרית הביטחון שתיצבר בחברה המתפעלת, הוא נותן את שירות תשתית הדלק הושבת באופן זמני ובכלל זה כמות הכסף שניתן לצבור, אופן צבירתו ביחס לתקופה שאינה עולה על התקופה שיקבעו.

לכל שירות תשתית, ועדכון הסכום בהתאם לשינוי בכמות הסמכה זו נועדה לתת מענה למצב שבו במשך פרק הביקושים בפועל לאותם שירותים; זמן מוגבל, לא צפויים תשלומים למפעיל התשתית בשל

(6) הוראות לעניין עדכון התעריף, ובכלל זה קביעת השבתה זמנית של המיתקן, בעוד שהעלויות שהוכרו לו מועדי העדכון ואופן העדכון, וכן עדכון אוטומטי אם בשנה על ידי המועצה הוצאו בפועל. במקרים אלה, ואם יימצא מסוימת הייתה הפחתה בכמות הביקושים בפועל, וזאת כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, יהיה ניתן להביא בחשבון לשם שמירה על היציבות הפיננסית של החברה המתפעלת. את העלויות המוכרות של מפעיל התשתית אף בתקופת כך שככל שיהיה פער בתזרים המזומנים של החברה ההשבתה לצורך קביעת התעריפים. זאת, מאחר שביום המתפעלת עקב גביית דמי תשתית הנמוכה מהתשלום ההקמה לא היה ניתן לצפות את האירוע שבגללו המיתקן שעל החברה המתפעלת לשלם למפעילי התשתית, הוא הושבת, כאשר מדובר באירוע שאינו בשליטת מפעיל יושלם בשנה העוקבת באופן אוטומטי. התשתית ושאותו מפעיל נדרש לעמוד בהתחייבויותיו לסעיף קטן (ב) הפיננסיות שניטלו עקב הקמת המיתקן, בהתאם להנחות והבטחות שעמדו בבסיס כניסתו לרשימת המיתקנים.

בחוק המוצע נקבע כי חובת תשלום דמי התשתית

תחול על מפעיל תשתית ממועד תחילת הפעלתו של מיתקן סעיף 6 לחוק המוצע

התשתית וכל עוד המיתקן פעיל. על אף האמור, מוצע לסעיף קטן (א)

להסמיך את השרים לקבוע בתקנות נסיבות שבהן יובאו מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים כי היקף בחשבון, לצורך קביעת התעריפים, גם עלויות כאמור באותו שירות תשתית דלק הניתן בנוגע לדלק שאינו מיועד סעיף של מפעיל תשתית שמיתקן התשתית שבאמצעותו

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 765

(ב) כללים לפי סעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל או לגבי

סוג מסוים של שירות תשתית דלק או פעולה מסוימת הכלולה

בשירות כאמור.

שמיעת עמדות 7. בטרם קביעת תעריפים וכללים לפי פרק זה תיתן המועצה

הזדמנות למפעילי התשתית ולצרכנים של שירותי תשתית

הדלק להביא לפניה את עמדתם, בדרך ובמועדים שתקבע.

חובות דיווח של 8. (א) מפעיל תשתית ימסור למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך

מפעילי תשתית דוחות עיתיים בעניינים הדרושים לצורך קביעת גובה דמי

התשתית וקביעת התעריפים לפי פרק זה.

(ב) השרים יקבעו הוראות לעניין סוגי הדוחות שיוגשו לפי

סעיף קטן (א) והפרטים שייכללו בהם, וכן הוראות לעניין

מועדי הגשתם ואופן הגשתם.

(ג) מפעיל תשתית ימסור למנהל, לפי דרישה בכתב מאת

המנהל או למי שהוא הסמיכו לכך, בתוך תקופה שיקבעו

השרים, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים

הכלולים בדוח שהוגש לפי סעיף קטן (א).

(ד) לעניין הדיווחים ומסירת המידע והמסמכים לפי סעיף

זה תחול חובת שמירת הסודיות החלה לעניין הגורם המפעיל,

שנקבעה לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין.

דברי הסבר

לצריכת המשק המקומי ואינו מיוצר בישראל, יובא בחשבון הסמיכו לכך, בעניינים הדרושים לצורך קביעת גובה דמי לצורך חישוב התעריפים וגובה דמי התשתית יופחת, ובלבד התשתית והתעריפים.

שלא יופחת ביותר מ–%.50 הפחתה כאמור תובא בחשבון לסעיף קטן (ב)

גם לעניין ההכרה בעלויות של מיתקן תשתית שבאמצעותו

ניתן שירות דלק כאמור, וגם בגיבוש תחזית הביקושים מוצע להסמיך את השרים לקבוע הוראות לעניין סוגי לצורך חישוב התעריף, והכול אם מצאה המועצה כי אין הדוחות שיוגשו לפי סעיף קטן (א) ופרטי המידע שייכללו הצדקה לגביית מלוא דמי התשתית לנוכח מטרות חוק זה. בהם, וכן הוראות בעניין מועדי הגשתם ואופן הגשתם.

לסעיף קטן (ב) לסעיף קטן (ג)

מוצע לקבוע כי המועצה תהיה מוסמכת לקבוע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), מוצע הפחתה כאמור לכלל סוגי שירותי תשתית דלק או רק להקנות למנהל, או לעובד שהוא הסמיכו לכך, סמכות לפעולה מסוימת הכלולה בשירות כאמור. לדרוש ממפעיל תשתית, באופן פרטני, מידע נוסף הנוגע למידע שנמסר במסגרת הדיווח העיתי. כלומר, מוצע לקבוע סעיף 7 לחוק המוצע כי מפעיל תשתית ימסור למנהל הסבר, פירוט, ידיעות מוצע לקבוע כי במסגרת קביעת התעריפים והכללים ומסמכים בקשר למידע שהוגש בדוח העיתי כאמור בסעיף בידי המועצה בעניין דמי התשתית, תינתן למפעילי קטן (א), והכול בהתאם לדרישה בכתב של המנהל, או עובד התשתית וצרכני תשתיות הדלק הזדמנות להשמיע את שהוא הסמיך לכך, במועד שייקבע על ידי השרים.

טענותיהם, וזאת לשם הגברת השקיפות, ושמיעת הציבור לסעיף קטן (ד)

בעניין שבו מתקבלות החלטות שעתידות להשפיע באופן

ניכר עליו. מוצע לקבוע כי על הדיווחים ומסירת המידע

והמסמכים שהועברו בשל חובת הדיווח הקבועה בסעיף

סעיף 8 לחוק המוצע מוצע זה, וכן הדרישות שיוצאו מכוחו, תחול חובת שמירת

לסעיף קטן (א) סודיות כנדרש מכוח צו שהוצא לפי סעיף 113(ד) לחוק

מוצע להטיל חובת דיווח עיתית על מפעילי התשתית, העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

כך שהם יידרשו להעביר מידע למנהל, או מי שהוא

766 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ג': החברה המתפעלת ותפקידיה

בחירת החברה 9. החברה המתפעלת תיבחר בהליך לפי חוק חובת המכרזים,

המתפעלת התשנ"ב-1992134.

תפקידי החברה 10. החברה המתפעלת תהיה אחראית על גביית דמי התשתית

המתפעלת שעל מפעילי התשתית לשלם לפי סעיף 3, על ניהול דמי

התשתית שנגבו ועל תשלום בעד עלויות מוכרות למפעילי

התשתית לפי סעיף 13, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה.

ניהול דמי 11. (א) דמי התשתית ששולמו לחברה המתפעלת לפי סעיף 3

התשתית שנגבו ינוהלו בחשבון בנק ייעודי ונפרד ויוחזקו בנאמנות על ידי

והשימוש בהם

החברה המתפעלת; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על דמי

התשתית שנגבו בעד עלות השירות של החברה המתפעלת

כפי שהובאה בחשבון בקביעת התעריפים לפי סעיף 4(ב)(2).

(ב) החברה המתפעלת תעשה שימוש בדמי התשתית

המנוהלים בנאמנות לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה - דמי

התשתית שבנאמנות) רק לצורך תשלום למפעילי התשתית

בעד העלויות המוכרות שלהם, לפי סעיף 13.

הגבלה על שעבוד, 12. דמי התשתית שבנאמנות אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או

עיקול והעברה לעיקול, בכל דרך שהיא.

דברי הסבר

פרק ג' לחוק המוצע: החברה המתפעלת ותפקידיה ניהול הכספים בחשבון בנק נפרד מהווה אמצעי מרכזי סעיף 9 לחוק המוצע להגברת השקיפות והבקרה, ומבטיח כי דמי התשתית ישמשו למטרות המוגדרות בחוק בלבד.

מוצע לקבוע כי החברה המתפעלת תיבחר בהליך לפי

חוק חובת המכרזים, כמקובל בהתקשרויות של המדינה. כמו כן, מוצע לקבוע כי דמי התשתית שגבתה החברה זאת, בין השאר, כדי שהחברה המתפעלת תהיה חברה יוחזקו על ידה בנאמנות, לשם הגנה על התשלומים חיצונית למשק הדלק, נעדרת זיקות למפעילי התשתית המשולמים במסגרתם, ותוך יצירת הפרדה נכסית ברורה ולשם שמירה על מנגנון התעריף, אשר במסגרתו מועברים בין נכסי החברה המתפעלת לבין דמי התשתית, בהתאם תשלומים בין מפעילי התשתית, באופן ניטרלי ובלא חשש לסעיף 3 לחוק הנאמנות, התשל"ז-1979 (להלן - חוק לניגוד עניינים. הנאמנות).

סעיף 10 לחוק המוצע עם זאת, יובהר כי החלק מדמי התשתית בעד עלות

השירות של החברה המתפעלת לא ייחשב חלק מהנאמנות.

מוצע לקבוע כי תפקידה של החברה המתפעלת הוא

לעסוק ברובד הטכני הנדרש לשם גביית דמי התשתית. לסעיף קטן (ב)

בהתאם לכך, החברה המתפעלת תהיה אחראית על גביית מוצע לקבוע כי החברה המתפעלת תעשה שימוש בדמי דמי התשתית ממפעילי התשתית, על ניהול דמי התשתית התשתית המנוהלים בנאמנות לפי סעיף קטן (א) רק לשם שנגבו (ובכלל זה הפקדת דמי התשתית בבנק ופעולות תשלום למפעילי התשתית בעד העלויות המוכרות שלהם.

נלוות) וכן על תשלום בעד העלויות המוכרות למפעילי עם זאת, יצוין כי החברה המתפעלת תוכל לקבל תשלום התשתית מתוך דמי התשתית שנגבו. בעבור עלות השירות שנתנה מדמי התשתית, שכן התשלום סעיף 11 לחוק המוצע בעבור עלות השירות אינו נחשב חלק מהנאמנות כאמור.

לסעיף קטן (א) סעיף זה קובע רשימה סגורה של מטרות שלהן

מיועדים דמי התשתית, ובכך הוא מבטיח כי הכספים

מוצע לקבוע כי דמי התשתית שנגבו על ידי החברה שנגבו ישמשו אך ורק לייעודם המקורי ולא יופנו לצרכים המתפעלת ינוהלו בחשבון בנק ייעודי ונפרד מחשבונותיה אחרים של החברה המתפעלת.

ומפעילותה האחרת. הוראה זו נועדה להבטיח את ייעודם

של הכספים ("צביעת הכספים") והפרדתם המלאה משאר סעיף 12 לחוק המוצע

פעילויותיה של החברה המתפעלת, באופן שימנע את מוצע לקבוע כי דמי התשתית שנגבו ואשר מנוהלים עירובם עם תקציביה השוטפים של החברה. בנאמנות על ידי החברה המתפעלת, למעט החלק שנגבה 134 ס"ח התשנ"ב, עמ' 114.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 767

תשלום בעד 13. החברה המתפעלת תשלם למפעילי התשתית שהוצאותיהם

עלויות מוכרות הוכרו לפי סעיף 4(ב)(1), תשלום בעד העלויות המוכרות

שלהם; התשלום בעד העלויות המוכרות יהיה אחת לחודש

או בתדירות גבוהה יותר שיקבעו השרים לפי סעיף 15,

ובשיעורים שיקבעו.

קיזוז 14. (א) עלו דמי התשתית שעל מפעיל תשתית לשלם לפי

סעיף 3, בעד תקופה מסוימת, על התשלום בעד עלויות מוכרות

שלו הוא זכאי לפי סעיף 13, בעד אותה תקופה, ישלם מפעיל

התשתית, בעד התקופה האמורה, דמי תשתית מופחתים,

בגובה ההפרש, וזאת כנגד התשלום שלו הוא זכאי בעד

העלויות המוכרות.

(ב) עלה סכום התשלום בעד עלויות מוכרות שלו זכאי

מפעיל תשתית לפי סעיף 13, בעד תקופה מסוימת, על דמי

התשתית שעליו לשלם לפי סעיף 3 בעד אותה תקופה, לא

ישלם מפעיל התשתית, בעד התקופה האמורה, דמי תשתית,

וזאת כנגד תשלום מופחת, בגובה ההפרש, שישולם לו בעד

העלויות המוכרות.

(ג) החברה המתפעלת תעדכן את מפעילי התשתיות, בסמוך

למועד תשלום דמי התשתית, על גובה דמי התשתית שעליהם

לשלם ועל גובה התשלום בעד העלויות המוכרות שלו הם

זכאים בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

דברי הסבר

בעד עלות השירות של החברה המתפעלת, יהיו מוגנים מפעילי התשתית, הנדרשים לשאת בתשלומי החוב מפני העברה, שעבוד או עיקול. ובהוצאות קבועות על בסיס חודשי.

הגנה זו נדרשת למניעת העברה, שעבוד או עיקול של סעיף 14 לחוק המוצע

דמי התשתית באופן שעלול לסכל את האפשרות לשלם מוצע לקבוע כי יתבצע קיזוז בין דמי התשתית את העלויות המוכרות למפעילי התשתית בשל השקעות שמפעילי התשתית נדרשים לשלם לבין התשלום שהם שבוצעו ואשר נועדו להיות מוחזרות באמצעות מנגנון מקבלים בעד העלויות המוכרות שלהם. מדובר בקיזוז טכני דמי התשתית. אשר נועד למנוע העברות כספים מיותרות בין החברה יובהר כי ההגנה האמורה תחול גם בנוגע לחובות המתפעלת לבין מפעילי התשתית.

הנובעים מפעילות הנאמנות, וזאת בשונה מסעיף 3(ב) במסגרת מנגנון הקיזוז, בכל חודש תתבצע העברת לחוק הנאמנות אשר קובע כי "אין לרדת לנכסי הנאמנות כספים חד־כיוונית, כך שבמקרה שבו העלויות המוכרות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות עולות על דמי התשתית שעל מפעיל התשתית לשלם, הנאמנות". החברה המתפעלת תבצע את התשלום המקוזז; במקרה סעיף 13 לחוק המוצע ההפוך, שבו דמי התשתית עולים על העלויות המוכרות, מוצע לקבוע כי החברה המתפעלת תשלם למפעילי מפעיל התשתית יבצע את התשלום המקוזז לחברה התשתית את העלויות המוכרות כפי שהוכרו על ידי המתפעלת.

המועצה, וזאת בתדירות של אחת לחודש או בתדירות נוסף על כך, מוצע לקבוע כי החברה המתפעלת תעדכן גבוהה יותר שיקבעו השרים לפי סעיף 15 המוצע, את מפעילי התשתיות, בסמוך למועד גביית דמי התשתית, ובשיעורים שייקבעו. בדבר גובה דמי התשתית שעליהם לשלם, וכן בדבר גובה תשלום של העלויות האמורות אחת לחודש, לכל התשלום בעד העלויות המוכרות שלו הם זכאים.

הפחות, נועד לסייע בהבטחת תזרים החזר העלויות של

768 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תקנות להסדרת 15. השרים, בהתייעצות עם המועצה, רשאים לקבוע הוראות

פעילותה של להסדרת פעילותה של החברה המתפעלת לפי חוק זה,

החברה המתפעלת

ובכלל זה לעניין אופן השמירה והניהול של דמי התשתית

שנגבו, אופן העברת התשלומים בעד עלויות מוכרות והמועד

להעברתם, וכן חובות דיווח שיחולו על החברה המתפעלת,

לעניין פעילותה כאמור, בכפוף לחובת שמירת הסודיות לעניין

הגורם המפעיל שנקבעה לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין.

פרק ד': המועצה לקביעת דמי תשתית במשק הדלק

מינוי המועצה 16. (א) השרים, באישור הממשלה, ימנו מועצה לקביעת דמי

ותפקידיה תשתית במשק הדלק, בת חמישה חברים, והם:

(1) המנהל, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2) עובד משרד האוצר שהוא אחד מאלה:

(א) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(ב) נציג שר האוצר;

(3) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;

(4) שני נציגים מקרב הציבור, שהם בעלי תואר אקדמי

באחד המקצועות האלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל

עסקים, הנדסה, משפטים, או מקצוע אחר בתחום משק

האנרגיה, שלהם ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות

באחד מן המקצועות האמורים.

(ב) ואלה תפקידי המועצה:

(1) לקבוע את התעריפים לדמי התשתית לפי סעיף 4;

דברי הסבר

סעיף 15 לחוק המוצע סעיף 16 לחוק המוצע

מוצע להסמיך את השרים לקבוע, בהתייעצות עם לסעיף קטן (א)

המועצה, הוראות להסדרת פעילות של החברה המתפעלת.

מוצע לקבוע כי השרים, באישור הממשלה, ימנו את

הוראות כאמור ייקבעו, בין השאר, בעניינים האלה:

המועצה, בדומה להסדרים מקובלים אחרים, כמו מינוי

(1) אופן השמירה והניהול של דמי התשתית שנגבו, הרשות בחוק משק החשמל, התשנ"ו-,1996 המתפקדת ובכלל זה השקעת העודפים או כרית הביטחון באפיקי כמועצה, וכן מינוי המועצה בחוק משק הגז הטבעי.

השקעה מסוימים;

כמו כן, מוצע לקבוע כי הרכב המועצה יכלול את

(2) אופן העברת התשלומים בעד העלויות המוכרות, המנהל אשר ישמש כיושב ראש המועצה; עובד משרד ובכלל זה הדרך הטכנית שבה יש לבצע את ההעברה האוצר שהיה הממונה על התקציבים או נציג שר האוצר;

ואמות מידה להעברת התשלומים; נציג שר האנרגיה והתשתיות (להלן - השר), מקרב עובדי

(3) חובות דיווח שיחולו לעניין פעילותה של החברה משרדו; ושני נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון, כמפורט בסעיף המתפעלת, כמו כמות הכספים שנגבו או ששולמו, יתרת המוצע. ההרכב האמור נועד לשלב שיקולים מקצועיים חשבון הבנק, והכול בכפוף לחובת שמירת הסודיות לעניין וכלכליים במסגרת קבלת ההחלטות במועצה. יצוין כי נציגי הגורם המפעיל שנקבעה לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין. הציבור יאפשרו פיקוח אפקטיבי על פעילות נציגי הממשלה.

פרק ד' לחוק המוצע: המועצה לקביעת דמי תשתית לסעיף קטן (ב)

במשק הדלק מוצע לקבוע כי תפקידי המועצה יהיו כמפורט להלן:

כללי בפרק זה מוצע לקבוע את הרכב המועצה

(1) קביעת התעריפים לדמי התשתית;

שתשמש גוף מקצועי ועצמאי לעניין קביעת

תעריפי דמי התשתית וליישום ההסדרים לפי החוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 769

(2) לקבוע כללים לעניין דמי התשתית לפי פרק ב';

(3) לייעץ לשרים בהתקנת תקנות לעניין הסדרת

פעילותה של החברה המתפעלת לפי סעיף 15;

(4) להמליץ לשרים לעניין קביעת רשימת המיתקנים

לפי סעיף 25;

(5) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.

סייג למינוי 17. לא ימונה לחבר המועצה כאמור בסעיף 16(א)(2)(ב), (3) ו־(4)

(בפרק זה - חבר המועצה שהוא נציג) מי שהורשע בעבירה

פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או

נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש

נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק

דין סופי בעניינו.

תקופת כהונה 18. תקופת כהונתו של חבר המועצה שהוא נציג תהיה ארבע

שנים, ורשאים השרים להאריך את תקופת כהונתו לתקופת

כהונה אחת נוספת.

הפסקת כהונה 19. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו,

לפני תום תקופת בהתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

הכהונה

דברי הסבר

(2) קביעת הכללים לעניין דמי התשתית; נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה.תכליתו של הסעיף

(3) לייעץ לשרים בהתקנת תקנות לעניין הסדרת פעילותה להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות של החברה המתפעלת; ואשר למחזיק בו עשויות להיות סמכויות שלטוניות כחלק מהגוף שעימו הוא נמנה, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת

(4) להמליץ לשרים לעניין קביעת המיתקנים שייכללו לרבות בהיבט הערכי־נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח ברשימת המיתקנים; את אמון הציבור במערכת השלטונית. עם זאת, המנהל או

(5) למלא כל תפקיד נוסף שהוטל עליה לפי החוק המוצע. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אם מונה, מוחרגים מתחולת הסעיף המוצע מאחר שהם ממונים מתוקף קביעת תפקידים אלה בידי המועצה נועדה להבטיח כי תפקידם, זאת בשונה משאר חברי המועצה (להלן - חבר השיקולים שיעמדו בקביעת התעריפים וההסדרים הנלווים מועצה שהוא נציג).

להם יהיו מקצועיים ותוך ראייה כוללת של משק הדלק.

סעיף 18 לחוק המוצע

כמו כן, הסמכויות שאינן בידי המועצה, כמו קביעת

רשימת המיתקנים והתקנת תקנות לעניין פעילותה של מוצע להגביל את תקופת כהונתו של חבר מועצה החברה המתפעלת, מאפשרות לשרים לקבוע את המדיניות, שהוא נציג. מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שאותה המועצה תיישם במסגרת התעריפים. עם זאת, שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני מוצע לקבוע שבתהליך התקנת התקנות לעניין פעילות הן כדי לאפשר גיוון דעות ועמדות והן בשל העובדה החברה המתפעלת, המועצה תשמש כגורם מייעץ לשרים, שחברות במועצה ציבורית מהווה משאב ציבורי שאין ואף תשמש גורם ממליץ לשרים בהליך קביעת רשימת מקום להקנותו לגורם בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי.

המיתקנים. ככלל, משך זמן מוצע לתקופת כהונה תקנית הוא ארבע

שנים. עם זאת, ניתן להאריך תקופה זו בהתאם לנסיבותיו

הסדר זה נועד לשמר את מעמדה של המועצה כגורם של כל מקרה ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה מקצועי מתכלל, בעל השפעה על כלל שלבי ההסדרה רצופות.

הנדרשים לגיבוש התעריף והשגת מטרות החוק.

סעיף 19 לחוק המוצע

סעיף 17 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום

מוצע לקבוע כי לא יכהן בתפקיד של חבר המועצה תקופת כהונתו מקום שבו חדלו להתקיים באותו חבר מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית הנסיבות שבשלהן מונה, וכן כאשר בעל התפקיד התפטר או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או באמצעות הגשת כתב התפטרות לשרים.

770 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) לעניין חבר המועצה כאמור בסעיף 16(א)(1)

ו–(2)(א) - הוא חדל לכהן בתפקיד שמכוחו מונה;

(2) לעניין חבר המועצה שהוא נציג, התקיים אחד

מאלה:

(א) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות

לשרים;

(ב) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי

שאותו הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור

- הוא התמנה לעובד המדינה.

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר

המועצה שהוא נציג, יעבירוהו השרים מכהונתו לפני תום

תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה

בכתב:

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת

שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי

לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו כתב אישום או

קובלנה בעבירה כאמור;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים

למינויו או שהתקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו

לפי חוק זה מלכהן כחבר המועצה.

(ג) השרים, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאים

להעביר את חבר המועצה שהוא נציג מכהונתו, לפני תום

תקופת הכהונה, אם חבר המועצה נעדר בלא סיבה מוצדקת

משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית

הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.

(ד) השרים לא יפסיקו את כהונתו של חבר המועצה שהוא

נציג לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא לאחר שנתנו לו הזדמנות

לטעון את טענותיו לעניין זה.

דברי הסבר

נוסף על כך, כהונתו של חבר מועצה שהוא נציג תובא המועצה. מטרת הסעיף היא לתת בידי השרים סמכות אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השרים להעביר מכהונתו חבר מועצה שאינו ממלא את תפקידו מקום שבו חבר המועצה הורשע או הוגש נגדו כתב אישום כנדרש.

בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין כמו כן, מוצע בסעיף קטן (ה) לקבוע כי מקום שבו הוא ראוי לשמש עוד כחבר המועצה; כאשר נבצר ממנו הפסיק חבר מועצה שהוא נציג לכהן לפי הוראות סעיף לשמש בתפקיד דרך קבע; וכן כאשר חדלו להתקיים בחבר הפסקת הכהונה, יפעלו השרים בהקדם האפשרי למנות המועצה הנסיבות שבשלהן מונה. חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף המינוי ותנאי הכשירות, יתר על כן, הסעיף המוצע מסדיר סיטואציה שבה וזאת כדי שלא להותיר את המועצה בלא איוש ובאופן יכולים השרים להעביר חבר מועצה שהוא נציג מכהונתו שיפגע בתפקודה.

כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות

רצופות של המועצה, לאחר שהתייעצו עם יושב ראש

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 771

(ה) הפסיק חבר המועצה שהוא נציג לכהן לפי הוראות סעיף

זה, יפעלו השרים, בהתאם להוראות סעיף 16(א), למינוי חבר

אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

תוקף פעולות 20. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא

ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה, או

מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים

בה רוב חבריה.

סדרי עבודת 21. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם

המועצה יושב ראש המועצה.

(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים

המשתתפים והמצביעים באותה ישיבה, ובהם יושב ראש

המועצה; היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב ראש המועצה.

(ג) המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה וסדרי

דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת המועצה

וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה

והתשתיות.

גמול והחזר 22. חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או

הוצאות עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת משרד האנרגיה

והתשתיות בעד השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם

להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין

חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד

גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק

יסודות התקציב, התשמ"ה-1985135.

החלת דינים 23. חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי

המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין

פעולותיהם במועצה:

דברי הסבר

סעיף 20 לחוק המוצע סעיף 22 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף בסעיף זה מוצע כי בשל הזמן והמאמץ הנדרשים החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם כיאות, מעוגנת בסעיף של חבר מחברי המועצה או בשל ליקוי במינוי של חבר האפשרות לשלם גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה המועצה או במשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב שאינם עובדי המדינה. הגמול או החזר ההוצאות שיהיו חבריה. זאת, כדי לשמור על רציפות תפקודית ועל תוקף זכאים לקבל חברי המועצה בעבור השתתפות בישיבות ההחלטות שהתקבלו במועצה באותם מקרים כאמור. המועצה יהיו בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד סעיף 21 לחוק המוצע האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות. הוראה זו אינה חלה על חברי המועצה שהם עובדי המדינה, עובדי גוף מתוקצב או גוף מוצע לקבוע את סדרי עבודת המועצה, בהיבט נתמך, לנוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם ממעבידם החברים המכהנים בה. סעיף קטן (א) נועד לקבוע כי המניין מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם בישיבות המועצה.

החוקי המזערי שבו יכולה המועצה לפעול ולקבל החלטות

הוא רוב חבריה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את הרוב סעיף 23 לחוק המוצע

הנדרש לקבלת החלטות המועצה, וסעיף קטן (ג) מתיר בסעיף זה מוצע לקבוע כי יוחלו על עובדי המועצה למועצה לקבוע את סדרי עבודתה שלא נקבעו בחוק. שורה של דינים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית.

הוראה זו נדרשת מקום שבו מעמדה הציבורי של המועצה

135 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

772 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979136;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977137 - ההוראות הנוגעות

לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),

התשכ"ט-1969138;

` (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית

כספים), התשי"ט-1959139 - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי

המדינה;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971140 -

ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969141.

דברי הסבר

מחייב כי חבריה יעמדו בכללים המחמירים הנהוגים לגבי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית בשירות המדינה. ומגבית כספים), התשי"ט-1959 - על חברי המועצה שאינם לגבי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 - עובדי המדינה, יחולו החובות והאיסורים החלים מכוח החוק קובע כי על עובד ציבור וכן על בן או בת זוגו ומי החוק על כלל עובדי המדינה - איסור על השתתפות שסמוך על שולחנו חל איסור על קבלת מתנה הניתנת לו בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לנוכח תפקידו כעובד הציבור. החוק נועד למנוע פגיעה לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף בטוהר המידות ובכלל זה למנוע תופעות פסולות של 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור כדי להטות את שיקול)4; איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף)5.

דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות. לגבי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-,1971

לגבי חוק העונשין, מוצע להחילו מקום שבו חבר יובהר כי משמעות החלתה על חברי המועצה שאינם המועצה אינו נכנס להגדרת "עובד ציבור" לפי סעיף 34כד עובדי המדינה נוגעת בעיקרה ל"תעודת עובד ציבור", כפי לחוק האמור, הגדרה הכוללת בפסקה (10) גם "נושא משרה שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה שבו נקבע, או תפקיד לפי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם בין השאר, כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על [...]". החוק קובע שורה של עבירות העוסקות, בין השאר, דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בעובדי ציבור. חלק מהעבירות הן ייחודיות לעובדי ציבור, בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה בהן העבירה של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה כלומר עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית בידי עובד ציבור; וחלקן נועדו לתת הגנה מוגברת לעובד המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף ציבור, בהן העבירה של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד 25 לפקודה). תכליתן של ההוראות העוסקות בתעודת עובד ציבור והעלבת עובד ציבור. ציבור היא לחסוך מעובדי הציבור את הצורך להגיע לבתי משפט באופן תכוף ולטלטל את המסמכים לבית המשפט, לגבי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), וכך למנוע שיבוש של עבודת המנהל.

התשכ"ט-1969 - חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר

של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק לעניין המגבלה על הזכות להתמודד לכנסת יצוין כי בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו בהתייחס לחברי המועצה שאינם עובדי המדינה תחול הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה המגבלה הקבועה בסעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת, כפי על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שהיא חלה ביחס לעובדי המדינה שאינם בכירים. ככלל, שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור המגבלה הקבועה בסעיף 56(א1) לחוק האמור, אשר הוחלה שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו. על עובדי מדינה בכירים, לא תוחל על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

136 ס"ח התש"ם, עמ' 86.

137 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

138 ס"ח התשכ"ט, עמ' 144.

139 ס"ח התשי"ט, עמ' 190.

140 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.

141 ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 773

ניגוד עניינים 24. (א) בסעיף זה -

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני

זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה

וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור

שהוא שלוב [חורג];

"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968142;

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות

בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא

מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים", של חבר המועצה - ניגוד עניינים בין מילוי

תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו

או של קרובו;

"קרוב", של חבר המועצה - כל אחד מאלה:

(1) בן משפחה של חבר המועצה;

(2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;

(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם

כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור

בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי

שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים

אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה.

דברי הסבר

סעיף 24 לחוק המוצע בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף

כללי בסעיף זה מוצע כי יוחל על חברי המועצה קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר המועצה, אך יש להדגיש של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש שבו ישנו חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של

- הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה.

מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם. לסעיף קטן (ב)

לסעיף קטן (א) סעיף קטן זה אוסר על מינוי של חבר המועצה אם

סעיף קטן זה קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, המוצע. הוא יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", באופן שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. ככלל, ההנחה ומבהיר כי יש לבחון קיום של ניגוד עניינים ביחס למילוי היא שזיקות שיש לחבר המועצה לתפקיד עשויות להצריך תפקידו של חבר במועצה, בהתחשב בענייניו האישיים הטלת מגבלות על חבר המועצה במילוי תפקידו, ואלה או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב יבואו לידי ביטוי בהסדר ניגוד עניינים שייערך בעבורו.

"קרוב" לעניין זה. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר המועצה יימצא במצב של

ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד

משמעות הדברים היא כי חבר המועצה עשוי להיות עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לחבר המועצה עצמו עיקר התפקיד - לא יהיה ניתן למנותו.

עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל

142 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

774 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) חבר מועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול

בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של

ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך

בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה

האמור היושב ראש - יודיע על כך לשרים.

פרק ה': רשימת מיתקני התשתית

רשימת המיתקנים 25. (א) השרים, לפי המלצת המועצה, רשאים לקבוע, בצו,

רשימת מיתקנים למתן שירותי תשתית דלק שיהיו מיתקני

תשתית לעניין חוק זה; רשימת המיתקנים תחולק לפי סוגי

שירותי תשתית הדלק ותהיה בה הבחנה בין מיתקנים קיימים

לבין מיתקנים חדשים שטרם הוקמו.

(ב) רשימת המיתקנים תעודכן אחת לחמש שנים לפחות.

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) שלהם תוחל חובת תשלום של דמי התשתית וכן שהם יהיו

סעיף קטן זה מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה זכאים לתשלום בעד עלויות מוכרות באמצעות החברה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי המתפעלת.

חבר המועצה לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום הסמכות האמורה מוקנית לשרים מאחר שהכללת לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת מיתקני התשתית ברשימת המיתקנים מביאה ליישום "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר המועצה להימנע מכל המדיניות של השרים. כך, המדיניות יכולה להיות הכללת סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין מיתקנים רבים אשר תביא ליתירות רבה ולהגברת התחרות, אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר אך לעליית התעריף במידה ניכרת. לעומת זאת, ככל את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר שמדיניות השרים היא יתירות מצומצמת, הם יהיו רשאים במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע להוסיף היקף מצומצם יותר של מיתקני תשתית לרשימת כיצד על חבר המועצה לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב המיתקנים.

של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים עוד מוצע לקבוע שרשימת המיתקנים תפורסם אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי בחלוקה בין המשקים השונים, תזקיקים, נפט וגפ"מ, וכן באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור תוך הבחנה בין מיתקנים קיימים למיתקנים חדשים. חלוקה בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט זו נדרשת בשל קביעת תעריפים נפרדים שהמועצה רשאית צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, לקבוע לכל פעילות במשק הדלק. כמו כן, על בסיס רשימת כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן המיתקנים ייקבע תעריף דמי תשתית כמפורט בחוק המוצע.

הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה.

לסעיף קטן (ב)

לסעיף קטן (ד)

מוצע לקבוע כי עדכון רשימת המיתקנים יתבצע, לכל

סעיף קטן זה מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת הפחות, אחת לחמש שנים. זאת, כדי להבטיח שתשתיות המוטלת על חבר המועצה כאשר הוא עלול להימצא במצב משק הדלק יהיו ערוכות לאתגרים עתידיים בהתאם של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לחבר לשינויים בביקושים, במקורות האספקה או בשינויים המועצה על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, חיצוניים אחרים (אקסוגניים).

הוא נדרש לעדכן את הגורם הממנה, ובהתאם יהיה מקום

לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. יצוין כי משק האנרגיה בכלל ומשק הדלק בפרט, הם משקים עם שינויים משמעותיים בצריכה ובמקורות, פרק ה' לחוק המוצע: רשימת המיתקנים במשק הדלק ונדרש שהתשתיות יותאמו מראש ובאופן מסודר לשינויים סעיף 25 לחוק המוצע הצפויים.

לסעיף קטן (א)

מוצע להסמיך את השרים לקבוע, בצו, על פי המלצת

המועצה, את רשימת המיתקנים שעל מפעילי התשתית

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 775

(ג) בקביעת רשימת המיתקנים ובכל עדכון שלה יביאו

השרים בחשבון את כל אלה:

(1) מדיניות הממשלה בתחום משק האנרגיה;

(2) תחזיות ביקוש והיצע רב־שנתיות במשק הדלק,

לכל הפחות ל־25 שנים;

(3) בחינת חלופות לשימוש במיתקנים קיימים למתן

שירותי תשתית דלק;

(4) ניתוחי עלות ותועלת למשק;

(5) הערכת ההשפעה על התחרות, היתירות

והעמידות בחירום, במשק הדלק.

דרישת מידע 26. סברה המועצה כי יש לשקול הכללת מיתקן למתן שירותי

ומסמכים דלק ברשימת המיתקנים, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיכו

לכך, לדרוש, בכתב, ממי שנותן או עתיד לתת שירות דלק

באמצעות אותו מיתקן, מידע ומסמכים הדרושים לצורך

שקילה כאמור; לעניין מסירת מידע ומסמכים לפי סעיף זה

יחולו הוראות סעיף 8(ד).

פרק ו': כניסה למקרקעין

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) סעיף 26 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי בקביעת רשימת המיתקנים ובכל מוצע לקבוע כי אם סברה המועצה שיש לשקול עדכון שלה על השרים להביא בחשבון את השיקולים הכללת מיתקן תשתית ברשימת המיתקנים, רשאי המנהל האלה: או מי שהמנהל הסמיך לכך, לדרוש, בכתב, מידע או

(1) מדיניות הממשלה בתחום משק האנרגיה, שכן מסמכים לשם הבחינה כאמור.

נדרש שהמיתקנים שיוקמו יסייעו בקידומה של מדיניות כמו כן, יובהר כי גם חובת דיווח זו כפופה לחובת הממשלה; שמירת הסודיות לעניין הגורם המפעיל שנקבעה לפי סעיף

(2) תחזיות ביקוש והיצע ארוכות טווח, זאת משום 113(ד) לחוק העונשין.

שהקמת מיתקני תשתית היא תהליך ארוך, ונדרש לצפות פרק ו' לחוק המוצע: כניסה למקרקעין קדימה בשביל להיערך; כללי עניינו של פרק זה במתן אפשרות לחברות

(3) בחינת חלופות לשימוש במיתקנים קיימים למתן תשתית דלק להיכנס למקרקעין לצורך הקמה שירותי תשתית דלק, וזאת לשם ייעול השימוש בתשתיות ותפעול, ובכלל זה לתחזוקה, של מיתקנים תת–קרקעיים ככל שהן יכולות לספק את צורכי המשק בלא צורך בהקמת המשמשים לאחסון, להולכה, לניפוק או להספקה של תשתיות חדשות; דלק. הספקת הדלק בישראל מתבצעת ברובה באמצעות

(4) ניתוחי עלות ותועלת למשק. מדובר בעקרון בסיס מערכת של צנרת תת–קרקעית, העוברת לכל אורך המדינה לקביעת מדיניות, שכן נדרש לוודא שההחלטות שמתקבלות במקרקעין שונים, שלרוב אינם בבעלותן של אותן חברות ביחס לרשימת המיתקנים יביאו תועלת רבה יותר מעלותם; בעלות המיתקנים התת–קרקעיים. קווי הדלק מצריכים ביצוע פעולות תחזוקה שוטפות לשם הבטחת אספקה

(5) הערכת השפעת ההשקעות על התחרות, היתירות שוטפת של דלק ולמניעת נזקים לסביבה.בשל כך, יש והעמידות בשעת חירום של משק הדלק, וזאת כדי להבטיח לאפשר לבעל המיתקן התת–קרקעי להיכנס למקרקעין את הגשמת מטרות החוק המוצע. שבהם מוטמנים קווי הדלק.

שילוב עקרונות אלה נועד להבטיח שתכנון מיתקני יצוין כי ההסדר המוצע בפרק זה מבוסס בעיקרו על התשתית ייעשה בראייה משקית כוללת, יתחשב בצרכים ההסדר הקבוע בחוק תשתיות להולכה, אשר הסדיר את עתידיים של המשק ויחזק את רציפות האספקה והתפקוד המשך הפעילות בתשתיות שהוקמו על ידי חברת קצא"א של משק הדלק. בתקופת הזיכיון ערב סיומו.

776 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

הגדרות 27. בפרק זה -

"בעל מיתקן תת־קרקעי" - המקים או המפעיל מיתקן תת־

קרקעי, שהוא אחד מאלה:

(1) חברה ממשלתית לרבות חברת בת ממשלתית,

כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975143,

שעיקר עיסוקן במתן שירותי אחסון, הולכה, ניפוק או

הספקה של דלק;

(2) בעל חזקה לפי חוק הנפט, שהמיתקן התת־קרקעי

שהוא מקים או מפעיל אושר בידי הממונה על ענייני

נפט לפי סעיף 35 לאותו חוק;

(3) גוף אחר שמקים או מפעיל מיתקן תת־קרקעי,

שקבע השר;

"בעל מקרקעין" - בעל המקרקעין, מי שזכאי להירשם כבעל

המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות

כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969144 -

החוכר, ולרבות מחזיק כדין במקרקעין;

"חוק התכנון והבנייה" - חוק התכנון והבנייה,

התשכ"ה-1965145;

דברי הסבר

כמו כן, מוצע לקבוע כי פרק זה יחול על כלל תשתיות או מפעילים מיתקנים תת–קרקעיים אלה. בהתאם לכך, הדלק - נפט ותזקיקים, לרבות גפ"מ. מוצע לקבוע כמה חלופות שכל אחת מהן תהיה בעל מיתקן בהתאם למוצע, מקים ומפעיל של תשתית דלק תת– תת–קרקעי, והן:

קרקעית (להלן - בעל מיתקן תת–קרקעי) יהיה רשאי להיכנס (1) חברה ממשלתית לרבות חברת בת ממשלתית, שעיקר למקרקעין לצורך ביצוע פעולות מסוימות בהתאם למוצע עיסוקה במתן שירותי אחסון, הולכה, ניפוק או הספקה של בהוראות פרק מוצע זה. עם זאת, לבעל המקרקעין קיימת דלק. יצוין כי חלופה זו מייצגת את הגוף המרכזי שמפעיל הזכות להגיש השגה על כוונה של בעל מיתקן תת–קרקעי כיום את קווי הדלק בישראל;

לבצע את אותן פעולות מסוימות בשטחו, וכן קיימת לו (2) מי שהוא בעל חזקה לפי חוק הנפט, התשי"ב-,1952 אפשרות לקבל פיצויים אם ניזוק עקב ביצוע אותן הפעולות, אשר מקים ומפעיל קו נפט במסגרת זכויותיו על פי החזקה, והכול בהתאם לכללים המפורטים בפרק מוצע זה. וזאת בהתאם לאישור הממונה לפי סעיף 35 החוק האמור;

סעיף 27 לחוק המוצע (3) גוף אחר שמקים או מפעיל מיתקן תת–קרקעי, שקבע

בסעיף זה מוצע לקבוע את ההגדרות הייחודיות השר. במסגרת חלופה זו, רשאי השר לקבוע גורמים נוספים הנדרשות לצורך פרק מוצע זה. שיוכלו להקים מיתקן תשתיות דלק תת–קרקעי, לדוגמה הפרק מגדיר את המקרקעין שניתן להיכנס אליהם, את גורם שייבחר במכרז להקמת מיתקן תת–קרקעי חדש.

בעלי המקרקעין, את המיתקנים שניתן להקים ולהפעיל, וכן להגדרה "בעל המקרקעין" - בעל מקרקעין, בדומה את הגורמים שייחשבו בעל מיתקן תת–קרקעי. לחוק משק הגז הטבעי, מוגדר כמי שזכאי להירשם כבעל להגדרה "בעל מיתקן תת–קרקעי" - מאחר שאין חוק המקרקעין, חוכר בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המסדיר את הפעילות הנוכחית במשק הדלק, שכן לא המקרקעין, התשכ"ט-,1969 לרבות מי שמחזיק כדין קיימים רישיונות להקמה והפעלה של מיתקנים תת– במקרקעין.

קרקעיים, מוצע להגדיר את אותם הגורמים אשר מקימים

143 ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

144 ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.

145 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ב, עמ' 692.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 777

"מיתקן תת־קרקעי" - מיתקן מתחת לפני הקרקע ובכלל זה

קו תת־קרקעי, המשמש לאחסון, להולכה, לניפוק או

להספקה של דלק, ולרבות מבנה נלווה לו; לעניין זה,

"מבנה נלווה" - מבנה נלווה לקו תשתית תת־קרקעי,

כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, או מיתקן נלווה

כמשמעותו לפי סעיף 261(ד) לחוק האמור;

"מקרקעין" - מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים;

"תוכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה.

סמכויות כניסה 28. נקבע מיקומו של מיתקן תת־קרקעי בתוכנית שאושרה לפי

למקרקעין וביצוע חוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר

פעולות בהם

לפי החוק האמור, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם

מתן ההיתר או ביצוע העבודה לפיו, רשאי בעל המיתקן

התת־קרקעי וכל מי שפועל מטעמו, לצורך הקמה, הפעלה

או תחזוקה של המיתקן, ובכפוף להוראות סעיף 29, להיכנס

למקרקעין שבהם נמצא המיתקן, ולעניין פסקאות (1), (4), (8)

ו–(11) עד (13) שלהלן - גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין

כאמור, ולבצע בהם את הפעולות המפורטות להלן, לרבות

פעולות נלוות הנדרשות לביצוען:

(1) לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של המיתקן;

(2) להתקין, לבנות או להציב את המיתקן;

(3) לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ;

דברי הסבר

להגדרה "מיתקן תת–קרקעי" - מוצע להגדיר מיתקן תת– כאשר חלק מאותן פעולות הוא יוכל לבצע אף במקרקעין קרקעי כמיתקן מתחת לפני הקרקע, ובכלל זה קו תת־קרקעי, סמוכים.

המשמש לאחסון, להולכה, לניפוק או להספקה של דלק, הפעולות הנדרשות שאותן יוכל לבצע בעל מיתקן ולרבות מבנה נלווה לו; לעניין זה, "מבנה נלווה" - מבנה תת– קרקעי הן: עריכת מדידות ובדיקות לצורך התכנון נלווה לקו תשתית תת־קרקעי, כהגדרתו בחוק התכנון וההקמה של המיתקן; להתקין, לבנות או להציב את והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה), המיתקן; לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ; להקים קווי או מיתקן נלווה כמשמעותו לפי סעיף 261(ד) לחוק האמור. חשמל או מים המשמשים את המיתקן; לסמן באמצעות להגדרה "מקרקעין" - מקרקעין מוגדרים בפרק מוצע זה, שלט את מיקומו של המיתקן ולתחזק את השלט; להקים בדומה להגדרה בחוק תשתיות להולכה, מקרקעין ציבוריים גדר סביב חלק המיתקן המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את או מקרקעין פרטיים. הגדר. יצוין כי פעולה זו מתבצעת על פני הקרקע אף על סעיף 28 לחוק המוצע פי שמדובר במיתקן תת־קרקעי; סילוק צמחייה המפריעה להקמת המיתקן, קיומו או לפעילותו התקינה; לערוך מוצע לקבוע בסעיף זה את סמכות הכניסה למקרקעין. סיורים, תצפיות או בדיקות; לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון ראשית כול, מובהר כי זכות הכניסה למקרקעין או הסרה של המיתקן עצמו, לרבות הוצאתו לשם בדיקה תתאפשר רק לגבי מיתקן תת–קרקעי שנקבע בתוכנית או החלפה; חפירת תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות הקרקע; פתיחת דרכים זמניות הנדרשות לביצוע העבודות;

המאפשרות מתן היתר לפי החוק האמור, בלא צורך באישור לבצע כל פעולה שבעל מיתקן חייב לבצע לפי חיקוקים תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה לפיו. אחרים; וכן לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי, במקרקעין הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע כמו כן, מוצע לקבוע כמה פעולות שרשאי בעל פעולות המפורטות בסעיף זה.

המיתקן התת–קרקעי לבצע במקרקעין שבהם המיתקן מצוי,

778 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל,

המשמשים את המיתקן;

(5) לסמן באמצעות שלט את מיקומו של המיתקן ולתחזק

את השלט;

(6) להקים גדר סביב חלק המיתקן המצוי מעל פני הקרקע

ולתחזק את הגדר;

(7) להסיר או לגזום, מסביב למיקום המתוכנן של המיתקן או

מסביב למיתקן הקיים, לפי העניין, כל צמח המפריע להקמתו,

לקיומו או לפעילותו התקינה;

(8) לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה

במיתקן הגנה קתודית; לעניין זה, "מיתקן הגנה קתודית" -

מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת

שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין,

ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל;

(9) לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של המיתקן, וכן

לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם

מקרקעין;

(10) לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;

(11) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות בקשר עם המיתקן,

ובלבד שמייד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב

הקודם; בפסקה זו -

"דרך" - לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר

או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;

"עבודות בקשר עם המיתקן" - לרבות תכנון, הקמה, שינוי,

תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של המיתקן, וכל פעולה

אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה, ובקרה על

ביצוע עבודות כאמור;

(12) לבצע כל פעולה שבעל המיתקן חייב בביצועה לפי

כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי"ט-1959146, וחוק רישוי

עסקים, התשכ"ח-1968147;

(13) לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי

כמשמעותו לפי חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957148,

במקרקעין הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות

המפורטות בסעיף זה.

146 ס"ח התשי"ט, עמ' 169.

147 ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.

148 ס"ח התשי"ז, עמ' 145.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 779

הודעה על כוונה 29. (א) לא ייכנס בעל מיתקן תת־קרקעי או מי מטעמו, למקרקעין

להיכנס למקרקעין המיועדים למגורים בתוכנית, בכוונה לעשות שימוש

בסמכויות לפי סעיף 28, אלא אם כן מסר בעל המיתקן לבעל

המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו

סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי

סעיף 31, וחלפו 21 ימים מיום מסירת ההודעה.

(ב) לא ייכנס בעל מיתקן תת־קרקעי או מי מטעמו, למקרקעין

שאינם מיועדים למגורים בתוכנית, בכוונה לעשות שימוש

בסמכויות לפי סעיף 28, אלא אם כן מסר בעל המיתקן לבעל

המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו

סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי

סעיף 31, וחלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה.

(ג) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לעניין

שימוש בסמכות לפי סעיף (8)28, רשאי בעל המיתקן

התת־קרקעי, חלף הודעה כאמור באותם סעיפים

קטנים, למסור לבעל המקרקעין הודעה, אחת לשנה, על

סמכותו ועל כוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף,

ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף 31; בהודעה יפרט בעל

המיתקן את תדירותן של הפעולות שהוא מתכנן לבצע.

(2) בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי פסקה (1), רשאי

לפנות לבעל המיתקן התת־קרקעי בבקשה שיודיע לו

על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, ובעל המיתקן

ייענה לבקשה אם אין בכך כדי לפגוע בפעילותו או

להכביד עליה; בהודעה לפי פסקה (1) יפורטו האפשרות

לפנות לבעל המיתקן בבקשה כאמור ודרכי ההתקשרות

עם בעל המיתקן לצורך הפנייה.

(ד) לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם בעל המיתקן

התת־קרקעי, בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי

המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של

בעל המיתקן שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון

כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום בפרסום.

דברי הסבר

סעיף 29 לחוק המוצע על אף האמור, לענין סעיף (8)28 המוצע, שעניינו

מוצע לקבוע, בדומה להוראה הקבועה בחוק תשתיות עריכת סיורים, תצפית או בדיקה, די בהודעה שנתית על הולכה ובחוק משק הגז הטבעי, כי כניסה למקרקעין לצורך הכוונה לבצע את אותן פעולות. בעל מקרקעין שקיבל ביצוע הפעולות האמורות טעונה הודעה מראש של 21 הודעה שנתית כאמור, רשאי לפנות לבעל המיתקן התת– ימים, אם מדובר במקרקעין המשמשים למגורים, ואם קרקעי בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע מדובר במקרקעין שאינם משמשים למגורים - 15 ימים. הפעולות, ובעל המיתקן ייענה לבקשה אם אין בכך כדי כמו כן, בהודעה כאמור יש לכלול התייחסות על אפשרות לפגוע בפעילותו או להכביד עליה.

בעל המקרקעין להשגה לפי סעיף 31 לחוק המוצע.

780 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ה) בעל מיתקן תת־קרקעי המתכוון להיכנס למקרקעין

המיועדים בתוכנית לצורכי ציבור ולבצע בהם פעולות לפי

סעיף 28, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) גם לרשות

המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין; לעניין זה, "צורכי

ציבור" - כהגדרתם בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור"

שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה.

(ו) הודעה מאת בעל מיתקן תת־קרקעי, לפי סעיף זה תישלח

בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור בסעיף 2(א)(11)

או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965149; הודעה

לרשות מקומית כאמור בסעיף קטן (ה) תישלח בדואר רשום

למשרדי הרשות המקומית.

(ז) בסעיף זה, "יום מסירת ההודעה" - בתום חמישה ימים

מיום שליחת ההודעה בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין,

ואם פורסמה ההודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) - יום

פרסום ההודעה בעיתון.

מקום המוחזק בידי 30. (א) בסעיף זה, "מערכת הביטחון" - כל אחד מאלה:

מערכת הביטחון

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד

הביטחון;

(2) יחידות ויחידות הסמך של משרד ראש הממשלה

שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3) צבא הגנה לישראל;

(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם לפי

סעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים,

התשנ"ח-1998150, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2),

ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל;

(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות

להגנה על עדים;

דברי הסבר

נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם לא ניתן למצוא את עוד מוצע לקבוע בסעיף זה את הדרכים והמועדים בעל המקרקעין, יידרש בעל המיתקן התת–קרקעי לפרסם של מסירת ההודעה, ואת אופן פרסום ההודעה במקרה שבו בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי המקרקעין, לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין.

שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של בעל סעיף 30 לחוק המוצע

המיתקן שבו תפורט ההודעה. לאחר שפורסמה ההודעה

בעיתון כאמור תחול חזקה שבעל המקרקעין קיבל את אותה עניינו של סעיף זה כניסה למקרקעין שבהחזקת הודעה ביום הפרסום. מערכת הביטחון. נוסחו של הסעיף המוצע מבוסס על חוק תשתיות הולכה, ומוצע לקבוע בו כי כניסה וביצוע של עוד מוצע לקבוע כי אם מיתקן תת–קרקעי מצוי פעולות לפי סעיף 28 המוצע למקום המוחזק בידי מערכת במקרקעין המיועדים לצורכי ציבור, יידרש בעל המיתקן הביטחון, טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על האמור למסור הודעה גם לרשות המקומית שבתחומה פי דין לגבי אותו מקום, וזאת אף בפעולות דחופות לפי מצויים מקרקעין אלה. סעיף 34 המוצע להלן.

149 ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

150 ס"ח התשנ"ח, עמ' 348.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 781

(6) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני

כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על

אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006151, בעבור גוף

המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו

גוף הודיע עליהם למנהל.

(ב) כניסה וביצוע של פעולות, לפי סעיף 28, למקום המוחזק

בידי מערכת הביטחון, טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך

לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

השגה והרשאה 31. (א) בעל המקרקעין המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 28,

רשאי לפנות בהשגה למנהל בתוך התקופה המנויה בסעיף

29(א) או (ב), לפי העניין.

(ב) בהשגה לפי סעיף קטן (א) יציין בעל המקרקעין את פרטי

הזיהוי שלו ודרכי ההתקשרות עימו, את פרטי זיהוי המקרקעין

שלגביהם מוגשת ההשגה ואת הטעמים להתנגדות לביצוע

הפעולות, ויצרף מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה.

(ג) פנה בעל המקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף

קטן (א), יודיע על כך המנהל לבעל המיתקן התת־קרקעי,

ובעל המיתקן יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את

הפעולות האמורות באותו סעיף קטן רק אם קיבל הרשאה לכך

מאת המנהל.

(ד) המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה,

ואם החליט המנהל להרשות לבעל המיתקן התת־קרקעי

להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך

המנהל לבעל המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע

הפעולות, בצירוף נימוקים.

ערעור 32. (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בהשגה כאמור

בסעיף 31, רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט

השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים

מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.

דברי הסבר

סעיף 31 לחוק המוצע לבעל המיתקן התת–קרקעי להיכנס למקרקעין ולבצע

מוצע לקבוע כי בעל מקרקעין המתנגד לביצוע פעולה בהם את הפעולות האמורות, יודיע על כך המנהל לבעל שנמסרה לו לגביה הודעה לפי סעיף 29 המוצע, רשאי המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, להגיש השגה למנהל. בצירוף נימוקים.

עוד קובע הסעיף כי המנהל מחויב ליידע את בעל סעיף 32 לחוק המוצע

המיתקן התת–קרקעי בדבר ההשגה, ובעל המיתקן יהיה מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לערער על החלטת המנהל רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות בהשגה כאמור בסעיף 31 המוצע, בבית משפט השלום האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל. שבתחום שיפוטו מצויים המקרקעין בתוך 21 ימים, וכן כמו כן, מוצע לקבוע כי המנהל ימסור לבעל לקבוע כי הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע הפעולות, המקרקעין החלטה מנומקת בהשגה, ואם החליט להרשות אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת בידי בית המשפט.

151 ס"ח התשס"ו, עמ' 174.

782 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת

המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל

סעד שבית המשפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.

(ג) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש

בסמכות לפי סעיף 28, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט,

בהחלטה מנומקת, מטעמים מיוחדים.

סדרי דין בערעור 33. שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור לפי סעיף 32;

באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו המועילה

ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

פעולה דחופה 34. (א) על אף האמור בסעיף 29, בעל מיתקן תת־קרקעי רשאי

להיכנס למקרקעין כאמור בסעיף 28 לשם ביצוע פעולה

המנויה באותו סעיף, אף בלא הודעה לפי סעיף 29, אם סבר כי

הפעולה דחופה וחיונית לשם מניעת דליפת דלק מהמיתקן או

לשם מניעת נזק לאדם או נזק משמעותי לרכוש, ובלבד שייתן

הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי

ולא יאוחר מ־24 שעות מתחילת ביצוע הפעולה; הוראות

סעיף 29(ד) יחולו גם לעניין הודעה לפי סעיף זה.

(ב) המנהל ייתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את

טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה

למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה.

(ג) הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה מסורה לבעל המיתקן

עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו, וזאת בכפוף

להחלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב).

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 30(ב) לעניין

כניסה וביצוע פעולות במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון.

פיצויים בעד נזק 35. (א) בעל מיתקן תת־קרקעי שמשתמש בסמכות ומבצע

פעולות לפי סעיף 28, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת

נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא

נעשה שימוש בהם.

דברי הסבר

סעיף 33 לחוק המוצע האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ–72 שעות

מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע את סדרי הדין מתחילת ביצוע הפעולה.

בערעור. כמו כן, בהינתן כי אין סדרי דין, ידון בית המשפט כמו כן, מוצע לקבוע כי הסמכות לביצוע הפעולות בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. לפי סעיף קטן (א) המוצע תהיה מסורה לבעל המיתקן עד סעיף 34 לחוק המוצע להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו, ואולם סמכות זו מוצע לקבוע כי במקרים שבהם נדרשת פעולה דחופה תהיה בכפוף להחלטת המנהל לאחר שנתן לבעל המקרקעין וחיונית לשם מניעת דליפת דלק מהמיתקן או לשם מניעת זכות לטעון את טענותיו כאמור.

נזק לאדם או נזק משמעותי לרכוש, רשאי בעל מיתקן עוד מוצע להבהיר כי אין בהוראות סעיף מוצע זה כדי להיכנס למקרקעין אף בלא הודעה מוקדמת לפי סעיף 29 לגרוע מהוראות סעיף 30(ב) המוצע לעניין כניסה וביצוע המוצע, ובלבד שייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין פעולות במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון.

ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–24 שעות מתחילת

ביצוע הפעולה. סעיף 35 לחוק המוצע

עוד מוצע לקבוע כי המנהל ייתן לבעל המקרקעין מוצע לקבוע חובה על בעל המיתקן התת–קרקעי הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם להימנע ככל שניתן מגרימת נזק למקרקעין שבהם מבוצעות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 783

(ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות כאמור בסעיף

קטן (א), ישלם בעל המיתקן התת־קרקעי, לפי דרישת הניזוק,

פיצויים על הנזק שנגרם.

(ג) החליט בעל מיתקן תת־קרקעי לדחות דרישה לפיצויים

לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה

מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה,

וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי

במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה

לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה

כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה, והיא תקבע את

סכום הפיצויים; הוראות סעיפים 45(ב) ו–(ג) ו־46 לחוק משק

הגז הטבעי, התשס"ב-2002152, יחולו לעניין זה.

עונשין 36. המפריע לבעל מיתקן תת־קרקעי או למי שפועל מטעמו,

בהקמתו, בהפעלתו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של

המיתקן, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף

61(א)(3) לחוק העונשין.

סייג לתחולה 37. הוראות פרק זה לא יחולו על גורם מפעיל.

פרק ז': סמכויות פיקוח

הסמכת מפקחים 38. (א) המנהל רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרד האנרגיה

והתשתיות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק

זה לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה,

חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כמפקח;

דברי הסבר

הפעולות, וכן להשיב את המקרקעין, בתום ביצוע הפעולות, פעילותו, שכן על הגורם המפעיל ממשיכות לחול ההוראות למצבם כפי שהיו טרם ביצוע הפעולות. שבחוק תשתיות להולכה.

בד בבד, מוצע לעגן את זכותו של בעל המקרקעין פרק ז' לחוק המוצע: סמכויות פיקוח

לקבל פיצויים בשל נזק שנגרם למקרקעין עקב ביצוע סעיף 38 לחוק המוצע

הפעולות כאמור. כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרה של

מחלוקת בעניין הפיצויים, יהיה ניתן להעביר את דרישת מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי למנות מפקחים הפיצוי להכרעתה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה לצורך פיקוח על ביצוע הוראות החוק המוצע.

כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי תנאי הסף למינוי סעיף 36 לחוק המוצע מפקחים לצורך הפעלת סמכויות הפיקוח לפי החוק המוצע כוללים: בדיקת עבר פלילי מטעמי ביטחון הציבור; קבלת מוצע לקבוע עבירה עונשית שדינה מאסר שלוש הכשרה ייעודית לתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו; וכן שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, למי התקיימות תנאי כשירות נוספים שייקבעו על ידי השר.

שמפריע לבעל מיתקן תת־קרקעי או למי שפועל מטעמו,

בהקמתו, בהפעלתו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של הסדר זה נועד להבטיח כי סמכויות פיקוח יופעלו המיתקן. בידי גורמים מיומנים, כשירים ואמינים בלבד, וזאת לנוכח הרגישות הכרוכה בהפעלת סמכויות שלטוניות כלפי סעיף 37 לחוק המוצע גורמים הפועלים במשק הדלק.

מוצע לקבוע כי הוראות פרק מוצע זה לא יחולו על

גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה או על נכסי

152 ס"ח התשס"ב, עמ' 55.

784 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות

שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

סמכויות פיקוח 39. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו

תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או

מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי

חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט,

כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995153; לעניין מסירת

ידיעה או מסמך לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 8(ד);

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח,

ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו

של בית משפט.

חובת הזדהות 40. (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי פרק זה אלא

בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת

תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה

על תפקידו ועל סמכויותיו.

(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה

עלול לגרום לאחד מאלה:

(1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;

(2) פגיעה בביטחון המפקח.

(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת

ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו

כאמור, מוקדם ככל האפשר.

דברי הסבר

סעיף 39 לחוק המוצע סעיף 40 לחוק המוצע

לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק המוצע, מוצע מוצע להסדיר את אופן הפעלת סמכויות הפיקוח, תוך להקנות למפקח שהוסמך לכך סמכויות הכוללות אפשרות קביעת חובת הזדהות של המפקח באמצעות תג ותעודה לדרוש מכל אדם פרטי זיהוי, ידיעות ומסמכים הנוגעים החתומה בידי המנהל, המעידים על תפקידו וסמכויותיו.

לביצוע החוק, וכן להיכנס למקום, לרבות כלי תחבורה עם זאת, חובת ההזדהות האמורה לא תחול אם קיומה נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על עלול לסכל את ביצוע הסמכות או לפגוע בביטחון המפקח.

פי צו של בית משפט. ואולם אם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את

הסדר זה נועד לאפשר פיקוח אפקטיבי על מפעילי חובת ההזדהות האמורה, תהיה חובה להשלימה מוקדם התשתית ועל יישום ההוראות שנקבעו לפי החוק המוצע, ככל האפשר.

תוך מתן כלים לאיסוף מידע ולבקרה שוטפת לגוף המפקח.

153 ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 785

פרק ח': אמצעי אכיפה מינהלית

סימן א': הטלת עיצום כספי

עיצום כספי 41. הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן,

רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה,

בסכום של 150,000 שקלים חדשים:

(1) לא מסר דוח בהתאם להוראות לפי סעיף 8(א) ו–(ב);

(2) לא מסר מסמך שנדרש למוסרו לפי הוראות סעיפים 8(ג)

או 26.

הודעה על כוונת 42. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה

חיוב מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 41 (בפרק זה - המפר),

ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה -

הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את

אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה) המהווה

את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

דברי הסבר

פרק ח' לחוק המוצע: אכיפה מינהלית ההפרה בחוק זה היא בשל אי־דיווח או דיווח חלקי

כללי בפרק זה מוצע לקבוע כי מפעיל תשתית שלא או לא נכון בנוגע לכמויות שבעבורן נתן מפעיל התשתית מסר מסמך שנדרש לפי סעיפים 8(ג) או 26 שירות, וזאת כדי לוודא שמפעיל התשתית פועל בהתאם לחוק המוצע או שלא מילא אחר חובות הדיווח הקבועות להוראות החוק המוצע. יצוין כי למפעילי תשתיות יש בסעיפים 8(א) ו–8(ב) לחוק, יהיה נתון לעיצום כספי מינהלי תמריץ כלכלי להקטין את היקף מתן השירות בפועל בשביל בגובה 150,000 שקלים חדשים. הסדר זה נועד לחזק את לשלם פחות במסגרת התעריף של דמי התשתית, אך קנס אכיפת חובות הדיווח ומסירת המידע, ולאפשר טיפול מהיר בגובה הסכום שנקבע כאמור עשוי להביא למצב שבו ויעיל בהפרות, בלי להיזקק להליך פלילי. ההפרה לא תשתלם.

לסימן א': הטלת עיצום כספי סעיפים 42 עד 44 לחוק המוצע

סעיף 41 לחוק המוצע בסעיפים אלה מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות

להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות

תכליתה של הסנקציה המינהלית היא תכלית המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות הרתעתית־מניעתית. היא מניחה כי ביצוע הפרות של זו. הוראות מפורטות אלה נועדו להבטיח זכויות בסיסיות עבירות הסדר נעשה מתוך שיקולים תועלתניים של המפר, של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שוויונית של שסבור, למשל, שאי־קיום ההוראה עשוי לחסוך לו הוצאות. הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות.

מסיבה זו גובה הסכום של העיצום הכספי נועד למנוע את

התמריץ הכלכלי להפר את החוק, קרי לנטרל את קיומה של בסעיף 42 לחוק המוצע מתואר השלב הראשון "ההפרה היעילה". עם זאת, גובה הסכום של העיצום הכספי בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית צריך להיות מידתי ולא לסכן את המשך פעילותו הכלכלית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של של המפר, שכן מטרת הסנקציה המינהלית היא החזרת הוראות החוק, והוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום המפוקח למשטר ציות ולא לגרום, בפועל, להפסקת פעילותו. כספי (להלן - הודעה על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי למנהל יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה מוצע לקבוע כי הסכום שיהיה רשאי המנהל להטיל על ביצוע הפרה על ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום יעמוד על 150,000 שקלים חדשים, זאת בדומה להפרה העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע דומה של אי־דיווח או דיווח שגוי המצויה בפרק ח' לחוק ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית משק הגז הטבעי. שלפני המנהל.

786 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל

לפי הוראות סעיף 43 וכי יראו את ההודעה על כוונת

חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות

האמורה, כאמור בסעיף 44(ד);

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל

הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 45,

ושיעור התוספת.

זכות טיעון 43. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 42,

רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה

להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד

מסירת ההודעה; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה,

מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת המנהל 44. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי

ודרישת תשלום סעיף 43, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא

להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 46.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה,

בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה - דרישת

תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום

הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו

הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט

המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 43, בתוך

התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת

חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר

במועד האמור.

הפרה נמשכת 45. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה

והפרה חוזרת הפרה החלק החמישים שלו, לכל חודש שבו נמשכת ההפרה.

דברי הסבר

בסעיף 43 המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר לפני הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום הרשות, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון מופחת, אם המפר הביא לפני המנהל עדות לקיום נסיבות את טענותיו לפני המנהל בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו שבשלהן יכול המנהל להפעיל את סמכותו להפחית את הודעה על כוונת חיוב, והמנהל רשאי להאריך את התקופה סכום העיצום הכספי.

האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. למפר זכות לטעון אם המפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך את טענותיו בכתב ואולם למנהל שמורה הזכות להיענות ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת לבקשת מפר לטעון את טענותיו בעל פה לפניו. תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר, ויהיה על המפר בסעיף 44 מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקל המנהל את לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.

טענות המפר, יחליט אם יש להטיל עיצום כספי ומה גובהו. סעיף 45 לחוק המוצע

אם המנהל יחליט כי לא התגלו עובדות חדשות הסותרות

או משנות את התשתית הראשונית שעליה נסמך כי אכן חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום טבען. מוצע לקבוע כי על ההפרה הנמשכת ייווסף סכום

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 787

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה

הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה

חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף

41, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה

הוטל על המפר עיצום כספי.

סכומים מופחתים 46. (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך

מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות

ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום

הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של 47. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת

העיצום הכספי דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני

המנהל כאמור בסעיף 44(ד) - ביום מסירת ההודעה על

כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 61 או

הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של

העיצום הכספי בידי המנהל או בידי בית המשפט - יהיה

העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה

או בערעור, לפי העניין.

(ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה

(בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד

הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של

השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא

מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד

המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום

הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

דברי הסבר

החלק החמישים של העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף פעולה לכל חודש שבו נמשכת ההפרה. בהפרה חוזרת, מוצע עם המנהל, ונכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת הישנות לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה.

החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר סעיף 47 לחוק המוצע

רצידיביסט.

מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכום העיצום

סעיף 46 לחוק המוצע הכספי הקבוע בסעיף 41 שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם

מאחר שההסדר המוצע מסמיך את המנהל להטיל בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של המנהל התשלום, או במקרה של עתירה לבית משפט השלום.

להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף זה. מוצע להקנות סמכות דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לשר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות נסיבות לפני המנהל - הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על ושיקולים שבהתקיימם יפחית המנהל את העיצום הכספי כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגשה עתירה לבית בשיעורים הקבועים לצידם (להלן - תקנות ההפחתה). המשפט או הוגש ערעור על פסק דין כאמור, ובית המשפט בתקנות ההפחתה רשאי השר להביא בחשבון נסיבות או המנהל הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח המציית יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום) - הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

788 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

המועד לתשלום 48. על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום

העיצום הכספי מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 44.

ריבית שקלית ודמי 49. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום

פיגורים הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק

פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961154 (בפרק זה - חוק

פסיקת ריבית והצמדה).

פריסת תשלום 50. (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום

העיצום הכספי של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל

על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור,

ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב) החליט המנהל על פריסת התשלום לפי סעיף קטן (א),

תיווסף לסכום שיש לשלמו בתקופת הפריסה ריבית שקלית

לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת

המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה,

יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 49.

גבייה 51. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995155.

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית 52. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה

מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 41, והתקיימו נסיבות

שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי

הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א',

למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן

זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי

לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

דברי הסבר

סעיפים 48 עד 51 לחוק המוצע המנהל יקבע את מספר התשלומים למפר בהתחשב

מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים בסכום העיצום הכספי שהוטל ובנסיבות מיוחדות אחרות.

מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי כמו כן, ובהתאם לשינויים שבוצעו בתיקון מס' 9 לחוק במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, החל מהיום הראשון פסיקת ריבית והצמדה, מוצע לקבוע שבמהלך התקופה שבה לאיחור בתשלום, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק משלם המפר את העיצום הכספי בתשלומים, תיווסף לסכום פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - חוק פסיקת העיצום הכספי רק ריבית שקלית. ואולם, אם המפר לא ריבית והצמדה), עד לתשלומו (סעיף 49 המוצע). תוספות שילם את אחד מהתשלומים החודשיים במועדו, ההחלטה אלה הן החלופה המידתית והמתאימה ביותר החל מיום על פריסת התשלומים תבוטל, יתרת החוב תעמוד לפירעון א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), יום כניסתם לתוקף של מידיי ויחולו ממועד זה הוראות סעיף 49 בדבר תשלום ריבית חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 שקלית ודמי פיגורים עד לתשלום החוב במלואו.

(להלן - תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה), ושל חוק עוד מוצע לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד-.2024 המדינה וכי על גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות.

נוסף על כך, מוצע להסמיך את המנהל להחליט על לסימן ב': התראה מינהלית

פריסת התשלום של העיצום הכספי לבקשתו של מפר. יובהר סעיפים 52 עד 54 לחוק המוצע

כי סמכות זו נתונה למנהל כל עוד לא חלף מועד התשלום.

לאחר שחלף מועד התשלום, החוב עובר לגבייה במרכז התראה מינהלית היא כלי אכיפה המקל עם המפר, לגביית קנסות, ויחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות ומחליף, במקרים מסוימים, הטלה של עיצום כספי.

והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק המרכז לגביית קנסות). ההתראה המינהלית מאפשרת למפר הזדמנות לתקן את 154 ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

155 ס"ח התשנ"ה, עמ' 170.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 789

(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה

את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את

ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי

לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין,

כאמור בסעיף 54, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את

ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 53.

בקשה לביטול 53. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 52, רשאי

התראה מינהלית הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את

ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו

מהווה הפרה.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף

קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי

הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או

לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת

המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת 54. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה

והפרה חוזרת והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה,

לאחר התראה

יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 45(א),

והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה

הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 42, בשינויים המחויבים.

דברי הסבר

ההפרה, בלא תשלום העיצום הכספי. זאת, אף על פי בעת ביצוע הפרה נוספת (שבשלה יוטל עיצום כספי מוגבר), שהתשתית העובדתית שלפני המנהל מעידה כי הייתה מנוע המפר מלטעון כי לא ביצע את ההפרה הראשונה. תחימת הפרה של הוראות החוק. מנקודת מבטו של המנהל, מנגנון האפשרות של העלאת הטענות לשלב משלוח ההתראה בלבד ההתראה מאפשר לו להבהיר את דרישותיו למי שנתון נועדה ליצור סופיות להליכים, וכן ודאות ומתן תוקף להתראה לפיקוחו, בטרם יטיל עליו עיצום כספי. ההנחה בבסיס ככזו שאמורה להניע את המפר לציית לחוק.

הוויתור על הטלת עיצום כספי היא שהוראות הרגולציה עוד מוצע לקבוע בסעיף 54 כי אם נמסרה למפר אינן בהירות דיין או שהרגולציה מחייבת תקופת התארגנות התראה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה מבחינת המפוקחים שבמהלכה יהיה להם קושי לקיים ההתראה, ימסור לו המנהל הודעה על כוונת חיוב בשל את דרישותיה. ההתראה המינהלית מאפשרת להבהיר גם הפרה נמשכת. לעניין זה יובהר כי מכיוון שבהתראה למפר וגם לציבור המפוקחים הרחב, כי ההתנהגות שבשלה מינהלית מוותר המנהל, כאמור לעיל, על העיצום הכספי נשלחה ההתראה היא הפרה של הוראות החוק. סעיף 52 בשל ההפרה, סכום העיצום הכספי שיוטל במקרה זה הוא המוצע מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום העיצום כי הנסיבות למתן התראה ייקבעו בנהלים, באישור היועץ הכספי בשל ההפרה הראשונה שבגינה ניתנה ההתראה.

המשפטי לממשלה. ההודעה על כוונת חיוב שימסור המנהל למפר במקרה

מפוקח שנמסרה לו התראה מינהלית ואינו מסכים עימה, זה תהיה כאמור בסעיף 42, בשינויים המחויבים. כך יכול לתקוף את החלטת המנהל בשתי דרכים - האחת היא למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה הגשת בקשה לביטול ההתראה, מאחת העילות המנויות הנמשכת ובין השאר נתונים לעניין התמשכות ההפרה בסעיף 53 המוצע, והשנייה היא הגשת עתירה לבית המשפט ולעניין תקופת ההפרה (ממועד משלוח ההתראה). במקרים כאמור בסעיף 61 המוצע. אם המפר לא ביקש את ביטול שבהם ביצע המפר הפרה חוזרת לאחר משלוח התראה ההתראה או לא עתר לבית המשפט (או שעתר ובית המשפט על ביצוע ההפרה הראשונה, ימסור לו המנהל הודעה דחה את עתירתו), רואים את המפר כמי שביצע את ההפרה. על כוונת חיוב כאמור בסעיף 42, בשינויים המחויבים. כך 790 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה

והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה,

בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה

הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 45(ב), והמנהל

ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת,

בהתאם להוראות סעיף 42, בשינויים המחויבים.

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

הודעה על 55. היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות

האפשרות להגשת לפי חוק זה, כאמור בסעיף 41, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל,

התחייבות ועירבון

בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור

למפר הודעה על אפשרותו להגיש למנהל כתב התחייבות

ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו

עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי

לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ

המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

תנאי ההתחייבות 56. (א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת

וגובה העירבון ההוראה כאמור בסעיף 55, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה

הוראה, בתוך תקופה שיקבע המנהל בכתב ההתחייבות

ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה

על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

דברי הסבר

למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה בכתב ההתחייבות, במטרה לגרום להקטנת הנזק מההפרה החוזרת ולסכום העיצום הכספי המוטל בגינה, שהוא סכום או למניעת הישנותה.

גבוה יותר. כאמור לעיל, נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר

לסימן ג': התחייבות להימנע מהפרה בידי המנהל עירבון בגובה העיצום הכספי שהיה ניתן

סעיפים 55 עד 59 לחוק המוצע להטיל עליו. המנהל רשאי לפטור מהפקדת העירבון או

להפחיתו, אך יובהר כי הקלה זו נוגעת רק לעצם הפקדת

התחייבות להימנע מהפרה היא אמצעי אכיפה נוסף העירבון. אם המפר ימשיך בביצוע ההפרה או יבצע הפרה המקל עם המפר ומאפשר לממונה גמישות ומידתיות נוספת - יהיה ניתן לגבות ממנו את מלוא הסכום, כמפורט בהפעלת סמכויותיו. ההתחייבות מחייבת את הסכמת בסעיף 58 המוצע.

המנהל והמפר, ומאפשרת למפר לחזור לציות בלי שיוטל

עליו עיצום כספי. חלף התשלום, המפר יפקיד כעירבון את אם המפר ימשיך להפר את אותה הוראה שבשל סכום העיצום הכספי בלבד, והוא יושב לו בחלוף התקופה הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או יבצע הפרה נוספת שבעדה ניתנה ההתחייבות. של אותה הוראה, יחולט העירבון שהפקיד המפר, במועד דרישת התשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה סעיף 55 המוצע מבנה את שיקול הדעת בהפעלת החוזרת, לפי העניין - קרי לאחר בירור טענותיו של המפר הסמכות וקובע כי הנסיבות שבהן יתאפשר למפר להגיש והחלטת המנהל כי המפר המשיך בביצוע ההפרה או חזר כתב התחייבות ולהפקיד עירבון ייקבעו בנהלים, באישור וביצע הפרה נוספת. עוד מוצע לקבוע כי גם במקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה.הפעלת מנגנון ההתחייבות המפר הפר את אחד התנאים הנוספים שקבע המנהל בכתב מותנית בנסיבות שבהן קיימת תשתית ראייתית לביצועה ההתחייבות, יחלט המנהל את העירבון שהפקיד המפר, של הפרה שניתן להטיל בשלה עיצום כספי, אך לנוכח לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

מאפייני ההפרה והמפר, ניתן להסתפק באמצעי אכיפה זה. העירבון שהופקד מבטא את סכום העיצום הכספי שהיה בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את ההפרה ניתן להטיל על המפר בשל ביצוע ההפרה הראשונה, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה מהוראות החוק אלמלא נשלח לו כתב התחייבות. בכך מבטא כתב בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים, לפי קביעת המנהל. ההתחייבות למעשה הטלה של עיצום כספי "על תנאי".

כמו כן עליו לעמוד בתנאים נוספים ככל שקבע המנהל חילוט העירבון במקרה של הפרה נמשכת, הפרה חוזרת או הפרת תנאי מתנאי כתב ההתחייבות ייחשב כהטלת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 791

(ב) המנהל רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים

נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת

ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או

למנוע את הישנותה.

(ג) נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי המנהל

עירבון בסכום העיצום הכספי שהמנהל היה רשאי להטיל

על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות

ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 46(ב).

(ד) המנהל רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור

את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את

סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

תוצאות הגשת 57. (א) הגיש המפר למנהל כתב התחייבות והפקיד עירבון

כתב התחייבות לפי סימן זה, בתוך30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור

ועירבון או אי־

הגשתם בסעיף 55, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא

הגיש המפר למנהל כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון,

בתוך התקופה האמורה, ימסור לו המנהל הודעה על כוונת

חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 42.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף

קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הפרת התחייבות 58. (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן

זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן,

יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות,

להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב

ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה

במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה

נמשכת לעניין סעיף 45(א) או כהפרה חוזרת לעניין

סעיף 45(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א) המנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב

בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי

העניין, בהתאם להוראות סעיף 42, בשינויים

המחויבים;

דברי הסבר

עיצום על ההפרה המקורית שבשלה הוא ניתן. לכן, במקרה עוד מוצע לקבוע כי אם המפר לא עמד בתנאי כתב של הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, סכום העיצום הכספי ההתחייבות שנתן בשל הפרה מסוימת, לא יתאפשר לו שיוטל, נוסף על חילוט העירבון, כאמור בסעיף 58, יהיה בעתיד להגיש כתב התחייבות נוסף אם חזר והפר אותה בשל הימשכות ההפרה או הישנותה, ולא יכלול את סכום הפרה. אם המפר עמד בכל תנאי כתב ההתחייבות, יוחזר העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונית. לו כתב העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, מיום הפקדתו ועד יום החזרתו.

792 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) מסר המנהל למפר דרישת תשלום בשל

ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין,

בהתאם להוראות סעיף 44(ב)(1) או שהמפר לא

טען את טענותיו לפני המנהל לעניין אותה הפרה

כאמור בסעיף 44(ד), יחלט המנהל את העירבון

נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה

הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט המנהל, לפי

סעיף 56(ד), לפטור את המפר מהפקדת העירבון או

להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת

תשלום לפי סעיף 44 הכוללת גם את סכום העירבון

שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום

העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית לפי

חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת המנהל

על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה

של דרישת התשלום;

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו

בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 56(ב) - יחלט המנהל

את העירבון, ואם החליט, לפי סעיף 56(ד) לפטור את

המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון,

ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 44 לגבי סכום

העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת

מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית לפי

חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת המנהל על

הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת

התשלום; המנהל לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת

תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות

לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף

זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן

העירבון.

(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר

המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב

ההתחייבות, לא יאפשר לו המנהל להגיש כתב התחייבות

נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.

השבת העירבון 59. עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה,

יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד,

בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום

הפקדתו עד יום החזרתו.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 793

סימן ד': שונות

עיצום כספי בשל 60. על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק

הפרה של הוראות זה המנויות בסעיף 41 או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום

לפי חוק זה ולפי

חוק אחר כספי אחד.

עתירה 61. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן להגיש

עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט

השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את

ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית

המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או

הופקד עירבון, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור

על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת

סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי

או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו

אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית

שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו או

הפקדתו, עד יום החזרתו.

פרסום 62. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר

האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את הפרטים

שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו

בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

דברי הסבר

לסימן ד': שונות עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ביצוע החלטה של

סעיף 60 לחוק המוצע המנהל במקרה של הגשת עתירה, נתון לשיקול דעתו של

המנהל או של בית המשפט שאליו הוגשה העתירה. כמו כן

לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מוצע לקבוע כי אם התקבלו העתירה או ערעור על פסק דין כמה הוראות לפי חוק זה או לפי חוק זה וחוק אחר שגם בעתירה כאמור, סכום הכסף שיוחזר למפר יהיה בתוספת בשל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי. לכן מוצע לקבוע כי ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, כדי למנוע על מעשה אחד שמהווה כמה הפרות כאמור, ניתן להטיל פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.

רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מגלמת את המחויבות של

הרשות המינהלית שלא להטיל סנקציות במידה העולה על סעיף 62 לחוק המוצע

הנדרש. כך, אם המפר קיבל מהמנהל הודעה על כוונת חיוב מוצע לחייב את המנהל לפרסם את החלטותיו בדבר לגבי מעשה שבשלו שילם כבר עיצום כספי, יוכל לטעון הטלת עיצום כספי. תכלית חובת הפרסום היא הבטחת במסגרת זכות הטיעון כי אין להטיל עליו עיצום כספי נוסף שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של המנהל, אשר מכוח הוראה זו. בידיו מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום סעיף 61 לחוק המוצע מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של המנהל לפי על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי הפרק המוצע, כגון ההחלטה להטיל עיצום כספי (לאחר העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם מסירת דרישת תשלום) או למסור התראה מינהלית, יהיה הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום בית משפט שלום. החלטות אלה הן החלטות מינהליות ועל הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית כן יש לקיים בעניינן ביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה.

המינהלי, ככל החלטה מינהלית אחרת.

794 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי,

מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן

הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר.

(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 61 על החלטת המנהל להטיל

עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור,

יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או

הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים

שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי

סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998156, וכן רשאי הוא

שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות

ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על

תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים.

(ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים

האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות 63. (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת

פלילית כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו

מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות

לפי חוק זה המנויות בסעיף 41, המהווה עבירה.

דברי הסבר

מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות פלילית, ונדרש לבחור את מסלול האכיפה המתאים המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע להבהיר לנסיבות.

כי המנהל רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע על פי המוצע, אם החל הליך מינהלי נגד מפר, לא שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי. המצדיקות זאת. ההיערכות לאכיפה מינהלית בכל הנוגע עם זאת, על אף חשיבותו של הפרסום כמפורט לעיל - לאיסוף הראיות, לשיח עם המפר וכדומה, נעשית בדרך כדי למנוע פגיעה מעבר לנדרש במפר כתוצאה מהפרסום שונה מאיסוף ראיות לצורך הליך פלילי. כך למשל המפר האמור, מוצע להגביל את תקופת הפרסום על תאגיד אינו נחקר באזהרה ואינו נערך להגנה משפטית כפי שנעשה לארבע שנים. לקראת הליך פלילי. לכן יש להימנע מהסבת הליך האכיפה סעיף 63 לחוק המוצע מהליך מינהלי להליך פלילי, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות את המעבר להליך הפלילי. במקרה מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי, המצאת התראה כזה של הסבת ההליך להליך פלילי, אם המפר שילם עיצום מינהלית או מתן התחייבות והפקדת עירבון לפי חוק זה, כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם, אם הפרת ההוראה כספי או העירבון שהפקיד, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי כל דין. ואולם, מוצע פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו או הפקדתו עד יום להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל אכיפה מינהלית ואכיפה החזרתו.

156 ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 795

(ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה

מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות

ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו

כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות

חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש

נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או

הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי

העניין, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה,

לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

פרק ט': הוראות שונות

הוספת פעולות 64. השרים רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי

לשירותי תשתית פעולת הזרמה או פעולת שאיבה יהיו חלק משירותי תשתית

דלק

דלק, אם מצאו כי הדבר דרוש לצורך אספקה סדירה של

שירותי תשתית במשק הדלק, בשגרה ובחירום, וכדי לקדם

את התחרות במתן שירותים אלה, ורשאים הם לקבוע כאמור

לגבי כל שירותי תשתית הדלק או חלק מהם.

ביצוע ותקנות 65. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות

לביצועו; תקנות כאמור, למעט לעניין פרק ו', יותקנו בהסכמת

שר האוצר.

תיקון חוק התכנון 66. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965157, בסעיף 12ז, בסופו

והבנייה יבוא:

(5)" לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 35(ג)

לחוק משק הדלק (דמי תשתית וסמכויות כניסה למקרקעין),

התשפ"ו-.2026"

דברי הסבר

באופן דומה מוצע לקבוע כי אם הוגש נגד אדם כתב גם על סוגי פעולות נוספות, וזאת בלא צורך בתיקון חקיקה אישום בשל מעשה המהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו אשר הליך קידומו עשוי להימשך זמן רב.

המנהל הליכי אכיפה מינהלית. סעיף 65 לחוק המוצע

פרק ט' לחוק המוצע: הוראות שונות מוצע לקבוע כי השר יהיה ממונה על ביצוע החוק

סעיף 64 לחוק המוצע המוצע, וכן להתקין תקנות בהסכמת שר האוצר, למעט

מוצע לקבוע כי השרים, באישור ועדת הכלכלה של לעניין פרק ו' המוצע שעניינו כניסה למקרקעין.

הכנסת, רשאים לקבוע כי פעולות הזרמה או פעולת שאיבה הסדר זה נועד לרכז את האחריות ליישום החוק בידי יהיו חלק משירותי תשתית דלק, אם מצאו כי הדבר נדרש השר הממונה על תחום משק הדלק, תוך הבטחת מעורבותו לצורך אספקה סדירה של שירותי תשתית במשק הדלק, של שר האוצר בעניינים בעלי השלכות תקציביות, בשגרה ובחירום, וכדי לקדם את התחרות במתן שירותים אלה. תעריפיות ומשקיות, וכן לאפשר קביעת הוראות משלימות כמו כן, יובהר כי השרים רשאים לקבוע כי אותן וגמישות הנדרשות להפעלה השוטפת של החוק המוצע.

פעולות יחולו בעבור כל סוגי שירותי התשתית או חלק סעיף 66 לחוק המוצע

מהם. מוצע לקבוע תיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה, כך

הסעיף נועד להשאיר שיקול דעת מובנה לשרים, שוועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה תהיה מוסמכת לדון באישור ועדה של הכנסת, להחיל את ההסדר התעריפי ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 35(ג) לחוק המוצע.

157 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ה, עמ' 750.

796 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י"ד: שדות תעופה בשיתוף המגזר הפרטי

השם 71. פרק זה יהיה "חוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026".

סעיפי החוק 72. ואלה סעיפי חוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-:2026

"פרק א': הגדרות

הגדרות 1. בחוק זה -

"בעל זיכיון" - כהגדרתו בסעיף 3;

"חוק הטיס" - חוק הטיס, התשע"א-2011158;

"חוזה זיכיון" - חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל

זיכיון כאמור בסעיף 6;

"חוק רשות שדות התעופה" - חוק רשות שדות התעופה,

התשל"ז-1977159;

"חוק התכנון והבנייה" - חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-

1965160;

"כלי טיס" - כהגדרתו בחוק הטיס;

"מידע" - לרבות מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת

הפרטיות, התשמ"א-1981161;

"פקודת התעבורה" - פקודת התעבורה [נוסח חדש]162;

"פקח" - מי שהוסמך לפקח לפי הוראות סעיף 9;

דברי הסבר

סעיפים בפרק י"ד להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת הזיכיון, המשתמשים ואורגנים אחרים. חוק זה קובע את 71 ו–72 היוצרת דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף תפקידיו, חובותיו וסמכויותיו של בעל הזיכיון, הוראות לגבי הראשון בפרק זה (סעיף 71) מקים את החוק חוזה הזיכיון, סמכויות הפקחים ואנשי הביטחון שישמרו החדש שייווצר - חוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026 על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בשדה, כללי פעילות (בפרק זה - החוק המוצע), והסעיף השני (סעיף 72) מביא שחלים על ציבור המשתמשים בשדה התעופה, פיקוח את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה נפרד. ובקרה על בעל הזיכיון, הגנה על אינטרסים חיוניים של פרק א' לחוק המוצע: הגדרות המדינה בהפעלת שדה תעופה על ידי בעל זיכיון והוראות שונות אחרות. עד לחקיקה זו, שדות התעופה בישראל כללי חוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026 (להלן הוקמו ונוהלו על ידי רשות שדות התעופה, שהיא תאגיד

- החוק המוצע או חוק שדות תעופה בזיכיון), סטטוטורי שהוקם בחוק כאמור, כגוף ממשלתי. חקיקת חוק נועד להסדיר את ההפעלה של שדות תעופה על ידי גוף זה מאפשרת הפעלת שדות תעופה על ידי גורם אחר, פרטי, פרטי שנכרת עימו חוזה זיכיון מהמדינה להפעיל שדה במבנה של Partnership(PPP Private Public - פרויקט תעופה. בעוד ששדות התעופה הקיימים עד כה בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי).

שהעיקרי בהם הוא נמל התעופה בן גוריון, מנוהלים על

ידי רשות שדות התעופה מתוקף חוק רשות שדות התעופה, סעיף 1 לחוק המוצע

התשל"ז-,1977 הרי שהפעלת שדה תעופה בזיכיון, שלא מוצע להגדיר את החוקים ומונחים אחרים בשימוש באמצעות רשות שדות התעופה, נדרשת לחוק אחר שיסדיר החוק המוצע, ובין השאר את המונחים "חוזה זיכיון", את המבנה של האורגנים השונים בהפעלת שדה תעופה "פקח", "שדה תעופה בזיכיון", "שטח שדה תעופה בזיכיון" בזיכיון, את מערכת היחסים ביניהם ואת ההוראות השונות בדרך של הפניה לסעיפים השונים המסדירים אותם בחוק המוטלות עליהם. עם אורגנים אלה נמנים המדינה, בעל המוצע.

158 ס"ח התשע"א, עמ' 830.

159 ס"ח התשל"ז, עמ' 182.

160 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

161 ס"ח התשמ"א, עמ' 128.

162 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 797

"רשות התעופה האזרחית" - רשות התעופה האזרחית במשרד

התחבורה והבטיחות בדרכים שהוקמה לפי חוק רשות

התעופה האזרחית, התשס"ה-2005163;

"שדה תעופה" - שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות

התעופה;

"שדה תעופה בזיכיון" - שדה תעופה המנוי בתוספת;

"שטח שדה תעופה בזיכיון" - כמשמעותו בסעיף 20;

"השר" - שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

"השרים" - השר ושר האוצר.

פרק ב': קביעה והפעלה של שדה תעופה בזיכיון

קביעת שדה 2. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, לקבוע בתוספת

תעופה בתוספת שדה תעופה.

(ב) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, לשנות את

התוספת.

בעל זיכיון 3. שדה תעופה בזיכיון יופעל על ידי חברה שהתאגדה בישראל,

להפעלת שדה שהתקשרה עם ממשלת ישראל בחוזה זיכיון כאמור בסעיף 6

תעופה

(בחוק זה - בעל זיכיון).

תקופת חוזה 4. תקופת חוזה הזיכיון לא תעלה על 50 שנים.

הזיכיון

הפסקת פעילות 5. השרים, לאחר היוועצות במנהל רשות התעופה האזרחית,

של שדה התעופה יהיו רשאים להורות על הפסקת פעילות, באופן זמני או קבוע,

של שדה תעופה בזיכיון, בתנאים שיורו, אם ראו כי בהפעלתו

קיימת סכנה משמעותית ומיידית לשלום הציבור.

דברי הסבר

פרק ב' לחוק המוצע: קביעה והפעלה של שדה תעופה סעיף 4 לחוק המוצע

בזיכיון מוצע לקבוע כי תקופת חוזה הזיכיון לא תעלה על 50

כללי בפרק זה מוצע לעגן את הוראות המסגרת בדבר שנים. הגבלת תקופת הזיכיון נועדה לאפשר החלפה של קביעה של שדה תעופה בתוספת ומשמעות בעל הזיכיון בהליך תחרותי וזאת כדי להגדיל את התועלת קביעה כאמור לעניין הפעלתו על פי חוזה זיכיון כמפורט הכלכלית ולשפר את השירות לאזרח.

להלן. סעיף 5 לחוק המוצע

סעיף 2 לחוק המוצע מוצע להקנות לשר התחבורה ולשר האוצר, לאחר

מוצע להקנות סמכות לשר התחבורה והבטיחות היוועצות במנהל הרשות לתעופה אזרחית, סמכות להפסיק בדרכים (להלן - שר התחבורה), בהסכמת שר האוצר, באופן זמני או קבוע פעילות של שדה תעופה בזיכיון, על לקבוע אילו שדות תעופה יופעלו כשדה תעופה בזיכיון פי תנאים שיורו. סמכות זו מוגבלת למקרים שבהם השרים שעליו יחולו הוראות חוק זה. קביעת שדה תעופה בזיכיון סבורים כי קיימת סכנה משמעותית ומיידית לשלום הציבור.

תיעשה באמצעות הכללת שדה תעופה בתוספת לחוק יובהר כי סמכות זו אינה גורעת מהאפשרות לכלול הוראה זה. עוד מוצע להעניק לשרים את הסמכות לשנות את חוזית בחוזה הזיכיון שעניינה הפסקת הפעילות של שדה התוספת בצו. התעופה או הפסקת התקשרות עם בעל הזיכיון.

סעיף 3 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי שדה התעופה יופעל על ידי חברה

שהתאגדה בישראל, שהתקשרה עם ממשלת ישראל בחוזה

זיכיון.

163 ס"ח התשס"ה, עמ' 130.

798 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ג': הוראות לעניין חוזה הזיכיון ובעל הזיכיון

חוזה הזיכיון 6. חוזה הזיכיון יכלול חובות וזכויות של בעל הזיכיון לעניין

שדה תעופה בזיכיון, לרבות בעניינים אלה:

(1) הפעלתו ואחזקתו של שדה התעופה, וניתן לכלול בחוזה

הזיכיון גם הוראות לעניין פיתוח השדה, תכנונו, הקמתו,

שדרוגו או ביצוע שינויים בו, ולעניין דרכי המימון לכל האמור;

(2) מחירים מרביים וסוגי תשלומים בעד שירותים שונים

בשדה התעופה, כפי שיפורטו בחוזה הזיכיון, הניתנים על ידי

בעל הזיכיון או על ידי גורם שעימו התקשר למתן שירותים

כאמור, והדרך לעדכונם;

(3) סכומים שישלם בעל הזיכיון למדינה או שתשלם

המדינה לבעל הזיכיון, המועדים לתשלומם ואופן ביצוע

התשלומים;

(4) תקופת חוזה הזיכיון, ובלבד שלא תעלה על התקופה

האמורה בסעיף 4;

(5) הוראות בעניין כל שירות אחר בשדה התעופה או שירות

נלווה שניתן לתת אגב מילוי חובותיו של בעל הזיכיון לפי

חוזה הזיכיון, בכפוף לכל דין;

(6) העילות שבשלהן רשאית המדינה להודיע על ביטולו,

התלייתו, הגבלתו או שינויו של חוזה הזיכיון.

דברי הסבר

פרק ג' לחוק המוצע: הוראות לעניין חוזה הזיכיון ובעל בעל זיכיון לגבי שדה תעופה שכבר הוקם, תוכנן, שודרג או הזיכיון פותח על ידי גורם אחר;

כללי בפרק זה מוצע לכלול את ההוראות הנוגעות (2) מחירים מרביים לתשלומים בעד מתן שירותים לחוזה הזיכיון עצמו וכן לחובותיו של בעל בשדה תעופה בזיכיון, שיינתנו או על ידי בעל זיכיון או הרישיון, פעולות נוספות שהוא רשאי לבצע, הקניית על ידי גורם שעימו התקשר בעל זיכיון למתן שירותים.

סמכויות של רשות תימרור מקומית ומינוי פקחים מטעמו כמו כן, יכלול חוזה הזיכיון מנגנונים לעדכון מחירים אלה.

על ידי השר, והכול כמפורט להלן. מאחר ששדה התעופה הוא תשתית ציבורית, על מחירי

הענקת סמכויות לבעל זיכיון נדרשת כדי לאפשר ניהול השירותים להיות מעוגנים בחוזה בין בעל הזיכיון למדינה, תקין ויעיל של שדה תעופה. הענקת הסמכויות המוצעות ולא להיקבע לפי שיקול דעתו הבלעדי של בעל הזיכיון.

בפרק זה לבעל הזיכיון תאפשר מתן ודאות לבעלי זיכיון הקביעה כי המחירים יהיו מרביים נועדה לאפשר לבעל בניהול הסיכונים שלהם בהפעלת שדה תעופה, המהווה הזיכיון גמישות במתן הנחות כדי למשוך משתמשים לשדה מקום ציבורי רחב היקף, הומה אדם, מרובה משתמשים, עם התעופה וכן לשמור על רווחת המשתמשים;

אזורים רגישים בטיחותית. קיימת חשיבות רבה להתנהלות (3) סכומים שישלם בעל זיכיון למדינה או שהמדינה תקינה בשדה התעופה אשר תאפשר הפחתת עלויות ומתן תשלם לבעל הזיכיון בקשר עם שדה תעופה בזיכיון, רמת שירות טובה לציבור המשתמשים. מועדים לתשלום ואופן ביצוע התשלומים. מוצע לעגן סעיף 6 לחוק המוצע בחוזה הזיכיון את מערכת היחסים הפיננסית בין המדינה לבין בעל הזיכיון.

מוצע לקבוע כי על חוזה הזיכיון לכלול את חובותיו

וזכויותיו של בעל הזיכיון לעניין שדה תעופה בזיכיון לרבות מוצע לקבוע בחוזה הזיכיון את תקופת חוזה הזיכיון.

הנושאים האלה: ההתקשרות בחוזה הזיכיון נדרשת להיות תחומה בזמן.

יובהר כי התקופה שתיקבע בחוזה הזיכיון לא תעלה על

(1) הוראות לגבי הפעלתו ואחזקתו של שדה תעופה 50 שנים בהתאם לסעיף המוצע;

בזיכיון, וכן מתן אפשרות לכלול בחוזה הזיכיון הוראות

לעניין פיתוח השדה, תכנונו, הקמתו ושדרוגו ותנאי המימון (4) הוראות בדבר כל שירות אחר או שירות נלווה שניתן לכך. יובהר כי חוזה הזיכיון יכול להיערך בין המדינה לבין לתת אגב מילוי תפקידי בעל הזיכיון ובכפוף לכל דין.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 799

חובות בעל הזיכיון 7. (א) בעל זיכיון לא יפעיל את שדה התעופה שלגביו נכרת

ופעולות נוספות עימו חוזה הזיכיון, אלא אם כן בידו רישיון להפעלת שדה

שהוא רשאי לבצע

תעופה לפי סימן ו' לפרק ב' בחוק הטיס.

(ב) בהפעלת שדה התעופה האמור בסעיף קטן (א), בעל

הזיכיון -

(1) יבצע פעולות, שאינן מוטלות על גורם מוסמך

אחר לפי דין, כדי לאפשר את ביצוע הליכי הכניסה

לישראל והיציאה ממנה של כלי טיס וצוותם ושל

נוסעים ומטענים, ויאפשר את קיום ההליכים כאמור

בידי הגורמים המוסמכים לכך לפי כל דין;

(2) יבטיח את קיומם של השירותים הנדרשים לשם

הגעה של כלי טיס לשדה התעופה ועזיבתו;

(3) ינקוט אמצעים לביטחונו של שדה התעופה ושל

בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים,

והציוד שבהם, בהתאם להוראות לפי כל דין;

(4) ינקוט אמצעים לשמירה על הבריאות, איכות

הסביבה, הבטיחות, אבטחת המידע והגנה בסייבר בשדה

התעופה, בהתאם להוראות חוזה הזיכיון ולפי כל דין.

(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בעל זיכיון רשאי -

(1) לגבות תשלום בעבור השירותים הניתנים בשדה

התעופה בידו או בידי גורם שעימו התקשר לשם מתן

שירותים כאמור, בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי

חוזה הזיכיון;

דברי הסבר

פעילות בעל הזיכיון חייבת להיות מוסדרת בחוזה הזיכיון, ואליה, בתנאי שאלה אינם מבוצעים על ידי גוף מוסמך הן הפעילות התעופתית העיקרית והן כל הפעילויות אחר כמו ביקורת הגבולות. שאר הגופים המוסמכים יפעלו הנלוות, וכל הפעילויות יהיו חייבות להיעשות לפי כל דין; בשדה התעופה בהתאם לסמכותם, ועל בעל הזיכיון לאפשר

(5) העילות שבשלהן רשאית המדינה להודיע על ביטולו, את פועלם. לעניין זה, יובהר כי מוצע שפעולות המכס התלייתו או שינויו של חוזה הזיכיון. על חוזה הזיכיון וביקורות הגבולות ייעשו על ידי הגורמים המוסמכים בדין לכלול מנגנונים ידועים מראש על שינוי, ביטול או התליה ולא על ידי בעל הזיכיון;

של חוזה הזיכיון. (2) להבטיח את קיומם של שירותי הקרקע לכלי הטיס,

יובהר כי הנושאים המפורטים לעיל אינם מהווים רשימה קרי מכלול השירותים הנדרשים לשם הגעה של כלי טיס סגורה, וחוזה הזיכיון יכלול התייחסות להיבטים נוספים, לשדה התעופה ועזיבתו, למשל תדלוק, ניקיון, פריקה למשל לחובות החלות על בעל הזיכיון המנויות בסעיף 7. וטעינה, גרירה ועוד. בעל הזיכיון לא יידרש לספק את כל השירותים בעצמו ויוכל להבטיח את קיומם באמצעות מתן סעיף 7 לחוק המוצע הרשאות לקבלני משנה לספקם;

מוצע לקבוע כי תנאי בסיסי לפעילותו של בעל (3) לנקוט אמצעים לביטחונו של שדה התעופה ושל בני הזיכיון בהפעלת שדה התעופה שלגביו נכרת עימו חוזה האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים, והציוד הזיכיון הוא שברשותו רישיון להפעלת שדה תעופה מאת שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה לפי סמכותו מכוח רשות התעופה האזרחית לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק הטיס, חוק הטיס (ביטחון בתעופה אזרחית), התשל"ז-,1977 ככל התשע"א-2011 (להלן - חוק הטיס). נוסף על כך, מוצע שיקבע, ולפי כל דין. יצוין כי לאבטחת השדה יש חשיבות לקבוע את חובותיו העיקריות של בעל הזיכיון, כלהלן: מיוחדת בהיותו שער כניסה לישראל. כהשלמה להסדר זה

(1) לבצע פעולות המאפשרות קיום של הליכי כניסה מוצע בהמשך תיקון עקיף לחוק להסדרת הביטחון בגופים ויציאה של כלי טיס וצוותם, ושל נוסעים ומטענים מישראל ציבוריים, התשנ"ח-,1998 הקובע את בעל הזיכיון כגוף מונחה לפי אותו חוק;

800 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) להורות, בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף 15,

כי אזור מסוים בשדה התעופה הוא אזור אסור או

מוגבל לכניסה;

(3) לתת כל שירות אחר בשדה התעופה או שירות

נלווה שניתן לתת אגב מילוי חובותיו של בעל הזיכיון

בהתאם להוראות חוזה הזיכיון.

סמכות רשות 8. לבעל זיכיון תהיה סמכות של רשות תימרור מקומית

תימרור מקומית כמשמעותה לפי פקודת התעבורה בכל דרך שבשטח שדה

התעופה בזיכיון, למעט בעניין או בדרך בשטח האמור

שלגביהם מינה המפקח הארצי על התעבורה כמשמעותו

באותה פקודה גורם אחר שיהיה רשות תימרור מקומית.

מינוי פקחים 9. (א) השר ימנה פקחים מקרב עובדי בעל הזיכיון או מי

מטעמו, לשמירה על פעילותו הרציפה של שדה התעופה

בזיכיון והסדר הציבורי בשטחו לפי חוק זה.

(ב) לא ימונה פקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן

התקיימו תנאים אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה

חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת

להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות

בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבע השר

בהסכמת השר לביטחון לאומי, בתחום הסמכויות

שיהיו נתונות לו לפי חוק זה;

דברי הסבר

(4) לנקוט אמצעים לשמירה על הבריאות, איכות הסביבה, סעיף 8 לחוק המוצע

הבטיחות, אבטחת המידע והגנת הסייבר בשדה התעופה, לצורך ניהול התנועה והתחבורה הממונעת בגבולות בהתאם להוראות חוזה הזיכיון ועל פי כל דין. שדה התעופה בזיכיון מוצע לקבוע כי לבעל הזיכיון תהיה נוסף על החובות כאמור, מוצע לקבוע פעילויות סמכות של רשות תימרור מקומית כמשמעותה בפקודת נוספות שבעל הזיכיון יהיה רשאי לבצע - התעבורה [נוסח חדש], אלא אם כן המפקח הארצי על התעבורה מינה גורם אחר כרשות תימרור מקומית לגבי עניין

(1) לגבות תשלומים בעבור השירותים הניתנים בשדה או דרך בשטח האמור. זאת כדי שלא תוקנה סמכות מקבילה התעופה, הן באמצעותו והן באמצעות אחרים שאיתם לשתי רשויות תימרור מקומיות באותו תא שטח. במסגרת זו הוא מתקשר, וכל זאת בהתאם להוראות חוק זה והוראות יפעל בעל הזיכיון כבעל סמכות רשות תימרור מקומית על חוזה הזיכיון; פי סמכויותיה הקבועות בתקנות התעבורה, התשכ"א-,1961

(2) לקבוע, בכפוף לתקנות שקבע שר התחבורה, כי אזור לרבות בהתייחס להליכי קבלת החלטה לגבי הסדר תנועה בשדה התעופה הוא אזור אסור או מוגבל לכניסה (כלומר וחובות ההיוועצות הקבועות במסגרת הפעלת הסמכות, וכן אזור שהכניסה מתאפשרת אליו לבני אדם מסוימים). יובהר בנוגע למעמד ההחלטה והיחס בין רשות התימרור המקומית כי שטחים רבים בשדה אינם מיועדים לציבור הרחב בלא לבין רשות התימרור המרכזית. הקניית הסמכות לבעל הזיכיון נדרשת מאחר ששדה תעופה הוא אתר שכולל תשתיות מגבלה, למשל השטח האווירי, שטחי תעשייה, ואולמות תחבורה והתנועה בו רבה, ולכן יש להעניק לבעל הזיכיון הנוסעים; סמכות לקבוע את הסדרי התנועה באתר, אלא אם כן מונה

(3) לתת כל שירות אחר בשדה התעופה או שירות נלווה גורם אחר על ידי המפקח הארצי לתעבורה.

שניתן לתת אגב מילוי תפקידי בעל הזיכיון על פי החוק סעיף 9 לחוק המוצע

ובהתאם להוראות חוזה הזיכיון.

לצורך תפעול שדה התעופה, יש לתת לבעל הזיכיון

סמכויות למנות פקחים אשר יסייעו לו למלא את תפקידיו

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 801

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה

השר, ככל שיורה.

(ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם באתר

האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובאתר

האינטרנט של בעל הזיכיון.

סמכויות פקח 10. לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, רשאי פקח -

(1) להורות לאדם על מילוי הוראות שנקבעו לפי סעיף 15,

וכן רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדר הציבורי בשדה

התעופה;

(2) לדרוש ממי שהפר לנגד עיניו הוראה לפי סעיף 15 אשר

נקבעה כעבירה, למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג לפניו

תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו, ואם נהג

ברכב - גם את רישיון הרכב, וזאת לצורך דיווח על כך לגוף

הממונה על אכיפת אותה הוראה;

(3) לאסור או להגביל נסיעת רכב בשדה התעופה בזיכיון,

למנוע כניסת רכב אליו או לעכב יציאת רכב ממנו, להורות

לנוהג ברכב לפנותו מהשדה, או לפנות רכב, בין בעצמו, בין

באמצעות רכב גרירה ובין באמצעות רשות מרשויות המדינה

המוסמכת לכך, והכול כדי למנוע הפרעה לנסיעה בשדה או

האטה משמעותית של נסיעה כאמור; הוראות תקנות 23 ו־24

לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961164, יחולו לעניין הפעלת

סמכויות פקח לפי פסקה זו.

דברי הסבר

לפי חוק זה, לצורך שמירה על הסדר ועל תקינות הפעילות של סעיף 10 לחוק המוצע

שדה התעופה. מאחר ששדה תעופה הוא אתר ציבורי בעל

מוצע לקבוע את סמכויות הפקח שמונה לפי סעיף 9

ציבור משתמשים גדול, וכדי לנהל בצורה טובה ויעילה את

המוצע, כדי שיוכל למלא את תפקידו, כמפורט להלן:

שדה התעופה, מוצע להקנות לפקחים סמכויות מצומצמות

בלבד שתכליתן מוגבלת למתן הוראות הנדרשות לשם ניהול (1) לדרוש מכל אדם למלא אחר ההוראות שניתנו מכוח ותפעול תקין של השדה, וכן דיווח על עבירה שנעברה בשטח החוק והתקנות מכוחו, כדי לשמור על הסדר הציבורי בשדה.

השדה לגורם הממונה על אכיפת החוק. אשר על כן, מוצע לצורך ניהול ותפעול תקין של השדה בהתאם להוראות החוק, בסעיף קטן (א) להסמיך את שר התחבורה למנות את הפקחים נדרש כי הפקחים יוכלו להורות לאנשים להתנהג בהתאם מקרב עובדי בעל הזיכיון, או מי מטעמו, אם בעל הזיכיון יפעיל לדין. יודגש כי סמכות זו מוגבלת למתן הוראות בלבד;

את שדה התעופה, כולו או חלקו, באמצעות אותו גוף.

(2) לדרוש מכל אדם שהפר לנגד עיניו הוראות לפי

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את התנאים הנדרשים תקנות שיותקנו לפי חוק זה ואשר נקבעו כעבירה, למסור לשם מינוי פקח - משטרת ישראל הודיעה בתוך שלושה לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה חודשים מיום קבלת פרטי העובד כי היא אינה מתנגדת רשמית אחרת המזהה אותו, ובמקרה של נהג רכב - גם להסמכתו מפנייתו של שר התחבורה אליה מטעמים של את רישיון הרכב, וזאת לצורך דיווח על כך לגוף הממונה שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; על אכיפת העבירה.כדי לפעול לשמירת החוק בשדה הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע שר התחבורה התעופה ולאפשר אכיפה של הפרות שייקבעו כעבירה על בהסכמת השר לביטחון לאומי, בתחום הסמכויות שיהיו ידי הגופים המוסמכים לכך, נדרש כי הפקח יוכל לזהות את נתונות לו לפי חוק זה; הוא עמד בתנאי כשירות נוספים האדם ולדווח על כך לאותם גופים;

למינוי פקחים, כפי שקבע שר התחבורה.

(3) להגביל או לאסור תנועת כלי רכב בשדה. בשדה

בסעיף קטן (ג) מוצע כי הודעה על מינוי פקחים תעופה פועלים גורמים רבים ויש בו תנועת רכבים רבה.

תפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות כדי שבעל הזיכיון יוכל לנהל את תנועת הרכבים בשדה בדרכים ושל בעל הזיכיון.

164 ק"ת התשכ"א, עמ' 1465.

802 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

זיהוי פקח 11. פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא

בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו

ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

זכות עיכבון לגבי 12. (א) לבעל הזיכיון תהיה זכות עיכבון לגבי מיטלטלין

מיטלטלין של שברשותו, של מפעיל אווירי כהגדרתו בחוק הטיס, כערובה

מפעיל אווירי

לתשלום חוב בעד שירותים שנתן בעל הזיכיון למפעיל

האווירי בשדה התעופה בזיכיון, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) החוב נוצר בשלוש השנים שקדמו למועד הפעלת

זכות העיכבון, ובעל הזיכיון שלח למפעיל האווירי

דרישה לתשלום החוב עד למועד שצוין בדרישה,

והמפעיל האווירי לא שילם את החוב עד המועד האמור;

(2) בעל הזיכיון שלח למפעיל האווירי התראה בעניין

הפעלת זכות העיכבון לפי סעיף זה, ובלבד שחלף

המועד לתשלום החוב כאמור בפסקה (1); בהתראה

כאמור יפרט בעל הזיכיון את פרטי החוב, ויידע את

המפעיל האווירי בדבר זכותו להגיש בקשה לביטול

ההתראה לפי סעיף קטן (ג);

(3) המפעיל האווירי לא פרע את החוב ולא הגיש

בקשה לביטול התראה לפי סעיף קטן (ג), או שהגיש

בקשה כאמור והיא נדחתה.

דברי הסבר

התעופה ביעילות, יש לתת לפקחיו סמכויות לנהל את ידע לזהות את הגורם שעומד מולו, וכי הוא פועל מכוח התנועה ולוודא כי לשדה נכנסים רק רכבים המורשים סמכויות שהוענקו לו לפי חוק זה, ועליהם להקשיב לכך, וכמו כן לפעול במקרים של הפרעות לתנועה התקינה להוראותיו.

והרציפה של רכבים בשדה התעופה. אשר על כן, מוצע סעיף 12 לחוק המוצע

כי פקח יהיה רשאי לאסור או להגביל נסיעת רכב בשדה

התעופה, למנוע כניסת רכב אליו וכן לעכב יציאת רכב מוצע לקבוע כי לבעל הזיכיון תהיה זכות עיכבון לגבי מהשדה ולהורות לנוהג ברכבו לפנותו מהשדה, או לפנותו מיטלטלין שברשותו של מפעיל אווירי כערובה לתשלום בין בעצמו, בין באמצעות רכב גרירה ובין באמצעות רשות חוב בעד שירותים שנתן בעל הזיכיון למפעיל האווירי מרשויות המדינה המוסמכת לכך, והכול כדי למנוע הפרעה שבשדה התעופה בזיכיון. הוראה זו נועדה להקטין את לנסיעה בשדה התעופה או האטה משמעותית של נסיעה סיכוני הגבייה של בעל הזיכיון, להוזיל את עלות הפרויקט בו. כמו כן, מוצע כי על הפעלת סמכויות פקח לפי סעיף ולאפשר לבעל הזיכיון התנהלות תקינה בשדה התעופה קטן זה יחולו הוראות תקנות 23 ו־24 לתקנות התעבורה, מול המשתמשים. יובהר כי הוראה זו אינה גורעת מכל התשכ"א-,1961 שעניינן חובות עובר דרך לציית לפקח האמור בפקודת המכס [נוסח חדש] ומתחולת הוראת חוק (תקנה 23) ואיתות פקח להכוונת התנועה (תקנה)24. המיטלטלין, התשל"א-,1971 בכל הנוגע להפעלת זכות העיכבון. מוצע לקבוע כי הפעלת העיכבון תתאפשר סעיף 11 לחוק המוצע בכפוף להתקיימות כל אלה: ראשית, החוב נוצר בשלוש מוצע לקבוע כי הפקח יעשה שימוש בסמכויות השנים שקדמו למועד הפעלת הזכות ובעל הזיכיון יידע את שניתנו לו רק בעת מילוי תפקידו ורק אם ניתן לזהותו כפקח המפעיל האווירי בדבר החוב, שלח לו דרישה לתשלום עד באמצעות תג מזהה ותעודה חתומה על ידי שר התחבורה, למועד שצוין בדרישה, והמפעיל האווירי לא שילם אותו שיציג לפי דרישה. זאת, כדי שציבור המשתמשים בשדה במועד; שנית, לאחר שחלף המועד לתשלום והחוב טרם

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 803

(ב) השר יסמיך ועדה מקרב עובדי משרדו, שתפקידה לדון

בבקשות המוגשות בעניין הפעלת זכות עיכבון לפי סעיף זה,

וחבריה הם שני אלה: עובד הכשיר לכהן כשופט בית משפט

שלום ועובד בעל מומחיות וידע בתחום הכלכלי והחשבונאי

(בחוק זה - ועדת העיכבון).

(ג) קיבל מפעיל אווירי התראה לפני הפעלת זכות עיכבון

לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי הוא, בתוך 14 ימים, להגיש לוועדת

העיכבון בקשה בכתב לביטול ההתראה.

(ד) הפעיל בעל הזיכיון את זכות העיכבון לפי סעיף זה,

והמפעיל האווירי לא הגיש בקשה לביטול התראה לפי סעיף

קטן (ג) בטרם הופעלה זכות העיכבון כאמור, רשאי המפעיל

האווירי לפנות לוועדת העיכבון בבקשה לביטול העיכבון.

(ה) החלטת ועדת העיכבון תתקבל פה אחד, ואם היו הדעות

חלוקות - יבוטלו ההתראה או העיכבון, לפי העניין; ועדת

העיכבון תודיע למפעיל האווירי על החלטתה בתוך 7 ימים

מהיום שבו הוגשה לה הבקשה או מהיום שבו מסר לה המפעיל

האווירי את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה

בבקשה, לפי המאוחר; ועדת העיכבון רשאית, מטעמים

מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה ב־7 ימים נוספים.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לפי פקודת

המכס [נוסח חדש]165.

דיווח לפי דרישת 13. השר או שר האוצר רשאי לדרוש מבעל זיכיון דין וחשבון, וכן

השר או שר האוצר מידע שוטף או חד־פעמי, על כל עניין הנוגע לפעילותו לפי

חוק זה וחובותיו לפי כל דין.

דברי הסבר

שולם, שלח בעל הזיכיון למפעיל האווירי התראה בדבר של מחלוקת בין חבריה - יבוטלו ההתראה או העיכבון הפעלת זכות העיכבון ובה פרטי החוב ויידוע המפעיל שהוטל, בהתאם לטיב הבקשה שהוגשה. החלטת הוועדה האווירי בדבר זכותו להגיש בקשה לביטול ההתראה; תתקבל תוך 7 ימים והיא רשאית להאריך את התקופה ב–7 שלישית, המפעיל האווירי לא פרע את החוב ולא הגיש ימים נוספים מטעמים מיוחדים.

בקשה לביטול ההתראה או שבקשה כזו הוגשה ונדחתה. יובהר שמאחר שזכות העיכבון נועדה כערובה מפעיל אווירי שקיבל התראה לפני הפעלת זכות לתשלום החוב, הרי במקרה ששולם החוב על ידי המפעיל עיכבון יוכל לפנות בבקשה בכתב לביטול ההתראה לוועדה האווירי תפקע מאליה זכות העיכבון.

ייעודית שתדון בבקשות מסוג זה, שימנה שר התחבורה סעיף 13 לחוק המוצע

מקרב עובדי משרדו, ובה שני חברים אלה: עובד הכשיר

לכהן כשופט בבית משפט שלום ועובד בעל מומחיות מוצע להקנות לשר התחבורה ולשר האוצר את וידע בתחום הכלכלי והחשבונאי (להלן - ועדת העיכבון). הסמכות לדרוש מבעל הזיכיון בכל עת דין וחשבון ומידע באופן דומה, גם במקרה שבו הופעלה זכות עיכבון לאחר שוטף או חד־פעמי על כל עניין שהוא בגדר אחריותו שהמפעיל האווירי לא הגיש בקשה לביטול ההתראה בדבר וסמכותו לפי חוק זה ובכפוף לכל דין. הסעיף נועד לאפשר הפעלת זכות העיכבון, יהיה המפעיל האווירי רשאי לפנות לשרים להחזיק במידע ולהשתמש במידע על תפקוד של לוועדה בבקשה לביטול העיכבון. שדה תעופה שהוא תשתית ציבורית שניתנה לזכיין פרטי לתפעול במסגרת חוזה זיכיון. יצוין כי על פי ההגדרה בעת שהוגשה לה בקשה, תבחן ועדת העיכבון את המוצעת, "מידע" כולל מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 תקינות הפעלת זכות העיכבון על ידי בעל הזיכיון. מוצע לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת לקבוע כי החלטת ועדת העיכבון תתקבל פה אחד, ובמקרה הפרטיות).

165 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39.

804 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שימוש במידע 14. בעל הזיכיון לא יעשה שימוש במידע שהתקבל לידיו או

שנוצר על ידו במסגרת פעילותו לפי חוק זה, אלא לצורך

פעילותו כאמור.

פרק ד': הוראות לעניין פעילות בשדה תעופה

תקנות לעניין 15. (א) השר יקבע תקנות לגבי שדה תעופה בזיכיון בעניינים

הפעילות בשדה המפורטים להלן, ולעניין פסקאות (4) ו–(5) - לאחר היוועצות

התעופה

ברשות התעופה האזרחית:

(1) הסדרי העמדת רכב וחנייתו בשטחי שדה

התעופה והתשלום בגינן;

(2) הסדרה והגבלה של מתן שירותי תחבורה ציבורית

או היסעים בשדה התעופה, ובכלל זה באמצעות

אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי פקודת התעבורה או

באמצעות מונית, על פי הרשאה מאת בעל הזיכיון;

(3) שמירת הסדר הציבורי בשדה התעופה;

(4) התנהלות רכב ובני אדם בשטח האווירי; לעניין זה,

"השטח האווירי" - שטח בשדה התעופה הכולל את אזור

התנועה והחניה של כלי טיס כמשמעותם לפי חוק הטיס;

(5) שטחים בשדה התעופה שהכניסה אליהם מוגבלת

ותנאים למתן הרשאת גישה לשטחים כאמור.

(ב) בטרם יקבע תקנות לפי סעיף קטן (א) יפנה השר לבעל

הזיכיון הנוגע בדבר, אם קיים, לקבלת התייחסותו.

פרק ה': פיקוח ואכיפה

מינוי מפקחים 16. (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו

נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח

על ביצוע ההוראות לפי חוק זה וחוזה הזיכיון.

דברי הסבר

סעיף 14 לחוק המוצע העמדת רכב בשדה; הפעלת תחבורה ציבורית ומוניות;

מוצע לקבוע כי בעל הזיכיון לא יעשה שימוש שמירת הסדר הציבורי; התנהלות בשטח האווירי; ותנאים במידע שהתקבל בידו או שנוצר על ידו במסגרת פעילותו למתן גישה לשטחים המוגבלים בשדה, ובכללם שטחי אלא לצורך מילוי הוראות החוק המוצע שלשמן התקבל מיתקני תשתית ותקשוב. תקנות כאמור ייקבעו לאחר קבלת המידע, וכי יחול על מידע כזה חוק הגנת הפרטיות. זאת, התייחסות בעל הזיכיון הנוגע בדבר, ככל שישנו.

כדי להבטיח כי במסגרת פעילות בעל הזיכיון לא תיפגע תקנות בעניין התנהלות בשטח האווירי ותנאים למתן ההגנה על פרטיותם של יחידים וכן לשם הבהרת המסגרת גישה לשטחים המוגבלים בשדה כאמור שעניינן בטיחות הנורמטיבית המחייבת את בעל הזיכיון בנוגע לטיפול במידע, שדה התעופה ייקבעו בהתייעצות עם רשות התעופה לרבות החובות הנלוות של שמירה על המידע. יובהר כי סעיף האזרחית (להלן - רת"א), האמונה על נושאי בטיחות הטיס.

זה אינו גורע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-.1998 פרק ה' לחוק המוצע: פיקוח ואכיפה פרק ד' לחוק המוצע: הוראות לעניין פעילות בשדה תעופה כללי בפרק זה מוצע להסדיר את מנגנון הפיקוח על סעיף 15 לחוק המוצע בעל הזיכיון על ידי מפקחים שימונו מטעם מוצע להסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

לעניין תפעול ותחזוקה של שדה התעופה בזיכיון. בסעיף סעיף 16 המוצע

קטן (א) מוצע לפרט את הנושאים שבהם ייקבעו התקנות מוצע להסדיר בסעיף זה את סמכות מינוי המפקחים לטובת הפעלתו הסדירה של השדה, ובכלל זה הסדרי על ידי שר התחבורה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 805

(ב) לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן

מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה,

חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר,

לשמש כמפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות

שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

סמכויות מפקח 17. (א) המפקח רשאי להזמין את בעל הזיכיון או מי מטעמו

להתייצב לפניו לשם בירור כל עניין לפי חוק זה, כפי שיפרט

בהזמנה.

(ב) המפקח רשאי לתת הוראות לבעל הזיכיון לביצוע

פעולות הנדרשות לצורך מילוי חובותיו לפי חוק זה.

(ג) למפקח תהיה סמכות להיכנס לכל מקום בשדה תעופה

בזיכיון, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על

פי צו של בית משפט.

(ד) למפקח תהיה סמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את

שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית

אחרת המזהה אותו.

(ה) למפקח תהיה סמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר

למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע

ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך"

- לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995166.

פרק ו': הוראות שונות

הגנה על אינטרסים 18. הוראות פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-

חיוניים 1975167, יחולו לגבי בעל הזיכיון, ואולם הסמכויות הנתונות

לפי הוראות הפרק האמור לשרים כהגדרתם בסעיף 59ז לחוק

האמור ולוועדת השרים כהגדרתה באותו חוק יהיו מוקנות,

לעניין סעיף זה, לשרים ולממשלה, בהתאמה.

דברי הסבר

התנאים למינויו של מפקח, ובכלל זה שלא הורשע בעבירה משפט; סמכות לדרישת הזדהות והצגת מסמכים מזהים;

שמפאת חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת השר וסמכות לדרוש כל מסמך וידיעה כנדרש לצורך ביצוע לשמש כמפקח ושהוא קיבל הכשרה מתאימה ועמד בתנאי הוראותיו.

כשירות נוספים כפי שהורה שר התחבורה. פרק ו' לחוק המוצע: הוראות שונות

סעיף 17 המוצע כללי בפרק זה מוצע לכלול הוראות בנושאים שונים

מוצע לקבוע בסעיף זה את הסמכויות שיוענקו המשלימות את הסדרי קביעת שדה תעופה

למפקחים - הזמנת בעל הזיכיון או מי מטעמו לבירור; בזיכיון, ובהן הוראות הנוגעות להגנה על אינטרסים חיוניים, מתן הוראות לביצוע פעולות הנדרשות למילוי חובות שטח שדה התעופה ואי־שיוכו לרשות מקומית, היערוכתה בעל הזיכיון; סמכות כניסה לכל מקום בשדה התעופה של רשות שדות התעופה למתן שירותים במרחב האווירי מלבד מקום המשמש למגורים שלגביו נדרש צו בית של שדה התעופה, מנגנון בירור תלונות, חובת סודיות וכן 166 ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.

167 ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

806 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

מרחב תכנון של 19. שטח שדה תעופה בזיכיון כפי שנקבע לפי סעיף (1)20 יהיה

שדה תעופה מרחב תכנון מחוזי כהגדרתו בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה

בזיכיון

ויחולו לגביו הוראות הסעיף האמור.

קביעת שטח שדה 20. נקבע שדה תעופה בזיכיון -

תעופה בזיכיון

מחוץ לתחום רשות (1) שטח שדה התעופה כפי שאושר בתוכנית כהגדרתה

מקומית בחוק התכנון והבנייה לא יהיה משויך לתחומה של רשות

מקומית וזאת על אף האמור לפי כל דין;

(2) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה המפרטת את

שטח השדה כאמור בפסקה (1);

(3) שר הפנים יעדכן כל הכרזה או צו שהוציא לפי פקודת

העיריות [נוסח חדש]168, או לפי פקודת המועצות המקומיות

[נוסח חדש]169, לפי העניין, ויתאימם לכך ששטח שדה

התעופה כאמור בפסקה (1) אינו חלק מתחומה של רשות

מקומית.

מנגנון בירור 21. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעיל מנגנון לבירור

תלונות תלונות בכל הנוגע לפעילותו של בעל הזיכיון.

דברי הסבר

הוראות בדבר ביצוע ותקנות ושמירת דינים, והכול כפי דין, ובכלל זה פקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות שיפורט להלן. המקומיות [נוסח חדש]; עוד מוצע כי המנהל הכללי של משרד סעיף 18 לחוק המוצע התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה המפרטת את שטח השדה כאמור.

מאחר שמדובר בגורם פרטי שמפעיל שדה תעופה שהוא

משאב ציבורי רגיש, יש להבטיח כי כל האינטרסים החיוניים כפועל יוצא, נכסי בעל הזיכיון בשדה התעופה של המדינה כמו ביטחון, יחסי חוץ ורציפות תפקודית, יישמרו. יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר, לצורך כך, מוצע לקבוע כי הוראות פרק ח'2 לחוק החברות המשתלמים לרשות מקומית. שדה תעופה בזיכיון מופעל הממשלתיות, התשל"ה-,1975 יחולו לגבי בעל הזיכיון, ואולם לאורך שנים ארוכות בהתאם למודל פיננסי שמהווה חלק הסמכויות הנתונות לפי הוראות הפרק האמור לשרים ולוועדת מרכזי במכרז, ויש להבטיח כי קיימת לזכיין ודאות פיננסית השרים כהגדרתם בחוק האמור יהיו מוקנות לעניין סעיף זה, בנוגע לתשלומים הצפויים לו ככל הניתן. על כן, מוצע לשרים כהגדרתם בחוק זה ולממשלה, בהתאמה. לפטור אותו מכל תשלום המשולם לרשות מקומית.

סעיף 19 לחוק המוצע עוד מוצע לקבוע כי שר הפנים יעדכן כל הכרזה או

צו שהוציא לפי פקודת העיריות [נוסח חדש] או לפי פקודת

מוצע לקבוע כי שטח שדה התעופה ייחשב כמרחב המועצות המקומיות [נוסח חדש], לפי העניין, ויתאימם תכנון מחוזי שאינו משויך לתחום שיפוטה של רשות לכך ששטח שדה התעופה כאמור בסעיף (1)20 אינו חלק מקומית וכי ויחולו לגביו הוראות סעיף 12(א) לחוק התכנון מתחומה של רשות מקומית. יודגש כי עדכון שר הפנים והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה). כאמור יהיה טכני בלבד, כדי להבהיר את המצב הקיים שדה תעופה הוא תשתית לאומית חיונית ועל כן נדרש לפי הוראות חוק זה אשר גורעות את שטח שדה התעופה לטפל בכלל האישורים הנוגעים לפעילותו בראייה לאומית מתחום שיפוטן של רשויות מקומיות, וזאת כדי למנוע רחבה כפי שנעשה בפרויקטים המצויים בשטחים גליליים. עמימות בדבר השטח שנגרע ולשם שמירה על אחידות.

סעיף 20 לחוק המוצע סעיף 21 לחוק המוצע

מוצע לקבוע בסעיף (1)20 כי שטח שדה התעופה כפי מוצע לקבוע כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שאושר בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה לא יהיה יקים מנגנון לבירור תלונות הציבור בכל הנוגע לפעילות משויך לתחומה של רשות מקומית וזאת על אף האמור לפי כל של בעל הזיכיון.

168 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.

169 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 807

סודיות 22. אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה, ישמור אותו בסוד ולא

יגלה אותו לאחר אלא לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק

זה, או על פי צו בית משפט.

תוכנית היערכות 23. נכרת חוזה זיכיון, תגיש רשות שדות התעופה למנהל רשות

של רשות שדות התעופה האזרחית תוכנית להיערכות למתן שירותי תעבורה

התעופה למתן

שירותי תעבורה אווירית במרחבי האוויר שלפי חוק הטיס עתידים להיות

אווירית משויכים לשדה התעופה בזיכיון, ובכלל זה לעניין פריסת מיתקני

עזר לשירותי טיס הנדרשים לשם מתן שירותי תעבורה אווירית

כאמור; בסעיף זה, "רשות שדות התעופה", "שירותי תעבורה

אווירית" ו"מיתקן עזר לשירותי טיס" - כהגדרתם בחוק הטיס.

ביצוע ותקנות 24. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות

בכל הנוגע לביצועו.

שמירת דינים 25. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, אלא

אם כן נקבע אחרת.

פרק ז': תיקונים עקיפים והוראת מעבר

תיקון חוק הטיס 26. בחוק הטיס, התשע"א-2011170 -

(1) בסעיף 1 -

דברי הסבר

סעיף 22 לחוק המוצע האמור לפי כל דין; זהו הסדר ספציפי ומאוחר הגובר על

פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות בעניין זה.

מוצע לקבוע כי כל אדם שהגיע אליו מידע סודי לפי

החוק המוצע, יהיה מחויב בשמירה על אותו מידע בסוד, פרק ז' לחוק המוצע: תיקונים עקיפים והוראת מעבר ולא לגלות אותו אלא על פי הוראות החוק או על פי צו כללי מוצעים כמה תיקונים עקיפים בחוק המוצע בית משפט. שנועדו ככלל להשלים את ההסדר המוצע סעיף 23 לחוק המוצע בו בדבר קביעת שדה תעופה בזיכיון וההוראות הנלוות המתחייבות מקביעה זו.

כדי שלא תהיה פגיעה בפעילות שדה התעופה

בזיכיון, מוצע לקבוע שאם נכרת חוזה זיכיון, רשות שדות סעיף 26 לחוק המוצע

התעופה תגיש למנהל רת"א תוכנית להיערכות למתן בסעיף זה מוצע תיקון לחוק הטיס בכמה נושאים שירותי תעבורה אווירית במרחבי האוויר שלפי חוק הטיס שיפורטו להלן.

יועדו לטיסות שיעשו שימוש בשדה התעופה בזיכיון,

ובכלל זה לעניין פריסת מיתקני עזר לטיסה הנדרשים לשם כללי

מתן שירותי הנת"א. לפי סעיף 28 לאמנת התעופה האזרחית הבין–לאומית

סעיף 24 לחוק המוצע שנחתמה בשיקגו ביום כ"א בכסלו התש"ה 7(בדצמבר

1944) ושישראל צד לה (להלן - אמנת שיקגו), שכותרתו

מוצע לקבוע כי שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק "מיתקני טיס ומערכות תיקניות" facilities(navigation Air זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. systems standard)and, המדינות המתקשרות נטלו על סעיף 25 לחוק המוצע עצמן מחויבות רחבה להספקת התשתיות, המיתקנים והשירותים הנדרשים לביצוע תעופה בין־לאומיים.

על בעל הזיכיון יחולו דינים רבים בהפעלת שדה

התעופה, למשל חוק הטיס, החוק להסדרת הביטחון בגופים שדות תעופה

ציבוריים, התשנ"ח-,1998 חוק שוויון זכויות לאנשים עם נכון להיום, כל שדות התעופה בישראל הם בבעלות מוגבלות, התשנ"ח-,1998 חוק הגנת הפרטיות ועוד. סעיף ובהפעלה של רשות שדות התעופה - תאגיד סטטוטורי שמירת דינים מבהיר כי אין באמור בחוק זה כדי לגרוע שהוקם בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 (להלן מהאמור בכל דין אחר, למעט אם נקבע מפורשות אחרת. - חוק רשות שדות התעופה), האחראית לניהולם, הפעלתם כך למשל בסעיף 20 מוצע לקבוע כי שטח שדה התעופה ופיתוחם, והם מנויים בתוספת לחוק האמור.

לא יהיה משויך לתחומה של רשות מקומית וזאת על אף

170 ס"ח התשע"א, עמ' 830; התשפ"ה, עמ' 80.

808 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) במקום ההגדרה "מיתקן עזר לטיסה" יבוא:

דברי הסבר

לפי פרק ב' לחוק הטיס, הפעלת שדה תעופה טעונה הגורם היחיד בעל רישיון להפעלת יחידות נת"א בישראל, רישיון מאת מנהל רת"א, המוסמך לקבוע ברישיון תנאים. מקבלת מרת"א אישור פרטני לכל מיתקן עזר לטיסה שהיא שירותי תעבורה אווירית מפעילה לצורך שירותים אלה, בהתאם לסימן ז' הקיים ולתקנות הטיס הישימות. ספקי שירותים מטאורולוגיים הפעלת טיסות בין־לאומיות המגיעות לישראל או מסוימים בשדות תעופה מקבלים אישור פרטני לכל מיתקן יוצאות ממנה, כרוכה בקבלת שירותי תעבורה אווירית דיווח מזג אוויר שהם מפעילים, אף זאת בהתאם לסימן (ATS) - קרי שירותים הניתנים לטייסים ולמפעילים ז' האמור.

האוויריים, שהם שירותי מידע טיסתי)FIS(, שירותי

אזעקה (במקרה של מצוקה) ושירותי הפיקוח על התעבורה אסדרה זו, הממוקדת בקביעת דרישות להתקנה, האווירית)ATC(, וזאת בהתאם לסיווג המרחב האווירי הפעלה ותחזוקה של כל מיתקן ומיתקן (ואף מגדירה באופן שבו טסים. שירותי התעבורה האווירית ניתנים לטייסים רחב מדי "מיתקן עזר לטיסה" כך שכולל גם תשתיות ולמפעילים האוויריים על ידי יחידות ניהול תעבורה בשדה התעופה כגון מסלולים), אינה נכונה - מצד אחד אווירית (נת"א), אשר כל אחת מהן מספקת שירותי תעבורה היא מחייבת אישור ספציפי ונפרד לכל מיתקן שנעשה בו אווירית במרחב אווירי שהוגדר לה. הגורם המקצועי שימוש, ובכך מהווה הכבדה לא נדרשת. ומצד שני יש צורך שמספק את שירותי התעבורה האווירית הוא פקחי לקבוע דרישות מקצועיות גם לגבי השירות הניתן כמו גם התעבורה האווירית - עובדי טיס בעלי רישיון אישי לפי דרישות לגבי הארגון המספק את השירות, מבנה ארגוני, תקנות הטיס הישימות (המיישמות בישראל את דרישות הכשרת כוח האדם המקצועי שהוא מעסיק, מערכות שעליו נספח 1 לאמנת שיקגו לעניין זה). לעשות בהן שימוש, נוהלי עבודה מחייבים וכדומה.

לפי פרק ב' לחוק הטיס, הפעלת יחידת נת"א טעונה רמת שירותי הטיס הנדרשת

רישיון מאת מנהל רת"א, המוסמך לקבוע ברישיון תנאים. חוק הטיס כיום אינו מסדיר את האופן שבו נקבעת כמו כן נקבעה חובתו של בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א רמת שירותי הטיס הנדרשת בשדה מסוים או במרחב לתת שירותי תעבורה אווירית על בסיס מידע תעופתי אווירי מסוים. ככלל, רמת שירותי הטיס בשדה תעופה עדכני שפורסם לפי סעיף 84, ובהתאם לנוהלי תיאום עם נגזרת מרמת התאמת השדה להפעלת טיסות בתנאי ראות גורמים רלוונטיים וכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו נמוכה)LVO(. ככל שהשדה מותאם להפעלה בתנאי לפי סעיף .72 לבסוף, השר מוסמך לקבוע בתקנות תנאים ראות נמוכה יותר, כך יש צורך בשירותי CNS ו־MET והוראות לעניין שירותי תעבורה אווירית. יותר מורכבים ומדויקים (לצד דרישות נוספות לתאורה נכון להיום רשות שדות התעופה היא ספקית שירותי וסימון של המסלולים). הצורך להתאים שדה להפעלות התעבורה האווירית בכלל המרחב האווירי האזרחי של LVO ורמתן הוא פועל יוצא של שיקול כלכלי של היקף ישראל, ועושה כן בהתאם לרישיון שניתן לה על ידי רת"א הטיסות שלא יהיה ניתן לבצע עקב שכיחות של תנאי ולפי תקנות הטיס הישימות. במסגרת זו מעסיקה רשות מזג אוויר מגבלתיים באותו שדה לאורך ימות השנה, שדות התעופה את פקחי התעבורה האווירית, שאף להם לעומת ההשקעה הנדרשת בהתאמת השדה להפעלות ניתן רישיון על ידי רת"א. LVO.

שירותי טיס רמת שירותי הטיס הנדרשת במרחב אווירי שאינו

משויך לשדה תעופה, נגזרת מסוג הטיסות שלהן הוא מיועד,

שירותי התעבורה האווירית הם רק חלק משירותי קיבולת הטיסות שהוא נדרש להכיל, שירותי התעבורה הטיס שהמדינות המתקשרות מחויבות לספק לפי סעיף 28 הניתנים בו, והצורך בייעול התעבורה האווירית באותו לאמנת שיקגו. המדינות נדרשות לספק גם שירותי תקשורת מרחב אווירי (הגדלת הקיבולת) או השגת יעדים אחרים ניווט ועקיבה)CNS(, שירותי מטאורולוגיה)MET(, ושירותי (כגון יעדים סביבתיים).

מידע תעופתי)AIS(.

כך למשל, התקנת משואת מיקום שאינה תלויה

נכון להיום, ההתייחסות לשירותי טיס בחוק הטיס ב־GPS (כגון DME) במרחב שסובל משיבושי GPS רבים, מתמקדת באישור פרטני לכל "מיתקן עזר לטיסה" (סימן ז' מגבירה את הדיוק בניווט, ולכן יכולה לאפשר הגדלת לפרק ב' לחוק הטיס) במקום להסדיר באופן רחב יותר את קיבולת תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת, או ביצוע מתן השירות. תהליכי טיסה יותר ידידותיים לסביבה.

משטר רגולטורי כיום - אישור פרטני לכל מיתקן עזר רמת ביצועי התקשורת, הניווט או העקיבה במרחב לטיסה אווירי מסוים מחייבת היערכות והצטיידות הן מצד יחידת נכון להיום רשות שדות התעופה, שהיא כאמור הנת"א הנותנת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב, והן בעלת הרישיון להפעלת כל שדות התעופה בישראל וכן מצד כלי הטיס הטסים באותו מרחב. נושא זה מוסדר בחלקו

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 809

""מיתקן עזר לשירותי טיס" - מיתקן הנמצא מחוץ

לכלי הטיס ואינו מחובר אליו, המשמש או

המיועד לשמש עזר לשירותי טיס;";

(ב) אחרי ההגדרה "שדה תעופה" יבוא:

דברי הסבר

באמצעות הוראות התעבורה האווירית הניתנות לפי סעיף השדות (בהינתן כי שירותי התעבורה האווירית במרחב 82 לחוק הטיס, אך בלא הסמכה מפורשת לקביעת רמת הפיקוח התעופתי של ישראל ימשיכו להיות מסופקים על שירותי הטיס כאמור. ידי רשות שדות התעופה), מחייבת קביעת הסדרים שימנעו ממשקים בין ספק שירות תעבורה אווירית, ספק שירותי פגיעה ביכולת התחרות של המפעיל הפרטי.

טיס ומפעיל שדה תעופה כמו כן, לשם היערכות להפעלתו של שדה תעופה

חוק הטיס כיום אינו מסדיר באופן מלא את הממשקים בזיכיון, יש צורך לעדכן את חוק הטיס באופן שיסדיר טוב בין ספק שירותי תעבורה אווירית, ספק שירותי טיס (מפעיל יותר את הממשקים בין מפעיל שדה תעופה, ספק שירותי מיתקן עזר לטיסה) ומפעיל שדה תעופה - שכן בעת חקיקת התעבורה האווירית וספק שירותי טיס, יקטין את התלות של החוק כלל השירותים שלעיל בוצעו באופן מלא על ידי בעל הזיכיון ברשות שדות התעופה, ויבטיח כי מתן שירותי רשות שדות התעופה. תעבורה אווירית לשדה שיופעל על ידי בעל זיכיון לא יושפע לרעה מהיות הספק (גם) המתחרה של בעל הזיכיון.

הממשק התדיר והפעיל ביותר בין שדה התעופה

לבין יחידת הנת"א הוא עם "המגדל" (tower) של השדה לנוכח האמור, מוצעים תיקונים לחוק הטיס שעיקריהם:

- יחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית (1) קביעת הסדרים למניעת פגיעה בתחרות (הוספת סעיף ב–:CTR מרחב הפיקוח האווירי המשויך לשדה. ממשק זה 28א המוצע);

כולל נושאים רבים ובהם: העברת מידע הדדי לגבי הגעה (2) הוספת הסדר לקביעת רמת שירותי הטיס הנדרשת או עזיבה של כלי טיס, ולגבי ניהול רחבות החניה; ניהול במרחבי אוויר (תיקון סעיף 27(א)(1) סיפה והוספת סעיף המסלולים (לנחיתה או המראה ולהסעה); ניהול כלי רכב 27(ב)(2א), תיקון סעיף 32(א)(2) סיפה, והוספת סעיף 32(ב)(4), ואנשים באזור התמרון (רחבות החניה והמסלולים); טיפול ותיקון סעיף 82(א)(1));

באירועי חירום (נחיתת חירום של כלי טיס, תקלה בהמראה,

אש על המסלול וכדומה); ממשקים בנושאים "מינהלתיים", (3) שינוי תפיסת האסדרה של שירותי טיס, ואפשור כניסה למשל אישור להתנעת מטוס לתחזוקה או מידע על נוסע לשוק של ספקי שירותי טיס שהם בעלי רישיון ממדינה שצריך להוריד ממטוס. שלישית בלא צורך ברישוי מלא נוסף על ידי רת"א או על ידי השירות המטאורולוגי (תיקונים בסעיפים 1, החלפת בדומה, קיימים גם ממשקים בין מפעיל שדה התעופה סימן ז' לפרק ב', והחלת סימנים ח ו–י' לפרק ב' על רישיון או מפעיל יחידת הנת"א לספקי שירותי טיס: נדרש שיתוף להספקת שירותי טיס);

פעולה לשם הפצת מברקים מטאורולוגיים לכלל משתמשי

השדה; העברה הדדית של מידע על תקלות בשירותי טיס (4) הסדרת ממשקים בין מפעיל שדה תעופה, ספק שירותי (למשל תקלה בשירותי דיווח מז"א בשדה התעופה או תעבורה אווירית וספק שירותי טיס (תיקונים בסעיפים 27 במשואת ILS; ייתכן שיחידת הנת"א תורה על הגדלת ו–32);

ההפרדות בין כלי הטיס בשל תקלה בשירותי CNS; לעיתים (5) הרחבת התייחסות למערכות, אמצעים ורכיבים מיתקני עזר לשירותי טיס ממוקמים פיזית באזור התמרון במערכות תעבורה אווירית ושירותי טיס (תיקונים לסעיפים (למשל ברצועת המסלול) ולכן ספק שירותי הטיס נדרש 27, 29, 32 ו–33);

להיכנס לאזור התמרון כדי לבצע שירותי תחזוקה למיתקן

- דבר המחייב את אישור יחידת הנת"א כאמור. (6) תיקונים משלימים בתחום האכיפה המינהלית (תיקון סעיף 144 לחוק הטיס (הגדרות - סימן א' לפרק י'), 145א היערכות להפעלת שדות תעופה בזיכיון (עיצום כספי בגובה כפל הסכום הבסיסי), 146 (עיצום כספי כאמור, נכון להיום כל שדות התעופה בישראל בגובה הסכום הבסיסי), סעיף 147 (עיצום כספי בשיעור 50 מופעלים על ידי אותו תאגיד סטטוטורי (רשות שדות אחוזים מהסכום הבסיסי) וסעיף 148 (עיצום כספי בשיעור התעופה) ומדובר בשוק שאינו פועל בתנאי תחרות. 25 אחוזים מהסכום הבסיסי).

בהתאם, העובדה שספק שירותי נת"א הוא גם המפעיל לפסקה (1) המוצעת

של כל אותם שדות אינה משפיעה על רמת התחרות בין

השדות. הכנסת מפעיל שדה תעופה פרטי שיתחרה בשדות מוצעים כמה תיקונים לסעיף 1 לחוק הטיס, הוא סעיף תעופה אחרים, בהתאם לחוק שדות תעופה בזיכיון המוצע, ההגדרות.

במקביל לכך שספק שירותי הנת"א הוא גם מפעיל של שאר

810 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

""שדה תעופה בזיכיון" - כהגדרתו בחוק שדות

תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026171";;

(ג) אחרי ההגדרה "שטח ישראל" יבוא:

""שירותי טיס" (ANS) - כל אחד מאלה:

(1) שירותי תקשורת, ניווט ועקיבה

)CNS(, ובכלל זה שירות איגום (אוגמנטציה)

של אותות לווייניים ממערכת הלוויינים

העולמית (GNSS) לצורכי תעופה;

(2) שירותי תצפיות מטאורולוגיות

בשדה תעופה;

(3) שירות אחר שקבע השר לפי סעיף

35ג;";

(ד) במקום ההגדרה "שירותי נת"א" יבוא:

""שירותי תעבורה אווירית" (ATS) - כל אחד

מאלה:

(1) שירותי פיקוח על התעבורה

האווירית)ATC(;

דברי הסבר

ראשית, מוצע להחליף את ההגדרה "מיתקן עזר כהגדרתו בחוק הטיס, שיימסר להפעלה של גורם פרטי לפי לטיסה", שלשונה: חוזה זיכיון עם המדינה.

""מיתקן עזר לטיסה" - מיתקן הנמצא מחוץ לכלי הטיס שלישית, מוצע להגדיר "שירותי טיס" - לפי המוצע, ואינו מחובר אליו, המשמש או המיועד לשמש עזר לטיסה, מתן שירותי טיס יהיה טעון רישיון מאת מנהל רת"א או ובכלל זה מיתקן המשמש או המיועד לשמש עזר לניווט מאת מנהל השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה אווירי או לביצוע תהליכי טיסה, מערכת הקולטת נתונים והבטיחות בדרכים (להלן - השירות המטאורולוגי) בהתאם מכלי טיס או משדרת אליהם נתונים לצורך ניהול תעבורה לסימן ז' המוצע בפרק ב'.

אווירית, מסלול נחיתה, המראה או הסעה, מיתקן קרקע מוצע להגדיר את המונח "שירותי טיס" ככולל שני לתקשורת עם כלי טיס, מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי סוגי שירותים אלה: האחד, שירותי תקשורת, ניווט ועקיבה טיס ומיתקן דיווח מזג אוויר;")CNS(, כולל שירות אוגמנטציה של אותות לווייניים בהתאם לשינוי התפיסה הרגולטורית בעניין רישוי ממערכת הלוויינים העולמית (GNSS) לצורכי תעופה שירותי טיס כמוצע בתיקון זה, מוצע להחליף את ההגדרה (הגדרה זו מבוססת על הגדרת שירותים אלה בתקנה (EU) "מיתקן עזר לטיסה" בהגדרה "מיתקן עזר לשירותי טיס". 2024/2803 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה האירופית מיתקן עזר לשירותי טיס הוא מיתקן מחוץ לכלי טיס מיום 23 באוקטובר 2024 על יישום השמיים האירופיים שנועד לשמש כעזר לשירותי טיס, דוגמת מכ"ם, משואת האחידים). מפרטי ביצוע בתחום ה־CNS נדרשים למטרות ILS, משואת VOR, מכשיר DME, ומיתקנים לתצפיות שונות, ובהן בטיחות התעבורה, יעילותה (הקטנת הפרדות מטאורולוגיות בשדה תעופה. ההגדרה המוצעת מצומצמת אנכיות או אופקיות בין כלי טיס), או מטרות סביבתיות יותר מהגדרת "מיתקן עזר לטיסה": ראשית, עקב הגדרת (למשל לאפשר טיסות מעל תוואי קרקעי הנמנע ממעבר שירותי תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה כ"שירותי מעל יישובים), ומחייבים היערכות והצטיידות הן של ספק טיס", הדוגמה של "מיתקן דיווח מזג אוויר" הקיימת כיום שירותי התעבורה והן של מפעיל כלי הטיס (ראו בחלק בהגדרת מיתקן עזר לטיסה מיותרת. כמו כן ההגדרה כיום הכללי של דברי ההסבר הרחבה לגבי שירותי)CNS; השני, כוללת גם את מסלולי הטיסה, דבר שאינו נחוץ (שכן שירותי תצפיות מטאורולוגיות לתעופה, לגבי התנאים התנאים לגבי מסלול טיסה נקבעים בתקנות הטיס החלות המטאורולוגיים בשדה עצמו, למשל ראות, עננות, על שדות תעופה, ולא נדרש גם מנגנון רגולטורי של אישור משקעים, טמפרטורה, לחות יחסית, לחץ ברמוטרי, מידע פרטני למסלול כמיתקן עזר לשירותי טיס). שנחוץ בעיקר לטייסים, ובחלקו גם למגדל הפיקוח. זמינות שנית, מוצע להגדיר "שדה תעופה בזיכיון" - מונח ורציפות של מידע מטאורולוגי אמין לגבי תנאי מזג האוויר זה ישמש בסעיף 28א המוצע. הכוונה היא לשדה תעופה בשדה הן דרישות חיוניות להפעלת שדה תעופה בבטיחות.

171 (יוסף כשיפורסם)

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 811

(2) שירות מידע טיסתי)FIS(;

(3) שירות ייעוץ לתעבורה אווירית air(

service advisory)traffic;

(4) שירות אזעקה service(";)alerting;

(ה) בהגדרה "תשתית תעופה", במקום "ומיתקן עזר

לטיסה" יבוא "ומיתקן עזר לשירותי טיס";

(2) בפרק ב', בסימן ה', בכותרת, במקום "שירותים לניהול"

יבוא "שירותי";

(3) בסעיף 27 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) בפסקה (1), במקום "המיתקנים והציוד

המתאימים" יבוא "מערכות, מיתקנים, אמצעים,

רכיבים וציוד מתאימים" ובמקום "ובכלל זה

אמצעי תקשורת" יבוא "וכי הבטיח את קיומם

של שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס כנדרש לפי

סעיף קטן (ב)(2א)";

דברי הסבר

יובהר כי במסגרת שירותים אלה לא מוצע לכלול שירותי light f various the means services’ traffic "'air תחזיות מטאורולוגיות לתעופה, תדרוכים מטאורולוגיים traffic air and services alerting services, information ואזהרות מטאורולוגיות, משום שמתן שירותים אלה כיום namely services, ATC as well as services, advisory הוא באחריות ישירה של השירות המטאורולוגי, ובשלב זה services;". control aerodrome and approach area, אין כוונה לשנות זאת, בוודאי לא לכדי מצב שבו השירות לבסוף, מוצע לתקן את ההגדרה "תשתית תעופה" המטאורולוגי יעניק רישיון לעצמו לתת שירותים אלה. כך שתתייחס למונח החדש בחוק - מיתקן עזר לשירותי נוסף על כך, בפסקה (3) להגדרה המוצעת של "שירותי טיס, ולא למיתקן עזר לטיסה. זאת בהמשך לתיקון מקיף טיס", מוצע לאפשר הגדרה של שירותים נוספים כשירותי להחלפת מונח זה בכל חוק הטיס, כמפורט בדברי ההסבר טיס, בתקנות שיקבע השר לפי סעיף 35ג(ב), כמפורט בהמשך לפסקה (23) המוצעת.

בדברי ההסבר לסעיף זה. לפסקה (2) המוצעת

רביעית, מוצע להחליף את ההגדרה "שירותי נת"א" בהמשך להחלפת ההגדרה "שירותי נת"א" מוצע תיקון בהגדרה "שירותי תעבורה אווירית". לשון ההגדרה "שירותי לכותרת סימן ה' לפרק ב', כך שכותרתו תהיה "מתן שירותי נת"א" כיום: ""שירותי נת"א" - שירותי ניהול תעבורה תעבורה אווירית" במקום "מתן שירותים לניהול תעבורה אווירית הכוללים פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית, אווירית" כנוסחה כיום.

מתן מידע תעופתי או אישור תכניות טיסה". ראשית מוצע

לעדכן את המונח עצמו לשירותי תעבורה אווירית (לא לפסקה (3) המוצעת

שירותי ניהול תעבורה אווירית, שהם רחבים יותר מאשר סעיף 27 לחוק הטיס קובע את התנאים למתן רישיון שירותי התעבורה האווירית). במסגרת זאת מוצע לחדד את להפעלת יחידת נת"א (בסעיף קטן (א)) ואת סמכותו של המינוח בהקשר שירותי המידע (שירות מידע טיסתי, ולא מנהל רת"א לקבוע תנאים ברישיון להפעלת יחידת נת"א שירותי מידע תעופתי שהם רחבים יותר). כמו כן הנושא (בסעיף קטן (ב)). חובת הרישיון להפעלת יחידת נת"א קבועה של אישור תוכניות טיסה לא ייחשב יותר כ"שירות נת"א" בסעיף 26 לחוק הטיס. מוצע לתקן את הוראות סעיף 27 (חובת הגשת תוכנית טיסה מוסדרת בתקנות הטיס (הפעלת לחוק הטיס כמפורט להלן:

כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-,1981 לפי סעיף 72 לחוק).

לשם השוואה, הגדרת מונח זה בתקנה האירופית ליישום סעיף קטן (א) - ראשית, מוצע תיקון לפסקה (1) של סעיף שמיים אירופיים אחידים האמורה היא: קטן (א). נכון להיום, לפי פסקה זו, מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א נדרש להוכיח כי יש בידו מיתקנים וציוד מתאימים הנדרשים למתן שירותי הנת"א. התייחסות 812 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) בפסקה (3), במקום "גופים המוסמכים

לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה

האזרחית כפי שקבע השר" יבוא "בעלי רישיונות

לספק שירותי טיס, כל בעל רישיון להפעלת שדה

תעופה הנוגע בדבר";

(ב) בסעיף קטן (ב) -

(1) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס

שעל בעל הרישיון להבטיח את קיומם

לצורך מתן שירותי התעבורה האווירית

שהוא מורשה לתת לפי רישיונו, במרחב

אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית

אינו משויך לשדה תעופה מסוים;";

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "ובכלל זה לעניין

מידע שעליו להעביר לכל בעל רישיון להפעלת

שדה תעופה הנוגע בדבר, ואופן ומועד העברת

מידע כאמור";

דברי הסבר

למיתקנים וציוד בהקשר זה היא מצומצמת מדי ונכון יותר תעופה שבעל הרישיון מספק שירותי נת"א במרחבי האוויר להתייחס גם למערכות, לאמצעים ולרכיבים SYSTEMS(הייעודיים של השדה APPROACH()CTR,.

CONSTITUENTS AND) כפי שמתייחס סעיף 3 לנספח סעיף קטן (ב) - מוצעים תיקונים אלה: ראשית, מוצע VIII לתקנה מס' 2018/1139)EU(של הפרלמנט האירופי להוסיף את פסקה (2א) - כאמור בחלק הכללי של דברי ושל המועצה מיום 4 ביולי 2018, בדבר כללים משותפים ההסבר, רמת שירותי הטיס בשדה תעופה נגזרת מהשיקול בתחום התעופה האזרחית והקמת סוכנות בטיחות תעופה עד כמה יש להתאים את השדה להפעלת טיסות בתנאי של האיחוד האירופי (להלן - התקנה האירופית הבסיסית). ראות נמוכה (LVO) ובאיזו רמה. רמת שירותי הטיס נספח VIII קובע את הדרישות המהותיות העיקריות הנדרשת במרחב אווירי שאינו משויך לשדה תעופה, נגזרת הנוגעות לספקי שירותי תעבורה אווירית. כמו כן דוגמה מסוג הטיסות שלהן הוא מיועד ושירותי התעבורה הניתנים של אמצעי תקשורת דווקא אינה הכרחית. בו, והצורך בהשגת יעדים של בטיחות התעבורה האווירית, נוסף על כך, מוצע לקבוע בפסקה (1) כי מבקש רישיון יעילותה (הגדלת קיבולת) או השגת יעדים סביבתיים. בכל להפעלת יחידת נת"א יצטרך להוכיח למנהל כי "הבטיח את מקרה מדובר בקביעה קונקרטית לגבי מרחב אווירי מסוים קיומם של שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס" כפי שבכוונת לפי מאפייניו הקונקרטיים.

המנהל לקבוע ברישיונו לפי סעיף קטן (ב)(2א) המוצע - ראו מאחר שרמת שירותי הטיס הנדרשת במרחב אווירי הסבר להלן. יובהר כי הבטחת קיום השירות או המיתקנים שאינו משויך לשדה תעופה מסוים (ומיתקני שירותי הטיס יכולה להתבצע על ידי התקשרות עם בעל רישיון להספקת שיש להפעיל כנגזר מכך), היא קביעה מקצועית קונקרטית שירותי טיס חיצוני. המותאמת למרחב אווירי מסוים, בהתאם לייעודו של שנית, מוצע תיקון לפסקה (3) - בהתאם להוראות המרחב האווירי, כפי שנקבע בהוראות התעבורה האווירית, פסקה זו, כיום מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א נדרש מוצע להסמיך את מנהל רת"א לקבוע זאת כתנאי ברישיונו להוכיח למנהל רת"א כי יש לו נוהלי תיאום עם "גופים של בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א המספקת שירותי המוסמכים לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה תעבורה אווירית באותו מרחב. כהשלמה לכך מוצע לקבוע האזרחית כפי שקבע השר" (וכן עם השירות המטאורולוגי כי מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א יצטרך להוכיח ועם הצבא). כהשלמה לשינוי התפיסה בנוגע לאסדרת למנהל כי "הבטיח את קיומם של שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס (ראו להלן דברי הסבר לתיקון המוצע לסימן ז' שירותי טיס" כפי שבכוונת המנהל לקבוע ברישיונו (תיקון לפרק ב' לחוק הטיס), מוצע כי מבקש רישיון כאמור יידרש סעיף 27(א)(1) סיפה); יובהר כי הבטחת קיום השירות או להציג נוהלי תיאום עם ספקי שירותי טיס רלוונטיים (למשל המיתקנים יכולה להתבצע על ידי התקשרות עם בעל ספק שירותי CNS) ולא רק עם ספקי שירותים מטאורולוגיים. רישיון להספקת שירותי טיס חיצוני.

כמו כן מוצע להוסיף חובת מבקש רישיון להציג נוהלי

תיאום בין מבקש רישיון יחידת נת"א לבין כל מפעיל שדה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 813

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) בסעיף זה, "שדה תעופה הנוגע בדבר" -

שדה תעופה שבעל הרישיון להפעלת יחידת

נת"א נותן שירותי תעבורה אווירית במרחב

האווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית

משויך לאותו שדה תעופה;";

(4) בסעיף 28 -

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "חובות בעל רישיון

להפעלת יחידת נת"א במתן שירותי תעבורה אווירית";

(ב) במקום "ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו

לפי סעיף "72 יבוא "לכללי ניהול תעבורה אווירית

שנקבעו לפי סעיף 72 ולהוראות התעבורה האווירית

שנקבעו לפי סעיף "82;

(5) אחרי סעיף 28 יבוא:

דברי הסבר

שנית, מוצע לתקן את פסקה (3) בסעיף קטן (ב). לפי תעבורה אווירית שנקבעו לפי סעיף .72 מאחר שגם הוראות פסקה זו, כיום מנהל רת"א מוסמך לקבוע ברישיון יחידת התעבורה האווירית שניתנות לפי סעיף 82 מסדירות את נת"א נוהלי הפעלה ומגבלות הפעלה. מוצע להוסיף שירותי התעבורה האווירית שיינתנו במרחב אווירי במפורש את הנושא של נהלים להעברת מידע לכל בעל מסוים (לדוגמה, קביעת נתיב אוויר לשימוש לפי כללי רישיון להפעלת שדה תעופה רלוונטי. העברת מידע כאמור טיסת מכשירים (נתיב IFR) גורמת לכך שבמרחב האמור יש נדרשת לשם ניהול שטף התעבורה האווירית באופן יעיל לספק שירותי טיס מתאימים וכן שירותי תעבורה אווירית וסדיר. שיאפשרו לכלי טיס לבצע זאת בבטחה), מוצע להוסיף יצוין כי כבר כיום, כאשר אותו ארגון (רשות שדות לסעיף זה את חובתו של בעל רישיון כאמור לתת שירותי התעופה) מחזיק בשני הרישיונות, נדרשים וקיימים נהלים תעבורה אווירית גם בהתאם להוראות התעבורה האווירית המסדירים את הממשקים בין שדה התעופה ליחידת החלות. כמו כן מוצע לתקן את כותרת השוליים של הסעיף הנת"א ובכלל זה העברת מידע. זאת שכן מדובר ביחידות בהתאם לכך.

ארגוניות/מבצעיות שונות שפעילותן התקינה מחייבת את לפסקה (5) המוצעת

קיומם של נוהלי תיאום מפורטים להסדרת כלל הממשקים מוצע להוסיף את סעיף 28א לחוק הטיס שעניינו השוטפים ביניהן. לקראת כניסתו של מפעיל שדה תעופה "יעדי ביצוע במתן שירותי תעבורה אווירית במרחבי אוויר פרטי מוצע לקבוע את הצורך בקיומם של נוהלי תיאום המשויכים לשדה תעופה בזיכיון".

באופן מפורש.

כאמור בחלק הכללי, הכנסת מפעיל שדה תעופה

סעיף קטן (ג) - מוצע להוסיף לסעיף 27 לחוק הטיס את פרטי שיתחרה בשדות תעופה אחרים (במקביל לכך שספק סעיף קטן (ג) ובו להגדיר את הממשק בין יחידת הנת"א שירותי הנת"א הוא המפעיל של שאר השדות), מחייבת לשדה התעופה שמקים את הצורך בנוהלי תיאום ושיתוף הסדרים שימנעו פגיעה ביכולת התחרות של המפעיל פעולה לפי סעיפים אלה. במונח "מרחב אווירי שלפי הפרטי.

הוראות התעבורה האווירית משויך לאותו שדה תעופה"

הכוונה היא לאזור פיקוח השדה (CTR) של שדה התעופה בסעיף 3 לתקנה האירופית לשירותי טיס שכותרתו ולמרחב הגישה של השדה (APPROACH) ככל שהוגדר "הספקת שירותי ניהול תעבורה אווירית ושירותי טיס מרחב כזה, וכן מרחב טרמינלי)TMA(. ועיצוב מבני מרחבי אוויר", בפסקה (4) נקבע כי כאשר מדינה החברה באיחוד האירופי מחליטה לארגן אספקת לפסקה (4) המוצעת שירותי תעבורה אווירית ספציפיים בסביבה תחרותית, סעיף 28 לחוק הטיס מחייב בעל רישיון להפעלת עליה לנקוט את כל האמצעים המתאימים כדי להבטיח יחידת נת"א לספק שירותי תעבורה אווירית על בסיס שספקי שירותים אלה לא יפעלו במטרה למנוע, להגביל מידע תעופתי עדכני שפורסם לפי סעיף 84 ובהתאם או לעוות תחרות או באופן הגורם לכך, וכן לא ינצלו לרעה לנוהלי התיאום האמורים בסעיף 27(א)(3), ולכללי ניהול מעמד דומיננטי.

814 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"יעדי ביצוע במתן 28א. (א) לעניין שירותי תעבורה אווירית הניתנים במרחבי

שירותי תעבורה אוויר אשר לפי הוראות התעבורה האווירית משויכים

אווירית במרחבי

אוויר המשויכים לשדה תעופה בזיכיון, יחולו הוראות אלה:

לשדה תעופה

בזיכיון (1) המנהל רשאי להורות לבעל רישיון

להפעלת יחידת נת"א, לאחר התייעצות עימו, על

יעדי ביצוע מזעריים לעניין קיבולת התעבורה

האווירית, סדירותה ויעילותה, שעל בעל הרישיון

לעמוד בהם בתקופה שעליה יורה המנהל, ובכלל

זה להורות לו על מדדים לבדיקת עמידה ביעדי

הביצוע כאמור;

(2) לשם מתן ההוראה בדבר יעדי הביצוע

המזעריים ולשם בדיקת העמידה ביעדים כאמור

בפסקה (1), בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א

יספק למנהל נתונים ומידע הנדרשים לו, במועד

ובאופן שיורה לו המנהל;

דברי הסבר

איסור פגיעה בתחרות כלכלית, ובכלל זה עקב ניצול ביצוע מזעריים target(performance) לעניין קיבולת לרעה של מעמד בשוק על ידי מונופולין מעוגנים בחוק התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה, וכן על מדדים התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק התחרות לבדיקת העמידה ביעדים אלה. לא מוצע להסמיך את הכלכלית), המעניק לרשות התחרות כלים מינהליים המנהל להורות על יעדים בתחום הסביבתי, שכן הדבר ומשפטיים לטיפול בבעיות של פגיעה בתחרות בכלל חורג ממטרות הסדר זה. בדומה לתקנה האירופית מוצע המשק. חוק זה יחול על הספקת שירותי נת"א על ידי רשות כי יעדי הביצוע יהיו לתקופה מסוימת, שכן הם מושפעים שדות התעופה. מגורמים ואילוצים רבים (למשל - קיבולת טרמינלית לצד ההסדר הכללי בחוק התחרות הכלכלית, מוצע של השדה, המערכות הטכנולוגיות המשמשות לניהול לקבוע מנגנון ספציפי למניעת פגיעה בתחרות, המבוסס התעבורה האווירית ועוד) ונדרש לעדכנם מזמן לזמן. מוצע על סעיפים 21 עד 28 לתקנת יישום השמיים האירופיים לקבוע כי הוראה על יעדי ביצוע ומדדים תינתן לאחר קיום האחידים האמורה לעיל (ראו דברי ההסבר להגדרה התייעצות עם בעל הרישיון להפעלת יחידת נת"א שיוכל "שירותי טיס") בנושא סכמת הביצועים performance(להביא לפני המנהל את כלל הנתונים והמידע הדרושים scheme). הסעיף המוצע מבוסס על העקרונות של התקנה להחלטה לדעתו. שיקול מרכזי שעל המנהל לקחת בחשבון, האירופית אך מטבע הדברים מתחייבים שינויים רבים. בהתאם לתכליתו המרכזית של חוק הטיס, הוא כי יהיה ניתן לעמוד ביעדי הביצוע תוך הבטחת בטיחות הטיסה. גם ככלל, יחידות הנת"א המרחביות מקבלות טיסות בנושא זה יוכל בעל הרישיון להפעלת יחידת נת"א להביא במרחבי האוויר הכלליים לפי סדר שאושר מראש על לפניו נתונים נדרשים.

ידי גורם חיצוני, והצורך להמתין טיסות מסוימות (למשל,

לשם יצירת הפרדות גדולות יותר) נובע מאילוצים לפסקאות (2) ו–(3) - קביעת יעדי ביצוע היא עניין מורכב בטיחותיים ותפעוליים שוטפים אד־הוק. יכולתו של ונדרשת להתבסס בין השאר על תחזיות של ביקושים ספק שירותי תעבורה אווירית להעדיף טיסות המיועדות לטיסות, כמו גם על כלל המגבלות המשפיעות על קיבולת לשדות בהפעלתו, במרחב אווירי כללי היא מוגבלת מאוד. שדה התעופה - הן מגבלות הקשורות לניהול התעבורה במרחבי אוויר המשויכים לשדה מסוים (דוגמת CTR או (ובכלל זה רמת שירותי הטיס הנדרשת) והן מגבלות מרחב APPROACH של שדה מסוים), היכולת להשפיע הקשורות לקיבולת של תשתיות השדה עצמו (מסלולים, על התחרות עם שדה אחר באמצעות הספקת שירותי רחבות חניה, שערים, מסופי נוסעים) וכדומה. לכן נדרש תעבורה אווירית לא יעילים, לכאורה גבוהה יותר, לכן לחייב את בעל הרישיון להפעלת יחידת נת"א לספק נתונים הסעיף מתמקד במרחבי אוויר אלה. ומידע הנדרשים לשם קביעת יעדי הביצוע במועד ובאופן שיורה המנהל. בכלל זה המנהל יוסמך לדרוש ממנו להגיש לסעיף קטן (א) - בפסקה (1) מוצע להסמיך את מנהל לא רק נתונים גולמיים אלא גם ניתוח של משמעויותיהם.

רת"א להורות לבעל הרישיון להפעלת יחידת נת"א יעדי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 815

(3) בטרם יורה על יעדי ביצוע מזעריים כאמור

בפסקה (1), רשאי המנהל להתייעץ עם בעל

הרישיון להפעלת שדה התעופה הנוגע בדבר,

עם כל מפעיל אווירי המשתמש בשדה התעופה

האמור ועם כל גורם אחר שלדעת המנהל יש לו

מידע או נתונים הנוגעים לעניין;

(4) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א יכין

תוכנית לעמידה ביעדי הביצוע שנקבעו לפי

סעיף קטן זה, יגישה למנהל, ויפעל לפיה;

(5) הרשות תפקח על עמידת בעל רישיון

להפעלת יחידת נת"א ביעדי הביצוע שהמנהל

הורה עליהם לפי סעיף קטן זה, ולשם כך רשאי

מפקח שמונה לפי סעיף 94 לעשות שימוש

בסמכויות הנתונות לו לפי פרק ו'.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם בעל הרישיון

להפעלת שדה תעופה בזיכיון ובעל הרישיון להפעלת

יחידת הנת"א הודיעו למנהל כי הסכימו ביניהם בכתב

על יעדי ביצוע, בדיקת העמידה בהם ותוצאות עמידה

או אי־עמידה בהם.";

(6) בסעיף 29, בפסקה (3)(א), במקום "במתקנים ובציוד

המתאימים" יבוא "במערכות, מיתקנים, אמצעים, רכיבים

וציוד מתאימים" ובמקום "ובכלל זה אמצעי תקשורת" יבוא

"העומדים בדרישות שנקבעו לעניין תיכונם, ייצורם, התקנתם

ותחזוקתם";

דברי הסבר

מבחינת מפעיל שדה התעופה ומפעילים אוויריים - לסעיף קטן (ב) - כאמור, המנגנון של קביעת יעדי ביצוע לגורמים אלה יש אינטרס מובנה בקביעת יעדי ביצוע ולכן נועד לפתור כשלים הנובעים מהיותו של בעל הרישיון יש להם גם אינטרס מובנה לספק נתונים מפורטים וניתוחים להפעלת יחידת נת"א גם מתחרה של בעל הזיכיון להפעלת ברמה מקצועית נדרשת, כדי לסייע למנהל בקביעת יעדי שדה התעופה. במקרה שבו מפעיל שדה התעופה בזיכיון הביצוע. לכן בהקשר שלהם ניתן להסתפק בסמכות ומפעיל יחידת הנת"א הגיעו ביניהם להסכמות לעניין יעדי המנהל להתייעץ עימם ואין צורך לחייבם להעביר נתונים הביצוע, מדידתם ותוצאות העמידה בהם, משמע שהנושא ומידע. הוסדר לשביעות רצונו של מפעיל השדה (שיש לו אינטרס לפסקה (4) - ככלי רגולטורי להבטחת עמידה ביעדי הביצוע מובהק להגדיל ככל האפשר את היקף הטיסות המופעלות מוצע לקבוע את חובתו של בעל הרישיון להפעלת יחידת ממנו או אליו) - ולכן אין צורך בהפעלת כוח רגולטורי נת"א להכין תוכנית יישום ולפעול לפיה. תוכנית יישום כופה בנסיבות אלה.

תכלול גם רכיבים של תקציב, הצטיידות, פרישת מערכות לפסקאות (6) ו–(8) המוצעות

מבצעיות, הכשרת כוח אדם וכדומה. בסעיף 29(3)(א) לחוק הוסמך שר התחבורה לקבוע

לפסקה (5) - מוצע לקבוע את תפקידה של רת"א לפקח תקנות לעניין מתן שירותי נת"א, ובכלל זה לעניין "חובות על עמידה ביעדי הביצוע. מוצע כי התמריצים הכלכליים בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א ... להחזיק ולעשות לעניין זה (חיוביים ושליליים), ככל שנדרש, ייקבעו במסגרת שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד חוזה הזיכיון או בהסכם בין רשות שדות התעופה לבין המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת"א, ובכלל זה בעל הזיכיון. פיקוח על עמידה ביעדי ביצוע יכול שיחייב אמצעי תקשורת".

הפעלת סמכויות פיקוח לפי פרק ו' לחוק הטיס, כגון דרישת בסעיף 33(1)(א) לחוק הטיס הוסמך שר התחבורה ידיעות ומסמכים, ומוצע להבהיר זאת בנוסח. לקבוע בתקנות את חובת בעל הרישיון להפעלת שדה תעופה "להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי 816 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(7) בסעיף 32 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) בפסקה (2), במקום "המיתקנים והציוד

המתאימים" יבוא "מערכות, מיתקנים, אמצעים,

רכיבים וציוד מתאימים" ובמקום "ובכלל זה

אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי

כיבוי והצלה" יבוא "וכי הבטיח את קיומם של

שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס כנדרש לפי

סעיף קטן (ב)(4)";

(2) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של

המנהל, כי גובשו נוהלי תיאום בינו לבין

בעלי רישיונות לספק שירותי טיס וכל

בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א הנוגעת

בדבר;";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" שירותי טיס ומיתקני שירותי טיס שעל בעל

הרישיון להבטיח את קיומם, הנדרשים לצורך

מתן שירותי תעבורה אווירית במרחב אווירי

שלפי הוראות התעבורה האווירית משויך לאותו

שדה תעופה או מנחת;

דברי הסבר

הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך מבקש רישיון להפעלת שדה תעופה יוכיח כי יש לו מיתקנים הפעלת שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה אמצעי וציוד מתאימים הנדרשים לפי תקנות הטיס הישימות תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה". לצורך ההפעלה המבוקשת. בדומה לתיקונים בפסקאות כאמור לעיל, התייחסות למיתקנים וציוד (6) ו־(8), מוצע תיקון לנוסח פסקה זו המבטא נכון יותר את בהקשר זה היא מצומצמת מדי ונכון יותר להתייחס הצורך להתייחס באופן רחב יותר גם למערכות, לאמצעים גם למערכות, לאמצעים ולרכיבים AND(SYSTEMS ולרכיבים CONSTITUENTS(AND SYSTEMS) כפי CONSTITUENTS) כפי שמתייחס סעיף 3 לנספח VIII שמתייחס סעיף 3 לנספח VIII לתקנה האירופית הבסיסית לתקנה האירופית הבסיסית. גם בסעיפים אלה, הדוגמה של אשר לפי סעיף 33 לה חל גם על הפעלת שדה תעופה.

אמצעי תקשורת או אמצעי כיבוי והצלה, לפי העניין, אינה נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מבקש רישיון להפעלת שדה הכרחית. כמו כן מוצע להבהיר כי שר התחבורה יוסמך תעופה יוכיח למנהל כי הבטיח את קיומם של שירותי טיס לקבוע דרישות לעניין תיכון, ייצור, התקנה ותחזוקה של ומיתקני שירותי טיס כפי שיידרש ברישיונו (ראו הסבר להלן מערכות, אמצעים, מיתקנים, רכיבים וציוד כאמור - שהם לפסקה (4) המוצעת בסעיף קטן (ב)). גם בהקשר זה יובהר נושאי התוכן המקצועיים העיקריים בנושא זה. כי מפעיל שדה התעופה יוכל לעשות שימוש בבעל רישיון להספקת שירותי טיס חיצוני, ולא יהיה מחויב להיות בעל לפסקה (7) המוצעת רישיון למתן שירותי טיס;

בסעיף 32 לחוק הטיס נקבעו ההסדרים לעניין מתן עוד מוצע, בסעיף קטן (א), להוסיף את פסקה (4א) - רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת על ידי מנהל רת"א באופן משלים לתיקון המוצע בסעיף 27(ב)(3), בעניין חובת (בסעיף קטן (א)) והתנאים שמנהל רת"א מוסמך לקבוע מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א להציג למנהל רת"א ברישיון כאמור (בסעיף קטן (ב)). חובת הרישיון להפעלת נוהלי תיאום בינו לבין ספקי שירותי טיס רלוונטיים ולבין שדה תעופה או מנחת נקבעה בסעיף 31 לחוק האמור. כל מפעיל שדה תעופה שהוא יספק לו שירותי נת"א, מוצע בפסקה זו מוצעים כמה תיקונים לסעיף .32 ראשית, לחייב מבקש רישיון להפעלת שדה תעופה להציג נוהלי בסעיף קטן (א) - מוצע תיקון לפסקה (2), הקובעת כיום כי תיאום כאמור כתנאי לקבלת הרישיון.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 817

(5) מידע שעליו להעביר לכל בעל רישיון

להפעלת יחידת נת"א הנוגעת בדבר, ובכלל זה

אופן ומועד העברת המידע.";

(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) בסעיף זה, "יחידת נת"א הנוגעת בדבר" -

יחידת נת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית

במרחב אווירי שלפי הוראות התעבורה האווירית

משויך לשדה התעופה.";

(8) בסעיף 33(1)(א), במקום "במתקנים ובציוד המתאימים"

יבוא "במערכות, מיתקנים, אמצעים, רכיבים וציוד מתאימים"

ובמקום "ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה

ואמצעי כיבוי והצלה" יבוא "העומדים בדרישות שנקבעו

לעניין תיכונם, ייצורם, התקנתם ותחזוקתם";

(9) במקום סימן ז' לפרק ב' יבוא:

"סימן ז': שירותי טיס ושירותים מטאורולוגיים

לתעופה

הגדרות לסימן ז' 35. בסימן זה -

דברי הסבר

נוסף על כך, מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) ולהוסיף לפסקה (9) המוצעת

לו את פסקאות (4) ו–(5). לעניין הוספת פסקה (4) - מאחר מוצע להחליף את סימן ז' לפרק ב', שזו לשונו:

שרמת שירותי הטיס הנדרשת במרחב אווירי המשויך

לשדה תעופה מסוים (ומיתקני שירותי הטיס שיש להפעיל "סימן ז': מיתקן עזר לטיסה

בתמיכה לכך), נגזרת ממידת הצורך להתאים את השדה 35. אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה

לטיסות ב־,LVO ומאחר שמדובר בקביעה מקצועית

וקונקרטית לשדה מסוים (לפי תנאי מזג האוויר הספציפיים (א) לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה המשמש או המיועד השוררים בו כמו גם הטיסות שאותן הוא מיועד לשרת), לשמש כלי טיס אזרחיים, אלא אם כן אישר המנהל את מוצע שהנושא ייקבע על ידי מנהל רת"א כתנאי ברישיון המיתקן בכתב, והמיתקן מותקן או בנוי, לפי העניין, מתוחזק של מפעיל השדה. יצוין כי הצורך בהוראה מחייבת בהקשר ומופעל בהתאם לתנאי האישור.

רמת שירותי הטיס בשדה מתחדד עם הקמת שדה שיופעל (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אישור להפעלת מיתקן על ידי בעל זיכיון מהמגזר הפרטי; לעניין הוספת פסקה (5) דיווח מזג אוויר יינתן על ידי מנהל השירות המטאורולוגי,

- כהשלמה לתיקון המוצע בסעיף 27(ב)(3) מוצע להסמיך בהסכמת המנהל.

את מנהל רת"א לקבוע תנאי ברישיון של מפעיל שדה (ג) השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי סעיף זה, תעופה לעניין מידע שהוא יידרש להעביר למפעיל יחידת והליכים לקבלת אישור כאמור.

הנת"א הרלוונטית שמספקת לו שירותי נת"א טרמינליים או

מגדל. כאמור לעיל, הממשקים בין יחידת הנת"א למפעיל .36 נזק למיתקן עזר לטיסה

שדה התעופה הם רבים ומורכבים, ולכן נהלים אלה כולל לא יגרום אדם נזק למיתקן עזר לטיסה ולא ישבש המסדירים העברת מידע נדרש, נדרשים וקיימים כבר כיום, אותות המשודרים ממיתקן כאמור."

גם כאשר אותו ארגון (רשות שדות התעופה) מחזיק בשני

הרישיונות. הצורך בהסמכה מפורשת בעניין זה מתחדד לצד זאת בסעיף 1 לחוק הטיס הוגדר "מיתקן עזר עם כניסתו של מפעיל שדה תעופה מהמגזר הפרטי כאמור. לטיסה". כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, אסדרה זו, הממוקדת בקביעת דרישות להתקנה, הפעלה ותחזוקה של לבסוף, כהשלמה למוצע בסעיף 27(ג) מוצע להוסיף כל מיתקן ומיתקן מחמיצה את הצורך באסדרת אלמנטים את סעיף קטן (ד) ולהגדיר בו את הממשק בין יחידת הנת"א ארגוניים של ספק השירות. כמו כן היא מבוססת על ההנחה לשדה התעופה שמקים את הצורך בנוהלי תיאום ושת"פ שספק שירותי הטיס הוא גם בעל רישיון להפעלת שדה לפי סעיפים אלה - ראו הסבר לסעיף 27(ג) המוצע. תעופה או להפעלת יחידת נת"א, באופן שעלול להכביד על 818 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"התקנה האירופית לשירותי טיס" - תקנת יישום של

הנציבות האירופית (EU) מס' 2017/373 מיום 1

במרץ 2017, הקובעת דרישות משותפות לספקי

שירותי תעבורה אווירית ושירותי טיס ותפקידי

ניהול רשת התעבורה האווירית והפיקוח עליהם.

שירותי טיס - 35א. (א) לא ייתן אדם שירותי טיס, אלא אם כן בידו רישיון

חובת רישיון לכך שניתן מאת המנהל לפי הוראות סימן זה, ובהתאם

לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישיון למתן שירותי

תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה יינתן על ידי

מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל.

(ג) המנהל או מנהל השירות המטאורולוגי, לפי העניין,

רשאים להכיר ברישיון למתן שירותי טיס שניתן לפי

התקנה האירופית לשירותי טיס על ידי רשות מוסמכת

במדינה חברה, כרישיון שניתן לפי הוראות סימן זה.

דברי הסבר

המפעיל הפרטי של שדה התעופה - לחייבו לאשר בעצמו עימה ממילא בהתאם להסכם התעופה האירופי - ים הפעלת מיתקני עזר בטיסה, במקום לעשות שימוש בספק תיכוני בין ישראל לבין האיחוד האירופי ומדינות האיחוד חיצוני בעל התמחות מתאימה בתחום זה. האירופי שנחתם בשנת 2013 ונכנס לתוקף מחייב בחודש מוצע לקבוע מחדש את סימן ז' לפרק ב' (רישוי אוגוסט .2020 החלת התקינה הטכנית של התקנה האירופית, העוסקים במקצועות התעופה וחובותיהם) במבנה דומה תגדיל את היצע נותני שירותי הטיס בישראל ותאפשר לשאר הסימנים בפרק ב': בסעיף 35 מוצע להגדיר את למפעיל שדה תעופה בזיכיון להשתמש בספק שירותי טיס "התקנה האירופית לשירותי טיס"; בסעיף 35א מוצע לקבוע חיצוני (בעל רישוי ממדינה שלישית), תקטין את התלות את חובת הרישיון למתן שירותי טיס, ואפשרות להכיר שלו ברשות שדות התעופה ותחסוך ממנו את הנטל הכרוך ברישיון שניתן על ידי מדינה חברה לפי התקנה האירופית ברישוי עצמי כספק שירותי טיס.

כשווה ערך לרישיון הנדרש לפי החוק; בסעיף 35ב מוצע לסעיף 35א המוצע, שכותרתו "שירותי טיס - חובת רישיון" לקבוע את ההסדרים למתן רישיון למתן שירותי טיס; בסעיף לסעיפים קטנים (א) ו–(ב) - מוצע לקבוע חובת רישיון 35ג מוצע להחיל את הנספחים הרלוונטיים מתוך התקנה לספק שירותי טיס שיינתן מאת מנהל רת"א, במקום האירופית לשירותי טיס לעניין הספקת שירותי טיס בישראל ההסדר הקיים בסעיף 35 הנוכחי של אישור מיתקן עזר תוך קביעת הוראות המאפשרות גמישות מסוימת בהחלת לטיסה. כמו כן, בדומה להסדר הקיים לגבי מיתקן עזר הסדרים אלה בישראל, אם הדבר נדרש והכרחי; בסעיף לטיסה שהוא מיתקן דיווח מזג אוויר, מוצע כי רישיון למתן 35ד מוצע לעגן את המצב הקיים לעניין הספקת שירותי שירותי תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה יינתן על ידי מטאורולוגיה מסוימים לתעופה האזרחית על ידי השירות מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל. זאת שכן המטאורולוגי; בסעיף 36 מוצע לשמר את ההסדר הקיים השירות המטאורולוגי הוא הגוף בעל המומחיות המקצועית לעניין איסור על נזק למיתקן עזר לטיסה, תוך שינוי המינוח הנדרשת לצורך רישוי ספק שירותי מטאורולוגיה לתעופה.

למיתקן עזר לשירותי טיס; בסעיף 36א מוצע הסדר חדש מוצע כי תידרש הסכמת המנהל לרישיון זה (כפי המצב לעניין סימון מכשול לטיסה (שעד כה נכלל בהגדרת מיתקן כיום באישור מיתקן דיווח מזג אוויר), כחלק מאחריותו עזר לטיסה - הגדרה שעתידה להימחק). להלן דברי ההסבר הכוללת כמאסדר (רגולטור) של התעופה האזרחית בישראל.

המפורטים לסעיפי סימן ז' המוצע:

לסעיף קטן (ג) - מוצע להסמיך את מנהל רת"א ואת

לסעיף 35 המוצע, שכותרתו "הגדרות לסימן ז'" - מנהל השירות המטאורולוגי, לפי העניין, להכיר ברישיון מוצע להגדיר את "התקנה האירופית לשירותי טיס" - למתן שירותי טיס שניתן על ידי מדינה חברה לפי התקנה התקנה המיישמת של הנציבות האירופית מס' 2017/373 האירופית לשירותי טיס, כרישיון שניתן לפי החוק. "מדינה מיום 1 במרץ 2017, הקובעת דרישות משותפות לספקי חברה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק הטיס כ"מדינה זרה שהיא שירותי תעבורה אווירית ושירותי טיס ותפקידי ניהול צד לאמנה". קיימות מדינות החברות באמנת שיקגו שאינן רשת התעבורה האווירית והפיקוח עליהם. זוהי למעשה חברות באיחוד האירופי שהחילו על עצמן את התקנה הרגולציה העולמית התעופתית המתקדמת ביותר לעניין האירופית לשירותי טיס ופועלות לפיה, לכן הסעיף יאפשר מתן שירותי טיס, וישראל מחויבת להרמוניזציה רגולטורית

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 819

רישיון למתן 35ב. (א) המנהל, או מנהל השירות המטאורולוגי בהסכמת

שירותי טיס המנהל, לפי העניין, ייתן רישיון למתן שירותי טיס למבקש

שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בתקנה האירופית

לשירותי טיס כאמור בסעיף 35ג, ובלבד ששוכנע כי

המבקש מסוגל לתת שירותי טיס באופן המבטיח את

בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה.

(ב) ברישיון למתן שירותי טיס, ובכלל זה ברישיון

שהוכר לפי סעיף 35א(ג), רשאי המנהל או מנהל השירות

המטאורולוגי, לפי העניין, לקבוע, בין השאר, את אלה:

(1) סוג שירותי הטיס שבעל הרישיון רשאי

לתת, וסוג מיתקני שירותי טיס שהוא רשאי

להפעיל;

(2) תנאים ונהלים להתקנתם, הפעלתם

ותחזוקתם של מיתקני עזר לשירותי טיס כאמור

בפסקה (1) ובכלל זה תקופת ההפעלה;

(3) מידע שעל בעל הרישיון להעביר לכל בעל

רישיון להפעלת יחידת נת"א או בעל רישיון

להפעלת שדה תעופה או מנחת שהוא מספק לו

שירותי טיס, ואופן ומועד העברת מידע כאמור.

החלת התקנה 35ג. (א) על מתן שירותי טיס בישראל יחולו הוראות

האירופית לשירותי נספחים III ,I למעט תת־חלק D, V, VIII ו–XIII לתקנה

טיס

האירופית לשירותי טיס, לפי העניין, ובכלל זה חובות

בעל הרישיון למתן שירותים כאמור בעניינים האלה:

דברי הסבר

הכרה ברישיון שנתנה כל מדינה כאמור (לאו דווקא מדינה האווירית, סדירותה ויעילותה - הוכחה המסופקת בשלב אירופית). תהליך זה של הכרה ברישיון שניתן על ידי מדינה ההדגמות (demonstration) בתהליך הרישוי.

חברה בלא צורך בקיום תהליך רישוי מלא על ידי רת"א בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את התנאים שהמנהל או או השירות המטאורולוגי מהווה צעד של הפחתת נטל מנהל השירות המטאורולוגי, לפי העניין, יוסמכו לקבוע והסרת חסמים לפתיחת השוק לספקים נוספים, שהם ברמה ברישיון למתן שירותי טיס. התנאי העיקרי (בפסקה)(1) מקצועית שוות ערך. יובהר כי מדובר בסמכות שבשיקול הוא סוגי שירותי הטיס שבעל הרישיון רשאי לתת וכן סוגי דעת, ולכן סביר כי יוכרו ספקים בעלי סוג והיקף פעילות מיתקני עזר לשירותי טיס שהוא רשאי להפעיל במסגרת דומה לזה המתוכנן בישראל (ולא כל ספק). כמו כן מובהר כי מתן שירותי הטיס (בהתאם לבקשתו, להיערכות שהציג בהתאם לסעיף 35ב(ב) המוצע, מנהל רת"א ומנהל השירות וליכולות שהוכיח). התנאי בפסקה (2) - תנאים ונהלים המטאורולוגי יהיו מוסמכים לקבוע ברישיון שהוכר אותם להתקנה, הפעלה ותחזוקה של מיתקני עזר לשירותי טיס, תנאים כפי שהם מסומכים לקבוע ברישיון שניתן לפי סעיף אמור להוות כלי משלים לדרישות התקנה האירופית קטן (א) או (ב). לשירותי טיס שמוצע להחילן לפי סעיף 35ג. התנאי לסעיף 35ב המוצע, שכותרתו "רישיון למתן שירותי טיס" בפסקה (3) - לעניין מידע שעליו להעביר לבעל רישיון מוצע להסמיך את מנהל רת"א, ולעניין מתן שירותי להפעלת יחידת נת"א ולבעל רישיון להפעלת שדה תעופה מטאורולוגיה לתעופה - את מנהל השירות המטאורולוגי ואופן העברת המידע, מתחייב לצורך הסדר הממשקים בהסכמת מנהל רת"א, לתת רישיון למתן שירותי טיס למי ביניהם כמפורט לעיל.

שעמד בתנאי התקנה האירופית ותנאים משלימים אם לסעיף 35ג המוצע, שכותרתו "החלת התקנה האירופית נקבעו על ידי שר התחבורה כמפורט בסעיף 35ג כנוסחו לעניין שירותי טיס" המוצע. מוצע כי תידרש הוכחה שהמבקש מסוגל לתת מוצע להחיל על מתן שירותי טיס ועל בעל רישיון את השירותים באופן המבטיח את בטיחות התעבורה כאמור את הנספחים הרלוונטיים של התקנה האירופית 820 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) חובה לקיים מערכת ניהול ובכלל זה

מערכת ניהול בטיחות;

(2) חובות ותנאים לעניין ניהול שינויים אצל

בעל הרישיון או שינויים חיצוניים שיש בהם כדי

להשפיע על השירות הניתן על ידו;

(3) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת

פעילותו על פי הרישיון, במערכות, מיתקנים,

אמצעים, רכיבים וציוד מתאימים, העומדים

בדרישות שנקבעו לעניין תיכונם, ייצורם,

התקנתם ותחזוקתם;

דברי הסבר

לשירותי טיס. המודל המוצע להחלת התקנה האירופית שהוא חלק מהמערכות המשמשות בשירותי הטיס. כוח לשירותי טיס מבוסס על סעיף 3א לחוק הגנה על בריאות אדם זה נקרא בתקנה האירופית safety(ATSEP traffic air הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן - חוק המזון), כפי personnel)electronics.

שתוקן בשנת 2024 במסגרת הרפורמה "מה שטוב לאירופה

מוצע כי הנספחים יוחלו במלואם (למעט החרגות

טוב לישראל". עם זאת, להבדיל מחוק המזון, לא מוצע

ושינויים שייקבעו על ידי מנהל רת"א או השר מתוקף

להחיל בהפניה את התקנה האירופית עצמה אלא רק את

סמכויותיהם לפי סעיף 35ג המוצע כמוסבר להלן), אך מוצע

הנספחים שלה (הקובעים דרישות וכללים לגבי הליבה

לפרט את הנושאים העיקריים שאותם מסדירים הנספחים

המקצועית של הפעילות).

כאמור לעיל, וזאת לצורך קביעת מדרג של עיצומים כספיים

לעניין נספחי התקנה האירופית לשירותי טיס שמוצע על הפרת הוראות הנספחים (ראו דברי הסבר לתיקונים להחילם: המוצעים לסעיפים 147 ו–148 לחוק הטיס, שבפסקאות (17) נספח I - קובע את הגדרות המונחים הרלוונטיות לכלל ו–(18) לתיקון העקיף לחוק הטיס בחוק זה).

הנספחים; נוסח הנושאים המנויים בפסקאות (5), (6), (10) ו–(11)

מבוסס על סמכות השר לקביעת תקנות הנתונה בסעיף

נספח III - קובע דרישות כלליות החלות על כלל נותני

46(א) לחוק הטיס.

שירותי הטיס, ובעיקרן: הליכי הרישוי, טיפול בשינויים

במערכות תפעוליות או המשפיעים עליהן (כולל ביצוע לפסקה (1) - יובהר כי מערכת ניהול היא שיטה ארגונית תהליכי הערכת בטיחות והבטחת בטיחות), טיפול בשינויים שנועדה להבטיח מתן שירות בטוח, יעיל ורציף, בהתאם אצל ספק השירות או במערכות הארגוניות שלו, תוכנית לביקושים הצפויים במרחב האווירי הנוגע בדבר, ושמירה על חירום, שקיפות בהספקת השירות, מערכת ניהול כולל יכולת ומומחיות טכנית ותפעולית נאותות, וכוללת קביעת מערכת ניהול בטיחות ושינויים בה, שימוש במיקור חוץ, מבנה ארגוני מתאים, שרשרות אחריות ודיווח, מטרות לארגון דרישות כוח אדם בהנהלה, דרישות מיתקנים, תיעוד וכיו"ב.

הפעילות, ספר עזר למבצעים, תוכנית עסקית, תוכנית לפסקה (2) - ניהול שינויים הוא קריטי למתן שירותי טיס שנתית ותוכנית ביצועים, דרישות ביטחון ובכלל זה ביטחון באופן בטוח ורציף; במסגרת זאת נכללים שינויים פנימיים, מידע, איתנות כלכלית, כיסוי חבות וביטוח, ודרישות דיווח; למשל בארגון של בעל הרישיון, או במערכות הטכנולוגיות תת־חלק D לנספח III קובע דרישות ארגוניות לספק שירותי שהוא עושה בהן שימוש, ושינויים חיצוניים כגון שינויים תעבורה אווירית ולכן אינו רלוונטי לעניינו ומוצע להחריגו רגולטוריים.

במפורש; לפסקה (3) - תקנות בעניין המערכות, המיתקנים,

נספח V - קובע דרישות ספציפיות לספק שירותים האמצעים, הרכיבים והציוד שבהם עושה בעל הרישיון מטאורולוגיים, ובכלל זה מפרטי שירות; שימוש, תיכונם, ייצורם, התקנתם ותחזוקתם אף הן בליבת החובות המקצועיות, והסמכה דומה קיימת לעניין בעל נספח VIII - קובע דרישות ספציפיות לספק שירותי CNS, רישיון להפעלת יחידת נת"א ובעל רישיון להפעלת שדה ומחיל עליהם את דרישות נספח 10 לאמנת שיקגו; תעופה.

נספח XIII - קובע דרישות הדרכה ותנאי כשירות לכוח

אדם מקצועי שבעל רישיון להספקת שירותי טיס מעסיק

אותו בהפעלה, התקנה ותחזוקה של ציוד אלקטרוני,

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 821

(4) חובה להחזיק ולנהל ספר עזר הכולל

הוראות והנחיות בעניין מתן השירותים, ועמידה

בחובות בעל הרישיון, וכן חובה לעדכן את ספר

העזר האמור ולהפיצו לנוגעים בדבר ולפעול

בהתאם לספר העזר המעודכן כאמור;

(5) חובה להחזיק ספרות מקצועית הנדרשת

לצורך מתן השירות, לעדכנה ולהפיצה לנוגעים

בדבר, ולפעול על פי הספרות המקצועית

המעודכנת כאמור;

(6) חובה להעסיק כוח אדם בעל ניסיון

וכשירות מתאימים, ופעולות שעל בעל רישיון

לנקוט במטרה להכשיר ולהדריך את כוח האדם

האמור ולשמור על כשירותו;

(7) חובות לטיפול בליקויים העלולים לסכן את

בטיחות התעופה;

(8) חובות ותנאים לעניין העברת מידע לגופים

הנוגעים בדבר;

(9) מפרטי השירות;

(10) חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון

מבצע במסגרת רישיונו, ואופן שמירת התיעוד;

(11) חובות דיווח למנהל ביחס לפעילותו של

בעל הרישיון.

דברי הסבר

לפסקה (4) - אף הנושא של קיומו של ספר עזר המאגד לפסקה (8) - במונח "גופים הנוגעים בדבר" הכוונה היא את ההנחיות וההוראות למועסקים מטעם בעל הרישיון להעברת מידע לבעל רישיון להפעלת שדה תעופה ולבעל הוא שיטת עבודה נהוגה בתחום התעופה וקיימת הסמכה רישיון להפעלת יחידת נת"א רלוונטיים.

מקבילה לקביעת תקנות בנושא זה לכלל בעלי הרישיונות לפסקה (9) - מפרטי שירות נקבעים בנספחים הספציפיים מכוח פרק ב' לחוק. של התקנה האירופית לשירותי טיס V(ו–VIII בענייננו).

לפסקה (7) - נספח III לתקנת שירותי הטיס האירופית קובע

את החובה של בעל רישיון למתן שירותי טיס לטפל באופן

אפקטיבי בליקויים העלולים לסכן את בטיחות התעופה.

אף נושא זה הוא קריטי להספקת השירותים באופן בטוח.

822 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות כי שירות מהשירותים

הקבועים בתקנה האירופית לשירותי טיס הנחוץ

להבטחת בטיחותה, סדירותה ויעילותה של התעבורה

האווירית ייחשב שירות טיס לעניין חוק זה (בסעיף קטן

זה - שירות טיס נוסף), ואת הנספח מהתקנה האירופית

לשירותי טיס, הנוגע בדבר, שיחול לעניין אותו שירות

טיס; קבע השר כאמור, יחולו על מתן שירות הטיס

הנוסף הוראות הנספח שקבע ובכלל זה חובות בעל

הרישיון למתן השירות כאמור בעניינים המנויים

בפסקאות (1) עד (11) של סעיף קטן (א).

(ג) הנספחים כאמור בסעיף קטן (א) ו–(ב) יחולו

בשינויים שקבע המנהל בהודעה ברשומות כאמור

בסעיף קטן (ד), ובשינוי זה: בכל מקום בנספחים

האמורים, במקום "רשות מוסמכת" competent(

authority) יקראו, לפני העניין -

(1) "מנהל השירות המטאורולוגי או עובד

השירות המטאורולוגי שהוא הסמיך לעניין זה"

- לעניין מבקש רישיון למתן שירותי תצפיות

מטאורולוגיות בשדה תעופה או בעל רישיון כאמור;

(2) "המנהל" - לעניין מבקש רישיון למתן

שירותי טיס ולעניין בעל רישיון למתן שירותי

טיס שאינם כאמור בפסקה (1).

דברי הסבר

לסעיף קטן (ב) - מוצע להסמיך את שר התחבורה לקבוע לקובעם כשירותי טיס גם בישראל. בדומה להסדר בסעיף בחקיקת משנה תחום נוסף של שירותי טיס שלא הוגדר קטן (א), לצורך יצירת מדרג בסכומי העיצום הכספי שמנהל בחוק הטיס עצמו; כהשלמה לכך מוצע להסמיך את שר רת"א יוסמך להטיל בשל הפרה של הוראות הנספח, מוצע התחבורה להחיל על אותו שירות את הנספח הרלוונטי לקבוע כי הנספח יוחל בשלמותו תוך פירוט הנושאים מהתקנה האירופית לשירותי טיס. כך למשל, שירותי מידע העיקריים בהפניה לפסקאות (1) עד (11) בסעיף קטן (א).

תעופתי לפי ההגדרה שלעיל בתקנה על יישום השמיים לסעיף קטן (ג) - הנספחים בתקנה האירופית מתייחסים האירופיים האחידים מהווים שירותי טיס. נכון להיום רת"א לחובות להעברת מידע, הגשת בקשות, דיווח ופיקוח של היא האחראית למתן שירותי מידע תעופתי לפי פרק ד' רשות מוסמכת authority()competent. מוצע לקבוע לחוק הטיס, ובשלב זה אין כוונה לשנות זאת, אך בעתיד כי בישראל הרשות המוסמכת תהיה מנהל השירות יהיה ניתן לקבוע שירותים אלה כשירותי טיס במסגרת המטאורולוגי (או עובד השירות המטאורולוגי שהוא תקנות, להחיל עליהם את התקינה האירופית המחייבת, הסמיך לעניין זה) לעניין מבקש או בעל רישיון למתן שירותי ולהעניק לגורם פרטי רישיון להפעלתם. נוסף על כך, לפי תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה, ומנהל רת"א לגבי התקנה האירופית לשירותי טיס, על שירותי תכנון תהליכי כל שירות טיס אחר. זאת בדומה להסדר בסעיף 3א(א5) טיסה)FPD(, שירותי מידע תעבורתי ADS(או DAT) לחוק המזון.

ושירותי ניהול שטף התעבורה האווירית (ATFM) חלה

אסדרה דומה לזו החלה על שירותי טיס, ויהיה ניתן בעתיד

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 823

(ד) תוקן נספח של התקנה האירופית לשירותי טיס

שהוחל בישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יפרסם

המנהל באתר האינטרנט של הרשות הודעה על התיקון

ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות

המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים לפחות

ממועד פרסום ההודעה.

(ה) חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף

קטן (ד), החלת התיקון בנספח, כולו או חלקו כאמור

בסעיף קטן (ו), תיקבע בידי המנהל בהודעה שתפורסם

ברשומות בתוך שישה חודשים לכל המאוחר מיום

כניסת התיקון בנספח לתוקף, ובה יצוין מועד תחילת

התיקון בישראל.

(ו) המנהל רשאי לקבוע, בהודעה ברשומות, כי הוראה

בנספח של התקנה האירופית לשירותי טיס שהוחל

בישראל לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא תחול בישראל, אם

מצא כי החלת אותה הוראה בישראל אינה מתאימה,

או אינה נדרשת לשם שמירה על בטיחות התעבורה

האווירית, סדירותה או יעילותה; בטרם יקבע כאמור,

יפרסם המנהל באתר האינטרנט של הרשות הודעה על

הכוונה שלא להחיל את ההוראה האמורה או להחילה

בשינויים, ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתה

כאמור, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14

ימים לפחות ממועד פרסום ההודעה.

(ז) הודעות המנהל לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו),

לעניין הוראות בנספח של התקנה האירופית לשירותי

טיס החלות על שירותי תצפיות מטאורולוגיות בשדה

תעופה, טעונות את הסכמת מנהל השירות המטאורולוגי.

דברי הסבר

לסעיפים קטנים (ד) ו–(ה) - מוצע לקבוע הסדר שייתן מענה ההחרגות כאמור, בלא צורך בקביעת תקנות על ידי שר לאימוץ מתמשך של עדכונים בנספחי התקנה האירופית התחבורה. דוגמה לעניין שיקול הדעת שלא להחיל הוראה לשירותי טיס. מוצע כי הנושא יהיה באחריות מנהל רת"א מסוימת בישראל היא, למשל, אם המנהל סבר כי "אינה אשר ינהל תהליך פומבי ושקוף של שמיעת הערות הציבור מתאימה" לנוכח נושא המוסדר באופן אחר בישראל (למשל בטרם הכנסת השינוי לתוקף בישראל. זאת בדומה להסדר נושא הביטחון), או "אינה נדרשת לשם שמירה על בטיחות בסעיף 3א(ד1) לחוק המזון המסמיך את מנהל שירות המזון התעבורה האווירית, סדירותה או יעילותה" - למשל במקרה להחיל שינוי בנספח באמצעות הודעה ברשומות, ולאחר של תאגיד ציבורי כמו רשות שדות התעופה אשר אינו נדרש היוועצות בציבור בעלי העניין. להוכחת יכולת פיננסית לשם קבלת הרישיון למתן שירותי לסעיף קטן (ו) - מוצע להסמיך את מנהל רת"א לקבוע, טיס. גם להפעלת סמכות זאת מוצע לקבוע מנגנון של שמיעת בהודעה ברשומות, הוראות מהנספחים המוחלים על ספקי הערות הציבור בטרם קבלת החלטה על אי־החלת הוראות שירותי הטיס, שלא יחולו בישראל. מאחר שמדובר בתחום מנספחי התקנה האירופית לשירותי טיס.

מקצועי מצומצם יחסית (ספקי שירותי טיס ספורים) של לסעיף קטן (ז) - בהתאם לחלוקת הסמכויות הכללית גורמים שנדרשים לרמת מקצועיות ומומחיות ספציפיות בין השירות המטאורולוגי לרת"א בכל הקשור לשירותי וגבוהות מאוד, ומדובר בדרישות שהן בליבה המקצועית של תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה כמוסבר לעיל, מוצע מתן השירות, ומאחר שהציבור הרחב אינו מושפע במישרין כי תידרש הסכמת השירות המטאורולוגי לגבי הודעות מתכולות התקנה האירופית שיוחלו, ומדובר בצמצום המנהל שעניינן תחולת הוראות בנספחי התקנה האירופית חובות בלבד, מוצע כי מנהל רת"א הוא שיוסמך לקבוע את (ובעדכונים שלהם), שנוגעות לספקי שירותי תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה. זאת שכן כאמור, השירות 824 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ח) לא יראו בעל רישיון למתן שירותי טיס כמי שהפר

הוראות של נספח של התקנה האירופית לשירותי טיס

שהוחל לעניין מתן שירותי טיס בישראל לפי סעיפים

קטנים (א) או (ב), רק משום שפעל לפי תיקון בנספח

כאמור לפני תחילת התיקון בישראל ובלבד שפעולתו

נעשתה לאחר מועד תחילת אותו תיקון באיחוד

האירופי, והמנהל לא פרסם הודעה לציבור, לגבי אי־

החלה או החלה בשינויים של אותו תיקון, כאמור

בסעיף קטן (ו).

(ט) השר רשאי לקבוע חובות נוספות שיחולו על

מבקש רישיון למתן שירותי טיס, ועל בעל רישיון כאמור,

בכל העניינים הקבועים בנספח VIII לתקנה מס' (EU)

2018/1139 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מיום

4 ביולי 2018, בדבר כללים משותפים בתחום התעופה

האזרחית והקמת סוכנות בטיחות תעופה של האיחוד

האירופי, כפי עדכונה מזמן לזמן; כמו כן רשאי הוא

לקבוע כי הוראה בנספח של התקנה האירופית לשירותי

טיס שהוחל בישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), תחול

בשינויים, כפי שיקבע.

שירותים הניתנים 35ד. (א) השירות המטאורולוגי ייתן שירותים כמפורט

על ידי השירות להלן לגורמים הפועלים לפי חוק זה:

המטאורולוגי

דברי הסבר

המטאורולוגי הוא הגורם בעל המומחיות המקצועית נוסף על כך, מוצע לקבוע כי השר יוסמך בתקנות, בנושא זה. לקבוע כי הוראה בנספח של התקנה האירופית לשירותי לסעיף קטן (ח) - מוצע לאפשר לספק שירותי טיס לפעול טיס שהוחל בישראל לפי סעיף קטן (א) או (ב), תחול לפי שינוי בתקנה האירופית לשירותי טיס שכבר נכנס בשינויים, כפי שיקבע. זאת ככל שיימצא צורך להתאים לתוקף באירופה אך טרם נכנס לתוקף בישראל, וזאת בתנאי הוראה מהוראות הנספח למציאות הישראלית (ולא אי־ שהמנהל לא פרסם לציבור הודעה לפי סעיף קטן (ו), ולפיה החלה בלבד שתהיה בסמכות מנהל רת"א לפי סעיף אין כוונה להחיל את השינוי בישראל. הסדר זה חשוב כדי קטן (ו) המוצע לעיל).

להקל על שימוש בספק שירותי טיס שהוא בעל רישיון לסעיף 35ד המוצע, שכותרתו "שירותים הניתנים על ידי ממדינה שלישית, והמנהל או מנהל השירות המטאורולוגי, השירות המטארולוגי" לפי העניין, הכירו ברישיונו לפי סעיף 35א(ג). הסדר זה בסעיף 1 לחוק הטיס מוגדר "השירות המטאורולוגי" מבטיח כי ספק שירותי הטיס הזר יוכל, ככלל, להסתמך - השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה על כך שהוא רשאי לספק בישראל שירותי טיס בהתאם והבטיחות בדרכים;

לדרישות התקנה האירופית לשירותי טיס. זאת בדומה

להסדר בסעיף 3א(ד1)(3) לחוק המזון. מוצע לעגן פורמלית את תפקידו של השירות

המטאורולוגי כספק שירותי מטאורולוגיה מסוימים לתעופה

לסעיף קטן (ט) - מוצע להסמיך את שר התחבורה לקבוע האזרחית, כפי שמתבצע זה שנים רבות:

בתקנות דרישות נוספות שיחולו על מבקש או מחזיק רישיון

למתן שירותי טיס. מדובר בסמכות משלימה שנועדה לתת לסעיף קטן (א) - מוצע לקבוע מהם אותם שירותים מענה למקרים שבהם יתעורר צורך ברגולציה משלימה. שהשירות המטאורולוגי נותן לתעופה האזרחית, והם:

מוצע כי הנושאים שבהם יוסמך שר התחבורה לקבוע תחזיות מטאורולוגיות, אזהרות מטאורולוגיות ותדרוכים תקנות הם אלה הקבועים בנספח VIII לתקנה האירופית מטאורולוגיים.

הבסיסית בתחום התעופה, שכאמור מפרט את הדרישות

המהותיות החלות על ספקי שירותי טיס.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 825

(1) תחזיות מטאורולוגיות;

(2) אזהרות מטאורולוגיות;

(3) תדרוכים מטאורולוגיים.

(ב) השירות המטאורולוגי ייתן את השירותים כאמור

בסעיף קטן (א) -

(1) בהתאם לנספח V לתקנה האירופית

לשירותי טיס, ויחולו הוראות סעיף 35ג(ג)

עד (ט), בשינויים המחויבים;

(2) בהתאם להוראות נספח 3 לאמנה, למעט

הוראות באותו נספח שלגביהן הודיע המנהל

לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי סעיפים 4(ב)

ו־6(ד) לחוק רשות התעופה האזרחית, כי ישראל

פועלת באופן שונה, ובשינוי זה: בכל מקום בנספח

3, במקום "הרשות המטאורולוגית meteorological(

")authority יקראו "השירות המטאורולוגי".

נזק למיתקן עזר 36. לא יגרום אדם נזק למיתקן עזר לשירותי טיס ולא ישבש

לשירותי טיס אותות המשודרים ממיתקן כאמור.

סימון מכשול 36א. (א) המנהל רשאי להורות לבעלים של מבנה או עצם

לטיסה נייח או למחזיק בו לסמן את אותו מבנה או עצם או

להתקין בו תאורת אזהרה כפי שיורה, לשם אזהרה

לכלי טיס מפני מכשול לטיסה, אם אותו מבנה או עצם

נייח עלול להוות מכשול לטיסת כלי טיס באופן קבוע

או באופן זמני, בשל אחד מאלה:

דברי הסבר

לסעיף קטן (ב) - מוצע לקבוע את חובתו של השירות procedures and) מרשה למדינות החברות לסטות המטאורולוגי לתת שירותים אלה בהתאם להוראות נספח מהסטנדרטים התעופתיים הבין־לאומיים שנקבעו בנספחי V לתקנה האירופית לשירותי טיס - שכאמור ישראל האמנה בנסיבות מסוימות. סעיף 6(ד) לחוק רשות התעופה מחויבות להרמוניזציה רגולטורית עימה לפי הסכם השמיים האזרחית קובע כי "במילוי תפקידיו לפי דיני הטיס, יפעל הפתוחים עם האיחוד האירופי. לעניין זה מוצע להחיל מנהל הרשות בהתאם להוראות האמנה, ככל שהן ישימות את הוראות סעיף 35ג "בשינויים המחויבים" ובפרט את בישראל או לגבי כלי טיס ישראליים, ואולם רשאי הוא סמכויות המנהל לשאיבה מתמשכת של עדכונים בנספח להודיע לארגון התעופה הבין–לאומי על הוראות בנספחי V ולקביעת אי־תחולה של סעיפים בנספח V לפי סעיפים האמנה שישראל פועלת באופן שונה לגביהן". בהתאם, קטנים (ד) עד (ו); את חובת ההתייעצות עם השירות מוצע להחיל מנגנון זה של "הועדה על הבדל" על ידי המטאורולוגי לעניין זה לפי סעיף קטן (ז), ואת סמכות מנהל רת"א גם לעניין נספח 3 לאמנה. כמו כן מוצע לקבוע השירות המטאורולוגי לפעול לפי שינוי בנספח V עוד כי השירות המטאורולוגי יהיה הרשות המטאורולוגית בטרם נכנס לתוקף בישראל ובלבד שנכנס לתוקף באירופה ויש כוונה להחילו בישראל. לפי נספח 3 לאמנה (זאת בהתאם לסטנדרט 2.1.4 לנספח 3 לאמנה).

כמו כן מוצע לקבוע כי השירות המטאורולוגי יבצע

את תפקידו בהתאם להוראות נספח 3 לאמנת שיקגו - לסעיף 36 המוצע, שכותרתו "נזק למיתקן עזר לשירותי טיס" בנספח זה נקבעה התקינה הבין־לאומית המחייבת לעניין מוצע לקבוע מחדש את סעיף 36 הקיים, בשינוי הספקת שירותי מטאורולוגיה לתעופה האזרחית הבין־ טרמינולוגיה המתחייב משינוי המונח "מיתקן עזר לטיסה" לאומית International(for Service Meteorological ל"מיתקן עזר לשירותי טיס".

Navigation)Air. לעניין אפשרות לחריגה מהתקינה לסעיף 36א המוצע, שכותרתו "סימון מכשול לטיסה" הבין־לאומית לפי נספח 3 לאמנה - סעיף 38 לאמנת שיקגו standards(international from Departures מבנים ועצמים גבוהים (כגון אנטנות ומיתקני עזר לבנייה דוגמת עגורנים) עלולים להוות מכשול לטיסה, 826 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) הוא מתנשא מעל מישור אווירי המוגדר

בהתאם לנספח 14 לאמנה, למסמך מס' 8168 של

הארגון, או בתקנות לפי חוק זה, כמישור המיועד

להגן על כלי טיס בטיסה;

(2) הוא ממוקם מחוץ למישור שהוגדר כאמור

בפסקה (1), באופן המהווה סיכון לטיסת כלי

הטיס המופעלים.

דברי הסבר

בפרט בסביבת שדות תעופה ונתיבי טיסה. לפיכך יש צורך כהשלמה לכך נקבע בסעיף 81 לחוק התכנון והבנייה לסמנם ולהאירם בתאורת אזהרה, כדי שכלי הטיס שטסים (ייזום תוכניות לבטיחות הטיסה) כי "מי שהוסמך על ידי בקרבתם יהיו מודעים לקיומם. שר הבטחון או שר התחבורה רשאי להציע לכל מוסד נכון להיום נושא סימון והארת מכשולי טיסה מוסדר תכנון תכנית, שינוי תכנית, התלייתה או ביטולה, אם הדבר הן על ידי חוק הטיס והן על ידי חוק התכנון והבנייה: דרוש, לדעתו, למען בטיחות הטיסה; סמכות זו אינה גורעת מסמכות אחרת לפי חוק זה".

הגדרת "מיתקן עזר לטיסה" - בחוק הטיס כוללת גם

"מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי טיס" ולכן נכון להיום בסעיף 174 לחוק התכנון והבנייה נקבע מנגנון לאכיפת חל סימן ז' לפרק ב' לחוק הטיס, כלומר נדרש אישור המנהל הוראות תאורה, צביעה או סימון, במקרה של הפרתן.

לצורך התקנת מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי טיס. לצד זאת, ההסדר בחוק הטיס דהיום לעניין סימון יצוין כי לפי תקנה 30 לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותאורת מכשולים לטיסה, בגדרי "מיתקן עזר לטיסה" אינו ותיעוד), התש"ע-,2009 רת"א גובה אגרה על הוראה לסימון מדויק מכמה בחינות: ראשית סימון בלבד אינו בגדר מיתקן.

ואזהרת מכשולי טיסה. כמו כן אין המדובר בהפעלה של מיתקן אלא בפשטות

כהשלמה לכך, בחוק התכנון והבנייה קיימות כמה סימון המכשול (בצבע או על ידי תאורה). נוסף על כך, הוראות שמבטיחות סימון מכשולי טיסה הנובעים מפעולות "המוטיבציה" לפעילות אינה גורם המבקש להפעיל מיתקן תכנון ובנייה (למשל סעיף 80 לחוק התכנון והבנייה הקובע סימון ואזהרה, אלא גורם המבקש להקים מכשול לטיסה כי "המועצה הארצית תורה לועדות המחוזיות לקבוע ונדרש לסמנו בצבע או בתאורה כתנאי לכך.

בתכניות המיתאר הוראות הדרושות, לדעת שר הבטחון מחיקת ההגדרה "מיתקן עזר לטיסה" תכלול גם או שר התחבורה, למען בטיחות הטיסה"; סעיף 94 הקובע מחיקת ההתייחסות ל"מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי כי "הודעה על הפקדת תכנית שיש בה כדי להשפיע על טיס" בחוק הטיס, ולכן נדרשת הסדרה מחדש של הנושא הטיסה האזרחית או הצבאית תימסר גם למי שהוסמך לכך בחוק הטיס.

על ידי שר התחבורה או שר הבטחון, הכל לפי הענין"). כמו כן מוצע הסדר המבטא טוב יותר את התהליך כפי שהוא בתוכניות מיתאר ארציות שונות קיימות הוראות קונקרטיות מבוצע כבר כיום. יובהר כי במונח "מיתקן נייח" הכוונה המחייבות העברת תוכניות מסוימות להערות רת"א. היא גם למיתקן שהוא נייח באופן זמני (למשל עגורן). כמו בהתאם לכך, מוסדות התכנון מפנים לרת"א תוכניות כן יובהר כי ההוראה עצמה מבוססת על הגדרת "מכשול סטטוטוריות שיש להן ממשק עם התעופה האזרחית, ורת"א לטיסה" בנספח 14 לאמנת שיקגו:

בוחנת אם התוכנית כוללת מרכיב שעלול להוות מכשול permanent) and or temporary fixed (whether "All לטיסה. הבחינה מתבצעת בהתאם למישורי הגבלות located a) are that: thereof, parts or objects, mobile הבנייה של שדות תעופה או מנחתים ובהתאם לנתיבים of movement surface the for intended area an on שבמרחב האווירי שמעל שטח התוכנית או בסמוך אליה, intended surface defined a above b) extend or aircraft;

והשימושים בו, לפי הנחיות ICAO בנספח 14 לאמנה, those outside c) stand or flight; in aircraft protect to לעניין מישורי הגנה לשדות תעופה; במסמך PANS-OPS being as assessed been have that and surfaces defined שמגדיר מישורי הגבלות ביחס לתהליכי טיסה מכשיריים, navigation". air to hazard a והוראות תקנות הטיס (מנחתים) לעניין מישורי גישה, נסיקה ומעבר וניקיונם ממכשולים. רת"א בוחנת את הצורך (לגבי פסקה (a) - מדובר במיתקנים בתוך שטח להורות על סימון או תאורה של מכשול לטיסה, את המפרט התמרון בשדה תעופה ולכן הדרישות לסימונם חלות על הטכני המדויק לסימון או תאורה, ואת הצורך להטמיע מפעיל שדה התעופה לפי תקנות הטיס החלות, ולא נדרש את ההוראה לסימון/תאורה משולבת בתהליכי התכנון הסדר משלים בנושא זה).

הסטטוטורי.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 827

(ב) בעלים של מבנה או עצם נייח או מחזיק במבנה

או עצם כאמור, שקיבל הוראה כאמור בסעיף קטן (א),

לא יבנה, יתקין או יציב את המבנה או את העצם באופן

המהווה מכשול כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף

קטן (א), אלא אם כן מילא אחר ההוראה האמורה.

(ג) בסעיף זה, "מסמך מס' 8168 של הארגון" -

מסמך נהלים לשירותי טיס - הפעלת כלי טיס

NAVIGATION(AIR FOR PROCEDURES

OPERATIONS AIRCRAFT - SERVICES) שהוציא

ארגון התעופה הבין־לאומי, כפי שעודכן מזמן לזמן.";

(10) בסעיף 37, במקום פסקה (9) יבוא:

(9)" רישיון למתן שירותי טיס שניתן או הוכר לפי

סעיף 35א.";

(11) בסעיף 44, אחרי "עד "(6) יבוא "ו–(9)";

(12) בסעיף 82, בסעיף קטן (א) -

(א) בפסקה (1), במקום "לשירותי נת"א" יבוא "לשירותי

תעבורה אווירית ושירותי טיס" ובסופה יבוא "ובכלל זה

לעניין הפרדות מופחתות, או ביצועי תקשורת, ניווט או

עקיבה נדרשים";

דברי הסבר

אין מוצע להוסיף אמצעי אכיפה ייעודי לנושא זה רישיון למתן שירותי טיס, ובהתאם מוצע לכלול רישיון זה אלא להתבסס על סעיף 174 לחוק התכנון והבנייה לצורך בהגדרה "רישיון" שבסעיף 37 (במקום מיתקן עזר לטיסה) אכיפת הוראות אלה. ובסעיף 44.

לפסקאות (10) ו–(11) המוצעות וזו לשונה של פסקה (9) של סעיף 37, שאותה מוצע

סימן ח' לפרק ב' לחוק הטיס עניינו "ביטול, התליה להחליף:

והגבלה של רישיונות ואישורים", והוא מסדיר את סמכות (9)" אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה שניתן לפי סעיף ".35 מנהל רת"א לסרב לחדש, להגביל, להתלות או לבטל רישיון לפסקה (12) המוצעת שניתן לפי החוק. בסעיף 37 לחוק הטיס הוגדרו הרישיונות שהסימן חל לגביהם, ובפסקה (9) של אותו סעיף הוגדר סעיף 82(א) לחוק הטיס קובע כי מנהל רת"א אחראי "אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לפי סעיף "35 כרישיון לתכנון ולפיתוח של מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהסימן חל לגביו. שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית לפי סעיף 80 לחוק הטיס (שנקרא "המרחב האווירי האזרחי"), ולמתן הוראות סימן י' לפרק ב' שעניינו "הוראות כלליות לעניין לעניין השימושים במרחב האמור, והכול במטרה להבטיח רישיונות" כולל שלושה סעיפים: סעיף 45 קובע תנאים את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה, כלליים למתן רישיון, ובסעיפים 46 ו–47 הוסמך השר לקבוע ובמטרה להגן על שלום הציבור והסביבה.

תקנות לעניין חובות שיחולו על מחזיק רישיון וכן לעניין

תהליכי הרישוי והרישיון עצמו. לעניין מבקש רישיון למתן אם כן, הוראות התעבורה האווירית הן כללים שירותי טיס או בעל רישיון כאמור - מדובר בסמכויות ספציפיים לניהול מרחבי אוויר ותעבורת טיסות בהם, משלימות לאלה המוצעות בסעיף 35ג(ט). שמוציא מנהל רת"א. לפי סעיף 83 לחוק הטיס, הוראות התעבורה האווירית מפורסמות במסגרת שירותי המידע בסעיף 44 הוגדרו הרישיונות שהסימן חל לגביהם התעופתי של ישראל, על פי פורמטים מחייבים של ICAO.

כאשר "אישור למיתקן עזר לטיסה לפי סעיף "35 אינו אחד בסעיף 82(א) פורטה רשימה (לא סגורה) של סוגי הוראות מהם. זאת בשל התפיסה הרגולטורית של אישור מיתקן ולא התעבורה האווירית העיקריות. בפסקה (1) נקבע סוג זה של רישוי לספק שירות. הוראות תעבורה אווירית: "הגדרת אזורי המרחב האווירי בהתאם לעדכון התפיסה הרגולטורית בעניין אסדרת האזרחי, בהתאם לשירותי הנת"א הניתנים בהם, וסוגי שירותי טיס מוצע להחיל את סימנים ח' ו–י' לפרק ב' על הטיסות שניתן לקיים בהם". כהשלמה לשינוי התפיסה 828 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בפסקה (6), במקום "במיתקני עזר לטיסה" יבוא

"במיתקני עזר לשירותי טיס";

(13) בסעיף 142(ב), בפסקה (2), במקום "ממיתקן עזר לטיסה"

יבוא "ממיתקן עזר לשירותי טיס";

(14) בסעיף 144, בהגדרה "הסכום הבסיסי", אחרי פסקה (7)

יבוא:

"(7א) לגבי בעל רישיון למתן שירותי טיס - 60,500

שקלים חדשים;";

(15) בסעיף 145א, אחרי פסקה (6) יבוא:

"(6א) נתן שירותי טיס בלא רישיון לכך, בניגוד

להוראות סעיף 35א;";

(16) בסעיף 146 -

(א) בפסקה (10), במקום "עד "(3) יבוא "עד "(5);

דברי הסבר

הרגולטורית בנושא אסדרת שירותי טיס, מוצע לקבוע את יצוין כי אם גורם מסוים מחזיק כמה רישיונות סמכותו של מנהל רת"א להורות כי מרחב מסוים ייועד תעופתיים שונים (לדוגמה רישיון להפעלת שדה תעופה, לכלי טיס הערוכים לטוס בהפרדות מופחתות, או בעלי רישיון להפעלת יחידת נת"א ורישיון להספקת שירותי יכולות ביצועי תקשורת, ניווט או עקיבה מסוימים (מפרטים טיס), שיש להם "סכומים בסיסיים" שונים, הרי שלפי סעיף הנדרשים למימוש אותם יעדים שלשמם ניתנות הוראות 145(א) לחוק הטיס יחול הכלל הזה: "הסכום הבסיסי שיחול תעבורה אווירית) ולפרסם את שירותי הטיס הניתנים בו על מפר, כמפורט באחת הפסקאות (1) עד (10) שבהגדרה בהתאם לכך. כמו כן מוצעים תיקונים שעניינם החלפת "הסכום הבסיסי", יהיה בהתאם לסוג הפעילות, הרישיון המונחים "שירותי נת"א" ו"מיתקני עזר לטיסה" במונחים או האישור, לפי העניין, שבמסגרתו בוצעה ההפרה, אף אם "שירותי תעבורה אווירית", "שירותי טיס" ו"מיתקן עזר ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת בהגדרה האמורה".

לשירותי טיס", בהתאמה ובהמשך לתיקון המקיף בעניין זה לפסקה (15) המוצעת

כמפורט בדברי ההסבר לפסקה (23) המוצעת.

סעיף 145א לחוק הטיס מסמיך את המנהל להטיל

לפסקה (13) המוצעת עיצום כספי בשיעור כפל הסכום הבסיסי על מי שביצע

מוצע תיקון נוסח פסקה זו כחלק מהחלפת המונח הפעלה תעופתית טעונה רישיון בלא רישיון כאמור.

"מיתקן עזר לטיסה" במונח "מיתקן עזר לשירותי טיס" מדובר בהפרה של דרישה יסודית מאוד, כאשר תהליכי כמפורט בדברי ההסבר לפסקה (23) המוצעת. הרישוי נועדו לוודא כי ספק השירות אכן עומד בכלל הדרישות המקצועיות החלות על הספקת השירות כדי לפסקאות (14) עד (17) המוצעות להבטיח את בטיחות הטיסה, ובמקרה של שירותי טיס גם בפרק י' לחוק הטיס מוסדרת סמכותו של מנהל רת"א את סדירות התעבורה האווירית ויעילותה. בהתאם מוצע להטיל עיצום כספי בשל הפרת חוק הטיס. גובה העיצום להוסיף לסעיף זה את מי שסיפק שירותי טיס בישראל בלא הכספי שהמנהל מוסמך להטיל על מפר, מהווה שילוב של רישיון.

הסכום הבסיסי שהוחל על מפר מסוים בהגדרת "הסכום לפסקה (16) המוצעת

הבסיסי" בסעיף 144, וסכום העיצום שנקבע להפרה המסוימת

בסעיפים 145א עד 149 לחוק הטיס, בשיעור שנקבע מהסכום סעיף 146 לחוק הטיס מסמיך את המנהל להטיל עיצום הבסיסי. מוצעים כמה תיקונים להוראות הפרק, כמפורט להלן. כספי בשיעור הסכום הבסיסי, על הפרות שפורטו בו. בסעיף זה נקבעו הפרות של נורמות יסודיות בחוק הטיס ובהן לפסקה (14) המוצעת הפרה של תנאי שנקבע ברישיון של מחזיק רישיון לפי מוצע לתקן את סעיף 144 לחוק הטיס ולקבוע בו החוק שהוא תנאי בסיסי ברישיון, ובעל חשיבות מיוחדת "סכום בסיסי" לגבי בעל רישיון למתן שירותי טיס, כך לשמירה על האינטרס הציבורי המוגן בחוק הטיס ובראשו שיהיה ניתן להטיל על בעל רישיון כאמור עיצום כספי בשל כאמור בטיחות הטיסה. מוצע לתקן את פסקאות (10) ו–(11) הפרת הוראות לפי חוק הטיס. מוצע כי סכום זה יעמוד על של סעיף 146 באופן הזה:

סך של 60,500 שקלים חדשים, מחצית מהסכום הבסיסי תיקון פסקה (10) - בהתאם להוראות פסקה זו, מנהל רת"א המשויך לבעל רישיון להפעלת שדה תעופה ועל בעל מוסמך להטיל עיצום כספי על "בעל רישיון להפעלת שדה רישיון להפעלת יחידת נת"א, באופן שלדעת רת"א משקף תעופה או מנחת שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורטים את ההבדל בהיקף הפעילות הכלכלית של גורמים אלה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 829

(ב) במקום פסקה (11) יבוא:

(11)" בעל רישיון למתן שירותי טיס שהפר

תנאי מתנאי רישיונו המפורטים בסעיף35ב(ב)(1)

עד (3), בניגוד להוראות סעיף 35א;";

(17) בסעיף 147, במקום פסקה (12) יבוא:

(12)" בעל רישיון למתן שירותי טיס, שהפר חובה

החלה עליו לפי סעיף 35ג(א) או (ב), בעניינים המנויים

בפסקאות (1) עד (9) של סעיף 35ג(א);";

(18) בסעיף 148, בפסקה (3), אחרי "לפי סעיפים" יבוא "35ג(א)

או (ב) בעניינים המנויים בפסקאות (10) או (11) של סעיף

35ג(א), או לפי סעיפים";

(19) בסעיף 165(א), בפסקה (2), במקום "35" יבוא "35ג";

דברי הסבר

בסעיף 32(ב)(1) עד (3), בניגוד להוראות סעיף 31". כהשלמה כחלק משינוי תפיסת האסדרה לגבי שירותי טיס לתיקון המוצע לסעיף 32(ב) לחוק הטיס, והוספת תנאים והחלה ישירה של נספחים I, III, V, VIII ו־XIII לתקנה נוספים שהמנהל מוסמך לקבוע ברישיון להפעלת שדה האירופית לשירותי טיס, מוצע לקבוע כי הפרה של הוראות תעופה (שירותי טיס ומיתקני טיס שבעל הרישיון נדרש נספחי האמנה שהוחלו לפי סעיף 35ג(א) או (ב), בעניינים לקיים ונהלים להעברת מידע לבעל רישיון להפעלת יחידת שנמנו בפסקאות (1) עד (9) לסעיף 35ג(א), תהווה עילה נת"א), מוצע לקבוע כי גם הפרת תנאים אלה תהווה עילה להטלת עיצום כספי בגובה 50 אחוזים מהסכום הבסיסי.

להטלת עיצום כספי לפי סעיף זה; לפסקה (18) המוצעת

החלפת פסקה (11) - בהתאם לפסקה (11) כנוסחה כיום סעיף 148 לחוק הטיס מסמיך את מנהל רת"א להטיל מנהל רת"א מוסמך להטיל עיצום כספי כאמור על "מי עיצום כספי בשיעור 25% מהסכום הבסיסי על הפרות שהפעיל מיתקן עזר לטיסה שלא אושר בידי המנהל או שנקבעו בו. בין השאר, בפסקה (3), נקבעו בסעיף זה הפרות בידי מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי של תקנות שקבע השר לפי סעיף 46(א)(3) ו–(4), בעניין העניין, בניגוד להוראות סעיף 35". כחלק משינוי תפיסת "חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון מבצע במסגרת האסדרה לגבי שירותי טיס, הפעלת מיתקן לא מאושר היא רישיונו, ואופן שמירת התיעוד" ו"חובות דיווח למנהל ביחס הפרה ספציפית של נורמה שתחול על בעל רישיון להספקת לפעילותו של בעל הרישיון". בהתאם, מוצע לקבוע בפסקה שירותי טיס לפי התנאים ברישיונו. בדומה להפרות אחרות (3) כי הפרות של הוראות הנספחים הרלוונטיים של התקנה של תנאי הרישיון, מוצע לקבוע כי הפרה של תנאי שנקבע האירופית לשירותי טיס בעניינים כאמור שהוחלו לפי סעיף ברישיון של ספק שירותי טיס תהווה עילה להטלת עיצום 35ג(א) או (ב) (ראו סעיף 35ג(א)(10) ו–(11)) תהווה אף היא כספי בגובה הסכום הבסיסי. עילה להטלת עיצום כספי בשיעור 25% מהסכום הבסיסי.

לפסקה (17) המוצעת לפסקה (19) המוצעת

סעיף 147 מסמיך את מנהל רת"א להטיל עיצום כספי סעיף 165 לחוק הטיס מסמיך את מנהל רת"א לתת בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי בשל הפרות שנקבעו בו. פטור מדרישות החוק ותקנות לפיו בנסיבות מסוימות, בסעיף זה נקבעו הפרות של תקנות מכוח החוק, בנושאים ובכלל זה מהדרישה לאישור מיתקן עזר לטיסה לפי סעיף שנקבעה לגביהם הסמכה ספציפית לשר התחבורה לקבוע 35 לחוק כנוסחו הנוכחי. בעקבות החלפת סימן ז' לפרק ב' תקנות. אחת ההפרות נקבעה בפסקה (12) לאותו סעיף, לחוק בעניין חובת רישיון למתן שירותי טיס, מוצע להתאים וזו לשונה: "בעל אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לפי את הוראות סעיף 165 ולהסמיך את המנהל לפטור מדרישות סעיף 35, שהתקין, תיחזק או הפעיל מיתקן עזר לטיסה תקנות החלות על ספק שירותי טיס לפי סעיף 35ג המוצע.

שלא בהתאם לתנאי האישור שנתן המנהל, או מנהל

השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד

להוראות סעיף 35(א) או (ב)".

830 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(20) בסעיף 168(א), בפסקה (4), במקום "או מנהל הרשות

לחקירה בטיחותית" יבוא "מנהל הרשות לחקירה בטיחותית

או השירות המטאורולוגי";

(21) בכל מקום -

(1) במקום "מיתקן עזר לטיסה" יבוא "מיתקן עזר

לשירותי טיס";

(2) במקום "במיתקן עזר לטיסה" יבוא "במיתקן עזר

לשירותי טיס";

(3) במקום "למיתקן עזר לטיסה" יבוא "למיתקן עזר

לשירותי טיס";

(4) במקום "מיתקני עזר לטיסה" יבוא "מיתקני עזר

לשירותי טיס";

(5) במקום "שירותי נת"א" יבוא "שירותי תעבורה

אווירית".

תיקון חוק רשות 27. בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977172 -

שדות התעופה

(1) בסעיף 5(א), אחרי פסקה (4) יבוא:

(5)" לתת שירותי תעבורה אווירית במרחב הפיקוח

התעופתי של ישראל, ובכלל זה לתת שירותי תעבורה

אווירית במרחבי אוויר שלפי הוראות חוק הטיס,

התשע"א-2011173, משויכים לשדה תעופה בזיכיון

כהגדרתו בחוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026174;

בפסקה זו, "מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל" ו"שירותי

תעבורה אווירית" - כהגדרתם בחוק הטיס האמור.";

דברי הסבר

לפסקה (20) המוצעת המונח "מיתקן עזר לטיסה" מוצע להחליף במונח "מיתקן

מוצע לתקן את סעיף 168 לחוק הטיס - סעיף ביצוע עזר לשירותי טיס".

ותקנות, ולהסמיך את שר התחבורה לקבוע אגרות על סעיף 27 לחוק המוצע

שירותים הניתנים על ידי השירות המטאורולוגי.זאת, לפסקה (1) המוצעת

באופן משלים להסמכת השירות המטאורולוגי לתת

שירותים מטאורולוגיים מסוימים לתעופה (תחזיות, אזהרות נכון להיום רשות שדות התעופה מספקת את שירותי ותדרוכים), ולהיותו המאסדר של ספק שירותי תצפיות התעבורה האווירית במרחב האווירי האזרחי של ישראל מטאורולוגיות בשדות תעופה. בהתאם, שר התחבורה יוכל מכוח רישיון שניתן לה על ידי רת"א לפי חוק הטיס, אך לקבוע אגרות הן על שירותים שהשירות המטאורולוגי בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 (להלן - חוק נותן ישירות והן בעבור רישוי ספק שירותי תצפיות רשות שדות התעופה), עצמו לא נקבעה חובתה לספק מטאורולוגיות בשדות תעופה, ולרבות אגרות שנתיות שירותים אלה. לפיכך מוצע, בפסקה (1) המוצעת, לתקן שיחולו על ספק שירות כאמור. את סעיף 5 לחוק רשות שדות התעופה, הקובע את תפקידי הרשות, ולקבוע בסעיף קטן (א) לאותו סעיף את תפקידה לפסקה (21) המוצעת של הרשות במתן שירותי תעבורה אווירית במרחב הפיקוח כהשלמה לתיקונים המוצעים בחוק הטיס מוצע לבצע התעופתי של ישראל ובכלל זה במרחב הפיקוח לשטח החלפה גורפת של שני מונחים: את המונח "שירותי נת"א" שבתחום שדה התעופה שבזיכיון.

מוצע להחליף במונח "שירותי תעבורה אווירית", ואת

172 ס"ח התשל"ז, עמ' 182; התשפ"א, עמ' 54.

173 ס"ח התשע"א, עמ' 830.

174 (יוסף כשיפורסם)

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 831

(2) אחרי סעיף 29 יבוא:

"תשלום בעד 29א. (א) על אף האמור בסעיף 29 -

שירותי תעבורה

אווירית לעניין (1) הרשות תהיה רשאית

שדה תעופה בזיכיון לקבל תשלום בעד שירותי

תעבורה אווירית שהיא

נדרשת לתת לפי סעיף 5(א)(5)

על פי הסכם ובכפוף לכל דין;

(2) שר האוצר ושר התחבורה

רשאים לקבוע הוראות בעניין

סכומים שישולמו לרשות

בעד שירותי תעבורה אווירית

שהיא נותנת לפי סעיף 5(א)(5).

(ב) תשלומים כאמור בסעיף קטן (א)

ישולמו בשל פעילות כלי טיס בשדה

תעופה בזיכיון כהגדרתו בחוק שדות

תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026175,

ויכול שישולמו על ידי בעל הזיכיון."

תיקון לפקודת 28. בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943176, בסעיף 22א,

הקרקעות (רכישה ברישה, אחרי "דרך" יבוא "או שדה תעופה".

לצורכי ציבור)

תיקון חוק להסדרת 29. בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998177 -

הביטחון בגופים

ציבוריים (1) בתוספת הראשונה, בפרט 6, בסופו יבוא:

דברי הסבר

לפסקה (2) המוצעת סעיף 28 לחוק המוצע

סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה מסמיך את שר פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, התחבורה לקבוע בתקנות תעריפי אגרות שישולמו לרשות מסמיכה את שר האוצר לבצע רכישה של קרקע או טובת שדות התעופה, לפי הצעתה או לאחר היוועצות בה. מוצע הנאה בה לצורכי הציבור, ותשלום פיצויים בעדה. סעיף להוסיף לחוק האמור את סעיף 29א ובו לעגן את אפשרותה 22א לפקודה האמורה מקנה לשר התחבורה את הסמכויות של רשות שדות התעופה לקבל תשלום בעד שירותי הנתונות לשר האוצר לפי הפקודה (למעט סמכויות התקנת התעבורה האווירית שהיא נדרשת לתת בעבור פעילות תקנות), בכל הנוגע לרכישת קרקע לצורך ציבורי שהוא כלי טיס בשדה התעופה בזיכיון על פי הסכם וזאת בכפוף דרך, או צורך הנובע ממנו או הכרוך בו. מוצע להרחיב לכל דין, וכן להסמיך את שר האוצר ושר התחבורה לקבוע את הוראות הסעיף באופן שיאפשר לשר התחבורה לבצע תקנות בעניין סכומים שישולמו לרשות שדות התעופה רכישת קרקע גם לצורך ציבורי שהוא שדה תעופה.

בעד שירותיה כאמור. סעיף 29 לחוק המוצע

לבסוף, מוצע במסגרת התיקון בסעיף זה לאפשר לפסקאות (1) ו–(2) המוצעות

הסדרת תשלום לרשות שדות התעופה מול בעל הזיכיון.

זאת מאחר שכיום, בהתאם לתקנות רשות שדות התעופה מוצע לתקן את התוספות הראשונה והשנייה לחוק (אגרות), התשנ"א-,1991 הגורם הנושא בתשלומי האגרות להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן בעבור שירותי התעבורה האווירית שמספקת רשות שדות - החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים), ולהוסיף התעופה הוא בעל כלי הטיס. לרשימת הגופים המנויים בהן את חברת נתיבי ישראל

- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן -

175 (יוסף כשיפורסם)

176 ע"ר-1943, תוס' 1, עמ' 32; ס"ח התשפ"ד, עמ' 151.

177 ס"ח התשנ"ח, עמ' 348; התשפ"ג, עמ' 198.

832 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(י) חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות

תחבורה בע"מ - לעניין שלבי התכנון וניהול ההקמה

של שדות תעופה בין־לאומיים משלימים;

(יא) בעל זיכיון כמשמעותו בחוק שדה תעופה בזיכיון,

התשפ"ו-2026178 - לעניין הפעולות שהוא מבצע לפי

החוק האמור.";

(2) בתוספת השנייה, בפרט 15, בסופו יבוא:

"(יא) חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית

לתשתיות תחבורה בע"מ - לעניין שלבי התכנון וניהול

ההקמה של שדות תעופה בין־לאומיים משלימים.

(יב) בעל זיכיון כמשמעותו בחוק שדות תעופה

בזיכיון, התשפ"ו-2026179 - לעניין הפעולות שהוא

מבצע לפי החוק האמור.";

(3) בתוספת החמישית, בסופה יבוא:

(35)" חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית

לתשתיות תחבורה בע"מ - לעניין שלבי התכנון וניהול

ההקמה של שדות תעופה בין־לאומיים משלימים;

(36) בעל זיכיון כמשמעותו בחוק שדות תעופה

בזיכיון, התשפ"ו-2026180, שנכרת עימו חוזה זיכיון

להפעלת שדה תעופה בין־לאומי משלים - לעניין

הפעולות שהוא מבצע לפי החוק האמור."

תיקון חוק סמכויות 30. בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-

לשם שמירה על 2005181 -

ביטחון הציבור

דברי הסבר

חברת נתיבי ישראל), לעניין פעילות בניהול וקידום הליכי להחלטות ועדת ההיגוי העליונה להגנה על מערכות התכנון וההקמה של שדה התעופה בזיכיון (ולא לכלל ממוחשבות חיוניות הפועלת מכוחה מיום 18 בדצמבר 2024, פעילותה של החברה), וכן את בעל הזיכיון להפעלת שדה מוצע לתקן את התוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון תעופה לפי חוק שדות תעופה בזיכיון. זאת, כדי להבטיח בגופים ציבוריים ולהוסיף לרשימת הגופים המנויים בה כי יחולו על הגופים האמורים הוראות החוק האמור את חברת נתיבי ישראל - לעניין שלבי התכנון וניהול הנדרשות לשם ביצוע תפקידיהם. הכללת חברת נתיבי ההקמה של שדות תעופה בין–לאומיים משלימים, את בעל ישראל בתוספות נועדה לאפשר את קידום תהליכי התכנון הזיכיון שנכרת עימו חוזה זיכיון להפעלת שדה תעופה וביצוע הפעולות לשם ניהול הקמת שדות תעופה בין־ בין–לאומי משלים שייקבע בהתאם לחוק שדות תעופה לאומיים משלימים; הכללת בעל הזיכיון להפעלת שדה בזיכיון, התשפ"ו-2026 - לעניין הפעולות שהוא מבצע תעופה בתוספות תאפשר, בין השאר, העסקת מאבטחים לפי אותו חוק.

ונקיטת אמצעי ביטחון בשדה התעופה בהתאם להנחיות סעיף 30 לחוק המוצע

שיינתנו מתוקף החוק.

מוצע לתקן את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון

לפסקה (3) המוצעת הציבור, התשס"ה-2005 (להלן - חוק שמירת ביטחון

בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי הציבור), ולהתאימו לשם הסדרת פעילותם של שדות שמספרה ב/84 מיום 11 בדצמבר 2002, שעניינה אחריות תעופה בזיכיון. חוק שמירת ביטחון הציבור קובע הסדרים על הגנה על מערכות ממוחשבות במדינת ישראל, ובהמשך שונים לעניין הפעלת סמכויות לשם שמירה על הציבור 178 (יוסף כשיפורסם) 179 (יוסף כשיפורסם) 180 (יוסף כשיפורסם) 181 ס"ח התשס"ה, עמ' 758; התשפ"ד, עמ' 1082.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 833

(1) בסעיף 2, אחרי ההגדרות "רכב" ו"רכב ציבורי" יבוא:

""שדה תעופה" - שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות

שדות התעופה, התשל"ז-1977182, שפורט

בתוספת לחוק האמור או בתוספת לחוק שדות

תעופה בזיכיון, התשפ"ו-2026183";;

(2) בסעיף 3(א)(1), אחרי "נמל" יבוא "לשדה תעופה";

(3) בתוספת, בסופה יבוא:

".14 שדה תעופה."

תיקון חוק בתי 31. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000184,

משפט לעניינים בתוספת הראשונה, בפרט 14, בסופו יבוא:

מינהליים

"(ח) החלטה של רשות לפי חוק שדות תעופה בזיכיון,

התשפ"ו-.2026"

דברי הסבר

מפני פעילות חבלנית עוינת ואלימות במקומות המנויים לפסקה (3) המוצעת

בחוק ובתוספת לו, ואולם אינו כולל התייחסות מפורשת עניינו של סעיף 6א לחוק שמירת ביטחון הציבור לשדות תעופה. מאחר ששדות תעופה משמשים תשתית בסמכויות למניעת מעשה אלימות. בהתאם להוראת ציבורית חיונית והם בעלי השלכה ישירה על ביטחון הסעיף, מוקנות למאבטח סמכויות שונות בעת שאדם ביצע הציבור ועל הביטחון התעופתי, קיימת חשיבות לכוללם מעשה אלימות במקום המנוי בתוספת. בין סמכויות אלה:

בתוך הסדריו של חוק שמירת ביטחון הציבור. דרישת הזדהות מאותו אדם, מניעת כניסתו למקום או לפסקה (1) המוצעת הוצאתו ממנו, או עיכובו עד לבואו של שוטר. מוצע לתקן מוצע להוסיף לחוק שמירת ביטחון הציבור את את התוספת ולהוסיף לרשימת המקומות המנויים בה גם ההגדרה "שדה תעופה" בהתאם להגדרתו בחוק הטיס, שדה תעופה כהגדרתו המוצעת, כך שסמכויות אלה יחולו המנוי בתוספת לחוק רשות שדות התעופה או בתוספת גם בשדות תעופה המופעלים על ידי גורם פרטי על פי חוזה לחוק שדות תעופה בזיכיון. זיכיון, וזאת לשם שמירה על הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ואלימות בשדות התעופה כאמור.

לפסקה (2) המוצעת

סעיף 31 לחוק המוצע

סעיף 3 לחוק שמירת ביטחון הציבור קובע סמכות

חיפוש בלא צו. בסעיף קטן (א)(1) נקבע כי לשם שמירה מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, על ביטחון הציבור רשאי שוטר, חייל מוסמך או מאבטח, התש"ס-,2000 כך שיהיה ניתן להגיש עתירה נגד החלטה לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופו של אדם, בכלי של רשות לפי חוק שדות תעופה בזיכיון, התשפ"ו-,2026 תחבורה, במטען, בטובין אחרים - בעת כניסה לנמל, לבניין לבית המשפט לעניינים מינהליים. בכלל זה, החלטת ועדת או למקום מגודר. מוצע להוסיף להוראה זו התייחסות גם העיכבון שמונתה לפי סעיף 12(ב) לחוק שדות תעופה לשדה תעופה ובכך להחילה לגביו. בזיכיון.

182 ס"ח התשל"ז, עמ' 182.

183 (יוסף כשיפורסם)

184 ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשפ"ה, עמ' 778.

834 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

הוראת מעבר 32. (א) על אף האמור בסימן ז' לפרק ב' לחוק הטיס כנוסחו בחוק

זה, בתקופה שעד תום שלוש שנים מיום התחילה או עד מועד

קבלת רישיון לפי הסימן האמור, לפי המוקדם (בסעיף זה -

תקופת המעבר), רשאית רשות שדות התעופה לתת שירותי

טיס של תקשורת, ניווט ועקיבה)CNS(, ובכלל זה שירות

איגום (אוגמנטציה) של אותות לווייניים ממערכת הלוויינים

העולמית (GNSS) לצורכי תעופה, גם בלא רישיון לפי הסימן

כאמור, ורשאי בעל אישור למיתקן דיווח מזג אוויר לתת שירותי

טיס של תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה, גם בלא רישיון

לפי הסימן כאמור, ויראו אותם לעניין חוק זה, במהלך תקופת

המעבר, כבעל רישיון למתן שירותי הטיס כאמור, לפי העניין,

ויחולו הוראות אלה:

(1) יראו את התנאים שנקבעו באישור שניתן ערב יום

התחילה לכל מיתקן עזר לטיסה ובכלל זה למיתקן דיווח

מזג אוויר, לעניין הפעלתו ותחזוקתו של אותו מיתקן,

כתנאים שנקבעו ברישיון כאמור;

דברי הסבר

סעיף 32 לחוק המוצע לפסקה (1) המוצעת

כהשלמה לשינוי המשטר החל על מתן שירותי טיס - על פי חוק הטיס כנוסחו ערב תיקון החוק המוצע, מעבר מדרישת אישור פרטני לכל מיתקן עזר לטיסה למשטר התנאים להפעלתו ולתחזוקתו של כל מיתקן עזר לטיסה של רישוי ארגון שיורשה לתת שירותי טיס, מוצע, בסעיף נקבעו באישור שניתן לאותו מיתקן. לשם שמירת אפשרות קטן (א), לקבוע הוראת מעבר שתחול על ספקי שירותי הפעלת סמכויות אכיפה מינהליות בשל הפרת התנאים טיס קיימים. תקופת המעבר המוצעת היא 3 שנים מיום כאמור בתקופת המעבר (הן סמכויות אכיפה לפי סעיף 38 התחילה, או עד לקבלת רישיון למתן שירותי טיס, לפי לחוק הטיס להגבלה, התליה או ביטול של אישור שניתן, המוקדם (כלומר ברגע שגורם קיבל רישיון למתן שירותי טיס והן סמכות להטיל עיצום כספי), מוצע לקבוע כי יראו

- חל עליו המשטר החדש). במהלך תקופה זו מוצע לקבוע בתנאים שנקבעו באישור האמור כתנאים שנקבעו ברישיון.

כי יראו את רשות שדות התעופה כבעלת רישיון למתן

שירותי CNS ואת הגורמים בעלי אישור למיתקן דיווח מזג

אוויר לפי סעיף 3א לחוק הטיס כבעלי רישיון למתן שירותי

תצפיות מטאורולוגיות בשדה תעופה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 835

(2) הקמה, תחזוקה או הפעלה של מיתקן עזר לשירותי

טיס שלא ניתן לגביו אישור כמיתקן עזר לטיסה כאמור

בפסקה (1) או שתוקף האישור כאמור פקע, טעונה

אישור בכתב מאת המנהל, ולעניין מיתקן דיווח מזג

אוויר - מאת מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת

המנהל, ויראו את התנאים שנקבעו באישור שניתן

כאמור כתנאים שנקבעו ברישיון כאמור.

(ב) בסעיף זה -

"מיתקן דיווח מזג אוויר" ו"מיתקן עזר לטיסה" - כהגדרתם

בחוק הטיס כנוסחו ערב יום התחילה;

"רשות שדות התעופה" - רשות שדות התעופה שהוקמה לפי

חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977185".

דברי הסבר

לפסקה (2) המוצעת התנאים שנקבעו באישור שניתן כאמור כתנאים שנקבעו

ייתכן שבתוך תקופת המעבר יהיה צורך להפעיל ברישיון (לצורך הפעלת סמכויות אכיפה, כאמור בדברי מיתקני עזר לטיסה חדשים או לחדש אישור של מיתקן ההסבר לפסקה)(2).

עזר לטיסה שתוקפו פקע. לעניין מיתקנים אלה מוצע להחיל לסעיף קטן (ב) המוצע

את המשטר "הישן" קרי כי הקמה, תחזוקה או הפעלה מוצע לקבוע את ההגדרות למונחים שלא הוגדרו של מיתקן עזר לשירותי טיס כאמור תהיה טעונה אישור בחוק שדות תעופה בזיכיון - מיתקן דיווח מזג אוויר ומיתקן בכתב מאת המנהל, ולעניין מיתקן דיווח מזג אוויר - מאת עזר לטיסה, וכן רשות שדות התעופה.

מנהל השירות המטאורולוגי, בהסכמת המנהל, וכי יראו את

185 ס"ח התשל"ז, עמ' 182.

836 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ט"ו: שיפור השירות לאזרח באמצעים דיגיטליים

סימן א': תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים

תיקון חוק תקשורת 73. בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018186 -

דיגיטלית עם

גופים ציבוריים (1) בסעיף 1 -

(א) בהגדרה "גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים", במקום פסקה (2) יבוא:

(2)" גוף המנוי בחלק ב' לתוספת השנייה, ובלבד שהגוף הודיע לשר כי

ברצונו שחוק זה יחול עליו, והשר פרסם הודעה ברשומות כי החוק יחול

עליו;";

(ב) ההגדרות "מערכת מאושרת", "מערכת מאושרת ממשלתית" ו"מערכת

מאושרת חוץ־ממשלתית" - יימחקו;

דברי הסבר

פרק ט"ו מאות מיליוני שקלים בשנה על עלויות דיוור, לצד מתן

סימן א' שירותים ברמה נמוכה ופגיעה באיכות הסביבה.

כללי בהתאם למדדים בין־לאומיים שונים, כגון: מדד על כן, מוצעים בפרק זה תיקונים להוראות שונות Digital Going של ארגון ה–,OECD רמת בחוק תקשורת דיגיטלית שיקלו על השימוש במסלול השירותים הדיגיטליים המסופקים לתושבי מדינת ישראל הקבוע בו.

על ידי גופים ציבוריים נמוכה יחסית למדינות מתקדמות יצוין כי תיקון אחר לחוק תקשורת דיגיטלית, שהתקבל בעולם. חסם מרכזי בפיתוח השירותים הדיגיטליים בכנסת בחודש מרץ 2025 (ראו: חוק תקשורת דיגיטלית הוא חקיקה המונעת מגופים ציבוריים לספק שירותים עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025 (ס"ח דיגיטליים ולקיים תקשורת דיגיטלית עם הציבור. מדובר התשפ"ה, עמ')362), אשר, בין השאר, הטיל על גופים בחקיקה שנחקקה טרם מהפיכת המידע שהתרחשה בשני ציבוריים חובה להנגיש באופן דיגיטלי שירותים נפוצים, העשורים האחרונים ואינה מותאמת עוד לדרך שבה ניתן אינו נוגע ישירות לתיקון המוצע בפרק זה.

לספק היום את השירותים, באופן מהימן, יעיל ומהיר יותר, סעיף 73 לפסקאות (1) ו–(3)(א)(1) ו–(ב) וכן בהוראות שונות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018 (להלן בדברי ההסבר לסימן זה מוצע לבטל את ההגדרה של מערכת דיוור

- חוק תקשורת דיגיטלית או החוק), שיפורטו להלן. מאושרת, ובכך לשנות את תפיסת רגולציית הסייבר והגנת הפרטיות המעוגנת בחוק לתפיסה המקובלת היום, חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים קובע שבמסגרתה האחריות לשמירה על כללי הגנת סייבר הוראות שונות לעניין פניות אל גופים ציבוריים שונים, והגנת הפרטיות מוטלת על הגוף המדוור באופן שהוא ומהם, ובכלל זה הוראות שעניינן אמצעי הפנייה השונים, "ניטרלי מבחינה טכנולוגית", הווה אומר: החוק מנחה את הוראות החלות על פניות כאמור, ונפקותן. בתיקון לחוק הגוף הציבורי לעניין "מה שנדרש" ממנו ולא לעניין "איך תקשורת דיגיטלית משנת 2022 (ראו: חוק פנייה לגופים נדרש" שיפעל, ובעיקר לא לעניין מערכות שבהן ניתן או לא ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת ניתן להשתמש. אסדרה כאמור מתאימה לעידן הדיגיטלי שעה), התשפ"ב-2022 (ס"ח התשפ"ב, עמ'))870 (להלן בדברי שבו קיימות דרכים מגוונות לפתרון אתגרים טכנולוגיים ההסבר לסימן זה - תיקון מס' 2 לחוק תקשורת דיגיטלית), והטכנולוגיה משתנה בקצב מהיר.

נקבעו בחוק תקשורת דיגיטלית הוראות בדבר פנייה של גוף

ציבורי לאדם, והתנאים שבהם נדרש הגוף הציבורי לעמוד קביעת תבחינים למערכות דיוור באופן פרטני עלולה כדי לשלוח מסרים כאמור.עוד נקבע במסגרת התיקון לפגוע בתחרות ולייצר Lock-in Vendor, הווה אומר:

האמור מנגנון לשליחת מסרים דיגיטליים מגופים ציבוריים התקבעות של מספר מצומצם של ספקי דיוור, אשר יספקו אל נמענים שהם תושבים ותאגידים מסוגים שפורטו את השירות באופן בלעדי, תוך פגיעה בתחרות בין ספקי בתיקון. תיקון מס' 2 לחוק תקשורת דיגיטלית היה אמור דיוור שעלולה בתורה להביא לפגיעה ברמת השירות להביא לשיפור ברמת השירותים הדיגיטליים המסופקים ולעליית מחירים. יתר על כן, הדרישה לקביעת "מערכת לתושבי המדינה, אך תנאים שונים שעוגנו בחוק תקשורת מאושרת" אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, שכן דיגיטלית במסגרתו הביאו לכך שהלכה למעשה, גופים לא מדובר בתהליך בעל סיכונים משמעותיים לפרטיות ציבוריים לא מפעילים את המסלול הקבוע בחוק האמור בהשוואה לתהליכים רבים אחרים שממילא מתרחשים לעניין שליחת מסרים. לפיכך הממשלה ממשיכה להוציא היום באופן שוטף בגופים הציבוריים, במסגרת הדין הקיים.

186 ס"ח התשע"ח, עמ' 902, התשפ"א, עמ' 870

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 837

(2) בסעיף 3ב(א)(1) -

(א) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "ובכלל זה מסרי אזהרה, או לשם שיחה

בעניין מסרים כאמור";

(ב) פסקת משנה (ג) - תימחק;

(3) בסעיף 3ג -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) ברישה, במקום "רק אם המסר נשלח באמצעות מערכת מאושרת

ומתקיימים כל אלה" יבוא "אם מתקיימים כל אלה";

(2) בפסקה (1)(ד), המילים "מסר אזהרה יכול שיימסר בשיחה" - יימחקו;

(3) בפסקה (2), בסופה יבוא "בלי לגרוע מהוראות כל דין, הגוף הציבורי

ישמור את המסר תוך נקיטת אמצעים סבירים בנסיבות העניין להגנת

הסייבר ולאבטחת המידע";

(4) בפסקה (4), במקום "הנמען בהתאם להוראות התוספת הרביעית"

יבוא "הנמען; כלל המסר מידע בעל רגישות מיוחדת, כהגדרתו בחוק הגנת

הפרטיות, הוא יוצג לאחר שהנמען הזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי

שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, אלא אם כן סבר

הגוף הציבורי כי בנסיבות העניין מידת הרגישות של המסר אינה מצדיקה

הזדהות כאמור; הוראות פסקה זו באות להוסיף על כל הוראה בעניין

הזדהות בטוחה שנקבעה בהחלטת הממשלה או לפיה, ואולם במקרה של

סתירה יחולו הוראות חוק זה";

דברי הסבר

אפילו במסגרת תהליך הדיוור הדיגיטלי עצמו, השלב שבו המוצע בפסקה (3)(ג)). תיקון זה יאפשר לגופים הציבוריים מעורב ספק הדיוור אינו רגיש במיוחד יחסית לשאר שלבי לשפר את השירות השוטף הניתן ללקוחותיהם, לתת מענה התהליך, ולכן אין הצדקה להסדיר פעילות זו באופן שונה למקרים שבהם, למשל, נדרש עדכון, בתוך זמן קצר, של מהדרך שבה מוסדרת כלל פעילותם של הגופים הציבוריים מועד תור שנקבע.

בעניין הגנה על פרטיות, אבטחת מידע והגנת סייבר. בהתאם, מוצע לתקן בעניין זה גם את סעיף 3ב לחוק לפסקאות (2) ו–(3)(א)(2) ו–(ג) האמור, ולהוסיף לרשימת הדברים שלגביהם יש ליידע את סעיף 3ב לחוק תקשורת דיגיטלית מסדיר את החובה האדם בעת רישום מען דיגיטלי, את האפשרות שהמען החלה על רשם, בעת רישום של מען דיגיטלי במרשם הדיגיטלי ישמש גוף ציבורי לשיחה בעניין מסר, כולל מסר שמתנהל לפי דין, לידע את הנמען בדבר השימושים אזהרה. בתוך כך מוצע למחוק את פסקת משנה (ג) בסעיף האפשריים במען שיימסר. סעיף 3ג לחוק האמור מסדיר 3ב(א)(1) לחוק תקשורת דיגיטלית, שמתייחסת היום באופן שימושים כאמור בידי גופים ציבוריים, ובתוך כך קובע את נפרד למסר אזהרה, וזו לשונה:

המצבים שבהם רשאי גוף ציבורי, במסגרת הפעלת סמכות "(ג) לשם שיחה בעניין מסר אזהרה;".

לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי, לשלוח מסר אלקטרוני לפסקה (3)(א)(3) ו־(4)

למען הדיגיטלי של אדם. כיום, האפשרות של גוף ציבורי

למסור לנמען מסר באמצעות שיחה מוגבלת למסר אזהרה מוצע לקבוע כי מסר המכיל מידע אישי שהוא מידע (ראו סעיף 3ג(א)(1)(ד) לחוק תקשורת דיגיטלית). בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - חוק הגנת מוצע לתקן את סעיף 3ג לחוק תקשורת דיגיטלית הפרטיות), יימסר לאחר הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך באופן שיאפשר לגוף ציבורי לקיים שיחה עם נמען, מתן שיקול דעת מסוים לגופים הציבוריים להחליט במקרים למספר הטלפון הנייד שלו, ולמסור בה את תוכנו של מסר מסוימים כי מידת הרגישות של המסר אינה מחייבת שימוש שברצונו להעביר לנמען, ולא רק במקרים המוגדרים כ"מסר במנגנון הזדהות כאמור. כיום, חוק תקשורת דיגיטלית קובע אזהרה". העברת מסר באופן האמור תתאפשר כשמדובר כי כל מסר הכולל מידע בעל רגישות מיוחדת, דהיינו מידע במסר נוסף בעניין שכבר נשלח לגביו בעבר מסר לנמען או שיש בו כדי ללמד על צנעת חיי המשפחה של אדם, מידע כשיש דחיפות בהעברת המסר (ראו סעיף קטן (ו) כנוסחו רפואי או גנטי, מידע שהוא מזהה ביומטרי, מידע על דעות 838 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(5) בפסקה (5), בסופה יבוא "לרבות באמצעות שילוב אמצעי הגנת סייבר

ואבטחת מידע במערכת שבאמצעותה נשלח המסר";

(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "למערכת מאושרת" יבוא "לגוף ציבורי";

(ג) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) מתקיים אחד מאלה, רשאי הגוף הציבורי, במסגרת הפעלת סמכות

לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי, למסור את תוכנו של מסר בשיחה למענו

הדיגיטלי של האדם, ויחולו על השיחה הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד)

החלות לעניין שליחת מסר אלקטרוני:

(1) הגוף הציבורי שלח מסר אלקטרוני למענו הדיגיטלי של אדם

לפי הוראות סעיף קטן (א), והוא מעוניין למסור לאותו אדם מסר

נוסף באותו עניין;

(2) מתקיים לגבי המסר אחד התנאים האמורים בפסקאות

משנה (ב) עד (ה) של סעיף קטן (א)(1), וקיימת דחיפות בהעברת

תוכנו לאותו אדם.";

(4) סעיף 3ט - בטל;

דברי הסבר

פוליטיות או אמונות דתיות או מידע על פעילותו הפיננסית "תוספת רביעית

של אדם, וכן סוגי מידע אישי נוספים - יימסר רק לאחר (סעיף 3ג(א)(4))

הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין. הדבר עלול

להוביל לכך שמסרים דיגיטליים בדבר פעולות יום־יומיות

כמו בקשה לתשלום אגרת רכב או תור לרופא ילדים, אינם המידע הנכלל במסר אופן אבטחת הצגת המסר מועברים לפרט בצורה ישירה, אלא לאחר כניסה למערכת הזדהות ומעבר של כמה שלבי הזדהות, אף שבנסיבות (1) מידע בעל רגישות המסר יוצג לאחר שהנמען העניין מידת הרגישות של המסר לא מצדיקה זאת. מיוחדת כהגדרתו הזדהה באמצעות אמצעי בחוק הגנת דיגיטלי שמאפשר הזדהות בשל החשש שהוספת שלב ההזדהות, כאשר בנסיבות הפרטיות; ברמת ודאות גבוהה העניין אין בתוכן המסר משום רגישות מיוחדת המצדיקה בנסיבות העניין;

את מסירתו באופן זה, תפגע בישימות המנגנון שנקבע

(2) מידע אישי כהגדרתו המידע האישי כהגדרתו

בחוק באותם מקרים, מוצע להותיר לגוף הציבורי שיקול

בחוק הגנת הפרטיות, בחוק הגנת הפרטיות

דעת מסוים במקרים שבהם בנסיבות העניין הוא סבור כי

ובלבד שאינו נכלל יצורף למסר בנפרד;

בנסיבות העניין מידת הרגישות של המסר אינה דורשת

בפרט (1)

שימוש במנגנון של הזדהות. כל זאת, בכפוף לקביעת

הסדרים שונים שיבטיחו הגנת סייבר ואבטחת מידע כנדרש. (3) מידע שאינו נכלל ללא תנאים נוספים."

בפרט (1) או (2)

בשל העובדה שהממשלה אישרה מדיניות הזדהות

לאומית, הכוללת הנחיות בנוגע לרמת ההזדהות הנדרשת לפסקה (4)

בשירותים דיגיטליים ממשלתיים, וקובעת מנגנון לאישור מוצע לבטל את סעיף 3ט לחוק תקשורת דיגיטלית חריגות מהמדיניות האמורה בידי היחידה להזדהות אשר מסייג את תחולת הוראות פרק ד' לגבי משלוח מסרים ויישומים ביומטריים, ומשום שמשרדי הממשלה ויחידות למועמדים לשירות ביטחון (להלן בדברי ההסבר לסימן זה הסמך כפופים למדיניות האמורה, מוצע להבהיר כי הוראות - מלש"ב). ההסדר הקבוע כיום בחוק תקשורת דיגיטלית פסקה (4) בסעיף 3ג לחוק תקשורת דיגיטלית, כתיקונה בעניין זה סותר את הוראות חוק שירות ביטחון [נוסח המוצע, באות להוסיף על כל הוראה בעניין הזדהות בטוחה משולב], התשמ"ו-1986 (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - שנקבעה בהחלטת הממשלה או לפיה. חוק שירות ביטחון), אשר מאפשר לרשויות הצבא לפעול במסגרת התיקון המוצע לפסקה (4) האמורה מוצע באופן ישיר מול המלש"ב (גם אם הוא מתחת לגיל 18). חוק לבטל את התוספת הרביעית לחוק, וזה נוסחה: שירות ביטחון קובע הוראות שונות ביחס לשליחת מסרים הנוגעים להליך הגיוס של קטין שהוא מלש"ב, וקובע כי כל הפעולות המשפטיות בנוגע להליכי הגיוס נעשות במישרין מול המלש"ב. וזו לשון הסעיף שאותו מוצע לבטל:

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 839

(5) בסעיף 4 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) הרישה עד המילים "מסרים דיגיטליים" תסומן כפסקה (1), ובה,

במקום "ובכלל זה, תקנות לעניין שליחת מסר אלקטרוני באופן שיפחית

את הסיכון להתחזות לגוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים" יבוא "ובכלל

זה -

(א) להתקין, בהתייעצות עם ראש הממשלה, תקנות לעניין שליחת

מסר אלקטרוני באופן שיפחית את הסיכון להתחזות לגוף ציבורי

השולח מסרים דיגיטליים;

(ב) להתקין, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים, תקנות

לעניין רמת מהימנות, הזדהות, הגנת סייבר, הגנת הפרטיות ואבטחת

מידע בכל הנוגע לאופן שליחת מסר אלקטרוני.";

(2) הסיפה החל במילה "ואולם" תסומן כפסקה (2), ובה, במקום "ואולם"

יבוא "על אף האמור בפסקה "(1);

(ב) בסעיף קטן (ב), פסקאות (1) ו–(2) - יימחקו;

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

דברי הסבר

"3ט. הוראות פרק זה לא יחולו לגבי משלוח הודעה (3) השר רשאי לקבוע הוראות המסדירות מתן אישור למלש"ב." למערכת מאושרת חוץ־ממשלתית, בין היתר, בעניינים לפסקה (5) שלהלן, והכול כדי להבטיח כי המערכת בעלת יכולת וכשירות מקצועית מתאימה וערוכה למתן שירות לגוף בהמשך לביטול הדרישה למערכת מאושרת, כמפורט הציבורי באופן שיאפשר לגוף הציבורי לבצע דיוור לעיל, מוצע לאפשר לכלל הגופים הציבוריים המנויים דיגיטלי באופן מאובטח ומהימן, וכי רמת אבטחת המידע בתוספת השנייה לחוק תקשורת דיגיטלית לעשות שימוש וההגנה על הפרטיות במערכת מהימנה ומספקת:

במנגנון הקבוע בו, בלא העמסת דרישות נוספות על גופים

המנויים בפסקאות (4) עד (7) בחלק א' לתוספת השנייה (א) תנאים שימלא מי שמפעיל את המערכת, לחוק האמור. לשם כך, מוצע למחוק את פסקאות (1) ו–(2) לרבות לעניין קיום אישיות משפטית נפרדת, עבר בסעיף 4(ב) לחוק תקשורת דיגיטלית, שזו לשונן: פלילי ואיתנות פיננסית;

(1)" השר יקבע הוראות לעניין התנאים שעל גוף ציבורי (ב) בהסכמה של ראש הממשלה ושר המשפטים חוץ־ממשלתי למלא כדי שיוחלו עליו הוראות פרקים ג' - תנאים שימלאו המפעיל והמערכת, לרבות ו־ד'; השר יקבע את התנאים האמורים בהתאמה, ככל לעניין רמת מהימנות, הזדהות, אבטחת מידע, הניתן, לתנאים החלים על גופים ציבוריים ממשלתיים והגנה על הפרטיות;

לעניין זה מכוח חיקוק, הוראת מינהל או החלטת הממשלה; (ג) אמות מידה למתן השירות לגוף הציבורי על בסעיף קטן זה - ידי המערכת;

"גוף ציבורי חוץ־ממשלתי" - גוף ציבורי שאינו גוף ציבורי (ד) תקופת תוקפו של האישור;

ממשלתי; (ה) העברת האישור;

"גוף ציבורי ממשלתי" - כל אחד מאלה: (ו) חידוש האישור וסירוב לחדשו;

(1) גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3) לחלק א' לתוספת (ז) עילות להתליה, להגבלה או לביטול האישור;

השנייה;

(ח) בהסכמת שר המשפטים - בקרה על קיום

(2) גוף המנוי בפסקאות (4) עד (7) לחלק א' לתוספת הוראות האישור על ידי מקבל האישור בידי השנייה, ובלבד שהודיע כי הוא מחיל על עצמו את הרשות להגנת הפרטיות; אין בהוראות פסקה זו ההנחיות וההוראות החלות על גוף ציבורי כאמור כדי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, בפסקה (1) כפי שפרסם השר באתר האינטרנט של ובכלל זה מסמכויות הפיקוח לפי חוק הגנת משרדו; הפרטיות;".

840 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(ג) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של

הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי תחול על תושב חובה למסור מען דיגיטלי, וכי

בעת מסירת הודעה על מען דיגיטלי רשאי התושב להודיע כי הוא מסרב

לקבל למענו הדיגיטלי מסרים מגופים ציבוריים; בצו כאמור רשאי השר

לקבוע סוגי נמענים שלא תחול עליהם החובה למסור מען דיגיטלי או שקבלת

מסרים מגופים ציבוריים למענם הדיגיטלי תהיה טעונה את הסכמתם.";

(6) בסעיף 5 -

(א) בסעיף קטן (ב), המילים "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" -

יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ג), המילים "ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" -

יימחקו;

(ג) סעיף קטן (ד) - בטל;

(ד) בסעיף קטן (ה), המילים "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" -

יימחקו;

(7) התוספת הרביעית - בטלה.

תיקון חוק מרשם 74. בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965187, בסעיף 5א -

האוכלוסין

(1) בסעיף קטן (ב) -

(א) בפסקה (1), המילים "ואם נקבע צו מחייב - הוא מעוניין" - יימחקו;

(ב) בפסקה (2), במקום "חוק זה" יבוא "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים

ציבוריים";

דברי הסבר

לפסקה (6) במאגר. על אף האמור, מוצע לקבוע כי אם קיימים במאגר

מוצע לקבוע כי בסמכותם של השרים לשנות את פרטי מען דיגיטלי של תושב, הם לא יימחקו ויהיה ניתן התוספות השנייה, השלישית, והחמישית, בצו, בלא דרישה לעשות בהם שימוש, אך זאת לצורך שליחת מסר אזהרה, לאישורים נוספים, זאת כדי לאפשר את הגמישות הדרושה בלבד.

ביישום החוק והרחבתו לגופים ציבוריים נוספים. במסגרת התיקון המוצע לעיל, מוצע לבטל את סעיף קטן (ו) סעיף 74 מוצע לתקן את חוק מרשם האוכלוסין, בסעיף 5א לחוק מרשם האוכלוסין, שזו לשונו:

התשכ"ה-1965 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - "(ו)(1) שר הפנים, בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה חוק מרשם האוכלוסין), ולבטל את ההסמכה ליצירת מבחן ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, שונה לבדיקת מיומנות דיגיטלית הנדרשת לעניין מסר לקבוע הוראות בדבר בדיקת מיומנות לעניין מסר אזהרה אזהרה, שכן אין צורך בגיבוש מבחן אוריינות דיגיטלית ובדבר בדיקות חוזרות של בדיקה כאמור לתושבים שמלאו ייעודי לשם כך. להם 70 או 80 שנים;

ככלל, מכיוון שהרישום לדיוור דיגיטלי נעשה (2) לא עמד תושב בבדיקת מיומנות דיגיטלית לפי באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, עצם היכולת הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (ג), אך עמד בבדיקת המיומנות לעשות שימוש במערכת זו מהווה את עיקר מבחן לעניין מסר אזהרה, לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ד), האוריינות הדיגיטלית, כך שאדם שלא צלח את השימוש וניתן יהיה לעשות שימוש במען הדיגיטלי שלו לעניין במערכת לא יוכל לרשום מען דיגיטלי, ולכן גם לא יוכל שליחת מסר אזהרה או לשם שיחה בעניין מסר כאמור;

לקבל מסרים דיגיטליים. מסרי אזהרה מהווים נתח זניח (3) בסעיף זה -

מסך המסרים ששולחים גופים ציבוריים, ולכן אין טעם

ביצירת מנגנון נפרד רק בעבורם. "בדיקת מיומנות לעניין מסר אזהרה" - בדיקת מיומנות

לשם מסירת מען דיגיטלי מסוג טלפון נייד לעניין מסר

כאמור, במקרים שבהם תושב לא ביצע או לא עמד אזהרה;

בבדיקת המיומנות, פרטי המען הדיגיטלי שלו לא יירשמו

"המנהל" - כהגדרתו בסעיף 29א(יא);

187 ס"ח התשכ"ה, עמ' 270; התשפ"ה, עמ' 285.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 841

(2) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "יימחקו פרטי" יבוא "לא יירשמו

במרשם פרטי המען הדיגיטלי שלו, ואם קיימים לגביו במרשם פרטים כאמור, לא יהיה

ניתן לעשות בהם שימוש אלא לשם שליחת מסר אזהרה לפי חוק תקשורת דיגיטלית

עם גופים ציבוריים; בסעיף קטן זה, "מסר אזהרה" - כהגדרתו בסעיף 3א לחוק תקשורת

דיגיטלית עם גופים ציבוריים";

(3) סעיף קטן (ו) - בטל.

תיקון חוק פנייה 75. בחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), לגופים ציבוריים התשפ"ב-2022188, סעיף 20 - בטל.

באמצעי קשר

דיגיטליים (תיקון

מס' 2)

סימן ב': דרכים חלופיות לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני

זיהוי ביומטריים

תיקון חוק הכללת 76. בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר אמצעי זיהוי מידע, התש"ע-2009189 (בסימן זה - חוק אמצעי זיהוי ביומטריים) - ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים (1) בסעיף 3 - במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

דברי הסבר

"מסר אזהרה" - כהגדרתו בסעיף 3א לחוק תקשורת נוסף על האמור, מוצע להסמיך את השר לקבוע בצו דיגיטלית עם גופים ציבוריים." סוגי נמענים שונים שלא תחול לגביהם חובת המסירה של סעיף 75 מוצע לבטל את מגבלת הזמן החלה היום פרטי המען הדיגיטלי או שקבלת המסרים מגופים ציבוריים לעניין סמכות השר בסעיף 20 לתיקון מס' 2 לחוק בעניינם תדרוש את הסכמתם.

תקשורת דיגיטלית, להפוך את הרישום לדיוור דיגיטלי סימן ב'

מרשות לחובה. כדי שהחוק יהיה ישים, מוצע לאפשר לשר, כללי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי אם נוכח שהדבר אכן נדרש, לחייב כל תושב אשר מחזיק ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, ועושה שימוש במען דיגיטלי (מספר טלפון נייד או כתובת התש"ע-2009 (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - חוק אמצעי דואר אלקטרוני), לרשום אותו במרשם האוכלוסין, בלי זיהוי ביומטריים), קובע הסדרים לנטילת אמצעי זיהוי להמתין שיחלפו ארבע שנים מיום התחילה לעניין יחיד, ביומטריים (תמונת תווי הפנים של אדם וטביעות שתי כהגדרתו בסעיף 19 לתיקון מס' 2 האמור. במצב החוקי אצבעותיו המורות), לצורך הכללתם במסמכי זיהוי של הקיים, שבו נדרש שיעברו ארבע שנים כאמור בטרם יוכל תושבים במדינת ישראל. נוסף על כך, החוק מסדיר שמירת השר להפעיל את סמכותו, ייאלצו הממשלה והגופים אמצעי זיהוי ביומטריים במאגר ביומטרי לצורך שילובם הציבוריים להמשיך להוציא מאות מיליוני שקלים חדשים במסמכי זיהוי, וכן שמירה כאמור של נתוני זיהוי ביומטריים בשנה על דיוור פיזי, במקביל להשקעה של זמן רב ומשאבים שהופקו מהם, וקובע את השימושים המותרים במאגר.

רבים בהקמת מנגנוני דיוור דיגיטלי שהשימוש בהם עלול

להיות מצומצם ביותר, עקב מיעוט תושבים שיירשמו בהתאם לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, מתבצעים לדיוור הדיגיטלי. זה למעלה מ־10 שנים תהליכים של הרכשה ביומטרית Enrollment(Biometric) - נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים אם המנגנון הקבוע בחוק לא יהיה ישים, גופים לצורך הנפקת מסמכי זיהוי לתושבים (להלן בדברי ההסבר ציבוריים ימשיכו להתנהל כפי שהם מתנהלים היום לסימן זה - הרכשה) בדרך של התייצבות פיזית בלשכות בהתאם למצב החוקי הקיים, הווה אומר, לאסוף בעצמם את רשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת תהליכים אלה, המען הדיגיטלי של מבקש השירות (למשל מכוח סמכותם ניטלים אמצעי הזיהוי הביומטריים מן התושב, מועברים לפי סעיף 3ד לחוק תקשורת דיגיטלית), דבר שעלול להגדיל למאגר הביומטרי שהוקם לפי סעיף 10 לחוק אמצעי משמעותית את "משטח התקיפה" בעבור תוקפי סייבר זיהוי ביומטריים (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - המאגר פוטנציאליים.חובת מסירה של מען דיגיטלי ושמירתו הביומטרי), ונכללים במסמכי הזיהוי המונפקים.

במרשם האוכלוסין, שהוא תשתית קריטית המפוקחת ברמה

הגבוהה ביותר בהיבטים של אבטחת מידע ופרטיות, היא בהלימה לגידול האוכלוסייה במדינת ישראל, ניכרת פתרון בטוח יותר ועל כן מוצע לקדם את קביעתה. בעת האחרונה מגמת עלייה בביקוש למסמכי זיהוי. לפי 188 ס"ח התשפ"ב, עמ' 870.

189 ס"ח התש"ע, עמ' 256; התשפ"ה, עמ' 676.

842 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(א1) נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מתושב שהונפק לו בעבר מסמך

זיהוי לפי חוק זה, והפקת נתוני זיהוי ביומטריים מהם, לצורך הנפקת מסמך

זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, יכול שתבוצע

באמצעים ממוכנים בשירות עצמי בפני עובד כאמור בסעיף קטן (א) או

בפני אדם שאינו עובד המדינה שהוסמך לכך בכתב, ובלבד שמסמך

הזיהוי שהונפק לתושב בעבר כולל אמצעים או נתונים שניטלו והופקו לפי

הוראות סעיף קטן (א); על נטילה והפקה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות

לפי סעיף 35(א)(1) עד (3) ו–(5) עד (7), בשינויים המחויבים.";

דברי הסבר

תחזיות רשות האוכלוסין וההגירה, בחודש ינואר 2026 על בקשות לתעודות זהות בלבד למשך שנה, עם אפשרות צפויים בסביבות 500 אלף אזרחים להידרש לחדש תעודת להארכה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

זהות שתוקפן צפוי לפוג. לכך יש להוסיף כ־260 אלף אזרחים כמו כן נקבע כי ההסדר שבהוראת השעה החדשה ימשיך שהיו זכאים עוד קודם לכן לחידוש תעודות זהות וטרם לחול גם לאחר תום תקופת תוקפה לגבי בקשות מקוונות ביצעו זאת. כך, נדרשות באופן שוטף הרכשות חדשות לשם שהוגשו לפני תום התקופה האמורה.

הנפקת מסמכי זיהוי שתוקפם פוקע מדי חודש, הרכשות יצוין כי ההסדר שנקבע בהוראות השעה המתוארות הנדרשות בשל מקרים של גניבה או אובדן, וכן הרכשות לעיל הוא, במהותו, הסדר של "הארכת תוקף תיעוד המבוצעות בעבור בני נוער אשר הגיעו לגיל 16 ובעבור ביומטרי". קרי, הוא מאפשר לתושב שביצע בעבר הרכשה עולים חדשים לישראל.בשקלול מכלול הנתונים, להערכת בדרך של התייצבות בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה רשות האוכלוסין וההגירה, בתחילת שנת 2026 יידרשו ונטילת דגימות ביומטריות לצורך הנפקת מסמך זיהוי בסביבות 800 אלף תושבים לחדש מסמכי זיהוי. הכולל אמצעי זיהוי ביומטריים, לפנות בבקשה מקוונת בשל האמור, רשות האוכלוסין וההגירה פעלה לפתח להנפקת מסמך זיהוי חדש, הכולל את אותם אמצעים חלופות טכנולוגיות שיקלו על האזרחים ויאפשרו להם ביומטריים שניטלו ממנו בביקורו האחרון בלשכה. מסיבה להנפיק מסמכי זיהוי בלי צורך בהתייצבות פיזית בלשכות זו, מסמכי הזיהוי המונפקים בהסדר האמור, תקפים למשך רשות האוכלוסין וההגירה. חמש שנים בלבד (במקום עשר שנים).

בחודש מרץ 2024, נחקק חוק הכללת אמצעי זיהוי ההסדר המתואר לעיל נקבע כהסדר זמני עד ליצירת ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מנגנון קבוע שיאפשר הרכשה מרחוק של תיעוד ביומטרי מידע (תיקון מס' 4 - הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (ס"ח באמצעות מערכת ייעודית, שתכלול אמצעים טכנולוגיים התשפ"ד, עמ' 644) (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - הוראת מיוחדים המבטיחים הרכשה בטוחה של תמונת פנים השעה הראשונה). הוראת השעה האמורה נחקקה בעקבות עדכנית, שתיכלל בשבב מסמכי הזיהוי החדשים.

המלחמה שפרצה בחודש אוקטובר 2023, והביאה לסגירתן לאחר בחינת המצב ובמסגרת עבודת מטה נרחבת של חלק מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה בדרום הארץ שמתבצעת בנושא ברשות האוכלוסין וההגירה, גורמי ובצפונה, לפינוי תושבים רבים מבתיהם, כשהם מותירים הטכנולוגיה ברשות שוקדים על פיתוח מערכת לביצוע מאחוריהם את מסמכי הזיהוי, ולגיוס נרחב של חיילי הרכשה מרחוק. כדי לאפשר שימוש במערכת כאמור, מילואים למשך תקופות ארוכות שבמהלכן נמנע מהם נדרש לעגן בחוק אמצעי זיהוי ביומטריים הסדר שיאפשר להגיע ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה לצורך הנפקת הגשת בקשות מקוונות להנפקת מסמכי זיהוי, בלא צורך תעודות זהות או דרכונים. בהתייצבות בלשכות האוכלוסין וההגירה, בכפוף לתנאים בהוראת השעה הראשונה נקבע כי ניתן להגיש בקשות שייקבעו.

מקוונות להנפקת מסמכי זיהוי, בלי צורך בהתייצבות מטרת ההסדר היא להקל את הנטל הביורוקרטי בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, בכפוף לתנאים ולשפר את חוויית השירות הניתן לאזרחי מדינת ישראל שנקבעו בה. ביום ט"ז באלול התשפ"ד (19 בספטמבר 2024), בתחום הנפקת תעודות זהות ומסמכי נסיעה ביומטריים, הוארך תוקף ההסדר שנקבע בהוראת השעה הראשונה עד באמצעות צמצום הצורך בהתייצבות פיזית בלשכות יום ו' בניסן התשע"ה (4 באפריל 2025). רשות האוכלוסין וההגירה לצורך הנפקת מסמכי הזיהוי, ביום ז' בניסן התשפ"ה (5 באפריל 2025), נכנס וכן לייעל את המשאבים הממשלתיים המושקעים במתן לתוקף חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי שירות זה, ובכלל זה כוח האדם המוקצה לכך.

ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 - בהתאם לאמור לעיל, מוצע לעגן בחוק אמצעי הוראת שעה), התשפ"ה-2025 (ס"ח התשפ"ה, עמ' 442) זיהוי ביומטריים הסדר המאפשר הגשת בקשות מקוונות (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - הוראת השעה החדשה), להנפקת מסמכי זיהוי בלי צורך בהתייצבות בלשכות רשות שהחליף את הוראת השעה הראשונה, ולפיו ההסדר האוכלוסין וההגירה, בכפוף לתנאים המפורטים בו.

שנקבע בה, המאפשר אף הוא הגשת בקשה מקוונת, יחול

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 843

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיפים קטנים (א) או (א1)";

(ג) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "אלא אם כן ביצע את הפעולות הנדרשות לשם

נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים מהם כאמור בסעיף

קטן (א1), או לשם הגשת בקשה מקוונת כאמור בסעיף 3א";

(ד) בסעיף קטן (ה), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיפים קטנים (א) או (א1)";

(2) אחרי סעיף 3 יבוא:

"בקשה מקוונת 3א. (א) תושב שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים

להנפקת מסמך או נתונים ביומטריים, לאחר נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים

זיהוי

בידי עובד כאמור בסעיף 3(א), רשאי להגיש בקשה להנפקת

מסמך זיהוי, באופן מקוון, באמצעות יישום ייעודי, בהתאם

להוראות סעיף זה (בסעיף זה - בקשה מקוונת).

(ב) לבקשה מקוונת תצורף תמונת תווי פניו של התושב

מגיש הבקשה (בסעיף זה - המבקש), שצולמה במועד הגשת

הבקשה על ידי היישום שבאמצעותו מוגשת הבקשה.

(ג) תמונה שצורפה לבקשה מקוונת לפי הוראות סעיף

קטן (ב), יראו אותה לעניין ההוראות לפי חוק זה כתמונת תווי

פנים שניטלה לפי הוראות סעיף 3(א).

דברי הסבר

סעיף 76 לפסקה (1) הייעודית המשמשת להגשת הבקשה, תצורף באופן

לצד עיקרו של התיקון כמוסבר לעיל, מוצע אוטומטי לבקשה המקוונת. המנגנון יבטיח ביצוע "הרכשה לקבוע כי תושב שכבר ביצע הרכשה בעבר בהתאם חיה" Enrollment(Live) - צילום של תמונת תווי הפנים להוראות סעיף 3(א) לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, והונפק בזמן אמת, במהלך הגשת הבקשה המקוונת, על ידי היישום לו מסמך זיהוי לאחר ההרכשה, יוכל לבצע הרכשה שבאמצעותו מוגשת הבקשה, לצורך מניעת מניפולציות חוזרת לצורך הנפקת מסמך זיהוי חדש, בעמדה ממוכנת על התמונה.

(אוטומטית) לשירות עצמי. כיום, קיימות כ־100 עמדות עוד מוצע להחיל לעניין התמונה שצולמה בדרך כאלה בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, ועליהן מופקדים האמורה את ההסדרים החלים על תמונת תווי פנים עובדי הלשכות. כדי שעובדים אלה יוכלו להתמקד בביצוע שצולמה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה.

הרכשות שאי אפשר לבצע בעמדות לשירות עצמי, ובשאר כמו כן, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות, תפקידיהם השוטפים בעבודת הלשכה, מוצע שיהיה אפשר באישור ועדת הכנסת המשותפת, ולאחר שתינתן לממונה להציב ליד עמדות אלה אנשים שאינם עובדי המדינה, על יישומים ביומטריים הזדמנות למסור את המלצותיה, שהוסמכו לכך בכתב, שיהיו אחראים על תהליך ההרכשה הוראות בשורה של עניינים שיש להסדירם לצורך יישום וכן על סיוע, בקרה והשגחה כללית בזמן ביצוע ההרכשה. הסעיף, ובין השאר, תנאים להגשת הבקשה ומאפייני יובהר, כי מי שאינם עובדי המדינה לא יהיו מוסמכים לגשת התושבים שיהיו רשאים להגיש בקשה מקוונת; אופן וידוא למערכות המידע של רשות האוכלוסין וההגירה. ואימות זהותו של המבקש; אמצעים או נתונים ביומטריים לפסקה (2) שיועברו מהמאגר הביומטרי אל רשות האוכלוסין וההגירה מוצע להחליף את הוראת השעה הקבועה בסעיף 3א לצורך הכללתם במסמך הזיהוי; אמצעים או נתונים לחוק הכללת אמצעי זיהוי (הוראת השעה החדשה) בהסדר ביומטריים שייכללו במסמך הזיהוי; והגבלת תוקפם של קבוע, שלפיו תושב שביצע בעבר הרכשה לתיעוד ביומטרי מסמכי זיהוי שיונפקו למגיש בקשה מקוונת, אם יהיה בדרך של התייצבות בלשכה, והונפק לו מסמך זיהוי לאחר צורך בכך.

ההרכשה, יהיה רשאי להגיש בקשה להנפקת מסמכי זיהוי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 3573 מיום י"ד ביומטריים מרחוק בתנאים המפורטים בסעיף 3א המוצע בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025) בעניין "דיגיטציה: שיפור (להלן בדברי ההסבר לסימן זה - בקשה מקוונת). כאמור, השירות לאזרח והאצת העברות מידע בין גופים ציבוריים מטרת ההסדר היא לאפשר הגשת בקשה שלא בדרך של ותיקון החלטת הממשלה", תקנות כאמור ייקבעו לאחר התייצבות בלשכה. שיונח מסמך עבודה ראשוני של צוות משותף לרשות עוד מוצע כי תמונת תווי הפנים, אשר מצולמת האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי, במועד הגשת הבקשה המקוונת באמצעות האפליקציה העוסק בעדכון תורת ההפעלה של פרויקט התיעוד הלאומי, 844 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ד) השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ולאחר שניתנה

לממונה על היישומים הביומטריים הזדמנות למסור המלצות

לעניין זה, רשאי -

(1) להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף זה, לרבות

תקנות בעניינים שלהלן:

(א) תנאים להגשת בקשה מקוונת, ובכלל זה

מאפייני התושבים שיהיו רשאים להגיש בקשה

מקוונת;

(ב) אופן הווידוא והאימות של זהות המבקש;

(ג) אמצעים או נתונים ביומטריים שיועברו

מהמאגר הביומטרי לרשות האוכלוסין וההגירה

לצורך הכללתם במסמך הזיהוי;

(ד) אמצעים או נתונים ביומטריים שייכללו

במסמך הזיהוי;

(2) על אף האמור בכל דין, להגביל בתקנות את תוקפם

של מסמכי זיהוי שיונפקו למגיש בקשה מקוונת.";

(3) בסעיף 5א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) ההוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו בכפוף להוראות לפי סעיף 3א(ד)(2).";

(4) בסעיף 10(א), במקום "סעיף "3 יבוא "סעיף 3(א)", ואחרי "בסעיף "8 יבוא "תמונות

תווי פנים שניטלו באמצעים ממוכנים לפי סעיף 3(א1) ותמונות תווי פנים שצורפו

לבקשות לפי סעיף 3א(ב)";

(5) בסעיף 18, אחרי "לפי סעיף 3(א)" יבוא "או תוך מסירת פרטים כוזבים בעת נטילת

אמצעי זיהוי כאמור לפי סעיפים 3(א1) או 3א".

דברי הסבר

ביחס לפרטי ההסדר של חידוש התיעוד הלאומי באופן שניטלו בידי עובד משרד הפנים או עובד המדינה מכוח מקוון, ובגיבוש מסמך ניהול סיכונים, המתייחס, בין השאר, סמכותו לפי סעיף 3 לאותו חוק. מוצע לתקן את הסעיף להיבטים תפעוליים ולהיבטי הגנת הסייבר, פרטיות, האמור כך שהמאגר יכלול גם תמונות תווי פנים שצולמו ביומטריה והונאות. בעמדות ממוכנות לפי סעיף 3(א1) לחוק אמצעי זיהוי לפסקה (3) ביומטריים, כנוסחו המוצע בסעיף (1)76 להצעת חוק זו, או שצורפו לבקשות מקוונות לפי סעיף 3א לחוק הכללת לפי סעיף 5א(א) לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, תוקפו אמצעי זיהוי, כנוסחו המוצע בסעיף (2)76 להצעת חוק זו.

של מסמך זיהוי של תושב, שרק תמונת תווי הפנים שלו

הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא לפסקה (5)

אם כן קבע שר הפנים תקופת תוקף ארוכה יותר. מוצע כי סעיף 18 לחוק הכללת אמצעי זיהוי מאפשר למשטרת סמכות הארכה זו של שר הפנים תהיה כפופה לתקנות ישראל לקבל מהרשות לניהול המאגר הביומטרי אמצעים שנקבעו מכוח סעיף 3א(ד)(2) לחוק האמור, כנוסחו בסעיף ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי,

(2)76 להצעת החוק, ואם נקבעה בהן תקופת תוקף קצרה אף בלא צו של בית משפט לפי סעיף 17 לאותו חוק, לצורך יותר למסמך זיהוי שהונפק למגיש בקשה מקוונת, השר לא חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך יוכל לקבוע בתקנות מכוח סעיף 5א(א) לחוק האמור תקופת זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים (רשות תוקף ארוכה ממנה. האוכלוסין) בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו לפסקה (4) אדם לפי סעיף 3(א) לחוק האמור. מוצע להתאים את האמור בסעיף זה ולהחילו גם לעניין נטילת אמצעי זיהוי בהרכשה בסעיף 10(א) לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים נקבע, בעמדה ממוכנת או במסגרת בקשה מקוונת להנפקת מסמך בין השאר, כי המאגר הביומטרי יכלול תמונות תווי פנים זיהוי.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 845

תיקון חוק 77. בחוק הדרכונים, התשי"ב-1952190, בסעיף 4(ג), במקום "סעיף 5א" יבוא "לפי סעיפים הדרכונים 3א ו־5א".

תיקון חוק הכללת 78. בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר אמצעי זיהוי מידע (תיקון מס' 7 - הוראת שעה), התשפ"ה-2025191 - ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים (1) בסעיף 1 - במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (א) במקום הרישה עד המילים "חוק זה" יבוא "בתקופה שמיום תחילתו של חוק (תיקון מס' 7 - הוראת שעה) זה עד מועד התחילה האמור בסעיף 4 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2026), התשפ"ו-2026";

(ב) במקום פסקה (3) יבוא:

(3)" בסעיף 10(א), במקום "ותמונות תווי פנים שניטלו" יבוא "תמונות תווי

פנים שניטלו" ואחרי "לפי סעיף 3(א1)" יבוא "ותמונות תווי פנים שצורפו

לבקשות לפי סעיף 3א(ב)".";

(2) סעיף 2 - בטל.

תיקון חוק הכללת 79. תחילתם של סעיפים 3א, 10(א) ו־18 לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, כנוסחם בסעיף (2)1, אמצעי זיהוי (4) ו–(5), ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 3א(ד) לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, כנוסחו ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בסעיף (2)1 (בסעיף זה - מועד התחילה); שר הפנים יפרסם ברשומות, לפני יום תחילתן במסמכי זיהוי של התקנות האמורות, הודעה על מועד התחילה.

ובמאגר מידע -

תחילה

דברי הסבר

סעיף 77 בסעיף 4 לחוק הדרכונים, התשי"ב-,1952 נקבע (3)" בסעיף 10(א), אחרי "כפי שהוחלה לגביו בסעיף "8 כי תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום יקראו "ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי סעיף 3א(ב)"."

שניתן, וכי שר הפנים רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים לפסקה (2)

או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים.

כמו כן נקבע כי התקנות שרשאי השר לקבוע בעניין זה לפי סעיף 2 להוראת השעה החדשה, "שר הפנים, כפופות לתקנות בעניין תוקף מסמכי זיהוי שהונפקו במרכז בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ההנפקה, שנקבעו מכוח סעיף 5א לחוק הכללת אמצעי ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת זיהוי. מוצע כי סמכות השר להתקנת תקנות לפי סעיף 4 הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על האמור תהיה כפופה גם לתקנות שייקבעו מכוח סעיף 3א שנה; לעניין זה, "ועדת הכנסת המשותפת" ו"הממונה על המוצע בעניין תוקף מסמכי זיהוי שהונפקו למגיש בקשה יישומים ביומטריים" - כהגדרתם בסעיף 2 לחוק העיקרי."

מקוונת. מוצע לבטל את סעיף 2 האמור, בהתאם לתיקון המוצע

סעיף 78 לפסקה (1) בסעיף (1)77 להצעת החוק, ולנוכח הקביעה, בסעיף (1)78

להצעת החוק, שלפיה הוראת השעה החדשה תעמוד

כאמור, הוראת השעה החדשה נקבעה לתקופה בתוקף עד יום כניסתה לתוקף של הוראת הקבע.

של שנה מיום תחילתה, עם אפשרות להארכה, במצטבר,

של שנה נוספת. מוצע לתקן את הוראת השעה האמורה כך סעיף 79 מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים בסעיפים שהיא תעמוד בתוקף עד יום תחילתו של ההסדר הקבוע, 3א, 10(א) ו־18 לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, המוצע בסעיף (2)76 להצעת החוק. כמו כן מוצע לערוך בה כנוסחם בסימן זה, ייכנסו לתוקף ביום תחילתן של תקנות התאמות הנדרשות בעקבות הוספת ההסדר לעניין נטילת לפי סעיף 3א(ד) לחוק האמור, כנוסחו בסעיף (2)76 להצעת אמצעי זיהוי באמצעים ממוכנים בשירות עצמי, בסעיף החוק. כדי שתהיה ודאות לציבור לגבי מועד התחילה 3(א1) לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים, כמוצע בסעיף 76(1)(א) האמור, מוצע כי שר הפנים יפרסם ברשומות, מבעוד מועד, להצעת החוק. בתוך כך, מוצע להחליף את פסקה (3) בסעיף 1 הודעה על מועד התחילה האמור.

להוראת השעה החדשה, וזה נוסחה:

190 ס"ח התשי"ב, עמ' 260; התשפ"ג, עמ' 404.

191 ס"ח התשפ"ה, עמ' 442.

846 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק הכללת 80. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד מועד התחילה האמור בסעיף 4, יקראו את חוק אמצעי זיהוי אמצעי זיהוי ביומטריים כך:

ביומטריים ונתוני

זיהוי ביומטריים (1) בסעיף 10(א), במקום "סעיף "3 יבוא "סעיף 3(א)", ואחרי "בסעיף "8 יבוא "ותמונות במסמכי זיהוי ובמאגר מידע - תווי פנים שניטלו באמצעים ממוכנים לפי סעיף 3(א1)";

הוראת שעה

(2) בסעיף 18, אחרי "לפי סעיף 3(א)" יבוא "או תוך מסירת פרטים כוזבים בעת נטילת

אמצעי זיהוי כאמור לפי סעיף 3(א1)".

דברי הסבר

סעיף 80 בשונה מההסדר שמוצע לעגן בסעיף 3א לחוק בשירות עצמי ייכנס לתוקף, על פי המוצע, ביום פרסומו אמצעי זיהוי ביומטריים, שתחילתו נדחית של החוק המוצע. בהוראת השעה שבסעיף 80 להצעת כאמור ליום כניסתן לתוקף של תקנות מכוח סעיף קטן (ד) החוק מוצעות התאמות הנדרשות לצורך כך.

שלו, ההסדר לעניין נטילת אמצעי זיהוי באמצעים ממוכנים

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 847

פרק ט"ז: שמירה על זכויות מבוטחים בסיעוד

תיקון חוק הביטוח 81. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995192 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) - הלאומי דברי הסבר פרק ט"ז חלק מתביעות הסיעוד מוגשות בסיוע של גורמי רפואה כללי קשישים בישראל אשר מגיעים למצב סיעודי ציבוריים בעת שנתקלו בקשיש עם הידרדרות פיזית או זכאים לגמלה ולשירותים במסגרת גמלת הסיעוד קוגניטיבית - למשל בקופות החולים או בעת שחרור של הביטוח הלאומי, בכפוף לעמידה בקריטריונים הקבועים מאשפוז. כמו כן, בהליכים בבית הדין לעבודה, בערעורים כנגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן לבקש סיוע משפטי בלא בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בפרק זה עלות ובלא מבחני הכנסה.

- חוק הביטוח הלאומי). מעבר לכך קיים ביטוח סיעודי פרטי

אשר מזכה בקצבה חודשית לתקופה מסוימת למי שעומד מעבר לפער האמור בין היקף העבודה בפועל לבין בתנאים, שהמרכזי שבהם הוא הביטוח הסיעודי המשווק דרך התשלום שנדרש מן המבוטחים, בכל הנוגע לתביעה קופות החולים וכמחצית מאזרחי ישראל מבוטחים בו. לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, וכתוצאה מהשינוי שאיפשר קבלת חלק מן הגמלה בכסף, או כולה ברמת בשנת 2018 חלו תמורות מהותיות בתחום הסיעוד.

תלות נמוכה, קיימים מקרים שבהם מייצגים משכנעים

במסגרת החלטת ממשלה מס' 3379 "תוכנית סיעוד לאומית"

את המבוטח או משפיעים עליו לקבל את חלק הגמלה

והחקיקה שנחקקה בעקבותיה, אושרה רפורמה בגמלת

בכסף ולא בשירותים, וזאת כדי שהמבוטח יוכל לעמוד

הסיעוד של הביטוח הלאומי וזאת לצד תיקון נהלים פנימיים

בתשלומי שכר הטרחה. זאת גם במקרים שבהם המבוטח

של המוסד לביטוח לאומי הנוגעים לתהליכי קביעת הזכאות

זקוק לשירותי טיפול אישיים המסופקים כגמלה בעין על

לגמלת סיעוד. שינויים אלה הקלו באופן נרחב את "שער ידי הביטוח הלאומי, ועולה חשש כי השימוש בכספים הכניסה" לקבלת זכאות לגמלת סיעוד, ושיעור הזכאים אינו נעשה לצרכים הנובעים ממצבו הסיעודי של המבוטח לגמלת סיעוד יותר מהכפיל את עצמו מאז 2018. ולתכלית שלשמה הגמלה ניתנת.

גם בעולמות הביטוח הסיעודי הפרטי בוצעו שינויים יש לציין שכיום קיימות מגבלות תשלום שכר טרחה אסדרתיים בשנים האחרונות, בדגש על הליך יישוב בעבור מרבית גמלאות הביטוח הלאומי כמפורט בסימן ב'1 תביעות. במסגרת השינוי האסדרתי הליך יישוב התביעה לפרק י"ד בחוק הביטוח הלאומי, בהן נכות כללית, נכות הוקל ונקבע כי נטל ההוכחה מוטל במלואו על חברת מפגיעה בעבודה, ניידות ועוד, מהטעם הפשוט שמי שאכן הביטוח. בהתאם ההליך דורש מאמץ מינימלי מהמבוטח יימצא זכאי יקבל את הקצבה הנדרשת לו, וכי לא נדרש וכיום המבוטח נדרש רק למלא טופס בסיסי ולחתום על סיוע יקר וחיצוני בשום הליך תביעה מול המוסד לביטוח מסמך ויתור סודיות רפואית (בפרק זה - וס"ר). נוסף על לאומי, שכן כלל ההליכים נעשים באופן מקצועי על בסיס הטופס האמור, המבוטח רשאי לצרף תיעודים רפואיים אשר פרוטוקולים והנחיות מסודרים, שאינם משתנים בין הליכי עשויים לסייע לחברת הביטוח לבחון את תביעתו. תביעה שנעשים עצמאית או בסיוע מצד שלישי חיצוני.

למרות הניסיון להקל על המבוטחים בכל הנוגע בדומה להתרחבות התופעה בתביעות לגמלת סיעוד לאופן יישוב התביעה, בפועל נראה כי בחלק מהמקרים של הביטוח הלאומי, השימוש בגורם חיצוני בתביעות התועלת אינה מגיעה במלואה למבוטחים עצמם, ויש בביטוח הסיעודי הפרטי התרחב גם הוא באופן ניכר, זאת מבוטחים הפונים לשירותים פרטיים לליווי וייצוג, מתוך בלי שיש בכך צורך ממשי שכן תהליך התביעה פשוט ונגיש הנחה שתהליך התביעה מורכב ודורש מומחיות מקצועית. ביותר וכולל מילוי טופס בסיסי וחתימה על וס"ר. במקרה מאז הרפורמה בגמלת הסיעוד בשנת 2018, שקבעה בין הנפוץ של הביטוח הסיעודי לחברי קופות החולים, מדובר השאר כי זכאי, בכל רמת זכאות כאמור בסעיף 224(א) לחוק על תגמול של כ־5,000 שקלים חדשים בחודש לתקופה של הביטוח הלאומי, יוכל לקבל חלק מגמלת הסיעוד בכסף, עד 60 חודשים, בעבור קשישים סיעודיים ברמות תפקוד או את כולה, ולא רק בשירותים, חלה עלייה בייצוג וליווי נמוכות, אשר נזקקים על פי רוב לעובד זר בהשגחה צמודה.

מבוטחים על ידי גורמים פרטיים.

בפרק זה מוצע לקבוע הגבלה על שכר הטרחה המרבי

מבדיקה שנעשתה ומתלונות שהתקבלו עולה כי קיים הן בתביעות לגמלת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי והן פער גדול בין שכר הטרחה הנדרש ממבוטחים לבין היקף בתביעות לתגמולי ביטוח סיעודי לפי חוק הפיקוח על העבודה הנדרש בפועל מן המייצגים. תהליך התביעה שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-,1981 באופן שישקף לגמלה כולל מילוי טופס פשוט וצירוף מסמכים רפואיים, תמורה הולמת שאינה מופרזת, כך שזכויותיו של המבוטח והיקף הזכאים לגמלת סיעוד משנת 2018 גבוה במידה יישמרו באופן המיטבי.

ניכרת מהיקף הזכאים לפני כן, וזאת אף שרוב התביעות

נעשות בלא ליווי של עורך דין או מייצג. מעבר לכך, למוסד סעיף 81 בסימן ב'1 לפרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, לביטוח לאומי יש מערך נגיש ומקצועי של מיצוי זכויות שעניינו הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה, ("יד מכוונת") אשר נועד לסייע חינם למי שמעוניין להגיש נקבעו הגבלות על הסכום המרבי שיידרש אדם לשלם תביעות לקצבאות בביטוח הלאומי. נוסף על כל האמור 192 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

848 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בסעיף 315א -

(א) לפני ההגדרה "גמלה" יבוא:

""בחינה חוזרת" - פניה לבחינה חוזרת של בדיקת תלות, כהגדרתה

בסעיף 223, בהתאם לנוהלי המוסד;";

(ב) בהגדרה "גמלה", אחרי "ט'" יבוא "י'";

(2) בסעיף 315ב(א), בטבלה -

(א) בפסקה (1) -

(1) בטור א', ברישה, במקום "(4)" יבוא "(5)";

(2) בטור א', בפסקת משנה (א), אחרי "פרקים ה'" יבוא "י'";

(3) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

טור ג'

טור א' טור ב' סכום מרבי לתשלום

סוג הטיפול סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך

"(ג) לעניין גמלה לפי 2,035 שקלים

פרק י' חדשים, בתוספת

דמי פתיחת תיק"

(ב) אחרי פסקה (4) יבוא:

טור ג'

סכום מרבי לתשלום

טור א' טור ב' לעניין גמלה בסכום

סוג הטיפול סכום מרבי לתשלום נמוך

(5)" טיפול בתביעה לעניין

גמלה לפי פרק י' -

(א) שהוא בחינה 3,820 שקלים

חוזרת או השגה למנהל חדשים, בתוספת

תחום הגמלאות במוסד דמי פתיחת תיק

לפי סעיף 233 בעד כל סוג טיפול

שביצע בתביעה

(ב) שהוא טיפול על ידי 12,550 שקלים

עורך דין, הכולל ייצוג חדשים, בתוספת

לפני בית הדין לעבודה דמי פתיחת תיק

בעד כל סוג טיפול

שביצע בתביעה"

דברי הסבר

בעד טיפול בתביעה של גמלאות שונות, כגון קצבת נכות 315ב(א) לחוק הביטוח הלאומי ולהגביל את הסכום המרבי כללית, קצבת נכות מפגיעה בעבודה ועוד, המפורטות שיידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעת גמלת סיעוד, כפי בהגדרה "גמלה" שבסעיף 315א לחוק הביטוח הלאומי. שיפורט בהמשך. בהתאם מוצע לתקן את הפסקאות בטבלה מוצע לתקן את ההגדרה "גמלה" ולהוסיף בה את גמלת שבסעיף 315ב(א) האמור, כך שהגבלות התשלום הקבועות הסיעוד המוסדרת בפרק י' לחוק הביטוח הלאומי (בפרק כיום לא יחולו על טיפול בתביעת גמלת סיעוד, ויחולו עליו זה - גמלת הסיעוד), כך שהוראות סימן ב'1 האמור יחולו הגבלות תשלום אחרות (ראו פסקה (2)(א)(1) ו–(2)).

לגבי תביעת גמלת הסיעוד. כמו כן מוצע לתקן את סעיף

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 849

(3) בסעיף 315ג(א), בפסקה (1), אחרי "386" יבוא "בבדיקת תלות לפי סעיף 224(ג),

בבחינה חוזרת או בהשגה לפי סעיף "233 ובסופה יבוא "או על החלטת פקיד תביעות

לפי סעיף 298 בעניין תביעה לפי פרק י';";

(4) בסעיף 315ה(א), אחרי "315ב(א)" יבוא "למעט תשלומים בעד טיפול בתביעה לעניין

גמלה לפי פרק י'" ובסופו יבוא "ולעניין תשלומים בעד טיפול בתביעה לעניין גמלה לפי

פרק י', כאמור בסעיף 315ב(א) - ייגבו במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה.";

(5) בסעיף 315ט -

(א) בסעיף קטן (ב), אחרי "ו"הסכום היסודי"" יבוא "והסכומים הנקובים בסעיף

315ב(א) לעניין טיפול בתביעה לפי פרק י'" ואחרי "מועד העדכון הראשון" יבוא

"של הסכומים הנקובים בהגדרות כאמור";

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "השיעורים" יבוא "והסכומים".

תיקון חוק הביטוח 82. הוראות חוק הביטוח הלאומי, כנוסחן בסעיף 81 לחוק זה, יחולו על כל הסכם לטיפול הלאומי - תחולה בתביעה לגמלה לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי שנכרת מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

דברי הסבר

מוצע כי בעבור כל הליך של טיפול בתביעה ישולמו הלאומי, בפנייה לוועדה המייעצת במוסד לביטוח לאומי, דמי פתיחת תיק, כהגדרתם בסעיף 315א לחוק הביטוח או לגוף אחר שיבוא במקומה לפי נוהלי המוסד לביטוח הלאומי. דמי פתיחת תיק ישולמו גם במקרה שלא נקבעה לאומי, לבחינה חוזרת של בדיקת התלות; בהשגה לפי סעיף זכאות לגמלה. במקרים שבהם הוגשה תביעה ראשונית 233 לחוק ביטוח לאומי; או ייצוג אדם לפני בית דין לעבודה למוסד לביטוח לאומי על ידי מייצג או לאחר סיוע אחר על החלטת פקיד תביעות בעניין תביעה לגמלת סיעוד לפי והיא נדחתה, ולאחר מכן הוגשה בקשה לבחינה חוזרת, סעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי (ראו פסקה (3)). נוסף על כהגדרתה המוצעת בפסקה (1)(א), או השגה או ערעור כך מוצע לקבוע כי התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלת לבית הדין לעבודה, ישולמו דמי פתיחת תיק בעבור כל סיעוד ייגבה בפעימה אחת במועד קבלת החלטה על זכאות שלב בטיפול בנפרד, גם אם כמה שלבים בוצעו על ידי אותו לגמלה או הגדלת הגמלה עקב החמרה במצב הסיעודי (ראו המייצג או המסייע. במקרה שבו תיקבע זכאות לגמלה פסקה)(4), למעט התשלום של דמי פתיחת תיק שאותם מוצע לקבוע סכומים מרביים כמפורט להלן: מותר לגבות ממועד ההתקשרות כפי שקבוע כיום בסעיף

(א) בשלב התביעה הראשונית כמפורט בסעיף 315ב(א) 315ה(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי. לבסוף מוצע כי הסכומים לחוק הביטוח הלאומי בפסקה (1) בטבלה - ישולמו 2,035 המרביים שנקבעו לתשלום בעבור טיפול בתביעה לגמלת שקלים חדשים, בתוספת דמי פתיחת תיק; סיעוד יוצמדו למדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויתעדכנו מדי שנה בדומה

(ב) בטיפול בתביעה שהיא בחינה חוזרת או השגה למנהל לקבוע בנוגע להגדרה "הסכום היסודי" שבסעיף 315א לחוק תחום הגמלאות במוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי (ראו פסקה)(5).

הביטוח הלאומי - ישולמו 3,820 שקלים חדשים, בתוספת

דמי פתיחת תיק; יצוין כי ההוראות המוצעות בסעיף 81 חלות גם על

תביעה של אדם הזכאי לגמלת סיעוד המבקש שתיערך לו

(ג) בטיפול בתביעה שהוא טיפול על ידי עורך דין, הכולל בדיקה מחדש כדי להעלות את רמת הסיעוד שנקבעה לו ייצוג לפני בית הדין לעבודה - ישולמו 12,550 שקלים או להגדיל את הניקוד שניתן לו, וזאת עקב החמרה במצבו חדשים, בתוספת דמי פתיחת תיק. הסיעודי, שכן גם במקרה זה מדובר בתביעה לגמלה לפי סכומים אלה מוצעים לאחר שנערכה בדיקה כלכלית פרק י' לחוק הביטוח הלאומי.

להערכת ההיקף והשווי של העבודה הנדרשים לצורך כל סעיף 82 ההוראות המוצעות לעניין הגבלת תשלום בעד אחד משלבי הטיפול בתביעה האמורים. טיפול בתביעה לגמלת סיעוד יחולו על הסכמי עוד מוצע לתקן את סעיף 315ג לחוק הביטוח הלאומי, התקשרות לטיפול בתביעה כאמור שנחתמו לאחר יום שעניינו מהו טיפול בתביעה, ולקבוע כי טיפול בתביעה כולל תחילתו של החוק המוצע.

גם ייצוג אדם בבדיקת תלות לפי סעיף 224(ג) לחוק הביטוח

850 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק הפיקוח 83. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981193 (בפרק זה - חוק הפיקוח על שירותים על הביטוח), לפני סעיף 63 יבוא:

פיננסיים (ביטוח)

"פרק ה':2 הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה לקבלת

תגמולי ביטוח סיעודי

הגדרות 62יא. בפרק זה -

"דמי פתיחת תיק" - סכום שאינו עולה על 1,000 שקלים

חדשים, שמי שמייצג בתביעה למבטח או מסייע באופן

אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד כל אחד מסוגי הטיפול

בתביעה המפורטים בסעיף 62יב, שביצע;

"ועדת ערר" - ועדה הדנה בערר על החלטת המבטח בעניין

תביעה, בהתאם להוראות הפוליסה;

"חוות דעת מקצועית" - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו

בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל

באותו מקצוע:

(1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי

פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976194, בתחום

התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור;

לעניין הגדרה זו, "חוות דעת מומחה" ו"תעודת רופא"

- כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-

1971195;

(2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, או בעל

מקצוע אחר שקבע השר;

דברי הסבר

סעיף 83 מוצע לתקן את חוק הפיקוח על שירותים מוצע בסעיף 62יב להגביל כאמור את התשלום המרבי שעל פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (בפרק זה - מבוטח לשלם במקרה שבו נקבעת זכאות לתגמולי ביטוח חוק הפיקוח על הביטוח), ולהוסיף את פרק ה':2 הגבלת סיעודי בשלבים ובסכומים המרביים המפורטים להלן:

תשלום בעד טיפול בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי. (א) בשלב הטיפול בהגשת תביעה למבטח - 2,035 שקלים התיקון מיועד, בין השאר, להגביל את התשלום המרבי שעל חדשים, בתוספת דמי פתיחת תיק;

מבוטח לשלם בעד טיפול בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח

מכוח תכנית ביטוח סיעודי, בדומה להסדר המוצע בסעיף (ב) בטיפול בערעור לפני המבטח על החלטה לדחיית 81 להצעת חוק זו לעניין טיפול בתביעה לגמלת סיעוד התביעה, באופן מלא או חלקי או בהליך ערר לפני ועדת לפי פרק י' בחוק הביטוח הלאומי כמפורט לעיל. יודגש כי ערר (בהתאם למנגנון הערעור הקבוע בפוליסה) - 3,820 הוראות הגבלת התשלום, המפורטות בסעיף 62יב המוצע, שקלים חדשים, בתוספת דמי פתיחת תיק.

יחולו רק על תביעה שמול המבטח ולא במקרים של ייצוג סכומים אלה מוצעים לאחר שנערכה בדיקה כלכלית בתביעה המוגשת לבית המשפט כנגד מבטח. להערכת ההיקף והשווי של העבודה הנדרשים לצורך כל מוצע לקבוע דמי פתיחת תיק בעבור טיפול בתביעה אחד משלבי הטיפול בתביעה האמורים.

בדומה למנגנון הקבוע בסימן ב'1 לפרק י"ד בחוק הביטוח מוצע לקבוע כי לסכומים לעיל ייווסף מס ערך מוסף, הלאומי כמפורט בסעיף 81 להצעת חוק זו, ולהגדירם וכי הם יוצמדו למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה בסעיף 62יא המוצע כסכום שאינו עולה על אלף שקלים המרכזית לסטטיסטיקה ויעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה (ראו חדשים שייגבו על ידי מייצג או מי שסייע באופן אחר סעיף 62יח המוצע).

בהגשת תביעה למבטח, בעבור כל שלב בטיפול, גם אם

שני השלבים בוצעו על ידי אותו המייצג או המסייע. עוד

193 ס"ח התשמ"א, עמ' 208.

194 דיני מדינת ישרראל, נוסח חדש 30, עמ' 594.

195 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 851

"תוכנית לביטוח סיעודי" - תוכנית ביטוח כהגדרתה בסעיף

40(ט), הכוללת ביטוח מפני מצב גופני או נפשי ירוד

שלקה בו המבוטח ובשלו אינו מסוגל לבצע בכוחות

עצמו פעולות יומיומיות, לרבות תשישות נפש.

הגבלת תשלום 62יב. על אף האמור בכל דין או הסכם, מבוטח או מי מטעמו לא

בעד טיפול יידרש לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על הסכום

בתביעה

המחושב המפורט בטור ב' בהתאם לסוג הטיפול כמפורט

בטור א' להלן:

טור א' טור ב'

סוג הטיפול סכום מרבי לתשלום

(1) טיפול בתביעה למבטח 2,035 שקלים חדשים,

שאינו טיפול כאמור בפסקה בתוספת דמי פתיחת תיק

(2) (2) טיפול בתביעה שהוא 3,820 שקלים חדשים,

טיפול בערעור לפני המבטח בתוספת דמי פתיחת תיק

או בערר לפני ועדת ערר

על החלטת המבטח לדחיית

התביעה, באופן מלא או חלקי

מהו טיפול 62יג. (א) לעניין פרק זה טיפול בתביעה הוא אחד מאלה:

בתביעה

(1) ייצוג מבוטח לפני מבטח בהגשת תביעה למבטח

לקבלת תגמולי ביטוח מכוח תוכנית לביטוח סיעודי,

בערעור לפני המבטח על החלטה לדחיית התביעה או

בערר לפני ועדת ערר;

דברי הסבר

יובהר כי הגבלת תשלום זו חלה גם על מי מטעמו של שלבים בתביעה - כאשר מבוטח, שהפך סיעודי לפני המבוטח ובכלל זה בני משפחתו, וזאת כדי למנוע דרישת שהגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי, מבקש תשלום מופרזת מהם לאחר פטירת המבוטח. לקבל את התגמולים גם בעבור התקופה שהיה סיעודי נוסף על כל האמור מוצע לקבוע הוראות צרכניות ושקדמה להגשת התביעה, יהיה מדובר בתביעה אחת שתכליתן שמירה על זכויות המבוטח וצמצום הפערים אל לעניין התשלום, ולא יהיה ניתן לפצל את התביעות ולגבות מול נותן שירותי הטיפול בתביעה, בהיבטים האלה: מעבר לתשלום המרבי המחושב לפי סעיף 62יב המוצע; וכן תביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי המוגשת עם בקשה

(1) זכות המבוטח לבטל את הסכם ההתקשרות, מכל סיבה להפסקת תשלום דמי הביטוח תיחשב תביעה אחת, ולא שהיא, בתוך ארבעה עשר ימי עבודה מהמועד שבו נכרת יהיה ניתן לגבות מעבר לתשלום המרבי המחושב לפי סעיף ההסכם בכתב ובלא כל עלות (ראו סעיף 62טז(ד) המוצע); 62יב המוצע (ראו סעיף 62טו המוצע);

(2) מועדי גביית התשלום בעד הטיפול בתביעה (4) הוראות לגבי אופן ההתקשרות עם מבוטח לעניין מהמבוטח - מוצע לקבוע כי התשלום בעד טיפול בתביעה שירות של טיפול בתביעה, חובת מסירת מסמך גילוי טרם לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי ייגבה בפעימה אחת במועד ההתקשרות וזכויות המבוטח בהתקשרות (ראו סעיף 62טז קבלת החלטה על זכאות, למעט התשלום של דמי פתיחת המוצע).

תיק שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך (ראו

סעיף 62יד המוצע). יובהר כי במקרה שבו נקבעה בפוליסת מוצע להחיל הוראות צרכניות אלה לעניין ההתקשרות המבוטח זכאות לקבלת תגמולים לאחר פטירת מבוטח, לא גם על הסכמי התקשרות לייצוג בתביעה בבית המשפט, ייגבו תשלומים נוספים מעבר לתשלום המחושב לפי סעיף לרבות ייצוג בהליכי גישור, בוררות או פשרה, וזאת אף 62יב המוצע; כי לא תחול עליהם הגבלת התשלום הקבועה בסעיף 62יב המוצע לגבי טיפול בתביעה מול המבטח. עוד מוצע

(3) הוראות הקובעות מהי תביעה אחת לצורך תשלום לקבוע כי מועדי גביית התשלום בעד טיפול בתביעה בבית כאשר אותו מייצג או מסייע באופן אחר מטפלים בכמה 852 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) סיוע אחר בתביעה, ערעור או ערר כאמור

בפסקה (1) והקשור בהם או נובע מהם.

(ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין

פרק זה, ובלבד שמתקיים לפחות אחד מאלה:

(1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם

לפי תוצאות התביעה;

(2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע

באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת;

(3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה, כהגדרתו

בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],

התשנ"ה-,1995 למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן

אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם

שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה.

(ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב

טיפול בתביעה לעניין פרק זה, אלא אם כן מתקיימים שני

אלה:

(1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או שהתובע

אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר

לחוות הדעת;

(2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3).

הגבלה על מועדי 62יד. תשלומים לפי סעיף 62יב ייגבו במועד קבלת החלטה על

גביית התשלומים זכאות לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי, ולמעט דמי פתיחת תיק,

שניתן לגבותם ממועד ההתקשרות ואילך, בלא תלות בקבלת

החלטה על זכאות כאמור.

מהי תביעה אחת 62טו. לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה על ידי אותו המייצג או

המסייע באופן אחר בטיפול -

(1) יראו תביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי בשל תקופה

שקדמה למועד הגשת התביעה כחלק מהתביעה לקבלת

תגמולים בשל התקופה שלאחר הגשת התביעה;

דברי הסבר

המשפט כאמור יהיו בהתאם לתשלומי התגמולים למבוטח. יובהר כי אין בהוראות המוצעות בפרק ה'2 המוצע כך, ככל שנקבע כי התשלום בעד טיפול בתביעה הוא כדי לגרוע מהוראות כל דין החלות על מי שמייצג בתביעה שיעור מתגמולי הביטוח, הוא ייגבה במועד תשלום תגמולי או מסייע בהגשתה. כך למשל, אין בהוראות המוצעות הביטוח בפועל, קרי בכל חודש שבו משולמים התגמולים, בסעיף 62טז(א)(2) המוצע, המחייבות פירוט התשלום ואופן ואם מדובר על תשלום חד־פעמי, בשל תקופה שחלפה או חישובו בנוסח הסכם ההתקשרות, כדי לגרוע מחובת הצגת תשלום חד־פעמי אחר בהתאם לפוליסה, במועד תשלומו מחיר כולל הקבועה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-,1981 (ראו סעיף 62יז המוצע). ואין בהן כדי לגרוע משאר הוראות אותו חוק החלות על הסכם ההתקשרות.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 853

(2) יראו תביעה לשחרור מתשלום דמי ביטוח סיעודי כחלק

מהתביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי;

(3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי

כחלק מהתביעה שקדמה לה.

התקשרות לעניין 62טז. (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה

טיפול בתביעה בהסכם בכתב, שיפורטו בו, בין השאר, כל אלה והעתקו

החתום יימסר למבוטח:

(1) פירוט התגמולים שלגביהם תוגש התביעה, מהות

הטיפול ושלביו הצפויים;

(2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור

בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו.

(ב) בטרם ההתקשרות לעניין טיפול בתביעה, יימסר למבוטח

דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו יפורטו זכויות

המבוטח האמורות בפרק זה, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות

למבטח באופן ישיר.

(ג) המבוטח יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע

הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו

יצורף כנספח להסכם ההתקשרות.

(ד) המבוטח יהיה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם

בתוך ארבעה עשר ימי עבודה מהמועד שבו נכרת ההסכם

בכתב; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבוטח מההתקשרות

בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום

ששילם - יוחזר לו.

(ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), יוגבל סכום התשלום

בעד טיפול בתביעה בהגבלה נוספת על האמור בסעיף 62יב

והוא יעמוד על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד

טיפול כמפורט בסעיף האמור.

(ו) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מזכות הצדדים לבטל

את הסכם ההתקשרות לפי כל דין.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על

מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על

ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן.

(ח) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין נוסח הסכם

ההתקשרות לפי סעיף קטן (א) ודף המידע הכללי לפי סעיף

קטן (ב) וכן הוראות נוספות שתכליתן הגנה על המבוטחים

לעניין פרק זה.

החלת הוראות 62יז. הוראות פרק זה החלות על טיפול בתביעה כאמור בסעיף 62יג,

על ייצוג בידי למעט הוראות סעיף 62יב, יחולו על ייצוג בידי עורך דין לפני

עורך דין לפני

בית משפט בית משפט, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

854 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בסעיף 62יג(א), במקום פסקה (1) יקראו:

(1)" ייצוג על ידי עורך דין לפני בית משפט בתביעה,

או בערעור, לרבות ייצוג בהליכי גישור, בוררות ופשרה;";

(2) במקום סעיף 62יד יקראו:

"הגבלה על 62יד. תשלומים בעד טיפול בתביעה ייגבו במועדים שבהם

מועדי גביית משולם חלק התגמולים שכנגדו הם משולמים."

התשלומים

מס ערך מוסף 62יח. (א) על הסכומים הנקובים בהגדרה "דמי פתיחת תיק"

ועדכון סכומים ובסעיף 62יב יווסף מס ערך מוסף.

(ב) הסכומים הנקובים בהגדרה "דמי פתיחת תיק" ובסעיף

62יב יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי

במדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד

שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

איסור התניה 62יט. אין להתנות על ההוראות לפי פרק זה."

תיקון חוק הפיקוח 84. (א) הוראות סעיף 62יב לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחן בסעיף 83 לחוק זה, יחולו גם על שירותים על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנחתם לפני יום תחילתו של חוק זה, ובלבד שעד פיננסיים (ביטוח) - תחולה יום י"ז בכסלו התשפ"ו (7 בדצמבר 2025) לא הוגשה בהתאם לאותו הסכם התקשרות תביעה למבטח, או לא הוגש ערעור על החלטה לדחיית התביעה או ערר לפני ועדת ערר, לפי העניין; ואולם תשלום בעד טיפול בתביעה ששולם לפני יום תחילתו של חוק זה, בסכום העולה על הסכום המרבי לתשלום כמפורט בסעיף 62יב לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 83 לחוק זה, לא יוחזר.

(ב) בסעיף זה -

"ועדת ערר" - כהגדרתה בסעיף 62יא לחוק הפיקוח על הביטוח כנוסחו בסעיף

83 לחוק זה;

"טיפול בתביעה" - כמשמעותו בסעיף 62יג לחוק הפיקוח על הביטוח כנוסחו

בסעיף 83 לחוק זה;

"תביעה למבטח" - תביעה למבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, לקבלת

תגמולי ביטוח מכוח תכנית לביטוח סיעודי כהגדרתה בסעיף 62יא לחוק

האמור כנוסחו בסעיף 83 לחוק זה.

דברי הסבר

סעיף 84 מוצע כי ההוראות בפרק ה'2 המוצע יחולו גם כבר הוגשה התביעה ובין אם לאו. הוראה זו מוצעת לאחר על תשלומים עתידיים מכוח הסכמי התקשרות שעלה מתלונות שהתקבלו ומבחינה של חוזים קיימים לטיפול בתביעה שנחתמו טרם כניסתו לתוקף של החוק כי שכר הטרחה הרווח והמקובל שנגבה ממבוטחים כיום המוצע, ובלבד שעד יום י"ז בכסלו התשפ"ו 7(בדצמבר גבוה פי כמה עשרות משכר הטרחה שנמצא מוצדק והולם 2025) לא הוגשה, באמצעות ייצוג או לאחר סיוע, תביעה את העבודה הנדרשת בטיפול בתביעה. גביית שכר טרחה לקבלת תגמולים מביטוח סיעודי מהמבטח, או לא הוגש מופרז מיתרת הכספים הנותרים בידם של המבוטחים, ערעור או ערר על החלטתו. ואולם תשלומים שכבר בוצעו הנדרשים להם לצורך מימון ההוצאות שנגרמות כתוצאה על ידי המבוטח לגורם שמטפל בתביעתו, לא יוחזרו, בין אם ממצבם הסיעודי היא בלתי מוצדקת.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 855

פרק י"ז: רפורמה מבנית במשק החלב

תיקון חוק תכנון 85. בחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2012196 (בפרק זה - חוק משק החלב) - משק החלב

(1) בשם החוק, המילה "תכנון" - תימחק;

(2) בסעיף 1 -

(א) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "תוך הבטחת איכות ובטיחות" יבוא

"כמשק פתוח ותחרותי";

(ב) בפסקה (2), הסיפה החל במילים "תוך הבטחת מחירים נאותים" - תימחק;

דברי הסבר

כללי משק החלב בישראל פועל זה עשרות שנים משיג עוד את יעדיו המוצהרים ואף פוגע ביכולת המערכת במתכונת של תכנון מרכזי, שבמסגרתו נקבעים להבטיח אספקה סדירה לציבור.

מראש היקפי הייצור של חלב גולמי (מכסות חלב) וכן בעקבות האמור, מוצעים בפרק זה תיקונים בחוק תכנון פריסת היצרנים ותנאי הפעילות הכלכליים במשק החלב.

משק החלב (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - החוק או חוק

שיטה זו נועדה להבטיח יציבות ורציפות אספקה של מוצרי

משק החלב), שעיקרם ביטול משטר המכסות במשק החלב

חלב לצרכנים בישראל. ואולם בחלוף השנים התברר כי

ומעבר ממשטר של תכנון מרכזי למודל של שוק פתוח,

התכנון המרכזי, במתכונתו הנוכחית, אינו מאפשר למשק

החלב למצות את מלוא כושר הייצור הגלום בו, ואף יוצר שבו היקפי הייצור נקבעים על ידי כוחות השוק. זאת, חסמים מבניים הפוגעים ביעילותו הכלכלית. קביעת היקפי בכפוף להסדרה ממוקדת בפרק ג'1 המוצע שמקנה בסימן ייצור באמצעות מכסות קשיחות מנתקת את הייצור מן א' ל"יצרן מוגן" - יצרן שבידו "ליטרים מוגנים" - כמות הביקוש בפועל ואינה מאפשרת התאמה דינמית לשינויים של חלב גולמי מייצור מקומי שהייתה חלק ממכסות החלב בצריכה, לגידול באוכלוסייה, להתפתחויות טכנולוגיות שנקבעו ליצרנים לפי סעיף 7 לחוק משק החלב כנוסחו או לשינויים בתמהיל המוצרים. כתוצאה מכך, גם כאשר ערב ביטולו בחוק המוצע שלא נפדו בתוכנית הפדיון לפי קיימת יכולת ייצור עודפת או פוטנציאל להגדלת תפוקה סימן ד' בפרק האמור, זכות לקדימות ברכישת הליטרים ביעילות גבוהה יותר, המנגנון הקיים אינו מאפשר מימוש המוגנים על ידי מחלבות, במחירי הגנה. הסדר זה מבדיל פוטנציאל זה. בכך נמנעת מהענף האפשרות להגדיל היצע, בין כלל יצרני החלב לבין קבוצת היצרנים הכלולה במעגל להפחית עלויות ולשפר את כושר התחרות שלו. ההגנה, ונועד להבטיח את המשך פעילותם של יצרנים אלה באמצעות יצירת רשת הגנה ייעודית לחלק הארי של לצד התכנון המרכזי במקטע הייצור, מתאפיין מקטע הייצור המקומי, באופן שישמר את הרציפות התפעולית העיבוד והשיווק בריכוזיות גבוהה במיוחד, עם מספר של משק החלב בישראל.

מצומצם של מחלבות גדולות בעלות כוח שוק משמעותי.

שילוב זה של ייצור מתוכנן ומוגבל יחד עם ריכוזיות במקטע נוסחם של הסעיפים שמוצע בפרק זה לבטלם במלואם, המחלבות יוצר כשל כפול: מצד אחד, היצרנים מוגבלים מובא בנספח לדברי ההסבר לפרק זה. נוסחם של הסעיפים בכושר התגובה שלהם לשוק; ומצד שני, העדר תחרות שמוצע לבטלם באופן חלקי מובא בדברי ההסבר לסעיפים אפקטיבית במקטע המחלבות מונע גלגול של התייעלות הרלוונטיים.

פוטנציאלית לצרכן הסופי.

סעיף 85 לפסקה (1)

מבנה זה מוביל לכך שמחירי מוצרי החלב בישראל

התיקון המוצע לשם החוק נדרש על רקע השינוי

גבוהים בכ־50% בממוצע ממחירי מוצרי חלב במדינות

המהותי במבנהו של משק החלב לאחר תיקון החוק. שם

מפותחות, פער שאינו ניתן להסבר מלא באמצעות עלויות

ייצור בלבד. החוק הנוכחי, "חוק תכנון משק החלב", משקף מציאות

רגולטורית היסטורית שהתבססה על תכנון מרכזי של

הפער משקף, במידה רבה, כשלי הסדרה מצטברים: היקפי הייצור, ניהול מכסות, תיאום שיווק ופיקוח מקיף היצע שאינו גמיש, העדר תמריצים להגדלת תפוקה על פעילות היצרנים והמחלבות. מודל זה אינו מתקיים עוד ולהתייעלות, וכוח שוק מרוכז שאינו נתון ללחץ תחרותי לאחר יישום ההסדרים החדשים המוצעים, המעבירים את מספק. נוסף על השפעתו על רמת המחירים, המנגנון הקיים משק החלב למבנה של שוק פתוח הנשען על תחרות, תוך אינו מבטיח בפועל רציפות אספקה. חרף קיומו של תכנון שמירה על רשת ביטחון מוגדרת בלבד.

מרכזי, משק החלב חווה שיבושים תכופים באספקת מוצרי

חלב לשווקים, הנובעים מהעדר יכולת תגובה מהירה לפסקה (2)

לשינויים בביקוש, ממבנה ייצור מקובע ומריכוזיות המקשה מוצע להתאים את סעיף המטרות בחוק משק החלב על גמישות תפעולית לאורך שרשרת הערך. שיבושים אלה לתיקונים המבניים המוצעים בו כך שישקפו את המעבר ממחישים כי התכנון המרכזי, כפי שהוא מיושם כיום, אינו של משק החלב ממשטר תכנון ממשלתי למשטר של תחרות 196 ס"ח התשע"א, עמ' 762; התשפ"ג, עמ' 66.

856 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) בסעיף 2 -

(א) ההגדרות "ארגון יציג", "ועדת הערר", "חלב במכסה", "חלב בקר במכסה",

"חלב לצריכה עצמית", "חלב עודף", "ייצור מקומי", "מכסת חלב" או "מכסה"

ו"עודפי חלב במכסה" - יימחקו;

(ב) בהגדרה "יצרן", הסיפה החל במילים "ונקבעה לו" - תימחק;

(4) הכותרת "פרק ג': שיווק חלב גולמי" - תימחק;

(5) סימן א' בפרק ג' - בטל;

דברי הסבר

חופשית המבוססת על תמריצים כלכליים. מוצע לקבוע כי יותר, בכפוף לרשת ביטחון נקודתית ליצרנים מוגנים כמוצע משק החלב בישראל יתנהל כמשק פתוח ותחרותי. בפרק ג'.1 כמו כן מוצע למחוק את חלקו האחרון של סעיף לפיכך, מוצע לבטל את פרק ג' לחוק, למעט הוראות קטן (א)(1)(2) בחוק, העוסק בהבטחת מחירים נאותים ליצרנים סימן ב' שבו שעניינו קביעת מחירים, שמוצע להותירן ולמחלבות. רכיב זה בנוסח החוק כנוסחו היום משקף תפיסה ולהופכן לסימן ג' בפרק ג'1 החדש המוצע.

רגולטורית שנועדה לשמר רמות הכנסה יציבות ומובטחות להלן הסבר פרטני לביטולן של הוראות פרק ג':

לענף כולו במסגרת משטר תכנון כמותי וריכוזי.

(1) סעיף 3 לחוק כנוסחו היום קובע כי שיווק חלב ומוצרי

לפסקה (3) חלב בישראל יתבסס על ייצור מקומי בלבד, למעט ייבוא

מוצע למחוק מהחוק את ההגדרות העוסקות במכסות שהותר במפורש על ידי השר, וכן מסדיר את סמכות שר הייצור ובניהול העודפים, ובהן "ועדת ערר", "חלב במכסה", הכלכלה להתיר ייבוא מוצרי חלב. סעיף זה משקף תפיסה "חלב בקר במכסה", "חלב עודף" ו"עודפי חלב במכסה". רגולטורית שלפיה שוק החלב נשלט באמצעות הגבלות סחר הגדרות אלה היוו את ליבת משטר המכסות אשר התווה ותכנון מרכזי, ומותיר את הייבוא ככלי חריג ותלוי היתר.

במשך שנים את היקף הייצור, את מסגרת השיווק ואת תיקון החוק בהתאם למוצע מעגן מעבר לשוק פתוח, שבו מנגנוני האיזון במשק החלב. במסגרת המוצע בפרק זה ייצור ושיווק חלב ומוצרי חלב מתנהלים על בסיס כללי מבוטלות ההוראות המסדירות את משטר המכסות (ראו תחרות, בכפוף לדין הכללי ולהסדרי סחר החלים בישראל, להלן דברי ההסבר לפסקה)(6) ולפיכך אין עוד צורך ובלא צורך בהיתרי ייבוא ייעודיים מכוח חוק משק החלב.

בהגדרות למונחים אלה בסעיף .1 ההסדר המוצע בפרק יובהר כי אין בביטול זה כדי לפגוע בסמכות שר הכלכלה ג'1 נותן רשת ביטחון ליצרנים שהיו בידם מכסות חלב ערב בעניין זה מאחר שסמכותו נובעת מפקודת היבוא והיצוא תחילתו של החוק המוצע, ובו מוגדרים המונחים הנדרשים. [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

בהתאם לאמור, מוצע גם לתקן את ההגדרה "יצרן" (2) סעיף 4 לחוק כנוסחו היום מסמיך את שר החקלאות ולהוריד ממנה את ההתייחסות לקביעת מכסות חלב, וכן וביטחון המזון (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - השר) לקבוע למחוק את ההגדרה "ייצור מקומי" שהתייחסה ליצרן מדי שנה, בצו, את היקף הייצור המקומי הכולל של חלב, שנקבעה לו מכסת חלב, ועקב מחיקת ההתייחסות למכסות ואף לשנותו במהלך השנה בהתאם לשיקול דעתו. סעיף אין עוד צורך בהגדרת המונח "ייצור מקומי" באמצעות זה היווה אחד מעמודי התווך של משטר התכנון המרכזי, היצרן, וניתן להסתפק במשמעות המילולית של המונח. שבמסגרתו היקפי הייצור במשק החלב נקבעו באופן מינהלי עוד מוצע למחוק את הגדרת המונח "מחלבה על בסיס תחזיות צריכה. התיקון המוצע מבטל את קביעת מורשית" שאין בה עוד צורך עקב ביטול סעיף 8(ד) כמוצע היקפי הייצור הכוללים ומעביר את משק החלב למודל של בפסקה (5) להלן. שוק פתוח, שבו היקפי הייצור נקבעים על ידי כוחות השוק;

לפסקאות (4) ו–(5) (3) עקב ביטול משטר המכסות, מוצע לבטל את סעיף 5

לחוק שעניינו ועדת המכסות;

במבנה החוק הקיים משמש פרק ג' לחוק שעניינו

תכנון משק החלב, כמסגרת נורמטיבית להסדרה מקיפה (4) מוצע לבטל את סעיף 6 לחוק, אשר מסדיר את סמכות של הייצור והשיווק, לרבות קביעת מכסות, הגבלות ייצור השר להכיר בארגון יציג של יצרני חלב, לרבות קביעת והכוונת פעילות ה"שחקנים" במשק החלב. אמות מידה להכרה כאמור והתייעצות עם מועצת החלב.

בעקבות התיקון המוצע בפרק זה, מבנה ההסדרה שעליו

בהתאם לשינוי המבני המוצע במשק החלב והמעבר נשען סעיף זה אינו מתקיים עוד, והוראות החוק אינן ממשטר של תכנון מרכזי ומשטר מכסות כולל לשוק פתוח עוסקות עוד בניהול קולקטיבי של הייצור והשיווק או שבו ייצור ושיווק חלב ומוצרי חלב מתנהלים על בסיס בקביעת מכסות ותנאים ענפיים באמצעות גופים מייצגים.

כללי תחרות, החוק אינו מסדיר עוד את הייצור של חלב לפיכך, ההסדרה הקבועה בסעיף 6 אינה רלוונטית עוד ושיווקו בכללותם אלא מותיר אותם לפעילות שוק חופשית למציאות הרגולטורית שלאחר תיקון החוק;

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 857

(6) לפני סעיף 13 יבוא:

"פרק ג':1 רכישת ליטרים מוגנים במחיר הגנה

ותוכנית לפדיון ליטרים מוגנים

סימן א': הגדרות

הגדרות 12א. בפרק זה -

"היקף הרכישה הכולל", בשנה מסוימת - כמות הליטרים

הכוללת של חלב גולמי מייצור מקומי, שרוכשות כלל

המחלבות באותה שנה;

"ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים", בשנה מסוימת - כמות

הליטרים המוגנים שנקבעה לכלל היצרנים המוגנים

באותה שנה, בצו לפי סעיף 12ו(2);

דברי הסבר

(5) מוצע לבטל את סעיף 7 לחוק, שעניינו קביעת מכסות לפסקה (6)

חלב. הסעיף מסדיר את ההוראות שמקורן במשטר התכנון

לפרק ג'1 המוצע: רכישת ליטרים מוגנים במחיר הגנה

הכמותי אשר עמד בבסיס החוק בתצורתו המקורית;

ותוכנית לפדיון ליטרים מוגנים

(6) מוצע לבטל את סעיף 8 לחוק, העוסק בהגבלת הייצור

כללי בהמשך לאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר

והשיווק של חלב ומוצריו, שאין בו עוד צורך במבנה החדש

לפרק זה לעיל, מטרתו של פרק ג'1 המוצע

של משק החלב בהתאם לתיקון המוצע;

להבטיח את המשך פעילותם של היצרנים בענף באמצעות

(7) מוצע לבטל את סעיף 9 לחוק שעניינו איסור השמדת יצירת רשת הגנה ייעודית, באופן שיבטיח את הרציפות חלב במכסה וחלב עודף. הוראה זו מהווה נדבך מרכזי התפעולית של משק החלב בישראל.

במשטר המכסות ההיסטורי, אשר נועד לשלוט באופן

בהתאם, מוצע לקבוע בסימן ב' בפרק ג'1 הסדר המקנה

מינהלי בהיקפי הייצור ולמנוע חריגה מהכמות המותרת

ליצרנים מוגנים זכות לקדימות ברכישת הליטרים המוגנים

לכל יצרן. במסגרת משטר זה, השמדת חלב בלא היתר

שלהם על ידי מחלבות, במחירים מזעריים שייקבעו בצו

נתפסה כהפרת המכסה וכסיכון ליציבות משטר התכנון.

לפי סעיף 13(ב)(1) כנוסחו המוצע (להלן בדברי ההסבר

לאחר תיקון החוק, משטר המכסות מבוטל במלואו ואין עוד

לפרק זה - מחירי הגנה). כמו כן, מוצע בסימן ג' להסדיר

הבחנה משפטית בין חלב “במכסה" לבין “חלב עודף", שכן

את הוועדה המייעצת שממליצה לשר בכל הנוגע לסימן זה.

נפסקת ההקצאה המינהלית של כמויות ייצור לכל יצרן.

לפיכך אין עוד צורך בסעיף; עוד מוצע בסימן ד' בפרק ג'1 לקבוע הסדר המאפשר

ליצרנים מוגנים לפדות את הליטרים המוגנים שלהם

(8) מוצע לבטל את סעיף 10 לחוק, שעניינו מס על העברת

בתוכנית לפדיון ליטרים מוגנים כמפורט בסימן.

מכסת חלב. הוראה זו נשענת על משטר המכסות ועל

האפשרות להעברת מכסה באישור ועדת המכסות. מאחר לסימן א': הגדרות

שתיקון החוק מבטל את משטר המכסות ואת סמכויות ועדת

מוצע לקבוע הגדרות למונחים שבהם נעשה שימוש

המכסות, אין עוד צורך בסעיף;

בפרק זה לעניין רכישה או פדיון של ליטרים מוגנים.

(9) מוצע לבטל את סעיף 11 לחוק, שעניינו ועדת הערר

להגדרה "היקף הרכישה הכולל" - ההגדרה מתייחסת

על החלטות ועדת המכסות. סעיף זה נועד להסדיר מנגנון

לכמות הליטרים הכוללת של חלב גולמי מייצור מקומי,

ערעור ייעודי למשטר המכסות שהיה נהוג במשק החלב,

הנרכשת על ידי כלל המחלבות בשנה מסוימת. קביעת היקף

ולבחון השגות על החלטות כמותיות שהתקבלו במסגרת

זה נדרשת לצורך יצירת בסיס מדידה אחיד ואובייקטיבי

תכנון הייצור וחלוקת המכסות. בפרק זה מוצע לבטל את

ליישום מנגנוני ההסדרה בפרק המוצע.

משטר המכסות ואת סמכויותיה של ועדת המכסות באופן

מלא ועל כן אין צורך בסעיף; להגדרה "ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים" - ההגדרה

מתייחסת לכמות הליטרים המוגנים שנקבעה לכלל

(10) מוצע לבטל את סעיף 12 לחוק, שעניינו קביעת תקנות

היצרנים המוגנים בשנה מסוימת, וזאת לצורך עיגון

לעניין הסדרת הייצור והשיווק. עקב התיקון המוצע בפרק

גבולותיה של רשת הביטחון במשק החלב. קביעת ההיקף

זה, מבנה ההסדרה שעליו נסמך סעיף זה אינו מתקיים עוד.

הכולל של הליטרים המוגנים מאפשרת להגדיר מראש את

יתרה מכך, רבות מההוראות הקבועות בסעיף 12 עוסקות

היקף ההתערבות הממשלתית, להבטיח כי רשת הביטחון

במישרין בתפקידה של מועצת החלב וועדת המכסות

תהיה מדודה ומוגבלת, ולשמש בסיס לחישוב חובות הרכש

כגופים מתכננים ומווסתים, תפקידים אשר בוטלו או

צומצמו באופן מהותי במסגרת התיקון המוצע לחוק.

858 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"חוק התוכנית הכלכלית לשנת "2026 - חוק התוכנית

הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית

לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-.2026

"חלב גולמי" - חלב גולמי המתקבל על ידי חליבה של בקר;

"החלק היחסי של מחלבה מהיקף הרכישה הכולל", בשנה

מסוימת - חלקה היחסי של המחלבה מרכישת חלב

גולמי מתוך היקף הרכישה הכולל באותה שנה; לעניין

זה ייכלל בחישוב חלקה היחסי של מחלבה רק חלב

גולמי שהמחלבה רוכשת לצורכי הייצור שלה;

"יצרן מוגן" - יצרן שנקבעו לו ליטרים מוגנים בהתאם

להחלטת השר לפי סעיף 12ה(א)(1);

"יצרן שיתופי" - כל אחד מאלה:

(1) יצרן שהוא קיבוץ או מושב שיתופי;

(2) יצרן שבעת שנקבעה לו מכסת חלב לראשונה היה

קיבוץ או מושב שיתופי;

(3) יצרן שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד

שלושה קיבוצים או מושבים שיתופיים ושנקבעה לו

מכסת חלב;

"ליטרים מוגנים" - כמות של חלב גולמי שהייתה חלק

ממכסות החלב ולא נפדתה בתוכנית הפדיון;

דברי הסבר

של המחלבות ולחלוקת הליטרים המוגנים בין היצרנים סמכותו לפי סעיף 12ז(א)(1) המוצע. מעמדו של יצרן כ"יצרן המוגנים בהתאם להוראות החוק. מוגן" מקנה לו זכות לקדימות ברכישת חלב גולמי על ידי להגדרה "חלב גולמי" - ההגדרה מתייחסת לחלב המתקבל מחלבות, בהיקף שנקבע מראש ובמחירי הגנה. הגדרה זו באופן ישיר מתהליך חליבת פרות (בקר), כלומר חלב שלא מבדילה בין כלל יצרני החלב לבין קבוצת היצרנים הכלולה עבר עיבוד תעשייתי או שינוי כלשהו לאחר החליבה. במעגל ההגנה, ונועדה להבטיח את המשך פעילותם של יובהר כי פרק ג'1 המוצע לא חל על חלב שאינו חלב בקר. יצרנים אלה באמצעות יצירת רשת הגנה ייעודית לחלק הארי של הייצור המקומי, באופן שישמר את הרציפות להגדרה "החלק היחסי של מחלבה מהיקף הרכישה התפעולית של משק החלב בישראל.

הכולל" - ההגדרה מתייחסת לחלק היחסי שמחזיקה כל

מחלבה מתוך כלל כמות החלב הגולמי שנרכשה במשק להגדרה "יצרן שיתופי" - ההגדרה מתייחסת ליצרן שהוא בשנה מסוימת. כל אחד מאלה: (1) קיבוץ או מושב שיתופי; (2) יצרן אשר במועד שבו נקבעה לו מכסת חלב לראשונה, היה קיבוץ מוצע להבהיר כי כמות זו מתייחסת רק לכמות החלב או מושב שיתופי; (3) יצרן שהוא אגודה שיתופית, אשר שרכשה מחלבה לצורכי הייצור שלה בלבד, כך שחלב חברים בה עד שלושה קיבוצים או מושבים שיתופיים, שרוכשת מחלבה קולטת לטובת צורכי הייצור של מחלבות ושנקבעה לה מכסת חלב.

אחרות לא ייחשבו לה במסגרת חלקה יחסי. לפיכך, בחישוב

החלק היחסי תובא בחשבון אך ורק כמות החלב הגולמי להגדרה "ליטרים מוגנים" - ההגדרה מתייחסת לכמות שהמחלבה רכשה למטרות הייצור שלה בפועל, ולא חלב של חלב גולמי מייצור מקומי שהייתה חלק ממכסות שנרכש לצורכי תיווך, העברה, או פעילות אחרת שאינה החלב שנקבעו ליצרנים מסוימים ושלא נפדתה במסגרת מייצרת מוצרים סופיים.המשמעות היא שכל מחלבה תוכנית הפדיון. ליטרים מוגנים הם אותם ליטרים מתוך כלל תישא באחריות או בזכויות (כגון הקצאה של ליטרים מכסות החלב ההיסטוריות, שנותרו בפועל אצל היצרנים מוגנים) בהתאם לחלק היחסי האמיתי שלה בפעילות ולא נפדו במסגרת תוכנית הפדיון המוצעת. ליטרים אלה הייצור במשק, ולא לפי היקף עסקאותיה הכללי. מהווים בסיס לזכאות של יצרנים מוגנים למעמד מועדף, שבמסגרתו מחלבות נדרשות לרכוש מהם את כמות להגדרה "יצרן מוגן" - ההגדרה מתייחסת ליצרן שנקבעו החלב המוגנת במחירי הגנה. יובהר כי הליטרים המוגנים לו ליטרים מוגנים מכוח החלטת השר, במסגרת הפעלת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 859

"מחירי הגנה" - המחירים המזעריים שנקבעו לפי סעיף 13(ב)(1);

"מחלבה גדולה" - מחלבה שחלקה היחסי מהיקף הרכישה

הכולל, בשנה מסוימת, הוא 10% לפחות;

"מכסת חלב" - כמות החלב הגולמי שהיה רשאי מי שעסק

בייצור ובשיווק חלב לייצר ולשווק בשנה מסוימת,

בהתאם לקביעה לפי סעיף 7 כנוסחו ערב ביטולו בפרק

י"ז לחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026;

"הממונה על התחרות", "רשות התחרות" - כמשמעותם בחוק

התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1998197;

"סבב פדיון" - סבב במסגרת תוכנית פדיון;

"סכום התמורה לליטר מוגן בסבב פדיון" - הסכום שישולם

ליצרן מוגן בעד ליטר מוגן בסבב פדיון, כפי שפורסם

בהודעה על עריכת סבב פדיון לפי סעיף 14יב(1);

דברי הסבר

אינם מהווים זכות קניינית לייצור או לשיווק חלב גולמי, בשנה מסוימת הוא עשרה אחוזים או יותר. מחלבה גדולה אלא מנגנון הגנה מבני בעל אופי אופציונלי. במהותם, תהיה חייבת ברכישת חלב גולמי בכמות כפי שנקבעה הליטרים המוגנים מקנים ליצרן המוגן אופציה למימוש לה בהחלטת השר לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב) או (ו), במחיר קדימות במכירת חלב גולמי למחלבות, בהיקף כמותי קבוע הגנה. במשק החלב פועלות כיום מספר מצומצם של ובמחירי הגנה קבועים מראש. מימוש האופציה מותנה מחלבות המחזיקות בחלק הארי של שוק העיבוד והשיווק, בקיומו של ביקוש בפועל לחלב גולמי במשק, ובייחוד והן הגופים בעלי היכולת המבנית, הכלכלית והתפעולית במצב שבו הביקוש הכולל עולה על ההיקף הכולל של לשאת בחובת הרכישה.קביעת סף של עשרה אחוזים הליטרים המוגנים. במצב כאמור, חלה על המחלבות חובה מאפשרת להבחין בצורה מקצועית ואחידה בין מחלבות לרכוש תחילה חלב גולמי במסגרת הליטרים המוגנים, גדולות לבין שאר המחלבות, באופן שאינו שרירותי אלא בהתאם להוראות פרק ג'1 המוצע. לעומת זאת, מקום שבו מבוסס על נתוני שוק.

היקף הביקוש נמוך מהיקף הליטרים המוגנים, אין בליטרים להגדרה "הממונה על התחרות" - מוצע להוסיף הפניה המוגנים כדי להבטיח רכישה בפועל של מלוא הכמות, למונח "הממונה על התחרות" כמשמעותו בחוק התחרות והם אינם מקנים התחייבות לרכישה שאינה תואמת את הכלכלית. הוספת ההגדרה נדרשת בשל התפקיד שממלא צורכי השוק. הממונה במסגרת ההסדרה החדשה של משק החלב.

להגדרה "מחירי הגנה" - מחירי ההגנה מהווים את להגדרה "סבב פדיון" - ההגדרה מתייחסת לסבב במסגרת נקודת העיגון הכלכלית של רשת הביטחון במשק החלב תוכנית פדיון. הכוונה היא לשלב קצוב בזמן שבו ניתנת במתכונתו המוצעת, והוא נקבע כ"מחיר מזערי" לפי חוק ליצרני חלב גולמי האפשרות להגיש בקשה לפדות את הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן הליטרים המוגנים שבחזקתם תמורת סכום כספי שישולם בדברי ההסבר לפרק זה - חוק הפיקוח על מחירי מצרכים מהמדינה, בהתאם לתנאים ולכללים שנקבעו באותו סבב.

ושירותים). משמעות קביעה זו היא שמחירי ההגנה יהיו כל סבב פדיון מהווה חלק מתהליך רב־שלבי שמטרתו המחירים הנמוכים ביותר שמחלבה רשאית לשלם ליצרן להסדיר את האפשרות ליציאה ההדרגתית של יצרנים מוגן בעבור ליטר חלב מוגן. הכללת ההגדרה בחוק נועדה המעוניינים לפדות את הליטרים המוגנים שלהם, תוך להבטיח בהירות רגולטורית ולהבחין בין המקטע החופשי שמירה על יציבות ההיצע במשק החלב.

של השוק, שבו המחיר נקבע בהתאם לתחרות, לבין ההסדר

המעוגן בפרק ג'1 שבו יש צורך בקביעת מחיר מינימום לשם להגדרה "סכום התמורה לליטר מוגן בסבב פדיון" - שמירה על יציבות הייצור המקומי ועל רציפות אספקת ההגדרה מתייחסת לסכום שישולם ליצרן מוגן בעד ליטר החלב הגולמי. קביעת המחיר בצו משותף של השר ושר מוגן בסבב פדיון. הכוונה היא לגובה הפיצוי הכספי שנקבע האוצר (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - השרים) לפי מראש בעבור כל ליטר מוגן שמבקש יצרן מוגן לפדות חוק הפיקוח, מבטיחה כי תהליך זה ייעשה לפי מנגנון במסגרת אותו סבב פדיון. סכום זה עשוי להשתנות בין שקוף וסדור ותוך בחינה מקצועית של כלל ההשפעות על סבבים שונים בהתאם למנגנוני התמרוץ, לתנאי התקציב היצרנים, המחלבות והצרכנים. ולשיקולים מקצועיים של משרד האוצר, והוא מהווה כלי מרכזי בניהול תוכנית הפדיון, המיועדת לצמצם את היקף להגדרה "מחלבה גדולה" - ההגדרה מתייחסת למחלבה הייצור המקומי באופן מבוקר.

שהחלק היחסי שלה מסך הרכישה הארצית של חלב גולמי

197 ס"ח התשמ"ח, עמ' 128.

860 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"תוכנית פדיון" - תוכנית לפדיון ליטרים מוגנים לפי סימן ה';

סימן ב': הגנה על יצרנים ורכישת ליטרים מוגנים

על ידי מחלבות

הגנה על יצרנים 12ב. יצרן מוגן יהיה זכאי למכירת הליטרים המוגנים שלו במחירי

הגנה בכפוף להוראות סימן זה.

העברת ליטרים 12ג. (א) יצרן מוגן רשאי להעביר, בתמורה או שלא בתמורה, ליטר

מוגנים מוגן, אחד או יותר, ליצרן אחר (בסעיף זה - יצרן מקבל); הודעה

על ההעברה כאמור ימסור היצרן המקבל לשר ויפרט בה, בין

השאר, את כמות הליטרים המוגנים שהועברה לו וזהות היצרן

המוגן המעביר.

(ב) ליטרים מוגנים שהועברו ליצרן לפי הוראות סעיף

קטן (א) ייכללו בכמות הליטרים המוגנים שלו החל ממועד

החלטת השר לגביו לפי סעיף 12ז(א)(1), לראשונה לאחר מועד

ההעברה.

(ג) השר ינהל רישום בדבר ליטרים מוגנים שהועברו מיצרן

מוגן ליצרן אחר לפי סעיף קטן (א).

חובת מחלבה 12ד. (א) מחלבה גדולה הרוכשת חלב גולמי מייצור מקומי בשנה

גדולה לרכישת מסוימת, תרכוש באותה שנה ליטרים מוגנים מיצרנים מוגנים,

ליטרים מוגנים

במחירי הגנה במחירי הגנה, בכמות כפי שנקבעה לה בהחלטת השר לאותה

שנה לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב) או (ו).

דברי הסבר

להגדרה "תוכנית הפדיון" - ההגדרה מתייחסת לתוכנית מזעריים הקבועים מראש, אשר נועדו להבטיח לו יציבות לפדיון ליטרים מוגנים - מנגנון ממשלתי מוסדר, שבמסגרתו כלכלית ולהגן עליו מפני תנודות שוק שעלולות לפגוע ניתנת ליצרנים המוגנים אפשרות לבחור מרצונם החופשי ברווחיותו. הזכות למכירה במחירי הגנה אינה מוחלטת, לוותר על זכויותיהם בליטרים מוגנים, באופן מלא או חלקי, אלא כפופה להוראות נוספות שייקבעו במסגרת סימן בתמורה לקבלת תמורה כספית שנקבעה מראש בהתאם זה, אשר יסדירו את אופן מימוש הזכות - לרבות תנאים, לכללים אחידים ושקופים. התוכנית נועדה לייצר מסלול מגבלות או מנגנוני איזון שיחולו בין כלל היצרנים המוגנים פרישה מסודר מן הענף, המעניק ודאות כלכלית ומפחית והמחלבות הרוכשות. בכך נוצר איזון בין ההגנה על יציבות סיכון, בעבור יצרנים אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים הייצור המקומי לבין הצורך בניהול של משק החלב כמשק להמשיך ולעסוק בייצור חלב גולמי עקב השינויים הצפויים פתוח ותחרותי.

במבנה משק החלב והתנאים הכלכליים לאחר כניסת לסעיף 12ג המוצע

התיקון המוצע לתוקף. בכך מאפשרת התוכנית התאמה

הדרגתית של היקף הייצור למציאות החדשה, תוך שמירה הוראה זו קובעת כי יצרן מוגן רשאי להעביר ליטרים על הוגנות כלפי היצרנים ומתן מענה לצרכים חברתיים מוגנים ליצרן אחר, בין בתמורה ובין בלא תמורה, ובלבד וכלכליים הנלווים לפרישתם. שהיצרן המקבל ידווח לשר על ההעברה, לרבות פרטים מהותיים כמו כמות הליטרים וזהות היצרן המעביר. ליטרים לסימן ב': הגנה על יצרנים, רכישת ליטרים מוגנים שהועברו בדרך זו יוכרו כחלק מהכמות המוגנת של היצרן על ידי מחלבות המקבל רק ממועד פרסום הצו השנתי לעניין זה, על ידי כללי בסימן זה מוצע לקבוע הוראות בדבר חובת השר לפי סעיף 12ז(א)(1).

רכישת ליטרים מוגנים מצד מחלבות, בהתאם נוסף על כך, נקבע כי השר ינהל רישום מסודר של להיקפים שייקבעו בהתאם להחלטת השר, ולחלקה היחסי כלל ההעברות שבוצעו בין יצרנים מוגנים, כך שניתן יהיה של כל מחלבה בהיקף הרכישה הכולל של חלב גולמי לעקוב אחרי השיוך והמעבר של ליטרים מוגנים לאורך זמן מייצור מקומי. בצורה מוסדרת ושקופה.

לסעיף 12ב המוצע לסעיף 12ד המוצע

הוראה זו מעגנת את זכותו של יצרן מוגן למכור את הוראה זו קובעת את חובתן של מחלבות גדולות הליטרים המוגנים שנקבעו לו במחירי הגנה, שהם מחירים לרכוש ליטרים מוגנים מיצרנים מוגנים, במחירי הגנה, וזאת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 861

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להגביל מחלבה גדולה

בכמות או במחיר של חלב גולמי שהיא רוכשת מעבר לכמות

שנקבעה לה כאמור בסעיף קטן (א).

סמכות השרים 12ה. (א) השרים רשאים, על פי המלצת הוועדה המייעצת ולאחר

לחייב מחלבות שנתנו למחלבה הזדמנות לטעון את טענותיה, להחליט כי

נוספות ברכישת

ליטרים מוגנים בשנה מסוימת, מחלבה, אחת או יותר, שאינה מחלבה גדולה,

הרוכשת חלב גולמי מייצור מקומי באותה שנה, תחויב לרכוש

מיצרנים מוגנים, ליטרים מוגנים בכמות כפי שקבעו, במחיר

הגנה, אם ראו שמתקיימים תנאים חריגים המצדיקים זאת, בין

השאר, בשל כך שההיקף הכולל של ליטרים מוגנים באותה

שנה צפוי לעלות על הביקוש של המחלבות הגדולות לרכישת

חלב גולמי באותה שנה, ובלבד שכמות הליטרים המוגנים

שתחויב מחלבה כאמור לרכוש לפי סעיף זה לא תעלה על

החלק היחסי של אותה מחלבה מהיקף הרכישה הכולל הצפוי

באותה שנה.

(ב) החליטו השרים לחייב בשנה מסוימת מחלבה, אחת או

יותר, כאמור בסעיף קטן (א), תרכוש המחלבה, באותה שנה,

מיצרנים מוגנים, את כמות הליטרים המוגנים שנקבעה לה,

במחיר הגנה.

(ג) הוראות סעיף 12ז(ה) ו–(ו) יחולו, בשינויים המחויבים,

לעניין החלטת השרים לפי סעיף זה.

דברי הסבר

בהתאם להוראות הסעיף. ההוראה מעגנת מנגנון מרכזי על המחלבות לקלוט חלב מעבר לחלקן היחסי בשוק. חובת להבטחת שיווק מובטח של ליטרים מוגנים, שמטרתו לשמור הרכש מוצמדת לחלקה של כל מחלבה בפעילות במשק על רציפות הייצור של חלב גולמי בישראל ולתמוך ביצרנים החלב, באופן המאפשר חלוקה של הנטל בהתאם לגודל שנמצאים בתוך "המעגל המוגן". סעיף קטן (א) להוראה, ולפעילות בפועל.

מחייב כל מחלבה גדולה הפועלת בשוק המקומי לרכוש לסעיף 12ה המוצע

את הכמות שהוקצתה לה מתוך סך הליטרים המוגנים,

בהתאם לשיעור חלקה היחסי מהיקף כלל הרכישות במשק. הוראה זו קובעת כי השרים רשאים, בהסתמך על עם זאת, סעיף קטן (ב) מבהיר כי החובה הזו אינה מגבילה המלצת הוועדה המייעצת ולאחר שניתנה למחלבה את חופש הפעולה של המחלבה לרכוש גם חלב גולמי הזדמנות לטעון את טענותיה, לחייב בשנה מסוימת גם נוסף, כלומר, היא רשאית לרכוש כל כמות נוספת מעבר מחלבות שאינן מחלבות גדולות לרכוש ליטרים מוגנים לליטרים המוגנים, ולשלם בעבורם מחיר שונה מהמחיר מיצרנים מוגנים, וזאת רק כאשר מתקיימים תנאים חריגים המוגן, בכפוף להסכמות מסחריות חופשיות. בכך נשמרת המצדיקים זאת, לדוגמה, אם נראה כי היקף הליטרים תחרות מסוימת בשוק, לצד ההגנה המובנית על יצרנים המוגנים הכולל צפוי לעלות על הביקוש של המחלבות מוגנים. הגדולות. במקרה כזה, יוכלו השרים לחלק את חובת הרכישה גם על שאר המחלבות, ובלבד שכמות הליטרים יצוין כי החובה חלה רק אם המחלבה בחרה לרכוש שתוטל על כל מחלבה לא תעלה על חלקה היחסי מסך חלב גולמי מיצרן מקומי, וכי החובה תחול על רכש המתקיים רכישות החלב הגולמי באותה שנה. במקרה שהוחלט בשני תנאים מצטברים. הראשון, מדובר ברכש מיצרן מוגן, להחיל חובה כזו על מחלבה מסוימת, היא תידרש לרכוש וזאת כדי להבטיח כי החובה תיושם רק ב"מקטע המוגן", את הליטרים המוגנים שנקבעו לה במחירי הגנה. לבסוף, שנקבע בפרק ג'.1 השני, הרכש אינו עולה על חלקה היחסי קובעת ההוראה כי יחולו לעניין זה גם הוראות בדבר מסירת של המחלבה מסך הרכישה הארצית כדי להבטיח כי יישום הודעות למחלבה בנוגע לשינויים המחייבים, כך שמובטח רשת הביטחון לא יפגע במבנה התחרות ולא ייצור עיוותים שהמחלבות תקבלנה הודעה רשמית ומסודרת על חובתן בשוק החופשי. בכך נקבע יסוד של איזון: המדינה מבקשת ועל רשימת היצרנים שמהם עליהן לרכוש את הליטרים.

להבטיח שיווק מלא של הליטרים המוגנים, אך בלי לכפות

862 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

צו לעניין היקף 12ו. השר יקבע, בצו, מדי שנה עד יום 1 ביוני, את כל אלה:

הרכישה הכולל

הצפוי וכמות (1) היקף הרכישה הכולל הצפוי בשנה העוקבת;

הליטרים המוגנים

הצפויה (2) ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים בשנה העוקבת; ההיקף

האמור יהיה מבוסס על ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים

בשנה הקודמת, ולעניין צו לפי פסקה זו שניתן לראשונה לאחר

תחילתו של פרק י"ז לחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026, על

סך מכסות החלב שנקבעו לשנת 2025 לפי סעיף 7 כנוסחו ערב

ביטולו בפרק האמור, ואם נפדו במהלך השנה הקודמת ליטרים

מוגנים במסגרת תוכנית פדיון, יופחתו מההיקף הכולל כאמור

הליטרים המוגנים שנפדו.

החלטת השר לגבי 12ז. (א) השר יחליט, על פי המלצת הוועדה המייעצת, מדי שנה

יצרן מוגן ומחלבה עד יום 1 ביוני, לכל יצרן שבידו ליטרים מוגנים ולכל מחלבה

גדולה

גדולה, את המפורט להלן, לפי העניין:

(1) לכל יצרן מוגן - את כמות הליטרים המוגנים שלו,

בשנה העוקבת;

(2) לכל מחלבה גדולה -

(א) את החלק היחסי שלה מהיקף הרכישה

הכולל, הצפוי בשנה העוקבת;

(ב) את כמות הליטרים המוגנים שתחויב

לרכוש מיצרנים מוגנים במחיר הגנה, בשנה

העוקבת, לפי סעיף 12ד(א).

דברי הסבר

לסעיף 12ו המוצע רכישת ליטרים מוגנים מצד מחלבות גדולות, בהתאם

הוראה זו מטילה על השר את החובה לקבוע, מדי להמלצות הוועדה המייעצת, ומגדירה מנגנוני גיבוי למקרה שנה ובאופן יזום עד יום 1 ביוני, את שני הנתונים המרכזיים של איחור בקבלת החלטה או נסיבות חריגות.

שמהם נגזרות החובות והזכויות של כלל השחקנים במשק לפי המוצע, השר יקבע, עד יום 1 ביוני בכל שנה, לפי החלב: המלצת הוועדה המייעצת, את הפרטים האלה: (1) לכל

(1) היקף הרכישה הכולל - סך הליטרים של חלב גולמי יצרן מוגן - כמה ליטרים מוגנים מוקצים לו בשנה הבאה;

שמוערך כי יירכשו על ידי כלל המחלבות מהייצור המקומי (2) לכל מחלבה גדולה - (א) חלקה היחסי בהיקף הרכישה בשנה העוקבת. נתון זה מהווה את הבסיס לחישוב חלקה הכולל של חלב מקומי בשנה העוקבת (לצורכי חישוב היחסי של כל מחלבה בשוק. החובה); (ב) מספר הליטרים המוגנים שהיא מחויבת לרכוש במחירי הגנה.

(2) ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים - כמה ליטרים

בענף יזכו להגנת המחיר וחובת הרכישה במסגרת המנגנון מוצע לקבוע כי אם השר לא קיבל החלטה לגבי חלקה החדש. נתון זה ייגזר מההיקף של השנה הקודמת. מוצע היחסי של כל מחלבה גדולה, עד המועד האמור, יישאר לקבוע כי בצו ראשון לאחר תיקון החוק, ייקבע ההיקף בתוקף החלק שנקבע לה בשנה הקודמת, וזאת כדי למנוע הכולל של הליטרים המוגנים בהתאם לסך מכסות החלב שיבוש בהתנהלות המסחרית במשק החלב.

שנקבעו לשנת 2025, טרם ביטול סעיף 7 לחוק, תוך הפחתת עוד מוצע כי אם השר לא קיבל החלטה בתוך 60 ימים הליטרים שכבר נפדו בפועל במסגרת תוכנית הפדיון מהמועד הקבוע לגבי כמות הליטרים המוגנים שתחויב כל המוצעת בפרק ג'.1 מחלבה גדולה לרכוש, תיקבע הכמות לפי המלצת הוועדה לסעיף 12ז המוצע המייעצת, וזאת כדי להבטיח רציפות רגולטורית במשק החלב.

הוראה זו מפרטת את מנגנון קבלת ההחלטות

וההודעות ביחס להקצאת ליטרים מוגנים ליצרנים ולחובת השר יודיע לכל יצרן מוגן, בכתב, על כמות הליטרים המוגנים שהוקצתה לו לשנה העוקבת. הודעה זו נועדה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 863

(ב) לא החליט השר על חלקה היחסי הצפוי של מחלבה

גדולה לפי סעיף קטן (א)(2)(א) עד למועד הקבוע באותו סעיף

קטן, יהיה חלקה היחסי הצפוי לשנה העוקבת, החלק היחסי

שנקבע לה לפי אותו סעיף קטן לגבי השנה הקודמת.

(ג) לא החליט השר על כמות הליטרים המוגנים שתחויב

מחלבה גדולה לרכוש, לפי סעיף קטן (א)(2)(ב), בתוך 60 ימים

מהמועד האמור בו, תהיה הכמות שתחויב מחלבה גדולה

לרכוש - הכמות שעליה המליצה הוועדה המייעצת לפי

סעיף 14א(א)(1)(ב).

(ד) השר יודיע לכל יצרן מוגן על כמות הליטרים המוגנים

שנקבעה לו בהחלטתו לפי סעיף קטן (א)(1).

(ה) השר יודיע לכל מחלבה גדולה על כמות הליטרים

המוגנים שעליה לרכוש בהתאם להחלטתו לפי סעיף

קטן (א)(2) ועל כל שינוי בהחלטתו כאמור לפי סעיף קטן (ו);

כן ימסור השר לכל מחלבה גדולה את פרטי היצרנים המוגנים

הכלולים בהחלטתו לפי סעיף קטן (א)(1) וכמות הליטרים

המוגנים שנקבעה לכל יצרן מוגן בהתאם להחלטתו כאמור;

נקבעה כמות הליטרים המוגנים למחלבה גדולה בהתאם

להוראות סעיף קטן (ג), תודיע הוועדה המייעצת למחלבה

הגדולה על הכמות שנקבעה לגביה; הודעה לפי סעיף קטן

זה תימסר בכתב.

(ו) ראה השר כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת,

רשאי הוא, על פי המלצת הוועדה המייעצת -

(1) לשנות למחלבה גדולה, אחת או יותר, את כמות

הליטרים המוגנים שנקבעה לה לפי סעיף קטן (א)(2)(ב),

לגבי אותה שנה, לאחר שנתן למחלבה או למחלבות,

לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהן;

דברי הסבר

לאפשר ליצרן להיערך לוגיסטית ופיננסית לשנת הייצור לשר נתונה סמכות לשנות את כמות הליטרים הבאה, תוך הסתמכות על זכותו למכירה במחירי הגנה. המוגנים שמחלבה גדולה מחויבת לרכוש, וזאת בתנאים מדובר בזכות כלכלית מהותית אך כזו הניתנת לשינוי אלה: ראשית, כל שינוי כזה חייב להיעשות על בסיס משנה לשנה, ולכן נדרשת הודעה אישית ומפורשת. המלצת הוועדה המייעצת, אשר תינתן בהתאם להוראות עוד מוצע כי השר יודיע לכל מחלבה גדולה, בכתב, סעיף 14א(2). אם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את על - (1) כמות הליטרים המוגנים שהיא תחויב לרכוש השינוי כאמור (ראו לעניין זה דברי ההסבר לפסקה)(10).

בשנה העוקבת; (2) כל שינוי עתידי בכמות זו, אם יוחלט טרם קבלת החלטה לשינוי, ביוזמת השר, יאפשר השר עליו לפי סעיף קטן (ו); (3) פרטי היצרנים המוגנים שנקבעו למחלבה הנוגעת בדבר לטעון את טענותיה. נוסף על כך, אם לגביהם ליטרים מוגנים - כדי לאפשר התאמה תפעולית מחלבה גדולה פונה ביוזמתה ומבקשת להפחית את כמות בין המחלבות ליצרנים. נוסף על כך, אם הכמות שנקבעה הליטרים שעליה לרכוש, בטענה שאין ביכולתה לעמוד למחלבה הוחלטה על ידי הוועדה המייעצת (לפי סעיף קטן ברכישת מלוא הכמות שנקבעה לה, וזאת מסיבות שאינן

(ג), במקרים של העדר החלטה בזמן), האחריות להעברת תלויות בה המביאות לכך שלא ייוצרו בשנה האמורה ההודעה למחלבה תוטל על הוועדה המייעצת. ההודעות מספיק ליטרים מוגנים כדי לספק את מלוא חובת הרכישה נמסרות בכתב כדי לשמור על שקיפות, תיעוד פורמלי של ליטרים המוגנים המושטת על המחלבות, רשאי השר ואפשרות לערעור או בקשת שינוי. לאשר את ההפחתה, בכפוף להמלצת הוועדה המייעצת גם במקרה זה.

864 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) להפחית, לבקשת מחלבה גדולה, את כמות

הליטרים המוגנים שנקבעה לה לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב),

לגבי אותה שנה, אם נוכח שאין ביכולתה לרכוש את

מלוא כמות הליטרים המוגנים כאמור מסיבות שאינן

תלויות בה.

תקנות לעניין 12ח. השרים רשאים לקבוע הוראות לעניין סימן זה, ובין השאר

רכישת ליטרים בעניינים אלה:

מוגנים

(1) אופן חישוב החלק היחסי של כל מחלבה מהיקף

הרכישה הכולל לפי סעיף 14א(א)(1)(א);

(2) אופן קביעת כמות הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן, בכל

שנה, לפי הוראות סעיף 12ז(א)(1);

(3) אופן קביעת כמות הליטרים המוגנים שתחויב מחלבה

גדולה לרכוש לפי סעיף 12ד או שתחויב מחלבה שאינה

מחלבה גדולה לרכוש לפי סעיף 12ה;

(4) הוראות לעניין חובת הרכישה של מחלבה לפי סעיפים

12ד או 12ה, ובכלל זה מועדים לקיום החובה ומסמכים שעליה

להגיש כדי להוכיח את עמידתה בחובה;

(5) שיקולים לעניין המלצת הוועדה המייעצת בדבר קיומן

של נסיבות חריגות המצדיקות הפעלת סמכות השרים לחייב

מחלבה, אחת או יותר, שאינה מחלבה גדולה לרכוש ליטרים

מוגנים, לפי סעיף 12ה.

(6) הוראות לעניין ניהול חשבונות אצל מחלבות לגבי

רכישת ליטרים מוגנים בידיהן וחובות יצרנים ומחלבות למסור

דיווחים למשרד ולוועדה המייעצת הנדרשים להם לצורך

ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, לרבות לגבי ייצור ולשיווק של

חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב;

דברי הסבר

לסעיף 12ח המוצע והיא חויבה לרכוש בהתאם להחלטת השרים לפי סעיף

מוצע לקבוע כי לצורך יישום הוראות סימן זה והבטחת 12ה, תוך התאמה לנתוני רכישה בפועל או צפויים.

תפקודו התקין, ההוגן והשקוף של מנגנון רכישת הליטרים (4) הוראות לעניין חובת הרכישה של מחלבה לפי סעיפים המוגנים, רשאים השרים לקבוע הוראות משלימות, 12ד או 12ה, ובכלל זה מועדים לקיום החובה, מסמכים בתקנות, בין השאר בכל אחד מן הנושאים האלה: שעליה להגיש כדי להוכיח את עמידתה בחובה, וכדומה.

(1) מתודולוגיה לחישוב חלקה היחסי של כל מחלבה מסך (5) שיקולים מקצועיים, כלכליים או מבניים, שעל הרכישות הצפוי של כלל המחלבות בשוק המקומי, וזאת הוועדה המייעצת לשקול כאשר היא ממליצה לחייב לשם קביעת חובות רכישה בהתאם לנתח השוק של כל מחלבה שאינה מחלבה גדולה, ברכישת ליטרים מוגנים מחלבה, וזאת בכפוף להוראות התיקון המוצע. במחירי הגנה.

(2) מתודולוגיה לקביעת כמות הליטרים המוגנים (6) הוראות ביחס לניהול חשבונות, תיעוד עסקאות, המוקצים ליצרן מוגן בכל שנה. דיווחים תקופתיים ואמצעי בקרה נדרשים, הן מצד מחלבות

(3) שיטת קביעת כמות הליטרים המוגנים שעל מחלבה והן מצד יצרנים, לרבות נתונים על ייצור, רכישה, ושיווק לרכוש, בין שהיא מחלבה גדולה ובין שאינה מחלבה גדולה של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 865

(7) מסירת הודעות לפי סימן זה, ובכלל זה המידע שיש

לכלול בכל הודעה וכן המועד והדרך למסירתה, ולעניין

הודעה למחלבה המחויבת לרכוש ליטרים מוגנים לפי

סעיפים 12ז(ה) או 12ה(ג) - פרטי היצרנים המוגנים שימסור

השר למחלבה;

(8) אופן ניהול הרישום של העברת ליטרים מוגנים לפי סעיף

12ג.";

(7) במקום הכותרת "סימן ב': קביעת מחירים" יבוא:

"סימן ג': קביעת מחירים";

(8) בסעיף 13 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) ברישה, במקום "חלב בקר במכסה" יבוא "ליטרים מוגנים";

(2) פסקאות (1) ו–(3) - יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ב) -

(1) ברישה, במקום "לשם השגת מטרות חוק זה, יקבעו השרים" יבוא

"השרים יקבעו";

(2) במקום פסקה (1) יבוא:

(1)" מחירים מזעריים שעל מחלבה גדולה לשלם ליצרן מוגן בעד

ליטר מוגן בהתאם להוראות סעיף 12ד או שעל מחלבה שאינה

מחלבה גדולה החייבת ברכישת ליטרים מוגנים לפי סעיף 12ה לשלם

ליצרן מוגן בעד ליטר מוגן (בסימן זה - מחירי הגנה);";

דברי הסבר

(7) אופן העברת ההודעות הנדרשות לפי סימן זה, לרבות לפסקת משנה (א)

הודעות מחייבות ליצרנים ולמחלבות, מועדים לשליחתן, מוצע לתקן את סעיף קטן 13(א) לחוק כך שהתחולה ופרטי המידע הנדרשים בהן, לרבות מסירת זהות היצרנים של חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים תחול מעתה המוגנים למחלבות המחויבות. יובהר כי הכוונה לכלל על ליטרים מוגנים בלבד, ולא עוד על חלב בקר במכסה. בכך ההודעות הנכללות במסגרת הפרק, גם ההודעות שנשלחות משתקף ביטול משטר המכסות והמעבר למשטר החדש.

על ידי המשרדים והוועדה המייעצת וכן הודעות או בנוסף מוצע, למחוק את ההוראה שקבעה כי השרים יקבעו בקשות הנשלחות אליהם. אמות מידה לקביעת מחירים וכן את ההוראה בסעיף קטן (ג)

(8) כללים ברורים לרישום מסודר של העברת ליטרים שעניינה מנגנון קבלת הכרעה שונה מהוראות חוק הפיקוח.

מוגנים בין יצרנים, לרבות מסמכים, אישורים, מועדי כניסה לפסקת משנה (ב)

לתוקף, וסדרי עבודה מול הגורם הרגולטורי.

סעיף קטן 13(ב) לחוק עודכן כך שהוא מחייב את

לפסקה (7) השרים לקבוע מחירים מזעריים (המכונים כעת "מחירי

בעקבות ביטול הוראות פרק ג' לחוק כאמור לעיל ההגנה") שעל מחלבות לשלם ליצרנים מוגנים בעד רכישת והוספת פרק ג'1 הכולל את סעיף 13 כנוסחו המוצע שעניינו ליטרים מוגנים, בהתאם להוראות סעיף 12ד (לגבי מחלבות קביעת מחירים, מוצע להפוך את כותרת סימן ב' בפרק ג' גדולות) או סעיף 12ה (לגבי מחלבות אחרות שחויבו להיות כותרת סימן ג' בפרק ג'.1 ברכישה). נוסח זה מבהיר כי מנגנון הפיקוח מכוון ספציפית לפסקה (8) להבטחת רמת מחיר מינימלית בעבור היצרנים המוגנים, בעד אותם ליטרים שנקבעו להם כמוגנים לפי ההסדר מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק משק החלב, כך שיתאים המוצע.

למתווה החדש המסדיר את ענף החלב המקומי, כפי

שיפורט להלן.

866 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(9) בסעיף 14, סעיף קטן (א) - בטל;

(10) אחרי סעיף 14 יבוא:

"סימן ד': הוועדה המייעצת

תפקידי הוועדה 14א. (א) תוקם ועדה מייעצת שתפקידיה הם אלה:

המייעצת

(1) להמליץ לשר, מדי שנה עד יום 1 במאי, על כל

אלה:

(א) החלק היחסי הצפוי של כל מחלבה מהיקף

הרכישה הכולל; החלק היחסי כאמור יהיה

מבוסס על החלק היחסי של המחלבה מהיקף

הרכישה הכולל בשנה הקודמת, וכן על שינויים

שאירעו במהלך אותה שנה ועד למועד הבדיקה,

המשפיעים על קביעת החלק היחסי בשנה

העוקבת;

דברי הסבר

לפסקה (9) מוצע לקבוע כי המלצת הוועדה המייעצת על

מוצע לתקן את סעיף 14 לחוק שעניינו איסור מכירה שינוי כמות הליטרים המוגנים שעל מחלבה לרכוש בשנה ורכישה שלא במחיר שנקבע, ולבטל את סעיף קטן (א) שבו מסוימת, תתחשב, בין השאר, בנסיבות שבהן נפגעה יכולתו הקובע לאמור: של יצרן מוגן שעימו התקשרה המחלבה האמורה בהסכם לרכישת ליטרים מוגנים, לייצר כתוצאה מהטלת סגר או "(א) יצרן לא ימכור חלב בקר במכסה ומחלבה לא תרכוש הכרזה על אזור נגוע ברפת שלו לפי סעיפים 9 ו–18 לפקודת חלב בקר במכסה, במחירים נמוכים מהמחירים המזעריים; מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-,1985 בהתאמה, ואולם לא יראו מכירה או רכישה שנקבעו לגביהן תמריצים ובלבד ששינוי כאמור נדרש בשל משך תקופת ההסגר או בקשר לאיכות חלב בהוראות לפי סעיף 12(ב)(1), או שניתנו ההכרזה, לפי העניין, ובשל מספר בעלי החיים של אותו לגביהן הוראות לוויסות חלב במכסה בין עונות השנה לפי יצרן שמתו או שהומתו בעקבות התפרצות המחלה שבשלה סעיף 12(ב)(3), כמכירה או כרכישה במחיר נמוך מהמחיר הוטל ההסגר או הוכרז האזור הנגוע, או במצב שבו נפגעה המזערי". יכולתו להמשיך בייצור החלב בשל נסיבות שבעטיין הוכרז האיסור לפי סעיף זה נשען על תפיסה רגולטורית מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, שלפיה ייצור החלב מתבצע במסגרת מכסות ייצור קשיחות, התשי"א-.1951 ובהתאם לכך נקבע מנגנון של מחיר מזערי אחיד לחלב בכלל זה מוצעות בסימן זה הוראות לגבי תפקידה, המיוצר במכסה. ההוראה האוסרת מכירה ורכישה של חלב דרכי מינויה, מספר החברים בה וזהותם (עובד רשות במכסה במחיר נמוך מן המחיר המזערי אינה רלוונטית עוד התחרות, עובד המשרד, עובד משרד האוצר, עובד המועצה במבנה הנורמטיבי החדש של החוק. הלאומית לכלכלה שהוקמה בהחלטת הממשלה מספר 430 לפסקה (10) מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006), נציג היצרנים ונציג המחלבות, תקופת כהונתם של חברי הוועדה, הוראות לסימן ד': הוועדה המייעצת לעניין הפסקת כהונה, סדרי עבודת הוועדה, גמול והחזר מוצע להסדיר בסימן ד' בפרק ג'1 כנוסחו המוצע את הוצאות לחברי ועדה שאינם עובדי מדינה, החלת דינים ההוראות הנוגעות לוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת על חברי הוועדה והוראות לעניין ניגוד עניינים. כמו כן היא גוף מקצועי מייעץ, שתפקידו ללוות את יישום הוראות מוצע לאפשר לוועדה המייעצת לדרוש מגורמים העוסקים פרק ג'1 המוצע, לסייע לשרים בקבלת החלטות מהותיות בייצור, שיווק או רכישת חלב למסור לה מידע הנדרש לה הנוגעות לליטרים מוגנים, ולגבש המלצות מקצועיות למילוי תפקידיה.

במקרים חריגים שבהם נדרש שינוי בהיקפי הרכישה או

ההקצאה של ליטרים מוגנים.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 867

(ב) כמות הליטרים המוגנים שתחויב כל

מחלבה גדולה לרכוש מיצרנים מוגנים במחירי

הגנה, בשנה העוקבת, בהתאם להוראות סעיף

12ד, ובלבד שהכמות כאמור לא תעלה על החלק

היחסי הצפוי שלה לפי פסקת משנה (א); לעניין

זה תחשב הוועדה המייעצת את כמות הליטרים

המוגנים כאמור כמכפלת החלק היחסי הצפוי

של כל מחלבה, לפי פסקת משנה (א), בהיקף

הכולל של ליטרים מוגנים, לפי פסקת משנה (ג);

(ג) ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים וכמות

הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן, בשנה העוקבת;

(2) אם מצאה כי מתקיימות נסיבות חריגות

המצדיקות זאת - להמליץ לשר בהתאם להוראות

סעיף 12ז(ו)(1) לשנות למחלבה גדולה, אחת או יותר,

את כמות הליטרים המוגנים שנקבעה לה לפי סעיף

12ז(א)(2)(ב), לגבי שנה מסוימת, או להמליץ לשר

בהתאם להוראות סעיף 12ז(ו)(2) להפחית, לבקשת

מחלבה גדולה, את כמות הליטרים המוגנים שנקבעה

לה לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב), לגבי שנה מסוימת; לעניין

בחינת קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות המלצה לפי

פסקה זו, תשקול הוועדה המייעצת, בין השאר, נסיבות

הקשורות ביצרן המוגן שעימו התקשרה המחלבה כדי

לרכוש ממנו ליטרים מוגנים, באותה שנה, שבשלהן

נפגעה יכולתו לייצר חלב, ובכלל זה -

(א) הטלת הסגר או הכרזה על אזור נגוע לפי

סעיפים 9 ו־18 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח

חדש], התשמ"ה-1985198, בהתאמה, ובלבד

שהוועדה המייעצת השתכנעה כי שינוי כמות

הליטרים המוגנים נדרש בשל משך תקופת

ההסגר או ההכרזה, לפי העניין, ובשל מספר

בעלי החיים של אותו יצרן שמתו או שהומתו

בעקבות התפרצות המחלה שבשלה הוטל

ההסגר או הוכרז האזור הנגוע;

(ב) נסיבות שבשלהן הוכרז מצב מיוחד בעורף

כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-

1951199;

(3) אם מצאה כי מתקיימות נסיבות חריגות

המצדיקות זאת -

198 ס"ח התשמ"ה, עמ' 84; התשפ"ג, עמ' 635.

199 ס"ח התשי"א, עמ' 78; התשפ"ד, עמ' 639.

868 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) להמליץ לשרים, בהתאם להוראות סעיף

12ה(א), לחייב, בשנה מסוימת, מחלבה, אחת או

יותר, שאינה מחלבה גדולה, ברכישת ליטרים

מוגנים ועל כמות הליטרים המוגנים שתידרש

לרכוש בהתאם להמלצה כאמור, ובלבד שהכמות

כאמור לא תעלה על חלקה היחסי של אותה

מחלבה מהיקף הרכישה הכולל הצפוי בשנה

העוקבת; לעניין זה תחשב הוועדה המייעצת את

כמות הליטרים המוגנים כאמור כמכפלת חלקה

היחסי הצפוי של כל מחלבה, לפי פסקת משנה

(א), בהיקף הכולל הצפוי של ליטרים מוגנים, לפי

פסקת משנה (ג); נסיבות חריגות לפי סעיף זה שיהיו,

בין השאר, ההיקף הכולל הצפוי של ליטרים מוגנים

בשנה העוקבת עולה על הביקוש של המחלבות

הגדולות לרכישת חלב גולמי באותה שנה;

(ב) להמליץ לשרים, בהתאם להוראות סעיף

12ה(ג), לשנות את כמות הליטרים המוגנים

שנקבעו למחלבה, אחת או יותר, שאינה מחלבה

גדולה, לגבי שנה מסוימת, או להפחית, לפי

בקשת מחלבה כאמור, את כמות הליטרים

המוגנים שנקבעו לה, לגבי שנה מסוימת; לעניין

המלצת הוועדה לפי פסקה זו יחולו הוראות

פסקה (2), בשינויים המחויבים;

(4) לדווח לשרים, מדי שנה עד יום 31 במרץ, על

הייצור המקומי ועל היקף הרכישה הכולל, בשנה

הקודמת;

(5) לדווח לשרים, מדי שנה עד יום 1 בדצמבר, על

שינויים ומגמות במשק החלב, לרבות בהיבטי רציפות

האספקה, מחירי מוצרי חלב ויבוא מוצרי חלב לישראל,

בשנה הקודמת.

חברי הוועדה 14ב. (א) בוועדה המייעצת יהיו שישה חברים, כמפורט להלן:

המייעצת

(1) עובד רשות התחרות שימנה הממונה על התחרות,

והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המשרד, שימנה השר;

(3) עובד משרד האוצר, שימנה שר האוצר;

(4) עובד המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי

החלטת הממשלה, שימנה ראש המועצה הלאומית

לכלכלה;

(5) נציג היצרנים, שימנה השר לאחר התייעצות עם

הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של יצרנים

בישראל;

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 869

(6) נציג המחלבות, שימנה השר לאחר התייעצות עם

הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של המחלבות

בישראל.

(ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה

פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או

נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או

שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם

ניתן פסק דין סופי בעניינו.

תקופת כהונה 14ג. תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף

14ב(א)(5) או (6) תהיה ארבע שנים, ורשאי השר להאריך את

תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר

משתי תקופות כהונה רצופות.

הפסקת כהונה 14ד. (א) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת

לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

הכהונה

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד

או חבר הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת, ואם

הוא נציג ציבור - הוא התמנה לעובד המדינה;

(3) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי

חבר הוועדה המייעצת, יעבירו השר מכהונתו לפני

תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה,

בהודעה בכתב:

(א) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת

משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה

אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת,

או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה

כאמור;

(ב) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(ג) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים

למינויו או התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות

אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה המייעצת.

(ב) השר, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת,

רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו לפני תום

תקופת הכהונה, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו,

אם חבר הוועדה המייעצת נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש

ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או מיותר ממחצית

הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.

(ג) השר לא יפסיק כהונתו של חבר הוועדה המייעצת לפי

סעיף קטן (א)(2) או (3) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את

טענותיו לעניין זה, ולעניין חברי הוועדה המייעצת שמונו לפי

סעיף 14ב(א)(1) עד (3) גם בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין:

870 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) לעניין חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי

סעיף 14ב(א)(1) - בהסכמת הממונה על התחרות;

(2) לעניין חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי

סעיף 14ב(א)(3) - בהסכמת שר האוצר;

(3) לעניין חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי

סעיף 14ב(א)(4) - בהסכמת ראש המועצה הלאומית

לכלכלה.

(ד) הפסיק חבר הוועדה המייעצת לכהן לפי הוראות סעיף

זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיף 14ב, למינוי חבר אחר

במקומו, בהקדם האפשרי.

תוקף פעולות 14ה. קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה, תוקף החלטותיה

ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי

הוועדה המייעצת, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך

כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

סדרי עבודת 14ו. (א) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא רוב

הוועדה המייעצת חבריה ובהם יושב ראש הוועדה המייעצת ואחד מחברי

הוועדה המייעצת שמונו לפי סעיף 14ב(א)(2) או (3).

(ב) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות החברים

המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע

דעתו של יושב ראש הוועדה המייעצת.

(ג) הוועדה המייעצת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה

אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה המייעצת

וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

גמול והחזר 14ז. חבר הוועדה המייעצת שאינו עובד המדינה, עובד גוף

הוצאות מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת

המשרד בעד השתתפות בישיבות הוועדה המייעצת, בהתאם

להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין

חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד

גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק

יסודות התקציב, התשמ"ה-1985200.

החלת דינים 14ח. חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם,

בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת, כדין עובדי המדינה,

לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979201;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות

לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-

1969;

200 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

201 ס"ח התש"ם, עמ' 86.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 871

(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית

כספים), התשי"ט-1959 - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי

המדינה;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971202 -

ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969203.

ניגוד עניינים 14ט. (א) בסעיף זה -

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני

זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או

דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות

קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];

"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-

1968204;

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון,

נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או

עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים", של חבר הוועדה המייעצת - ניגוד

עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת לבין

עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

"קרוב", של חבר הוועדה המייעצת - כל אחד מאלה:

(1) בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת;

(2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת יש עניין

במצבו הכלכלי;

(3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת, בן

משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי

עניין בו;

(4) גוף שחבר הוועדה המייעצת, בן משפחתו

או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או

עובדים אחראים בו.

(ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר

כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד

עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה

המייעצת.

(ג) חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא

שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

202 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.

203 ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.

204 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

872 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ד) נודע לחבר הוועדה המייעצת כי הוא עלול להימצא

במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע

על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת; היה

חבר הוועדה המייעצת האמור היושב ראש - יודיע על כך לשר.

(ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת

שמונה לפי סעיף 14ב(א)(5) או (6) להביא בחשבון גם את

ענייניו של הגוף שהוא נציגו, אם הם קשורים לתפקידי

הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד

עניינים בשל כך בלבד.

דרישת מסירת 14י. הוועדה המייעצת רשאית לדרוש מכל גורם העוסק בייצור,

מידע בשיווק או ברכישת חלב למסור לה כל מידע, מסמך או נתון

הנוגע לעיסוקם כאמור הנדרש לה לצורך מילוי תפקידיה.

סימן ה': תוכנית לפדיון ליטרים מוגנים

תמורה בעד פדיון 14יא. (א) יצרן מוגן יהיה זכאי לתמורה מהמדינה בעד פדיון

ליטרים מוגנים הליטרים המוגנים שלו בתוכנית פדיון, בכפוף להוראות

סימן זה, ובלבד שיפדה בתוכנית הפדיון את מלוא הליטרים

המוגנים שלו.

(ב) תמורה ליצרן מוגן לפי סעיף קטן (א) תחושב כמכפלה של

סכום התמורה לליטר מוגן בסבב פדיון כפי שפורסם בהודעה

על עריכת סבב פדיון לפי סעיף 14יב, במספר הליטרים המוגנים

שלו שנפדו במסגרת תוכנית פדיון.

הודעה על עריכת 14יב. שר האוצר יפרסם ברשומות הודעה על עריכת סבב פדיון,

סבב פדיון ובה יצוינו כל אלה:

(1) סכום התמורה לליטר מוגן בסבב הפדיון;

(2) אמות המידה לבחינת בקשות לפדיון בסבב הפדיון

בהתאם להוראות לפי סעיף 14יג;

(3) היקף הליטרים המוגנים שייפדו בסבב הפדיון, ובלבד

שההיקף הכולל של ליטרים מוגנים שייפדו בכלל הסבבים

של תוכנית הפדיון הראשונה לא יעלה על 500 מיליון.

דברי הסבר

לסימן ה': תוכנית לפדיון ליטרים מוגנים המוגנים של היצרן, במטרה להבטיח פשטות יישומית, כללי מוצע לקבוע סימן שעניינו תוכנית לפדיון ודאות רגולטורית ומניעת הסדרים חלקיים העלולים לפגוע ליטרים מוגנים, אשר ירכז את ההוראות הנוגעות באפקטיביות של התהליך המבני. קביעת מנגנון חישוב לתוכנית פדיון הליטרים המוגנים. קביעה זו נועדה להבטיח התמורה כמכפלה של סכום התמורה לליטר מוגן, כפי בהירות נורמטיבית והסדרה שיטתית של אחד הכלים שנקבע בכל סבב פדיון, במספר הליטרים שנפדו בפועל, המרכזיים ברפורמה המוצעת במשק החלב, כחלק מהמעבר נועדה ליצור מנגנון שקוף, אחיד ואובייקטיבי. מנגנון להסדרה מבנית חדשה של משק החלב. זה מאפשר התאמה בין היקף הפדיון של היצרן להיקף התמורה המשולמת, ותורם ליישום מדורג ומבוקר של לסעיף 14יא המוצע תוכנית הפדיון כחלק מהשינוי המבני במשק החלב.

מוצע לקבוע זכאות של יצרן מוגן לקבלת תמורה לסעיף 14יב המוצע

מהמדינה בעד פדיון הליטרים המוגנים שבידיו, וזאת

במסגרת תוכנית הפדיון ובהתאם להוראות שנקבעו לפי מוצע לקבוע כי פתיחתו של כל סבב פדיון תיעשה סימן זה. הזכאות מותנית בפדיון מלא של כלל הליטרים באמצעות פרסום הודעה רשמית ברשומות על ידי שר האוצר. פרסום זה נועד להבטיח שקיפות, ודאות ונגישות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 873

אמות מידה 14יג. (א) זכאותו של יצרן מוגן המעוניין לפדות את הליטרים

לבחינת בקשות המוגנים שלו בסבב פדיון, לתמורה מהמדינה לפי סימן זה,

לפדיון בסבב פדיון

תיקבע על פי דירוגו בסבב הפדיון, בהתאם לאמות המידה

כמפורט להלן:

(1) מתן עדיפות ליצרן מוגן שבידו כמות קטנה יותר

של ליטרים מוגנים;

(2) מתן עדיפות ליצרן מוגן שהוא יחיד;

(3) מתן עדיפות ליצרן מוגן שהרפת שלו מצויה

באזור שבו הטמפרטורות גבוהות;

(4) לעניין יצרן מוגן שהוא יחיד - מתן עדיפות ליצרן

מבוגר;

(5) מתן עדיפות ליצרן מוגן שהרווח התפעולי שלו

נמוך; לעניין זה, ייקבע הרווח התפעולי בהתאם לדוח

הכספי הנומינלי שהגיש היצרן לפקיד שומה בשנה

הקודמת.

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע אמות מידה נוספות על אלה

הקבועות בסעיף קטן (א).

בקשה לפדיון 14יד. (א) יצרן מוגן המעוניין לפדות את הליטרים המוגנים שלו

בתוכנית פדיון, יגיש לשר האוצר בקשה להשתתף בסבב

פדיון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסימן זה - בקשה

לפדיון).

דברי הסבר

למידע לכלל היצרנים המוגנים, ולאפשר היערכות מושכלת ליצרנים בעלי היקף ליטרים מוגנים קטן נועד לעודד פרישה להשתתפות בתוכנית הפדיון. של יצרנים קטנים ולצמצם פיצול ויעילות נמוכה במשק מוצע לקבוע כי בהודעה כאמור יצוינו סכום התמורה החלב. ההבחנה בין יצרן יחיד ליצרן שיתופי משקפת שונות לליטר מוגן, אמות המידה לבחינת הבקשות לפדיון והיקף במאפייני ההתארגנות והיכולת הכלכלית, ומתיישבת עם הליטרים המוגנים שייפדו בכל סבבי הפדיון במסגרת הצורך במענה מותאם לסוגי יצרנים שונים.

התוכנית. פרסום פרטים אלה נועד להבטיח הליך אחיד, העדפת יצרנים הפועלים באזורים המאופיינים שוויוני ושקוף, המבוסס על קריטריונים ידועים מראש, בתנאי אקלים מאתגרים נועדה להביא בחשבון פערים וכן לאפשר ליצרנים להעריך מראש את כדאיות הפדיון אובייקטיביים בעלויות הייצור, שאינם בשליטת היצרן.

ואת השלכותיו הכלכליות. נוסף על כך מוצע לקבוע כי מתן עדיפות ליצרנים מבוגרים, מקום שמדובר ביצרן יחיד, בתוכנית הפדיון הראשונה שתיערך בסמוך לתחילתו של משקף שיקול חברתי של סיום פעילות חקלאית תוך הבטחת התיקון לחוק, היקף הליטרים המוגנים שייפדו לא יעלה ודאות כלכלית, ואילו הכללת מדד של רווח תפעולי נמוך על 500 מיליון. מבטיחה כי התוכנית תכוון גם ליצרנים המצויים בקושי לסעיף 14יג המוצע כלכלי ממשי.

מוצע לקבוע כי זכאותו של יצרן מוגן להשתתפות כמו כן מוצע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע אמות בסבב פדיון ולקבלת תמורה מהמדינה תיקבע על פי דירוגו מידה נוספות לעניין דירוגו של יצרן מוגן המשתתף בסבב בסבב הפדיון, בהתאם לאמות מידה קבועות ומפורשות. פדיון כאמור.

קביעה זו נועדה לאפשר יישום מושכל ומדורג של לסעיף 14יד המוצע

תוכנית הפדיון, במצב שבו היקף הבקשות עשוי לעלות מוצע להסדיר את אופן הגשת הבקשה להשתתפות על המסגרת התקציבית שנקבעה לכל סבב. אמות המידה בתוכנית פדיון הליטרים המוגנים, וזאת לשם יצירת הליך שנקבעו משלבות שיקולים מבניים, חברתיים וכלכליים, מובנה, אחיד ושקוף לבחינת בקשות היצרנים המוגנים במטרה לתעדף יצרנים שלגביהם הפדיון עשוי לתת מענה בכל סבב פדיון.

משמעותי יותר לאתגרים מבניים במשק החלב. מתן עדיפות

874 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בבקשה לפדיון יפרט היצרן המוגן (בסימן זה - מבקש) את

כמות הליטרים המוגנים שנקבעו לו בהתאם להחלטת השר לפי

סעיף 12ז(א)(1), את כמות הליטרים של חלב גולמי שייצר בשנה

הקודמת, ואת מיקומה של הרפת שלו, ויציין אם הוא יצרן

שיתופי, ואם הוא יצרן יחיד - גם את גילו, וכן יציין את פרטי

ההתקשרות עימו; שר האוצר רשאי לקבוע מידע נוסף שעל

מבקש לפרט בבקשה לפדיון ומסמכים שעליו לצרף לבקשה.

הודעה למבקשים 14טו. בתום סבב פדיון, יודיע שר האוצר לכל מבקש אם על פי

בתום סבב פדיון תוצאות סבב הפדיון הוא זכאי לפדיון הליטרים המוגנים שלו,

על פי דירוגו בהתאם לאמות המידה לפי סעיף 14יג, ואם הוא

זכאי לפדיון כאמור - סכום התמורה שלו הוא זכאי.

הודעה לוועדה 14טז. שר האוצר יודיע לוועדה המייעצת על תוצאות כל סבב

המייעצת על פדיון.";

תוצאות סבב פדיון

(11) סעיף 15 - בטל;

(12) בסעיף 16(א), פסקה (1) - תימחק;

דברי הסבר

בסעיף קטן (א) נקבע כי יצרן מוגן המבקש להשתתף מנגנוני הבקרה והלמידה המוסדית, ומאפשרת בחינה של בסבב פדיון יגיש בקשה ייעודית לשר האוצר, בהתאם אופן יישום אמות המידה, היקפי הפדיון והשלכותיהם על להוראות לפי סעיף קטן (ב). קביעה זו נועדה לרכז את מבנה משק החלב. בכך מתאפשר לוועדה ללוות את יישום הליך הפדיון במסגרת פורמלית אחת, ולאפשר ניהול מרוכז, ההסדר המוצע בפרק זה לאורך זמן ולהציע, ככל שיידרשו, מבוקר ומתועד של התוכנית. התאמות למדיניות או להסדרים הנלווים.

בסעיף קטן (ב) מפורטים הפרטים שעל מבקש הפדיון לפסקה (11)

לכלול בבקשתו, ובכלל זה היקף הליטרים המוגנים שנקבעו מוצע לבטל את סעיף 15 לחוק, שעניינו אמות מידה לו, נתוני הייצור בפועל בשנה שקדמה לבקשה, מאפייני למחירי מוצרי חלב. עם ביטול משטר המכסות במסגרת מיקום הרפת, סוג ההתארגנות של היצרן ונתונים אישיים הצעת חוק זו, ובהתאם למעבר למודל חדש המבוסס על רלוונטיים, ככל שמדובר ביצרן יחיד, ונתונים פיננסים של רשת ביטחון, המושג "חלב בקר במכסה" אינו קיים עוד היצרן. דרישת נתונים אלה נועדה לאפשר בחינה עניינית במערכת ההסדרה.

של הבקשות בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק, ולבסס

את דירוג המבקשים על נתונים אובייקטיביים ומדידים. כמו לפסקה (12)

כן מוצע, כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע מידע נוסף שעל סעיף 16(א) לחוק קובע כי מועצת החלב תפעל לקידום מבקש לפרט בבקשה לפדיון ומסמכים שעליו לצרף לבקשה. ולמימוש מטרות החוק, ובהן למטרת הסדרת ייצור החלב לסעיף 14טו המוצע ושיווקו לציבור (פסקה (1)). מוצע למחוק את פסקה (1) שבסעיף 16(א) בשל שינוי התפיסה הרגולטורית העומדת מוצע לקבוע חובת הודעה רשמית למבקשי הפדיון בבסיס תיקון החוק והרפורמה המבנית המוצעת במשק בתום כל סבב פדיון, ולפיה שר האוצר יעדכן כל מבקש החלב. סמכות זו של מועצת החלב משקפת מודל של הסדרה בדבר תוצאות בחינת בקשתו. הודעה זו תבהיר אם המבקש ריכוזית וכמותית של הייצור והשיווק, אשר התבססה על זכאי לפדיון הליטרים המוגנים שבידיו בהתאם לדירוגו התערבות ישירה במבנה השוק ואינה מתיישבת עוד עם בסבב הפדיון, וכן את סכום התמורה שלה הוא זכאי, אם מבנה ההסדרה החדש המוצע במסגרת התיקון.

נקבעה זכאות כאמור.

יצוין כי במסגרת החלטת הממשלה מס' 3590, מיום

לסעיף 14טז המוצע י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025), שעניינה רפורמה

מוצע לקבוע חובת עדכון של הוועדה המייעצת מבנית במשק החלב, נקבע, בין השאר, כי אין עוד צורך בדבר תוצאות כל סבב פדיון, באמצעות הודעה של שר בקיומה של מועצת החלב הפועלת מכוח החוק והוטל על האוצר. קביעה זו נועדה להבטיח כי הוועדה המייעצת השרים להפעיל את הסמכות הנתונה לממשלה לפי סעיף תעמוד על יישום תוכנית פדיון הליטרים המוגנים בפועל, 19(ב)(2)(ב) לחוק משק החלב, ולהגיש לבית המשפט בקשה ותוכל למלא את תפקידה הייעוצי על בסיס מידע מלא לפירוקה של מועצת החלב, וזאת לאחר קבלת המלצתו של ועדכני. העברת המידע לוועדה המייעצת מחזקת את צוות בין־משרדי שיוקם לעניין זה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 875

(13) בסעיף 29(א)(2), במקום "חלב עודף, עודפי חלב במכסה וחומרי גלם" יבוא "חומר

גלם";

(14) בסעיף 31, בסעיף קטן (א) -

(א) פסקאות (1) ו–(3) עד (6) - יימחקו;

(ב) לפני פסקה (7) יבוא:

"(6א) מחלבה שרכשה בשנה מסוימת חלב גולמי מייצור מקומי ולא

רכשה, באותה שנה, ליטרים מוגנים מיצרנים מוגנים במחירי הגנה, בכמות

כפי שנקבעה לה בהחלטת השר לאותה שנה, לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב), או כפי

שנקבעה לה בהחלטת השרים לפי סעיף 12ה(א), בניגוד להוראות סעיפים

12ד(א) או 12ה(ב);";

(ג) בפסקה (7), במקום "מכר או רכש חלב בקר במכסה, חומרי גלם חלביים,"

יבוא "מחלבה שמכרה או רכשה חומרי גלם חלביים מייצור מקומי", ואחרי 14"

יבוא "(ב)";

(15) בסעיף 36 -

(א) בסעיף קטן (א), המילים "חבר ועדת המכסות" - יימחקו;

דברי הסבר

לפסקה (13) (3) ייצר או שיווק מוצרי חלב בניגוד להוראות

מוצע לתקן את סעיף 29(א)(2) לחוק שעניינו הוראות סעיף 8(ה);

לעניין הקמה וניהול של קרנות למימון הפינוי של חלב (4) ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב עודף או עודף, עודפי חלב במכסה וחומרי גלם חלביים, ולהוריד עודפי חלב במכסה, בניגוד להוראות סעיף 8(ו);

ממנו את ההתייחסות לחלב עודף ועודפי חלב במכסה (5) השמיד חלב במכסה או חלב עודף בלא שאינם רלוונטיים עוד במשטר החדש המוצע. היתר, בניגוד להוראות סעיף 9;

לפסקה (14) (6) ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב, או ביצע

מוצעים תיקונים והתאמות בסעיף 31 לחוק, שעניינו כל פעולה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 12;

עונשין, שמטרתם להתאים את העבירות הפליליות בפסקת משנה (ב) מוצע להוסיף בפסקה (6א) של הקבועות בסעיף זה להוראות המוצעות במסגרת הרפורמה סעיף 31(א) עבירה חדשה שעניינה הפרת חובת הרכישה המוצעת במשק החלב. של ליטרים מוגנים מיצרנים מוגנים במחירי הגנה, בכמות בפסקת משנה (א) מוצע לתקן את סעיף קטן (א) לחוק שנקבעה למחלבה בהתאם להוראות פרק ג'1 כנוסחו כך שיימחקו ממנו פסקאות (1) ו–(3) עד (6), העוסקות המוצע.

בעבירות פליליות בשל הפרה של הסדרים שעניינם נוסף על כך, מוצע בפסקת משנה (ג) לתקן את ייצור, שיווק ורכישת חלב ומוצריו הקבועים כיום בחוק פסקה (7) של סעיף 31(א) כך שתותאם למבנה ההסדרה ושמוצע לבטלם. פסקאות אלה נשענות על משטר רגולטורי החדש. תיקון זה מבטל הפניות לחלב במכסה שאינן המבוסס על מכסות ייצור, הבחנה בין חלב במכסה לחלב רלוונטיות עוד וממקד את תחולת העבירה בפעילות של עודף, וקביעת מחירים מפוקחים, אשר אינן רלוונטיות עוד מחלבות ביחס לחומרי גלם חלביים מייצור מקומי, בהתאם במסגרת הרפורמה המבנית המוצעת במשק החלב. להוראות החוק כנוסחו בתיקון המוצע.כמו כן, עדכון וזה נוסחן של פסקאות (1) ו–(3) עד (6) בסעיף 31(א) ההפניה לסעיף 14(ב) נדרש לשם התאמה לנוסח החוק לחוק, שמוצע לבטלן: לאחר תיקונו.

".31 (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר לפסקה (15)

שלושה חודשים, או קנס הגבוה מבין אלה: קנס כאמור מוצע לתקן את סעיף 36 לחוק, שעניינו ניגוד עניינים, בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או קנס פי שלושה מערך כך שיימחקו ממנו ההתייחסויות לוועדת המכסות וליושב הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה: ראש ועדת המכסות, וזאת כהתאמה מתחייבת לשינוי

(1) ייצר חלב גולמי בניגוד להוראות סעיף 8(א) המבני שנעשה במסגרת תיקון החוק ולביטול משטר או (ב); המכסות כמרכיב מרכזי בהסדרת משק החלב.

876 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) בסעיף קטן (ב), המילים "ליושב ראש ועדת המכסות" - יימחקו;

(16) אחרי סעיף 36 יבוא:

"חובת סודיות 36א. אדם שהגיע אליו מידע מכוח תפקידו לפי חוק זה לא יגלה

והגבלת שימוש אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע תפקידו

כאמור, או על פי צו בית משפט.";

(17) סעיף 43 - בטל;

(18) בסעיף 44 -

(א) סעיפים קטנים (א) ו–(ב) - בטלים;

(ב) לפני סעיף קטן (ד) יבוא:

דברי הסבר

לפסקה (16) הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44 אינן רלוונטיות עוד.

מוצע להוסיף סעיף חדש 36א, שעניינו חובת סודיות וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א) ו–(ב) של סעיף 44 והגבלת שימוש במידע שהגיע לאדם מכוח תפקידו לפי שמוצע לבטלם:

החוק. קביעה זו נועדה להגן על מידע רגיש הנאסף ומטופל ".44 (א) על אף האמור בסעיף 13(ב)(1), בתקופה שמיום במסגרת יישום החוק, ובכלל זה מידע כלכלי, מסחרי התחילה עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), ותפעולי הנוגע ליצרנים, למחלבות ולגורמים נוספים במשק יראו את מחירי המטרה כשהם מעודכנים לפי הוראות סעיף החלב. בהינתן הסמכויות הרחבות הקבועות בחוק לקבלת קטן (ב), כמחירים המזעריים לעניין אותו סעיף; בסעיף זה, מידע מגורמים שונים במשק, ובכלל זה במסגרת פעילות "מחירי המטרה" - המחירים שעל מחלבה לשלם ליצרן הוועדה המייעצת ותוכנית פדיון הליטרים המוגנים, נדרש בעבור ליטר חלב בקר במכסה, כולל דמי שירות, כפי עיגון מפורש של חובת סודיות והגבלת השימוש הייעודי שנקבעו בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני במידע. יום התחילה."

חובת הסודיות נועדה להבטיח כי מידע שנמסר (ב) (1) השרים, באישור ועדת הכלכלה של

מכוח החוק ישמש אך ורק לצורך מילוי התפקידים שהחוק הכנסת, יקבעו, עד יום התחילה, את המנגנון מסמיך למלאם, ולמנוע שימוש חורג או גילוי העלול לפגוע לעדכון מחירי המטרה, לפי נוהל ההתחשבנות בפרטיות, בתחרות או באינטרסים לגיטימיים של הגורמים של מחיר המטרה שנקבע בפרסום האחרון המעורבים. שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה לפסקה (17) (להלן - נוהל ההתחשבנות);

מוצע לבטל את סעיף 43 לחוק, הקובע הוראת מעבר (2) על אף האמור בפסקה (1), לשם יישום להמשך תחולתן של הוראות מצו הפיקוח על מצרכים החלטת הממשלה מס' 5177 מיום ה' בחשוון ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-,1967 והעברת סמכויות התשע"ג (21 באוקטובר 2012), רשאים השרים, למנהל או לוועדת המכסות, עד להתקנת תקנות לפי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע החוק, אשר אינה רלוונטית עוד עקב ביטול משטר הפיקוח בתקנות לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי והמכסות הישן, בהתאם למוצע. נוהל ההתחשבנות, בנושאים אלה: שנים לפסקה (18) שבהם לא ייערך סקר הוצאות ייצור, אוכלוסיית המדגם שתיכלל בסקר הוצאות ייצור, קביעת בפסקת משנה (א) מוצע לבטל את סעיפים קטנים רכיב ההתייעלות וניכוי רכיב כאמור בשנה

(א) ו־(ב) שבסעיף 44 לחוק, אשר קבעו הוראת שעה לעניין מסוימת ממחירי המטרה שעודכנו לפי פסקה החלת מחירי מטרה כמחירים מזעריים לחלב בקר במכסה (1); בפסקה זו, "סקר הוצאות ייצור" - סקר בתקופת מעבר מוגדרת. הוראות אלה נועדו במקור להסדיר הוצאות ייצור חלב, תנובות חלב ותפוקות בשר תקופת ביניים בין משטר הפיקוח הקודם לבין קביעת בשנה מסוימת;

מחירים בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, והן נשענות על

המשך קיומם של מושגים ומנגנונים רגולטוריים כגון חלב (3) על אף האמור בפסקה (1), השרים, באישור בקר במכסה ומחירי מטרה מפוקחים. במסגרת תיקון החוק ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו בתקנות והרפורמה המבנית במשק החלב, כמוצע בהצעת חוק זו, לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי נוהל מתבטלת ההבחנה בין חלב במכסה לחלב שאינו במכסה, ההתחשבנות כך שחישוב עלויות ייצור חלב וכן מבוטל מנגנון קביעת מחיר מזערי לחלב גולמי. לפיכך, ייעשה בהתאם למפורט להלן:

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 877

"(ג1) על אף האמור בסעיף 13(ב)(1), עד לכניסתו לתוקף של צו לפי

חוק הפיקוח לגבי מחירי ההגנה כאמור באותו סעיף, יראו את המחירים

המזעריים כשהם מעודכנים לפי מנגנון העדכון הקבוע בתוספת השנייה

ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג2), כמחירי ההגנה לעניין אותו סעיף; לעניין

זה, "המחירים המזעריים" - המחירים שנקבעו בהודעה האחרונה על

המחיר הרבעוני לליטר חלב, לפי תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון

מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע"ב-201210, כנוסחן ערב פקיעתן

(בחוק זה - תקנות עדכון מחירים).

(ג2) החל מתום שלושה חודשים מיום תחילתו של פרק י"ז לחוק התוכנית

הכלכלית לשנת 2026 יופחתו 15% מהמחירים המזעריים המעודכנים

כאמור בסעיף קטן (ג1); לעניין זה, "חוק התוכנית הכלכלית לשנת "2026

- כהגדרתו בסעיף 12א.

(ג3) שר האוצר, רשאי, בצו, לדחות את המועד שהחל ממנו יופחתו 15%

מהמחירים המזעריים המעודכנים בהתאם להוראות סעיף קטן (ג2), אם

מצא כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.

(ג4) השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות

את התוספת השנייה.";

(ג) בסעיף קטן (ה), במקום "(א) יבוא "(ג1)";

(ד) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) צו ראשון לגבי מחירי הגנה לפי סעיף 13(ב)(1) וצו ראשון לגבי מחירים

מרביים לפי סעיף 13(ב)(2) יותקנו עד יום ז' בסיוון התשפ"ח 30(ביוני ".)2028;

דברי הסבר

(א) בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א בפסקת משנה (ב) מוצע להוסיף בסעיף 44(ג1)

(1 ביולי 2021) עד יום ט' בניסן עד (ג4) לחוק הסדר מעבר חדש ומעודכן לעניין מחירי

התשפ"ג (31 במרס 2023) - לפי ההגנה החלים בתקופת הביניים, וזאת עד להתקנת צווים

עלויות הייצור השנתיות ברפתות של ראשונים לפי סעיף 13 לחוק כנוסחו בסעיף (8)85 להצעת יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 700 החוק. כך, מוצע לקבוע כי עד לכניסתו לתוקף של צו ראשון אלף ליטר או יותר; לפי סעיף 13, יראו את המחירים המזעריים הקבועים ערב

(ב) בתקופה שמיום י' בניסן התשפ"ג התיקון לחוק, כשהם מעודכנים בהתאם למנגנון העדכון (1 באפריל 2023) עד יום י"א בטבת הקבוע בתוספת המוצעת, כ"מחירי הגנה". קביעה זו נועדה התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) - לפי להבטיח רציפות נורמטיבית וודאות כלכלית ליצרנים עלויות הייצור השנתיות ברפתות של ולמחלבות בתקופת המעבר.

יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 800 כמו כן מוצע, לקבוע הפחתה של 15% ממחירי

אלף ליטר או יותר; ההגנה, החל מתום שלושה חודשים מיום תחילתה של

(4) בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר הצעת חוק זו ובכפוף לסמכותו של שר האוצר להאריך את הרבעוני לליטר חלב ברבעון השלישי וברבעון התקופה האמורה.

הרביעי של שנת 2021 יופחתו 2.8 אגורות, יובהר כי מחירי ההגנה ימשיכו להתעדכן בהתאם ובלבד שתקנות כאמור הותקנו עד יום כ"ד למנגנון העדכון הקבוע בתוספת המוצעת ובמועדים בתשרי התשפ"ב (30 בספטמבר 2021); הקבועים בה, וכי ההפחתה האחוזית תחול בכל מועד

(4א) בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר עדכון מחדש של המחירים, בהתאם לתוצאות העדכון הרבעוני לליטר חלב, ברבעון השני של שנת כאמור.

2023 יופחתו 2.9 אגורות, והחל ברבעון השלישי עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי לדחות של שנת 2023 ועד הרבעון הראשון של שנת את המועד האמור לעיל, אם מצא כי מתקיימות נסיבות 2024, יופחתו 2.15 אגורות;" המצדיקות זאת.

205 ק"ת התשע"ב, עמ' 1002.

878 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(19) בסעיף 45, בסופו יבוא "הראשונה";

(20) בכותרת התוספת, בסופה יבוא "ראשונה";

(21) אחרי התוספת הראשונה יבוא:

"תוספת שנייה

(סעיף 44(ג1) ו–(ג4))

מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב

הגדרות 1. בתוספת זו -

"למ"ס מחירים" - ירחון המחירים האחרון שפרסמה הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה לפני מועד העדכון כאמור

בסעיף 7;

"למ"ס חקלאות" - פרקי מדד מחירי תשומה בחקלאות

שבלמ"ס מחירים;

"המפקח על המחירים" - המפקח על המחירים במשרד,

שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח;

דברי הסבר

מוצע להסמיך את השרים, באישור ועדת הכלכלה בתוספת השנייה כמה התאמות מהותיות להסדר הקיים, של הכנסת, לשנות בצו את התוספת המוצעת הקובעת את כמפורט להלן:

מנגנון העדכון. הסדר זה נועד לאפשר התאמה של מנגנון (1) בתקופת המעבר לא תיקבע נקודת בסיס חדשה למחיר העדכון לנתונים כלכליים ולשינויים מבניים במשק החלב, החלב, אלא יעודכן מחיר המטרה האחרון שנקבע ערב תוך פיקוח פרלמנטרי הולם. תחילתו של תיקון החוק. בהתאם לכך, כלל ההוראות, עוד מוצע לקבוע כי צו ראשון לעניין מחירי הגופים והמנגנונים הקבועים בתקנות לשם קביעת מחיר ההגנה ומחירים מרביים לפי סעיף 13 ייקבע עד יום ז' בסיס חדש אינם חלים בתקופה זו;

בסיוון התשפ"ח (30 ביוני 2028). קביעה זו נועדה לחזק (2) בתקופת המעבר לא תפעל ועדת יישום כמשמעותה את הוודאות הרגולטורית, למנוע הארכת יתר של תקופת בתקנות. במקומה, יוטלו הסמכויות הנדרשות ליישום המעבר, ולעגן בלוח זמנים מחייב את השלמת המעבר מנגנון העדכון על המפקח על המחירים במשרד החקלאות להסדר הקבוע בחוק. וביטחון המזון (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - המשרד), לפסקאות (19) עד (21) וזאת לשם פישוט ההליך, צמצום שכבות מוסדיות והתאמה מוצע לקבוע תוספת שנייה לחוק, אשר תסדיר מנגנון למבנה ההסדרה החדש;

לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב גולמי. מנגנון זה (3) במקום הפניה להנחיות ועדת ההיגוי, מוצע כי העדכון ישמש, בתקופת המעבר, לקביעת מחירי ההגנה שבהם יתבסס על נתוני סקר הוצאות ייצור, תנובות חלב ותפוקות יחויבו המחלבות לרכוש ליטרים מוגנים מיצרנים מוגנים, בשר בשנה שלמה, האחרון שאושר בידי ועדת ההיגוי וזאת עד לכניסתם לתוקף של צווים לפי סעיף 13 לחוק בהתאם להוראות תקנה 5(ה) לתקנות כנוסחן ערב פקיעתן כנוסחו בהצעת חוק זו. (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - סקר החלב 2023). נתונים התוספת השנייה מבוססת, בעיקרה, על ההסדר שהיה אלה מהווים תשתית נתונים עדכנית, אחידה ושקופה, קיים עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) בתקנות התואמת את הצורך בעיגון מנגנון מעבר מבוסס נתונים;

תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של (4) לנוכח החלטת הממשלה בדבר פירוק מועצת החלב ליטר חלב), התשע"ב-2012 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה כאמור בדברי ההסבר לפסקה (12) לעיל, מוצע כי עד למתן

- התקנות), אשר שימשו לאורך השנים כבסיס לעדכון צו לפירוק המועצה על ידי בית המשפט, יבוטלו ההיטלים המחיר המפוקח לחלב גולמי. אימוץ מנגנון מוכר זה נועד המשולמים למועצה מכוח התקנות. קביעה זו נועדה למנוע להבטיח רציפות רגולטורית, ודאות כלכלית ויכולת יישום גביית תשלומים לגוף המצוי בהליכי פירוק, ולהתאים את מיידית בתקופת המעבר, תוך הסתמכות על מתודולוגיה ההסדרים הכספיים למציאות המוסדית המשתנה. נוסף על קיימת, מקצועית ומוכרת במשק החלב. עם זאת, לנוכח כך, כפועל יוצא מכך, לא ייתוספו ההיטלים למחיר ליטר השינוי המבני העמוק המוצע במסגרת תיקון החוק, נקבעו חלב כפי שנקבע בהתאם לתוספת השנייה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 879

"סקר החלב "2023 - סקר הוצאות ייצור, תנובות חלב ותפוקות

בשר בשנה שלמה, האחרון שאושר לפי תקנות עדכון

מחירים;

"רבעון" - תקופה של 3 חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1

באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר, לפי העניין;

"שיעורים נורמטיביים של רכיבי חלב" - שיעורים ממוצעים

של שומן וחלבון בכל החלב שנקלט במחלבות מורשות

בשנה שבה נערך סקר החלב 2023;

"שיעור הפריון" - 0.5% לרבעון במצטבר.

המפקח על 2. (א) המפקח על המחירים יהיה אחראי על יישום הוראות

המחירים תוספת זו וחישוב המחירים המזעריים לפי סעיף 13(ב)(1) לחוק,

לפיהן.

(ב) המפקח על המחירים יקבע מחירים ותעריפים שצוינו

בטור ב' בסעיף 7(1)(ב) עד (ה), (3)(ב) ו–(4), בהתאם לנתוני סקר

החלב 2023; לצורך קביעה כאמור רשאי המפקח על המחירים

לדרוש ולאסוף נתונים מהימנים מיצרנים, מספקים וממשווקים

של תשומות ולשמוע מומחים ובעלי ידע בתחומים אלה.

(ג) המפקח על המחירים יערוך פרוטוקול אשר ישקף את

הליך קבלת החלטתו לקביעת המחירים כאמור בסעיף קטן (ב).

חישוב עלויות 3. (א) לפי תוצאות סקר החלב 2023, יערוך המפקח על

המחירים חישוב עלויות לחלב שיש בו שיעורים נורמטיביים

של רכיבי חלב, כמפורט להלן:

(1) עלות ייצור החלב בשנה לפרה תייצג את סך כל

הוצאות הייצור השנתיות לפרה ולעגלה נלווית, בניכוי

ההכנסות מבשר והכנסות אחרות שאינן ממכירת חלב,

לפי תוצאות סקר החלב 2023;

(2) עלות ייצור ליטר חלב תייצג את עלות הייצור

כאמור בפסקה (1), מחולקת בתנובת החלב בתמורה לפרה

לפי ממוצע התנובה הארצי על פי תוצאות סקר החלב

2023; לעניין זה, "חלב בתמורה" - חלב המיועד לשיווק

ולצריכה עצמית למעט חלב המיועד להגמעת עגלים.

(ב) חישוב העלויות לפי סעיף קטן (א) וניכוי הפריון הרבעוני

לפי סעיף 4(ד) יהיו תקפים מיום תחילתו של פרק י"ז לחוק

התוכנית הכלכלית לשנת 2026.

בסיס תחשיבי 4. המפקח על המחירים יחשב את המחיר ברבעון לליטר חלב

למחיר הרבעוני (בתוספת זו - המחיר הרבעוני) לפי כללים אלה:

וחישובו

(1) מחיר חודשי לליטר חלב בעל שיעורים נורמטיביים של

רכיבי חלב יחושב מדי חודש בחודשו, לא יאוחר משבעה

ימים לאחר פרסום למ"ס מחירים לאותו חודש, לפי עלות

ייצור ליטר חלב כאמור בסעיף 3(א) ויעודכן לפי סעיף 7, בניכוי

שיעור הפריון המצטבר עד אותו רבעון;

880 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) בסוף כל רבעון יחושבו המחירים החודשיים באותו

רבעון כממוצע משוקלל של המחירים החודשים לליטר חלב

כפי שחושב בפסקה (1);

(3) המרכיב הזמני לחישוב המחיר הרבעוני לליטר חלב

לרבעון עוקב, יהיה הפער, בין שלילי ובין חיובי, שבין הממוצע

המשוקלל לפי פסקה (2) ברבעון שקדם לו ובין המחיר הרבעוני

שלו;

(4) המחיר הרבעוני לליטר חלב לרבעון יחושב בסוף הרבעון

הקודם לו, לא יאוחר משבעה ימים לפני תום הרבעון, על

פי המחיר החודשי לליטר חלב של החודש האחרון ברבעון

הקודם לפי פסקה (1), בניכוי שיעור הפריון המצטבר לאותו

רבעון, ובתוספת המרכיב הזמני לפי פסקה (3);

(5) המחיר הרבעוני לליטר חלב לפי פסקה (4) יבוטא

בשקלים חדשים לליטר ויעוגל עד למאית האגורה;

(6) על אף האמור בפסקה (4), רשאי המפקח על המחירים

לכלול בחישוב המחיר הרבעוני לליטר חלב שינויים עתידיים

בפרטי טור א' בסעיף 7, ובלבד שהם צפויים בוודאות קרובה

ומנימוקים שיירשמו בפרוטוקול.

קביעת המחירים 5. (א) בסעיף זה, "מקדם ערך חלבון", "מקדם ערך שומן"

הרבעוניים ו"מקדם ערך נוזלים" - הערכים שייקבעו לפי סעיף קטן (ג).

(ב) המחיר המזערי לפי סעיף 13 לחוק, למשך כל רבעון, הוא:

(1) לליטר חלב בעל שיעורים נורמטיביים של רכיבי

חלב - המחיר הרבעוני לליטר חלב לפי סעיף (5)4;

(2) לליטר חלב בעל שיעורים שונים משיעורים

נורמטיביים של רכיבי חלב - סך כל המחירים

המפורטים להלן:

(א) המחיר הרבעוני לפי סעיף (5)4, כפול מקדם

ערך חלבון;

(ב) המחיר הרבעוני לפי סעיף (5)4, כפול מקדם

ערך שומן;

(ג) המחיר הרבעוני לפי סעיף (5)4, כפול מקדם

ערך נוזלים.

(ג) המפקח על המחירים יקבע את "מקדם ערך חלבון",

"מקדם ערך שומן" ו"מקדם ערך נוזלים", לפי שיעורי רכיבי

החלב הנורמטיביים בליטר חלב ובהתאם ליחסי שומן־חלבון־

נוזלים כפי שקבעה מועצת החלב, ובלבד שסך כל המחירים

לפי סעיף (2)4 בחלב בעל שיעורים נורמטיביים של רכיבי חלב

יהיה שווה למחיר הרבעוני לליטר חלב לפי סעיף (5)4; לעניין

זה, "שיעורי רכיבי החלב הנורמטיביים בליטר חלב" - כפי

שקבעה לאחרונה מועצת החלב ערב תחילתו של פרק י"ז

לחוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 881

(ד) המפקח על המחירים יפרסם באתר האינטרנט של

המשרד הודעה לעניין עדכון הערכים לפי סעיף קטן (ג), בתוך

30 ימים מיום העדכון.

פרסום המחירים 6. (א) המנהל הכללי של המשרד יפרסם מוקדם ככל האפשר

ותוקפם ועד תחילתו של רבעון, בהודעה באתר האינטרנט של המשרד,

את המחיר הרבעוני לליטר חלב לפי סעיף 3(ה), וכן את המחיר

הרבעוני לקילוגרם חלבון, לקילוגרם שומן ולליטר נוזלים

לפי סעיף 5(ב)(2), ובתוך 30 ימים מיום תחילתו של רבעון -

בהודעה ברשומות.

(ב) מחירים כאמור בסעיף 5(ב) יהיו תקפים החל ביום

הראשון של הרבעון ולמשך כל אותו רבעון, אף אם עדיין לא

פורסמו ברשומות.

עדכון תקופתי 7. המחיר לליטר חלב לפי סעיף 3(א) ומחירי ההגנה לפי

סעיף 13(ב)(1) לחוק לגבי חלב בעל שיעורים נורמטיביים של

חלבון ושומן, יעודכנו לפי הפרטים שבטור א' להלן, לפי מדדים

או נתונים שבטור ב' לצידו ובמועדים המפורטים בטור ג'

שלצידם:

טור ב'

טור א' מדדים או טור ג'

פרטים נתונים מועדים

(1) (א) מזון מרוכז מדד תערובת מדי חודש

תש ומ ות בקר בלמ"ס בחודשו

ישירות: חקלאות

(ב) מזון אחר מחיר השוק לאחר שינוי

כפי שקבע של 5% מהנתון

המפקח על האחרון

המחירים ששימש

לפי סעיף לקביעת המחיר

2(א) או מדד החודשי

אחר שקבע לליטר חלב או

בהסכמת שר פעם בשנה,

האוצר לפי המוקדם

מביניהם

(ג) עזרה תעריף לאחר שינוי של

וטרינרית שירותים 5% במצטבר

וטרינריים בכלל הנתונים

לנקבת בקר או המדדים

לחלב כפי האחרונים

שנקבע על בפסקאות

ידי המפקח משנה (ג) עד

על המחירים (יד) ששימשו

לפי סעיף לקביעת המחיר

2(א) או מדד החודשי

אחר שקבע לליטר חלב

בהסכמת שר או פעם בשנה

האוצר לפי המוקדם

מביניהם

882 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

טור א' טור ב' טור ג'

פרטים מדדים או נתונים מועדים

(ד) הזרעה תעריף לראש

מלאכותית נקבה כפי שקבע

המפקח על

המחירים לפי

סעיף 2(א), או

מדד אחר שקבע

בהסכמת שר

האוצר

(ה) רפד מחיר שוק של

רפד כפי שקבע

המפקח על

המחירים לפי

סעיף 2(א), או

מדד אחר שקבע

בהסכמת שר

האוצר

(ו) טרקטורים מדד טרקטורים

בלמ"ס חקלאות

(ז) ענפי עזר מדד תשומות

ושונות בענפי הצומח

בלמ"ס חקלאות

(ח) אחזקה מדד ציוד

וחומרים וחלפים בלמ"ס

חקלאות

(ט) ביטוח מדד ביטוח

מבנים בלמ"ס חקלאות

(י) חשמל מדד חשמל

בלמ"ס חקלאות

(יא) מים מדד מים בלמ"ס

חקלאות

(יב) טיפול מדד מיסים

בזבל ואגרות בלמ"ס

ושפכים חקלאות

(יג) מינהלה - מדד הנהלת

משרדיות חשבונות,

שירותי מחשב,

צורכי משרד וכו'

בלמ"ס חקלאות

(יג) מינהלה - מדד הנהלת

משרדיות חשבונות,

שירותי מחשב,

צורכי משרד וכו'

בלמ"ס חקלאות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 883

טור ב'

טור א' מדדים או טור ג'

פרטים נתונים מועדים

(יד) מינהלה - מדד רכב

רכב ואחזקתו בפרק

מדד המחירים

לצרכן בלמ"ס

מחירים

(2) סעיפי שכר ממוצע בחודש האחרון

עבודה: עבודה במשרת במחירים

עצמית, ישראלים, שוטפים מנוכי

עבודה בפרק העבודה עונתיות, וכן

שכירה ושכר בירחון בסוף כל שנה

ורכיבי הסטטיסטי

עבודה לישראל

בהוצאות שמפרסמת

המינהלה הלשכה

המרכזית

לסטטיסטיקה,

האחרון

שפורסם לפני

מועד העדכון

(3) (א) פחת שקלול המדדים לאחר שינוי

הון: ההון בשיעורים האחרון בסעיף

הדומם המפורטים זה ששימש

לצידם: לעדכון המחיר

החודשי לליטר

(1) מדד

חלב, ולפחות

כללי של

אחת לשנה

תשומה בבנייה

למגורים

בלמ"ס מחירים,

בשיעור של

70%;

(2) מדד

מכונות וציוד

במבנים לבעלי

חיים, בלמ"ס

חקלאות,

בשיעור 30%

(ב) ריבית על פי

להון החי ההתייקרות

ושינוי ערך הממוצעת של

האינוונטר הוצאות הייצור

החי כפי שקבע

המפקח על

המחירים לפי

סעיף 2(א)

884 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

טור א' טור ב' טור ג'

פרטים מדדים או נתונים מועדים

(4) (א) ערך בשר ממוצע משוקלל מדי חודש

הכנסות פרות של מחיר בקר

מבשר: במכרזים למכירת

בקר ב–12

החודשים שקדמו

למועד העדכון,

כפי שקבע המפקח

על המחירים לפי

סעיף 2(א), או

מדד אחר שקבע

בהסכמת שר

האוצר

(ב) ערך עגלים ממוצע משוקלל

בגיל שבוע של מחיר בקר לפי

פרסום חודשי של

הארגון המייצג את

רוב היצרנים, ב–12

החודשים שקדמו

למועד העדכון כפי

שקבע המפקח על

המחירים לפי סעיף

2(א), או מדד אחר

שקבע בהסכמת

שר האוצר

(ג) ערך יציאת ממוצע משוקלל

עגלות של מחיר בקר לפי

פרסום חודשי של

הארגון המייצג את

רוב היצרנים, ב–12

החודשים שקדמו

למועד העדכון כפי

שקבע המפקח על

המחירים לפי סעיף

2(א), או מדד אחר

שקבע בהסכמת

שר האוצר

חישוב השכר 8. (א) נוסף על עדכון תקופתי של המחיר החודשי לליטר חלב

לפי טור ג' בסעיף 6, יוסיף המפקח על המחירים לחישוב הוצאות

העבודה בכל חודש בשנה עוקבת, את החלק השנים עשר

של ההפרש, בין חיובי ובין שלילי, שבין ממוצע הסטטיסטיקה

לממוצע המחושב.

(ב) בסעיף זה -

"הממוצע המחושב" - ממוצע שנים עשר החודשים

בשנה הקודמת שחושבו לפי סעיף 6(ב);

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 885

"ממוצע הסטטיסטיקה" - שכר ממוצע שנתי למשרת

שכיר במחירים שוטפים מנוכי עונתיות לגבי

משרות ישראלים, שפורסם בירחון הסטטיסטי

לישראל שהוצא לאור באותה שנה על ידי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."

תיקון חוק התחרות 86. בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-199811, בסעיף 3(4)(א) רישה, המילה "חלב" - הכלכלית תימחק.

תיקון חוק בתי 87. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-200012 -

משפט לעניינים

מינהליים (1) בתוספת הראשונה, בפרט (2)41, המילה "תכנון" - תימחק;

(2) בתוספת השנייה, פרט 18 - יימחק.

פרק י"ז - תחילה 88. תחילתו של סעיף 3(4)(א) לחוק התחרות הכלכלית, כנוסחו בסעיף 86 לחוק זה, ביום ז' בסיוון התשפ"ח (30 ביוני 2028).

פרק י"ז - הוראות 89. (א) על אף האמור בסעיף 12ו(2) לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף (6)85 לחוק זה, מעבר עד לקביעת בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד לכניסתו לתוקף של צו ראשון לפי אותו סעיף צו ראשון לפי סעיף 12ו(2) והחלטות לעניין ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים לשנת 2027, יהיה ההיקף הכולל של ליטרים ראשונות לפי סעיף מוגנים כסך מכסות החלב שנקבעו לשנת 2025 לפי סעיף 7 לחוק משק החלב כנוסחו 12ז(א)(1) ו–(2)(ב) ערב ביטולו בסעיף (5)85 לפקודה, שלא נפדו בתוכנית הפדיון.

דברי הסבר

סעיף 86 מוצע לתקן את סעיף 3(4)(א) רישה לחוק התחרות בהתאם, מוצע לתקן את פרט (2)41 בתוספת הראשונה הכלכלית, התשמ"ח-1998 (להלן בדברי ההסבר ולמחוק את המילה "תכנון" משמו של החוק, כדי להתאימו לפרק זה - חוק התחרות הכלכלית), ולבטל את החרגת לתיקון השם כמוצע בהצעת חוק זו.

משק החלב מההגדרות של הסדר כובל לפי החוק האמור. כמו כן, מוצע למחוק מהתוספת השנייה את פרט 18 התיקון המוצע נועד להבטיח כי המעבר מהסדרה מתוכננת שעניינו הגשת ערעור לפי סעיף 11(ד) לחוק, על החלטות להסדרה מבנית ותחרותית במשק החלב לא ילווה בהחלפת ועדת הערר, וזאת לנוכח ביטולה של ועדת הערר במסגרת משטר תכנון סטטוטורי במשטר של תיאום פרטי בין ביטול סעיף 11 לחוק כמוצע בסעיף (6)85 להצעת החוק.

גורמים מסחריים. כל עוד משק החלב נכלל בחריג הקבוע

בסעיף האמור, קיימת אפשרות כי תיאומים והסדרים בין סעיף 88 מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון לחוק יצרנים, מחלבות או גורמים אחרים במשק החלב, אשר התחרות הכלכלית יהיה ביום ז' בסיוון התשפ"ח אינם נדרשים או מאושרים מכוח דין, יזכו בפועל להגנה (30 ביוני 2028). קביעת מועד תחילה מאוחר כאמור נועדה תחרותית שיורית, וזאת אף שאין להם עוד הצדקה לאפשר מעבר מדורג ומבוקר של משק החלב מהסדרה רגולטורית. מצב זה עלול להביא לכך שבמקום תכנון מתוכננת, הנהנית מחריג ייעודי בדיני התחרות, להסדרה ממשלתי מפוקח ושקוף יתפתחו בענף הסדרים פרטיים תחרותית הכפופה במלואה לכללי חוק התחרות הכלכלית.

מתואמים, הפוגעים בתחרות, בצרכנים וביעילות הכלכלית. בתקופת הביניים נדרש זמן היערכות הן לגורמי משק החלב לפיכך, הוצאת משק החלב מתחולת החריג נועדה להבהיר והן לרשויות המדינה, לשם השלמת יישום ההסדרים כי עם הסרת התכנון הממשלתי, חלות עליו במלואן הוראות המבניים הקבועים בהצעת החוק, ובכלל זה תוכנית לפדיון חוק התחרות הכלכלית, וכי כל הסדר, תיאום או פעולה הליטרים המוגנים, קביעת מחירי הגנה והתקנת צווים משותפת שאינם מעוגנים בדין ייבחנו לפי הכללים הרגילים ראשונים לפי סעיף 13 לחוק כנוסחו המוצע.

של דיני התחרות. בכך מובטחת שמירה על מבנה שוק סעיף 89 מוצעות הוראות מעבר שמטרתן להבטיח רציפות תחרותי, הגנה על הצרכנים, והפחתת הסיכון לעיוותים וודאות רגולטורית בתקופת המעבר שבין מבניים חדשים. ביטול משטר המכסות הישן לבין יישום ההסדר לפי החוק סעיף 87 מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים במתכונתו החדשה המוצעת בהצעת חוק זו.

מינהליים, התש"ס-2000 (להלן בדברי ההסבר בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין לפרק זה - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), באופן ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים שיחול בתקופה שמיום המשקף את השינוי המבני בהסדרת משק החלב במסגרת תחילתו של החוק המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו ראשון תיקון החוק כמוצע. לעניין ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים בשנת 2027, לפי 206 ס"ח התשמ"ח, עמ' 128.

207 ס"ח התש"ס, עמ' 190.

886 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) על אף האמור בסעיף 12ז(2)(ב) לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף (6)85 לחוק זה,

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד לכניסתה לתוקף של החלטה ראשונה של השר

לפי אותו סעיף לעניין כמות הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן בשנת 2027, תהיה כמות

הליטרים המוגנים של כל יצרן מוגן ככמות מכסות החלב שנקבעו לו לשנת 2025 לפי

סעיף 7 לחוק משק החלב כנוסחו ערב ביטולו בסעיף (5)85 לחוק זה, שלא נפדו בתוכנית

הפדיון.

(ג) על אף האמור בסעיף 12ז(א)(1), לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף (6)85 לחוק זה,

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד לכניסתה לתוקף של החלטה ראשונה של השר

לפי אותו סעיף לעניין כמות הליטרים המוגנים שתחויב כל מחלבה גדולה לרכוש

מיצרנים מוגנים במחיר הגנה בשנת 2027, תהיה כמות הליטרים המוגנים שברכישתם

תחויב כל מחלבה גדולה ככמות החלב הגולמי שרכשה בשנת 2025.

(ד) בסעיף זה ובסעיף 90, "יצרן מוגן", "היקף כולל של ליטרים מוגנים", "ליטרים

מוגנים", "תוכנית פדיון" - כהגדרתם בסעיף 12א לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף (6)85

לחוק זה.

פרק י"ז - צו 90. (א) צו ראשון לפי סעיף 12ו(2) לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף 85(6) לחוק זה לעניין ראשון לפי סעיף ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים בשנת 2027, ייקבע עד יום י"ט באלול התשפ"ו 1( 12ו(2) והחלטות ראשונות לפי סעיף בספטמבר)2026.

12ז(א)(1) ו–(2)(ב)

(ב) החלטה ראשונה לפי סעיף 12ז(א)(1) לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף (6)85 לחוק

זה, לעניין כמות הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן בשנת 2027, תינתן עד עד יום ט"ז

בסיוון התשפ"ו (1 באוגוסט 2026).

דברי הסבר

סעיף 12ו(2) המוצע. לפי המוצע, בתקופת מעבר זו יעמוד שמיום תחילתו של החוק המוצע עד לכניסתה לתוקף של ההיקף הכולל של ליטרים מוגנים על סך מכסות החלב החלטה ראשונה של השר לעניין כל אחת מהמחלבות שנקבעו לשנת 2025 לפי סעיף 7 לחוק משק החלב כנוסחו הגדולות לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב), תחויב כל מחלבה גדולה ערב ביטולו בסעיף (6)85 להצעת החוק, בניכוי ליטרים לרכוש ליטרים מוגנים בהיקף השווה לכמות החלב הגולמי שנפדו במסגרת תוכנית הפדיון לפי הוראות סימן ד' בפרק שרכשה בשנת .2025 קביעה זו מעגנת נקודת ייחוס ברורה ג'1 המוצע. ומוכרת, הנשענת על נתוני פעילות בפועל, ומאפשרת קביעה זו נועדה לעגן נקודת מוצא ברורה ומוגדרת המשך התקשרויות סדורות בין מחלבות ליצרנים בתקופת להיקף ההגנה בתקופת הביניים, הנשענת על נתון קיים הביניים.

ומוכר במשק החלב, תוך יישום השפעותיה של תוכנית הסדר המעבר המוצע משתלב בתפיסה הכוללת הפדיון על צמצום ההיקף המוגן בפועל. של הרפורמה במשק החלב, ומאפשר יישום מדורג, יציב בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין ואחראי של חובת הרכישה המוטלת על מחלבות גדולות, קביעת כמות הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן, שלפיה תוך שמירה על איזון בין צורכי היצרנים המוגנים לבין בתקופה שמיום תחילתו של החוק המוצע עד לכניסתה יציבות פעילותן של המחלבות בתקופת הביניים.

לתוקף של החלטה ראשונה של השר לפי סעיף 12ז(א)(1), סעיף 90 מוצע לקבוע לוחות זמנים לקביעת צו ראשון תעמוד כמות הליטרים המוגנים של כל יצרן על כמות לפי סעיף 12ו(2) ולמתן החלטות ראשונות לפי מכסות החלב שנקבעו לו לשנת 2025 לפי סעיף 7 לחוק סעיף 12ז(א)(1) ו–(2)(ב).

משק החלב כנוסחו ערב ביטולו בסעיף (5)85 להצעת החוק, בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי צו ראשון לעניין ההיקף בניכוי ליטרים שנפדו במסגרת תוכנית הפדיון. גם קביעה זו הכולל של ליטרים מוגנים לשנת 2027 ייקבע עד יום י"ט נועדה לעגן נקודת מוצא ברורה ואחידה, הנשענת על נתון באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026).

קיים ומוכר ליצרנים ולמחלבות, ומאפשרת המשך פעילות

סדורה בתקופת הביניים. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי החלטה ראשונה לעניין

קביעת כמות הליטרים המוגנים לכל יצרן מוגן בשנת 2027,

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין לפי סעיף 12ז(א)(1), תינתן עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ו כמות הליטרים המוגנים שתהיה חייבת מחלבה גדולה (1 באוגוסט 2026).

הרוכשת חלב גולמי מייצור מקומי לרכוש, שלפיה בתקופה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 887

(ג) החלטה ראשונה לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב) לחוק משק החלב כנוסחו בסעיף __ לחוק

זה, לעניין כמות הליטרים המוגנים שתחויב מחלבה גדולה לרכוש בשנת 2027, תינתן

עד יום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026).

פרק י"ז - הוראת 91. על ערר על החלטה של ועדת המכסות שהוגש לוועדת הערר לפי סעיף 11(א) לחוק משק מעבר לעניין ערר החלב כנוסחו ערב ביטולו בסעיף (6)85 לחוק זה ועל ערעור על החלטת ועדת הערר וערעור מינהלי שהוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 11(ד) כנוסחו ערב ביטולו כאמור, ימשיכו לחול הוראות סעיף 11 לחוק משק החלב כנוסחו ערב ביטולו.

דברי הסבר

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי החלטה ראשונה לעניין סעיף 91 מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין עררים שהוגשו כמות הליטרים המוגנים שתחויב מחלבה גדולה לרכוש לפי סעיף 11 לחוק משק החלב, כנוסחו ערב בשנת 2027, לפי סעיף 12ז(א)(2)(ב) תינתן עד י"ט באלול ביטולו בסעיף (5)85 לחוק המוצע. הוראה זו נועדה להבטיח התשפ"ו (1 בספטמבר 2026). רציפות דיונית והגינות משפטית ביחס להליכים שהחלו קביעת לוחות הזמנים הברורים לקביעת צו ערב התיקון המוצע.

ראשון לפי סעיף12ו(2) ולקבלת החלטות ראשונות לפי הסדר זה קובע כי ערר על החלטה של ועדת המכסות סעיף 12ז(א)(1) ו–(2)(ב), לגבי שנת 2027, נועדה לחזק את שהוגש לוועדת הערר לפי סעיף 11(א) לחוק משק החלב הוודאות הרגולטורית, למנוע הארכת יתר של תקופת לפני תחילתו של החוק המוצע וערעור שהוגש לבית משפט המעבר, ולהבטיח מעבר מסודר מהסדר זמני המבוסס על לעניינים מינהליים על החלטת ועדת הערר כאמור, יתבררו מכסות העבר להסדר פרטני ועדכני התואם את עקרונות בהתאם להוראות סעיף 11 כנוסחו ערב ביטולו כאמור, וזאת ההסדרה החדשה. כדי למנוע שינוי בדיעבד של המסגרת הנורמטיבית החלה על ההליך ולשמור על ציפיות לגיטימיות של הצדדים להליך.

888 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

נספח לדברי ההסבר

זה הנוסח של ההגדרות והסעיפים בחוק משק החלב, קביעת היקף הייצור הכולל

שמוצע בפרק זה לבטלם: .4 (א) השר יקבע, בצו, מדי שנה, את היקף הייצור

"הגדרות המקומי הכולל לאותה שנה לכלל היצרנים (להלן - היקף

2. בחוק זה - הייצור הכולל), על פי ההיקף החזוי של מלוא הצריכה של

חלבון חלב ומוצריו או של שומן חלב ומוצריו, לפי הגבוה

"ארגון יציג" - ארגון שהוכר לפי סעיף 6; מביניהם.

"ועדת הערר" - ועדת הערר שהוקמה לפי הוראות סעיף 11; (ב) השר רשאי, בצו, לשנות את היקף הייצור הכולל שקבע לפי סעיף קטן (א), במהלך השנה, אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת.

"חלב במכסה" - כמות החלב הגולמי שייצר יצרן במסגרת

מכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם החלביים (ג) לעניין סעיף זה, "מוצר חלב" - מוצר שאינו חומרי שיוצרו ממנה; גלם חלביים, המכיל חלב גולמי או חומרי גלם חלביים בשיעור העולה על 50 אחוזים ממשקלו.

"חלב בקר במכסה" - חלב בקר גולמי שהוא חלב במכסה;

ועדת המכסות

.5 (א) השר ימנה ועדה לקביעת מכסות חלב (להלן -

"חלב לצריכה עצמית" - חלב שיוצר בידי אדם, בכמות ועדת המכסות), שחבריה יהיו המנהל הכללי של מועצת שאינה עולה על 1,000 ליטר בשנה ליחיד או 50,000 החלב, והוא יהיה היושב ראש, ושני נציגי השר מבין עובדי ליטר בשנה לאגודה שיתופית, ושנועד לצריכת אותו משרדו.

אדם ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית

ובני ביתם; (ב) מועצת החלב תעניק לוועדת המכסות את

השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע

"חלב עודף" - כמות החלב הגולמי שייצר יצרן מעבר לפעילות ועדת המכסות, יפעלו אותם עובדי המועצה למכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה.

החלביים שיוצרו ממנה;

(ג) נציג של ארגון יציג ישמש משקיף בוועדת

"ייצור מקומי" - ייצור חלב גולמי בידי יצרן; המכסות ויוזמן להשתתף בדיוניה; נקבע ארגון יציג נוסף לפי הוראות סעיף 6(ב), רשאי השר להורות על מינוי נציגו "מחלבה מורשית" - מחלבה המחזיקה ברישיון לפי צו כמשקיף בוועדת המכסות לתקופות קצובות, ובלבד שבכל הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו תקופה לא ישמש כמשקיף יותר מנציג אחד של ארגון יציג.

והחסנתו), התשכ"א-1960; הכרה בארגון יציג

"מכסת חלב" או "מכסה" - כמות החלב הגולמי שרשאי .6 (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, יכיר בארגון מי שעוסק בייצור ובשיווק חלב, לייצר ולשווק בשנה הפועל לקידום עניינם של כלל היצרנים כארגון יציג;

פלונית בהתאם לקביעה לפי סעיף 7; הכרה כאמור תיעשה בהתחשב במספר היצרנים החברים

בארגון, בהיקף הכולל של מכסות החלב שלהם ובפריסה

הגאוגרפית של משקיהם.

"עודפי חלב במכסה" - חלב במכסה שלא נצרך בשוק

המקומי; (ב) ראה השר כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים

יש צורך בהכרה בארגון יציג נוסף, רשאי הוא להכיר בארגון

נוסף כארגון יציג, לפי הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה

פרק ג': שיווק חלב גולמי השיקולים המנויים בו.

קביעת מכסות חלב

סימן א': הסדרת הייצור והשיווק

.7 (א) ועדת המכסות תקבע מכסות חלב ליצרנים,

ייחוד השיווק

ותהיה רשאית לשנותן, להעבירן, להתנותן בתנאים או

.3 (א) שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מייצור לעשות בהן כל פעולה אחרת, לפי הוראות חוק זה.

מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על פי סעיף קטן (ב) או

(ב) סך כל מכסות החלב שייקבעו בכל שנה לפי סעיף

לפי כל דין.

קטן (א), לא יעלה על היקף הייצור הכולל לאותה שנה.

(ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי,

(ג) לא תיקבע מכסת חלב אלא למי שמתקיימים בו

בהתייעצות עם השר, להתיר ייבוא מוצרי חלב לישראל,

כל אלה:

בכפוף להוראות כל אמנה בין־לאומית שמדינת ישראל

צד לה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 889

(1) הוא בעל מקנה; (ה) לא ייצר ולא ישווק אדם מוצר שיוצר מחלב גולמי

(2) המקנה נמצא במשקו; או מחומרי גלם חלביים, אלא אם כן החלב הגולמי, חומרי

הגלם החלביים או המוצר כאמור, הם מייצור מקומי או

(3) הוא מתגורר ביישוב שבו נמצא המקנה דרך שיובאו לפי כל דין.

קבע;

(ו) יצרן לא ייצר ולא ישווק ומחלבה לא תרכוש ולא

(4) עיסוקו בייצור חלב גולמי מהמקנה האמור תמכור חלב עודף או עודפי חלב במכסה, אלא לפי הוראות בפסקה (1) ובשיווקו, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים. שקבעה מועצת החלב בהתאם לתקנות לפי סעיף 12(ב).

(ד) לא תיקבע מכסת חלב לתאגיד, אלא אם כן הוא איסור השמדת חלב במכסה וחלב עודף

בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית

שחבריה הם יחידים, וכן אגודה שיתופית שחבריה אינם .9 לא ישמיד אדם חלב במכסה או חלב עודף אלא בהיתר יחידים, אם נקבעה לה מכסת חלב לפני תחילתו של חוק זה. מאת ועדת המכסות או אחד מחבריה שהיא הסמיכה לעניין זה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאית ועדת

המכסות לקבוע מכסת חלב - מס על העברת מכסה

(1) למי שאין באפשרותו, באופן זמני, לייצר חלב .10 על תמורה המתקבלת אצל יצרן שהעביר את מכסתו, גולמי במשקו, בין משום שמדובר במי שנקבעה לו במלואה, ליצרן אחר, בהתאם להיתר לפי סעיף 7(ו), עד מכסת חלב לראשונה ובין מחמת נסיבות משקיות לסכום שיקבע השר, יחול מס בשיעור של 10 אחוזים.

או אישיות חריגות אחרות, ולהתיר לו לייצר את ועדת ערר

מכסת החלב שנקבעה לו במשקו של יצרן אחר, .11 (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת או בתנאים שתקבע; היתר יינתן לתקופה שאינה המכסות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר בתוך 45 עולה על שלוש שנים רצופות; ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.

(2) ליצרן שמקנהו אינו נמצא במשקו, אם (ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם:

התקשר בשותפות עם יצרן אחר לאחר שוועדת

המכסות קבעה, לפי סעיף 12(א)(4), שתנאי (1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

השותפים בה יעסוק בפועל בייצור חלב ושאין (2) שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו בהם כדי לפגוע ביישומן של מטרות חוק זה או והשני מתוך רשימה שהגיש לו ארגון יציג.

של הוראות לפיו.

(ג) על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים,

(ו) מכסת חלב אינה ניתנת להעברה, כולה או התשנ"ב-.1992

מקצתה, אלא על פי היתר בכתב של ועדת המכסות

ובהתאם לתקנות לפי סעיף 12(א). (ד) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט

לעניינים מינהליים.

(ז) ועדת המכסות תיתן למי שעלול להיפגע

מהחלטתה לפי סעיף זה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, תקנות לעניין הסדרת הייצור והשיווק בדרך שתורה בהתאם לתקנות לפי סעיף 12(א)(6). .12 (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ייצור ושיווק חלב ומוצריו ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מכסות חלב, ובין השאר בעניינים אלה:

.8 (א) לא ייצר אדם חלב גולמי אלא אם כן הוא יצרן

או אם החלב מיועד לצריכה עצמית. (1) עקרונות כלליים ודרכים לקביעת אמות

מידה לחלוקה ולקביעה של מכסות חלב ליצרנים

(ב) לא ייצר יצרן חלב גולמי אלא במשקו ובהתאם קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה למכסת החלב שנקבעה לו לפי חוק זה. הגבלה על קביעת מכסה ליצרן בשל אי־עמידה

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי יצרן לייצר בהוראות לפי חוק זה, ובלבד שחלוקת המכסות חלב גולמי במשקו של יצרן אחר אם ניתן לו היתר מוועדת תיעשה על בסיס חלוקת המכסות בשנים המכסות לפי סעיף 7(ה). הקודמות, לשם השגת מטרות חוק זה ועל פי שיקולים נוספים לרבות פריסת ההתיישבות

(ד) לא ישווק אדם חלב גולמי - ופיתוח הכפר וצמצום פערי מכסות בין יצרנים;

(1) אלא אם כן הוא יצרן או מחלבה מורשית; (2) הוראות לעניין קביעת מכסת חלב משתנה

(2) אלא למחלבה מורשית. לפי תקופות השנה, ושינוי מכסה במהלך השנה;

890 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) ביטול של מכסות חלב שנקבעו, העברת (4) הדרכים שבהם תטפל מועצת החלב, בעצמה

מכסות בין יצרנים, לרבות המנגנונים להעברה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף ובעודפי חלב ולקביעת התמורה שתשולם בעבור ההעברה; במכסה, לרבות הוראות שתיתן המועצה לעניין זה

(4) אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות ובכלל זה הוראות לפינוים או להשמדתם ואופן בין יצרנים, ובכלל זה הגבלות על מספר מימון פעולות אלה, ובלבד שהוראות של המועצה השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים וגודל מכסותיהם; אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר;

(5) הגבלות על הפסקה זמנית או קבועה של

ייצור חלב; (5) הוראות לעניין תשלום למחלבות מקרנות

כאמור בסעיף 29, בעבור ייצור חומרי גלם חלביים

(6) המניין החוקי של ועדת המכסות ודרכי ומוצרי חלב, שיוצרו מחלב עודף או מעודפי חלב עבודתה, לרבות דרכים לטעון לפניה לפי במכסה;

הוראות סעיף 7(ז);

(6) הוראות לעניין ניהול חשבונות של יצרנים

(7) דרכי מסירת הודעות, לרבות הודעות ומחלבות וחובות דיווח שלהם למועצת החלב

ליצרנים בעניין קביעת מכסותיהם; בדבר הייצור והשיווק של חלב גולמי, חומרי גלם

(8) קביעת חובות דיווח של מועצת החלב חלביים ומוצרי חלב;

וועדת המכסות לשר. (7) הוראות לעניין הטיפול בחלב, בחומרי גלם

(ב) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור חלביים, ובמוצרי חלב שנתפסו לפי סעיף 34(ב)(2), ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת ובכלל זה השמדתם.

ייצור ושיווק של חלב גולמי ולעניין ויסות של כמויות

החלב במשק, ובכלל זה את סמכויות מועצת החלב וועדת

המכסות בעניינים אלה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע אמות מידה למחירי מוצרי חלב

השר, בין השאר - .15 על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, לצורך קביעת

(1) הוראות לעניין ייצור חלב גולמי ושיווקו מחירים למוצרי חלב לפי פרק ה' לחוק הפיקוח, תקבע ועדת למחלבות, לרבות בדבר ייצור והעברה לצריכה המחירים כהגדרתה בחוק האמור, אמות מידה שלפיהן, עצמית, לעניין איכות החלב שישווק למחלבות בין השאר, מחירי מוצרי החלב יעודכנו בהתאם למועדם וקביעת תמריצים, חיוביים או שליליים, ליצרנים ולשיעורם המצטבר של השינויים במחירים המזעריים של בקשר לאיכות החלב; חלב בקר במכסה.

(2) איסור על התקשרות בין יצרנים למחלבות

לתקופה העולה על שלוש שנים; הוראות מעבר לעניין מכסות

(3) הדרכים שבהן תווסת מועצת החלב, בעצמה .43 הוראות סעיפים 2, 3, 4, 5, 5ב, 8(ב) ו–(ג) ו–9 לצו או באמצעות מחלבות, חלב מכסה בין עונות הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-1967 השנה ובין ימות השבוע ואופן מימון הוויסות, (בסעיף זה - צו הפיקוח), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או תקנות לפי סעיף 12(א) לחוק זה בעניינים המנויים בסעיפים מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו האמורים, ואולם הסמכויות הנתונות למנהל באותם מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא סעיפים, יהיו נתונות לוועדת המכסות לפי חוק זה החל בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר; במועד מינויה, ויראו את מי שנקבעה לו מכסת חלב לפי צו הפיקוח, כמי שנקבעה לו מכסת חלב לפי חוק זה."

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 891

פרק י"ח: נתוני אשראי

תיקון חוק נתוני 92. בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016208 -

אשראי

דברי הסבר

פרק י"ח חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן בדברי סמכויות הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, לרבות מתן כללי ההסבר לפרק זה - החוק) שם לו למטרה לקבוע הוראות לעניין תיקון פגמים, הרחבת השימושים במידע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות המתקבל מאת המאגר ובתוצריו, כדי לאפשר את שכלול לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים שוק האשראי בישראל, ועוד הוראות שונות הנדרשות בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק לנוכח הפקת לקחים מפעילות המאגר בשנים האחרונות, ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי ושמוצע להטמיע, בין בחוק ובין בהוראות שייקבעו מכוחו, לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך גם בכל הנוגע למאגר התאגידים, בשינויים המחויבים, שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות הכול כמפורט להלן.

שהנתונים מתייחסים אליהם, ומניעת פגיעה בה במידה שוק האשראי הקמעונאי בישראל כמו גם שוק האשראי העולה על הנדרש, והכול למען המטרות שנקבעו בחוק לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, מאופיין בריכוזיות

- הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת גבוהה, ונשלט על ידי תאגידים בנקאיים. כך, בעוד שבסוף הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים שנת 2023, כ–65% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי המערכת הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק הבנקאית, באשראי לעסקים קטנים ובינוניים הדומיננטיות ישראל לשם ביצוע תפקידיו. של המערכת הבנקאית גבוהה יותר באופן משמעותי, כאשר החוק נכנס לתוקף ביום ט"ז בניסן התשע"ט 12(באפריל נתח השוק של המערכת הבנקאית באשראי כאמור עמד 2019), ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני בשנת 2024 על %.92 יתרה מזאת, הריכוזיות בשוק האשראי אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין השאר, מתבטאת גם בריכוזיות המערכת הבנקאית עצמה, כאשר אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות נתח השוק המצרפי של שני הבנקים הגדולים במערכת ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי עמד בשנת 2024 על 56%, ונתח השוק של חמשת הבנקים ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות הגדולים במערכת עמד על 99%.

אלה, ומספקת מידע על אודות לקוחות לנותני אשראי, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים קטר צמיחה בהתאם להוראות החוק, כדי לשכלל את שוק האשראי משמעותי למשק הישראלי. על פי דוח מצב העסקים הקטנים בישראל (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - מאגר היחידים). והבינוניים בישראל, בשנת 2023 כ–960% מהמועסקים לתיקונים המוצעים בפרק זה שתי תכליות מרכזיות, במשק עבדו בעסקים קטנים ובינוניים, והם היו אחראיים כמפורט להלן. ל־55% מהתוצר במגזר העסקי. מגזר זה צומח באופן רציף התכלית הראשונה היא ליצור את התשתית אשר ועקבי על פני השנים, גם לצד משברים אקסוגניים, ואילו תאפשר, בהתאם לסמכויות הנגיד לפי סעיף 112 לחוק, עלויות האשראי והנגישות לאשראי עדיין מהוות אחד להקים מאגר נתוני אשראי לגבי תאגידים (להלן בדברי מחסמי הצמיחה המשמעותיים שלו. הדבר בא לידי ביטוי, ההסבר לפרק זה - מאגר התאגידים) לטובת איסוף בין השאר, בכך ששיעור האשראי הניתן למגזר עסקי זה והנגשת נתוני אשראי לגבי גופים אלה, במטרה להגביר נמוך משמעותית משיעורו בתוצר העסקי.

את התחרות בשוק האשראי לתאגידים, ובפרט לתאגידים לפי מחקר שנערך בבנק ישראל בשנת 2023, מאז קטנים ובינוניים, ולשכלל את הקצאת האשראי במערכת שנחקק החוק והחל לפעול בשנת 2019 מאגר נתוני האשראי הפיננסית. במסגרת זו, מוצע גם לאפשר שימוש במידע רחב לגבי לקוחות יחידים, חלו תמורות חיוביות בצמצום היתרון יותר לגבי תאגידים לצורכי בנק ישראל, למילוי תפקידיו על התחרותי שהיה למערכת הבנקאית שהחזיקה בנתוני פי דין. לפי החוק הקיים, רשאי בנק ישראל לעשות שימוש הלקוחות. השינוי אפשר גם לנותני אשראי שאינם הבנק שבו במידע לא מזוהה שנמצא במאגר היחידים וזו גם אחת מנהל הלקוח את חשבון העובר ושב (להלן בדברי ההסבר ממטרות החוק. לגבי תאגידים והפרטים המזהים של בעלי לפרק זה - עו"ש), גישה לנתוניו של הלקוח באופן שתרם זיקה לתאגידים, כהגדרתם המוצעת, מוצע להרחיב את לתחרותיות בשוק האשראי. עד הקמת המאגר, המידע על השימוש של בנק ישראל במידע המצוי במאגר ולאפשר לו הלקוח היה נמצא כמעט בבלעדיות בידי הבנק שבו התנהל גם שימוש במידע מזוהה (ראו דברי ההסבר לסעיפים 54א חשבון העו"ש של הלקוח, ובאמצעות מידע זה, הבנק היה ו–54ב, כנוסחם בסעיף (44)92 להצעת החוק. יכול לתמחר את האשראי ללווה בהתאם לרמת הסיכון של התכלית השנייה היא לשפר ולטייב את אופן עבודת לווה מסוים. לעומת זאת, מלווה שאין בידיו מידע על רמת המאגר הקיים בכל הנוגע לנתוני אשראי לגבי יחידים. לשם הסיכון של הלווה, היה צפוי לתמחר את האשראי לאותו הבטחת הפעילות היעילה של המערכת מוצע, בין השאר, לווה במחיר המבטא רמת סיכון ממוצעת של אוכלוסיית לקבוע הוראות שיסדירו את אופן עבודת המאגר, הרחבת הלווים הפונים אליו לקבל אשראי ומסכימים לתנאי עסקת 208 ס"ח התשע"ו, עמ' 838; התשפ"ב, עמ' 329.

892 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בסעיף 1 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) ברישה, הסיפה החל במילים "לקבוע הסדר כולל" תסומן כפסקה (1),

ובה, אחרי "פרטיות הלקוחות" יבוא "שהם יחידים, והסודות המסחריים

של לקוחות שהם תאגידים" ובמקום "פגיעה בה" יבוא "פגיעה בהם";

(2) פסקה (1) תסומן כפסקת משנה (א), ובה, המילה "הקמעונאי" -

תימחק;

דברי הסבר

האשראי המוצעים. פער זה אפשר לבנק המנהל את העו"ש מטרה נוספת של החוק בנוסחו היום היא יצירת בסיס להציע הצעת ערך אופטימלית ללקוח (כמו ריבית נמוכה מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע יותר), בשונה מנותן האשראי שאינו בעל המידע. מחקר של תפקידיו (ראו סעיף 1(א)(4) לחוק). בשים לב לאפשרות בנק ישראל בנושא מצא שפרמיית 'לקוח-שבוי' ששילמו הרחבת המאגר כך שיכלול גם נתוני אשראי לגבי תאגידים, לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון מוצע לעדכן ולהרחיב מטרה זו כך שתחול על מידע מזוהה העובר ושב היחיד שלהם, הצטמצמה באופן מובהק לאחר על תאגידים לצורכי בנק ישראל. נוסף על כך, מוצע לאפשר הקמת המאגר. ממצאים אלה מהווים אינדיקציה ראשונית לבנק ישראל לעשות שימוש במידע מזוהה לגבי בעלי זיקה לכך ששיתוף נתונים דרך המאגר מוביל לצמצום הפערים לתאגידים ובכלל זה לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי במחיר האשראי על ידי הקטנת התלות של לקוחות בבנק כהגדרתו המוצעת.

שבו הם מנהלים את חשבון העובר ושב שלהם. נוסף על כך, מוצעים כאמור תיקונים ושיפורים בהסדר בניגוד לתחום הקמעונאי אשר, כאמור, נהנה הקבוע לעניין מאגר היחידים, שנובעים מהניסיון שנצבר מהיתרונות של חקיקת החוק, מסקרים שערכה הסוכנות בהפעלת החוק בשנים האחרונות מאז כניסתו לתוקף, הכול לעסקים קטנים ובינוניים עולה ששיעור גבוה של עסקים כפי שיפורט להלן.

כאמור אינו מקבל מענה לבקשת האשראי וחווה מחנק סעיף 92 לפסקה (1)

אשראי שהביא לצמצום היקף הפעילות של אותם עסקים

עד כדי סגירה. זאת, על אף שהעסקים הקטנים והבינוניים סעיף 1(א) בחוק קובע כי מטרת חוק זה היא לקבוע מהווים קטר צמיחה משמעותי למשק הישראלי. לנוכח הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי. סעיף 1(ב) לחוק קובע האמור, יש חשיבות להרחבת המאגר כך שיכלול גם מידע כי לצד ההסדר הכולל, חוק זה נועד לקבוע הסדר לעניין על תאגידים. איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

בסיס מסוים לאפשרות הרחבת המאגר כאמור, קיים בפסקה זו מוצע להתאים את מטרות החוק להקמת מאגר היום בסעיף 112 לחוק, אשר מסמיך את נגיד בנק ישראל, התאגידים ולניהולו, ולטייב את נוסח הסעיף כך שיובהר בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של שהדרישה לשמור על פרטיות הלקוחות עניינה בלקוחות הכנסת, לקבוע כללים בעניין העברת מידע על תאגידים שהם יחידים ואילו לגבי לקוחות שהם תאגידים הדרישה למאגר. עם זאת, החוק היום נעדר פירוט הכרחי ביחס לאופן תהיה שמירה על סודותיהם המסחריים. כמו כן, לנוכח החלת הוראות החוק לגבי מידע על תאגידים, וכמו כן לא התיקונים המוצעים לעניין שימושי בנק ישראל במידע נקבע בחוק אילו הוראות ממנו יחולו לעניין מאגר נתוני על אודות תאגידים, לרבות מידע מזוהה, מוצע לתקן את האשראי לגבי תאגידים, ובאיזה אופן. לפיכך, מוצעים בפרק המטרה הקבועה כיום בפסקה (4) לסעיף קטן (א) ולהפרידה זה תיקונים שנועדו ליצור תשתית טובה יותר שתאפשר לפסקה נפרדת, כך שיובהר כי אחת ממטרות החוק היא לנגיד לבחון את הפעלת סמכותו לפי סעיף 112 לחוק קביעת הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע - מזוהה ובלתי ולהקים מאגר נתוני אשראי גם לגבי תאגידים. במסגרת מזוהה - שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו התיקון המוצע, פורטו, ביחס לכל סעיף בחוק שבו הדבר וזוהי מטרה נפרדת שעומדת בפני עצמה (ראו דברי ההסבר נדרש, השינויים בהסדר שיחול לעניין תאגידים משיוקם לסעיפים 54א ו–54ב לחוק, כנוסחם המוצע בפסקה)(44).

מאגר התאגידים. מדובר בשינויים שנובעים מההבדל

באופי מאגר התאגידים, כגון התייחסות לחובת סודיות נוסף על כך, מוצע למחוק מהמטרות את ההתייחסות מסחרית במקום להגנה על הזכות לפרטיות שאינה קיימת למידע על עוסקים בסעיף קטן (ב), בשים לב לביטול הייחוד ביחס לתאגידים, וכן התייחסות להעברה ושימוש במידע לעניין מידע על עוסקים בחוק כפי שיפורט להלן.

על מי שאינו הלקוח בעסקת אשראי מסוימת, לנוכח המבנה לפסקאות (2), (11)(א)(2) ו–(ב), (29), (64)(א)(2) ו–(74) התאגידי שבו לעיתים נדרש מידע לא רק על התאגיד עצמו אלא גם ביחס לבעלי זיקה לתאגיד כהגדרתם המוצעת, סעיף 2 לחוק קובע את ההגדרות לחוק. מוצע לתקן לדוגמה בעלי שליטה בתאגיד. הגדרות קיימות ולהוסיף הגדרות למונחים חדשים הנדרשים לצורך התיקונים המוצעים בפרק זה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 893

(3) פסקאות (2) ו–(3) יסומנו כפסקאות משנה (ב) ו–(ג), בהתאמה;

(4) פסקה (4) - תימחק;

(5) אחרי פסקה (1) יבוא:

(2)" לקבוע הסדר שעניינו יצירת בסיס מידע מזוהה ולא מזוהה

שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.";

(ב) סעיף קטן (ב) - בטל;

(2) בסעיף 2 -

(א) לפני ההגדרה "בעל עניין" יבוא:

""בעל זיקה", לתאגיד - אחד מאלה:

(1) לווה, במשותף עם התאגיד, בעסקת אשראי;

(2) ערב להתחייבויות התאגיד בעסקת אשראי;

(3) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי, ובלבד

שהתאגיד אינו נותן ערבות כאמור דרך עיסוק;

דברי הסבר

להגדרות "בעל זיקה" ו"בעל שליטה" - במטרה לטייב (ד) בעל שליטה בתאגיד, כהגדרתו המוצעת (ראו הסבר את יכולת הערכת פירעון התשלומים של תאגידים, מוצע להלן).

שיתאפשר לנותן אשראי, בכפוף להסדרים הקבועים בחוק נתונים על אודות גורמים אלה, שמוצע להגדיר כבעלי והמפורטים להלן, לקבל מידע על אודות מי שהוא 'בעל זיקה לתאגיד, עשויים להיות בעלי משמעות לבחינת יכולת זיקה' לתאגיד, והמידע על אודותיו רלוונטי לעניין מתן החזר האשראי של התאגיד הקשור. יצוין כי בעל הזיקה ההלוואה. לשם כך, מוצע לקבוע כי בעל זיקה יהיה יחיד במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) יכול להיות לקוח או תאגיד שהוא אחד מאלה: בעצמו בעסקת האשראי, שכן הוא לווה או ערב, והוא יכול

(א) לווה במשותף עם התאגיד בעסקת אשראי, לדוגמה להיות גם מי שאינו הלקוח, במצבים שבהם הוא לווה או במצב שבו ניתנה הלוואה לשני תאגידים במשותף, או ערב בעסקת אשראי אחרת.

לתאגיד וליחיד במשותף; כדי ליצור ודאות בנוגע לזהות בעל שליטה בתאגיד,

(ב) ערב להתחייבות התאגיד בעסקת אשראי; ויובהר כי מוצע לקבוע, לעניין זה, שיחיד או תאגיד יוגדר כ"בעל לא יראו בממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם שליטה" כאשר מתקיים לגביו אחד מאלה:

ויחידות הסמך שלהם, כבעלי זיקה לפי החוק, גם בנסיבות (1) הוא מחזיק, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר שבהן אחד מגופים אלה ערב להתחייבות של תאגיד, כמו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כהגדרתם בחוק למשל בפעילות הקרן להעמדת הלוואות לעסקים קטנים הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן בדברי ההסבר ובינוניים בערבות המדינה או במצבים אחרים, ובמקרה זה לפרק זה - חוק הבנקאות (רישוי), אמצעי שליטה בתאגיד);

ייתכן שבמקרה זה יפורט לצד עסקת האשראי הרלוונטית

כי היא ניתנה בערבות המדינה, כחלק מנתוני האשראי (2) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 25% או יותר מסוג שיימסרו לגבי התאגיד; מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

(ג) מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו בעסקת אשראי,

ובלבד שהתאגיד אינו נותן ערבות כאמור דרך עיסוק; מוצע (3) מי שבידו היתר שליטה בתאגיד שניתן לו לפי דין למעט מההגדרה תאגידים שעיסוקם הוא מתן ערבות, כדי מאת הגורם המוסמך לפי דין לפקח על פעילותו (להלן להימנע מהעברת מידע בהיקף רחב לגבי לקוחות רבים של בדברי ההסבר לפסקה זו - גורם מפקח), כאשר מובהר כי אותו תאגיד, כאשר מידע זה אינו נדרש בהכרח או אינו "היתר שליטה" כולל גם אישור מכל סוג להעברת השליטה מהותי לצורכי חיתום של התאגיד, למשל במצב של בנק בתאגיד;

המנפיק ערבות בנקאית ללקוח במסגרת פעילותו הרגילה, (4) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו לגורם מפקח כי הוא בעל ויצוין כי במקרים אלה, הנפקת הערבות כן תופיע בנתוני שליטה בו. לעניין זה מוצע לציין במפורש בעל שליטה האשראי של בעל הזיקה עצמו; בתאגיד מדווח, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

894 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "בעל שליטה" - אחד מאלה:

(1) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר מסוג

מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כהגדרתם בחוק הבנקאות

(רישוי) (בהגדרה זו - אמצעי שליטה בתאגיד);

(2) מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, 25% או יותר מסוג

מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק

במחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

(3) מי שבידו היתר שליטה בתאגיד שניתן לו לפי דין מאת

הגורם המוסמך לפי דין לפקח על פעילותו (בסעיף זה - גורם

מפקח); לעניין זה, "היתר שליטה" - לרבות אישור מסוג אחר

להעברת השליטה בתאגיד;

(4) מי שגוף מפוקח דיווח לגביו לגורם מפקח כי הוא בעל

שליטה בו, ובכלל זה בעל שליטה בתאגיד מדווח, כהגדרתו

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968209; לעניין זה, "גוף מפוקח" -

גורם שחלה עליו אסדרה כהגדרתה בחוק עקרונות האסדרה,

התשפ"ב-2021210;

(4) אדם שמתקיימים לגביו תנאים שקבע הנגיד, בהסכמת

השר, בהתבסס על יכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, בין

לבד ובין יחד עם אחרים;";

(ב) אחרי ההגדרה "בעל עניין" יבוא:

""בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן שירותי

תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

"גוף ממשלתי" - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות

הסמך שלהם או תאגיד שהוקם לפי חוק, למעט בנק ישראל;";

דברי הסבר

(5) מי שעמד בתנאים שקבע הנגיד, בהסכמת שר להגדרה "גוף ממשלתי" - מוצע להגדיר "גוף ממשלתי" המשפטים, בהתבסס על יכולתו להכווין את פעילותו כגוף הנמנה עם הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות של התאגיד. כאמור, יובהר כי לא יראו בממשלה ומשרדי יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, או תאגיד שהוקם לפי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, כבעלי חוק, למעט בנק ישראל. הגדרה זו נדרשת לנוכח הצורך זיקה לפי החוק. בקבלת הסכמת השר הממונה על מקור המידע הממשלתי בהתאמה למונחים שנקבעו בחוק הסדרת העיסוק לכללים שיקבע הנגיד בדרך הקבועה בסעיף 112 לחוק, בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן כתיקונו המוצע בפרק זה, אשר יחולו על מקור מידע כאמור.

בדברי ההסבר לפרק זה - חוק הסדרת העיסוק בשירותי מוצע לתקן את ההגדרות "דוח ריכוז נתונים רגיל" תשלום), מוצע למחוק את ההגדרה "מנפיק אמצעי ו"דוח ריכוז נתונים מלא", ולקבוע שאלה לא יכללו מידע תשלום", שזו לשונה: אשר נאסף במאגר לגבי תאגידים לטובת שימוש בידי בנק ""מנפיק אמצעי תשלום" - תאגיד עזר כהגדרתו בחוק ישראל לצורך מילוי תפקידיו בהתאם למטרה האמורה הבנקאות (רישוי), הנותן שירות של הנפקה של אמצעי בסעיף (2)1 לחוק, כנוסחו המוצע בפסקה (1). עוד מוצע תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;". להקנות לנגיד סמכות לקבוע את התקופה שלגביה יתייחס במקום הגדרה זו, מוצע להוסיף לחוק את ההגדרה המידע בדוח ריכוז נתונים מלא ובלבד שתקופה זו לא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". זאת, בהתאם תעלה על 10 שנים מהמועד שבו הועבר המידע לגבי הלקוח לשינוי המונחים שנקבע בחוק הסדרת העיסוק בשירותי למאגר.

תשלום. בהתאם למונחים המעודכנים כאמור, מוצע גם

תיקון להגדרה "מקור מוסמך".

209 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

210 ס"ח התשפ"ב, עמ' 125.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 895

(ג) בהגדרה "דוח ריכוז נתונים רגיל", בסופה יבוא "ולעניין לקוח שהוא תאגיד

- למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל";

(ד) בהגדרה "דוח ריכוז נתונים מלא", בסופה יבוא "בתקופה שיקבע הנגיד ושלא

תעלה על 10 שנים מהמועד שבו הועבר המידע לגבי הלקוח למאגר, ולעניין לקוח

שהוא תאגיד - למעט נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל";

(ה) ההגדרה "חברת חשמל" - תימחק;

(ו) אחרי ההגדרה "חוק העונשין" יבוא:

""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,

התשע"ח-2018211";;

(ז) במקום ההגדרה "חיווי אשראי" יבוא:

""חיווי אשראי" - חיווי כמשמעותו בסעיף 33(א);";

(ח) במקום ההגדרה "לקוח" יבוא:

""לקוח" - כל אחד מאלה:

(1) יחיד שאינו קטין (בחוק זה - יחיד);

(2)" תאגיד שהוראות החוק חלות לגביו מכוח כללים שקבע הנגיד

לפי סעיף 112 (בחוק זה - תאגיד);";

(ט) ההגדרה "לשכת מידע על עוסקים" - תימחק;

(י) ההגדרה "מנפיק אמצעי תשלום" - תימחק;

דברי הסבר

מוצע לבטל את החובה המוטלת היום על חברת שלא יהיה לגביהם מידע במאגר מכיוון שאינם פעילים החשמל להעביר נתונים למאגר, ובכך למעשה היא לא במערכת הפיננסית לא התממש. כמו כן, מבדיקות שנערכו תיחשב למקור מידע לפי החוק. לשם כך, מוצע למחוק את מול חברת החשמל ורשות החשמל ממועד חקיקתו של ההגדרה "חברת החשמל" וכן לתקן, בפסקאות (11)(א)(2) החוק, עולה כי הנתונים הנמצאים כיום בידי חברת ו–(ב), (29), (64)(א)(2) ו–(74), סעיפים נוספים בחוק הנוגעים החשמל אכן אינם מטויבים ואינם מדויקים או מהימנים לחובה המתוארת לעיל של חברת החשמל. הטלת החובה דיים. עובדה זו עשויה להוביל לפגיעה בלקוחות. כמו כן, על חברת החשמל להעביר מידע למאגר נועדה להביא מבדיקות מול לשכות האשראי ומול המשתמשים בדוחות להרחבת המידע שבמאגר ולהפחתת התלות של הלקוחות האשראי עולה כי חוסר המהימנות של המידע צפוי לפגוע במידע שבידי הבנקים. ואולם כבר בעת חקיקת החוק עלו ביכולת של גופים אלה להסתמך עליו, וכמו כן, לנוכח הסתייגויות הנוגעות להכללתה של חברת החשמל כמקור העובדה שמדובר בשירות חיוני כלל לא ברור שניתן ללמוד מידע במאגר. לנוכח הסתייגויות אלה, וכן החשש כי המידע ממנו לגבי מידת העמידה של לקוחות בהתחייבויות שנטלו המצוי בידי חברת החשמל אינו מטויב דיו ואינו מדויק ולכן על עצמם. בשל כל האמור לעיל, מוצע לבטל את ההסדר לא יוכל לסייע בהשגת המטרה, נקבע בסעיף 123(ג)(2) לחוק שנקבע בחוק לעניין חברת החשמל, הן לגבי היותה מקור כי שר המשפטים, שר האוצר או הנגיד, יוכלו לדחות בצו מידע והן לגבי האפשרות שלה לקבל מידע מהמאגר את מועד התחילה לעניין חברת החשמל בתקופות נוספות ולעשות בו שימוש כקבוע בחוק.

שלא יעלו על שנתיים כל אחת. סמכות זו הופעלה כבר להגדרה "לקוח" - לנוכח האפשרות להרחבת המאגר גם פעמיים וצפויה להיות מופעלת שוב, כך שעד היום החוק לתאגידים, מוצע להחליף את ההגדרה הקיימת ללקוח עדיין לא נכנס לתוקף לעניין חברת החשמל וצפוי להיכנס אשר זו לשונה:

לתוקף רק באפריל 2027.

"לקוח" - יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק."

נכון להיום המאגר כולל נתונים לגבי כ–7 מיליון

אזרחים, מהמערכת הבנקאית אך גם מנותני אשראי אחרים. במקום הגדרה זו, ובשל הצורך בהוספת ההתאמות נתון שמעיד על כך שיש במאגר מידע ביחס לאוכלוסייה הנדרשות בחוק למקרה שבו הנגיד יפעיל את סמכותו רחבה, כך שהחשש כי יהיה שיעור משמעותי של לקוחות לפי סעיף 112 לחוק והמאגר יכלול גם נתוני אשראי לגבי 211 ס"ח התשע"ח, עמ' 310.

896 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(יא) לפני ההגדרה "מקור מוסמך" יבוא:

""מספר זהות" - כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-

1965212, ואם אין מספר זהות כאמור - מספר דרכון לרבות פרטים

לגבי המדינה שבה הונפק הדרכון;";

(יב) בהגדרה "מקור מוסמך", במקום "מנפיק אמצעי תשלום וחברת חשמל" יבוא

"ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי";

(יג) בהגדרה "מקור מידע", במקום "לפי סעיף "19 יבוא "לפי סעיפים 19 או 54א";

(יד) אחרי ההגדרה "מקור מידע" יבוא:

""מקור מידע פיננסי" - מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי סעיף

19(א)(6) עד ";(9);

(טו) בהגדרה "משתמש בנתוני אשראי", במקום "ואם קבע השר לפי סעיף "32

יבוא "ואם קבעו השר או הנגיד לפי סעיף 32(א) או (ב), בהתאמה";

(טז) בהגדרה "נותן אשראי", בסופה יבוא "ואם הלווה הוא תאגיד - מסוג שקבע

הנגיד בכללים, בדרך האמורה בסעיף "112;

(יז) בהגדרה "נתוני אשראי" -

(1) ברישה, אחרי "כפי שקבע השר לפי סעיף "107 יבוא "לגבי לקוח שהוא

יחיד, ואם קבע הנגיד כללים לפי סעיף 112 - כפי שקבע הנגיד בכללים

כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד";

דברי הסבר

תאגידים, מוצע לקבוע כי לקוח יהיה אחד משניים - יחיד כאמור - מספר דרכון לרבות פרטים לגבי המדינה שבה שאינו קטין, או תאגיד שהוראות החוק חלות לגביו מכוח הונפק הדרכון. הגדרה זו נדרשת לצורך הפרטים שיעברו כללים שיקבע הנגיד לפי סעיף 112 לחוק. כלומר, לקוח יהיה לעניין יחיד בעל זיקה לתאגיד כפי שיפורט להלן בהגדרה יחיד, ומשיקבע הנגיד כללים לפי סעיף 112 לחוק ולפיהם "נתוני אשראי".

מקורות המידע יידרשו להעביר מידע גם לעניין תאגידים, להגדרה "מקור מידע פיננסי" - מקור מידע פיננסי הוא על אזי לקוח לעניין הוראות החוק יהיה גם תאגיד. פי המוצע מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר לפי יובהר כי הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות סעיף 19(א)(6) עד (9) לחוק. מדובר במקור מידע שהוא גוף יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם אינם נכללים בהגדרה פרטי, שמוצע להחיל ביחס אליו הוראות מסוימות בסעיפים "לקוח" והוראות החוק לא יוחלו ביחס למידע על 56 ו–78 לחוק, הנוגעים לתיקון מידע לבקשת לקוח ולבירור אודותיהם. לעניין מחיקת ההתייחסות לעוסק בהגדרה תלונות הציבור, בהתאמה.

"לקוח", יובהר כי יחיד שאינו קטין, בהגדרה זו, כולל גם ההגדרה "נתוני אשראי" קובעת מהם נתוני האשראי את היחיד בפעילותו כעוסק, וגם בעל זיקה לתאגיד שהוא שיועברו בהתאם לחוק לגבי יחידים, וקובעת כי הם יחיד, ככזה. התיקון המוצע להגדרה אינו משנה את ההסדר כוללים, בין השאר, פרטים מזהים ששר המשפטים מוסמך הקיים כיום לגבי לקוח יחיד שהוא גם עוסק, ובהתאם לכך, לקבוע לפי סעיף 107 לחוק. מוצע לקבוע שביחס לנתוני יחולו על יחיד בפעילותו זו כל ההוראות החלות על יחידים. אשראי לגבי תאגידים, הנגיד יהיה מוסמך לקבוע את מוצע למחוק את ההגדרה "לשכת מידע על עוסקים" פרטי הזיהוי של התאגיד, במנגנון הקבוע היום בסעיף 112 העוסקת במי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים, כפי לחוק, כלומר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת שיפורט בהמשך. וזו לשונה: הכלכלה. נוסף על כך, מוצע להעניק לנגיד סמכות לקבוע ""לשכת מידע על עוסקים" - מי שבידו רישיון שירות בכללים, באותו אופן, נתונים נוספים אשר דרושים להערכת מידע על עוסקים;". הסיכוי שהתאגיד יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב, ובכללם נתונים הקשורים לבעל זיקה לתאגיד.

להגדרה "מספר זהות" - מוצע להגדיר את המונח "מספר לגבי בעל זיקה לתאגיד שהוא תאגיד, יוכל הנגיד לקבוע זהות" על דרך ההפניה למשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק מרשם בכללים כאמור אילו נתוני האשראי של בעל הזיקה ייכללו האוכלוסין, התשכ"ה-,1965 ולעניין מי שאין לו מספר זהות בנתוני האשראי של התאגיד שהוא הלקוח. לגבי בעל זיקה 212 ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 897

(2) אחרי פסקה (4) יבוא:

(5)" לעניין לקוח שהוא תאגיד - גם נתונים נוספים שקבע הנגיד

בכללים לפי סעיף 112, ובכלל זה נתונים כאמור לגבי בעל זיקה

לתאגיד, ולעניין בעל זיקה כאמור שהוא יחיד (להלן - יחיד בעל

זיקה) - פרטים אלה בלבד:

(1) שם;

(2) מספר זהות;

(3) פרט מזהה אחר שקבע הנגיד, בהסכמת השר";";

(יח) אחרי ההגדרה "נתוני אשראי" יבוא:

""נתונים לשימוש ייעודי של בנק ישראל" - נתונים שקבע הנגיד, לפי

סעיף 54א;

"סוד מסחרי" - כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-

1999213";;

(יט) בהגדרה "פרט מזהה" -

(1) האמור בה יסומן כפסקה (1), ובה, לפני "שם פרטי" יבוא "לגבי לקוח

שהוא יחיד "-, ובמקום "לקוח מסוים" יבוא "יחיד מסוים";

(2) לפני פסקה (1) יבוא "אחד מאלה, לפי העניין:";

(3) אחרי פסקה (1) יבוא:

(2)" לגבי לקוח שהוא תאגיד - שם התאגיד, מספר התאגיד, וכל

מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי תאגיד

מסוים;";

דברי הסבר

לתאגיד שהוא יחיד (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - יחיד לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה בעל זיקה), יהיה ניתן לכלול בנתוני האשראי של התאגיד לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט רק את שם בעל הזיקה, מספר הזהות שלו, כהגדרתו לעיל, אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". ההגדרה נדרשת ופרט מזהה אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר המשפטים (אם כדי להבהיר מהו האינטרס של תאגיד שעליו יש להגן אגב יקבע). ביחס לנתונים מזהים כאמור לגבי יחיד בעל זיקה, העברת המידע לגביו למאגר. בשונה מיחידים, שחלה חובה הוראות החוק יחולו על בעל הזיקה כאילו היה לקוח, וזאת לשמור על פרטיותם.

בהתאמות הנדרשות. כך למשל, ההוראות הקבועות בסעיף מוצע לתקן את ההגדרה "פרט מזהה" כך שתכלול 22 לחוק לעניין בקשת לקוח לאי–הכללת נתוני אשראי גם את פרטי המידע הרלוונטיים לגבי תאגידים, והם שם במאגר, יחולו לגביו כך שאותו יחיד (בעל זיקה) יוכל לבקש התאגיד, מספר התאגיד, וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, כי אותם פרטים לא ייכללו במאגר התאגידים, אף שנתונים במישרין או בעקיפין, לזיהוי תאגיד מסוים.

אלה מהווים חלק מנתוני האשראי של התאגיד המתקשר

בעסקת האשראי. לעומת זאת, ביחס להוראות לפי סעיף מוצע למחוק את ההגדרה "רישיון שירות מידע על 26 לחוק, שעניינן תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עוסקים" שעניינה רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים עריכת דוח אשראי, מוצע כי לא תידרש הסכמה של אותו הניתן לפי פרק י' לחוק, וכן מוצע למחוק את ההגדרה יחיד בעל זיקה למסירת הנתונים האמורים לגביו ללשכת "שירות מידע על עוסקים" שעניינה איסוף, ניהול והחזקה האשראי לשם הכללתם בדוח אשראי של התאגיד. של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק. וזו לשונן של ההגדרות להגדרה "סוד מסחרי" - מוצע להגדיר את המונח "סוד האמורות:

מסחרי" על דרך ההפניה להגדרה הקבועה בסעיף 5 לחוק

עוולות מסחריות, התשנ"ט-,1999 שלפיה סוד מסחרי הוא ""רישיון שירות מידע על עוסקים" - רישיון להפעלת "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן שירות מידע על עוסקים הניתן לפי פרק י';";

213 ס"ח התשנ"ט, עמ' 146.

898 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) ההגדרות "רישיון שירות מידע על עוסקים" ו"שירות מידע על עוסקים" -

יימחקו;

(3) בסעיף 4 -

(א) בסעיף קטן (ב), פסקה (2) - תימחק;

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לאסוף ולהחזיק בכל

מידע שהתקבל כדין על לקוח שהוא יחיד בפעילותו כעוסק בלבד, או

על לקוח שהוא תאגיד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור,

ולמוסרו לאחר.";

(4) סעיף 6 - בטל;

דברי הסבר

"שירות מידע על עוסקים" - איסוף, ניהול והחזקה כמו כן מוצע בפסקה (8), לערוך תיקון בסעיף 12 לחוק של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם שישקף את מחיקת ההוראה בעניין שירות מידע על עוסקים מסירה לאחר, כדרך עיסוק;". מסעיף זה. לשם כך מוצע להחליף את סעיף קטן (ג) של לפסקה (3) הסעיף האמור, שזו לשונו:

מוצע למחוק את ההוראות בחוק המתייחסות "(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, לפעילות לשכות מידע על עוסקים. זאת, בין השאר, מאחר הנעשות בידי לשכת אשראי:

שבהתאם להסדר הקבוע כיום בחוק, לשכות אלה אינן (1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, מקבלות את נתוני האשראי לגבי עוסק מהמאגר אלא הן כאמור בסעיף 13;

רשאיות לאסוף ולהחזיק במידע שהן קיבלו כדין. משכך,

בחלוף הזמן מחקיקתו של החוק, נמצא כי אין הצדקה (2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה לקבוע לגביהן הסדר מיוחד בחוק נתוני אשראי, ואין רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות הצדקה לכך שהממונה על שיתוף בנתוני אשראי יפקח על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור על פעילותן. בסעיף ".62 כך, מוצע למחוק את ההתייחסות ללשכת מידע על עוסקים בפסקה (48), מוצע לבטל את פרק י' לחוק, שמסדיר את בפסקה (2) של סעיף 4(א) לחוק, שזו לשונה: הרישוי וההפעלה של שירות מידע על עוסקים. וזה נוסחו:

(2)" לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות "פרק י': הפעלת שירות מידע על עוסקים מידע על עוסקים."

רישוי שירות מידע על עוסקים

לצד זאת, מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק כך שיובהר

שאין בהוראות אותו סעיף כדי לגרוע מהאפשרות להחזיק .61 (א) הממונה רשאי לתת רישיון שירות מידע על בכל מידע שהתקבל כדין על לקוח שהיא יחיד בפעילותו עוסקים (בפרק זה - רישיון) למבקש שמתקיימים בו כל כעוסק בלבד, או על לקוח שהוא תאגיד, לרבות נתוני אשראי אלה:

על לקוח בפעילותו כאמור, ולמוסרו לאחר. כלומר, להבהיר (1) הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות;

שהסעיף לא אוסר על איסוף מידע שהתקבל כדין, למשל

מידע פומבי או מידע שהתקבל בהסכמה, ביחס ליחיד (2) הוא רשם את מאגר המידע כמאגר מידע בפעילותו כעוסק או ביחס לתאגיד, ועל מסירתו לאחר. לפי חוק הגנת הפרטיות;

לפסקאות (4), (8), (48) עד (50), (51)(א), (52), (55), (58), (3) הוא המציא ערובה בהתאם להוראות

(59) ו–(64) עד (66) סעיף 8;

בהמשך לאמור בדברי ההסבר לפסקה (3), מוצע למחוק את (4) הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו לא ההתייחסויות הקבועות בחוק ללשכות מידע על עוסקים. הורשעו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה בין השאר מוצע, בפסקה (4), לבטל את סעיף 6 לחוק, שזו או נסיבותיה, המבקש אינו ראוי, לדעת הממונה, לשונו: לקבל רישיון, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום ".6 הפעלת שירות מידע על עוסקים בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי;

לא יפעיל אדם שירות מידע על עוסקים, אלא אם

כן הוא לשכת מידע על עוסקים ובהתאם לתנאי הרישיון

שניתן לה."

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 899

(5) בסעיף 7 -

(א) בסעיף קטן (ב) -

(1) במקום פסקה (2) יבוא:

(2)" הוא או בעל עניין בו -

(א) אינו בעל שליטה או בעל עניין בנותן אשראי או במיופה

כוח בתמורה;

(ב) אינו נשלט בידי נותן אשראי או מיופה כוח בתמורה או

בידי בעל שליטה או בעל עניין באחד מאלה;

(ג) לגבי בעל עניין במבקש - הוא אינו נותן אשראי או בעל

עניין בנותן אשראי;

בפסקה זו, "נותן אשראי" - למעט אחד מאלה:

(1) נותן אשראי אשר נותן את האשראי אגב מכירת

נכס או מתן שירות, בלבד, ואינו מפוקח על פי דין לעניין

מתן האשראי;

דברי הסבר

(5) ביכולתו להפעיל מערכת טכנולוגית תקנות לעניין הפעלת שירות מידע על עוסקים

שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות .64 השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הפעלת שירות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת המידע שבידי מידע על עוסקים בידי לשכת מידע על עוסקים, בין השאר המבקש. בעניינים אלה:

(ב) הממונה לא ייתן רישיון שירותי מידע על (1) סוג נתוני אשראי על עוסק שלשכת מידע על עוסקים למבקש אם ראה כי לא התקיימו התנאים כאמור עוסקים לא תהיה רשאית לאסוף, להחזיק ולמסור;

בסעיף קטן (א) או מטעמים שבטובת הציבור.

(2) מקורות המידע שמהם לשכת המידע על עוסקים

(ג) היה לממונה יסוד סביר להניח שמבקש הרישיון לא תהיה רשאית לאסוף נתוני אשראי;

ישתמש במידע שיקבל שלא למטרות חוק זה או שלא

יעמוד בדרישות לפי החוק, לא ייתן לו רישיון. (3) שימושים אסורים בנתוני אשראי על עוסק;

(ד) הנגיד יקבע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה (4) אופן מסירת נתוני אשראי על עוסק.

לרישיון לפי סעיף זה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים החזקת מידע

שיצורפו אליה.

.65 לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה

(ה) הוראות סעיפים 8 עד 11 יחולו, בשינויים במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע המחויבים, על רישוי שירות מידע על עוסקים. שנים לפחות מיום קבלת המידע."

הפעלת שירות מידע על עוסקים בפסקה (50), מוצע למחוק את פסקה (5) של סעיף 67(א)

.62 לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת לחוק, שעניינו במרשמים שינהל הממונה, וזה נוסחה:

שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע (5)" מרשם של לשכות מידע על עוסקים."

שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות

נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור (בפרק זה - נתוני התאמות כאמור מוצעות גם בסעיפים 68, 78, 83, 85, 86 אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות ו–89 עד 92 לחוק, בפסקאות (51), (52), (55), (58), (59) ו–(64) שקבע השר לפי סעיף 64, ככל שקבע. עד (66).

נתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא לפסקאות (5) ו–(6)

בחשבון סעיף 7 לחוק קובע תנאי סף לקבלת רישיון להפעלת

.63 לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת שירות נתוני אשראי. לפי סעיף 7(ב)(2) לחוק, אחד מתנאי מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו הסף הוא העדר זיקה (כפי שמפורטת בסעיף) למשתמש המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו בנתוני אשראי, וזאת כדי למנוע ניגודי עניינים בין לשכת ומצבו המשפחתי או הבריאותי. אשראי לבין משתמש בנתוני אשראי. מוצע להרחיב את הזיקה כך שתחול ביחס לכל נותן אשראי ולא רק ביחס 900 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) לעניין מבקש רישיון למתן שירות נתוני אשראי

לגבי לקוחות שהם תאגידים, בלבד - נותן אשראי

ללקוחות שהם יחידים, בלבד;

(3) לעניין מבקש רישיון למתן שירות נתוני אשראי

לגבי לקוחות שהם יחידים, בלבד - נותן אשראי

ללקוחות שהם תאגידים, בלבד;";

(2) בפסקה (5), במקום "הוא, בעל שליטה בו ונושא משרה בו" יבוא "הוא

או בעל שליטה בו";

(3) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) בנושאי המשרה במבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי

ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי סעיפים 7א ו־7ג;";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) הממונה רשאי, ברישיון שהוא נותן לפי סעיף זה, לקבוע כי הוא

יוגבל להפעלת שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים בלבד או

לגבי לקוחות שהם תאגידים בלבד.";

דברי הסבר

למשתמש בנתוני אשראי. הרחבה זו נדרשת כדי לשמור בשל מתן האפשרות לנגיד לקבוע, בכללים לפי 112 על הניטרליות של לשכת האשראי, וזאת כחלק מיצירת לחוק, כי מאגר נתוני האשראי יורחב גם לנתוני אשראי האמון של המשתמשים האחרים בשירות שלשכת האשראי לגבי תאגידים, מוצע להסמיך את הממונה לתת רישיון מספקת להם והצורך למנוע כניסה של הלשכה לפעילות שירות נתוני אשראי לתאגידים וליחידים, או לקבוע כי שיכולה לשים אותה בניגוד עניינים ובעימות בין אינטרסים הרישיון יוגבל להפעלת שירות נתוני אשראי לעניין לקוחות שונים. כמו כן, יש חשיבות לכך שליבת הפעילות של לשכת שהם יחידים בלבד או לעניין לקוחות שהם תאגידים בלבד.

האשראי, והמיקוד שלה, יהיו במתן שירות נתוני אשראי. יש כמו כן מוצע להוסיף לחוק, בסעיפים 7א עד 7ג כנוסחם למנוע מצב שבו לשכת אשראי תמנף את פעילות שירות המוצע, הסדר לעניין כשירות נושאי משרה בלשכת אשראי נתוני האשראי שלה כיתרון לפעילות אחרת שלה - מתן וסמכויות הממונה להתנגדות למינויים, זאת בדומה אשראי, ותמקד את המאמצים והעיסוק שלה בכך. להסדרים אחרים שקיימים לעניין זה בפקודת הבנקאות, החוק רואה את לשכות האשראי כגורם בלעדי שרשאי חוק הבנקאות (רישוי), חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים להחצין את המידע שנאסף במאגר לנותני אשראי, ועל כן (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן בדברי יש חשיבות גדולה בשמירה על פעילותן התקינה. לעניין ההסבר לפרק זה - חוק שירותים פיננסיים מוסדרים), וחוק זה, מוצע למעט מההגדרה "נותן אשראי" את מי שנותן הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-.1981 אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות בלבד, וכן אינו בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי לא ימונה לנושא משרה מפוקח לעניין פעילות מתן האשראי, שכן במקרים אלה, בלשכת אשראי ולא יכהן כנושא משרה כאמור מי שלא ככלל, מתן האשראי טפל לעיסוק העיקרי של מכירת נכס עומד בתנאים המוצעים הקבועים בסעיף 7א המוצע, או שירות, והחשש לניגוד עניינים קטן יותר. לרבות היעדר הרשעה בעבירה שמפאת מהותה חומרתה במצב שבו משתמש בנתוני אשראי נותן אשראי רק או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנושא משרה ואי–הגשת לסוג אחד של לקוחות - יחידים או תאגידים - ואילו הוא כתב אישום בשל עבירה כאמור (כשההליך המשפטי טרם מבקש לקבל רישיון להפעלת שירותי נתוני אשראי רק הסתיים).

ביחס לסוג השני, לא מתעורר חשש לניגוד עניינים, ולכן מוצע להקנות לממונה סמכות להוסיף על ההגדרה מוצע למעט מההגדרה "נותן אשראי", בהקשר זה, גם את הקבועה בחוק החברות לגבי "נושא משרה", ולכלול בה שנותן אשראי ללקוח מסוג מסוים (יחיד או תאגיד), ומבקש בעלי תפקידים נוספים בלשכה אשר נדרש כי יתקיימו רישיון למתן שירות נתוני אשראי לעניין לקוחות מהסוג לגביהם התנאים למינוי ולכהונה בלשכת אשראי, לרבות השני. כלומר, הממונה רשאי לתת רישיון להפעלת שירותי היעדר הרשעה ואי–הגשת כתב אישום כאמור. סמכותו נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים למי שנותן אשראי של הממונה תוגבל לשבעה בעלי תפקידים. גמישות זו לתאגידים, ולהיפך - רשאי לתת רישיון לגבי לקוחות שהם נדרשת כדי לוודא שבעלי תפקידים מסוימים בלשכות תאגידים לנותן אשראי ליחידים. האשראי, שהממונה ימצא שקיים אינטרס ציבורי חיוני

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 901

(ג) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) בסעיף זה ובסעיפים 7א עד 7ג, "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק

החברות, וכן בעלי תפקידים נוספים שקבע הממונה, שמספרם לא יעלה

על שבעה.";

(6) אחרי סעיף 7 יבוא:

"כשירות לכהונה 7א. לא ימונה לנושא משרה בלשכת אשראי ולא יכהן כנושא

כנושא משרה משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:

בלשכת אשראי

(1) הוא בגיר;

(2) הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו

לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(3) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה,

חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה,

לשמש נושא משרה בלשכת אשראי, ולא הוגש נגדו

כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק

דין סופי;

(4) לשכת האשראי מסרה לממונה הודעה על הכוונה

למנותו, כאמור בסעיף 7ב(א), והממונה לא הודיע על

התנגדותו למינוי כאמור בסעיף 7ב(ב) או לא הורה על

הפסקת כהונה כאמור בסעיף 7ב(ג).

התנגדות למינוי 7ב. (א) לשכת אשראי תמסור לממונה הודעה על הכוונה למנות

נושא משרה נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא

בלשכת אשראי

והפסקת כהונה המשרה.

(ב) הממונה רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א),

להתנגד למינוי נושא משרה בלשכת האשראי, ובלבד שנתן

למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא

הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא הממונה בחשבון את

התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו,

יושרו ויושרתו וכן את קשריו, מכל סוג שהוא, עם לשכת

אשראי או עם נושא משרה בה.

דברי הסבר

בבדיקת עמידתם בתנאי כשירות למינוי ולכהונה, ייכללו למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי בהגדרה זו ויהיו נתונים לבחינה הנדרשת שתבטיח שמירה שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו. לעניין זה מוצע להתוות על האינטרסים הציבוריים כאמור ועל האינטרסים המוגנים את השיקולים שהממונה יביא בחשבון בבואו לבחון את בחוק. מדובר בבעלי תפקידים אשר לתפקידם השפעה התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע. בין השאר, יביא משמעותית על פעילותה התקינה של לשכת האשראי הממונה בחשבון את ניסיונו, יושרו ויושרתו של המועמד בהיבטים שונים, כגון: היבטים הנוגעים לאבטחת מידע וכן את קשריו, מכל סוג שהוא, עם לשכת אשראי או עם והגנת הסייבר או היבטי ציות וניהול סיכונים או היבטים נושא משרה בה.

הקשורים לטיפול נאות בפניות של לקוחות. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי לא ימונה ולא יכהן מוצע לחייב את לשכת האשראי למסור לממונה כנושא משרה בלשכת אשראי מי שתפקידיו או עיסוקיו הודעה על הכוונה למנות נושא משרה 60 ימים לפחות האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו לפני תחילת כהונתו, כדי שתהיה לממונה השהות הנדרשת כנושא משרה בלשכה או אם יש בתפקיד או בעיסוק אחר לבחון את כשירותו לתפקיד. הממונה יוכל, בתוך התקופה כאמור כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד בלשכה.

האמורה, להתנגד למינוי נושא המשרה, ובלבד שנתן

902 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים

או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי

הממונה, לאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את

טענותיו לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין

עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים

או החדשים כאמור.

ניגוד עניינים 7ג. לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה בלשכת אשראי מי

של נושא משרה שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור

בלשכת אשראי

ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע

ביכולתו לכהן באותו תפקיד.";

(7) בסעיף 11(א)(6), המילים "ציווה על הקפאת הליכים" יימחקו, ובסופה יבוא "או

שתלוי ועומד לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי";

(8) בסעיף 12, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מתן שירותים המתבססים על נתוני

אשראי, בידי לשכת אשראי, כאמור בסעיף ".13;

(9) בסעיף 13 -

(א) בפסקה (1), ברישה, אחרי "לנותן אשראי" יבוא "לגבי לקוח שהוא יחיד";

(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) שירותים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה (1), לנותן

אשראי, לגבי לקוח שהוא תאגיד, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר

או על בסיס מקורות נוספים, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי;";

(10) בסעיף 16 -

(א) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (3), במקום "מידע לא מזוהה" יבוא "מידע מזוהה ולא מזוהה",

במקום "חוק בנק ישראל" יבוא "דין" ובמקום "סעיף "44 יבוא "סעיף 54ב";

דברי הסבר

לפסקה (7) היווה את הבסיס לקביעת המגבלה הקבועה בסעיף (1)13

מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק ולהתאים את המונחים לחוק לגבי לקוח שהוא יחיד, כמפורט לעיל.

הקבועים בו למונחים המעודכנים, כפי שעוגנו בחוק חדלות לפסקאות (10)(א) ו–(34)(ב)

פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן בדברי ההסבר בפסקה (34) מוצע לתקן את סעיף 45 לחוק באופן לפרק זה - חוק חדלות פירעון), אשר נחקק ונכנס לתוקפו שיאפשר ללשכת אשראי לקבל גישה למידע לא מזוהה לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי. הכלול במאגר, הדרוש לה לצורך שימוש סטטיסטי, לרבות לפסקה (9) פיתוח מודל סטטיסטי, וזאת לצרכים שונים, ובין השאר מוצע לקבוע כי המגבלה לעניין מתן שירותים לנותן כדי לשקף לנותני אשראי או ללקוחות נתונים סטטיסטיים אשראי על בסיס דוח נתוני אשראי שהתקבל מהמאגר, שיוכלו לאפשר להם לפעול בצורה מושכלת יותר. כך, בין בלבד, לפי סעיף (1)13 לחוק, תחול רק לגבי לקוח שהוא השאר, תוכל לשכת אשראי לשקף לנותני אשראי נתונים יחיד. לגבי לקוח שהוא תאגיד, מוצע לאפשר מתן שירותים מצרפיים, כגון: נתונים על אודות שיעורי ריבית או נתוני כמפורט בסעיף זה על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו החזר הלוואות, כדי לאפשר להם לשפר את החלטותיהם ממאגר התאגידים או ממקורות נוספים. זאת, מאחר שלגבי העסקיות, ובכך לשכלל את שוק האשראי. נוסף על כך, יוכלו תאגידים עשויים להיות מקורות נוספים שיהיו רלוונטיים לשכות אשראי לספק שירותים נוספים על בסיס נתונים לשם קבלת מידע הנדרש לנותני אשראי לשם מתן אשראי, מצרפיים כאמור, כפי שהותר להן בהתאם להוראות סעיף ולא מתקיים לגביהם השיקול של הגנת הפרטיות אשר 12(ב) לחוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 903

(2) בפסקה (4), במקום "לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי

אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי" יבוא "לשם מתן חיווי

אשראי, לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי ולשם עיסוק נוסף

שהותר לה לפי סעיף 12(ב), לרבות באמצעות פיתוח מודל סטטיסטי";

(3) אחרי פסקה (4) יבוא:

(5)" אם קבע הנגיד כללים לפי סעיף 112 - יצירת בסיס מידע לא

מזוהה שישמש משתמשים בנתוני אשראי למתן אשראי, לרבות

באמצעות פיתוח מודל סטטיסטי.";

(ב) בסעיף קטן (ג) -

(1) במקום "בפרטיות הלקוחות" יבוא "בפרטיותם של לקוחות שהם יחידים,

את הסיכון לפגיעה בסודות מסחריים של לקוחות שהם תאגידים", במקום

"שבמאגר ותעוצב" יבוא "שבמאגר; המערכת האמורה תעוצב", ובסופו יבוא

"בכל הנוגע למניעת פגיעה בפרטיותם של לקוחות שהם יחידים";

(11) בסעיף 19 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) בפסקה (1), במקום "כונס הנכסים הרשמי" יבוא "הממונה כהגדרתו

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי";

(2) פסקאות (4) ו–(5) - יימחקו;

(3) במקום פסקה (8) יבוא:

(8)" בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;";

דברי הסבר

עוד מוצע כי הנגיד, בכללים בדרך האמורה בסעיף 112 ראשית, מוצע לערוך התאמות במונחים בהתאם לחוק לחוק, יוכל להתיר גישה למידע כאמור למשתמשים בנתוני חדלות פירעון ולחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, אשראי, או לסוגי משתמשים כאמור. אשר נחקקו ונכנסו לתוקפם לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי.

בעקבות התיקון המוצע כאמור לסעיף 45 לחוק, מוצע שנית, מוצע לתקן את סעיף 19(א) עד (ג) לחוק ולקבוע להתאים גם את הוראות סעיף 16 לחוק המפרט את מטרות כי, בהתאם למצב בפועל, בתי המשפט לא יימנו על מקורות המאגר, ובפרט את סעיף קטן (ב)(4) של הסעיף האמור, המידע, ובהתאם לא יעבירו מידע למאגר. זאת, מאחר המפנה להוראות סעיף 45 לחוק, ולעגן בו, בין מטרות שהרלוונטיות של הנתונים שנקבע כי בתי המשפט יעבירו, המאגר, את האפשרות ליצור בסיס מידע לא מזוהה שיימסר לשאלת מוסר התשלומים של הלקוח, היא מועטה.

למשתמשים בנתוני אשראי לשם מתן אשראי לתאגידים, כאמור לעיל, מוצע, בהתאם למחיקת ההגדרה "חברת בהתאם לכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף 112 לחוק. החשמל" בסעיף 2 לחוק, כמוצע בפסקה (2), למחוק גם את כמו כן, מוצע להתאים את נוסחו של סעיף 16(ג) לחוק ההתייחסות לחברת החשמל מסעיפים קטנים אלה של להיבטים הנוגעים למידע לגבי תאגידים, אשר לגביהם סעיף 19 לחוק.

הדגש הוא מניעת פגיעה בסודות המסחריים שלהם, מוצע להוסיף למקורות מידע הקבועים בסעיף 19(א) ולהבהיר כי ההתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות לחוק, אשר יעבירו מידע למאגר התאגידים, את רשות בכל הנוגע לעיצוב מערכות המאגר ועדכונן, תהיה לגבי התאגידים והמוסד לביטוח לאומי, וזאת בשל חשיבות מניעת פגיעה בפרטיותם של לקוחות שהם יחידים. המידע אשר נמצא בידי גופים אלה להשגת מטרות החוק.

לפסקה (11) נוסף על כך, מוצע לקבוע שסוגי נתוני האשראי

סעיף 19 לחוק הוא אחד הסעיפים המרכזיים בחוק. סעיף שיעבירו מקורות המידע למאגר התאגידים ייקבעו זה קובע, בין השאר, מי הם מקורות המידע החייבים בהעברת בידי נגיד בנק ישראל, בכללים, בהתאם למנגנון הקבוע מידע למאגר, מי הם מקורות המידע הרשאים להעביר מידע בסעיף 112 לחוק, כלומר בהתייעצות עם שר המשפטים למאגר, מהו המידע שאלה יעבירו למאגר ובאילו תנאים. ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כללים כאמור לגבי מוצעים כמה תיקונים לסעיף זה, כמפורט להלן. מקור מידע שהוא גוף ממשלתי ייקבעו על פי המוצע גם 904 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) בפסקה (9), במקום "אשראי קמעונאי בהיקף שנתי" יבוא "אשראי

בהיקף", ובמקום "ההיקף השנתי של גוף מוסדי" יבוא "היקף האשראי

שנותן גוף מוסדי";

(5) אחרי פסקה (9) יבוא:

(10)" אם נקבעו כללים לפי סעיף 112 - רשות התאגידים;

(11) אם נקבעו כללים לפי סעיף 112 - המוסד לביטוח לאומי.";

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) לגבי

לקוח שהוא יחיד יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר,

ובלבד שהנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח

לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי,

התשמ"א-1981214.

(ב1) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) לגבי

לקוח שהוא תאגיד, יהיו כפי שקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה בסעיף

112, ובלבד שלעניין מקור מידע שהוא גוף ממשלתי, סוג נתוני האשראי

שיועברו כאמור ייקבע בהסכמת השר הממונה על מקור המידע, ולעניין

קביעת הנתונים שיעביר בנק ישראל יחולו הוראות סעיף קטן (ב) סיפה.

(ב2) הנתונים שיעבירו מקורות המידע המנויים בסעיף קטן (א)(10) ו–(11)

יהיו נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, בלבד.";

(ג) בסעיף קטן (ג) -

דברי הסבר

בהסכמת השר הממונה על מקור המידע (ראו סעיף קטן נוספים שיהיו רשאים להעביר למאגר נתוני אשראי לגבי

(ב1) כנוסחו המוצע). לעניין הנתונים שיעביר בנק ישראל תאגידים (ראו סעיף קטן (ד)(3) כנוסחו המוצע).

לגבי תאגידים, מוצע, בדומה לקבוע לגבי הנתונים שהוא בכל הנוגע להוספת מקורות מידע שיהיו חייבים מעביר לגבי יחידים, בסעיף 19(ב) סיפה לחוק, כי אלה להעביר למאגר נתוני אשראי, מוצע שקביעת מקורות יוגבלו לנתונים בדבר היותו של הלקוח לקוח מוגבל או מידע לגבי נתוני אשראי של יחידים תהיה בסמכות לקוח מוגבל חמור כמשמעות מונחים אלה בחוק שיקים שר המשפטים ובהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ללא כיסוי, התשמ"א-.1981 וקביעת מקורות מידע לגבי נתוני אשראי של תאגידים במסגרת התיקון המוצע לעיל, מוצע להחליף את סעיף תהיה בסמכות הנגיד, בכללים, בהסכמת שר המשפטים קטן (ב), וזה נוסחו: ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה (ראו התיקון המוצע "(ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף לסעיף 19(ה) לחוק, בפסקה (11)(ה)).

קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, בפסקה (11)(ד) מוצעים כמה תיקונים בסעיף קטן (ד) ובכפוף להוראות אלה: של סעיף 19 לחוק, שעניינו בנתוני אשראי שמקור מוסמך

(1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר כהגדרתו בחוק רשאי להעביר למאגר.

היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, בפסקת משנה (1), מוצע לקבוע כי רק מקור מוסמך, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; המפוקח על פי דין לעניין מתן האשראי, יהיה רשאי להעביר

(2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים נתוני אשראי למאגר. ההוראה מוצעת כדי להבטיח כי המידע בדבר צו הגבלה שנתן לפי סעיף 7 לחוק החברות; הנמסר למאגר יימסר בידי נותן אשראי שהתנהלותו מפוקחת על פי דין באמצעות מאסדר שיש בפעולות האסדרה והפיקוח

(3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים הנערכות על ידיו כדי להגן על הלקוחות, שלגביהם ושביחס בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל." לשירות הניתן להם נמסר המידע. פיקוח כזה מאפשר לוודא נוסף על כך, מוצע לאפשר לנגיד לקבוע, גם זאת גם כי המידע אשר נמסר על ידי גופים אלה למאגר הוא מידע בכללים בדרך הקבועה בסעיף 112 לחוק, מקורות מידע מדויק ומהימן. יצוין כי החוק חוקק בטרם חקיקתו של חוק 214 ס"ח התשמ"א, עמ' 136.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 905

(1) ברישה, במקום "(א) ו–(ב)" יבוא "(א) עד (ב2)";

(2) בפסקה (1), במקום "בהעברת נתוני אשראי למאגר" יבוא "להעביר

למאגר נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים";

(3) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, כי

מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א), שמתקיימים לגביו

תנאים שיקבע, לא יהיה חייב להעביר למאגר נתוני אשראי לגבי

לקוחות שהם תאגידים.";

(4) פסקה (2) - תימחק;

(ד) בסעיף קטן (ד) -

(1) בפסקה (1), אחרי "מקור מוסמך" יבוא "המפוקח על פי דין לעניין

מתן אשראי", במקום "נתוני אשראי" יבוא "למאגר נתוני אשראי לגבי

לקוחות שהם יחידים", המילה "למאגר" - תימחק, ובסופה יבוא "ורשאי

הוא להעביר למאגר נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, כפי שקבע

הנגיד בכללים, בדרך האמורה בסעיף "112;

(2) בפסקה (2), אחרי "מקורות מידע נוספים" יבוא "לרבות מקורות

מוסמכים שאינם מפוקחים על פי דין לעניין מתן האשראי", במקום

"להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר" יבוא "להעביר למאגר נתוני

אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים, כפי שקבע", ובמקום "בפסקה "(4) יבוא

"בפסקה "(2);

(3) אחרי פסקה (2) יבוא:

דברי הסבר

שירותים פיננסיים מוסדרים, אשר מחייב כל אדם העוסק בפסקת משנה (3) מוצע להקנות לנגיד, בדרך האמורה במתן אשראי (או שירותים אחרים שנקבעו במסגרתו) לקבל בסעיף 112 לחוק, סמכות דומה לקביעת מקורות מוסמכים רישיון, אלא אם כן נקבע לפי אותו חוק כי הוא פטור מרישיון נוספים שיוכלו להעביר למאגר נתוני אשראי לגבי תאגידים.

כאמור. משכך, קביעת ההגבלה המוצעת בעת חקיקתו של עוד מוצע לתקן את סעיף קטן (ה) של סעיף 19 לחוק, חוק נתוני אשראי הייתה מביאה לרשימה מצומצמת מאוד שלפיו שר המשפטים, בהסכמת הנגיד, מוסמך לקבוע כי של גופים אשר יכולים היו להעביר מידע למאגר - שלא מקור ממקורות המידע הרשאים להעביר נתוני אשראי כמו המצב היום. למאגר לפי סעיף קטן (ד), יהיה חייב לעשות זאת. מוצע בפסקת משנה (2) מוצע, כדי להבטיח אפשרות לגישה לחדד ולדייק סמכות זו כך שהיא תעוגן כסמכות נפרדת למידע גם אצל גופים קטנים יותר שאינם מפוקחים, ולאור מהסמכות לפי סעיף קטן (ד), בלא תלות בהפעלת הסמכות התיקון המוצע לסעיף 19(ד)(1) לחוק, כמפורט לעיל, שאם לפי אותו סעיף קטן. כך, שר המשפטים, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, יהיה רשאי לקבוע מקורות נוספים שיהיו חייבים הדבר יידרש, השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, יוכל לקבוע להעביר נתוני אשראי (לגבי לקוחות יחידים) למאגר, אם כי מקורות מידע נוספים, לרבות מקורות מוסמכים שאינם יש בכך צורך להשגת מטרות החוק, ובלבד שהוספת מקור מפוקחים על פי דין, יהיו רשאים להעביר מידע למאגר המידע לא נדרשת רק לשם מילוי תפקידי בנק ישראל. ביחס (בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף). לנתוני אשראי לגבי תאגידים, מוצע כי הסמכות להוסיף מקורות מידע כאמור תהיה נתונה בידי הנגיד, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

906 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3)" הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, מקורות

מידע נוספים, לרבות מקורות מוסמכים שאינם מפוקחים על פי דין

לעניין מתן האשראי, שיהיו רשאים להעביר למאגר נתוני אשראי

לגבי לקוחות שהם תאגידים, כפי שקבע, אם מצא כי מתקיים האמור

בפסקה (2) סיפה, ובלבד שכללים כאמור לעניין מקור מידע שהוא

גוף ממשלתי ייקבעו גם בהסכמת השר הממונה עליו.";

(ה) בסעיף קטן (ה) -

(1) הסיפה החל במילים "השר, בהסכמת הנגיד" תסומן כפסקה (1), ובה,

אחרי "בהסכמת הנגיד" יבוא "ושר האוצר", ובמקום הסיפה החל במילים

"כי מקור ממקורות המידע" יבוא "מקורות מידע נוספים שיהיו חייבים

להעביר למאגר נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים, כפי שקבע, אם

מצא כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ד)(2) סיפה, ובלבד שכללים כאמור

לעניין מקור מידע שהוא גוף ממשלתי ייקבעו בהסכמת השר הממונה

עליו";

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

(2)" הנגיד, בהסכמת השר ושר האוצר, ובאישור הוועדה, רשאי

לקבוע בכללים מקורות מידע נוספים שיהיו חייבים להעביר למאגר

נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, כפי שקבע, אם מצא

כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ד)(2) סיפה, ובלבד שכללים כאמור

לעניין מקור מידע שהוא גוף ממשלתי ייקבעו בהסכמת השר

הממונה עליו.";

(ו) בסעיף קטן (ז), במקום "סעיפים קטנים (ב) ו–(ד)" יבוא "סעיפים קטנים (ב),

(ד)(1) ו–(2) ו–(ה)(1) ולכללים שקבע הנגיד לפי סעיפים קטנים (ב2), (ד)(1) ו–(3)

ו–(ה)(2)";

(12) בסעיף 20, אחרי "בנסיבות חריגות" יבוא "בין השאר לעניין מהימנות המידע

שבמאגר, אבטחת המידע שבו ושמירה על פרטיות הלקוחות", ובמקום "עשה כן, יפרסם

הממונה הודעה" יבוא "עשה כן הממונה לגבי מקור מידע שכבר העביר נתוני אשראי

למאגר, יפרסם הודעה";

(13) בסעיף 22 -

(א) במקום סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) יבוא:

דברי הסבר

לפסקה (12) למאגר ודיווחו הוגבל או הופסק, שכן בנסיבות אלה יש

מוצע לתקן את סעיף 20 לחוק ולהבהיר כי סמכות חשיבות לכך שהציבור ידע על כך.

הממונה לפי סעיף 20 לחוק נתונה לו גם כדי לאסור על לפסקאות (13) ו–(20)

מקור מידע להתחבר למאגר לשם העברת נתוני אשראי סעיף 22 לחוק מסדיר את בקשת הלקוח שלא ייכללו למאגר וגם כדי להגביל חיבור כאמור, וזאת על אף האמור לגביו נתוני אשראי במאגר. סעיף זה נועד להגן על פרטיותו בסעיף 19 לחוק. הממונה יפעיל סמכות זאת בנסיבות של לקוח שאינו רוצה שהמידע עליו ייאסף ויוחזק במאגר.

חריגות, הכוללות נסיבות הנוגעות לחשש מפני פגיעה הסעיף נדרש כיוון שאיסוף המידע נעשה בדרך של OPT במהימנות המידע במאגר, באבטחת המידע של המאגר או OUT (איסוף מידע על כלל האזרחים, למעט לגבי אלה בשמירה על פרטיות הלקוחות. כמו כן, מוצע לצמצם את שביקשו במפורש שלא להיכלל במאגר). עם זאת, הנתונים החובה לפרסם את שמו של מקור מידע אשר הוגבלה או שבידי בנק ישראל מעידים על כך שיש מעט מאוד אנשים נאסרה עליו העברת המידע, רק ביחס למקור מידע שדיווח שמבקשים שלא להיכלל במאגר מטעמים של שמירה על

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 907

"(ב) הגיש לקוח בקשה לאי־הכללת נתונים, יחולו הוראות אלה:

(1) בנק ישראל לא ימסור את נתוני האשראי לגביו ששמורים

במאגר במועד הגשת הבקשה או במועד אי־הכללת הנתונים

בפועל, לפי המאוחר וכן את נתוני האשראי לגביו שיעברו למאגר

לאחר המועד האמור; ואולם, רשאי בנק ישראל למסור את הנתונים

האמורים לכל אחד מאלה:

(א) ללשכת אשראי לצורך מתן שירות כאמור בסעיף (2)13,

או לפי בקשת לקוח כאמור בסעיף 39;

(ב) ללקוח, לבקשתו, לרבות לפי סעיף 38;

(ג) למיופה כוח בתמורה באמצעות לשכת אשראי, לפי

סעיף 40;

דברי הסבר

פרטיותם, משום שהם לא רוצים שהמידע עליהם ייאסף הלקוח בכל זאת הגיש בקשה לאי–הכללת נתונים, ניתנת ויישמר (נכון להיום יש סך הכול 809 אנשים שהגישו לו אפשרות לבקש שהנתונים לא יכללו במאגר באופן בקשת אי–הכללה, ולא ביקשו לשוב למאגר סמוך לאחר עתידי, כך שבקשתו לאי–הכללת הנתונים נשמרת במערכת מכן). לעומת זאת, רבים מן המבקשים שלא להיכלל במאגר ומבוצעת אוטומטית בתום שלוש השנים ממועד העברת חוזרים למאגר בסמוך מאוד לבקשת אי–ההכללה (כ–12 אלף הנתונים בדבר אי–הפירעון. בתקופה זו, יוכל בנק ישראל בקשות). זאת, ככל הנראה, כדי למחוק את הנתונים הקיימים למסור את נתוני האשראי של הלקוח ללשכת אשראי לגביהם במאגר. יציאה מן מהמאגר רק לשם מחיקת הנתונים לצורך מתן שירות ללקוח לפי סעיפים (2)13 או 39 לחוק;

חוטאת לתכלית ההסדר הקבוע בסעיף 22 לחוק, פוגעת ללקוח, לפי בקשתו בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק; או במהימנות המידע במאגר ובמידע שמועבר לנותן האשראי, למיופה כוח בתמורה, באמצעות לשכת אשראי, לפי סעיף ואף פוגעת בלקוח, אשר בלא היסטוריית אשראי עשוי לקבל 40 לחוק. זאת, כדי שהלקוח עצמו יוכל לקבל שירות על סירוב לבקשת האשראי שלו, או שהאשראי שיינתן לו יהיה בסיס הנתונים לגביו שבמאגר אם יהיה ברצונו לעשות בתנאים פחות טובים מהתנאים שהיו ניתנים לו אילו הייתה כן, וכדי לא לפגוע באוטונומיה של הלקוח לבחור לעשות לגביו היסטוריית אשראי כאמור. שימוש בנתונים לגביו בתקופה זו.

לנוכח האמור לעיל מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ב) בסעיף קטן (ג) כנוסחו המוצע, מוצע לקבוע שאם כנוסחו המוצע, מעין "תקופת השהיה", אשר במהלכה הלקוח יבקש לשוב ולהיכלל במאגר במהלך אותה שנה, אם לקוח ביקש שהמידע על אודותיו לא ייכלל במאגר, המידע שנאסף על אודותיו יימסר לנותני האשראי לפי אזי לא יימסר במהלכה מידע לגביו לנותני האשראי, אך החוק, לרבות מידע שנאסף עליו לפני בקשת אי–ההכללה מחיקת הנתונים מהמאגר תיעשה רק בחלוף שנה ממועד (וכן מידע שנאסף בתקופת אי–ההכללה). הסדר מוצע זה בקשת אי–ההכללה או מיום אי–ההכללה בפועל, לפי מאזן בין בקשת אי–ההכללה של הלקוח (כאמור, באותה המאוחר. הוספת ההתייחסות בסעיף למועד אי–ההכללה תקופה המידע לא יימסר לגביו, וכן בחלוף שנה הוא יימחק), בפועל נועדה לשקף את פער הזמנים אשר יכול שיהיה בין לבין ניצול לרעה של ההסדר באופן שפוגע בתכליות המאגר הגשת הבקשה על ידי הלקוח לבין ביצוע בקשתו בפועל. ומבטיח כי יעשה בו שימוש למטרה לשמה נחקק.

כך למשל, במצב שבו יש במאגר נתונים לגבי לקוח בדבר מוצע לתקן את נוסח סעיף קטן (ה) של סעיף 22 לחוק, אי–פירעון ולכן הלקוח לא זכאי להגיש בקשה לאי–הכללת כך שנתוני האשראי שאינם מאפשרים ללקוח להגיש נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים. אם 908 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) בחלוף שנה ממועד הגשת הבקשה או מיום אי־ההכללה בפועל,

לפי המאוחר (בסעיף זה - תקופת השמירה) - לא ישמור עוד בנק

ישראל את נתוני האשראי לגביו שיעברו למאגר בחלוף תקופת

השמירה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים

בנתוני האשראי לגביו שבמאגר, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים

בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי פרק ז' לפני מועד הגשת

הבקשה או אי־ההכללה בפועל, לפי המאוחר, שיישמרו במאגר לשם

תיעוד בלבד בהתאם להוראות סעיף 23; מחיקת הפרטים המזהים

לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני

האשראי שבהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.

(ג) ביקש לקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי־הכללת נתונים, יחולו

הוראות אלה:

(1) ביקש בטרם חלפה תקופת השמירה - ישוב וימסור בנק ישראל

את נתוני האשראי לגביו, לרבות נתוני האשראי שנשמרו במאגר עד

למועד הגשת הבקשה לאי־הכללת נתונים;

(2) ביקש לאחר שחלפה תקופת השמירה - ישמור בנק ישראל

במאגר את נתוני האשראי לגביו שיעברו למאגר לאחר המועד שבו

ביקש כאמור.";

(ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "לגבי הלקוח" יבוא "או שלא ניתן למסור אותם לפי

סעיף קטן (ב)";

(ג) בסעיף קטן (ה) -

דברי הסבר

בקשה לאי–הכללה יכונו "נתונים היכולים להעיד על כך נתונים אלה. בהיעדר הגמישות ולנוכח הקביעה בחוק כיום שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב", כי יש למנות את תקופת ההגבלה ממועד העברת הנתונים ולא "נתונים המעידים באופן מובהק" על כך, שכן אין זה למאגר, נפגעים כיום לקוחות, למשל במקרה שבו נסגר תיק נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת הפירעון של החייב הוצאה לפועל, ניתן הפטר או הושלם הסדר חוב - נתונים על בסיס הנתונים. הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון המהווים אינדיקציה לכך שחדל להתקיים נתון המעיד על של החייב נעשית על ידי לשכת האשראי ונותן האשראי, כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים - מטבע הדברים בהתאם לנתונים שבפניהם ולמודלים שפיתחו. יצוין כי נוצר פער בין מועד סגירת התיק, מתן ההפטר או השלמת כאשר השר מפעיל את סמכותו בעניין זה, הנתונים שהוא הסדר החוב לבין מועד הדיווח.

קובע הם כאלה שמצדיקים להכליל את הלקוח במאגר על נוסף על כך, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ח) כנוסחו אף בקשתו לאי–הכללה במאגר. המוצע, כי הוראות סעיף 22 לחוק, המסדירות את זכותו של כמו כן, מוצע להסמיך את הנגיד, בהסכמת השר, לקוח לבקש כי נתונים לגביו לא ייכללו במאגר לא יחולו לקבוע הוראות לעניין תקופת ההגבלה שבמסגרתה לא על לקוח שהוא תאגיד. עם זאת, מוצע להבהיר כי הוראות ניתן להגיש בקשה לאי–הכללה במאגר, כך שלגבי מקורות הסעיף יחולו לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד, כיוון שהוראות מידע מסוימים תחל תקופת שלוש השנים האמורה בסעיף סעיף 22 האמור נקבעו מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על במועד אחר מהמועד הקבוע בסעיף כיום. זאת, כדי לאפשר פרטיותו של היחיד. כך, לקוח שהוא יחיד בעל זיקה לתאגיד, את הגמישות הנדרשת בשל מאפייני הדיווח של מקורות אשר ביקש שנתונים לגביו לא ייכללו במאגר, לא יישמרו המידע השונים והפער הקיים כיום בדיווחים של מקורות לגביו גם הנתונים אשר נקבעו בהגדרה "נתוני אשראי".

מידע מסוימים בין מועד היווצרות נתון אשראי מסוים ואולם, יצוין כי תאגיד יוכל לבקש כי נתוני אשראי אשר יכול להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון לגביו הכלולים במאגר לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי התשלומים שבהם התחייב, או שיכול להוות אינדיקציה בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק, והנגיד רשאי לקבוע, לכך שחדל להתקיים נתון כאמור, לבין מועד הדיווח על בכללים לפי סעיף 112, כי בקשה של תאגיד לאי–מסירת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 909

(1) בפסקה (1), במקום "המעידים באופן מובהק" יבוא "שיכולים להעיד"

ואחרי "ממועד העברת הנתונים כאמור" יבוא "ורשאי הנגיד, בהסכמת

השר, לקבוע כי תקופת שלוש השנים כאמור תחל ממועד אחר לגבי נתונים

המועברים ממקורות מידע שקבע";

(2) במקום פסקה (2) יבוא:

(2)" הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי־פירעון, לאחר

שהלקוח הגיש בקשה לאי־הכללת נתונים, יחולו הוראות אלה:

(א) הועברו בטרם חלפה תקופת השמירה - ישוב וימסור

בנק ישראל את נתוני האשראי לגביו, לרבות נתוני האשראי

שנשמרו במאגר עד מועד העברת הנתונים כאמור למאגר;

(ב) הועברו לאחר שחלפה תקופת השמירה - ישמור בנק

ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך,

על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגביו שיועברו

למאגר;

(ג) הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה

לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.";

(ד) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין לקוח שהוא תאגיד ונתוני אשראי

לגביו, למעט פרטים מזהים של יחיד בעל זיקה כמפורט בפסקה (5) להגדרה

"נתוני אשראי" שבסעיף ".2;

(14) בסעיף 23 -

(א) בסעיף קטן (ב) -

דברי הסבר

נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים, לגבי לה לאחת המטרות הקבועות בסעיף קטן (ב), או אם הנתונים נותני אשראי מסוג מסוים או לכלל נותני האשראי, והוא דרושים לה לשם שיחזור חיווי האשראי שנתנה לנותן יהיה רשאי לקבוע גם תנאים לבקשה כאמור (ראו דברי האשראי והוא זקוק לאותו חיווי לאחת המטרות הקבועות ההסבר לפסקה)(20). בסעיף קטן (ב) (כתיקונו המוצע), בשינויים המחויבים.

לפסקה (14) סעיף 23(א) לחוק מחייב את בנק ישראל לשמור את

מוצע לתקן את סעיף 23 לחוק, ולהסמיך את הממונה המידע שבמאגר לתקופה של 10 שנים, לשימושים ולמטרות לקבוע את האופן שבו תוגש בקשה של לשכת אשראי, המפורטות במסגרתו. בתום תקופה זו רשאי בנק ישראל משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה לקבל להמשיך ולשמור את המידע שבמאגר, בכפוף להוראה מהמאגר נתונים שכבר נמסרו להם בעבר, אם המידע נדרש הקבועה היום בסעיף 23(ג) לחוק, שלפיה בתום תקופת 10 מהם לשם הליך משפטי בינם לבין הלקוח, או לצורך בקרה השנים האמורה, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים או פיקוח הנעשים על פי דין, או למטרות אחרות. זאת, המזהים של הלקוח, המתייחסים למידע שחלפה לגביו כדי לאפשר נוהלי עבודה אחידים ומוסדרים לעניין אופן התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין הגשת הבקשות. כמו כן, מוצע לחדד, בכל הנוגע לנתונים המידע האמור ובין אותו הלקוח. זאת, בשל שיקולים של אשר נמסרו ללשכה לשם עריכת חיווי אשראי לפי סימן ג' הגנת פרטיותו של הלקוח. שיקולים אלה לא מתקיימים בפרק ז' לחוק, כי לשכת אשראי תהיה רשאית לקבל מבנק לגבי תאגיד ולכן מוצע לקבוע כי הוראות סעיף קטן זה ישראל, לבקשת נותן אשראי, את הנתונים השמורים במאגר יחולו אך ורק לגבי מידע של לקוח שהוא יחיד, ואילו לגבי שנמסרו לה בעבר לפי הסימן האמור אם הנתונים דרושים תאגיד, בנק ישראל רשאי לשמור נתונים מזהים או נתונים לא מזוהים מעבר לתקופה של 10 שנים.

910 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) ברישה, במקום "סימנים ב' עד ה'" יבוא "סימנים ב', ד' ו־ה'", ואחרי

"לאחד מאלה" יבוא "ובלבד שבקשתם הוגשה באופן ולפי הפרטים שקבע

הממונה";

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "לעניין נתונים לגבי לקוח שהוא יחיד, או

כפי שקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, לעניין נתונים לגבי

לקוח שהוא תאגיד";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) לשכת אשראי רשאית לקבל מבנק ישראל, ביוזמתה או בעבור

נותן אשראי, לבקשתו, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את

הנתונים השמורים במאגר כאמור באותו סעיף קטן שנמסרו לה בעבר לפי

סימן ג' לשם מתן חיווי אשראי, אם מתקיים אחד מאלה:

(1) הנתונים דרושים ללשכת האשראי לאחת המטרות הקבועות

בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), ולעניין פסקה (1) - מתקיים

האמור בה;

(2) הנתונים דרושים ללשכת האשראי לשם שחזור חיווי האשראי

שנתנה לנותן אשראי, ונותן האשראי זקוק לאותו חיווי לאחת

המטרות הקבועות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), ולעניין

פסקה (1) - מתקיים האמור בה.";

(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "של הלקוח" יבוא "של לקוח שהוא יחיד" ואחרי

"ובין" יבוא "אותו";

(15) לפני סעיף 24 יבוא:

"פרק ז' - הגדרה 23א. בפרק זה, "לקוח שהוא תאגיד" - למעט תאגיד מסוג שקבע

הנגיד בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, לאחר שנוכח כי

קיים קושי בזיהויו באופן חד־ערכי, בין השאר בשל כך שאינו

רשום במרשם המתנהל לפי דין.";

דברי הסבר

לפסקאות (15) ו–(18)(ב) משמעות לבחינת יכולת החזר האשראי של התאגיד, ועל כן

פרק ז' לחוק עוסק בגישה למידע שבמאגר והשימושים הם נדרשים כדי לבצע הערכת סיכון מיטבית של התאגיד במידע. ביחס ללקוח שהוא תאגיד, יש סוגים מסוימים של הלווה. כדי לאפשר העברת מידע לגבי בעל זיקה לתאגיד תאגידים, שאף אם נאסף מידע על אודותיהם במאגר, יהיה - ממאגר התאגידים ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן קושי בהפקת דוח אשראי בעבורם. הדבר נובע מכך שהמידע אשראי - מוצע לקבוע, בסעיף 23ב לחוק כנוסחו המוצע, על אודותיהם לא יהיה שלם בשל קושי בזיהוי חד–ערכי שיראו בעל זיקה לתאגיד שהתקשר בעסקת אשראי, כלקוח שלהם. קושי בזיהוי כאמור יכול להיגרם, בין השאר, בשל לעניין אותה עסקת אשראי, ושיחולו לגביו הוראות החוק היעדר מרשם שרלוונטי לתאגיד מאותו סוג, או בשל כך החלות לעניין לקוח כאמור. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי שלא נרשמו במרשם כאמור, או מאחר שאופן הזיהוי שלהם אם בעל הזיקה נתן את הסכמתו לכך במפורש, בהתאם במקורות המידע השונים המעבירים מידע למאגר אינו להוראות סעיף 26(א)(4) לחוק, יהיה אפשר להעביר למאגר אחיד. לפיכך, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע בכללים בדרך התאגידים גם נתונים לגבי בעל זיקה לאותו תאגיד, אם האמורה בסעיף 112, ובשל השיקולים האמורים של קושי נתונים אלה דרושים לו לשם התקשרות בעסקת האשראי בזיהוי חד–ערכי, סוגי תאגידים שהוראות הפרק האמור עם התאגיד או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה.

המתייחסות למסירת מידע לגבי לקוח לא יחולו עליהם. כאמור, מוצע לקבוע כי יראו בבעל זיקה לתאגיד פעמים רבות, במסגרת ביצוע חיתום לגבי תאגיד המתקשר בעסקת אשראי כלקוח לעניין עסקת האשראי. כך, לווה, נתונים לעניין בעל זיקה לתאגיד עשויים להיות בעלי ביחס לבעל זיקה שהוא תאגיד, יחולו הוראות החוק החלות ביחס ללקוח שהוא תאגיד וביחס לבעל זיקה שהוא יחיד

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 911

דינו של בעל זיקה 23ב. (א) בעל זיקה לתאגיד המתקשר בעסקת אשראי, שהתבקשו

לתאגיד שהתבקשו לגביו נתוני אשראי לפי סעיף 26(א1), יראו אותו כלקוח לעניין

לגביו נתוני אשראי

עסקת האשראי, ויחולו עליו ועל נתוני האשראי לגביו, הוראות

חוק זה החלות לעניין לקוח ונתוני אשראי של לקוח, למעט

סעיפים 26, 27, 31, 32א, 33 ו־,34 בשינויים המחויבים.

(ב) כללו נתוני אשראי לגבי תאגיד פרטים מזהים של

יחיד בעל זיקה כמפורט בפסקה (5) להגדרה "נתוני אשראי"

שבסעיף 2, יחולו על היחיד בעל הזיקה, לעניין אותם פרטים,

הוראות חוק זה החלות לעניין לקוח שהוא יחיד ונתוני אשראי

לגבי לקוח כאמור, למעט סעיפים 22, 26 ו־,45 בשינויים המחויבים.";

(16) אחרי סעיף 24 יבוא:

"הגבלת נותן 24א. נותן אשראי לא יבקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו או דוח

אשראי מלקבל אשראי שנמסר ללקוח מנותן אשראי אחר לפי חוק זה.";

מלקוח דוח ריכוז

נתונים או דוח

אשראי מאת נותן

אשראי אחר

(17) בסעיף 25, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

דברי הסבר

יחולו ההוראות החלות על לקוח שהוא יחיד, הכול בשינויים שנקבעו לפי החוק, אשר קובעות את התנאים להעברת דוח המחויבים. מוצע למעט מההוראות המוחלות בסעיף זה את אשראי לנותן אשראי ומגבילות את הכללתם של נתונים הוראות סעיפים 26, 27, 31, 33 ו–34 לחוק. בסעיפים המוזכרים שונים בדוח האשראי הנמסר לנותן האשראי, לעומת לעיל מוצעים הסדרים ספציפיים לעניין בעל זיקה, ועל כן הנתונים הנכללים בדוח ריכוז נתונים שהלקוח יכול לקבל מה שיחול לעניין בעל הזיקה הם הסדרים אלה, ולא הגדרתו לפי החוק. כך למשל, בדוח ריכוז נתונים מופיעים תנאי כלקוח בעסקת האשראי בהתאם להסדר המוצע בסעיף ההלוואה של הלקוח. הצגת תנאי ההלוואה לנותן אשראי 23ב האמור. לעניין זה יצוין, כי כדי לקבל נתוני אשראי על מתחרה עלולה לפגוע ביכולת של הלקוח לקבל ממנו הצעה אודות בעל זיקה, נותן האשראי יצטרך לקבל את הסכמתו מתחרה שתואמת את סיכון האשראי שלו בלא קשר לתנאי המפורשת כנדרש לפי סעיף 26(א)(4) לחוק כתיקונו המוצע ההלוואה הקיימת שלו. כמו כן, מסירת המידע מן המאגר (ראו דברי ההסבר לפסקה (18)(א)(3)). לנותני האשראי מבוססת על עקרון ההדדיות, וזאת בין לצד זאת, מוצע לקבוע ביחס לנתוני אשראי של השאר כדי לתמרץ נותני אשראי למסור מידע למאגר ובכך תאגיד, שהם הפרטים המזהים על בעל זיקה שהוא יחיד, להגדיל את היקף המידע הנמצא בו. מתן אפשרות לנותני כמוגדר בפסקה (5) להגדרה "נתוני אשראי" לעניין לקוח האשראי לקבל את המידע על אודות הלקוחות בדרך שהוא תאגיד, כי יחולו על היחיד בעל הזיקה, לעניין אותם עוקפת, פוגעת, בין השאר, בעקרון זה.

פרטים, הוראות חוק זה החלות על לקוח שהוא יחיד, למעט לפסקאות (17) ו–(41)

סעיפים 22, 26 ו–,45 בשינויים המחויבים. בין השאר, מוצע מוצע לתקן את סעיף 25 לחוק ולאפשר למשתמש כי הדרישה לקבלת הסכמה, הקבועה בסעיף 26(א)(4) לחוק, בנתוני אשראי להשתמש במידע שהופק מנתוני אשראי של לא תחול לגבי הפרטים המזהים, וזאת כדי לאפשר לנותן לקוח לצרכים סטטיסטיים, באופן שיסייע לו להעריך את האשראי לזהות את אותו יחיד, וכמו כן מוצע למעט את סיכון האשראי של לקוחותיו. זאת כדי לאפשר את פיתוח סעיף 22 לחוק בשל ההוראה הפרטנית הקבועה בו בעניין המודלים הסטטיסטיים שעליהם מתבסס נותן האשראי זה, כמתואר לעיל. ובכך לשכלל את שוק האשראי. מידע זה יאפשר גם לנותני לפסקה (16) האשראי לתקף את המודלים שעליהם הם מתבססים לצורך קבלת החלטה אם לתת אשראי, ובאילו תנאים, ולהוביל מוצע להוסיף לחוק את סעיף 24א המוצע, שיאסור לשיפור אופן קבלת החלטות נותני האשראי, להרחיב את על נותן אשראי לבקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו מתן האשראי והנגישות לאשראי, בהתאם לתכלית החוק.

או דוח אשראי לגביו, אשר נמסר ללקוח מנותן אשראי כדי לפתח מודלים ולתקף אותם, יש צורך לאפשר לנותן אחר לפי החוק. זאת, במטרה למנוע את עקיפת ההוראות האשראי לקשר בין נתוני האשראי של הלקוח לבין נתונים 912 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), משתמש בנתוני אשראי רשאי לעשות שימוש

בנתוני אשראי לגבי לקוח, אשר נכללו בדוח אשראי שנמסר לו בידי לשכת אשראי,

גם לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים לצורך הערכת הסיכוי שלקוחותיו יעמדו

בפירעון תשלומים שבהם הם מתחייבים, ובכלל זה לקשר בין נתוני אשראי לגבי

לקוח לבין נתונים אחרים לגבי אותו לקוח, ובלבד שלעניין נתוני אשראי לגבי

לקוח שהוא יחיד, יתקיימו גם שני אלה:

(1) המשתמש בנתוני האשראי יסיר מהם פרטים מזהים של הלקוח

בהתאם להוראות שיקבע הממונה לפי סעיף קטן (ד);

(2) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לעניין השימוש האמור ברישה.

(ד) הממונה יקבע הוראות לעניין סעיף קטן (ג), בין השאר בעניינים אלה:

(1) הפרטים המזהים של לקוח שהוא יחיד שיוסרו מנתוני האשראי;

(2) דרכי הסרת הפרטים המזהים של לקוח שהוא יחיד מנתוני האשראי;

(3) אופן קבלת ההסכמה של לקוח שהוא יחיד לשימוש האמור ברישה

של אותו סעיף קטן;

(4) אופן השמירה של נתוני האשראי.";

(18) בסעיף 26 -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) בפסקה (2), במקום "לא יעלה על שנה" יבוא "יהיה לא יאוחר

משנתיים" ובמקום "השר, בהסכמת הנגיד" יבוא "הנגיד";

(2) בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "לעניין זה" יבוא "לעניין זה,

"נותן אשראי בסיכון נמוך" - אחד מאלה:

דברי הסבר

אחרים שיש לנותן האשראי לגביו. כך למשל, כדי לדעת המידע שבו הוא עשה שימוש כאמור לתקופה הנדרשת, אם מודל חיתום האשראי מנבא נכון, אם לקוח עם נתוני ובלבד שזו שלא תעלה על ארבע שנים, שבסיומה יידרש אשראי מסוימים יעמוד בהחזר האשראי, יש צורך לבדוק המשתמש בנתוני אשראי למחוק את המידע. כמו כן מוצע האם, בפועל, לקוחות עם אותם נתונים עמדו בהחזר להקנות לשר, בהסכמת הנגיד, סמכות לקבוע תקופה שמירה האשראי או לא. עם זאת, בשל רגישות המידע, בעיקר בכל אחרת.

הנוגע ליחידים, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות אשר יחולו

עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 53 יחולו גם

על שימוש זה במידע לגבי לקוח שהוא יחיד. לגבי לקוח

לעניין דוח אשראי ונתוני אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד,

כאמור, מוצע שהשימוש במידע יתאפשר רק אם תינתן

בשינויים המחויבים, וכי הסמכות לקבוע תקופה שונה

הסכמתו המפורשת של לקוח שהוא יחיד לעניין השימוש

האמור, ובנוסף שמירת המידע וההחזקה בו יהיו באופן (קצרה משישים ימים ממועד קבלת דוח האשראי), הנתונה שהפרטים המזהים של הלקוח יוסרו. לשר המשפטים בסעיף קטן (א), כמו גם הסמכות לקבוע תקופת שמירה שונה, הנתונה לשר בהסכמת הנגיד בסעיף כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות קטן (ב), יהיו נתונות לנגיד.

שונות ליישום הסעיף, לרבות בעניין הפרטים המזהים

של הלקוח היחיד אשר יוסרו מנתוני אשראי ואופן קבלת לפסקאות (18)(א), (ג) ו–(ד) ו–(23) הסכמת הלקוח, וכן לגבי אופן השמירה של נתוני האשראי. סעיף 26 לחוק עניינו בתנאים להעברת נתוני אשראי מובהר כי שמירת הנתונים על ידי נותן האשראי, כפופה ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי. מוצע לתקן את גם לכל דין רלוונטי אחר, ובתוך כך לדיני הגנת הפרטיות. סעיף קטן (א)(2) של הסעיף האמור ולהאריך את התקופה במקביל מוצע, בפסקה (41), לתקן את סעיף 53 לחוק המרבית שבמהלכה נדרש משתמש בנתוני אשראי להעביר ולקבוע כי משתמש שעשה שימוש בנתוני אשראי של לקוח נתונים למאגר, כך שבמקום שנה תוארך התקופה המרבית שהוא יחיד לצורכי פיתוח ותיקוף מודלים, יוכל לשמור את כאמור לשנתיים. כמו כן, מוצע כי הסמכות הנתונה כיום

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 913

(א) עוסק הנותן אשראי ללקוח שהוא יחיד אגב מכירת נכס או

מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר,

בהתייעצות עם הנגיד;

(ב) עוסק הנותן אשראי ללקוח שהוא תאגיד, אגב מכירת נכס או

מתן שירות, למעט שירות תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום,

התשע"ט-2019215";

(3) בפסקה (4), במקום "רק לגבי עסקת אשראי מסוימת" יבוא "לשם

התקשרות בעסקת האשראי או לשם הבטחת קיום תנאיה";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) נותן אשראי שמתקיימים לגביו התנאים להעברת נתונים לשם

עריכת דוח אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, רשאי, על אף האמור בסעיף

קטן (א)(1), לבקש כי יועברו לו, נוסף על הנתונים כאמור בפסקה (5) להגדרה

"נתוני אשראי" שבסעיף 2, שהועברו לו לצורך עריכת דוח אשראי לגבי

התאגיד, גם נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לאותו תאגיד, ובלבד שנתוני

האשראי לגבי בעל הזיקה לתאגיד דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות

בעסקת האשראי עם התאגיד או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה; על

העברת נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, לפי הוראות סעיף קטן זה,

יחולו הוראות אלה:

(1) ההוראות לפי סעיף קטן (א)(4), בשינוי זה: במקום "הלקוח"

יקראו "בעל הזיקה לתאגיד";

דברי הסבר

לשר המשפטים, בהסכמת הנגיד, להאריך תקופה זו, תוקנה כושר הפירעון של הלקוח באופן כוללני, הבוחן את כל לנגיד. זאת, מאחר שהניסיון מראה שנדרשת בהקשר זה תיקי האשראי שלו במאוחד. הדרישה לעשות שימוש התייחסות ספציפית לכל מקרה ומקרה לגופו, והפעלת בנתוני האשראי רק ביחס לעסקת אשראי מסוימת יוצרת שיקולים מקצועיים בעיקרם. הפרדה מלאכותית אצל נותן האשראי בין מה שהוא יודע כמו כן מוצע לחדד את ההגדרה "נותן אשראי בסיכון לגבי הלקוח ביחס לעסקת האשראי המסוימת לבין שאר נמוך" (בסעיף קטן (א)(3) של סעיף 26 לחוק), שלא יוכל לקבל עסקאות האשראי של אותו לקוח. על כן, מוצע לאפשר דוח אשראי, ולהבהיר מי ייכנס לגדרה לגבי כל אחד מסוגי לנותן האשראי לקבל את הסכמת הלקוח באופן רחב יותר, הלקוחות. על פי המוצע, לגבי לקוח שהוא יחיד מדובר כך שהיא תחול גם ביחס להבטחת קיום תנאי העסקה במי שנותן אשראי ללקוח שהוא יחיד אגב מכירת נכס ולא רק לשם ההתקשרות בעסקת האשראי, ותאפשר לנותן או מתן שירות לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי האשראי להשתמש גם בנתוני אשראי לגבי עסקאות אשראי שקבע השר, בהסכמת הנגיד, בתקנות. לעומת זאת, לגבי אחרות של אותו לקוח, ובלבד שהן נכרתו עם הלקוח טרם תאגיד מוצע לקבוע כי מדובר במי שנותן אשראי לתאגיד קבלת הסכמתו למסירת נתוני האשראי, ושהלקוח נתן את אגב מכירת נכס או מתן שירות, למעט כאשר השירות בו הסכמתו המפורשת לשימוש זה.

מדובר הוא שירות תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, עוד מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) של סעיף 26 לחוק, התשע"ט-.2019 זאת, מאחר שבכל הנוגע ללקוח שהוא כך שבמקום ההסמכה הנתונה כיום לשר, בהסכמת הנגיד, תאגיד, ההתייחסות למתן אשראי לתקופות קצרות או יהיה זה הנגיד שיוסמך לקבוע כי נותני אשראי, מסוג בסכומים נמוכים אינה רלוונטית. שיקבע, יוכלו לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף כמו כן, מוצע לתקן את המגבלה הקיימת כיום בסעיף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי 26(א)(4) לחוק, שלפיה הסכמת לקוח בהתאם לדרישות למאגר. מדובר בנושא מהותי לניהול מאגר נתוני האשראי, הסעיף יכולה להינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת. ומקצועי באופיו, ולכן מתאים שיהיה בסמכות הנגיד.

המגבלה הקיימת היום אינה מתאימה לאופי שוק האשראי

ולפעילותם של נותני האשראי. נותן האשראי מעריך את

215 ס"ח התשע"ט, עמ' 201.

914 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) לעניין העברת נתוני אשראי כאמור לגבי בעל זיקה יחיד - גם

ההוראות לפי סעיף קטן (ג).";

(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "השר בהסכמת הנגיד" יבוא "הנגיד";

(ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) סיפה, נותן אשראי רשאי לעשות

שימוש בנתוני אשראי שנמסרו לו בדוח אשראי לפי הוראות סעיף קטן (א)

גם לצורך עסקאות אשראי אחרות של הלקוח, ובלבד שעסקאות אלה נכרתו

קודם לקבלת הסכמתו של הלקוח למסירת נתוני האשראי, והלקוח נתן את

הסכמתו המפורשת לשימוש האמור.";

(ה) בסעיף קטן (ג), במקום "בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4)" יבוא "כאמור

בסעיף קטן (א)(4) בידי לקוח שהוא יחיד" ובסופו יבוא "לגבי לקוח כאמור";

(19) בסעיף 27, אחרי "הכלולים במאגר" יבוא "ולעניין לקוח שהוא תאגיד - גם נתונים

לגבי בעל זיקה לתאגיד כאמור בסעיף 26(א1)";

(20) בסעיף 30(א), אחרי "כי בקשה לאי־מסירת נתונים" יבוא "של לקוח שהוא יחיד"

ובסופו יבוא "הנגיד רשאי, בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, לקבוע הוראות כאמור

לעניין בקשה לאי–מסירת נתונים של לקוח שהוא תאגיד";

(21) בסעיף 31 -

(א) בסעיף קטן (א), המילים "ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי עם הלקוח"

- יימחקו, ובסופו יבוא "קיבל נותן אשראי, לפי הוראות סעיף 26(א1), נתוני אשראי

לגבי יחיד בעל זיקה, יודיע על כך וימסור את הפרטים כאמור גם לבעל הזיקה";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "ללקוח" יבוא "שהוא יחיד";

דברי הסבר

לפסקה (19) לפסקה (21)

בהמשך לדברי ההסבר לפסקאות (15) ו–(18), בעניין מוצע למחוק את התנאי הקבוע בסעיף 31(א) לחוק התיקון המוצע לסעיפים 23ב ו–26(א1) לחוק, מוצע לקבוע שלפיו מסירת הודעה ללקוח על ידי נותן האשראי לפי אותו במפורש, כי נותן אשראי יוכל לבקש גם נתוני אשראי לגבי סעיף תידרש רק במקרה שבו נותן האשראי שינה לרעה את בעל זיקה לתאגיד, בהתאם לאמור בסעיף 26(א1) לחוק תנאי עסקת האשראי עם הלקוח. באופן זה, יידרש נותן כנוסחו המוצע, כך שיהיה ניתן להעביר נתוני אשראי האשראי להודיע ללקוח על כל קבלת דוח אשראי. כמובן, כאמור, בהסכמתו של בעל הזיקה, במסגרת הבקשה לקבל שאין בכך כדי לפגוע בחובת נותן האשראי להודיע ללקוח דוח אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד. על שינוי לרעה של תנאי עסקת האשראי בהתאם לדין לפסקה (20) הכללי ולחובות הגילוי מכוח הוראות חוק אחרות. יובהר, כי נותן אשראי יהיה מחויב להודיע גם ליחיד בעל זיקה בסעיף 30(א) לחוק מעוגנת האפשרות של הלקוח על קבלת דוח אשראי לגביו, גם אם הוא אינו מתקשר עם לבקש שנתונים לגביו מהמאגר לא יימסרו לנותני אשראי. אותו בעל זיקה בעסקת אשראי.

מוצע כי הסמכות לקביעת הוראות ביחס לאפשרות זו

תהיה נתונה לשר המשפטים רק ביחס ללקוח שהוא יחיד, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי הוראות שיקבע שר והסמכות לקביעת הוראות בעניין לקוח שהוא תאגיד תהיה המשפטים לעניין מסירת הודעה ללקוח כאמור בסעיף נתונה לנגיד בכללים בדרך האמורה בסעיף 112, כלומר, קטן (א), והתנאים למסירתה, ייקבעו רק לגבי לקוח שהוא בהתייעצות עם שר המשפטים באישור ועדת הכלכלה יחיד.

של הכנסת.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 915

(22) בסעיף 32 -

(א) האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ובו, אחרי "רשאי לקבל מלשכת אשראי דוח

אשראי" יבוא "לגבי לקוח שהוא יחיד", ובמקום "את ההוראות" יבוא "ההוראות";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הסמכות לקבוע הוראות לעניין קבלת דוח אשראי, הנתונה לשר

בסעיף קטן (א) לגבי לקוח שהוא יחיד, תהיה נתונה לנגיד לגבי לקוח שהוא

תאגיד; הנגיד רשאי לקבוע את ההוראות כאמור באותו סעיף קטן בכללים,

בדרך האמורה בסעיף 112, ואם קבע כאמור, יחולו על מי שקבע ההוראות

החלות על נותן אשראי הזכאי לקבל דוח אשראי, בשינויים המחויבים

ובשינויים שיקבע הנגיד.";

(23) אחרי סעיף 32 יבוא:

"דירוג אשראי של 32א. (א) נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי, כי לשם עריכת

תאגיד דירוג אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, כאמור בסעיף 13(1א),

יובאו בחשבון גם נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, ובלבד

שמתקיימים, לעניין התאגיד, התנאים להעברת נתונים לשם

עריכת דוח אשראי לגביו לפי סעיף 26(א), ואם הבקשה כוללת

נתוני אשראי לגבי יחיד בעל זיקה - הוא נתן את הסכמתו לכך.

(ב) הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דירוג אשראי

לגבי לקוח שהוא תאגיד, שלשם עריכתו יובאו בחשבון

גם נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, כאמור בסעיף

קטן (א), והתקיימו התנאים להעברת הנתונים לשם עריכת

דירוג האשראי כאמור, רשאית הלשכה, לשם עריכת הדירוג,

לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי בעל זיקה

לתאגיד, הכלולים במאגר.

דברי הסבר

לפסקה (22) כוללת יחיד בעל זיקה - התקבלה הסכמתו לשם כך. מובהר

סעיף 32 לחוק מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת כי לא תידרש הסכמתו של תאגיד בעל זיקה לשם הכללת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע גופים נתוני האשראי שלו בדירוג האשראי המשוקלל של התאגיד.

נוספים שיוכלו לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי, גם אם לכן, בשלב ראשון, על נותן האשראי שמגיש בקשה הם אינם נותני אשראי, בתנאים שיקבע. מוצע כי ביחס לקבלת דירוג אשראי כאמור לוודא שאכן התקיימו כל לדוח אשראי לגבי תאגידים, סמכות זו תהיה נתונה לנגיד, התנאים לקבלת דוח אשראי לגבי התאגיד, ואם ברצונו בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, כלומר בהתייעצות עם לכלול בדירוג האשראי המשוקלל של התאגיד גם נתונים שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. של יחיד בעל זיקה - לוודא כי התקבלה הסכמתו לכך.

לפסקה (23) בשלב השני, לשכת האשראי תידרש לבדוק את התקיימות

התנאים כאמור כדי לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל את

מוצע להוסיף לחוק את סעיף 32א כנוסחו המוצע הנתונים כאמור על התאגיד, שכוללים גם נתוני אשראי ולקבוע בו הוראות בעניין קבלת דירוג אשראי של תאגיד, לגבי בעל הזיקה לתאגיד. עם זאת, לשכת האשראי לא תוכל אשר כולל גם נתונים לגבי בעלי הזיקה לתאגיד (להלן להעביר את נתוני האשראי של בעלי הזיקה - תאגידים או בדברי ההסבר לפרק זה - דירוג אשראי משוקלל). מוצע יחידים - אם לא התקבלה הסכמתם לכך. על דירוג אשראי לקבוע כי נותן אשראי יוכל לבקש מלשכת אשראי לקבל לא משוקלל, המתייחס רק לנתונים לגבי התאגיד, יחולו דירוג אשראי משוקלל, ובלבד שהתקיימו התנאים להעברת הדינים הרגילים לפי סעיף 13 לחוק.

הנתונים לגבי התאגיד לפי סעיף 26(א) לחוק, ואם הבקשה

916 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) הוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי בעל

זיקה לתאגיד, לשם עריכת דירוג אשראי של לקוח שהוא תאגיד,

כאמור בסעיף קטן (ב), ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי,

נתוני אשראי לגבי בעל הזיקה לתאגיד, הכלולים במאגר.

(ד) לשכת אשראי לא תמסור לנותן אשראי שהגיש בקשה

כאמור בסעיף קטן (א), יחד עם דירוג האשראי של לקוח שהוא

תאגיד, נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד , אלא אם כן

בעל הזיקה הסכים למסירת נתונים כאמור לגביו בהתאם

להוראות סעיף 26(א1).";

(24) בסעיף 33 -

(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "בשאלה אם לתת אשראי ללקוח" יבוא

"לגבי הערכת הסיכוי כי לקוח שהוא יחיד יעמוד בפירעון התשלומים שבהם

הוא מתחייב", אחרי "עם אותו לקוח" יבוא "או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה",

ובסופו יבוא "נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה לאספקת

נכס או שירות הומחתה לטובתו, דרך עיסוק, רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל

חיווי כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד, כפי שיקבע הנגיד בכללים, בדרך האמורה

בסעיף "112;

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

דברי הסבר

לפסקה (24) להיקף המידע הנמסר בעת העברת דוח אשראי. כך, למשל,

מוצע לתקן את סעיף 33 לחוק המסדיר את האפשרות נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי לקבל חיווי אשראי. ראשית, מוצע להרחיב את משמעות במצב שבו נדרש שינוי אמצעי התשלום ביחס לעסקה קיימת, המונח חיווי אשראי, כך שזה יתייחס באופן רחב יותר או לשם שינוי מסגרת אשראי לעניין חוזה קיים לשימוש להערכת הסיכוי כי הלקוח יעמוד בפירעון התשלומים באמצעי תשלום. חיווי האשראי יינתן בתנאי שנותן האשראי שבהם הוא התחייב, ולא רק בשאלה אם לתת ללקוח עמד בחובת היידוע הקבועה בסעיף 33 לחוק.

אשראי או לא. הרחבה זו תאפשר מנעד רחב יותר של עוד מוצע לקבוע כי אם הנגיד יפעיל את סמכותו תשובות לנותן האשראי ולא רק תשובה בינארית של כן או לפי סעיף 112 לחוק ויקבע כי מאגר נתוני האשראי יכלול לא. בתקופת הפעילות של המאגר התברר כי יש לקוחות גם נתונים לגבי תאגידים, הוא יקבע באותם כללים את אשר סובלים מהבינאריות הזו, שכן אם יש לגביהם מידע השימושים שיוכל נותן אשראי לעשות בחיווי אשראי לגבי "שלילי" מסוים במאגר לצד מידע "חיובי", לרוב ניתנת תאגיד ואת התנאים לקבלת חיווי אשראי על ידם. לעומת לגביהם תשובה שלילית (ביחס לשאלה אם לתת להם קבלת חיווי אשראי לגבי לקוח שהוא יחיד, שדורש יידוע של אשראי), שכן החוק לכאורה לא מאפשר לתת תשובה הלקוח, מוצע שלגבי לקוח שהוא תאגיד לא תיקבע חובה של מורכבת יותר. יידוע, זאת בשל השונות ביחס לתאגידים בהיבטי פרטיות, כמו כן, מוצע להרחיב את קשת המקרים שבהם יהיה וכן בשל הצורך לשמור על גמישות עסקית ביחס לתאגידים.

אפשר לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת קיום תנאי העסקה נוסף על כך, מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם ולא רק לשם התקשרות עם הלקוח בעסקה חדשה. זאת, לנוכח הנגיד ושר האוצר, או לפי הצעת אחד מהם, לקבוע נסיבות הצורך העולה מהשוק לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת ותנאים שבהם נותן אשראי, לרבות מי שהתחייבותו של קיום תנאי העסקה, ובשל ההבנה כי חיווי אשראי יסייע אחר במסגרת עסקה לאספקת נכס או שירות הומחתה ללקוחות לקבל אשראי בסוגי עסקאות אשראי מורכבות יותר לטובתו, דרך עיסוק, יהיה רשאי לבקש חיווי אשראי גם לגבי מסוגי העסקאות שהמחוקק ראה לנגד עיניו בעת חקיקתו יחיד שהוא אינו הלקוח שלו נתן אשראי, ובלבד שהדבר של החוק. חיווי אשראי, במובחן מדוח נתוני אשראי, מבטיח נדרש לצורך מתן האשראי ללקוחו.

כי הפגיעה בפרטיות הלקוח תהיה קטנה יותר, בהשוואה

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 917

(1) השר, בהתייעצות עם הנגיד ושר האוצר, או לפי הצעת אחד

מהם, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים שבהתקיימם נותן אשראי בעסקת

אשראי, לרבות מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה לאספקת נכס

או שירות הומחתה לטובתו, דרך עיסוק, יהיה רשאי לבקש מלשכת

אשראי לקבל חיווי אשראי גם לגבי יחיד שאינו הלקוח שעימו הוא

מתקשר בעסקה כאמור, ובלבד שהדבר נדרש לצורך העסקה האמורה;

נקבעו תקנות לפי פסקה זו, והוגשה ללשכת אשראי בקשה כאמור, יראו

את אותו יחיד כלקוח לעניין הוראות סעיפים 34 עד 36;

(2) הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, נסיבות

ותנאים שבהתקיימם נותן אשראי לתאגיד או מי שהתחייבותו של

תאגיד במסגרת עסקה להספקת נכס או שירות הומחתה לטובתו,

יהיה רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי גם לגבי

תאגיד שאינו הלקוח שעימו הוא מתקשר בעסקה כאמור, ובלבד

שהדבר נדרש לצורך העסקה האמורה; נקבעו כללים לפי פסקה זו,

והוגשה ללשכת אשראי בקשה כאמור, יראו את התאגיד האמור

כלקוח לעניין הוראות סעיפים 34 עד 36.

(ג) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי הנגיד לקבוע

בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, נסיבות ותנאים שבהתקיימם נותן

אשראי או מי שהתחייבותו של הלקוח במסגרת עסקה להספקת נכס או

שירות הומחתה לטובתו, רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי

גם לגבי בעל זיקה ללקוח שהוא תאגיד, שעימו הוא מתקשר בעסקה כאמור,

ובלבד שהדבר נדרש לצורך העסקה האמורה; נקבעו כללים לפי פסקה זו,

והוגשה ללשכת אשראי בקשה כאמור, יראו את בעל הזיקה האמור כלקוח

לעניין הוראות סעיף קטן (א) וסעיפים 34 עד ".36;

דברי הסבר

בהתאם לצורך שעלה מהשוק, יש עסקאות אשראי, תוך השארת גמישות לקבוע תנאים לקבלת החיווי, כמו דוגמת ניכיון שיקים, אשר החיווי שנדרש לשם כריתתן אינו למשל יידוע הגורם שאינו הלקוח בדבר חיווי האשראי, רק לגבי לקוחו של נותן האשראי שקיבל את המימון מנותן בנסיבות שבהן הדבר אפשרי, וכן לקבוע נסיבות נוספות האשראי, אלא גם לגבי הגורם שהתחייב לפני הלקוח. דוגמה שבהן נמצא כי מוצדק לאפשר הסדר זה. מוצע להבהיר כי אחרת היא עסקה של המחאת חובות לקוחות (Factoring) אם התבקש חיווי אשראי לגבי יחיד כאמור שאינו הלקוח, (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - עסקת פקטורינג). לדוגמה, יראו את אותו יחיד כלקוח לעניין הוראות סעיפים 34 עד בית עסק שיש לו התחייבות של קונים שרכשו מוצרים 36 לחוק בכל הנוגע להגשת הבקשה לקבלת חיווי, אופן או שירותים מבית העסק ועדיין לא פרעו את חובם לבית העברת הנתונים מהמאגר לשם כך והנתונים שיהיה ניתן העסק. בעסקאות מסוג זה, בית העסק (הלקוח) מבקש מימון למסור יחד עם החיווי.

מגוף פיננסי בתמורה להמחאת החובות של אותם קונים נוסף על כך, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע בכללים, לגוף הפיננסי. יודגש כי בעסקאות אלה לעיתים המחאת בדרך האמורה בסעיף 112 לחוק, הוראות מקבילות כאמור החובות נעשית בדרך של מתן בטוחה לפירעון ההלוואה, בנוגע לקבלת חיווי אשראי לגבי מי שאינו הלקוח, כשהלקוח ולעיתים היא נעשית בדרך של מכר מלא, תלוי בתנאי הוא תאגיד. לדוגמה, במקרה של עסקת ניכיון שטר כאמור, העסקה. לפיכך, נדרש להתייחס לעניין זה של המחאת כשמי שהשטר שלו הוסב הוא תאגיד, או במקרה של עסקת חובות במפורש, בשים לב להגדרה "עסקת אשראי" שכוללת פקטורינג כאמור, כאשר מי שחובו הומחה הוא תאגיד.

ניכיון שטר אך לא מתייחסת במפורש לעסקת פקטורינג.

בנוסף, וכאמור לעיל, לצורך חיתום האשראי של

ההסמכה המוצעת לעיל נועדה לאפשר קבלת תאגיד נדרש מידע גם על אודות בעל זיקה לתאגיד. על כן חיווי אשראי גם על מי שאינו הלקוח שקיבל את המימון מוצע שנותן אשראי והגופים הנוספים המפורטים בסעיף במצבים אלה, כדי לאפשר הערכה של הסיכון שבעסקה, 918 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(25) בסעיף 34, אחרי "הוגשה ללשכת אשראי בקשה" יבוא "בידי נותן אשראי או מי

שהתחייבותו של הלקוח במסגרת עסקה להספקת נכס או שירות הומחתה לטובתו",

אחרי "לגבי לקוח" יבוא "והתקיימו התנאים להעברת חיווי האשראי לפי סעיף "33

ובסופו יבוא "ולעניין לקוח שהוא תאגיד - לרבות נתונים כאמור לגבי בעל זיקה

לתאגיד";

(26) בסעיף 35 -

(א) בסעיף קטן (א) אחרי "לקבל נתוני אשראי מהמאגר" יבוא "בעניינו של לקוח

שהוא יחיד", במקום "מעידים באופן מובהק" יבוא "יכולים להעיד" ובמקום "שיש

בהן כדי להעיד באופן מובהק" יבוא "שיכולות להעיד";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח" יבוא

"שיכולים להעיד על כך שלקוח שהוא יחיד";

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) הגישה לשכת אשראי לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי

מהמאגר בעניינו של לקוח שהוא תאגיד, לשם מתן חיווי אשראי, ימסור בנק

ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר,

לרבות נתונים כאמור לגבי בעל זיקה לתאגיד, ולעניין נתונים כאמור לגבי

יחיד בעל זיקה - יפעל בנק ישראל לגבי מסירת הנתונים בהתאם להוראות

סעיפים קטנים (א) ו–(ב).'';

דברי הסבר

יוכלו לבקש ולקבל חיווי אשראי גם לגבי בעל זיקה - יחיד 33(ג) לחוק. כך למשל, אם מדובר בבעל זיקה שהוא יחיד - או תאגיד - לתאגיד שנוטל אשראי, ובלבד שהדבר נדרש יידרש נותן האשראי ליידע את בעל הזיקה כי הוא מבקש לצורך העסקה האמורה. יובהר, כאמור לעיל, שהוראות לקבל חיווי אשראי לגביו.

החוק לגבי החיווי יחולו בהתאם לזהותו של אותו בעל לפסקה (26)

זיקה: אם מדובר ביחיד בעל זיקה, יחולו הוראות החוק

החלות על חיווי אשראי לגבי יחיד, ואם מדובר בבעל זיקה לפי ההסדר הקיים היום בסעיף 35 לחוק, בנק ישראל שהוא תאגיד, אזי יחולו לגבי החיווי הוראות החוק החלות ימסור ללשכת אשראי נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן על תאגיד. חיווי אשראי לגבי לקוח, רק אם קיימים במאגר נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון לפסקה (25) תשלומים שבהם התחייב. בדומה לתיקון המוצע של סעיף בהמשך לתיקונים המוצעים בפסקה (24), מוצע לתקן 22(ה) לחוק, בפסקה (13), מוצע לתקן את סעיף 35 לחוק את סעיף 34 לחוק כך שהוראותיו יתייחסו לכלל הגורמים ולשנות את המינוח שנקבע לגבי התנאי המאפשר להעביר הרשאים לבקש חיווי אשראי לפי סעיף 33 לחוק כתיקונו את כלל המידע על הלקוח ללשכת האשראי, כך שבמקום המוצע, וכן לאפשרות לקבל חיווי אשראי גם לגבי בעל קיומם של נתונים אשר "מעידים באופן מובהק" על כך זיקה לתאגיד, וכן להבהיר כי לשכת אשראי יכולה לבקש שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב, מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר רק אם התקיימו תנאי זה יתייחס לקיומם של נתונים אשר "יכולים להעיד" התנאים להעברת חיווי האשראי, ועל כן היא נדרשת לוודא על כך.

את התקיימותם. כאמור, אין זה נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת

כמו כן, מוצע שאם מדובר בחיווי אשראי לגבי לקוח הפירעון של החייב על בסיס הנתונים הנמצאים במאגר.

שהוא תאגיד, ונותן האשראי מעוניין לקבל חיווי אשראי הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון של החייב נעשית הכולל בתוכו גם את נתוני האשראי של בעל הזיקה בידי לשכת האשראי ונותן האשראי, בהתאם לנתונים לתאגיד (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - חיווי אשראי שלפניהם ולמודלים שפיתחו. זוהי דרך נוספת שבאה לסייע משוקלל), תוכל הלשכה לבקש לקבל נתוני אשראי גם לאותם לקוחות שנפגעו מהבינאריות של חיווי האשראי.

לגבי בעל הזיקה לתאגיד. יובהר כי אם נותן האשראי יהיה הנוסח הקיים הקשה על לשכות אשראי לתת חיווי אשראי מעוניין לקבל חיווי אשראי נפרד לגבי בעל הזיקה לתאגיד, שאינו שלילי ביחס ללקוח שיש לגביו נתונים אשר לפי הוא יידרש להראות כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף החוק בנוסחו כיום הם "נתונים המעידים באופן מובהק על

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 919

(27) בסעיף 36 -

(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לגבי לקוח שהוא יחיד";

(ב) אחרי "חיווי האשראי לגבי לקוח" יבוא "שהוא יחיד";

(28) אחריו סעיף 36 יבוא:

"הוראות מיוחדות 36א. (א) הנגיד רשאי לקבוע, בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112,

לעניין חיווי נתונים לגבי לקוח שהוא תאגיד, שלשכת אשראי תהיה רשאית

אשראי לגבי לקוח

שהוא תאגיד לצרף לחיווי אשראי לעניין אותו לקוח, ובלבד שנתונים כאמור

לא יכללו כל מידע לגבי יחיד בעל זיקה ובכלל זה חיווי

אשראי או נתוני אשראי לגבי יחיד כאמור.

(ב) הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתכונת חיווי

האשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, ובכלל זה לעניין אופן הצגת

החיווי.";

(29) סעיף 37 - בטל;

דברי הסבר

כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים בהם התחייב". בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112 לחוק, נתונים לגבי לקוח לעומת זאת, על פי התיקון מוצע, יועברו נתוני האשראי שהוא תאגיד שלשכת אשראי תהיה רשאית לצרף לחיווי לגבי הלקוח ללשכת האשראי ולנותן האשראי, והם אלה אשראי לעניין אותו לקוח, ובלבד שנתונים אלה לא יכללו שיעריכו את יכולת הפירעון של הלקוח. כל מידע לגבי יחיד בעל זיקה, ובכלל זה חיווי אשראי או לבסוף, מוצע לייחד את ההסדר הקבוע כיום בסעיף נתוני אשראי לגבי יחיד כאמור. כלומר, בנוגע לחיווי שיינתן 35 לחוק ללקוח שהוא יחיד, ולגבי תאגיד - לקבוע כי לגבי לקוח שהוא תאגיד, לא יהיה ניתן למסור פרטים על העברת נתוני אשראי לגביו ללשכת אשראי, לשם מתן אודות יחיד שהוא בעל זיקה ללקוח, אך הדבר אינו גורע חיווי אשראי, לרבות נתונים כאמור לגבי בעל זיקה לתאגיד, מהאפשרות לבקש חיווי אשראי נפרד לגבי בעל הזיקה, לא תהיה תלויה בשאלת קיומם במאגר של נתוני אשראי בהתאם למוצע בתיקון סעיף 33 לחוק (ראו פסקה)(24), אם שיכולים להעיד על כך שהתאגיד אינו עומד בפירעון התקיימו התנאים לכך.

התשלומים שבהם התחייב. עם זאת, מוצע, שבכל הנוגע כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות לנתונים כאמור לגבי יחיד בעל זיקה, בנק ישראל יפעל לגבי לעניין המתכונת ואופן ההצגה של חיווי אשראי לגבי מסירתם ללשכת אשראי בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 53 לקוחות שהם תאגידים.

כתיקונו המוצע לעניין נתוני אשראי לגבי יחידים, ויעביר לפסקה (29)

את המידע רק אם קיימים נתונים כאמור לגבי בעל הזיקה

שיכולים להעיד על כך שהוא לא עומד בפירעון התשלומים מוצע, בהתאם למחיקת ההגדרה "חברת החשמל" שבהם התחייב. עם זאת, מוצע כי כאשר מדובר בחיווי בסעיף 2 לחוק, כמוצע בפסקה (2), וכמבואר בדברי ההסבר אשראי משוקלל, והמידע לגבי היחיד בעל הזיקה מועבר לאותה פסקה, לבטל את סעיף 37 לחוק, וזה נוסחו:

רק ללשכת האשראי כדי שתוכל לשקלל את הנתונים לגביו "מתן חיווי לחברת חשמל בדבר נקיטת אמצעי גבייה במסגרת החיווי שיימסר לגבי התאגיד, הרי שלא יהיה צורך ליידע את היחיד בעל הזיקה לתאגיד על העברת .37 (א) פיגר לקוח בתשלומיו לחברת חשמל בעד צריכת הנתונים. כך, לנותן האשראי שמקבל את חיווי האשראי חשמל, כפי שקבע השר, רשאית חברת חשמל לבקש מלשכת לא תהיה יכולת לדעת אם נמסרו ללשכה נתונים לגבי אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לנקוט אמצעי גבייה לגבי יחיד בעל זיקה, ואיזה משקל ניתן לאותם נתונים במסגרת אותו לקוח, ובלבד ששלחה ללקוח הודעה על כוונתה חיווי האשראי. לקבל חיווי לגביו ועל כך שלשם קבלת החיווי תגיש לשכת האשראי לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו לפסקאות (27) ו–(28) הכלולים במאגר, והכול כפי שקבע הנגיד.

מוצע לייחד את הוראות סעיף 36 לחוק, שעוסקות (ב) על חיווי לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סימן בנתוני אשראי שניתן לצרף לחיווי אשראי, ללקוחות שהם זה החלות על חיווי אשראי, בשינויים המחויבים.

יחידים, ולקבוע, בסעיף 36א לחוק כנוסחו המוצע, הוראות

מיוחדות לעניין נתונים שאפשר לצרף לחיווי אשראי לגבי (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת חשמל אם לקוח שהוא תאגיד. על פי המוצע, הנגיד יהיה רשאי לקבוע, אינה מעבירה נתוני אשראי למאגר בשל ההוראות לפי סעיפים 19(ג) או ".20 920 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(30) בסעיף 38 -

(א) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "המעידים באופן מובהק" יבוא "שיכולים להעיד";

(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "לקוח רשאי" יבוא "לקוח שהוא יחיד רשאי" ואחרי

"ביקש לקוח" יבוא "כאמור";

(ג) בסעיף קטן (ד), בכל מקום, אחרי "ללקוח" יבוא "שהוא יחיד" ואחרי

"ללקוחות" יבוא "שהם יחידים";

(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח שהוא תאגיד, לבקשתו, תמורת

תשלום וכפי שיקבע הנגיד.";

(ה) בסעיף קטן (ה), במקום "תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד" יבוא "הנגיד

רשאי לקבוע תשלום בעד מסירת מידע כאמור וכן תנאים שבהתקיימם יחול פטור

מתשלום";

(31) בסעיף 42 -

(א) בסעיף קטן (ב), אחרי "לקוח" יבוא "שהוא יחיד" ובסופו יבוא "לגבי לקוח

כאמור";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) הנגיד רשאי, בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, לקבוע הוראות

לעניין אופן מתן ייפוי הכוח בידי לקוח שהוא תאגיד, כאמור בסימן זה,

ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים לשם

מסירת דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח כאמור.";

(32) בסעיף 43, במקום "הנגיד, בהסכמת השר ובאישור הוועדה, יקבע" יבוא "הנגיד

יקבע בכללים" ובסופו יבוא "כללים לפי סעיף זה לעניין לקוח שהוא יחיד ייקבעו

בהסכמת השר ובאישור הוועדה, וכללים כאמור לעניין לקוח שהוא תאגיד ייקבעו

בדרך האמורה בסעיף "112;

דברי הסבר

לפסקה (30) מוצג ללקוח באופן נגיש באזור האישי באתר האינטרנט

מוצע לתקן את סעיף 38 לחוק בהתאם לתיקון סעיף 35 של בנק ישראל, וכן במקומות מונגשים או מרכזיים נוספים.

לחוק, המוצע בפסקה (26), לעניין נתונים היכולים להעיד לפסקאות (31) ו–(32)

על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם בשל המאפיינים השונים של השירותים הניתנים התחייב, ומאותם נימוקים אשר פורטו לעיל בדברי ההסבר ליחידים לעומת השירותים הניתנים לתאגידים, וכהשלמה לאותה פסקה. להוראות סעיף 112 לחוק, מוצע לקבוע כי סמכות שר כמו כן, מוצע כי הוראות החוק שלפיהן לקוח רשאי המשפטים לקבוע הוראות בעניין אופן מתן ייפוי כוח לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או למיופה כוח בתמורה ובעניין אופן הוכחת קיומם של הערבית, ולקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים בלא התנאים להעברת דוח ריכוז נתונים למיופה כוח בתמורה, תשלום, אחת לשנה, יחולו רק לעניין לקוחות שהם יחידים. תהיה נתונה לו לגבי לקוחות שהם יחידים, ואילו לגבי לגבי לקוחות שהם תאגידים, מוצע כי דוח ריכוז נתונים לקוחות שהם תאגידים - תוקנה סמכות דומה לנגיד, יימסר להם, לבקשתם, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד שיקבע הוראות אלה בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112.

בכללים. עוד מוצע כי הדרישה הקבועה היום בסעיף 43 לחוק

עוד מוצע לתקן את סעיף קטן (ה) של סעיף 38 לחוק, להסכמת שר המשפטים ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת באופן שיקנה לנגיד שיקול דעת שלא לקבוע תשלום או לקביעת תנאים שמיופה כוח בתמורה יידרש לעמוד בהם לקבוע תנאים שבהתקיימם לא ייגבה תשלום, בעד מסירת כדי לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל לגבי לקוח, ולקביעת מידע שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, כגון אם המידע השימושים שמיופה הכוח יוכל לעשות במידע, בכללים

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 921

(33) סעיף 44 - בטל;

(34) בסעיף 45 -

(א) בכותרת השוליים, אחרי "לשכת אשראי" יבוא "ומשתמש בנתוני אשראי";

(ב) בסעיף קטן (א), במקום "הדרוש לה לפיתוח מודל סטטיסטי לשם מתן חיווי

אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי" יבוא "לעניין לקוחות שהם

יחידים הדרוש לה לשם מתן חיווי אשראי, לשם מתן שירותים המתבססים על

נתוני אשראי, וכן לשם מתן שירות נוסף שהותר לה לעסוק בו לפי סעיף 12(ב),

לרבות באמצעות פיתוח מודל סטטיסטי";

(ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

דברי הסבר

של הנגיד, תיוחד לתנאים כאמור שיקבע הנגיד לעניין התשמ"א-1981 (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - חוק הגנת לקוח שהוא יחיד. הפרטיות). לגבי מקור מידע שהוא גוף ממשלתי, מוצע כי לפסקאות (33) ו–(44) הכללים ייקבעו גם בהסכמת השר הממונה עליו.

לנוכח הרחבת השימוש של המידע במאגר לצורכי יצוין כי כלל הנתונים - נתוני האשראי והנתונים בנק ישראל, בפרט ביחס למידע מזוהה על תאגידים כפי הנוספים - יימסרו גם ביחס לתאגיד שלא ניתן להפיק שיפורט להלן, מוצע להפריד את ההתייחסות לשימושים לגביו דוח אשראי או דוח ריכוז נתונים, כגון תאגידים של בנק ישראל במידע אשר נמצא במאגר, המעוגנת היום שנמצאים במרשם חסרי ישויות משפטיות של רשות בין השאר בסעיף 44 לחוק, כך שזו תעוגן בפרק נפרד - פרק המסים וכן תאגידים שאין אפשרות לזהותם באופן חד– ז'1 המוצע - שבמסגרתו ייקבעו הוראות הנוגעות להעברת ערכי, כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 23א לחוק כנוסחו המידע למאגר, שמירתו, גישה אליו ושימוש בו לשם מילוי המוצע בפסקה (15). תאגידים אלה הוחרגו אמנם מפרק ז' תפקידי בנק ישראל. בתוך כך, מוצע לבטל את סעיף 44 לחוק, בשל הקושי להפיק בעניינם דוח אשראי. עם זאת, לחוק, שזה נוסחו: קיימת חשיבות להעברת נתונים לגבי גופים אלה לצורכי בנק ישראל, בין השאר, מאחר שאלה נדרשים כדי לאמוד "שימוש במידע לא מזוהה בידי בנק ישראל ולנתח את כלל החשיפות לאשראי במשק. לפיכך מוצע .44 (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא שלא להחריג תאגידים אלה מתחולת ההסדר המוצע, מזוהה הכלול במאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק בנק כאמור, בפרק ז'1 לחוק לעניין המידע הדרוש לבנק ישראל ישראל. למילוי תפקידיו לפי דין.

(ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה מוצע לקבוע באופן מפורש כי נתונים אלה, אשר לגבי לקוחות, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין נמסרו למאגר לצורך שימוש ייעודי של בנק ישראל, לא (בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע יימסרו על ידי בנק ישראל לשם עריכת דוח אשראי לפי מזוהה הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו סעיף 29 לחוק או לשם מתן חיווי אשראי לפי סעיף 35 לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק בנק ישראל, ובלבד שהמידע לחוק, וכן לא ייכללו במידע הלא מזוהה לפי סעיף 45 לחוק.

החיצוני יימחק מהמאגר מיד לאחר הפקת המידע הלא נתונים אלה לא ייכללו גם בדוח ריכוז נתונים רגיל או מלא מזוהה; הצלבת המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל בהתאם להגדרות המתוקנות של מונחים אלה בסעיף 2 האפשר, באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני לחוק, כמפורט בפסקה (2) של סעיף זה.

מורשי הגישה למידע מזוהה בהתאם להוראות סעיף 60(ג), סעיף 54ב המוצע עניינו באופן השימוש במידע מעבר לחשיפה הדרושה לצורך הצלבת המידע." שבמאגר נתוני האשראי לצורכי ושימושי בנק ישראל. מוצע בסעיף 54א המוצע, מוצע להרחיב את האפשרות של לעגן בו הן את ההוראה שקבועה היום בסעיף 44(א) לחוק, בנק ישראל לקבל מידע נוסף על תאגידים לצורך מילוי המאפשרת לבנק ישראל לעשות שימוש במידע לא מזוהה תפקידיו לפי דין. לצורך כך, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע שבמאגר לגבי לקוחות שהם יחידים (ראו סעיף 54ב(א) בכללים, בדרך הקבועה בסעיף 112, כי מקורות המידע המוצע), והן את ההוראה הקבועה היום בסעיף 44(ב) לחוק יעבירו נתונים ייעודיים למאגר ביחס לתאגידים, אשר לגבי העברה והצלבה של מידע על יחידים לשם הפקת לא ישמשו לצורך מתן אשראי או לצרכים אחרים שבהם מידע לא מזוהה.

נעשה שימוש בנתוני אשראי לפי החוק.יובהר כי אין כמו כן, לנוכח הרחבת המאגר ביחס לתאגידים, מוצע הכרח שנתונים אלה יהיו נתוני אשראי כהגדרתם בסעיף 2 לקבוע כי לשם מילוי תפקידיו, בנק ישראל יהיה רשאי בחוק. עם זאת, מוצע להחריג מההוראה המוצעת העברת לעשות שימוש במידע מזוהה של תאגיד, לרבות הצלבת מידע אישי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, המידע האמור עם מידע מזוהה אחר המצוי בידיו לפי דין 922 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(א1) בנק ישראל רשאי לתת ללשכת אשראי גישה למידע לא מזוהה

הכלול במאגר לגבי לקוחות שהם תאגידים ולגבי יחידים בעלי זיקה

לתאגיד, הדרוש לה לשם מתן חיווי אשראי ושירותים כאמור בסעיף

קטן (א), לרבות באמצעות פיתוח מודל סטטיסטי; גישה כאמור יכול שתינתן

על בסיס הצלבה שיבצע עובד בנק ישראל שהורשה לכך בידי הנגיד,

של המידע הכלול במאגר לגבי תאגידים עם המידע הכלול במאגר לגבי

יחידים בעלי זיקה; גישה כאמור למידע לא מזוהה לגבי יחיד בעל זיקה

תינתן רק לגבי מידע שמועד הכללתו במאגר חל בעשר השנים שקדמו

למועד שבו ניתנה הגישה אליו.

(א2) הנגיד רשאי, בכללים בדרך האמורה בסעיף 112, להתיר למשתמש

בנתוני אשראי, או לסוגי משתמשים כאמור, גישה למידע לא מזוהה הכלול

במאגר לגבי לקוחות שהם תאגידים, כאמור בסעיף קטן (א1), לשימושים

ובתנאים שיקבע כאמור.

(א3) הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בכללים כי גם למשתמש בנתוני

אשראי או לסוגי משתמשים כאמור, תינתן גישה למידע כאמור בסעיף

קטן (א1) הנוגע ליחידים בעלי זיקה, ובכלל זה מידע שהתקבל על בסיס

הצלבה כאמור באותו סעיף קטן, לשימושים ובתנאים שיקבע כאמור.";

(ד) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) לשכת אשראי ומשתמש בנתוני אשראי לא יעתיקו ולא ישמרו מידע

לא מזוהה שיש להם גישה אליו לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3); גורם

המנוי בפסקאות (1) עד (3) להלן רשאי לקבוע נסיבות שבהן לשכת אשראי

ומשתמש בנתוני אשראי יהיו רשאים להעתיק ולשמור חלק ממידע לא

מזוהה, כאמור בסעיף הקטן המצוין לצידו, באופן ובתנאים שיקבע, וככל

הדרוש לפיתוח מודל סטטיסטי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1):

דברי הסבר

והעברת המידע למאגרי מידע אחרים המשמשים אותו כאמור, יהיה אפשר להמשיך לעשות שימוש במידע לגבי לצורך מילוי תפקידיו (ראו סעיף 54ב(ב) המוצע). היחיד בעל הזיקה אליו, גם אם לאחר מכן ירד סך החשיפה נוסף על כך, מוצע כי בנק ישראל יהיה רשאי לעשות של התאגיד לאשראי (והחלק היחסי שלו מתוך סך החשיפה שימוש במידע מזוהה כאמור לגבי יחיד בעל זיקה, לרבות כאמור של כלל התאגידים) מתחת לרף של 0.05%.

מידע כאמור שמקורו במאגר היחידים. ואולם על פי כמו כן, ביחס לשמירת מידע כאמור, מוצע כי נוסף המוצע, הדבר יתאפשר רק לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד, על שמירתו במאגר, בנק ישראל יהיה רשאי, לטובת ביצוע שבעת הוצאת המידע מהמאגר היה בעל זיקה לתאגיד תפקידיו לפי דין, לשמור את המידע במאגרים נוספים.

מהותי. לעניין זה מוצע להגדיר תאגיד מהותי על בסיס לעניין העברה או שמירה של נתונים הנוגעים ליחיד סך החשיפה לאשראי שלו, של השולט בו ושל תאגידים בעל זיקה לתאגיד מהותי העברת הנתונים תיעשה לאחר שבשליטתו ובשליטת השולט בו, ביחס לסך האשראי שניתן שהבנק שקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשמירת לכלל התאגידים שקיימים לגביהם נתונים במאגר נתוני הנתונים או בהעברתם, והגיע למסקנה כי הדבר נדרש לשם האשראי לגבי תאגידים. צמצום זה רק ביחס לתאגידים ביצוע תפקידיו, ובמידה שמצדיקה את הפגיעה ולתקופה מהותיים - שסך החשיפות שלהם לאשראי הוא גבוה - הנדרשת. אם בנק ישראל ימצא כי אין הצדקה להעביר נועד לאזן בין הצורך של בנק ישראל לעשות שימוש במידע או לשמור את הנתונים כאמור, הם יימחקו בתום תקופת לשם מילוי תפקידיו ומטרותיו לבין הצורך להגן על פגיעה התיעוד בהתאם לקבוע בסעיף 23 לחוק.

בפרטיות של יחידים בעלי זיקה. לפסקה (34)(ג) ו–(ד)

יובהר כי התקיימות התנאים האמורים לצורך שימוש מוצע לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי לתת גישה במידע לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי, תיבחן בעת למידע לא מזוהה הכלול במאגר לגבי לקוחות שהם הוצאת המידע מהמאגר, שהוא המועד הקובע לעניין זה. תאגידים ולגבי יחידים בעלי זיקה לתאגיד, לשם מתן חיווי כך, למשל, אם תאגיד נחשב לתאגיד מהותי במועד הקובע

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 923

(1) השר, בהסכמת הנגיד - סעיף קטן (א);

(2) הנגיד - סעיף קטן (א1) לעניין מידע לא מזוהה לגבי תאגידים,

וסעיף קטן (א2);

(3) הנגיד, בהסכמת השר - סעיף קטן (א1) לעניין מידע לא מזוהה

לגבי יחיד בעל זיקה, וסעיף קטן (א3).";

(35) בסעיף 46 -

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "מידע שאין לכלול בנתוני אשראי הנמסרים

מהמאגר";

(ב) במקום "בסעיף 19(א)(1) עד "(5) יבוא "בסעיף 19(א)(1) עד (3), (10) ו–(11)",

אחרי "בנתוני האשראי הנמסרים" יבוא "לגבי לקוחות שהם יחידים", ובסופו יבוא

"הנגיד רשאי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הנמסרים

כאמור לגבי לקוחות שהם תאגידים, דרך כלל או לסוגי לקוחות כפי שיקבע";

(36) בסעיף 47 -

(א) בסעיף קטן (ב), אחרי "לקבוע" יבוא "לעניין נתוני אשראי של לקוחות שהם

יחידים" ואחרי "אשראי" יבוא "כאמור";

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

דברי הסבר

אשראי ושירותים אחרים בהתאם לסעיף 45(א) לחוק, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע נסיבות שבהן תהיה לשכת לרבות באמצעות פיתוח מודלים סטטיסטיים. כדי לבצע אשראי רשאית להעתיק ולשמור חלק ממידע לא מזוהה חיתום מושכל, ישנו ערך גבוה לפיתוח מודלים סטטיסטיים, כאמור, באופן ובתנאים שיקבע, וככל הדרוש לפיתוח מודל המבוססים על נתונים אגרגטיביים של לקוחות רבים. בכל סטטיסטי כאמור בסעיף קטן (א)."

הנוגע למידע לא מזוהה לגבי יחיד בעל זיקה, מוצע כי לפסקה (35)

גישה למידע כאמור יכול שתינתן על בסיס הצלבה שיבצע

עובד בנק ישראל, שהורשה לכך בידי הנגיד, של המידע מוצע לתקן את סעיף 46 לחוק בהתאמה לתיקונים הכלול במאגר לגבי תאגידים עם המידע הכלול במאגר המוצעים בפסקה (11), ברשימת מקורות המידע שבסעיף לגבי יחידים בעלי זיקה. זאת, כדי להבטיח ככל האפשר 19(א) לחוק. כמו כן, מוצע להבהיר כי סמכות שר המשפטים שמירה על פרטיותם של יחידים אלה. כמו כן, מוצע כי לקבוע פרטי מידע נוספים שאין לכלול בנתוני האשראי הגישה למידע לגבי יחיד בעל זיקה תוגבל למידע כאמור הנמסרים לשם עריכת דוח אשראי, חיווי אשראי או דוח שמועד הכללתו במאגר חל בעשר השנים שקדמו למועד ריכוז נתונים רגיל, לשם מסירתו למיופה כוח בתמורה, שבו ניתנת הגישה אליו. תיוחד לנתוני אשראי הנמסרים לגבי לקוחות שהם יחידים.

לגבי לקוחות שהם תאגידים, מוצע כי הנגיד יהיה רשאי

עוד מוצע להסמיך את הנגיד להתיר גם למשתמשים לקבוע פרטי מידע נוספים כאמור, דרך כלל או לסוגי בנתוני אשראי או לסוגי משתמשים כאמור, בכללים שיקבע תאגידים, כפי שיקבע. סמכות זו משלימה את סמכותו של בדרך האמורה בסעיף 112 לחוק, גישה למידע לא מזוהה על הנגיד לקבוע כללים לפי סעיף 112 לחוק, אך מוצע שכללים תאגידים הכלול במאגר, ואולם ביחס ליחידים בעלי זיקה, שהנגיד קובע לפי סעיף זה לא יהיו טעונים התייעצות עם הוא יהיה רשאי לעשות כן רק בהסכמת שר המשפטים. שר המשפטים ואישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.

במסגרת השינויים והתיקונים המוצעים בסעיף 45 לפסקה (36)

לחוק, ובמיוחד בשל הצורך לחדד מיהו הגורם המוסמך,

לקבוע את הנסיבות שבהן לשכת אשראי ומשתמש בנתוני סעיף 47 לחוק עניינו בתקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי יהיו רשאים להעתיק ולשמור חלק ממידע לא אשראי מהמאגר. בשל מתן הסמכות לנגיד לפי סעיף 112 מזוהה שניתנה להם גישה אליו, ולקבוע את האופן ואת לחוק, לקבוע בכללים הוראות בנוגע למסירת נתוני אשראי התנאים להעתקה, זאת בהתאם לגורם שלגביו ניתנה גישה לגבי לקוחות שהם תאגידים, מוצע להבהיר כי הסמכות כאמור, מוצע להחליף את סעיף קטן (ב) של סעיף 45 לחוק. הנתונה היום לשר המשפטים בסעיף 47(ב) לחוק, לקבוע וזה נוסחו: לעניין זה תקופה קצרה מהתקופה האמורה בסעיף 47(א) לחוק, נוגעת ללקוחות שהם יחידים, ואילו לגבי לקוחות "(ב) לשכת אשראי לא תעתיק ולא תשמור מידע לא שהם תאגידים, יהיה הנגיד מוסמך לקבוע תקופה קצרה מזוהה שיש לה גישה אליו לפי סעיף קטן (א); השר, 924 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(ג) הנגיד רשאי לקבוע לעניין נתוני אשראי של לקוחות שהם תאגידים

תקופות קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי כאמור

שיקבע, ורשאי הוא לקבוע תקופות שונות לסוגי תאגידים שונים.";

(37) בסעיף 48(א), אחרי "המידע הכלול במאגר" יבוא "לגבי לקוחות שהם יחידים";

(38) בסעיף 49 -

(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לעניין נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים,

או מהתקופה שקבע הנגיד לעניין נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים או

בעלי זיקה לתאגידים, לפי העניין";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "להחזקת נתוני אשראי" יבוא "לגבי לקוחות שהם

יחידים", ובסופו יבוא "הנגיד יקבע, בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, את

התקופה המרבית להחזקה כאמור של נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים

או בעלי זיקה לתאגידים.";

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) כללים שהנגיד קובע לפי סעיף זה, שעניינם פרטים מזהים של יחיד

בעל זיקה, כאמור בפסקה (5) להגדרה "נתוני אשראי" שבסעיף 2, ייקבעו

בהסכמת השר.";

(39) בסעיף 51 אחרי "של לקוח" יבוא "שהוא יחיד" ואחרי "על לקוח" יבוא "כאמור";

(40) בסעיף 52(ג), במקום "קבע השר" יבוא "נקבעה", ובסופו יבוא "בידי השר, לעניין דוח אשראי או חיווי אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים, או בידי הנגיד, לעניין דוח אשראי או חיווי אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים או בעלי זיקה לתאגידים";

(41) בסעיף 53 -

(א) האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ובו, אחרי "בדוח אשראי" יבוא "לגבי לקוח

שהוא יחיד";

דברי הסבר

מהתקופה שנקבעה כאמור. קביעתו של הנגיד כאמור 49 לחוק, לקבוע את התקופה המרבית להחזקת נתוני יכול שתתייחס לסוגים מסוימים של נתוני אשראי כאמור אשראי בידי לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה, תיוחד והוא יוכל לקבוע תקופות שונות לעניין סוגים שונים של ללקוחות שהם יחידים, והנגיד הוא אשר יקבע תקופה זו תאגידים. סמכות זו של הנגיד אינה טעונה התייעצות עם לגבי תאגידים או בעלי זיקה לתאגידים. ואולם כללים שר המשפטים ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. שהנגיד קובע לפי סעיף זה, שעניינם פרטים מזהים של לפסקה (37) יחיד בעל זיקה, כאמור בפסקה (5) להגדרה "נתוני אשראי" שבסעיף 2 לחוק כנוסחה המוצע, ייקבעו בהסכמת שר לנוכח הסמכות הנתונה לנגיד, בסעיף 112 לחוק, לקבוע המשפטים.

בכללים הוראות לעניין מסירת נתוני אשראי לגבי לקוחות

שהם תאגידים, מוצע לתקן את סעיף 48 לחוק כך שיובהר לפסקה (39)

כי סמכות שר המשפטים הקבועה בסעיף קטן (א) של הסעיף מוצע לייחד את הוראות סעיף 51 הנוגעות לנתונים האמור, לקבוע הוראות לעניין מסירת המידע הכלול במאגר, שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון, כגון דת, לרבות תנאים למסירה כאמור, תהיה נתונה לו לגבי יחידים גזע ומין, ליחידים.

בלבד. לפסקאות (40) עד (42)

לפסקה (38) סעיף 53 לחוק קובע את הזמן המרבי שבמהלכו

לנוכח הסמכות הנתונה לנגיד, בסעיף 112 לחוק, משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי לקבוע בכללים הוראות שונות בנוגע למאגר התאגידים, לגבי לקוח, בין שנכרתה עסקת האשראי ובין אם שלא.

לרבות לעניין שימוש בנתוני אשראי לגבי לקוחות אלה, בהתאם לתיקון המוצע לסעיף 25(ג) לחוק, המאפשר מוצע להבהיר כי הסמכות הנתונה לשר המשפטים בסעיף למשתמש אשראי לשמור נתוני אשראי לטובת פיתוח

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 925

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), משתמש בנתוני אשראי, אשר עשה

שימוש בנתוני אשראי לגבי לקוח שהוא יחיד, אשר נמסרו לו על ידי לשכת

אשראי בדוח אשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים כאמור בסעיף 25(ג),

רשאי לשמור את נתוני האשראי שבהם הוא עשה שימוש כאמור לתקופה

המזערית הנדרשת לשם פיתוח המודלים כאמור, ובלבד שלא תעלה על

ארבע שנים מיום העברתם לנותן האשראי, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת

הנגיד, תקופה אחרת.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו לעניין נתוני אשראי ודוח

אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, בשינויים המחויבים; ואולם הסמכות

הנתונה לשר בסעיף קטן (א), והסמכות הנתונה לשר, בהסכמת הנגיד, בסעיף

קטן (ב), יהיו נתונות לנגיד.";

(42) אחרי סעיף 53 יבוא:

"שמירת חיווי 53א. נותן אשראי וכל אדם אחר שקיבל חיווי אשראי לפי סעיף

אשראי 33 (בסעיף זה - מקבל החיווי), רשאי להחזיק בחיווי אשראי

למשך שישים ימים מיום קבלתו; חלפה התקופה האמורה,

ימחק מקבל החיווי את חיווי האשראי.";

(43) בסעיף 54 -

(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וחיווי אשראי";

(ב) אחרי "הממונה רשאי" יבוא "אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על

מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת "-, הקטע החל במילים

"לאסור או להגביל, לצמיתות" עד המילים "למיופה כוח בתמורה" יסומן

כפסקה (1), ובה, אחרי "וכן לאסור או להגביל" יבוא "כאמור" והסיפה החל

במילים "אם מצא" - תימחק;

דברי הסבר

מודלים סטטיסטיים (ראו פסקה)(17), מוצע כי אם הלקוח ימים מיום קבלתו, ובתום תקופה זו יהיה עליו למחוק את נתן את הסכמתו, והנתונים ישמשו לשם פיתוח מודלים חיווי האשראי. זאת, לנוכח רגישותו של חיווי האשראי אשר סטטיסטיים, אזי המשתמש בנתוני אשראי יוכל לשמור את מבוסס על נתונים שנמסרים מהמאגר.

הנתונים לתקופה המזערית הנדרשת לפיתוח המודלים, לפסקה (43)

שלא תעלה על 4 שנים, אלא אם כן קבע שר המשפטים,

בהסכמת הנגיד, אחרת. כיום קובע סעיף 54 לחוק כי הממונה מוסמך לאסור

או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירת נתוני

כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים קטנים (א) אשראי הכלולים במאגר ללשכת אשראי, וכן מוסמך לאסור ו–(ב) בסעיף 53 לחוק יחולו גם לעניין דוח אשראי ונתוני או להגביל העברת נתוני אשראי שקיבלה לשכת אשראי אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, בשינויים המחויבים, למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח בתמורה, וזאת וכי הסמכות הנתונה לשר המשפטים בסעיפים הקטנים אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות החוק האמורים תהיה נתונה לנגיד. והתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת. מוצע להרחיב תיקון דומה מוצע לערוך בסעיף 52 לחוק, לעניין את סמכות הממונה, כך שיוכל לאסור או להגביל, לצמיתות הסמכות לקבוע את התקופה שלאחריה ייחשבו דוח אשראי או לתקופה שיקבע, גם מסירה של חיווי אשראי על ידי או חיווי אשראי לכאלה שאינם עדכניים. לשכת אשראי, אם מצא כי התקיימו התנאים האמורים.

לבסוף, מוצע לקבוע, בסעיף 53א לחוק כנוסחו המוצע, זאת, למשל, במקרה שבו מצא הממונה שנותן האשראי כי נותן אשראי וכל אדם אחר שקיבל חיווי אשראי לפי סעיף עשה שימוש בחיווי האשראי שלא בהתאם להוראות החוק.

33 לחוק, לא יוכל להחזיק בו למשך תקופה העולה על 60

926 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) אחרי פסקה (1) יבוא:

(2)" לאסור או להגביל, לצמיתות או לתקופה שיקבע, מסירה לפי פרק זה

של חיווי אשראי בידי לשכת אשראי.";

(44) אחרי סעיף 54 יבוא:

"פרק ז':1 העברת מידע למאגר, שמירתו ושימוש בו לצורכי בנק ישראל

נתונים הדרושים 54א. (א) הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בדרך האמורה בסעיף

למילוי תפקידי בנק 112, כי מקורות מידע יעבירו למאגר גם נתוני אשראי לגבי

ישראל

תאגידים שאינם מועברים למאגר לפי סעיף 19, וגם נתונים

שאינם נתוני אשראי, לגבי תאגידים, הדרושים לבנק ישראל

לשם מילוי תפקידיו לפי דין, כפי שיקבע, ובלבד שסוג הנתונים

שיעביר מקור מידע שהוא גוף ממשלתי ייקבע בהסכמת השר

הממונה על מקור המידע, והנתונים לא יכללו מידע אישי

כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות; על נתונים כאמור

בסעיף קטן זה יחולו ההוראות החלות על נתוני אשראי לפי

סעיף 19(ו) ו–(ז).

(ב) על אף הוראות סעיפים 29, 35 ו־,45 קבע הנגיד כללים

כאמור בסעיף קטן (א), לא ימסור בנק ישראל, לפי סעיפים 29

ו־,35 נתונים שנקבעו באותם כללים, ולא יראו, לעניין סעיף 45,

נתונים שנקבעו לגביהם כללים כאמור, כמידע שכלול במאגר.

שימוש במידע 54ב. (א) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע לא מזוהה לגבי

הכלול במאגר לקוחות שהם יחידים, הכלול במאגר, לשם ביצוע תפקידיו לפי

לצורכי בנק ישראל

חוק בנק ישראל.

(ב) בנק ישראל רשאי להעביר למאגר מידע מזוהה לגבי

לקוחות שהם יחידים, הנמצא בידיו מכוח סמכויותיו לפי דין

(בסעיף קטן זה - מידע חיצוני), לשם הצלבתו עם מידע מזוהה

הכלול במאגר והפקת מידע לא מזוהה הדרוש לו לשם ביצוע

תפקידיו לפי חוק בנק ישראל, ובלבד שהמידע החיצוני יימחק

מהמאגר מייד לאחר הפקת המידע הלא מזוהה; הצלבת

המידע לפי סעיף קטן זה תיעשה, ככל האפשר, באופן שלא

ייחשף במסגרתה מידע מזוהה בפני מורשי הגישה למידע

מזוהה בהתאם להוראות סעיף 60(ג), מעבר לחשיפה הדרושה

לצורך הצלבת המידע.

(ג) בנק ישראל רשאי לעשות שימוש במידע מזוהה לגבי

לקוחות שהם תאגידים, הכלול במאגר, ובכלל זה להעביר מידע

כאמור למאגרי מידע אחרים המשמשים אותו לצורך ביצוע

תפקידיו, ולהצליבו עם מידע מזוהה אחר הנמצא בידיו לפי

דין, וכן רשאי הוא לעשות שימוש כאמור במידע מזוהה הכלול

במאגר לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד, שבעת הוצאת המידע

מהמאגר לשם שימוש בו כאמור היה בעל זיקה לתאגיד מהותי,

והכול לשם ביצוע תפקידי בנק ישראל לפי דין; הוראות סעיף

קטן זה יחולו על אף האמור בסעיף 21(א).

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 927

(ד) על אף האמור בסעיף 23(ג), כפי שהוחל לעניין יחיד בעל

זיקה בסעיף 23ב, רשאי בנק ישראל להעביר מידע מזוהה הכלול

במאגר לגבי יחיד בעל זיקה לתאגיד מהותי, או לשמור מידע

כאמור, גם לאחר תום תקופת התיעוד האמורה בסעיף 23, אם

מצא בנק ישראל, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות

הכרוכה בשמירת המידע או העברתו, כי הדבר נדרש לשם

ביצוע תפקידיו לפי דין, וכן במידה הנדרשת ולתקופה הנדרשת.

(ה) בסעיף זה -

"סך החשיפה לאשראי", של תאגיד - האשראי שניתן לתאגיד,

בצירוף האשראי שניתן לשולט בו ולתאגידים שבשליטתו

ושבשליטת השולט בו, הכול לפי נתוני האשראי הכלולים

במאגר לגבי התאגיד ולגבי אותם גורמים, ולעניין השולט

בתאגיד יחד עם אחרים - ייוחס האשראי שניתן כאמור

לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;

"תאגיד מהותי" - תאגיד שסך החשיפה שלו לאשראי עולה

על 0.05% מסך האשראי שניתן לכלל התאגידים

שקיימים לגביהם נתוני אשראי במאגר; הנגיד, בהסכמת

השר, רשאי, בצו, לשנות את השיעור האמור.";

(45) בסעיף 56 -

(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואולם, לקוח שהוא תאגיד לא יפנה לבנק

ישראל בבקשה כאמור בעניין מידע לגביו שהועבר למאגר ממקור מידע פיננסי,

אלא אם כן פנה קודם לכן למקור המידע בבקשה לתקן את המידע, ומקור המידע

לא טיפל בבקשתו בתוך זמן סביר או דחה את הבקשה";

(ב) בסעיף קטן (ג), המילים "בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים,

אלא אם כן קבע הממונה תקופה אחרת" - יימחקו, אחרי "המידע המעודכן"

יבוא "והכול, לרבות הליך הבירור", ובמקום "שבעה ימים" יבוא "ארבעה עשר

ימי עסקים";

דברי הסבר

לפסקאות (45) ו–(52) תיקון דומה מוצע לערוך גם בסעיף 78(א) לחוק בנוגע

לאור מאפייניהם של לקוחות שהם תאגידים, לבירור תלונת ציבור של לקוח שהוא תאגיד בעניין פעולה והמורכבות שעשויה להיות כרוכה בבדיקת הנתונים של מקור מידע פיננסי, לשכת אשראי, משתמש בנתוני הנמסרים לגביהם למאגר, כמו גם התלונות של לקוחות אשראי או מיופה כוח בתמורה (ראו פסקה)(52).

אלה לגבי מקורות המידע, לשכות האשראי או המשתמשים בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 56(ג) לחוק בכל הנוגע בנתוני אשראי, מוצע לתקן את סעיף 56 לחוק ולקבוע כי ללוח הזמנים הקבוע בו לבירור בקשת לקוח למחיקה, בקשה לתיקון מידע הנוגעת למידע שנמסר לגבי לקוח להשלמה או לתיקון מידע ומשלוח המידע המעודכן לבנק כאמור ממקור מידע פיננסי תטופל רק לאחר שזה פנה קודם ישראל, כך שבמקום שתי תקופות של 7 ימים כל אחת לכן למקור המידע בבקשה לתיקון מידע, ומקור המידע (הראשונה - להעברת תוצאות הבירור למנהל המאגר, האמור לא טיפל בבקשתו בתוך זמן סביר, לא ענה לו בתוך והשנייה - להעברת המידע המעודכן לבנק ישראל), זמן סביר או דחה את בקשתו, הכול לפי העניין. ייקבע כי כלל ההליך צריך להסתיים בתוך 14 ימי עסקים.

זאת, לאור הניסיון אשר הצטבר בטיפול בקשות כאמור

של לקוחות והראה כי חלוקת התקופות הקבועה כאמור

בסעיף אינה מעשית.

928 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(46) בסעיף 58, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), הממונה רשאי לגלות ידיעה או

להראות מסמך אם יראה צורך בכך לצורכי הליך פלילי או הליך אכיפה מינהלי,

לשם שמירה על עניינם של הלקוחות, או במקרה שבו קיים לדעת הממונה חשש

לחיי אדם.";

(47) בסעיף 60 -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא:

(5)" בדרך שתבטיח שנשמרת הפרדה בין מידע לגבי לקוחות שהם יחידים

למידע לגבי לקוחות שהם תאגידים, בין השאר בכל הנוגע לשימושים

המותרים במידע ולמורשי הגישה אליו.";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "הלקוחות" יבוא "שהם יחידים", בכל מקום, אחרי "על

לקוח" יבוא "שהוא יחיד", ובמקום "לקוח מסוים" יבוא "יחיד מסוים";

(ג) בסעיף קטן (ג), ברישה, במקום "בהסכמת השר" יבוא "ולעניין מידע על לקוח

שהוא יחיד - בהסכמת השר";

(ד) בסעיף קטן (ד), אחרי "מאגר נתוני האשראי" יבוא "לגבי יחידים", ובסופו

יבוא "ואולם, רשאי בנק ישראל, לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת

הפרטיות, להחזיק את המאגר שלא במיתקניו";

(48) פרק י' לחוק העיקרי - בטל;

(49) בסעיף 66(ב) -

(א) ברישה, במקום "פרטיות הלקוחות" יבוא "פרטיותם של לקוחות שהם

יחידים ועל הסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים";

דברי הסבר

לפסקה (46) לעניין ההפרדה ביחס למורשי הגישה למאגר, יובהר

מוצע לתקן את סעיף 58 לחוק, העוסק בסודיות, כי על אף שמוצע לקבוע כי תידרש הסמכה נפרדת לגישה ולהוסיף לו הוראה שתאפשר גילוי ידיעה או מסמך אשר יש למידע לגבי לקוחות שהם יחידים ולמידע לגבי לקוחות בהם מידע על לקוח, אם הדבר נדרש, לדעתו של הממונה, שהם תאגידים, הרי שאין מניעה שאותו אדם יהיה מורשה לצורך הליך פלילי או הליך אכיפה מינהלי. הדבר נועד גישה לשני סוגי המידע.

לסייע בהליך החקירה הפלילי ובהליך האכיפה המינהלי זאת ועוד, לפי סעיף 60(ד) לחוק, על בנק ישראל להחזיק במקרה הצורך, אם הממונה סבור כי הדבר דרוש לשמירה את המאגר במיתקניו. מוצע לקבוע כי חובה זו חלה רק על על ענייני הלקוחות. כמו כן, מוצע לאפשר גילוי ידיעה או מאגר היחידים, בכפוף לכך שכאמור לעיל, במאגר התאגידים מסמך כאמור גם במקרה שבו קיים לדעת הממונה חשש יוכלו להיכלל פרטים מזהים בלבד ביחס ליחידים שהם בעלי לפגיעה בחיי אדם. הדבר נועד לאפשר לממונה לטפל באופן זיקה לתאגידים. כמו כן מוצע כי בנק ישראל יוכל להחזיק הטוב ביותר בפניות של לקוחות שמהם עולה חשש לחיי את המאגר לגבי תאגידים שלא במיתקניו, בכפוף להתייעצות אדם, כגון מקרים שבהם הפונה מאיים בהתאבדות. עם ראש הרשות להגנת הפרטיות, בדומה לחובת ההיוועצות לפסקה (47) הקבועה בסעיף 16(ג) לחוק.

סעיף 60 לחוק קובע הוראות שעניינן אבטחת מידע בשל המאפיינים השונים שיש לנתוני אשראי של לגבי המידע המצוי במאגר. מוצע לקבוע כי בנק ישראל תאגידים לעומת אלה של יחידים, ומאחר שההסדרים ישמור את המידע במאגר בדרך שתבטיח הפרדה בין מידע שנקבעו בסעיף 60(ב) עד (ד) לחוק מתאימים לשמירת נתוני לגבי לקוחות שהם יחידים למידע לגבי לקוחות שהם אשראי לגבי יחידים, מוצע לתקן הוראות אלה כך שיובהר תאגידים, כך שמאגר התאגידים לא יכלול מידע על אודות כי הן אכן חלות רק על יחידים, בעוד שלגבי תאגידים, יחידים, למעט הפרטים המזהים של יחיד בעל זיקה כפי מוקנית לנגיד סמכות, בסעיף 112 לחוק, לקבוע, בין השאר, שנקבעו בהגדרה "נתוני אשראי" שבסעיף 2 לחוק כתיקונה את דרכי שמירתם של נתוני האשראי.

המוצע, וכמוסבר לעיל.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 929

(ב) בפסקה (1), המילים "ורישיונות שירות מידע על עוסקים" - יימחקו;

(ג) בפסקה (2), המילים "ולשכות מידע על עוסקים" - יימחקו;

(ד) בפסקה (4), המילים "וללשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(50) בסעיף 67(א) -

(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "והעיסוקים אשר הותרו להן";

(ב) פסקה (5) - תימחק;

(51) בסעיף 68, בסעיף קטן (א) -

(א) בפסקה (1), המילים "וללשכות שירות מידע על עוסקים" - יימחקו, ובמקום

"פרטיות הלקוחות" יבוא "פרטיותם של לקוחות שהם יחידים ועל הסודות

המסחריים של לקוחות שהם תאגידים";

(ב) בפסקה (2), במקום "פרטיות הלקוחות" יבוא "פרטיותם של לקוחות שהם

יחידים ועל הסודות המסחריים של לקוחות שהם תאגידים";

(52) בסעיף 78(א), המילים "לשכת מידע על עוסקים" - יימחקו, ובסופו יבוא "ואולם,

הממונה לא יברר תלונת ציבור של לקוח שהוא תאגיד בדבר פעולה של מקור מידע

פיננסי, לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה, אלא אם כן

המתלונן פנה קודם לכן בתלונה לנילון, וזה לא טיפל בתלונתו בתוך זמן סביר או דחה

את התלונה";

(53) בפרק י"ב, בכותרת, בסופה יבוא "ובקרה";

(54) אחרי כותרת פרק י"ב יבוא:

"סימן א': הגדרות לפרק י"ב";

(55) בסעיף 83 -

(א) לפני ההגדרה "נתוני מערכת" יבוא:

""גוף מפוקח" - לשכת אשראי, מקור מידע המעביר מידע למאגר, משתמש

בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה;";

(ב) בהגדרה "נתוני מערכת", בכל מקום, המילים "או לשכת מידע על עוסקים"

- יימחקו;

(56) אחרי סעיף 83 יבוא:

דברי הסבר

לפסקה (51) של לקוחות שהם יחידים, ואילו ביחס לתאגידים הן יינתנו

סעיף 68 לחוק מסמיך את הממונה לתת הוראות לשם הגנה על סודות מסחריים.

ללשכות האשראי, למקורות מידע, למשתמשים בנתוני לפסקאות (53) עד (56)

אשראי ולמיופי כוח בתמורה, וזאת לשם ביצוע תפקידיו לנוכח הרחבת הסמכויות של הממונה, כמוצע ובהתייעצות עם הוועדה המייעצת. כפי שמפורט בחוק, במסגרת התיקונים לפרק י"ב לחוק, וכמפורט להלן, מוצע הוראות הממונה יינתנו לשם קיום מטרות החוק, לשם להוסיף לכותרת העוסקת בפיקוח גם "בקרה" ולחלק את השמירה על עניינם של הלקוחות ושל המשתמשים בנתוני הפרק לסימנים. כמו כן מוצע להעביר את ההגדרה "גוף אשראי, ולשם ההגנה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע. מפוקח" מסעיף 85 לחוק לתחילתו של הפרק.

בשל מתן האפשרות להרחיב את המאגר גם לעניין נתוני

אשראי לגבי לקוחות שהם תאגידים, מוצע להבהיר כי

הוראות אלה של הממונה יינתנו לשם הגנה על פרטיותם

930 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"סימן ב': פיקוח ובקרה";

(57) בסעיף 84(א), הסיפה החל במילים "הודעה על מינוי מפקח" - תימחק;

(58) בסעיף 85 -

(א) ברישה, אחרי "רשאי" יבוא "הממונה וכן";

(ב) במקום פסקה (4) יבוא:

(4)" לחדור לחומר מחשב של כל אחד מאלה, בהתאם להוראות סעיף 86:

(א) לשכת אשראי;

(ב) מיופה כוח בתמורה - אם סבר הממונה כי קיים חשש ממשי

לפגיעה בפרטיות לקוחות או באבטחת המידע, מתקיימות נסיבות

מיוחדות המצדיקות חדירה לחומר מחשב ובמטרה לפקח על עמידתו

של מיופה הכוח בתמורה בהוראות לפי החוק הנוגעות לפרטיות

הלקוחות או לאבטחת מידע;";

(ג) בפסקה (5), הסיפה החל במילים "לעניין זה" - תימחק;

(59) בסעיף 86 -

(א) בכותרת השוליים, במקום "לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים" יבוא

"לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה";

(ב) ברישה, במקום "או לשכת מידע על עוסקים" יבוא "ובהתקיים ההוראות

לפי סעיף 85(4)(ב) - גם בידי מיופה כוח בתמורה", והמילים "שמתקיימות לגביו

הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף 77(ב)" - יימחקו;

(ג) בפסקאות (1) עד (3), בכל מקום, במקום "לשכת אשראי או לשכת מידע על

עוסקים" יבוא "לשכת אשראי או מיופה כוח בתמורה";

(60) בסעיף 87 -

(א) במקום כותרת השוליים יבוא "מחיקת מידע מדגמי";

(ב) סעיף קטן (א) - בטל;

דברי הסבר

לפסקה (57) של מיופה הכוח בהוראות לפי החוק.

מוצע לתקן את סעיף 84(א) לחוק, ולקבוע כי לא יידרש בהתאמה מוצע לתקן את נוסחו של סעיף 86 לחוק כך פרסום הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינויו באתר שהוראותיו יחולו גם על מיופה כוח בתמורה.

האינטרנט של בנק ישראל, וזאת מאחר שפרסום הודעות לפסקאות (60) ו–(61)

כאמור הקשה על גיוס מועמדים לתפקיד.

במקום ההסדר אשר מגביל את האפשרות של הממונה

לפסקאות (58) ו–(59) להסתייע במומחה רק במקרים ובתנאים אשר נקבעו בסעיף

מוצע לתקן את סעיף 85 לחוק ולהבהיר כי הסמכויות 87(א) לחוק, מוצע הסדר גמיש ורחב יותר אשר יאפשר של המפקח אשר נקבעו בסעיף מוקנות גם לממונה עצמו לממונה להסתייע בבודק שאינו עובד בנק ישראל לשם ולא רק למפקח אשר מונה והוסמך על ידו בהתאם להוראות ביצוע כלל תפקידי הפיקוח והבקרה. בודק חיצוני יפעל סעיף 84 לחוק. כמו כן, מוצע להרחיב את הסמכויות מטעם הממונה, בהתאם להנחיותיו ולהוראותיו ותחת המוקנות בסעיף לגבי חדירה לחומר מחשב גם למיופה כוח פיקוחו בהתאם להוראות סעיפים 87א עד 87ג המוצעים.

בתמורה. זאת, במקרים חריגים שייקבעו על ידי הממונה, יובהר כי בודק חיצוני אינו יכול להפעיל סמכות כאשר קיים חשש של ממש לפגיעה בפרטיות של הלקוחות הכרוכה בהפעלה של שיקול דעת שניתן לממונה לפי דין.

או באבטחת מידע. כאשר המטרה היא לפקח על עמידתו זאת, בין השאר, בהתאם לכללי המשפט המינהלי.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 931

(ג) בסעיף קטן (ב), אחרי "מידע מדגמי" יבוא "לגבי לקוח שהוא יחיד", ובמקום

הסיפה החל במילים "לאחר סיום הליכי הפיקוח" יבוא "כאשר אינו נדרש עוד

באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח ולכל היותר בתוך שלוש שנים ממועד מסירתו

או איסופו, אלא אם כן המידע נדרש לצורך הליכים לפי פרקים י"ג וי"ד";

(61) אחרי סעיף 87 יבוא:

"הסתייעות בבודק 87א. (א) לשם ביצוע הפיקוח והבקרה לפי חוק זה, לרבות ביצוע

חיצוני, סמכויותיו הסמכויות לפי סעיף (3)85 ו–(4), רשאי הממונה להסתייע

וחובותיו

בבודק, גם אם אינו עובד בנק ישראל (בחוק זה - בודק חיצוני),

שיערוך בדיקות בהתאם להוראות שיקבע הממונה.

(ב) בודק חיצוני יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחייתו

ולהוראותיו ותחת פיקוחו, לרבות באמצעות נוכחות של מפקח

מעת לעת בזמן פעילותו של הבודק החיצוני.

(ג) בודק חיצוני לא יפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של

שיקול הדעת שניתן לממונה לפי דין.

(ד) הרואה את עצמו נפגע מבדיקה שערך בודק חיצוני,

ממצאי בדיקתו או מכל פעולה אחרת שלו, רשאי לפנות

בבקשה מנומקת בכתב לממונה.

(ה) הממונה רשאי, על פי בקשה כאמור בסעיף קטן (ד) או

מיוזמתו, לתת לבודק חיצוני הוראות בעניין עריכת בדיקות,

לעיין מחדש בממצאי הבדיקות, לערוך בדיקות נוספות

בעצמו, למנות בודק חיצוני אחר, או לפעול בכל דרך אחרת

שימצא לנכון.

(ו) דינו של בודק חיצוני ושל כל עובד המבצע בדיקות

מטעמו לפי סעיף זה כדין עובד ציבור לעניין ההוראות

הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל"ז-1977216.

אישור לשמש בודק 87ב. (א) הממונה רשאי לתת אישור לשמש בודק חיצוני למי

חיצוני, התלייתו שמתקיימים בו כל אלה:

וביטולו

(1) הוא תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים או תאגיד

שהתאגד ונרשם בישראל, ובלבד שאין הגבלה על

אחריות בעלי המניות או השותפים בתאגיד;

216 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

932 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית

שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי

לקבל אישור לשמש בודק חיצוני, ולא הוגשו נגדו

כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל חשד לביצוע

עבירות כאמור, ואם הוא תאגיד - התאגיד וכן נושא

משרה או בעל שליטה בו, וכל עובד שיבצע בדיקות

מטעם התאגיד, לא הורשעו בעבירה כאמור ולא הוגשו

נגדם כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל חשד

לביצוע עבירות כאמור;

(3) הוא, ואם הוא תאגיד - התאגיד וכן נושא משרה

או בעל שליטה בו, וכל עובד שיבצע בדיקות מטעם

התאגיד, לא עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין,

במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידם לפי סעיף

זה לבין עניין אישי אחר או תפקיד אחר;

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה

הממונה, לרבות השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה של

בודקים חיצוניים;

(5) לעניין הסמכויות לפי סעיפים (4)85 ו־86 - הוא

מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת

פלט תוך חדירה כאמור.

(ב) בודק חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים

המנויים בסעיף קטן (א) או שמתקיימת לגביו עילה המונעת

ממנו לשמש בודק חיצוני יודיע על כך מייד לממונה.

(ג) הממונה רשאי, מיוזמתו או על פי תלונה שהוגשה לו,

לבטל אישור לשמש בודק חיצוני או להתלותו לתקופה שיקבע,

לאחר שנתן לבודק החיצוני הזדמנות לטעון את טענותיו, אם

מצא כי האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי, כי תנאי

מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) הופר או חדל להתקיים או

שקיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי או מתאים

לשמש בודק חיצוני.

(ד) הממונה יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל את

הדרכים הייעודיות לפנייה לממונה לצורך בירור תלונות על

בודקים חיצוניים.

(ה) הממונה יעדכן גוף מפוקח בנוגע לבודק החיצוני אשר

יבצע את פעילות הפיקוח והבקרה, אם הדבר ניתן בנסיבות

העניין ואין בכך כדי לפגוע בפעילות הפיקוח והבקרה.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 933

דרישת מידע על 87ג. (א) בודק חיצוני רשאי לדרוש מגוף מפוקח ומכל אחד

ידי בודק חיצוני מהגורמים שלהלן, למסור לו כל מידע או מסמך, לרבות פלט

כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-,1995 הנוגעים לענייני

הגוף המפוקח, אם הם נמצאים בידו, הכול כפי שיפרט

בדרישה ובמועד שפורט בה:

(1) נושאי המשרה בגוף המפוקח;

(2) עובדי הגוף המפוקח;

(3) גורם נוסף שיש לו זיקה לפעילות הגוף המפוקח,

שאישר הממונה.

(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי גוף מפוקח הפר

הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבודק

החיצוני לדרוש מידע ומסמכים כאמור בסעיף קטן (א) גם ממי

שהיה בארבע השנים שקדמו למועד הדרישה, אחד מהמנויים

בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן.

(ג) בודק חיצוני וכל עובד מטעמו ישמרו בסוד כל מידע שהגיע

אליהם עקב או תוך כדי מילוי תפקידם, לא יעשו בו כל שימוש

ולא יגלו אותו לאחר, אלא ככל הנחוץ לשם מילוי תפקידם.

(ד) הממונה רשאי לתת לבודקים חיצוניים הנחיות ליישום

סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרך שמירת מידע ומסמכים על ידי

בודק חיצוני ותקופות שמירתם.";

(62) בסעיף 88, אחרי המילה "מפקח" יבוא "או בודק חיצוני";

(63) אחרי סעיף 88 יבוא:

"סימן ב': הודעה על פגמים ונקיטת אמצעים למניעת פגיעה

דברי הסבר

מוצע לקבוע בסעיף 87ב לחוק מהם תנאי הכשירות לחוק (אכיפה פלילית ומינהלית). מטרת ההסדר המוצע היא שצריך לעמוד בהם בודק חיצוני וכן להסמיך את הממונה שלא לפגוע בהליכי האכיפה אשר נקבעו בחוק. שכן נוסח לבטל אישור לשמש בודק חיצוני או להתלותו בהתקיים הסעיף כנוסחו היום המחייב את מחיקת המידע המדגמי תנאים מסוימים. לא יאוחר משישה חודשים ממועד איסופו או מסירתו (או כמו כן, מוצע, בסעיף 87ג המוצע, להקנות לבודק מועד מאוחר יותר שקבע השר - סמכות אשר טרם הופעלה סמכויות לדרוש מידע מגוף מפוקח, וכן מגורמים נוספים על ידו), אינו עולה בקנה אחד עם הימשכות הליכי הפיקוח הקשורים לגוף המפוקח בהווה או בעבר. והבקרה, ומשכך, הוא אינו מאפשר למעשה את שמירת הראיות הנדרשות לצורך הליכים אלה.

כמו כן, על אף שסעיף 58 לחוק מחייב גם את הבודק

החיצוני בחובת הסודיות הקבועה באותו סעיף, מאחר לפסקה (62)

שהסעיף מתייחס רק למידע לגבי לקוח בעוד שהמידע בהמשך לתיקונים המוצעים לעניין הבודק החיצוני, אליו נחשף בודק חיצוני הוא רחב יותר, מוצע לקבוע חובת מוצע לתקן את סעיף 88 לחוק ולהחיל את חובת ההזדהות סודיות ספציפית אשר תחול על בודק חיצוני (סעיף 87ג(ג) גם עליו.

המוצע) אשר הפרתה מהווה עבירה פלילית (בהתאם לפסקה (63)

לסעיף 89(ג)(7) לחוק, כנוסחו המוצע בפסקה (64)(ג)(3)).

מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 88א ו–88ב כנוסחם

עוד מוצע לתקן את הוראת סעיף 87(ב) לחוק ולקבוע המוצע, שיאפשרו מתן הוראות על ידי הממונה בנוגע כי מידע מדגמי יימחק ממאגרי המידע של הבנק רק כאשר לתיקון פגמים שהתגלו בפעילותם של לשכת נתוני אשראי, אינו נדרש עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח. עם לשכת מידע על עוסקים, מיופה כוח בתמורה, מקור מידע זאת, מוצע לקבוע כי מידע מדגמי לא יישמר יותר משלוש או נותן אשראי. סעיפים אלה נועדו, בין השאר, להבנות את שנים אלא אם כן הוא נדרש להליכים לפי פרקים י"ג וי"ד 934 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

הודעה על פגמים 88א. (א) סבר הממונה כי לשכת אשראי, מיופה כוח בתמורה,

מקור מידע, נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת

עסקה לאספקת נכס או שירות הומחתה לטובתו, עשה בעסקיו

בדרך מפרה או העלולה להפר הוראות לפי חוק זה או בדרך

הפוגעת או העלולה לפגוע בלקוח (בסעיף זה ובסעיף 88ב -

המפר), ישלח לו הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש

את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה,

וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה

קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו או השגותיו לגבי

הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב) הגיש המפר הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א),

יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן

ויודיע על החלטתו למפר, ואם דרש את תיקונם של הפגמים

או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על

המפר לעשות כאמור.

אמצעים למניעת 88ב. (א) סבר הממונה, לאחר תום התקופה שקבע בהודעתו לפי

פגיעה סעיף 88א, כי המפר לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע

לו לפי הסעיף האמור, או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור,

לאחר שנתן למפר הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו

והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מהמפר להפר

את הוראות החוק או לפגוע בלקוחותיו, רשאי הוא להורות

למפר או לכל אדם אחר הנוגע לעניין שיימנע מסוגי פעולות

שפורטו באותה הוראה ובכלל זה -

(1) הוראה לנותן אשראי שיימנע מלהגיש ללשכת

אשראי בקשה לקבל נתוני אשראי מהמאגר;

(2) הוראה לנותן אשראי או למי שהתחייבותו של

אחר במסגרת עסקה לאספקת נכס או שירות הומחתה

לטובתו, שיימנע מלהגיש ללשכת אשראי בקשה לקבל

חיווי אשראי;

(3) הוראה ללשכת אשראי שתימנע מלמסור נתוני

אשראי, חיווי אשראי או דוח ריכוז נתונים רגיל לאדם

מסוים.

דברי הסבר

תהליך האכיפה לגבי גופים שעליהם הממונה אינו מפקח של הממונה, יהיה הממונה רשאי להטיל עליו באופן ישיר, כגון נותני אשראי בסיכון נמוך. כך, למשל, עיצומים כספיים כפי שייקבע בסעיף (28)92 ו–(29), כנוסחו במקרה שבו הממונה סבור כי נותן אשראי מגיש ללשכה המוצע בפסקה (66)(ב)(14).

בקשה לקבלת נתוני אשראי מהמאגר או חיווי אשראי סעיפים דומים קיימים בדברי חקיקה אחרים, למשל שלא בהתאם להוראות החוק, רשאי הממונה להורות לו בסעיפים 8א ו–8ג לפקודת הבנקאות, 1941.

להפסיק זאת. במקרה שבו המפר לא מילא אחר הוראותיו

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 935

(ב) היה הממונה סבור שנסיבות העניין וטובת הציבור

מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) בלא דיחוי, רשאי

הוא לתת הוראה בהתאם לסעיף קטן (א) בלי שנתן הזדמנות

למפר להגיש את הערותיו או השגותיו או להשמיע את

טענותיו, ובלבד שישמע את המפר סמוך ככל האפשר לאחר

שפעל לפי סעיף קטן (א).";

(64) בסעיף 89 לחוק -

(א) בסעיף קטן (א) -

(1) בפסקה (1), במקום "נותן אשראי שביקש" יבוא "מי שביקש";

(2) פסקה (2) - תימחק;

(ב) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (1), אחרי "שקיבל מהמאגר" יבוא "או בחיווי אשראי";

(2) בפסקה (2), במקום "שהעתיקה או שמרה" יבוא "או משתמש בנתוני

אשראי שהעתיקו או שמרו", ולפני "סעיף" יבוא "לפי";

(3) בפסקה (4), במקום "סעיף "53 יבוא "סעיף 53(א)";

(4) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(4א) משתמש בנתוני אשראי ששמר את נתוני האשראי שבהם

עשה שימוש כאמור, כאמור בסעיף 53(ב), לתקופה העולה על

התקופה לפי אותו סעיף;

(4ב) מי שקיבל חיווי אשראי ולא מחק אותו בתום התקופה

האמורה בסעיף 53א;";

(5) פסקה (6) - תימחק;

(ג) בסעיף קטן (ג) -

(1) בפסקה (2), המילים "או לשכת מידע על עוסקים" - יימחקו, ובמקום

"סעיפים 5 או 6, לפי העניין" יבוא "סעיף "5;

(2) בפסקה (5), אחרי "על לקוח" יבוא "שהוא יחיד", המילים "או לשכת

מידע על עוסקים שהביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי של עוסק" -

יימחקו, ובמקום "סעיף 51 או 63, לפי העניין" יבוא "סעיף "51;

(3) אחרי פסקה (6) יבוא:

דברי הסבר

לפסקה (64) מהתקופה שנקבעה בסעיף 53א המוצע, ואי–מחיקתו בתום

מוצע לתקן את סעיף 89 לחוק כך שהעבירה הקבועה התקופה האמורה, תהווה עבירה שדינה קנס כאמור בסעיף בסעיף קטן (א)(1) תנוסח באופן שתואם את נוסחו המתוקן 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-.1977 של סעיף 33 לחוק, לעניין הגופים השונים אשר רשאים כמו כן, מוצע לתקן את סעיף קטן (ג) של סעיף 89 לבקש חיווי אשראי. כמו כן מוצע, כמוסבר לעיל, למחוק לחוק, ולהוסיף בו הוראה שלפיה גם בודק חיצוני שהפר את העבירה הפלילית הנוגעת לחברת החשמל. עוד את הוראות סעיף 87ג(ג) לחוק, יהיה נתון לעונש הקבוע מוצע לקבוע שהחזקת חיווי אשראי למשך תקופה ארוכה בסעיף 89(ג) לחוק.

936 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(7)" בודק חיצוני שגילה מידע שהגיע אליו עקב או תוך כדי מילוי

תפקידו או שעשה בו שימוש, בניגוד להוראות סעיף 87ג(ג).";

(65) בסעיף 91 -

(א) בפסקה (1), המילים "לשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:

(3)" לעניין נותן אשראי בסיכון נמוך - 5,000 שקלים חדשים;

(4) לעניין נותן אשראי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) 100,000 - שקלים

חדשים.";

(66) בסעיף 92 -

(א) בסעיף קטן (א), המילים "או שירות מידע על עוסקים" - יימחקו, ובמקום

"סעיפים 5 או "6 יבוא "סעיף "5;

(ב) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (1), המילים "או לשכת מידע על עוסקים" - יימחקו, ובמקום

"סעיפים 5 או 6, לפי העניין" יבוא "סעיף "5;

(2) בפסקה (6), במקום "סעיף "19 יבוא "סעיפים 19 או 54א", ובמקום

"הסעיף האמור" יבוא "הסעיפים האמורים";

(3) בפסקה (7), אחרי "מקור מוסמך" יבוא "או מקור מידע";

(4) אחרי פסקה (8) יבוא:

"(8א) נותן אשראי שביקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו בניגוד

להוראות סעיף 24א;";

דברי הסבר

לפסקה (65) עיצום כספי, לשם פיקוח ואכיפה מיטביים. בהתאם לכך

מוצע לתקן את סעיף 91 לחוק אשר קובע את הסכום מוצע, בין השאר, למחוק את ההתייחסות בהפרות השונות ללשכת מידע על עוסקים.

הבסיסי להטלת העיצום הכספי ולקבוע כי הסכום הבסיסי

לעניין נותן אשראי בסיכון נמוך, כהגדרתו בסעיף 26(א)(3) לפסקת משנה (ב)(2)

לחוק, יעמוד על 5,000 שקלים חדשים. נותן אשראי בסיכון מוצע להרחיב את הסמכות להטיל עיצום כספי גם נמוך הוא גוף שאינו נדרש ברישיון ואינו מפוקח לעניין לגבי מקור מידע שהנגיד קבע לפי סעיף 54א המוצע כי פעילות האשראי שלו, ולכן סכום העיצום המוטל עליו הוא חייב בהעברת מידע למאגר לצורכי בנק ישראל, ולא נמוך באופן יחסי. העביר מידע זה.

עוד מוצע לקבוע שהסכום הבסיסי לעניין נותן לפסקת משנה (ב)(3)

אשראי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) של אותו סעיף

יהיה 100,000 שקלים חדשים. נותני אשראי אלה הם בעלי מוצע להרחיב את הסמכות להטיל עיצום גם לגבי רישיון ומפוקחים לעניין פעילות האשראי שלהם. עם זאת, מקור מוסמך המדווח לפי סעיף 19(ד)(2) לחוק, שהעביר הם אינם מדווחים למאגר או משתמשים בו, ולכן הקשר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות הסעיף, וכמו כן מוצע שלהם עם המאגר ועם הממונה כגורם מפקח פחות הדוק. להרחיב את הסמכות להטיל עיצום כספי גם לגבי הפרה, לפיכך, מוצע לקבוע לגביהם סכום בסיסי נמוך יותר מזה על ידי מקור מידע או מקור מוסמך, של הוראות הממונה שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 19(ד)(3) לחוק.

שנקבע לגבי נותני אשראי הנמצאים בקשר הדוק ותכוף

עם המאגר והממונה. לפסקת משנה (ב)(4)

לפסקה (66) מוצע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על

מוצע לתקן את סעיף 92 לחוק אשר קובע את רשימת נותן אשראי אשר ביקש מלקוח לקבל דוח ריכוז נתונים ההפרות שבשלהן יהיה ניתן להטיל עיצום כספי, בהתאם לגביו בניגוד להוראת סעיף 24א לחוק, כנוסחו המוצע לשינויים המוצעים בהוראות החוק, וכמו כן מוצע להוסיף בפסקה (16).

לסעיף הוראות חוק נוספות שבשל הפרתן יהיה ניתן להטיל

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 937

(5) בפסקה (9), אחרי "שקיבל מהמאגר" יבוא "או בחיווי אשראי";

(6) אחרי פסקה (9) יבוא:

"(9א) משתמש בנתוני אשראי שעשה שימוש בנתוני אשראי

של לקוח שקיבל מהמאגר לצורך פיתוח מודלים סטטיסטיים, בלי

שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לעניין זה או בלי שהסיר

מנתוני האשראי את הפרטים המזהים של הלקוח, בניגוד להוראות

לפי סעיף 25(ג) או (ד);

(9ב) נותן אשראי שעשה אחד מאלה, בניגוד להוראות סעיף 27:

(א) ביקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו

נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, שלא לשם

התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת

קיום תנאי העסקה, או בלי שהתקיימו התנאים להעברת

נתונים לשם עריכת דוח אשראי;

(ב) ביקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח

ובו נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, הכלולים במאגר,

שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או

לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, או בלי שהתקיימו התנאים

להעברת נתונים אלה;";

(7) בפסקה (11), המילים "ושינה לרעה את התנאים של העסקה" -

יימחקו;

(8) בפסקה (12), אחרי "ללקוח" יבוא "שהוא יחיד";

(9) אחרי פסקה (12) יבוא:

"(12א) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי לקבל דירוג אשראי

לגבי לקוח שהוא תאגיד, שלשם עריכתו יובאו בחשבון גם נתוני

אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, בלי שהתקיימו התנאים האמורים

בסעיף 32א(א);

דברי הסבר

לפסקת משנה (ב)(6) אשראי שביקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי

מוצע להוסיף את פסקה (9א) לסעיף 92(ב) לחוק, לקוח ובו נתוני אשראי לגבי בעל זיקה לתאגיד, הכלולים ולקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על מי שעשה במאגר, שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח שימוש בנתוני אשראי של לקוח שקיבל מהמאגר לצורך או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה או בלי שהתקיימו פיתוח ותיקוף מודלים בלא הסכמתו המפורשת של הלקוח התנאים להעברת נתונים אלה (פסקה משנה (ב)).

או שלא בדרך שהורה הממונה, בניגוד להוראת סעיף 25(ג) לפסקת משנה (ב)(8)

ו–(ד), כנוסחו המוצע בפסקה (17). מוצע להוסיף את פסקאות (12א) ו–(12ב) לסעיף 92(ב) עוד מוצע להוסיף את פסקה (9ב) לסעיף 92(ב) לחוק, לחוק, ולקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על נותן ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל שתי הפרות של אשראי או לשכת אשראי שהגישו בקשה לקבל דירוג סעיף 27 לחוק: ראשית, על נותן אשראי אשר ביקש לקבל אשראי לגבי לקוח שהוא תאגיד, אשר יביא בחשבון גם דוח אשראי לגבי לקוח שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי נתונים לגבי בעל זיקה לתאגיד, בלי שהתקיימו התנאים או הבטחת קיום תנאי עסקה או בלי שהתקיימו התנאים להעברתם.

להעברת דוח אשראי (פסקת משנה (א)), ושנית - על נותן

938 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(12ב) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לגבי בעל

זיקה לתאגיד, הכלולים במאגר, לשם עריכת דירוג אשראי לתאגיד,

בלי שהתקיימו התנאים להעברת הנתונים לשם כך, בניגוד להוראות

סעיף 32א(ב);

"(12ג) נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי,

שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, או שלא לשם

הבטחת קיום תנאי עסקה כאמור, או בלי שיידע את הלקוח בדרך

שקבע הנגיד, והכול בניגוד להוראות לפי סעיף 33(א);

(12ד) נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה

לאספקת נכס או שירות הומחתה לטובתו, שביקש מלשכת אשראי

לקבל חיווי אשראי לגבי מי שאינו הלקוח שעימו הוא מתקשר

בעסקת אשראי או לגבי מי שהוא בעל זיקה ללקוח שהוא תאגיד,

שלא בהתאם לנסיבות ולתנאים שנקבעו לפי סעיף 33(ב) או (ג);

(12ה) לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם מתן

חיווי אשראי, בלי שהתקיימו התנאים להעברת חיווי האשראי לפי

סעיף 33, בניגוד להוראות סעיף 34;

(12ו) לשכת אשראי שמסרה, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח

שהוא יחיד, מידע לגבי לקוח כאמור, שלא בהתאם להוראות לפי

סעיף 36;

(12ז) לשכת אשראי שמסרה, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח

שהוא תאגיד, מידע לגבי לקוח כאמור, שלא בהתאם להוראות לפי

סעיף 36א;

(10) בפסקה (14), במקום "להוראות סעיף" יבוא "להוראות לפי סעיף";

(11) אחרי פסקה (16) יבוא:

דברי הסבר

כמו כן, מוצע להוסיף את פסקאות (12ג) ו–(12ד) לסעיף סעיף 36א לחוק, כנוסחו המוצע בפסקה (28).

92(ב) לחוק, ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על נותן סעיפים אלה נועדו להגביר את האכיפה על הפרות אשראי או מבטח אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי הנוגעות לחיווי אשראי גם באמצעות אכיפה נגד לשכות אשראי שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח האשראי כדי שלשכות האשראי יגבירו את הבדיקות ביחס או שלא לשם הבטחת קיום תנאי העסקה או בניגוד לתנאי לקיום התנאים לגבי בקשות שמוגשות אליהם.

או לנסיבות אחרים אשר נקבעו לפי סעיף 33 לחוק, כנדרש

לצורך קבלת החיווי. לפסקת משנה (ב)(10)

עוד מוצע להוסיף את פסקה (12ה) לסעיף 92(ב) לחוק, מוצע לקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על לשכת ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על לשכת אשראי אשראי אשר הביאה בחשבון לעניין דירוג אשראי נתונים שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם מתן חיווי אשראי, דמוגרפיים, בניגוד להוראות סעיף 51 לחוק.

בלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים אלה, לפסקת משנה (ב)(11)

בניגוד להוראות סעיף 34 לחוק, וכמו כן מוצע להוסיף את

פסקאות (12ו) ו–(12ז) לסעיף 92(ב) לחוק ולקבוע כי ניתן בהמשך לאיסור שמוצע לקבוע בסעיף 53א לחוק על להטיל עיצום כספי על לשכת אשראי שמסרה יחד עם נותן אשראי להחזיק בחיווי אשראי לתקופה העולה על 60 חיווי האשראי לגבי לקוח שהוא יחיד, מידע לגבי לקוח ימים, ולחובתו למחוק את חיווי האשראי בתום תקופה זו, כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36 לחוק, או שמסרה מוצע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על מי שלא מידע כאמור לגבי לקוח שהוא תאגיד, בניגוד להוראות לפי פעל בהתאם להוראות הסעיף האמור.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 939

"(16א) לשכת אשראי שהביאה בחשבון, לעניין המודל הסטטיסטי

שלה, הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי

אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח שהוא יחיד ולעניין דירוג

אשראי שלו, נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ

מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו, ומצבו המשפחתי או הבריאותי,

בניגוד להוראות סעיף ";51;

(12) אחרי פסקה (19) יבוא:

"(19א) נותן אשראי או מי שהתחייבותו של הלקוח במסגרת עסקת

האשראי הומחתה לטובתו, שקיבל חיווי אשראי ולא מחק אותו

בתום התקופה האמורה בסעיף 53א;";

(13) בפסקה (20), במקום "למשתמש בנתוני אשראי או למיופה כוח

בתמורה" יבוא "או חיווי אשראי";

(14) פסקאות (24) ו–(25) - יימחקו;

(15) אחרי פסקה (26) יבוא:

(27)" לשכת אשראי, מיופה כוח בתמורה, מקור מידע, נותן אשראי

או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה לאספקת נכס או שירות

הומחתה לטובתו, שלא תיקן פגם או לא מנע את פגיעתו, בהתאם

להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 88א;

(28) נותן אשראי שהגיש בקשה ללשכת אשראי לקבל נתוני

אשראי מהמאגר, בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות סעיף

88ב(א)(1);

(29) נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה

לאספקת נכס או שירות הומחתה לטובתו, שהגיש בקשה ללשכת

אשראי לקבל חיווי אשראי בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי

הוראות סעיף 88ב(א)(2);

(30) לשכת אשראי שמסרה נתוני אשראי, חיווי אשראי או דוח ריכוז

נתונים רגיל בניגוד להוראה שנתן לה הממונה לפי הוראות סעיף

88ב(א)(3).";

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

דברי הסבר

לפסקת משנה (ב)(12) לפסקת משנה (ג)

לנוכח הסמכות שמוצע להקנות לממונה לאסור או לנוכח הרחבת ההפרות שבשלהן ניתן להטיל עיצומים להגביל מסירת חיווי אשראי לנותן אשראי מסוים לפי סעיף כספיים, לרבות הוספת סעיפים 88א ו–88ב המוצעים, גם

(2)54 לחוק כנוסחו המוצע בפסקה (43), מוצע לקבוע כי לגבי נותני אשראי שאינם מקורות מידע או משתמשים יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על לשכה אשר הפרה את בנתוני אשראי, נדרש להתאים את הסכום הבסיסי של הוראות הממונה כאמור. העיצומים הכספיים כמוצע בפסקה (65). גופים אלה לא לפסקת משנה (ב)(14) נמצאים בקשר הדוק עם המאגר ועם הממונה כגורם מפקח, ולכן מוצע לקבוע במפורש כי הממונה יוכל להטיל בהמשך להרחבת הסמכויות של הממונה למתן עיצום כספי רק לאחר הפעלת סמכותו לפי סעיפים 88א הוראות בסעיפים 88א ו–88ב המוצעים בפסקה (63), מוצע או 88ב האמורים, ורק אם גופים אלה הפרו את ההוראות לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על מי שלא פעל אשר ניתנו על ידי הממונה בהתאם להוראות הסעיפים בהתאם להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 88א או 88ב האמורים.

האמורים.

940 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יטיל הממונה על המנויים להלן

עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, אלא אם כן הפרו הוראה מההוראות

המפורטות בסעיף קטן (ב)(27) ו–(28), ובסכום המפורט לצידם:

(1) נותן אשראי בסיכון נמוך - 5,000 שקלים חדשים;

(2) נותן אשראי שאינו משתמש בנתוני אשראי, נותן אשראי בסיכון

נמוך או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה לאספקת נכס או

שירות הומחתה לטובתו - 100,000 שקלים חדשים.";

(67) בסעיף 96(א), הסיפה החל במילים "לעניין זה" - תימחק;

(68) בסעיף 106, בסופו יבוא "ולעניין לקוח שהוא תאגיד - גם לאימות זהותו של בעל

זיקה לתאגיד, ובלבד שאימות זהות למטרה המנויה בסעיף 1(א)(2) בלבד, ייעשה רק לגבי

בעל זיקה לתאגיד מהותי כהגדרתו בסעיף 54ב(ה)";

(69) בסעיף 107, אחרי "הפרטים המזהים של לקוח" יבוא "שהוא יחיד" ובסופו יבוא

"הנגיד יקבע בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, את הפרטים כאמור של לקוח שהוא

תאגיד";

(70) בסעיף 109 -

(א) האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ובו, אחרי "ימסור ללקוח" יבוא "שהוא

יחיד";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בדרך האמורה בסעיף 112, הוראות

בעניין יידוע לקוח שהוא תאגיד על איסוף נתונים לגביו במאגר או על

מסירת נתונים לגביו למאגר, ורשאי הוא, בכללים כאמור, לקבוע כי היידוע

ייעשה באמצעות מקורות המידע.";

דברי הסבר

לפסקה (67) לפסקה (69)

מוצע למחוק מסעיף 96(א) לחוק את ההגדרה של מוצע לתקן את סעיף 107 לחוק שעניינו בפרטים "הפרה נמשכת", כך שהפרה תיחשב לנמשכת החל מיום המזהים של לקוח שייכללו בנתוני אשראי שמעביר מקור ביצועה. תיקון זה מוצע כדי לא לפגוע בתמריץ של המפר מידע למאגר לפי פרק ו' לחוק ובפרטים המזהים כאמור למנוע הפרות או להפסיקן כשהוא מגלה בעצמו את קיומן, שייכללו בנתוני אשראי שמוסר בנק ישראל מהמאגר לפי שכן בהתאם לנוסח הסעיף כיום, לא ניתן לגבות ממנו פרק ז' לחוק, כך שסמכות השר הקבועה כיום בסעיף לקבוע תשלום נוסף בשל הפרה נמשכת כל עוד הממונה לא שלח אילו פרטים מזהים ייכללו כאמור תהיה נתונה לו לגבי לו הודעה על ההפרה. יחידים, ואילו פרטים כאמור לגבי תאגידים ייקבעו על ידי לפסקה (68) הנגיד, בכללים בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 112 לחוק.

בשל חשיבות זהותו של בעל זיקה לתאגיד, בהתאם לפסקה (70)

למפורט לעיל, מוצע לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי, מוצע לתקן את סעיף 109 לחוק שעניינו מסירת הודעה לעניין לקוח שהוא תאגיד, לבצע אימות זהות גם לגבי בעל ללקוח על תחילת איסוף נתונים לגביו, כך שיחול רק על זיקה לתאגיד. יובהר כי בהתאם להוראות החוק, האימות מסירת הודעה ללקוח שהוא יחיד. לעומת זאת, בכל הנוגע בנוגע ליחיד בעל זיקה יהיה רק לשם השגת המטרות ללקוח שהוא תאגיד, מוצע שהנגיד יוכל לקבוע הוראות המנויות בסעיף 1(א)(1) לחוק, ואולם ביחס ליחיד בעל בעניין יידועו, לרבות באמצעות מקורות המידע, על תחילת זיקה לתאגיד מהותי, האימות יהיה ביחס למטרה המנויה איסוף נתונים לגביו או על מסירת נתונים לגביו מהמאגר.

בסעיף 1(א)(2) לחוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 941

(71) בסעיף 110 -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "שלא במסגרת כאמור" יבוא "או לשם התקשרות

בעסקה לרכישת שירותים או מוצרים עם אחר";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "פיצוי בלא הוכחת נזק" יבוא

"פיצוי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין יחיד - פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום

הקבוע בסעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות;

(2) לעניין תאגיד - פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שאינו עולה על הסכום

הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999217";

(72) בסעיף 112 -

(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, המילים "למאגר גם" - יימחקו, אחרי "תאגידים

מסוג שיקבע" יבוא "וכן נתונים נוספים לגבי תאגידים כאמור הנדרשים לשם

השגת מטרות החוק", והסיפה החל במילים "בכללים כאמור" - תימחק;

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) בכפוף לסמכויות אחרות של הנגיד לעניין לקוחות שהם תאגידים,

לפי חוק זה, רשאי הנגיד לקבוע בכללים כאמור בסעיף (א), בין השאר,

הוראות לעניין הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע או חיווי אשראי מהמאגר,

סוג נתוני האשראי שיועברו, אופן שמירתם במאגר, התנאים למסירתם

מהמאגר והשימוש בהם; כללים כאמור לעניין נתונים ממקור מידע

ממשלתי ייקבעו גם באישור השר הממונה על מקור המידע.";

(73) בסעיף 116 -

(א) בסעיף קטן (א) -

דברי הסבר

לפסקה (71) הכלכלה של הכנסת. כאמור לעיל, מאחר שהסעיף בנוסחו

סעיף 110 לחוק קובע איסור לבקש נתוני אשראי או כיום נעדר פירוט הכרחי ביחס לאופן החלת הוראות החוק דירוג אשראי על אדם לשם בחינת העסקתו. לנוכח ההבדל לגבי מידע על תאגידים, וגם הוראות אחרות בחוק אינן הקיים בהקשר זה בין יחיד לבין תאגיד, מוצע להוסיף לסעיף מתייחסות לכך, מוצעים בסעיף זה להצעת החוק (סעיף 92) איסור על בקשת נתוני אשראי לשם התקשרות בעסקה תיקונים שונים להוראות החוק, והוראות חדשות, שנועדו לרכישת מוצרים או שירותים. ליצור את הבסיס שיאפשר לנגיד להפעיל, לפי שיקול דעתו, את סמכותו הקבועה בסעיף 112 לחוק ולהקים את מאגר כמו כן מוצע, להתאים את ההוראה שעניינה פיצוי התאגידים.

בלא הוכחת נזק, שקיים לגבי יחיד לפי חוק הגנת הפרטיות,

גם לתאגיד. על פי המוצע, לגבי תאגיד הפיצוי האמור יהיה בין השאר, מוצעות, במסגרת התיקונים האמורים, הוראות המסמיכות את הנגיד להסדיר עניינים שונים בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות בכללים שיקבע, כשרובן מפנות למנגנון האישור הקבוע מסחריות, התשנ"ט-.1999 יצוין כי קביעה זו לא נועדה בסעיף זה.לנוכח האמור, מוצע לערוך תיקונים בסעיף לאסור על קבלת חיווי אשראי לצורך התקשרות בעסקאות זה ולקבוע בו את עיקרי ההוראות שרשאי הנגיד לקבוע מימון (כגון)Factoring.

בכללים כאמור. כמו כן מוצע להבהיר שסמכות זו תופעל

לפסקה (72) בכפוף לסמכויות לקביעת כללים בעניינים המסוימים

כאמור, בסעיף 112 לחוק מעוגנות הסמכויות להרחבת בהתאם להוראות המפורטות, השזורות לאורך החוק מאגר נתוני האשראי כך שיכלול גם נתונים כאמור לגבי כתיקונו המוצע בפרק זה.

תאגידים. סעיף זה קובע את המנגנון לאישור הכללים לפסקה (73)

שמוסמך הנגיד לקבוע לצורך הרחבת המאגר כאמור למידע מוצע לתקן את סעיף 116 לחוק ולקבוע כי יהיה ניתן על לקוחות שהם תאגידים, ולפיו כללים אלה נקבעים בידי לקבוע מכוחו אגרות שייגבו, בשים לב לדרכים שונות הנגיד לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת למסירת מידע, למשל בדרך של גביית אגרה שנתית 217 ס"ח התשנ"ט, עמ' 146.

942 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "ולדרכים שונות למסירת מידע כאמור";

(2) בפסקה (3), המילים "ולשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(3) אחרי פסקה (3) יבוא:

(4)" אגרה בעד הגשת בקשה לרישום מיופה כוח בתמורה וכן

אגרה שנתית שתוטל על מיופה כוח בתמורה, ורשאי הוא לקבוע

אגרות שונות לסוגים שונים של מיופי כוח בתמורה.";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בצו לפי סעיף קטן (א)(2) ו–(3) רשאי הנגיד לקבוע אגרה שונה בעד

רישיון שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות שהם יחידים בלבד ובעד רישיון

כאמור לגבי לקוחות שהם תאגידים בלבד, וכן אגרה שונה בעד רישיון

שירות נתוני אשראי לגבי לקוחות משני הסוגים, ורשאי הוא לקבוע אגרה

שנתית שתוטל על לשכת אשראי בעד כל שירות כאמור בנפרד.";

(74) בסעיף 123, סעיף קטן (ג) - בטל.

תיקון חוק חוקרים 93. בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972218, בסעיף 1, בהגדרה "חוקר פרטיים פרטי", המילים "או לצורך מסירת ידיעות ללשכת מידע על עוסקים לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016" - יימחקו.

תיקון חוק המידע 94. בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019219, בתוספת הראשונה, בפרט (13)5, הפלילי ותקנת במקום "או לעניין רישוי לפי סעיפים 7(ב)" יבוא "או לעניין רישוי או מידע על נושא השבים משרה לפי סעיפים 7(ב), 7א, 7ב".

תיקון חוק שירות 95. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2022220 (בפרק זה - חוק שירות מידע פיננסי) - מידע פיננסי

(1) בסעיף 1 -

דברי הסבר

שתאפשר גישה כללית למידע במאגר בעבור אותה תקופה, לפסקה (74)

בדומה למנוי שנתי. מוצע למחוק את הוראת התחילה הנוגעת לתחילה

עוד מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לגבות אגרה בעד הנדחית ביחס לחברת החשמל, בשל מחיקתה מרשימת בקשת רישום למיופה כוח בתמורה, ואגרה שנתית אשר מקורות המידע, וכמבואר בהרחבה בדברי ההסבר לפסקה תוטל על מיופה כוח בתמורה. לעניין זה מוצע לקבוע כי (2)(ה).

יהיה ניתן לקבוע גובה אגרה שונה בהתאם לסיווגו של סעיף 93 בשל ביטול ההסדר הקבוע בחוק לגבי לשעות מיופה הכוח בתמורה.תיקון זה מוצע מכיוון שמדובר מידע על עוסקים, מוצע למחוק מההגדרה "חוקר באגרות שהושמטו בטעות מהחוק המקורי. הטיפול בבקשות פרטי" את האפשרות להשיג או לאסוף ידיעות על הזולת לרישוי ורישום דורש הקצאת משאבים וכרוך בעלויות לצורך מסירת ידיעות ללשכת מידע על עוסקים.

משמעותיות ובלתי מבוטלות. כך גם בנוגע למערך הפיקוח

על הפעילות של הגופים המקבלים רישיון או נרשמים סעיף 94 לנוכח ההסדרים הקבועים בסעיפים 7א ו–7ב לחוק במרשם מיופי הכוח בתמורה. כנוסחם המוצע, מוצע לבצע את ההתאמות הנדרשות בפרט (13)5 בתוספת הראשונה לחוק המידע לבסוף, מוצע להסמיך את הנגיד לקבוע אגרה שונה הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-.2019 בעד רישיון שירות נתוני אשראי לעניין לקוחות שהם יחידים בלבד, ובעד רישיון כאמור לעניין לקוחות שהם סעיף 95 לנוכח ביטול ההסדר הקבוע בחוק לגבי לשכות תאגידים בלבד, וכן אגרה שונה בעד רישיון שירות נתוני מידע על עוסקים, ומאחר שעם ביטול הסדר אשראי לעניין לקוחות משני הסוגים. כמו כן מוצע לאפשר זה יבוטלו הרישיונות שניתנו ללשכות מידע על עוסקים לנגיד לקבוע אגרה שנתית שתוטל על לשכת אשראי בעד והממונה לא יהיה מוסמך עוד לפקח על פעילותן, מוצע כל שירות כאמור, בנפרד. למחוק את הפטור מחובת הרישיון אשר נקבע לגבי לשכות מידע על עוסקים שיבקשו לעסוק במתן שירות מידע 218 ס"ח התשל"ב, עמ' 90; התשפ"ג, עמ' 22.

219 ס"ח התשע"ט, עמ' 298; התשפ"ה, עמ' 530.

220 ס"ח התשפ"ב, עמ' 288; התשפ"ד, עמ' 1494.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 943

(א) בהגדרה "לשכת אשראי" ו"לשכת מידע על עוסקים", המילים "ו"לשכת

מידע על עוסקים"" - יימחקו, ובמקום "כהגדרתן" יבוא "כהגדרתה";

(ב) בהגדרה "מאסדר נותן השירות", המילים "ולשכת מידע על עוסקים" -

יימחקו;

(2) בסעיף 2(ב), במקום "ולשכת מידע על עוסקים לא יעסקו" יבוא "לא תעסוק" ובמקום

"בידם" יבוא "בידה";

(3) בסעיף 13 -

(א) בסעיף קטן (א)(2), המילים "ולשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ב), המילים "ללשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(4) בסעיף 50(א), המילים "לשכת מידע על עוסקים" - יימחקו;

(5) בסעיף (4)51, ובתוספת השישית, בפרט 6, המילים "ולשכת מידע על עוסקים" -

יימחקו.

פרק י"ח - 96. תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה), תחילה ותחולה ואולם -

(1) הנגיד רשאי, בצו, לא יאוחר מחודש לפני יום התחילה, לדחות את תחילתו של

סעיף 22 לחוק נתוני אשראי, כנוסחו בסעיף (13)92 לחוק זה, בתקופות נוספות שלא יעלו

יחד על שנתיים, והוא יחול גם על בקשות לאי־הכללת נתונים שהוגשו ערב המועד

האמור וטרם בוצעו באותו מועד;

(2) תחילתם של סעיפים 26(א)(4) ו–(ב1), 31 ו־53א לחוק נתוני אשראי, כנוסחם בסעיף

92(18)(א)(3) ו–(ד), (21) ו–(42) לחוק זה, בהתאמה, שישה חודשים מיום התחילה;

(3) תחילתם של סעיפים 25(ג) ו־53(ב) לחוק נתוני אשראי, כנוסחם בסעיף (17)92 ו–(41) לחוק זה, בהתאמה, 30 חודשים מיום התחילה.

דברי הסבר

פיננסי, וכן את ההסדרים השונים המקלים בחוק בנוגע זה, בשישה חודשים נוספים לאחר יום התחילה, זאת לגופים אלה. לשכות המידע על עוסקים שירצו להמשיך כדי לאפשר לגופים השונים שהתיקונים לסעיפים אלה את פעילותן בתחום שירות מידע פיננסי, יידרשו, בתוך רלוונטיים להם להיערך כנדרש ליישומם.

התקופה של שישה חודשים מיום תחילתו של פרק זה, עוד מוצע לקבוע כי תחילתם של סעיפים 25(ג) ו–53(ב) כאמור בסעיף 96 להצעת החוק, לקבל רישיון מרשות ניירות לחוק, כנוסחם המוצע בסעיף (17)92 ו–(41) להצעת החוק, ערך, ולהיות מפוקחות על ידה בהתאם להוראות חוק שירות בהתאמה (הסעיפים המאפשרים לנותן האשראי להשתמש מידע פיננסי, התשפ"ב-.2022 בנתוני האשראי לשם פיתוח ותיקוף מודלים סטטיסטיים סעיף 96 מוצע לקבוע כי פרק זה ייכנס לתוקף בתום לחיתום אשראי וכן לשמור את המידע לתקופה של 4 שנים), שישה חודשים מיום פרסומו של החוק המוצע תידחה לשלושים חודשים מיום התחילה. בכך, תוענק (להלן בדברי ההסבר לפרק זה - יום התחילה), זאת למעט ללשכות האשראי הגנת ינוקא לתקופה מוגבלת, והדבר כמה הוראות כמפורט להלן. יאפשר להן לבסס את פעילותן וקיומן במהלך שנים אלה.

לגבי סעיף 22 לחוק, כתיקונו המוצע בסעיף (13)92 קיומן של לשכות אשראי הן כגורם המפתח מודלים והן להצעת החוק, שעניינו בבקשת אי–ההכללה ומוצע לקבוע כגורם שבאמצעותו מוחצן המידע שבמאגר, הוא הכרחי בו "תקופת צינון" שבמהלכה המידע לא יימחק מן המאגר, במודל שיתוף בנתוני אשראי שנבחר בחוק - מודל היברידי, מוצע להסמיך את הנגיד, בצו, לדחות את תחילתו בתקופות המשלב מאגר מדינתי עם לשכות אשראי פרטיות. השירות נוספות שלא יעלו יחד על שנתיים, זאת בשל הצורך של פיתוח ותיקוף מודלים סטטיסטיים הוא אחד משירותי בהיערכות תפעולית. כמו כן מוצע כי החוק יחול גם על הליבה של לשכות האשראי, ונמצא כי יש צורך בהגנה בקשות לאי–הכללה שהוגשו ערב המועד האמור - מועד כאמור לתקופה מוגבלת של 3 שנים, אשר תאפשר ללשכות תחילתו של סעיף 22 לחוק - וטרם בוצעו באותו מועד. האשראי להתבסס ולהיערך מבחינה עסקית לפתיחת השימוש האמור לנותני האשראי בעצמם.

כמו כן, מוצע לדחות את תחילתם של סעיפים

26(א)(4) ו־(ב1), 31 ו–53א לחוק, כנוסחם המוצע בפרק

944 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק י"ט: שונות

תיקון חוק הביטוח 97. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995221 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי הלאומי), בסעיף 355(א1), בפסקה (1א)(א)(2), בסופה יבוא "עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפורסם על ידה ומעודכן מזמן לזמן, ויישוב עבודתו העיקרי של העובד.

חוק הביטוח 98. תחילתו של סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 97 לחוק זה, ביום כ"ב הלאומי - תחילה בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027), ולעניין דיווח על עיסוק העובד, ובלבד שפורסם הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

דברי הסבר

סעיף 97 שוק העבודה הוא שוק מגוון ודינמי אשר מושפע שוטף ולכן, כדי לא להטיל נטל רגולטורי נוסף על המעסיקים תדיר משינויים מקומיים ועולמיים. בהתאם לכך, וכן לצורך ייעול איסוף המידע וייעול משאבים מוצע כי טיבה של מדיניות ממשלתית בנושא זה תלוי במידה רבה הדיווח של הנתונים המבוקשים יישען על תשתית הדיווח בתשתית המידע שיש לממשלה על אודות שוק העבודה הקיימת.

ומצבו. ככל שתמונת המצב מפורטת, עדכנית ומקיפה יותר בעזרת נתונים אלה תתאפשר קבלת תמונת מצב כך ניתן לקבל החלטות מבוססות ולפתח מענים תעסוקתיים מפורטת של ביקוש והיצע ברמה הלאומית והמקומית מגוונים ומדויקים יותר לצרכים העולים מהשטח בשגרה באופן שיאפשר תכנון מוקדם של הכשרות, תמיכות ומענים ובעיתות משבר. שונים בתחום ההון האנושי, מענים ייעודיים בעיתות משבר כיום, המידע על שוק העבודה בישראל מבוסס על (כגון מענקים מיוחדים בשעות חירום), התאמת מענים כמה מקורות עיקריים, כשהמרכזי שבהם הוא סקר כוח שקיימים ברמה לאומית לצרכים אזוריים, יצירת מדיניות האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מטבעו, תעסוקתית דיפרנציאלית לעובדים שונים בהתבסס על מוגבל ברמת הפירוט שלו ובעדכניות הנתונים, ומספק מיקום ועיסוק, ועוד. כל זאת תוך שיפור היעילות התקציבית תמונת מצב כללית בלבד לגבי מאפיינים של כוח העבודה ורמת ההתאמה של המדיניות לצורך העדכני.

המקומי וביניהם משלח יד ומיקום העבודה של עובדים. דרך טיוב יכולת הממשלה לגבש וליישם מדיניות נתוני משלח היד אינם ברמה המאפשרת הבחנה בין תעסוקתית שתהיה מבוססת נתונים ומותאמת לצורכי עיסוקים שונים ובשל מיעוט תצפיות באזורים מסוימים השוק, תיקון חקיקה זה צפוי לתרום להגדלת התעסוקה נתוני מיקום העבודה אינם מאפשרים הפקת תובנות ברמה והפריון במשק ובכך לחיזוק הצמיחה במשק והעלאת יישובית. לפיכך, הסקר לא מאפשר להסיק מסקנות מדויקות רמת החיים בישראל. נוסף על כך, הוא יכול לסייע בשיפור בנוגע לביקושים השונים בשוק העבודה. המיומנויות של העובדים במשק, חיזוק ההתאמה בין לנוכח האמור, מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי הכישורים של העובדים לצרכים של המעסיקים, במענים [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בפרק זה - חוק הביטוח למקצועות במחסור ועוד. כמו כן, הנתונים ברמת יישוב הלאומי), סמכות למוסד לביטוח לאומי לקבל ממעסיקים מקום העבודה משמעותיים מאוד ליכולת לאפיין את מצבם דיווח בטופס 100 של המוסד לביטוח לאומי, על עיסוק של אזורים שונים בארץ ולתת להם מענים תעסוקתיים העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל של ומשאבים ייעודיים. באופן זה צפוי התיקון לחוק לתרום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל יישוב עבודתו העיקרי לצמצום פערים חברתיים ואי שוויון כלכלי. לבסוף, צעד של עובד. יובהר כי ביחס ליישוב עבודתו של העובד, זה צפוי לתרום לייעול המגזר הציבורי ולניהול יעיל של הכוונה היא למקום עבודתו העיקרי של העובד, שבו הוא משאבים ציבוריים. ככל שהפעילות הממשלתית תוכל ממלא את תפקידו ואין הכוונה לאיסוף של מידע ביחס להתבסס על נתוני אמת מפורטים יותר על מצב העובדים לתנועות העובד במהלך החודש. והמעסיקים במשק כך תוכל הממשלה למפות צרכים שוק העבודה מתואר כיום באמצעות "הסיווג האחיד בצורה מהימנה ולהציע מענים מותאמים וממוקדים.

של משלחי היד" משנת 2011, המבוסס על התקן הבין– סעיף 98 כדי לאפשר את קליטת הנתונים החדשים בטופס לאומי (ISCO-08). הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל הדיווח, לרבות השלמת העבודה על הסיווג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפותח בימים אלה האחיד של העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית ויפורסם בשנת 2026, עתיד למפות את כלל המקצועות לסטטיסטיקה, יש צורך בתקופת היערכות ממשלתית. לאור במשק בהתאם לתקנים הבין–לאומיים ESCO(ו–ONET). האמור, מוצע לקבוע כי התיקון המוצע להסמכת הביטוח טופס 100 (בפרק זה - טופס הדיווח) הוא טופס דיווח הלאומי לקבל את הנתונים הנוספים מהמעסיקים, יחל אשר המעסיקים במשק הישראלי מורגלים להגיש באופן מיום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027), ולעניין דיווח 221 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ו, עמ' 26.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 945

תיקון חוק המים 99. בחוק המים, התשי"ט-1959222, בסעיף 48(ג), ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001223, ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, ולמעט גבייה מרשות מקומית".

דברי הסבר

על עיסוקו של העובד, ובלבד שפורסם הסיווג האחיד של חברת מים בע"מ, שהוסמכה לכך לפי סעיף 46 לחוק המים, העיסוקים בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התשי"ט-1959) יותאמו לשינויים המבניים המקודמים שעל בסיסו ייעשה הדיווח האמור. במשק המים והביוב, ובייחוד למודל ההקמה וההפעלה יצוין, כי מעבר לכך נדרשת גם תקופת היערכות מול של מט"שים בשיטת השותפות הציבורית-פרטית)PPP(.

המעסיקים במשק כדי להשלים את התשתית הטכנולוגית במסגרת המודל החדש, שנועד להבטיח ודאות מימונית והעסקית הנדרשת לשידור וקליטת השדות החדשים באופן ליזמים ולהאיץ את פיתוח תשתיות הביוב, צפויה רשות מיטבי. זאת, בין השאר בדרך של בניית תהליך שיתופי המים הארצית לשאת באחריות לתשלום השוטף ליזמי ומדורג ותוך התחשבות במאפייני העסקים השונים. לפיכך המט"שים, בעוד שהגבייה בעד הזרמת השפכים תתבצע יובהר, כי סמכותו של המוסד לביטוח לאומי להורות על על ידה מול תאגידי המים והביוב. התשלום ליזמי דיווח הנתונים החדשים תופעל בשנים הראשונות באופן המט"שים יגולם בדמי המים, כהגדרתם בסעיף 109 לחוק שאינו מחייב את המעסיקים ובתום תקופת היערכות המים, התשי"ט-1959 (בפרק זה - חוק המים), שמשלמים מספקת כאמור לעיל, דיווח הנתונים החדשים יהיה מחייב, תאגידי המים והביוב לרשות המים הארצית. הסדר זה כפי שיורה המוסד לביטוח לאומי. משנה את מתווה הסיכונים המקובל ומשית את מלוא סיכון הגבייה על רשות המים הארצית, הנדרשת לשלם סעיף 99 כיום במשק הביוב בישראל יש כשל מרכזי - ליזם המקים ומפעיל מט"ש באופן בלתי מותנה, אך חשופה בשל בעיות במודל חלוקת הסיכונים ובשל לכשל גבייה אל מול מזרימי השפכים. לנוכח שינוי מערך בעיות מבניות בזהות הגורמים האמונים על הקמה ותפעול הסיכונים בשוק לטובת שיפור השירות, תוך השתת עיקר של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, קיים מחסור גדול הסיכון המימוני על רשות המים הארצית, מוצע לאפשר בתשתיות אשר מביא לפגיעה במשק הדיור וכן לפגיעה לרשות להשתמש בסמכות הגבייה הקיימת לרשותה כיום בסביבה ובבריאות הציבור בשל פערים ביכולת הטיפול לפי פקודת המסים (גבייה) גם באשר לתאגידי מים וביוב.

בשפכים.

לפיכך מוצע לתקן את סעיף 48(ג) לחוק המים ולהרחיב

כדי להתמודד עם הבעיה קודמו בשנתיים האחרונות את תחולת פקודת המסים (גבייה) כך שתחול על גבייה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר נועדו להתאים את מכלל בעלי רישיונות ההפקה או הספקה לפי חוק המים, מבנה משק הביוב למבנה המקובל בשאר משקי התשתיות מלבד רשויות מקומיות (חלף המצב הקיים כיום המחיל ובייחוד במשקי המים והחשמל, ולייצר תנאים אשר את הפקודה רק לגבי בעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי יאפשרו ליזמים פרטיים להקים ולהפעיל מיתקני טיפול רישיונות הספקה). בכך תתאפשר גבייה מספקי מים שאינם שפכים (בפרק זה - מט"שים). מפיקים, וזאת לצד ביטול ההחרגה הקיימת לגבייה מחברה כיום חלוקת הסיכונים היא כזו שמלוא סיכוני הגבייה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-,2001 כך מתאגידי המים והביוב מושתים על בעל המט"ש, אליו שתיוותר רק ההחרגה הקיימת בנוגע לרשויות מקומיות.

הם מזרימים שפכים, ולפיכך מדובר בסיכון גבוה ליזמים התיקון יאפשר לרשות המים הארצית לגבות מתאגידי פרטיים. בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3587 "קידום המים והביוב, בהתאם להוראות פקודת המסים (גבייה), תשתיות ביוב לצורך מתן פתרונות לדיור ותיקון החלטת בכפוף להגבלות הקבועות בחוק המים, ויעמיד לרשותה ממשלה" מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025), כלי גבייה יעיל, ההולם את האחריות המימונית המוטלת יהיה ניתן לשנות את אופן חלוקת הסיכונים במשק הביוב עליה במשק המים והביוב.

באמצעות הקמת מט"שים בשיטת השותפות הציבורית־ בהקשר זה יצוין שתאגידי המים והביוב, מצידם, פרטית)PPP(, ויתאפשר שינוי בחלוקת הסיכונים, כך רשאים לגבות חובות מצרכניהם לפי הוראות פקודת שסיכון הגבייה מתאגידי המים והביוב יושת על רשות המסים (גבייה), וזאת מכוח סעיף 39(ב) לחוק תאגידי מים המים הארצית, חלף השתת הסיכון על בעלי המט"ש. וביוב, התשס"א-.2001 סמכויות הגבייה של רשות המים הארצית (חברת מקורות 222 ס"ח התשי"ט, עמ' 169.

223 ס"ח התשס"א, עמ' 454.

946 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון חוק משק 100. בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996224 -

החשמל

(1) בסעיף 21א(ב), אחרי "מיישום המדיניות" יבוא "יושב ראש הרשות יעביר לשר

האוצר את עמדת הרשות במועד העברתה לשר" ובסופו יבוא "ובכפוף להוראות סעיף

57ב(ג)";

(2) בסעיף 31(ב)(1), בסופו יבוא "ולגבי עקרונות מדיניות כאמור בסעיף 57ב, ובלבד

שקוימה חובת ההתייעצות עם שר האוצר כאמור באותו סעיף";

(3) אחרי סעיף 57א יבוא:

"קביעת עקרונות 57ב. (א) על אף האמור בסעיף 57א(ב) ו–(ג), עקרונות מדיניות

מדיניות ייקבעו בהתייעצות עם שר האוצר, אם סך העלויות הנובעות

בהתייעצות עם שר

האוצר מיישומם, כאמור בעמדת הרשות לפי סעיף 21א(ב) (בסעיף

זה - סך העלויות), צפוי לעלות על אחד מאלה:

(1) לעניין סך עלויות שנתי - 100,000,000 שקלים

חדשים;

דברי הסבר

סעיף 100 כיום בהתאם לסעיף 21א לחוק משק החשמל, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות.

התשנ"ו-1996 (בפרק זה - חוק משק החשמל) הדבר מבהיר, למען הסר ספק, שאף אם בשל תקלה כלשהי על שר האנרגיה והתשתיות להתייעץ עם רשות החשמל התפרסמו עקרונות המדיניות באתר האינטרנט האמור, אף בגיבוש עקרונות מדיניות, לרבות בעניין עלויות הנובעות שלא קוימה לגביהם חובת ההתייעצות עם שר האוצר, מיישומם, ובהתאם לסעיף 31 לחוק משק החשמל, בעת הרי שאין לפרסום זה תוקף, ועל כן סעיף 57א(ג) לחוק קביעת תעריף החשמל, רשות החשמל מחויבת להכיר משק החשמל הקובע כברירת מחדל שמועד הפרסום באתר בעלויות הנובעות מעקרונות המדיניות שקבע שר האנרגיה האינטרנט האמור הוא מועד הכניסה לתוקף של עקרונות והתשתיות כאמור בסעיף 57א לחוק האמור. בסעיף 57א(ב) המדיניות, אינו רלוונטי בעניין זה. מסיבה זו אף מוצע לחוק משק החשמל נקבע שעקרונות המדיניות יפורסמו בסעיף (1)100 להצעת החוק לתקן את סעיף 21א לחוק באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות ובסעיף משק החשמל ולקבוע שפרסום עקרונות המדיניות באתר 57א(ג) לאותו החוק נקבע שעקרונות המדיניות ייכנסו לתוקף האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שרק לאחריו במועד פרסומם באתר האינטרנט כאמור בסעיף 57א(ב), או רשאית רשות החשמל לפרסם את עמדתה, כפוף להוראות במועד מאוחר יותר שקבע שר האנרגיה והתשתיות. בסעיף סעיף 57ב(ג). נוסף על האמור לעניין סעיף 57ב המוצע, מוצע 21א האמור אף נקבע שעמדת רשות החשמל תפורסם באתר לקבוע בו שעקרונות המדיניות יהיו פתוחים לעיון הציבור האינטרנט של הרשות, לאחר שעקרונות המדיניות פורסמו באופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן, באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות בהתאם ושמועדי תחילת התוקף של עקרונות המדיניות יצוינו בגוף להוראות סעיף 57א(ב). הפרסום. כמו כן מוצע לקבוע שעמדת שר האוצר תפורסם עקרונות המדיניות משפיעים על תעריף החשמל, אף היא באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות.

ותעריף החשמל משפיע על מדד המחירים לצרכן (הן בהמשך לסעיף 57ב המוצע, בסעיף (2)100 להצעת באופן ישיר והן באופן עקיף שכן צריכת החשמל היא חלק החוק מוצע לקבוע שרשות החשמל תכיר בעלויות מקביעת עלות מוצרים), כך שלמחירי החשמל השפעה הנובעות מעקרונות המדיניות, בכפוף לכך שקוימה חובת ישירה ועקיפה על יוקר המחייה בישראל. ההתייעצות עם שר האוצר לפי סעיף 57ב האמור. כך, אם על רקע זה מוצע בסעיף (3)100 להצעת החוק לתקן את לא קוימה חובת ההתייעצות עם שר האוצר אף שזו נדרשת חוק משק החשמל ולהוסיף לו את סעיף 57ב כך שקביעת לפי סעיף 57ב המוצע, אין חובה על רשות החשמל להכיר עקרונות מדיניות שעלותם עולה על המפורט בסעיף 57ב(א), בעלויות הנובעות מעקרונות המדיניות.

תהיה בהתייעצות עם שר האוצר. נוסף על כך מוצע לקבוע שינוי נוסף שמוצע בסעיף (1)100 להצעת החוק המתקן בסעיף 57ב(ב) שמועד כניסתם לתוקף של עקרונות המדיניות את סעיף 21א לחוק משק החשמל הוא להטיל על יושב ראש האמורים בסעיף 57ב(א), ייקבע בהתייעצות עם שר האוצר. רשות החשמל להעביר לשר האוצר עותק מעמדת רשות כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף 57ב(ג) שאם קוימה חובת החשמל. כך שר האוצר יקבל את המידע ישירות, ויוכל ההתייעצות עם שר האוצר, עקרונות המדיניות האמורים לבחון את הדברים במידת הנדרש.

224 ס"ח התשנ"ו, עמ 208.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 947

(2) לעניין סך עלויות מצטבר לאורך כל שנות פריסת

העלויות - 300,000,000 שקלים חדשים.

(ב) מועד תחילת התוקף של עקרונות המדיניות האמורים

בסעיף קטן (א) ייקבע בהתייעצות עם שר האוצר.

(ג) קוימה חובת ההתייעצות עם שר האוצר לפי סעיפים

קטנים (א) ו–(ב), יפורסמו עקרונות המדיניות האמורים בסעיף

קטן (א) באתר האינטרנט האמור בסעיף 57א(ב), ויהיו פתוחים

לעיון הציבור באופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם

לאורך זמן, וכן תפורסם עמדת שר האוצר; מועדי תחילת

התוקף של עקרונות המדיניות יצוינו בגוף הפרסום."

תיקון פקודת 101. בפקודת העיריות225, בסעיף 252א, אחרי "לא תטיל עירייה" יבוא "היטלים כמפורט להלן", העיריות אחרי "שהקמתו החלה" יבוא "באחת מהתקופות המנויות בסעיפים קטנים (א) או (ב)" והסיפה החל במלים "בתקופה שמיום" תסומן "(א)" ואחריה יבוא:

"(ב) בתקופה שמיום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א

(31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או

רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי שטח ושהיטלים כאמור שהוטלו בשל השטח

האמור, שולמו."

דברי הסבר

סעיף 101 כיום קבוע בסעיף 252א לפקודת העיריות פטור מוצע להוסיף לסעיף 252א האמור פטור מהיטלים מהיטלי תיעול וסלילה בשל מיתקן פוטו–וולטאי כאמור לעיל, בשל מיתקן פוטו–וולטאי, כהגדרתו האמורה, כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-,1965 אשר אשר משמש לקירוי, בלא קשר לסוג השטח שאותו המיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי הפוטו–וולטאי מקרה, ובלבד ששולמו כל ההיטלים שהוטלו, מגרש המיועד לחניה פתוחה, ואשר הקמתו החלה בתקופה כדין, בשל השטח שמקורה על ידי המיתקן הפוטו–וולטאי שמיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) עד יום ה' בטבת ושהקמת המיתקן החלה בתקופה שמיום י"ד בניסן התשפ"ו התשצ"א (31 בדצמבר 2030). יצוין כי סעיף זה הוחל על (1 באפריל 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א 31(בדצמבר מועצות מקומיות בסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות. 2030). תיקון זה מוצע כהמשך לצורך בהגברת היקף ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת והרצון לעודד הקמת מיתקנים פוטו–וולטאיים.

225 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8 עמ' 197.

948 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026

פרק א': מטרת החוק

מטרה 1. חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית, לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, וזאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026.

פרק ב': מיסוי של קופות גמל

תיקון פקודת 2. בפקודת מס הכנסה1 (בפרק זה - הפקודה), בסעיף 9(2)(ב) -

מס הכנסה

דברי הסבר

כללי בהצעת חוק זו, מוצע לתקן את הוראות פקודת אך אינן זהות להן. בשל האמור, נוצר מצב שבו, על אף שיש מס הכנסה (בפרק זה - הפקודה) בעניין השקעות סוגי השקעות אשר מותרות לקופות גמל בהתאם לרגולציה קופת גמל המזכות אותה בפטור ממס על הכנסותיה, ולקרבן החלה עליהן ושנקבעו על ידי המאסדר שלהן, קופות הגמל להוראות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפי חוק נמנעות מלבצען כדי שלא להתחייב במס הכנסה.

הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-,2005 כך למשל, מעבודת מטה שנעשתה בראשות המנהל שעניינן הסדרת השקעות המותרות לקופות גמל. הכללי של משרד האוצר ובהשתתפות נציגי רשות המסים, סעיף (2)9 לפקודה עוסק בפטור ממס על הכנסות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ואגף התקציבים והכלכלן של גופים ציבוריים, לרבות מלכ''רים, רשויות מקומיות הראשי במשרד האוצר (בפרק זה - עבודת המטה), עלה וקופות גמל (בפרק זה - גופים פטורים). הסעיף מגדיר כי שיעור ההשקעות האלטרנטיביות (קרי, השקעות שאינן מגבלות שונות לקבלת הפטור, ובהן שההכנסה אינה נובעת השקעות מסורתיות בשוק ההון, כגון השקעות במניות, אג"ח מפעילות עסקית, בין בהחזקה ישירה ובין באמצעות שליטה וכיוצא בהן) בנדל"ן זר, מתוך סך ההשקעות האלטרנטיביות או החזקה מהותית בחבר בני אדם העוסק בעסק. בנדל"ן של מכשירי החיסכון השונים, עומד בקופות הביטוח המונחים "שליטה" ו"החזקה מהותית" הוגדרו בסעיף על 34% ואילו בקרנות פנסיה הוא עומד על 65% ובקופות האמור, ונקבעו גם כמה חזקות שבהתקיימן יראו את קופת גמל על 71%; כלומר, היקף ההשקעה של קופות הגמל בנדל"ן הגמל כשולטת בחבר בני האדם העוסק בעסק, או כמי שיש זר גבוה לערך פי שניים מהיקף ההשקעה של קופות הביטוח לה החזקה מהותית בחבר בני האדם כאמור. כך, למשל, בנדל"ן זר. ניתן לשער שהפער בשיעורי ההשקעה בנדל"ן זר, נקבע שככלל החזקה של קופת גמל אחת בשיעור של נובע, ככל הנראה, מכך שבשווקים גדולים קל יותר לקופות למעלה מ־20% מאמצעי השליטה מהווה החזקה מהותית, הגמל לפזר את ההשקעות בנדל"ן כך שיוכלו לעמוד ברף ושהחזקה משותפת של כמה גופים פטורים בשיעור של ההשקעה הפטור ממס, ויש בפערים אלה כדי להסביר, למעלה מ־50% מאמצעי השליטה מהווה שליטה. על גם אם באופן חלקי, את העיוות שיוצר סעיף (2)9 לפקודה כן, על אף שככלל, הכנסה של קופת גמל, שהיא הכנסה בנוסחו הנוכחי. להשלמת התמונה יצוין כי שלא כמו קופות מריבית, מהפרשי הצמדה או מדיבידנד, פטורה ממס, אם גמל, מבחינת קופות ביטוח, ככלל, אין יתרון מיסויי בביצוע ההכנסה שולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא השקעות מסוג מסוים. לכן, לולא ההיבט המיסויי היה ניתן בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה לצפות שקופות הגמל היו מבצעות השקעות בנכסים דומים מהותית, לרבות בהתאם לחזקות האמורות, ההכנסה לא לנכסים שקופות הביטוח משקיעות בהם.

תהיה פטורה ממס. עוד עלה מעבודת המטה, ביחס לכלל ההשקעות

לצד הוראות אלה מהפקודה, תקנות הפיקוח על האלטרנטיביות של כלל הגופים המוסדיים, כי ההחזקה שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על של גופים מוסדיים בישראל בנכסים אלטרנטיביים נמוכה גופים מוסדיים), התשע"ב-,2012 והנחיות של הממונה על בהשוואה לקרנות פנסיה בארה"ב. השיעור הממוצע לעניין שוק ההון, הביטוח והחיסכון, לעניין השקעות שקופות ההחזקות בנכסים אלטרנטיביים של הקרנות בארה"ב הגמל רשאיות לבצע (התקנות וההנחיות ייקראו בפרק עומד על כ־34% נכון לסוף שנת 2022, ואילו בקרב הגופים זה - הוראות הפיקוח), קובעות הוראות ומגבלות לעניין המוסדיים בישראל הוא עומד על 16%.

החזקה בתאגידים, הדומות להגבלות הקבועות בפקודה,

1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשפ"ו, עמ' 26.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 949

(1) בהגדרה "שליטה", בפסקה (4), במקום "מאת קרן טכנולוגיה עילית," יבוא "מאת

חבר בני אדם העוסק בעסק - לא יראו כשליטה כאמור באותה פסקה,", במקום "באמצעי

השליטה בקרן" יבוא "באמצעי השליטה בחבר בני האדם", ובמקום הסיפה החל במילים

"מאמצעי השליטה בקרן" יבוא "מאמצעי השליטה בחבר בני האדם;";

דברי הסבר

חוסר ההלימה בין הוראות הפטור ממס לפי הפקודה אם הכנסתה של קופת הגמל נובעת משליטה בחבר בני לבין כללי ההשקעה שבהוראות הפיקוח מייצר מצב של אדם העוסק בעסק), קיימת חזקה, בפסקה (3) שבהגדרה, הקצאה לא יעילה של השקעות קופות הגמל, עלויות עסקה שלפיה החזקה משותפת של כמה גופים פטורים, באותו גבוהות, הסטה לחו"ל של השקעות מסוימות, וחוסר שיוויון חבר בני אדם, בשיעור העולה על 50% מאמצעי השליטה, בין קופות הגמל (הכוללות קרנות פנסיה, קרנות השתלמות מהווה שליטה; כלומר במקרה כזה יראו אותם כבעלי יכולת וכיוצא בהן) לבין קופות הביטוח, וגם בין גופים המחזיקים לכוון את פעילותו של חבר בני האדם, והכנסת קופת הגמל רק קופות גמל לכאלה המחזיקים גם קופות ביטוח. מחבר בני האדם לא תהיה פטורה ממס. לחזקה זו קיים כל אלה מצמצמים את יכולתן של קופות הגמל לקבל חריג, הקבוע בפסקה (4) שבהגדרה האמורה, ולפיו החזקה החלטות השקעה יעילות לצורך השאת התשואה לחוסכים, משותפת של כמה קופות גמל (במובחן מהגופים הפטורים אף על פי שהחלטות השקעה אלה מותרות בהתאם האחרים) בקרן טכנולוגיה עילית, לא תהווה שליטה, כל להוראות הפיקוח. עוד ההחזקה אינה עולה על שיעור של 75%.

בעקבות האמור, מוצע להרחיב את מסגרת ההשקעות מעבודת המטה עלה גם שניתן להעלות את שיעורי המותרות לקופות גמל, באופן שיקרב את ההוראות לפי ההחזקה המצרפיים של קופות גמל, כך שיתאפשר להם פקודת מס הכנסה לאלה הקבועות בהוראות הפיקוח, וזאת להשקיע בחבר בני אדם העוסק בעסק בשיעור העולה על כל עוד הרחבה זו אינה פוגעת בעקרונות המיסוי העומדים 50% באופן שלא יפגע בתכליות של סעיף (2)9 לפקודה, בבסיס הפטור הקבוע בסעיף (2)9 לפקודה. בבסיס המענה ויאפשר מקורות הון נוספים לחברות ופרויקטים הזקוקים לאי־ההלימה המתוארת עומדת התפיסה שככלל, ניתן לכך במשק הישראלי. חשוב לציין כי מאחר שההגדרה לאפשר לקופת גמל לקבל פטור ממס אם היא משקיעה הכללית של "שליטה" (בהתאם לרישה של ההגדרה בחבר בני אדם העוסק בעסק בהתאם לכללים הקבועים שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה) אינה משתנה, כלומר נותר על בהוראות הפיקוח הקיימות, בלא שהדבר יפגע בעקרונות כנו האיסור על קופת הגמל לכוון פעילות של חבר בני אדם המיסויים. בהתאם לאמור, מוצע לקבוע שאם ההשקעה העוסק בעסק, אין מניעה לאפשר את הרחבת ההחזקות לפי הוראות הפיקוח היא החזקה מותרת, היא לא תהווה כאמור.

שליטה או החזקה מהותית גם מבחינת הפקודה, ותאפשר בהתאם לתיקון המוצע, יורחב ההסדר הקבוע בפסקה פטור ממס. עם זאת, מוצע לשמר את הכלל הקיים שלפיו (4) שבהגדרה "שליטה" לעניין קרן טכנולוגיה עילית, הכנסה מעסק שקופת הגמל מפיקה באופן ישיר לא תהיה באותם תנאים, לכל חבר בני אדם העוסק בעסק; כלומר פטורה ממס, וזאת אף אם השקעה כאמור מותרת בהתאם החזקה מצרפית של כמה קופות גמל בחבר בני אדם העוסק להוראות הפיקוח. בעסק בשיעור שאינו עולה על 75% לא תביא לתחולת כמו כן, מאחר שייתכנו מקרים שבהם תכלית הוראות חזקת השליטה. מוצע לחדד את נוסח פסקה (4) האמורה הפיקוח לא תהא חופפת באופן מלא לתכלית הפטור ממס, כדי להבהיר שההחרגה היא לעניין חזקת השליטה בלבד, מוצע לקבוע כי, בכפוף להוראת המעבר שבסעיף 3 להצעת אך התנאי הראשוני - שלפיו כל עוד קיימת שליטה לפי החוק וכפי שיפורט בהמשך בדברי ההסבר לסעיף האמור, הגדרתה הכללית, דהיינו שליטה כיכולת לכוון את פעילות הוראות הפיקוח יחולו, לעניין הפטור ממס לפי הפקודה, התאגיד, הפטור אינו חל - נותר על כנו.

רק אם יוחלו בצו של שר האוצר, באישור ועדת הכספים מובן שאין הדבר בא לפגוע בהסדרים הקיימים לגבי של הכנסת. נוסף על כך, מוצע להסמיך את שר האוצר, קרן טכנולוגיה עילית, כך שהחזקה מצרפית של כמה קופות באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי גמל בקרן כזו תמשיך להיות מוחרגת מחזקת השליטה, החזקה בשיעורים, בתנאים או בהגבלות שייקבעו, גם ותמשיך לזכות את קופות הגמל בפטור כאמור, כל עוד תיחשב כהחזקה מהותית שלא תזכה את קופת הגמל בפטור ההחזקה אכן אינה מהווה שליטה לפי הגדרתה הכללית ממס לפי הפקודה; קביעה כאמור תיעשה אם ימצא השר של המונח "שליטה".

כי החזקה כאמור סותרת את תכליות הפטור הקבועות יצוין, בנוגע לפסקה (3) שבהגדרה "שליטה", כי מאחר בפקודה. שהפסקה עוסקת בהחזקה של גופים שונים, שאינם בהכרח סעיף 2 לפסקה (1) קופת גמל (גם אם ביחד עם קופת גמל), וייתכן כי קיימים בהתאם למצב המשפטי הקיים, בהגדרה לגביהם שיקולי מדיניות ייחודיים, לא מוצע שינוי בהסדר "שליטה" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה (לצורך בחינת השאלה הקבוע בפסקה זו.

950 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) במקום ההגדרה "החזקה מהותית" יבוא:

""החזקה מהותית" - כל אחת מאלה:

(1) החזקה בחבר בני אדם שהיא בשיעורים העולים על שיעורי ההחזקה

שקופת גמל רשאית להחזיק מכוח הוראות לפי סעיפים 4(א)(3) ו־26 לחוק

הפיקוח על קופות גמל או שהיא אינה עומדת בתנאים והגבלות לפי אותן

הוראות, ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החיל,

בצו, את השיעורים, התנאים וההגבלות כאמור לעניין זה, וכן רשאי

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע באותו צו כי השיעורים,

התנאים וההגבלות כאמור יחולו בשינויים כפי שיקבע בצו;

(2) החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי

השליטה בחבר בני אדם העוסק בעסק, בשיעורים, בתנאים או בהגבלות

שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיראו אותה כהחזקה

מהותית;".

דברי הסבר

לפסקה (2) פעולות, והיא כוללת קנייה, מכירה, החזקה מתן הלוואה

כאמור לעיל, קופת גמל אינה פטורה ממס לעניין וכל עסקה אחרת, אך לעניין החוק המוצע כאן, ההגדרה הכנסה המתקבלת מחבר בני האדם העוסק בעסק, שהיא מתמקדת בהיבט ההחזקה בלבד. לצד זאת, מאחר שייתכן כי מחזיקה בו החזקה מהותית. במצב המשפטי הקיים, תכליות הוראות הפיקוח לא תמיד יהיו חופפות לתכליות בהגדרת המונח "החזקה מהותית" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה, הפקודה, מוצע לקבוע כי, בכפוף להוראת המעבר שבסעיף קבועות חזקות שונות, כגון החזקה בשיעור של 20% בחבר 3 להצעת החוק וכפי שיפורט בהמשך בדברי ההסבר לסעיף בני אדם, או החזקה מצרפית של 20%, עם תנאים שונים האמור, לצורך החלת הוראות הפיקוח לעניין פטור ממס על המפורטים בהגדרה. הכנסה של קופות גמל, יידרש צו של שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אשר יכול שיחיל את ההוראות כאמור, מוצע, ככלל, לעקוב אחר הוראות הפיקוח בשינויים כפי שייקבעו בצו.

מבחינת שיעורי ההחזקה המאפשרים לקופת גמל לקבל

פטור ממס, לצד שמירה על העקרונות המיסויים והכלכליים נוסף על כך, מאחר שעשויים להיות מקרים של השקעות שיתבררו ככאלה שאינם תואמים את תכליות העומדים בבסיס הפטור.

הפקודה, מוצע בפסקה (2) שבהגדרה "החזקה מהותית", כי

לפיכך מוצע להחליף את ההגדרה "החזקה מהותית" שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה, ולקבוע בפסקה (1) המוצעת לקבוע בתקנות, כי החזקה בשיעורים, בתנאים או בהגבלות שבה, שהחזקה מהותית היא החזקה שאינה תואמת את שייקבעו, גם תיחשב כהחזקה מהותית שלא תזכה את קופת הוראות הפיקוח. בהתאם, מוצע לקבוע כי החזקה שאינה הגמל בפטור ממס לפי הפקודה; קביעה כאמור תיעשה אם תואמת את הוראות הפיקוח היא החזקה העולה על שיעורי ימצא השר כי החזקה כאמור סותרת את תכליות הפטור ההשקעה המותרים מכוח הוראות לפי סעיפים 4(א)(3) ו־26 הקבועות בפקודה, לשם הבטחת שמירת התכליות כאמור.

לחוק הפיקוח, או שהיא אינה עומדת בתנאים והגבלות לפי באמצעות ההסמכה כאמור, יוכל השר לקבוע הוראות אותן הוראות, שהן הוראות המתייחסות לשיעורים, תנאים לעניין ההגדרה "החזקה מהותית", הרלוונטיות באופן והגבלות לעניין השקעה מותרת של קופת גמל. בעניין זה ספציפי לתכליות דיני המס.

יצוין כי בסעיף 26 לחוק הפיקוח מוגדרת השקעה כמגוון

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 951

פרק ב' - הוראת 3. לעניין פסקה (1) של ההגדרה "החזקה מהותית" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה, כנוסחה בסעיף 2 מעבר לחוק זה, יראו את שיעורי ההחזקה שקופת גמל רשאית להחזיק ואת התנאים וההגבלות לעניין החזקה כאמור, שנקבעו לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-20052, ושהיו בתוקף ערב יום תחילתו של חוק זה, כשיעורים, תנאים והגבלות שהוחלו בצו לפי פסקה (1) האמורה, כל עוד לא נקבע צו ראשון לפי הוראות אותה פסקה.

דברי הסבר

סעיף 3 כאמור לעיל, בהתאם להוראת המעבר המוצעת ההגדרה "החזקה מהותית" החל ממועד תחילת הצו; כלומר בסעיף זה, יראו את שיעורי ההחזקה שקופת במסגרת הצו הראשון, יוחלו שיעורים, תנאים והגבלות לפי גמל רשאית להחזיק ואת התנאים וההגבלות לעניין החזקה כלל הוראות הפיקוח הנדרשות לעניין הגבלת הפטור על כאמור, שנקבעו לפי הוראות הפיקוח ושהיו בתוקף ערב מס מהכנסות קופות גמל כאמור בפסקה (1) של ההגדרה יום תחילתו של החוק המוצע, כשיעורים, תנאים והגבלות "החזקה מהותית" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה, וזאת ביחס שהוחלו בצו לפי פסקה (1) המוצעת של ההגדרה "החזקה להוראות הפיקוח שיהיו בתוקף ערב תחילת הצו, בין שחלו מהותית" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה, וזאת כל עוד לא נקבע בהוראות כאמור שינויים במהלך תקופת הוראת המעבר, צו ראשון לפי הוראות אותה פסקה. ובין שלא. עוד יובהר כי בצו הראשון (כמו בכל צו לפי יצוין כי במסגרת הצו הראשון כאמור (שצפוי כי ייקבע פסקה (1) של ההגדרה המוצעת "החזקה מהותית") יכול לאחר שיחול השינוי העתידי הראשון בהוראות הפיקוח שיוחלו שיעורים, תנאים והגבלות לפי הוראות הפיקוח ששר האוצר יבקש לאמץ) יקבע שר האוצר, באישור ועדת בשינויים כפי שייקבעו בצו.

הכספים של הכנסת, מה הדין החל לעניין פסקה (1) של

2 ס"ח התשס"ה, עמ' 889.

952 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ג': צמצום ההון השחור

סימן א': חובת דיווח של זירות מקוונות

תיקון פקודת מס 4. בפקודת מס הכנסה3 -

הכנסה

(1) אחרי סעיף 141ב יבוא:

"חובת דיווח של 141ג. (א) בסעיף זה -

זירות מקוונות

לביצוע עסקאות "אזרח ישראלי" - כהגדרתו בסעיף 3א;

להשכרת מקרקעין

דברי הסבר

פרק ג' של משלמים מאפשרים לרשות המסים לערוך בקרה על

כללי בפרק זה מוצעים כמה תיקונים שמטרתם ההכנסות המדווחות בדיווח העצמי. ואולם, לרשות המסים צמצום ההון השחור ואובדן המס והגברת חובות בישראל קיים חסר מהותי במידע על עסקאות המבוצעות דיווח לצורך גביית מס. בזירות מקוונות ועל הכנסות המתקבלות כתוצאה משימוש בהן, במיוחד כאשר הזירה המקוונת מנוהלת מחוץ לישראל.

סימן א': חובת דיווח של זירות מקוונות התוצאה היא אובדן מס המוערך במאות מיליוני שקלים סעיף 4 מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה (בפרק זה - חדשים בשנה, ויש בכך פגיעה ממשית במשק הישראלי פקודת מס הכנסה או הפקודה), כמפורט להלן: ובתקציב המדינה.

לפסקה (1) - כללי בדומה לקבוע בהנחיות החקיקה שצוינו לעיל, מוצע

לקבוע גם בישראל חובה על זירות מקוונות לדווח על

השינויים הטכנולוגיים והתפתחות המסחר עסקאות המבוצעות במסגרתן. אף על פי שהנחיות החקיקה המקוון בשנים האחרונות הביאו לשינוי באופי העסקאות האמורות מתייחסות לכלל הזירות המקוונות כאמור, בין צדדים, כך שבמקרים רבים הן מתבצעות באופן מוצע בהצעה זו להתייחס באופן ייחודי לזירות מקוונות מקוון. זאת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות המתווכות שבאמצעותן מבוצעות עסקאות להשכרת מקרקעין, שהן בין צדדים ומשמשות לביצוע עסקה, למשל תיווך בעניין עסקאות החייבות במס בישראל.

השכרת דירות למטרות נופש או לשהייה קצרת טווח, תיווך

בעניין מכירת מוצרים שונים ועוד, כאשר העסקה והתשלום לסעיף 141ג המוצע

בעבור העסקה מתבצעים או נקבעים באמצעותן (להלן - לסעיפים קטנים (א) ו–(ב)

זירות מקוונות). התפתחות טכנולוגית זו מאפשרת מקורות

הכנסה מגוונים שלעיתים אינם מקור ההכנסה העיקרי של מוצע לקבוע את ההסדר בעניין זה בסעיף 141ג מפיק ההכנסה. תופעה זו מכונה Economy" "Gig, כלומר לפקודה, ולעגן בו, בסעיף קטן (ב), את חובת הדיווח שתחול

- "כלכלה צדדית". על מפעילי זירות מקוונות המשמשות לתיווך בין משכירים

לשוכרים בביצוע עסקת השכרת מקרקעין בישראל. יצוין

כדי להתמודד עם התופעה שבה המשתמשים שבניגוד להצעה שקודמה בעבר, מוצע לקבוע שחובת

בזירה המקוונת אינם מדווחים על הכנסותיהם שהתקבלו הדיווח תחול רק לעניין משתמש שביצע עשר עסקאות כתוצאה משימוש בה, ואינם משלמים מס על הכנסתם, לפחות בשנת המס במסגרת הפלטפורמה, ושסך העסקאות הוצע בשנת 2020 על ידי ארגון ה–OECD מודל לחקיקה שביצע בתקופת הדיווח עלה על 8,000 שקלים חדשים שתחייב את מפעילי הזירות המקוונות לדווח לרשות המס בשנה. הוראה זו מצמצמת את תחולת חובת הדיווח המקומית על המשתמשים המפיקים הכנסה באמצעותן, וקובעת נקודת איזון לגבי משתמשי הזירות המקוונות על ההכנסה שהתקבלה, מספר העסקאות שבוצעו ועוד, המפיקים הכנסה באמצעותן, וזאת על ידי מיקוד חובת ולגבי עסקאות להשכרת נכסי מקרקעין - גם פרטים בעניין הדיווח לגבי עסקאות שהן לטווח קצר, ולגבי משתמשים הנכס. האיחוד האירופי קבע גם הוא מודל דומה וחייב את העושים שימוש מינימלי או אקראי בזירות המקוונות.

המדינות החברות בו לחוקק את חובת הדיווח בחוקיהן

הפנימיים, ומרביתן עשו כן או נמצאות בשלבים מתקדמים בהתאם להגדרות בסעיף 141ג(א) המוצע, עסקה של כניסת החוק לתוקף. עוד קודם לכן, מדינות נוספות להשכרת מקרקעין באזור שנעשתה על ידי אזרח ישראלי כדוגמת אוסטרליה ואנגליה חוקקו גם הן חובת דיווח דומה. תהיה גם היא חייבת בדיווח, מאחר שלפי סעיף 3א לפקודת מס הכנסה עסקאות אלה חייבות במס בישראל.

כמו במקומות אחרים בעולם, בישראל שיטת המס

מתבססת על דיווח עצמי, כאשר חובות דיווח וניכוי במקור

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשפ"ו, עמ' 26.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 953

"זירה מקוונת" - מערכת מקוונת המאפשרת חיבור בין

משכירי מקרקעין לבין משתמשים אחרים, לשם ביצוע

עסקה להשכרת מקרקעין בישראל, ושבאמצעותה נקבע

מחיר העסקה ומועברים פרטי אמצעי לתשלום בעד

העסקה, וזאת אף אם התשלום בפועל אינו מבוצע

באמצעות המערכת עצמה;

"מפעיל זירה מקוונת" - אדם המפעיל בישראל או מחוץ

לישראל זירה מקוונת, המכוון את שירותי הזירה גם

למשתמשים בישראל, ומספק את מתן השירותים

הנדרשים לביצוע עסקה להשכרת מקרקעין בישראל;

"מקרקעין" - כהגדרתם בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין;

"משכיר" - בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר;

"משתמש בר־דיווח" - משתמש בזירה מקוונת שהוא משכיר

מקרקעין, שבתקופת הדיווח האמורה בסעיף קטן (ב)

ביצע באמצעות הזירה המקוונת עשר עסקאות

להשכרת מקרקעין בישראל לפחות וקיבל בעבורן

תשלומים שסכומם המצטבר עולה על 8,000 שקלים

חדשים, ובלבד שאם המקרקעין באזור - הוא אזרח

ישראלי;

"עסקה להשכרת מקרקעין בישראל" - עסקה להשכרת

מקרקעין המצויים בישראל או באזור כהגדרתו

בסעיף 3א.

(ב) מפעיל זירה מקוונת יגיש לרשות המסים דוח, עד יום

31 בינואר שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדוח (בסעיף זה

- תקופת דיווח), המפרט את המידע שלהלן:

(1) לגבי הזירה המקוונת - שם המפעיל, שם הזירה

המקוונת, כתובת המשרד הרשום ושמות זירות מקוונות

אחרות שהוא מדווח בעבורן, אם קיימות;

(2) לגבי כל משתמש בר־דיווח -

(א) הפרטים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (3),

לפי העניין;

דברי הסבר

כמו כן, מוצע כי חובת הדיווח תחול רק אם העסקה עוד מוצע כי חובת הדיווח תהיה שנתית וכי הדיווח מתבצעת במסגרת הזירה המקוונת, לרבות קביעת המחיר יתבצע עד יום 31 בינואר של כל שנה. במסגרת הדיווח לא של העסקה והעברת פרטי אמצעי תשלום בעד העסקה, אף יידרש מפעיל הזירה לפרט את המידע לגבי כל עסקה שנעשתה אם אינה משולמת בפועל באמצעות הזירה המקוונת. כך, באמצעותה בנפרד, אלא את המידע בדבר ההכנסות השנתיות זירות מקוונות החייבות בדיווח אינן כוללות פלטפורמות בהתייחס לכל כתובת מקרקעין שנעשו בה עסקאות בשנת העוסקות באופן בלעדי בפרסום של השכרת מקרקעין בין הדיווח, מספר עסקאות ומספר ימים שהמקרקעין הושכרו, משכירים לשוכרים, בהעברת תשלומים בתחום זה או עמלות או תשלומים שנגבו ממשכיר המקרקעין על ידי מפעיל בהפניה של משתמשים לאתרים אלה או למשכירים. הזירה המקוונת בתקופת הדיווח, וכן נתונים לגבי המשתמש

- משכיר המקרקעין. יובהר כי הדיווח לא יכלול פרטים לגבי

השוכרים אלא רק לגבי המשכירים מקבלי ההכנסה.

954 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) פירוט כתובת כל מקרקעין שהשכיר

באמצעות הזירה המקוונת, ולגבי כל אחד מהם

יפורטו בנפרד - הסכום השנתי שקיבל המשתמש

מהשכרתם באמצעות הזירה המקוונת, מספר

העסקאות להשכרת מקרקעין בישראל שביצע

באמצעות הזירה במהלך תקופת הדיווח, ואם

המידע זמין - מספר הימים שבהם המקרקעין

הושכרו בתקופת הדיווח;

(ג) סכומי עמלה או תשלום שנגבו מהמשתמש

האמור על ידי מפעיל הזירה המקוונת במהלך

תקופת הדיווח.

(ג) לשם דיווח כאמור בסעיף קטן (ב), ידרוש מפעיל הזירה

ממשכיר המבקש לבצע עסקה להשכרת מקרקעין בישראל

באמצעות הזירה, למסור לו את אלה:

(1) פרטיו האישיים - שם, מספר זהות, ואם לא קיים

מספר זהות ישראלי - מספר דרכון, כתובת מגורים

עיקרית ותאריך לידה;

(2) לגבי משתמש בר־דיווח שהוא תאגיד - שם

התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו;

(3) אם המקרקעין באזור - הצהרה אם הוא אזרח

ישראלי או לא.

(ד) מפעיל זירה מקוונת יעריך את מהימנות המידע שנמסר

לו לפי סעיף קטן (ג), תוך שימוש בכל הרשומות הזמינות לו

במהלך עסקיו הרגיל, וכן בממשקים אלקטרוניים זמינים לציבור.

(ה) בדיווח לפי סעיף קטן (ב) רשאי מפעיל זירה מקוונת

להסתמך על מידע שאסף לפי סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) בהתייחס

לתקופות דיווח קודמות, ובלבד שאם יש למפעיל יסוד סביר

להניח כי המידע אינו מהימן, ידרוש מהמשתמש אסמכתאות

מתאימות לאימות המידע, ממקור אמין ובלתי תלוי.

(ו) מפעיל זירה מקוונת יידע את המשתמשים בזירה,

בשפה ברורה ובאופן בולט לעין, על אודות חובת הדיווח

שהם חייבים בה לפי סעיף זה.

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) לסעיף קטן (ה)

מוצע לקבוע את חובתו של מפעיל הזירה המקוונת מוצע לקבוע כי במקרה שבו מפעיל זירה מקוונת לאסוף מידע המפורט באותו סעיף קטן מהמשתמשים מסתמך על מידע קיים בנוגע לתקופות דיווח קודמות שלגביהם יידרש לדווח. והתעורר ספק לגבי מהימנות המידע, עליו לדרוש לסעיף קטן (ד) מהמשתמש אסמכתאות מתאימות לאימות המידע ממקור אמין ובלתי תלוי.

מוצע לקבוע את חובתו של המפעיל לוודא כי המידע

האמור מהימן, באמצעות המידע העומד לרשותו או לסעיף קטן (ו)

באמצעות בדיקה במקורות פומביים וזמינים לציבור. מוצע לחייב מפעיל זירה מקוונת ליידע את המשתמשים בה על אודות חובת הדיווח, כדי לוודא

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 955

(ז) מפעיל זירה מקוונת ישמור את המידע שאסף ודיווח

לפי סעיף זה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים, החל ממועד

הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב), באופן שיאפשר גיבוי והפקה

זמינה שלו לפי דרישת המנהל; ואולם מידע שאסף לפי סעיף

קטן (ה) לא יישמר על ידו לתקופה העולה על עשר שנים.

(ח) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול לגבי משתמש בר־

דיווח שמפעיל הזירה המקוונת הגיש בעניינו לפקיד השומה

דוח בדבר ניכוי מס לפי סעיף ".166;

(2) בפרק שני: גבייה, במקום כותרת סימן ז' יבוא:

"סימן ז': עיצום כספי - הפרות";

(3) אחרי סעיף 195י יבוא:

"עיצום כספי 195י1. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מפעיל זירה מקוונת

בשל הפרת חובות לא דרש את המידע ממשכיר בניגוד להוראות סעיף 141ג(ג)

דרישת מידע

ודיווח החלות או לא העריך את מהימנות המידע האמור באמצעות בדיקת

על זירה מקוונת הרשומות הזמינות לו ובאמצעים אלקטרוניים, בניגוד

לביצוע עסקאות

להשכרת מקרקעין להוראות סעיף 141ג(ד), רשאי הוא להטיל על המפעיל האמור

עיצום כספי בסכום של 1,000 שקלים חדשים בעד כל משתמש

בר־דיווח שהמידע לגביו לא נדרש או הוערך כאמור.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מפעיל זירה מקוונת לא

הגיש דוח לפי סעיף 141ג(ב) עד המועד האמור באותו סעיף, רשאי

הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 20,000 שקלים חדשים.

(ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מפעיל זירה מקוונת לא

כלל בדוח שהגיש לפי סעיף 141ג(ב) מידע לגבי משתמש בר־דיווח,

אחד או יותר, בניגוד להוראות הסעיף האמור, רשאי הוא להטיל

על המפעיל עיצום כספי בסכום של 1,000 שקלים חדשים בעד

כל משתמש בר־דיווח שהמידע לגביו לא נכלל בדוח כאמור.";

דברי הסבר

שהמשתמשים בזירה המקוונת יהיו מודעים לכך שמידע לסעיף קטן (א)

לגביהם מועבר לרשות המסים. יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסך של 1,000 שקלים

לסעיף קטן (ז) חדשים בעד כל משתמש שמפעיל הזירה לא דרש ממנו

מוצע לקבוע הוראות לגבי שמירת המידע, שלפיהן את המידע הנדרש לפי סעיף 141ג(ג) המוצע, או לא העריך מידע שנאסף שלא במהלך העסקים הרגיל של הזירה את מהימנות המידע האמור לפי סעיף 141ג(ד) המוצע, המקוונת, יישמר לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מתום לפי העניין.

תקופת הדיווח לגביו. לסעיף קטן (ב)

לסעיף קטן (ח) יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסך של 20,000 שקלים

כדי לא לייצר כפל דיווח, מוצע לקבוע כי זירות חדשים אם מפעיל הזירה המקוונת לא הגיש דוח לפי סעיף מקוונות המדווחות כיום על הכנסות ששולמו באמצעותן 141ג(ב) המוצע.

לפי חובות דיווח קיימות בעניין ניכוי מס במקור, יהיו לסעיף קטן (ג)

פטורות מדיווח זה. מוצע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בעד

לפסקאות (2) עד (5) כל משתמש שמפעיל הזירה המקוונת לא כלל את המידע

לסעיף 195י1 המוצע הנדרש לגביו בדוח שהגיש לפי סעיף 141ג(ג) המוצע.

מוצע להוסיף לפקודה את סעיף 195י1 ולקבוע בו

סמכות למנהל להטיל עיצום כספי על מפעיל זירה מקוונת

שהפר את ההוראות החלות עליו כמפורט להלן:

956 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(4) לפני סעיף 195יא יבוא:

"סימן ח': הוראות לעניין הטלת עיצום כספי";

(5) בסעיף 195יא, במקום "בסעיף 195י" יבוא "בסימן ז'" ובמקום "אותו סעיף" יבוא

"הסימן האמור";

(6) בסעיף 195כ, במקום "בסעיף 195י" יבוא "בסימן ז'".

סימן א' - תחילה 5. (א) תחילתם של סעיפים 141ג ו־195י1 לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסימן זה, שישה חודשים מיום התחילה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 141ג(ו) לפקודת מס הכנסה, כנוסחו

בסימן זה, ארבעה חודשים מיום התחילה.

סימן ב': הגבלה על החלפת שטר במזומן

תיקון חוק לצמצום 6. בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-20184 -

השימוש במזומן

דברי הסבר

לפסקאות (4) עד (6) חודשים מיום תחילתו של החוק המוצע. ואולם מועד

מוצע כי על הטלת העיצום הכספי בשל הפרות אלה התחילה של חובת היידוע של המשתמשים בזירה המקוונת יחולו ההסדרים בעניין הטלת עיצומים כספיים הקבועים בדבר חובות הדיווח שחלות על מפעיל הזירה, לפי סעיף בסעיפים 195יא עד 195כג לפקודה, בדבר זכות טיעון, הגשת 141ג(ו) המוצע כנוסחו בסימן זה, יהיה כבר בתום ארבעה ערעור לבית המשפט ועוד. כמפורט להלן כיום כוללת פקודת חודשים מיום התחילה של החוק.

מס הכנסה הפרות שונות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי, סימן ב': הגבלה על החלפת שטר במזומן הקבועות בפרק השני לחלק י' לפקודה: בסימן ו': עיצום כללי מחקרים מראים כי קיים קשר הדוק בין שימוש כספי לעניין דוח מקוון ובסימן ז': עיצום כספי לעניין יישום במזומן והחזקתו במשק או בחלקים ממנו, לבין הסכם בין–לאומי. סימן ז' כולל גם הוראות נלוות הנוגעות רמות הפשיעה בחברה. נמצא כי המדינות בעלות יחס להטלת עיצום כספי בהתייחס להפרות הכלולות באותו השימוש במזומנים הגבוה ביותר, הן גם בעלות שיעור הון סימן, התואמות את החקיקה העדכנית בנושא. כך למשל שחור גבוה ביחס לעולם.

הודעה על כוונת חיוב (סעיף 195יא), זכות טיעון (סעיף

195יב), הפרה חוזרת (195יד) ועוד. בהצעת חוק זו מוצע ביום י"ח בחשוון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021) להוסיף הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי, ומוצע התקבלה החלטת הממשלה מס' 549 שעניינה תוכנית להחיל לגביהן את אותן הוראות נלוות שבסימן ז' כאמור. לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לפיכך, מוצע להפריד את סימן ז' לשני סימנים: סימן ז' 2026‑2022 (להלן - החלטה)549. במסגרת החלטה זו החדש יכלול את ההפרות שעליהן ניתן להטיל עיצום כספי, הוטל על רשות המסים, בין השאר, להשתתף במאמצי אלה שכלולות בו כיום ואלה המוצעות בפרק זה, וסימן ח' האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, בפרט באמצעות יכלול את ההוראות הכלליות להפעלת מנגנון הטלת עיצום צמצום החזקת מזומן וצמצום תופעת השימוש בחשבוניות כספי תוך התאמת הנוסח שלהן כך שיחולו על כל ההפרות פיקטיביות. בהתאם להחלטת הממשלה, ביום כ"ו בחשוון המנויות בסימן ז' האמור. לשם כך מוצע לתקן את הוראות התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) הוקם צוות בין–משרדי בראשות הפקודה כלהלן: להוסיף את כותרת סימן ח' החדש כאמור, המנהל הכללי של משרד האוצר לבחינת תופעת הפשיעה שעניינו הוראות לעניין הטלת עיצום כספי, ולהתאים את בחברה הערבית, הנובעת מהתנהלות השוק השחור בתחום נוסח סעיפים 195יא ו־195כ כך שההפניה מהם תהיה לסימן הפיננסי (להלן - הצוות הבין־משרדי). לנוכח קשרי הגומלין ז' על כלל ההפרות שייכללו בו על פי המוצע. ההדוקים בין השימוש וההחזקה במזומן, הכלכלה השחורה והפשיעה, המליץ הצוות, בין השאר, על הגברת הפיקוח על סעיף 5 לשם מתן תקופה מתאימה להיערכות, מוצע נותני שירותים פיננסיים.

לקבוע כי מועד התחילה של ההסדר לעניין

חובות הדיווח החלות על מפעיל זירה מקוונת לעסקאות סעיף 6 כדי להיאבק בכלכלה השחורה, חוק לצמצום להשכרת מקרקעין, המוצע בסעיף 141ג לפקודת מס הכנסה השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (בפרק זה כנוסחו בסימן זה, וכן האפשרות להטיל עיצום כספי בשל - חוק לצמצום השימוש במזומן), מגביל את התשלום הפרת חובות של מפעיל זירה מקוונת בהתאם להסדר במזומן על עסקאות. בין השאר, סעיף 2 לחוק האמור אוסר כאמור, בסעיף 195י1 המוצע כנוסחו בסימן זה, יהיה שישה על מתן או קבלה של תשלום במזומן במסגרת עסקה או 4 ס"ח התשע"ח, עמ' 428; התשע"ט, עמ' 294.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 957

(1) בסעיף 1, בהגדרה "תשלום במזומן", בפסקה (1), במקום "או מסכום ההלוואה"

יבוא "מסכום ההלוואה או מסכום השטר";

(2) בסעיף 2 -

(א) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "למעט ניכיון שטר";

(ב) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז1) לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות בדרך

של פריטה או המרה, אם סכום השטר עולה על הסכום הנקוב בפרט (1)

לתוספת הראשונה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על משיכת מזומן

מחשבון תשלום המנוהל בידי תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון

למתן שירותי פיקדון ואשראי, שאליו הופקדה תמורת השטר, לרבות בדרך

של ניכיון; לעניין זה -

"בנק הדואר", "חשבון תשלום", "תאגיד בנקאי" - כהגדרתם בחוק שירותי

תשלום, התשע"ט-20195;

"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על

שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-20166".;

(3) בסעיף 6(א), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) נתן או קיבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על הסכום

הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);";

(4) בסעיף 20, אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) נותן או מקבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על הסכום

הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);".

דברי הסבר

שכר עבודה, תרומה או הלוואה, בהיקף שעולה על 6,000 ידי גופים פיננסיים מפוקחים בלא הגבלת סכום במזומן, שקלים חדשים, וניכיון שטר מוגדר כיום בחוק כהלוואה. תמועט האפשרות לנכות שטר; כלומר היא תוכפף להגבלה הפרקטיקה של ניכיון שטר תמורת מזומן מהווה גורם סיכון של מתן הלוואה עד סכום של 6,000 ש"ח אם התמורה להעלמת מס ולהלבנת הון באמצעות גורמים פיננסיים. ניתנת במזומן. נוסף על כך מוצע להבהיר כי משיכת מזומן כך למשל ניכיון שיקים באמצעות גופים פיננסיים, נפוץ מחשבון תשלום שמנוהל בגופים שבהם ניתן להפקיד מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות כאמצעי להעלמת שיקים לצורך הצגתם לפירעון, שהם תאגיד בנקאי, בנק הכנסות או הגדלת הוצאות. הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ושאליו לפסקאות (1) ו–(2) הועברה תמורת השיק, היא פעולה שאינה כפופה להגבלה האמורה.

במטרה לקדם את מדיניות המאבק בהון השחור, מוצע

לקדם הגבלה על החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או לפסקאות (3) ו–(4)

המרה של שטר למזומן, ולקבוע כי החלפת שטר במזומן אכיפת הפרת הוראה זו תיעשה באמצעות מנגנוני תהיה פעולה שיהיה מותר לבצע אותה במזומן עד האכיפה הקיימים היום בחוק המזומן, קרי הוספת הוראות 6,000 ש"ח בלבד, וזאת באמצעות הוספת הוראה בעניין בסעיפים 6 ו–20 לחוק לצמצום השימוש במזומן, העוסקים זה לחוק לצמצום השימוש במזומן. בהתאם לכך, מתוך בהטלת עיצום כספי על עוסק או קנס פלילי על אדם, ההחרגה בסעיף 2(ז) לחוק המאפשרת מתן הלוואות על בהתאמה.

5 ס"ח התשע"ט, עמ' 201.

6 ס"ח התשע"ו, עמ' 1098.

958 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

סימן ג': חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים

תיקון פקודת מס 7. בפקודת מס הכנסה -

הכנסה

(1) בסעיף 141א -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "פרטי הזיהוי של הנהנה" יבוא "וכן יצהיר, לפי דרישה

בכתב של המנהל, אם ביצע פעולות החייבות בדיווח כאמור או שלא ביצע

פעולות כאלה";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בדוח" יבוא "או בהצהרה" ובמקום "שלוש" יבוא

"שבע";

(2) בסעיף 195ב(ב), אחרי "דוח" יבוא "או הצהרה" ואחרי "הדוח" יבוא "או ההצהרה,

לפי העניין".

דברי הסבר

סימן ג': חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים מוטל עיצום כספי כמפורט בסעיף 141א לפקודה. יחד סעיף 7 דוח הצוות הבין–משרדי המליץ להגביר את עם זאת, קיים חסר במידע לגבי סיבת אי–הדיווח וחסר הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים והפעילות בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם. כתוצאה מכך נפגעת הנעשית באמצעותם, במטרה למנוע את השימוש שעושים יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המסים.

גורמים עברייניים בשירותיהם כגון הלבנת הון והעלמות כדי להגביר את הציות להוראת החוק וכדי שיהיה בידי מס. במסגרת יישום ההמלצה האמורה, נקבעה חובת דיווח רשות המסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע נוסף של נותני שירותים פיננסיים במסגרת סעיף 141א לפקודת על הדיווח הקיים היום, חובת הגשת הצהרה, בהתאם מס הכנסה שחוקק בשנת 2013 כהוראת שעה (ס"ח התשע"ג, לדרישה בכתב של המנהל, ביחס לביצוע או לאי־ביצוע עמ' 166) ובתקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) של פעולה החייבת בדיווח על ידי נותן שירותים פיננסיים.

(הוראת שעה), התשע"ט-2018 (ק"ת התשע"ט, עמ' 1434), המידע המתקבל ייתן תמונה מלאה לגבי נותני השירותים שנכנסו לתוקף לקראת סוף שנת .2019 חיקוקים אלה קבעו הפיננסיים החייבים בדיווח, כך שחייב בדיווח שלא דיווח כהוראת שעה למשך 3 שנים, חובות דיווח לרשות המסים או לא הצהיר כלל, בניגוד לדרישת המנהל, תיבחן הטלת על פעולות העומדות בתנאי הסעיף האמור. חובת הדיווח עיצום כספי עליו בהתאם להוראות הסעיף האמור.

האמורה עוגנה כהוראה קבועה ביום כ"א בשבט התשפ"ג נוסף על כך, מוצע להאריך את משך שמירת המידע (12 בפברואר 2023) בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' המתקבל במאגר המידע הייעודי לדיווחים אלה, מתקופה

263), התשפ"ג-2023 (ס"ח התשפ"ג, עמ' 30). דיווחים אלה של 3 שנים לתקופה של 7 שנים. זאת מאחר שהסעיף הפך משמשים ככלי חשוב לזיהוי של העלמת מס באמצעות להיות הוראת קבע ועל כן יש הצדקה להאריך את התקופה, נותני שירותים פיננסיים ולטיפול בהם בכלים פליליים או כך שיהיה ניתן לעשות במאגר שימוש יעיל, בין השאר, שומתיים. בהתאם לתקופת התיישנות שומה אזרחית ובשים לב כיום, על אי–דיווח על ביצוע פעולה בסכום של לתקופת התיישנות עבירות המס הנחקרות בהליך פלילי.

למעלה מ–50,000 ש"ח על ידי נותן שירותים פיננסיים,

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 959

פרק ד': התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030

השם 8. פרק זה יהיה "חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030

(התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ו-2026".

דברי הסבר

סעיפים בפרק ד' להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת היוצרת לצמצם את משך האשפוז בו, ומנגד לשמר בעבור קופת 8 ו–9 דבר חקיקה עצמאי ולפיה הסעיף הראשון החולים את התמריץ שלא לעשות שימוש יתר ברכש בפרק זה (סעיף 8) מקים את החוק החדש שייווצר שירותים בבית החולים, בשל העלות המשולמת בעד

- חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים כל שירות ושירות הנרכש, גם מעבר לתקרת הצריכה.

2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי כך גם מובטח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ו-2026 (בפרק זה - החוק בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש המוצע), והסעיף השני (סעיף 9) מביא את נוסח החוק בבית החולים. יצוין כי גם במדינות אחרות מקרב מדינות המוצע כדבר חקיקה נפרד. ה–OECD קיימים הסדרי התחשבנות דומים.

כללי ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים בהתאם להסדרי ההתחשבנות שנקבעו בחוק נערכת, בבסיסה, לפי מכפלת שירותי הבריאות במהלך השנים, לכל קופת חולים ולכל בית חולים עומדת הנצרכים בידי קופות החולים בכל בתי החולים במחירו האפשרות לחתום על הסכם הקובע הסדר התחשבנות של כל שירות ושירות כאמור. מחירים אלה מוגבלים מכוח ביניהן השונה מהקבוע בחוק וזאת במטרה להגדיל את חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 חופש הפעולה של בתי החולים ושל קופות החולים (בפרק זה - חוק הפיקוח). בעבור חלק ניכר מהפעילות היכולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת ההתחשבנות בבתי החולים, המחיר המרבי שמשלמת הקופה קבוע לפי ביניהם, במגבלות מסוימות הקבועות בחוק, תוך יצירת מחירו של יום אשפוז שניתן לחבר הקופה בבית החולים, מנגנונים של חלוקת סיכונים, וזאת בלי לבטל את היתרונות ובעבור חלקה, לפי תעריפים דיפרנציאליים. הוצאות רבות שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק. בפועל, מרבית בבתי החולים הן הוצאות קבועות אשר אינן משתנות לפי קופות החולים ובתי החולים מתקשרים ביניהם בהסכמים מספר ימי האשפוז בפועל ועל כן מחירי השירותים משקפים ופועלים בהתאם להסדר ההתחשבנות השונה מזה הקבוע עלות ממוצעת הגבוהה מהעלות השולית. כדי למנוע גידול בחוק. ההסכמים יכולים לכלול, בין השאר, מתן הנחות בלתי מבוקר בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי לקופות החולים במקביל לגידול בפעילות ובהיקף הרכש החולים, הוצאה שהיא מרכיב עיקרי בהוצאות קופת חולים, של הקופות בבתי החולים.

הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה לצורך גיבוש כללי ההתחשבנות החדשים, מינו להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-,1997 הסדר המנהל הכללי משרד הבריאות (בפרק זה - המנהל) התחשבנות המבוסס על תקרות צריכה. במסגרת ההסדרים והממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביום ה' בתמוז שבאו לאחר מכן, נוסף רכיב רצפות הצריכה, שמטרתו פיזור התשפ"ה (21 ביולי 2025), צוות בין–משרדי שבו חברים הפעילות בין בתי החולים השונים וכן הסדרים נוספים נציגי משרדי הבריאות והאוצר (בפרק זה - הצוות הבין– שנועדו לסייע ליעילות ולאיתנות של מערכת הבריאות משרדי). על הצוות הבין–משרדי הוטל לגבש מתווה חדש הציבורית. הסדרי ההתחשבנות נקבעו בחקיקה ראשית, לכללי ההתחשבנות לשנים הבאות. הצוות הבין–משרדי כמה פעמים, בשינויים שונים ולתקופות מוגדרות. מאחר קיים ישיבות פנימיות, וביצע היוועצות פתוחה עם כלל שההסדר האחרון שנקבע בחוק התחשבנות בין בתי הגורמים הרלוונטיים במערכת הבריאות.

חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות

בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), בהמשך לעבודת המטה שבוצעה, והחלטת ממשלה התשפ"ב-2021 (בפרק זה - חוק ההתחשבנות 2021), חל מס' 3598 מיום י"ד בכסלו התשפ"ו (4 בדצמבר 2025), רק על שירותי בריאות שנרכשו עד סוף שנת 2025, וקיומו שעניינה קביעת כללי התחשבנות בין קופות החולים הוא הכרחי לתפקוד יעיל ואיכותי של המערכת, יש צורך לבתי החולים, שהתקבלה בעקבותיה, מוצע כי החוק בקביעת הסדר גם לשנים הבאות. החדש יאמץ חלק מההסדרים הקודמים לצד קביעת הוראות חדשות. יצוין כי במסגרת זו, מוצע שלא לקבוע על פי ההסדרים שנקבעו לעניין זה במהלך השנים, מחדש "הנחה מהשקל הראשון" שהיתה קבועה בהסדרי רכישה של שירותי בריאות בבית החולים מעבר לתקרת התחשבנות קודמים, וזאת בשילוב עם מהלך תמחור מחדש הצריכה שנקבעה בחוק - נעשית במחיר מופחת. בדרך של תעריפון משרד הבריאות בהתאם לחוק הפיקוח.

זו מושג איזון שמטרתו לשמר את התמריץ לבית החולים

960 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

סעיפי החוק 9. ואלה סעיפי חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ו-:2026 "הגדרות 1. בחוק זה - "בית חולים" - כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם;

"בית חולים ציבורי כללי" - בית חולים כללי, ולעניין בית

חולים ממשלתי כללי או בית חולים כללי שבבעלות

רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו,

והכול בלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבית

החולים על שירותי בריאות בשנת 2025 עולה על 0.25%

מתוך סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבתי

חולים כלליים על שירותי בריאות בשנת 2025;

(2) בתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, כלולות

עמדות לרפואה דחופה (מיון);

(3) הוא מקיים פעילות הכשרת סטודנטים לרפואה

בעבור מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק

המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19587, או פעילות

הכשרת מתמחים לרפואה בהתאם לתקנות שנקבעו לפי

סעיף 17 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-19768,

במוסד מוכר כמשמעותו באותן תקנות;

דברי הסבר

סעיף 1 לחוק המוצע לבריאות אינו מתקיים, ואין הצדקה להחיל על בית החולים

מוצע לקבוע הגדרות הנחוצות לחוק המוצע. כך, מוצע הכללי את האסדרה המרסנת.

כי המונח "בית חולים ציבורי כללי" יוגדר כך שהסדר (2) בתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940 (בפרק ההתחשבנות לפי החוק המוצע יחול על בית חולים כללי, זה - פקודת בריאות העם), כלולות עמדות לרפואה דחופה לרבות תאגיד הבריאות הפועל במסגרתו (לעניין בתי חולים (מיון); תכלית נוספת של החוק המוצע היא הבטחת קיומן ממשלתיים או שבבעלות רשות מקומית), אשר מתקיימים של תשתיות בריאות לאומיות, הנדרשות להבטחת בריאות בו כל התנאים המפורטים להלן: הציבור. תכלית זו מוגשמת, בין השאר, באמצעות הוראות שונות בחוק המוצע שמטרתן לאזן בין האינטרסים השונים

(1) סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבית

של קופות החולים ובתי החולים. בהתחשב בכך, מוצע כי

החולים על שירותי בריאות בשנת 2025 עולה על 0.25%

קיומו של חדר מיון יהיה תנאי סף לעניין תחולת החוק. חדר

מתוך סך כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבתי

מיון מהווה חלק מהותי מתשתית הבריאות הלאומית כיוון

חולים כלליים על שירותי בריאות בשנת 2025; כמפורט

שהוא מעיד על ציבוריות בית החולים, שמחויב לטפל בכל

לעיל, תכליתו העיקרית של החוק המוצע היא ליצור תקרה

חולה המופיע בדלתותיו. חדר המיון מאפשר גישה מיידית

אפקטיבית להוצאות קופות החולים בגין שירותי אשפוז,

לשירותי בריאות במקרים דחופים, שדורשים טיפול מיידי,

כדי לגדר את ההוצאה הלאומית על בריאות. זאת, מתוך

בלא תלות בחברות בקופת חולים ובלי צורך בהתחייבות

הנחה שקיימת נטייה לגידול מתמיד בכמויות השירותים

לתשלום מצד קופת החולים. זאת, לעומת שאר השירותים

הרפואיים הניתנים בבתי החולים, וכנגזרת מכך לגידול

המסופקים בבתי החולים המותנים בקביעת תור ובמתן

מתמיד בהוצאות קופות החולים בגין שירותי אשפוז.

התחייבות מצד קופת החולים. נוסף על כך, חדר מיון מהווה

במקרים שבהם שיעור היקף ההתחשבנות של כלל קופות

תשתית קריטית בהתמודדות עם מצבי חירום לאומיים, כגון

החולים עם בית החולים הכללי הוא זניח, כלומר קטן

אסונות טבע או תקופת מלחמה. במצבים אלה עמדת המיון

מ–0%.25 מתוך היקף ההתחשבנות הכללי של קופות

מאפשרת טיפול רפואי דחוף, מיידי וזמין לכלל הציבור.

החולים על שירותי אשפוז, הצורך בריסון בגידול הוצאות

קופות החולים לצורך שליטה על ההוצאה הלאומית (3) הוא מקיים פעילות הכשרת סטודנטים לרפואה בעבור מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה 7 ס"ח התשי"ח, עמ' 191.

8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 961

"היקף ההתחשבנות" - סך כל התשלומים שנדרשת קופת

חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד צריכת

שירותי בריאות;

"הנחת מחזור" - הנחה בעבור שירות בריאות שקופת חולים

רוכשת בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים

כללי שבבעלות רשות מקומית, שקבע המנהל בהוראת

מינהל שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

"הנחת תעריף" - הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת

חולים צורכת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת

מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות

מסוים;

"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי,

התשנ"ד-19949;

"חוק ההתחשבנות "2021 - חוק התחשבנות בין בתי חולים

לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות

בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים),

התשפ"ב-202110;

"חוק הפיקוח" - חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים,

התשנ"ו-199611;

"חוק יסודות התקציב" - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-

198512;

"מבוטח" - כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

דברי הסבר

להשכלה גבוהה, התשי"ח-,1958 או פעילות הכשרת יובהר כי מוצע להגדיר את המונח ""צריכה", של מתמחים לרפואה בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 17 שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-,1976 במוסד מוכר כללי", כך שלא יכלול צריכה של שירותי בריאות בידי קופת כמשמעותו באותן תקנות; התנאי השלישי עוסק בהכשרת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד כוח אדם רפואי, ומחייב את בית החולים לעסוק בהכשרת נפרד מקופת החולים, כלומר המונח לא יחול על שירותים סטודנטים או מתמחים לרפואה. הכשרה זו מהווה חלק שניתנים לקופת חולים על ידי בית חולים ציבורי כללי שהם בלתי נפרד מתשתית הבריאות הלאומית, שכן היא מבטיחה אותה ישות משפטית.

שימור והגדלה של היצע הרופאים במערכת הבריאות

מוצע להגדיר את המונח "שיעור העדכון" כך שישמש

הישראלית וכן את איכותם, ובכך מאפשרת את הספקת

ביטוי לשיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו שר

שירותי הבריאות הנדרשת לכלל הציבור הישראלי.

הבריאות ושר האוצר (בפרק זה - השרים), בצו, לפי חוק

מוצע לקבוע כי המונח "היקף התחשבנות" ישמש הפיקוח. שיעור זה מייצג את שינויי מחירי תעריפון משרד ביטוי לסך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים לשלם הבריאות למונחי אותה שנה.

לבית חולים ציבורי כללי בעד צריכת שירותי בריאות.

מוצע להגדיר את המונח "שיעור הקידום" כך שבעבור

מדובר אם כן במונח נורמטיבי המבטא את התשלומים

שירות דיפרנציאלי יעמוד שיעור הקידום על 5%, ובעבור

הנדרשים לפי כל דין בלי להידרש לשאלה אם התשלומים

שירות בריאות אחר יעמוד שיעור הקידום על 2.4%.

האמורים שולמו בפועל או לא, וכן בלי להידרש לשאלה

שיעורים אלה נקבעו בהתבסס, בין השאר, על הגידול

מהם התשלומים שבית החולים הציבורי הכללי דרש

בפועל בהיקף פעילות בתי החולים בשנים האחרונות.

שתשלם לו קופת החולים.

9 ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.

10 ס"ח התשפ"ב, עמ' 20.

11 ס"ח התשנ"ו, עמ' 192; התשע"ט, עמ' 251.

12 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

962 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"מחיר מלא" - מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שמופיע

בתעריפון משרד הבריאות, ולעניין בית חולים ממשלתי

כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית -

מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;

"מטופל המיועד להעברה" - אחד מאלה:

(1) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים

בו כל אלה:

(א) הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית

חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות,

או שהוא מוגדר בהתאם להוראת מינהל

שקבע המנהל או ראש חטיבת הרפואה במשרד

הבריאות, ושפורסמה באתר האינטרנט של

משרד הבריאות, כחולה סיעודי מורכב או תת־

אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי;

(ב) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית

החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת

מינהל שקבע המנהל או ראש חטיבת הרפואה

במשרד הבריאות, ושפורסמה באתר האינטרנט

של משרד הבריאות, ובהתחשב בצורך בשמירה

על הרצף הטיפולי;

(ג) קופת החולים לא הציעה מקום אחר

להעברתו אליו, העומד בהוראות חוק ביטוח

בריאות ממלכתי, ובכלל זה בדרישות סעיף 3(ד)

לחוק האמור;

(2) מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ולא

מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקה (1), ואולם

מתקיימים בו תנאים אחרים שקבעו השרים בצו;

"מטופל שנרשם להסדר מיוחד" - אדם שנרשם להסדר מיוחד

שנקבע לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות

ממלכתי;

"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות;

"מספר המבוטחים המשוקלל" - כהגדרתו בסעיף 17(א) לחוק

ביטוח בריאות ממלכתי;

דברי הסבר

מוצע להגדיר את המונח "שיעור הקפיטציה", של באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לקופות החולים, לצורך קופת חולים כך שישמש ביטוי לשיעור חלקה של קופת מתן שירותי הבריאות למבוטחיהן לפי אותו חוק. סכום זה חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח מחולק על ידי המוסד לביטוח הלאומי בהתחשב במספר לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו–18 לחוק ביטוח בריאות המבוטחים המשוקלל, כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח ממלכתי, התשנ"ד-1994 (בפרק זה - חוק ביטוח בריאות בריאות ממלכתי, ואמות מידה נוספות, והכול בהתאם ממלכתי). סעיף 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כיצד להוראות אותם סעיפים.

יחולק "הסכום לחלוקה", קרי הסכום שמעבירה המדינה,

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 963

"סכום מופחת" - סכום המשולם בעד צריכה שהיא מעבר

לתקרת צריכה לסוג שירות בריאות כמשמעותה בסעיף 2;

"פקודת בריאות העם" - פקודת בריאות העם, 194013;

"צריכה", של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים

ציבורי כללי - למעט צריכה של שירותי בריאות בידי

קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה

ושאינו תאגיד נפרד ממנה;

"קופת חולים" - כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

"רצפת צריכה" - כמשמעותה בסעיף 7, לרבות רצפות צריכה

שאוחדו כאמור בסעיף 10;

"שיעור העדכון" - שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו

השרים, בצו, לפי חוק הפיקוח;

"שיעור הקידום" - שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בעבור שירות דיפרנציאלי - 5%;

(2) בעבור שירות בריאות אחר - 2.4%;

"שיעור הקפיטציה", של קופת חולים - שיעור חלקה של קופת

חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח

לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו־18 לחוק ביטוח בריאות

ממלכתי;

"שירות אשפוז בית" - שירות טיפול רפואי בבית המטופל,

כתחליף לאשפוז בבית חולים ציבורי כללי;

"שירות אשפוז במחלקות פנימיות" - שירותי אשפוז במחלקות

שהקוד שלהם בתעריפון משרד הבריאות הוא: G00M1,

G00M3 G00M4, G00M5, G00M6 G00M2,, או קוד

אחר או קוד נוסף שקבעו השרים לפי סעיף 3(ב);

"שירות בריאות" - שירות בריאות מסוג שירות אשפוז

במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות

בריאות אחר;

"שירות בריאות אחר" - שירות בריאות שאינו שירות אשפוז

במחלקות פנימיות ואינו שירות דיפרנציאלי;

"שירות דיפרנציאלי" - שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני

הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז

והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי

שפורסם בתעריפון משרד הבריאות;

דברי הסבר

מוצע להגדיר את המונח "מספר המבוטחים המשוקלל" הכול כפי שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, לאחר ולקבוע שיהיה כהגדרתו בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ששר העבודה והרווחה אישר כי בידי המוסד לביטוח לאומי ממלכתי, שלפיו "מספר המבוטחים המשוקלל" הוא מספר הכלים לחישוב מספר המבוטחים המשוקלל, ובאישור ועדת המבוטחים כשלכל אחד מהם ניתן משקל לפי גילו, ריחוק הבריאות של הכנסת.

מקום מגוריו ממרכזי אוכלוסייה ולפי אמות מידה נוספות,

13 ע"ר-1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.

964 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"השרים" - שר הבריאות ושר האוצר;

"תאגיד בריאות" - כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב,

ובכלל זה תאגיד בריאות הפועל במסגרת בית חולים

כללי שבבעלות רשות מקומית;

"תוספת ריאלית" - תוספת לכל אחת מהשנים 2026 עד 2030,

בהתאם לשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין, שתחולק

בין בתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם להוראות

סעיף 5:

(1) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 0.5%;

(2) בעבור שירות דיפרנציאלי - שיעור הגידול

באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי

שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתוספת

0.209%;

(3) בעבור שירות בריאות אחר - 77.5% מסכום של

שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת

השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה ו–0%.209;

(4) בשנת 2029 ייווסף לכל תוספת כמפורט בפסקאות

(2) ו–(3), לפי העניין, שיעור של 0.2%, ובשנת 2030

ייווסף לכל תוספת כמפורט בפסקאות האמורות, לפי

העניין, שיעור של 0.4%;

"תוכנית המיטות הרב־שנתית" - התוכנית לתוספת מיטות

אשפוז כללי לשנים 2023 עד 2028, שפורסמה באתר

האינטרנט של משרד הבריאות, וכל תכנית עתידית

להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם באתר

האינטרנט של משרד הבריאות;

"תעריפון משרד הבריאות" - רשימת תעריפי האשפוז

והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם

משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את

התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח

סעיף 12 לחוק הפיקוח;

"תקרת צריכה" - כמשמעותה בסעיף 2 לעניין שירות

דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, וכמשמעותה בסעיף

3 לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות, והכול לרבות

תקרות צריכה שאוחדו כאמור בסעיף 10.

דברי הסבר

מוצע להגדיר את המונח "תוספת ריאלית" שהיא הרלוונטי. בהתאם לכך מוצע לקבוע תוספת ריאלית שונה תוספת שנתית לתקרות הצריכה, כפי שיפורט עליהן להלן לכל אחד מסוגי שירותי הבריאות. מוצע כי התוספת בדברי ההסבר לסעיפים 2 ו–3 לחוק המוצע, שמטרתה הריאלית בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות תהיה להביא לידי ביטוי את השינוי הדמוגרפי, בהתחשב %.0.5 לגבי שירות בריאות דיפרנציאלי ושירות בריאות בהזדקנות האוכלוסייה ובמאפייני שירות הבריאות אחר, מוצע כדלקמן:

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 965

חישוב תקרת צריכה 2. (א) תקרת הצריכה לעניין שירות בריאות דיפרנציאלי

לעניין שירות ושירות בריאות אחר, לכל אחת מקופות החולים בכל בית

דיפרנציאלי ושירות

בריאות אחר חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב

כמפורט להלן:

(1) בשנת 2026 - מכפלת חלקה היחסי של קופת

חולים בבית חולים מהיקף ההתחשבנות הכללי בתקרת

הצריכה הכוללת לעניין סוג שירות בריאות, בתוספת

שיעור העדכון ותוספת ריאלית;

(2) בשנים 2027 עד 2030 - תקרת הצריכה בשנה

הקודמת בתוספת שיעור העדכון והתוספת הריאלית;

דברי הסבר

בשנים 2026 עד 2028 התוספת הריאלית בעבור שירות סוג שירות הבריאות במכפלת "תקרת הצריכה הכוללת" של דיפרנציאלי תהיה: שיעור הגידול באוכלוסייה בשנה סוג השירות בתוספת "שיעור העדכון" ו"תוספת ריאלית".

הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסמת הלשכה מוצע, בהתאם להגדרה המוצעת שבסעיף קטן (ג), המרכזית לסטטיסטיקה + 0.209%; התוספת הריאלית לקבוע כי, ככלל, לצורך חישוב "חלקה היחסי של צריכת בעבור שירות בריאות אחר תהיה 77.5% * [שיעור הגידול קופת החולים בבית החולים מהיקף ההתחשבנות הכללי" באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי יילקח בחשבון היקף ההתחשבנות של קופת החולים בבית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה + ]0.209%. החולים הציבורי הכללי בעד סוג שירות הבריאות הרלוונטי בשנת 2029 התוספת הריאלית בעבור שירות בשנת 2023, בניכוי הנחת תעריף. לפי סעיף 1 לחוק המוצע, דיפרנציאלי תהיה: שיעור הגידול באוכלוסייה בשנת 2028, "הנחת תעריף" היא הנחה בעבור שירות בריאות מסוים כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה + 0.409%; שקופת חולים צורכת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר בשנת 2029 התוספת הריאלית בעבור שירות בריאות להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות אחר תהיה: 77.5% * [שיעור הגידול באוכלוסייה בשנת בריאות מסוים.

2028, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה + מוצע לקחת בחשבון את שנת 2023 לצורך חישוב ]0.209% + 0.2%. חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף בשנת 2030 התוספת הריאלית בעבור שירות ההתחשבנות הכללי, שכן בשנים האחרונות התרחשו דיפרנציאלי תהיה: שיעור הגידול באוכלוסייה בשנת 2029, אירועים אקסוגניים למערכת הבריאות אשר עיוותו את כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה + 0.609%; דפוסי צריכת שירותי הבריאות, ובהם מגיפת הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא", וכן בהתחשב התוספת הריאלית בעבור שירות בריאות אחר תהיה: בזמינות הנתונים הקיימים למשרד הבריאות ומשרד האוצר.

77.5% * [שיעור הגידול באוכלוסייה בשנת2029, כפי שמפרסמת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה + ]0.209% + 0.4%. עם זאת, מהנתונים המצויים בידי משרד הבריאות עולה כי קיימים בתי חולים ציבוריים כלליים שהיקף סעיף 2 לחוק המוצע ההתחשבנות שלהם נפגע בסוף שנת 2023 באופן חריג בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע את תקרת הצריכה ביותר לעומת בתי החולים הציבוריים הכלליים האחרים, של קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בעבור שירות לאחר המתקפה הרצחנית על ישראל ביום 7 באוקטובר דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שהיא היקף הצריכה 2023 ופינוי האוכלוסייה מאזורי הדרום והצפון שנעשה שבעבורו ישולם מחיר מלא של שירותי בריאות בידי קופות בעקבותיה. לכן, מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לבית חולים חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, לפי תעריפון משרד ציבורי כללי שהיקף ההתחשבנות שלו עם כלל קופות הבריאות, הנקבע בהתאם להוראות חוק הפיקוח. החולים ברבעון האחרון של שנת 2023 ירד ב–15% לפחות מממוצע היקפי ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים לסעיף קטן (א) המוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של אותה השנה ("בית לפסקה (1) חולים בקו עימות"), יילקח בחשבון היקף ההתחשבנות של סעיף קטן (א), מוצע כי תקרת הצריכה של כל של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בעד סוג אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים שירות הבריאות הרלוונטי בשנת 2022, בניכוי הנחת תעריף.

הכלליים, לסוג שירות דיפרנציאלי או לסוג שירות בריאות בהתאם לאמור, מוצע כי היקף ההתחשבנות הכללי אחר, בשנת 2026, תהיה "חלקה היחסי של צריכת קופת שמתוכו נמדד חלקה היחסי של קופת חולים ושל בית החולים בבית החולים מהיקף ההתחשבנות הכללי" של חולים ציבורי כללי יהיה סכום היקף ההתחשבנות של כלל קופות החולים עם כלל בתי החולים הציבוריים 966 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(3) בשנים 2026 עד 2030, לעניין קופת חולים הנותנת

שירותי בריאות למטופלים שנרשמו להסדר מיוחד -

ייווסף לתקרת הצריכה כאמור בפסקאות (1) ו–(2), לפי

העניין, סך התשלומים שנדרשה קופת החולים לשלם

לבית החולים הציבורי הכללי בשנת 2025 בעבור

צריכת שירותי בריאות שניתנו למטופלים כאמור, לפי

העניין, בתוספת שיעור העדכון (בסעיף זה - תוספת

בעבור מטופלים שנרשמו להסדר מיוחד);

(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א) -

(1) בשנת 2026 -

(א) עלה שיעור הגידול הפרטני לעניין בית

חולים ציבורי כללי מסוים, למעט בית חולים חדש,

על שיעור הגידול הקובע, יופחת מהסכום שחושב

לשנת 2026 לפי סעיף קטן (א)(1) לגבי אותו בית

חולים, שיעור ההפרש החיובי, ככל שישנו, שבין

שיעור הגידול הפרטני לשיעור הגידול הקובע;

דברי הסבר

הכלליים, למעט בתי חולים בקו עימות, בעד אותו סוג בהתאם להגדרה המוצעת בסעיף 1 לחוק המוצע, מוצע שירות בריאות, בשנת 2023, בניכוי הנחת תעריף, ובתוספת לקבוע כי "מטופל שנרשם להסדר מיוחד" הוא אדם שנרשם היקף ההתחשבנות של כלל קופות החולים עם בתי חולים להסדר מיוחד לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות בקו עימות, בשנת 2022, בניכוי הנחת תעריף, ובתוספת 3% ממלכתי - וזאת, משום שאינו מבוטח כהגדרתו בחוק ביטוח לעניין שירות דיפרנציאלי, או בתוספת 4% לעניין שירות בריאות ממלכתי; הסדר מיוחד כאמור נקבע בתקנות ביטוח בריאות אחר. בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן מוצע, בהתאם להגדרה המוצעת שבסעיף קטן (ג), שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי לקבוע כי "תקרת הצריכה הכוללת" תהיה סכום כל תקרות החוק), התשפ"ד-.2024 כיוון ששירותי הבריאות הניתנים הצריכה נטו כמשמעותן לפי חוק ההתחשבנות 2021, לשנת למטופלים כאמור מתוקצבים בנפרד מסל שירותי הבריאות 2025, של כלל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים וקיימת שונות מסוימת בזכאויות של המטופלים כאמור הכלליים, לשירות דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר, לפי לעומת הזכאויות לפי סל שירותי הבריאות, וכן מכיוון העניין, בתוספת שיעור הקידום. יובהר, כי תקרות הצריכה שקופת החולים המבטחת לפי התקנות האמורות, מקבלת לשנת 2025 כאמור יהיו תקרות הצריכה שחושבו לפי חוק בעבור רישומם תשלום המתווסף על המימון שאותו היא ההתחשבנות 2021, על כלל ההתאמות שנעשו בחישוביהן, מקבלת מכוח סל הבריאות - יש להוסיף לתקרות הצריכה לפי הוראות אותו חוק. של קופת החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים סכום נוסף, בהתבסס על היקף השירותים שנתן בית החולים לפסקה (2) הציבורי הכללי למטופלים האמורים בשנת 2025, בתוספת מוצע לקבוע כי תקרת הצריכה של כל קופת חולים שיעור העדכון לאותה שנה.

בכל בית חולים ציבורי כללי לשנים 2027 עד 2030 תהיה לסעיף קטן (ב) המוצע

תקרת הצריכה בשנה הקודמת בתוספת שיעור העדכון

והתוספת הריאלית. מוצע כי בחישוב תקרות הצריכה הבסיסי שפורט

לעיל יבוצעו התאמות נוספות שישנו במידה מסוימת

לפסקה (3) את חישובן של תקרות הצריכה של קופות החולים בבתי

מוצע כי, נוסף על האמור לעיל, בשנים 2026 עד 2030, החולים הציבוריים הכלליים, כמפורט להלן.

ייווסף לתקרת הצריכה של קופת החולים הנותנת שירותי לפסקה (1)

בריאות למטופלים שנרשמו להסדר מיוחד, סך התשלומים

שנדרשה קופת החולים לשלם לבית החולים הציבורי כדי שלא לתגמל בית חולים ציבורי כללי שהגדיל הכללי בשנת 2025 בעבור צריכת שירותי בריאות שניתנו פעילות בשנות הסדר ההתחשבנות הקודם מעבר לגידול למטופלים כאמור, לפי העניין, בתוספת שיעור העדכון. הממוצע של שאר בתי החולים הציבוריים הכלליים, מוצע

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 967

(ב) הסכום שהופחת כאמור בפסקת משנה (א)

ייווסף לתקרות הצריכה של בתי החולים

הציבוריים הכלליים, למעט בית חולים ציבורי

כללי שלגביו הופחת הסכום כאמור או בית

חולים חדש, בהתאם לחלקם היחסי מתקרת

הצריכה הכוללת;

(2) בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, חרג בשנה

מסוימת חלקה היחסי של תקרת הצריכה של קופת

חולים בבית חולים ציבורי כללי, מתוך סך תקרות

הצריכה של כלל קופות החולים באותו בית חולים,

משיעור הקפיטציה של קופת החולים - תותאם תקרת

הצריכה של קופת החולים בבית החולים הציבורי

הכללי, למעט התוספת בעבור מטופלים שנרשמו

להסדר מיוחד, לשיעור הקפיטציה שלה לאותה שנה,

באופן שסך תקרות הצריכה של כלל קופות החולים

בבית החולים הציבורי לא ישתנה בשל השינויים

האמורים בפסקה זו.

(ג) בסעיף זה -

"בית חולים בקו עימות" - בית חולים ציבורי כללי

שהיקף ההתחשבנות שלו עם כלל קופות החולים

ברבעון האחרון של שנת 2023 ירד ב־15% לפחות

מממוצע היקפי ההתחשבנות שלו עם כלל קופות

החולים בשלושת הרבעונים הראשונים של

אותה השנה;

דברי הסבר

להפחית בשנת 2026 מתקרות הצריכה לאותו בית חולים לפסקה (2)

ציבורי כללי שחרג משיעור הגידול הממוצע כאמור את

מוצע לקבוע כי אם בשנה מסוימת מהשנים 2026 עד

ההפרש החיובי שבין הגידול בפעילות שלו ל"שיעור

2030, חרג חלקה היחסי של תקרת הצריכה של קופת חולים

הגידול הקובע". מוצע כי שיעור הגידול הקובע יהיה שיעור

הגידול הממוצע של בתי החולים, לפי החישוב המפורט בבית חולים ציבורי כללי, מתוך סך תקרות הצריכה של כלל בהצעת החוק, בתוספת 1%. קופות החולים באותו בית חולים, משיעור הקפיטציה של קופת החולים - תותאם תקרת הצריכה של קופת החולים מוצע כי לא תיערך הפחתה כאמור לבית חולים בבית החולים הציבורי הכללי, לשיעור הקפיטציה שלה חדש שהוקם לאחר שנת 2015, מכיוון שלגביו היתה קיימת לאותה שנה, באופן שסך תקרות הצריכה של כלל קופות ציפייה שיגדיל ויבסס את פעילותו במהלך שנות הסדר החולים בבית החולים הציבורי לא ישתנה בשל השינויים ההתחשבנות הקודם. האמורים. מוצע כי התאמה כאמור לא תיערך לסכומים כמו כן מוצע כי הסכום שהופחת מבית חולים ציבורי שהתווספו לתקרות הצריכה בשל המטופלים שנרשמו כללי שחרג משיעור הגידול הממוצע ייווסף לתקרות להסדר מיוחד, כמפורט לעיל. יובהר, כי התאמה בהתאם הצריכה של בתי החולים הציבוריים הכלליים, למעט לפסקה זו, תיערך גם במקרה שבו נערך חישוב שונה לעניין בית חולים ציבורי כללי שלגביו הופחת הסכום כאמור או תקרות צריכה, שיעור הקידום והתוספת הריאלית, לפי בית חולים חדש, בהתאם לחלקם היחסי מתקרת הצריכה הוראות סעיף 6 לחוק המוצע, כמפורט להלן.

הכוללת.

968 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"בית חולים חדש" - בית חולים ציבורי כללי שקיבל

לראשונה תעודת רישום לפי פקודת בריאות העם

לאחר יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015),

למעט בית חולים כאמור שקיבל את תעודת

הרישום לראשונה בשל איחוד כאמור בסעיף 10;

"היקף התחשבנות של קופת חולים עם בית חולים בקו

עימות" - היקף ההתחשבנות של קופת חולים עם

בית חולים בקו עימות, בשנת 2022, בניכוי הנחת

תעריף, ובתוספת 3% לעניין שירות דיפרנציאלי,

או בתוספת 4% לעניין שירות בריאות אחר;

"הפרש "2022 - היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות

שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי

כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי

בשנת 2022, ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל

קופות החולים באותו בית חולים של שירותי

בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות

בשנת 2022, ולעניין בית חולים ציבורי כללי

שהיחס כאמור היה לגביו קטן מ־100% - 100%;

"הפרש "2024 - היחס שבין סך צריכת שירותי הבריאות

שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות על ידי

כלל קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי

בשנת 2024 ובין תקרת הצריכה ברוטו של כלל

קופות החולים באותו בית חולים של שירותי

בריאות שאינם שירות אשפוז במחלקות פנימיות

לשנת 2024;

"חלקה היחסי של קופת חולים בבית חולים מהיקף

ההתחשבנות הכללי" - אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין בית חולים ציבורי כללי, למעט בית

חולים בקו עימות, לפי סוג שירות הבריאות, לפי

העניין - היחס שבין שני אלה:

(א) היקף ההתחשבנות של קופת חולים

עם בית חולים ציבורי כללי בעד אותו סוג

שירות בריאות בשנת 2023, בניכוי הנחת

תעריף;

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 969

(ב) היקף ההתחשבנות של כלל קופות

החולים עם כלל בתי החולים הציבוריים

הכלליים, למעט בתי חולים בקו עימות,

בעד אותו סוג שירות בריאות בשנת 2023,

בניכוי הנחת תעריף, ובתוספת כלל היקפי

ההתחשבנות של כלל קופות החולים עם

כלל בתי החולים בקו עימות;

(2) לעניין בית חולים בקו עימות, לפי סוג

שירות הבריאות, לפי העניין - היחס שבין שני

אלה:

(א) היקף ההתחשבנות של קופת חולים

עם בית חולים בקו עימות בעד אותו סוג

שירות בריאות;

(ב) היקף ההתחשבנות של כלל קופות

החולים עם כלל בתי החולים הציבוריים

הכלליים, למעט בתי חולים בקו עימות,

בעד אותו סוג שירות בריאות בשנת 2023,

בניכוי הנחת תעריף, ובתוספת כלל היקפי

ההתחשבנות של כלל קופות החולים עם

כלל בתי החולים בקו עימות;

"שיעור הגידול הפרטני" - הפער שבין הפרש 2022

להפרש 2024 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד;

"שיעור הגידול הקובע" - הפער הממוצע שבין

הפרש 2022 לכלל קופות החולים ובתי החולים

הציבוריים להפרש 2024 לכלל קופות החולים

ובתי החולים הציבוריים הכלליים, בתוספת 1%;

"תקרת הצריכה הכוללת", לעניין שירות דיפרנציאלי

או לעניין שירות בריאות אחר - סכום כל תקרות

הצריכה נטו, לשנת 2025, של כלל קופות החולים

בבתי החולים הציבוריים הכלליים, לשירות

דיפרנציאלי או לשירות בריאות אחר, לפי העניין,

בתוספת שיעור הקידום;

"תקרת צריכה ברוטו" ו"תקרת צריכה נטו" - כמשמעותן

לפי חוק ההתחשבנות 2021.

חישוב תקרת 3. (א) תקרת הצריכה לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות

צריכה לעניין בבית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030,

שירות אשפוז

במחלקות פנימיות תחושב כמפורט להלן:

דברי הסבר

סעיף 3 לחוק המוצע הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביום כ"ג בניסן

במטרה לשפר את השירות הניתן לאזרחים במחלקות התשע"ט (28 באפריל 2019), שבו חברים נציגי משרד הפנימיות של בתי החולים הציבוריים הכלליים, בוצע הבריאות ומשרד האוצר, לקראת חקיקת חוק ההתחשבנות במסגרת עבודת צוות בין־משרדי שמינו המנהל וסגן 2021, תהליך אפיון של הכשלים הכלכליים המובילים 970 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בשנת 2026 - היחס שבין מספר ימי האשפוז

שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של אותו בית

חולים בשנת 2025 לסך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות

החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית חולים

בשנת 2025, כשהוא מוכפל בסכום הכולל שכלל קופות

החולים נדרשו לשלם לאותו בית חולים בשנת 2025

לפי סעיף 15(א)(2) לחוק ההתחשבנות 2021 וב־%,99

ובתוספת שיעור העדכון ותוספת ריאלית;

(2) בשנים 2027 עד 2030 - היחס שבין מספר ימי

האשפוז שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות

של אותו בית חולים לסך מספר ימי האשפוז שצרכו

כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות של אותו בית

חולים, בשנה הקודמת, כשהוא מוכפל בסך תקרות

הצריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל

קופות החולים של אותו בית חולים בשנה הקודמת,

ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.

(ב) השרים רשאים, בהודעה ברשומות, לקבוע קוד נוסף על

הקודים המפורטים בהגדרה "שירות אשפוז במחלקות הפנימיות"

או קוד אחר שיבוא במקום הקוד המפורט בהגדרה האמורה.

(ג) בסעיף זה, "מספר ימי האשפוז שצרכה קופת חולים

במחלקות הפנימיות של בית חולים" - מספר ימי האשפוז

שצרכה קופת חולים במחלקות הפנימיות של בית חולים

ציבורי כללי בניכוי ימי שירות אשפוז בית שצרכה קופת

החולים בבית החולים.

דברי הסבר

לקשיים במתן שירות איכותי במחלקות אלה.מסקנות כדי לפתור כשלים אלה נקבע בחוק ההתחשבנות הצוות האמור היו שקיימים כשלים כלכליים בהסדר 2021 כי קופות החולים ישלמו תשלום קבוע לבית החולים ההתחשבנות בעבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות הציבורי הכללי גם במקרה שבו התפוסה במחלקות שחל לפני שנת 2021, ובהם אלה: הפנימיות תהיה נמוכה מהקבוע בתקרה וכך למעשה בוטל

(1) המחיר השולי של מחלקה פנימית בבית החולים התמריץ להארכת אשפוז במחלקות אלה. כמו כן נקבע לא מייצר תמריץ לקופות החולים להוציא את מבוטחיהן שהתשלום הקבוע המשולם לבית החולים הציבורי הכללי הנדרשים למסגרת טיפול במוסדות אשפוז המשכי; יתחלק בין קופות החולים על בסיס צריכתן בפועל בשנה הקודמת ביחס לצריכת כלל הקופות, וזאת כדי לתמרץ את

(2) החשש של קופת החולים, שגם כאשר תוציא מאושפז קופות החולים לשחרר מבוטחים שיכולים להיות מטופלים מהמחלקה הפנימית, ייוותר תמריץ כלכלי לבית החולים במסגרת קהילתית או במוסד לאשפוז המשכי.

לאשפז מבוטח אחר במקומו, גורם לכך שחלק מקופות

החולים לא משקיעות מאמץ בפינוי מבוטחיהן מהמחלקות במסגרת עבודתו של הצוות הבין–משרדי לשם הפנימיות, וזאת אף על פי שאין עוד צורך באשפוזם של גיבוש עקרונות הסדר ההתחשבנות המוצע בהצעת חוק מבוטחים אלה בבית החולים; זו, מצא הצוות כי מודל התשלום בעבור שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות שנקבע בחוק ההתחשבנות 2021 השיג

(3) מחיר יום האשפוז כולל את כלל הבדיקות הנדרשות את מטרותיו ולכן מוצע לשמרו גם כעת.

ולכן במצבים מסוימים מוקצה למחלקות הפנימיות מספר

נמוך של בדיקות יקרות, יחסית למחלקות אחרות; מוצע כי התשלום הקבוע שישלמו קופות החולים לבית החולים הציבורי הכללי בשנת 2026 לפי חלקן היחסי

(4) העלות של בית החולים בעבור מאושפז חדש, הדורש בצריכת שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות יתבסס על בדיקות כניסה רבות, גבוהה לעומת העלות בעבור מאושפז התשלום הקבוע שנדרשו קופות החולים לשלם לבתי שכבר עבר בדיקות אלה, ולכן קיים תמריץ כלכלי שלילי החולים הציבוריים הכלליים בעבור שירות האשפוז להארכת אשפוזים קיימים.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 971

תוספת תשלום 4. (א) נוסף על הסכומים המפורטים בסעיף 3(א), בכל אחת

לפי מדד לשיפור מהשנים 2026 עד 2030, ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי

השירות לעניין

שירות אשפוז החולים הציבוריים הכלליים סכום כולל של 90 מיליון שקלים

במחלקות פנימיות חדשים, כל אחת בהתאם לשיעור הקפיטציה שלה, בעבור

שירות אשפוז במחלקות פנימיות, כפי שיורה להן המנהל

(בסעיף זה - תוספת התשלום למחלקות הפנימיות), לא יאוחר

מ־60 ימים מהמועד שבו קיבלו את ההוראה האמורה.

(ב) המנהל, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד

האוצר, יקבע את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות

בבתי חולים ציבוריים כלליים בהתאם לעקרונות המפורטים

בסעיף קטן (ג) ויפרסמו בהוראת מינהל, באתר האינטרנט של

משרד הבריאות (בסעיף זה - המדד לשיפור השירות).

(ג) המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות יכלול מדדים

שונים שלפיהם יימדדו וידורגו המחלקות הפנימיות של כלל

בתי החולים הציבוריים הכלליים, ויתבסס על עקרונות אלה:

(1) מחצית מהמדד יורכב ממדדים קליניים שיורה

עליהם המנהל;

(2) מחצית מהמדד יורכב ממדדים של איכות השירות

שיורו עליהם המנהל והממונה על התקציבים במשרד

האוצר.

(ד) המנהל והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים

להחליט על תמהיל אחר של מדדים מהתמהיל כמפורט בסעיף

קטן (ג)(1) ו–(2).

(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות יורה על

הדיווחים והנתונים שעל כל בית חולים ציבורי כללי

להגיש לשם בחינת עמידתו במדד לשיפור השירות ועל

המועדים להגשתם, ובלבד שבכל הנוגע למידע אישי,

יידרש דיווח על המידע המפורט להלן בלבד:

דברי הסבר

במחלקות הפנימיות בשנת 2025, לפי חוק ההתחשבנות החולים, מעבר לסכומים שהן נדרשות לשלם בעד צריכת 2021, במכפלת 99% ובתוספת שיעור העדכון והתוספת שירותי הבריאות, סכום נוסף של 90 מיליון שקלים חדשים.

הריאלית. זאת, בהתבסס, בין השאר, על השינויים שנרשמו הסכום הנוסף האמור ישולם על ידי קופות החולים לבתי בהיקף הפעילות במחלקות הפנימיות בשנים האחרונות. החולים הציבוריים הכלליים על בסיס ציוני המדד לשיפור מוצע כי לגבי השנים 2027 עד 2030, התשלום הקבוע השירות במחלקות הפנימיות שעליהם יודיע המנהל, לבתי שישלמו קופות החולים לבית החולים הציבורי הכללי לפי החולים הציבוריים הכלליים מדי שנה; מוצע כי מדד זה חלקן היחסי בצריכת שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות ייקבע בהתאם לתמהיל המפורט בסעיף, בהוראת מינהל של יתבסס על התשלום הקבוע שנדרשו קופות החולים לשלם המנהל, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לבתי החולים הציבוריים הכלליים בעבור שירות האשפוז שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

במחלקות הפנימיות בשנת 2026 ובתוספת שיעור העדכון מוצע לקבוע כי המנהל יודיע לכל קופת חולים מהו לאותה שנה ותוספת ריאלית. סכום התשלום שעליה לשלם לבתי החולים הציבוריים סעיף 4 לחוק המוצע הכלליים, כל אחת בהתאם לחלקה הקפיטציוני, וכי כל קופת חולים תחויב להעביר לבתי החולים הציבוריים כצעד משלים, מוצע, בסעיף 4 לחוק המוצע, לקבוע הכלליים את סכום התשלום כאמור לא יאוחר מ–60 ימים שבכל אחת מהשנים 2026 עד 2030 ישלמו כלל קופות מהמועד שבו קיבלה את ההודעה האמורה.

972 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) נתונים לגבי מטופל שהשתחרר מאשפוז

במחלקה פנימית לצורך ביצוע סקר חוויית

שירות המטופל, בהתאם לפילוחים שיורה

עליהם המנהל לפי גיל ומועד האשפוז ומשכו;

(ב) זהות הצוות הרפואי והכשרותיו.

(2) דיווח על נתונים כאמור בפסקה (1)(א) יכלול שם

פרטי, מספר טלפון, קוד בית החולים הציבורי הכללי

וקוד מחלקת האשפוז.

(3) נתונים כאמור בפסקה (1)(א) ישמשו לצורך ביצוע

סקר חוויית שירות המטופל בלבד, ונתונים בדבר השם

הפרטי ומספר הטלפון יימחקו לאחר סיום ביצוע הסקר

בכללותו, או בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת

הנתונים, לפי המוקדם.

(ה) תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק בין בתי

החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם לציוני המדד לשיפור

השירות שעליהם יודיע המנהל לבתי החולים הציבוריים

הכלליים, עד יום 31 במרץ בכל שנה, לגבי השנה הקודמת.

(ו) שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע סכום אחר מהסכום הקבוע

בסעיף קטן (א).

חלוקת התוספת 5. (א) לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור בסעיף 2 לעניין כל

הריאלית בית חולים ציבורי כללי, יחולק סך התוספת הריאלית של כלל

בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה - סך התוספת

הריאלית) בעבור שירות דיפרנציאלי ובעבור שירות בריאות

אחר, לפי העניין, בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים,

בהתאם להוראות אלה:

דברי הסבר

מוצע להסמיך את המנהל להורות על הדיווחים (בפרק זה - תוכנית המיטות הרב־שנתית), ו־30% ממחצית והנתונים שעל כל בית חולים ציבורי כללי להגיש לשם זו יחולקו בעד מיטות שניתן לגביהן אישור לפי פקודת בחינת עמידתו במדד לשיפור השירות ועל המועדים בריאות העם, ונפתחו בפועל. כמו כן, מוצע כי המחצית להגשתם, וכן לקבוע איזה מידע אישי רשאי המנהל לדרוש השנייה של התוספת הריאלית תחולק בין בתי החולים מבתי החולים הציבוריים הכלליים לדווח. הציבוריים הכלליים בהתאם לחלקו היחסי של כל בית סעיף 5 לחוק המוצע חולים מסך תקרות הצריכה של כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, כפי שיחושבו לפי הוראות החוק המוצע.

מוצע כי חלוקת התוספת הריאלית בעבור שירות

דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, בין בתי החולים, תיעשה בנוגע לחלוקת התוספת הריאלית בעבור שירות כך: לעניין מחצית מסך התוספת הריאלית כאמור לשנה אשפוז במחלקות פנימיות, לשם חישוב תקרת הצריכה מסוימת, יחולקו 70% ממחצית זו בעד מיטות שהוקצו לבתי ברוטו של כל בית חולים ציבורי כללי, מוצע כי התוספת החולים הציבוריים הכלליים השונים במסגרת תוכנית הריאלית תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים המיטות הרב־שנתית לשנים 2023 עד 2028, שתפורסם השונים בהתחשב בתכנית המיטות הרב־שנתית או באתר האינטרנט של משרד הבריאות וכל תוכנית עתידית בשיקולים נוספים שקבעו השרים.

להקצאת מיטות שתוסכם על השרים ותפורסם כאמור

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 973

(1) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת

תחולק בהתאם לתכנית המיטות הרב־שנתית, כך

ש־70% מאותה מחצית יחולקו בעד מיטות האשפוז

שהוקצו במסגרת התכנית ו־30% מאותה המחצית

יחולקו בעד מיטות האשפוז שניתן לגביהן אישור לפי

פקודת בריאות העם ונפתחו בפועל;

(2) מחצית מסך התוספת הריאלית לשנה מסוימת

תחולק בהתאם לחלקה היחסי של תקרת הצריכה של

כל בית חולים ציבורי כללי מסך תקרות הצריכה של

כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים.

(ב) לשם חישוב תקרות הצריכה כאמור בסעיף 2 לעניין

כל בית חולים ציבורי כללי, תחולק התוספת הריאלית

בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בין בתי החולים

הציבוריים הכלליים, בהתחשב בתכנית המיטות הרב־שנתית

או בשיקולים נוספים שקבעו השרים.

חישוב שונה לעניין 6. (א) על אף האמור בהגדרות "שיעור הקידום" ו"תוספת

תקרות צריכה, ריאלית" ובסעיפים 2 ו־,5 השרים רשאים, מנימוקים שיירשמו,

שיעור הקידום

והתוספת הריאלית לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים,

שיעור קידום ותוספת ריאלית השונים משיעור הקידום

והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, באחד או יותר

מהשיקולים המפורטים להלן:

(1) מכשירים רפואיים נוספים שאושרו לבית חולים

על פי כל דין; לעניין זה, "מכשיר רפואי" - מכשיר רפואי

שנקבע לגביו כי הרכישה או השימוש שלו טעון רישיון

לפי סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם;

(2) שינוי במספר המבוטחים המשוקלל;

(3) תכנית המיטות הרב־שנתית ואופן מימושה.

(ב) החישוב כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה באופן שסך

תקרות הצריכה, סך שיעור הקידום וסך התוספת הריאלית

לסך תקרות הצריכה לשירותי הבריאות ולכלל בתי החולים

הציבוריים הכלליים וקופות החולים בשנה מסוימת, לא

ישתנה בשל השינוי בהתאם לאותו סעיף קטן.

דברי הסבר

סעיף 6 לחוק המוצע שנתית ואופן מימושה בפועל. יובהר כי חישוב השינויים

בסעיף קטן (א), מוצע לאפשר לשרים שיקול דעת כאמור יבוצע לגבי כל אחד מסוגי שירותי הבריאות (שירות בחישוב שיעור הקידום והתוספת הריאלית לגבי קופת אשפוז במחלקות הפנימיות, שירות דיפרנציאלי ושירות חולים ובית חולים ציבורי מסוימים עקב שינויים שונים בריאות אחר) בנפרד. כמו כן, בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע שחלו, המשפיעים בפועל על היקף הצריכה של שירותי כי הסמכות לביצוע חישוב שונה כאמור בסעיף קטן (א) בריאות, כדוגמת רישיונות למכשירים רפואיים שנקבעה תבוצע באופן שסך תקרות הצריכה, סך שיעור הקידום וסך לגביהם חובת רישוי לפי סעיף 65ב(3) לפקודת בריאות העם, התוספת הריאלית לסך תקרות הצריכה לשירותי הבריאות שינויים במספר המבוטחים המשוקלל כהגדרתו לפי סעיף ולכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים וקופות החולים 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ותכנית המיטות הרב– בשנה מסוימת, לא ישתנה בשל החישוב השונה כאמור.

974 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

חישוב רצפת 7. רצפת הצריכה לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים

צריכה ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, תחושב

כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר -

(א) בשנת 2026 - 95% מתקרת הצריכה לאותה שנה;

(ב) בשנת 2027 - רצפת הצריכה בשנת 2026, בתוספת

שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;

(ג) בשנת 2028 - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) אם היקף ההתחשבנות הממוצע של קופת

החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים

2026 ו־2027 היה עד 97% מרצפת הצריכה

הממוצעת של קופת החולים בבית החולים

הציבורי הכללי לאותן שנים - 97% מרצפת

הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון

ובתוספת שיעור של 1%;

דברי הסבר

סעיף 7 לחוק המוצע בשנת 2027 בתוספת שיעור העדכון לשנים אלה ובתוספת

מוצע לקבוע כיצד תחושב "רצפת הצריכה", שהיא שיעור של 1%.

ההיקף המזערי של שירותי בריאות אשר גם בעבור צריכה מוצע כי רצפת הצריכה לשנים 2029 ו–2030 תהיה שתחושב במחיר מלא מתחת להיקף זה, תשלם קופת חולים רצפת הצריכה לשנת שקדמה לה בתוספת שיעור העדכון לבית חולים ציבורי כללי תשלום כמפורט בסעיף 12(א)(1) לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1%.

לחוק המוצע. מוצע כי השרים יהיו רשאים לחשב לגבי קופת

מוצע, בנוגע לשירות דיפרנציאל ושירות בריאות אחר, חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי מסוים, רצפת לקבוע כי רצפת הצריכה לשנת 2026 תעמוד על שיעור צריכה בשיעור נמוך יותר מהאמור בפסקאות משנה (א) של 95% מתקרת הצריכה לאותה שנה, וכי רצפת הצריכה עד (ד) של פסקה (1), שאינו פחות מ–95% מרצפת הצריכה לשנת 2027 תהיה רצפת הצריכה לשנת 2026 בתוספת לאותה שנה לפי החישובים שפורטו לעיל, אם התקיימו שיעור העדכון לאותה שנה ובתוספת שיעור של 1%. שני התנאים האלה:

כדי שרצפת הצריכה תהיה נכונה יותר ותאפשר (1) היחס בין היקף ההתחשבנות של קופת החולים עם גמישות נוספת לקופות החולים, מוצע כי היא לא תיקבע אותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות של כל קופות מראש לכל שנות ההסדר, וכי רצפת הצריכה תשתנה בשנת החולים עם אותו בית חולים בשנה הקודמת אינו עולה 2028 בהתחשב בהיקף ההתחשבנות של כל קופת חולים עם על 12%; מוצע כי לצורך בדיקת היקף ההתחשבנות לעניין כל בית חולים ציבורי כללי, לפי העניין, בשנים 2026 ו–.2027 זה, יובאו בחשבון סך כל התשלומים שנדרשת קופת חולים כך, לפי המוצע, אם היקף ההתחשבנות הממוצע בפועל לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי בריאות, בשנים 2026 ו־2027 יעמוד על שיעור של עד 97% מרצפת לרבות תשלום של קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי הצריכה הממוצעת לאותן שנים, רצפת הצריכה בשנת 2028 ושאינו תאגיד נפרד ממנה;

תעמוד על 97% מרצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור (2) חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל העדכון ובתוספת של 1%; אם היקף ההתחשבנות כאמור אינו עולה על 20%.

יעמוד על שיעור של מעל 97% עד 100% מרצפת הצריכה

הממוצעת לשנים אלה, רצפת הצריכה לשנת 2028 תעמוד שינוי רצפת הצריכה כאמור נועד לאפשר לקופות על שיעור היקף ההתחשבנות כאמור במכפלת רצפת הצריכה חולים בעלות היקפי פעילות ומספר מבוטחים מצומצמים, לשנת 2027, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%; כקבוע לעיל, לחזק את כוחן במשא ומתן מול בתי החולים, אם היקף ההתחשבנות כאמור יהיה גבוה מרצפת הצריכה ולהקל עליהן בפיתוח שירותי רפואה בקהילה ובהרחבתם.

הממוצעת של קופת החולים ובית החולים הציבורי הכללי זאת, בלי לפגוע ביציבותם הכלכלית של בתי החולים בשנים אלה, רצפת הצריכה לשנת 2028 תהיה רצפת הצריכה הציבוריים הכלליים.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 975

(2) אם היקף ההתחשבנות הממוצע של קופת

החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים

2026 ו־2027 היה גבוה מ־97% מרצפת הצריכה

הממוצעת של קופת החולים בבית החולים

הציבורי הכללי לאותן שנים ולא עלה על

100% מרצפת הצריכה הממוצעת לאותן שנים

(בפסקה זו - שיעור היקף ההתחשבנות הממוצע)

- מכפלת שיעור היקף ההתחשבנות הממוצע

ברצפת הצריכה לשנת 2027, בתוספת שיעור

העדכון ובתוספת שיעור של 1%;

(3) אם היקף ההתחשבנות הממוצע של

שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית

החולים הציבורי הכללי בשנים 2026 ו־2027

היה גבוה מרצפת הצריכה הממוצעת של קופת

החולים בבית החולים הציבורי הכללי לאותן

שנים - רצפת הצריכה בשנת 2027, בתוספת

שיעור העדכון ובתוספת שיעור של 1%;

(ד) בשנים 2029 ו־2030 - רצפת הצריכה בשנה

הקודמת, בתוספת שיעור העדכון ובתוספת שיעור של

1%;

(ה) על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד), השרים

רשאים לחשב לגבי קופת חולים מסוימת בבית חולים

ציבורי כללי מסוים, רצפת צריכה בשיעור נמוך יותר

מהאמור באותן פסקאות משנה, שאינו פחות מ־95%

מרצפת הצריכה לאותה שנה לפי אותן פסקאות משנה,

ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) היחס שבין היקף ההתחשבנות המורחב של קופת

החולים לאותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות

המורחב של כל קופות החולים לאותו בית חולים

בשנה הקודמת אינו עולה על 12%; לעניין זה, "היקף

ההתחשבנות המורחב" - סך כל התשלומים שנדרשת

קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד

שירותי בריאות, לרבות תשלום של קופת חולים לבית

חולים ציבורי כללי שבבעלותה ושאינו תאגיד נפרד

ממנה;

(2) חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים

המשוקלל אינו עולה על 20%;

(2) בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות - 100% מתקרת

הצריכה לאותה שנה.

976 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שינוי תקרות 8. (א) החליטה הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי

הצריכה ורצפות הבריאות כמשמעותה בסעיף 9 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי,

הצריכה

רשאים השרים, בצו, לקבוע תקרות צריכה הגבוהות מהתקרות

שחושבו לפי סעיפים 2 ו־,3 או רצפות צריכה הגבוהות

מהרצפות שחושבו לפי סעיף 7, בהתאם לאמות מידה שיקבעו

בצו כאמור, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים

בשל הקביעה כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל

שירותי הבריאות.

(ב) השרים רשאים, בצו, לקבוע תקרות צריכה שונות

מתקרות הצריכה שחושבו לפי סעיפים 2 או 3, בהתאם לאמות

מידה שיקבעו בצו כאמור, אם מצאו כי הקביעה נדרשת בשל

שינוי במחירים של שירותי הבריאות, כפי שהם מפורסמים

בתעריפון משרד הבריאות, ובלבד שסך תקרות הצריכה לא

ישתנה בשל הקביעה כאמור.

הודעה על תקרת 9. השרים, או מי שהם הסמיכו לכך מבין עובדי משרדיהם,

צריכה ורצפת יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים -

צריכה

(1) עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) -

מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות

לשנת 2026;

דברי הסבר

בנוגע לשירות אשפוז במחלקות פנימיות, מוצע הבריאות. הגדלת תקרות הצריכה כאמור תהיה שרצפת הצריכה תהיה שווה לתקרת הצריכה שנקבעה בהתאם לאמות מידה שייקבעו בצו כאמור, כדי להבטיח לאותה השנה, וזאת כדי לייצר תמריץ כלכלי לייעל את קריטריונים שוויוניים לאופן קביעת תקרות הצריכה. עם מערך האשפוז ולהפחית את העומס במחלקות הפנימיות. זאת, יובהר כי לא יידרש לפרט בצו את החישובים שנעשו סעיף 8 לחוק המוצע להגדלת תקרות הצריכה וגם לא לציין את בתי החולים הציבוריים הכלליים שתקרות הצריכה שלהם יגדלו, כדי ככלל, מערכת הבריאות מתוקצבת כך שקופות החולים, שלא לפגוע בסודות המסחריים של בתי החולים כאמור.

המהוות מבטחות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי,

מתוקצבות על ידי המדינה באמצעות סל שירותי הבריאות, נוסף על האמור, מוצע להסמיך את השרים לקבוע, והן רוכשות שירותי בריאות מבתי החולים הציבוריים בצו, תקרות צריכה שונות מתקרות הצריכה שנקבעו לפי הכלליים השונים. בפועל המדינה נדרשת להגדיל מפעם הוראות סעיפים 2 או 3 לחוק המוצע כמפורט לעיל, אם לפעם את הפעילות בבתי החולים באופן המצריך משאבים מצאו כי נעשו שינויים בתעריפון משרד הבריאות אשר נוספים בשל הפעילות שאותה יש לבצע במסגרת תקרות מצדיקים הסטה של תקרות הצריכה בין סך תקרות הצריכה הצריכה שנקבעו לשם כך. נוכח האמור, מוצע לשמר את של סוג שירות בריאות מסוים לבין סך תקרות הצריכה של האפשרות של המדינה להעביר סכומים אלה לקופות סוג מסוים אחר של שירות בריאות, ובלבד שסך השינויים החולים באמצעות הגדלת סל שירותי הבריאות, ובמקביל כאמור לא ישנה את סך תקרות הצריכה של כל סוגי שירותי להגדיל את התשלום שמקבלים בתי החולים בעבור הספקת הבריאות יחד. שינויי תקרות הצריכה כאמור יהיו בהתאם השירותים, בדרך של הגדלת תקרות הצריכה. לאמות מידה שייקבעו בצו כאמור, כדי להבטיח קריטריונים שוויוניים לאופן ביצוע השינויים. עם זאת, יובהר כי לא לצורך כך מוצע לאפשר לשרים, בצו, להגדיל את יידרש לפרט בצו את החישובים שנעשו לשינויים בתקרות תקרת הצריכה, וזאת אם תתקבל החלטת ממשלה על הצריכה וגם לא לציין את בתי החולים הציבוריים הכלליים הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, ובלבד שסך תוספת שתקרות הצריכה שלהם יגדלו כדי שלא לפגוע בסודות ההוצאה לקופות החולים כתוצאה מהגדלת תקרת המסחריים של בתי החולים כאמור.

הצריכה, יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 977

(2) עד יום 1 במרץ של כל אחת מהשנים 2027 עד

2030 - מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי

הבריאות לאותה שנה.

איחוד בתי חולים 10. אוחדו שני בתי חולים ציבוריים כלליים או יותר לבית חולים

ציבורי כללי אחד, בעל תעודת רישום אחת לפי פקודת בריאות

העם, יאוחדו תקרות הצריכה ורצפות הצריכה שלהם, בהתאם

לסכום התקרות והרצפות כאמור.

שירות אשפוז בית 11. (א) קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז בית דיפרנציאלי

שצרכה מבית חולים ציבורי כללי בהתאם לתשלום שהייתה

משלמת לפי הוראות חוק זה בעבור שירות דיפרנציאלי.

(ב) לעניין התחשבנות בעבור שירות אשפוז בית פנימי

ושירות אשפוז בית אחר, יחולו ההוראות בהתאם לאחת

מהחלופות המפורטות להלן, לפי בחירתו של בית החולים

הציבורי הכללי, שעליה יודיע בית החולים למנהל עד יום 1

בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התשלום, ולגבי שנת 2026 - עד

יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026):

(1) הודיע בית החולים הציבורי הכללי כי הוא בוחר

בחלופה של המרת מיטות בתעודת רישומו בעבור

אספקת שירות אשפוז בית -

דברי הסבר

סעיף 9 לחוק המוצע כדי להרחיב את היקף שירותי האשפוז בבית במקרים

כדי להבטיח שבתי החולים הציבוריים הכלליים שבהם ניתן לספק את השירותים הרפואיים מחוץ לכותלי וקופות החולים יקבלו את המידע הנדרש לצורך תכנון בית החולים בצורה איכותית ובטוחה, ולהתאים את התנהלותם, מוצע לקבוע כי השרים או מי שהסמיכו לכך האסדרה להתפתחויות העדכניות במערכת הבריאות, מבין עובדי משרדיהם יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת מוצע לקבוע הסדרי התחשבנות מיוחדים לבתי חולים חולים עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) - מהי המספקים שרותי אשפוז בית אקוטיים.

תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לשנת מוצע כי בעבור שירות אשפוז בית דיפרנציאלי, 2026, ועד יום 1 במרץ של כל אחת מהשנים 2027 עד 2030 קופת חולים תשלם בהתאם לתשלום שהיתה משלמת

- מהי תקרת הצריכה ורצפת הצריכה לשירותי הבריאות לפי הוראות החוק המוצע בעבור שירות דיפרנציאלי, קרי לאותה שנה. בהתאם לתעריפון משרד הבריאות ובהתחשב בהסדרי סעיף 10 לחוק המוצע ההתחשבנות המפורטים בחוק המוצע.

מוצע לקבוע כי במקרה שבו אוחדו שני בתי חולים מוצע כי בעבור שירות אשפוז בית אחר ושירות אשפוז ציבוריים כלליים או יותר לבית חולים ציבורי כללי אחד, בית פנימי, כל בית חולים יודיע למנהל על בחירתו עד יום בעל תעודת רישום אחת לפי פקודת בריאות העם, יאוחדו 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התשלום, ולגבי שנת 2026 תקרות הצריכה ורצפות הצריכה שלהם, בהתאם לסכום - עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026), מבין שתי התקרות והרצפות כאמור. החלופות המפורטות להלן. מטרתן של החלופות היא לאזן בין פעילותן של קופות החולים ופעילותם של בתי החולים סעיף 11 לחוק המוצע הציבוריים הכלליים בתחום אשפוזי הבית ולהתאים אותם לאשפוזי הבית יתרונות משמעותיים הן בעבור לצורכי המטופלים:

המטופל והן בעבור מערכת הבריאות, ובהם שיפור חלופה א': המרת מיטות בתעודת רישום בית החולים בתוצאות הקליניות, צמצום סיבוכים רפואיים הנלווים הציבורי בעבור אספקת שירות אשפוז בית.

לאשפוז, שיפור חוויית המטופל באמצעות קבלת טיפול

בסביבה הביתית המוכרת לו, וכן הפחתת עומסים והגברת חלופה זו מבקשת לשלב את שירות אשפוז הבית הגמישות התפעולית של בתי החולים, בין השאר במצבי בתוך כללי ההתחשבנות והאסדרה החלים על שאר שירותי חירום. האשפוז.

978 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) בעבור שירות אשפוז בית פנימי - תשלם

קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי

מחיר מלא לפי תעריפון משרד הבריאות לאותו

שירות, אלא אם כן הודיעה קופת החולים לבית

החולים הציבורי הכללי, בתוך ארבע שעות

ממועד פניית בית החולים אליה, כי בכוונתה

לספק את השירות שלא באמצעות בית החולים;

(ב) בעבור שירות אשפוז בית אחר - תשלם

קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי מחיר

מלא לפי תעריפון משרד הבריאות לאותו שירות;

(ג) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך מבין

עובדי משרד הבריאות, ימיר מיטות בתעודת

רישומו של בית החולים הציבורי הכללי ממיטות

לאספקת שירות אשפוז במחלקות פנימיות או

ממיטות לאספקת שירות בריאות אחר, למיטות

לאספקת שירות אשפוז בית; המרה כאמור

תבוצע בהתאם למספר המיטות לאספקת שירות

אשפוז הבית שביקש בית החולים ושאושרו לו,

ובהתחשב ביחס שבין המחירים של שירותי

הבריאות הניתנים בקשר למיטות שיומרו לבין

המחירים של שירותי אשפוז הבית, לפי תעריפון

משרד הבריאות, לפי העניין;

דברי הסבר

במסגרת חלופה זו, בתי החולים הציבוריים הכלליים אך הסכום הכולל בעבור אספקת השירותים כאמור לא יוכלו להמיר מיטות אשפוז המופיעות בתעודת רישומם יעלה על 110% מסכום תקרת הצריכה של קופת החולים למיטות לצורך אספקת שירות אשפוז בית, ובהתאם לכך ובית החולים הציבורי הכללי שהופחת כמפורט להלן.

להפעיל את השירות ולגבות תשלום מקופות החולים נוסף על כך, כאמור לעיל, מוצע, לעניין חלופה א', כי בעבור אספקתו, בהתאם למחיר שייקבע בתעריפון משרד מיטות בתעודת רישומו של בית החולים הציבורי הכללי הבריאות ולכללי ההתחשבנות הקבועים בחוק המוצע. יומרו ממיטות לאספקת שירות אשפוז במחלקות פנימיות במקביל, בתי החולים הציבוריים הכלליים יתומרצו כחלק או ממיטות לאספקת שירות בריאות אחר, למיטות לאספקת מאותם כללי התחשבנות לפיתוח התשתיות הנדרשות שירות אשפוז בית, לפי העניין; המרה כאמור תבוצע להפעלת השירות בדרך של הגדלת תקרות הצריכה של בתי בהתאם למספר המיטות לאספקת שירות אשפוז הבית החולים בעבור אספקת שירותי אשפוז הבית. שביקש בית החולים ושאושרו לו, ובהתחשב ביחס שבין בהתאם לחלופה זו, מוצע כי בית החולים הציבורי המחירים של שירותי הבריאות הניתנים בקשר למיטות הכללי יהיה רשאי להחליט על דעת עצמו אם לספק את שיומרו לבין המחירים של שירותי אשפוז הבית, לפי שירותי הבריאות בדרך של אשפוז בית או בתוך כותלי בית תעריפון משרד הבריאות, לפי העניין.

החולים. ואולם בכל הנוגע לשירות אשפוז בית פנימי, בית עוד מוצע בהתאם לחלופה א', כי תקרת הצריכה של החולים יהיה רשאי לפעול כאמור רק אם קופת החולים קופת החולים לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות או לא הודיעה לבית החולים, בתוך ארבע שעות ממועד שירות בריאות אחר בבית החולים הציבורי הכללי תופחת הפנייה אליה, שבכוונתה לספק את שירות אשפוז הבית באופן יחסי למספר המיטות שהומרו למיטות לאספקת שלא באמצעות בית החולים (בין אם בעצמה ובין אם שירות אשפוז בית כאמור וההוראות של החוק המוצע באמצעות אחר). יחולו לפי תקרת הצריכה שהופחת ממנה הסכום האמור.

עוד מוצע, לעניין חלופה א' האמורה, כי בית החולים חלופה ב': קבלת תוספת תשלום בעבור פיתוח שירות הציבורי הכללי יחייב את קופת החולים בעבור שירות אשפוז בית.

אשפוזי בית פנימי ושירות אשפוז בית אחר, במחיר המלא

בעבור השירות שניתן בהתאם לתעריפון משרד הבריאות,

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 979

(ד) תקרת הצריכה של קופת החולים לעניין

שירות אשפוז במחלקות פנימיות או שירות

בריאות אחר בבית החולים הציבורי הכללי

תופחת באופן יחסי למספר המיטות שהומרו

למיטות לאספקת שירות אשפוז בית כאמור

בפסקת משנה (ג);

(ה) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב), סך

התשלום שתשלם קופת החולים לבית החולים

הציבורי הכללי בעבור שירות אשפוז בית פנימי

או שירות אשפוז בית אחר, לפי העניין, לא יעלה

על 110% מסכום תקרת הצריכה שהופחת כאמור

בפסקת משנה (ד);

(2) הודיע בית החולים הציבורי הכללי כי הוא בוחר

בחלופה של קבלת תוספת תשלום בעבור פיתוח שירות

אשפוז בית -

(א) בעבור שירות אשפוז בית פנימי שקופת

החולים מספקת שלא באמצעות בית החולים -

יעביר משרד הבריאות לבית החולים הציבורי

הכללי תשלום בעד מבוטחים שיפנה לאשפוז

בית כאמור, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי

פסקת משנה (ג);

(ב) בעבור שירות אשפוז בית פנימי שקופת

החולים הודיעה לבית החולים שאין בכוונתה

לספק בהתאם לחלופה כאמור בפסקת משנה (א),

או בעבור שירות אשפוז בית אחר - יעביר משרד

הבריאות לבית החולים הציבורי הכללי תשלום

בעבור שירות אשפוז הבית כאמור, בהתאם

לאמות המידה שנקבעו לפי פסקת משנה (ג);

דברי הסבר

כיום, רק אחוז מצומצם מאשפוזי הבית מקורו בהפניה מוצע כי משרד הבריאות יחלק בכל אחת מהשנים ישירה ממחלקות האשפוז בבתי החולים. זאת, אף שקיים 2026 עד 2030 עשרה מיליון שקלים חדשים לצורך תמרוץ פוטנציאל משמעותי בהרבה של מטופלים שניתן להפנות ביצוע השירותים כמפורט להלן, בהתאם לאמות מידה אותם לאשפוז בית. חלופה זו נועדה לתמרץ בתי חולים שיקבע המנהל בהוראת מנהל שתפורסם באתר משרד ציבוריים כלליים להפנות מבוטחים לשירותי אשפוז בית הבריאות, בעבור אלה:

במקרים שבהם ביכולתה או בכוונתה של קופת החולים (1) הפניית מבוטח לשירות אשפוז בית פנימי שקופת להעניק אשפוז בבית המטופל. נוסף על כך, ההסדר נועד החולים מספקת שלא באמצעות בית החולים;

לאפשר פיתוח והרחבה של שירותי אשפוז בית במקרים

שבהם אין ביכולתה או בכוונתה של קופת החולים לספק (2) שירות אשפוז בית פנימי שקופת החולים הודיעה את השירות בעצמה, ובכך לתרום להרחבת שירותי אשפוז לבית החולים שאין בכוונתה לספק, בהתאם לאמות המידה הבית, על כל יתרונותיהם. כאמור לעיל, או בעבור שירות אשפוז בית אחר.

980 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) משרד הבריאות יחלק, בכל אחת מהשנים

2026 עד 2030, עשרה מיליון שקלים חדשים

לטובת התשלומים המפורטים בפסקאות משנה

(א) ו–(ב) בהתאם לאמות מידה שקבע המנהל

בהוראת מינהל שפרסם באתר האינטרנט של

משרד הבריאות.

(ג) בסעיף זה -

"שירות אשפוז בית אחר" - שירות אשפוז בית המסופק

כחלק ממתן שירות בריאות אחר;

"שירות אשפוז בית דיפרנציאלי" - שירות אשפוז בית

המסופק כחלק ממתן שירות דיפרנציאלי;

"שירות אשפוז בית פנימי" - שירות אשפוז בית המסופק

כחלק ממתן שירות אשפוז במחלקות הפנימיות.

תשלום בעד 12. (א) קופת חולים תשלם בעבור שירות דיפרנציאלי או שירות

שירותי בריאות בריאות אחר שצרכה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת

מהשנים 2026 עד 2030, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

דברי הסבר

סעיף 12 לחוק המוצע דיפרנציאלי מוצע לקבוע תשלום מופחת בשיעור של 60%,

כדי לשמור על פיזור הפעילות בין בתי החולים ובנוגע לשירות בריאות אחר מוצע לקבוע תשלום מופחת הציבוריים הכלליים השונים ועל יציבותם הפיננסית מצד בשיעור של 45% מהמחיר המלא של השירות בהתאם אחד, ומן הצד השני להבטיח תשלום הוגן בעד רכישת להיקף הצריכה בפועל שמעבר לתקרת הצריכה.

שירותי הבריאות בבתי החולים הציבוריים הכלליים תוך קבלת סכום מופחת על פעילות מעבר לתקרת הצריכה שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכישה בבית החולים, מפחיתה את התמריץ לבית החולים להגדיל את פעילותו מוצע לקבוע כי קופת החולים תהיה מחויבת לשלם את ובכך מרסנת את הרכש של קופת החולים בבית החולים רצפת הצריכה שנקבעה לה גם אם היקף שירותי הבריאות בהתאם למטרת ההסדר המוצע. כמו כן, הסדר זה משקף את שצרכה נמוך יותר מהרצפה שנקבעה. פונקציית העלות של בית החולים, מאחר שייצור פעילות על אף האמור, מוצע לקבוע כי במקרה שבו ראו נוספת מעבר לפעילות שייצר בית החולים בשנים הקודמות השרים כי בית החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק עולה לבית החולים פחות, שכן לפעילות זו הוצאה שולית לקופת החולים באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בלבד ביחס לכלל הפעילות בבית החולים.

בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל עוד מוצע לקבוע שבמקרה שבו צרכה קופת החולים שלהם לשירותים דיפרנציאליים ולשירותי בריאות אחרים שירות בריאות מסוג מסוים (מבין הסוגים שירות דיפרנציאלי שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ישולם או שירות בריאות אחר) מתחת לתקרת הצריכה שנקבעה המחיר המלא בעבור שירותים דיפרנציאליים ושירותי לשירות מסוג זה, ייווסף באותה שנה, לתקרת הצריכה בריאות אחרים שנצרכו בלבד. של סוג השירות האחר, ההפרש שבין הצריכה בפועל של כמו כן מוצע לקבוע את גובה התשלום בעד צריכת סוג השירות שאותו צרכה קופת החולים מתחת לתקרת שירותים מעל הרצפה ומתחת לתקרת הצריכה וכן לקבוע הצריכה ובין תקרת הצריכה שנקבעה לסוג שירות זה.

סכום מופחת בעד צריכה שמעבר לתקרת הצריכה שנקבעה הסדר זה נועד להגדיל את תקרת הצריכה בשירות לשירותים השונים. בריאות מסוים אשר מעבר לה משלמת קופת החולים לבית מוצע כי התשלום המופחת בעבור צריכת שירותים החולים סכום מופחת, אם בשירות הבריאות האחר היא מעל תקרת הצריכה, ייקבע באופן שונה לצריכת שירותים כלל לא הגיעה לתקרת הצריכה.

דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים, בהתאם לעלות

השולית השונה של שירותים אלה.כך, בנוגע לשירות

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 981

(1) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים

ושירותי בריאות אחרים עד לרצפת הצריכה - רצפת

הצריכה לאותה שנה, ואולם אם ראו השרים שבית

החולים הציבורי הכללי לא הסכים לספק לקופת

החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות

הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם

לשירותים דיפרנציאליים ולשירותי בריאות אחרים

שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת,

ישולם המחיר המלא בעבור שירותים דיפרנציאליים

ושירותי בריאות אחרים שנצרכו;

(2) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים

ושירותי בריאות אחרים מעבר לרצפת הצריכה ועד

לתקרת הצריכה - המחיר המלא בעבור שירותים

דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים שנצרכו;

(3) אם קופת החולים צרכה שירותים דיפרנציאליים

ושירותי בריאות אחרים מעבר לתקרת הצריכה - תקרת

הצריכה בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי

העניין:

(א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר

לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור - לא

יותר מ־60% מהמחיר המלא של השירות;

(ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר

לתקרת הצריכה שנקבעה לשירות כאמור - לא

יותר מ־45% מהמחיר המלא של השירות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צרכה קופת חולים מבית

חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030 -

(1) שירותים דיפרנציאליים בסכום הנמוך מתקרת

הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין

הצריכה בפועל ובין תקרת הצריכה, של שירותים אלה,

לתקרת הצריכה של שירות בריאות אחר;

(2) שירותי בריאות אחרים בסכום הנמוך מתקרת

הצריכה שנקבעה לשירותים אלה, ייווסף ההפרש שבין

הצריכה בפועל ובין תקרת הצריכה, של שירותים אלה,

לתקרת הצריכה של שירות דיפרנציאלי.

(ג) קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות

הפנימיות, בכל אחת מהשנים 2026 עד 2030, את סכום התקרה

כאמור בסעיף 3(א).

982 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

מועד התשלום 13. (א) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר

בעד שירותי מ־60 ימים מיום 1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת

בריאות

חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:

(1) 8.33% מרצפת הצריכה לאותה שנה שנקבעה

לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא

אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי

משרדיהם שהוסמכו לכך, לשלם את המחיר המלא

בעבור שירותי הבריאות שנצרכו בלבד, בשל כך שבית

החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי

בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה

הקודמת כאמור בסעיף 12(א)(1);

(2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;

(3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב

לעניין שירותי הבריאות המובאים בחשבון בתקרת

הצריכה ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן

ערערה קופת החולים על הודעת החיוב, בהתאם למנגנון

בירור לפי הוראת מינהל שקבע המנהל ושפרסם באתר

האינטרנט של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב

לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.

(ב) לא העבירה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי

את סכום התשלום הנדרש לפי סעיף קטן (א), או את סכום

התשלום בהתאם להוראות סעיף 12(ג), יחולו הוראות אלה:

דברי הסבר

סעיף 13 לחוק המוצע בירור לפי הוראת מינהל שפרסם המנהל באתר האינטרנט

כדי להתמודד עם בעיות תזרים מזומנים הקיימות של משרד הבריאות, ובית החולים לא השיב לערעור זה לבתי החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מאי–תשלום בהתאם להוראת המינהל כאמור.

במועד של קופות החולים, בין השאר, בשל מחלוקות מכיוון שייתכן שבשל הוראות אלה ישלמו קופות בין קופת החולים ובית החולים בנוגע להודעת החיוב החולים לבתי החולים כספים ביתר או בחסר, מוצע כי אם שהוגשה, מוצע לקבוע כללים בנוגע לתשלומים שאותם יתברר שאכן כך אירע, הכספים ששולמו ביתר או בחסר על קופת החולים להעביר לבית החולים. ישולמו או יוחזרו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי לפי המוצע, קופת החולים תחויב להעביר לבית כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי החולים לא יאוחר מ–60 ימים מיום 1 בחודש שבו קיבלה המתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, מהמועד שבו שלח בית הודעת חיוב מבית החולים את הסכום הגבוה מבין אלה: החולים הציבורי הכללי לקופת החולים את הודעת החיוב או מהמועד שבו שילמה קופת החולים את התשלום העודף

(1) 8.33% מרצפת הצריכה לאותה שנה שנקבעה לקופת לבית החולים הציבורי הכללי, לפי העניין.

החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה

קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו כדי להבטיח שקופות החולים יעמדו בהוראות לכך, לשלם את המחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנצרכו האמורות בעניין העברת התשלום בעד צריכת שירותי בלבד, בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים בריאות, מוצע לקבוע כי במקרה שבו קופת חולים לא שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה העבירה לבית חולים את הסכומים שעליה להעביר הקודמת כאמור בסעיף 12(א)(1) לחוק המוצע; בהתאם להוראות החוק המוצע, ייווסף על סכום שלא הועבר כאמור ריבית החשב הכללי עד מועד העברתו

(2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב; בפועל לבית החולים הציבורי הכללי, וכן יוסמכו השרים

(3) 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב, לקזז את הסכום שלא הועבר כאמור ממקורות המימון אלא אם כן הגישה קופת החולים ערעור בהתאם למנגנון של שירותי הבריאות כמשמעותם בסעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המועברים לקופות החולים, או מכספי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 983

(1) על סכום שלא הועבר כאמור תתווסף ריבית החשב

הכללי מהמועד האחרון לתשלום כאמור בסעיף קטן (א)

עד מועד העברתו בפועל לבית החולים הציבורי הכללי;

(2) השרים, לאחר שנתנו לקופת החולים ולבית

החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאים לבצע

קיזוז של הסכום שלא הועבר כאמור, ממקורות המימון

של שירותי הבריאות כמשמעותם בסעיף 13(א) לחוק

ביטוח בריאות ממלכתי ומכספי התמיכה המועברים

לקופת החולים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב,

ולהעבירו לבית החולים הציבורי הכללי.

(ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים

ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על

קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל

הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין,

בתוספת ריבית החשב הכללי, מהמועד שבו שילמה קופת

החולים סכומים עודפים כאמור, או מהמועד האחרון לתשלום

כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, בתוך 30 ימים מתום הליך

הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3).

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת

חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו

היא חייבת.

(ה) בסעיף זה, "ריבית החשב הכללי" - כמשמעותה בהודעה

בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן

לזמן ברשומות.

מטופל המיועד 14. קופת חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעבור שירות

להעברה אשפוז של מטופל המיועד להעברה, כמפורט להלן:

דברי הסבר

התמיכות המועברים לקופת החולים, ולהעביר את הסכום לבית החולים הציבורי הכללי (בפרק זה - מועד ההעברה שקוזז ישירות לבית החולים. המיועד) ועד היום הרביעי - מחיר מלא לפי תעריפון משרד סעיף 14 לחוק המוצע הבריאות. מוצע כי החל מהיום החמישי ממועד ההעברה המיועד עד ליום העשרים ושמונה, תשלם קופת החולים כיוון ששירותי בריאות מסוימים מסופקים בצורה 40% יותר מהמחיר המלא. עוד מוצע כי החל מהיום העשרים יעילה ונכונה יותר מבחינה רפואית מחוץ לבתי החולים ותשעה ממועד ההעברה המיועד, תשלם קופת החולים מחיר הציבוריים הכלליים, וכדי למקד את בתי החולים יום אשפוז מלא בלבד. הירידה חזרה למחיר יום מלא בלבד לפעילות אקוטית ולפנות את המשאבים הנדרשים לשם מהיום העשרים ותשעה כאמור נובעת מההנחה שאם קופת כך מפעילויות אחרות, מוצע לשמר את מערכת התמריצים החולים לא העבירה את המטופל למסגרת חלופית עד מועד שמעודדת את קופות החולים לספק שירותים אלה במסגרות זה, היא לא מצאה חלופה או שקיימת בעיה אינהרנטית אחרות. אחרת המונעת את ההעברה.

לפיכך מוצע לקבוע כי בשל המשך אשפוזו של מבוטח הוראה זו משקפת את האחריות של קופת החולים אשר לפי הוראות משרד הבריאות ניתן להעבירו מאשפוז לפתח שירותים אלה בקהילה ולהעביר את המבוטח, שהוא כללי למסגרת אחרת, וניתנה לקופת החולים הודעה של במצב בריאותי כאמור, מבית החולים הכללי למסגרת בית החולים כי ניתן לעשות כן אך הקופה לא דאגה למקום אחרת המתאימה לו.

העברה לאותו מטופל, תשלם קופת החולים לבית החולים

הציבורי הכללי מהיום הראשון שבו היה ניתן להעבירו מחוץ

984 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) מהיום הראשון שבו ניתן להעבירו מחוץ לבית

החולים הציבורי הכללי (בסעיף זה - מועד ההעברה

המיועד) עד היום הרביעי ממועד ההעברה המיועד -

לפי תעריפון משרד הבריאות;

(2) החל מהיום החמישי ממועד ההעברה המיועד

עד היום העשרים ושמונה ממועד ההעברה המיועד -

140% מתעריפון משרד הבריאות;

(3) החל מהיום העשרים ותשעה ממועד ההעברה

המיועד - לפי תעריפון משרד הבריאות.

תשלום בעד 15. על אף האמור בסעיף 20(א)(7), קופת חולים תשלם לבית חולים

שירותי רפואה ציבורי כללי בעד שירותי רפואה דחופה (מיון), את המחיר

דחופה (מיון)

המלא של השירות לפי תעריפון משרד הבריאות.

תשלום בעבור 16. קופת חולים לא תשלם בעבור שירות בריאות שנתן בית חולים

שירות בריאות ציבורי כללי מחוץ לשטח של בית החולים, אלא אם כן שירות

הניתן מחוץ לשטח

של בית חולים הבריאות כאמור ניתן בהתאם להסכם בין קופת החולים לבית

ציבורי כללי החולים כאמור או אם המנהל אישר לבית החולים לספק את

שירות הבריאות מחוץ לשטח בית החולים בהתאם לתנאי

האישור כאמור; לעניין זה, "שירות בריאות הניתן מחוץ לשטח

בית החולים" - לרבות מתן שירותי בריאות באמצעים מקוונים.

תשלום בעד 17. (א) על אף האמור בסעיף 12(א)(3), בעבור שירות דיפרנציאלי או

שירותי רפואה שירות בריאות אחר שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי

פרטית

כללי במסגרת שירותי רפואה פרטית, מעבר לתקרת הצריכה,

תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת

שלא יעלה על 10% מהמחיר המלא של השירות, לפי העניין.

דברי הסבר

סעיף 15 לחוק המוצע סעיף 16 לחוק המוצע

בשונה ממרבית סוגי הפעילות בבית חולים ציבורי מוצע לקבוע כי קופת חולים לא תשלם בעבור שירות כללי, לבית החולים השפעה מצומצמת יחסית על מספר בריאות שנתן בית חולים ציבורי כללי מחוץ לשטח בית הפונים לקבלת שירותי רפואה דחופה (מיון), וממילא החולים, אלא אם כן שירות הבריאות כאמור ניתן בהתאם לא קיים חשש לשימוש יתר על ידי בית החולים בסוג להסכם בין קופת החולים לבית החולים כאמור או אם פעילות זה. לכן מוצע, בסעיף 20(א)(7) לחוק המוצע, להחריג המנהל אישר לבית החולים לספק את השירות מחוץ תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון) מתחולת ההסדר לשטח בית החולים בהתאם לתנאי האישור כאמור. מוצע המוצע כיוון שאין הצדקה לקבוע לגביו הסדר המרסן את לקבוע לעניין זה כי "שירות בריאות הניתן מחוץ לשטח בית השימוש בו. בהמשך לאמור, המערכת הקהילתית רוויה החולים" יכלול גם מתן שירותי בריאות באמצעים מקוונים.

בפתרונות שהם תחליפיים לקבלת שירות במרכז לרפואה סעיף 17 לחוק המוצע

דחופה (מלר"ד), אשר ביכולתם לצמצם את העומסים בבתי

החולים ולספק שירות איכותי וזמין יותר. עם זאת, מוצע שירותי הרפואה הפרטית הניתנים בבתי החולים לקבוע כי על אף האמור בסעיף 20(א)(7) לחוק המוצע, קופת הציבוריים הכלליים כלולים כיום בהסדר ההתחשבנות חולים תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותי רפואה המוצע. עם זאת, בשל השוני בשירותים אלה והרצון לרסן דחופה (מיון), את המחיר המלא של השירות לפי תעריפון את הפעלתם בשל ההחצנות השליליות שיש לשירותים משרד הבריאות. זאת, כדי להבטיח שלא יינתנו הנחות אלה על שירותי הרפואה הציבורית בישראל, מוצע לקבוע הסכמיות לשירותים האמורים במסגרת הסכמים שנחתמים כי במקרה שבו צרכה קופת החולים שירות דיפרנציאלי בין קופות החולים לבתי החולים. או שירות בריאות אחר בבית חולים ציבורי כללי במסגרת

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 985

(ב) לא יפחת היקף החשבונות שבעבורם משולם סכום

מופחת כאמור בסעיף קטן (א) שייוחס לצריכת שירותי הרפואה

הפרטית, מסכום השווה לחלקה היחסי של קופת החולים

בצריכת שירות הרפואה הפרטית במחיר מלא מכלל צריכת

השירותים הדיפרנציאליים או שירותי הבריאות האחרים, לפי

העניין, במחיר מלא, במכפלת כלל החשבונות שבעדם משולם

סכום מופחת כאמור.

התחשבנות בין 18. בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות

בית חולים לתאגיד רשות מקומית, שבמסגרתו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת

בריאות

היקף החשבונות שבעבורם משולם סכום מופחת כאמור

בסעיף 12(א)(3) שייוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה

ל־48%.67 מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת

כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, לגבי בית חולים כאמור

ולגבי תאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2026

עד 2030, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום

מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות

לטעון את טענותיהם.

הסכם בין קופת 19. (א) על אף האמור בחוק זה, בית חולים ציבורי כללי וקופת

חולים לבית חולים רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר

חולים ציבורי

כללי בדבר שיטת להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בבית החולים

ההתחשבנות (בסעיף זה - ההסכם), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

ביניהם

דברי הסבר

שירותי רפואה פרטית, מעבר לתקרת הצריכה, תשלם קופת הבריאות מסכום השווה ל–48%.67 מכלל החשבונות החולים לבית החולים הציבורי הכללי את תקרת הצריכה שבעדם משולם סכום מופחת כאמור. כמו כן מוצע להסמיך בתוספת סכום מופחת שלא יעלה על 10% מהמחיר המלא את השרים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים כאמור ולתאגיד של השירות. בריאות הפועל בתחומו, לגבי כל אחת מהשנים 2026 עד כדי להבטיח כי התשלום המופחת כאמור ישולם 2030, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום בגין הפעילות הפרטית בבית החולים ולא בגין הפעילות מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הציבורית, מוצע לקבוע כי לא יפחת היקף החשבונות הזדמנות לטעון את טענותיהם.

שבעבורם משולם סכום מופחת כאמור לעיל שייוחס לצריכת לסעיף 19 לחוק המוצע

שירותי הרפואה הפרטית, מסכום השווה לחלקה היחסי בהמשך להסדרי ההתחשבנות שנקבעו בחקיקה בעבר, של קופת החולים בצריכת שירות הרפואה הפרטית במחיר מוצע, גם הפעם, לתת לקופת חולים ובית חולים ציבורי מלא מכלל צריכת השירותים הדיפרנציאליים או שירותי כללי אפשרות, תחומה ומוגבלת בזמן, לקבוע בהסכם בכתב הבריאות האחרים, לפי העניין, במחיר מלא, במכפלת כלל ביניהם הסדר התחשבנות השונה מהקבוע בהסדר המוצע, החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור. ובלבד שימלא אחר התנאים המפורטים בסעיף המוצע.

סעיף 18 לחוק המוצע זאת, כדי להגדיל את חופש הפעולה של בתי החולים

במטרה להסדיר את ההתחשבנות בין בתי החולים ושל קופות החולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת הממשלתיים או העירוניים לתאגידי הבריאות ולמנוע ההתחשבנות ביניהם תוך יצירת מנגנונים של חלוקת העמסה מוגברת של שיעורי תשלומים מופחתים על בית סיכונים. עם זאת, מוצע לקבוע הוראות שאותן חייבים חולים כאמור ובכך לגרום לו לגירעונות, מוצע לקבוע כי הצדדים להטמיע בהסכם שביניהם והוראות שעליהן לא בבית חולים שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף רשאים הצדדים להסכם להתנות, וזאת כדי להביא ליישום החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת שיוחס לתאגידי עקרונות המדיניות הקבועים בחוק המוצע. ככל שהסכם 986 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) ההסכם יקבע כי יינתנו למבוטחי קופת החולים

שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב

מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ותנאי ההסכם

יאפשרו את מתן השירותים ברמה נאותה ובאיכות

ובזמינות כאמור;

(2) ההסכם יכלול את רכיבי ההתחשבנות בין

בית החולים לקופת החולים, ובכלל זה פירוט בדבר

השינויים לעומת ההסדר הקבוע בחוק זה, הנחות

תעריף והוראות מהסכמים קודמים שממשיכות לחול;

(3) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת

שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים,

בשנה מסוימת משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה

שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תיערך

ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות

חוק זה;

(4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ה' בטבת

התשצ"א (31 בדצמבר 2030);

(5) במסגרת ההסכם בית החולים יהיה רשאי לתת

לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות

המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות

בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, "מחזור

ההתחשבנות" - סך ההיקף הכספי של שירותי הבריאות

שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה, שרוכשת קופת

החולים מבית החולים;

(6) ההסכם יקבע כי סך התשלום שקופת החולים

תשלם לבית החולים בעד רכישת שירותי בריאות, בכל

שנה, לא יפחת מרצפת הצריכה כאמור בסעיף 7;

(7) ההסכם יכלול את הוראות סעיפים 3, 13, 14, 15

ו־17 ולא יתנה על ההוראות האמורות.

(ב) העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א), לרבות

שינויים ותוספות להסכם שייערכו במהלך תקופת ההסכם,

יועברו לשרים או למי שהם הסמיכו לכך מבין עובדי

משרדיהם, לא יאוחר מתום 7 ימים מהמועד שבו נחתם

ההסכם, השינוי להסכם או התוספת להסכם, לפי העניין.

דברי הסבר

כאמור יכלול סעיף הנוגד את ההוראות האמורות, אותו כך לקופת החולים ולבית החולים, והשרים רשאים, לאחר סעיף יהיה בבחינת סעיף בטל. שנתנו לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את מוצע לקבוע כי ההסכמים יועברו לשרים וכי ככל ההסכם כולו מנימוקים שירשמו.

שסברו השרים שההסכם אינו עומד בהוראות, יודיעו על

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 987

(ג) סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף זה,

יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים

מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר

שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את

ההסכם כולו מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם

כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.

אי־תחולה על 20. (א) הוראות חוק זה לא יחולו על -

שירותי בריאות

מסוימים (1) שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו בחוק

התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-197014;

(2) שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו בחוק

עובדים זרים, התשנ"א-199115, הכלול במסגרת סל

השירותים שקבע שר הבריאות לפי סעיף 1ד לחוק

האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל

לפי אשרה ורישיון לישיבה ארעי מסוג א/,1 כאמור

בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-197416;

(3) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת

חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" - חייל

בשירות חובה כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "חייל"

שבחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-195517, למעט חייל

בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור

בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(4) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת

חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי

חוק, הסכם או חוזה ביטוח;

(5) שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח

כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(6) שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים בפרט

22א לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות

סעיפים 15 ו־19(א)(7);

דברי הסבר

סעיף 20 והתוספת לחוק המוצע הפחתת ערך השירותים שהוחרגו מתקרות הצריכה

בדומה להסדרי התחשבנות קודמים, מוצע לקבוע המחושבות בהתאם להסדר וכן כי כלל המונחים המוצעים כי הסדר ההתחשבנות לפי החוק המוצע לא יחול על בחוק זה לא יחולו על השירותים המוחרגים. בכלל זה השירותים המנויים בסעיף המוצע, ובכלל זה על שירותי המונח צריכה לא יכלול צריכה של שירותים המוחרגים בריאות המנויים בתוספת לחוק המוצע. עוד מוצע להסמיך לפי הסעיף המוצע.

את השרים לשנות, בצו, את התוספת לחוק המוצע. עוד מוצע להסמיך את השרים לקבוע, בצו, שיעורי יובהר כי החרגתם של שירותי בריאות מהסדר תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת השירותים ההתחשבנות המוצע, בהתאם לסעיף המוצע, משמעותה שהוחרגו כאמור.

14 ס"ח התש"ל, עמ' 126.

15 ס"ח התשנ"ה, עמ' 112.

16 ק"ת התשל"ד, עמ' 1517.

17 ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

988 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים

במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת

הפחתות), התשע"ג-201318;

(9) שירות בריאות המנוי בתוספת;

(10) שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה

בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע,

בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים

כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות

מאפיינים מיוחדים.

(ג) השרים רשאים, בצו, לשנות את התוספת.

הרחבת תחולה 21. על אף האמור בסעיף 20(א)(5), הוראות חוק זה יחולו גם לגבי

לעניין נמצאים שירותי בריאות שניתנים למטופל שנרשם להסדר מיוחד,

בישראל שאינם

מבוטחים כאילו היה מבוטח.

סייג לתחולת סעיף 22. הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח.

9 לחוק הפיקוח

פרסום רשימת בתי 23. המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום

חולים ציבוריים כ"ב בניסן התשפ"ו (9 באפריל 2026), את רשימת בתי החולים

כלליים

שמתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בהגדרה "בית חולים

ציבורי כללי".

ביצוע ותקנות 24. (א) השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין

תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

דברי הסבר

סעיף 21 לחוק המוצע רצפות צריכה, יחולו למרות הוראות סעיף 9 לחוק הפיקוח,

כאמור, מוצע להחיל את הוראות החוק המוצע, בשינויים וזאת אף על פי שחוק הפיקוח הוחל על שירותי הבריאות.

המפורטים לעיל בדברי ההסבר לסעיף 2 לחוק המוצע, גם לגבי סעיף 23 לחוק המוצע

שירותי בריאות שניתנים למטופל שנרשם להסדר מיוחד. כיוון כפי שפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 1 לחוק שסעיף 20(א)(5) מחריג מתחולתו של החוק המוצע שירותים המוצע, מוצע לקבוע תנאים שונים שנדרשים להתקיים הניתנים לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בבית חולים, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, כדי שיבוא בריאות ממלכתי, מוצע לקבוע כי ההחרגה האמורה לא תחול בגדר בית חולים ציבורי כללי לצורך החוק מוצע. כאמור לגבי מטופל שנרשם להסדר מיוחד. לעיל, אחד מהתנאים הנדרשים הוא התנאי ולפיו סך כל סעיף 22 לחוק המוצע התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבית החולים סעיף 9 לחוק הפיקוח קובע שאם "הוחל חוק זה על על שירותי בריאות בשנת 2025 עולה על 0.25% מתוך סך מצרך או שירות, לא יחולו עליו הוראות כל חיקוק אחר כל התשלומים ששילמו כלל קופות החולים לבתי חולים המסדיר קביעת מחיר ושינוי מחיר; ואולם אם לפי החיקוק כלליים על שירותי בריאות בשנת .2025 מכיוון שלצורך האחר טעונה קביעת המחיר או שינויו אישורים שנקבעו בדיקת התקיימות תנאי זה בכל בית חולים נדרשים בו, תהיה הקביעה לפי חוק זה טעונה אישור גם לפי נתונים שאינם ברשות הכלל, מוצע להטיל על המנהל החיקוק האחר". מכיוון ששירותי הבריאות שונים בעיקרם לפרסם, באתר האינטרנט של משרד הבריאות, עד יום כ"ב משירותים רגילים הניתנים לצרכנים פרטיים על ידי גופים בניסן התשפ"ו (9 באפריל 2026), את רשימת בתי החולים מסחריים הפועלים למטרות רווח, ואסדרתם של התשלומים שייחשבו בית חולים ציבורי כללי לפי החוק המוצע.

והתחשבנות בעבור שירותי הבריאות במסגרת החוק המוצע סעיף 24 לחוק המוצע

ובמסגרת חוק הפיקוח היא נדבך משמעותי בתכנון מערכת מוצע לקבוע כי השרים ממונים על ביצוע החוק הבריאות הציבורית, מוצע לקבוע שהוראות החוק המוצע, המוצע והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע ובכלל זה הוראות הנוגעות לקביעת תשלום מופחת ותשלום 18 ק"ת התשע"ג, עמ' 1268.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 989

(ב) שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של

בתי החולים הציבוריים הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד

האוצר, בכל עניין הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות.

תחילה ותחולה 25. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026)

והוראותיו יחולו על שירותי בריאות שצרכה קופת חולים

בבית חולים ציבורי כללי עד יום ה' בטבת התשצ"א 31(

בדצמבר)2030.

תחילתם של 26. על אף האמור בסעיף 23(א) לחוק הפיקוח, תחילתם של

שינויים בתעריפון שינויים בתעריפון משרד הבריאות שפורסמו באתר האינטרנט

משרד הבריאות -

הוראת שעה

דברי הסבר

לביצועו. כמו כן מוצע לקבוע כי שר הבריאות רשאי לקבוע לנוכח האמור, הסדר ההתחשבנות שנקבע במסגרת הוראות בדבר חובת דיווח של בתי החולים הציבוריים חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלליים למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בכל עניין הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018), התשע"ז-,2016 הנוגע לעלויות מתן שירותי הבריאות. קבע כי החל משנת 2017, תיקבע הנחה סטטוטורית אחידה סעיף 25 לחוק המוצע שתינתן "מהשקל הראשון" המשולם על ידי קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, על מחירי תעריפון מכיוון שההתחשבנות בין בתי החולים הכלליים משרד הבריאות, בשיעור של 18.5% - השיעור הממוצע לקופת החולים היא שנתית וקיים קושי תפעולי ומהותי של ההנחות שנתנו אז בתי החולים הציבוריים הכלליים להחיל את הסדר ההתחשבנות המוצע שלא מתחילת לקופות החולים. זאת, כהסדר נוסף שאינו תלוי בתקרות שנה תקציבית, מוצע לקבוע את מועד תחילתו של החוק הצריכה שנקבעו בחוק האמור. הנחה זו הוחלה גם בחוקי המוצע למפרע כך שיחול החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו ההתחשבנות הבאים שנחקקו לאחר מכן.

(1 בינואר 2026), ואת תחולת ההוראות הקבועות בו על

שירותי בריאות שנצרכו על ידי קופת חולים בבית חולים בהמשך לכך, במסגרת חוק ההתחשבנות 2021 הוגדלה ציבורי כללי עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030). ההנחה מהשקל הראשון לשיעור של 20%, ובמקביל נקבע בהחלטת ממשלה מס' 230, מיום כ"ג באב התשפ"א סעיף 26 לחוק המוצע (1 באוגוסט 2021) שעניינה הסדרת כללי ההתחשבנות בין החוק המוצע אינו קובע מחדש את ההסדר שקבע קופות החולים לבתי החולים לשנים 2021 עד 2025, כי ככל הבחנה בין "תקרות הצריכה ברוטו" לבין "תקרות הצריכה שהמלצות של ועדת המחירים לפי חוק הפיקוח (בפרק זה נטו" שהיה קיים בחוקי התחשבנות קודמים, המכונה - ועדת המחירים) יתמכו בכך שניתן לצמצם את ההנחה "ההנחה מהשקל הראשון", ולפיו כל שירות רפואי הניתן על מהשקל הראשון לשיעור הנמוך מ־%,8 השרים יפעלו ידי בית חולים ציבורי כללי ומוגדר כחלק מההתחשבנות בהתאם לסמכותם בחוק ההתחשבנות 2021 כדי לצמצם בחוק, יינתן בהנחה קבועה מהמחיר הרשמי שבתעריפון את ההנחה כאמור. זאת במטרה להביא להלימה בין מחירי משרד הבריאות, גם אם הפעילות בוצעה מתחת לתקרה. השירותים לבין עלויות הייצור בפועל, בלא צורך בהנחה סטטוטורית כאמור.

כפי שתואר לעיל, במסגרת הסדרי ההתחשבנות

הקודמים, מאז 1997 ניתנה לקופות החולים ובתי החולים בשנים האחרונות מתקיימת עבודה מקצועית במשרדי האפשרות להתנות על ההסדר שבחקיקה בהסכמים פרטניים הבריאות והאוצר של עדכון תעריפון משרד הבריאות באופן בין קופות החולים לבתי החולים הציבורים הכלליים. שיתאים לעלויות בפועל של בתי החולים. אף ששירותי הסכמים אלה התאפיינו במתן הנחות משמעותיות ביחס בריאות רבים תומחרו מחדש, עבודה זו נתקלת בקשיים למחירים המפוקחים וגידול בהיקף השירותים הנרכשים. מסיבות שונות, שאחת מהן היא ההנחה מהשקל הראשון, התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, הובילה לאורך השנים אשר יוצרת קושי בהטמעת העדכונים, מכיוון שעל כל לפערים משמעותיים בין מחירי השירותים כפי שנקבעו התאמה לעלות השירותים הנכונה, חלה חובת מתן הנחה בתעריפון משרד הבריאות לפי חוק הפיקוח לבין המחירים סטטוטורית אשר עלולה לפגוע בבתי החולים ובאספקת האפקטיביים של השירותים בפועל כפי שבאו לידי ביטוי השירותים, וכן קושי בכניסה של שירותים חדשים לסל בהסכמים האמורים. הבריאות שמיד לאחר תמחור בהתאם למתודולוגיה, גם עליהם חלה ההנחה מהשקל הראשון.

990 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

של משרד הבריאות במהלך התקופה שמיום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 25

עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026), תהיה ביום התחילה כאמור; ואולם לעניין

עבירה לפי חוק הפיקוח, תהיה תחילתם של שינויים כאמור בתעריפון משרד הבריאות,

בהתאם להוראות סעיף 23(א) האמור.

דברי הסבר

לפיכך, מוצע לצאת למהלך משולב שבו לא תיקבע הראשון בצידה, משמעו הגדלת הוצאות קופות החולים מחדש ההנחה מהשקל הראשון בחוק המוצע, ובמקביל בסכום עצום של כמיליארד שקלים חדשים בלי כל הצדקה יבוצע תמחור מחדש של התעריפון כך שישקף את העלויות בהתחשב בעלות השירותים.

הנכונות של סך השירותים הרפואיים. בהתחשב בחסרונות של ההנחה מהשקל הראשון

מטרת המהלך היא ליצור התאמה בין עלות השירות אל מול היתרונות בעדכון מחירון משרד הבריאות באופן לתמחור השירות, באופן שיבטיח כי השירותים שיינתנו שיתאם את עלויות שירותי הבריאות בפועל, מוצע בהצעת בבתי החולים הציבוריים הכלליים יתאמו לצרכים חוק זו להעדיף את החלת המחירים המעודכנים של הקליניים, חלף שיקול של מנועי רווח כלכליים אשר נובעים תעריפון משרד הבריאות למפרע, בדומה להחלת החוק מתמחור לא מדויק, ומנגד שירותים הנדרשים קלינית שלא המוצע, החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) כך סופקו או סופקו בכמות לא מספקת בשל תמחור נמוך, יקבלו שכלל הסדרי ההתחשבנות יחולו החל מתאריך זה.

תעדוף גבוה יותר בתוך בית החולים. סעיף 23(א) לחוק הפיקוח קובע כי "תחילתם של צו

למרות הניסיונות, עבודת ועדת המחירים התעכבה או היתר לפי חוק זה יכול שתקדם ליום פרסומם ברשומות, ותהליך עדכון תעריפון משרד הבריאות לא הסתיים אם הצו או ההיתר, לפי העניין, פורסמו קודם לכן בשני עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), והוועדה עיתונים יומיים לפחות, מהם אחד בשפה הערבית; פורסם צפויה לסיים את עבודתה עד יום י"ג בניסן התשפ"ו צו או היתר בעיתונים כאמור, תהיה תחילתו ביום הפרסום (31 במרץ 2026). כך, נוצר מצב שבו במהלך תקופת שלושת בעיתונים כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה החודשים הראשונים של שנת 2026, יחולו מחירי תעריפון הנוסח המחייב". לפי הסעיף האמור, לא ניתן להחיל את גבוהים, בלא חוק ש"יתקן" זאת רטרואקטיבית ויחיל הנחה קביעתם של מחירים לפי חוק הפיקוח למפרע.

בפועל מכיוון שחוק ההתחשבנות 2021 שהחיל את ההנחה לנוכח האמור, מוצע לקבוע כי על אף ההוראה מהשקל הראשון כבר לא חל על שירותים שמספקים בתי האמורה בחוק הפיקוח, תחילתם של שינויים בתעריפון החולים הציבוריים הכלליים החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו משרד הבריאות שפורסמו באתר האינטרנט של משרד (1 בינואר 2026). הבריאות במהלך התקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו 1( אם העדכון של תעריפון משרד הבריאות יחול רק בינואר 2026) עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026), החל מתחילת חודש אפריל 2026 (המועד הצפוי להשלמת תהיה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). עם זאת, הליך חקיקת החוק המוצע בכנסת ולהשלמת עבודת ועדת מוצע להבהיר כי בכל הנוגע לעבירות פליליות לפי חוק המחירים), בתי החולים הציבוריים הכלליים יהיו רשאים הפיקוח, תהיה תחילתם של השינויים כאמור בתעריפון לחייב את קופות החולים במהלך החודשים ינואר עד מרץ משרד הבריאות בהתאם להוראות סעיף 23(א) לחוק בשנת 2026 לפי מחירי תעריפון גבוהים באופן שאינו משקף הפיקוח כאמור.

את עלויות שירותי הבריאות. תשלום לפי תעריפון משרד

הבריאות לא מעודכן כאמור, בלא הוראה של הנחה מהשקל

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 991

תוספת

סעיף 20(א)(9)

שירותי בריאות מוחרגים

שם השירות קוד השירות

1 תוספת בעד האבזר להשתלת סוגר אוזניות עלייה שמאלי L0167

2 תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לנפגעי חוט L0168

שדרה

3 תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב סרעפתי לחולי ALS L0169

4 תוספת בעד Y90 לטיפול קרניתי פנימי, SITR, בגידולי כבד L0280

באמצעות Y90

5 תוספת בעד האבזר לתיקון מלעורי של המסתם הדו–נציפי L0300

6 תוספת בעד משאבה להזרקה תת–עורית של אפומורפין L0797

7 תוספת בעד האבזר להשתלת קוצב לגירוי עצב שדרתי/ L4583

שורשי/היקפי

8 תוספת בעד דפיברוטייד, מבוגר, תעריף למחזור טיפול L9638

9 תוספת בעד דפיברוטייד, דפיטליו, ילד, תעריף למחזור טיפול L9639

10 צילום שיניים - סטטוס מלא D0210

11 צילום פריאפיקלי D0220

12 צילום פריאפיקלי, כל שן נוספת D0230

13 צילום אוקולוזלי D0240

14 צילום פנורמי D0330

15 סילוק אבנית, מבוגר, לכל הפה, כולל הדרכה D1110

16 סילוק אבנית, ילד, לכל הפה, כולל הדרכה D1120

17 טיפול מקומי בלכת פלואוריד, תעריף לכל הפה D1206

18 טיפול מקומי בג'ל פלואוריד, תעריף לכל הפה D1208

19 איטום חריצים, לשן D1351

20 שומר מקום קבוע - התקנה D1510

21 שחזור אמלגם - משטח 1, משנן ראשוני/קבוע D2140

22 שחזור אמלגם - 2 משטחים, משנן ראשוני/קבוע D2150

23 שחזור אמלגם - 3 משטחים, משנן ראשוני/קבוע D2160

24 מחזור אמלגם - 4 משטחים או יותר, משנן ראשוני/קבוע D2161

992 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שם השירות קוד השירות

25 שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן קדמית D2330

26 שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן קדמית D2331

27 שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן קדמית D2332

28 שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן קדמית D2335

29 שחזור מחומר מרוכב, כותרת שן קדמית D2390

30 שחזור מחומר מרוכב - משטח 1, שן אחורית D2391

31 שחזור מחומר מרוכב - 2 משטחים, שן אחורית D2392

32 שחזור מחומר מרוכב - 3 משטחים, שן אחורית D2393

33 שחזור מחומר מרוכב - 4 משטחים או יותר, שן אחורית D2394

34 כתר על בסיס שרף, מוכן בצורה לא ישירה, מבושל D2710

35 כתר חרסינה מאוחה למתכת חצי אצילה, הכנה והתקנה D2752

36 הדבקה חוזרת של כתר משחזר D2920

37 בניית תווך, כולל פינים לסוגיהם D2950

38 מבנה יצוק בתוספת לכתר D2952

39 כיפת שורש, הכנה והתקנה D2975

40 כתר - תיקון והתקנה D2980

41 קיטוע מוך שן נשירה או קבועה D3220

42 טיפול שורש - שן נשירה, מילוי בחומר נספג, לא כולל שחזור D3230

סופי

43 טיפול שורש - שן קדמית, לא כולל שחזור סופי D3310

44 טיפול שורש - שן מלתעה, לא כולל שחזור סופי D3320

45 טיפול שורש - שן טוחנת, לא כולל שחזור סופי D3330

46 טיפול שורש חוזר - שן קדמית D3346

47 טיפול שורש חוזר - שן מלתעה D3347

48 טיפול שורש חוזר - שן טוחנת D3348

49 אפקסיפיקציה D3351

50 כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן קדמית, כולל סתימה D3410

רטרוגרדית

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 993

שם השירות קוד השירות

51 כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן מלתעה, שורש D3421

ראשון, כולל סתימה רטרוגרדית

52 כריתת חוד השורש, אפיקואקטומי - שן טוחנת, שורש ראשון, D3425

כולל סתימה רטרוגרדית

53 כריתת שורש D3450

54 פיצול שורשים, המיסקציה, לא כולל טיפול שורש D3920

55 ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 4 שיניים או יותר צמודות D4210

ברבע פה

56 ג'ינג'יבקטומיה/ג'ינג'יבופלסטיה - 1 עד 3 שיניים צמודות D4211

ברבע פה

57 הרמת מתלה עם החלקת שורשים, רבע פה D4240

58 הארכת כותרת D4249

59 הקצעת שורשים, 4 שיניים או יותר ברבע פה D4341

60 תותבת שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5110

61 תותבת שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5120

62 תותבת מיידית שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5130

63 תותבת מיידית שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5140

64 תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה D5211

65 תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס שרף, הכנה והתאמה D5212

66 תותבת חלקית עליונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה D5213

והתאמה

67 תותבת חלקית תחתונה נשלפת - יציקת מתכת, הכנה D5214

והתאמה

68 תותבת חלקית עליונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה D5225

69 תותבת חלקית תחתונה נשלפת - בסיס גמיש, הכנה והתאמה D5226

70 תותבת חלקית חד–צדדית נשלפת - יציקת מתכת, הכנה D5281

והתאמה

71 התאמת תותבת שלמה עליונה נשלפת D5410

72 התאמת תותבת שלמה תחתונה נשלפת D5411

73 התאמת תותבת חלקית עליונה נשלפת D5421

74 התאמת תותבת חלקית תחתונה נשלפת D5422

75 תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת D5511

994 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שם השירות קוד השירות

76 תיקון שבר בבסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת D5512

77 החלפת שן שבורה/חסרה בתותבת שלמה נשלפת, תעריף לשן D5520

78 תיקון בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת משרף D5611

79 תיקון בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת משרף D5612

80 תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית תחתונה נשלפת D5621

81 תיקון שלד יצוק של תותבת חלקית עליונה נשלפת D5622

82 תיקון/החלפת וו בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לוו D5630

83 החלפת שן שבורה בתותבת חלקית נשלפת, תעריף לשן D5640

84 הוספת שן לתותבת חלקית נשלפת D5650

85 הוספת וו לתותבת חלקית נשלפת D5660

86 הוספת שן/וו לתותבת חלקית נשלפת, שן/וו שני ומעלה D5699

באותה ישיבה

87 חידוש בסיס תותבת שלמה עליונה נשלפת D5710

88 חידוש בסיס תותבת שלמה תחתונה נשלפת D5711

89 חידוש בסיס תותבת חלקית עליונה נשלפת D5720

90 חידוש בסיס תותבת חלקית תחתונה נשלפת D5721

91 ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במרפאה D5730

92 ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במרפאה D5731

93 ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במרפאה D5740

94 ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במרפאה D5741

95 ריפוד תותבת שלמה עליונה נשלפת, במעבדה D5750

96 ריפוד תותבת שלמה תחתונה נשלפת, במעבדה D5751

97 ריפוד תותבת חלקית עליונה נשלפת, במעבדה D5760

98 ריפוד תותבת חלקית תחתונה נשלפת, במעבדה D5761

99 תותבת ביניים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5810

100 תותבת ביניים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5811

101 תותבת ביניים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5820

102 תותבת ביניים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5821

103 תותבת על שורשים שלמה עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5863

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 995

שם השירות קוד השירות

104 תותבת על שורשים חלקית עליונה נשלפת, הכנה והתאמה D5864

105 תותבת על שורשים שלמה תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5865

106 תותבת על שורשים חלקית תחתונה נשלפת, הכנה והתאמה D5866

107 החלפת חלק שניתן להחלפה במחבר חצי מדויק או מדויק, D5867

רכיב זכרי/נקבי, על שן לתותבת נשלפת

108 התאמת תותבת נשלפת לחיבור רכיבי מחבר לאחר החדרה D5875

כירורגית של שתל דנטלי

109 שתל דנטלי, שלב א': החדרה כירורגית של גוף השתל D6010

110 שתל דנטלי, שלב ב': חשיפת השתל לחיבור כיפת ריפוי/מבנה D6011

111 מבנה מחבר חצי מדויק על שתל לתותבת נשלפת, הכנה D6052

והתקנה, כולל התקנת רכיבי המחבר

112 מבנה טרומי לשתל דנטלי D6056

113 החלפת חלק במחבר חצי מדויק או מדויק, רכיב זכרי/נקבי, D6091

על שתל/מבנה לשתל התומך בתותבת

114 הדבקה חוזרת של כתר נתמך שתל/שן שנפל D6092

115 הוצאה כירורגית של שתל דנטלי D6100

116 תותבת שלמה עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על D6110

שתלים, הכנה והתאמה

117 תותבת שלמה תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על D6111

שתלים, הכנה והתאמה

118 תותבת חלקית עליונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על D6112

שתלים, הכנה והתאמה

119 תותבת חלקית תחתונה נשלפת נתמכת שתלים/מבנים על D6113

שתלים, הכנה והתאמה

120 עקירה, שארית כותרתית - שן נשירה, תעריף לשן D7111

121 עקירה, שן שבקעה או שורש חשוף, תעריף לשן D7140

122 עקירה כירורגית - שן שבקעה לחלל הפה, הדורשת הרמת D7210

מתלה, תעריף לשן

123 עקירה כירורגית - שן כלואה ברקמה רכב, תעריף לשן D7220

124 עקירה כירורגית - שן כלואה חלקית ברקמה קשה, תעריף לשן D7230

996 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שם השירות קוד השירות

125 עקירה כירורגית - שן כלואה במלואה ברקמה קשה, תעריף D7240

לשן

126 קיבוע שיניים או החזרה למכתשית לאחר חבלה D7270

127 חשיפת שן כלואה מסיבות אורתודונטיות, כולל הדבקת D7280

סמכים

128 אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה D7310

129 אלבאולופלסטיקה עם עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה D7311

130 אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 4 שיניים או יותר ברבע פה D7320

131 אלבאולופלסטיקה בלא עקירות, 1 עד 3 שיניים ברבע פה D7321

132 העמקת הוסטיבולום, וסטיבולופלסטי, ריפוי שניוני D7340

133 כריתת ציסטה בלסת D7450

134 פרנולקטומי D7960

135 טיפול אורתודונטי מניעתי, כולל על ידי סנטרון D8050

136 יישור שיניים מלא למשנן עלומים, גילים 12 עד 18, עלות D8080

לשנת טיפולים, עד 3 שנים

137 קוד דיווח במהלך השימוש בקוד D8080 D8089

138 טיפול בהתקן דנטלי נשלף D8210

139 עזרה ראשונה - טיפול בכאב שיניים D9110

140 אנלגזיה, כולל ניטרוס, לא כולל טיפול דנטלי D9230

141 תוספת בעד חומר ניגוד לבדיקת, US CEUS L1029

142 תוספת בעד מערכת לב מלאכותי דו–חדרי L0303

143 שומר מקום נשלף חד–צדדי ברבע פה, הכנה והתקנה D1520

144 שומר מקום נשלף דו–צדדי בלסת עליונה, הכנה והתקנה D1526

145 שומר מקום נשלף דו–צדדי בלסת תחתונה, הכנה והתקנה D1527

146 כתר טרומי מפלדת אל–חלד - שן נשירה, התקנה D2930

147 כתר טרומי מפלדת אל–חלד - שן קבועה, התקנה D2931

148 יתד טרומית ותווך, התקנה, תוספת לכתר D2954

149 הוצאת יתד טרומית ותווך D2955

150 כיפוי מוך ישיר, לא כולל שחזור סופי D3110

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 997

שם השירות קוד השירות

151 כיפוי מוך בלתי ישיר, לא כולל שחזור סופי D3120

152 טיפול שורש - שן נשירה אחורית, מילוי בחומר נספג, לא D3240

כולל שחזור סופי

153 כריתת כותרת השן, דקורונציה, לשן D3921

154 הרדמה כללית לטיפול שיניים, עד גיל 5, בנוכחות מרדים, D9222

תוספת לטיפול שיניים

155 הרדמה כללית לטיפול שיניים, גילים 5 עד 18, בנוכחות D9223

מרדים, תוספת לטיפול שיניים

156 הרדמה כללית לטיפול שיניים, גיל 18 ומעלה, בנוכחות D9224

מרדים, תוספת לטיפול שיניים

157 טשטוש (סדציה) מתונה שאינה תוך–ורידית, לרבות טשטוש D9248

נשאף (סדציה נשאפת), גז צחוק (ניטרוס), תוספת לטיפול

שיניים

158 הבהרת שיניים פנימית במרפאה, לשן D9974

159 ניתוח חניכיים כולל עיצוב עצם, רבע פה D4260

160 תותבת אובטורטור ראשונית לחך שסוע מולד, כולל התקנה D5951

161 תותבת אובטורטור משנית לחך שסוע מולד, כולל התקנה D5952

162 השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, חד–צדדית D7950

163 הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, חד–צדדית D7952

164 השתלת עצם בלסת עליונה/תחתונה, דו–צדדית D7993

165 הרמת סינוס פתוחה, לרבות השתלת עצם, דו–צדדית D7994

166 טיפול אורתודונטי מכין ומלווה לניתוח אורתוגנתי, לנבדק D8998

167 מסיכת פנים והכנה אורתודונטית לניתוח אורתוגנתי D8999

168 ריפוי בעיסוק, אבחון ובניית תכנית טפול, ילד L7003

169 פיזיותרפיה, אבחון ובניית תכנית טפול, ילד L7001

170 בדיקה רפואית ראשונה - התפתחות הילד L9500

171 בדיקה רפואית מעקב - התפתחות הילד L9501

172 אבחון פסיכולוגי קוגניטיבי - התפתחות הילד L9502

173 אבחון משפחתי - התפתחות הילד L9503

174 אבחון נוירופסיכולוגי - התפתחות הילד L9504

175 אבחון קוגניטיבי לשיקום - התפתחות הילד L9505

176 אבחון ליקויי למידה - התפתחות הילד L9506

998 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

שם השירות קוד השירות

177 ועדת צוות רב–תחומי להתאמת שיקום - התפתחות הילד L9507

178 ריפוי בדיבור, אבחון ובניית תכנית טפול - התפתחות הילד L9510

179 ריפוי בדיבור פרטני - התפתחות הילד L9512

180 ריפוי בעיסוק פרטני - התפתחות הילד L9513

181 פיזיותרפיה פרטנית - התפתחות הילד L9514

182 טיפול נפשי/התנהגותי - התפתחות הילד L9516

183 בדיקה התפתחותית, אח/ות - התפתחות הילד L9517

184 טיפול/ייעוץ זוגי/משפחתי - התפתחות הילד L9518

185 משוב ביולוגי - התפתחות הילד L9519

186 הערכה לתקשורת תומכת - התפתחות הילד L9520

187 ישיבת צוות עם הורים - התפתחות הילד L9521

188 ייעוץ רב–מקצועי להורים - התפתחות הילד L9523

189 ייעוץ מתמשך להורים/מטפל - התפתחות הילד L9525

190 פיזיותרפיה קבוצתית - התפתחות הילד L9528

191 ריפוי בדיבור קבוצתי - התפתחות הילד L9529

192 ריפוי בעיסוק קבוצתי - התפתחות הילד L9530

193 ריפוי בדיבור פרטני מרחוק - התפתחות הילד L9532

194 ריפוי בעיסוק פרטני מרחוק - התפתחות הילד L9533

195 פיזיותרפיה פרטנית מרחוק - התפתחות הילד L9534

196 ייעוץ מתמשך להורים/מטפל מרחוק - התפתחות הילד L9535

197 טיפול נפשי/התנהגותי מרחוק - התפתחות הילד L9536

198 תזונה ודיאטה, ייעוץ וטיפול - התפתחות הילד L9537

199 ביקור בית, מטפל - התפתחות הילד L9600

200 יום אשפוז בבית חולים כללי, יום רביעי ואילך, למעט מחלקות G01H4

שלהן קוד מיוחד

201 יום אשפוז, מחלקת עור ומין בבית חולים כללי G01H5

202 יום אשפוז, מחלקות עיניים ועיניים ילדים בבית חולים כללי G01H6

203 יום אשפוז, מחלקת שיקום בבית חולים כלל G01H7

204 יום אשפוז, מחלקה פנימית בבית חולים כללי G01M1

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 999

שם השירות קוד השירות

205 יום אשפוז, מחלקת ראומטולוגיה בבית חולים כללי G01M2

206 יום אשפוז, מחלקת ריאות בבית חולים כללי G01M3

207 יום אשפוז, מחלקה פנימית גריאטרית בבית חולים כללי G01M4

208 יום אשפוז, מחלקת גסטרואנטרולוגיה בבית חולים כללי G01M5

209 יום אשפוז, מחלקת השהיה בבית חולים כללי G01M6

210 יום אשפוז, מחלקת טפול נמרץ כללי בבית חולים כללי G01N1

211 יום אשפוז, מחלקת טפול נמרץ נשימתי בבית חולים כללי G01N3

212 יום אשפוז, מחלקת טפול נמרץ ילדים בבית חולים כללי G01N5

213 יום אשפוז, מחלקת טפול נמרץ נוירוכירורגיה בבית חולים G01N7

כללי

214 יום אשפוז, מחלקת גריאטריה חריפה בבית חולים כללי G01P1

215 יום אשפוז, מחלקת גריאטריה שיקום בבית חולים כללי G01P2

216 יום אשפוז, מחלקת סיעוד מורכב תומך בבית חולים כללי G01P3

217 יום אשפוז, מונשם כרוני G01Q8

1000 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ה': ריווח מדרגות מס הכנסה

תיקון פקודת מס 10. בפקודת מס הכנסה19, בסעיף 121 -

הכנסה

(1) בסעיף קטן (א) -

(א) בפסקה (1), במקום הסכום הנקוב בה יבוא "301,200";

(ב) במקום פסקה (2) יבוא:

(2)" על כל שקל חדש מ־301,201 שקלים חדשים עד 560,280 שקלים

חדשים - ";35%;

(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) -

(א) בפסקת משנה (ג), במקום הקטע החל במילים "שקלים חדשים עד" עד

המילים "שקלים חדשים "- יבוא "שקלים חדשים עד 228,000 שקלים חדשים "-;

(ב) במקום פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ד) על כל שקל חדש מ־228,001 שקלים חדשים עד 301,200 שקלים

חדשים - ";31%.

דברי הסבר

כללי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) האמור כך שסכום תקרת המדרגה החייבת בשיעור מס של קובע את שיעורי המס החלים על יחיד לעניין 31% יוגדל מ־269,280 שקלים חדשים ל־301,200 שקלים הכנסתו החייבת. שיעורי המס נקבעים במדרגות הכנסה חדשים. במקביל ובהתאמה, מוצע לעדכן את נקודת שנתיות, באופן פרוגרסיבי, כך שככל שהכנסת היחיד הפתיחה של מדרגת המס בשיעור של 35% כך שתעמוד גבוהה יותר - כך עולה שיעור המס החל עליה. מבנה על 301,201 שקלים חדשים במקום 269,281 שקלים חדשים.

מדרגות המס מבטא את העיקרון שלפיו נטל המס צריך התאמה זו מחויבת לשם שמירה על רציפות מדרגות המס להתחלק באופן מדורג, תוך מתן הקלה יחסית לבעלי ועל מבנה פרוגרסיבי העולה באופן מדורג.

הכנסות נמוכות ובינוניות, והטלת נטל גבוה יותר על בעלי לפסקה (2)

הכנסות גבוהות.

בסעיף קטן (ב) של סעיף 121 מפורטים שיעורי המס

עם זאת, במצב הקיים שיעורי המס עולים באופן תלול החלים לגבי הכנסה חייבת מיגיעה אישית ולגבי הכנסה יחסית כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים למס שולי חייבת של יחיד שמלאו לו 60 שנים. מוצע לתקן את פסקת גבוה יחסית (גם בהשוואה לממוצע ה–OECD). זאת בעוד משנה (ג) שבסעיף 121(ב)(1), כך שתקרת המדרגה החייבת שברמות ההכנסה הנמוכות יותר המס השולי נמוך באופן במס בשיעור 20% תוגדל מ־193,800 שקלים חדשים יחסי (גם בהשוואה לממוצע ה–OECD) ויחד עם הטבות ל־228,000 שקלים חדשים. הרחבה זו נועדה לרווח את מס שונות, רבים מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות אינם מדרגת המס החלה על חלק משמעותי מהכנסות העבודה מגיעים לחבות מס. במשק, ובכך להקטין את שיעור המס השולי לעובדים כחלק מצעדי הממשלה להפחתת נטל המס על ובעלי הכנסות מיגיעה אישית הנמצאים ברמות שכר שכבות הביניים ולחיזוק מעמד הביניים במשק, מוצע לבצע בינוניות. במקביל ובהתאמה, מוצע לתקן את פסקת משנה ריווח של מדרגות המס הקבועות בסעיף 121 לפקודה כך (ד) לסעיף האמור כך שמדרגת המס החייבת בשיעור של שהטווחים החייבים במס בשיעורים של 20% ו־31% יורחבו. 31% תחול על טווח ההכנסה השנתי שבין 228,001 שקלים סעיף 10 לפסקה (1) חדשים ועד 301,200 שקלים חדשים, במקום הטווח הקיים שבין 193,801 שקלים חדשים ועד 269,280 שקלים חדשים.

סעיף קטן (א) של סעיף 121 לפקודה קובע את הרחבה זו מתואמת עם השינויים המוצעים בסעיף קטן (א) שיעורי המס הכלליים החלים בפקודה על הכנסה חייבת, ועם מבנה מדרגות המס הכולל.

אם אין סעיף אחר שקובע אחרת. מוצע לתקן את הסעיף

19 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשפ"ו, עמ' 26.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1001

פקודת מס הכנסה 11. תחילתו של פרק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) והוא יחול על הכנסה

- תחילה ותחולה שהופקה או נצמחה ביום האמור או לאחריו.

דברי הסבר

סעיף 11 מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה .2026 יובהר כי התיקון המוצע מתפרסם לאחר תחילת שנת ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), וכי 2026, עם זאת, ובשל סעיף התחולה, הוא צפוי לחול באופן הוא יחול על הכנסות שהופקו או נצמחו החל בשנת המס רטרואקטיבי על הכנסות מתחילת שנת 2026.

1002 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ו': עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)

השם 12. פרק זה יהיה "חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026".

סעיפי החוק 13. ואלה סעיפי החוק לעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-:2026 "הגדרות 1. בחוק זה - "הכנסה אחרת" - כהגדרתה בסעיף 62א(ד) לפקודה;

"הכנסה מזכה" - הכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית

לפי סעיף (1)2 או (2) לפקודה, שאינה הכנסה מקרוב

ואיננה הכנסה אחרת;

"הכנסה מקרוב" - לרבות הכנסה המיוחסת לאדם מתאגיד

שקוף, שבעל זכויות בתאגיד הוא קרובו;

דברי הסבר

סעיפים בפרק י"ח להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת סעיף 1 לחוק המוצע

12 ו־13 היוצרת דבר חקיקה עצמאי, ולפיה הסעיף להגדרה "הכנסה אחרת" ו"הכנסה מזכה" - החוק הראשון בפרק זה (סעיף 92) מקים את החוק המוצע נועד לתמרץ באמצעות פטור ממס על הכנסות החדש שיווצר - חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה אקטיביות בישראל של עולים חדשים או תושבים חוזרים (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (בפרק זה - החוק המוצע), ותיקים (להלן בחוק המוצע - זכאים). לפיכך הוגדר הבסיס והסעיף השני (סעיף 93) מביא את נוסח החוק המוצע כדבר להכנסות המזכות כהכנסות מיגיעה אישית של הזכאים חקיקה נפרד. שמקורן בעבודה או בעסק. לעניין זה יובהר כי ההכנסה כללי ניסיון העבר מלמד שבעלייה לארץ של עולים המזכה תימדד לפי התרומה בפועל של היגיעה האישית חדשים בכלל ואוכלוסייה חזקה בפרט טמונה, של הזכאים לביצוע הפעילות שממנה נבעו ההכנסות (תוך ככלל, תרומה לכלכלה הישראלית, בתחומים שונים כגון הבחנה בין חלק ההכנסה שנבע מהיגיעה האישית לבין הגברת פעילות עסקית, צריכה ועוד. בתקופה האחרונה חלק ההכנסה הנובע מפעילותם של משתתפים אחרים).

נצפית עלייה ניכרת בגילויי אנטישמיות ברחבי העולם, נוסף על כך ובדומה למקרים אחרים שבהם ניתנות וחברי קהילות יהודיות, במיוחד כאלה בעלות רמה סוציו־ הטבות בדיני המס, מוצע להחריג הכנסות שהתקבלו אקונומית גבוהה יחסית, שוקלים הגירה למקומות שונים מקרובים (כפי שיוסבר בהמשך), וכן סוגים של הכנסות שאינם דווקא מדינת ישראל. לפיכך, בנקודת הזמן הזו, מוצע אשר להן אופי פאסיבי יחסית, אך בנסיבות שונות יכולות לתמרץ עולים פוטנציאליים (וישראלים המתגוררים שהות להיחשב הכנסה מיגיעה אישית כגון הכנסה מדמי שכירות ממושכת בחוץ לארץ) לבחור להגר לישראל ולעלות לארץ. או ממכירת נייר ערך המהווה מלאי עסקי. סוגים כאלה בשל היותה של ההטבה תמריץ בנקודת הזמן הזו, היא מנויים בסעיף 62א(ד) לפקודת מס הכנסה (להלן בחוק בנויה במתכונת של הוראת שעה. המוצע - הפקודה). לנוכח תכלית ההטבה והרצון לעודד חשוב לציין כי כיום יחידים שהפכו לתושבי ישראל, פעילות אקטיבית בישראל של הזכאים, מוצע להחריג גם כהגדרתם בפקודת מס הכנסה, זכאים להטבות מס שונות, סוגי הכנסות אלה.

לרבות נקודות זיכוי במס הכנסה ופטור ממס על הכנסות להגדרות "הכנסה מקרוב", "קרוב", "תאגיד שקוף" - שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל. בחוק זה מוצע לתמרץ בדומה למקרים אחרים שבהם המחוקק מעניק הטבות במס, בדרך של הטבת מס גם על הכנסות מיגיעה אישית שהופקו לצורך מניעת תכנוני מס וכדי לשמר את תכלית ההטבה, בישראל, ובכך לעודד את העולים (וישראלים המתגוררים מוצע לקבוע כי הכנסות שהתקבלו מצדדים קשורים של שהות ממושכת בחוץ לארץ) לא רק להגיע לארץ אלא גם הזכאי לא ייכללו כהכנסות המזכות בהטבה. בהכנסות להעתיק לישראל פעילות אקטיבית של התפרנסות, על אלה נכללות הכנסות מקרוב כהגדרתן בסעיף 88 לפקודה, ההשלכות הכלכליות שיש להעתקה שכזו. אך גם הכנסות מתאגיד שקוף, שבעל זכויות בתאגיד הוא קרובו של הזכאי. "תאגיד שקוף" פירושו לפי סעיף 64(א) ההטבה בנויה, כאמור, במתכונת של הוראת שעה לפקודה, חבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי ולכן היא תחול לעניין עולים ותושבים חוזרים שהפכו הזכויות בו. עם זאת, מוצע לאפשר לזכאי לקבל פטור ממס לתושבי ישראל בשנת 2026 בלבד. ההטבה תחול לתקופה על הכנסה מחברה שבבעלותו המלאה (אשר באופן פורמלי של חמש שנות מס עד שנת 2030, ולאחריה לא יחול עוד נכללת בהגדרה "קרוב" של הזכאי), וזאת שכן לעתים זכאים הפטור, וההכנסה החייבת תחושב כרגיל. מפיקים את הכנסתם העסקית בפעילות באמצעות חברה שבבעלותם.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1003

"עולה" - יחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק

השבות, התש"י-195020, או מי שנמנה עם סוג בני אדם

שביום תחילתו של חוק זה נקבע לגביהם שזכאים לסל

קליטה לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ"ה-199421,

אך למעט מי שאזרחותו הישראלית בוטלה על פי סעיף

11 לחוק האזרחות, התשי"ב-195222;

"הפקודה" - פקודת מס הכנסה23;

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, למעט חברה שבבעלותו

המלאה של העולה;

"תאגיד שקוף" - כהגדרתו בסעיף 64(א) לפקודה;

"תושב חוזר ותיק" - כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודה, ובלבד

שבידו תעודת תושב חוזר שהנפיק לו משרד העלייה

והקליטה;

"תושב ישראל" - כהגדרתו בפקודה.

דברי הסבר

להגדרה "עולה" - ההגדרה מבוססת על ההגדרה שבסעיף אותם בסל קליטה), הוכנסה, אך תוך תיחום לאוכלוסיות 35(ד) לפקודה, בשינויים אשר בעיקרם נועדו לייעד את אשר נכון ליום תחילתו של החוק המוצע נקבעה לגביהן ההטבה לאוכלוסיות שאותן מבוקש לעודד לעלות, בהתאם הזכאות לסל קליטה.

לתכלית העידוד להגעה לישראל ולהתיישבות בה כאמור להגדרה "תושב חוזר ותיק" - הגדרה זו מבוססת על סעיף בחלק הכללי לדברי ההסבר לחוק המוצע. ההגדרה קובעת כי 14(א) לפקודה, שבו הדרישה היא להיותו של התושב החוזר עולה הוא יחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק הוותיק תושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר השבות, התש"י-,1950 או מי שנמנה עם סוג בני אדם שביום שנים רצופות לפחות, בתוספת דרישת ההכרה של משרד תחילתו של החוק המוצע נקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה העלייה והקליטה במעמדם של התושבים החוזרים, בדומה לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ"ה-,1994 כגון אזרח לדרישה להכרה במעמדם של עולים חדשים. בדומה עולה או קטין חוזר, ולמעט מי שאזרחותו נשללה לפי סעיף להטבה שניתנת לפי סעיף 14 לפקודה, ההטבה מוצעת גם 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-,1952 כגון במקרה שהאזרחות לתושבים חוזרים ותיקים מתוך ההבנה שמדובר באנשים ניתנה על יסוד פרטים כוזבים. בשל תכלית החוק המוצע שכבר השתקעו בחוץ לארץ, ושיש הצדקה לתמרץ אותם לא נכללו בהגדרה אוכלוסיות המנויות בהגדרה שבפקודה, להגיע לישראל.

שהכללתן אינה עונה לתכלית האמורה מאחר שאינן

אוכלוסיות שלא היו בארץ בכלל או במשך תקופה ארוכה להגדרה "תושב ישראל" - ההגדרה מפנה להגדרה "תושב ושהגעתן לארץ נעשית במסגרת תהליך עלייה. אוכלוסיות ישראל" שבפקודה, אשר ככלל מתייחסת למי שמרכז חייו אלה הן מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה ובידו בישראל. יובהר כי כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המוצע, ההגדרה אשרה או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, כוללת גם את האפשרות, הקבועה בסעיף 14(ב)(1) לפקודה, התשי"ב-1952 ותושב חוזר. יובהר כי בשל העובדה שמדובר לבחור בשנת הסתגלות, לעניין מועד ההכרה באדם כתושב בעידוד נקודתי ובהוראת שעה האוכלוסייה הבלתי מוגדרת ישראל.

הנוספת הכלולה בהגדרה המקורית שבפקודה, שהיא סוג

בני אדם ששר האוצר קבע שדינם כדין עולה (קביעה שמזכה

20 ס"ח התש"י, עמ' 159.

21 ס"ח התשנ"ה, עמ' 56.

22 ס"ח התשי"ב, עמ' 146.

23 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

1004 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

הכנסות פטורות 2. (א) עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה בשנת המס 2026

של עולה ותושב ותושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל בשנת המס 2026

חוזר ותיק -

הוראת שעה יהיו פטורים ממס על הכנסתם המזכה, שהופקה או שנצמחה

לשנות המס 2026 בישראל בשנות המס המפורטות בפסקאות (1) עד (4), עד

עד 2030

לתקרות ההכנסה כמפורט לצידן, אלא אם כן ביקשו אחרת,

לעניין ההכנסות, כולן או חלקן -

(1) בשנות המס 2026 ו־2027 - עד לתקרת הכנסה של

מיליון שקלים חדשים, לכל שנה;

(2) בשנת המס 2028 - עד לתקרת הכנסה של שש

מאות אלף שקלים חדשים;

(3) בשנת המס 2029 - עד לתקרת הכנסה של שלוש

מאות וחמישים אלף שקלים חדשים;

(4) בשנת המס 2030 - עד לתקרת הכנסה של מאה

וחמישים אלף שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עולה או תושב חוזר ותיק

כאמור ברישה של אותו סעיף קטן, יהיו זכאים בשנת המס

2026 לתקרת ההכנסה הפטורה המפורטת בסעיף קטן (א)(1),

באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל בשנה האמורה.

(ג) לעניין בחינת המועד שבו היה יחיד לתושב ישראל

לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי הוראות סעיף זה, יחולו

הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה.

דברי הסבר

סעיף 2 לחוק המוצע מעבר לתקרת ההכנסה. החל משנת 2031 לא יחולו עוד

לסעיף קטן (א) תקרות הפטור, וההכנסה החייבת תחושב כרגיל.

מוצע שעולה יחיד, שהיה תושב ישראל לראשונה בדומה לקבוע בסעיף 14 לפקודה, מוצע לאפשר בשנת המס 2026 ותושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל לזכאים שלא לבקש את ההטבה, לעניין ההכנסות, כולן בשנת המס 2026, יהיו פטורים ממס על חלק מהכנסתם או חלקן.

המזכה, שהופקה או שנצמחה בישראל בשנות המס לסעיף קטן (ב)

הראשונות להשתקעותם בישראל. זאת מתוך הנחה

שבתקופה זו יש להם את הקושי הרב ביותר, וכי לאחר מוצע לקבוע שתקרת ההכנסה הפטורה ממס בשנת תקופת ההשתקעות הראשונה ימשיכו להתגורר בישראל. 2026 תיקבע באופן יחסי לתקופת תושבותו בארץ של לעניין זה המועד שבו הופך היחיד לתושב ישראל ייקבע הזכאי. הצורך בקביעת מנגנון של יחסיות כאמור נובע לפי היום שבו העתיק היחיד את מרכז חייו לישראל, מהעובדה שהכנסתו המוטבת של הזכאי בישראל היא והביטוי "היה לתושב ישראל", הקיים גם בפקודה, משמעו הכנסה המופקת רק החל ממועד תושבותו בישראל, ולפיכך הפך לתושב ישראל כאמור. עוד יובהר כי כאמור להלן, יחיד היא מופקת על פני מספר חודשים מצומצם מתוך כלל שנת שבחר בשנת הסתגלות כמשמעותה בסעיף 14(ב) לפקודה המס. אם יינתן הפטור במלואו באותה שנה, בלא התאמה ייחשב כמי שהפך לתושב ישראל רק בסיומה, ובלבד כמובן לתקופת הפקת ההכנסה בפועל, הרי שההטבה שתוענק שהעתיק את מרכז חייו לישראל. ההטבה תינתן בהדרגתיות תהיה גבוהה באופן ניכר מהמתוכנן, ותינתן לבעלי הכנסות יורדת כאשר בשנים 2026 ו־2027 תינתן ההטבה הגבוהה גבוהות הרבה יותר.

ביותר, עד לתקרה של מיליון שקלים חדשים לכל שנה,

ובשנים שלאחר מכן הטבה נמוכה יותר כמפורט בסעיף 2 לסעיף קטן (ג)

לחוק המוצע, עד לתקרה של מאה וחמישים אלף שקלים מאחר שהכנסתו המוטבת של הזכאי היא הכנסה חדשים בשנת .2030 לעניין נקודות זיכוי, לרבות נקודות המופקת רק החל ממועד תושבותו בישראל, למועד שבו זיכוי לפי סעיף 35 לפקודה, וכן לעניין שיעורי המס שיחולו, נהיה לתושב נודעת חשיבות מרבית. מוצע כי לעניין תחושב הכנסתם החייבת של הזכאים החל מהשקל הראשון בחינת המועד שבו היה הזכאי לתושב ישראל יחולו

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1005

שמירת דינים 3. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 14

לפקודה.

תחילה ותחולה 4. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026),

והוא יחול על הכנסות מזכות שהופקו או שנצמחו בישראל

של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 2 מהיום שהעולה

היה לתושב ישראל לראשונה או שהתושב החוזר הוותיק היה

לתושב ישראל."

דברי הסבר

הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה, אשר מאפשרות לזכאי או שנצמחו מחוץ לישראל. מוצע להבהיר שהזכאי יוכל לבחור בשנת הסתגלות, שבה לא יראו אותו כתושב ישראל לקבל את ההטבות הקבועות בחוק המוצע על הכנסותיו במשך שנה מיום שעלה או שב לישראל, אם הודיע על כך מעבודה, עסק או משלח יד, שהופקו מיגיעתו האישית בתוך 90 ימים מיום שהגיע לישראל. על כן מי שבחר בשנת בישראל בהתאם לתקרות שנקבעו בחוק, ועם זאת יהיה ההסתגלות כאמור, יראו אותו כמי שהיה לתושב ישראל רק זכאי גם לפטור על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ ביום שהסתיימה שנת ההסתגלות. קרי אם יחיד עלה בשנת לישראל בהתאם לסעיף 14 האמור.

2025 ובחר בשנת הסתגלות, יראו אותו כמי שעלה בשנת סעיף 4 לחוק

2026, בתאריך שבו מסתיימת שנת ההסתגלות.

מוצע לקבוע שתחילתו של החוק המוצע תהיה ביום

סעיף 3 לחוק המוצע י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), והוא יחול על הכנסות

כאמור, הטבה זו מצטרפת להטבות אחרות הקיימות של העולה או התושב החוזר הוותיק שהופקו או נצמחו כבר היום לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. כיום, בישראל מהיום שהעולה היה לתושב ישראל לראשונה או מלבד נקודות זיכוי, זכאי עולה ותושב חוזר ותיק, לפי סעיף שהתושב החוזר הוותיק היה לתושב ישראל. זאת, לצורך 14 לפקודה, לפטור ממס לתקופה של עשר שנים מהמועד החלת ההוראות על שנת מס מלאה.

שבו הפך היחיד לתושב ישראל, על כלל הכנסותיו שהופקו

1006 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ז': מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 2030

השם 14. פרק זה יהיה "חוק מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 2030 (הוראת שעה), התשפ"ו-2026".

הוראות החוק 15. ואלה סעיפי חוק מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 2030 (הוראת שעה), התשפ"ו-:2026 דברי הסבר סעיפים בפרק ז' להצעת חוק זו, מוצעת מתכונת היוצרת העלאות הריבית הציגו הבנקים שיעורי תשואה להון 14 ו–15 דבר חקיקה עצמאי, ולפיה הסעיף הראשון שגבוהים באופן מובהק בהשוואה לשנים קודמות. גם בפרק זה (סעיף 14), יקים את החוק החדש בהשוואת רווחיות הסקטור הבנקאי לענפים נוספים במשק שייווצר, חוק מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד עולה כי רווחי המגזר הבנקאי חריגים באופן מובהק ביחס 2030 (הוראת שעה), התשפ"ו-.2026 והסעיף השני (סעיף לרווח האבסולוטי של שאר החברות במשק, הן ביחס לקצב

15), מביא את נוסח החוק המוצע כדבר חקיקה נפרד. עליית הרווחים, והן ביחס לסך הרווחים במגזרים אחרים.

סעיף 15 ביום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024) גם בהשוואה בין–לאומית, העלייה המתוארת ברווחי כללי החליטה הממשלה בהחלטה מס' 2300 על הקמת הבנקים בשנים האמורות, העלתה את רמת הרווחיות צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות של הבאה לידי ביטוי בתשואה להון באופן ניכר, וזאת ביחס בנקים החל משנת .2026 בהתאם להחלטה, הוקם צוות לשיעורי התשואה להון בבנקים בעולם.

בין–משרדי בראשות סגן בכיר למנהל הכללי ובהשתתפות מסקירת הצוות עלה עוד, כי מדינות נוספות קבעו אגף התקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, רשות לגבי המערכת הבנקאית משטרי מס ייחודיים, שהוטלו הן המסים ובנק ישראל לבחינת הטלת מיסוי מיוחד על פעילות באופן נקודתי וזמני בשנים האחרונות בשל רווחיות חריגה הבנקים החל משנת 2026, לאור הרווחיות הגבוהה והחריגה הנובעת מעליות בריבית הבנקים המרכזיים בקצב מהיר, הקיימת בענף זה. הצוות התכנס במהלך החודשים מרץ והן בצורת הטלת מסים גבוהים על ענף הבנקאות במדינות עד דצמבר .2025 ביום כ"ט בחשוון התשפ"ו 20(בנובמבר מסוימות באופן קבוע.

2025) הופצה טיוטת דוח הצוות להערות הציבור, וביום כ"ט

בכסלו התשפ"ו (19 בדצמבר 2025) הופץ דוח הצוות הסופי. הצוות מצא, כי העלייה בסביבת הריבית, לצד הצעת חוק זו היא, לאחר ששר האוצר שקל את דוח הצוות המאפיינים הייחודיים של המערכת הבנקאית כאמור לעיל והמלצותיו ואת הערות הציבור לדוח. הובילו לרווחיות הגבוהה של הבנקים.

דוח הצוות הצביע על כך שבשנים 2022 ו–2023 חלה לפיכך, דעת הרוב בדוח הצוות קבעה כי קיימות עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים, הן בהשוואה הצדקות ייחודיות למיסוי הבנקים במס נוסף על המיסוי לשנים עברו והן בהשוואה לענף הבנקאות במדינות הקיים, וזאת נוכח המאפיינים המיוחדים של ענף מפותחות בשנים אלה. כפי שעולה מהדוח, רווחיות זו הבנקאות. באשר למנגנון מיסוי הרווחים - עמדת הרוב נבעה, בין השאר, בעיקר מעליית ריבית בנק ישראל בשנת בצוות המליצה כי המנגנון המיטבי הוא קביעת מס רווח 2022, כך שלצד גורמים נוספים עליית ריבית זו הובילה את דיפרנציאלי על הרווחים העולים על 50% בהשוואה הבנקים לרווחיות גבוהה ויוצאת דופן. מצב זה התאפשר לממוצע תקופת הבסיס, שהיא ברובה התקופה שלפני בין השאר באמצעות תמסורת ריבית א־סימטרית: ריבית עליות הריבית המשמעותיות. זאת, שכן תכלית המיסוי בנק ישראל גולגלה באופן מלא ומהיר לריבית על האשראי, אינה להטיל מס רוחבי על רווח בנקאי הנובע מגידול טבעי בעוד שעדכון הריבית לפיקדונות הציבור התבצע באופן בפעילות, אלא לבודד ולמסות את רכיב הרווח העודף איטי וחלקי בלבד. השינוי בסביבת הריבית קיבל משנה שנוצר כתוצאה מהצטברות של המאפיינים הייחודיים תוקף בין השאר לאור המאפיינים המבניים הייחודיים של כאמור לעיל. הזיהוי מתבצע באמצעות רף המגלם חריגה המערכת הבנקאית בישראל, הכוללים, בין השאר, סביבה משמעותית מרמת הרווחיות בשנים האחרונות נוסף על תחרותית מוגבלת וריכוזית, סיכון עסקי נמוך, חסמי כניסה השפעת סביבת הריבית.

גבוהים וסביבה רגולטורית מיטיבה. גורמים עיקריים אלה מודל זה נועד ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור בשילוב סביבת הריבית הגבוהה הובילו לרווחיות הגבוהה הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר גם בהשוואה לענפי משק אחרים המתאפיינים ברווחים מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ישולם מס זה. יודגש כי גבוהים. המנגנון אינו ממסה רווחי עבר, היות שהוא בודק רווחיות כפי שהוצג בדוח הצוות, שיעור התשואה להון, קרי עודפת בשנת המס הנבדקת, לפי המודל המוצע.

הרווח הנקי ביחס להון העצמי של הבנקים עלה באופן יצוין כי בשנים 2024 ו–2025 חלה חובת תשלום משמעותי החל משנת 2021 בשל משבר הקורונה, ומאז מיוחד על בנקים, לפי חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1007

הגדרות 1. בחוק זה -

"בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), ובלבד שהיו לו

רווחים בתקופת הבסיס;

"בנק בעל היקף פעילות קטן" - בנק ששווי נכסיו אינו עולה

על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין

זה, "שווי נכסים", של בנק - שווי נכסיו של הבנק כפי

שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון

שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות

המקובלים החלים עליו, בצירוף שווי נכסים כאמור

של בנק ששולט בו, ובלבד שבשווי הנכסים כאמור לא

יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת;

"הצמדה לשינוי התוצר המקומי הגולמי" - הצמדה החל

משנת המס 2027, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) בשנת המס 2027 - הצמדה של ממוצע הרווח

בשנות הבסיס של הבנק לשיעור שינוי התוצר המקומי

הגולמי;

(2) בכל אחת משנות המס 2028 עד 2030 - הצמדה

של ממוצע הרווח בשנות הבסיס של הבנק כפי

שהוצמד לשינוי שיעור התוצר המקומי הגולמי בשנה

שקדמה לשנה הנבדקת, לשיעור השינוי של נתון

התוצר המקומי הגולמי.

"חוק הבנקאות (רישוי)" - חוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-198124;

דברי הסבר

התקציב (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 הבסיס, וכן לקבוע כי "בנק בעל היקף פעילות קטן" יהיה (להלן - חוק תשלום מיוחד חרבות ברזל). חוק תשלום בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל מיוחד חרבות ברזל שהוביל להצעת חוק זו, התבסס על הבנקים בישראל. הבחנה זו תאפשר החרגת בנקים בעלי המאפיינים והתכליות העומדים בבסיס המס המוצע כעת, היקף פעילות קטן מתחולת המס המוצע, לצורך שימור ובו הטיל המחוקק מס נוסף בשיעור של 9% על מס הרווח עידוד התחרות במערכת הבנקאית, כפי שהיה קיים בחוק בו חייבים בנקים לפי חוק מס ערך מוסף (להלן - חוק מס תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה - ערך מוסף). חרבות ברזל), התשפ"ד-.2024 כעת, בין השאר לאור האתגרים הפיסקליים נוכח בהתאם, מוצע גם לקבוע כי שווי נכסים של בנק המלחמה, מוצע גם כן להטיל מס על הרווח העודף של יוגדר כשווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק הבנקים. זאת, בשים לב לשיקולי הצוות, ובין השאר, בדבר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד ייחודיות ענף הבנקאות ורווחיו, בהתאם למפורט בדברי על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו, בצירוף ההסבר לעיל. שווי נכסים כאמור של בנק ששולט בו. זאת מאחר שבשוק סעיף 1 לחוק המוצע הרלוונטי, התנהלותו התחרותית של בנק מסוים אדישה למבנה התאגידי של הבנק, ונקבעת בהתאם לכוח השוק מוצע לקבוע, בין השאר, את ההגדרות המפורטות ולתמריצים של הקבוצה השולטת. יתרה מזאת, לבנק להלן, הרלוונטיות להוראות החוק המוצע: השולט יש יכולת לכוון את פעילות הבנק הנשלט ופעילותו להגדרות "בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן" שלו, ובכך להשפיע באופן מלאכותי ושלילי על בסיס המס מוצע לקבוע כי לצורך הוראות החוק המוצע "בנק" יהיה האמור, ובכך למנוע גביית מס אמת. לבסוף, כדי למנוע כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן ספירה כפולה של נכסים ובכך לעוות את חישוב סך נכסי

- חוק הבנקאות רישוי), ובלבד שהיו לו רווחים בשנות המערכת הבנקאית, מוצע לקבוע כי בעת חישוב שווי הנכסים, לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת.

24 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

1008 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197525;

"ממוצע הרווח בשנות הבסיס" - ממוצע הרווח של הבנק

בשנות המס 2018 עד 2022;

"נתון התוצר המקומי הגולמי" - נתון התוצר המקומי הגולמי

כפי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

בהודעתה החודשית בחודש פברואר של שנה מסוימת,

לגבי השנה שקדמה לה, כפי שהוא מופיע בלוח 2 -

הוצאה לתוצר המקומי הגולמי ושימושים במקורות,

במחירי שוק;

"הסכום הקובע" - סכום השווה לממוצע הרווח של הבנק

בשנות הבסיס כשהוא מוצמד לשיעור שינוי התוצר

המקומי הגולמי, בתוספת 50% מהסכום האמור;

דברי הסבר

עם זאת יובהר, כי במקרה שבו בנק היה בנק קטן ערב לגבי שנת 2027 ופברואר 2027 לגבי שנת 2026) ויוצמד פעם כניסת החוק המוצע לתוקף, וחדל להיות בנק קטן בשנה נוספת לשיעור השינוי בתוצר שבין הפרסום בפברואר 2029 נבדקת מסוימת משום שהיקף נכסיו עלה על 5% או מפאת לגבי שנת 2028 לבין הפרסום בפברואר 2028 לגבי שנת רכישתו על ידי בנק אחר, יחולו הוראות חוק זה על בנק .2027 כך, מנגנון זה מהווה התאמה למעשה של ממוצע כאמור, החל מהשנה הנבדקת שבה חדל להיות בנק קטן. הרווח בתקופת הבסיס כל שנה לגידול או לקיטון במשק להגדרות "הצמדה לשינוי התוצר המקומי הגולמי" במהלך השנה הקודמת לשנת המס. יצוין כי לגבי שנת המס ו"שיעור שינוי התוצר המקומי הגולמי" בהתאם לאמור 2026 אין הצמדה לתוצר המקומי הגולמי כיוון שזו השנה בדוח הצוות מוצע כי שנות הבסיס יוצמדו לשינויים בתוצר הראשונה שבה ייגבה המס המוצע.

וזאת כדי להתאים את רף המס והמנגנון לשינויים טבעיים להגדרה "ממוצע הרווח בשנות הבסיס" מוצע להגדיר במשק הישראלי. מוצע לקבוע כי לצורך חישוב שיעור את תקופת הבסיס אשר ביחס אליה ייבחנו רווחי הבנקים שינוי התוצר המקומי הגולמי, יחושב היחס שבין נתון בשנה הנבדקת לשנות המס 2018 עד 2022 כולל. בהתאם התוצר המקומי הגולמי שפורסם בחודש פברואר של השנה להמלצות הכלולות בדוח הצוות, תקופת בסיס זו נקבעה הנבדקת (שהוא הנתון הרלוונטי לגבי השנה שקדמה לה), ברובה בשים לב לתקופה שבה טרם נרשמו החריגות ברווחי לבין הנתון המקביל שפורסם בשנה שקדמה לשנה הנבדקת הבנקים כתוצאה מעליית הריבית.

לגבי קודמתה). כמו כן מוצע לקבוע הוראות לאופן חישוב להגדרה "נתון התוצר המקומי הגולמי" נתוני התוצר ההצמדה בשנת המס המלאה הראשונה שבה תבוצע המקומי הגולמי כפי שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית הצמדה לבין השנים העוקבות, כך שהצמדות קודמות לסטטיסטיקה בהודעה החודשית בחודש פברואר של יילקחו בחשבון לצורך החישוב. שנה מסוימת לגבי השנה שקדמה לה. כלומר, נתון התוצר בהתאם מוצע לקבוע כי החל משנת 2027, בעת בדיקת המקומי הגולמי שייבדק בשנת מס 2028, יהיה נתוני 2027 רווחי הבנקים, יוצמד ממוצע רווחי הבנק הרלוונטי בתקופת כפי שפורסמו בפברואר .2028 מכיוון שהלשכה המרכזית הבסיס לשיעור השינוי בין נתון התוצר המקומי הגולמי כפי לסטטיסטיקה מעדכנת את נתוני התוצר לעתים לאחור, שפורסם בחודש פברואר של שנת 2027 לגבי שנת 2026, כדי להימנע משינויים בחבות המס מוצע כי הנתון יתקבע ובין נתון התוצר המקומי הגולמי כפי שפורסם בחודש לצורך החוק על פי הנתון שפורסם בחודש פברואר. הנתון פברואר 2026 לגבי שנת 2025, וזאת כדי לשקף ולשקלל מתפרסם בפרסום "רבעון לסטטיסטיקה של מקרו–כלכלה, את השינוי הטבעי המיוחס לבנק בהתאם לשינוי שנרשם אוקטובר-דצמבר, שנת "X, בלוח 2, בהודעה החודשית במשק באותה שנה. לחודש פברואר - הוצאה על התוצר המקומי הגולמי החל משנת 2028 ואילך, מוצע כי מנגנון ההצמדה ושימושים במקורות, במחירי שוק.

יהיה מצטבר. לפי מנגנון זה "ממוצע הרווח הצמוד" של להגדרה "הסכום הקובע" מוצע לקבוע את רף הרווח השנה הקודמת יוצמד פעם נוספת לשיעור השינוי העדכני מעליו יחול המס המיוחד. מוצע לקבוע כי הסכום הקובע בתוצר. יהיה סכום השווה לממוצע הרווח בשנות הבסיס כשהוא לדוגמה, לצורך חישוב המס בשנת 2029 יילקח בחשבון מוצמד (בהתאם להגדרה המוצעת ל"הצמדה"), החל משנת ממוצע הרווח כפי שהוצמד בשנת המס 2028 (המשקף את המס 2027, לשיעור שינוי התוצר המקומי הגולמי, בתוספת שינוי השיעור בתוצר בין הפרסומים של פברואר 2028 של 50% מממוצע הרווח המוצמד כאמור.

25 ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1009

"רווח" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"שיעור שינוי התוצר המקומי הגולמי" - היחס שבין נתון

התוצר המקומי הגולמי שפורסם בהודעה החודשית

לחודש פברואר בשנה הנבדקת לעומת נתון התוצר

המקומי הגולמי שפורסם בהודעה החודשית לחודש

פברואר בשנה שקדמה לה;

"שליטה" - כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי);

"השנה הנבדקת" - כל שנת מס בתקופה הקובעת;

"שנות הבסיס" - שנות המס 2018 עד 2022.

מס מיוחד על 2. (א) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף, בנק

רווחי בנק שאינו שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן, שהרווח שלו בשנת המס

בעל היקף פעילות

קטן - הוראת שעה הנבדקת עלה על הסכום הקובע, ישלם, בעד אותה שנה, מס

בשיעור של 15% על חלק הרווח העולה על הסכום האמור.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לצורך חישוב המס האמור

בעד שנת המס 2026 לפי אותו סעיף קטן, יילקחו בחשבון

רווחי הבנק באותה שנת מס, ואולם הסכום העולה על הסכום

הקובע, יוכפל ב־0..75

דברי הסבר

להגדרה "רווח" מוצע לקבוע כי לצורך חוק זה, רווח אשר לשיעור המס מוצע לקבוע כי בנק שאינו בעל יהיה כמשמעות המונח ריווח בחוק מס ערך מוסף. חוק זה היקף פעילות קטן, ישלם בשנת המס הרלוונטית מס רווח קובע כי "רווח" יהיה "הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת נוסף בשיעור של 15% על רווחיו העולים על 50% מממוצע מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות רווחי אותו בנק כפי שהיו בתקופת הבסיס, היינו בשנים לשנת המס שבה התקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על .2022-2018 מס כאמור יבוא נוסף על כל מס או תשלום שכר על פי סעיף 4(ב), למעט הכנסה מדיבידנד שהתקבל חובה אחר המוטל על הבנק. כך, לדוגמה, אם בתקופת ממוסד כספי ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה הבסיס עמד ממוצע רווחי אותו בנק על סך של מיליארד העומדים בתנאי חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה, אך לרבות שקלים לשנה, ובשנת 2027 (לאחר הצמדתם לשיעור השינוי הכנסה מריבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של בתוצר המקומי הגולמי בהתאם להוראות החוק המוצע), יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור רווחי אותו בנק עלו על מיליארד וחצי שקלים, ימוסו רווחי ממס הכנסה לפי כל דין; לעניין זה, "יחידה" - כמשמעותה הבנק העולים על מיליארד וחצי שקלים במס נוסף בשיעור בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994". העומד על %.15 כפי שצוין בדברי ההסבר לעיל, ככל שבנק להגדרה "שליטה" מוצע לקבוע כי שליטה תהיה חדל להיות בנק קטן משום שגדל או משום שנרכש על ידי כהגדרתה בחוק הבנקאות רישוי. בנק אחר, יחול המס לגביו החל מהשנה שבה חדל להיות בנק קטן. נוסף על כך, בנק שלא היו לגביו דוחות כספיים להגדרה "השנה הנבדקת" מוצע לקבוע כי המס בתקופת הבסיס לא יהיה כפוף למס זה הן מהשיקול שלגביו המיוחד יחול על המערכת הבנקאית בין השנים 2026 עד תנאי תקופת הבסיס אינו מתקיים והן בהתאם לשיקולי 2030 כולל. הרחבת התחרות במגזר הבנקאי.

להגדרה "שנות הבסיס" חמש שנות המס 2022-2018. לסעיף קטן (ב)

יובהר כי במצב שבו בנק היה בנק קטן על פי הגדרות

החוק המוצע בתקופת הבסיס, וגדל לאחר מכן, יחולו עליו מכיוון שמוצע כי החוק ייכנס לתוקף בחודש אפריל הוראות החוק ביחס לרווחים שהפיק בתקופת הבסיס גם 2026, מוצע לקבוע כי בשנה זו המס יחול בהתאם לחלק אם עוד היה בנק קטן בתקופת הבסיס. היחסי של השנה שבה היה החוק בתוקף. מכיוון שהחישוב של המס הוא חישוב שנתי, יחושב הרווח לכל השנה, ואולם סעיף 2 לחוק המוצע הרווח העולה 150% מרווחי הבנק בשנות הבסיס יוכפל לסעיף קטן (א) ב–,0.75 קרי, בחלק היחסי של השנה, בהנחה שהחוק ייכנס לתוקף ב–1 באפריל בשנת 2026.

מוצע לקבוע בחוק את מודל המיסוי עליו המליצה

דעת הרוב בדוח הצוות.

1010 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) על תשלום לפי חוק זה יחולו ההוראות לפי חוק מס

ערך מוסף, ובכלל זה ההוראות לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור

והוראות בדבר דיווח, שומה, תשלום וגבייה, והוראות סעיפים

117(א)(1) עד (7), ו־(12) עד (16), 117(א2), 117(ב) עד (ג), 117א,

118, ו־121 עד124 לפרק ט"ז: עונשין.

תקנות 3. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

דברי הסבר

לסעיף קטן (ג) סעיף 3 לחוק המוצע

מוצע לקבוע כי כלל ההוראות לפי חוק מס ערך מוסף, מוצע להסמיך את שר האוצר כשר הממונה על ביצוע ובכלל זה ההוראות לפי סעיף 4(ב) הקובעות את הטלת מס הפרק המוצע וכן להסמיכו לקביעת תקנות לצורך ביצועו.

הרווח על מוסדות כספיים וההוראות בדבר דיווח, שומה,

תשלום וגבייה יחולו על החוק המוצע. כמו כן מוצע להחיל

סעיפים מפרק ט"ז: עונשין לאותו חוק.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1011

פרק ח': מס רכוש

תיקון חוק מס 16. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-196126 (בפרק זה - חוק מס רכוש) - רכוש וקרן פיצויים דברי הסבר פרק ח' מערך זה. תוצאה נוספת של הטלת המס היא הפחתת כללי מס רכוש בישראל הוטל לראשונה בתקופת אי־שוויון, מאחר שקרקע היא משאב מוגבל המגלם הון, השלטון העות'מאני והמשיך להתקיים גם המרוכז בידי מעטים ועל כן קביעת מס על החזקת קרקע בתקופת המנדט הבריטי. עם הקמת המדינה, אומץ מנגנון מביאה לצמצום אי־השוויון.

המס הקיים ובהמשך הוסדר במסגרת חוק מס רכוש וקרן לאור כל זאת, התיקון המוצע של חוק מס רכוש מבקש פיצויים, התשכ"א-1961 (בפרק זה - חוק מס רכוש), שאיחד להעלות את שיעור המס ובד בבד לתקן את הוראות החוק את סוגי המיסים השונים על נכסי מקרקעין וקבע הבחנה כך, שבין השאר, ישרתו את תכליתו הפיסקאלית באופן בין קרקעות ובין נכסים בנויים. חוק מס רכוש קבע גם מנגנון ישיר, יהיו ברורות ופשוטות ליישום, ויאפשרו גבייה יעילה ייחודי, שלפיו 40% מתשלומי מס הרכוש השנתיים יועברו של המס, כמפורט בעקרונות שלהלן:

לקרן ייעודית לפיצוי נזקי מלחמה. עם השנים עבר חוק ראשית, העיקרון העומד ביסוד התיקון המוצע הוא מס רכוש שורה ארוכה של תיקונים, שבמסגרתם הורחבו להחיל את מס הרכוש רק על קרקעות הממוסות בחסר. כיום הפטורים, הוקלו שיעורי המס ונוספו הסדרים נקודתיים מערכת המס מטילה מסים על פעילות כלכלית והכנסות למקרים שונים - רשויות מקומיות, מוסדות ציבור, הנובעות ממנה, ובכלל זה מסים הנובעים מהחזקת קרקע.

חקלאים, קרקעות המוחזקות מלפני קום המדינה ועוברות במקרים רגילים, המסים השוטפים המשולמים על פעילות מדור לדור ועוד. תהליכים אלה הפכו את המס לפחות בקרקע, משמשים תחליף למיסוי ישיר על ההון המגולם אפקטיבי מבחינה פיסקלית והביאו לכך שבפועל בסיס המס בה - המיסוי על התשואה לוכד את הערך הכלכלי של הצטמצם במשך השנים באופן דרמטי. בשנת 1981 בוטל מס הקרקע באותה שנה, ובכך מתקיימת רציפות מיסויית, הרכוש על כל הנכסים מלבד קרקעות. בהמשך לכך, בשנת בלא צורך בהטלת נטל נוסף בדמות מס רכוש על החזקת 1998 מונתה ועדה ציבורית לבחינת המשך קיומו של מס הקרקע עצמה. עיקרון זה מונע מצב שבו מחזיק קרקע רכוש, שהמליצה על ביטול המס לחלוטין, בשל קשיים נושא בו־זמנית במס על ההכנסות מהקרקע ובמס על עצם מבניים עמוקים בגביית המס, ובהם: ריבוי פטורים והקלות, החזקת הקרקע, תוך יצירת נטל מס מופרז. עם זאת, יצוין שיעורי מס גבוהים, בעיות שומה וגבייה ועוד. הממשלה שגם במקרים שבהם אין מיסוי שוטף על הכנסות מהקרקע, אימצה את ההמלצה, ובשנת 2000 הועמד שיעור המס על לא תמיד מתעורר צורך במיסוי חלופי וזאת בשל שיקולי 0% בעוד שההסדר החוקי נותר בספר החוקים. מדיניות. כך למשל, דירת מגורים המשמשת למגורי בעליה, בהחלטת הממשלה מס' 1383 מיום כ"ה בשבט אינה מייצרת הכנסה ממוסה בעת מכירתה, אך היעדר התשפ"ד (4 בפברואר 2024), החליטה הממשלה על הקמת המיסוי נובע משיקול מדיניות מכוון - הרצון לעודד בעלות צוות לבחינת יישום מס רכוש על מקרקעין פנויים, וזאת על דירת מגורים יחידה ולמנוע הטלת נטל מס על צורך למטרת עידוד בנייה. בדיוני הצוות עלה כי רבות מהבעיות בסיסי. במקרים אלה, היעדר המיסוי הוא מוצדק ואינו שהובילו לביטול המס בשנת 2000, כבר אינן רלוונטיות. מהווה מיסוי בחסר הטעון תיקון.

עוד עלה בדיונים כי החזרת מס רכוש, באופן מעודכן לעומת זאת, יש מצבים שבהם מנגנון המס הקיים כיום ומצומצם, ומתוך תכלית פיסקאלית דווקא, עשויה לשמש מייצר מיסוי בחסר, פער בין הערך הכלכלי של הקרקע לבין כלי פיסקאלי יעיל המאפשר לחלק את נטל המס באופן המיסוי עליה, כאשר הפער אינו נובע משיקולי מדיניות, מאוזן יותר, ולשמור על עקרונות יעילות וצדק חלוקתי אלא מהיעדר מנגנון מיסוי הולם. בראש ובראשונה, קרקע גם יחד, תוך חיזוק בסיס ההכנסות של המדינה. כך, גביית פנויה מהווה נכס בעל ערך כלכלי משמעותי, המגלם הון מס על רכוש, ובייחוד על רכוש מסוג קרקע, אינה פוגעת ועושר לבעליו. ערך זה נקבע, בין השאר, לפי מיקום הקרקע, בתמריץ לעבודה, יזמות או השקעה בפעילויות מסוגים ייעודה התכנוני והשקעות ציבוריות בסביבתה. עם זאת, אלה, וזאת בניגוד להגדלת נטל מס הכנסה. קרקע כזו אינה מייצרת הכנסות שוטפות החייבות במס, ואף גביית מס רכוש נחשבת ניטרלית ביחס לגביית לא מוטל עליה מס חלופי כלשהו על ההון המגולם בה. בשל מסים אחרים, כיוון שקרקע היא נכס שלא ניתן להסתרה כך נוצר מצב של מיסוי בחסר, למעשה, היעדר מיסוי כלל או להברחה, אין אפשרות לייצר עוד ממנו ומאחר שאין על רכוש בעל ערך. הטלת מס רכוש על קרקע פנויה תבטיח אפשרות לניידו, קשה להתחמק מתשלום המס עליו שנכס המגלם עושר שנוצר בחלקו הגדול על ידי השקעות באמצעות תכנוני מס. נוסף על כך, מס על ערך קרקע מגלם ציבוריות, יישא בנטל מס הולם, תוך שמירה על העיקרון לכידת ערך חברתי, כיוון שעליית ערך הקרקע נובעת שהמיסוי אינו מופרז.

בעיקרה מהשקעות ציבוריות דוגמת תשתיות ותכנון, ולא על כן, מוצע להחיל את המס על רכיבי המקרקעין ממאמץ הבעלים, ועל כן גביית המס מחזירה לציבור חלק שאינם ממוסים באופן אחר. בעוד שקרקע שבנוי עליה בניין 26 ס"ח התשכ"א, עמ' 100; התשפ"ה, עמ' 760.

1012 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(1) בסעיף 1 -

דברי הסבר

מהווה גורם ייצור, שעל הפעילות הכלכלית הנובעת ממנו וכדומה. קרקע חקלאית עשויה להיות בעלת ערך שוק משולם מס (בחריגים מסוימים), דוגמת מס הכנסה, מס על משמעותי, כאשר ערך זה אינו נובע מיכולתה החקלאית, שכירות וכד'. קרקע פנויה לא מייצרת ערך כלכלי ולא מוטל אלא מהשקעות ציבוריות ומציפיות פיתוח. עם זאת, עליה כל מס. הטלת מס רכוש על קרקע כזו תיצור רציפות המיסוי המוטל על קרקע זו מבוסס אך ורק על הפעילות במס, שאינה קיימת בהיעדר מס רכוש על קרקע פנויה. החקלאית השוטפת, והוא משקף את התשואה מהשימוש בדומה לאמור, גם קרקע שעליה בנייה חלקית עלולה החקלאי בלבד. כאשר עיקר הערך נובע מרכיבים אחרים, ליצור מצבים שונים של מיסוי בחסר, בהתאם להיקף המיסוי על הפעילות החקלאית אינו מהווה תחליף הולם הבנייה. כאשר הבנייה היא שולית או זניחה, היא אינה למיסוי על ההון המגולם בקרקע, ונוצר פער ניכר בין משמשת לפעילות כלכלית משמעותית, והמיסוי המוטל הערך ובין המיסוי השוטף. ועל כן גם קרקע זו מהווה קרקע עליה, אם קיים, אינו משקף את הערך האמיתי של הקרקע הממוסה בחסר, הראויה למיסוי. למרות זאת, כדי לשמור ואינו משמש תחליף הולם למיסוי על ההון המגולם בקרקע. את העיקרון שלפיו ימוסה רק שווי הקרקעות המשקף במצבים כאמור, עדיין קיים פער בין הערך המלא של את הערך הכלכלי שממוסה בחסר, מוצע להפחית מערך הקרקע ובין המיסוי המוטל על הפעילות הקיימת, ונוצר הקרקע את החלק המשקף את השימוש החקלאי בפועל, מיסוי בחסר. כדי לטפל בקרקעות אלה הממוסות בחסר, שעליו כבר מוטל מיסוי. זאת, מאחר שבקרקע חקלאית מוצע להחיל את המס על קרקעות עם בנייה חלקית, תוך ניתן להעריך את ערך השימוש החקלאי בממוצע של דונם קביעת סף מיזערי לבנייה, שמעבר לו לא תהיה הקרקע קרקע (בצורה נורמטיבית), וערך זה משקף את התפוקה חייבת במס, וזאת מהטעם שבנייה משמעותית מעידה על הכלכלית החקלאית שכבר נמצאת על רצף המס. יתרת ניצול כלכלי של הקרקע, כאשר ההכנסות ממנה ממוסות הערך בקרקע החקלאית - הנובע מהמיקום, מפוטנציאל במנגנוני מיסוי, המהווים תחליף הולם למיסוי על ההון. הפיתוח, ומהשקעות ציבוריות - תהיה חייבת במס רכוש, בפרק זה מוצע, ככלל, להעמיד סף זה על %.30 בהקשר וכך ייסגר הפער ויטופל המיסוי בחסר. כאמור, קרקע זה יצוין, שסיבה נוספת לצורך לקביעת סף מיזערי לבנייה המיועדת לחקלאות גם היא עשויה לבטא עושר מסוים ולהחלת המס על קרקעות עם בנייה שולית, היא למנוע ולכן מוצדק למסותה. ומאחר שגם קרקע חקלאית מייצרת מצב שבו בעלי קרקעות יקימו בנייה סמלית או זניחה פעילות כלכלית ונמצאת גם כן על רצף המס, נדרש לצורך יציאה מבסיס המס. להתחשב ברכיב זה.

עם זאת, בשל הרצון למנוע נטל עודף על בעלי שלישית, כהשלמה להתייחסות למנגנון המוצע הקרקעות, מוצע שהסף המיזערי שייקבע יהיה נמוך, ולבסיס המס, מוצע לקבוע פטור מהמס לבעלי קרקעות ויעמוד על בנייה של אחוזים נמוכים מהבנייה המותרת לפי בשווי נמוך, על פי סף שווי מסוים לדונם וסף שווי כולל.

תוכנית החלה על הקרקע. יתרון נוסף של השיעור הנמוך פטור זה נועד להקל על בעלי קרקעות בעלות שווי נמוך, שנקבע הוא, שכך יהיה ניתן לוודא שהמיסוי לא יפגע גם וזאת מטעמי יעילות מינהלית ומהקביעה כי בעלות בקרקע בתמריצים ובתוכניות לעידוד בנייה, דוגמת התחדשות בשווי נמוך אינה מגלמת עושר באופן המצדיק הטלת מס עירונית. כמו כן, מוצע להפחית את ערך הבנייה הקיימת רכוש. כך, קרקעות בשווי נמוך של 60,000 שקלים חדשים, משווי הקרקע החייבת במס, כדי למנוע נטל מס עודף שאינו משקף עושר משמעותי, יהיו פטורות ממס, גם ולהבטיח שהמיסוי יוטל רק על אותו חלק מערך הקרקע מטעמי יעילות ומאחר שיש הצדקה פחותה יותר להשקיע שממוסה בחסר. משאבים בגביית המס מהן, וזאת גם בהתחשב בצמצום בהכנסות המדינה הצפויות מהמס בשל פטור זה.

לכן, נדרש לקבוע היקף מינימלי של בנייה על הקרקע

כדי למנוע מצבים שבהם בעלי מקרקעין ייצרו בנייה על לפיכך, תיקון החוק כמוצע נועד להעלות את שיעור מס הקרקע אשר תוציא אותם מבסיס המס אף שבפועל בנייה הרכוש על קרקעות, למעט קרקעות בנויות בצורה חלקית או זו אינה מהווה גורם ייצורי החייב במס. שיעור היקף הבנייה שנעשה בהן שימוש חלקי, במטרה לייצר הכנסות למדינה.

המוצע נועד לבטא זאת מחד, ומאידך לא לפגוע במדיניות עיקרי התיקון כוללים את העלאת שיעור המס, צמצום הממשלתית לעודד בנייה ובתמריצים ובתוכניות לעידוד הפטורים ההיסטוריים, פישוט ההגדרות בחוק, אמצעי בנייה דוגמת התחדשות עירונית. אכיפה מותאמים ומעבר למודל של שומה עצמית בדומה נוסף על כך, קרקע המיועדת בתוכנית על פי חוק למקובל בחוקי מס אחרים. וזאת תוך התייחסות לאפשרות התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון לשימוש באמצעים טכנולוגיים לקביעת ערך הקרקע, והבנייה), לשמורת טבע, אינה נמצאת גם היא בבסיס המס. במטרה לייצר מערכת מס פשוטה ויעילה.

שנית, קטגוריה נוספת של קרקעות שבהן נוצר יצוין כי ההכנסות מהמס ישמשו כמקור תקציבי אשר מיסוי בחסר, הן קרקעות בייעוד חקלאי. שווייה של קרקע יאפשר הפחתה של שיעורי מס ההכנסה שמשלמים יחידים חקלאית נקבע לא רק על פי תפוקתה החקלאית, אלא גם, על הכנסה מעסק, משלח יד או עבודה. לפיכך, התיקון ולעתים בעיקר, על פי מיקומה, פוטנציאל הפיתוח שלה המוצע והעלאת שיעור מס הרכוש על קרקעות שממוסות בחסר, צפוי לייעל את מערכת המס על ידי הגברת המיסוי

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1013

(א) בהגדרה "בניין", במקום "לפי תקנות תכנון ובנייה" יבוא "לפי תוכנית

מפורטת לבנייה החלה עליה";

(ב) במקום ההגדרה "המנהל" יבוא:

""המנהל" -

(1) לעניין פרקים שני עד שביעי ותשיעי ולעניין הסמכויות בפרק עשירי

הנוגעות למס רכוש - המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין;

(2) לעניין פרקים שמיני עד שמיני 2, ולעניין הסמכויות בפרק עשירי

הנוגעות לקרן פיצויים - המנהל כהגדרתו בפקודה;";

דברי הסבר

על הון והקלה במיסוי על עבודה. בכך התיקון המוצע צפוי ""חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין לצמצם את הפער הקיים במיסוי בין הון לעבודה ולייצר יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבניין בתוספת שטח שוויון רב יותר במערכת המס. של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת עוד יצוין, כי מס זה עתיד לחול גם ביהודה ושומרון, בחקלאות;

בתנאים שייקבעו ובהתאמה למסי המקרקעין החלים באזור "חקלאי" -

זה. (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר

סעיף 16 לפסקה (1) בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות

מוצע לתקן כמה הגדרות בסעיף 1 לחוק מס מהכנסתו היא מחקלאות;

רכוש, כלהלן: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות

להגדרות "בניין" ו"תוכנית מפורטת לבנייה" - בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו־50% לפחות ההגדרה בניין קובעת כי בניין הוא מבנה שבנייתו נגמרה, מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר שנכלל בחישוב אחוזי הבנייה המותרים לניצול לפי תקנות בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, דייו ש־50% התכנון והבנייה, כהגדרתן בחוק מס רכוש. מוצע לעדכן את לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו ההגדרה כך שתפנה ל"תוכנית מפורטת לבנייה" במקום רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת ל"תקנות תכנון ובנייה". מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;

מוצע לקבוע כי תוכנית מפורטת לבנייה היא תוכנית

הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע (3) בהגדרה זו -

עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן (א) "הכנסה" - הכנסה כמשמעותה בפקודה, ההיתר או ביצוע העבודה. בדיקה מול תוכנית זו תאפשר באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס לבחון אם שטח הבניין הבנוי נכלל בחישוב אחוזי הבנייה פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, שמותר לבנות לפי אותה תוכנית, קרי בנייה המותרת על לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח פי כל דין. הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום להגדרה "המנהל" - מוצע לעדכן את ההגדרה "המנהל" השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי כך שתהיה הגדרה ביחס לשני חלקי החוק: לעניין פרקי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החוק העוסקים במס רכוש (פרקים שני עד שביעי, תשיעי ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של והסמכויות הרלוונטיות בפרק עשירי), המנהל יהיה הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת התשכ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין), מאחר שמנהל משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

מיסוי מקרקעין הוא הגורם האמון על יישום הוראות אלה. (ב) "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל לעניין פרקי החוק העוסקים בקרן הפיצויים (פרקים שמיני, חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית שמיני1 ושמיני2 והסמכויות הרלוונטיות בפרק עשירי), ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור המנהל יהיה המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, כפי וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים שהיה עד כה. הבלתי מחולקים של החבר;

מוצע למחוק כמה הגדרות אשר אינן נצרכות עוד במסגרת (ג) "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד חוק מס רכוש המתוקן. וזה נוסח ההגדרות שמוצע למחוק מאלה:

אותן:

1014 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ג) אחרי ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" יבוא:

""חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-

196327;

"חוק התכנון והבנייה" - חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-196528";;

(ד) ההגדרות "חלקה", "חקלאי" ו"מטעים" - יימחקו;

(ה) בהגדרה "קרקע" -

(1) בפסקה (1), במקום "קרקע חקלאית" יבוא "קרקע המיועדת לשמורת

טבע";

(2) בפסקה (2) -

(א) בפסקת משנה (א), במקום "תקנות תכנון ובנייה" יבוא "תוכנית

מפורטת לבנייה החלה עליה";

(ב) במקום פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין קרקע שביום י"ב

באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) היה עליה בניין ששטחו הכולל

עולה על 10% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות עליה במועד

האמור, לפי תוכנית מפורטת לבנייה החלה על עליה, יקראו את

אותה פסקת משנה, כך שבמקום "30%" יבוא "10%";

(3) פסקה (3) - תימחק;

(ו) אחרי ההגדרה "קרקע" יבוא:

דברי הסבר

(1) שני שלישים לפחות מהון המניות (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה

שהוצא או מכוח ההצבעה; שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה

(2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא או הזכות לרכשה; קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או

(3) זכות לקבל שני שלישים לפחות נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע.

מהרווחים;

"תקנות תכנון ובנייה" - תקנות תכנון ובנייה שהותקנו על

(4) זכות למנות מנהל.

פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות

"מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;

לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות

היבול שעליהם; "המועד הקובע"- מועד הבנייה או המועד שבו נעשה

החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע

"קרקע חקלאית" - בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח

(1) קרקע שבתוכנית על פי חוק התכנון והבנייה, של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;";

התשכ"ה-1965 (להלן - התוכנית), יועדה לחקלאות או להגדרה "קרקע" - כפי שפורט לעיל, בסיס מס הרכוש יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, המוצע הוא קרקעות שלגביהן משולם מס בחסר. ההגדרה שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ב-,1992 כוללת את אותן קרקעות אשר יהוו את בסיס המס לעניין למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התוכנית לבנות עליה דירת מגורים; חוק זה. במסגרת זו מוצע לבצע כמה תיקונים בהגדרה 27 ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.

28 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1015

""קרקע המיועדת לשמורת טבע" - קרקע, שבתוכנית החלה עליה, מיועדת

לשמורת טבע, כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים

לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-199829";;

(ז) במקום ההגדרה "קרקע חקלאית" יבוא:

""קרקע בייעוד חקלאי" - קרקע, שבתוכנית החלה עליה, מיועדת לחקלאות;

"קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה" - קרקע בייעוד חקלאי שייעודה

שונה לייעוד אחר, וזאת למשך תקופה המתחילה ממועד שינוי

הייעוד ומסתיימת ארבע שנים מתום השנה שבה שונה הייעוד;";

(ח) ההגדרות "המועד הקובע" ו"תקנות תכנון ובנייה" - יימחקו;

(ט) אחרי ההגדרה "שנת מס" יבוא:

""תוכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה או תוכנית מועדפת כהגדרתה

בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-201430;

"תוכנית מפורטת לבנייה" - תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר

בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם

מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא

חלה.";

(2) בסעיף 2(א1) -

דברי הסבר

הקיימת, באופן שיביאו להתאמת הגדרת הקרקע לתכלית עוד מוצע למחוק את פסקה (3) להגדרה, העוסקת החקיקה המוצעת. בקרקע שהיו עליה מטעים בשנת 1990, מכיוון שאין צורך בהתאם לאמור, מוצע למחוק את ההחרגה של "קרקע להתייחס אל קרקע כאמור באופן מיוחד בהתאם להוראות חקלאית" מפסקה (1) להגדרה, כך שהמס יחול גם על קרקע החוק המעודכנות. וזה נוסח הפסקה שמוצע למחוק אותה:

חקלאית, שכן גם מי שמחזיק בקרקע חקלאית הוא בעל הון, (3)" קרקע שביום ד' בטבת תש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה אך זאת בכפוף להוראות אחרות שיפורטו להלן. כמו כן, מטעים ואיננה קרקע חקלאית;".

מוצע לתקן את פסקת משנה (ב) להגדרה, ולקבוע הוראת להגדרה "קרקע בייעוד חקלאי" - קרקע, שבתוכנית מעבר, שלפיה קרקע שביום י"ב באדר התשפ"ו 1(במרץ החלה עליה, מיועדת לחקלאות. מוצעת התייחסות מיוחדת 2026) היה עליה בניין בשטח העולה על 10% מהשטח לקרקעות חקלאיות, כך שמשווי קרקעות כאמור ינוכה המותר לבנייה, לפי תוכנית מפורטת לבנייה, תיחשב כקרקע סכום של 60,000 שקלים חדשים לדונם (ראו להלן - דברי בנויה ולא תחויב במס (וזאת כל עוד הבנייה על הקרקע הסבר לסעיף 12א המוצע). זאת כדי לשקף את החלק משווי נותרת בשיעור העולה על 10% מהתוכנית המפורטת הקרקע המבטא את הערך הכלכלי של הפעילות החקלאית לבנייה החלה על הקרקע במועד החיוב במס). זאת, במקום שמבוצעת עליה ונמצאת על רצף המס.

30% כאמור בסעיף קטן (א). לעניין זה מובהר, כי קרקע שאין להגדרה "קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה" - קרקע עליה תוכנית מפורטת לבנייה שאושרה, תיחשב כקרקע שייעודה השתנה מחקלאות לייעוד אחר, וזאת למשך שבנוי עליה 0% מהשטח שמותר לבנות עליה - קרי רואים תקופה המתחילה ממועד שינוי הייעוד ומסתיימת ארבע אותה כקרקע פנויה. יובהר כי בבניינים שכבר עומדים על שנים מתום השנה שבה שונה הייעוד.מוצע להמשיך תילם, ייבחן אחוז יחידות הדיור הבנוי מתוך מספר יחידות לראות בקרקעות כאלה שייעודן השתנה, כקרקעות הדיור המאושרות לבנייה, לפי תוכנית מפורטת לבנייה, חקלאיות במהלך התקופה האמורה, ולהחיל גם עליהן לצורך חישוב השיעור הבנוי מתוך הזכויות המאושרות בתקופה זו את ההוראה בדבר ניכוי סכום של 60,000 בתוכנית המפורטת לבנייה. הגדרת קרקע החייבת במס, שקלים חדשים משווי הקרקע, כאמור בסעיף 12א המוצע.

נועדה למנוע חיוב של קרקעות שכבר יש עליהן ניצול זאת כדי לאפשר משך זמן נאות לבעל הקרקע להתאים את מסוים שהוביל לתשלום מס, וכן כדי לא לפגוע במיזמי השימוש בקרקע לערכה הכלכלי המעודכן בעקבות שינוי התחדשות עירונית שמשמעותם הגדלת אחוזי הבנייה הייעוד, ומשום שבמקרים רבים תוכניות המשנות ייעוד של המותרים לגבי קרקע שכבר קיים עליה בניין. קרקע, מתירות המשך שימוש בקרקע לחקלאות, גם לאחר שינוי הייעוד למשך תקופה מסוימת.

29 ס"ח התשנ"ח, עמ' 202.

30 ס"ח התשע"ד, עמ' 750.

1016 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(א) המילים "כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן" - יימחקו;

(ב) פסקאות (1) עד (3) - יימחקו;

(3) בסעיף 2א -

(א) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "ממס רכישה" יבוא 0%" ממס

הרכוש וכן 25% ממס רכישה";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "השיעור הקבוע" יבוא "השיעורים הקבועים";

(4) בסעיף 3, במקום "בשיעור "0% יבוא "בשיעור 1.5% משווייה";

(5) בסעיף 11, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שווייה של קרקע כאמור באותו סעיף קטן,

שעליה בניין ששטחו הכולל פחות מ־10% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי

תוכנית מפורטת לבנייה החלה על הקרקע, יהיה שווי השוק שהיה נקבע לקרקע

אילו לא היה עליה בניין.";

(6) בסעיף 12, הסיפה החל במלים "ואם הפכה לקרקע" - תימחק;

דברי הסבר

כחלק ממטרת ההצעה ליצור מערכת פשוטה, לפסקה (4)

המקטינה את החיכוך שבין נישומים ובין רשות המסים, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק מס רכוש, ולקבוע בו כי מוצע להגדיר קרקעות חקלאיות בהתאם לתוכנית החלה שיעור מס רכוש על קרקע יעלה מ־0% ל־1%.5 משווייה.

עליהן, וזאת בלא בחינת השימוש בהן בפועל.

לפסקה (5)

לפסקה (2)

בהתאם לאמור בהגדרה "קרקע", קרקע שעליה בניין

מוצע לתקן את סעיף 2(א1) לחוק מס רכוש, כך ששטחו פחות מ־30% מהשטח המותר לבנייה היא קרקע שהוראת החיוב היחסי במס תחול על כל מי שהיה בעל פנויה, ועל כן חייבת במס. בהמשך לכך, קובע סעיף 11 קרקע בחלק משנת המס, ולא רק בנסיבות המפורטות בסעיף לחוק מס רכוש את אופן חישוב שווי הקרקע לגבי קרקע כיום. זאת, במטרה להרחיב את תחולת ההסדר וליצור פנויה שעליה בניין, וקובע כי בחישוב לא יילקח בחשבון רציפות במס. לשם כך, מוצע למחוק את המילים "כתוצאה שווי השוק של הבניין, כולל הקרקע שעליה הוא עומד.

מנסיבות כמפורט להלן" ואת פסקאות (1) עד (3) המפרטות מוצע להוסיף לסעיף האמור הוראה בסעיף קטן (ב) המוצע, את הנסיבות. ולפיה כששווייה של קרקע שעליה בניין, ששטחו הכולל לפסקה (3) פחות מ־10% מהשטח המותר לבנייה לפי תוכנית מפורטת סעיף 2א(א) לחוק מס רכוש מגדיר את שיעור ההפרשות לבנייה החלה עליה, יהיה שווי השוק של הקרקע כאילו לקרן הפיצויים, מתוך כספי מס רכוש ומס רכישה הנגבים לא היה עליה בניין. התיקון נועד לפשט את חישוב השווי בכל שנה. בהתאם להחלטת הממשלה מיום י"ד בכסלו ולקבוע בסיס מס ברור ואחיד, תוך התעלמות מבנייה התשפ"ו (4 בדצמבר 2025) בעניין התוכנית הכלכלית לשנת שאינה משמעותית, ועל כן הוא שונה מקרקע שעליה בניין 2026, מוצע לקבוע כי כספי מס הרכוש שייגבו לא יועברו ששטחו הכולל עולה על)30%.

לקרן הפיצויים, כך ששיעור ההפרשה ממס הרכוש לקרן לפסקה (6)

הפיצויים יעמוד על 0%, ומימון הקרן ימשיך להתבסס על מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק מס רכוש, להותיר את החלק המועבר אליה ממס רכישה. הרישה של הסעיף המבהירה כי שווייה של קרקע פנויה סעיף 2א(ב) לחוק מס רכוש מקנה סמכות לשר האוצר, הוא שווי השוק שלה, ולמחוק את הסיפה שאינה נדרשת באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את שיעור עוד וההוראות שבה מוסדרות כבר במסגרת סעיפים אחרים ההפרשה מהמס לקרן הפיצויים, וכך אכן נעשה לאורך של חוק מס רכוש; וזה נוסח הסיפה שמוצע למחוק אותה:

השנים. מאחר שבסעיף 2א(א) לחוק מס רכוש יש כאמור, "ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר לא שיעור הפרשה אחד, אלא שני שיעורי הפרשה נפרדים ה־1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע

- אחד למס רכוש ואחד למס רכישה - וכדי למנוע טעויות שוויה ליום שהפכה לקרקע."

לגבי איזה שיעור הפרשה מתעדכן ולאפשר עדכון בשיעור

שונה לכל אחד משיעורי ההפרשה, מוצע לתקן את סעיף

2א(ב) האמור ולהבהיר את הסמכתו של שר האוצר לשנות

את שני השיעורים הקבועים בסעיף 2א(א) לחוק כאמור.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1017

(7) אחרי סעיף 12 יבוא:

"שווייה של קרקע 12א. על אף האמור בסעיפים 11 ו־,12 שווייה של קרקע בייעוד

בייעוד חקלאי חקלאי ושל קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה, יהיה שווי

הקרקע לפי הסעיפים האמורים, בניכוי סכום של 60,000

שקלים חדשים לכל דונם ובניכוי חלק יחסי מהסכום האמור

לחלק של דונם.

עלייה בשווי 12ב. על אף האמור בסעיפים 11 עד 12א, עלה השווי של קרקע

קרקע בשל אישור המחושב לפי הסעיפים האמורים, בשל אישור תוכנית החלה

תוכנית

על הקרקע, תובא בחשבון לצורך קביעת שווי הקרקע בשנת

המס שבה אושרה התוכנית ובשנת המס שלאחריה, רק

מחצית מעליית השווי בשל אישור התוכנית.";

(8) סעיפים 13 עד 13ב - בטלים;

דברי הסבר

לפסקה (7) השלילי שעלול להיווצר לאישור תוכנית בשל עליית שווי

לסעיף 12א המוצע הקרקע בעקבות האישור.

מוצע לקבוע בסעיף 12א לחוק מס רכוש כי שווי לפסקה (8)

השוק של קרקע בייעוד חקלאי ושל קרקע בייעוד חקלאי מוצע לבטל את סעיפים 13 עד 13ב הכוללים הוראות ששונה ייעודה, יהיה שווי הקרקע לפי הוראות סעיפים שונות שאינן רלוונטיות עוד נוכח התיקונים השונים 11 ו־12 לחוק מס רכוש - קרקע עם בינוי חלקי וקרקע המוצעים לחוק מס רכוש, לרבות הקלות היסטוריות כגון פנויה שאין עליה בניין, בהתאמה, בניכוי סכום של 60,000 חישוב שווי של קרקע שיש עליה מטעים, שווי קרקע שקלים חדשים לדונם, המשקפים את חלק הקרקע המשמש בבעלות ממושכת וסעיף עדכון של הסכומים שבסעיפים לחקלאות ושייתכן שמשולם בשלו כבר מס. כפי שפורט שמוצע לבטלם. וזה נוסח הסעיפים שמוצע לבטלם:

לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק זה, משמעות 13". שוויים של מטעים שהם קרקע

הסעיף היא יצירת הסדר חדש לשווייה של קרקע בייעוד

חקלאי ושל קרקע ששונה ייעודה מחקלאות. כך ששוויין (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט של קרקעות אלה יהיה שווי השוק שלהן, בניכוי סכום בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור בפסקה של 60,000 שקלים חדשים לדונם. הניכוי נובע מתכלית (3) להגדרת קרקע, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של החקיקה, שהיאמיסוי קרקעות הממוסות כיום בחסר. 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה בעלים של קרקע חקלאית המשמשת לחקלאות, משלם לחלק של דונם.

כבר כיום מסים מסוימים בשל השימוש בקרקע לצורכי 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת

חקלאות. עם זאת, במקרים רבים שווי הקרקע עולה באופן

משמעותי על ערכה כקרקע חקלאית בלבד. (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי במקרים כאמור, השווי של הקרקע שבידי הבעלים לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים גבוה בהרבה משווי המס המשולם בשל הפעילות החקלאית חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם;

בקרקע, ואין הצדקה להתייחס לשווי זה באופן שונה מאשר לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני ההתייחסות לקרקע פנויה אחרת. יובהר, כי כפי שהוסבר היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, לעיל, ההפחתה תינתן לקרקעות אלה, בין אם הן משמשות מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה בפועל לחקלאות ובין אם לאו, בין אם משולם בשלהן מס מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של ובין אם לאו, וזאת מטעמי פשטות ויעילות הגבייה. נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.

לסעיף 12ב המוצע (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד

מוצע לקבוע בסעיף 12ב לחוק מס רכוש, כי במקרה לסכום של 650,000 שקלים חדשים.

של אישור תוכנית החלה על קרקע, שהעלתה את שווייה (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי של הקרקע, המחושב לפי סעיפים 11 עד 12א לחוק מס לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, רכוש, תובא בחשבון לצורך קביעת שווי הקרקע בשנתיים שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או הראשונות שלאחר אישור התוכנית, רק מחצית מעליית בדרך מתנה לאחד מאלה.

השווי בשל אישור התוכנית. זאת כדי לאזן את התמריץ

1018 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(9) בסעיף 17, המילים "והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין" - יימחקו, במקום

"להצהיר על כך בכתב למנהל" יבוא "להצהיר על כך באופן מקוון למנהל, בצירוף פרטי

הקרקע ופרטי השינוי" ובמקום "הצהרה בכתב על כך" יבוא "הצהרה מקוונת על כך,

בצירוף פרטי הקרקע ופרטי השינוי";

(10) בסעיף 19 -

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) בעל קרקע יגיש למנהל, בכל שנת מס, הצהרה מקוונת על קרקע

שבבעלותו ויפרט בה את פרטי הקרקע, את שווי הקרקע ואופן קביעת

השווי, את סכום המס המגיע בשלה ודרך חישוב המס, וזאת עד למועד

שלהלן, לפי העניין:

(1) אם היה בעל הקרקע ב־1 בינואר בשנת המס - עד יום 31

בינואר באותה שנת מס;

(2) אם נעשה בעל קרקע בתוך שנת המס כאמור בסעיף 17 - עד

המועד להגשת ההצהרה לפי אותו סעיף.

(א1) הוגשה הצהרה לפי סעיף קטן (א), יראו את ההצהרה כקביעת מס

בידי אותו אדם (להלן - שומה עצמית).

(א2) תוקפו של שווי הקרקע שנקבע בשומה עצמית יהיה לתקופה של

חמש שנים, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א3)(2) ו–(ג).

(א3) המנהל רשאי, בתוך שנה מיום שנמסרה לו השומה העצמית, לבדוק

אותה ולעשות אחד מאלה:

דברי הסבר

(ד) לעניין סעיף זה - (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג במהלך שנת המס, נדרש להגיש למנהל הצהרה מקוונת וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; (2) "קרקע" - למעט הכוללת את פרטי הקרקע ושווייה, וסכום המס שהוא חייב קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או בשלה (סעיף 19(א) המוצע). המנהל יבחן את ההצהרה חלקה כמלאי עסקי. ויהיה רשאי לאשרה או לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו

(ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב (סעיף 19(א3) המוצע). מנגנון ההשגה והערר הותאם למודל לפי סעיף 13. החדש, בדומה לקבוע בחוק מיסוי מקרקעין.

13ב. עדכון סכומים לפסקה (9)

(א) הסכומים שבסעיפים 13 ו־13א יתואמו לכל שנת סעיף 17 לחוק מס רכוש קובע חובת הגשת הצהרה על מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני שינוי בבעלות בקרקע שנעשה במהלך השנה. מוצע לקבוע אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה כי הצהרות לפי הסעיף האמור יוגשו באופן מקוון, וכי בעל לאותה השנה. הקרקע יפרט את פרטי הקרקע ופרטי השינוי בבעלות, וזאת במטרה לייעל את תהליך הדיווח והאכיפה. כמו כן מוצע

(ב) הסכומים המתואמים שבסעיפים 13 ו־13א(א) לקבוע כי על כל אדם שנעשה בעל קרקע במהלך השנה יעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור תחול חובת הצהרה לפי סעיף 19 לחוק מס רכוש, כמפורט בסעיף 13א(ב) יעוגל ל־1000 השקלים החדשים הקרובים." להלן בפסקה הבאה.

לפסקאות (9) עד (19) לפסקאות (10) ו–(11)

כללי בפסקאות אלה מוצעים תיקונים שונים לסעיפי סעיף 19 המוצע קובע את הליך הגשת הצהרה בידי חוק מס רכוש הנוגעים להליכי השומה, התשלום, הנישום, שרואים אותה כשומה עצמית: מי שהיה בעל ההשגה והערעור. שינוי מבני מרכזי בתיקון המוצע הוא קרקע ב־1 בינואר של אותה שנת מס או הפך לבעל קרקע המעבר למודל של שומה עצמית, זאת בעיקר כדי לפשט במהלך שנת המס כאמור בסעיף 17 לאותו חוק, נדרש את הליכי גביית המס. לפי המודל המוצע, מי שהיה בעל להגיש למנהל הצהרה מקוונת הכוללת את פרטי הקרקע, קרקע ב־1 בינואר של אותה שנת מס או הפך לבעל קרקע

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1019

(1) לאשר את השומה העצמית;

(2) אם יש לו טעמים סבירים להניח שהשומה העצמית, כולה או

מקצתה, אינה מלאה או אינה נכונה - לקבוע לפי מיטב שפיטתו

את שווי הקרקע ואת המס המגיע בשלה, לאחר שנתן לבעל הקרקע

הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו; בשומה לפי מיטב השפיטה

כאמור, יפרט המנהל, נוסף על הנימוקים לפסילת השומה העצמית,

את הדרך שלפיה נעשתה השומה.";

(ב) בסעיף קטן (ג) -

(1) במקום הרישה יבוא "המנהל רשאי לתקן שומת קרקע לפי סעיף

קטן (א3) או לפי סעיף 22(א), בתוך 4 שנים מיום שנעשתה";

(2) בפסקה (3), במקום "טעה בשומתו" יבוא "הייתה טעות בשומה";

(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) השר רשאי לקבוע, בתקנות, שקביעת שווי קרקע לצורך חוק זה

תיעשה באמצעות מערכת ממוחשבת, בכפוף להוראות שיקבע, ובכלל זה -

(1) תנאים שבהתקיימם יהיה רשאי הנישום לקבוע את שווי

הקרקע בשומתו העצמית בהתאם לקביעת המערכת הממוחשבת

וקביעה זו תחייב את הנישום ואת המנהל;

(2) תנאים שבהתקיימם תוגבל האפשרות לקביעת שווי הקרקע

בשומה עצמית;

(3) הקלה בשיעור המס ביחס לשווי קרקע שנקבע לפי המערכת

הממוחשבת.";

(11) בסעיף 20 -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "החייב במס על קרקע" יבוא "ישלם את המס עד למועד

להגשת ההצהרה לפי סעיף 19(א), ואולם מי שמגיש הצהרה לפי סעיף 19(א)(1)";

דברי הסבר

את שווי הקרקע ואופן קביעת השווי, את סכום המס המגיע כאמור בסעיף 19(א), בכפוף לאפשרות פריסת התשלום בשלה ודרך חישוב המס (סעיף 19(א) ו–(א1) המוצע). תוקפו למי שהיה בעל קרקע ב־1 בינואר של שנת המס, בתוספת של שווי הקרקע שנקבע בשומה העצמית יהיה לתקופה הפרשי הצמדה וריבית במקרים מסוימים תשלום. מי שהיה של חמש שנים, אלא אם כן החליט המנהל שלא לאשר את בעל קרקע ב־1 בינואר של שנת מס - ישלם את המס ככלל השומה העצמית ולקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו (סעיף עד יום 31 בינואר של אותה שנה, ומי שהפך לבעל קרקע 19(א2) המוצע). במהלך השנה - ישלם את המס בתוך 30 ימים מהיום המנהל רשאי, בתוך שנה מיום שנמסרה השומה שהפך לבעל הקרקע.

העצמית, לאשר את השומה או לקבוע שומה אחרת לפי מוצע לתקן את סעיף 19(ג) לחוק מס רכוש, שעניינו מיטב שפיטתו (סעיף 19(א3) המוצע). סמכות המנהל לתקן שומה שעשה, במקרים המנויים על החלטת המנהל ניתן להגיש השגה לפי סעיף 26(א) באותו סעיף, ולקבוע כי ניתן לתקן שומה שנעשתה לפי המוצע, ועל ההחלטה בהשגה ניתן לערור לפי סעיף 27 סעיפים 19(א3) ו־22(א), וזאת בתוך 4 שנים מיום שנעשתה.

לחוק מס רכוש לוועדת ערר כאמור בסעיף 29 לחוק מס סעיף 19(ד) המוצע מסמיך את שר האוצר לקבוע רכוש. על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה בתקנות כי שווי הקרקע לצורך חוק מס רכוש, ייקבע משפטית לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 29(ד) לחוק מס באמצעות מערכת ממוחשבת, לפי התנאים שבסעיף רכוש. והוראות אחרות שיקבע, וזאת במטרה לייעל את הליכי בהתאם להוראות סעיף 20(א) המוצע, המועד לתשלום קביעת הערך, להפחית את החיכוך בין הנישומים לרשות המס הוא המועד להגשת ההצהרה בידי בעל הקרקע המסים ולהגביר את הוודאות. בהתאם למוצע, לשר תהיה סמכות להורות על הפעלת מערכת בשתי דרכים:

1020 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שתוקנה שומתו כאמור בסעיף 19(ג),

ישלם את המס שהוא חייב בו בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום,

שתישלח אליו באופן מקוון.";

(12) בסעיף 22 -

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "סעיף "17 יבוא "או לפי סעיף "19;

(2) סעיף קטן (ב) - בטל;

(13) סעיף 24 - בטל;

(14) בפרק שישי, בכותרת, במקום "ערעורים" יבוא "השגה וערעור";

דברי הסבר

הדרך הראשונה היא, הפעלת מערכת אך ורק לטובת לפסקה (12)

הנישום, שתסייע לו בעריכת השומה העצמית ותקנה לו מוצע לתקן את סעיף 22 לחוק מס רכוש, להוסיף ודאות לעניין גובה המס שעליו לשלם. באופן זה, הנישום לסמכות המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו במקרה של אי־ יהיה רשאי לבחור בין שני מסלולים להגשת השומה הגשת הצהרה בידי בעל קרקע, גם אי–הגשת הצהרה לפי העצמית: המסלול הראשון - קביעת השווי באופן עצמאי, סעיף 19 המוצע.

באמצעות שמאי או בדרך אחרת; המסלול השני - שימוש

בערך שנקבע במערכת הממוחשבת. במקרה שהנישום יבחר עוד מוצע לבטל בסעיף 22 לחוק מס רכוש, את סעיף קטן (ב) במסלול השני, יהיה עליו להזין במערכת פרטים בנוגע העוסק בסמכות המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו במקרה לקרקע שבבעלותו, והמערכת תקבע את ערך הקרקע לעניין של הצהרה לא נכונה, שכן סמכות זו מוסדרת כעת בסעיף חוק מס רכוש. לאחר שהנישום ראה את הערך שהמערכת 19(א)(3)(2) המוצע. וזה נוסח סעיף קטן (ב) שמוצע לבטלו:

הציעה לו, הנישום יוכל לבחור אם להגיש את הערך שנקבע "(ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי סעיף 17 והיה למנהל במערכת כחלק מהשומה העצמית שלו או להגיש ערך אחר. יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, בחירה בהגשה לפי הערך של המערכת, תחייב את פקיד אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום השומה ותעניק לנישום ודאות כי השומה שהגיש תתקבל, שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי ובלבד שכל הפרטים שדיווח נכונים. עם זאת, אם הנישום הקרקע ואת המס המגיע לפי זה."

יבחר להגיש את הערך שנקבע במערכת, לא יוכל לחזור בו

מהערך שהגיש. לפסקה (13)

הדרך השנייה להפעלת המערכת, שעליה יוכל השר מוצע לבטל את סעיף 24 לחוק מס רכוש, שעניינו להורות, היא קביעת הוראות לעניין מערכת שתקבע ערך חובת משלוח הודעת שומה, אשר אינה נדרשת עוד במודל המהווה חזקה חלוטה לערך הקרקע. במסגרת זו, השר יהיה של שומה עצמית. וזה נוסח סעיף 24 שמוצע לבטלו:

רשאי להגביל את הנישום באופן שזה יוכל להשתמש אך 24". הודעת שומה

ורק במערכת, בכלל או במקרים מסוימים. כך למשל, השר מי שנשום לפי סעיפים 19 או 22, תישלח לו הודעת יוכל לקבוע כי יש להשתמש במערכת לקביעת שווי הקרקע, שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת אלא אם כן מתקיימים בקרקע תנאים חריגים שיקבע, שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המצדיקים סטייה מהמערכת או שהשומה העצמית של המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הנישום מלמדת על קיומו של פער גדול במיוחד בין הערך הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שנקבע במערכת לבין השווי האמיתי. שיראה לנכון."

נוסף על כך, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע הוראות לפסקה (14)

לעניין מתן הקלה בשיעור המס ביחס לשווי קרקע שנקבע

לפי המערכת הממוחשבת. זאת כדי להגדיל את השימוש מוצע לתקן את כותרת פרק שישי לחוק מס רכוש, במערכת ולצמצם חיכוך של המדינה מול הנישומים, לפשט כדי לשקף את תוכנו של הפרק המתוקן והרחב יותר, כך ולייעל את מנגנון השומה. שבמקום "ערעורים" יכלול "השגה וערעור".

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1021

(15) בסעיף 26 -

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) בעל קרקע החולק על שומה שעשה המנהל או על סירוב המנהל

להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי סעיף 19(ג)(1) או (2), רשאי, בתוך 30

ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כך, להגיש למנהל, באופן מקוון, השגה

מנומקת על השומה או על הסירוב האמורים; ואולם לעניין שומה לפי

סעיף 22(א) שנעשתה בשל אי־הגשת הצהרה לפי סעיף 19 - יראו כהשגה

עליה רק הגשת ההצהרה האמורה בהתאם להוראות אותו סעיף.

(א1) מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה לפי סעיף קטן (א).";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "חודש" יבוא "חודשיים";

(ג) סעיף קטן (ג) - בטל;

(16) סעיף 28 - בטל;

(17) בסעיף - 29

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) שר האוצר ימנה ועדת ערר, אחת או יותר, בת שני חברים, שתדון

בעררים לפי סעיף 27, וזה הרכבה:

(1) עובד המדינה, שיתמנה בידי שר האוצר, הכשיר להיות שופט

של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

דברי הסבר

לפסקה (15) מאחר שחובת ההנמקה מוסדרת כעת במסגרת הליכי

מוצע לתקן את סעיף 26 לחוק מס רכוש, הקובע את ההשגה והערר החדשים. וזה נוסח סעיף 28 שמוצע לבטלו:

הזכות להגשת השגה על שומה, ולהוסיף בו את ההוראות 28". חובת הנמקה

האלה: עיגון הגשה מקוונת של ההשגה; קביעה כי לעניין

הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק

שומה לפי סעיף 22(א) לחוק האמור שנעשתה בשל אי־

את טענתו.".

הגשת הצהרה לפי סעיף 19 לאותו חוק - יראו כהשגה

עליה רק הגשת ההצהרה שלא הוגשה כאמור, בהתאם לפסקה (17)

לדרישות הסעיף; קביעה כי מי שערך את השומה לא יחליט בסעיף 29 לחוק מס רכוש, מוצע לתקן את הרכב ועדת בהשגה עליה; הארכת המועד להחלטת המנהל בהשגה, הערר וסמכויותיה. ועדת הערר היא בית דין מינהלי לפי לחודשיים מיום שהומצאו למנהל כל המסמכים הדרושים חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-,1992 ומוחלות עליה לעניין לבקשתו. הוראות שונות מאותו חוק. הוועדה תורכב משני חברים, כמו כן, מוצע לבטל את סעיף קטן (ג) בסעיף 26 לחוק האמור, שהם משפטן עובד המדינה שממנה שר האוצר, הכשיר לעניין סמכות המנהל לתקן מיוזמתו טעות בהחלטתו להיות שופט של בית משפט שלום והוא יהיה יושב ראש בהשגה. וזה נוסח סעיף קטן (ג) שמוצע לבטלו: הוועדה וכן השמאי הממשלתי הראשי או שמאי הרשום בפנקס שמאי המקרקעין חמש שנים לפחות, שימונה בידי "(ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) שר האוצר, לפי המלצת השמאי הממשלתי הראשי. במקרה לרעת המשיג והמשיג לא עירער עליה, רשאי המנהל לתקן של מחלוקת בין חברי ועדת הערר, תכריע עמדת יושב את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו הראש, ואולם בשאלה שמאית תכריע עמדת השמאי.

המתוקנת ונימוקיה."

הוועדה גם תוכל גם להגדיל את השומה, בדומה לסמכויות

לפסקה (16) ועדות ערר אחרות בתחום המס. על החלטת ועדת הערר

מוצע לבטל את סעיף 28 לחוק מס רכוש, הכולל חובת ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי, בתוך הנמקה של הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת. זאת 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער, הוראה זו מהחוק המקורי נותרה בלא שינוי.

1022 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(2) השמאי הממשלתי הראשי או שמאי הרשום בפנקס שמאי

המקרקעין חמש שנים לפחות, שימונה בידי שר האוצר, לפי המלצת

השמאי הממשלתי הראשי.

(א1) חברי ועדת ערר ימונו לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.

(א2) במקרה של מחלוקת בין חברי ועדת הערר, תכריע עמדת יושב הראש,

ואולם בשאלה שמאית - תכריע עמדת השמאי.";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "להפחיתה" יבוא "להגדילה" והמילים "אך לא

להגדילה" - יימחקו;

(ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) ועדת הערר תהיה מוסמכת להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס,

בכל עת סבירה, לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל

הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו

והדרושים לה למילוי תפקידה.";

(ד) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-199231, למעט לפי

סעיפים 5 עד 8, 13, 18, 25, 38, יחולו על ערר המוגש לפי חוק זה ועל ועדת

הערר, בשינויים המחויבים.";

(18) בסעיף 33(ב), במקום "שסעיפים 2(א1)(2) או 2(א1)(3) חלים עליו" יבוא

"שסעיף 2(א1) חל עליו";

(19) אחרי סעיף 33ב יבוא:

"קנס גירעון 33ב. (א) בסעיף זה, "גירעון" - אחד מאלה לפי העניין:

(1) הסכום שבו עודף המס המגיע מבעל קרקע, על

המס שנקבע על פי ההצהרה שהגיש לפי סעיף 19(א);

דברי הסבר

לפסקה (18) קנס גירעון בשיעור 15% מסכום הגירעון, מוטל אם

מוצע לתקן את ההפניות בסעיף 33(ב) לחוק מס רכוש נמצא פער של למעלה מ־50% בין המס לפי הדיווח והחיוב שעניינו הפרשי הצמדה וריבית על אי־תשלום מס במועד, העצמי ובין המס שהוא חייב בו לפי המנהל, אם בעל ולהתאים אותן למספרי הסעיפים המעודכנים בהתאם הקרקע התרשל בנוגע להצהרה שמסר.

לתיקון המוצע. הקנס יהיה בשיעור גבוה יותר אם הוכח כי הגירעון

לפסקה (19) נוצר במזיד מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס. הקנס

יכול להיות מוטל בשיעור הגבוה גם אם הגירעון עלה על

מוצע להוסיף לחוק מס רכוש את סעיף 33ב המוצע, 50,000 שקלים חדשים ובעל הקרקע פעל בניגוד להחלטת הקובע הסדר של קנס גירעון, בדומה להוראות הקיימות בחוק מיסוי שניתנה לפי סעיף 158ב לפקודת מס הכנסה או אם מיסוי מקרקעין ובפקודת מס הכנסה. קנס גירעון הוא כלי פעל בעסקה מלאכותית ולא דיווח עליה, או עסקה בדויה שמטרתו התמודדות עם דיווח עצמי והרתעה מפני הגשת לפי סעיף 53א לחוק מס רכוש.

הצהרות שאינן נכונות. גירעון הוא הפער שבין המס המגיע

מבעל קרקע, למס שחושב ושולם על פי ההצהרה שהגיש הערעור על החבות בקנס גירעון נעשה במסגרת הליך בעל הקרקע, ואם לא הגיש הצהרה ולא שילם כלל מס - השומה. יצוין כי רשות המסים תקבע נוהל שבו השיקולים מלוא סכום המס שהוא חייב בו בהתאם לשומה לפי מיטב להטלת הקנס בנסיבות המס הקונקרטי המבוסס על שומה השפיטה, שהוציא המנהל לפי סעיף 22(א) לחוק מס רכוש. עצמית.

31 ס"ח התשנ"ב, עמ' 90.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1023

(2) סכום המס שנקבע בשומה לפי סעיף 22(א) אם

בעל הקרקע לא מסר הצהרה כאמור באותו סעיף.

(ב) בעל קרקע שנקבע לגביו גירעון העולה על 50% מהמס

שהוא חייב בו, ולמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגירעון

לא היה נוצר אילולא התרשל בעל הקרקע בנוגע להצהרה

שמסר לפי סעיפים 17 או 19, או באי־מסירת הצהרה כאמור,

ייווסף לסכום המס המגיע, קנס השווה ל־15% מסכום הגירעון.

(ג) היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגירעון כאמור

בסעיף קטן (ב) נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום

המס, ייווסף לסכום המס קנס השווה ל־30% מסכום הגירעון.

(ד) בעל קרקע שנקבע שלגביו גירעון בסכום העולה על 50 אלף

שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס

שהוא חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30%

מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:

(1) בעל הקרקע פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת

מיסוי, כהגדרתה בסעיף 158ב לפקודה, מפורשת

ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים

שקדמו להגשת ההצהרה לפי סעיפים 17 או 19, ולא

דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד

להחלטת המיסוי באותו עניין;

(2) תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא

מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח

עליה, או עסקה בדויה לפי סעיף 53א.

(ה) הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ד), לא יוטל בשל אותו

גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג).

(ו) הוגש כתב אישום נגד בעל קרקע בשל אחת העילות

המנויות בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), לא יחויב בשל אותו

מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון - יוחזר

לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום

תשלומו עד יום החזרתו.

(ז) על קנס שהוטל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ייווספו

הפרשי הצמדה וריבית מתום 15 ימים מהיום שבו נמסרה

לבעל הקרקע הודעה על הטלת הקנס, עד מועד תשלום הקנס,

ויראו את הקנס כסוג חיוב לעניין סעיף 33א.

(ח) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור מן

הקנס כולו או מקצתו.

(ט) לעניין סעיפים 19 עד 26, דין הוספת קנס על גירעון לפי

סעיף זה כדין שומה.";

1024 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(20) סעיף 34א - בטל;

(21) בסעיף (6)39, אחרי "מוסד ציבורי" יבוא "שנקבע לפי סעיף 46(א) לפקודה" והסיפה

החל במילים "או שכל ההכנסה מהן" - תימחק;

(22) בסעיף 40, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) בעל קרקע פטור מתשלום מס לגבי קרקע שבבעלותו, בהתקיים כל

אלה:

(1) שווי השוק של הקרקע אינו עולה על 60,000 שקלים חדשים

לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם;

(2) שווי כלל הקרקעות שבבעלותו, המחושב בהתאם להוראות

סעיפים 11 עד 12א, לפי העניין, לא עולה על 250,000 שקלים חדשים;

לעניין זה, על אף האמור בכל דין או הסכם, יראו בעל קרקע ובן

זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם

21 שנים, למעט ילדים נשואים או ילדים יתומים מאחד או משני

הוריהם - כבעל קרקע אחד.

(א1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות

את הסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).";

(23) בסעיף 45(א), פסקה (2) - תימחק;

דברי הסבר

לפסקה (20) כפל הטבה ולא תוחטא מטרת הפטור, שהיא הוצאה של

מוצע לבטל את סעיף 34א לחוק מס רכוש, שעניינו סמכות קרקעות שמשקפות שווי קרקע נמוך מתחולת החוק, בעוד שר האוצר להקטין חוב מס. וזה נוסח סעיף 34 שמוצע שהוראת הניכוי היא הוראת "הנחה". כך, קרקע בייעוד לבטלו: חקלאי בשווי 100,000 שקלים חדשים לדונם, יחול לגביה ניכוי של 60,000 שקלים חדשים, כך ששווי הקרקע לתשלום "34א. סמכות להקטין חוב מס יהיה 40,000 שקלים חדשים, ושווי זה ימוסה בשיעור 1.5%.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בסעיף 40(א)(2) מוצע לקבוע, בהתאם לצורך במיסוי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו בסעיף 33א, עושר, שבעל קרקע ששווייה אינו עולה על 60,000 שקלים לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס חדשים, יהיה פטור, רק אם שווי כלל הקרקעות שבבעלותו לשנת המס ".1999 לא עולה על 250,000 שקלים חדשים.לעניין זה, שווי לפסקה (21) הקרקע יחושב בהתאם להוראות סעיפים 11 עד 12א, קרי לאחר הניכוי הקבוע בהם.

מוצע לתקן את הפטור בסעיף (6)39 לחוק מס רכוש,

הניתן למוסד ציבורי, כך שיחול רק על מוסד שנקבע כמוסד מוצע בסעיף 40(א1) המוצע לקבוע כי השר, באישור ציבורי לפי סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה, מטעמי יעילות, ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי לשנות את הסכומים ודאות ומאחר שבשני המקרים ניתן פטור או זיכוי ממס. שנקבעו בסעיף 40(א) המוצע.

לפסקה (22) לפסקה (23)

מוצע לתקן את סעיף 40(א) לחוק מס רכוש, ולקבוע בסעיף 45(א) לחוק מס רכוש, מוצע למחוק את פסקה (2) בפסקה (1) שבו, פטור מהמס למי ששווי השוק של הקרקע המקנה לשר סמכות לפטור מהמס בעלי קרקע שהשימוש שבבעלותו אינו עולה על 60,000 שקלים חדשים, וזאת בה הוגבל, וזאת בשל תיקון סעיף 40 לחוק האמור, הקובע מטעמי יעילות וכדי להוציא מבסיס המס קרקעות בשווי פטור לקרקע בעלת שווי נמוך, באופן שמייתר את הצורך נמוך, שאינן משקפות עושר משמעותי שיש הצדקה בסעיף זה. וזה נוסח פסקה (2) שמוצע למחוק אותה:

להשקיע משאבים בגבייתו. עם זאת, לצורך בדיקת (2)" קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין התקיימות הפטור, חישוב שווי הקרקע, בקרקע בייעוד באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;".

חקלאי או בקרקע בייעוד חקלאי שייעודה שונה, ייעשה

ללא ניכוי 60,000 ש"ח לכל דונם, זאת בשל השימוש במונח

שווי השוק, שמשמעותו בלא ניכוי. וזאת כדי שלא יינתן

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1025

(24) בסעיף 47(ב), במקום 34", 60, 64(ב) ו־66" יבוא 60" ו־64(ב)";

(25) בסעיף 51(א), בסופו יבוא "ולמעט המועד לפי סעיף 19(ג)";

(26) בסעיף 53(א), במקום "על ידי הדואר" יבוא "באופן מקוון";

(27) בסעיף 54(ג)(1), אחרי "באותו סעיף קטן" יבוא "בעד שנות המס שקדמו לשנת "2026;

(28) סעיף 55 - בטל;

(29) בסעיף 56ב, במקום הסיפה החל במילים "יוגדל או יופחת" יבוא "יעוגל כל סכום

לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה";

(30) בסעיף 64(א), המלים "והסמכות לפי סעיף 50(א)" - יימחקו;

(31) בסעיף 66, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) טפסים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), אין חובה לפרסמם ברשומות והם

יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים."

דברי הסבר

לפסקה (24) הכללי הרגיל של סעיף 54(א) לחוק מס רכוש, הקובע כי "לא

מוצע לתקן את סעיף 47 לחוק מס רכוש ולקבוע כי תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא באשר לסמכות המנהל למנות ממונים אזוריים, המנהל לא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע".

יהיה רשאי לאצול להם את סמכותו בעניין לקיחת כופר לפסקה (28)

כסף, אצילת סמכויות לאחר וכניסה למקום מגורים. מוצע לבטל את סעיף 55 לחוק מס רכוש שעניינו לפסקה (25) זכות החזרה, אשר איננו נדרש עוד בשל המעבר למודל מוצע לתקן את סעיף 51(א) לחוק מס רכוש ולקבוע בו, של שומה עצמית והוראות החיוב היחסי. וזה נוסח סעיף כי נוסף על המועדים הקבועים היום בחוק שהם מועדים 55 שמוצע לבטלו:

בהליכים שיפוטיים, המנהל לא יהיה רשאי להאריך את 55". זכות חזרה

המועד לתיקון שומה לפי סעיף 19(ג). מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן

לפסקה (26) מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם

מוצע לתקן את סעיף 53(א) לחוק מס רכוש ולקבוע שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד בו כי מסמכים והודעות שיש למסור לפי אותו חוק, מותר אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים יהיה לשלוח באופן מקוון. על דרך אחרת."

לפסקה (27) לפסקה (29)

סעיף 54 לחוק מס רכוש קובע כי לא תירשם בפנקסי מוצע לעדכן את הוראת עיגול הסכומים שבסעיף 56ב המקרקעין כל פעולה בקרקע, לפני שיומצא אישור מהמנהל לחוק מס רכוש, ולהתאימה להוראה בחוק עיגול סכומים, על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע. עם זאת, בשנת 2015 התשמ"ו-,1985 כך שכל סכום יעוגל לשקל החדש השלם נקבע הסדר מיוחד שלפיו על אף הוראה זו, רישום בפנקסי הקרוב, וסכום שהוא חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

המקרקעין של פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, לפסקה (30)

לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס. לעניין מוצע לתקן את סעיף 64(א) לחוק מס רכוש, באופן זה, "יישוב מיעוטים" - הוא יישוב ש־80% לפחות מתושביו ששר האוצר יהיה רשאי לאצול למנהל גם את סמכותו לפי אינם יהודים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סעיף 50(א) לחוק האמור, להתיר לגלות ידיעה.

מוצע לקבוע כי הסדר מיוחד זה, המסייג את האיסור לפסקה (31)

לרשום פעולה בלי המצאת אישור על תשלום חוב מס

רכוש, ימשיך לחול גם לאחר כניסתו לתוקף של התיקון מוצע לתקן את סעיף 66 לחוק מס רכוש, שעניינו הנוכחי המוצע לחוק מס רכוש, אבל רק לגבי חובות עבר קביעת טפסים הדרושים לביצוע החוק האמור, ולהוסיף לו של מס רכוש שנוצרו בשנים שלפני התיקון הנוכחי המוצע את סעיף קטן (ב), שלפיו טפסים שנקבעו לפי אותו סעיף אין כאמור, קרי - בשנות המס שלפני שנת .2026 זאת בניגוד חובה לפרסמם ברשומות, אך הם יפורסמו באתר האינטרנט לחוב מס חדש בעד התקופה שלאחר כניסתו לתוקף של של רשות המסים.

התיקון הנוכחי המוצע לחוק מס רכוש, שעליו יחול ההסדר

1026 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

פרק ח' - תחולה 17. (א) הוראות חוק מס רכוש, כנוסחו בפרק זה, יחולו לעניין בעלות על קרקע משנת המס והוראות מעבר 2026 ואילך.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהיה בעל קרקע ביום פרסומו של חוק זה

(בפרק זה - יום התחילה), יחולו עליו, לעניין בעלותו בקרקע האמורה בשנת המס 2026,

הוראות חוק מס רכוש, כנוסחו בפרק זה, בשינויים אלה:

(1) הוא יהיה חייב רק בחלק יחסי ממס הרכוש בשל אותה קרקע, כיחס מספר

הימים מיום התחילה עד סוף שנת המס 2026 ל־360;

(2) המועד להגשת ההצהרה לפי סעיף 19(א) לחוק מס רכוש ולתשלום המס

כאמור בסעיף 20(א) לחוק מס רכוש, יהיה עד 90 ימים מיום התחילה.

דברי הסבר

סעיף 17 לסעיף קטן (א) התחילה עד סוף שנת המס 2026, ביחס לכלל הימים בשנה

מוצע לקבוע כי הוראות חוק מס רכוש, כנוסחו (חלקי 360). החישוב יתבסס על התקופה שמיום תחילת בפרק זה, יחולו לעניין בעלות על קרקע משנת המס 2026 החוק עד תום שנת המס, כאמור, כדי להבטיח תחולה ואילך. הוגנת של המס בשנת המעבר.

לסעיף קטן (ב) לפסקה (2)

מוצע לקבוע הוראות מעבר כדי להבטיח יישום בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 19 לחוק מס רכוש, ראשוני הוגן ויעיל של החוק. מי שהיה בעל קרקע ביום יהיה צורך להגיש את השומה העצמית עד יום 31 בינואר פרסומו של חוק זה (בפרק זה - יום התחילה), יחולו עליו, בכל שנת מס. מועד זה צפוי לחלוף לפני יום התחילה, לעניין בעלותו בקרקע האמורה בשנת המס 2026, הוראות ועל כן מוצע לקבוע כי בעלי הקרקעות יגישו את הצהרת חוק מס רכוש, כנוסחו בפרק זה, בשינויים אלה: השומה העצמית הראשונה כאמור בסעיף 19(א) המוצע, וישלמו את המס כאמור בסעיף 20(א) המוצע, בתוך 90 לפסקה (1) ימים מיום התחילה. תקופה זו נועדה לאפשר לנישומים בשנת המס הראשונה לתחולת החוק, שנת 2026, המס זמן מספק לערוך את חישוב המס הנדרש ולהיערך להגשת יוטל באופן יחסי לפי מספר הימים בשנת המס שחלפו מיום השומה העצמית ולתשלום המס.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1027

הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30),

התשפ"ו-2026

תיקון סעיף 5 1. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-19921 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 5 -

(1) אחרי פסקה (20) יבוא:

"(20א) בשנת התקציב 2026 - באופן שלא יעלה על 3.9%;

(20ב) בשנת התקציב 2027 - באופן שלא יעלה על 3.4%;

(20ג) בשנת התקציב 2028 - באופן שלא יעלה על 2.9%;

(20ד) בשנת התקציב 2029 - באופן שלא יעלה על ";2.4%;

(2) בפסקה (21), במקום "2026" יבוא "2030".

דברי הסבר

כללי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה שר האוצר, אשר תונח על שולחן הכנסת בכל שנה יחד עם התקציבית, התשנ"ב-1992 (להלן - החוק או חוק הצעת חוק התקציב השנתי, בהתאם להוראות המפורטות הפחתת הגירעון), חוקק כדי לאפשר לממשלה לבנות את בסעיף האמור (להלן - התוכנית התלת־שנתית). נוסף תקציב המדינה תוך שמירה על אחריות פיסקלית, ולשם על כך קבע סעיף 40א הוראות שמגבילות את יכולתה יצירת מסגרת פיסקלית יציבה ואמינה שתאפשר למשק של הממשלה לקבל החלטות חדשות הכרוכות בהוצאה להתמודד בהצלחה עם זעזועים כלכליים בטווח הבינוני תקציבית בלא שצוין מקור תקציבי לכך, באופן שהביא והארוך. חוק זה קובע תקרת גירעון כאחוז מהתוצר, אשר לצמצום ההתחייבויות התקציביות שלקחה הממשלה על מהווה מגבלה אפקטיבית על תקציב המדינה בעת בנייתו עצמה מעבר למסגרות התקציב, ובהתאם לכך תרם ליכולת בהתייחס להכנסות החזויות. בתחילת שנות ה־2000 נוספה הממשלה לעמוד במגבלות לפי חוק הפחתת הגירעון.

לתקרת הגירעון מגבלת ההוצאה - מגבלה נוספת המגדירה לנוכח הצרכים הרבים שעלו בעקבות המבצע את שיעור הגידול המקסימלי המותר בתקציב המדינה, הצבאי ומצב החירום שהחלו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד בניכוי החזר חובות (למעט החזר חובות לביטוח לאומי), (7 באוקטובר 2023) בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית, משנת כספים מסוימת לשנת הכספים שאחריה (להלן - הן בהיבטי הלחימה והן בהיבטי סיוע ושיקום העורף, מגבלת ההוצאה). אשר חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות כבר בשלהי מגבלת ההוצאה עברה כמה שינויים והתאמות מאז שנת 2023 וסכומים משמעותיים אף יותר בשנים 2024 שנחקקה. על פי הנוסח האחרון, היקף הגידול השנתי ו־,2025 ושלא נצפו בעת הגיבוש והאישור של חוקי הריאלי המקסימלי המותר בחוק נקבע על פי נוסחה התקציב לשנים האמורות, בוצעו כמה תיקונים למסגרות המשקללת את ממוצע גידול האוכלוסייה בשלוש השנים הפיסקליות לצורך הצבת יעדים מרחיבים יותר לאותן הקודמות בתוספת היחס בין 50% (יעד יחס החוב-תוצר שנים. הלחימה הממושכת והעצימה הביאה לגידול מבני הרצוי לטווח הארוך) ויחס החוב לתוצר השנתי העדכני. בהוצאות הממשלה בטווח הבינוני והארוך. עיקר הגידול יצוין כי קביעת מגבלות פיסקליות נהוגה ברוב הוא בהוצאות ביטחון וריבית, אך גם ההוצאה האזרחית המדינות המפותחות בעולם. לעמידה במגבלות אלה יש גדלה, בין השאר עקב גידולים בהוצאות רווחה בשל חשיבות מכרעת בשמירה על אמינותה הפיסקלית של קצבאות לנפגעי פעולות איבה, בהוצאות שיקום לאזורים הממשלה, והן הוכיחו את עצמן בשנים שלאחר חקיקת גאוגרפיים שנפגעו בלחימה, בהוצאות מערך בריאות הנפש מגבלת ההוצאה (עד שנת 2008, השנה שבה פרץ המשבר ועוד. בשל כך, בשנת 2025 בוצעה גם הגדלה קבועה של העולמי), שבהן התחזקה מאוד היציבות והאמינות מגבלת ההוצאה, אשר שיקפה את השינוי במבנה הוצאות הפיסקלית של ישראל ובכך היא תמכה בצמיחה גבוהה הממשלה האמור.

ובשיפור עקבי בשוק העבודה. סעיף 1 מוצע להגדיל את תקרת הגירעון המותרת בשנת

כהשלמה לחקיקה זו, תוקן בשנת 2015 חוק יסודות 2026 כך שתעמוד על 3.9% מהתוצר, בהתאם התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), לעדכון בסך ההוצאה הממשלתית המותרת האמור כדי להתגבר על כשל תכנוני שנבע מכך שבמהלך הכנת בסעיף 3 לחוק זה וכן לעדכון בתחזית ההכנסות והצמיחה.

תקציב המדינה ואישורו לא הייתה התייחסות לצעדים תחזית הכנסות המדינה ותחזית צמיחת התוצר העדכניות הפיסקליים הדרושים להתכנסות למגבלת ההוצאה בשנים ביותר מתפרסמות לצד הצעת חוק התקציב לשנת 2026, שלאחר שנת הכספים הקרובה, או לצורך להתכנס למגבלת שהוא עניינו של חוק זה.במסגרת התחזיות האמורות הגירעון בשנים אלה. בתיקון האמור לחוק יסודות התקציב הצמיחה החזויה לשנת 2026 עומדת על %.5.2 תחזיות אלה נוסף סעיף 40א לחוק יסודות התקציב; סעיף 40א קבע את מתבססות על נתונים מקרו־כלכליים, ונתוני גביית הכנסות חובת הממשלה להכין תוכנית תלת־שנתית על פי הצעת בפועל כפי שהם ידועים בעת עריכת התחזית ערב הגשת 1 ס"ח התשנ"ב, עמ' 45; התשפ"ו, עמ' 2.

1028 - הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

תיקון סעיף 16ב 2. בסעיף 16ב לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים, במקום "לשנים 2023, 2024, 2026 ו־2027" יבוא "לשנים 2023,

"2024;

(2) בסעיף קטן (א) -

(א) ברישה, במקום "בפסקאות (1) עד (4) שלהלן" יבוא "בפסקאות (1) ו־(2)

שלהלן";

(ב) פסקאות (3) ו–(4) - יימחקו;

(3) סעיף קטן (ב) - בטל.

הוספת סעיף 23 3. אחרי סעיף 22 לחוק העיקרי יבוא:

"הוראת שעה 23. (א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה בשנת

לשנת 2026 - התקציב 2026 להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור

הגדלת סכום

ההוצאה נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 4.4% ביחס

הממשלתית לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב

בשנת 2026

לפי סעיף 6א.

(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף

קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית

בשנת 2026 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי

סעיף 6א לשנים הבאות."

תחילה 4. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).

דברי הסבר

התקציב לממשלה, וכן על תרחיש בסיס ביטחוני המניח כי האינפלציה הגבוהה זמנית וכי מבנה ההוצאה יישאר כי לא תתפתח לחימה עצימה באחת או יותר מהזירות בלא שינוי, ואולם, בפועל, האינפלציה האטה בקצב נמוך במהלך שנת 2026, ואולם תידרש תוספת קבועה במספר מהצפוי, בין השאר בעקבות השפעות המלחמה, וכן עקב ימי המילואים ביחס למצב ערב המלחמה. גידול חד בהוצאות הממשלה לנוכח הצרכים הביטחוניים עוד מוצע לקבוע כי תקרת הגירעון תפחת ב־0.5 והאזרחיים. בשל כך, ובשל מבנה ההוצאות החדש שנוצר נקודות אחוז בכל שנה משנות התוכנית התלת־שנתית כמתואר לעיל, מוצע לבטל את ההפחתה שהחיל מנגנון זה.

לשנים 2027 עד 2029 ביחס לשנה שקדמה לה. כך, תקרת סעיף 3 לצורך יישום מדיניות הממשלה, הן היקף הגירעון שהציבה הממשלה כיעד התכנסות ארוך טווח ערב הוצאות הממשלה בשנת 2026 והן שיעור המלחמה תידחה לשנת 2030. הגירעון הכולל צפויים לעלות במידה ניכרת על המגבלות סעיף 2 מוצע לבטל את ההפחתה שהייתה צריכה לחול הקיימות על פי חוק הפחתת הגירעון, ובייחוד בשל צורכי על מגבלת ההוצאה בשנים 2026 ו־,2027 בהתאם מערכת הביטחון ומדיניות הממשלה בתחומי הוצאה למנגנון "שיעור ההקדמה" הקבוע בסעיף 16ב לחוק הפחתת נוספים ובמערכת המס. על כן, מוצע להגדיל את שיעור הגירעון, אשר נוסף כתיקון לחוק בשנת 2023.המנגנון הגידול המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 האמור נועד להתמודד עם האינפלציה הגבוהה שאפיינה בסך של עד 4.4% נוסף על שיעור הגידול המותר המחושב את מרבית הכלכלות בתקופת ההתאוששות ממשבר לפי סעיף 6א ביחס להוצאה הממשלתית המותרת לשנת הקורונה ובאה לידי ביטוי בפיגור בנוסחת מגבלת ההוצאה 2025, כאשר הגדלה זו לא תובא בחשבון כחלק מסכום המחושבת לפי סעיף 6א. התיקון נועד להתמודד עם פער ההוצאה הממשלתית בשנת 2026 לצורך חישוב סכום הזמנים האמור באופן המתאים את מגבלת ההוצאה לשנים ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לחוק לשנים הבאות.

2023 ו־2024 לרמה המשקפת את ההתפרצות האינפלציונית סעיף 4 מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה תהיה ביום של השנים 2021 עד 2023, תוך החלת הפחתה של התאמה י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), שהוא זו בשנים 2026 ו־2027. המנגנון האמור התבסס על ההערכה תחילת שנת הכספים 2026.

- הלשממה קוח תועצהועצה- הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 1029

סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי