הצעות חוק - הכנסת ה-2

חוק הצהרות מוות, התשי"ב-1952

סוג
הצעת חוק (ממשלתית)
מספר
79

חוק - פרסום ברשומות

2012-07-02

הקובץ המקורי באתר הכנסת

חוק הצהרות מוות, תשי"ב-1952 **

פרק ראשון: נספים

1. אדם שעקבותיו נעלמו יותר משנתיים, ויש

יסוד לשער שהוא מת עקב מאורעות

מלחמה או מאורעות טבע פתאומיים או תאונה

(להלן - נספה), רשאי בית המשפט המחוזי

בירושלים (להלן - בית המשפט) להצהיר על

מותו, על פי בקשתו של אדם המעונין בדבר או

על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או

של בא כוחו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של

הנספה היה בישראל ;

(2) רכוש של הנספה נמצא בישראל ;

(3) עקבותיו של הנספה נעלמו בישראל;

(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא

בישראל - במקרה שהמבקש

הוא אדם המעונין בדבר. הצהרה על

מותו של נספח

2. (א) בית המשפט יקבע את יום מות הנספה

ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו

ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע המוות.

(ב) נראה לבית המשפט שאין לדעת את יום

המוות, חזקה על נספה שמת כתום

שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו.

(ג) היום שבו נעלמו עקבותיו של נספה הוא

היום שבו היה הסימן הידוע האחרון זמן

מותו

של נסטה

* נתקבל בכנסת ביום ח' באדר תשי"ב (5 במרס

1952): הצעת החוק ודברי הסבר נתפרסמו בהצעות

חוק 100 מיום כ"ז בטבת תשי"ב (25.1.52), עט' 104.

1 ע"ר מס' 2 מיום י"ב באייר תש"ח (21.5.48), תוס'

א', עמ' 1.

2 קובץ התקנות 226 מיום י"א בכסלו תשי"ב

(10.12.51), עט' .286

** נתקבל בכנסת ביוט ח' באדר תשי"ב (5 בטרם

1952); הצעת החוק ודברי הסבר נתפרסמו בהצעות

חוק 79 מיום י"ז באייר תשי"א (23.5.51), עמ' 204.

134 ספר החוקים 93

ט"ז באדר התשי"ב 13.03.1952

על הווייתו. היום ייקבע על ידי בית המשפט

בהתחשב עם העובדות שהובאו לפניו, וביחוד

בהתחשב עם הידיעה האחרונה בדבר הנספה.

(ד) באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות' יש

להצהיר שמותו של הנספה אירע ברגע

האחרון של יום המוות המוצהר.

הוראות מעבר 3. הוראות פרק זה יחולו לגבי

נספה' בץ שעקבותיו נעלמו לפני תחילת תקפו

של חוק

זה ובין לאחר מכן.

פרק שני: נעדרי מלחמת 1939-1945

פירושים 4, בפרק זה -

"נעדר" פירושו - אדם שמקום מגוריו האחרון

היה באסיה' באירופה או באפריקה,

ואשר בשנות 1939-1945 נעלם בנסיבות הנותנות

יסוד מספיק לשער שמת עקב מאורעות

מלחמה או עקב רדיפות גזעיות' דתיות'

מדיניות או לאומיות; אולם אנשי חיילות

מזויינים

ששירתו באירופה, באסיה או באפריקה' לא

יראו אותם, בגלל שירות זה בלבד, כאילו היה

מקום מגוריהם ביבשות אלה ;

"אדם מעונין" לגבי נעדר פלוני' פירושו -

אחד מן המפורשים להלן, בין שהוא

אישיות טבעית ובין שהוא אישיות משפטית'

פרט למי שבא מכוח היותו נושה בלבד' ואלה

הם:

(1) מי שעלול להיות זכאי לעזבונו של הנעדר'

או לחלק ממנו, על פי דין או

על פי צוואה' או שאפשר שתהיה לו טובת הנאה

בעזבון ;

(2) מי שאפשר שתהיה לו זכות או טובת הנאה

ברכוש שהעברתו או חלוקתו

יכולה להיות תלויה בהווייתו של הנעדר או

במותו' או בתאריך מותו ;

(3) מי שמעמדו האישי עלול להיות מושפע

מהווייתו של הנעדר או ממותו ;

(4) מי שרוצה לאמץ ילד קטן של הנעדר,

ומוסדות או ארגונים הזכאים לפי

החוק הנוהג בישראל להשתתף בפעולה משפטית

זו של האימוץ ו

"האמנה" פירושו - האמנה שקבעה ועידת

האומות המאוחדות בדבר הצהרה על

מותם של נעדרים והעמידה אותה להצטרפותן

של מדינות ביום י"ט בניסן תש"י (6 באפריל

; 1 )1950

"הלשכה הבינלאומית" פירושו - הלשכה

הבינלאומית להצהרות מוות שהוקמה לפי

האמנה :

"בית דין" פירושו - כל רשות באחת הארצות

שהצטרפו לאמנה' המוסמכת, מבחינת

הענין, לקבוע את עובדת המוות לפי החוק

הנוהג באותה ארץ.

הצחיח ע5

טותו של נעדר 5. בית המשפט יצהיר על מותו

של נעדר, על פי בקשתו של אדם מעונין או על

פי בקשת

היועץ המשפטי לממשלת ישראל או של בא כוחו,

אם נתקיים אחד מאלה :

(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של

הנעדר היה בישראל ;

(2) רכוש של הנעדר נמצא בישראל ;

(3) הנעדר נעלם בישראל ;

(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא

בישראל, והוא קרובו של הנעדר

באחת מדרגות הקרבה האלה:

בן זוג' אבות, צאצאים, ילדים מאומצים

וצאצאיהם, אחים ואחיות וצא-

צאיהם, דודים או דודות.

1 כתבי אמנה 17 מיום י"ג בחשון תשי"א (24.10.50),

עט' 186.

135 ספר החוקים 93

ט"ז באדר התשי"ב 13.03.1952

6. (א) בית המשפט יקבע את יום מות הנעדר

ושעתו, על סמך כל ראיה שהובאה

לפניו ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע

המוות.

(ב) באין כל ראיה כזאת, יקבע בית המשפט את

יום היעלמו של הנעדר כיום מותו.

(ג) יום היעלמו של נעדר הוא היום שבו היה

הסימן הידוע האחרון על הווייתו.

היום ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב עם

העובדות שהובאו לפניו, וביחוד בהתחשב עם

הידיעה האחרונה בדבר הנעדר.

(ד) באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות' יש

להצהיר שמותו של הנעדר אירע ברגע

האחרת של יום המוות המוצהר. זמן מותו

של נעדר

7. לא ידון בית המשפט בבקשתו של אדם מעונין

בהצהרת מותו של נעדר, אלא אם יש

לפניו הצהרה בשבועה מאת המבקש, כי לא הגיש

בקשה דומה באחת הארצות שהצטרפו

`

v

ü

`

¬

kd

נדחתה בגלל

חוסר סמכות. תנאי מוקרם

לריוז כבקשה

8. לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של נעדר,

אלא אם במשך ההליכים שלפניו

פורסמה הודעה שיש בה, לדעת בית המשפט, כדי

לתת הזדמנות מספקת לאדם, שלפי

ההשערה הוא מת, להודיע שהוא בחיים. פרסום

הודעה

9. (א) הוגשה לבית המשפט בקשה להצהרת מותו

של נעדר, יודיע בית המשפט, תוך

חמישה עשר יום, ללשכה הבינלאומית את

הפרטים המפורטים להלן, במידה שהם ידועים

לו:

(1) שמו של הנעדר במלואו;

(2) השמות והכתובות של בני משפחתו הקרובים

ביותר ו

(3) מקום לידתו ותאריך לידתו של הנעדר ו

(4) מקום מגוריו הרגיל ;

(5) מקום מגוריו הידוע לאחרונה ;

(6) כל ידיעה בנוגע לאזרחותו;

(7) התאריך הידוע לאחרונה שבו נראה היה,

לפי הנאמר בבקשה, שהנעדר

עדיץ היה בחיים;

(8) שמו וכתבתו של המבקש, הענין שיש לו

בנעדר, קרבת המשפחה שלו

אליו - אם יש לו קרבת משפחה ;

(9) תאריך הגשת הבקשה.

(ב) לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של

נעדר עד שלא עברו שלושה חדשים

מהיום שבו פרסמה הלשכה הבינלאומית את

הבקשה בהתאם לסעיף 10 של האמנה. הודעת טרטי

הבקשה ללשכה

הבינלאומית

10. קיבל בית המשפט הודעה מהלשכה

הבינלאומית שהליכים משפטיים בדבר הצהרת

מותו של נעדר כבר נעשו בתאריך קודם לפני

בית דין, יפסיק בית המשפט לפי שעה את

ההליכים שלפניו, עד שהחלטת אותו בית דין

נעשתה סופית, ויודיע למבקש את שם אותו

בית דין ואת שם המבקש בו. הפסקת

ההליכים

המשפטים

11. החליט בית המשפט בבקשה להצהרת מותו של

נעדר, יודיע על החלטתו ללשכה

הבינלאומית תוך חמישה עשר יום מן היום

שבו נעשתה ההחלטה סופית. ההודעה תכלול

את תאריך ההחלטה ואת היום שנקבע כיום

המוות, או את תמצית נימוקי הסירוב אם

נדחתה

הבקשה. הודעת ההחלטה

ללשכה

136 ספר החוקים 93

ט"ז באדר התשי"ב 13.03.1952

דין הצהרות

חת 12. ניתנה הצהרת מוות, בהתאם להוראות

האמנה' באחת הארצות שהצטרפו לאמנה,

תשמש ההצהרה בישראל ראיה לכאורה בדבר

המוות ויום המוות.

דין הצהרות

שקדמו לאמנה 13. (א) ניתנה באחת הארצות

שהצטרפו לאמנה הצהרת מוות לפני שנכנסה

האמנה

לתקפה לגבי אותה ארץ, ובית הדין שנתן את

ההצהרה אישר שהיא מספקת את התנאים

והדרישות הכלולים בסעיפים 1, 2 ו-3 של

האמנה, תשמש אותה הצהרה בישראל ראיה

לכאורה בדבר המוות ויום המוות : אולם דבר

זה לא יגרע מזכויות ברכוש או זכויות

אחרות

שנרכשו בישראל בתמורה ובתום לב לפני

שאותה הצהרה הוגשה כראיה.

(ב) נתן בית המשפט בישראל הצהרת מוות לפני

תחילת תקפו של חוק זה, יהיה

אותו בית משפט רשאי, לבקשת האדם שלפי

בקשתו ניתנה ההצהרה, לאשר שההצהרה

מספקת את התנאים והדרישות הכלולים

בסעיפים 2,1 ו-3 של האמנה.

בקשה

נביית עדות

מחוץ לארץ 14. (א) בית המשפט ייענה לבקשת

בית דין בדבר גביית עדות הדרושה לאותו

בית

דין בהליכים משפטיים בדבר הצהרת מותו של

נעדר, בין שהבקשה הועברה בדרכים

המקובלות ובין באמצעות הלשכה

הבינלאומית.

(ב) העדות תיגבה בהתאם לחוק הנוהג בישראל

לגבי גביית עדות בענינים המת-

בררים בפני בתי דין נכריים.

פרק שלישי: הוראות שונות

תיקון הצהרה

מוות או

ביטולה 15. (א) בית המשפט יתקן הצהרת מוות,

אם מי שזכאי היה לבקש את ההצהרה הביא

לפניו ראיה שיום המוות או שעתו או פרט אחר

מפרטי ההצהרה שובים מזה שבהצהרה.

(ב) בית המשפט יבטל הצהרת מוות לפי בקשת

האדם שעל מותו הוצהר, או אם מי

שזכאי היה לבקש את ההצהרה הביא לפני בית

המשפט ראיה שהאדם שעל מותו הוצהר

עודנו בחיים.

(ג) תיקונה או ביטולה של הצהרת מוות אינם

גורעים מזכויות ברכוש או מזכויות

אחרות שנרכשו בתמורה ובתום לב עקב ההצהרה

לפני תיקונה או ביטולה.

ראיות 16. בית משפט' כשהוא דן בבקשה להצהרת

מוות' תיקונה או ביטולה, רשאי לסטות מדיני

הראיה, אם הוא משוכנע שנסיבות הענין

מצדיקות סטיה כזאת; החליט בית המשפט

לסטות

מדיני הראיה, ירשום את הטעמים שהניעוהו

להחלטתו.

הצהרת מוות

לא תפגע

בדיני נישואין 17. (א) הצהרת מוות המשמשת

ראיה מכוח חוק זה, לא תפגע בדיני התרת

נישואין.

(ב) ניתנה הצהרת מוות, ימציא רשם בית המשפט

העתק ההצהרה לבית הדין הדתי

העליון המוסמך לגבי האדם שעל מותו הוצהר,

או לגבי בן זוגו, כחומר בדיוני בית הדין

הדתי בבקשת היתר נישואין.

ביצוע ותקנות 18. (א) שר המשפטים ממונה על

ביצוע חוק זה.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל

ענין הנוגע לביצוע חוק זה, ובכללן

תקנות בענין סדרי הדין, אגרות משפט

וערעור.

יוסף שפרינצק

יושב ראש הכנסת

ממלא מקום נשיא המדינה

דוד בן-גוריון

ראש הממשלה

דב יוסף

שר המשפטים

137 ספר החוקים 93

ט"ז באדר התשי"ב 13.03.1952

חוק - פרסום ברשומות

2012-07-02

הקובץ המקורי באתר הכנסת

תשי"ב­1952** חוק הצהרות מוות,

נספים ראשון : פרק

אדם שעקבותיו נעלמו יותר משנתיים, ויש יסוד לשער שהוא מת עקב מאורעות .1 הצהרה על מותו של נספח מלחמה או מאורעות טבע פתאומיים או תאונה )להלן ­ נספה(, רשאי בית המשפט המחוזי בירושלים )להלן ­ בית המשפט( להצהיר על מותו, על פי בקשתו של אדם המעונין בדבר או על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או של בא כוחו, אם נתקיים אחד מאלה :

מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של הנספה היה בישראל ; )1(

רכוש של הנספה נמצא בישראל ; )2(

עקבותיו של הנספה נעלמו בישראל ; )3(

)4( מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל ­ במקרה שהמבקש

הוא אדם המעונין בדבר.

)א( בית המשפט יקבע את יום מות הנספה ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו .2 זמן מותו של נסטה ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע המוות.

)ב( נראה לבית המשפט שאין לדעת את יום המוות, חזקה על נספה שמת כתום

שנתיים מיום שנעלמו עקבותיו.

היום שבו נעלמו עקבותיו של נספה הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון )ג(

בהצעות נתפרסמו ודברי הסבר נתקבל בכנסת ביום ח' באדר תשי"ב )5 במרס 1952( : הצעת החוק * חוק 100 מיום כ"ז בטבת תשי"ב )25.1.52(, עט' .104 .21(, תוס' א', עמ' .11 ע"ר מס' 2 מיום י"ב באייר תש"ח )5.48 2 קובץ התקנות 226 מיום י"א בכסלו תשי"ב )10.12.51(, עט'.286 בהצעות נתפרסמו ודברי הסבר ** נתקבל בכנסת ביוט ח' באדר תשי"ב )5 בטרם 1952( ; הצעת החוק חוק 79 מיום י"ז באייר תשי"א )23.5.51(, עמ' .204 וביחוד על הווייתו. היום ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב עם העובדות שהובאו לפניו, בהתחשב עם הידיעה האחרונה בדבר הנספה.

)ד( באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות' יש להצהיר שמותו של הנספה אירע ברגע האחרון של יום המוות המוצהר.

הוראות מעבר הוראות פרק זה יחולו לגבי נספה' בץ שעקבותיו נעלמו לפני תחילת תקפו של חוק .3 זה ובין לאחר מכן.

1945­1939

מלחמת נעדרי שני : פרק

פירושים ­ בפרק זה ,4

"נעדר" פירושו ­ אדם שמקום מגוריו האחרון היה באסיה' באירופה או באפריקה, נעלם בנסיבות הנותנות יסוד מספיק לשער שמת עקב מאורעות 1945­1939 ואשר בשנות מלחמה או עקב רדיפות גזעיות' דתיות' מדיניות או לאומיות ; אולם אנשי חיילות מזויינים ששירתו באירופה, באסיה או באפריקה' לא יראו אותם, בגלל שירות זה בלבד, כאילו היה מקום מגוריהם ביבשות אלה ; "אדם מעונין" לגבי נעדר פלוני' פירושו ­ אחד מן המפורשים להלן, בין שהוא אישיות טבעית ובין שהוא אישיות משפטית' פרט למי שבא מכוח היותו נושה בלבד' ואלה הם :

)1( מי שעלול להיות זכאי לעזבונו של הנעדר' או לחלק ממנו, על פי דין או על פי צוואה' או שאפשר שתהיה לו טובת הנאה בעזבון ; )2( מי שאפשר שתהיה לו זכות או טובת הנאה ברכוש שהעברתו או חלוקתו יכולה להיות תלויה בהווייתו של הנעדר או במותו' או בתאריך מותו ; מי שמעמדו האישי עלול להיות מושפע מהווייתו של הנעדר או ממותו ; )3( )4( מי שרוצה לאמץ ילד קטן של הנעדר, ומוסדות או ארגונים הזכאים לפי החוק הנוהג בישראל להשתתף בפעולה משפטית זו של האימוץ ו "האמנה" פירושו ­ האמנה שקבעה ועידת האומות המאוחדות בדבר הצהרה על מותם של נעדרים והעמידה אותה להצטרפותן של מדינות ביום י"ט בניסן תש"י )6 באפריל 1950( 1 ; "הלשכה הבינלאומית" פירושו ­ הלשכה הבינלאומית להצהרות מוות שהוקמה לפי האמנה :

"בית דין" פירושו ­ כל רשות באחת הארצות שהצטרפו לאמנה' המוסמכת, מבחינת הענין, לקבוע את עובדת המוות לפי החוק הנוהג באותה ארץ.

הצחיח ע5 בית המשפט יצהיר על מותו של נעדר, על פי בקשתו של אדם מעונין או על פי בקשת .5 טותו של נעדר היועץ המשפטי לממשלת ישראל או של בא כוחו, אם נתקיים אחד מאלה :

מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של הנעדר היה בישראל ; )1(

רכוש של הנעדר נמצא בישראל ; )2(

)3( הנעדר נעלם בישראל ;

)4( מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל, והוא קרובו של הנעדר

באחת מדרגות הקרבה האלה :

בן זוג' אבות, צאצאים, ילדים מאומצים וצאצאיהם, אחים ואחיות וצא­

צאיהם, דודים או דודות.

תשי"א )24.10.50(, עט' .186 אמנה 17 מיום י"ג בחשון 1 כתבי

)א( בית המשפט יקבע את יום מות הנעדר ושעתו, על סמך כל ראיה שהובאה .6 זמן מותו של נעדר לפניו ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע המוות.

באין כל ראיה כזאת, יקבע בית המשפט את יום היעלמו של הנעדר כיום מותו. )ב( )ג( יום היעלמו של נעדר הוא היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על הווייתו.

היום ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב עם העובדות שהובאו לפניו, וביחוד בהתחשב עם הידיעה האחרונה בדבר הנעדר.

)ד( באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות' יש להצהיר שמותו של הנעדר אירע ברגע האחרת של יום המוות המוצהר.

לא ידון בית המשפט בבקשתו של אדם מעונין בהצהרת מותו של נעדר, אלא אם יש .7 תנאי מוקרם לריוז כבקשה לפניו הצהרה בשבועה מאת המבקש, כי לא הגיש בקשה דומה באחת הארצות שהצטרפו לאמנה, או שהגיש בקשה כזאת וחזר בו לפני מתן פסק הדין או שבקשתו נדחתה בגלל חוסר סמכות.

לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של נעדר, אלא אם במשך ההליכים שלפניו .8 הודעה פרסום פורסמה הודעה שיש בה, לדעת בית המשפט, כדי לתת הזדמנות מספקת לאדם, שלפי ההשערה הוא מת, להודיע שהוא בחיים.

הודעת טרטי

. )א( הוגשה לבית המשפט בקשה להצהרת מותו של נעדר, יודיע בית המשפט, תוך 9 הבקשה ללשכה חמישה עשר יום, ללשכה הבינלאומית את הפרטים המפורטים להלן, במידה שהם ידועים לו : הבינלאומית

שמו של הנעדר במלואו ; )1(

השמות והכתובות של בני משפחתו הקרובים ביותר ו )2(

מקום לידתו ותאריך לידתו של הנעדר ו )3(

מגוריו הרגיל ; מקום )4(

מקום מגוריו הידוע לאחרונה ; )5(

כל ידיעה בנוגע לאזרחותו ; )6(

שהנעדר )7( התאריך הידוע לאחרונה שבו נראה היה, לפי הנאמר בבקשה,

עדיץ היה בחיים ;

המשפחה שלו )8( שמו וכתבתו של המבקש, הענין שיש לו בנעדר, קרבת

אליו ­ אם יש לו קרבת משפחה ;

תאריך הגשת הבקשה. )9(

)ב( לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של נעדר עד שלא עברו שלושה חדשים

מהיום שבו פרסמה הלשכה הבינלאומית את הבקשה בהתאם לסעיף 10 של האמנה.

קיבל בית המשפט הודעה מהלשכה הבינלאומית שהליכים משפטיים בדבר הצהרת .10 הפסקת מותו של נעדר כבר נעשו בתאריך קודם לפני בית דין, יפסיק בית המשפט לפי שעה את ההליכים המשפטים ההליכים שלפניו, עד שהחלטת אותו בית דין נעשתה סופית, ויודיע למבקש את שם אותו בית דין ואת שם המבקש בו.

החליט בית המשפט בבקשה להצהרת מותו של נעדר, יודיע על החלטתו ללשכה .11 הודעת ההחלטה ללשכה הבינלאומית תוך חמישה עשר יום מן היום שבו נעשתה ההחלטה סופית. ההודעה תכלול את תאריך ההחלטה ואת היום שנקבע כיום המוות, או את תמצית נימוקי הסירוב אם נדחתה הבקשה.

דין הצהרות לאמנה, שהצטרפו ניתנה הצהרת מוות, בהתאם להוראות האמנה' באחת הארצות 12 .

חת

תשמש ההצהרה בישראל ראיה לכאורה בדבר המוות ויום המוות.

דין הצהרות

שקדמו לאמנה

)א( ניתנה באחת הארצות שהצטרפו לאמנה הצהרת מוות לפני שנכנסה האמנה 13 .

לתקפה לגבי אותה ארץ, ובית הדין שנתן את ההצהרה אישר שהיא מספקת את התנאים והדרישות הכלולים בסעיפים ,1 2 ו­3 של האמנה, תשמש אותה הצהרה בישראל ראיה לכאורה בדבר המוות ויום המוות: אולם דבר זה לא יגרע מזכויות ברכוש או זכויות אחרות שנרכשו בישראל בתמורה ובתום לב לפני שאותה הצהרה הוגשה כראיה.

)ב( נתן בית המשפט בישראל הצהרת מוות לפני תחילת תקפו של חוק זה, יהיה אותו בית משפט רשאי, לבקשת האדם שלפי בקשתו ניתנה ההצהרה, לאשר שההצהרה מספקת את התנאים והדרישות הכלולים בסעיפים 1 ,2 ו­3 של האמנה.

בקשה )א( בית המשפט ייענה לבקשת בית דין בדבר גביית עדות הדרושה לאותו בית 14 .

נביית עדות

מחוץ לארץ דין בהליכים משפטיים בדבר הצהרת מותו של נעדר, בין שהבקשה הועברה בדרכים המקובלות ובין באמצעות הלשכה הבינלאומית.

)ב( העדות תיגבה בהתאם לחוק הנוהג בישראל לגבי גביית עדות בענינים המת­ בררים בפני בתי דין נכריים.

הוראות שונות פרק שלישי :

תיקון הצהרה )א( בית המשפט יתקן הצהרת מוות, אם מי שזכאי היה לבקש את ההצהרה הביא 15 .

מוות או לפניו ראיה שיום המוות או שעתו או פרט אחר מפרטי ההצהרה שובים מזה שבהצהרה.

ביטולה

)ב( בית המשפט יבטל הצהרת מוות לפי בקשת האדם שעל מותו הוצהר, או אם מי שזכאי היה לבקש את ההצהרה הביא לפני בית המשפט ראיה שהאדם שעל מותו הוצהר עודנו בחיים.

)ג( תיקונה או ביטולה של הצהרת מוות אינם גורעים מזכויות ברכוש או מזכויות אחרות שנרכשו בתמורה ובתום לב עקב ההצהרה לפני תיקונה או ביטולה.

ראיות בית משפט' כשהוא דן בבקשה להצהרת מוות' תיקונה או ביטולה, רשאי לסטות מדיני 16 .

הראיה, אם הוא משוכנע שנסיבות הענין מצדיקות סטיה כזאת ; החליט בית המשפט לסטות מדיני הראיה, ירשום את הטעמים שהניעוהו להחלטתו.

הצהרת מוות )א( הצהרת מוות המשמשת ראיה מכוח חוק זה, לא תפגע בדיני התרת נישואין. 17 .

לא תפגע

בדיני נישואין )ב( ניתנה הצהרת מוות, ימציא רשם בית המשפט העתק ההצהרה לבית הדין הדתי העליון המוסמך לגבי האדם שעל מותו הוצהר, או לגבי בן זוגו, כחומר בדיוני בית הדין הדתי בבקשת היתר נישואין.

ביצוע ותקנות )א( שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה. 18 .

)ב( שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה, ובכללן תקנות בענין סדרי הדין, אגרות משפט וערעור.

יוסף דב בן­גוריון דוד

שר המשפטים ראש הממשלה

שפרינצק יוסף

יושב ראש הכנסת

ממלא מקום נשיא המדינה

הצעת חוק לקריאה הראשונה

2014-07-07

הקובץ המקורי באתר הכנסת

חוק הצהרות מוות, תשי"א-1951

פרק ראשון: נספים

1. אדם שעקבותיו נעלמו יותר משנתיים, ויש

יסוד לשער שהוא מת עקב מאורעות מלחמה

או מאורעות טבע פתאומיים או תאונה (להלן -

נספה), רשאי בית המשפט המחוזי

בירושלים (להלן - בית המשפט) להצהיר על

מותו' על פי בקשתו של אדם המעונין בדבר

או על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל

או של בא-כוחו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של

הנספה היה בישראל;

(2) רכוש של הנספה נמצא בישראל ;

(3) עקבותיו של הנספה נעלמו בישראל ;

(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא

בישראל - במקרה שהמבקש הוא

אדם המעונין בדבר. הצהרה ע?

מותו ש5

נסטה

2. (א) בית המשפט יקבע את יום מות הנספה

ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו

ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע המוות.

(ב) נראה לבית המשפט שאין לדעת את יום

המוות, חזקה על נספה שמת כתום שנה

מיום שנעלמו עקבותיו.

(ג) היום שבו נעלמו עקבותיו של נספה הוא

היום שבו היה הסימן הידוע האחרון על

הווייתו. היום ייקבע על ידי בית המשפט

בהתחשב עם העובדות שהובאו לפניו, וביחוד

בהתחשב עם הידיעה האחרונה בדבר הנספה.

(ד) באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות, יש

להצהיר שמותו של הנספה אירע ברגע

האחרון של יום המוות המוצהר. זמן מותו של

הצעות חוק 79, י''ז באייר תשי"א, 23.5.1951.

204

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951

הוראת מעבר 3. הוראות פרק זה יחולו לגבי

נספה, בין שעקבותיו נעלמו לפני תחילת

תקפו של חוק

זה ובין לאחר מכן.

פרק שני: נעדרי מלחמת 1939-1945

פירושים 4. בפרק זה -

"נעדר" פירושו - אדם שמקום מגוריו האחרון

היה באירופה' באסיה או באפריקה,

ואשר בשנות 1939-1945 נעלם בנסיבות הנותנות

יסוד מספיק לשער שמת עקב מאורעות

מלחמה או עקב רדיפות גזעיות, דתיות,

מדיניות או לאומיות ; אולם, אנשי חיילות

מזויינים

ששירתו באירופה, באסיה או באפריקה, לא

יראו אותם, בגלל שירות זה בלבד, כאילו היה

מקום מגוריהם ביבשות אלה ;

"אדם מעונין", לגבי נעדר פלוני, פירושו -

אחד מן המפורשים להלן, בין שהוא

אישיות טבעית ובין שהוא אישיות משפטית,

פרט למי שבא מכוח היותו נושה בלבד,

ואלה הם:

(1) מי שעלול להיות זכאי לחלק מעזבונו של

הנעדר, על פי דין או על פי צוואה,

או שאפשר שתהיה לו טובת הנאה בעזבון ;

(2) מי שאפשר שתהיה לו זכות או טובת הנאה

ברכוש שהעברתו או חלוקתו

יכולה להיות תלויה בהווייתו של הנעדר או

במותו, או בתאריך מותו;

(3) מי שמעמדו האישי עלול להיות מושפע

מהווייתו של הנעדר או ממותו;

(4) מי שרוצה לאמץ ילד קטן של הנעדר ו

"האמנה" פירושו - האמנה שקבעה ועידת

האומות המאוחדות בדבר הצהרה על מותם

של נעדרים והעמידה אותה להצטרפותן של

מדינות ביום י"ט בניסן תש"י (6 באפריל

1950)1;

"הלשכה הבינלאומית" פירושו - הלשכה

הבינלאומית להצהרות מוות שהוקמה

לפי האמנה ;

"בית דיך פירושו - כל רשות באחת הארצות

שהצטרפו לאמנה, המוסמכת, מבחינת

הענין, לקבוע את עובדת המוות לפי החוק

הנוהג באותה ארץ.

הצהרה על

מותו של

נעדר 5. בית המשפט יצהיר על מותו של נעדר,

על פי בקשתו של אדם מעונין או על פי בקשת

היועץ המשפטי לממשלת ישראל או של בא-כוחו,

אם נתקיים אחד מאלה:

(1) מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון של

הנעדר היה בישראל ;

(2) רכוש של הנעדר נמצא בישראל ;

(3) הנעדר נעלם בישראל ;

(4) מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא

בישראל, והוא קרובו של הנעדר

באחת מדרגות הקרבה האלה: אבות, צאצאים,

ילדים מאומצים וצאצאיהם, אחים

ואחיות, דודים, דודות או בן-זוג.

זמן מותו של

נעדר 6. (א) בית המשפט יקבע את יום מות

הנעדר ושעתו, על סמך כל ראיה שהובאה לפניו

ביחס לנסיבות או לזמן שבהם אירע המוות.

(ב) באין כל ראיה כזאת, יקבע בית המשפט את

יום היעלמו של הנעדר כיום מותו.

(ג) יום היעלמו של נעדר הוא היום שבו היה

הסימן הידוע האחרון על הווייתו. היום

ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב עם

העובדות שהובאו לפניו, וביחוד בהתחשב עם

הידיעה האחרונה בדבר הנעדר.

1 כתבי אמנה 17 מיום י"ג בחשון תשי"א (24.10.50),

עמ' 186.

205

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951

(ד) באין כל ראיה בנוגע לשעת המוות, יש

להצהיר שמותו של הנעדר אירע ברגע

האחרון של יום המוות המוצהר.

7. לא ידון בית המשפט בבקשתו של אדם

מעונין להצהיר על מותו של נעדר, אלא אם יש

לפניו הצהרה בשבועה מאת המבקש, בה הוא

מצהיר שלא הגיש בקשה דומה באחת הארצות

שהצטרפו לאמנה, או שהגיש בקשה כזאת וחזר

בו לפני מתן פסק הדין או שבקשתו נדחתה

בגלל חוסר סמכות. תנאי מוקדם

לדיון בבקשה

8. לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של נעדר,

אלא אם במשך ההליכים שלפניו

פורסמה הודעה שיש בה, לדעת בית המשפט, כדי

לתת הזדמנות מספקת לאדם, שלפי

ההשערה הוא מת, להודיע שהוא בחיים. פרסום

הודעה

9. (א) הוגשה לבית המשפט בקשה להצהרת מותו

של נעדר, יודיע בית המשפט, תוך

חמישה עשר יום, ללשכה הבינלאומית את

הפרטים המפורטים להלן, במידה שהם

ידועים לו:

(1) שמו של הנעדר במלואו ;

(2) השמות והכתובות של בני משפחתו הקרובים

ביותר ;

(3) מקום לידתו ותאריך לידתו של הנעדר ;

(4) מקום מגוריו הרגיל ;

(5) מקום מגוריו הידוע לאחרונה;

(6) כל ידיעה בנוגע לאזרחותו ;

(7) התאריך הידוע לאחרונה שבו נראה היה,

לפי הנאמר בבקשה, שהנעדר עדיין

היה בחיים ;

(8) שמו וכתבתו של המבקש, הענין שיש לו

בנעדר, ודרגת קרבת-המשפחה שלו

אליו - אם יש קרבת-משפחה ;

(9) תאריך הגשת הבקשה.

(ב) לא יתן בית המשפט הצהרה על מותו של

נעדר עד שלא עברו שלושה חדשים

מהיום שבו פרסמה הלשכה הבינלאומית את

הבקשה בהתאם לסעיף 10 של האמנה. הודעת פרטי

הבקשה ללשכה

הבינלאומית

10. קיבל בית המשפט הודעה מהלשכה

הבינלאומית שהליכים משפטיים בדבר הצהרת

מותו של נעדר כבר נעשו בתאריך קודם לפני

בית דין, יפסיק בית המשפט לפי שעה את

ההליכים שלפניו, עד שהחלטת אותו בית דין

נעשתה סופית, ויודיע למבקש את שם אותו

בית דין ואת שם המבקש בו. הפסקת

ההליכים

המשפטיים

11. החליט בית המשפט בבקשה להצהרת מותו של

נעדר, יודיע על החלטתו ללשכה הבינ-

לאומית תוך חמישה עשר יום מן היום שבו

נעשתה ההחלטה סופית. ההודעה תכלול את

תאריך ההחלטה ואת היום שנקבע כיום המוות,

או את תמצית נימוקי הסירוב אם נדחתה

הבקשה. הודעת ההחלטה

ללשכה

12. ניתנה הצהרת מוות, בהתאם להוראות

האמנה, באחת הארצות שהצטרפו לאמנה,

תשמש ההצהרה בישראל ראיה לכאורה בדבר

המוות ויום המוות. דין הצהרות

חוץ

13. (א) ניתנה באחת הארצות שהצטרפו לאמנה

הצהרת מוות לפני שנכנסה האמנה לתקפה

לגבי אותה ארץ, ובית הדין שנתן את ההצהרה

אישר שהיא מספקת את התנאים והדרישות

הכלולים בסעיפים 1, 2 ו-3 של האמנה, תשמש

אותה הצהרה בישראל ראיה לכאורה בדבר

המוות ויום המוות; אולם דבר זה לא יגרע

מזכויות ברכוש או זכויות אחרות שנרכשו

בישראל לפני שאותה הצהרה הוגשה כראיה.

דין הצהרות

שקדמו לאמנה

206

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951

(ב) נתן בית המשפט בישראל הצהרת מוות לפגי

תחילת תקפו של חוק זה, יהיה אותו

בית משפט רשאי, לבקשת האדם שלפי בקשתו

ניתנה ההצהרה' לאשר שההצהרה מספקת

את התנאים והדרישות הכלולים בסעיפים 2,1

ו-3 של האמנה.

בקשת גביית

עדות מחוץ-

לארץ 14, (א) בית משפט מחוזי בישראל ייענה

לבקשת בית דין בדבר גביית עדות הדרושה

לאותו

בית דין בהליכים משפטיים בדבר הצהרת מותו

של נעדר' בין שהבקשה הועברה בדרכים

המקובלות ו בין באמצעות הלשכה

הבינלאומית.

(ב) העדות תיגבה בהתאם לחוק הנוהג בישראל

לגבי גביית עדות בענינים המתבררים

בפני בתי דין נכריים.

פרק, שלישי: הוראות שונות

תיקון הצהרת

מוות או

ביטו?ה 15. (א) בית המשפט יתקן הצהרת מוות,

אם מי שזכאי היה לבקש את ההצהרה הביא

לפניו ראיה שיום המוות או שעתו או פרט אחר

מפרטי ההצהרה שונים מזה שבהצהרה.

(ב) בית המשפט יבטל הצהרת מוות לפי בקשת

האדם שעל מותו הוצהר, או אם מי

t

´

ü

"

$

<

H

J

N

P

Z

\

b

d

p

|

„

†

Š

Œ

˜

¢

®

¼

Ê

Ì

Ð

Ò

Ü

Þ

è

ê

ö

`

¬

&

(

4

6

<

D

F

R

T

`

h

j

x

z

~

€

ˆ

Š

’

”

œ

ž

¨

®

°

´

¼

¾

Æ

È

Ò

Ô

Ü

Þ

æ

è

ì

î

ô

ö

kd

מותו הוצהר

עודנו בחיים.

(ג) תיקונה או ביטולה של הצהרת מוות אינם

גורעים מזכויות ברכוש או מזכויות

אחרות שנרכשו בתום לב עקב ההצהרה לפני

תיקונה או ביטולה.

ראיות 16. בית המשפט, כשהוא דן בבקשה

להצהרת מוות, תיקונה או ביטולה' רשאי

לסטות

מדיני הראיה, אם הוא משוכנע שנסיבות

הענין מצדיקות סטיה כזאת ; החליט בית

המשפט

לסטות מדיני הראיה' ירשום את הטעמים

שהניעוהו להחלטתו.

הצהרת מוות

לא תפגע בדיני

נישואין 17. על אף האמור בחוק זה, הצהרת

מוות המשמשת ראיה מכוח חוק זה' לא תפגע

בדיני

התרת נישואין.

ביצוע ותקנות 18. (א) שר המשפטים ממונה על

ביצוע חוק זה.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל

ענין הנוגע לביצוע חוק זה, ובכללן

תקנות בענין סדרי הדין, אגרות משפט

וערעור.

תכליתו של החוק המוצע היא:

(א) לקבוע הוראות בדבר הצהרת מותו של אדם

שנעלם בנסיבות של סכנת נפשות

(פרק ראשון) ;

(ב) לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הצהרת מותם

של נעדרי מלחמת העולם השניה,

בעקבות האמנה הבינלאומית בדבר הצהרה על

מותם של נעדרים (פרק שני).

לפי הפרק הראשון, תוכל להינתן הצהרה על

מותו של אדם שעקבותיו נעלמו יותר

משנתיים, ויש יסוד לשער שהוא מת עקב

מאורעות מלחמה או עקב מאורעות טבע

פתאומיים

או עקב תאונה (בלשון החוק - נספה).

לשם ריכוז הטיפול בבקשות להצהרות מוות,

נקבע שבית המשפט המוסמך למתן

הצהרות כאלה יהיה בית המשפט המחוזי

בירושלים.

207

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951

בקשה להצהרת מותו של נספה יכול להגיש אדם

המעונין בדבר, או היועץ המשפטי

לממשלת ישראל או בא-כחו.

תנאי למתן הצהרה על מותו של נספה הוא

שהנספה ישב בישראל, או שרכוש של

הנספה נמצא בישראל' או שהנספה נעלם

בישראל' או שהמבקש יושב בישראל.

בית המשפט יקבע בהצהרה - על יסוד הראיות

שלפניו - את יום המוות ושעתו.

באין ראיות מספיקות לקביעת יום המוות,

חזקה שהמוות אירע כתום שנה מיום היעלם

עקבותיו של הנספה.

הפרק השני יוצא בעקבות האמנה שנקבעה על

ידי ועידת האומות המאוחדות בדבר

הצהרה על מותם של נעדרים ביום י"ט בניסן

תש"י (6.4.1950), והועמדה להצטרפותן של

מדינות העולם.

האמנה - שישראל היתה בין יוזמיה - נועדה

להיכנס לתקפה ביום השלושים שלאחר

יום הפקדת כתב-ההצטרפות השני; ולגבי

מדינה המצטרפת לאחר הפקדת כתב-ההצטרפות

השני - היום השלושים שלאחר היום בו הפקידה

אותה מדינה את כתב ההצטרפות (סעיף

14 של האמנה).

האמנה נועדה לקבוע הסדר בינלאומי בדבר

מתן הצהרות מוות לגבי נעדרים שמקום

מגוריהם האחרון היה באירופה' באסיה או

באפריקה, ואשר בשנות 1939 - 1945 נעלמו

בנסיבות הנותנות יסוד מספיק לשער שמתו

עקב מאורעות מלחמה או עקב רדיפות גזעיות,

דתיות, מדיניות או לאומיות (סעיף 1 של

האמנה).

באמנה נקבעו הוראות מפורטות בענין

בתי-הדין המוסמכים למתן הצהרות מוות

(סעיף 2), הזכות לבקש הצהרת מוות (סעיף 3)

וקביעת זמן המוות (סעיף 4).

באמנה נקבע בעקרון של הכרת-גומלין מצד

מדינה אחת בהצהרת מוות שניתנה

במדינה אחרת: הצהרת מוות שניתנה' בהתאם

לאמנה' באחת המדינות שהצטרפו לאמנה

משמשת בכל שאר המדינות שהצטרפו לאמנה

ראיה לכאורה על עובדת המוות ויומו (סעיף

5) ; והצהרת מוות שניתנה באחת המדינות לפני

תחילת תקפה של האמנה, ולאחר זאת

אישר בית-הדין שנתן את ההצהרה כי נתמלאו

בה התנאים והדרישות של האמנה - דינה

בשאר המדינות כדין הצהרת מוות שניתנה

בהתאם לאמנה (סעיף 6).

לפי האמנה תוקם - במסגרת האומות המאוחדות

- לשכה בינלאומית להצהרות מוות

(סעיף 8). הלשכה נועדה לשמש מוסד-מקשר

ומרכז להחלפת ידיעות בין המדינות בענין

הצהרות מוות. הקמת הלשכה טעונה - לפי סעיף

15 של האמנה - אישור מאת עצרת

האומות המאוחדות ; אישור זה ניתן בהחלטת

העצרת מיום ז' בכסלו תשי"א (16 בנובמבר

1950).

ממשלת ישראל החליטה להצטרף לאמנה

בהסתיגות האומרת שלגבי התרת נישואין

לא תכיר מדינת ישראל בהצהרות מוות

הניתנות לפי האמנה, אלא במידה שבתי הדין

הדתיים יראו לנכון להכיר בהן.

לפי הפרק השני, יתן בית המשפט המחוזי

בירושלים הצהרה על מותו של נעדר,

כמשמעותו באמנה.

בקשה להצהרת מותו של נעדר יכול להגיש "אדם

מעונין", או היועץ המשפטי לממשלת

ישראל או בא-כחו - מטעם הציבור.

208

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951

תנאי למתן הצהרה על מותו של נעדר הוא

שהנעדר ישב בישראל או שרכוש של

הנעדר נמצא בישראל, או שהנעדר נעלם

בישראל' או שהמבקש יושב בישראל, והוא

קרובו

של הנעדר בדרגת קרבה מסויימת (סעיף 5 של

הצעת החוק ; סעיף 2 (2) של האמנה).

בית המשפט יקבע בהצהרה - על יסוד הראיות

שלפניו - את יום המוות ואת שעתו.

באין ראיות מספיקות לקביעת יום המוות'

חזקה שהמוות אירע ביום היעלמו של הנעדר

(סעיף

6 של הצעת החוק ; סעיף 4 של האמנה).

בית המשפט לא ידון בבקשה להצהרת מותו של

נעדר, אלא אם יש לפניו הצהרה

שהמבקש לא הגיש בקשה דומה באחת הארצות

שהצטרפו לאמנה, או שהגיש בקשה כזאת,

וחזר בו לפני מתן פסק-הדין או שבקשתו

נדחתה מחוסר סמכות (סעיף 7 של הצעת החוק ;

סעיף 2 (4) של האמנה).

בית המשפט לא יצהיר על מותו של נעדר' אלא

אם נתפרסמה הודעה שיש בה כדי

לתת הזדמנות מספקת לנעדר להודיע שהוא

בחיים (סעיף 8 של הצעת החוק; סעיף 3 (1)

של האמנה).

על בית המשפט להודיע ללשכה הבינלאומית

פרטים מלאים על כל בקשה שהוגשה לו ;

ובית המשפט לא יתן את ההצהרה המבוקשת עד

שלא עברו שלושה חדשים מהיום שבו

פרסמה הלשכה הבינלאומית את הבקשה (סעיף 9

של הצעת החוק ; סעיפים 9 (1) ו-10 (3)

של האמנה.

אם קיבל בית המשפט בישראל הודעה מאת

הלשכה הבינלאומית שהליכים משפטיים

בדבר הצהרת מותו של הנעדר נעשו בתאריך

קודם לפגי בית-דין בארץ אחרת' עליו

להפסיק,

לפי שעה' את ההליכים המשפטיים שלפניו עד

לסיום הדיון בחוץ-לארץ (סעיף 10 של הצעת

החוק ; סעיף 9 (2) של האמנה.

על בית המשפט בישראל להודיע ללשכה

הבינלאומית על כל החלטה בענין בקשה

להצהרת מותו של נעדר (סעיף 11 של הצעת החוק

; סעיף 10 (1) של האמנה),

הצהרת מוות שניתנה בחוץ-לארץ בהתאם

להוראות האמנה תשמש בישראל ראיה

לכאורה על עובדת המוות ויומו (סעיף 12 של

הצעת החוק; סעיף 5 (1) של האמנה).

הצהרת מוות שניתנה על ידי בית דין

בחוץ-לארץ לפני תחילת תקפה של האמנה,

ולאחר זאת אישר אותו בית דין שההצהרה

מספקת את התנאים והדרישות של האמנה -

תשמש ההצהרה בישראל ראיה לכאורה על עובדת

המוות ויומו. באופן מקביל' בית המשפט

בישראל אשר לפני תחילת תקפו של החוק נתן

הצהרה על מותו של נעדר, יהיה מוסמך

לאשר' לאחר תחילת תקפו של החוק' שההצהרה

מספקת את התנאים והדרישות של האמנה;

אישור כזה יאפשר את השימוש בהצהרה

בחוץ-לארץ כבראיה לכאורה (סעיף 13 של הצעת

החוק ; סעיף 6 של האמנה).

בתי המשפט בישראל יהיו חייבים, בהתאם

לסדרי הדין הנהוגים בישראל, להיענות

לבקשתו של בית דין של ארץ אחרת בדבר גביית

עדות הדרושה לאותו בית דין בקשר

לבקשה להצהרת מותו של נעדר (סעיף 14 של

הצעת החוק; סעיף 11 של האמנה).

נתן בית המשפט הצהרת מוות' ולאחר מכן

הובאו לפניו ראיות מספיקות שהנספה או

הנעדר עודנו בחיים - יבטל בית המשפט את

ההצהרה ; ואם הוכח לבית המשפט שפרט

פלוני מפרטי ההצהרה אינו נכון, יתקן בית

המשפט את הפרט הנידון. בשני המקרים לא

יפגע הביטול או התיקון בזכויות שנרכשו

לפני כן, בתום לב, בעקב ההצהרה.

הצהרת מוות לא תפגע בדינים הנוגעים להתרת

נישואין (סעיף 17).

209

הצעות חוק 79,י"ז באייר

התשי"א,23.05.1951