הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התש"ף-2019

מספר פנימי: 2081237

הכנסת העשרים ושתיים

יוזמת: חברת הכנסת אורלי פרומן

______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת יעל גרמן
איתן גינזבורג
פנינה תמנו
דסטה גדי יברקן
עומר ינקלביץ'

______________________________________________

פ/24/22

הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019

תיקון חוק עבודת נשים	1.	בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954
		(1) בסעיף 6 –
			(א) בסעיף קטן (ב) –
				(1) בפסקה (2), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "עשרים ושישה שבועות";
				(2) בפסקה (5), במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "עשרים ושישה שבועות";
			(ב) בסעיף קטן (ח) –
				(1) בפסקה (1א) –
					(א) ברישה, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "עשרים ושישה שבועות";
		(2) בסעיף 7(ד)(1), בכל מקום, במקום "חמישה עשר שבועות" יבוא "עשרים ושישה שבועות".
תיקון חוק הביטוח הלאומי	2.	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) –
		(1) בסעיף 50(א) –
			(א) בפסקה (1), במקום "15 שבועות" יבוא "26 שבועות";

דברי הסבר

בשנים האחרונות קיימת מגמה המבקשת להאריך את תקופת הלידה וההורות מתוך הבנה כי הקשר בין ההורה לתינוק חשוב דווקא בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. בישראל כיום, תקופת הלידה וההורות לפי חוק עבודת נשים הוא 26 שבועות, אולם רק בגין 15 שבועות ניתן תשלום. פרק זמן זה מאלץ הורים רבים להתנהל תקופות ארוכות בתפר שבין גידול הילד בשלב קריטי זה לבין ציפיות לתפוקות ממקום העבודה.

בנוסף, בהיעדרן של מסגרות חינוכיות ציבוריות לגיל הרך, הורים רבים נאלצים לשלם עבור מסגרות פרטיות כספים רבים. עד שיוסדר נושא זה, יתאפשר להם לכל המעט לגדל את ילדיהם בבית ולצמצם במעט את אי השוויון שנוצר ממצב זה. גורם נוסף המגביר את אי השוויון הוא העובדה שכיום ניתנת אפשרות להאריך את חופשת הלידה ללא תמורה, כך יוצא שהורים רבים שידם משגת אכן עושים זאת, בעוד שאחרים נאלצים בעל כורחם להיקרע בין גידול הילד ועבודה במקביל או כאמור, לשלם עבור מסגרות פרטיות יקרות.

לפיכך מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות שבתשלום ל-26 שבועות.

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19