הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020

ב' תמוז, תש"ף

24 ביוני 2020

לכבוד

ח"כ מיקי חיימוביץ'

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

שלום רב,

הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי סוהר (הוראת שעה), התש"ף-2020

הסניגוריה הציבורית מתכבדת להעביר את הערותיה להצעת החוק שבנדון.

מניעת ביקורי עורכי דין בבתי המעצר ובבתי הסוהר כרוכה בפגיעה חמורה בזכות הייצוג ובזכות ההיוועצות, וכפי שנקבע לא פעם בפסיקת בית המשפט העליון, "זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין זכות יסוד היא לו" (בג"ץ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל) והיא זכות "שהוכרה בדין כזכות מן המעלה הראשונה", כדברי כב' השופטת (כתוארה דאז) א' חיות (ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם נ' מדינת ישראל). הסדר השולל מהעצור או האסיר את זכותו להיפגש עם עורך דינו פוגע קשות בזכויותיו החוקתיות להליך הוגן ולנגישות לערכאות שיפוטיות.

הגבלת חירותו וחופש תנועתו של אסיר גם אינה אמורה לשלול מניה וביה את זכותו לקשר עם בני משפחתו. ביקורים של בני משפחה הם "חלק מנדבכי הקשר של האדם-האסיר עם העולם ועם סביבתו הקרובה. הוא זקוק להם מעצם ברייתו. הם חלק מהווייתו כאדם; הם חלק מכבודו כאדם. הם תורמים תרומה חשובה לרווחתו ולשיקומו במהלך מאסרו" (רע"ב 6956/09 יונס נ' שירות בתי הסוהר). בהסדר המונע מהאסיר להיפגש עם בני משפחתו יש משום פגיעה קשה בכבוד האדם, ויש בו כדי להעצים פי כמה את נזקי המאסר ומכאוביו.

אמירות אלו אינן מצויות במישור התיאורטי בלבד, אלא מבטאות נכוחה את המציאות הקשה בבתי המעצר ובתי הסוהר בתקופת משבר הקורונה ולאחר כניסתן לתוקף של תקנות שעת החירום. במשך כשלושה חודשים נמנעה כניסתם של עורכי דין למתקני הכליאה השונים, כך שעצורים ואסירים הזקוקים לייעוץ מקצועי ולייצוג משפטי לא יכלו להיפגש באופן בלתי אמצעי עם עורכי דינם. כמו כן נמנעו גם ביקורים של בני משפחות הכלואים, והם לא זכו לראות או לפגוש את יקיריהם במשך שבועות ארוכים. לצד מניעת הביקורים ננקטו גם צעדים שונים נוספים הפוגעים בזכויות יסודיות של הכלואים: שלילת זכותם של העצורים והאסירים להיות נוכחים בדיונים משפטיים המתקיימים בעניינם; ביטול יציאת אסירים לחופשה; וצמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי. מהניסיון הנלמד מהשטח בתקופה זו הצטיירה תמונה מטרידה ביותר של פגיעה קשה ומתמשכת בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים ובתקינותם של הדיונים המשפטיים – פגיעה שלא זכורה דומה לה מעולם במדינת ישראל.

כנקודת מוצא – ובטרם יוחלט על קידום החקיקה המוצעת – יש לבחון לעומק האם ההצדקות שעמדו בבסיסן של הסדרי החירום בתחילת המשבר אכן עומדות בעינן, האם אותן הצדקות תקפות (ואם כן, באיזו מידה הן תקפות) לנוכח מאפייני התחלואה השוררים במדינת ישראל ובהתחשב בתשתית העובדתית הרלוונטית שנאספה במהלך תקופת החירום – ובמיוחד האם לא הגיעה העת לקדם חלופות אחרות שפגיעתן בזכויות החוקתיות פחותה.

בפרט, יש מקום לבחון לעומק האם לא ניתן לקיים את הביקורים במתקני כליאה תחת אמצעי זהירות כגון ביקורים מאחורי מחיצה, הקפדה על ציוד מיגון, שמירת מרחק וכד'. בהקשר זה, יצוין כי בחוות דעתו העדכנית (מיום 21.5.2020) של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הומלץ כי "הקשר עם כל גורם חוץ (שאינו אנשי שב"ס – כגון עו"ד, שוטרים), בבית הסוהר או מחוץ לו, יתבצע ממרחק של 2 מטר והקפדה על מסיכות פה אף, או בהפרדה מוחלטת ע"י מחיצה שקופה". חוות דעת זו למעשה שומטת את הקרקע מתחת להסדר המוצע של שלילת הביקורים.

ככל שבכל זאת יוחלט לקדם את הצעת החוק, להלן יפורטו יתר הערותינו.

"מנגנון ההפעלה" של הוראת השעה – הכרזות השר לביטחון הפנים

1. הכרזות השר המוצעות שמכוחן ניתן יהיה לשלול או להגביל ביקורים בבתי המעצר ובתי הסוהר מנוסחות בצורה עמומה, והן אינה כוללת קריטריונים מצומצמים ברורים לפרסומן (כפי שלהבנתנו נקבע ביחס להגבלת פעילויות אחרות במשק).

2. לנוכח הפגיעה הקשה בזכויות העצורים והאסירים ובתקינות ההליכים המשפטיים, אנו סבורים כי יש לכלול במנגנון הכרזת השרים זיקה מפורשת וברורה יותר למאפיינים שונים של התחלואה במדינה (למשל מספר החולים החדשים במדינה, מספר החולים המונשמים, מספר העצורים והאסירים הנמצאים בבידוד וכיו"ב), וכן למצב שבו מוטלות הגבלות משמעותיות על פעילות המשק והתנועה במדינה.

3. הצורך בתחימת הכרזות השר תקפה ביתר שאת לגבי ההכרזה המחמירה יותר לפי סעיף 3(ג) – דווקא הכרזה זו מנוסחת בצורה מרחיבה מדי. כך למשל, אין הגיון שדווקא בבואו להחליט על תוצאה מחמירה יותר, יסתפק השר בהכרזה רק על "סכנת הדבקה" כללית, ותו לא, ללא כל התייחסות פרטנית לסכנה הספציפית שנובעת ישירות מביקורים במתקני הכליאה.

4. כפועל יוצא מכך, גם נדרש להוסיף להגדרה של "חוות דעת מטעם משרד הבריאות" התייחסות מפורשת לסיכון הספציפי הטמון בכניסת מבקרים ועורכי דין למתקני הכליאה, ובכלל זה לבחינת חלופות אפשריות (כדוגמת ביקורים מאחורי מחיצות, שימוש במסכות או שמירה על מרחק) כדי להתמודד עם סיכון זה.

5. בנוסף, הכרזות השר במתכונתן הנוכחית מעניקות לו שיקול דעת מינהלי רחב בהשעיית זכויות יסוד הקבועות בחוק – וזאת ללא כל מנגנוני בקרה ופיקוח פרלמנטארי הדוק של המחוקק. אנו סבורים כי כאשר הרשות המבצעת שוללת זכויות יסוד שכאלה, ראוי שהדבר ייעשה באישור הכנסת, ולכן ראוי לקבוע שהכרזות השר תהיינה כפופות גם לאישור ועדת הפנים של הכנסת (לחילופין יש לקבוע כי ההכרזה תובא בסמוך לאחר פרסומה לבחינה ואישור מחודש של הוועדה).

6. אשר למשמעותן של ההכרזות: אנו סבורים שיש לסייג את ההכרזה החלקית לפי סעיף 3(א) כך שהיא כלל לא תחול על ביקורי עורכי דין. במצב הרלוונטי להכרזה זו אין הצדקה ממשית, לטעמנו, למניעת ביקורי עורכי דין, ויש לקיימם כסדרם (ולו מאחורי מחיצה). לנוכח מעמדן החוקתי של זכות הייצוג וזכות ההיוועצות, ניתן לקבל אפשרות של מניעת ביקורי עורכי דין רק במצב חירום חמור.

לצד זאת, אנו מציעים כי ההכרזה המחמירה לפי סעיף 3(ג) אמנם תאפשר להגביל סוגים מסוימים של ביקורי עורכי דין, ואולם בה בעת יש לקבוע ביקורים אלה יתקיימו תוך שימוש בהיוועדות חזותית. מכיוון שמדובר ב"חקיקת מדף" לחודשים הבאים, הרי שיש מספיק זמן להיערכות ליצירת התנאים לקיום המפגשים במתכונת זו בעת הצורך.

הערות פרטניות להצעת החוק

7. תחולת ההסדר על תחנות המשטרה – לדעתנו אין מקום להחיל את ההסדר על עצורים המוחזקים בתחנות המשטרה. בעניינם של עצורים אלה קיים משנה חשיבות למפגש פרונטאלי עם עורך הדין, ובפרט לצורך מימוש זכות ההיוועצות בחקירה. מנגד, רמת הסיכון להתפשטות הנגיף בקרב אוכלוסייה זו הוא נמוך בהרבה מזה של אוכלוסיית הכלואים במתקני שירות בתי הסוהר. לעניין זה יש להביא בחשבון כי כאשר מדובר בעצורים הנחקרים לראשונה, הם עדיין לא נקלטו במתקני שירות בתי הסוהר וממילא היו חופשיים בסמוך לפני כן. זאת ועוד, להבנתנו במצבים בהם עצורים אלה מועברים לאחריותו של שירות בתי הסוהר, הם ממילא עוברים תהליך סינון קפדני שמאפשר את קליטתם הבטוחה. לעניין זה יצוין כי מטעמים אלה ממש לא נשללה הזכות לביקורי עורכי דין בתחנות המשטרה, לצורך מימוש זכות ההיוועצות של העצורים, במשך תקופת החירום.

8. פרסום סדרי הכניסה ותנאיהם –  במספר מקומות בהצעת החוק מוצע לקבוע שהסדרי כניסה ותנאיהם ייקבעו על ידי נציב בתי הסוהר או המפכ"ל, בין אם באמצעות נהלים שיפורסמו ובין אם באמצעות פקודות נציבות ופקודות משטרה (למשל בסעיפים 4(א), 6(א), 6(ג)) בעקבות ניסיון שהצטבר במהלך החודשים האחרונים בהקשרים דומים, אנו סבורים כי יש לציין במפורש בכל הסעיפים הרלוונטיים שהסדרים ותנאים אלה יפורסמו לציבור באופן מיידי, לרבות עדכונם מעת לעת, וכן יועברו במישרין ללשכת עורכי הדין, לסניגוריה הציבורית ולגופים רלוונטיים נוספים (כגון שירות מבחן, הרשות לשיקום האסיר וכד').

9. קביעת התנאים וההסדרים לכניסת עורך דין לצורך מתן שירות משפטי מקצועי (סעיף 4(א)) – כאמור לעיל, הסניגוריה הציבורית סבורה כי בכל הנוגע להכרזה החלקית, אין מקום כלל למניעת ביקורי עורכי דין. באשר להכרזה המחמירה, ניתן יהיה להגביל סוגים מסוימים של ביקורי עורכי דין. מכל מקום, מטרתו של סעיף זה אינה ברורה, וכך גם ניסוחו הכוללני. בפרט לא ברור למה הכוונה בתיבה "בשים לב, בין היתר, להיותו עצור או אסיר", ומדוע הדבר אמור להשפיע על התנאים וההסדרים לכניסת עורך דין. ככל שישנה כוונה להגביל ביקורים של סוגי עצורים/אסירים מסוימים, מעבר לדינים הקיימים, הרי שיש לציין ולהסדיר זאת במפורש בחקיקה. כך גם לגבי הנתון של "קיומם של הליכי חקירה או הליכים משפטיים בעניינו" ו"לשלב בו נמצא הליך משפטי זה". דווקא בנסיבות שבהן אוכלוסיית הכלואים מצויה תחת מגבלות, ישנה חשיבות רבה לשמר את נגישותם לייעוץ משפטי ראוי ולמפגש עם עורך דין, כשהדבר אפשרי, בין היתר על מנת לבחון אפשרויות ליזום הליכים שעדיין אינם תלויים ועומדים. מובן שניתן לקבוע במסגרת נהלי שב"ס הוראות טכניות הנוגעות לקיום הביקורים, ואולם נראה כי נוסחו של הסעיף מכוון למטרה רחבה בהרבה ולמעשה מעניק לשירות בתי הסוהר ולמשטרה שיקול דעת נרחב מדי גם לגבי הגבלת הביקורים.

10. הגבלת משך ההיוועצות ותדירותו (סעיף 4(ג)) – סעיף זה אף הוא לוקה בעמימות, ולא ברורה מטרתו לנוכח קיומן של ההוראות הייעודיות בחוק הקיים בנושא הגבלת משך מפגש עם עורך דין ותדירותו. אין בהכרח קשר בין השיקולים המנויים בהכרזת השר לביטחון הפנים לבין ההצדקה להגביל את משך מפגש ההיוועצות או תדירותו. לעיתים סוג דיון פשוט דווקא מצריך שיחה ממושכת (למשל, ניסיונות לאתר מפקחים או ערבים בהליך מעצר), ולהיפך. אין מקום לאפשר למפקד מתקן הכליאה או לממונה על החקירה לקבוע את סבירות משך המפגש, וחשוב מכך, לא ניתן להבין כיצד הוא יוכל לעשות כן הלכה למעשה.

11. האמצעי החלופי למפגש עם עורך דין (סעיף 4(ד)) – כאמור לעיל, בכל הנוגע לביקורי עורכי דין אנו סבורים שיש לקבוע כי באמצעי החלופי למפגש הפרונטאלי יהיה באמצעות היוועדות חזותית. באשר ליתר סוגי הביקורים, יש להגדיר במפורש כי "מכשיר טכנולוגי" הוא כזה המאפשר העברת קול ותמונה בזמן האמת, ולחילופין העברת קול בלבד. כמו כן יש לאפשר בקשות לתיאום טלפוני, ולכל הפחות לתת מענה למקרים דחופים בהם אין אפשרות להעביר בקשה בכתב והמתנה למענה. בנוסף, יש לקבוע מועד מרבי מוגדר למתן מענה כך שבקשה לקיום פגישת עורך דין עם עצור/אסיר תיענה בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות, וכשמדובר בעצור לצרכי חקירה, ללא דיחוי.

12. הקצאת מכשיר טכנולוגי (סעיף 4(ה)) – אף בהקשר זה לא ברורים מטרת הסעיף וניסוחו. כל עוד נמנע המפגש עם עורך הדין, הרי שבכל מקרה חלה החובה לאפשר לעצור/לאסיר היוועצות בדרך חלופית (כמובן בכפוף להוראות הכלליות בדבר מניעת מפגש). ככל שהכוונה בסעיף היא להחלטה בדבר סוג המכשיר הטכנולוגי, הרי שיש להבהיר זאת במפורש.

13. הגדרת "נותן שירות מקצועי" (סעיף 6(ג)) – יש לחדד מהי ההגדרה של "נותן שירות מקצועי על פי דין". בכל מקרה, בין אם בסעיף זה ובין אם בסעיף מתאים אחר, נדרש להסדיר גם את האפשרות לביקורים של מומחים מטעם ההגנה לצורך הליכים משפטיים מתנהלים או עתידיים. הניסיון שנצבר בחודשים האחרונים מלמד על כך שיש צורך בהסדרת האפשרות לכניסת מומחים (למשל, לצורך מתן חוות דעת פסיכיאטרית בהליך מעצר או טיפול במציאת חלופת מעצר; רופא מומחה לאסיר; מומחה פרטי לצורך בניית תכנית שיקומית בשחרור מוקדם ממאסר' ועוד).

14. כניסת מבקרים ועורכי דין במקרים חריגים (סעיף 7) – אנו סבורים שיש מקום לקבוע חריג שיפוטי, כך שגם שופט יהיה מוסמך להורות מטעמים מיוחדים על כניסת עורך דין או נותן שירות נדרש לצורך ביקור עצור/אסיר.

15. הוראות ייחודיות לגבי קטינים – בסעיף 6(ב) יש לקבוע מתן עדיפות ברורה יותר לשימוש באמצעי טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית. כמו כן, בהתאם לאמור בסעיף 13ב ו34ב לחוק הנוער, יש להוסיף כי שירותי חינוך ופנאי יינתנו לקטין באמצעים טכנולוגיים, אם נותן השירות הוא גורם חוץ שלא התאפשרה כניסתו.

16. ביקורים רשמיים במתקני הכליאה (סעיף 8(ג)) – אנו סבורים כי ראוי שהתנאים והסייגים לגבי ביקורים רשמיים בתקופת ההכרזה (לפחות המהותיים שבהם) ייקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא מבקרים רשמיים, ולא בהוראת שעה פנימית של שירות בתי הסוהר.

17. הסדרים משלימים לביקורים במתקני הכליאה – לצד ההסדרים והתנאים שהנציב או המפכ"ל אמורים לקבוע לגבי אופן קיום שיחות הייעוץ עם עורכי הדין, יש להוסיף את חובתם לקבוע גם הסדרים משלימים כגון: הדרכים להעברת חומר משפטי ומקצועי בין עורך הדין לבין העצור או האסיר, קביעת הסדרים משלימים כמו החתמה על תצהירים או טופסי ויתור על סודיות רפואית, וכד'.

בברכה,

עו"ד גיל שפירא עו"ד ישי שרון

מנהל מחלקה (ממונה ארצי על ייצוג אסירים) מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות)

הסניגוריה הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית הארצית

י' תמוז, תש"פ

2 יולי, 2020

לכבוד

חה"כ מיקי חיימוביץ, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

כנסת ישראל

שלום רב,

הנדון: הערות המועצה לשלום הילד להצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף- 2020

משבר הקורונה הוביל להטלת מגבלות על כלל אזרחי ישראל. בתוך כך הוטלו גם מגבלות על אוכלוסיית האסירים והעצורים. אמנם בעת הנוכחית ישנה הקלה במגבלות שהוטלו בעיצומו של המשבר, אך, ברור לכל, כי נגיף הקורונה טרם מוגר וכי עוד תתכן התפשטות רחבת היקף של הנגיף אשר תוביל לא רק לחידוש המגבלות הנוקשות שהוטלו בעיצומו של המשבר, אלא גם להתמשכותן.

לפיכך, אנו סבורות, כי יש להסדיר בהצעת החוק, באופן מפורט את האמצעים שינקטו על מנת להבטיח הגנה מירבית על זכויותיהם של קטינים במעצר ובמאסר, במקרה של חזרה למגבלות הנוקשות, וזאת באופן המתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל וכפי שמחייבות הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער"), והכל כך שלא תהיה פגיעה אנושה בזכותם של קטינים להתפתחות, לחינוך, לשיקום, לקשר עם משפחתם ולהליך הוגן.

נוכח חומרת הפגיעה האפשרית בזכויותיהם של קטינים (בין אם כעצורים או אסירים ובין אם כבני משפחה של אסירים), הערה עקרונית ומרכזית נסבה על ניסוחו העמום והרחב של הסעיף בדבר נסיבות הכרזתו של השר לביטחון פנים "בדבר מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי סוהר ומקום בו נמצא עצור בתחנת המשטרה". על התנאי המסמיך את השר להיות ברור, צר ובקשר ישיר לאופי המגבלות שיוטלו על כלל אזרחי ישראל, לאופי התחלואה והיקפה ולאופן השלכותיה על הציבור הכללי, ואין להסתפק, לעמדתנו, ב-"חשש ממשי להדבקה" כפי שקובעת הצעת החוק בנוסחה הנוכחי.

ולהלן הערותינו:

זכות ההיוועצות: •

אנו סבורות, כי יש לעגן בסעיף 6(ב) להצ"ח את זכותו של קטין להיוועצות עם עורך דינו באופן משמעותי ומהותי, כך, שקטינים יוכלו להיפגש עם עורכי דינם באופן פיזי ותוך נקיטת האמצעים המותאמים לשמירה על בריאותם. באם הצעתינו זאת לא תתקבל, אזי כי יש, לכל הפחות, להבטיח כי "האמצעי הטכנולוגי" המוצע בהצעת החוק יהיה "אמצעי טכנולוגי הכולל היוועדות חזותית".

זכות ההיוועצות הוכרה בפסיקה כזכות יסוד וכביטוי מובהק להליך הוגן. הזכות הבסיסית העומדת לכל חשוד מקבלת משנה תוקף כאשר עסקינן בקטינים חשודים, וזאת נוכח המאפיינים הייחודיים של קטינים והצורך לתת להם מענה ייחודי בהליכי חקירה ומשפט, צורך אשר ניתן לו משקל רב בפסיקה ואף הוכר זה מכבר על ידי המחוקק.

"השלב ההתפתחותי בו נמצאים קטינים מסכן ומעמיד אותם בפגיעות יתר בעת

חקירה משטרתית. קטגוריאלית, קטינים סוגסטיביים, נתונים להשפעות

ורגישים יותר ללחצים חיצוניים מאשר בגירים. קטינים נוטים לאימפולסיביות, מושפעים מלחצים חיצוניים ומונעים מהרצון לסיים מצבים מלחיצים במהירות האפשרית. זאת, מבלי יכולת של ממש לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם" (נ', פת (2016), "אם לא תאכל יבוא שוטר" או- על פגיעותם הרבה של קטינים בחקירה משטרתית והצורך בהסדרת כלים ייחודיים. הסנגור, 231).

זכותם של קטינים לקשר עם בני משפחתם: •

אנו סבורות, כי יש לאפשר לקטינים במעצר או במאסר קשר קבוע עם בני משפחתם וזאת באופן פיזי ותוך נקיטת אמצעים לשמירה על בריאותם של הקטינים. יש לעשות זאת באמצעות יצירת הסדר ספציפי הנוגע לעניינם של קטינים. זכותם של קטינים שנשללה מהם חירותם לקשר עם בני משפחתם מעוגנת באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בסעיף 37 לאמנה הקובע כי "ילד שהחופש נשלל ממנו ינהגו בו באנושיות ותוך כיבוד אישיותו כבן אדם ובאופן המתחשב בצרכיהם של בני גילו.... ותינתן לו הזכות לשמור על קשר עם משפחתו על ידי התכתבות וביקורים.." כך, חשיבות מיוחדת נתן המחוקק לקשר של קטין עם בני משפחתו בהליך המעצר כאשר קבע בסעיף 13ב(ב) לחוק הנוער, בשונה מהוראות החוק בעניין זה ביחס לבגירים, כי קטין עצור יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה וזאת עוד טרם הגשת כתב אישום בעניינו. מעבר לכך שלקשר של קטינים עם בני משפחתם יש ערך העומד בפני עצמו, נודעת לכך גם חשיבות, לעיתים מכרעת, על שיקומם וחזרתם התקינה לחיים נורמטיביים בקהילה.

יצוין, כי זכותם זו של קטינים לקשר עם בני משפחתם עומדת להם גם כאשר מדובר בקשר שלהם עם בני משפחתם הבגירים השוהים במאסר ועל כן יש לקחת בחשבון גם סוגי זו בתיקון הצ"ח.

זכותם של קטינים לחינוך ולהתפתחות: •

אנו סבורות, כי בסעיף 6(ג) להצ"ח הקובע מגבלות על כניסת נותני שירות מקצועי למקום מעצר ולבתי הסוהר, יש להסדיר באופן מפורש את זכותם של קטינים לקבלת שירותי חינוך ופנאי, כך שבאם תמנע כניסה של נותן שירות מסוג זה, יינתן השירות באמצעי טכנולוגי הכולל היוועדות חזותית. זכויותיהם של קטינים לחינוך ולהתפתחות מעוגנות באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ומטרתן להבטיח, כי גם במקרים בהם נשללה חירותו של קטין, יהיו הגורמים האמונים עליו, מחויבים לדאוג להתפתחותו התקינה. על בסיס עקרונות אלו קבע המחוקק (בתיקון 14 לחוק הנוער, 2009), כי קטינים במעצר ובמאסר יהיו זכאים לשירותי חינוך ופנאי (סעיף 13ב(א) וסעיף 34ג לחוק, בהתאמה). בנוסחו הנוכחי, הסעיף האמור אינו מגלם את ההתחייבות למימוש זכויות אלה ועל כן, חיוני כאמור להסדיר את מימושן באופן מפורש.

בכבוד רב,

כרמית פולק כהן, עו"ד

היועצת המשפטית

העתק:

עו"ד אריאל סיזל, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, כאן

12.7.2020 לכבוד

ועדת הפנים והגנת הסביבה

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה

ובתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (להלן: "הוועד נגד עינויים") והמוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר (להלן: "המוקד להגנת הפרט") מבקשים להביע התנגדות עקרונית להצעת החוק שבנדון. מניעת כניסת עורכי דין ובני משפחות כלואים למתקני הכליאה עלולה לפגוע באופן קשה ובלתי מידתי בזכויות עצורים ואסירים ולפיכך אנו מתנגדים לקידומה.

החשש מהדבקת כלואים ומהתפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר הוא מובן, וברור כי יש לנקוט בצעדים משמעותיים כדי למנוע זאת. יחד עם זאת, לאחר מספר חודשים בהם מדינות העולם, וישראל בהן, מתמודדות עם הנגיף, ידוע כי ישנן דרכים אחרות למנוע את התפשטות הנגיף במתקני הכליאה, מבלי לנקוט בצעדים בלתי מידתיים דוגמת מניעת כניסת מבקרים באופן מוחלט. כך למשל, הביקורים יכולים להתקיים בהפרדה מוחלטת באמצעות מחיצות שקופות או תוך הקפדה על שמירת מרחק ושימוש במסכות (בהתאם להמלצתו של פרופ' גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בחו"ד מיום 25.5.2020).

נדגיש, כי הצעת החוק שבנדון פוגענית במיוחד בשל השילוב של מניעת כניסת עורכי דין ומניעת כניסת קרובי משפחה.

במקרה כזה יימנע מהכלואים כל קשר עם העולם החיצון, בתקופה בה החרדה והפחד מהלא נודע גבוהים ממילא. החזקת הכלואים תוך מניעת כל קשר עם החוץ מנוגדת לסטנדרטיים הבינלאומיים הנוגעים להחזקת כלואים ועולה לכדי החזקה בתנאים אכזריים ובלתי אנושיים. לבסוף, מניעת כניסת מבקרים עלולה להגביר את חשיפתם של כלואים ליחס אכזרי ובלתי אנושי מצד רשויות החקירה והכליאה.

ביחס לביקורי קרובי משפחה

זכות הכלוא לחיי משפחה ולקשר עם בני משפחתו בזמן כליאתו הינה זכות יסוד המעוגנת במשפט הישראלי והבינלאומי.

אסירים המסווגים כביטחוניים, בניגוד לאסירים פליליים, אינם זכאים לשיחות טלפון עם בני משפחתם, כך שהקשר עם בני המשפחה נשמר באמצעות ביקורי משפחות בלבד.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ע"ר)

טל: 03-7733134 פקס: 03-9080588 ת.ד. 4634 ירושלים 9104601

972-3-9080588 :Fax 972-3-7733134 :Tel 9106401 Jerusalem 4634 POB

www.stoptorture.org.il :Website stoptorture.org.il@pcati :E-mail

הוועד הציבורי נגד עינויים גאה בתמיכה ובמימון שהוא מקבל מאנשים פרטיים, קרנות, מממשלות, וגופים מקצועיים. רוב המימון של הוועד הציבורי נגד עינויים מגיע מישויות מדיניות זרות.

על אף שבימים אלה מתאפשרת כניסת משפחות ישראליות לבתי הכלא, מרבית הכלואים הביטחוניים אינם מקבלים ביקורי משפחה למעלה מארבעה חודשים, מכיוון שהרוב המכריע של מבקריהם הינם תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, וטרם הוחזרו ביקורי המשפחה עבור קבוצת כלואים זו. קידום הצעת החוק יאפשר מניעת כניסת קרובים לתקופות ארוכות נוספות, המצטברות לתקופה הנוכחית בהן אין ביקורים עבור כלואים בטחוניים.

למניעת ביקורי משפחה של הכלואים המסווגים "ביטחוניים" השלכות רבות נוספות, המשפיעות באופן קשה על חיי היום יום של הכלואים. כך למשל, אסירים רבים לא קיבלו ביגוד קיץ וציוד אישי אחר במהלך תקופה זו, בגדים וציוד שמתקבלים באמצעות מבקריהם בימי הביקורים. כמו כן, הכלואים אינם יכולים לקבל כספים דרך הפקדה בחשבונות ה"קנטינה" שלהם, שכן מבקריהם נהגו להפקיד כספים אלה בכלא בימי הביקורים.

סוגיית הקשר של הכלואים עם בני משפחותיהם עלתה במסגרת הדיונים שהתקיימו בבג"ץ 2280/20 ו-2282/20 גנאם ואח' נגד שב"ס ואח', שעודם תלויים ועומדים, אשר תקפו את ההגבלות שהוטלו על כניסת מבקרים לבתי הסוהר במתכונת החירום. בית המשפט העליון עמד על הקושי שהגבלות אלו הביאו עימן עוד במתכונת ה"חירומית" וכתוצאה מכך שב"ס החליט לאפשר קשר טלפוני סדיר עבור כלואים קטינים המסווגים כביטחוניים, וקשר חד-פעמי לבגירים. דברים אלה נעשו במסגרת תקנות שעת חירום, שמטבע דחיפותן נאלצת המערכת לספוג במידה מסוימת פגיעה בזכויות יסוד, ובכל זאת בית המשפט עמד על הצורך בקיומו של קשר מינימאלי עם בני משפחה. כיום, ועם הכוונה לקדם חקיקה ראשית בעניין, החובה המוטלת על המחוקק היא מוגברת יותר, ואין מקום לאפשר פגיעה חמורה בזכויות כלואים שאף במצב החירום הראשוני נעשו מאמצים כדי למתנה.

חשוב להדגיש, כי גם בזמני שגרה ביקורי משפחה אצל כלואים המסווגים כביטחוניים מתקיימים בהפרדה מוחלטת, כשמחיצת זכוכית מפרידה בין האסיר למבקר. על כן קיום ביקורים במתכונת הביקורים הקיימת, אמורה לנטרל את סכנת ההדבקה.

לנוכח חשיבות ביקורי המשפחות לחייהם של הכלואים, ולנוכח האמצעים הקיימים לקיום ביקורים באופן שמקטין את סיכויי ההדבקה אנו סבורים כי אין לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית. ככל שתקודם הצעת החוק וכדי להבטיח שיתאפשר קשר מינימאלי בין כלואים בטחונים לבני משפחותיהם יש לעגן סעיף בחוק אשר יבטיח שיחות באמצעיים אודיו-ויזואליים, בתדירות קבועה ומספקת, בין אסירים ועצורים ביטחוניים לבני משפחותיהם.

ביחס לביקורי עורכי דין

מניעת כניסת עו"ד למתקני הכליאה לא רק תפגע בזכות האסיר והעצור לייצוג הולם ובזכות ההיוועצות, היא עלולה להגביר את חשיפתם של כלואים ליחס אכזרי ומשפיל מצד רשויות הכליאה והחקירה. פגישה עם עו"ד הינה אחת הערובות המשפטיות המרכזיות להגנה מפני התעללות ויחס אכזרי. האפשרות של עצור לספר לעו"ד ללא דיחוי את סיפור מעצרו,

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ע"ר)

טל: 03-7733134 פקס: 03-9080588 ת.ד. 4634 ירושלים 9104601

972-3-9080588 :Fax 972-3-7733134 :Tel 9106401 Jerusalem 4634 POB

www.stoptorture.org.il :Website stoptorture.org.il@pcati :E-mail

הוועד הציבורי נגד עינויים גאה בתמיכה ובמימון שהוא מקבל מאנשים פרטיים, קרנות, מממשלות, וגופים מקצועיים. רוב המימון של הוועד הציבורי נגד עינויים מגיע מישויות מדיניות זרות.

חקירתו וכליאתו היא הגנה בסיסית לשמירה על זכויותיו. רק באמצעות פגישה פרונטלית יכול עוה"ד להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו הפיזי והנפשי של העצור, מאופן חקירתו, ומהיחס שניתן לו. למרבה הצער, שיחה טלפונית או שיחה באמצעי טכנולוגי אחר בין העצור לעורך דינו אינה מהווה חלופה מספקת אשר תאפשר שיחה פרטית והתרשמות אמיתית ממצבו של העצור.

יוזכר, כי במקביל להצ"ח זו, מקודמת בוועדת חוק, חוקה ומשפט הצ"ח לקיום דיונים משפטיים באמצעים טכנולוגיים.

שילובן של הצעות החוק יוביל למצב מסוכן בו עצור לא יפגוש את עורך דינו לכל אורך ההליך.

בנוסף, יש להבטיח כי תתאפשר פגישת כלוא עם עורך דינו לא רק לשם ייצוגו בהליך הפלילי, אלא גם לשם פתיחה, מעקב ועדכון האסיר בהליכים משפטיים אחרים בעניינו (הליכים מנהליים, עתירות אסיר ועוד).

לאור האמור, אנו סבורים כי אין להגביל כניסת עו"ד ובני משפחה לבתי הסוהר, ויש לנקוט באמצעים חלופיים לשמירה על בריאותם של הכלואים ושל המבקרים. ככל שיוחלט לקדם את החקיקה, יש להסדיר בחוק את סוגיית הזכות לחיי משפחה עבור כלל הכלואים, תוך הבטחת קיום קשר סדיר עבור כלואים ביטחוניים. כמו כן יש לעגן בחוק מנגנון אפקטיבי שיבטיח לכלואים ולעורכי דין אפשרות לבקש ביקור עו"ד במתקני הכליאה במצב של הכרזה על שלילת ביקורים.

בכבוד רב ובברכה,

נדיה דקה, עו"ד אפרת ברגמן-ספיר, עו"ד

המוקד להגנת הפרט הוועד נגד עינויים

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ע"ר)

טל: 03-7733134 פקס: 03-9080588 ת.ד. 4634 ירושלים 9104601

972-3-9080588 :Fax 972-3-7733134 :Tel 9106401 Jerusalem 4634 POB

www.stoptorture.org.il :Website stoptorture.org.il@pcati :E-mail

הוועד הציבורי נגד עינויים גאה בתמיכה ובמימון שהוא מקבל מאנשים פרטיים, קרנות, מממשלות, וגופים מקצועיים. רוב המימון של הוועד הציבורי נגד עינויים מגיע מישויות מדיניות זרות.

14.06.2020

לכבוד,

מר אבי ניסקורן מר אמיר אוחנה מר עו"ד אביחי מנדלביט

שר המשפטים השר לביטחון פנים היועץ המשפטי לממשלה

בפקס: 02-6285438 בפקס: 02-6753199 בפקס: 02-6467001

חברי הוועדה עו"ד שגית אפיק מר מיקי חיימוביץ'

פנים והגנת הסביבה מ"מ היועמ"ש לכנסת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

בפקס: 02-6753198 בפקס: 02-6753495 בפקס: 02-6753198

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי

סוהר חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020

הריני לפנות אליכם בזאת בבקשה לבטל את הצעת החוק שבנדון, ולמצער את החלקים הנוגעים בהגבלת זכות ההיוועצות עם עורך דין, בהיותן פוגעות בזכויות יסוד בסיסיות וחוקתיות של עצורים ואסירים באופן לא מידתי, וזאת כדלקמן:

.1 ביום 25.05.2020 פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי סוהר חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: "תזכיר החוק").

.2 תזכיר החוק הופץ להערות הציבור עד ליום ,27.05.2020 דהיינו רק יומיים לאחר פרסומו, והצעת החוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי סוהר חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: "הצעת החוק"), הונחה על שולחנה של הכנסת לקריאה ראשונה ביום ,08.06.2020 ודיון בעניין זה קבוע על סדר היום השבועי לישיבות הכנסת ליום .15.06.2020

.3 בדברי ההסבר של הצעת חוק זו, הוסבר כי הצעת החוק באה במסגרת "המאמץ הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל ...", דהיינו הצעת החוק הינה תוצר של מצב החירום שפוקד את המדינה מאז התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובארץ וההכרזה של שר הבריאות מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

.4 סעיף 3(א) להצעת החוק מסמיך את השר לביטחון פנים "להכריז על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם", במידה ושוכנע, לאחר קבלת חוות דעת מטעם משרד הבריאות, כי "קיים חשש ממשי להדבקה בנגיף הקורונה במקום מעצר או בבית סוהר, כולם או מקצתם, וכי לשם מניעת ההדבקה נדרש להגביל את כניסתם של עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, או להתנותה בתנאים".

-4-950-3140)972( :Fax -4-950-1610)972( :Tel Israel 31090 Haifa 8921 Box .P.O

فاكس 0 4 1 3 0 5 9 - 4 0 حـــيــفا 31090 ، ص.ب 1 2 9 8 هــاتــف 0 1 6 1 0 5 9 - 4 0 חיפה ,31090 ת.ד. 8921 טלפון 04-9501610 פקס 04-9503140 adalah.org@adalah :Email http://www.adalah.org הכל בהמלצת נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, ובהתייעצות עם שר המשפטים.

.5 סעיף 4 להצעת החוק מסדיר את נושא ההיוועצות עם עורך דין, במצב והשר לביטחון פנים הכריז כאמור בסעיפים 3(א) או 3(ג).

.6 מעל הנדרש, יובהר כי אסירים ועצורים ביטחוניים ופליליים במדינת ישראל נמצאים באחריות שירות בתי הסוהר בזמן מעצרם או מאסרם, והכל לפי, בין היתר, פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן:

"פקודת בתי הסוהר"), פקודת נציבות .04.34.00

אם כן, סעיף 45 לפקודת בתי הסוהר קבע את זכותו של אסיר להיפגש עם עורך דין, כשהוא מציב תנאי אחד (בס"ק 45(ב)), לפיו הפגישה תיעשה "באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר". כך שפגישות אסירים ועצירים נעשות ביחידיות כשהאסיר ועורך דינו לבדם בחדר, באופן שמתיישב עם הוראת ס"ק 45(ב) הנ"ל, או כשמחצית מפרידה בינם, כך שבכל מקרה אין מגע פיזי בין השניים. בנוסף, לפי הוראות הללו, ומאחר שהפגישה נעשית ביחידיות, בחדר שוהים רק העו"ד והאסיר\עציר, כך שלא יהא חשש להתקהלות.

.7 כפי שהוסבר לעיל, פקודת בתי הסוהר עצמה מקיימת הוראות דומות לאלה של משרד הבריאות בכל הנוגע להתמודדות על המגיפה וכללי "הסוציאל דיסטנס". כך, שמלכתחילה ולפני מתן הוראות משרד הבריאות, פקודת בתי הסוהר מקיימת את ההוראות בכך שהפגישות בין עורך דין ואסיר\עציר נעשות כשישנם רק שני אנשים בחדר (עו"ד ואסיר), עם שמירה על מרחק בין השניים וללא מגע.

.8 בעוד אין מחלוקת בדבר חובת שירות בתי הסוהר לשמור על שלומם ובריאותם של האסירים והעצורים, כולל מפני התפשטות מגיפת הקורונה, הצעת החוק האמורה פוגעת בצורה חמורה ובלתי מידתית בזכות החוקתית להיוועצות עם עורכי דינם ועל כן הן בטלות, הכל כפי שיוסבר להלן.

הפגיעה בזכויות חוקתיות

פגיעה בזכות להיוועצות ובזכות הגישה לערכאות

.9 הצעת חוק זו פוגעת בזכות העצורים והאסירים להיוועץ עם עורכי דין. בית המשפט הכיר, בשורה ארוכה של פסקי דין, בזכותם של עצורים ואסירים להיפגש עם עורך דין כזכות יסוד. זכות זו זכתה למעמד חוקתי בהיותה נגזרת "מזכותו של אדם לחירות אישית" (בג"ץ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור, פ"ד מז(2) ,843 847 (1993); ראו גם: בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746 (2004)). זכות זו אף עוגנה במספר חוקים, תקנות ופקודות נציבות, המטילים חובה פוזיטיבית על הנהלת בתי הסוהר לאפשר את מימושה של זכותם החוקתית של האסירים והעצורים להיפגש עם עורכי דינם.

.10 בנוסף לחשיבות של זכות ההיוועצות בהקשר לקיום ההליך המשפטי, הרי המפגש עם עורך הדין משמש ערובה מרכזית לש מירה על זכויות חוקתיות נוספות כגון: הזכות לשלמות הגוף, הזכות לקבל טיפול רפואי, הזכות לכבוד האדם וכיוצא באלה. לביקורי עורכי דין ישנה חשיבות רבה גם בהקשר של מניעת עינויים ויחס לא אנושי ותיעודם וכן בקרה על שימוש באמצעים פסולים העלולים לפגוע בגופם ובבריאותם של האסירים.

לאור המצב הבריאותי השורר במדינה, הביקור של עורך דין משמש כביקורת חיצונית הראשונה במעלה על הנעשה וההערכות מפני הטיפול במגיפה בבתי סוהר.

.11 בית המשפט העליון עמד, לא אחת, על כך שהימצאותו של אדם בבית הסוהר אינה שוללת ממנו זכויות יסוד,

2

וכי "אין בעובדת ה מאסר בלבד כדי לשלול הימנו זכות כלשהי, אלא כאשר הדבר מחויב ונובע מעצם שלילת חופש התנועה הימנו, או כאשר מצויה על כך הוראה מפורשת בדין" (בג"ץ 337/84 הוקמה נ' שר הפנים, פ"ד לח(2) ,826 832-830 (1984); ראו גם: ע"א 4463/94 גולן נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נ(4) ,136 153-152 (1996)).

.12 אמנם ס' 4(א) קובע כי ניתן לאפשר כניסת עורך דין לצורך מתן שירות משפטי מקצועי, ובמידה ודבר זה מתאפשר יקבע נציב בית הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור, אך יש לשים לב כי לא פוגעים בזכות יסוד אלא על פי חוק. בהצעת החוק ניתנת סמכות לנציב לקבוע תנאים והסדרים לכניסה כאמור , וזאת ללא קביעת קריטריונים ברורים או אמות מידה קונקרטיות להפעלתה. הסמכה גורפת כאמור לוקה בפגם חוקתי רציני באשר היא מפרה את העיקרון המחייב כי הסדרים ראשוניים ייקבעו בידי הרשות המחוקקת (ראו: בג"ץ 03/11163 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל ,סא(1) 1 (2006().

.13 עוד, סעיף 4 (ד) קובע כי במידה ונמנע מאסיר או עציר להיפגש עם עורך דינו, יהא אפשר לתת את השירות לבקשת העצור, האסיר או עורך דינו באמצעות מכשיר טכנולוגי לפי בקשה לתיאום מתן שירות מקצועי בכתב. יש להבהיר את החשיבות של פגישה ראשונה ובלתי אמצעית בין עורך הדין לעצור, שכן במהלכה מעוצב האמון הראשוני בין שני הצדדים, והחלופה של אמצעי טכנולוגי אין בה כדי לעשות כך. בנוסף, דרישת הכתב מצד עציר או אסיר הינה בלתי מידתית, פוגעת פגיעה חמורה בזכות ההיוועצות עם עורך הדין ומגבילה באופן נעדר כל הצדקה את נגישות אוכלוסיית הכלואים לשורה של הזכויות שנמנו לעיל.

.14 יובהר כי, ההוראה שבסעיף 4(ו) הקובעת כי היוועצות באמצעות מכשיר טכנולוגי עם עורך דין "תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה", אין בה כדי לאיין את הפגיעה החמורה בזכותם של האסירים להיוועצות עם עורכי דינם.

.15 מעבר לנדרש נציין כי העובדה ש"יקבע נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור..." (ס' 4(א)) אף היא אין בה כדי לשכך את הפגיעה. שכן, קיומו של חריג שתלוי בשיקול דעת רחב שאין בצידו שיקולים מנחים ברורים מאפשר לפגוע באופן דרסטי ביותר בזכויות יסוד חוקתיות של האסירים. ופה המקום לציין שסעיף ,7 שהוא החריג שבנדון, אמור להיות הכלל, ולא ההפך.

פגיעה בזכות להליך הוגן

.16 בענייננו, קיימת פגיעה חמורה בזכות האסירים להליך הוגן אשר גם היא הוכרה כזכות יסוד חוקתית, הנגזרת מהזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראו בג"ץ 7385/13 איתן נ' ממשלת ישראל (פורסם במאגרים, 22.9.2014). זכות זו מעגנת בתוכה זכותו של כל אדם לקבל שירותים משפטיים ובמסגרת זו הא פשרות להיפגש ולהיות מיוצג על ידי עורך דין (ראו עניין האגודה לזכויות האזרח ובג"ץ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל, פ"ד מט(1) 661 (1995)).

.17 עוד, הזכות להליך הוגן כרוכה בזכות לגישה לערכאות, אשר גם היא "זכות בעלת היבטים חוקתיים ושלפיה עומדת לפרט זכותו להביא את עניינ ו לביקורת שיפוטית (ראו: בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המסים , פ"ד סד ( 2 ) 479 , 521 ( 2010 ); ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא ( 3 ) 577 , 629 ( 1997 )).

3

הפגיעה אינה לתכלית ראויה ואינה מידתית:

.18 בעוד שהחלופות לקיום מפגש עם עורך דין המאומצות בהצעת החוק נובעות מהאינטרס לשמור על בריאות הציבור, לרבות ציבור העצורים והאסירים, לנוכח הסכנה הנשקפת מנגיף הקורונה, אך העובדה כי ברירת המחדל הינה אי קיום מפגש פרונטאלי עם עורך דין, ואף במקרים חריגים כן, מלמדת כי התכלית הינה בעיקר חיסכון במשאבים הנדרשים על מנת למגן את העצורים והאסירים במקום מעצרם, בבית סוהר או במקום אחר בתחנת משטרה לצורך מימוש זכותם לקיום מפגש עם עורך דין, זאת במיוחד כאשר מצב התפשטות הנגיף אינו מונע את כניסת ויציאת עובדי הסגל בשירות בתי הסוהר, ואינו מונע כניסת נציגי הצלב האדום הבינלאומי (סעיף 8(ב)) או כניסת מבקר רשמי (סעיף 8(ג)).

.19 כמו כן, וכפי שכבר נקבע על ידי כבוד השופט י׳ עמית בבג״ץ 2293/17 גרסגהר נ' כנסת (פורסם בנבו,

23.4.2020), השלבים של הניתוח החוקתי מקרינים זה על זה, כך ״שקיימת זיקה בין הדרישה ל׳תכלית ראויה׳ לבין דרישת המידתיות״ (שם, בפס׳ 3 לפסק דינו של השופט עמית). נוסף על כן, הגם שהתכלית המוצהרת של ההסדרים בתזכירים מושא פנייה זו יכולה להיחשב כראויה, הרי שמתוך ״האמצעי הבלתי מידתי שנקט בו המחוקק ניתן לעיתים לזהות את התכלית הבלתי ראויה״ (שם, בפס׳ 6 לפסק דינו של השופט עמית). בענייננו, התכלית הבלתי ראויה נלמדת מהאמצעים הבלתי מידתיים שאומצו בהצעת החוק – למנוע מעצורים ואסירים להגשים את זכותם בקיום מפגש עם עורך דין לצורך ההיוועצות. אמצעים אלה מלמדים כי התכלית האמיתית שביסוד ההסדרים המוצעים היא חיסכון בעלות הנדרשת על ידי מיגונם של האסירים והעצורים וזאת על מנת להבטיח את מימוש זכויותיהם בדבר קיום מפגש פרונטאלי עם עורך דינם.

.20 ההסדרים אינם מידתיים: גם אם נניח שענייננו בהסדרים שנועדו להגשים תכלית ראויה, הרי שהאמצעים שננקטו על מנת לקיים מפגש פרונטאלי, אינם עומדים בדרישת המידתיות, וזאת בעיקר לגבי מבחני המשנה השני – האמצעי שפגיעתו פחותה – והשלישי – המידתיות במובן הצר.

.21 הפגיעה בזכות אסירים ועצירים להיפגש עם עורך דין פוגעת אנושות בזכויות חוקתיות והגשמת התכלית של שמירה על בריאותם ועל בריאות הציבור יכולה להיעשות תוך מזעור הפגיעה בזכויות אלה על ידי אימוץ אמצעי מיגון וריחוק חברתי מתאימים בעת המפגש עם עורך דין. הרי, האמצעי שאומץ בהצעת החוק הינו קיצוני, שכן, במקום שברירת המחדל תהא קיום מפגשי עורכי דין לאסירים או עצירים, המחוקקים מיהרו לבחור באופציה הפוגענית ביותר, והיא מניעת מפגשים כאמור. כך שניתן לקיים מפגשים הללו עם ביקורת רפואית כגון הצהרת בריאות של עורך דין, בדיקת חום לעורך דין וכד'. אף לפי הוראות משרד הבריאות הקובעות הגבלות על מספר האנשים הנמצאים באותו חדר תוך הקפדה על המרחק בינם, אפשר לקיים את מפגש הפרונטלי של ההיוועצות בין האסיר לבין עורך דינו.

.22 יתרה מכך, החריגים ה שונים שקובעות הצעת חוק זו לעניין ביקור נציגי הצלב האדום הבינלאומי ואף עורכי דין במקרים מיוחדים, מוכיחה שגם לפי הצעה זו אפשר לקיים ביקורים ב"אופן ובתנאים שיצמצמו את הסיכון להדבקה" (ס' 8 להצעת החוק). דהיינו, קיימים אמצעים חלופיים שפגיעתם בזכויות האסירים הינה פחותה.

.23 ייטען כי ככל שהתפשטות הנגיף אכן מעלה חששות מסוימים ביחס לקיום מפגשים בין אסירים או עצירים לעורך דין, הרי שאלה ניתנים לפתרון בהשקעה תקציבית מתאימה של הגורמים השלטוניים במעורבים בדבר. אכן, בפראפראזה על דברי בית המשפט בבג״ץ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", פ''ד נ(1) 19 (1996), ״חברה האמונה על ברכי כבוד האדם, החירות והשוויון מוכנה לשלם את המחיר הנדרש״

4

(שם, בעמ׳ 27). בית המשפט קבע בעבר במספר פרשות, כי שיקולים תקציביים אינם יכולים להיות מכריעים מקום שעל כף המאזניים ניצבות פגיעות חמורות בזכויות האדם. ראה דברי השופט (כתוארו אז) מצא בבג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) ,94 113 (1995); ראו גם דברי השופטת דורנר בעמוד 144 לפסק הדין.

.24 כמו כן, הנזק הטמון בקיום המפגש בין האסיר או העצור לעורך דינו בהינתן החלופה של אמצעי מכשיר טכנולוגי, עולה על התועלת השולית המופקת מקיום מפגש פרונטאלי, וזאת במיוחד בהשוואה לתועלת שניתן להפיק מהשקעה באמצעי המיגון הנדרשים לשם הגשמת אותה התכלית.

.25 המסקנה העולה מדברים אלה היא כי הפגיעה בזכויות עצורים ואסירים בהצעת החוק מושא פנייה זו אינה עומדת במבחני פסקת ההגבלה, ולכן הינה בלתי חוקתית.

לאור כל האמור לעיל, ובשל הפגיעה החמורה בזכויותיהם החוקתיות של האסירים להיפגש עם עורכי דינם, אבקשך לבטל הצעת חוק זו, כך שיתאפשר מפגש פרונטאלי בין אסירים ועצורים ועורכי דינם.

לאור דחיפות הנושא נבקש את תגובתכם בהקדם האפשרי ותוך 24 שעות.

בכבוד רב,

איה חאג' עודה, עורכת-דין

5

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

מספר פנימי: 2140471-36127

נספח מס' מ-/1316א'

חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020

נוסח לדיון – 15.7.2020

בנוסח מסומנים שינויים שהוסכמו עם הממשלה ב"עקוב אחר שינויים"

הערות הגופים מסומנות בצבעים בסמוך לסעיף הרלוונטי:

לשכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית, האגודה לזכויות האזרח, משרד העלייה והקליטה, הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים, המועצה לשלום הילד, הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט, הייעוץ המשפטי לוועדה

פרק א': הגדרות

בחוק זה – .1 הגדרות

"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם

מוגבלות, התשנ"ח–11998;

"היוועדות חזותית" – אמצעי טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול בזמן

אמת;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט–21979;

"חוק הגבלת פעילות" – חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–32020;

"נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה (2019 Coronavirus nCoV-Novel);

"צו בריאות העם" – צו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, .41940

פרק ב': מקומות מעצר, בתי הסוהר ומקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה

1 ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

2 ס"ח התשל"ט, עמ' .118

3 ס"ח התש"ף, עמ' .128

4 ע"ר ,1940 תוס' ,1 עמ' .191

--2

בפרק זה – .2 הגדרות לפרק ב'

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר;

"בית סוהר" – כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר;

"חוות דעת מטעם משרד הבריאות" – חוות דעת הכוללת נתונים על מצב

התחלואה בשל נגיף הקורונה באותה עת במדינה, מאפייניה ומגמותיה,

רמת הסיכון המוערכת הנגזרת מהאמור להתפשטות הנגיף במקומות

המעצר ובבתי הסוהר נוכח המאפיינים הייחודיים השוררים בהם;

הייעוץ המשפטי לוועדה, הסניגוריה הציבורית: על חוות הדעת לכלול גם

התייחסות לחלופות אפשריות למניעת ביקורים.

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו–51996;

"חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–61971;

"מקום מעצר" – כמשמעותו בחוק המעצרים;

"פקודות המשטרה" – כהגדרתן בסעיף 9א(ב) לפקודת המשטרה7;

"פקודות נציבות בתי הסוהר" – כהגדרתן בסעיף 80א(ב) לפקודת בתי הסוהר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–81971;

"השר" – השר לביטחון הפנים;

"תחנת משטרה" – כמשמעותה בסעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר

וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט–.91969

5 ס"ח התשנ"ו, עמ' .338

6 ס"ח התשל"א, עמ' 134; התשס"ח, עמ' .688

7 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' .390

8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' 459; התשס"ה, עמ' .701

9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,12 עמ' .284

--3

(א) שוכנע השר לביטחון הפנים, לאחר קבלת חוות דעת מטעם משרד .3 הכרזת השר על הבריאות ולאחר שהביא בחשבון את הגבלות הפעילות שהוטלו באותה העת מניעת הגבלת לפי חוק הגבלת פעילות או חיקוק אחר שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף כניסת מבקרים הקורונה, כי קיים חשש ממשי להדבקה בנגיף הקורונה במקום מעצר או בבית ועורכי דין סוהר, כולם או מקצתם, וכי לשם מניעת ההדבקה נדרש להגביל את כניסתם למקומות מעצר של עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור ובתי סוהר ומקום בתחנת משטרה, או להתנותה בתנאים, רשאי הוא, בהמלצת נציב בתי הסוהר שנמצא בו עצור או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, ובהתייעצות עם שר בתחנת משטרה המשפטים, להכריז על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם, ובלבד שהגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים כאמור תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע את הסיכון להדבקה כאמור.

הייעוץ המשפטי לוועדה: יש להוסיף הוראה לפיה ההכרזה תינתן רק אם השר נוכח שאין דרך אחרת למניעת ההדבקה.

לשכת עורכי הדין: על השר להיוועץ גם בוועדה מייעצת שתכלול נציגים של משרד המשפטים, משרד הבריאות, המשרד לבט"פ, הפרקליטות, שב"ס, לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית.

הסניגוריה הציבורית, האגודה לזכויות האזרח: אין להחיל את ההסדר על

תחנות משטרה.

הסניגוריה הציבורית: במקרה של הגבלה חלקית, אין למנוע כניסת עורכי דין, אלא מבקרים אחרים בלבד.

האגודה לזכויות האזרח: יש להוסיף חובת התייעצות בלשכת עורכי הדין

והסנגוריה הציבורית.

הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסורים: יש להוסיף חובת

היוועצות ויידוע עם נשיאת בית המשפט העליון.

הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט: בשום מקרה אין למנוע פגישה עם עורך דין.

(ב) על אף האמור בסעיף 45(א) לפקודת בתי הסוהר ובסעיפים 9(ב)(6), 34 ו־ 35(א) לחוק המעצרים, ובסעיף 13ב(ב) לחוק הנוער, הכריז השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תתאפשר כניסת עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, שההכרזה חלה עליהם, אלא לפי סוגי המבקרים או סוגי הביקורים שיקבע השר, בשים לב למטרת הביקור ודחיפותו, ויחולו לעניין זה סעיפים ,4 ,5 ,6 7 ו־8; הודעה על קביעת השר לפי סעיף קטן זה תימסר לעצורים ולאסירים בדרך שתיקבע בפקודות המשטרה או בפקודות נציבות בתי הסוהר, לפי העניין..

--4

לשכת עורכי הדין: יש לקבוע בחוק רשימה של מקרים, מצבים והליכים

שבהתקיימם תהיה תינתן קדימות לביקורים.

(הג) הכרזה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן (ג)זה תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות.

(ד) הכרזת השר לפי סעיף זה תובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיד עם הינתנה; לא אישרה הוועדה את ההכרזה בתוך חמישה ימים מיום פרסומה ברשומות – יפקע תוקפה.

(וה) הכרזת השר לפי סעיף קטן (א)זה תהיה לתקופה שלא תעלה על חודש

ימים; השר, בהמלצת נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל,

לפי העניין, ובהתייעצות עם שר המשפטים, לאחר קבלת חוות דעת מטעם

משרד הבריאות, רשאי להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על

חודש ימים בכל פעם, אם שוכנע כי ממשיכות להתקיים הנסיבות המפורטות

באותו בסעיף קטן (א); הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים גם על הארכת תוקפה של ההכרזה.

האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים: יש להגביל את תוקף

ההכרזה לשבועיים.

(אג) שוכנע השר, לאחר קבלת חוות דעת מטעם משרד הבריאות ולאחר 3א. הכרזת השר על שהביא בחשבון את הגבלות הפעילות שהוטלו באותה העת לפי חוק הגבלת מניעת כניסת פעילות או חיקוק אחר שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, כי מבקרים ועורכי דין בשל התפשטות רחבת היקף של מחלת הקורונה במדינה, קיים חשש ממשי למקומות מעצר להדבקה בנגיף הקורונה במקום מעצר או בבית סוהר, כולם או מקצתם, וכי ובתי סוהר ומקום אין דרך אחרת למנוע הדבקה כאמור, רשאי הוא, בהמלצת נציב בתי הסוהר או שנמצא בו עצור המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, ובהתייעצות עם שר המשפטים, בתחנת משטרה להכריז על סכנת הדבקה בנגיף הקורונה במקום מעצר, בבית סוהר או במקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם, כדי למנוע הדבקה כאמור או את המשך התפשטות המחלה.

--5

לשכת עורכי הדין: על השר להיוועץ גם בוועדה מייעצת שתכלול נציגים של משרד המשפטים, משרד הבריאות, המשרד לבט"פ, הפרקליטות, שב"ס, לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית.

הסניגוריה הציבורית, האגודה לזכויות האזרח: אין להחיל את ההסדר על

תחנות משטרה.

האגודה לזכויות האזרח: יש להוסיף חובת התייעצות בלשכת עורכי הדין

והסנגוריה הציבורית.

המועצה לשלום הילד: יש להחריג קטינים מההגבלה על פגישה עם עורך דין.

הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט: בשום מקרה אין למנוע פגישה עם עורך דין.

(דב) על אף האמור בסעיף 45(א) לפקודת בתי הסוהר ובסעיפים 9(ב)(6), 34 ו־ 35(א) לחוק המעצרים, ובסעיף 13ב(ב) לחוק הנוער, הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ג), לא תתאפשר כניסת עורכי דין ומבקרים למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, שההכרזה חלה עליהם, ויחולו לעניין זה סעיפים 4(ד) עד (ז), ,5 6(ב) ו-(ד), 7 ו־.8

(הג) הכרזה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן (ג) תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות.

(ד) הכרזת השר לפי סעיף זה תובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיד עם הינתנה; לא אישרה הוועדה את ההכרזה בתוך חמישה ימים מיום פרסומה ברשומות – יפקע תוקפה.

הכרזת השר לפי סעיף קטן (ג)זה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; (ז) השר, בהמלצת נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי העניין, ובהתייעצות עם שר המשפטים, לאחר קבלת חוות דעת מטעם משרד הבריאות רשאי להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים בכל פעם, ובלבד שיינתן אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לכל הארכה נוספת מעבר ל־3 הכרזות רצופות, אם שוכנע כי ממשיכות להתקיים הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א); הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים גם על הארכת תוקפה של ההכרזה.

--6

(א) הכריז השר כאמור בסעיף 3(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים היוועצות בעורך דין .4 למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם, וקבע לפי סעיף 3(ב) כי ניתן לאפשר כניסת עורך דין לצורך מתן שירות משפטי מקצועי, יקבע נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, להיות מקבל השירות עצור או אסיר, לגילו, להיותו אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו, לקיומו של הליך חקירה או הליך משפטי בעניינו, לשלב שבו נמצא הליך משפטי זה, אם מתקיים, ולהוראות הדין החלות לגביו בשל כך, והכול כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר או בפקודות המשטרה.

משרד הקליטה: מקום שבו מותרת כניסת עורך דין, יש לאפשר גם כניסת אדם הדובר את שפת אמו של האסיר.

(א1) (1) קביעת נציב בתי הסוהר לפי סעיף קטן (א) תתפרסם באתר

האינטרנט של שירות בתי הסוהר ותובא לידיעת האסירים והעצורים

בדרך שתיקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר.

(2) קביעת המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי סעיף קטן (א)

תתפרסם באתר האינטרנט של משטרת ישראל ותובא לידיעת העצורים

בדרך שתיקבע בפקודות המשטרה.

הסניגוריה הציבורית: יש להביא את הקביעות באופן אקטיבי לגופים כמו

לשכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית, רש"א, שירות המבחן.

(ב) כניסת עורך דין כאמור ופגישתו עם העצור או האסיר לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי מאפייני המיתקן שבו מוחזק האסיר, לפי סידורי הביטחון והאבטחה במיתקן ולפי הסידורים הנדרשים כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף ,3 והכול כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר או בפקודות המשטרה.

לשם צמצום הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה, רשאי מפקד מיתקן ( ג)

הכליאה שבו מוחזק האסיר או העצור, או הקצין הממונה במקום שבו נמצא

העצור, רשאי להגביל את משך מפגש ההיוועצות ותדירות המפגשים באופן

סביר בשים לב לשיקולים המנויים בסעיף קטן (א).

הסניגוריה הציבורית: אין לאפשר הגבלה של משך המפגש ותדירותו. הגורמים בבית הסוהר לא יכולים לדעת כמה זמן דרוש.

--7

(ד) נמנע מאסיר או מעצור להיפגש עם עורך דין לשם מתן שירות משפטי

מקצועי בשל הכרזת השר לפי סעיף 3(א) או (ג)3א, מתן השירות יתאפשר,

לבקשת העצור, האסיר או בא כוחו, ככל הניתן באמצעות היוועדות חזותית, ואם לא ניתן היה לאפשר את ההיוועדות החזותית – באמצעות מכשיר טכנולוגי אחר שיקצה שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל; בקשה לתיאום מתן שירות מקצועי משפטי באמצעים כאמור, תוגש בכתב למפקד מיתקן הכליאה או לקצין הממונה על החקירה, לפי העניין, בין אם על ידי עורך הדין ובין אם על ידי העצור או האסיר.

לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח: יש לאפשר שימוש בהיוועדות

חזותית בלבד.

משרד הקליטה : אסיר או עציר בעל קשיי תקשורת בשפה העברית יהיה זכאי לסיוע בכתיבת בקשתו.

המועצה לשלום הילד: לגבי קטינים יש לקבוע חובה מוחלטת של שימוש

בהיוועדות חזותית.

(ה) הקצאת סוג המכשיר טכנולוגי כאמור בסעיף קטן (ד), תיעשה בשים לב, בין השאר, לציוד העומד לרשות שירות בתי הסוהר ולרשות משטרת ישראל, לפי העניין, להיות מי שזקוק לשירות עצור או אסיר, לגילו, להיותו אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו, לקיומו של הליך חקירה או הליך משפטי בעניינו, לשלב שבו נמצא הליך משפטי זה, אם מתקיים, ולהוראות הדין החלות לגביו בשל כך.

לשכת עורכי הדין: אין לאפשר מצב בו הקצאת המכשיר הטכנולוגי לצורכי

היוועצות יהיה תלוי בציוד העומד לרשות הגופים.

היוועצות של אסיר או עצור בעורך דין כאמור בסעיף קטן (ד) תיעשה ( ו) ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה; סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחול לעניין שיחה לפי סעיף זה.

משרד הקליטה: יש להוסיף הוראה לפיה אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע

מזכותו של אסיר או עצור לנוכחותו של אדם נוסף בפגישה, אשר ינגיש לו את ההיוועצות בשפתו.

(ו1) נמנע מאסיר או מעצור להיפגש עם עורך דין לשם מתן שירות משפטי

מקצועי בשל הכרזת השר לפי סעיף 3 או 3א, ייקבעו בפקודות נציבות בתי הסוהר ובפקודות המשטרה הוראות לעניין העברת מסמכים בין האסיר לבין עורך הדין והוראות לעניין חתימה של האסיר על תצהיר או מסמך אחר הדרושים להליך משפטי המתנהל בעניינו.

--8

אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין הגבלת היוועצות (ז) אסיר או עצור בעורך דין מטעמים אחרים.

לשכת עורכי הדין: יש לאפשר זכות ערר על החלטה המונעת מפגש עם עורך דין לגורם במשרד המשפטים.

נבצר מעצור או מחשוד בביצוע עבירה (להלן בסעיף זה – החשוד) הנמצא היוועצות עצור או .5 במקום שלגביו חלה הכרזת השר לפי סעיף 3(א) או (ג)3א, או מחשוד שנמצא חשוד במקרה של במקום שלגביו לא חלה הכרזת השר לפי סעיף 3(א) או (ג)3א, להיפגש עם עורך חובת בידוד דין לצורך היוועצות, מאחר שחלה על העצור או החשוד, או על עורך הדין חובת בידוד מכוח צו בריאות העם התקף באותה עת, יתאפשר לעצור או לחשוד להיוועץ בעורך דין בשיחה טלפונית לשם קבלת שירות משפטי מקצועי, ביוזמתו או לבקשת עורך הדין; אין באמור כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר הנוגעות להגבלת היוועצות בעורך דין.

לשכת עורכי הדין: שיחה טלפונית אינה מספקת מענה הולם.

(א) הכריז השר כאמור בסעיף 3(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים .6 כניסת מבקר למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם, וקבע לפי סעיף 3(ב) כי ניתן לאפשר כניסה של מבקר שאינו נותן שירות לפי דין, יקבע נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, לגילו של האסיר, או להיותו אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם המבקר בשפה המובנת לו; פגישה כאמור תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף ,3 כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר או בפקודות המשטרה.

לשכת עורכי הדין: יש לקבוע רשימה של נותני שירותים מקצועיים שיורשו להיכנס.

הסניגוריה הציבורית: .1 יש להגדיר מיהו "נותן שירות לפי דין". .2 יש להביא את הקביעות באופן אקטיבי לגופים כמו לשכת עורכי הדין, הסניגוריה הציבורית, רש"א, שירות המבחן.

הייעוץ המשפטי לוועדה: יש לוודא שלא ייפגעו ביקורים של חברי הכנסת

וועדות הכנסת.

--9

(ב) נמנעה כניסת מבקר לעצור או אסיר שהוא קטין, יתאפשר חלף זאת

לעצור או אסיר שהוא קטין לקיים קשר באמצעות היוועדות חזותית, ואם לא ניתן היה – באמצעי טכנולוגי שיקצה שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ובלבד שאין בחלופה כאמור כדי לפגוע בהוראות הדין, בסדרי הביטחון, האבטחה והאינטרס הציבורי לרבות זכויות נפגעי העבירה.

הסניגוריה הציבורית המועצה לשלום הילד: לגבי קטינים, יש לאפשר מתן

שירותי חינוך ופנאי באמצעים טכנולוגיים אם לא ניתן לאפשר את הכניסה.

המועצה לשלום הילד : יש לאפשר הסדר שיחריג פגישת קטינים עם בני

משפחותיהם.

הכריז השר כאמור בסעיף 3(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים ( ג) למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, כולם או מקצתם וקבע לפי סעיף 3(ב) כי ניתן לאפשר כניסה של נותן שירות מקצועי הנדרש לפי דין, יקבע נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, למועד הדיון שבשלו מתבקשת הכניסה, אם נקבע, או למועד שנקבע בהחלטה שיפוטית, כמו גם לאפשרות לקיים את המפגש עם העצור או האסיר בדרך אחרת, ובאופן שישיג את מטרת המפגש, לגילו של האסיר או העצור, להיותו אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו; פגישה כאמור תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף 3 כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר או בפקודות המשטרה.

הייעוץ המשפטי לוועדה: יש להביא בחשבון גם נותני שירותים מקצועיים שלא נדרשים אגב דיון מסוים. הסעיף נגזר מההגדרה של נותן שירות מקצועי שיש לתת אליה את הדעת בסעיף קטן (א).

(1) קביעת נציב בתי הסוהר לפי סעיף קטן (א) או (ג) תתפרסם באתר ( ג 1) האינטרנט של שירות בתי הסוהר ותובא לידיעת האסירים והעצורים בדרך שתיקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר.

(2) קביעת המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי סעיף קטן (א) או

(ג) תתפרסם באתר האינטרנט של משטרת ישראל ותובא לידיעת

העצורים בדרך שתיקבע בפקודות המשטרה.

(ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין הגבלת הזכות לקבלת מבקרים ולקיום קשר טלפוני.

- 10 -

האגודה לזכויות האזרח : לאסירים ביטחוניים יש לאפשר קיום שיחת טלפון כתחליף לביקורים שנשללו.

הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט: לאסירים ביטחוניים יש לאפשר

היוועדות חזותית כתחליף לביקורים שנשללו.

על אף האמור בסעיפים 3 עד ,6 נציב בתי הסוהר או סוהר בדרגת גונדר שהוא .7 כניסת מבקרים הסמיך לעניין זה, או המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר ועורכי דין במקרים שהוא הסמיך לעניין זה, לפי העניין, רשאי לאפשר, במקרים חריגים, כניסת חריגים עורך דין או מבקר למקום מעצר, לבית סוהר או למקום שנמצא בו עצור בתחנת משטרה, אם סבר שיש צורך חיוני בכך, לרבות בשים לב לגילו של האסיר או העצור או להיותו אדם עם מוגבלות, וכן בכפוף לצו בריאות העם התקף באותה עת בנושא מניעת התפשטות נגיף הקורונה; כניסת עורך דין או מבקר כאמור ופגישתו עם האסיר או העצור תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף .3

הסניגוריה הציבורית, הייעוץ המשפטי לוועדה: יש לאפשר גם לבית משפט

להורות על כניסת עורך דין או מבקר במקרים חריגים.

(א) סעיפים 4 ו־6 לא יחולו לעניין כניסת עורך דין לדיון משפטי המתקיים .8 סייגים לתחולת באולם בית משפט הסמוך למיתקן כליאה, וכן לעניין כניסת אדם אחר ההגבלה שנוכחותו נחוצה לדיון לפי כל דין או לפי החלטת בית המשפט.

(ב) ביקור של נציגי הצלב האדום הבין־לאומי ייערך באופן ובתנאים

שיצמצמו את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף ,3 כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר.

ביקור של מבקר רשמי שמונה לפי סעיף 71כמשמעותו לבפקודת בתי ( ג)

הסוהר, ייערך באופן ובתנאים שיצמצמו את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף ,3 כפי שייקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר.

הסניגוריה הציבורית: יש לקבוע זאת בהנחיות היועמ"ש לממשלה ולא

בפקודות הנציבות.

הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסורים: יש לאפשר ביקורים של מבקרים רשמיים ללא הגבלה.

הוראה שניתנה לפי פרק זה על ידי השר, נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של תחולת הוראות על 8א.

המשטרה לגבי עורך דין, תחול, בשינויים המחויבים, גם על מי שאינו עורך דין מורשים לייצוג ורשאי לייצג אסיר או עצור בהליך משפטי לפי כל דין.

- 11 -

הכריז השר על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים לפי סעיף 3 או על איסור 8ב. דיווח לכנסת כניסה לפי סעיף 3א, ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה, אחת לשבוע במשך כל תקופת תוקפה של ההכרזה, דיווח כמפורט להלן ביחס לשבוע שקדם לו:

סוגי המבקרים שהוגבלו; ( 1)

סוגי הביקורים שהוגבלו; ( 2)

(3) מספר הפגישות שהתקיימו בין אסיר לבין עורך דין באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

(4) מספר הפגישות שהתקיימו בין עצור לבין עורך דין באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

מספר הפגישות שהתקיימו בין אסיר קטין לבין בן משפחתו מדרגה ( 5)

ראשונה באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

(6) מספר הפגישות שהתקיימו בין עצור קטין לבין בן משפחתו מדרגה

ראשונה באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

מקרים חריגים שבהם הותרה כניסת מבקרים ועורכי דין לפי סעיף .7 ( 7)

שוכנע השר כי הנסיבות שבשלהן הכריז על מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין ביטול הכרזת השר .9 אינן מתקיימות עוד, יבטל את ההכרזה לגבי המדינה כולה או חלק ממנה בלא דיחוי; ביטול ההכרזה כאמור ייכנס לתוקף עם נתינתו ויפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

הודעה על הכרזה כאמור בסעיף 3 או על ביטול הכרזה כאמור בסעיף 9 תימסר .10 מסירת הודעה על ליועץ המשפטי לממשלה, לשירות בתי הסוהר, למשטרת ישראל, לסניגוריה הכרזת השר הציבורית, לסיוע המשפטי וללשכת עורכי הדין עם הינתן ההכרזה או עם ביטולה; הודעה על ביטול ההכרזה כאמור בסעיף 9 תימסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת..

פרק ג': חדרי משמר ובתי סוהר צבאיים

בפרק זה – .11 הגדרות לפרק ג'

"בית סוהר" – כמשמעותו בתקנות בתי סוהר צבאייםכמשמעותו בסעיף 505

לחוק השיפוט הצבאי או מקום כליאה שנקבע לפי פסקאות (1) או (5)

בהגדרה "מקום כליאה" בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים;

- 12 -

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–

101955;

"חוות דעת מטעם חיל הרפואה" – חוות דעת הכוללת נתונים על מצב התחלואה בשל נגיף הקורונה באותה עת במדינה ובצבא ההגנה לישראל, מאפייניה ומגמותיה, רמת הסיכון המוערכת הנגזרת מהאמור להתפשטות הנגיף בחדרי משמר ובבתי הסוהר לנוכח המאפיינים הייחודיים השוררים בהם;

הייעוץ המשפטי לוועדה, הסניגוריה הציבורית: על חוות הדעת לכלול גם

התייחסות לחלופות אפשריות למניעת ביקורים.

"חוק השיפוט הצבאי" - חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–111955;

"חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" – חוק כליאתם של לוחמים בלתי

חוקיים, התשס"ב–122002;

"כלוא" – כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים או בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, לפי העניין;

"השר" – שר הביטחון;

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים),

התשמ"ז–.131987

(א) שוכנע השר, לאחר קבלת חוות דעת מטעם חיל הרפואה ולאחר שהביא .12 הכרזת השר על בחשבון את הגבלות הפעילות שהוטלו באותה העת לפי חוק הגבלת פעילות או מניעת הגבלת חיקוק אחר שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, כי קיים חשש כניסת מבקרים ממשי להדבקה בנגיף הקורונה בחדר משמר או בבית סוהר, כולם או מקצתם, ועורכי דין לחדרי וכי לשם מניעת ההדבקה נדרש להגביל את כניסתם של עורכי דין ומבקרים משמר ובתי סוהר לחדר משמר או לבית סוהר או להתנותה בתנאים, רשאי הוא, בהמלצת קצין משטרה צבאית ראשי ובהתייעצות עם שר המשפטים, להכריז על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים לחדרי משמר ובתי הסוהר, כולם או מקצתם, ובלבד שהגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים כאמור תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע את הסיכון להדבקה כאמור.

10 ס"ח התשט"ו, עמ' .171

11 ס"ח התשט"ו, עמ' .171

12 ס"ח התשס"ב, עמ' .192

13 ק"ת התשמ"ז, עמ' .294

- 13 -

הייעוץ המשפטי לוועדה: יש להוסיף הוראה לפיה ההכרזה תינתן רק אם השר נוכח שאין דרך אחרת למניעת ההדבקה.

הסניגוריה הציבורית: במקרה של הגבלה חלקית, אין למנוע כניסת עורכי דין, אלא מבקרים אחרים בלבד.

האגודה לזכויות האזרח: יש להוסיף חובת התייעצות בלשכת עורכי הדין

והסנגוריה הציבורית.

הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסורים: יש להוסיף חובת

היוועצות ויידוע עם נשיאת בית המשפט העליון.

הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט: בשום מקרה אין למנוע פגישה עם עורך דין.

(ב) על אף האמור בסעיפים 34 ו־35(א) לחוק המעצרים ובכל דין, הכריז השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תתאפשר כניסת עורכי דין ומבקרים לחדר משמר או לבית סוהר שההכרזה חלה עליהם, אלא לפי סוגי המבקרים או סוגי הביקורים שיקבע השר, בשים לב למטרת הביקור ולדחיפותו, ויחולו לעניין זה סעיפים ,13 ,14 ,15 16 ו־17; הודעה על קביעת השר לפי סעיף קטן זה תימסר לכלואים בדרך שתיקבע בפקודות הצבא..

לשכת עורכי הדין: יש לקבוע בחוק רשימה של מקרים, מצבים והליכים

שבהתקיימם תהיה תינתן קדימות לביקורים.

(הג) הכרזה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן (ג),זה תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות.

(ד) הכרזת השר לפי סעיף זה תובא לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מיד עם הינתנה; לא אישרה הוועדה את ההכרזה בתוך חמישה ימים מיום פרסומה ברשומות – יפקע תוקפה.

(הו) הכרזת השר לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן (ג),זה תהיה לתקופה שלא תעלה על חודש ימים; השר, בהמלצת קצין משטרה צבאית ראשי ובהתייעצות עם שר המשפטים, לאחר קבלת חוות דעת מטעם חיל הרפואה, רשאי להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על חודש ימים בכל פעם, אם שוכנע כי ממשיכות להתקיים הנסיבות המפורטות באותו סעיףבסעיף קטן (א); הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הארכת תוקפה של ההכרזה.

- 14 -

האגודה לזכויות האזרח: יש להגביל את תוקף ההכרזה לשבועיים.

12א. (אג) שוכנע השר, לאחר קבלת חוות דעת מטעם חיל הרפואה ולאחר שהביא הכרזת השר על בחשבון את הגבלות הפעילות שהוטלו באותה העת לפי חוק הגבלת פעילות או מניעת כניסת חיקוק אחר שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, כי בשל מבקרים ועורכי דין התפשטות רחבת היקף של מחלת הקורונה במדינה, קיים חשש ממשי להדבקה לחדרי משמר ובתי בנגיף הקורונה בחדר משמר או בבית סוהר, כולם או מקצתם, וכי אין דרך סוהר אחרת למנוע הדבקה כאמור, רשאי הוא, בהמלצת קצין משטרה צבאית ראשי ובהתייעצות עם שר המשפטים, להכריז על סכנת הדבקה בנגיף הקורונה בחדר משמר או בבית הסוהר, כולם או מקצתם, כדי למנוע הדבקה כאמור או את המשך התפשטות המחלה.

האגודה לזכויות האזרח: יש להוסיף חובת התייעצות בלשכת עורכי הדין

והסנגוריה הציבורית.

המועצה לשלום הילד: יש להחריג קטינים מההגבלה על פגישה עם עורך דין.

הוועד נגד עינויים והמוקד להגנת הפרט: בשום מקרה אין למנוע פגישה עם עורך דין.

(דב) על אף האמור בסעיפים 34 ו־35(א) לחוק המעצרים ובכל דין, הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ג), לא תתאפשר כניסת עורכי דין ומבקרים לחדר משמר או לבית סוהר שההכרזה חלה עליהם, ויחולו לעניין זה סעיפים 13(ד) עד (ז), ,14 15(ב) ו־(ד), 16 ו־.17

(הג) הכרזה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן (ג), תיכנס לתוקף עם

פרסומה ברשומות.

(ד) הכרזת השר לפי סעיף זה תובא לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מיד עם הינתנה; לא אישרה הוועדה את ההכרזה בתוך חמישה ימים מיום פרסומה ברשומות – יפקע תוקפה.

- 15 -

(זה) הכרזת השר לפי סעיף קטן (ג)זה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים;

השר, בהמלצת קצין משטרה צבאית ראשי ובהתייעצות עם שר המשפטים,

לאחר קבלת חוות דעת מטעם חיל הרפואה רשאי להאריך את ההכרזה

לתקופות נוספות שלא יעלו 14 ימים בכל פעם, ובלבד שיינתן אישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לכל הארכה נוספת מעבר ל־3 הכרזות רצופותאם שוכנע כי ממשיכות להתקיים הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א); הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הארכת תוקפה של ההכרזה.

(א) הכריז השר כאמור בסעיף 12(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים היוועצות בעורך דין .13 לחדר משמר או לבית סוהר, כולם או מקצתם, וקבע לפי סעיף 12(ב) כי ניתן לאפשר כניסת עורך דין לצורך מתן שירות משפטי מקצועי, יקבע קצין משטרה צבאית ראשי את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, לקיומו של הליך חקירה או הליך משפטי בעניינו של הכלוא, לשלב שבו נמצא הליך משפטי זה, אם מתקיים, ולהוראות הדין החלות לגבי הכלוא בשל כך ולהיותו של הכלוא אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו, והכול כפי שיקבע בפקודות הצבא.

משרד הקליטה: מקום שבו מותרת כניסת עורך דין, יש לאפשר גם כניסת אדם הדובר את שפת אמו של האסיר.

(א1) קביעת קצין משטרה ראשית לפי סעיף קטן (א) תתפרסם באתר

האינטרנט של צבא הגנה לישראל ותובא לידיעת הכלואים בדרך שתיקבע

בפקודות הצבא.

(ב) כניסת עורך דין כאמור ופגישתו עם הכלוא לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי מאפייני המיתקן שבו מוחזק הכלוא, לפי סידורי הביטחון והאבטחה בבית הסוהר או בחדר המשמר ולפי הסידורים הנדרשים כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף ,12 והכול כפי שייקבע בפקודות הצבא.

לשם צמצום הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה, רשאי מפקד בית הסוהר ( ג)

או חדר המשמר או הקצין הממונה במקום שבו מוחזק הכלוא רשאי להגביל

את משך מפגש ההיוועצות ואת תדירות המפגשים באופן סביר בשים לב

לשיקולים המנויים בסעיף קטן (א).

הסניגוריה הציבורית: אין לאפשר הגבלה של משך המפגש ותדירותו. הגורמים בבית הסוהר לא יכולים לדעת כמה זמן דרוש.

- 16 -

(ד) נמנע מכלוא להיפגש עם עורך דין לשם מתן שירות משפטי מקצועי בשל הכרזת השר לפי סעיף 12(א) או (ג) או 12א, מתן השירות יתאפשר, לבקשת הכלוא או בא כוחו, ככל הניתן באמצעות מכשיר טכנולוגיהיוועדות חזותית, ואם לא ניתן היה לאפשר את ההיוועדות החזותית – באמצעות מכשיר טכנולוגי אחר שתקצה המשטרה הצבאית; בקשה לתיאום מתן שירות מקצועי משפטי באמצעים כאמור, תוגש בכתב למפקד בית הסוהר או חדר המשמר או לקצין הממונה במקום שבו מוחזק הכלוא, לפי העניין, בין אם על ידי עורך הדין ובין אם על ידי הכלוא.

לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח: יש לאפשר שימוש בהיוועדות

חזותית בלבד.

משרד הקליטה: אסיר או עציר בעל קשיי תקשורת בשפה העברית יהיה זכאי

לסיוע בכתיבת בקשתו.

המועצה לשלום הילד: לגבי קטינים יש לקבוע חובה מוחלטת של שימוש

בהיוועדות חזותית.

(ה) הקצאת סוג המכשיר טכנולוגי כאמור בסעיף קטן (ד) תיעשה בשים לב, בין השאר, לציוד העומד לרשות המשטרה הצבאית, לקיומו של הליך חקירה או הליך משפטי בעניינו של הכלוא, לשלב שבו נמצא הליך משפטי זה, אם מתקיים, ולהוראות הדין החלות לגביו בשל כך ולהיותו של הכלוא אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו.

לשכת עורכי הדין: אין לאפשר מצב בו הקצאת המכשיר הטכנולוגי לצורכי

היוועצות יהיה תלוי בציוד העומד לרשות הגופים.

היוועצות של כלוא בעורך דין כאמור בסעיף קטן (ד), תיעשה ביחידות ( ו) ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה; סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחול לעניין שיחה לפי סעיף זה.

משרד הקליטה: יש להוסיף הוראה לפיה אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע

מזכותו של אסיר או עצור לנוכחותו של אדם נוסף בפגישה, אשר ינגיש לו את ההיוועצות בשפתו.

(ו1) נמנע מכלוא להיפגש עם עורך דין לשם מתן שירות משפטי מקצועי בשל הכרזת השר לפי סעיף 12 או 12א, ייקבעו בפקודות הצבא הוראות לעניין העברת מסמכים בין הכלוא לבין עורך הדין והוראות לעניין חתימה של הכלוא על תצהיר או מסמך אחר הדרושים להליך משפטי המתנהל בעניינו.

- 17 -

אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין הגבלת היוועצות (ז) של הכלוא בעורך דין מטעמים אחרים.

נבצר מכלוא הנמצא במקום שלגביו חלה הכרזת השר לפי סעיף 12(א) או .14 היוועצות כלוא

(ג)12א, או מכלוא שנמצא במקום שלגביו לא חלה הכרזת השר לפי סעיף 12(א) במקרה של חובת או 12א(ג), להיפגש עם עורך דין לצורך היוועצות מאחר שחלה על הכלוא, לפי בידוד העניין, או על עורך הדין, חובת בידוד מכוח צו בריאות העם התקף באותה העת, יתאפשר לכלוא להיוועץ בעורך דין בשיחה טלפונית לשם קבלת שירות משפטי מקצועי, ביוזמתו או לבקשת עורך הדין; אין באמור כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר הנוגעות להגבלת היוועצות בעורך דין.

לשכת עורכי הדין: שיחה טלפונית אינה מספקת מענה הולם.

(א) הכריז השר כאמור בסעיף 12(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים .15 כניסת מבקר לחדר משמר או לבית סוהר, כולם או מקצתם, וקבע לפי סעיף 12(ב) כי ניתן לאפשר כניסה של מבקר שאינו נותן שירות מקצועי לפי דין, יקבע קצין משטרה צבאית ראשי את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, לגילו של הכלוא, או להיותו אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם המבקר בשפה המובנת לו; פגישה כאמור תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף 12 כפי שייקבע בפקודות הצבא.

לשכת עורכי הדין: יש לקבוע רשימה של נותני שירותים מקצועיים שיורשו להיכנס.

הסניגוריה הציבורית: יש להגדיר מיהו "נותן שירות לפי דין".

(ב) נמנעה כניסת מבקר לכלוא שהוא קטין, יתאפשר חלף זאת לכלוא שהוא

קטין לקיים קשר באמצעות היוועדות חזותית, ואם לא ניתן היה – באמצעי טכנולוגי אחר שתקצה המשטרה הצבאית, ובלבד שאין בחלופה כאמור כדי לפגוע בהוראות הדין, בסדרי הביטחון, האבטחה והאינטרס הציבורי לרבות זכויות נפגעי העבירה.

הסניגוריה הציבורית המועצה לשלום הילד: לגבי קטינים, יש לאפשר מתן

שירותי חינוך ופנאי באמצעים טכנולוגיים אם לא ניתן לאפשר את הכניסה.

המועצה לשלום הילד : יש לאפשר הסדר שיחריג פגישת קטינים עם בני

משפחותיהם.

- 18 -

הכריז השר כאמור בסעיף 12(א) על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים ( ג) לחדר משמר או לבית סוהר, כולם או מקצתם, וקבע לפי סעיף 12(ב) כי ניתן לאפשר כניסה של נותן שירות מקצועי הנדרש לפי דין, יקבע קצין משטרה צבאית ראשי את התנאים וההסדרים לכניסה כאמור וזאת בשים לב, בין השאר, למועד הדיון שבשלו מתבקשת הכניסה, אם נקבע, או למועד שנקבע בהחלטה שיפוטית, כמו גם לאפשרות לקיים את המפגש עם הכלוא בדרך אחרת, ובאופן שישיג את מטרת המפגש, להיותו של הכלוא אדם עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו; פגישה כאמור תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף 13 וכפי שייקבע בפקודות הצבא.

הייעוץ המשפטי לוועדה: יש להביא בחשבון גם נותני שירותים מקצועיים שלא נדרשים אגב דיון מסוים. הסעיף נגזר מההגדרה של נותן שירות מקצועי שיש לתת אליה את הדעת בסעיף קטן (א).

(ג1) קביעת קצין משטרה צבאית ראשי לפי סעיף קטן (ג) תתפרסם באתר

האינטרנט של צבא הגנה לישראל ותובא לידיעת הכלואים בדרך שתיקבע

בפקודות הצבא.

(ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין הגבלת הזכות לקבלת מבקרים ולקיום קשר טלפוני מטעמים אחרים.

על אף האמור בסעיפים 12 עד ,15 קצין משטרה צבאית ראשי רשאי לאפשר, .16 כניסת מבקרים במקרים חריגים, כניסת עורך דין או מבקר לבית הסוהר או לחדר משמר אם ועורכי דין במקרים סבר שיש צורך חיוני בכך, לרבות בשים לב לגילו של הכלוא, או להיותו אדם חריגים עם מוגבלות וליכולתו לשוחח עם עורך דינו בשפה המובנת לו, וכן בכפוף לצו בריאות העם התקף באותה עת, בנושא מניעת התפשטות נגיף הקורונה; כניסת עורך דין או מבקר כאמור ופגישתו עם הכלוא תיעשה באופן שיהיה בו כדי לצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה, כאמור בסעיף 12 וכפי שייקבע בפקודות הצבא.

הסניגוריה הציבורית, הייעוץ המשפטי לוועדה: יש לאפשר גם לבית משפט

להורות על כניסת עורך דין או מבקר במקרים חריגים.

(א) ביקור פיקוח לפי תקנה 5 לתקנות בתי סוהר צבאיים, ייערך באופן .17 סייגים לתחולת ובתנאים שיצמצמו את הסיכון להדבקה כאמור בסעיף 12 וכפי שייקבע ההגבלה בפקודות הצבא.

- 19 -

(ב) ביקור של נציגי הצלב האדום הבין־לאומי אצל לוחם בלתי חוקי

כהגדרתו בחוק לוחמים בלתי חוקיים ייערך באופן ובתנאים שיצמצמו את

הסיכון להדבקה כאמור בסעיף 12 וכפי שייקבע בפקודות הצבא.

הערה: נוסח הסעיף טעון ליבון נוסף עם צה"ל.

17א. הכריז השר על הגבלת כניסת עורכי דין ומבקרים לפי סעיף 3 או על איסור דיווח לכנסת כניסה לפי סעיף 3א, ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשבוע במשך כל תקופת תוקפה של ההכרזה, דיווח כמפורט להלן ביחס לשבוע שקדם לו:

סוגי המבקרים שהוגבלו; ( 1)

סוגי הביקורים שהוגבלו; ( 2)

(3) מספר הפגישות שהתקיימו בין אסיר לבין עורך דין באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

(4) מספר הפגישות שהתקיימו בין עצור לבין עורך דין באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

מספר הפגישות שהתקיימו בין אסיר קטין לבין בן משפחתו מדרגה ( 5)

ראשונה באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

מספר הפגישות שהתקיימו בין עצור קטין לבין בן משפחתו מדרגה ( 6)

ראשונה באמצעי טכנולוגי בשל ההגבלות;

מקרים חריגים שבהם הותרה כניסת מבקרים ועורכי דין לפי סעיף .7 ( 7)

שוכנע השר כי הנסיבות בשלהן הכריז על מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין אינן ביטול הכרזת השר .18 מתקיימות עוד, יבטל את ההכרזה לגבי המדינה כולה או חלק ממנה בלא דיחוי; ביטול ההכרזה כאמור ייכנס לתוקף עם נתינתו ויפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

הודעה על הכרזה כאמור בסעיף 12 או על ביטול הכרזה כאמור בסעיף ,18 .19 מסירת הודעה על תימסר לפרקליט הצבאי הראשי, למשטרה הצבאית, לסניגוריה הצבאית הכרזת השר וללשכת עורכי הדין עם הינתן ההכרזה או עם ביטולה; הודעה על ביטול ההכרזה כאמור בסעיף 18 תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת..

פרק ד': שונות

- 20 -

תקנות שעת חירום (מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי ביטול תקנות שעת .20 סוהר), התש"ף–,142020 ותקנות שעת חירום (מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין חירום (מניעת כניסת מבקרים לחדרי משמר ובתי סוהר צבאיים), התש"ף–152020 – בטלות.

ועורכי דין)

תוקפו של חוק זה עד תום 12 חודשים מיום פרסומו. .21 תוקף

***************************************************************************************

14 ק"ת התש"ף, עמ' 752 ועמ' .1448

15 ק"ת התש"ף, עמ' ,800 עמ' 928 ועמ' .1452

- 21 -

מספר פנימי: 2140471

נספח מס' מ-/1316א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

ל הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020 * הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.

הסברים ודגשים (למחוק בסיום העבודה):

01546213 סימוכין - בשרדוקס מסמך  לרשימת קבוצות מסתייגים ר'

 הסתייגות לנושא היא הסתייגות שמצריכה תיקונים בסעיפים שונים בהצעת החוק. הסתייגות שמצריכה תיקון בשני סעיפים קטנים או בשתי פסקאות של אותו סעיף אינה הסתייגות לנושא  חשוב לציין גם סעיפים שאין להם הסתייגויות - תחת כותרת הסעיף או הסעיפים ציינו "אין הסתייגויות";

 אם אין בקשות רשות דיבור, ציינו "אין".

 מספרו את ההסתייגויות במספור אוטומטי (מספר ונקודה אחריו)

 אנא הימנעו מכתיבת הסתייגויות בטבלה , אלא במקרים שבהם מתבקשת הוספת סעיף שלם, עם כותרת שוליים ומספר סעיף. הכתיבה בטבלה מפריעה למספור האוטומטי ומשנה את שולי השורה.

 בסוף ההסתייגויות ובסוף בקשות רשות הדיבור (גם אם אין כאלה) צריכות להופיע שורות כוכביות.

 לפני ההנחה – ודאו שהטקסט של שמות המסתייגים ושל ההסתייגויות מיושר לשני הצדדים, שהרווחים בין השורות אחידים ושהכותרות "לסעיף 1", "לסעיף 2" וכו' לא נמצאות בתחתית עמוד.

הסתייגויות

לסעיף 1

מציעים: חברי הכנסת

* הערה: הסתייגות לנושא

[הסתייגות לנושא מעניקה זמן דיבור לפי כל אחד מהסעיפים שיש לתקן בה ולכן יש לפרטם, אך ההצבעה היא אחת] אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקנו סעיפים אלה כך:

(1) בסעיף ...

(2) בסעיף ...

לסעיף 2

מציעים: חברי הכנסת

לסעיף/פים ...

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

- 22 -

בקשות רשות דיבור

חברי הכנסת [לכתיב שמות הח"כים ר' מסמך שרדוקס - סימוכין01567015 ] אין ***************************************************************************************