הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון מס' 2) (הזכות לשוויון)
הצעת חוק לדיון מוקדם
2020-08-03
מספר פנימי: 2143822
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת איתן גינזבורג
מיכל וונש
עינב קאבלה
תהלה פרידמן
______________________________________________
פ/1728/23
הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון)
הוספת סעיף 5א | 1. | בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 5 יבוא – | ||
שוויון בפני החוק ואיסור הפליה | 5א. | "הכול שווים בפני החוק; אין מפלים בין אדם לאדם במישרין או בעקיפין, להלכה או למעשה". | ||
דברי הסבר
בהצעת חוק זו מוצע לעגן במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון ואת האיסור על הפליה.
אף שעקרון השוויון מוכר כעקרון יסוד של הדמוקרטיה הישראלית הזוכה למעמד חוקתי ואף שהוא רכיב הכרחי בכל דמוקרטיה חוקתית שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוא אינו אחת מהזכויות המנויות במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך, הזכות לשוויון נותרה עד היום אחת מזכויות היסוד שאינן כתובות עלי ספר, אף שהיא זכתה להכרה בחקיקה ובפסיקה, בין היתר בקביעתו של בית המשפט העליון שהזכות החוקתית לכבוד האדם כוללת, בנסיבות מסוימות, את האיסור על הפליה. אולם הכרה זו היא חלקית והזכות לשוויון והאיסור על הפליה זוכים להגנה חוקתית חלשה וחסרה.
יש לציין שבהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה מאוד באי-הכרתה בזכות לשוויון ובאיסור על הפליה בחוקי היסוד שלה. הכרה חסרה זו מונעת את ההגנה המלאה על הזכות לשוויון והיא גם בעלת משמעות סמלית וזהותית. הכרה מפורשת בזכות לשוויון ובאיסור על הפליה תחזק את ההכרה בקרב מקבלי ההחלטות והציבור בדבר מעמדה של הזכות לשוויון בישראל. דבר זה חשוב במיוחד לאור העובדה שמעמדה החוקתי של הזכות לשוויון נחלש עוד יותר בעקבות חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אשר הדגיש את הזיקה בין מדינת ישראל לבין קבוצת הרוב היהודי, באופן שנתפס כמעדיף קבוצה אחת של אזרחים על פני הקבוצה האחרת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התש"ף – 3.8.20
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2020-12-21
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
21 בדצמבר 2020 867 ו' בטבת התשפ"א
עמוד
הצעת חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון מס' 2) (הזכות לשוויון) 58
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכנסת:
הצעת חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון מס' 2) (הזכות לשוויון)*
בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו,1 אחרי סעיף 4 יבוא: .1 הוספת סעיף 4א כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם 4א. "שוויון מחמת דת, גזע, מין או מכל טעם דומה אחר."
דברי הסבר
דברי הסבר
(בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל ואח' נ' בהצעת חוק זו מוצע לעגן במפורש בחוק־יסוד:
הכנסת ואח', ניתן ביום י"ג באייר התשס"ו (11 במאי 2006)). כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון, זכות הנחשבת ערך יסוד בכל חברה דמוקרטית ומהווה "נשמת אפו של ואולם, מעמדה המרכזי של הזכות לשוויון מצדיק המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר את עיגונה גם במפורש, בנפרד מהזכות לכבוד האדם, האוצר, פ"ד כג(1) 693). כבר בהכרזה על הקמת המדינה כמקובל בחוקות ברחבי העולם, וזאת בלי שיהיה בכך נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי כדי לגרוע מההגנה שכבר ניתנה לזכות לשוויון כנגזרת ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". מאז, של כבוד האדם. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק היסוד את עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב עקרון־העל שלפיו כל האזרחים שווים בפני החוק, ולצידו הן בפסיקת בתי המשפט והן בדברי חקיקה רבים, למשל לקבוע איסור פגיעה בזכויות הפרט של אדם בשל הטעמים בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–,1951 בחוק שוויון הנזכרים בהכרזה על הקמת המדינה – דת, גזע ומין. עם ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–,1988 בחוק שוויון זכויות זאת, לא מדובר ברשימה סגורה ואיסור הפגיעה יחול גם לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–,1998 ובחוק איסור הפליה לעניין טעמים נוספים הדומים במהותם לטעמים שפורטו במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות שכן הם מאפיינים טבועים של אדם או כאלה שקשה ציבוריים, התשס"א–.2000 לשנותם, וכן טעמים שהיוו בסיס להפליה באופן היסטורי.
בפסיקת בית המשפט העליון זכתה הזכות לשוויון
יוזכר כי כמו יתר הזכויות המעוגנות בחוק היסוד, אין
גם למעמד חוקתי כזכות הנגזרת מהזכות לכבוד האדם
איסור מוחלט לפגוע בזכות לשוויון, אולם פגיעה כאמור
המעוגנת בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הפגיעה
יכולה להיעשות רק כפוף לתנאים המפורטים בפסקת
בשוויון "קשורה בקשר הדוק לכבוד האדם כמבטא
ההגבלה (סעיף 8 לחוק היסוד).
אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש פעולה
וכיוצא בהם היבטים של כבוד האדם כזכות חוקתית"
יוזמים: חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיכל וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן
הערות
הצעת חוק מס' פ/1728/23 (מספר פנימי: 2143822); הועברה לוועדה ביום כ"ג בכסלו התשפ"א (9 בדצמבר 2020). *
ס"ח התשנ"ב, עמ' ,150 התשנ"ד, עמ' .90 1
– תסנכה קוח תועצהעצה – תסנכה קוח תועצה קוח תועצה 58
סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים