הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2021

רשומות

הצעות חוק

הממשלה

1 בדצמבר 2021 1476 כ"ז בכסלו התשפ"ב

עמוד

הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2021 282

מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2021

בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-20061 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף ,2 אחרי ההגדרה .1 תיקון סעיף 2 "מבקש" יבוא:

ה2;".

""מס, אגרה או תשלום חובה אחר" - כמשמעותם בסעיף 1(א) לחוק־יסוד: משק המדינ

דברי הסבר

סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק תובענות ייצוגיות, חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (בפרק כללי שהוא סעיף ההגדרות, ולהוסיף בו הגדרה שבה זה - חוק תובענות ייצוגיות), קובע בסעיף 3 מוצע לעשות שימוש בהצעת חוק זו. באילו מקרים ניתן להגיש תובענה ייצוגית: בעניין שנקבע להגדרה "מס, אגרה או תשלום חובה אחר" - פרט 11 בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (להלן - פרט 11) או בתביעה המפורטת בתוספת השנייה.

קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות בתביעה פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כ–"מס, אגרה או תשלום עילה ייחודית שבשלה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד חובה אחר". בהתאם לפסיקה, פרט 11 מפורש בצמצום רשות, בתפקידה כ–"רשות". רשות מוגדרת בסעיף 3(א) לחוק שכן כוונת המחוקק בחקיקת החוק הייתה לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות כ–"רשות" לפי הגדרתה בסעיף 2 לחוק תביעות השבה נגד רשות רק לגבי תשלומים מסוימים בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - שנקבעו בחוק. בהקשר זה נפסק כי פרשנות שלפיה בביטוי חוק בתי משפט מינהליים), כלומר: רשות מרשויות המדינה, "תשלום חובה" נכלל כל תשלום שהרשות גבתה בכל רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים עניין שהוא, פוגעת באיזון העדין שקבע המחוקק (עע"מ תפקידים ציבוריים על פי דין (להלן - רשות). פרט 11 האמור 7373/10 יוסי לוי נ' מדינת ישראל צבא הגנה לישראל מדור מאפשר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות רק בתביעה תשלומים, בסעיף 2 לפסק הדין של השופטת נאור (פורסם שעניינה השבת סכומים שגבתה הרשות שלא כדין, ובלבד באר"ש, 13.08.2012)). שסכומים אלה הם מס, אגרה או תשלום חובה אחר.

בפסק דין זה ובפסקי דין נוספים עמד בית המשפט יחד עם האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות על הדמיון הלשוני בין התשלומים המנויים בפרט 11 לבין כאמור, מקנה החוק הגנות שונות לרשות, כאשר היא התשלומים המנויים בסעיף 1(א) לחוק–יסוד: משק המדינה. נתבעת בתובענה ייצוגית, ובין השאר:

תיקון זה מטרתו לעגן פסיקה זו בחקיקה ולהבהיר שהכוונה (1) מניעת האפשרות לנהל נגד רשות תובענה ייצוגית בתשלומים המנויים בפרט 11 היא לא לכל תשלום אשר לפיצויים בגין נזקים שנגרמו על ידי צד שלישי, בשל כך נדרשת הסמכה בדין כדי להטילו או כל תשלום שגבייתו שהרשות הפעילה או לא הפעילה סמכויות פיקוח, הסדרה נעשתה בכפייה, אלא רק לסוגי התשלומים המנויים בסעיף או אכיפה ביחס לאותו צד שלישי;

1(א) לחוק–יסוד: משק המדינה, ובהתאם למשמעותם בחוק היסוד.

(2) "הגנת החדילה" הקובעת כי בקשה לאישור תובענה

חשוב להדגיש בעניין זה כי האפשרות של כפיית ייצוגית נגד רשות לא תאושר אם הרשות הודיעה בתוך 90 תשלומים על ידי המדינה מופעלת בתחומים רבים ושונים, ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה, כי היא מפסיקה את אשר אינם כולם תשלומי חובה כמשמעם בסעיף 1 לחוק גביית הסכומים שבשלם הוגשה הבקשה;

יסוד: משק המדינה ובפרט .11 כך לדוגמה, לא ניתן להגיש

תובענה ייצוגית לפי פרט 11 לגבי גבייה של קנסות (ראו (3) הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית שאושרה נגד בר"מ 7302/16 עיריית תל אביב-יפו נ' רינה איגרא (פורסם רשות (אם הרשות לא הודיעה על חדילה), לתקופה של באר"ש, (15.3.2018)) או תשלומים עונשיים אחרים אשר שנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה משמשים כאמצעי אכיפה חלופיים, למשל עיצומים הייצוגית.

כספיים וכן סוגי קנסות אחרים, וזאת אף על פי שמדובר ההגנות לרשות נקבעו בשל אופייה המיוחד של בתשלומים כפויים. הרשות כגוף שחלות עליו חובות שאינן חלות על גופים דוגמאות לתשלומים נוספים שהמדינה כופה על פרטיים, ובהתחשב בהשלכות התקציביות שעשויות להיות האזרח אך אינם נכללים בגדר "תשלום חובה" כמשמעו לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות והפגיעה באינטרס בסעיף 1 לחוק היסוד ובפרט ,11 הם למשל סכומים שנפסקו הציבורי הכרוכה בכך. כל זאת באיזון בין החשיבות לאפשר בפסק דין לטובת המדינה (ראו בר"מ 4023/09 רשות המסים הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות, מצד אחד, ובין שמירה נ' אחימן (פורסם באר"ש, 23.3.2011)), תשלומים בגין על האינטרס הציבורי כאמור מצד שני.

ס"ח התשס"ו, עמ' 264; התשע"ט, עמ' .252 1

ס"ח התשל"ח, עמ' .206 2

- הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 282

שנגרם על

"נזקסעיף 3

יבואתיקון

שלישי"על

צד שנגרם

ידי"נזק

יבוא

שלישי" על

"נזק שנגרם

ידי צד

במקום

שנגרם על במקום

לחוק

"נזקהעיקרי, העיקרי, 3(א)

לחוק בסעיףבסעיף 3(א) .2 .2

תיקון סעיף 3

לאותו צד אחר וכן לא וכן לא

"ביחס

יבוא אחר

לאותו צד

שלישי""ביחס

לאותו צד

שלישי" יבוא

ובמקום "ביחס

לאותו צד

אחר"

"ביחס

ידי צד

ידי צד אחר" ובמקום

תובענה ייצוגית נגדה".

נגדה".

להגיש

ייצוגית

תובענהניתן

להגיששבו לא

ניתןבעניין

שלישי

שבו לא

הודעת צד

רשות בעניין

נגדשלישי

תוגשצד

תוגש נגד רשות הודעת

תיקון סעיף 5 במקום פסקה (2) יבוא:

העיקרי,יבוא:

פסקה (2)

לחוק

במקום

בסעיף 5(ב) בסעיף 5(ב) .3

לחוק העיקרי, .3

תיקון סעיף 5

מינהליים:לעניינים מינהליים:

לבית משפטלעניינים

מאלה, תוגש

אחדמשפט

שהיאלבית

בתביעה תוגש

אחד מאלה,

לאישור

שהיאבקשה

בתביעה

"(2)

"(2) בקשה לאישור

רשות ושהסעד המבוקש

המבוקשושהסעדשל

שעילתה החלטה

בתביעהשל רשות

רשות החלטה

שעילתהבתביעה נגד

רשות תביעה

(א) תביעה נגד (א)

אגרההרשות כמס, אגרה

שגבתהכמס,סכומים

השבתהרשות

שגבתה

לרבות

סכומים

השבה,

השבתפיצויים או

השבה, לרבות

בה הוא פיצויים אובה הוא

כהגדרתה בסעיף 2 לחוק

בסעיף -2 לחוק

כהגדרתהרשות"

"החלטה של

רשות" -

לעניין זה,

"החלטה של

חובה אחר;תשלוםזה,

אחר; לעניין

או תשלום חובה או

מינהליים;לעניינים מינהליים;

בתי משפט לענייניםבתי משפט

דברי הסבר

והיציבות התקציבית של רשויות המדינה ייפגעו, דבר סכומים הנגבים מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-,1967 שיוביל לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב. ומועברים במלואם לזוכים בתיקי הוצאה לפועל (ראו עע"מ יובהר כי לאחר ההכרעה בתובענה הייצוגית פתוחה 4784/19 גיא הרינג נ' משרד המשפטים - רשות האכיפה הדרך לנתבע להגיש תביעת שיפוי נגד הרשות, וזכות והגבייה (פורסם באר"ש, 12.11.2020)) ועוד.

הגישה של הנתבע לערכאות אינה נפגעת. עוד חשוב למען הסר ספק, מוצע לעגן בפרט 11 את התיקון להבהיר כי הסעיף המוצע אינו שולל הגשת תביעה נגד המבהיר האמור.

הרשות או הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים סעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות או לבג"ץ, שככלל עשויות להשליך על פעולת הרשות שעניינו הגשת תובענה ייצוגית. סעיף 3(א) לחוק כלפי כלל הציבור ולהשיג תוצאה דומה, בחלק מהמקרים, תובענות ייצוגיות קובע, בין השאר, כי לא יהיה ניתן להגיש לתובענה ייצוגית. כנגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי כמו כן, מאחר שמוצע כאמור לעיל להוסיף לסעיף צד שלישי, בשל כך שהרשות הפעילה או לא הפעילה ביחס 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות הוראה שעניינה הודעת צד אליו את סמכויות הפיקוח, ההסדרה או האכיפה שלה.

שלישי, כמשמעותה בתקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, בע"א 7115/14 שרון סירוגה - ברניר נ' סלקום ישראל התשע"ט-,2018 מוצע להבהיר את נוסח הסעיף הקיים כך בע"מ (פורסם באר"ש, 3.7.2017) (להלן - עניין סירוגה), שבמקום לכנות את המזיק "צד שלישי" הוא יכונה "צד בית המשפט העליון פסק כי משלא נקבעה בחוק תובענות אחר". ייצוגיות הוראה ברורה ומפורשת בעניין זה, אין מקום סעיף 3 מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות לשלול מגופים פרטיים אשר נגדם ננקטו הליכים ייצוגיים שעניינו הגשת בקשה לאישור תובענה את הזכות להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות, בשל ייצוגית. סעיף5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי. כלומר לפי פסק הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור המוגשות נגד דין זה, יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות רשות במקרים שקבועים בסעיף, תוקנה לבית משפט גם כאשר מדובר בעילה שמלכתחילה לא היה ניתן להגיש לעניינים מינהליים. קביעה זו משקפת את הצורך לייחד בשלה תובענה ייצוגית נגד הרשות, כמו למשל, במקרים כללים ייחודיים להתדיינות עם רשויות מינהליות ולרכז שבהם הרשות הייתה גורם מאסדר וחלה לגביה ההגנה התדיינויות אלה בבתי משפט לעניינים מינהליים. הקבועה בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות.

לאור מומחיותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים לפיכך, מוצע אפוא לתקן את חוק תובענות ייצוגיות בהתדיינויות מול רשויות מינהליות, מוצע לקבוע כי גם ולקבוע שלא יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות תביעות השבה נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן - רמ"י) או במסגרת של תובענה ייצוגית במקרים שבהם לא ניתן לתבוע נגד תאגיד מים וביוב וכן מועצה מקומית כהגדרתם בפרט את הרשות בתובענה ייצוגית. זאת כדי לשמר את האיזון ,16 לפי פרטים 15 ו–16 לתוספת השנייה המוצעים בסעיף העדין שבין כניסת הרשות לחוק תובענות ייצוגיות לבין 10(ב), יידונו בבית משפט לעניינים מינהליים. ההגנות המוקנות לה בחוק תובענות ייצוגיות לשם שמירה יצוין כי גם חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, קובע על הוודאות והיציבות של התקציב הציבורי כאמור בחלק בסעיף 5(3) שבו, כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון הכללי של דברי ההסבר. במתן אפשרות להגיש הודעת צד בתובענה המנויה בתוספת השלישית לחוק האמור; פרט שלישי נגד הרשות עולה החשש שהמדינה ורשויותיה 2 לתוספת האמורה מפנה לסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות יצורפו כעניין שבשגרה בתור נתבעות בתובענות ייצוגיות ייצוגיות. בשל היותן "כיס עמוק" להיפרע ממנו, ובכך הוודאות

283 - הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

(ב) תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל בתביעה שעילתה השבת סכומים כאמור

בפרט 15;

(ג) תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית בתביעה שעילתה השבת

סכומים כאמור בפרט .16"

בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: .4 תיקון סעיף 9

"(ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לאישור בתביעת

השבה כמפורט בפרטים ,15 16 ו־17 לתוספת השנייה."

דברי הסבר

של הקופות קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומהווים סעיפים כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, לצד הוצאה ציבורית משמעותית אשר ממומנת באמצעות כספי ,4 7 ו–10 האפשרות הקבועה בפרט 11 לתוספת השנייה מסים - מס בריאות, תקציב המדינה וכן מהשתתפויות לחוק תובענות ייצוגיות, של הגשת תובענה עצמיות של המבוטחים, ואם תקציבן גירעוני - גירעון ייצוגית נגד רשות, מקנה חוק זה הגנות שונות לרשות כאשר זה מכוסה על ידי המדינה. יובהר כי ההצדקות להענקת היא נתבעת בתובענה ייצוגית, ובין השאר הגנות אלה:

ההגנות לקופת חולים קיימות רק במקרה שבו קופת החולים (1) בסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות - מתן אפשרות פועלת במסגרת פעילותה לפי סל השירותים. לכן, למשל לרשות להודיע, בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה פעילות קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, כי היא חדלה לגבות כמשמעותם בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לא את הסכומים שבשלהם הוגשה הבקשה לאישור, והבקשה תיכלל במסגרת ההגנה ובמקרה זה ובמקרים נוספים יהיה לאשר הגשת תובענה נגדה לא תאושר;

ניתן להגיש נגד קופת החולים תביעה לפי פרט 1 לתוספת

השנייה לחוק. (2) בסעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות - הגבלת סעד

ההשבה בתובענה ייצוגית שאושרה נגד רשות (אם הרשות

להשלמת התמונה יצוין כי ביום י' באב התשפ"א לא הודיעה על חדילה), לתקופה של שנתיים שקדמו למועד (19 ביולי 2021) נפסק בבג"ץ 6451/18 גיא חיון נ' בית הדין הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

הארצי לעבודה (פורסם באר"ש, 19.07.2021), בהתאם

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי "קופות החולים אינן מוצע להחיל הגנות אלה, כפי שיפורט להלן, גם על "רשות" לא באופן כללי, ולא לעניין גביית דמי ההשתתפות תאגידי המים והביוב וכן על מועצה מקומית כהגדרתם העצמית בגין שירותים הניתנים על ידן כחלק מסל בפרט 16 המוצע בסעיף 10(ב) וגם על קופות החולים הבריאות" (סעיף 26 לפסק הדין). (במסגרת פעילותן לפי סל שירותי הבריאות), כאמור בסעיף 9(ד) המוצע בסעיף 4 ובסעיף 21(ב) המוצע בסעיף .7 נוסף על כך, יצוין כי בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ צוין כי הגורמים המקצועיים במדינה בוחנים את במהלך התקופה שחלפה מאז חקיקתו של חוק האפשרות לקדם תיקון חקיקה אשר יעניק הגנות מתאימות תובענות ייצוגיות, עלתה, במספר רב של הליכים שהתבררו לקופות החולים מחמת אופיין המיוחד. בבתי המשפט, השאלה בדבר מעמדן של קופות החולים על פי חוק תובענות ייצוגיות, וזאת בשל מאפייניהן הייחודיים:

עקב האמור לעיל, מוצע בסעיף 10(ב) לקבוע פרט האם הן בגדר "עוסק" כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה או מיוחד בתוספת השנייה, פרט 17 המוצע, לתביעה נגד שהן בגדר "רשות" כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה ואז קופות חולים במקרה של גביית כספים שלא כדין בקשר גם חלות עליהן ההגנות המוקנות בחוק תובענות ייצוגיות לפעילותן לפי סעיפים 7 ,7א ו–8 לחוק ביטוח בריאות לרשות. מצד אחד, יש קושי להגדיר אותן כ"רשות" לפי חוק ממלכתי, שעניינם סל שירותי הבריאות, ובכך לתת להן בתי המשפט לעניינים מינהליים (שאליו מפנה סעיף 3(א) מעמד מיוחד בחוק יחד עם הענקת ההגנות הקבועות לחוק תובענות ייצוגיות), ומצד שני, יש היגיון וצורך להחיל לרשות בסעיפים 9 ו–21 לחוק תובענות ייצוגיות. עליהן את ההגנות שמקנה חוק לרשות בלבד, במקרים יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין כאמור מסוימים, כפי שיפורט להלן.

על ידי קופת חולים, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד ההצדקות להענקת הגנות לקופות החולים במסגרת הקופה לפי פרט מוצע זה בלבד, ולא לפי פרט אחר בתוספת. פעילותן לפי סל השירותים, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בדומה להצעה זו מוצע להקנות את ההגנות המוקנות בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות כיום לרשות בחוק תובענות ייצוגיות גם לתאגיד מים ממלכתי), נובעות מאופי פעילותן של הקופות ודרך הסדרתן וביוב המצוי בשליטת רשות מקומית וכן למועצה מקומית ומכך שקופות החולים מספקות את התשתית הבסיסית כהגדרתם בפרט 16 המוצע. של שירותי הבריאות בישראל לציבור כפי שנקבעו בידי ביום י"ט בכסלו התש"ף (17 בדצמבר 2019) ניתן פסק המחוקק בסל הבריאות הממלכתי. כמו כן, קופות החולים דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין מי הגליל פועלות כמוסדות ללא כוונת רווח והמקורות הכלכליים

- הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 284

הוספת סעיף 9א יבוא:לחוק העיקרי יבוא:

סעיף 9 סעיף .59 לחוק אחרי

העיקרי אחרי9א .5

הוספת סעיף

רשות המסים, בתביעה

בתביעה

שאינו

המסים,

נגד גוף

רשות

לאישור

בקשהשאינו

נגד גוף

הוגשה

בקשה(א)לאישור

לאישור 9א.

"בקשה לאישור 9א. (א)"בקשהוגשה

שהמנהל, כמשמעותו

כמשמעותו

חובה אחר שהמנהל,

אחר תשלום

אגרה או

מס,חובה

תשלום בתביעתנגדכל מס, אגרה או

להשבת כל להשבת

השבה

בתביעת

השבה נגד

לרבותכלתביעה להשבת כל

להשבתגבייתו,

תביעהלרבות על עלהכנסה3

גבייתו, ממונה ממונהמס

בפקודתהמסים הכנסה,3

בפקודת מס

רשות רשות המסים

הבקשה לרשות המסים:

המסים:

המצאת

הבקשהעללרשות

המצאתהמשפט

יור ביתמאלה, על

אחדהמשפט אחדהוראות

מאלה, יורה בית - - הוראות

מיוחדות מיוחדות

דברי הסבר

11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כי חיובו של (דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים התאגיד בתשלום סכום כסף משמעותי עקב קבלת תובענה והביוב האזורי בע"מ (פורסם באר"ש, 17.12.2019)) אשר הכיר ייצוגית שהוגשה נגדו בתפקידו כ–"עוסק", עלול לפגוע במעמדם של תאגידי המים והביוב כ–"רשות".

בפעילותו של התאגיד, באיתנות הפיננסית שלו וביכולתו עם זאת, נקבע בפסק דין זה, כעמדת היועץ המשפטי להמשיך לספק את שירותי המים והביוב החיוניים לתושבי לממשלה, כי לעניין גביית תעריפי מים וביוב מכוח חוק הרשות המקומית. כתוצאה נלווית, עלול הדבר להביא תאגידי המים, פועלים התאגידים כ–"עוסק", שכן מדובר לקושי במתן השירות או לירידה ברמתו או לייקור תעריפי בחברות בע"מ האמונות על ניהול משק המים העירוני המים לכלל הצרכנים כדי לממן את ההפסד. במתכונת של ניהול עסקי, העשוי אף להביא לחלוקת בשל המאפיינים הייחודיים של תאגידי המים רווחים לבעליהן - הרשויות המקומיות. עוד הודגש כי והמועצות המקומיות כהגדרתם המוצעת וכפי שפורטו תעריפי המים והביוב שגובים התאגידים נקבעים בהתאם לעיל, מוצע בסעיף 10(ב) לקבוע פרט ייחודי בתוספת לעקרון העלות הריאלית המחקה את העקרונות לקביעת השנייה, פרט ,16 לגופים אלה ולהעניק להם את ההגנות מחיר כלכלי בשוק תחרותי.

של רשות כאמור. יצוין כי בלא קביעה זו שלפיה תאגידי המים והביוב

יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי פועלים בגביית תעריפי המים והביוב כ–"עוסק", לא היה תאגידי המים והביוב אשר נמצאים כאמור בשליטה של ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד תאגידי המים בגביית הרשויות המקומיות (או המועצות המקומיות כאמור לעיל), תעריפי המים שכן הם אינם נכללים בפרט 11 לתוספת יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט מוצע זה בלבד השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, מכיוון שאין מדובר ולא לפי פרט אחר בתוספת. בתשלומי חובה אלא במחירים, בהתאם לבג"ץ 1195/10 כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את התיקון שנעשה מרכז השלטון המקומי נ' רשות המים ואח' (פורסם בנבו, בצו תובענות ייצוגיות (תיקון התוספת השנייה לחוק), 13.11.2014), ששם קבע בית המשפט העליון שתשלום בעבור התשע"ח-2018 (להלן - הצו לתיקון התוספת השנייה), מים הוא בבחינת "מחיר"ולא "מס".

שהותקן מכוח סעיף 30(2) לחוק (ראו ק"ת התשע"ח, עמ' משמעות הקביעות האמורות היא כי חרף סיווגם 1168). הצו האמור הוסיף לפרט 11 לתוספת השנייה את של התאגידים כ–"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות, האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת הם חשופים לתביעות ייצוגיות ככל עוסק המנוי בפרט 1 סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים לתוספת השנייה לחוק. תוצאה זו מעוררת קושי, שכן שאינם תשלומי חובה, ובכך אפשר הגשת תובענות למרות הגדרת המאפיינים העסקיים במטרת חוק תאגידי ייצוגיות נגד רמ"י גם במקרה של גביית כספים שאינם בגדר מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן - חוק תאגידי המים), תשלומי חובה ובד בבד החיל על רמ"י את ההגנות החלות אין מקום להשוואה מלאה בינם לבין עוסק פרטי בעניין על הרשות גם במקרה זה. כמו כן בהתאם לצו, תביעות הנדון. תאגידי המים והביוב, כל עוד הם נמצאים בשליטה השבה נגד רמ"י, על כל סוגיהן, יוגשו רק בהתאם לפרט 11 האמור. כעת מוצע בתיקון זה לקבוע את עילת התובענה מלאה של הרשויות המקומיות, פועלים למטרה ציבורית נגד רמ"י כאמור בפרט נפרד בתוספת השנייה לחוק - ומעניקים שירות חיוני, שאינו ניתן לוויתור, לתושבי מדינת פרט ,15 ולהחיל עליה את ההגנות הקבועות לרשות בחוק ישראל. השירות ניתן במסגרת מונופול אזורי ותעריפי המים תובענות ייצוגיות כאמור בסעיפים 9(ד) ו–21(ב) המוצעים מפוקחים ונקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית בסעיפים 4 ו–.7 למים וביוב בהתאם להוראות חוק תאגידי המים בעיקרון של "משק כספי סגור", והתעריפים הם מקור המימון העיקרי הצו לתיקון התוספת השנייה נחקק על רקע עע"ם של התאגידים. נוסף על כך, ככלל, תאגידי המים והביוב 7752/12 ישראל אסל עו"ד ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל אינם מוסמכים לפי חוק לבצע שירות נוסף מעבר להספקת מיום ט' בחשוון התשע"ה (2 בנובמבר 2014) (להלן - עניין שירותי מים וביוב המוסדרים בחוק (למעט הכנסה פסיבית אסל) (פורסם באר"ש, 2.11.2014), שבו דן בית המשפט העליון - הצבת אנטנת סלולר או פנל סולרי וכו'). כפועל יוצא בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו מכך, תאגידי המים והביוב מספקים שירותי מים וביוב כבית משפט לעניינים מינהליים בעניין תובענה שהוגשה המוסדרים בחוק, ואינם מספקים שירותים אחרים ואין להם נגד רמ"י בשל גביית דמי היתר בניגוד להחלטות מועצת מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. לפיכך, נוצר חשש, מקרקעי ישראל. בבקשתם לאישור התובענה כתובענה הדומה לחשש החל על רשויות ציבוריות המנויות בפרט ייצוגית נסמכו המערערים על שתי עילות - פרט 1 ופרט דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,6 עמ' .120 3

285 - הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-19754; (1)

(2) מס עקיף לפי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או

בחסר), התשכ"ח-19685;

(3) מס שנוכה במקור שלא כדין בהתאם להוראות פקודת מס

הכנסה.

(ב) הוגשה בקשה כאמור, רשאית רשות המסים להצטרף כצד להליך;

הודיעה רשות המסים לבית המשפט על הצטרפותה כצד להליך, יראו

את התובענה כאילו הוגשה גם נגדה במועד שבו הומצאה לידה

הבקשה ובית המשפט יורה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט

לעניינים מינהליים.

דברי הסבר

כי בכוונת המשיבים לשקול קידום חקיקה ראשית בעניין 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט כדי לייתר את הצורך בהכרעה בעתירה. העליון דן בשאלה אם רמ"י פעלה בהחלטותיה למתן פטור לנוכח האמור מוצע לקבוע פרט ייחודי בתוספת מדמי היתר כ–"עוסק" כמשמעותו בפרט 1 לתוספת השנייה השנייה לחוק - פרט 15 - ולעגן בו את התיקון שנעשה או כ–"רשות" כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה, שעניינו תחילה בצו לתיקון התוספת השנייה. התיקון מאפשר הגשת תביעת השבה כנגד רשות להשבת כספים שנגבו שלא תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. בעניין אסל נקבע כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה כי ההבחנה בין פעולה מסחרית-פרטית של הרשות לבין כאמור בפרט 11 לתוספת השנייה, וזאת בלא התדיינויות פעולה שלטונית-ציבורית, תיבחן בכל מקרה לגופו, על בכל תיק בשאלה אם מדובר ברשות כאמור בפרט 11 לתוספת יסוד נסיבותיו והתאמתן לתכלית החוק. בעניין זה הוחלט השנייה או בעוסק כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה, ומעניק כי להחלטות מושא הערעור של רמ"י יש אופי מעורב והכף לרמ"י את ההגנות הקבועות בחוק לגבי תובענה ייצוגית נוטה לכך שהאופי הדומיננטי של ההחלטות הוא עסקי- נגד רשות. ההצדקות להענקת ההגנות האמורות גם לרמ"י מסחרי, ועל כן יש לראות ברמ"י "עוסק" כאמור בפרט 1 נובעות, בין השאר, מכך שרמ"י היא גוף ציבורי המשרת לתוספת השנייה. יצוין כי בלא קביעה זו לא היה ניתן מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות להגיש תובענה ייצוגית נגד רמ"י במקרים רבים שאינם מרשויות המדינה ומיוצג בערכאות המשפטיות על ידי נכללים בפרט 11 לתוספת השנייה, שבהם אין מדובר פרקליטות המדינה. כמו כן, רמ"י פועל בהתאם להחלטות בתשלומי חובה, כגון דמי היתר בעת תוספת בנייה, דמי של מועצת רשות מקרקעי ישראל הכפופה לעקרונות שינוי ייעוד וניצול, דמי הסכמה, דמי שימוש וכדומה.

המשפט הציבורי ותקיפת החלטותיה מחויבת להתברר בצו לתיקון התוספת השנייה, שהותקן מכוח סעיף בבית משפט העוסק במשפט מי ִנהלי. 30(2) לחוק (ראו ק"ת התשע"ח, עמ' 1168), תוקן פרט 11 יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי לתוספת השנייה, והוספה לרשימת התביעות שניתן להגיש רמ"י, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט מוצע זה בהן תובענה ייצוגית, תביעה נגד רמ"י להשבת סכומים בלבד ולא לפי פרט אחר בתוספת. שגבתה שלא כדין גם אם אינם בגדר תשלום חובה, ובכך הוענקו לרמ"י ההגנות הקבועות בסעיפים 9 ו–21 לחוק סעיף 5 מוצע להוסיף לחוק תובענות ייצוגיות את סעיף החלות על תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות.

9א המוצע שכותרתו "בקשה לאישור בתביעת עוד נקבע בצו כי תביעות השבה, על כל סוגיהן, יוגשו רק השבה נגד רשות המסים - הוראות מיוחדות". מטרת התיקון בהתאם לפרט 11 האמור.

היא להחיל את ההגנות של הרשות גם במקרה שבו רשות

המסים אינה הנתבעת הישירה, אלא גורם פרטי הוא החב לאחר חקיקת הצו לתיקון התוספת השנייה נדון במס, ועל כן הוא גובה את המס ומשלמו לרשות המסים. תוקפו של הצו בבג"ץ 3715/18 אברהם נ' שרת המשפטים זאת כדי שלא לאפשר עקיפה של ההגנות הקבועות בחוק ואח' (להלן - עניין אברהם), וביום י"א בשבט התשע"ט (17 תובענות ייצוגיות בעבור רשות המסים ומתוך התייחסות בינואר 2019) (פורסם באר"ש, 17.11.2019) ניתן צו על תנאי לתכלית החקיקה ולהיסטוריה החקיקתית של החלת חוק המורה למדינה לתת טעם מדוע לא יורה בית המשפט על תובענות ייצוגיות על הרשות. בטלותו של הצו מחמת חריגה מסמכות שרת המשפטים לפי סעיף 30(2) לחוק תובענות ייצוגיות להוסיף על התוספת כאשר מוגשת נגד רשות תובענה ייצוגית על גבייה השנייה ולרבות מחמת שמדובר בהסדר ראשוני שיש שלא כדין עומדות לה ההגנות שקבועות בחוק תובענות לקובעו בחקיקה ראשית. בתצהיר התשובה לבג"ץ הובהרה ייצוגיות. עם זאת, במקרה של רשות המסים, לעיתים עמדת המדינה ולפיה קיימת סמכות להוצאת הצו, אך נמסר

ס"ח התשל"ו, עמ' .52 4

ס"ח התשכ"ח, עמ' 156 5

- הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 286

בבקשה כאמור אלא אלא כאמורידון

מינהליים לא

לעניינים בבקשה

מינהליים לא ידון

בית המשפט לעניינים

(ג) בית המשפט (ג)

המצאת הבקשה לרשות ממועדלרשות הבקשה ימים

המצאת

ממועדשל 90ימיםתקופה שחלפה של 90 לאחר

לאחר שחלפה תקופה

שיירשמו מטעמים שיירשמומטעמיםתקופה זו זו להאריך רשאי

תקופההמשפט להאריך רשאיוביתהמסים,

המסים, ובית המשפט

זה - המועד הקובע). הקובע).

(בסעיף זה - המועד(בסעיף

נגדתובענה ייצוגית נגד יאשר

ייצוגית

מינהליים לא

יאשר תובענהלעניינים

מינהליים לא

בית המשפט לעניינים

(ד) בית המשפט (ד)

לכלהמסים לנתבע, לכל רשות לנתבע,

הודיעה המסים

רשותר, אם

הודיעה כאמו

אםבתביעה המסים

כאמור, רשות

רשות המסים בתביעה

מהגבייה שבשלה הוגשה לחדול הוגשה עליושבשלה מהגבייה

הקובע, כי

במועדלחדול כי עליו המאוחר

המאוחר במועד הקובע,

הבקשה לאישור. הבקשה לאישור.

מינהליים כי הנתבע חדלהנתבע חדל לעניינים

מינהליים כי

לעניינים המשפט

הוכח לבית המשפט (ה) הוכח לבית (ה)

כאמור בסעיף קטן (ד),קטן (ד),המסים,רשותבסעיףכאמורלהודעת

המסים, בהתאםמהגבייה רשות

מהגבייה בהתאם להודעת

המשפט יאשר בית המשפט המסים, לא רשות בית

הודעת יאשר

המסים, לא ממועד רשות הודעתימיםבתוך 90

בתוך 90 ימים ממועד

גם נגד הנתבע, ובית הייצוגיתובית

התובענה הנתבע,

הייצוגית גם נגד

מינהליים את התובענה לעניינים

לעניינים מינהליים את

מטעמיםתקופה זו מטעמים רשאיזולהאריך תקופה מינהליים

לעניינים להאריך

מינהליים רשאי המשפט לעניינים המשפט

זה - מועד החדילה). החדילה).

מועד (בסעיף שיירשמושיירשמו (בסעיף זה -

כאמור בסעיף קטן (ב), קטן (ב), להליך,

בסעיףכאמורכצד

המסים להליך,

כצדרשות הצטרפהרשות המסים (ו) (ו) הצטרפה

יחולו הוראות סעיף 21 סעיף 21 החדילה,

הוראות במועד

מלגבותיחולו

החדילה, חדל במועד

והנתבע לא

והנתבע לא חדל מלגבות

בשינויים המחויבים." המחויבים."

על הנתבע, על הנתבע, בשינויים

שהוא מי 18

"אוסעיף שהואיבוא

תיקון לממשלה" "או מי לממשלה" יבוא

המשפטי "וכן היועץ המשפטי

העיקרי, אחרי

"וכן היועץ

אחרילחוק

העיקרי,18(ד) בסעיף 18(ד) .6

לחוק בסעיף .6

תיקון סעיף 18

מיום(ג)" יבוא "או מיום בסעיף קטן

יבוא "או כאמור

קטן (ג)"

ההודעה

פרסוםבסעיף "מיוםכאמור ההודעהואחריפרסום

"מיוםלכך"

הסמיכוהסמיכו לכך" ואחרי

לממשלה, לפי המאוחר". המאוחר". המשפטילממשלה, לפי

ההודעה ליועץ

המשפטי המצאת

המצאת ההודעה ליועץ

דברי הסבר

שגבה את המס בעבור הרשות. כלומר, בית המשפט לא הרשות גובה את המס דרך גורם אחר אשר מעביר לרשות ידון בבקשה אלא לאחר שחלפו 90 ימים ממועד המצאת את המס, כך למשל במקרה שנדון בעניין סירוגה בנוגע הבקשה לרשות המסים, וניתן להאריך את התקופה מטעמים לגביית מע"מ. במקרה זה בהתאם לפסק דין סירוגה, הנזכר שיירשמו. בתקופה זו רשות המסים תבחן את הבקשה בדברי ההסבר לסעיף 3 המוצע בסעיף ,2 לא יעמדו בפועל לאישור התובענה הייצוגית ותחליט אם יש מקום להצטרף לרשות המסים ההגנות הקבועות לרשות בחוק תובענות להליך. במקרה שבו רשות המסים תודיע כי על הנתבע ייצוגיות, אף על פי שאם התובענה הייתה מוגשת ישירות לחדול מהגביה, התביעה נגד רשות המסים לא תאושר. נגד רשות המסים, היו עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק נוסף על כך, אם הוכח לבית המשפט כי הנתבע שגבה את זה. בית המשפט העליון נימק זאת בכך שההגנות של הרשות המס בעבור הרשות חדל מהגבייה בהתאם להודעת רשות הן דיוניות באופיין ועל כן אין בהן כדי לגרוע מזכותם של המסים בתוך 90 ימים ממועד הודעת רשות המסים (או גופים פרטיים לחזור אל הרשות בתביעת השתתפות או מועד מאוחר יותר אם בית המשפט האריך את התקופה שיפוי בגין הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי, אם יש מטעמים שיירשמו), בית המשפט לא יאשר את התביעה בידם עילה לכך, שכן הם אינם נהנים מהגנות המדינה גם נגד הנתבע. ומשכך עלולים להיתבע בגין הגבייה העודפת שנעשתה כמו כן, אם הצטרפה רשות המסים להליך והנתבע לא לתקופה ארוכה מ–24 חודשים.

חדל מלגבות במועד החדילה, יחולו הוראות סעיף 21 לחוק במקרים מעין אלה של גביית מסים עקיפים, התביעה שעניינן הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית נגד רשות, היא במהותה תביעת השבה נגד הרשות עצמה, שכן המס גם על הנתבע בשינויים המחויבים. הועבר לקופת הרשות ולא נשאר בידי הגורם הפרטי, כמו כאמור, במקרים שבהם החליטה רשות המסים במקרה של ניכוי במקור. לכן, מוצע להחיל את ההגנות על להצטרף כצד להליך, מהות ההליך היא תביעה נגד רשות המסים גם במקרה שבו הרשות אינה הנתבעת הישירה רשות המסים, ועל כן מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה ולקבוע כי בכל מקרה שבו מוגשת תובענה ייצוגית שעניינה על העברת התביעה לבית המשפט לעניינים מינהליים השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שרשות המסים כמתחייב מסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. ממונה על גבייתו והתקיימו לגביו ההוראות האמורות, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים, והרשות סעיף 6 סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו בקשה תהיה רשאית להצטרף כצד להליך, ואז יחולו על רשות לאישור הסדר פשרה, קובע בסעיף קטן (ד), בין המסים ההגנות השמורות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות.

השאר, כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית ההגנות יחולו הן על רשות המסים והן על הגורם הפרטי המשפט התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שלגביו

287 - הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

בסעיף 21 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: .7 תיקון סעיף 21

"(ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תביעת השבה כמפורט

בפרטים ,15 16 ו־17 לתוספת השנייה."

בסעיף 27 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ו) - בטל. .8 תיקון סעיף 27

בסעיף 30(2) לחוק העיקרי, במקום "להוסיף על התוספת השנייה" יבוא "לשנות את .9 תיקון סעיף 30 התוספת השנייה".

בתוספת השנייה לחוק העיקרי - .10 תיקון התוספת

השנייה

בפרט ,11 הסיפה החל במילים "וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל" - תימחק; (א)

דברי הסבר

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, דיני עבודה, דיני הוגשה בקשה לאישור וכן להמלצה המוסכמת בעניין גמול תחרות ועוד). על כן מוצע לבטל את סעיף קטן (ו) של סעיף ושכר טרחה שהוגשה לפי סעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות 27 לחוק תובענות ייצוגיות כך שהקרן למימון תובענות ייצוגיות. במטרה לייעל את תהליך ההגשה של התנגדויות ייצוגיות תמשיך לפעול בלא הגבלת זמן. כאמור בידי היועץ המשפטי לממשלה, מוצע לתקן את סעיף 18(ד) ולקבוע כי התנגדות כאמור יכול שתוגש גם וזה נוסחו של סעיף 27(ו) לחוק שמוצע לבטלו:

בידי מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. כמו כן

"(ו) (1) הקרן תפעל במשך תקופה של שבע שנים מיום מוצע לקבוע שתקופת 45 הימים להגשת התנגדות תיספר פרסומו של חוק זה; ואולם רשאי השר, בצו, להאריך את החל מהיום שבו התקבלה אצל היועץ המשפטי לממשלה התקופה האמורה בתקופה נוספת (בסעיף זה - תקופת הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק הארכה); הוארכה התקופה כאמור, יחולו בתקופת ההארכה תובענות ייצוגיות בצירוף המסמכים כאמור בסעיף 18(ג) הוראות סעיף זה, ואולם תחולת הוראות סעיף קטן (ד) או מיום פרסום ההודעה כאמור לציבור בהתאם להוראות באותה תקופה טעונה הסכמת שר האוצר, ואם לא נתן אותו סעיף, לפי המועד המאוחר שבהם.

שר האוצר את הסכמתו כאמור, יועבר הענין להכרעת סעיף 8 סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו הקרן הממשלה. למימון תובענות ייצוגיות, מסדיר את הקמתה

(2) הסתיימה תקופת פעולתה של הקרן, בהתאם ופעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות (להלן - להוראות פסקה (1), ונותרה יתרת כספים בקופת הקרן הקרן), שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות אשר לא נוצלה עד תום התקופה כאמור, תמשיך הקרן, על לאישור תובענות ייצוגיות ותובענות ייצוגיות אשר יש אף הוראות הפסקה האמורה, לפעול לגבי אותם כספים חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן.

בהתאם לתפקידה כמפורט בסעיף קטן (א), עד לניצול יתרת סעיף קטן (ו) של סעיף 27 קובע כי הקרן תפעל במשך הכספים כאמור, וזאת בכפוף לכל דין." תקופה של שבע שנים מיום פרסומו של החוק, ואולם סעיף 9 מוצע לתקן את סעיף 30(2) לחוק תובענות רשאי שר המשפטים, בצו, להאריך את התקופה האמורה, ייצוגיות ולקבוע בו כי שר המשפטים רשאי בתקופה נוספת.

לשנות את התוספת השנייה, כלומר גם לגרוע ממנה או בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, לשנותה ולא רק להוסיף עליה, וזאת באישור ועדת החוקה התשס"ו-2006 (ראו הצ"ח הממשלה ,234 עמ' 280), צוין כי חוק ומשפט של הכנסת ולאחר התייעצות עם שר האוצר. בשל החדשנות שבהקמת הקרן, מוצע להגביל את תקופת התיקון המוצע יאפשר גמישות רבה יותר בשינוי עילות קיומה ל־7 שנים ובמהלך התקופה תיבחן עבודתה של הקרן התביעה שבהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית. ויעילותה במימוש מטרותיה.

סעיף 10 בפרט 15 לתוספת השנייה מוצע לייחד את תקופת פעילותה של הקרן הוארכה כמה פעמים האפשרות להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות לאורך השנים, בצווים של שרי המשפטים (ר' ק"ת התשע"ג, מקרקעי ישראל, לפי משמעותה בחוק רשות מקרקעי עמ' 892; התשע"ד, עמ' 1560; התשע"ז, עמ' 829; התשע"ח, ישראל, התש"ך-,1960 להשבת סכומים שנגבו שלא כדין. עמ' ,1081 התשע"ט, עמ' 2991), ובהתאם להארכה האחרונה אפשרות זאת קיימת כיום בסיפה של פרט .11 מיום כ"א באלול התש"ף (10 בספטמבר 2020) (ראו ק"ת נוסף על כך, מוצע בפרט 16 לתוספת השנייה לקבוע התש"ף, עמ' 2686) הקרן צפויה לפעול עד יום י"א באדר ב' פרט ייחודי להגשת תביעה נגד תאגיד מים וביוב ומועצה התשפ"ב (14 במרס 2022).

מקומית, להשבת סכומים שגבו שלא כדין, במסגרת בתקופת פעילותה של הקרן, תרמה הקרן לעידוד פעילותם למתן שירותי מים וביוב כהגדרתם בחוק תאגידי תובענות ייצוגיות ראויות בעלות חשיבות ציבורית מים וביוב; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. וחברתית, בתחומים מגוונים (צרכנות, איכות הסביבה,

- הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה 288

יבוא: אחרי פרט 14 יבוא:

אחרי פרט 14(ב) (ב)

רשות מקרקעי ישראל,ישראל,

מקרקעיבחוק

כמשמעותה

ישראל,רשות

כמשמעותה בחוק

רשות מקרקעיישראל,

תביעה נגד

רשות מקרקעי

".15 תביעה נגד ".15

במסגרת פעילותה לפי אותו

כדיןלפי אותו

פעילותה

שגבתה שלא

סכומיםבמסגרת

שלא כדין

להשבת התש"ך-1960,6

שגבתה התש"ך-1960,6 להשבת סכומים

תוגש לפי פרט זה בלבד;

בלבד;

כאמור

פרט זהתביעה

תוגש לפי

כאמורחובה;

תשלום תביעה

חובה; בגדר

אם אינם תשלום

חוק, אף

חוק, אף אם אינם בגדר

להשבת סכומים שגבו מקומית,שגבו

מועצהסכומים

מקומית,אולהשבת

מים וביוב

מועצה

תאגידנגדאו וביוב

תביעה

תאגיד מים

.16 תביעה נגד .16

וביוב כהגדרתם בחוקמיםבחוק

כהגדרתם

וביוב שירותי

מים למתן

פעילותם

שירותיבמסגרת

פעילותם למתן

שלא כדין, במסגרתשלא כדין,

תוגש לפי פרט זה בלבד;

כאמורבלבד;

תביעהפרט זה

תוגש לפי

וביוב;

כאמור

תאגידי מים

תאגידי מים וביוב; תביעה

בפרט זה - בפרט זה -

וביוב, התשס"א-20017;

התשס"א-20017;

וביוב, תאגידי מים

מים- חוק

וביוב"

תאגידי

תאגידי מים

וביוב" - חוק

"חוק תאגידי מים "חוק

מקומית" - כל אחת מאלה:

אחת מאלה:

"מועצה

"מועצה מקומית" - כל

סעיף 151 לחוק תאגידי

תאגידי

לחוקלפי

לגביה צו

סעיף 151

שלא חל

צו לפי

אזורית

לגביה מועצה

(1) מועצה אזורית(1)שלא חל

מועצה מלאה של מועצה שלבבעלות המצויה

חברה מלאהבבעלות

המצויה זה

וביוב, ובכלל

מיםחברהמים וביוב, ובכלל זה

אזורית כאמור; אזורית כאמור;

לפקודתבסעיף 2א לפקודת

כמשמעותהבסעיף 2א

תעשייתית

כמשמעותה

תעשייתיתמקומית

מקומית מועצה

(2) (2) מועצה

המקומיות [נוסח חדש];המועצותחדש];

המועצות המקומיות [נוסח

עוד מים וביוב, וכל עוד

תאגידי

בחוק וכל

כמשמעותהוביוב,

חברהתאגידי מים

- בחוק כמשמעותה

חברהמים וביוב"

"תאגיד "תאגיד מים וביוב" -

בשליטת רשות מקומית; מקומית;

החברה

החברה בשליטת רשות

התשנ"ד- ממלכתי, התשנ"ד-

ביטוח בריאות

ממלכתי,

בריאותבחוק

כהגדרתה

ביטוח

חולים

בחוקקופת

כהגדרתה

תביעה נגדקופת חולים

תביעה נגד .17 .17

פעילותה לפי סעיפים סעיפים

במסגרת

כדין לפי

פעילותה

במסגרת שלא

סכומים שגבתה

שלא כדין להשבת 8

סכומים1 ,שגבתה

994 1994,8 להשבת

התשנ"ד-1994; תביעה כאמור

תביעה כאמור ממלכתי,

התשנ"ד-1994;

ביטוח בריאות

ממלכתי, בריאותלחוק

7א, או 8

ביטוח,7 7א, או 8 לחוק ,7

תוגש." לפי פרט זה בלבד."תוגש לפי פרט זה בלבד

דברי הסבר

בהתאם לתיקון המוצע, מועצה אזורית ומועצה מקומית במסגרת פרט זה מוצע להוסיף הגדרה לתאגיד מים תעשייתית אשר חל לגביה צו לפי סעיף 151 המחייב אותה וביוב וכן למועצה מקומית לצורך פרט זה. כך, מוצע להגדיר להתאגד, ולא עשתה כן, כמו גם רשות מקומית שלא תאגיד מים וביוב כחברה לפי משמעותה בחוק תאגידי התאגדה, לא יזכו להגנות לפי התיקון המוצע. המים וכל עוד החברה נמצאת בשליטת רשות מקומית.

כמו כן מוצע, בסעיף ,3 להחיל את הוראת סעיף 5(ב) כמו כן מוצע להגדיר כמועצה מקומית, מועצה אזורית

(2) לחוק, גם בנוגע לרשות מקרקעי ישראל כהגדרתה בפרט כהגדרתה בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), 15 וכן בנוגע לתאגיד מים וביוב ומועצה מקומית כהגדרתם התשי"ח-,1958 ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של בפרט .16 מועצה אזורית כהגדרתה בכללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע"ח-,2017 עוד מוצע להוסיף פרט נוסף לתוספת השנייה שעניינו ובלבד שלא חל לגבי המועצה האזורית צו לפי סעיף 151 הגשת תביעות השבה נגד קופת חולים לפי הגדרתה בחוק לחוק תאגידי המים, המחייב אותן להתאגד והן לא עשו כן.

ביטוח בריאות ממלכתי, קרי תאגיד שהוכר לפי סעיפים 24 הוראה זו מוצעת עקב הוראות חוק תאגידי המים המגביל ו–25 שבחוק, וזאת במסגרת פעילותה לפי סל השירותים. את תחולתו על מועצות אזוריות בסעיף 151 לחוק וקובע כי הוספת פרטים אלה מוצעת יחד עם ההצעה להעניק השרים רשאים בצו, על פי הצעת מועצת הרשות ובאישור לגופים שנוספו את ההגנות כאמור בסעיפים 9(ד) ו–21(ב) ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות המוצעים בסעיפים 4 ו־,7 בהתאמה. אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך. עוד מוצע להגדיר כמועצה מקומית גם מועצה מקומית תעשייתית. כלומר, ס"ח התש"ך, עמ' .57 6

ס"ח התשס"א, עמ' .454 7

ס"ח התשנ"ד, עמ' .156 8

289 - הלשממה קוח תועצהועצה1 - הלשממה קוח תועצהקוח תועצה

סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-7014 ISSN המחיר 4.86 שקלים חדשים