חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023

מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).

י"ח באייר התשפ"ג

9 במאי 2023

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ג-2022;

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג-2022

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (להלן – החוק או חוק פסיקת ריבית והצמדה), מסדיר את מנגנוני הריבית וההצמדה שחלים על סכומים שנפסקו בהחלטות של רשויות שיפוטיות.

הצעות החוק הממשלתיות המונחות בפני הוועדה, מבקשות לערוך שינויים מקיפים במנגנוני חישוב הריבית ו ההצמדה שלפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. מטרת השינויים המוצעים היא לעצב מנגנוני ריבית והצמדה שיתאימו בצורה טובה יותר לתכליות הכלכליות והחברתיות העומדות בבסיסם, ולמאפיינים הנוכחיים של המשק הישראלי. במקביל, מוצע לערוך התאמות נרחבות בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ותיקונים עקיפים בחוקים רבים נוספים שמאמצים את המנגנונים שבחוק.

הצעות החוק מבוססות על המלצות ועדה ממשלתית בין-משרדית לבחינת מנגנוני הריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (להלן – הוועדה הבין-משרדית) אשר הוגשו באוקטובר .2021 במסמך זה יובא רקע כללי תמציתי ונושאים מוצעים לדיון בנוגע להצעות החוק. בהמשך, לקראת דיוני הוועדה בסעיפי ההצעות, יופץ לחברי הוועדה מסמך הכנה נפרד שיתייחס לסוגיות הנקודתיות המתעוררות ביחס לפרטי ההסדרים המוצעים.

חוק פסיקת ריבית והצמדה

(1) היקף תחולת החוק

בשנת 1961 חוקק חוק פסיקת ריבית והצמדה, שהסמיך את בית המשפט לפסוק ריבית על סכום כסף שהוא פוסק לטובת בעל דין. עם השנים, התרחבה תחולת החוק, וכיום חלים מנגנוני הריבית וההצמדה שבו על פסקי דין של רשות שיפוטית; על תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל, בגין תביעה על סכום קצוב או שטר; על תשלומים שונים שנקבעו בלמעלה מ-150 דברי חקיקה, שמאמצים את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; ועל התקשרויות חוזיות שאימצו באופן וולונטרי את המנגנונים שבחוק, בתוך המגזר הפרטי או בין המגזר הפרטי למגזרים אחרים.

(2) ההסדרים המרכזיים בחוק הקיים

כרקע להבנת המלצות הוועדה הבין-משרדית והתיקונים שבהצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה, להלן סקירה תמציתית של עיקרי הוראות החוק בנוסחו כיום:

הצמדה וריבית הבסיס: לפי החוק הקיים, רשות שיפוטית שפוסקת לבעל דין סכום כסף (לרבות אם היא פוסקת לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין), רשאית לקבוע שיתווספו על הסכום אחד מאלה:

א. הפרשי הצמדה – הצמדה של סכום הכסף למדד המחירים לצרכן (להלן – המדד), שמטרתה לשמור על ערך הכסף;

ב. ריבית שקלית – הוספה של ריבית על סכום הכסף, שמטרתה לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו 1

כתוצאה מהעיכוב בתשלום (ריבית זו מגלמת בתוכה רכיב שאמור לשקף את עליית המדד);

ג. הפרשי הצמדה וריבית – הפרשי הצמדה של סכום הכסף למדד כנ"ל, והוספת ריבית צמודה על סכום הכסף המוצמד למדד במטרה לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו (יוער, כי בשל הוספת הפרשי ההצמדה, הריבית הצמודה נמוכה יותר מהריבית השקלית, כי היא אינה זקוקה לרכיב נוסף שישקף את עליית המדד).

הריבית השקלית והריבית הצמודה (שמהווה, כאמור, רכיב בחלופה של "הפרשי הצמדה וריבית") מכונות גם "ריבית הבסיס".

ריבית פיגורים: הוספה של ריבית על סכום הכסף, שמטרתה איננה פיצוי הנושה כמו בריבית הבסיס, אלא לשמש כמעין סנקציה שמטרתה תימרוץ החייב לשלם את חובו בהקדם. בשל תכליתן השונה, ריבית הבסיס וריבית הפיגורים חלות בשתי תקופות זמן שונות:

א. מיום הגשת התביעה ועד למועד שבו החייב אמור לשלם את הכסף (להלן – מועד הפירעון)

– חובת התשלום נתונה במחלוקת בין הצדדים ומתבררת בהליך משפטי, ולכן חלה ריבית הבסיס שמטרתה לפצות את הנושה על נזקו;

ב. ממועד הפירעון ועד לתשלום החוב בפועל – החוב חלוט ואדם מחויב לשלמו, ולכן חלה ריבית הפיגורים שמטרתה לתמרץ את החייב לשלם.

ריבית דריבית: החוק היום קובע כי בדומה לקרן החוב, הנושה זכאי לקבל ריבית גם על תשלומי ריבית הבסיס המשולמים באיחור וגם על ריבית הפיגורים. לפי המנגנון שנקבע לעניין זה, הריבית מצורפת באופן שנתי אל הקרן, ולכן בשנה שלאחר מכן הריבית מחושבת ביחס לקרן החוב העדכנית, הכוללת גם את הריביות שהתווספו.

ריבית מטבע חוץ: החוק קובע מנגנון לקביעת ריבית על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ.

מנגנון קביעת שיעור הריבית: שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מוסמך לקבוע את שיעורי הריביות בתקנות. מכוח סמכותו זו קבע שר האוצר, בשנת ,2003 תקנות שקבעו נוסחאות חישוב של סוגי הריביות השונות שנקבעו בחוק, שמבוססות על מדדים כלכליים שונים כמו תשואות אג"ח וכו', ומאז נוסחאות אלה לא שונו.

נכון לתחילת אפריל ,2023 שיעורי הריביות שנקבעו לפי החוק הם אלה: ריבית צמודה – %2.05; ריבית שקלית – %6.56; ריבית מטבע חוץ – %6.1591; ריבית פיגורים – %.8.55

(3) השינויים ההיסטוריים המרכזיים בחוק במהלך השנים

ההסדרים שבחוק הקיים שנסקרו לעיל לא תמיד היו כפי שהם כיום. בשל השינויים הכלכליים והמשפטיים שחלו במדינה במהלך השנים, נערכו מספר שינויים בחוק כדי לעדכן ולהתאים את ההסדרים שבו למציאות המשתנה. התיקונים העיקריים שנערכו בחוק במהלך השנים, שהובילו לקיומם של ההסדרים בחוק שנסקרו לעיל, הם אלה:

1

א. הוספת הפרשי הצמדה – בעבר, נהגה בישראל גישה שלפיה ערכו של תשלום נותר קבוע על פני הזמן, ללא קשר לשינויי המחירים במשק (גישה "נומינליסטית"). לתשלום ניתן היה להוסיף ריבית

1 הסקירה אודות השינויים ההיסטוריים המרכזיים בחוק, מבוססת, בעיקרה, על דו"ח הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה (אוקטובר 2021).

2

בלבד (שבמועד חקיקת החוק בשנת ,1961 עמדה על %11) כפיצוי בעד דמי השימוש בכסף ובעד עליית המדד. העלייה באינפלציה בסוף שנות השבעים, הביאה לשחיקה חזקה של ערך הכסף ולאימוץ גישה שמצדדת בהצמדת החוב למדד במטרה לשמר את הערך הריאלי של הכסף (גישה "ולוריסטית"). גישה זו אומצה בתיקון לחוק (משנת 1979), שאיפשר לרשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה, בנוסף או כחלופה לפסיקת הריבית.

ב. הולדת ריבית הפיגורים – בסוף שנות השמונים נוצר לראשונה מנגנון של "ריבית פיגורים", שתכליתו לתמרץ את החייב לשלם את חובו. מדובר בריבית שהיא עיצומית באופייה, מעין סנקציה שמטרתה זירוז החייב לשלם את חובו. בשים לב לתכלית זו, ריבית הפיגורים נקבעה כתשלום נוסף על הריבית הרגילה, והיא חלה לאחר שמועד הפירעון חלף. שינוי זה עוגן בתחילה בחוק ההוצאה לפועל (בתיקון משנת 1989), ורק לאחר מכן (בתיקון משנת 2001), אומץ לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

ג. מנגנון ריבית דריבית – בראשית שנות האלפיים (בתיקון משנת 2001), נקבעה הוראה שמחייבת הוספת ריבית דריבית בעד ריבית הבסיס וריבית הפיגורים, וזאת תחת האיסור על הוספת ריבית דריבית שהיה קיים עד אז. זאת, מתוך תפיסה שהפיצוי לנושה צריך לשקף את משך הזמן שחלף עד למועד התשלום. לכן, כפי שעיכוב קרן החוב גורם נזק לנושה בהיעדר יכולת לעשות שימוש בכסף, גם עיכוב תשלומי הריבית המגיעים לו גורמים לנושה נזק דומה, ועל כך הוא זכאי לפיצוי. מטבע הדברים, שינוי זה הגדיל את שיעור הריבית שנדרשו לשלם חייבים שלא שילמו עד למועד הפירעון.

ד. הסמכת שר האוצר לקבוע בתקנות את שיעורי הריבית – במטרה לאפשר גמישות רבה יותר בעדכון שיעורי הריביות, ונוכח השינוי התדיר של תנאי השוק והצורך לשמור על עדכניות הריבית, תוקן החוק (בשנת 2001) ונקבע בו כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה מוסמך לקבוע את שיעורי הריביות בתקנות (בפועל, כפי שתואר לעיל, נעשה שימוש בסמכות זו בשנת 2003 ומאז לא עודכנו התקנות). זאת, תחת המנגנון של קביעת שיעור הריבית בחוק, כפי שהיה נהוג עד אז.

המלצות הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה

הוועדה הבין-משרדית מונתה על ידי שר האוצר ושרת המשפטים בשנת ,2018 במטרה לבחון את מנגנוני חישוב הריבית בחוק, ולוודא, בראי השינויים שחלו במשק, את התאמתם למאפייני המשק.

בנוסף, התבקשה הוועדה להמליץ על המנגנונים הראויים לחישוב הריבית שבחוק ובתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג–2003 (להלן – התקנות).

הוועדה הגישה את הדו"ח הסופי שלה באוקטובר ,2021 ועל בסיס המלצותיה גובשו הצעות החוק המונחות בפני הוועדה. להלן עיקרי המלצות הוועדה:

(1) ריבית הבסיס

▪ קביעת ריבית ברירת מחדל: הוועדה המליצה לשמר הן את הריבית הצמודה והן את הריבית השקלית שבחוק כחלופות לחישוב ריבית הבסיס. בנוסף, לצורך הגברת הוודאות והפשטות ביישום החוק, הציעה הוועדה לקבוע, כי במקרים בהם הרשות השיפוטית לא נקבה בסוג הריבית שתחול, תשמש הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל (בשונה מהחוק הקיים שאינו קובע במפורש ברירת מחדל כלשהי). זאת, נוכח העובדה שהריבית השקלית היא הריבית המקובלת שעל בסיסה ניתן מרבית האשראי לציבור, ושעקב מצב האינפלציה בתקופה שבה 3

נכתב הדו"ח פחת השימוש בשיטת ההצמדה למדד.

▪ שינוי המנגנון לקביעת ריבית הבסיס: מטרת הריבית היא לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו בעקבות העיכוב בתשלום, ולהעמיד אותו במצב שבו היה אלמלא העיכוב. הוועדה סברה שמנגנון חישוב הריבית הקיים (בתקנות) שמתמקד באובדן תשואה של הנושה, אינו משקף באופן מיטבי את הפיצוי המגיע לנושה, ולכן המליצה הוועדה לקבוע מנגנון שישקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חסרון הכיס שנגרם לו ועל עלויות גיוס ההון החלופי שלו, תוך הצעת מנגנון מיצוע שיתאים לסוגי נושים שונים.

(2) ריבית פיגורים

כאמור, מטרתה של ריבית פיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם את חובו. כדי להשיג מטרה זו הוועדה סברה שעל ריבית הפיגורים להיות גבוהה דיה כדי שהחייב יחוש בהכבדה משמעותית ולכן ימהר לפרוע את חובו, אך לא בשיעור גבוה מידי שיביא לתפיחת החוב לממדים שהחייב אינו מסוגל לשלם. נוכח האמור, המלצות הוועדה לעניין זה היו אלה:

▪ הפרדת המנגנון ושינוי מינוחי: כדי לשקף את העובדה שמטרתה של ריבית הפיגורים היא לתמרץ את החייב (ולא לפצות את הנושה), המליצה הוועדה להפריד בין ריבית הבסיס לבין התשלום בגין הפיגור ולהפסיק את השימוש במונח "ריבית פיגורים". במקום זאת, הציעה הוועדה לעשות שימוש במונח "דמי פיגורים".

▪ אופן חישוב שיעור דמי הפיגורים: על פי התקנות, דמי הפיגורים כיום הם בשיעור קבוע של %6.5 המתווספים לריבית הצמודה, ללא קשר לשיעורה של הריבית הצמודה. הוועדה סברה שמדובר במנגנון שאינו מאפשר שמירה על רלוונטיות מול שינויים בשיעורי ריבית הבסיס, דבר שעלול להוביל לכך שתוספת הפיגורים תאבד את זיקתה לסביבת הריבית ותהפוך חסם לתשלום חובות. לכן, הוועדה המליצה לשנות את אופן החישוב של דמי פיגורים, ולייצר מנגנון דינמי בעל זיקה לריבית הבסיס שייתכתב עם השינויים הכלכליים שיחולו במשק. לעניין זה, הוצגו בדו"ח שתי חלופות אפשריות לאופן חישוב דמי הפיגורים.

▪ אופן התווספות דמי הפיגורים: לאור המאפיין התמריצי של דמי הפיגורים, הוועדה סברה שהטלת תשלום חד פעמי אחת לרבעון, תהיה יעילה יותר מהתווספות יומיומית של דמי הפיגורים לחוב, כפי שנעשה כיום. זאת, בשל העובדה שעלות האיחור בתשלום תהיה מוחשית יותר עבור החייב, ולכן קיים סיכוי רב יותר שיפעל לפרוע את חובו לפני המועד שבו מוטל עליו התשלום הנוסף.

▪ אי החלת מנגנון הריבית דריבית על דמי הפיגורים: כאמור, דמי הפיגורים לא נועדו לפצות את הנושה על הנזק הכלכלי שנגרם לו ולשקף את חלוף הזמן אלא לתמרץ את החייב לשלם.

לפיכך, סברה הוועדה כי הרציונאל העומד ביסוד מנגנון הריבית דריבית אינו חל במקרה של דמי הפיגורים, ולכן המליצה לקבוע כי מנגנון הריבית דריבית שבחוק לא יחול על דמי הפיגורים אלא על ריבית הבסיס בלבד, ואילו דמי הפיגורים ייצברו באופן נפרד.

(3) ריבית מטבע חוץ

ריבית זו נועדה במקור לתת מענה למקרים שבהם התשלומים הנגבים הם במטבע חוץ. הוועדה המליצה לבטלה מכיוון שראתה שבפועל לא נעשה שימוש בריבית זו, ומאחר שריבית זו מבוססת על ריבית הלייבור שיצאה משימוש בסוף שנת .2021 4

התיקון המוצע

הצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה מבקשת לערוך תיקונים מקיפים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תיקוני התאמה בחוק ההוצאה לפועל, ולמעלה מ-100 תיקונים עקיפים בחוקים שמאמצים את המנגנונים שבחוק פסיקת ריבית והצמדה. יודגש כי מרבית התיקונים המוצעים בחוק משקפים את המלצות הוועדה, שתוארו לעיל. על כן, להלן סקירה תמציתית בלבד של התיקונים המוצעים:

(1) תיקונים לחוק פסיקת ריבית והצמדה

סמכויות הרשות השיפוטית – מוצע להרחיב את האפשרויות העומדות כיום בפני רשות שיפוטית, ולהסמיך אותה לפסוק על הסכום הפסוק ועל הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, ריבית שקלית, ריבית צמודה והפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה בלבד או "ריבית בשיעור אחר" (חלופה שאינה קיימת כיום).

הסדרי ברירת מחדל באשר לסוג הריבית ולתקופת הריבית – כדי להימנע מחוסר ודאות ומחלוקות בין הצדדים, מוצע לקבוע הסדרי ברירת מחדל, ולפיהם: אם הרשות השיפוטית פסקה "ריבית" אך לא פירשה איזו ריבית וממתי היא חלה – תחול ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד למועד הפירעון. מנגד, אם הרשות השיפוטית פסקה "ריבית והפרשי הצמדה" אך לא פירשה איזו ריבית וממתי היא חלה – תחול ריבית צמודה והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד הפירעון.

יודגש, כי במקרה שהרשות השיפוטית פירשה באיזו ריבית מדובר – תחול הריבית שקבעה הרשות השיפוטית ממועד הגשת התביעה ועד למועד הפירעון (אלא אם כן קבעה אחרת).

אופן חישוב ריבית הבסיס ומועד צירופה לקרן העדכנית – שיעורי הריבית שנקבעים בתקנות הם שנתיים ואילו הוספת הריבית לחוב מבוצעת באופן יומי, ועל כן מוצע לקבוע את אופן חישוב הריבית היומית (חלוקת הריבית השנתית ב-365). עוד מוצע לקבוע, כי סך הריביות היומיות הנצברות יצורפו להיות חלק מהקרן העדכנית אחת ל-12 חודשים.

הסדר מנגנון "דמי פיגורים" – לפי המוצע, ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל יתווספו לסכום כסף שיש לשלמו "דמי פיגורים", במקביל להמשך תשלום ריבית שקלית על הסכום. בשונה מהצב הקיים, הוספת דמי הפיגורים על הסכום תיעשה פעם בשלושה חודשים (ולא באופן יומיומי), והם ייצברו בנפרד ולא יצורפו לקרן העדכנית, כך שלא יחול על דמי הפיגורים מגנון הריבית דריבית.

ריבית מטבע חוץ – מוצע לבטל את ריבית מטבע חוץ הקיימת כיום בחוק. בנוסף, מוצע להוסיף הסדר הנוגע למועדי ההמרה לשקלים חדשים של סכומים שנפסקו על ידי רשות שיפוטית במטבע חוץ.

אופן חישוב הריביות ודמי הפיגורים – הצעת החוק אינה כוללת הסדרים לעניין אופן חישוב הריבית השקלית, הריבית הצמודה או דמי הפיגורים, והללו ייעשו, בדומה למצב הקיים, במסגרת תקנות שיובאו על ידי שר האוצר, לאחר היוועצות בשר המשפטים ובנגיד בנק ישראל, לאישור ועדת הכספים.

(2) תיקונים לחוק ההוצאה לפועל

מוצע לערוך תיקונים שיתאימו את ההסדרים הרלוונטיים שבחוק ההוצאה לפועל לשינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. בכלל זה, מוצעים התיקונים הבאים:

התאמת מונחים – מוצע להחליף את השימוש במונח "הפרשי הצמדה וריבית" שבחוק ההוצאה לפועל, למונחים המוצעים של "ריבית שקלית" ו"דמי פיגורים" (במקרים שבהם הדבר רלוונטי).

5

תשלומי אגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין – מוצע לקבוע מועדים אחידים לצירוף הריבית לחוב ולהתווספות דמי הפיגורים על החוב ביחס לאגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

חייב משלם – מוצע להתאים את ההסדר של "חייב משלם" לפי הוראה לתשלום בשיעורים, לשינויים המוצעים בהצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה, ובכלל זה לקבוע כי חייב שעומד בהסדרי התשלומים שנקבעו לו – לא יתווספו דמי פיגורים לחוב שלו.

ריבית בשטרות ובתביעה על סכום קצוב – מוצע להתאים את מנגנוני הריבית החלים בתביעה על סכום קצוב ובשטרות שבסעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל, לשינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, ובכלל זה: החלת ריבית שקלית במקום הפרשי הצמדה וריבית; החלת הריבית השקלית עד למועד התשלום בפועל ולא עד תום המועד להגשת התנגדות; החלפת ריבית הפיגורים בדמי פיגורים שיחלו להתווסף בתום המועד להגשת התנגדות; החלת ההסדרים גם על הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

סמכות להפחתת ריביות – בהמשך לסמכות הקיימת כיום לרשם בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, מוצע להסמיך את הרשם להפחית את מלוא רכיב הפיגורים בתיק ללא צורך בטעמים מיוחדים (בשונה מסמכותו להפחית מריבית הבסיס שהיא טעונה קיומם של טעמים מיוחדים).

(3) תיקונים עקיפים

נוכח השינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, מוצע לתקן שורה של חיקוקים שמפנים לחוק האמור ומאמצים את מנגנוני הריבית וההצמדה הקבועים בו, במפורש או במשתמע. מרבית התיקונים העקיפים המוצעים הם טכניים בעיקרם, והם נועדו להתאים את ההסדרים שבחיקוקים לתיקונים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. בכלל זה, מוצעים התיקונים הבאים:

▪ קביעת הריבית השקלית כריבית לפיצוי הנושה: מוצע לתקן חיקוקים המחילים חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית או ריבית שנועדו לפצות את הנושה, ולהחליפם בריבית שקלית בלבד.

▪ החלפת הסדר תשלומים בגין פיגור בתשלום בהסדר של ריבית שקלית ודמי פיגורים: מוצע לתקן חיקוקים המחילים כיום ריבית פיגורים או חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית שנועדו גם להניע את החייב לשלם, ולהחליפם בריבית שקלית ודמי פיגורים.

▪ החלפת התייחסויות ל"שיעור ריבית מלא / מקסימאלית" במונח "ריבית שקלית": מוצע לתקן חיקוקים שקובעים "שיעור ריבית מקסימלית" או "שיעור ריבית מלא" ומפנים לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ולהחליף מונחים אלה במונח "ריבית שקלית".

כמו כן, מוצע לערוך תיקונים נוספים בחוקים שונים, כדי להתאימם להסדרים החדשים.

שאלות כלליות לדיון

(1) בחינה מחודשת של ריבית ברירת המחדל לאור התפרצות האינפלציה

החוק הקיים אינו קובע ריבית כלשהי כריבית ברירת מחדל. המלצת הוועדה הבין-משרדית שאומצה בהצעת החוק, לקבוע את הריבית השקלית כריבית ברירת המחדל, התבססה על כך ש"הריבית השקלית היא הריבית המקובלת כיום בעולם ועל בסיסה ניתן מרבית האשראי לציבור. שיטת ההצמדה במשק היתה דומיננטית בעבר, בעתות בהן שיעורי האינפלציה היו גבוהים וערך הכסף נשחק. אולם לאור מצב האינפלציה בשנים האחרונות, פחת השימוש בשיטת ההצמדה למדד המחירים לצרכן או

6

לשער החליפין בתחומים רבים במשק הישראלי".2 מאז נכתבו המלצות אלו חלה במשק הישראלי – בדומה לעולם כולו – עלייה משמעותית של האינפלציה. נוכח השינוי המשמעותי שחל מאז כתיבת ההמלצות, מוצע לוועדה לבחון מחדש את ההחלטה לבחור בריבית השקלית כריבית ברירת המחדל, לאחר קבלת התייחסות כלכלית מהגורמים האמונים על כך בממשלה ובבנק ישראל.

(2) הסדרה חסרה לעניין הפרשי הצמדה

במסגרת התיקון המוצע, נערכים מספר שינויים גם בהוראות שבחוק הנוגעות להפרשי ההצמדה.

ואולם, בשונה מההסדר המקיף שאותו מוצע לקבוע לעניין סוגי הריביות השונות, הצעת החוק חסרה מספר הוראות הנוגעות להפרשי הצמדה. כך, למשל, בעוד שלגבי ריבית הבסיס מוצע לקבוע כי היא תתווסף על קרן החוב באופן יומיומי (סעיף 4א(א) המוצע), ותצורף לקרן החוב העדכנית פעם בשנים עשר חודשים (סעיף 4א(ב) המוצע). לגבי הפרשי הצמדה, החוק המוצע אמנם קובע כי הם יתווספו לקרן החוב ב"מועד העדכון" (סעיף 1), אך לא מבהיר מהו אותו מועד (כל 1 בחודש? אחרי כל פרסום מדד חדש? פעם ברבעון? פעם בשנה?). כמו כן, הצעת החוק מוחקת הוראה שקיימת כיום בחוק וקובעת מתי הפרשי הצמדה וריבית מצורפים לקרן (סעיף 7), אך לעניין הפרשי הצמדה אינה קובעת הוראה אחרת תחתיה שמבהירה מהו המועד שבו מצרפים את הפרשי ההצמדה לקרן החוב העדכנית (פעם בשנה כמו ריבית הבסיס?). בנוסף, ההסדר המוצע אינו כולל התייחסות ברורה למועד שבו תוצמד הריבית הצמודה לשיעור השינוי במדד.

מוצע, אפוא, לוועדה לשקול להוסיף הוראות שישלימו את ההסדרה בכל הנוגע להפרשי הצמדה.

(3) החלה אוטומטית של דמי הפיגורים

ההסדר המוצע אינו משנה את המצב בחוק הקיים, ולפיו דמי הפיגורים מתווספים לקרן החוב באופן אוטומטי. עמדת המיעוט בוועדה מטעם הסיוע המשפטי,3 ביקשה לקבוע כי דמי הפיגורים ייקבעו רק במקום שבו הרשות השיפוטית הורתה על כך, ולא כברירת מחדל אוטומטית. עמדה זו גרסה, כי בהתאם לתכלית העומדת ביסוד דמי הפיגורים (תימרוץ החייב), יש להבחין בין חייבים סרבנים – שלגביה ם עומדת הצדקה לקבוע תמריץ בדמות דמי פיגורים, לבין חייבים עניים – שהשתת דמי פיגורים עליהם היא בבחינת הענשתם על עוניים. עמדה זו לא התקבלה על דעת רוב חברי הוועדה, שסברו כי שיקולים מערכתיים ומעשיים תומכים בתוספת אוטומטית וגורפת של דמי הפיגורים לכלל החובות שלא נפרעו עד מועד הפירעון. כך, סברה דעת הרוב כי אין לדרוש מהרשות השיפוטית לזהות את מערך התמריצים של כל חייב, וכי מדובר בהצעה שאינה ישימה נוכח ההיקף הרב של פסקי הדין והחובות. כמו כן, סברו הרוב שמכיוון שהוועדה מבקשת לעודד שימוש במנגנוני הריבית גם במסגרת התקשרויות פרטיות ודברי חקיקה אחרים, יש חשיבות להגברת הוודאות והפשטות של המנגנונים.

מוצע לוועדה לדון בסוגיה זו, לשקול את עוצמת השיקולים המעשיים אל מול התפיסה העומדת ביסוד דמי הפיגורים, ולבחון האם ניתן להציע פתרונות מעשיים אחרים לקשיים שהועלו. כך, למשל, מוצע לשקול האם יש מקום להבחין בין מערכות שיפוטיות רגילות שלרוב אינן מתעסקות בבחינת היכולת הכלכלית ומערך התמריצים של החייב, לבין מערכת ההוצאה לפועל שאמונה על בחינה מעין זו. חלופה נוספת שניתן לשקול, היא לקבוע תחולה אוטומטית וגורפת של דמי פיגורים, אך בהתחשב בכך שדמי הפיגורים לא נועדו לפצות את הנושה אלא רק לתמרץ את החייב – להקנות לרשות השיפוטית סמכות 2 דו"ח הוועדה, עמ' .31-32 3 דו"ח הוועדה, עמ' .40 7

לפטור מתחולת דמי פיגורים, במקרה שהחייב מראה כי הוא אינו בעל יכולת לשלם. בהקשר זה יש לציין כי בהצעה הממשלתית מוצע להעניק לרשות השיפוטית סמכות להפחית את דמי הפיגורים (בשונה מביטולם).

(4) מועד התווספות הריבית

החוק הקיים קובע מהי "תקופת הריבית", כלומר, התקופה שבמהלכה מתווספת הריבית על סכום החוב, ובכלל זה המועד שבו מתחילה הריבית להתווסף לקרן החוב. הצעת החוק מבקשת לקבוע ברירות מחדל שונות בנוגע לתחילת "תקופת הריבית". כך, לפי המוצע, בהקשרים מסוימים ריבית תחל להתווסף על סכום שפסקה רשות שיפוטית במועד הגשת התביעה, ובהקשרים אחרים – במועד מתן פסק הדין. והכל, אלא אם כן פסקה הרשות השיפוטית מועד אחר.

נדמה כי התכלית הפיצויית של הריבית שמסתכלת על הנזק שנגרם לנושה כתוצאה מאי התשלום במועד, מובילה למסקנה שתחילת תקופת הריבית אמורה להיות דווקא ביום היווצרות העילה, כלומר, בנקודת הזמן שבו החייב צריך היה לשלם לנושה את סכום הכסף ולא שילם. שכן, מיום זה ואילך מתחילה שחיקת ערך הכסף (שעליה ההצמדה מפצה) והנזק שנגרם לנושה (שעליה הריבית מפצה). זוהי ברירת המחדל שנקבעה בפסיקת בתי המשפט,4 וזהו גם ההסדר אותו מוצע לקבוע במסגרת התיקונים לחוק ההוצאה לפועל לעניין ריבית והצמדה על הוצאות ושכ"ט עורך דין. קביעת תחילת "תקופת הריבית" במועד מאוחר יותר ליום היווצרות העילה (בין אם במועד הגשת התביעה ובין אם במועד מתן פסק הדין), יש בה כדי לפגוע בנושה שיידרש לשאת בעלויות שחיקת הכסף והנזק הנגרם מהעיכוב בתשלום. מעבר לשאלת ההצדקה להטלת עלויות אלה על הנושה, מתעורר חשש שפגיעה זו עלולה לתמרץ את הנושה להגיש תביעה מהר ככל הניתן כדי להימנע מהנזק האמור, גם במקרים בהם ניתן היה להימנע מנקיטת הליך. מנגד, יש לתת את הדעת על כך שהקדמת תחילת תקופת הריבית ליום היווצרות העילה אמנם משקפת בצורה מדויקת יותר את הפיצוי לנושה, אך מגדילה את היקף הריביות שהחייב יידרש לשלם.

נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול מהו המועד אותו יש לקבוע כברירת מחדל לתחילת "תקופת הריבית", ומהם האיזונים הראויים בין הנושה והחייב, לעניין זה.

(5) מנגנונים והגדרות שיש לבחון מחדש לאור השינויים המוצעים

הצעות החוק מבקשות לערוך תיקונים מקיפים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, וכן שורה של תיקונים משמעותיים בחוק ההוצאה לפועל ובחוקים רבים נוספים. כדי שההסדרים שבחוקים המוצעים יהיו יהיו קוהרנטיים, נדרשת בחינה מדוקדקת של היחסים שבין התיקונים המוצעים לבין עצמם ובינם לבין חלק מהמנגנונים וההגדרות הקיימים בחוק. כך, למשל, נוכח ההגדרה החדשה של "ריבית צמודה" יש מקום לבחון האם יש חשיבות לסדר שבו מצורפים הפרשי ההצמדה והריבית לחוב (כפי שעולה מההגדרה של "קרן עדכנית"); נוכח ביטול ריבית מטבע חוץ יש מקום לבחון מהי המשמעות של ההסדר המוצע שקובע מועדי המרה שונים לסכום שנפסק במטבע חוץ; נוכח התיקונים המוצעים יש מקום לבחון את הצורך בהגדרות קיימות (למשל, הצורך בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית"), ובהתאמות נוספות (למשל, העדר התייחסות לתשלום בשיעורים בהגדרה "הפרשי הצמדה").

4 בתי המשפט קבעו כי בהעדר נימוק מיוחד תקופת הריבית והפרשי ההצמדה תחל מיום היווצרות עילת התביעה. ראו:

ע"א 3381/17 שאול אשכנזי נ' ציון בן שלמה (2018), סעיף 44 לפסק דינו של השופט מינץ. ראו גם: ע"א 8950/07 עיריית נצרת נ' ג'ריס כרדוש (2010), סעיף 13 לפסק דינו של השופט ריבלין.

8

נייר עמדה בעניין

הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) התשפ"ב-2022

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022

טיוטת תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) (תיקון), התשפ"ג-2023 הרב אורי סדן המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון

א. תקציר

.1 הצעות החוק כוללות הפרדה בין רכיב של ריבית לבין רכיב של דמי פיגורים.

.2 הצעתנו היא לאפשר לחייב לגבות את שני הרכיבים, או אחד מהם לפי בחירתו משיקולים של חמלה על החייב.

ב. עיקרי הצעות החוק

החידוש המרכזי בהצעת החוק המונחת לפתחה של הכנסת נזכר בפתיחה לדברי ההסבר המלווים את הצעת החוק:

פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים – ריבית ודמי פיגורים, בשל התכליות השונות של מנגנון הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב...החלת הריבית השקלית מיועדת לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאיחור בתשלום החוב; הוספת דמי הפיגורים מיועדת להניע את החייב לביצוע התשלום... המונח "דמי פיגורים" נועד לבטא את העובדה כי לא מדובר בריבית שמטרתה פיצוי הנושה על הנזק שנגרם לו, אלא בסכום שמטרתו הנעת החייב לביצוע תשלום החוב.

פיצול זה מתבטא בארבעה שינויים משמעותיים הנוגעים לרכיב השני, דמי הפיגורים, להלן ציטוטים מתוך הצעות החוק:

.1 המועד הראשון להוספת דמי הפיגורים יהיה בחלוף שלושה חודשים ממועד הפירעון.

.2 הוספת דמי הפיגורים לחוב אחת לרבעון, במקום בתדירות יומית... זאת, במטרה לייצר נקודת זמן ברורה שבה על החייב לשלם את החוב בטרם יתווספו עליו דמי הפיגורים ובכך לחזק במידה רבה את התמריץ של החייב לשלם את חובו .3 ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים... אין הצדקה להחיל על דמי הפיגורים מנגנון של "ריבית דריבית" שכן דמי הפיגורים הם רכיב תמריצי והם אינם מפצים על הנזק שנגרם לנושה בשל העיכוב בתשלום ואינם משקפים את חלוף הזמן.

.4 כאשר חייב משלם את חובו בתשלומים בהתאם להוראת התשלומים שניתנה לו לפי חוק ההוצאה לפועל, הרי שאין הצדקה שיתווספו דמי פיגורים על החוב, וזאת מכיוון שהחייב כבר עומד בתשלומים שנקבעו לו.

בנוסף, התקנות המוצעות מבחינות בין אופן חישוב הריבית השקלית ובין האופן בו נקבעים דמי הפיגורים. הריבית השקלית מחושבת לפי הרכבו הסביר של תיק השקעה סולידי המורכב מ-%75 ריבית 1

בנקאית (ממוצעת) ו-%25 תשואה על אג"ח קונצרני בדירוג גבוה. זהו נסיון לקבוע מהו ה"נזק" (ובשפה ההלכתית – מניעת הרווח) שנגרם לנושה עקב העובדה שטרם קיבל את הכסף המגיע לו.

לעומת זאת, בדמי הפיגורים ישנו רכיב קבוע שהוא %2 מעל מחצית גובה הריבית השקלית ובכל מקרה לא יותר מ-%6 לשנה. שיעור ריבית זה (ברף התחתון) אמנם מושפע אמנם ממחירו של הכסף, שכן הוא נמצא ביחס ישר לגובה הריבית השקלית, אך הוא אינו מהווה פיצוי לנושה אלא באופן אקראי בו הריבית השקלית עומדת בדיוק על %.4 אם הריבית השקלית נמוכה משיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו גבוהים מהריבית השקלית, ואם הריבית השקלית גבוהה משיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו נמוכים מהריבית השקלית.

שתי צורות חישוב אלו מבהירות בצורה ברורה כי דמי הפיגורים לא נועדו להוות פיצוי לנושה אלא תמריץ לחייב לשלם את חובו מהר ככל הניתן.

ג. המלצות לשיפור

הן בחוק הקיים והן בהצעת החוק הנוכחית אין התייחסות מפורשת לאפשרות לפיה הזכאי יהיה רשאי להסתפק בגביית הקרן בלבד, מבלי להוסיף לה ריבית והצמדה (לפי החוק הקיים) או ריבית שיקלית ו/או דמי פיגורים (לפי הצעת החוק החדשה).

אנו ממליצים על מתן אפשרות שכזו לזכאי, וזאת על מנת לאפשר לו לבחור להתנהג כלפי בעל במידה מסויימת של חמלה. כאשר מסתבר שבעלי חוב יבחרו לוותר על מלוא זכויותיהם בנסיבות המתאימות, כגון במקרה של חייב קשה-יום, במקרה של הלוואה לבן משפחה, ואף במקרה של הלוואת גמ"ח (גמילות חסד) שניתנה מלכתחילה ללא ריבית.

לגישה של חמלה כלפי החייב ושמירה על כבודו, על אף הדרישה הברורה לתשלום החוב במלואו, ישנם מקורות רבים במשפט העברי.1 נביא לכך מספר דוגמאות:

הגביה מהחייב אינה קבועה אלא היא נעשית תוך התחשבות ביכולותיו הכלכליות, וזאת מבלי לפגוע ביכולתו להמשיך להתפרנס ולעבוד למחייתו, ולהחזרת חובותיו (שו"ע (חו"מ צז, כג).

זאת ועוד התורה איפשרה לנושה ליטול מהחייב משכון על מנת להפעיל עליו לחץ לפרעון חובו, אולם הגבילה אפשרות זו לחפצים שאינם הכרחיים לחייב וזאת מנימוקים של חמלה:

"כִּ י ִּהי א כְ סּותֹו לְבַ דָּ ּה ִּהוא ִּש ְמלָּתֹו ְלעֹרֹו בַ מֶּ ה י ְִּשכָּב וְ הָּ יָּה כִּ י יִּצְ עַ ק ֵאלַי וְ שָּ מַ עְ ִּתי כִּ י חַ ּנּון ָּאנִּי" (שמות כב, כו) "וְ שָּ כַב בְ שַ לְמָּ תֹו ּובֵ רֲ ֶּכ ָּך ּולְָך ִּת ְהיֶּה צְ דָּ ָּקה לִּפְ נֵי ְי ָּי אֱ ֹל ֶּקיָך (דברים כד, יג).

זאת, מתוך הבנה שלחץ גדול מדי על החייב פוגע לא רק באיכות חייו אלא בנפשו ממש: "ל ֹא יַחֲ בֹל ֵרחַ יִּם ו ָָּּרכֶּב כִּ י ֶּנפֶּש הּוא חֹבֵ ל" (דברים כד, ו).

הנושה רשאי כמובן לגבות מהחייב את מלוא חובו אולם אם הוא יודע שאין בידו לפרוע את חובו אסור לו להפעיל על החייב אפילו לחץ פסיכולוגי: ציוויים אלו הובאו להלכה על ידי הרמב"ם הכותב בין השאר:

כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו - עובר בלא תעשה שנאמר "לא תהיה לו כנושה..."

אסור לאדם להראות עצמו לבעל חובו בזמן שיודע שאין לו אפילו לעבור לפניו שלא יפחידו או יכלימו אע"פ שאינו תובעו ואין צריך לומר אם תבעו. 2 המלווה נדרש אפוא על ידי המשפט העברי למידה גדושה של חמלה ולרמה מוסרית גבוהה במערכת יחסיו עם הלווה, וזאת על אף זכותו המלאה לגבות את חובו.

1 ראו פרופ' מנחם אלון, כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ס.

2 רמב"ם מלווה ולווה א, בשולחן ערוך חו"מ, צז

2

אי לכך, מתן האפשרות לנושה לוותר מרצונו על הסכומים המתווספים לקרן, ריבית והצמדה או דמי פיגורים עולה בקנה אחד עם דרישה זו הקוראת לנקוט כלפי החייב ביחס של חמלה. אמנם, תמיד יש אפשרות לזכאי להחזיר לחייב כסף לאחר שגבה אותו. אולם, עצם הגבייה עלולה לגרום לחייב נזק ועוגמת נפש. במיוחד כאשר מדובר על סכומים גדולים שכרוכים כעיקול נכסים, בדגש על דירת המגורים.

לאור האמור אנו מציעים כי ברירת המחדל תישאר אמנם חיוב בריבית ודמי פיגורים בכל מקרה של עיכוב בתשלום, אולם תינתן אפשרות לזכאי לבקש חיוב בריבית או חיוב בדמי הפיגורים בלבד.

לפיכך אנו מציעים לשנות את סעיף 6(א) בחוק ההוצאה לפועל העוסק בתוכן פנייתו של הזכאי ללשכת ההוצאה לפועל לשם תביעת חובו, ובסופו יבואו המילים הבאות:

וכן יציין אם אינו מעוניין בהתווספות ריבית שקלית ו/או דמי פיגורים לסכום שנפסק לזכותו או שנגבה עבורו.

3

סיוון תשפ"ג, מאי 2023

חוות דעת הלכתית בעניין

הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) התשפ"ב-2022

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022

טיוטת תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) (תיקון), התשפ"ג-2023

הרב אורי סדן

המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון

א. מבוא

לבקשת יו"ר וועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ולבקשת המשנה ליועמ"שית, עו"ד מאיר לווין, מוגשת

חוות דעת הלכתית הדנה בשאלה האם הריבית ודמי הפיגורים כפי שמוגדרים בהצעת חוק פסיקת ריבית

והצמדה (תיקון מס' 9) התשפ"ב-2022 אסורים על פי ההלכה באיסור ריבית או שעל פי ההלכה הנושה

רשאי לגבות אותם, ואין בהם איסור ריבית.

בתחום בו עוסק חוק זה קיים פער מושגי משמעותי ביותר בין ההלכה ובין החוק. במקומות רבים

מתייחסת התורה לאיסור ריבית.1 איסור זה חל הן על מקבל הריבית והן על משלם הריבית.2 בתלמוד

ובפוסקים זוכה הריבית להתייחסות חמורה במיוחד.3 ההתחייבות בריבית (האסורה מן התורה) אינה

זוכה להכרה אפילו לא בדיעבד והתחייבות חוזית בה קבעו הצדדים כי יוטל איסור ריבית אינה תקפה על פי ההלכה.4 לעומת זאת על פי המקובל במשק המערבי המודרני, ואשר זכה להכרה חוקית הריבית מהווה חלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית בכלל ומכלל החוזים בפרט. הריבית קובעת למעשה את מחירו של הכסף והיא בעלת השפעה רבה הן ברמת המיקרו, על מגוון מערכות יחסים במשק, ובן ברמת המקרו על שער החליפין, היבוא, היצוא, הצמיחה ועוד.

ברצוננו לטעון כי השינויים המרכזיים הבאים לידי ביטוי בהצעת החוק עולים בקנה אחד עם רוח ההלכה היהודית ומקרבים בין ההלכה ובין החוק. בין היתר הדבר מתבטא בכך שדמי הפיגורים כפי שמוגדרים בהצעת החוק לדעתנו אינם מוגדרים כריבית לפי הגדרתה ההלכתית ולפיכך גבייתם מותרת על פי ההלכה (אף ללא היתר עסקא הלכתי.

1 ראו: שמות כב, כד: " ִאם ֶּכסֶּ ף ַּת ְל ֶּוה ֶּאת עַּ ִמי ֶּאת הֶּ עָ נִי עִ מָ ְך ל ֹא ִת ְהיֶּה לֹו כְ נֹשֶּ ה ל ֹא ְת ִשימּון עָ לָיו נֶּשֶּ ְך"; ויקרא כה, לו–לז: " ַּאל את מֵ אֱ ֹלהֶּ יָך וְ חֵ י ָא ִחיָך עִ מָ ְך: ֶּאת כ ְַּספְ ָך ל ֹא ִת ֵתן לֹו בְ נֶּשֶּ ְך ּובְ מַּ ְרבִ ית ל ֹא ִת ֵתן ָאכְ לֶָּך"; דברים כג, כ– ִת ַּקח מֵ ִאתֹו נֶּשֶּ ְך וְ ַּת ְרבִ ית וְ י ֵָר ָ אכֶּל נֶּשֶּ ְך כָל דָ בָ ר אֲ שֶּ ר ִישָ ְך: ַּלנָכְ ִרי ַּת ִשיְך ּול ְָא ִחיָך ל ֹא ַּת ִשיְך...".

כא: " ל ֹא ַּת ִשיְך ל ְָא ִחיָך נֶּשֶּ ְך ֶּכסֶּ ף נֶּשֶּ ְך ֹ

2 ראו משנה בבא מציעא עה, ע"ב, מבואר כי איסורים חמורים אלו חלים הן על הלווה והן על המלוה: "ואלו עוברין בלא תעשה: המלוה והלוה והערב והעדים, וחכמים אומרים: אף הסופר, עוברים משום לא תתן ומשום אל תקח מאתו, ומשום לא תהיה לו כנושה, ומשום לא תשימון עליו נשך, ומשום ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'".

3 ראו טור יו"ד, קס "וכל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטין וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל".

4 שולחן ערוך חו"מ נב, א. יתר על כן, אם השטר אינו עושה אבחנה ברורה בין הקרן ובין הריבית הוא אינו מחייב אפילו ביחס לקרן, שולחן ערוך, שם.

ב. תמצית הצעת החוק

החידוש המרכזי בהצעת החוק המונחת לפתחה של הכנסת נזכר בפתיחה לדברי ההסבר המלווים את

הצעת החוק:

פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים – ריבית ודמי פיגורים, בשל התכליות השונות של

מנגנון הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב...החלת הריבית השקלית מיועדת לפצות את

הנושה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאיחור בתשלום החוב; הוספת דמי הפיגורים מיועדת להניע

את החייב לביצוע התשלום... המונח "דמי פיגורים" נועד לבטא את העובדה כי לא מדובר בריבית

שמטרתה פיצוי הנושה על הנזק שנגרם לו, אלא בסכום שמטרתו הנעת החייב לביצוע תשלום

החוב.

פיצול זה מתבטא בארבעה שינויים משמעותיים הנוגעים לרכיב השני, דמי הפיגורים, להלן ציטוטים

מתוך הצעות החוק:

.1 המועד הראשון להוספת דמי הפיגורים יהיה בחלוף שלושה חודשים ממועד הפירעון.

.2 הוספת דמי הפיגורים לחוב אחת לרבעון, במקום בתדירות יומית... זאת, במטרה לייצר

נקודת זמן ברורה שבה על החייב לשלם את החוב בטרם יתווספו עליו דמי הפיגורים ובכך

לחזק במידה רבה את התמריץ של החייב לשלם את חובו

.3 ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים... אין הצדקה להחיל על דמי

הפיגורים מנגנון של "ריבית דריבית" שכן דמי הפיגורים הם רכיב תמריצי והם אינם מפצים

על הנזק שנגרם לנושה בשל העיכוב בתשלום ואינם משקפים את חלוף הזמן.

.4 כאשר חייב משלם את חובו בתשלומים בהתאם להוראת התשלומים שניתנה לו לפי חוק

ההוצאה לפועל, הרי שאין הצדקה שיתווספו דמי פיגורים על החוב, וזאת מכיוון שהחייב

כבר עומד בתשלומים שנקבעו לו.

בנוסף, התקנות המוצעות מבחינות בין אופן חישוב הריבית השקלית ובין האופן בו נקבעים דמי

הפיגורים. הריבית השקלית מחושבת לפי הרכבו הסביר של תיק השקעה סולידי המורכב מ %75 ריבית

בנקאית (ממוצעת) ו %25 תשואה על אג"ח קונצרני בדירוג גבוה. זהו נסיון לקבוע מהו ה"נזק" (ובשפה ההלכתית – מניעת הרווח) שנגרם לנושה עקב העובדה שטרם קיבל את הכסף המגיע לו.

לעומת זאת, בדמי הפיגורים ישנו רכיב קבוע שהוא %2 מעל מחצית גובה הריבית השקלית ובכל מקרה

לא יותר מ-%6 לשנה. שיעור ריבית זה (ברף התחתון) אמנם מושפע אמנם ממחירו של הכסף, שכן הוא

נמצא ביחס ישר לגובה הריבית השקלית, אך הוא אינו מהווה פיצוי לנושה אלא באופן אקראי בו הריבית השקלית עומדת בדיוק על %.4 אם הריבית השקלית נמוכה משיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו גבוהים מהריבית השקלית, ואם הריבית השקלית גבוהה משיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו נמוכים מהריבית השקלית.

שתי צורות חישוב אלו מבהירות בצורה ברורה כי דמי הפיגורים לא נועדו להוות פיצוי לנושה אלא תמריץ לחייב לשלם את חובו מהר ככל הניתן מה שמעלה את השאלה האם הם אסורים באיסור ריבית.

ג. ריבית פיגורים בהלכה

.1 קנס חד פעמי על איחור בתשלום

5למרות העובדה שריבית אסורה באיסור חמור, נחלקו הפוסקים בשאלה מה דינה של התחייבות של לווה

לשלם קנס במקרה שלא יפרע את סכום ההלוואה במועד שנקבע. לדעת בעל ספר התרומות הדבר מותר

5 בענין זה ראו בהרחבה הרב פרופ' נחום רקובר (המשנה ליועמ"ש לשעבר), פיצויים על עיכוב כספים (ריבית פיגורים), קובץ שערי צדק, ג עמ' 305-409 שהאריך בנושא.

ואין בו משום ריבית.6 הר"י מיגש7 מסביר כי איסור ריבית קיים רק כאשר הריבית מגלמת את מחירו של הכסף והלווה נדרש לשלם אותה בכל מצב. לעומת זאת, כאשר המצב שונה כאשר תנאי ההלוואה הבסיסיים אינם כוללים כל ריבית, ואם היה החייב פורע את חובו במועד לא היה משלם מעבר לקרן.

במצב כזו בו החיוב בתשלום נוסף מוטל על הלווה רק בשל הימנעות מפרעון במועד, אין לראות בחיוב הנוסף תשלום על החזקת הכסף שקיבל, אלא קנס על הימנעות מתשלום במועד ותמריץ לשלם את החוב במועד.8 חידוש זה של בעל התרומות, על אף שבתקופתו התקבל כנוהג נפוץ,9 אינו מקובל על הרשב"א שכן לדעתו הדבר נראה לכל הפחות כ'הערמת ריבית' או כ'ריבית מאוחרת'.10 בדרך בינים הלך הריב"ש. לדעתו באופן עקרוני ניתן להסתמך על החידוש בעל התרומות המאפשר חיוב קנס חד פעמי על פיגור בהחזר ההלוואה אפילו לכתחילה. אולם למעשה הוא מצדד בדעת הרשב"א האוסר את השימוש באמצעי זה, למעט במקרים בהם החוב לא נוצר בדרך של הלוואה אלא בדרך של עסקת מכר.11 גישה זו נפסקה להלכה על ידי השולחן ערוך והרמ"א אשר מחד אוסרים לגבות כל קנס בגין איחור בהחזרת הלוואה,12 ומאידך מתירים לעשות כן13 כאשר הקנס מוטל על עיכוב בתשלום עבור מוצר שסופק.

.2 קנס מצטבר על פיגור בתשלום

לדעת הרשב"א בעיה חמורה יותר עולה כאשר הקנס אינו חד פעמי אלא הולך ומצטבר עם הזמן. במקרים

אלו סבור הרשב"א כי על אף שהצדדים הגדירו את התשלום המצטבר כקנס על איחור בפרעון, אין זו

6 תרומות שער מו, ד, לב: " יש דרך שנראה כאגר נטר לי ומותר. וכיצד, כגון שהלוהו אלף דינר וקבע עמו זמן עד שנה ומתנה עם הלוה ואמר לו אם לא תפרעני בזמני הרי אתה חייב לי מעכשו ולזמן העכוב באלפים דינרים, הרי זה מותר ואין זה רבית.".

התרומות מבסס את חידושו על המשנה, בבא בתרא קסח ע"א, המאפשרת לאדם להתחייב בתשלום כפול של חלק מההלוואה במקרה של פרעון המאוחר למועד הפרעון המוסכם, ואינה רואה בכך בעיה מצד איסור ריבית.

7 ר"י מיגאש בבא בתרא, קסז ע"ב: " וטעמא דמילתא דכי אמרי' ריבית הוא ואסור הני מילי היכא דהוה ההוא תוספת דקא שקיל אגר נטר ליה ובהא מילתא כד מעיינת בה לא משכחת בה אגר נטר ליה כלל דהא אילו פרע ליה לוה למלוה במשלם זימנא דקצב ליה מאי דאישתייר גביה מהאי שטרא הוה שקיל ליה מלוה בלא תוספת... אשתכח דלא מטיא ליה הנאה למלוה מחמת האי זימנא דארווח כי היכי דנהוי אגר נטר לי... אילו הוה מרווח ליה זימנא אחרינא הויא ליה ההוא תוספת אגר ההוא זימנא דקא מרווח ליה ...וכי מטא זימנא ולא פרע ליה דקא שקיל ליה כוליה שטרא לא קא מרווח ליה זימנא אחרינא ליכא הכא אגר נטר לי כלל".

8 יש להעיר כי הר"י מיגאש עסק במקרה בו החיוב בקנס נעשה שלא במועד ההלוואה, ואותו היה מוכן להחריג מאיסור ריבית, אולם התרומות מבקש לעשות צעד נוסף ולומר כי ניתן להגדיר את הקנס על העדר פרעון כבר במועד ההלוואה ובכך להתירו.

כך מסביר גם בשו"ת הריב"ש, שלה, כי במקרה בו "ברגע אחד בעבור קץ הזמן הוא מתחייב בבת אחת בכל התוספת ואין זה נקרא רבית אלא קנס ומותר אפי' לכתחלה" לדעתו אין בדבר אפילו לא משום הערמת ריבית.

9 שו"ת הרשב"א א, תרנא: "הורגלו שם לכתוב בשטרי הלואה אם לא אפרעך לזמן פלוני אתן לך כך וכך".

10 שו"ת הרשב"א, שם: שאלת: שהורגלו שם לכתוב בשטרי הלואה אם לא אפרעך לזמן פלוני אתן לך כך וכך. אם יש בזה שום רבית או לאו? תשובה: איברא מיפשטה של משנתי' שאין כאן משום רבית כלל.... וטעמא דמילתא משום דאין רבית אלא דבר שמתרבה משום אגר נטר לי וזה אינו כן. שאלו פרעו בזמנו לא היה מרבה לו כלום ואם לא פרעו במשלים זמניה ממש חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. ואם כן ליכא אגר נטר לו כלל. וכן כתב הר"ר יוסי הלוי אבן מיגש ז"ל בפירושיו.... אלא שאני אומר שאסור לעשות כן משום דלא גרע מרבית מאוחרת. שאף על פי שאין כאן אגר נטר לי כיון שהנאה באה לו מחמת הלואתו אסור. ואמרינן נמי תני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא יש דברים שהן מותרין ואסור לעשותן מפני הערמת רבית... ואין מורין בדבר זה להקל. וכל שכן כאן שהדעת מכרעת שהם מתכוונים להערמת רבית".

11 שו"ת הריב"ש, שלה: " אף הרב ז"ל לא אסר לכתחלה אלא במי שמלוה מעות ומתנה לתת יותר אם לא יפרע בזמנו דהויא הלואה גמורה והוי כהערמה. אבל בנדון זה שלא היתה הלואה מתחלה אלא מכירת סחורה ואפילו אם הוקרה בסוף ונתן לו דמיה מו תר אפילו לכתחלה ואין כאן משום הערמה כלל ואף על פי שנוטל יותר ממה שנתן לו כיון שלא היה בדרך הלואה אלא בדרך מכירה, וא"כ כשהתנה בה בדרך קנס מותר אפילו לכתחלה".

12 שולחן ערוך ורמ"א יו"ד קעז; שולחן ערוך שם, יד.

13 שולחן ערוך שם, יח; רמ"א, שם, יד.

אלא ריבית האסורה מן הדין.14 כך הכריעו הפוסקים להלכה15 שכל תשלום בגין חוב, המצטבר עם הזמן, גם אם מכונה בהסכם כקנס, וגם אם לא יתחייב בו הלווה מייד אלא רק לאחר מועד הפרעון של הקרן , אינו אלא ריבית.

אמנם נחלקו הפוסקים בחומרת האיסור בגביית קנס זה: לדעת המהרלב"ח, קנס זה, הינו ריבית האסורה מדאורייתא.16 לעומתו סבור הרא"ם כי על אף שמדובר בריבית גמורה ולא בהערמת ריבית, הרי שבשל העובדה שהחיוב בה אינו וודאי, אין זו ריבית האסורה מדאורייתא.17 כך משמע מלשון הבית יוסף שכתב על אפשרות זו "אין לך הערמת ריבית גדולה מזו",18 וכך כתב גם המבי"ט שקנס מצטבר אינו יותר מהערמת ריבית19 האסורה מדרבנן.

אמנם אחד מן הראשונים התיר הטלת קנס מצטבר על עיכוב בפרעון חוב.20 אולם, מרבית הפוסקים מיהרו לדחות דעה זו בשתי ידים.21 אם כי לדעת הסמ"ע עצם הנכונות לדון בדעה שכזו מכניסה אותה לתוך "המגרש ההלכתי" ומאפשרת לפסוק כמותה.22 כיוון חשיבה חדש לכאורה הציע הגרש"ז אוירבך,23 מגדולי הפוסקים במאה ה-.20 לדעתו כל מה שאסרו הפוסקים גביית קנס חד פעמי או מצטבר, היתה רק במקרה בו הסכמה לתשלום הקנס מצד הלווה מקנה

14 שו"ת הרשב"א ב, ב: וטעמא דמלתא כדאמרן דליכא כלל אגר נטר לי. דאי פרע ליה בזמניה ארעא הדרה ליה. ואי לא פרע ליה בההוא שעתא הוא דזכו בה. אבל בנידון שלפנינו דאומר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני משם ואילך אתן לך כך וכך בחודש או לפ' ופ' בליטרא הרי זו רבית גמורה. ולא תהיה כזאת בישראל.

15 שולחן ערוך והרמ"א יו"ד קעז, טז.

16 שו"ת מהרלב"ח, קד . בשטר שהובא לפני המהרלב"ח זיהה המהרלב"ח נסיון "להחביא" את הריבית שלא נגבתה על התקופה הראשונה, בשעור קנס גבוה מעט יותר על התקופה השניה. עובדה זו התגלתה כאשר בבדיקת המהרלב"ח עלה כי פריסה של שעור הקנס על כל התקופה הולמת להפליא את שעור הריבית המקובל בתקופתו. מעשה זה שכנע את המהלב"ח כי הגדרת הסכום הנוסף כ"קנס" פיקטיבית במהותה.

17 שו"ת ר"א מזרחי, כג, הובא בפתחי תשובה , שם, ד (לא מצאתיו בשו"ת הרא"ם הנדפס שלפנינו).

18 בית יוסף יו"ד קעז, טז.

19 שו"ת המבי"ט א, נא; גדולי תרומה, שם

20 כך עולה לכאורה מנוסח שטר הלוואה שניסח הקדוש רבי יעקב מאורליינש מובא בהגהות מרדכי הנוספות, בבא מציעא, תנה: " הנני ח"מ מודה הודאה גמורה שאני חייב לפב"ב כך וכך מחמת שהלוה לי לירח פלוני שנת כך וכך לפרט למנין שאנו מונין כאן במת א פלוני והנני מחויב לפורעם לו תוך ט"ו ימים להזמנתו ולהגיע לידו בעיר פלוני באחריותו וכל זמן שאעכבם ולא אפרע לו עלי לתת לו במתנה כל שבוע ושבוע שאעכבן מיום ההלואה ולמעלה עד יום הפרעון כך וכך פשיטין ממטבע פלוני וכן בכל שבוע ושבוע והכל אני מחויב להביא בידו בעיר פלוני באחריותו תוך ט"ו ימים להזמנתו..."

21 בית יוסף יו"ד קעז, ד"ה ומ"מ; רמ"א , שם, יד. לדעת המהרלב"ח, שם, דעה זו כה בלתי מסתברת עד אשר קבע בהחלטיות כי נוסח שטר זה לא יצא מתחת ידו הקדושה של רבי יעקב מאורליינש. לדעתו, בניגוד לספר המרדכי עצמו, הספר הגהות מרדכי אינו מקור נאמן, בפרט לאור העובדה שהגהות אלו הופיעו לראשונה בדפוסים ולא היו בכתבי היד שעמדו לנגד עיני המהרלב"ח, ולדעתו די בסיבה זו בכדי לערער על מהימנותם.

22 קונטרס הריבית , לבעל הסמ"ע, בדרך הארוכה, כה. לדעתו ניתן לעשות שימוש בדעה זו, ובלבד שיסוד ההיתר יוסבר היטב לצדדים לפני שיעשה בו שימוש וזה לשונו: "ואף שב"י פסק שאסור לעשות כן ושהרשב"א כתב דהוי ריבית קצוצה לכו"ע וגם מור"ם הביא שאסור לעשות כן מ"מ כיון דמצינו שהם הקילו ופרסמו הדבר כתיקון הנוסח והטופס לרבים שמע מינה דשרי ומצוה לגלות היתרים שהם אליבא דהלכת א לנאמנים הקהילה והם יורו דרך לאיש על פי ענינו וכך נראה לי. אך השמר ופן שלא יתירו הנאמנים שום היתר עד שיסבירו הענין להלוה והמלוה בענין שיבינו ההיתר וכן יכתבו על גבי השטר שנעשה באופן זה מההיתר הנ"ל".

23 שו"ת מנחת שלמה, תנינא, ב-ג, עא: "לענין קנסות הנהוגים בגמ"חים אשר הקנס הוא לפי ערך הזמן, שכשמאחר בהחזרת ההלואה חצי שנה משלם שקל אחד, וכשמאחר שנה משלם שני שקלים. וטענו רבים שדינו כריבית ולא כקנס, י"ל דכיון שאחר שהגיע זמן הפרעון יכול הגמ"ח לגבות החוב, נמצא דלאחר הזמן הו"ל כגזילה אצלו, ואין כאן שכר המתנת מעות כי אם שיעור גודל העוולה, ועל עוולה של חצי שנה משלם רק שקל אחד, ושל שנה שלמה משלם שני שקלים.

ורק אם היתה תקנה שאם התנאי הוא שאם יתן את הקנס של שקל אחד שוב אין הגמ"ח יכול לתבוע ממנו עד סוף חצי שנה שפיר חשיב אגר נטר. ועיין בזה היטב בסי' קע"ז סעיף י"ד ובמפרשים ודו"ק היטב, כי אף על פי שבכל הלואות ריבית אפי' אם

לו זכות להמשיך ולהחזיק בכסף גם ללא הסכמת המלווה. אולם אם העיכוב בתשלום וחיוב הקנס אינו

מונע מהמלווה לדרוש את תשלום החוב באופן מיידי, אין בקנס משום ריבית. לדעתו יש להתיר לגמ"ח

הלוואות להתנות עם הלווים שבמקרה ולא תוחזר ההלוואה במועדה תשולם ריבית פיגורים, אולם אין

זו דעה מקובלת בפוסקים.24

ד. איסור גביית ריבית פיגורים על פי החוק בנוסחו הנוכחי

לאור דברי הגרש"ז אוירבך הנזכרים לעיל הסתפק הרב הלל גפן25 בשאלה האם מותר לגבות ריביות

שנפסקו על ידי רשם ההוצאה לפועל מכח חוק ריבית והצמדה בנוסחו הקיים. בשל חשיבות הדברים,

להבנת החידוש שבהצעת החוק אביא את דבריו כלשונם:

הבעיה הקשה יותר היא תשלומי הריבית המוטלים על החייב על ידי הוצל"פ... ככלל הריבית

אסורה. יתכן שאפשר להתייחס אל הריבית כקנס המוטל על החייב על כך שלא שילם את חובו

בזמנו (על פי פסיקת הגרש"ז אוירבך. א.ס)...מצד שני לא נראה שכוונת המחוקק היתה להטיל

קנס אלא לפצות את הנושה על ידי הריבית שמטילים על החייב.

כלומר, אם נניח כי ריבית פיגורים היא פיצוי של בעל החוב על מחיר כספו המוחזק בידי החייב, אין עוררין על כך שהדבר אסור. רק אם נניח שמדובר בקנס המוטל על החייב בשל הימנעות מתשלום בזמן, אזי לדעת הגרש"ז אוירבך התשלום מותר, ואנו נוסיף ונאמר שגם זו דעת יחיד היא. למעשה, חלק מהציבור הדתי והחרדי מסתייג מפניה לרשות האכיפה והגביה לשם מימוש חובות, בשל העובדה שלדעתו פניה שכזו כרוכה בגביית ריבית שאסורה על פי ההלכה (למעשה, קיימת אפשרות לדרוש את גביית הקרן בלבד ללא ריבית והצמדה אולם לא רבים מודעים לה).

ה. משמעותם ההלכתית של התיקונים לחוק

כאמור לעיל החידוש המרכזי בהצעת החוק הוא פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים – ריבית ודמי פיגורים, אשר מתבטא בחמשה שינויים משמעותיים הנוגעים לדמי הפיגורים:

.1 מועד תחולתם בחלוף שלושה חודשים ממועד הפירעון

.2 הוספתם בתדירות רבעונית ולא יומית או חודשית

.3 ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים

.4 ביטול דמי הפיגורים כליל ביחס לחייב משלם שחובו נפרס לתשלומים כל עוד הוא עומד

בתשלומים שנקבעו לו.

.5 דמי הפיגורים כוללים מרכיב של ריבית בשיעור קבוע שאינו תלוי בריבית הנהוגה בשוק.

התנה המלוה שיוכל לגבות בכל שעה שירצה ואז יעשו חשבון לשלם עבור כל שבוע ושבוע ודאי חשיב ריבית, מ"מ הכא דשלא בהיתר הוא מאחר את הפרעון, שפיר שייך שם של קנס".

24 האחרונים היו מוכנים להתיר על פי סברא זו רק במקרה של העלאת מחיר (חד פעמית) עקב עיכוב בתשלום על סחורה, אך לא במקרה בו מדובר בקנס על הלוואה שם יחשב הדבר כהערמת ריבית ואינו שונה בכהוא זה מן הקנס עליו מדבר הרשב"א אשר הוגדר כהערמת ריבית. ראו ב"ח קעז; ש"ך לו, ע"פ החוות דעת שם הנ"ל כתבו זאת ביחס לדעת התרומות הנזכרת לעיל.

ועיין בשו"ת שואל ומשיב תניינא, ד, קכג, שמתיר ריבית הוצאה לפועל שנגבתה על פי פסיקת בית משפט ממי שלא רצה לעמוד בדין, אולם השואל ומשיב מוכן לעשות זאת רק במקרה בו החוב לא נוצר בדרך של הלוואה אלא כתוצאה מסירוב לתת תמורה לתשלום שקיבל שאינו אלא גזל.

למען האמת, רעיון זה נבחן כבר בשו"ת המבי"ט א, רחצ, והוגדר גם אם לא כריבית גמורה – לכל הפחות כהערמת ריבית שאסורה: " נתינת הפרחים אינו אלא על העבר דרך קנס על שלא פרע בסוף תשרי לא על זמן העתיד שממתין לו עוד ג' חדשים על כל הס"ו פרחים ואם כן לא הוי אגר נטר שלא יא מר שאם לא יפרע לסוף תשרי שיתן לו ו' פרחים על ג' חדשים שימתין לו יותר ב' פרחים לכל חדש אלא על שלא פרע לו בסוף תשרי נתן הו' פרחים דרך קנס...וליכא איסורא אלא מדרבנן".

25 הרב הלל גפן, נייר עמדה מספר ,6 הסתייעות בהוצאה לפועל, מכון משפטי ארץ, עמ' .12

כאמור לעיל, ההלכה מסתייגת באופן נחרץ מפסיקת ריבית, גם כאשר זו נפסקת על חוב שמועד פירעונו חלף, אך מוכנה לקבל, בסייגים מסויימים הטלת קנסות על חייבים שנמנעים מלשלם את חובם. בשל העובדה הזו נמנעו חלק מהפוסקים מלאשר פניה של מלווים להוצאה לפועל בשל החשש מגביה של ריבית מהחייב.

בחינה של דמי הפיגורים כפי שמופיעים בהצעת החוק מעלה כי יש מקום להתיר אותם על פי ההלכה

מהשיקולים הבאים.

כאמור לעיל, הפוסקים נחלקו בשאלה האם גביה של קנס חד פעמי בגין עיכוב בתשלום מותרת או אסורה.

אולם אם הדבר לא נקבע מראש כחלק מתנאי ההלוואה, אין עוררין על כך שהדבר מותר. שכן כל הבעיה

אותה מעלה הרשב"א בתשובה הנזכרת לעיל26 היא שהתחייבות בהסכם ההלוואה לפיו עיכוב בתשלום

יהיה כרוך בקנס היא שאסורה משום ריבית מאוחרת ומשום הערמת ריבית. שכן בקלות הצדדים יכולים

להפוך זאת לריבית גמורה כגון שיגדירו תקופת הלוואה קצרה, כאשר בסיומה תשולם הריבית בתחפושת

של קנס, בעוד כוונתם האמיתית היא להלוואה למשך זמן ארוך בריבית קבועה.

אולם בפניה להוצאה לפועל הצדדים לא סיכמו על כך מראש, שכן כל הליך הגביה מתחיל כאשר הצדדים

אינם פועלים כמוסכם. במקרה זה נראה שיסכים הרשב"א שאין כאן לא משום ריבית מאוחרת ולא משום

הערמת ריבית.27

אכן, גביה של קנס מצטבר אסורה כמעט לדעת כל הפוסקים, הרואים בה כריבית "בתחפושת", אולם

המאפיינים השונים אשר נקבעו בהצעת החוק הנ"ל מרחיקים את דמי הפיגורים מהגדרה זו. על שלשת

החודשים הראשונים של האיחור כלל לא יגבה תשלום (ואם יש כמה חובות, משך זמן הגביה הראשונה

עשוי להגיע לתשעה חודשים). כמו כן הם אינם נגבים ביחס קבוע למשך העיכוב בתשלום, שכן חייב

המתעכב 3.5 חודשים או 5.5 חודשים ישלמו את אותו גובה של דמי פיגורים. כמו כן גובה דמי הפיגורים אינו מבטא כלל את מחירו של הכסף ואינו מהווה פיצוי ריאלי לבעל החוב על אובדן הרווחים.28 ועל הכל, הוא אינו מוטל על מי שפורע את חובו בתשלומים, וזאת על אף שטרם שילם את חובו. בהצעת החוק האמורה אם כן נעשית אבחנה ברורה בין ריבית, שאסורה על פי ההלכה ובין דמי פיגורים תוך שימוש בתבחינים אובייקטיבים.

ו. מסקנות

אם הצעת החוק תתקבל אזי יחולו הכללים הבאים מבחינה הלכתית:

.1 בכל עסקה ניתן לגבות ריבית ודמי פיגורים אם צוין כי היא נעשתה על פי היתר עיסקא.

.2 בעסקה המוגדרת כהלוואה (שלא נעשתה על פי היתר עיסקא) חלים הכללים הבאים:

א. אסור לגבות את הריבית בשום מצב.

26 שו"ת הרשב"א א תרנא.

27 כפי שראינו לעיל הרשב"א בתשובתו (א, תרנא ) מסכים לדברי הר"י מיגאש שכאשר לא היה כל הסכם המחייב את הלווה לתשלום סכום גבוה מסכום ההלוואה, אלא שהצדדים מסכמים שבמקרה והפרעון לא יבוצע בזמנו המלוה יהיה רשאי לחלוט כספים ששולמו על ידי הלווה בתורת פרעון על חשבון יתרת החוב, ולגבות את החוב כולו מחדש, הדבר מותר. מקרה זה אינו נחשב לא כהערמת ריבית מכיוון שאינו מסוכם מראש, ולא כריבית מאוחרת מכיוון שהתשלומים שהתקבלו אינם מתווספים לחוב אלא מוגדרים כמתנה " ולא אמרו במשנתי' דמי שפרע מקצת חובו. אלא שאם לא פרע השאר בזמנו הרי הפרעון ראשון מתנה למפרע. וכשהוא חוזר וגובה עכשו אינו נוטל עכשו רבית כלל. ומה שכבר נטל אינו חייב להחזיר שאינו רבית גמורה ולא אפילו אבק רבית דנראה כהנאה הבאה לו מחמת הלואתו". באותה מידה יש לומר גם בדמי הפיגורים שלא סוכמו מראש שגבייתם שלא כחלק מהחוב, וללא צירופם ליתרת החוב, אלא כקנס על העדר תשלום, אין בעיה לא של הערמת ריבית ולא של ריבית מאוחרת.

28 לעיל הבאנו בשם המהרלב"ח שהגדיר קנס מצטבר כריבית מכח התאמתו לשעור הרבית המקובל בתקופתו. מדברים אלו אנו למדים כי כאשר הקנס אינו מקביל לשעור הריבית המקובל קשה יותר להגדיר אותו כריבית ויש להתירו.

ב. מותר תמיד לגבות את דמי הפיגורים.

ג. יש מחלוקת האם מותר לכתוב בהסכם שבמקרה של איחור בתשלום ישלם הלווה דמי

פיגורים.

.3 בעסקה שאינה מוגדרת הלוואה (שלא נעשתה על פי היתר עיסקא) חלים הכללים הבאים:

א. מותר תמיד לגבות את דמי הפיגורים ואף מותר לציין בהסכם כי במקרה של איחור ישלם

הלווה אותם.

ב. לגבי תשלום הריבית, בחלק קטן מהמקרים הדבר יהיה מותר, נדון בכך במסגרת אחרת.

משרד

האוצר

חוק פסיקת ריבית והצמדה

ריבית הבסיס בתקופת הפיגור

הצגה לוועדת החוקה חוק ומשפט

13 ביוני 2023

רקע

מטרת החוק

הסדרת הריבית שחלה על סכומים שנקבעו בפסקי דין של רשות שיפוטית בשתי התקופות הבאות:

.1

.2 התקופה של הפיגור ועד התשלום בפועל.

התקופה שעד קביעת יום פירעון כפי שנקבע בפסק הדין.

ריבית בסיס

יום הגשת התביעה או יום

אחר שנקבע

ריבית בסיס + דמי פיגורים

מועד הפירעון

תשלום החוב

2

רקע

נושא הדיון

מהי ריבית הבסיס שתחול בתקופה השנייה שמיום הפירעון ועד תשלום החוב בפועל.

להלן האפשרויות שעלו:

.1 ריבית שקלית

.2 בהתאם לריבית הבסיס שנקבעה בפסק הדין בתקופה הראשונה

העקרונות המנחים לקבלת ההחלטה (לפי סדר עדיפויות)

.1

מהות

.2

היצמדות למצב הקיים ככל הניתן

.3

פשטות- משפטית (נתון לכמה שפחות פרשנויות), טכנית

3

ההבדלים המהותיים בין התקופות

נושא

התקופה הראשונה

התקופה השנייה

הגדרת התקופה

מיום הגשת התביעה (או מועד שיקבע בית

המשפט) ועד יום הפירעון שנקבע בפסק הדין

מיום הפירעון ועד התשלום בפועל

מטרת הריבית

פיצוי בעל חוב על עלות הכסף

פיצוי בעל חוב על עלות הכסף

ותמרוץ חייב לשלם את חובו

עבר מול עתיד

עבר- מהי הריבית שחלה בתקופה שעברה?

עתיד- מהי הריבית ודמי הפיגורים

שיחלו אם החייב לא ישלם את חובו?

המידע שקיים לעניין

הפיצוי

ריבית צמודה + הצמדה בפועל לא שווה ריבית

שקלית

ריבית צמודה + צפי אינפלציה =

ריבית שקלית

שיקולים שסביר שבית

המשפט ישקול בעת

ההחלטה על סוג הריבית

.1 באיזה מסלול ריבית הפיצוי גבוה יותר?

.2 מידע על סביבת הריבית ורמת האינפלציה.

.3 התנהלות של הצדדים במהלך ההליך ורצון

להתחשב הנושא כחלק מהריבית

סביבת הריבית או רמת האינפלציה

שהייתה בעבר לא נותנת אינדיקציה

לסביבת הריבית והאינפלציה שתחול

בעתיד

מדובר בתקופות שונות עם מאפיינים שונים - השיקולים שהיו בידי השופט לא רלוונטיים לתקופה השנייה.

פשוט.

בקביעה של השופט בפסק הדין לא קיים אצלו מידע לגבי תקופת הפיגור, ולכן מוטב שיחול כלל אחד 4

ההבדלים המהותיים בין התקופות

מקרה בוחן- ריבית בשיעור אחר

ריבית בשיעור אחר

• בהתאם לנוסח התיקון לחוק בית המשפט יכול לקבוע ריבית בשיעור אחר.

• לא ברור אם בתי המשפט רוצים ליצור שקילות בריבית הבסיס בשתי התקופות השונות.

דוגמה

• לאחר שהשופט ניתח את התיק, את גובה הפיצוי של ריבית הבסיס לפי כל סוג ריבית ואת התנהלות הצדדים בתיק הוא קבע ריבית בשיעור אחר של %.0

• האם השיקולים שהשופט שקל רלוונטיים גם לתקופת הפיגור?

השיקולים שהשופט בוחר להתחשב בהם בתקופה הראשונה לא בהכרח נכונים לתקופה השנייה

5

המצב הקיים

יום הגשת

התביעה

מתן פסק דין

המועד שנקבע

לתשלום

פתיחת תיק

בהוצאה לפועל

מועד התשלום

בפועל

איפוס

ריבית בסיס

שקלית

צמודה

(הצטרפות כלל

הרכיבים לחוב)

ריבית פיגורים

ריבית פיגורים

צמודה

מט"ח

במצב הקיים הריבית בתקופה השנייה אינה תלויה בריבית הבסיס שנקבעה בתקופה הראשונה 6

פשטות

פרשנות כוונת בית המשפט

המצב היום

ככלל, לא ברור מפס"ד מהו מנגנון הפיצוי אליו התכוון בית המשפט

מגבלות התיקון בחוק

• בתיקון אנו מנסים שלכל אמירה בפס"ד לעניין חוק פסיקת ריבית והצמדה תהיה הוראה ברורה בחוק – ברור שלא ניתן לתת מענה לכל המקרים.

• הגדרה שהריבית בתקופה הראשונה תהיה בהתאם לריבית בתקופה השנייה עלולה ליצור עוד נתיב לאי בהירות לעניין כוונת השופט לריבית הבסיס בתקופה השנייה.

מתן שיקול לבית המשפט לקביעת הריבית בתקופת הפיגור אינו בהכרח מייצר פשטות

7

פשטות

שונות במנגנון של ריבית הבסיס הצמודה בין התקופות

רכיב

תקופה ראשונה

תקופה שנייה

קרן עדכנית

הקרן מוצמדת באופן שוטף.

כל חודש בעת עדכון של

המדד.

הקרן העדכנית לצורך חישוב דמי פיגורים

תצטרך להיות מוצמדת רק אחת לשנה

(בעת הצטרפות ריבית השקלית לקרן

העדכנית) כדי לצור שקילות במנגנון של

דמי הפיגורים השקליים.

ההבדלים במנגנון בין שתי התקופות והצורך לצור שקילות בין הריבית השקלית לריבית הצמודה יגררו מנגנון חישוב נוסף 8

סיכום

סיכום האפשריות בהתאם לעקרונות שהוצגו ברקע

עקרון

אפשרות א' –

ריבית שקלית

מהות

V

V

V

הצמדות למצב הקיים

פשטות

אפשרות ב'-

בהתאם לתקופה הראשונה

המלצת הממשלה היא שריבית הבסיס בתקופת הפיגור תהיה

הריבית השיקלית

9

משרד

האוצר

תודה

מדינת ישראל

משרד המשפטים

היחידה למשפט עברי

ט' בסיון, תשפ"ג

29 במאי, 2023

לכבוד

ועדת החוקה חוק ומשפט

הנדון: הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022

ריבית ודמי פיגורים בהוצאה לפועל לאור המשפט העברי

.1 הקדמה

סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: החוק) קובע ש"רשות שיפוטית שפסקה

לבעל דין סכום כסף... רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום". סעיף 5(א) לחוק

קובע שתקופת הריבית מתחילה מיום הגשת התביעה (אלא אם קבע בית המשפט מועד מוקדם יותר

"החל מיום היווצרות עילת התביעה") והיא משתרעת עד המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום החוב

(מועד הפירעון). שיעור הריבית נקבע בתקנות1 והוא עומד כיום על %6.56 לשנה אם בית המשפט

אינו מצמיד את החוב (ריבית שקלית) או %2.05 לשנה אם בית המשפט מצמיד את החוב (ריבית

צמודה).2 ריבית זו מכונה "ריבית הבסיס" והיא נועדה לפצות את הנושה על הכסף שיכול היה להיות בידו אלמלא התקיימה עילת התביעה. לשון אחר, היא נועדה להגן על זכות הקניין שלו.3 סעיף 5(ב) מוסיף, שאם לא שילם החייב את החוב עד מועד הפירעון שקבע בית המשפט, מתווספת על החוב ריבית פיגורים ששיעורה נקבע אף הוא בתקנות. מדובר בריבית גבוהה במיוחד, המתווספת

1 תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-.2003 שיעורי הריבית מתפרסמים מדי רבעון באתר משרד האוצר, אגף החשב הכללי: .https://ga.mof.gov.il/rate 2 הריבית השקלית גבוהה יותר מן הריבית הצמודה, משום שהיא כוללת בתוכה רכיב המשקף את ציפיות האינפלציה. בית המשפט מוסמך גם לפסוק שהסכום שהוא פוסק לא יישא ריבית אלא רק יוצמד למדד. שלוש החלופות (ריבית בלבד;

הצמדה בלבד; הצמדה וריבית) קבועות בסעיף 3א(א) לחוק: "במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם".

3 ראה בהרחבה דו"ח הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה (פורסם באגף החשב הכללי, 25.5.2021), עמ' 30-28 (להלן: דו"ח הוועדה), .https://tinyurl.com/interest-judgment-law

2

כאמור לריבית הבסיס, והיא עומדת כיום על %8.55 לשנה. ריבית זו המכונה "ריבית פיגורים"

נושאת אופי "עונשי" הרתעתי, והיא נועדה להמריץ את החייב לפרוע את חובו במועד.4

עיקרי התיקונים המוצעים בהצעות החוק שבנדון הם: "[...] קביעת הריבית השקלית כריבית ברירת

מחדל; פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים - ריבית ודמי פיגורים, בשל התכליות השונות של מנגנון הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב; הוספת דמי הפיגורים לחוב אחת לרבעון, במקום בתדירות יומית; ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים [...]".5 כמו כן "מוצע שדמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים",6 שכן אם הוא משלם כנדרש אין הצדקה להטיל עליו סנקציה.

ידוע שדין תורה אוסר על ריבית ועולה אם כן השאלה, האם איסור זה חל גם על הריביות הנגבות

מכוח החוק? מטרתה של חוות דעת זו להראות שלא כך הם פני הדברים. כפי שנרחיב להלן, החוק

עולה בקנה אחד לפחות עם דעת חלק מפוסקי ההלכה החשובים, והתאמה זו רק מתחזקת בתיקוני

החוק המוצעים, הן לעניין ריבית הבסיס והן לעניין "דמי הפיגורים".

.2 איסור ריבית במשפט העברי

עמְך לא

איסור ריבית נזכר בתורה שלוש פעמים בניסוחים שונים: "אם כסף ַּת ְלוֶה את עמי את ֶהעָ נִי ָ תהיה לו כְ נֹשֶ ה לא תשימון עליו נֶשֶ ְך" (שמות כב, כד); "אל תיקח מאיתו נשך ותרבית" (ויקרא כה, לו); "לא תשיך לאחיך, נשך כסף נשך אוכל, נשך כל דבר אשר ישך. לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך" (דברים כג, כ).

בתלמוד הוגדר האיסור כ"שכר המתנת מעות".7 האיסור מן התורה הוא רק בריבית על הלוואה,

אבל חכמים אסרו גם ריבית בעסקות אחרות כגון מכר באשראי והוא נקרא "אבק ריבית".8 כמו כן

האיסור מן התורה הוא רק ב"ריבית קצוצה", היינו ריבית שסוכם על שיעורה מראש,9 אבל חכמים

4 ראה דו"ח הוועדה, עמ' ,39-36 ובו המלצה להמיר את שמו של חיוב זה מ"ריבית פיגורים" ל"דמי פיגורים". יש בדו"ח עוד שורה של המלצות מהותיות יותר, כגון: קביעה שחוב זה לא יצטבר מידי יום אלא ייפסק אחת לשלושה חודשים, כדי להגביר את האפקט ההרתעתי; שהחוב לא יצטרף לחוב העיקרי, כך שלא יצבור "ריבית דריבית", שאינה תואמת את אופיו העונשי; ועוד. המלצות המבליטות ומחזקות את אופיו העונשי של החיוב ושאין מגמתו שמירת ערך הכסף.

יצוין שבדיני עבודה קבע המחוקק שיעורי ריבית פיגורים גבוהים עוד יותר, ראה חוק הגנת השכר, התשי"ח-,1958 סעיף 17 (לעניין הלנת שכר), וסעיף 20 (לעניין הלנת פיצויי פיטורים).

5 מתוך דברי ההסבר להצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 (להלן: תיקון מס' 9). הצעת החוק מאמצת בעניינים אלה את המלצות הוועדה, לעיל, הערה .3 וראה לעיל, הערה .4 6 מתוך דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב .2022 תיאור מפורט יותר של עיקרי הצעות החוק ראה בחומרי הרקע של הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה חוק ומשפט.

7 בבא מציעא סג ע"ב: "כל אגר נטר ליה – אסור".

8 ראה רמב"ם, הלכות מלווה ולווה, פרק ח, הלכה א.

9 ראה רמב"ם, הלכות מלווה ולווה, פרק ד, הלכה ג. לפי הרמב"ם (שם, פרק ו, הלכה ג), בשם רבותיו, איסור התורה הוא רק אם סוכם על הריבית בשעת ההלוואה. הראב"ד (שם), חולק ולדעתו איסור התורה חל גם אם הסכם הריבית נעשה במהלך תקופת ההלוואה.

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

3

אסרו גם כל גביית יתר אף שלא סוכם עליה מראש, ואף זה בכלל "אבק ריבית". ההבדל בין "ריבית

קצוצה" ל"אבק ריבית" הוא ש"ריבית קצוצה יוצאה בדיינין", כלומר שאם שילם הלווה את הריבית

הוא זכאי להשבה, מה שאין כן "אבק ריבית" ש"אין מחזירין אותו מן המלוה ללוה".10

כאמור לעיל, בריבית המשתלמת על פי החוק יש להבחין בין שני מרכיבים: "ריבית הבסיס", שבאה

כפיצויי נזיקין בגין הפסד הרווחים שיכול היה הנושה להפיק לולי נוצרה עילת התביעה או למצער לפיצוי על עלות גיוס הכסף11; ו"ריבית הפיגורים", שהיא קנס עונשי שמטרתו להרתיע את החייב מפני עיכוב בתשלום. כאמור, הצעות החוק מבקשות להמיר את הביטוי "ריבית פיגורים" בביטוי "דמי פיגורים", כדי להבדיל חיוב זה מ"ריבית הבסיס" ולהבליט שתכליתו להניע את החייב לשלם את חובו ולא להגן על ערך כספו של הנושה. מאחר שריביות אלה אינן בגדר "שכר המתנת מעות", יש מן הפוסקים הסבורים שאין בהן איסור, כפי שנראה להלן. את הדיון בדבריהם נחלק לשניים:

תחילה נעסוק בתשלום פיצוי בגין הנזק שנגרם לנושה כתוצאה מכך שהכסף לא עמד לרשותו

בתקופה שעד פירעון החוב, ולאחר מכן נדון בתשלום קנס בגין איחור התשלום כאמצעי לחץ על

החייב לעמוד בחיובו במועד.

.3 פיצוי על עיכוב כספים

לכאורה, מלבד איסור הריבית, המשפט העברי אינו מכיר באפשרות הטלת פיצוי בגין עיכוב כספים

גם מסיבה נוספת והיא, שהדין הוא ש"המבטל כיסו של חברו – פטור",12 כלומר המונע מזולתו

שימוש ברכושו, פטור מלפצות אותו על הפסדו, בהתאם לכלל "גרמא בנזיקין – פטור". ואולם, כפי

שנראה להלן, פוסקי הלכה חשובים סבורים שניתן להתגבר על שתי המׂשּוכות האלה ולהטיל חיוב

פיצויים בגין עיכוב כספים.

בעניין שומר המעכב כספים שהופקדו בידו למשמרת והפיק מהם רווחים, פוסק הרמ"א:13 "אם בא

בעל הפקדון ואמר [לשומר]: תן לי פקדוני ואני ארוויח בהן בעצמי, והלה מעכב בידו [את הפקדון ומפיק ממנו רווח] – חייב ליתן הרווח מכאן ולהבא".14

10 ראה: רמב"ם, שם, פרק ד, הלכה ו; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קסא, סעיפים ב-ה.

11 דברי ההסבר להצעת החוק מגדירים כך את ריבית הבסיס: "יש לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו בשל עיכוב בקבלת התשלום המגיע לו והצורך לגייס הון חלופי בפרק הזמן שעד קבלת התשלום" (דברי ההסבר לסעיף 2 לתיקון מס' 9).

12 כך נקבע בתלמוד הירושלמי, בבא מציעא, פרק ה, הלכה ג: "אמר רבי יצחק... המבטל כיס חבירו – אין לו עליו אלא תרעומת".

13 רמ"א, חו"מ, סימן רצב, סעיף ז.

14 וראה סמ"ע, סימן רצב, ס"ק כא, שכך הדין בפיקדון דווקא "דכיון דלא בא לידו בתורת הלואה אין כאן משום ריבית".

וראה שו"ת שבות יעקב, חלק א, סימן סד (מובא בפתחי תשובה, יורה דעה, סימן קסא, ס"ק א). וראה נחום רקובר, "פיצויים על עיכוב כספים – ריבית פיגורים", בתוך המסחר במשפט העברי, ירושלים תשמ"ח, שער חמישי, עמ' ,229-137 בעמ' 207-206 (להלן: רקובר) [=שערי צדק ג (תשס"ג), .409-305 גרסה ראשונה של המחקר פורסמה ב"סדרת מחקרים וסקירות במפשט העברי", חוברת נה, יולי 1977].

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

4

גם במקום שלא הפיק מעכב הכספים רווחים בפועל, ייתכן שיש לבעל הכספים עילת תביעה בגין

אבדן הרווח הפוטנציאלי שנמנע ממנו. כך פוסק רבי אליעזר מטול (Toul),15 תלמיד ר"י הזקן

ובעצמו מבעלי התוספות, בעניין מלמד שמעסיקו עיכב את שכרו "ותבעו המלמד מה שהיה יכול

להרויח במעותיו מאותו זמן... דחייב ליתן לו הריוח ואין בו רבית".16 פסק זה יש בו שני חידושים מפליגים: האחד שאין כאן איסור ריבית, והשני שלא חל כאן הכלל "המבטל כיסו של חברו – פטור".

ומדוע אין כאן איסור ריבית? לשאלה זו ניתנו הסברים שונים. מרתק ומחודש במיוחד הוא הסברו

של ר' משה סופר (גרמניה - אוסטריה, המאות הי"ח-י"ט) בעל ה"חתם סופר"17 התולה את העניין

בטעמו של איסור הריבית, ובייחודו של שכר עבודה. לדעתו, מאחר שהקפידה התורה על תשלום

שכר שכיר במועד כדי להגן על תנאי קיומו של השכיר ופרנסתו, מותר לשכיר לדרוש מן המעסיק

לשלם לו את מה שיכול היה להרוויח, שהלא טעמו של איסור הריבית הוא "וחי אחיך עמך", ולגבי

השכיר תשלום ריבית על עיכוב שכרו היא הדרך לדאוג לחייו. ובלשונו:

מפורש בקרא טעמיה [=בתורה טעמו (של איסור ריבית)] 'וחי אחיך עמך', שהקב"ה הטיל

חיותו של הלוה על המלוה ומחוייב להלות לו הל ָואת חן וחסד ולא באגר נטר [=בשכר

המתנת מעות]. ואם כן, תינח [=מובן הדבר] במלוה ולוה דעלמא. אמנם בשוכר ושכיר

נהפוך, שהטיל הקדוש ברוך הוא חיותו של מלוה - שהוא השכיר - על הלוה השוכר, ופקיד

[=וציווה] עליו [על השוכר-המעסיק] 'לא תלין שכרו אתך עד בקר' משום כדי חיותו של

שכיר... ואם כן, אם ירצה השכיר - המלוה הזה - לוותר על חיותו ולהשהותו שכרו, מותר

ליקח ממנו [מן המעסיק] אגר נטר כדי להחיות נפשו. וסברת רבי אליעזר מטוך נכונה

וישרה.18

15 דבריו הובאו בין השאר בתשובות מיימוניות, משפטים, סימן טו, ובאור זרוע, בבא מציעא, סימן קפא. אמנם השווה משנה למלך, הלכות מלוה ולוה, פרק ז, הלכה יא, ד"ה ועוד יש לדון, המצמצם את חידושו של ר' אליעזר מטול, ומעמיד את דבריו, שלא כמשמעם, רק כשמעכב הכספים הרוויח בהם (בדומה לשיטת הרמ"א): "ומה שחייב ה"ר אליעזר, לא היה מה שהיה יכול להרויח כמו שתבע השכיר, אלא מה שהרויח בהם המשכיר".

נציין שבמקורות אחדים נתחלף שמו לר' אליעזר מטוך (Touques) מאחרוני בעלי התוספות ומעורכיו. ראה רקובר (לעיל, הערה 14), בעמ' ,152 הערה .62 16 באור זרוע, שם, מובא שכך פסק גם ר' אליעזר בר' יואל הלוי (הראבי"ה), כשבגרסתו ר' אליעזר מטול הוא היה המלמד שתבע את שכרו. וראה ספר הראבי"ה, סימן תתקנז, משם עולה שתנאי לכך הוא שנמנע מן התובע רווח בטוח. לניתוח תשובה חשובה זו ראה בהרחבה, רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' ,145 עמ' ,152 ועמ' .185-182 וראה מחנה אפרים, הלכות מלוה ולוה – דיני ריבית, סימן מא.

17 שו"ת חתם סופר, חלק ו, ליקוטים, סימן כו, ד"ה ואיידי דאיירי. וראה גם ביתר קיצור בחידושיו, בבא מציעא עג ע"א, ד"ה א"ל רבא.

18 כיוצא בזה מסביר בן זמנו של החתם סופר, רבי אריה לייב צינץ: "מה שמשלם אינו רבית רק [=אלא] תיקון הלאו שעשקו ועבר בלא תעשוק" (מעייני החכמה, בבא מציעא סה ע"א, ד"ה במשנה, וראה גם חידושיו (חידושי מהרא"ל), יורה דעה, סימן קעו, סעיף ו, ס"ק יא). כלומר, אין כאן איסור ריבית משום שהתשלום של המעסיק בא לתקן את איסור "לא תעשוק שכיר" (דברים כד, יד) שעבר עליו המעסיק כאשר עיכב שלא כדין את תשלום שכרו של הפועל.

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

5

ייחודו של חיוב המעסיק לתשלום שכרו של עובדו עשוי להסביר גם מדוע לא חל כאן הכלל "המבטל

כיסו של חברו - פטור", אף אם המעסיק לא הרוויח בעצמו מעיכוב הכסף, וזאת משום שהתורה

החמירה בעניין תשלום שכר שכיר.19

כאמור, הסבר זה מצומצם רק לעיכוב שכר עבודה. ואולם, יש מי שהציעו הסבר כללי יותר לפסק

של רבי אליעזר מטול, הנכון ביחס לעיכוב כספים באשר הוא. כך, ר' יואל סירקיס (פולין, המאות הט"ז-י"ז)20 מסביר, שבהעדר הסכם הלוואה בין הצדדים, אין איסור ריבית בתשלום על עיכוב הכסף. ונראה שזו גם דעתו של בעל "נתיבות המשפט", רבי יעקב מליסא21 (פולין, המאות הי"ח- י"ט) שמוסיף, שהפטור של "המבטל כיסו של חברו" אמור במי שרק מונע מזולתו שימוש בנכסיו ולא במי שעושה בהם שימוש בעצמו, אף אם אינו מרוויח בהם. ואשר על כן, במקום שאין איסור ריבית, הרי שעצם עיכוב כספי הזולת והשימוש בהם מחייב תשלום, בלא קשר לשאלה אם המעכב הפיק מהם רווח אם לאו.22 אמנם רבים חלקו על חידושו של רבי אליעזר מטול. לדעתם, המעסיק שעיכב את שכרו של העובד פטור מכל פיצוי, משום שלדעתם יש בתשלום זה משום ריבית אסורה.23

19 החתם סופר אינו מתייחס לשאלת תחולת הכלל בדבר "המבטל כיסו של חברו", אבל יש להניח, כאמור, שכך היה עשוי להסביר נקודה זו. לעומתו, הרב צינץ (לעיל, הערה ,18 ד"ה ובזה מיושב) מציין במפורש שהסברו מסביר גם נקודה זו;

בשונה מ"מבטל כיס" רגיל, על המעסיק מוטלת החובה לתקן את איסור העושק שעבר עליו כאשר עיכב את כספו של העובד שלו, ועל כן לא חל עליו הכלל. כיוצא בזה ראה שו"ת בית יצחק (שמלקיס), יורה דעה, חלק ב, סימן ב, אות ב. הוא מסביר שפועל עדיף מנושה אחר, כפי שבא לידי ביטוי בכך שהתורה הקפידה מאוד לשלם לו את שכרו בכסף דווקא ולא בשווה כסף, ובכך שהתורה חייבה לפצות אותו בגין מניעת עבודה – שֶ בֶ ת, ועל כן המבטל את כיסו - חייב. וראה גם: שו"ת זית רענן, חלק ב, סימן טז, אות ט, ד"ה ואפשר לתרץ; שער משפט, סימן סא, ס"ק ב, ד"ה אמנם.

20 ב"ח, יורה דעה, סימן קסא, ס"ק ב: "במלמד ושאר שכיר דלא זקיף עליו במלוה - לית ביה משום רבית". כהסבר זה נוקט גם ר' יוסף שאול נתנזון, ראה להלן, ליד ציון הערה .28 21 ראה חוות דעת, יורה דעה, סימן קסט, ביאורים, ס"ק יד.

22 בהתאם לכלל "זה לא נהנה וזה חסר – חייב". כך לדוגמה, מי שמשתמש בדירת חברו שעמדה להשכרה, חייב בתשלום אף שלא הרוויח מכך כלכלית (כגון שדירה אחרת עמדה לרשותו ולא חסך אפוא דבר). ובדומה לכך, לולי בעיית הריבית, עצם השימוש בכספי הזולת מחייב בתשלום אף אם לא הרוויח בהם, שכן כסף נחשב אף הוא לדבר שעומד להשכרה, כפי שמוכח ממשנת מכות א, א, בעניין עדים זוממים: "מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנו לו מכאן ועד שלשים יום, והוא [הנתבע] אומר מכאן ועד עשר שנים. [אם נמצאו העדים זוממים] אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד שלשים יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים" (משנה זו - כפי שנתפרשה בשו"ת הרדב"ז, חלק א, סימן פד - הובאה על ידי השופט שינבוים בע"א 524/80 אבידן נ' הלפרין, פ"ד לז(1) ,29 בעמ' .39 תודה לידידי השופט רפאל יעקובי, שהפנה אותי לפסק דין זה).

23 ראה לדוגמה: אור זרוע, בבא מציעא, סימן קפא; גידולי תרומה, שער מו, חלק ג, אות כד; בית יוסף, יורה דעה, סימן קס, ס"ק כא; משנה למלך, הלכות מלוה ולוה, פרק ז, הלכה יא. הם מצביעים על מקורות תלמודיים (בבא מציעא סה ע"א;

עג ע"א; עה ע"א) מהם עולה ששכר שכיר גם הוא נושא לאיסור ריבית. חתם סופר (לעיל, הערה 17) ומעייני החכמה (לעיל, הערה 18 ) דוחים ראיות אלה, כל אחד על פי דרכו, ואין כאן המקום להאריך. לסקירת מחלוקת הפוסקים ראה חשוקי חמד, נדרים מט ע"ב ("האם מותר לקבל פיצוי על הלנת שכר המלמד, או שזה רבית"). הוא מציין שכשיטת רבי אליעזר מטול עולה מן המסופר בתלמוד (שבת קכז ע"ב) "באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים" והלה עיכב את שכרו ולבסוף פיצה אותו על כך, וכפי שהעיר יעב"ץ בהגהותיו, שם. אם כי אפשר שהכוונה כשו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, סימן רכב, שההיתר הוא רק כאשר הפיצוי נעשה ביזמת החייב כדי לפייס את חברו על הנזק שגרם

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

6

לנוכח מחלוקת זו, הדין לכאורה עם המוחזק על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה",24 אבל רבי הלל בר' נפתלי צבי (ליטא, המאה הי"ז), מעיד שלא כך מנהג בתי הדין:25 עכשיו בדורות הללו המנהג בדיני ארצות26 לפסוק פסידא דשוקא [לחייב את הלווה במניעת הרווח שגרם למלווה] ואין פוצה פה ומצפצף כדין 'הפקר בית־דין הפקר׳, וזה פשוט.

גם רבי יוסף שאול נתנזון27 (רבה של לבוב ומגדולי המשיבים במאה הי"ט), מתיר לנושה לגבות את הרווח שיכל להרוויח לולי עיכוב כספו. הוא נשאל על אדם שנתן מטבעות לחלפן כספים על מנת להמירם למטבע אחר. החלפן עיכב את המטבעות אצלו ולא נתן לו מטבע אחר עד שהוצרך לתובעו בערכאות וזכה במשפט בתוספת %6 על עיכוב כספו. הרב נתנזון מכריע שמותר לו לקחת את התוספת שנפסקה לו ואין בזה לא גזל ולא ריבית, ומנמק:

אחר כך נתיישבתי שאין שייך בזה משום ריבית, דהרי לא הלוה לו כלל וזה עיכב מעותיו,28

ואף דמעכב כיסו של חברו פטור, אבל משעה שתבעו שיחזיר לו, צריך להחזיר לו, ואין בזה

משום ריבית דהוי ליה כגזלן.

באחד מפסקי הדין שנדון בבית המשפט העליון בראשית שנותיו,29 בו עלתה שאלת תשלום פיצויים

על עיכוב כספים, נסמך הרב פרופ' שמחה אסף על מקורות אלה כדי לקבוע שאין מניעה הלכתית

בגביית תשלום זה, וכך כתב:

בתוספת הרווח בגובה של %9 או בכל שיעור אחר על הסכום שנתחייב הנתבע על פי פסק־

הדין בבית־המשפט שלמטה אין לראות לא רבית ואף לא אבק רבית האסורה כידוע לפי

המשפט העברי בתשלום ובלקיחה.

לו. וראה עוד: הרב יואב שטרנברג, "ריבית והצמדה בעיכוב פיצויי פיטורין", תחומין כו (תשס"ו), עמ' 393-384; הרב שלמה אישון, "איסור ריבית בחוק הגנת השכר", כתר ו (תשס"ח), סימן מו, עמ' .299-287 רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' ,153 ליד ציון הערה ,68 מטעים שמי שדוחה את חידושו של רבי אליעזר מטול עושה זאת רק בשל איסור ריבית, ולולי כן לא היה חולק על החיוב לפצות את השכיר על עיכוב שכרו (והוא מפנה בהקשר זה לחוות דעת, לעיל, הערה 22).

24 ראה ב"ח, יורה דעה, סימן קסא, סעיף ב. וכך נקט לדוגמה בית הדין הרבני האזורי ירושלים, בתיק ,1088918/5 בהרכב הדיינים רלב"ג, שני ווידאל (28/08/2021), עמ' 1 (בעניין "פסיקת ריבית והצמדה על חוב של דמי איזון").

25 ראה בית הלל, יורה דעה, סימן קע, ס"ק א.

26 כוונתו, כנראה, לתקנת "ועד ארבע ארצות״ אף כי אינה בתקנות בעל הסמ״ע משנת שס״ז. לדיון והרחבה בדבריו ובמנהג הארצות בפולין, ראה רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' .222-217 רקובר סוקר חילוקי דעות בין הפוסקים בדבר משמעות פסקו של בית הלל והיקפו, ובשאלה אם לסמוך עליו אם לאו.

27 שו"ת שואל ומשיב, מהדורא תניינא, חלק ד, סימן קכג. וראה עוד, שם, מהדורא תליתאה, חלק ב, סימן קמו, שם הוא מציין למצבים בהם ניתן לחייב את המבטל כיסו של חברו.

28 וכהסבר הב"ח שראינו לעיל, ליד ציון הערה .20

29 ע"א 207/51 אגד אגודה שיתופית נ' ברנדס ואחרים, פ"ד ו 1089 (1952), בעמ' .1103

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

7

ונימוקו עמו:

הסכום שעל הנתבע לשלם במקרה שלפנינו לא בא לידו בתורת הלוואה אלא זוהי תביעת

נזקים. ומאותה שעה שנתחייב בדין בתשלומי הנזק והוא מעכב את התשלום הרי הוא חייב

לפצות את הזוכה בדין על הנזק שנגרם לו על־ידי עיכוב התשלום. ואף בהלוואה, אם המלווה

תובע הלוואתו כשהגיע זמן פרעונה והלווה מעכב את התשלום או גורם לעיכוב התשלום,

הוא חייב לפצות את המלווה על עיכוב זה, ואף שאמרו בירושלמי (בבא מציעא פרק ט׳, הל׳

ג) המבטל כיסו של חברו אין לו עליו אלא תרעומת, והובא ירושלמי זה על־ידי כמה מן

הראשונים, הנה נאמרו בזה על־ידי האחרונים כמה וכמה חילוקים, ולא תמיד הוא פטור

(עי׳ שו"ת חתם סופר, חלק חו״מ סי׳ קע״ח ו״נחלת צבי״ לבעל 'פתחי תשובה׳, בסוף שו״ע

חו"מ).

ואחר שהוא מצטט את דברי האחרונים ("בית הלל" והרב נתנזון), הוא מסיים:

לפי זה יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום הרווחים משעת הגשת התביעה כנגדו לבית־

המשפט. לא נעלמו אמנם מעיני גם דברי המחמירים, אבל סבורני שבתנאי זמננו כדאים הם

בעל ״בית הלל״ ו׳׳שואל ומשיב״ לסמוך עליהם.30

פסק דין זה של השופט אסף, שצוטט בפסקי דין נוספים, שימש סימוכין לחוק פסיקת ריבית

והצמדה, התשכ"א-,311961 יחד עם מחקרו המקיף של פרופ' נחום רקובר בנושא.32

.4 קנס מוסכם בגין עיכוב כספים

עד כה דובר על פיצוי נזיקי בגין עיכוב הכספים. לכאורה אם הוסכם מראש בין הצדדים על תשלום

"קנס" באם יאחר החייב בתשלום, לכולי עלמא יש בכוח ההסכם להתגבר על הכלל "מבטל כיסו של

30 נוסיף שגם לפוסקים הסבורים כי אין לחייב פיצוי על עיכוב כספים, מכל מקום נראה שיש חיוב בדיני שמיים, ככל מזיק בגרמא. ראה תיק 293358/16 בבית הדין הרבני האזורי נתניה, בהרכב הדיינים עמוס, פרדס וינאי (נבו, 16/01/13).

הדיין הרב מיכאל עמוס מאריך בעניין זה, ובסוף דבריו (עמ' 21) מצטט את שו"ת להורות נתן, חלק ט, סימן נח, אות כח, הפוסק: "ולדינא ודאי שצריך לחוש לשיטות הקדמונים דחייב לצאת ידי שמים, גם כיון שעל כל פנים יש לו עליו תרעומת. אם כן צריך לפייסו כדי לבטל את התרעומת דגם תרעומת מילתא היא ולא בחנם אמרו חז"ל דרשאי שיהא לו עליו תרעומת" . לחיוב זה יש משמעות משפטית במקום שבו התובע "תפס" את המגיע לו בדיני שמים, שאין מוציאים אותו מידו.

31 כפי שמציין הרב הרב לוז (להלן, הערה 51), בהערה 19 לפסק דינו. וראה רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' ,142 הערה ,14 הפניות לפסקי דין אחדים שהסתמכו על דברי השופט אסף. וראה גם פסק דינו של השופט משה דרורי, ת"א (ירושלים) 3104/01 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, פסקאות 115-114 (28/07/04).

32 לעיל, הערה .14 ראה דברי ההסבר להצעת חוק פסיקת ריבית (תיקון מס' 3), התשל"ט-.1978 הרב לוז אינו מזכיר את מחקרו של רקובר, ויש לתמוה על כך.

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

8

חברו – פטור", אבל מאחר שמדובר בהסכם מראש, עולה ביתר שאת בעיית הריבית, שהלא כזכור33

"ריבית קצוצה" אסורה מן התורה. בעניין זה יש להבחין בין קנס חד-פעמי ובין קנס מתחדש ההולך ותופח ככל שמתארך העיכוב.

א. קנס חד-פעמי

מן המשנה ניתן להוכיח לכאורה שהסכם שבו החייב נוטל על עצמו תשלום יתר על חובו כקנס לשם

הבטחת הפירעון - אין בו איסור ריבית. וזה לשון המשנה:34

מי שפרע מקצת חובו והשליש [המלווה] את שטרו, ואמר לו [הלווה לשליש] "אם לא אתן

לך [עבור המלווה את יתרת החוב] מכאן ועד זמן פלוני - תן לו שטרו", הגיע הזמן ולא נתן,

רבי יוסי אומר - יתן. רבי יהודה אומר - לא יתן.

המשנה דנה במי ששילם רק חלק מחובו. המלווה לא היה מוכן לכתוב לו שובר אלא הפקיד את שטר

החוב ביד נאמן, שהיה אמור להחזיר ללווה את השטר עם השלמת התשלום. כדי להבטיח למלווה

את פרעון היתרה, הורה הלווה לנאמן, שאם תוך פרק זמן מסוים לא יפרע את יתרת החוב, יחזיר

הנאמן את שטר החוב לידי המלווה שיוכל לגבות ממנו את מלוא הסכום הנקוב בו. התלמוד35 מסביר

שיסוד מחלוקת התנאים הוא בשאלת תוקפה של "אסמכתא", כלומר האם יש גמירות דעת

בהתחייבות על תנאי? לדעת רבי יוסי "אסמכתא קניא", ואילו לדעת רבי יהודה "אסמכתא לא

קניא". על כל פנים, העובדה שמדובר בהסכם בו הלווה עלול לשלם בסופו של יום יותר מאשר לָ וָ וה אינה מטרידה את חכמי המשנה, וכנראה לא ראו בכך שיקול לאסור את ההסכם. הרשב"א36 (ר' שלמה בן אדרת, ספרד, המאה הי"ג) עומד על נקודה זו ומסביר:

וטעמא דמילתא משום דאין רבית אלא דבר שמתרבה משום אגר נטר לי וזה אינו כן, שאלו

פרעו בזמנו לא היה מרבה לו כלום. ואם לא פרעו במשלים זמניה ממש חייב ליתן לו באותה

שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. ואם כן, ליכא אגר נטר לו כלל.

ואולם, לדעתו, יש בכל זאת לאסור קנס מעין זה מדרבנן משום החשש שאנשים ישתמשו בטכניקה

זו כדי לעקוף את איסור הריבית ("הערמת ריבית"), וכך פוסק השולחן ערוך:37

האומר לחבירו אם לא אפרעך לזמן פלוני הריני חייב לך מעכשיו38 ולזמן העיכוב כך דינרין,

אסור מפני הערמת רבית.39

33 לעיל, ליד ציון הערה .9

34 משנה, בבא בתרא י, ה.

35 בבא בתרא קסח ע"א.

36 שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תרנא.

37 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קעז, סעיף יד. ביאור הגר"א, שם, ס"ק לה, מציין שמקורו בשו"ת הרשב"א.

38 התוספת "מעכשיו" באה להתגבר על בעיית ה"אסמכתא", ואין כאן המקום להאריך.

39 אמנם, כאמור, לא כן עולה ממשנת "מי שפרע מקצת חובו" (לעיל, הערה 34), אולם הרשב"א מסביר ששם הדבר מותר משום שהתוספת שולמה מראש ומתבררת למפרע כמתנה: "ולא אמרו במשנתינו ד'מי שפרע מקצת חובו' אלא שאם לא

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

9

הריב"ש40 (רב יצחק בר ששת, אלג'יר, המאה הי"ד) חולק על הרשב"א. לדעתו, אין לאסור זאת

משום הערמת ריבית, ומביא לכך ראיה מהמשנה:41 "הלווהו על השדה [משכן את השדה ששווה

יותר מהחוב] ואמר לו 'אם לא אתן לך מכאן ועד ג' שנים, הרי היא שלך' – [אם לא פרע את חובו

במועד] הרי היא [השדה] שלו, וכך היה בייתוס בן זונין עושה על פי חכמים". אם כי הוא מודה,

שאין מכאן ראיה חלוטה כנגד הרשב"א, שכן אפשר שכיון שבחלוף מועד הפירעון המלווה אינו מקבל

כסף אלא נכס בעין (השדה), אין כאן הערמת ריבית, שכן "הערמה הוא כשנותן מעות ומקבל מעות

יותר ממה שהלוהו".

על כל פנים, הריב"ש מסייג את שיטת הרשב"א וטוען שבמכר באשראי, גם הרשב"א מודה שאין

הערמת ריבית בקנס מעין זה, והוא מותר לכתחילה, ולא אסר תשלום קנס אלא בהסכם הלוואה:

נראה שאף הרב ז"ל [הרשב"א] לא אסר לכתחלה אלא במי שמלוה מעות ומתנה לתת יותר

אם לא יפרע בזמנו דהויא הלואה גמורה והוי כהערמה. אבל בנדון זה [מכירה באשראי]

שלא היתה הלואה מתחלה אלא מכירת סחורה... מותר אפילו לכתחלה [לשלם קנס בגין

איחור בתשלום] ואין כאן משום הערמה כלל, ואף על פי שנוטל יותר ממה שנתן לו, כיון

שלא היה בדרך הלואה אלא בדרך מכירה.

כשיטה זו נוקט השולחן ערוך:42 "המוכר סחורה לחבירו בס' זהובים שקבל מיד והתנה לתתה לו

לחצי שנה, ואם יעבור על זה, שיתן בעבורה ק' זהובים, וקנו מידו והגיע הזמן ולא נתן, חייב ליתן הק' זהובים".43

ב. קנס מתחדש ותופח

ונשאלת השאלה, האם היתר זה לגבות קנס שקיבל על עצמו החייב הוא רק בקנס חד-פעמי, או

בכלל ההיתר הוא גם קנס שהולך ותופח ככל שחולף הזמן? בעניין זה נחלקו הראשונים.

המרדכי44 מביא טופס שטר הלוואה שאושר על ידי רבי יעקב מאורלייאנ"ש – anséOrl (מתלמידי

רבנו תם ומבעלי התוספות), וזה נוסח השטר:

פרע השאר בזמנו הרי הפרעון ראשון מתנה למפרע, וכשהוא חוזר וגובה עכשו אינו נוטל עכשו רבית כלל... אלא כי אסור לעשות כן לכתחלה מפני הערמת רבית".

40 שו"ת הריב"ש, סימן שלה. ראה רקובר (לעיל, הערה 14), הערה .274

41 בבא מציעא ה, ג.

42 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קעז, סעיף יח.

43 וכך פוסק גם הרמ"א, יורה דעה, סימן קעז, סעיף יד. וראה רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' ,198-197 וראה שם, הערה .276 44 מרדכי, בבא מציעא, סימן תנה.

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

10

הנני החותם מודה שאני חייב לפלוני כך וכך מחמת שהלוה לי לזמן כך והנני מחוייב לפורעם

לו לזמן ט"ו ימים להזמנתי, וכל זמן שאעכבם ולא אפרעם לו עלי לתת לו במתנה כל שבוע

ושבוע שאעכבם מיום ההלואה ולמעלה עד יום הפרעון כך וכך פשיטין מזהוב.

רבי יעקב מאורלייאנ"ש לא ראה אפוא פסול בשטר זה ולא חשש לאיסור ריבית.

אבל רבי יוסף קארו45 דוחה היתר זה, וזו לשונו:

נראה דלכולי עלמא אסור, דכיון שחייב עצמו ליתן לו כך בכל שבוע בעוד שמעכב ממונו אין

לך הערמת רבית גדולה מזו, שהרי מעלה לו שכר מעותיו הבטלות אצלו מידי שבת בשבתו.

ולא דמי לאומר אם לא אפרעך נתחייבתי מעכשיו בכך דינרים דלא מחזי כרבית כולי האי.

והוא אף מוסיף שלפי הרשב"א אין כאן רק "הערמת ריבית", אלא "הרי זו רבית גמורה ולא תהא

כזאת בישראל".

נראה שההבדל, לשיטת הרשב"א, בין קנס חד פעמי שהוא "הערמת ריבית" בלבד לבין קנס מתרבה

שהוא ריבית גמורה, הוא שכאשר הקנס גדל ככל שהזמן חולף ניכר שהתשלום הוא שכר על הזמן בו

המעות בטלות. כשיטה מחמירה זו של הרשב"א פוסק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך:46 "אם ִחייב

עצמו לתת למלווה כך וכך בכל שבוע בעוד שמעכב ממונו – הרי זה ריבית גמור".47

כפי שמציין הש"ך,48 השאלה אם מדובר באיסור דאורייתא או באיסור מדרבנן שנויה במחלוקת בין

רבי לוי בן חיים, הרלב"ח, רבה של ירושלים במאה הט"ו, לבין רבי משה מטרני, המבי"ט, מחכמי

צפת באותה תקופה. ומסיים הש"ך: "ומדברי המחבר והרב נראה שהוא ריבית דאורייתא".49

לאור האמור, נראה שחוב שמקורו בהלוואה, אין להתיר בו קנס מתחדש שהולך ותופח ככל

שמתעכב התשלום.50 ומכל מקום נחזור ונסייג שדברים אלו נאמרו ביחס לחוב שמקורו בהלוואה

45 בית יוסף, יורה דעה, סימן קעז, סעיף טז. וראה רקובר (לעיל, הערה 14), עמ' ,200 הערה ,288 שם הובאו רבים שתמהו על היתר זה. אבל ראה שם, עמ' ,214-213 שהסמ"ע סמך על ההיתר בתקנות שנתקנו בין השאר על ידו ביריד גראמניץ בשנת שס"ז (1607). וראה שו"ת שבט הלוי, חלק ח, סימן קצג.

46 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קעז, סעיף טז.

47 הרמ"א מסכים ומטעים, שם: "אף על גב דכתב לו כך דרך קנסא: 'אם לא אפרע לך לזמן פלוני אתן לך כל שבוע כך וכך', ואף על גב דאם היה פורע לו בזמנו לא הוי כאן רבית כלל, מכל מקום הואיל וכתב לו ליתן לו קצבה בכל שבוע ושבוע, הוי רבית גמור. וכן עיקר, אף על גב דיש מקילין והתירו ללוות ברבית בדרך זה".

48 ש"ך, יורה דעה, סימן קעז, ס"ק לג.

49 כך הוא מסיק גם משו"ת מהר"א ששון, סימן קסב. אבל השווה תשובת רבי אליהו מזרחי, שו"ת מים עמוקים, חלק א, סימן כג, שאין כאן ריבית קצוצה ועל כן הוא מתיר להלוות בשיטה זו מעות יתומים (מובא בפתחי תשובה, שם, ס"ק ד).

50 אם כי, אחד מחשובי הפוסקים בדור הקודם, הרב שלמה זלמן אוירבך, מתיר זאת אפילו בהלוואה. לדעתו, קנס תופח אסור רק כאשר הוסכם שתשלום הקנס ידחה את מועד תביעת הפירעון, שאז ברור שמדובר בהסכם "שכר המתנת מעות", אבל אם תשלום הקנס אינו דוחה את מועד תביעת התשלום, ברור שמדובר בקנס מותר ולא בריבית אסורה. ובלשונו:

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

11

ולא ביחס לחוב שאין מקורו בהלוואה, כגון חוב בגין מכר באשראי או חוב מזונות. והדברים קל

וחומר ביחס לקנס שלא הוסכם מראש בין הצדדים אלא הוא מוטל על החייב מכוח החוק, שהוא

עשוי להיות מותר אף בגין חוב שמקורו בהלוואה, וכפי שנרחיב להלן.

.5 "דמי פיגורים" מכוח החוק

הצעת החוק מציעה להמיר את שם החיוב המוטל על מי שמאחר בתשלום חוב פסוק מ"ריבית

פיגורים" ל"דמי פיגורים", כדי להבליט את אופיו העונשי. אכן, מגמתו של החיוב להרתיע את החייב מפני איחור בתשלום שנפסק נגדו ולא לפצות את הנושה על מניעת הרווח שנגרם לו כתוצאה מעיכוב התשלום. מאחר ש"קנס" זה לא הוסכם מראש בין הצדדים אלא נקבע על ידי החוק, דומה שיש בסיס איתן להתירו גם לפי המשפט העברי. וכדברי הרב ציון לוז,51 דיין בית הדין הרבני הגדול:

"בריבית דרך קנס שמי שמטיל אותה הוא השלטונות ולא הצדדים בינם לבין עצמם, לכאורה ליכא

חשש למידי [=לכלום]".

ואכן, יש מבתי הדין הרבניים שמתירים גביית ריבית פיגורים, אם כי לא מן הנימוק האמור. יש

שביססו זאת על הכלל "דינא דמלכותא דינא". הם מסתמכים על חידושו של הרמב"ן,52 ולפיו אם

המלך החליף את המטבע וגזר שמעתה ישולמו החובות נומינלית לפי המטבע החדש, הדבר מותר

ואין בו איסור ריבית (אם עלה ערך המטבע) וגם אין בו איסור גזל (אם ירד ערך המטבע), וזאת

משום ש"דינא דמלכותא דינא". ומכאן הם מבקשים להסיק שהוא הדין ב"ריבית הפיגורים"

שמקורה בחוק.53

"דכיון שאחר שהגיע זמן הפרעון יכול הגמ"ח [המלווה] לגבות החוב, נמצא דלאחר הזמן הוי ליה כגזילה אצלו ואין כאן שכר המתנת מעות כי אם שיעור גודל העוולה, ועל עוולה של חצי שנה משלם רק שקל אחד ושל שנה שלמה משלם שני שקלים. ורק אם היתה תקנה שאם התנאי הוא שאם יתן את הקנס של שקל אחד שוב אין הגמ"ח יכול לתבוע ממנו עד סוף חצי שנה, שפיר חשיב אגר נטר... מכל מקום הכא דשלא בהיתר הוא מאחר את הפרעון, שפיר שייך שם של קנס".

דבריו מחודשים עד מאוד, שכן ברור שהפוסקים שאסרו קנס תופח דברו במצב שבו תשלום הקנס אינו דוחה את הפירעון.

ואולי דבריו אמורים רק בגמ"ח, שיש בו קולות שונות בריבית דרבנן, ראה לדוגמה ברית יהודה, פרק ז, סעיף ל.

51 תיק 1152448/2 בבית הדין הרבני הגדול, בהרכב הדיינים איגרא, שפירא ולוז (2/10/18), עמ' 17 (בעניין "גביית כתובה באמצעות ההוצאה לפועל בתוספת ריבית פיגורים"). וראה גם הרב אליעזר איגרא, שם, עמ 33-32 (תודתי לרב יוסף תאנה, שהפנה אותי לפסק דין חשוב זה ולמקורות רבים נוספים שנסקרו בחוות דעת זו). וראה תיק 9600-22-1 (להלן, הערה 53), בעמ' .8 52 שו"ת הרמב"ן, סימן מו. מובא גם בשו"ת הרשב"א, חלק ה, סימן קצח, ובספר התרומות, שער מו, חלק ח.

53 ראה לדוגמה תיק 508306 בבית הדין הרבני האזורי אשקלון, בהרכב הדיינים אדרי, כ"ץ ובוכריס (נבו, 19/05/2016) [=שו"ת שחר אורך (אדרי), חלק ב, סימן לה]. והשווה: תיק 9600-22-1 בבית הדין הרבני האזורי אשדוד, בהרכב הדיינים רלב"ג כהן וצדוק (09/07/2008) (בעניין "חיוב ריבית בהוצאה לפועל"); תיק 798549/5 בבית הדין הרבני הגדול, בהרכב הדיינים איזירר, יפרח ומצגר (04/11/2010) (ערעור על פסק הדין מאשדוד). כל אלה מניחים שהשאלה המכרעת בעניין התוקף ההלכתי של ריבית הפיגורים הקבועה בחוק היא האם במדינת ישראל חל הכלל "דינא דמלכותא דינא"? הרב אדרי נוקט שהכלל חל, הרב רלב"ג נוקט שספק אם הוא חל, והרב איזירר נוקט שאינו חל.

[נימוקו של הרב איזירר הוא שסעיף 2 מסמיך אמנם את בית המשפט לפסוק ריבית אך אינו מחייב אותו לעשות כן. בעניין זה הוא נתפס לכלל טעות, שכן "ריבית הפיגורים" בגין איחור בתשלום מקורה בסעיף 5(ב) לחוק שהוא סעיף קוגנטי, וכפי שהשיג עליו אל נכון הרב מרדכי רלב"ג (במאמר התגובה שלו לפסק דינו של הרב איזירר), "ריבית פיגורים", תחומין לא (תשע"א), .344-340

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

12

אולם, מלבד העובדה שקשה להצדיק כיצד יש בכוחו של הכלל "דינא דמלכותא דינא" לגבור על

איסור הריבית שהוא מתחום דיני "איסור והיתר" בהם כעיקרון אין תחולה לכלל,54 ספק רב אם

ניתן להחיל אותו גם לעניין "חוק פסיקת ריבית", וכפי שמסכם הרב לוז:55

סוף דבר, נוכל לומר בשופי שלא רק אי אפשר להסיק מדברי הרמב"ן צד היתר לגביית

הריבית בהוצאה לפועל, אלא אדרבה אפשר להסיק מדבריו את ההפך, שאם גזירת המלכות

(וחקיקת הכנסת בנידון דידן) מחייבת להדיא בתשלום ריבית – אין לומר בה 'דינא

דמלכותא', בהיותה נוגדת דין תורה, וממילא הריבית נשארת באיסורה.

עיקרם של דברי הרמב"ן הוא שהתוספת במטבע כשלעצמה, שאינה שכר עבור המתנת

המעות או עיכובן, אינה ריבית כלל. מה שאין כן בריבית פיגורים של ההוצאה לפועל,

שלכאורה זוהי ריבית שעבור המתנת המעות ועיכובם.

ועם זאת, מטעם אחר סובר הרב לוז56 כי ניתן לגבות ריבית פיגורים על ידי רשות האכיפה והגבייה.

התורה נתנה כוח לשופטים לאכוף ולהוציא לפועל את פסקי הדין שלהם על ידי שלוחים הלא הם

שטרים תתן לך בכל שעריך"57 (דברים טז, יח) - וכשם

שפטים ו ֹ

מי שמכונים במקרא ה"שוטרים" – " ֹ

שבסמכותו של ה"שוטר" להשתמש בכוח ולפגוע אפילו בגופו של החייב, במידת הצורך, כדי להוציא

לפועל את פסק הדין, כך בכוחו לפגוע בכיסו של החייב:

לעניות דעתי אפשר לראות בהוצאה לפועל בכל הנוגע לחיובים ממוניים את ה'שוטר' של

בית הדין. מבלעדי רשות זו יהיו פסיקותיהם של בתי הדין בבחינת חוות דעת תורניות

והמלצות בעלמא, ומבחינה זו ייתכן שתישמט כל סמכותו של בית הדין לפסוק בעניינים

ממוניים [...] השוטר ושליח בית הדין שאוכף הוראותיו של בית הדין, הותר לו להכות

ולחבול, להזיק ולהוציא ממון כדי למלא את שליחותו.

עוד מוסיף הרב איזירר, שאף שפנייה להוצאה לפועל בעייתית מבחינה הלכתית (לא משום איסור ריבית, שכן אין מדובר בתשלום מוסכם כי אם בתשלום כפוי על פי החוק, אלא בשל איסור "גזל", שכן התשלום אינו מגיע לאישה על פי ההלכה), אם הבעל אינו מציית לפסק הדין ואינו משלם במועד, בית הדין לא יסייע לו אם תפנה האישה להוצאה לפועל, וראוי להזהירו על כך מראש. לדבריו, אזהרה כאמור תועיל להציל את האישה מאיסור גזל: "מאחר שנקטנו שבריבית בעל כורחו של לוה, אין אסור רבית ויש רק חשש של גזל, אם כן כאשר אנו מתרים בבעל שידע שאם ימרה את הפסק דין ולא ישלם בזמן לא יקבל סיוע מבית הדין על נזקיו או הפסדיו בהוצל"פ, ממילא מי שאינו משלם בזמן הרי הוא כמפקיר מדעת את ממונו לענין הריבית... ולכן אין כאן שאלה של גזל" (שם, עמ' 5). וכך אכן מזהירים את הבעל מקצת בתי הדין, ראה לדוגמה:

(חיפה) תיק 526565/9 (07/06/2017); (ת"א יפו) תיק 1020605/7 (14/07/19); (ת"א יפו) תיק 897031/3 (23/12/20)].

54 ראה בעניין זה שמואל שילה, דינא דמלכותא דינא, ירושלים תשל"ה, עמ' .411-403

55 לעיל, הערה ,51 בעמ' .9

56 ראה שם, בעמ' .24-20

57 ומפרש רש"י, שם: "שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם [של השופטים], שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". ובפסיקתא זוטרתא, פרשת שופטים: "אם אין שוטרים אין שופטים".

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

13

לפי האמור, אם נתייחס להוצאה לפועל כאל ה'שוטרים' של בית הדין וכשמה 'הרשות' –

רשות גבייה של פסקי הדין, הרי שהיא רשאית לפעול בכל דרך כדי לאכוף את פסקי הדין.

גם דרך האסורה לכל אדם אחר כנגד חברו – לפועלים כ'שוטרים' תהיה מותרת [...]

אם כן, לפי היגיון זה, אם לצורך אכיפת החיוב הכספי הוא מפעיל מנגנון של 'ריבית פיגורים'

וכך הוא מרתיע ומזרז את החייב לשלם – מדוע לא יהיה זה חלק מכליו של ה'שוטר'?

הסברו משכנע, והוא מקבל משנה תוקף לאור הצעת החוק המבחינה הבחן היטב בין מנגנון "ריבית

הבסיס" ובין מנגנון "דמי הפיגורים". ברם, הרב לוז מטעים ומסייג שההסבר תקף רק ביחס

ל"ריבית הפיגורים" העונשית, ולא ביחס ל"ריבית הבסיס":

אולם ככל שישנו חלק בריבית הפיגורים, שמשמעו הוא ריבית של ממש כמשמעה

הכלכלית, שהיא אסורה על פי ההלכה – ביחס לחלק זה לא נוכל לראות את ההוצאה לפועל

כ'שוטר' של בית הדין, ולגביו – אכן לכאורה תהיה בעיה בגבייתו.

.6 סיכום

מבחינה הלכתית קל יותר להצדיק את "דמי הפיגורים" הגבוהים, שעניינם הרתעת החייב מפני

איחור בתשלום, מאשר את "ריבית הבסיס", שעניינה פיצוי הנושה על הנזק שנגרם לו בעיכוב

כספו.58 ועם זאת, ראינו שגם ל"ריבית הבסיס" יש הצדקה הלכתית, בעיקר משום שאינה שכר בעד

הרשות להחזיק בכספי הזולת ("שכר המתנת מעות"), אלא פיצוי על הנזק שנגרם לתובע כשנמנע

ממנו בעל כורחו הנאה מרכושו, ומה גם שאין מדובר בפיצוי מוסכם. ואף שהצדקה זו מחודשת יותר

ושנויה במחלוקת, ראויה היא לאימוץ במדינת ישראל לפי צורכי הזמן והשעה.59

לסיום נוסיף, שנראית לנו הערת הייעוץ המשפטי לוועדה, לפיה ראוי לפטור מ"דמי פיגורים" מי

שבידו להוכיח שהוא מפגר בתשלום בשל אי-יכולת כלכלית. אכן, כלל גדול הוא במשפט העברי שאין

לקנוס את מי שפועל מאונס, כדברי רש"י60 בהקשר אחר: "הואיל ואנוס הוא - אין לקנסו [...]".

בכבוד רב,

ד"ר מיכאל ויגודה

ראש היחידה למשפט עברי

58 לדעת הרב לוז, על בית הדין להימנע מהטלת ריבית זו (הימנעות שהיא בסמכותו על פי סעיף 2 לחוק). כך הוא כותב, שם, בהערה :26 "ומובן שבתי הדין לא יעשו שימוש בסעיף זה בשל איסור הריבית שבדבר בהיותו מתייחס לתקופה שקדמה לפסק, והוא אינו יכול להתפרש כקנס וכהרתעה על חיוב שעדיין לא נפסק". אבל ראה הערה הבאה.

59 וכפי שכתב השופט אסף, לעיל, ליד ציון הערה .30 ואכן במסקנות פסק דינו (עמ' 31) הרב לוז כותב בעצמו: "אולם בנסיבות מסוימות ובסייגים מסוימים יש שהתירו גם אותה בהתבסס על דברי השואל ומשיב ועל דברי האבני נזר המובאים לעיל, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין הפוסק בדבר".

60 רש"י, בבא מציעא עז ע"ב, ד"ה נותן לו שכרו, בעניין פועל המפר חוזה עבודה בשל כוח עליון.

רח' צאלח א-דין 29 ת.ד. 49029 ירושלים 91490 * טל: 073-3925657; פקס: 02-6467587

--1

נוסח מעודכן 25.6.2023

מספר פנימי: 2192648-38936

נספח מס' מ-/1542א'

חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' ...), התשפ"ב–2022

תיקון סעיף 1

.1

בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–11961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 לחוק העיקרי – ( 1)

בהגדרה "רשות שיפוטית", במקום "ראש" יבוא "רשם";

( 2)

אחרי ההגדרה "רשות שיפוטית" יבוא:

""דמי פיגורים" – תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, בשל פיגור בתשלומו, בהתאם להוראות סעיף סעיפים 5 ו-5א;";

"החלטה" – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;";

( 3)

אחרי ההגדרה "מדד" יבוא:

"מדד אחר" – מדד המפורסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינו מדד המחירים לצרכן;

""המדד החדש" – המדד הידוע שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכוןבעת הוספת הפרשי ההצמדה;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני הידוע נכון מועד העדכון הקודםלפעם הקודמת שבה נוספו הפרשי ההצמדה, ולעניין מועד העדכון הראשון הפעם הראשונה שבה נוספים הפרשי ההצמדה – המדד הידוע נכון שפורסם לאחרונה לפני היום למועד שבו החלה ההצמדה של סכום הכסף למדד;";

(4) במקום בההגדרה "הפרשי הצמדה" יבוא:, במקום "העליה" יבוא "השינוי" ובמקום "מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5 (א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום" יבוא "מן המדד היסודי עד המדד החדש, במועד העדכון";

1 ס"ח התשכ"א, עמ' 192; התשס"א, עמ' .206

--2

""הפרשי הצמדה" – עדכון של סכום, בדרך של הכפלתו במדד החדש וחילוקו במדד היסודי;

"יום פתיחת ההליך" – המועד שבו נפתח אותו הליך שבו פסקה הרשות השיפוטית את סכום הכסף לבעל הדין;";

( 5)

לפני ההגדרה "ריבית צמודה" יבוא:

""מועד העדכון" – המועד שבו מתווספים הפרשי הצמדה לסכום כסף שיש לשלמו;

""מועד הפירעון" – המועד האחרון שנקבע לתשלום סכום כסף, ואם לא נקבע מועד כאמור – 30 ימים מיום מתן פסק הדין המחייב ההחלטה בדבר חובת בתשלום הסכום האמור;

"סכום פסוק" – סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין, למעט הוצאות ושכר טרחת עורך דין, ובלא תוספת ריבית או הפרשי הצמדה;

"קרן עדכנית" – סכום פסוק, בניכוי סכום ששולם ממנו, ובתוספת ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיפים ,2 3 או 5(1), לפי העניין, שצורפה לסכום הפסוק לפי סעיף 4א(ב) לאחר שהתווספו לו הפרשי הצמדה לפי סעיפים 2 או ,3 לפי העניין, סכום פסוק, הוצאות, שכר טרחת עורך דין או קרן מוצמדת, בניכוי סכום ששולם ממנו, שצורפה להם ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיפים 2 או 5(1), לפי העניין, ככל שצורפה, והכול נכון למועד מסוים;

"קרן מוצמדת" – סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, שנוספו עליהם הפרשי הצמדה;";

( 6)

ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" – תימחק;

( 7 6)

במקום ההגדרה "ריבית צמודה" יבוא:

""ריבית צמודה" ו"ריבית שקלית" – תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, ששיעורו השנתי במונחים שנתיים נקבע לפי סעיף 4(א)5ג המחושב והמצורף לקרן העדכנית לפי הוראות סעיף 4א;

--3

"ריבית שקלית" – תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, ששיעורו השנתי נקבע לפי סעיף 4(א), המחושב והמצורף לקרן העדכנית לפי הוראות סעיף 4א;".

החלפת סעיף 2

3 .2

במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

"הסמכות לפסוק

ריבית או הפרשי

הצמדה

.2

(א) (1) רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין

סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך

דין, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק על

הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר טרחת

עורך הדין, כולו או מקצתו, ריבית

שקליתאחד בלבד מרכיבים אלה:;

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית

הרשות השיפוטית, אם מצאה כי יש טעמים

המצדיקים זאת בנסיבות העניין, לפסוק על

הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר טרחת

עורך הדין, כולו או מקצתו, אחד מאלה:

( 1)

ריבית שקלית;

(2א) ריבית

הצמדה;

צמודה

והפרשי

(3ב) ריבית בשיעור אחרשיעור

ריבית במונחים שנתיים שנמוך או

גבוה יותר מהשיעור שנקבע לפי סעיף

5 ג. ;

( 4)

הפרשי הצמדה.

(3) קבעה הרשות השיפוטית ריבית

כאמור בפסקת משנה (א)(2)(ב), יראו ריבית

זו כריבית שקלית לעניין הוראות חוק זה,

אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

--4

(ב) רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום

פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, ולא פסקה

ריבית כאמור בסעיף קטן (א), רשאית, לפי שיקול

דעתה, לפסוק על הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר

טרחת עורך הדין, כולו או מקצתו, הצמדה בלבד;

ואם מצאה כי יש טעמים המצדיקים זאת בנסיבות

העניין – הצמדה למדד אחר.

( ב ג)

(1) תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה

בפסיקה לפי סעיף קטן סעיפים קטנים (א)

או (ב) תהיה לעניין הסכום הפסוק – ממועד

מיום הגשת התביעה, ולעניין הוצאות ושכר

טרחת עורך דין – מיום מתן ההחלטה, או

ממועד אחר, החל מיום היווצרות עילת

התביעה או מועד ההוצאה או תשלום שכר

טרחת עורך הדין, שהחליטה עליו הרשות

השיפוטית, עד מועד הפירעון.

(2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף ,5

רשאית הרשות השיפוטית לקבוע, כי תקופת

הריבית או הפרשי ההצמדה שפסקה לפי

סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תהיה עד למועד

התשלום בפועל, ובלבד שהתקיימו טעמים

מיוחדים המצדיקים זאת;

--5

(גד) (1) פסקה רשות שיפוטית ריבית בלבד או

ריבית והצמדה, על הסכום הפסוק, כולו או מקצתו

, אך לא נקבה באחד מסוגי הריבית האמורים

בסעיף קטן (א), יראו אותה כאילו פסקה ריבית

שקלית כאמור בסעיף קטן (א)(1); ואולם על אף

הוראות סעיף קטן (ב), תקופת הריבית השקלית

בפסיקה כאמור תהיה ממועד מתן פסק הדין או

ממועד אחר שהחליטה עליו הרשות השיפוטית, עד

פסקה רשות שיפוטית

מועד הפירעון. (2)

ריבית והפרשי הצמדה על הסכום הפסוק, כולו או

מקצתו, אך לא נקבה בסוג הריבית, יראו אותה

כאילו פסקה ריבית צמודה והפרשי הצמדה כאמור

בסעיף קטן (א)(2).

תיקון סעיף 3

.3

בסעיף 3 לחוק העיקרי –

( 1)

בכותרת השוליים, לפני "ריבית על" יבוא "הסמכות לפסוק";

(2) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "לפסוק ריבית" יבוא "או הפרשי הצמדה, כאמור בסעיף 2(א)";

( 3)

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) פסקה רשות שיפוטית ריבית בלבד לפי סעיף זה אך לא נקבה בסוג הריבית, יראו אותה כאילו פסקה ריבית שקלית כאמור בסעיף 2(א)(1);

פסקה רשות שיפוטית לפי סעיף זה ריבית והפרשי הצמדה אך לא נקבה בסוג הריבית, יראו אותה כאילו פסקה ריבית צמודה והפרשי הצמדה כאמור בסעיף 2(א)(2).

תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה בפסיקה לפי סעיף זה תהיה

(ג) ממועד מתן פסק הדין או ממועד אחר שהחליטה עליו הרשות השיפוטית, עד מועד הפירעון."

ביטול סעיף סעיפים .4

,3 3 א ו - 4

תיקון סעיף 4

.5

סעיף סעיפים ,3 3א ו-4 לחוק העיקרי – בטלים.

בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "שיעורים שנתיים של ריבית שקלית וריבית צמודה";

--6

( 2)

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות את השיעורים השנתיים של ריבית צמודה וריבית שקלית, ודרך חישובם, ואת אופן פרסומם של השיעורים כאמור.";

( 3)

הוספת סעיף 4א

5 .6

החלפת סעיף 5

.7

בסעיף קטן (ב), אחרי "ריבית" יבוא "צמודה או ריבית שקלית".

אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:

"חישוב ריבית

שקלית או ריבית

צמודה לכל יום

ומועד צירופן לקרן

העדכנית

4א.

(א) ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיפים

,2 3 או 5(1), לפי העניין, תתווסף על הקרן העדכנית מידי יום ותהיה, לכל יום, בגובה הסכום המתקבל מהכפלה של שיעור הריבית היומי בערך הקרן העדכנית באותו מועד (בסעיף זה – ריבית יומית);

לעניין זה, "שיעור הריבית היומי" – השיעור השנתי

במונחים שנתיים של הריבית השקלית או הריבית

הצמודה, לפי העניין, כפי שנקבע לפי סעיף

4(א)2(א)(2) או 5ג, נכון למועד שבו שביחס אליו

מחושבת הריבית, כשהוא מחולק ב-.365

(ב) סך הריביות היומיות שהתווספו לפי סעיף

קטן (א), יצורף לקרן העדכנית בכל אחד מאלה:

(1) אחת לשנים עשר חודשים, החל

מהמועד שבו החלו להתווסף לפי סעיפים ,2

3 או 5(1), לפי העניין.;

(2) במועד הפירעון אף אם טרם חלפו

שנים עשר חודשים ממועד הצירוף הקודם.

סך הריביות הצמודהות היומיות לפי סעיף

(ג) זה שטרם צורפו לקרן העדכנית לפי סעיף קטן (ב),

תיוצמד למדד מיום התווספות הריבית לחוב עד

למועד צירופו לקרן העדכנית לפי סעיף קטן (ב)."

במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:

--7

"חובת

תשלוםהתווספות

ריבית שקלית ודמי

פיגורים בעד תקופת

הפיגור בתשלום

.5

אדם החייב בתשלום סכום פסוק, לרבות ריבית או

הפרשי הצמדה לפי סעיפים 2 או ,3 ולא שילמם עד

מועד הפירעון, יהיה חייב בתשלום על קרן עדכנית

יתווספו שניים אלה, בעד התקופה שממועד

הפירעון או ממועד מתן פסק הדין, לפי המאוחר

שבהם, עד מועד התשלום בפועל (בחוק זה – תקופת

הפיגור בתשלום):

(1) ריבית שקלית, למעט אם קבעה הרשות

השיפוטית אחרת לפי סעיף 2(ב)(2);

(2) דמי פיגורים, למעט אם קבעה הרשות

השיפוטית שלא יתווספו דמי פיגורים לפי סעיף

5א(ד)."

הוספת סעיפים 5א, .8

ו־5ב ו-5ג

אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:

"דמי פיגורים

5א.

(א) דמי פיגורים יתווספו מדי שלושה חודשים

החל מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון,

ובמהלך כל בעד תקופות מלאות של שלושה

חודשים כל אחת החלות בתקופת הפיגור בתשלום;

בעד תקופה של פחות משלושה חודשים כאמור, לא

יתווספו דמי פיגורים.

(ב) דמי פיגורים יהיו בגובה הסכום המתקבל

מהכפלה של השיעור הרבעוני של דמי הפיגורים

השנתי של דמי הפיגורים כפי שנקבע לפי סעיפים

קטנים (ד) או (ה), לפי העניין, נכון למועד שבו הם

מחושבים, כשהוא מחולק ב־,4 בערך הקרן

העדכנית באותו מועד נכון למועד האחרון שבו

צורפה לה ריבית לפי סעיף 4א(ב); לעניין זה,

"השיעור הרבעוני של דמי הפיגורים" – השיעור

במונחים שנתיים של דמי הפיגורים, כפי שנקבע לפי

סעיף 5ג, נכון למועד שבו הם מחושבים, כשהוא

מחולק ב-.4

(ג) דמי פיגורים לא יצורפו לקרן העדכנית.

--8

(ד) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים

ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של

הכנסת, יקבע בתקנות את השיעור השנתי של דמי

הפיגורים ודרך חישובו, ואת אופן פרסומו של

השיעור כאמור.

(הד) על אף הוראות סעיף 5 או סעיף קטן (בד),

לפי העניין, רשאיתם הרשות השיפוטית או רשם

ההוצאה לפועל, לפי העניין, לקבוע במועד מתן

ההחלטה, מטעמים מיוחדים, כי לא יתווספו דמי

פיגורים או כי השיעור שנתי במונחים שנתיים של

דמי הפיגורים יהיה הנמוך יותר , במועד הקביעה,

מהשיעור השנתי שנקבע לפי סעיף 5גקטן (ד),

התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת ובלבד

שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

חישוב בשקלים

חדשים של סכום

פסוק במטבע

חוץשאינו הילך

חוקי בישראל

5ב.

(א) פסקה רשות שיפוטית סכום פסוק[, הוצאות

או שכר טרחת עורך דין?] במטבע חוץשאינו הילך

חוקי בישראל, יחושב סכומו לעניין חוק זה,

בשקלים חדשים, בהתאם למפורט להלן, לפי

העניין, ויחולו על הסכום בשקלים חדשים הוראות

חוק זה: לפי השער היציג במועד שבו החלה הריבית

להתווסף לפי סעיף ,2 ואם לא מתווספת ריבית –

במועד הפירעון, והכל, אלא אם כן קבעה הרשות

השיפוטית אחרת.

(1) אם הסכום האמור נפסק בלא תוספת

ריבית או הפרשי הצמדה – לפי שערו היציג

במועד הפירעון;

(2) אם הסכום האמור נפסק בתוספת

ריבית או הפרשי הצמדה לפי סעיף 2 – לפי

השער היציג במועד שקבעה הרשות

השיפוטית, ואם לא קבעה מועד כאמור –

באחד מאלה, לפי העניין:

--9

(א) אם פסקה הרשות השיפוטית

ריבית או הפרשי הצמדה לפי סעיף

2(א) או (ג)(2) – במועד הגשת

התביעה;

(ב) אם פסקה הרשות השיפוטית

ריבית אך לא נקבה בסוג הריבית

כאמור בסעיף 2(ג)(1) – במועד מתן

פסק הדין.

(ב) בסעיף זה, "שער יציג", של מטבע חוץשאינו

הילך חוקי בישראל, למועד כלשהו, לגבי מטבע

כאמור שבנק ישראל מפרסם לגביו שער יציג –

השער היציג של אותו מטבע חוץ כפי שפרסם בנק

ישראל הידוע באותו מועד, ואם לא פרסם שער

באותו מועד – לפי השער האחרון שפרסם לפני אותו

מועד."

סמכות לקבוע את 5ג.

השיעורים במונחים

שנתיים של הריבית

השקלית, הריבית

הצמודה ודמי

פיגורים, ואופן

חישובם

(א) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים

ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של

הכנסת, יקבע בתקנות את השיעורים במונחים

שנתיים, דרך חישובם ואופן פרסומם מדי רבעון של

כל אלה:

( 1)

ריבית שקלית;

( 2)

ריבית צמודה;

( 3)

דמי פיגורים.

(ב) השיעורים לפי סעיף קטן (א) ייקבעו

בהתחשב בעלויות גיוס ההון הנהוגות לעניינים

הנוגעים לחוק זה.

נפסקה ריבית צמודה או ריבית שקלית

( ג)

בשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן שונה

שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על

הסכום שטרם שולם.

- 10 -

בסעיף 6 לחוק העיקרי –

תיקון סעיף 6

.9

ביטול סעיף 7

.10

סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 8

.11

בסעיף 8 לחוק העיקרי –

( 1)

במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) אין לפסוק ריבית לפי חוק זה, אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה על בדבר תשלום ריבית בשל פיגור בתשלום.";

(2) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "הפרשי הצמדה וריבית" יבוא "ריבית צמודה והפרשי הצמדה";

( 3)

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) לא יתווספו דמי פיגורים לפי חוק זה, אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה בדבר תשלום דמי פיגורים או פיצוי תשלום אחר בשל פיגור בתשלום."

(1) במקום "סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), התשי"ד– 1954" יבוא "סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז–1977";

(2) במקום "סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944" יבוא "סעיף 11 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–1969".

( 3)

במקום "39" יבוא "39ד".

***************************************************************************************

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

נוסח מלא ומעודכן

נוסח מעודכן 25.6.2023

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

הגדרות

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

.1 בחוק זה –

"רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש רשם ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;

"דמי פיגורים" – תשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, בשל פיגור בתשלומו, בהתאם להוראות סעיפים 5 ו-5א;

"החלטה" – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;

"יום הגשת התביעה" – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

"מדד" – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מדד אחר" – מדד המפורסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינו מדד המחירים לצרכן;

"המדד החדש" – המדד הידוע בעת הוספת הפרשי ההצמדה;

"המדד היסודי" – המדד הידוע נכון לפעם הקודמת שבה נוספו הפרשי ההצמדה, ולעניין הפעם הראשונה שבה נוספים הפרשי ההצמדה – המדד הידוע נכון למועד שבו החלה ההצמדה של סכום הכסף למדד;

"הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור עדכון של סכום, בדרך של הכפלתו במדד החדש וחילוקו במדד היסודי;

"מועד הפירעון" – המועד האחרון שנקבע לתשלום סכום כסף, ואם לא נקבע מועד כאמור

– 30 ימים מיום מתן ההחלטה בדבר חובת תשלום הסכום האמור;

"סכום פסוק" – סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין, למעט הוצאות ושכר טרחת עורך דין, ובלא תוספת רבית או הפרשי הצמדה;

"קרן עדכנית" – סכום פסוק, הוצאות, שכר טרחת עורך דין או קרן מוצמדת, בניכוי סכום ששולם ממנו, שצורפה להם ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיפים 2 או 5(1), לפי העניין, ככל שצורפה, והכל נכון למועד מסוים;

"קרן מוצמדת" – סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, שנוספו עליהם הפרשי הצמדה;

"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;

"ריבית צמודה" ו"ריבית שקלית"– ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדהתשלום המתווסף לסכום כסף שיש לשלמו, ששיעורו במונחים שנתיים נקבע לפי סעיף 5ג;

הסמכות לפסוק

ריבית או הצמדה

.2

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 6)

תשמ"ט-1989

(א) (1) רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר טרחת עורך הדין, כולו או מקצתו, ריבית שקלית;.

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות השיפוטית, אם מצאה כי יש טעמים

המצדיקים זאת בנסיבות העניין, לפסוק על הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר טרחת 1

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - נוסח מעודכן לדיון רביעי - משולב - docx.25.06.2023

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

נוסח מלא ומעודכן

עורך הדין, כולו או מקצתו אחד מאלה:

(א) ריבית צמודה והפרשי הצמדה;

(ב) שיעור ריבית במונחים שנתיים שנמוך או גבוה יותר מהשיעור שנקבע לפי

סעיף 5ג.

(3) קבעה הרשות השיפוטית ריבית כאמור בפסקת משנה (א)(2)(ב), יראו ריבית זו כריבית שקלית לעניין הוראות חוק זה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ב) רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום פסוק, הוצאות או שכר טרחת עורך דין, ולא פסקה ריבית כאמור בסעיף קטן (א), רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק על הסכום הפסוק, ההוצאות או שכר טרחת עורך הדין, כולו או מקצתו, הצמדה בלבד; ואם מצאה כי יש טעמים המצדיקים זאת בנסיבות העניין – הצמדה למדד אחר.

(ג) (1) תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה בפסיקה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תהיה לעניין הסכום הפסוק – מיום הגשת התביעה, ולעניין הוצאות ושכר טרחת עורך דין – מיום מתן ההחלטה, או ממועד אחר, החל מיום היווצרות העילה או תשלום ההוצאה או שכר טרחת עורך הדין, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית, עד מועד הפירעון.

(2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף ,5 רשאית הרשות השיפוטית לקבוע, כי תקופת הריבית או הפרשי ההצמדה שפסקה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תהיה עד למועד התשלום בפועל, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת;

(ד) פסקה רשות שיפוטית ריבית בלבד או ריבית והצמדה, אך לא נקבה באחד מסוגי הריבית האמורים בסעיף קטן (א), יראו אותה כאילו פסקה ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן (א)(1).

ריבית על הוצאות

ושכר טרחה

.3 רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של עורך דין שפסקה לבעל דין.

הצמדה

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 4)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 6)

תשמ"ט-1989

3א. (א) במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם.

(תיקון מס' 4)

תשמ"ד-1984

(ב) (נמחק).

(ג) הוראות סעיפים 5 ו-7 עד 11 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסיקה לפי סעיף זה.

(ד) לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.

(תיקון מס' 4)

תשמ"ד-1984

שיעור הריבית

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 4)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 5)

תשמ"ז-1986

צו תשנ"ג-1993

(תיקון מס' 8)

תשס"א-2001

(תיקון מס' 8)

תשס"א-2001

חישוב ריבית

שקלית או ריבית

צמודה לכל יום

ומועד צירופן לקרן

העדכנית

(א) הריבית לפי סעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או .4 במט בע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.

(ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.

(ג) (בוטל).

4א. (א) ריבית שקלית או ריבית צמודה לפי סעיפים 2 או 5(1), לפי העניין, תתווסף על הקרן העדכנית מידי יום ותהיה , לכל יום, בגובה הסכום המתקבל מהכפלה של שיעור הריבית היומי בערך הקרן העדכנית באותו מועד (בסעיף זה – ריבית יומית); לעניין זה, "שיעור הריבית היומי" – השיעור במונחים שנתיים של הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין, כפי שנקבע לפי סעיף 2(א)(2) או 5ג, נכון למועד שביחס אליו מחושבת הריבית, כשהוא מחולק ב-.365

(ב) סך הריביות היומיות שהתווספו לפי סעיף קטן (א), יצורף לקרן העדכנית אחת לשנים עשר חודשים, החל מהמועד שבו החלו להתווסף לפי סעיפים 2 או 5(1), לפי העניין.

2

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - נוסח מעודכן לדיון רביעי - משולב - docx.25.06.2023

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

נוסח מלא ומעודכן

(ג) סך הריביות הצמודות היומיות לפי סעיף זה שטרם צורפו לקרן העדכנית לפי סעיף קטן

(ב), יוצמד למדד מיום התווספות הריבית לחוב.

חובת תשלום

תקופת הריבית

שקלית וריבית

ודמי פיגורים בעד

הפיגור בתשלום

(תיקון מס' 1)

תשל"ו-1976

(תיקון מס' 6)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 8)

2001)

תשס"א-מס' 8

(תיקון

תשס"א-2001

.5 (א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט

– מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון;

והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.

בסעיף זה, "מועד הפרעון" – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.

(ב) סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדי ם שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.

על קרן עדכנית, יתווספו שניים אלה, בעד התקופה שממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל (בחוק זה – תקופת הפיגור בתשלום):

(1) ריבית שקלית, למעט אם קבעה הרשות השיפוטית אחרת לפי סעיף 2(ב)(2);

(2) דמי פיגורים, למעט אם קבעה הרשות השיפוטית שלא יתווספו דמי פיגורים לפי סעיף 5א(ד).

דמי פיגורים

5א. (א) דמי פיגורים יתווספו מדי שלושה חודשים החל מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון, ובמהלך כל תקופת הפיגור בתשלום; בעד תקופה של פחות משלושה חודשים כאמור, לא יתווספו דמי פיגורים;

(ב) דמי פיגורים יהיו בגובה הסכום המתקבל מהכפלה של השיעור הרבעוני של דמי הפיגורים בערך הקרן העדכנית נכון למועד האחרון שבו צורפה לה ריבית לפי סעיף 4א(ב); לעניין זה, "השיעור הרבעוני של דמי הפיגורים" – השיעור במונחים שנתיים של דמי הפיגורים, כפי שנקבע לפי סעיף 5ג, נכון למועד שבו הם מחושבים, כשהוא מחולק ב-.4

(ג) דמי פיגורים לא יצורפו לקרן העדכנית.

(ד) על אף הוראות סעיף 5 או סעיף קטן (ב), לפי העניין, רשאית הרשות השיפוטית לקבוע, במועד מתן ההחלטה, כי לא יתווספו דמי פיגורים או כי השיעור במונחים שנתיים של דמי הפיגורים יהיה נמוך יותר מהשיעור שנקבע לפי סעיף 5ג, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

חישוב בשקלים

חדשים של סכום

פסוק במטבע

שאינו הילך חוקי

בישראל

5ב. (א) פסקה רשות שיפוטית סכום פסוק במטבע שאינו הילך חוקי בישראל, יחושב סכומו לעניין חוק זה, בשקלים חדשים, לפי השער היציג במועד שבו החלה הריבית להתווסף לפי סעיף ,2 ואם לא מתווספת ריבית – במועד הפירעון, והכל, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית אחרת.

(ב) בסעיף זה, "שער יציג" של מטבע שאינו הילך חוקי בישראל למועד כלשהו לגבי מטבע כאמור שבנק ישראל מפרסם לגביו שער יציג – השער היציג של אותו מטבע הידוע באותו מועד.

סמכות לקבוע את

השיעורים

השנתיים של

הריבית השקלית,

הריבית הצמודה

ודמי הפיגורים,

ואופן חישובם

5ג. (א) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות את השיעורים במונחים שנתיים, דרך חישובם ואופן פרסומם מדי רבעון של כל אלה:

(1) ריבית שקלית;

(תיקון מס' 8)

תשס"א-2001

3

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - נוסח מעודכן לדיון רביעי - משולב - docx.25.06.2023

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

נוסח מלא ומעודכן

(2) ריבית צמודה;

(3) דמי פיגורים.

(ב) השיעורים לפי סעיף קטן (א) ייקבעו בהתחשב בעלויות גיוס ההון הנהוגות לעניינים הנוגעים לחוק זה.

(ג) נפסקה ריבית צמודה או ריבית שקלית בשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.

סייגים

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 4)

תשמ"ד-1984

ריבית דריבית

(תיקון מס' 8)

תשס"א-2001

.6 (א) אין לפסוק ריבית לפי חוק זה אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה בדבר תשלום ריבית בשל פיגור בתשלום.–

(1) אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור

בתשלום;

(2) אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.

(ב) אין לפסוק הפרשי הצמדה או ריבית צמודה והפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה –

(1) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;

(2) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי יום ה' בכסלו תשל"ד (30 בנובמבר 1973);

(3) אם נקבעה בחיקוק אחת מאלה:

(א) הוראה בדבר תשלום הפרשי הצמדה או סעד אחר, למעט ריבית, מחמת

פיגור בתשלום;

(ב) הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין שלילה

חלקית מבחינת השיעור או התקופה.

(ג) לא יתווספו דמי פיגורים לפי חוק זה, אם נקבעה בהסכם בין בעלי הדין או בחיקוק הוראה בדבר תשלום דמי פיגורים או תשלום אחר בשל פיגור בתשלום.

ר יבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה; לענין זה, .7 "קרן" - סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.

פיצויים במשפט

פלילי

(תיקון מס' 2)

תשל"ז-1976

.8 הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 31 לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי"ד-1954 77 לחוק העונשין, התשל"ז-,1977 סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו- ,1955 סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944 11 לפקודת המבחן [נוסח חדש]. התשכ"ט- ,1969 וסעיף 39ד לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957 ולענין תקופת הריבית רואים את יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.

פטור מחיוב בתשלום

ריבית

.9 ב על דין ששילם ליריבו את הסכום שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו, בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי חוק זה לתקופה שאחר התשלום;

הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב לקבלו.

.10 תשלום או הצעת תשלום כאמור בסעיף 9 , וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.

.11 חוק זה יחול על המדינה.

(תיקון מס' 3)

תשל"ט-1978

ביטולים

.12

.13 סעיף 112 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית מיום 2 רג"ב 1296 (21 ביוני 1879) –

שמירת זכויות

תחולה על המדינה

(בוטל).

בטל; סעיף 106 לאותו חוק לא יחול לגבי פסיקת ריבית לפי חוק זה.

4

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - נוסח מעודכן לדיון רביעי - משולב - docx.25.06.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

(תיקון מס' 5)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 14)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(תיקון מס' 33)

תשע"א-2011

(תיקון מס' 58)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 60)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 60)

תשע"ח-2018

.1 בחוק זה –

"בית משפט" – לרבות בית דין דתי;

"דמי פיגורים", "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

"חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו;

"חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

"הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

"ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

"נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה;

"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), ,480 ,482 ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);

"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- ,1959 לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;

"רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-.1995

בקשת ביצוע

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 35)

תשע"ב-2011

(א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה .6 פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה 1

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 50)

תשע"ו-2016

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 36)

תשע"ב-2012

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 32)

תשע"א-2011

(תיקון מס' 32)

תשע"א-2011

לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב2) (1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2),

(א) ייווספו תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדהריבית שקלית אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד ש בו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –

(א1) נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי

שנקבעו בהסכם;

(ב2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;

(ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שהחל מיום הגשת הבקשה ועד למועד

התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים יחל –

(1) לעניין פסק דין – ממועד הפירעון כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית

והצמדה;

(2) לעניין שטר – מהמועד להגשת ההתנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג1).

(2) ל עניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א) לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב) לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1);

(3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו

שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו;

(4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים

שניתן לקבל מהמרשם , כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של

הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

2

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

אגרות והוצאות

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.9 (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האג רות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל מיום הוצאתן ועד ליום תשלומן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו החוק;

(2) סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או לחוב בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב במועד כאמור בסעיף 4 א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף); על אף האמור בסעיף 4א(ב) האמור, סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב במועד הצירוף אף אם טרם חלפו שנים עשר חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב;

(ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן; ואולם על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –

(1) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה חלות על החוב שבשלו נפתח התיק,

יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף .7

(2) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף .7

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

שכר עורך-דין

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

9 א.

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(פקע).

.10 (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-,1961 זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולח יובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן

(א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם 3

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף ,9 ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה) לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה.

כללים

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

בקשה לשינוי צו

תשלום או הוראת

תשלום

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

69א. (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודהדמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.

69ב. (א) חיי ב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב.1

תשלום בשיעורים של

חוב עבר במזונות

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

69ב.1 בסעיף זה –

"חוב עבר במזונות" – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:

(1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד מתן פסק הדין;

(2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;

"צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות" – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);

"תשלום מזונות שוטף" – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה;

(2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;

(3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.

(ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו 4

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.

(ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –

(1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה

הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;

(2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבו ת בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.

(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את ריבית הפיגורים שתיווסף הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.

(ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב

העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות סעיף 7א(א)(1) ו-(א1);

(2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;

(3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;

(4) כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2).

(ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.

(י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;

(2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;

(3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).

(יא) (1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף;

(2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם רשם ההוצאה לפולעל רשאי שלא לבטל את 5

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות סעיף .69 (תיקון מס' 63) תשע"ט-2019 הגדרות – סימן ב' (תיקון מס' 63) תשע"ט-2019

סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים

69ב.2 בסימן זה –

"הוראה לתשלום בשיעורים" – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;

"כללים" – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי סעיף 69א;

"צו תשלומים" – צו תשלומים לבקשת חייב לפי סעיף 7א(ג), צו תשלום בשיעורים לפי סעיף ,69 צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי סעיפים 69ד(א) ו-69ז(ב), צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי סעיף 69יג(ב)(1) או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי סעיף 74יא;

"ריבית בסיס" – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;

"תיק" – לרבות תיק איחוד לפי פרק ז'3;

"תשלום במועד" – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

תנאים להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.3 חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם (בסימן זה – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:

(1) שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;

(2) תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

בקשה להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.4 (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.

(ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;

(2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי סעיפים 19א או 19ב, ובלבד

שהחוב בעקבותיו הוקטן;

(3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום

בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

הכרה בחייב כמשלם

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.5 הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי סעיף 69ב,3 יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

העברת בקשה להכרה

להחלטת רשם

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.6 (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:

(1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע

במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי סעיפים 19א או 19ב;

(2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי

גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;

(3) המנ הל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום

בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד) בתיק, לסכל את גביית החוב;

6

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3 או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).

(ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי סעיף 69ב3 , יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3(1), אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

תוצאות ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

(תיקון מס' 69)

תשפ"ב-2022

שיעור הפחתת הריבית

בתיק שבו כמה חייבים

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.7 הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור בסעיף 69ב5 או 69ב,6 לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:

(1) אם מתווספת ריבית לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – יפחית בשיעור של 25 אחוזים את הריבית שתיווסף לחוב ממועד ההכרה ואילך, ואם מתווספים לחוב דמי פיגורים – יורה שלא יתווספו דמי פיגורים על החוב ממועד ההכרה ואילך;

(2) יורה שלא לנקוט במסגרת התיק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבל החל:

(א) עיקול חשבון עובר ושב לפי סעיף 43;

(ב) עיקול משכורת לפי סעיף 43;

(ג) עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א) או 21א, למעט רכב;

(ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי סעיף 21(א);

(ה) (נמחקה).

69ב.8 (א) בתיק שבו כמה חייבים, החבים יחד ולחוד בחוב, ואחד מהם הוכר כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יופחת שיעור הריבית שתיווסף יופחתו שיעור הריבית או סך דמי הפיגורים שיתווספו לחוב ממועד ההכרה לפי סעיף 69ב7(1), מהחוב כולו.

(ב) הוכרו כמה מהחייבים כאמור בסעיף קטן (א) כחייבים משלמים לפי הוראה לתשלום בשיעורים – לא יעלה שיעור ההפחתה הכולל של הריבית בתיק על 25 אחוזים על 25 אחוזים מהריבית או על סך דמי הפיגורים, לפי העניין.

הודעה על הכרה

ומועד כניסתה לתוקף

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.9 (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.

(ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

ביטול הכרה בשל

אי-התקיימות התנאים

להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.10 (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב,3 ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.

(ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.

(ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.

(ה) בוטלה ההכרה, רשאי הרשם, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע שהחייב לא יהיה זכאי להפחתה נוספת של הריבית או של דמי הפיגורים בתיק לפי סימן זה, אף אם יוכר שוב בתיק כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, אם שוכנע כי הבקשה להכרה הוגשה בחוסר תום לב.

נקיטת הליכים על אף

מתן הכרה בתיק

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.11 על אף הוראת סעיף 69ב7(2 ), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת 7

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2 ), לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

שיעור הפחתת ריבית

הסכמית

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.12 (א) על אף הוראת סעיף 69ב7(1), בתיק שבו ניתנה הכרה בחייב והריבית המתווספת לחוב שבו היא ריבית מכוח הסכם והפחתת שיעור הריבית בו לפי הסעיף האמור מפחיתה גם את ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה של הריבית.

(ב) הזוכה יפרט בבקשה לפי סעיף קטן (א), את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע הרשם כי ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1) מפחיתה את ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה של הריבית.

(ג) קבע הרשם שיעור הפחתת ריבית שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1), כאמור בסעיף קטן (ב), יחול שיעור ההפחתה של הריבית שקבע הרשם על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.

תנאים לביטול הכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.13 זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק (בסימן זה – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:

(1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;

(2) שישה תשלומים לפחות.

ביטול הכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.14 (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

(ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.

(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב13 או בכל קושי אחר, או אם הוא סביר שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.

(ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור בסעיף 69ב,13 יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

תוצאות ביטול

ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.15 (א) בוטלה ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור בסעיף 69ב.7

(ב) בוטלה הפחתת הריבית או דמי הפיגורים מכוח סעיף קטן (א), לא יהיה זכאי החייב להפחתה נוספת של ריבית או של דמי פיגורים מכוח סימן זה, אף אם יוכר שוב בתיק כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של הרשם לפי סעיף 81א.4

הודעה על ביטול

הכרה ומועד כניסתו

לתוקף

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.16 (א) בוטלה ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.

(ב) ביטול ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

מניעת ביטול ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.17 (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב,13 ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

(ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור בסעיף 69ב,13 רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי- ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובניסבות אי-התשלום.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים 8

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

כאמור בסעיף 69ב,13 ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.

(ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי סעיף 69ב16 (ב), והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

תקנות – סימן ב'

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.18 שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סימן זה.

שמירת סמכויות

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.19 אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי סעיף 69ב.3

סייג לעניין הוספת

דמי פיגורים לגבי

חייב שמשלם לפי

הוראה לתשלום

בשיעורים

69ב.20(א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) אם מתווספת לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – תופחת הריבית בשיעור של 25 אחוזים לשלושת החודשים שלאחר מועד התווספות דמי הפיגורים, ויחולו לעניין הפחתה זו הוראות סעיף 69ב12;

(2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.

(ב) לעניין סעיף קטן (א), יראו בחייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חייב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, וזאת בלא תלות במספר התשלומים ששילם; לעניין זה, "תשלום" – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2).

(ג) הגיש חייב אסמכתא על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור בסעיף 69ב4(ג)(3), וקבע הרשם כי יש לראות בכך תשלום לעניין הוראות סעיף זה, יחולו על התשלום האמור הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל על תשלום ששילם חייב, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, ובשל כך התווספו לחוב דמי פיגורים או לא הוענקה לחייב הפחתה של הריבית, יחולו הוראות אלה:

(1) אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בגובה דמי הפיגורים

שהתווספו כאמור;

(2) אם התווספה לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – תופחת

הריבית בשיעור של 25 אחוזים לשלושת החודשים שלאחר המועד הקרוב

להתווספות דמי הפיגורים, ויחולו לעניין הפחתה זו הוראות סעיף 69ב12; הפחתה כאמור תתווסף על הפחתת ריבית מכוח סעיף קטן (א) שהיתה בחודשים האמורים, ככל שהיתה;

(ה) בתיק שבו כמה חיי בים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה לחוב כולו.

(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על חייב לתקופה שייקבע.

9

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

תנאים לדיון בבקשת

איחוד

(תיקון מס' 12)

תשנ"א-1991

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

בקשת האיחוד

(תיקון מס' 72)

תשפ"ג-2023

סעיף 74ו – הנוסח הישן

74ו. לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב –

(1) צירף לבקשתו תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה;

(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של %3 לפחות

מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;

(3) שילם סכום נוסף של %3 מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד - אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

לעניין זה, "חובות" - הח וב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריביתדמי פיגורים עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).

סעיף 74ו – הנוסח המעודכן – אין צורך בתיקון

74ו. (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה.

(ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי סעיף 7א1(ב).

(ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) עד להחליטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

פרק ח': הוראות שונות

זקיפת הכנסות

הביצוע

(תיקון מס' 5)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 6)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 42)

תשע"ג-2013

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.75 (א) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף ,9 לאחר מכן לחשבון שכר הטרחה לפי סעיף ,10 ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאותדמי פיגורים, ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה.

(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:

(1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר

המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.

(ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-,1981 כאילו היו פיקדון.

(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

10

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

צו לגביית חוב מכספי 78א. (א) בסעיף זה –

עיזבון של חייב שנפטר

"בקשה לביצוע פסק דין" – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק (תיקון מס' 61) תשע"ח-2018 לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימון משכון או משכנתה;

"חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

"הסכום המרבי" – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ט);

"פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

"צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה" – כמשמעותם בחוק הירושה;

"תאגיד בנקאי" – תאגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין.

(ב) על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.

(ג) (1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקהש לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:

(א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;

(ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו

זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים

המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;

(ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי סעיף 123 לחוק הירושה;

(ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי חוק הירושה לגבי עיזבון החייב;

(ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה

לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי חוק הירושה;

(ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה;

(ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי חוק

ה ירושה, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי החוק האמור או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל או על כך שתלויה ועומדת נגד החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה;

(2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.

(ד) (1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים;

(2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת

הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר;

(3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).

11

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(ה) (1) הוגשה ב קשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:

(א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה על

הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;

(ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים

לו;

(2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:

(א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;

(ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות

לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.

(ו) (1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות);

(2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק הירושה לצו הירושה, לצו קיום צוואה או לצו מינוי מנהל עיזבון;

(3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק הירושה;

(4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה,

ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון;

(5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי סעיף 123 לחוק הירושה להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).

(ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:

(1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);

(2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;

(3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.

(ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104 לחוק הירושה, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמשמעותם בסעיף 4(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדהריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.

(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת פשיטת הרגל.

הוצאה לפועל של

שטרות

(תיקון מס' 1)

תשכ"ט-1968

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 21)

תשס"א-2001

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.

12

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(תיקון מס' 35)

תשע"ב-2011

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 21)

תשס"א-2001

(תיקון מס' 59)

תשע"ח-2018

(ב) המב קש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.

(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.

(ג2) החייב רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

(ד) (בוטל).

(ה) (בוטל).

(ו) (בוטל).

(ז) (1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-,2018 אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2 ) לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ג);

(2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

ביצוע תביעה על

סכום קצוב

(תיקון מס' 24)

תשס"ג-2002

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

81א.1 (א) תביעה שהיא אחת מאלה:

(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

(2) ת ביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה הפרשי הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית או דמי פיגורים (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).

(ב) (1) (נמחקה);

(2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד

טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין.

(ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה; הבקשה

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 45)

תשע"ה-2014

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

13

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 45)

תשע"ה-2014

תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה);

(2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה (1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).

(ד) (1) הנת בע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות;

(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את

התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(3) הנתבע רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה להארכת מועד לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) על אף האמור בסעיף 7(א) – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;

(2) על אף האמור בסעיף 7(ה) – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.

(ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –

(1) להת קין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה, ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(2) על אף הוראות סעיף ,6 להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות

ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;

(3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הוראות לענין שכר

טרחה בתביעה על

סכום קצוב

ובתובענה לתשלום

שטר

(תיקון מס' 24)

תשס"ג-2002

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

81א.2 הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א,1 לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

הפרשי הצמדה

וריבית ריבית ודמי

פיגורים בהוצאה

לפועל על שטר

ועל תביעה על

סכום קצוב

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

81א.3 (א) בסעיף זה –

"התנגדות", "מועד להגשת התנגדות", "בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות" - כאמור בסעיפים 81א או 81א1(ד), לפי העניין;

"מועד הפירעון" –

(1) לעניין שטר – אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;

14

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;

(3) לעניין אגרות, הוצאות או שכר עורך דין שנוספו לפי חוק זה לחוב כאמור בפסקה

(1) או (2) – מועד היווצרות החוב בשלהם;

"תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).

(ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד הגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.

(1) לסכום הנקוב בשטר או לסכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), וכן לאגרות, להוצאות או לשכר עורך דין שהתווספו לסכום התביעה לפי סעיפים 9 ו-,10 תתווסף ריבית שקלית החל ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל;

(2) על צירוף סך הריביות השקליות היומיות לסכום התביעה, יחולו הוראות סעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; על צירוף סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות, הוצאות ושכר עורך דין שהתווספו לסכום התביעה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 9(ד).

(ג) (1) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין. בסעיף קטן זה, "חוב" – סכום התביעה, אגרות, הוצאות ושכר טרחה והכל בתוספת ריבית שקלית שהתווספה לפי סעיף קטן (ב).

(2) חלף המועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין (בסעיף זה – המועד להגשת התנגדות), ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות.

(2) חלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל או עד למועד הגשת בקשה להארכת התנגדות, אם הוגשה; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות;

(3) הוגשה התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות –

(א) לא ייווספו לחוב דמי פיגורים, החל ממועד ההתנגדות או ממועד הגשת

הבקשה, לפי העניין, ועד למועד כאמור בפסקת משנה (ב).

(ב) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות או את הבקשה, או נתן פסק דין

לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה למתנגד רשות להתגונן, יתווספו לחוב דמי

פיגורים החל מהמועד שקבע בית המשפט, ואם לא קבע – 30 ימים לאחר

ההחלטה או פסק הדין.

(34) המועד שבו יתווספו דמי פיגורים לחובות בשל אגרות, הוצאות או שכר עורך דין אשר נוצרו לאחר חלוף המועד להגשת התנגדות, יהיה המועד להתווספות דמי פיגורים לחוב כאמור בפסקה (2).

(45) (א) הוגשו בתיק כמה שטרות לביצוע, יהיה המועד שבו יתווספו דמי פיגורים, ביחס לכל השטרות שהוגשו בתיק, המועד שבו מתווספים דמי פיגורים על השטר הראשון שהוגש לביצוע, ובלבד שחלפו לפחות שלושה חודשים מחלוף המועד להגשת התנגדות לגבי אותו שטר.

(ב) הוראות פסקה (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק שהוגשו בו

15

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2018

סמכות רשם

ההוצאה לפועל

להפחית ריביות

ודמי פיגורים

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

לביצוע כמה תביעות על סכום קצוב, ועל תיק שהוגש בו לביצוע פסק דין שכולל כמה קרנות חוב נפרדות.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:

(1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;

(2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.

(ה) (בוטל).

(ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

81א.4 רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים הנצברות בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שהפחתת ריבית הבסיס כהגדרתה בסעיף 69ב2 או הפחתת הריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

16

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

:U\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים לדיונים בוועדה\ריבית והצמדה - הוצלפ - נוסח מעודכן לדיון חמישי - משולב - docx.01.08.2023

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

מספר פנימי: 2192649-38831

נספח מס' מ-/1542א'

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב–2022 תיקון סעיף 1

.1

תיקון סעיף 6

.2

תיקון סעיף 9

.3

בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–11967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף ,1 אחרי ההגדרה "בית משפט" יבוא:

"דמי פיגורים", "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

בסעיף 6(ב2)(1) לחוק העיקרי –

( 1)

הסיפה, החל במילים "ייווספו" יסומן כפסקה "(א)", ובה –

(א) ברישה, במקום "ייווספו" יבוא "תתווסף" ובמקום "הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא "ריבית שקלית אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק פסיקת ריבית והצמדה";

(2ב) בפסקת משנה "(א)" תסומן כפסקת משנה "(1)", ובה המילה "אחרים" – תימחק.;

( ג)

( 2)

פסקת משנה "(ב)" תסומן כפסקת משנה "(2)";

אחרי פסקה (א) יבוא:

"(ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שהחל מיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים יחל

(1) לעניין פסק דין – ממועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה;

(2) לעניין שטר – מהמועד להגשת ההתנגדות הקבוע בסעיפים

81א(ג1);".

בסעיף 9 לחוק העיקרי –

1 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; ס"ח התשפ"ב, עמ' .748

--2

( 1)

בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים "והם ייגבו" – תימחק;

( 2)

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) (1) על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל מיום הוצאתן ועד ליום תשלומן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו החוק;

(2) סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל האגרה

הראשונה ששולמה בתיק או לחוב בשל ההוצאה הראשונה

שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב במועד כאמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף); ואולם על אף האמור בסעיף 4א(ב) האמור, לחוק פסיקת ריבית והצמדה, המועד שבו יצורף סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב יהיה אותו במועד הצירוף כמפורט להלן, לפי העניין, וזאת אף אם במועד הראשון לצירוף כאמור טרם חלפו שנים עשר חודשים מהמועד שבו התווספות הריביות האמורות לחוב:;

(1) לעניין אגרות – המועד שבו יצורף סך הריביות כאמור

לאגרה הראשונה ששולמה בתיק, ובלבד שמועד זה חל לאחר

תשלום האגרה;

(2) לעניין הוצאות – המועד שבו יצורף סך הריביות כאמור

להוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, ובלבד שמועד זה חל לאחר

הוצאת ההוצאה.

(ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה החל שמיום הוצאתן עד יום תשלומן; ואולם על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –

(1) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה חלות על החוב

שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות כאמור במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, כאמור ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף 7;

--3

(2) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לא אינן חלות על

החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים

להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות כאמור, במועד פתיחת התיק, ודמי הפיגורים יחלו להתווסף במועד הראשון לאחר תשלום האגרות או הוצאת ההוצאות, לפי הענייןבמועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף .7"

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא יתווספו דמי פיגורים לאגרות או להוצאות אם לא חלפה מיום תשלומן או מיום הוצאתן, לפי העניין, תקופה מלאה של שלושה חודשים, כאמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה."

תיקון סעיף 10

.4

בסעיף 10 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "וייווספו לו" – תמחק. יבוא "ותתווסף לו ריבית שקלית החל מיום היווצרות החוב בשל שכר עורך דין עד יום תשלומו; ואולם על אף הוראות סעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, המועד שבו יצורף סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל שכר עורך דין יהיה אותו מוע ד שבו יצורף סך הריביות כאמור לשכר עורך הדין הראשון ששולם בתיק ובלבד שמועד זה חל אחרי היווצרות החוב בשל שכר עורך דין, וזאת אף אם במועד הראשון לצירוף כאמור טרם חלפו שנים עשר חודשים ממועד התווספות הריבית לחוב";

( 2)

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה) לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה".לחובות בשל שכר עורך דין כאמור בסעיף זה יתווספו דמי פיגורים החל מיום היווצרות החוב בעד שכר עורך דין ועד יום תשלומו; ואולם על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –

(1) אם חוק פסיקת ריבית והצמדה חל על החוב שבשלו נפתח

התיק, יתווספו דמי פיגורים על חובות בשל שכר עורך דין במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב כאמור;

--4

(2) אם חוק פסיקת ריבית והצמדה לא חל על החוב שבשלו

נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי

פיגורים על שכר עורך הדין, במועד פתיחת התיק, ודמי הפיגורים יחלו להתווסף במועד הראשון לאחר היווצרות החוב בשל שכר עורך הדין.

על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא יתווספו דמי פיגורים לחוב בשל

(ו) שכר עורך דין, אם לא חלפה מיום היווצרות החוב כאמור תקופה מלאה של שלושה חודשים, כאמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה."

.5

בסעיף 69 א(א) לחוק העיקרי, במקום "הפרשי הצמדה וריבית צמודה" יבוא "דמי פיגורים."

תיקון סעיף 69א

תיקון סעיף 69ב1 . .6

בסעיף 69ב1(ה) לחוק העיקרי, במקום "ריבית הפיגורים שתיווסף" יבוא "הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו" ובמקום "שתיווסף" יבוא "שיתווספו".

תיקון סעיף 69ב2

.7

בסעיף 69ב2 לחוק העיקרי, בהגדרה "צו תשלומים", אחרי "לפי סעיף 69" יבוא "צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי סעיף סעיפים 69ד(א) ו-69ז(ב),".

תיקון סעיף 69ב7

.8

בסעיף 69ב7(1) לחוק העיקרי, במקום "אם מתווספת ריבית לחוב" יבוא "אם מתווספת לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה", ובסופו יבוא "ואולם אם מתווספים לחוב גם דמי פיגורים, –לא יפחית את הריבית, אלא יורה שלא יתווספו דמי פיגורים על החוב ממועד ההכרה ואילך".

תיקון סעיף 69ב8

.9

בסעיף 69ב8 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "יופחת שיעור הריבית שתיווסף" יבוא "יופחתו שיעור הריבית או סך דמי הפיגורים שיתווספו";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "של הריבית בתיק על 25 אחוזים" יבוא "על 25 אחוזים מהריבית או על סך דמי הפיגורים, לפי העניין".

תיקון סעיף 69ב10 .10

בסעיף 69ב10(ה) לחוק העיקרי, אחרי "להפחתה נוספת של הריבית" יבוא "או של דמי הפיגורים".

תיקון סעיף 69ב15 .11

בסעיף 69ב15(ב), אחרי "בוטלה הפחתת הריבית" יבוא "או דמי הפיגורים" ואחרי "להפחתה נוספת של ריבית" יבוא "או של דמי פיגורים".

הוספת סעיף 69ב20 .12

אחרי סעיף 69ב19 לחוק העיקרי יבוא:

--5

"סייג לעניין הוספת 69ב.20 (א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת דמי פיגורים לגבי שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים חייב שמשלם לפי התווספות דמי פיגורים, את סך התשלומים שהוא הוראה לתשלום חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יחולו בשיעורים הוראות אלה לפי העניין:

(1) אם מתווספת לחוב ריבית שאינה לפי

חוק פסיקת ריבית והצמדה – תופחת

הריבית בשיעור של 25 אחוזים לשלושת

החודשים שלאחר מועד התווספות דמי

הפיגורים, ויחולו לענין הפחתה זו הוראות

סעיף 69ב12;

(2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים –

לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה

של שלושת החודשים שקדמו למועד

התווספות דמי פיגורים.

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בחייב כמי ששילם

את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם

שילם את מלוא הסכום שהוא חייב בו לפי הוראה

לתשלום בשיעורים, וזאת בלא תלות במספר

התשלומים ששילם; לעניין זה, "תשלום" – תשלום

בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-

( 2).

הגיש חייב אסמכתא על תשלום לזוכה או

(ג) התקבל בתיק סכום כאמור בסעיף 69ב4(ג)(3), וקבע

הרשם כי יש לראות בכך תשלום לעניין הוראות

סעיף זה, יחולו על התשלום האמור הוראות סעיף

קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף

קטן (ד).

--6

( ג ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה

למערכת ההוצאה לפועל בהתאם להוראות

סעיף 69ב4(ג)(2) על תשלום ששילם חייב,

לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, ובשל

כך התווספו לחוב דמי פיגורים או לא

הוענקה לחייב הפחתה של הריבית, יחולו

הוראות אלה: בשל תקופה שבמהלכה שולם

התשלום כאמור, יפחית הרשם את החוב

בגובה דמי הפיגורים שהתווספו כאמור,

ורשאי הוא להטיל הוצאות על הזוכה לפי

סעיף 81ד בשל העיכוב בדיווח על התשלום

כאמור.

(1) אם התווספו לחוב דמי

פיגורים – יופחת החוב בגובה דמי

הפיגורים שהתווספו כאמור;

(2) אם התווספה לחוב ריבית

שאינה לפי חוק פסיקת ריבית

והצמדה – תופחת הריבית בשיעור

של 25 אחוזים לשלושת החודשים

שלאחר המועד הקרוב להתווספות

דמי הפיגורים, ויחולו לעניין הפחתה

זו הוראות סעיף 69ב12; הפחתה

כאמור תתווסף על הפחתת ריבית

מכוח סעיף קטן (א) שהיתה בחודשים

האמורים, ככל שהיתה;

(דה) בתיק שבו כמה חייבים החבים יחד ולחוד

בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים

שבסעיף קטן (א), לא יתווספו דמי פיגורים כאמור

בסעיף זה לחוב כולו."

סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה

(ו) שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא,

מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף

זה לא יחולו על חייב לתקופה שייקבע."

--7

תיקון סעיף 74ו

.13

תיקון סעיף 75

.1413 בסעיף 75(א), לחוק העיקרי, במקום "לפי סעיף 9" יבוא "לפי סעיף ,9 לאחר מכן לחשבון שכר הטרחה לפי סעיף 10" ובמקום הסיפה החל במילה "הוצאות, ריבית" יבוא "דמי פיגורים, ריבית , הפרשי הצמדה וקרן".

תיקון סעיף 78א

.1514 בסעיף 78א(ח) לחוק העיקרי, במקום הקטע החל במילים "הפרשי ריבית והצמדה כמשמעותם בסעיף 4(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא "ריבית שקלית".

תיקון סעיף 81א

.15

בסעיף 74ו לחוק העיקרי, בהגדרה "חובות", במקום "הפרשי הצמדה וריבית" יבוא "דמי פיגורים".

בסעיף 81א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:

"(ג2) החייב רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות."

תיקון סעיף 81א1 .16

בסעיף 81א1(א) לחוק העיקרי, –

(1) בסעיף קטן (א), בסיפה, במקום "הפרשי ריבית או הצמדה" יבוא "מחמת הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית, הפרשי הצמדה או דמי פיגורים".

( 2)

בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא:

"(3) החייב רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות."

תיקון סעיף 81א3 .17

בסעיף 81א3 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת הסעיף, במקום "הפרשי הצמדה וריבית" יבוא "ריבית ודמי פיגורים".

( 2 1)

בסעיף קטן (א), –

(א) לפני ההגדרה "מועד הפירעון" יבוא:

"התנגדות", "מועד להגשת התנגדות", "בקשה להארכת מועד

להגשת התנגדות" - כאמור בסעיפים 81א או 81א1(ד), לפי

העניין;

(ב) בהגדרה "מועד הפירעון", אחרי פסקה (2) יבוא:

--8

"(3) לעניין אגרות, הוצאות או שכר עורך דין שנוספו לפי חוק זה לחוב כאמור בפסקה (1) או (2)לפי חוק זה – מועד היווצרות החוב בשלהם;";

( 3 2)

במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יבוא:

"(ב) (1) לסכום הנקוב בשטר או לסכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), וכן לאגרות, להוצאות או לשכר עורך דין שהתווספו לחוב לסכום התביעה לפי סעיפים 9 ו- ,10 תתווסף ריבית שקלית החל ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל,;

(2) על צירוף סך הריביות השקליות היומיות לסכום התביעה, יחולו הוראות סעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; על ויחולו לגבי צירוף סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות, הוצאות או שכר עורך דין שהתווספו לסכום התביעה, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפיםף 9(ד) או 10(ג), לפי העניין.

(ג) (1) בסעיף קטן זה, "חוב" – סכום התביעה, אגרות, הוצאות

ושכר טרחה והכל בתוספת ריבית שקלית שהתווספה לפי סעיף

קטן (ב).

חלף המועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או

( 2)

81א1(ד)(1), לפי העניין (בסעיף זה – המועד להגשת התנגדות), ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות. חלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל או עד למועד הגשת בקשה להארכת התנגדות, אם הוגשה; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות;

( 3)

הוגשה התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות

(א) לא ייווספו לחוב דמי פיגורים, החל ממועד

ההתנגדות או ממועד הגשת הבקשה, לפי העניין, ועד

למועד כאמור בפסקת משנה (ב).

--9

(ב) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות או את

הבקשה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר

שניתנה למתנגד רשות להתגונן, יתווספו לחוב דמי פיגורים

החל מהמועד שקבע בית המשפט, ואם לא קבע – 30 ימים

לאחר ההחלטה או פסק הדין.

(34) המועד שבו יתווספו דמי פיגורים לחובות בשל אגרות,

הוצאות או שכר עורך דין אשר נוצרו לאחר חלוף המועד להגשת התנגדות, יהיה המועד להתווספות דמי פיגורים לחוב כאמור בפסקה (2).

( 5 4)

(א) בתיק שבו הוגשו בתיק כמה שטרות לביצוע, יהיה

המועד שבו יתווספו דמי פיגורים, ביחס לכל השטרות

שהוגשו בתיק, המועד שבו מתווספים דמי פיגורים על

השטר הראשון שהוגש לביצוע, ובלבד שחלפו לפחות

שלושה חודשים מחלוף המועד להגשת התנגדות לגבי אותו

שטר.

(ב) הוראות פסקה (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם

על תיק שהוגשו בו לביצוע כמה תביעות על סכום קצוב,

ועל תיק שהוגש בו לביצוע פסק דין שכולל כמה קרנות חוב

נפרדות.

(5) על אף האמור בפסקאות (3) ו-(4) לא יתווספו דמי פיגורים לפי הפסקאות האמורות אם לא חלפה ממועד היווצרות החוב בשל האגרות, ההוצאות או שכר עורך הדין או מהמועד האחרון להגשת התנגדות לשטר, לפי העניין, תקופה מלאה של שלושה חודשים כאמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה.";

( 4 3)

בסעיף קטן (ד) –

(א) בפסקה (1), במקום "הפרשי הצמדה וריבית" יבוא "דמי

פיגורים";

(ב) בפסקה (2), במקום "הפרשי הצמדה" יבוא "הפרשי הצמדה, דמי פיגורים";

( 5 4)

תיקון סעיף 81א4 .18

סעיף קטן (ו) – יימחק.

בסעיף 81א4 לחוק העיקרי –

- 10 -

( 1)

בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ודמי פיגורים";

(2) במקום הסיפה החל במילה "להפחית" יבוא "להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שהפחתת ריבית הבסיס כהגדרתה בסעיף 69ב2 או הפחתת הריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תחילה ותחולה

.19

תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס'

9), התשפ"ב–,2022 כאמור בסעיף 118(א) לחוק האמור, והוא יחול גם על תיקים שהיו תלויים ועומדים בהוצאה לפועל ערב יום התחילה ביחס ליתרת החוב שקיימת בתיק ביום התחילה.

***************************************************************************************

מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).

מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

(תיקון מס' 5)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 14)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(תיקון מס' 33)

תשע"א-2011

(תיקון מס' 58)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 60)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 60)

תשע"ח-2018

.1 בחוק זה –

"בית משפט" – לרבות בית דין דתי;

"דמי פיגורים", "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

"חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו;

"חוב פסוק" – הח וב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

"הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

"ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

"נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה;

"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), ,480 ,482 ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);

"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- ,1959 לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;

"רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-.1995

בקשת ביצוע

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה .6 פרטים מזה ים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

1

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 35)

תשע"ב-2011

(תיקון מס' 50)

תשע"ו-2016

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 36)

תשע"ב-2012

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 32)

תשע"א-2011

(תיקון מס' 32)

תשע"א-2011

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להת יר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי- פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב2) (1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2),

(א) ייווספו תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק

הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדהריבית

שקלית אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד ש בו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –

(א1) נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי

שנקבעו בהסכם;

(ב2) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;

(ב) יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שהחל מיום הגשת הבקשה ועד למועד

התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו-5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים יחל –

(1) לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי סעיף ,7 ואם פסק הדין

הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת התיק;

(2) לעניין שטר – מהמועד להגשת ההתנגדות הקבוע בסעיף 81א(ג1).

(2) ל עניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א) לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם

לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב) לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1);

(3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו;

(4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם , כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של

הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

2

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(ה) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין במועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה; ואולם, נקבע בפסק הדין חובה להמציא לצדדים את פסק הדין, יחל המניין האמור במועד המצאת פסק הדין או במועד מסירת האזהרה לפי סעיף ,7 לפי המוקדם.

אגרות והוצאות

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.9 (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האג רות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפ רשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל מיום הוצאתן ועד ליום תשלומן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו החוק;

(2) סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או לחוב בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב במועד כאמור בסעיף 4 א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף); על אף האמור בסעיף 4א(ב) האמור, סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף לחוב במועד הצירוף אף אם טרם חלפו שנים עשר חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב;

(ה) לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן; ואולם על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –

(1) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף .7

(2) אם הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף .7

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

שכר עורך-דין

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

9 א.

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(פקע).

.10 (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-,1961 זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולח יובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן

(א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

3

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף ,9 ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה) לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

כללים

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

69א. (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה, וריבית צמודה ודמי פיגורים, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

בקשה לשינוי צו

תשלום או הוראת

תשלום

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

69ב. (א) חיי ב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב.1

תשלום בשיעורים של

חוב עבר במזונות

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

69ב.1 בסעיף זה –

"חוב עבר במזונות" – חוב מזונות שהוא אחד מאלה:

(1) חוב בשל אי-תשלום במועד של מזונות שנפסקו בעד תקופה שקדמה למועד

מתן פסק הדין;

(2) תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד;

"צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות" – צו שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י);

"תשלום מזונות שוטף" – תשלום מזונות חודשי שבית משפט פסק כי על החייב לשלם לזוכה.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם

להוראות פרק זה;

(2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר

במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;

(3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.

(ג) נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של 4

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.

(ד) קבע בית המשפט בפסק דינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות –

(1) לא חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו;

(2) חלפה שנה ממועד מתן פסק הדין – רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות בשיעורים או במועדים שונים מאלה שקבע בית המשפט, אם מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים קטנים (ב) או

(ג), ובלבד ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות בתקופה שלאחר מתן פסק הדין או שקיים הסבר סביר אחר לאי-תשלום חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שנקבעו בפסק הדין.

(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, רשאי הוא להפחית את ריבית הפיגורים שתיווסף הריבית ודמי הפיגורים שיתווספו לחוב במהלך תקופת התשלום בשיעורים.

(ו) לבקשת חייב לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ו-(י) (בסעיף זה – בקשה לתשלום בשיעורים), יצורפו כל אלה:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר יכולתו של החייב לשלם את חוב העבר במזונות; על ההצהרה המנומקת יחולו הוראות סעיף 7א(א)(1) ו-(א1);

(2) נימוקי החייב לאי-תשלום חוב העבר במזונות;

(3) הצעה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים שיציע החייב בהתאם ליכולתו;

(4) כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2).

(ז) רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר הסדר בכתב בין הזוכה ובין החייב שעניינו תשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות (בסעיף זה – הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות), לפי בקשת זוכה או חייב (בסעיף זה – בקשה לאישור הסדר) אף אם לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי הצדדים להסדר חתמו עליו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים או בקשה לאישור הסדר, ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה או שעליהם הסכימו הצדדים, לפי העניין, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ט) צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות שניתן לגביו אישור לפי סעיף קטן (ז), ייכנסו לתוקפם במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, ורשאי הרשם לבטל צו או הסדר כאמור, להתלותו או להתנותו בתנאים.

(י) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי שינוי הצו מוצדק כיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, המשפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה;

(2) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – הרשם נוכח כי החייב משלם את

התשלום כאמור במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, תקופה ממושכת;

(3) החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, תקופה ממושכת, אלא אם כן הוכיח החייב כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב כאמור בשל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1).

(יא) (1) נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, יותנה המשך פריסת החוב בתשלום חוב המזונות השוטף;

5

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(2) לא שילם החייב שני תשלומים של חוב המזונות השוטף החל במועד מתן הצו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות, יבטל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, את פריסת חוב העבר במזונות; ואולם רשם ההוצאה לפולעל רשאי שלא לבטל את הפריסה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(יב) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין חוב הנובע ממזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, ויחולו לעניין חוב כאמור הוראות סעיף .69 (תיקון מס' 63) תשע"ט-2019 הגדרות – סימן ב' (תיקון מס' 63) תשע"ט-2019

סימן ב': חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים

69ב.2 בסימן זה –

"הוראה לתשלום בשיעורים" – הוראה לתשלום חוב בשיעורים לפי צו תשלומים או לפי כללים;

"כללים" – כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל שנקבעו לפי סעיף 69א;

"צו תשלומים" – צו תשלומים לבקשת חייב לפי סעיף 7א(ג), צו תשלום בשיעורים לפי סעיף ,69 צו תשלומים לחייב מוגבל באמצעים לפי סעיפים 69ד(א) ו-69ז(ב), צו תשלומים שניתן במעמד הבירור או ההבאה לפי סעיף 69יג(ב)(1) או צו תשלומים שניתן בצו איחוד לפי סעיף 74יא;

"ריבית בסיס" – הריבית שנדרש החייב לשלם לזוכה כל זמן שהחייב עומד במועדים הקבועים בהסכם;

"תיק" – לרבות תיק איחוד לפי פרק ז'3;

"תשלום במועד" – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

תנאים להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.3 חייב רשאי להגיש בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים בתיק שבו הוא משלם (בסימן זה – בקשה להכרה), אם שילם במועד את מספר התשלומים המזערי כאמור באחד מאלה, והמשיך לשלם במועד את התשלומים שנקבעו עד מועד מתן ההחלטה:

(1) שלושה תשלומים ברציפות – אם ניתן לו צו תשלומים בתיק;

(2) תשלום אחד – אם חלה עליו הוראת תשלום לפי כללים.

בקשה להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.4 (א) בקשה להכרה תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ב) בבקשה יפרט החייב את מספר התיק שבו מבוקשת ההכרה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור אתו קשר או אמצעי קשר אחר שלו כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים שיפורסמו ברשומות.

(ג) הבקשה תוגש בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) התשלום בוצע במערכת ההוצאה לפועל;

(2) דווח למערכת ההוצאה לפועל על התשלום לפי סעיפים 19א או 19ב, ובלבד שהחוב בעקבותיו הוקטן;

(3) התקבל בתיק סכום השווה לסכום התשלום הנדרש לפי ההוראה לתשלום

בשיעורים שניתנה בתיק כתוצאה מביצוע הליך גבייה באותו תיק או בתיק אחר.

הכרה בחייב כמשלם

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.5 הגיש חייב בקשה להכרה ומצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל שמתקיימים בו התנאים להכרה לפי סעיף 69ב,3 יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

העברת בקשה להכרה

להחלטת רשם

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.6 (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר בקשה להכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם התקיים אחד מאלה:

(1) הבקשה להכרה הוגשה בצירוף אסמכתה על תשלום לזוכה בתיק שלא בוצע

במערכת ההוצאה לפועל או שלא דווח לה עליו לפי סעיפים 19א או 19ב;

(2) הבקשה להכרה הוגשה בהסתמך על כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי

גבייה שבוצעו באותו תיק או בתיק אחר;

6

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(3) המנהל סבור כי אף שיש להכיר בחייב כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום

בשיעורים בתיק, עלולים אי-נקיטה, עיכוב או ביטול של אחד או יותר מההליכים המפורטים בסעיף 69ב7(2)(א) עד (ד) בתיק, לסכל את גביית החוב;

(4) המנהל נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3 או בכל קושי אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3).

(ב) הועברה לרשם ההוצאה לפועל בקשה להכרה כאמור בסעיף קטן (א) ומצא הרשם שמתקיימים בחייב התנאים להכרה לפי סעיף 69ב3 , יכיר בו כחייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי כספים שהתקבלו בתיק כתוצאה מהליכי גבייה באותו תיק או בתיק אחר ייחשבו כתשלום לעניין התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב3(1), אם שוכנע כי בכוונת החייב לשלם בהתאם להוראת התשלומים.

תוצאות ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

(תיקון מס' 69)

תשפ"ב-2022

שיעור הפחתת הריבית

בתיק שבו כמה חייבים

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.7 הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, כאמור בסעיף 69ב5 או 69ב,6 לפי העניין, יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:

(1) אם מתווספת ריבית לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – יפחית בשיעור של 25 אחוזים את הריבית שתיווסף לחוב ממועד ההכרה ואילך, ואם מתווספים לחוב דמי פיגורים – יורה שלא יתווספו דמי פיגורים על החוב ממועד ההכרה ואילך;

(2) יורה שלא לנקוט במסגרת הת יק את ההליכים האלה, או יורה לעכבם או לבטלם, לפי העניין, אם ביצועם כבל החל:

(א) עיקול חשבון עובר ושב לפי סעיף 43;

(ב) עיקול משכורת לפי סעיף 43;

(ג) עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א) או 21א, למעט רכב;

(ד) מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי לפי סעיף 21(א);

(ה) (נמחקה).

69ב.8 (א) בתיק שבו כמה חייבים, החבים יחד ולחוד בחוב, ואחד מהם הוכר כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יופחת שיעור הריבית שתיווסף יופחתו שיעור הריבית או סך דמי הפיגורים שיתווספו לחוב ממועד ההכרה לפי סעיף 69ב7(1), מהחוב כולו.

(ב) הוכרו כמה מהחייבים כאמור בסעיף קטן (א) כחייבים משלמים לפי הוראה לתשלום בשיעורים – לא יעלה שיעור ההפחתה הכולל של הריבית בתיק על 25 אחוזים על 25 אחוזים מהריבית או על סך דמי הפיגורים, לפי העניין.

הודעה על הכרה

ומועד כניסתה לתוקף

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.9 (א) הוכר חייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ההכרה.

(ב) הכרה בחייב תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה כאמור בסעיף קטן (א).

ביטול הכרה בשל

אי-התקיימות התנאים

להכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.10 (א) זוכה רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף 69ב,3 ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה.

(ב) הרשם יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם כניסת ההכרה לתוקף, לא תיכנס ההכרה לתוקף עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה.

(ד) הוגשה בקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר כניסת ההכרה לתוקף, והרשם קבע שיש לבטל את ההכרה, יבוטלו תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם לבטל את ההכרה.

7

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(ה) בוטלה ההכרה, רשאי הרשם, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע שהחייב לא יהיה זכאי להפחתה נוספת של הריבית או של דמי הפיגורים בתיק לפי סימן זה למעט לפי סעיף 69ב,20 אף אם יוכר שוב בתיק כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, אם שוכנע כי הבקשה להכרה הוגשה בחוסר תום לב.

נקיטת הליכים על אף

מתן הכרה בתיק

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.11 על אף הוראת סעיף 69ב7(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו, לבקשת מנהל לשכת ההוצאה לפועל או לבקשת הזוכה בתיק, להורות לנקוט אחד או יותר מההליכים המפורטים בפסקאות (א) עד (ד) בסעיף 69ב7(2 ), לא לעכבו או לא לבטלו, לפי העניין, כלפי חייב שהוכר, אם שוכנע שאי-נקיטת ההליך, עיכובו או ביטולו, לפי העניין, תסכל את גביית החוב.

שיעור הפחתת ריבית

הסכמית

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.12 (א) על אף הוראת סעיף 69ב7(1), בתיק שבו ניתנה הכרה בחייב והריבית המתווספת לחוב שבו היא ריבית מכוח הסכם והפחתת שיעור הריבית בו לפי הסעיף האמור מפחיתה גם את ריבית הבסיס שנקבעה בהסכם שמכוחו נגבית הריבית, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להקטין את שיעור ההפחתה של הריבית.

(ב) הזוכה יפרט בבקשה לפי סעיף קטן (א), את שיעור ההקטנה המבוקש על ידו; שוכנע הרשם כי ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1) מפחיתה את ריבית הבסיס, יקבע את שיעור ההפחתה של הריבית.

(ג) קבע הרשם שיעור הפחתת ריבית שונה משיעור ההפחתה לפי סעיף 69ב7(1), כאמור בסעיף קטן (ב), יח ול שיעור ההפחתה של הריבית שקבע הרשם על כלל רכיבי החוב בתיק, אלא אם כן קבע הרשם אחרת.

תנאים לביטול הכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.13 זוכה רשאי להגיש בקשה לבטל את ההכרה בחייב בתיק (בסימן זה – בקשה לביטול הכרה), אם החל במועד ההכרה החייב לא שילם במועד את אחד מאלה:

(1) שלושה תשלומים לפחות בשנה ממועד ההכרה;

(2) שישה תשלומים לפחות.

ביטול הכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.14 (א) בקשה לביטול הכרה בחייב בתיק תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ויצורף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

(ב) המנהל יעביר העתק מהבקשה לביטול הכרה כאמור בסעיף קטן (א) לתגובת החייב, אלא אם כן החליט לדחות את הבקשה.

(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה לביטול הכרה להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר התקיימות התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב13 או בכל קושי אחר, או אם הוא סביר שנסיבות המקרה עשויות להצדיק את אי-ביטול ההכרה.

(ד) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, כי החייב אינו משלם, כאמור בסעיף 69ב,13 יבטל את ההכרה בחייב בתיק.

תוצאות ביטול

ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.15 (א) בוטלה ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), יבוטלו תוצאות ההכרה כאמור בסעיף 69ב.7

(ב) בוטלה הפחתת הריבית או דמי הפיגורים מכוח סעיף קטן (א), לא יהיה זכאי החייב להפחתה נוספת של ריבית או של דמי פיגורים מכוח סימן זה למעט לפי סעיף 69ב,20 אף אם יוכר שוב בתיק כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של הרשם לפי סעיף 81א.4

הודעה על ביטול

הכרה ומועד כניסתו

לתוקף

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.16 (א) בוטלה ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצדדים בתיק הודעה על ביטול ההכרה.

(ב) ביטול ההכרה כאמור בסעיף 69ב14(ד), ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר שליחת ההודעה על ביטול ההכרה לחייב כאמור בסעיף קטן (א).

מניעת ביטול ההכרה

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.17 (א) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו כמשלם לפי הוראת תשלום בשיעורים, אם לא התקיימו לגביו התנאים לביטול הכרה לפי סעיף 69ב,13 ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

8

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(ב) חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור בסעיף 69ב,13 רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה שלא לבטל את ההכרה בו; החייב יפרט בבקשתו את הנימוקים לאי- ביצוע התשלומים במועד ויצרף לה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא לבטל את ההכרה בחייב כאמור מטעמים שיירשמו, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובניסבות אי-התשלום.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חייב שלא שילם במועד את מספר התשלומים כאמור בסעיף 69ב13 , ושילם בתיק תשלום אחד בסכום השווה לכל התשלומים שלא שולמו במועד לפי הוראה לתשלום בשיעורים, יורה רשם ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההכרה בו.

(ד) הוגשה בקשה שלא לבטל את ההכרה לפי סעיף זה, לאחר כניסתו של ביטול ההכרה לתוקף לפי סעיף 69ב16(ב), והרשם קבע שאין לבטל את ההכרה, יחולו מחדש תוצאות ההכרה ממועד החלטת הרשם שלא לבטל את ההכרה.

תקנות – סימן ב'

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.18 שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סימן זה.

שמירת סמכויות

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

69ב.19 אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה, לרבות סמכותו של רשם להורות על אי-נקיטת הליכים נגד חייב, עיכובם או ביטולם, גם אם לא התקיימו בחייב התנאים להכרה לפי סעיף 69ב.3

סייג לעניין הוספת

דמי פיגורים לגבי

חייב שמשלם לפי

הוראה לתשלום

בשיעורים

69ב.20(א) שילם חייב את סך התשלומים שהוא חייב בהם לפי הוראה לתשלום בשיעורים, בתקופת שלושת החודשים שקדמו למועד שבו מתווספים דמי פיגורים, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) אם מתווספת לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – תופחת הריבית בשיעור של 25 אחוזים לשלושת החודשים שלאחר מועד התווספות דמי הפיגורים, ויחולו לעניין הפחתה זו הוראות סעיף 69ב12;

(2) אם מתווספים לחוב דמי פיגורים – לא יתווספו לחוב דמי פיגורים בשל התקופה של שלושת החודשים שקדמו למועד התווספות דמי פיגורים.

(ב) לעניין סעיף קטן (א), יראו בחייב כמי ששילם את סך התשלומים כאמור באותו סעיף קטן אם שילם את מלוא הסכום שהוא חייב בו לפי הוראה לתשלום בשיעורים, וזאת בלא תלות במספר התשלומים ששילם; לעניין זה, "תשלום" – תשלום בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 69ב4(ג)(1) ו-(2).

(ג) הגיש חייב אסמכתא על תשלום לזוכה או התקבל בתיק סכום כאמור בסעיף 69ב4(ג)(3), וקבע הרשם כי יש לראות בכך תשלום לעניין הוראות סעיף זה, יחולו על התשלום האמור הוראות סעיף קטן (א), ובשינויים המחויבים גם הוראות סעיף קטן (ד).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), דיווח זוכה למערכת ההוצאה לפועל על תשלום ששילם חייב, לאחר שהתווספו לחוב דמי פיגורים, ובשל כך התווספו לחוב דמי פיגורים או לא הוענקה לחייב הפחתה של הריבית, יחולו הוראות אלה:

(1) אם התווספו לחוב דמי פיגורים – יופחת החוב בגובה דמי הפיגורים

שהתווספו כאמור;

(2) אם התווספה לחוב ריבית שאינה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה – תופחת הריבית בשיעור של 25 אחוזים לשלושת החודשים שלאחר המועד הקרוב להתווספות דמי הפיגורים, ויחולו לעניין הפחתה זו הוראות סעיף 69ב12;

הפחתה כאמור תתווסף על ה פחתת ריבית מכוח סעיף קטן (א) שהיתה בחודשים האמורים, ככל שהיתה;

(ה) בתיק שבו כמה חיי בים החבים יחד ולחוד בחוב, ולגבי אחד מהם מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), לא יתווספו דמי פיגורים כאמור בסעיף זה לחוב כולו.

(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל כי החייב עשה שימוש לרעה בהוראות סעיף זה, רשאי הוא, 9

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

מיוזמתו או לבקשת זוכה, לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על החייב לתקופה שייקבע.

תנאים לדיון בבקשת

איחוד

(תיקון מס' 12)

תשנ"א-1991

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 15)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

בקשת האיחוד

(תיקון מס' 72)

תשפ"ג-2023

סעיף 74ו – הנוסח הישן

74ו. לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב –

(1) צירף לבקשתו תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את

הפרטים הכלולים בה;

(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של %3 לפחות

מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;

(3) שילם סכום נוסף של %3 מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד - אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

לעניין זה, "חובות" - הח וב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריביתדמי פיגורים עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).

סעיף 74ו – הנוסח המעודכן – אין צורך בתיקון

74ו. (א) החייב יצרף לבקשת האיחוד תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה.

(ב) בבקשת האיחוד יציין החייב את שיעור התשלומים החודשי שביכולתו לשלם, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מהשיעור שניתן לקבוע בצו תשלומים לפי סעיף 7א1(ב).

(ג) עם הגשת הבקשה, ישלם החייב תשלום בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) עד להחליטה בבקשת האיחוד, ישלם החייב סכום נוסף בגובה השיעור שציין כאמור בסעיף קטן (ב), מדי חודש בחודשו, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.

פרק ח': הוראות שונות

זקיפת הכנסות

הביצוע

(תיקון מס' 5)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 6)

תשמ"ד-1984

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.75 (א) כספי ם ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף ,9 לאחר מכן לחשבון שכר הטרחה לפי סעיף ,10 ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאותדמי פיגורים, ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה.

(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:

(1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר

המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.

10

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 42)

292013)

תשע"ג-מס'

(תיקון

תשס"ט-2008

(ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-,1981 כאילו היו פיקדון.

(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.

צו לגביית חוב מכספי 78א. (א) בסעיף זה –

עיזבון של חייב שנפטר

(תיקון מס' 61)

"בקשה לביצוע פסק דין" – בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק תשע"ח-2018 לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, למעט בקשה לביצוע פסק דין למזונות ובקשה למימון משכון או משכנתה;

"חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

"הסכום המרבי" – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן

(ט);

"פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

"צו ירושה", "צו למינוי מנהל עיזבון" ו"צו קיום צוואה" – כמשמעותם בחוק הירושה;

"תאגיד בנקאי" – ת אגיד בנקאי שהגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לפי סעיף 44(ב) או (ג) או 45(א) או (ב), לפי העניין.

(ב) על אף האמור בסעיף 104 לחוק הירושה, כפי שהוחל בסעיף 124 לחוק האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לתאגיד בנקאי, בצו, לבקשת זוכה של חייב שנפטר, להעביר לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל סכום מכספי עיזבון החייב המוחזקים בידי התאגיד הבנקאי שלא יעלה על הסכום המרבי, לשם גביית חוב פסוק מעיזבונו של החייב לטובת הזוכה (בסעיף זה – צו לגביית חוב מכספי עיזבון); הורה הרשם כאמור, יעביר התאגיד הבנקאי לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום כאמור בהתאם לצו.

(ג) (1) זוכה של חייב שנפטר, שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקהש לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (בסעיף זה – בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון), אם מתקיימים כל אלה:

(א) חלפה שנה לפחות מיום פטירת החייב למיטב ידיעתו;

(ב) סך כל החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר נגד החייב לטובת אותו זוכה אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סעיף זה לטובת אותו זוכה גם אם סולקו במועדים שונים;

(ג) לא ניתן לגבי עיזבון החייב צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי סעיף 123 לחוק הירושה;

(ד) אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה, שהוגשה לפי חוק הירושה לגבי עיזבון החייב;

(ה) הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל לעיזבון החייב ולא הוגשה לו בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון, לפי חוק הירושה;

(ו) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה;

(ז) לא נמסרה לזוכה הודעה על כך שהתמנה מנהל לעיזבון החייב לפי חוק

הירושה, בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד עיזבון החייב, בבית

משפט, בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לפי החוק האמור או בקשה לניהול

עיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל או על כך שתלויה ועומדת נגד

החייב, בבית משפט, בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה;

11

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(2) הזוכה יבדוק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) שבעה ימים לפני הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, לכל המוקדם.

(ד) (1) בבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון יציין הזוכה את פרטי היורשים של החייב הידועים לו, ובכלל זה פרטי התקשרות עדכניים עם אותם יורשים;

(2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורף תצהיר בדבר התקיימות התנאים להגשת

הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג); לא ידוע לזוכה על קיומם של יורשים לחייב, יציין עובדה זו בתצהיר;

(3) הזוכה יודיע לרשם ההוצאה לפועל על כל שינוי בפרט מהפרטים שצוינו בבקשה כאמור בפסקה (1).

(ה) (1) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ינקוט הזוכה את כל הפעולות שלהלן:

(א) יפרסם על חשבונו, בעצמו או באמצעות רשות האכיפה והגבייה, הודעה

על הגשת הבקשה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;

(ב) ישלח הודעה לפי פסקת משנה (א) בדואר רשום לנושים וליורשים הידועים לו;

(2) בהודעה לפי פסקה (1) יפרט הזוכה את כל אלה:

(א) פרטי זהותו של החייב כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;

(ב) זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל התנגדות לבקשה לפי הוראות סעיף קטן (ו), והמועד להגשת התנגדות.

(ו) (1) יורש או נושה של החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או המשלוח של ההודעה על הגשת הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון כאמור בסעיף קטן (ה), לפי העניין, התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות (בסעיף קטן זה – התנגדות);

(2) יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק הירושה לצו הירושה, לצו קיום צוואה או לצו מינוי מנהל עיזבון;

(3) נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק הירושה;

(4) הוגשה התנגדות ונוכח רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים התנאים להגשתה, ידחה את הבקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון;

(5) על אף האמור בפסקה (2), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותה פסקה וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי סעיף 123 לחוק הירושה להזמין את נושי המוריש, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף קטן (ז).

(ז) הוגשה בקשה לצו לגביית חוב מכספי עיזבון, ומצא רשם ההוצאה לפועל כי מתקיימים כל אלה, רשאי הוא לתת צו לגביית חוב מכספי עיזבון בהתאם לבקשה:

(1) מתקיימים התנאים להגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(א) עד (ז);

(2) אין תיק הוצאה לפועל נגד החייב לטובת זוכה אחר;

(3) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו), ולא הוגשה התנגדות.

(ח) נגבה חוב בהתאם לצו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי סעיף זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי הזוכה לא היה זכאי לגבות את החוב האמור מהעיזבון, כולו או חלקו, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104 לחוק הירושה, ישיב הזוכה את הכספים שקיבל בהתאם לצו, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמשמעותם בסעיף 4(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדהריבית שקלית מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את 12

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

הסכום המרבי.

(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת פשיטת הרגל.

הוצאה לפועל של

שטרות

(תיקון מס' 1)

תשכ"ט-1968

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 21)

תשס"א-2001

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 8)

תשמ"ט-1989

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(תיקון מס' 35)

תשע"ב-2011

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 21)

תשס"א-2001

(תיקון מס' 59)

תשע"ח-2018

ביצוע תביעה על

סכום קצוב

(תיקון מס' 24)

תשס"ג-2002

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 45)

תשע"ה-2014

81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.

(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.

(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.

(ג2) החייב רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

(ד) (בוטל).

(ה) (בוטל).

(ו) (בוטל).

(ז) (1) לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-,2018 אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2) לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ג);

(2) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בקשה לביצוע שטר כאמור בפסקה (1).

81א.1 (א) תביעה שהיא אחת מאלה:

(1) תבי עה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה הפרשי הצמדה או מחמת התווספותם של ריבית או דמי פיגורים (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).

(ב) (1) (נמחקה);

(2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד

טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.

13

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין.

(ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ג) (1) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים ולא יאוחר משנה מיום שהתובע המציא לנתבע את ההתראה;

הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה,

אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה);

(2) ביקש התובע לבצע תביעה על סכום קצוב לאחר שחלפה שנה כאמור בפסקה

(1) ימציא לנתבע התראה חדשה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1).

(ד) (1) הנת בע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות;

(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את

התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(3 ) הנתבע רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ומשהוגשה יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הבקשה להארכת מועד לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.

(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) על אף האמור בסעיף 7(א) – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;

(2) על אף האמור בסעיף 7(ה) – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.

(ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –

(1) להת קין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה, ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(2) על אף הוראות סעיף ,6 להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;

(3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הוראות לענין שכר

טרחה בתביעה על

סכום קצוב

ובתובענה לתשלום

שטר

(תיקון מס' 24)

תשס"ג-2002

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

81א.2 הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א,1 לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה , לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 46)

תשע"ה-2015

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(תיקון מס' 55)

תשע"ח-2018

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 70)

תשפ"ב-2022

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

(תיקון מס' 45)

תשע"ה-2014

14

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

הפרשי הצמדה

וריבית ריבית ודמי

פיגורים בהוצאה

לפועל על שטר

ועל תביעה על

סכום קצוב

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

81א.3 (א) בסעיף זה –

"התנגדות", "מועד להגשת התנגדות", "בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות" - כאמור בסעיפים 81א או 81א1(ד), לפי העניין;

"מועד הפירעון" –

(1) לעניין שטר – אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;

(2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;

(3) לעניין אגרות, הוצאות או שכר עורך דין שנוספו לפי חוק זה לחוב כאמור בפסקה (1) או (2) – מועד היווצרות החוב בשלהם;

"תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).

(ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד הגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.

(1) לסכום הנקוב בשטר או לסכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), וכן לאגרות, להוצאות או לשכר עורך דין שהתווספו לסכום התביעה לפי סעיפים 9 ו-,10 תתווסף ריבית שקלית החל ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל;

(2) על צירוף סך הריביות השקליות היומיות לסכום התביעה, יחולו הוראות סעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; על צירוף סך הריביות השקליות היומיות לחוב בשל אגרות, הוצאות ושכר עורך דין שהתווספו לסכום התביעה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 9(ד).

(ג) (1) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין. בסעיף קטן זה, "חוב" – סכום התביעה, אגרות, הוצאות ושכר טרחה והכל בתוספת ריבית שקלית שהתווספה לפי סעיף קטן (ב).

(2) חלף המועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין (בסעיף זה – המועד להגשת התנגדות), ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות.

(2) חלף המועד להגשת התנגדות ולא הוגשה התנגדות, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל או עד למועד הגשת בקשה להארכת התנגדות, אם הוגשה; מניין החודשים להתווספות דמי פיגורים לפי פסקה זו יחל בחלוף המועד להגשת התנגדות;

(3) הוגשה התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות –

(א) לא ייווספו לחוב דמי פיגורים, החל ממועד ההתנגדות או ממועד הגשת

הבקשה, לפי העניין, ועד למועד כאמור בפסקת משנה (ב).

(ב) החליט בית המשפט לד חות את ההתנגדות או את הבקשה, או נתן פסק דין 15

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח מלא ומעודכן

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2018

סמכות רשם

ההוצאה לפועל

להפחית ריביות

ודמי פיגורים

(תיקון מס' 63)

תשע"ט-2019

לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה למתנגד רשות להתגונן, יתווספו לחוב דמי פיגורים החל מהמועד שקבע בית המשפט, ואם לא קבע – 30 ימים לאחר ההחלטה או פסק הדין.

(34) המועד שבו יתווספו דמי פיגורים לחובות בשל אגרות, הוצאות או שכר עורך דין אשר נוצרו לאחר חלוף המועד להגשת התנגדות, יהיה המועד להתווספות דמי פיגורים לחוב כאמור בפסקה (2).

(45) (א) הוגשו בתיק כמה שטרות לביצוע, יהיה המועד שבו יתווספו דמי פיגורים, ביחס לכל השטרות שהוגשו בתיק, המועד שבו מתווספים דמי פיגורים על השטר הראשון שהוגש לביצוע, ובלבד שחלפו לפחות שלושה חודשים מחלוף המועד להגשת התנגדות לגבי אותו שטר.

(ב) הוראות פסקה (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק שהוגשו בו

לביצוע כמה תביעות על סכום קצוב, ועל תיק שהוגש בו לביצוע פסק דין

שכולל כמה קרנות חוב נפרדות.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:

(1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית דמי פיגורים או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;

(2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמ ור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.

(ה) (בוטל).

(ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

81א.4 רשם הה וצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים הנצברות בתיק ההוצאה לפועל, ובלבד שהפחתת ריבית הבסיס כהגדרתה בסעיף 69ב2 או הפחתת הריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

16

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

\\elazar_hok\$users\filer\הוצאה לפועל\הוצאה לפועל - פסיקת ריבית והצמדה - 2022\נוסחים\נוסחים הוצאה לפועל\ההוצאה לפועל - נוסח מעודכן10

- משולב - נקי.doc

סעיף :14 חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954

פרק ראשון – הגדרות

הגדרות

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

.1 בחוק זה –

"חומר נפץ" – לרבות כל חומר שהממשלה הכריזה עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות,1 כעל חומר נפץ לענין חוק זה, וכן אביזריו של כל חומר נפץ לרבות פתיל, רקיטה, פצץ, תרמיל וכל הסגל או תכשיר אחר;

"חומר מאושר" – חומר נפץ שהממשלה אישרה אותו, באכרזה שפורסמה ברשומות, לענין חוק זה;

"חומר בלתי מאושר" – חומר נפץ שאינו חומר מאושר;

"ייצור", לענין חמרי נפץ – הרכבתם של אותם חמרים מחלקיהם השונים, בכל תהליך שהוא, הפיכתם מחומר מסוג אחד לחומר מסוג אחר, שינוים, תיאומם לשימוש או תיקונם;

"כלי הסעה" – כל כלי המשמש להסעת בני אדם או משאות, ביבשה, בים או באוויר, בין מנועי ובין שאינו מנועי;

"מחזיק במפעל" – מחזיק במקום העבודה כהגדרתו בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -,1970 לעניין מקום עבודה שהוא מפעל חומרי נפץ;

"מפעל חומרי נפץ" – מקום שמייצרים בו חומרי נפץ או שמשתמשים בו בחומרי נפץ בהליך ייצורם של מוצרים;

"מפעל חומרי נפץ ביטחוני" – מפעל חומרי נפץ שנקבע כי הוא מפעל ביטחוני לפי סעיף 29א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 , וששר הביטחון קבע שהוא מפעל חומרי נפץ ביטחוני לעניין חוק זה ופרסם על כך הודעה ברשומות;

"מקום", לענין חמרי נפץ – לרבות כלי הסעה;

"בית חרושת לחמרי נפץ" – (נמחקה);

"מחסן חמרי נפץ" – מקום שמחסינים בו חמרי נפץ לפי חוק זה;

"מכירה" – לרבות גרם מכירה וכל עסקה, בתמורה או בלי תמורה, ובכלל זה שכירות או מתן זכות שימוש, והביטוי "קניה" יתפרש לפי כך;

"שר" – חבר הממשלה, במידה שהממשלה העניקה לו סמכות בביצוע חוק זה, ולעניין מפעל חומרי נפץ ביטחוני – שר הביטחון;

"מפקח" – עובד המדינה שהוסמך על ידי שר כמפקח לצורך חוק זה;

"מפקח בכיר" – עובד מדינה בכיר במשרד הביטחון, ששר הביטחון הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה הנוגעות למפעלי חומרי נפץ ביטחוניים;

"הוועדה המייעצת" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 20א.

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961;

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

עיצום כספי

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

פרק חמישי:1 הטלת עיצום כספי על מפעל חומרי נפץ ביטחוני

18א. הפר מפעל חומרי נפץ ביטחוני הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מפקח בכיר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של מיליון שקלים חדשים:

(1) ייצר, החזיק, אחסן, מכר, קנה, ייבא או ייצא חומר נפץ, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיפים ,2 ,3 ,5 ,6 8 או 9;

(2) העביר חומר נפץ ממקום למקום בלא היתר או באמצעות אדם שאין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 10;

1 ר' י"פ תשי"ד מס' 357 מיום 24.6.1954 עמ' 1308 ותיקוניה.

1

(3) הפר צו-הפסק או צו בטיחות שניתן לו לפי סעיף 12(א)(1) או (2);

(4) הפר צו שיפור שניתן לו לפי סעיף 12א.

המועד לשתלום

העיצום הכספי

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

הפרשי הצמדה

וריביתריבית שקלית

ודמי פיגורים

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

עתירה

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

שמירת אחריות

פלילית

(תיקון מס' 5)

תשפ"ב -2022

18ח. על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 18ד.

18ט. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

18יג. (א) על החלטה סופית של המפקח הבכיר לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המפקח הבכיר או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן

(א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו , ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

18טו. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 18א, המהווה עבירה.

(ב) מסר מפקח בכיר למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת;

התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין זה.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מפקח בכיר הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.

סעיף :23 חוק התכנון והבנייה

הגדרות

.1

בחוק זה –

"אדריכל רשוי" ו"מהנדס רשוי" – כמשמעותם לפי חוק המהנדסים והאדריכלים;

"בטיחות הטיסה" – לרבות מניעת מפגעים הנגרמים עקב הטיסה;

"בית סוהר" – בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-,1971 למעט בית סוהר ארעי כמשמעותו בפקודה האמורה ותאי מעצר בתחנות משטרה;

"בנין" – כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –

(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;

"בנין חורג" – בנין שלא נתקיימה בו הוראה מהוראותיה של תכנית או של תקנה אחרת לפי חוק זה החלות עליו, בין שניתנו לסוג מיוחד של בנינים ובין שהן חלות עליו בהיותו נמצא באזור 2

או בשטח מיוחד, או שלא נתקיימה בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על-פי חוק הדן בתכנון ובבניה;

"בעל" – לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

"בקר" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ה'3;

"בקר מורשה" – בקר שקיבל הרשאה להיות בקר מורשה לעניין חיקוק מסוים לפי סעיף 158כב;

"בקרת ביצוע" – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר ביצוע עבודות בהתאם להיתר ובהתאם לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;

"בקרת תכן" – בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתה של בקשה להיתר לתכן הבנייה, תוך ביצוע הערכת סיכונים, לרבות בקרה בידי בקר מורשה לפי סעיף 158כג(ז), והכול בנושאים ובעניינים שקבע שר הפנים ולפי הוראות שקבע;

"גורם מאשר" – מי שאישורו או ההתייעצות עמו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון;

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961;

"דרך" – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;

"חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

(תיקון מס'

תשע"ד -2014

101) (תיקון מס'

תשע"ד -2014

(תיקון מס'

תשע"ד -2014

(תיקון מס' 33)

תשנ"א -1991

(תיקון מס'

תשע"ד -2014

101) "חוק ההנדסאים והטכנאים" – חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012;

101) "חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998;

"חוק המהנדסים והאדריכלים" – חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958;

101) (תיקון מס' 109)

תשע"ו -2016

(תיקון מס'

תשס"ה -2005

71)

84) (תיקון מס'

תשס"ח -2008

(תיקון מס' 123)

תשע"ח -2018

"חוק משק הגז הטבעי" – חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016;

"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"חוק שמאי מקרקעין" – חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001;

"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;

הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית ודמי פיגורים

158 מ. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית) ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה בשינויים המחויבים.

שמירת אחריות פלילית

3

158 מג. (א) תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המהווה עבירה.

(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריביתריבית שקלית מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו בשינויים המחויבים.

ערעור על דרישת תשלום

158 מד. (א) על דרישת תשלום לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על דרישת התשלום.

(ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו בשינויים המחויבים.

תשלום חיובים למתן

היתר

(תיקון מס' 143)

תשפ"ג -2023

158סב. (א) הועברה בקשה להיתר לפי סעיף 158סא(ג), או הוגשה למוסד הרישוי הארצי לפי הוראות סעיף 158סא(ב)(2 ), מבקש ההיתר מחויב בתשלום החיובים כהגדרתם בסעיף 145(ד)(1) בטרם מתן ההיתר; על החיובים בשל הנכס נושא ההיתר ועל התשלום בעדם יחולו הוראות כל דין, בכפוף להוראות סעיף זה.

(ב) מוסד הרישוי הארצי יפנה למוסד הרישוי המקומי לקבלת פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (א), למעט אגרות בנייה, בצירוף כל המסמכים בדבר שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בנכס שלגביו מבוקש ההיתר הנדרשים לשם חישוב החיובים כאמור.

(ג) מוסד הרישוי המקומי ימסור למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 45 ימי עבודה ממועד פנ יית מוסד הרישוי הארצי כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה

– המועד האחרון).

(ד) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיובים כאמור בסעיף קטן (ב), כולם או חלקם, עד למועד האחרון, רשאי מוסד הרישוי הארצי לתת את ההיתר אף אם לא שולמו החיובים כאמור.

(ה) מוסד הרישוי הארצי ימסור למוסד הרישוי המקומי את כל האישורים בדבר תשלום החיובים כאמור בסעיף קטן (ב).

(ו) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחבותו של החייב בתשלום החיובים.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין היטל השבחה, כמשמעותו בתוספת השלישית, שיש לשלמו בשל קבלת ההיתר המבוקש (בסעיף זה – היטל ההשבחה בשל ההיתר), יחולו הוראות אלה:

(1) לא מסר מוסד הרישוי המקומי למוסד הרישוי הארצי את פירוט החיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר עד המועד האחרון, יפנה מבקש ההיתר לשמאי מקרקעין כהגדרתו בתוס פת השלישית לשם עריכת שומה בדבר ההשבחה לעניין ההיטל האמור (בסעיף זה – שומת מבקש ההיתר);

(2) מבקש ההיתר יעביר עותק של השומה האמורה בפסקה (1) למוסד הרישוי

המקומי בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום (בסעיף זה – מועד הדיווח);

4

(3) הוועדה המקומית רשאית, בתוך שישה חודשים ממועד הדיווח, למסור למבקש ההיתר שומת השבחה מטעמה וחיוב בעד היטל ההשבחה בשל ההיתר (בסעיף זה – שומת הוועדה המקומית); לא מסרה הוועדה המקומית שומה בחיוב כאמור עד למועד האמור, יראו את הוועדה המקומית כאילו אישרה את שומת מבקש ההיתר;

(4) מסרה רשות הרישוי המקומית למבקש ההיתר את שומת הוועדה המקומית ונוצר הפרש חיובי בין היטל ההשבחה לפי שומת הוועדה המקומית להיטל ההשבחה לפי שומת מבקש ההיתר (בסעיף זה – ההפרש לתשלום), ישלם החייב את ההפרש לתשלום בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית או ייתן ער בות מתאימה בהתאם להוראות לפי התוספת השלישית, להבטחת תשלום ההפרש לתשלום, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לו שומת הוועדה המקומית;

(5) כל עוד לא שולם ההפרש לתשלום או לא נמסרה ערבות מתאימה להבטחת

תשלומו, לא תינתן תעודת גמר כהגדרתה בסעיף 158מז;

(6) על ההפרש לתשלום ייווספו הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-,1961 לתקופה שבין מועד תשלום שומת מבקש ההיתר למועד תשלום שומת הוועדה המקומית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;

(7) על תשלום שלא שולם עד למועד האחרון לתשלום יחולו סעיפים 15 ו -16

לתוספת השלישית;

(8) הוראות סעיפים 13א ו-14 לתוספת השלישית יחולו על שומת הוועדה

המקומית.

תוספת שלישית

(סעיף 196א)

שומת ההשבחה (תיקון מס' 18) תשמ"א-1981

.4

על שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:

(1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה (להלן - דחיית השומה עד למימוש הזכויות);

(2) החל יטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין, תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על הודעה לפי פסקה זו;

(3) (בוטלה);

(4) (א) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור אותם מקרקעין;

משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד עריכת שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), שתשולם לוועדה המקומית, בהתחשב, בין השאר, בעלות עריכת השומה;

(ג) שולמה אגרה לפי הוראות פסקת משנה (ב), ינוכה סכום האגרה ששולם מסכום ההיטל שחלה החובה לשלמו לפי שומת ההשבחה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום ניכויו; לעניין זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו בשינויים המחויבים;

(ד) נערכה שומת השבחה כאמור בפסקת משנה (א), וניתן פטור מתשלום ההיטל לפי סעיף ,19 בעת מימוש הזכויות, למי שדרש את עריכת השומה, או לא חלה חובת תשלום היטל לגבי אותם מקרקעין, תחזיר הוועדה המקומית למי שדרש את עריכת השומה את סכום האגרה ששולם; לעניין 5

זה, "פטור מתשלום ההיטל לפי סעיף 19" – למעט לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ב)(4) עד (6) או (ג) של אותו סעיף;

(5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוויים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה;

(5 א) במקרקעין שבהם אושרה תכנית לאחר אישורה של תכנית כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64 (ב) לענין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, תיווסף לשומת ההשבחה, השבחה בשל התכנית הכוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית כהגדרתה בסעיף 64 (ב) לעניין מגרשים שלגביהם היא לא מאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודות לפיה ללא אישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, אם היתה;

(6) הפקעת מקרקעין ללא תש לום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;

(7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק חפשי;

(8) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים לחישוב ההשבחה במקרקעין בשל אישורה של תכנית לפינוי ובינוי.

סעיף :64 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוזה ביטוח

מס'

(תיקון

תשס"ה -2005

2) הפרשי הצמדה

וריביתריבית שקלית

ודמי פיגורים

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

19לה. (א) מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה – יחס שונה) לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות הענין.

(ב) מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-,1961 וזאת נוסף על כל סעד אחר, ועל ריבית שקלית כאמור יחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו בשינויים המחויבים.

(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

26טו. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתו בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית) ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה – "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961;

6

הפרת התחייבות

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

השבת העירבון

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

עיצום כספי בשל

הפרה של הוראות לפי

חוק זה ולפי חוק אחר

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

ערעור, עיכוב ביצוע

והחזר

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

26כד. (א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי כתב ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1) המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את החובה שבשל הפרתה הגיש את

כתב ההתחייבות, או חזר והפר את החובה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 26יא(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 26יא(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א) הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או

ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26ח, בשינויים המחויבים;

(ב) מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה

החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26י(ב)(1 ) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 26י(ד), יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק הופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 26 כב(ב), יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 26י לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי הוראות פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(ב) לעניין פרק זה יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג) הופר תנאי מתנאי כתב ההתח ייבות כאמור בסעיף זה והפר המפר פעם נוספת את החובה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.

26כה. עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

סימן ד': הוראות שונות

26כו. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 26ז, ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

26כז. (א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן להגיש ערעור לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למפר.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קט ן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחחת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

7

שמירת אחריות

פלילית

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

תיקון התוספת

השמינית

(תיקון מס' 23)

תשפ"ב -2022

26כט. (א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם כתוצאה מהפרת חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז (בסעיף זה – הפרה), המהווה עבירה.

(ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה כאמור, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו , ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

26ל. שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, את התוספת השמינית.

סעיף :114 חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה הצמדה הפרשי וריביתריבית ודמי שקלית פיגורים

.40

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית)ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו , ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה – "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961;

ערעור

.46

(א)

(ב)

(ג) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו

יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על

ההחלטה.

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש המרכז או שבית המשפט הורה על כך.

ה חליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם

העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה והורה על החזרת סכום העיצום הכספי

ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו

אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו , ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

סעיף :115 תיקון חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב

ולהגדלת היצע הדיור)

.5 מקורות הקרן

(א) עד יום 30 באוקטובר בכל שנה תפריש כל רשות מקומית לקרן את הסכום שהפרישה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מהגידול בארנונה שאינה ממגורים של השנה הקודמת, כמפורט להלן:

8

(1) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 2,000 שקלים חדשים - שיעור של %28 מהגידול בארנונה שאינה ממגורים; הייתה הרשות המקומית מדורגת באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי־כלכלי והן במדד הפריפריאליות — שיעור של %20 מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;

(2) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 1,000 שקלים חדשים ולא עלתה על 2,000 שקלים חדשים — שיעור של %20 מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;

(3) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 500 שקלים חדשים ולא עלתה על 1,000 שקלים חדשים — שיעור של %15 מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;

(4) רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה לא עלתה על 500 שקלים חדשים - מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יחולו על הפרשות הרשויות המקומיות לקרן ההוראות האלה:

(1) רשות מקומית שלא גדלו הכנסותיה מארנונה שאינה ממגורים בשנה שבשלה יש להפריש ביחס להכנסות מארנונה שאינה ממגורים בשנת 2022 – לא תפריש באותה שנה כספים לקרן.

(2) רשות מקומית שסכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים משקף עלייה של למעלה מ־%20 בהכנסות כאמור, באותה שנה או במצטבר בשנה זו ובשתי השנים שקדמו לה, לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך כגידול בארנונה שאינה ממגורים לגבי אותן שנים.

(3) מסכום ההפרשה של כל רשות מקומית יופחת סך המענקים שצריכה הייתה הרשות לקבל באותה שנה לפי סעיף .4

(ג) בשנה שבה סך ההפרשות של הרשויות המקומיות לקרן, בהתאם לדוחות המבוקרים, צפוי לעלות על הוצאות הקרן (להלן – עודפים):

(1) יופחת מההפרשה של כלל הרשויות המקומיות סך העודפים, למעט סכום השווה ל־%10 מהוצאות הקרן בשנה הקודמת (להלן — סכום הצבירה), ובלבד שאין בהוספת סכום הצבירה כדי להביא לקיומן של יתרות בקרן העולות על סכום של 200 מיליון שקלים חדשים בכל עת (להלן — תקרת הצבירה);

(2) ההפחתה מההפרשה כאמור בפסקה (1) תיעשה לכל רשות מקומית בהתאם לחלק היחסי שצריכה הייתה להפריש באותה שנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב);

(3) כספי הקרן שלא ישולמו בשנה מסוימת למימון הוצאות הקרן יישארו בקרן לשם העברת מענקים בשנים הבאות;

(4) על אף האמור בפסקה (1) , החל מיום י' בטבת התשצ"ד (1 בינואר 2034) תחליט מועצת הקרן אם להותיר את תקרת הצבירה בהתאם לקבוע בפסקה (1) או להגדילה.

(ד) לא העבירה רשות מקומית לקרן בשנה מסוימת את ההפרשה שהיא חייבת בה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד יום 15 בנובמבר באותה שנה, יחולו לגביה הוראות אלה:

(1) תיווסף על סכום ההפרשה שהיא חייבת בה, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מהמועד האחרון לביצוע ההפרשה עד למועד ביצועה בפועל, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים;

(2) היא לא תהיה זכאית להקצאות מהקרן לפי סעיף 4 באותה שנה, עד למועד ביצוע ההפרשה בפועל, אם בוצעה באותה שנה;

(3) החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך רשאי להורות על קיזוז חובה הכספי הקצוב של הרשות המקומית לפי סעיף קטן זה מכל תשלום ממשלתי שמשתלם לה שלא על פי חוק, והסכום שיקוזז יועבר לקרן; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לרשות המקומית בדבר הכוונה לקזז את חובה, והיא לא סילקה אותו בתוך 30 ימים.

(ה) החל משנת 2025 יתעדכנו סכומי ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים לנפש הנקובים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), לפי שיעור העדכון.

9