חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026
הצעת חוק לדיון מוקדם
2022-12-26
מספר פנימי: 2197909
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי
______________________________________________
פ/877/25
הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022
מטרה | 1. | מטרתו של חוק זה היא להפריד בין התביעה הפלילית לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. | |
מינוי תובע כללי | 2. | שר המשפטים ימנה תובע כללי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. | |
כשירות | 3. | כשיר לכהן כתובע כללי מי שנתקיימו בו כל אלה: | |
(1) הוא אזרח ישראלי; | |||
(2) הוא חבר לשכת עורכי הדין; | |||
(3) מי שעסק לא פחות מעשר שנים בייצוג צדדים להליכים פליליים, מהן לפחות חמש שנים בישראל. | |||
משך כהונה | 4. | תובע כללי יכהן תקופת כהונה אחת בלבד בת שבע שנים. | |
ייחוד כהונה | 5. | תובע כללי לא יעסוק בכל עבודה זולת תפקידו. | |
ניהול הליכים פליליים | 6. | (א) לא ינוהל הליך פלילי מטעם המדינה אלא בידי התובע הכללי או נציגיו. | |
(ב) סמכויות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה, ושעניינן אחד מאלו, יהיו סמכויותיו של התובע הכללי: | |||
(1) אמצעי והליכי חקירה פליליים; | |||
(2) הגשת כתב אישום, תיקון כתב אישום, או חזרה מכתב אישום; | |||
(3) עיכוב הליכים; | |||
(4) כל בקשה או פעולה אחרות הדורשות את הכרעת או אישור היועץ המשפטי לממשלה, ועניינם חקירה או משפט פלילי המתנהלים נגד אדם. | |||
ייחוד עיסוק בהליכים פליליים | 7. | בכפוף לאמור בסעיף 11, התובע הכללי ונציגיו לא ינהלו הליכים משפטיים זולת הליכים פליליים. | |
נציגי התובע הכללי | 8. | (א) ואלה נציגי התובע הכללי: | |
(1) המשנה לתובע הכללי, תובעים מחוזיים ותובעים אחרים מן התביעה הכללית ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות; | |||
(2) מי שהתובע הכללי הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסוימים או למשפט מסוים; | |||
(3) שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי התובע הכללי בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה. | |||
(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א)(3) מוסמך לשמש תובע בבתי משפט השלום, בבתי המשפט העירוניים ובסוגי הליכים בבתי משפט אחרים, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים; אולם רשאי התובע הכללי להורות שהליכים מסוימים ינוהלו בידי תובע אחר. | |||
אי תלות | 9. | בהפעלות סמכויותיו, אין על התובע הכללי מרות זולת מרותו של הדין. | |
אי כפיפות ליועץ המשפטי | 10. | התובע הכללי ונציגיו לא יפעלו מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא ישאו בתפקיד הכפוף למרותו. | |
התייצבות התובע הכללי | 11. | ראה התובע הכללי, כי להליך פלוני שלפני בית משפט עשויה להיות השפעה על ניהול הליכים פליליים, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו. | |
סמכות ייעוץ בתחומי חקיקה פלילית | 12. | התובע הכללי רשאי להעניק לשר המשפטים או לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה בתחומים הקשורים למשפט הפלילי. | |
שמירת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה | 13. | (א) אין בחוק זה כדי לפגוע בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)[נוסח חדש]. | |
(ב) אין באמור בסעיף 12 כדי לפגוע בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להעניק לממשלה ייעוץ בנושאי חקיקה, לרבות חקיקה בתחום המשפט הפלילי. | |||
תחילה | 14. | תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. | |
הוראות מעבר | 15. | על אף האמור בסעיפים 6, 7, 8 ו-10, יוכלו מי שהיו תובעים ערב תחילתו של חוק זה להמשיך בתפקידם עד שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ובלבד שימלאו את תפקידם זה תוך כפיפות לתובע הכללי. | |
תיקוני חקיקה | 16. | בכל מקום בו מופיע "היועץ המשפטי לממשלה" בדברי החקיקה הבאים יבוא במקומו "התובע הכללי": | |
(1) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; | |||
(2) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996; | |||
(3) חוק יסוד: הממשלה; | |||
(4) חוק יסוד: הכנסת; | |||
(5) חוק יסוד: השפיטה. | |||
דברי הסבר
מטרתו העיקרית של חוק זה היא להבטיח את עצמאותה המוחלטת של התביעה הפלילית כמוסד מעין שיפוטי החף משיקולים מוסדיים זרים. בכך מבקש חוק זה להבטיח אמון מרבי של הציבור במוסד התביעה הפלילית. מכיוון שמוסד היועץ המשפטי לממשלה אמון, מעצם תפקידו, על אינטרסים נוספים על אלה של תביעה פלילית, מבקש חוק זה להפריד בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מוסד התביעה הכללית. עוד מבקש חוק זה להכיר בהתמחות הייחודית הנדרשת מתובע כללי ולקבוע תנאי כשירות בהתאם.
בשלב בו מוגש כתב אישום כנגד נאשם, הנאשם כבר נדרש לתשלום מחירים מאוד משמעותיים. שמו הטוב נפגע, נאמנותו מוטלת בספק באופן המונע ממנו ביצוע תפקידים המחייבים נאמנות גבוהה, הוא נדרש להוצאות כבדות לשם הגנתו המשפטית ובמידה והוא נושא תפקיד ציבורי הוא נדרש לא פעם להפסיק את תפקידו. מודעות ציבורית גדלה והולכת לחובת ניקיון הכפיים של נושאי תפקידים ציבוריים בכל הדרגות, ואף של פרטים הנושאים ונותנים בשוק הפרטי, גורמת לכך שהחלטה על הגשת כתב אישום הופכת יותר ויותר פוגענית בנאשם, עוד בטרם הכריע בית משפט את דינו. כתוצאה מכך גדל והולך הצורך להכיר באופיה השיפוטי המובהק של ההחלטה על הגשת כתב אישום כנגד אדם.
החלטת בית משפט בעניינו של אדם מתאפיינת בפומביות, בהנמקה, בזכות טיעון מקיפה ובזכות ערעור. בשונה ממנה, החלטת תובע להגיש כתב אישום כנגד אדם, מתקבלת מטבע הדברים בינו לבינו, ללא הנמקה רחבה, ללא זכות ערעור ועם זכות טיעון מוגבלת. אופיה זה של ההחלטה על הגשת כתב אישום מחייב להקפיד ביתר שאת על אופיה השיפוטי ועל מראית פניה כהחלטה שיפוטית טהורה.
מדינת ישראל מתברכת מאז הקמתה ועד ימים אלה ביועצים משפטיים לממשלה הממלאים את תפקידם כתובעים כלליים בנאמנות ובמסירות מלאות. מבלי לפגוע בהערכה אישית זו, חובתו של המחוקק להתייחס לניגודי עניינים מוסדיים בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד ראש התביעה הכללית. דווקא יועץ משפטי הממלא בנאמנות את חובותיו בשני תפקידים אלה נקלע ביתר שאת לניגוד עניינים מוסדי זה.
יועץ משפטי לממשלה מהווה חלק מהותי מן הרשות המבצעת. תפקידו הוא לסייע לממשלה הנבחרת להגשים את מטרותיה במסגרת החוק. לשם כך עליו למצוא פתרונות משפטיים להגשמת יעדיה של הממשלה ככל שהחוק מאפשר זאת; לשם כך עליו לנסח הצעות חקיקה ראשית ומשנית המיועדות להגשמת יעדים אלה; ולשם כך עליו לייצג את הממשלה כבעלת דין בהליכים מנהליים ואזרחיים בהם היא מבקשת לקדם את עניניה. מבחינה אישית נדרש יועץ משפטי לממשלה, לשם השגת המטרות האמורות, לעבוד בעצה אחת עם נבחרי הציבור מתוך קשר אישי תקין ומתוך נאמנות למטרות משותפות במסגרת החוק.
מאפיינים ראויים אלה של ייעוץ משפטי לממשלה, זרים הם לאופיו השיפוטי של תפקיד ראש התביעה הכללית. ראש התביעה הכללית פועל אף הוא מן הבחינה הפורמאלית כחלק מן הרשות המבצעת, אך אופי תפקידו מן הבחינה המהותית הינו שיפוטי באופן מובהק. אין זה מן הראוי כי תובע יושפע מסדר יומה (אג'נדה) של הממשלה. גם אין זה מן הראוי כי תובע יקבל החלטות על כתבי אישום בגין חוקים שהוא עצמו היה המנסח שלהם. בשני מקרים אלה לא נשמרת מן הבחינה המהותית הפרדת הרשויות בין הרשות השיפוטית לבין הרשות המבצעת ואף המחוקקת. ודוק, אין המדובר בפגיעה פורמאלית בהפרדת הרשויות אלא בפגיעה מהותית ברעיון הפרדת הרשויות לפיו מנסח החוק לא יהיה מי שישפיע על השיפוט על פיו, ולפיו ממשלה המבקשת לקדם סדר יום מסוים אינה נאמנת לשפוט את מי שמפריע לסדר יום זה.
ניגוד עניינים מובנה מתקיים גם בין תפקיד ייצוג המדינה בהליכים מנהליים או אזרחיים לבין ייצוגה בהליכים פליליים. מבחינה חיצונית בשני המקרים מדובר בייצוגה של מדינת ישראל אך מבחינה מהותית מדובר בייצוג לקוחות שונים המצויים בניגוד עניינים. בא-כוח המדינה בהליכים מנהליים מייצג את הממשלה הנבחרת. לממשלה זו יש סדר יום פרטיקולרי אותו היא מבקשת לקדם כנגד דעותיהם של מתנגדים רבים בקרב הציבור. בהליכים מנהליים מגן היועץ המשפטי לממשלה מן הבחינה המשפטית על יכולתה של ממשלה לקדם את סדר היום הפרטיקולרי אשר לשמו היא נבחרה. עולה מכך כי באופן ישיר היועץ המשפטי לממשלה לא מייצג בהליכים מנהליים את הציבור בכללו אלא ממשלה נבחרת מסוימת בעלת סדר יום פרטיקולרי. גם בהליכים אזרחיים, בא כוחה של מדינת ישראל אינו מייצג את כלל הציבור. בהליך אזרחי המדינה מתנהגת ככל תאגיד העומד על האינטרסים הפרטיקולריים שלו כנגד בעלי דין מתחרים. לעומת זאת תובע כללי אסור שיגלה נאמנות ללקוח מסוים. תובע כללי חייב לגלות נאמנות מוחלטת לציבור בכללו. אסור לו לגלות נאמנות מיוחדת לאינטרסים של ממשלה נבחרת ואסור לו לגלות נאמנות מיוחדת לאינטרסים של התאגיד הנקרא מדינת ישראל. עולה מן הדברים כי ראוי להפריד בין ייצוג המדינה בהליכים פליליים לבין ייצוגה בהליכים מנהליים או אזרחיים.
מן הבחינה האישית אין זה ראוי כי תובע כללי יקיים קשרים אישיים כלשהם עם קברניטי המדינה. הדבר אינו הולם את אופיו השיפוטי והבלתי תלוי של תפקידו. במצבים של חקירות פליליות כנגד שרים יכולים קשרים אישיים אלה להוות בעיה קיומית. דא עקא, קשרי עבודה רצופים ותקינים עם שרי ממשלה מהווים חלק אינטגרלי מתפקידו של יועץ משפטי לממשלה.
קיימים גם מצבים הפוכים המהווים בעיה לא פחות קשה. יועץ משפטי לממשלה מעצם תפקידו מהווה שחקן בזירה הציבורית. בהיותו כזה הוא נכנס לא פעם לעימותים עם נושאי תפקידים שונים בשלטון. יכולים אלה להיות חיכוכים מוסדיים ויכולים אלה להיות חיכוכים אישיים. במצב כזה יכולתו של יועץ משפטי לממשלה לקבל הכרעות בענייניהם הפליליים של אישי ציבור עימם הוא נתון בעימות או בניגוד עניינים, אינה פשוטה. אמון הציבור בהכרעותיו הפליליות במצבים מעין אלה פשוט עוד פחות. לכן, סוגיית כתבי האישום כנגד אישי ציבור מצטרפת כשיקול נוסף בעד הפרדת התביעה הכללית מן הייעוץ המשפטי לממשלה.
קיימת עוד אפשרות לפיה יועץ משפטי שהוא גם ראש תביעה כללית יחשוש מניגודי העניינים המתוארים וידבק באופי השיפוטי של תפקידו כראש התביעה הכללית. במצב זה הוא יתרחק מקשרים אישיים עם שרי ממשלה ויאפיין את תפקידו כיועץ משפטי לממשלה כסוג של שופט, המבקר מן הבחינה המשפטית את מעשיה של הממשלה מבלי לנסות להעניק לממשלה סיוע משפטי. במצב זה היועץ המשפטי לממשלה ימתן אמנם את פגיעתו בתפקידו כראש התביעה הכללית אך ייפגע בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה. חוק זה מבקש למנוע גם מצבים כגון אלה.
בנוסף לשיקולים המתוארים עומדים שיקולי עומס העבודה וההתמחות המקצועית כשיקולים התומכים בהפרדת התפקידים הקבועה בחוק זה. ראש התביעה הכללית בישראל הוא תפקיד הדורש משרה מלאה וכך גם היועץ המשפטי לממשלה. הפרדת התפקידים תאפשר התמסרות מלאה של נושאי התפקידים לכל אחד מהם. היא גם תמנע אילוצים של ביזור סמכויות בתחומים בהם ראוי כי ראש המערכת יחזיק בסמכות. מבחינת ההתמחות המקצועית היועץ המשפטי למשלה והתובע הכללי הינם תפקידים הדורשים התמחות שונה. בעוד שהראשון כרוך בעיקרו במשפט מינהלי השני דורש מקצועיות מובהקת בתחום הפלילי. חוק זה מבטיח בתנאי הכשירות לתפקיד התובע הכללי כי נושא תפקיד זה יהיה מומחה המנוסה במשפט פלילי.
בשל כל המקובץ מבוקש לקבוע בחוק זה הסדר אשר יפריד את מוסד התביעה הכללית ממוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ויסדיר את תפקידו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי הכנסת (פ/49/24).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/157/24), על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/255/24) ועל ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן (פ/1138/24; פ/3327/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/113/25) ועל ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/876/25).
הצעת החוק זהה לפ/49/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------הוגשה ליו"ר הכנסת והסגניםוהונחה על שולחן הכנסת ביוםב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022)
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2026-05-26
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
ט' בסיוון התשפ"ו
1192
25 במאי 2026
עמוד
הצעת חוק־יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה) 216 הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 217
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת:
הצעת חוק־יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה)*
תיקון חוק־יסוד:
הכנסת
.1
תיקון חוק־יסוד:
השפיטה
.2
בחוק־יסוד: השפיטה,2 בסעיף 12(א), במקום הסיפה החל במילים "בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "בהסכמת התובע הכללי ובאישור בית המשפט, ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי התובע הכללי לאחר קבלת אישור של ועדה; הוראות בעניין סעיף זה ייקבעו בחוק".
תיקון חוק־יסוד:
הממשלה
.3
בחוק־יסוד: הממשלה,3 בסעיף 17 –
בחוק־יסוד: הכנסת1 –
(1)
(2) בסעיף 42א –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע הכללי";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "היועץ המשפטי" יבוא "התובע הכללי";
בסעיף 42ב(א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע הכללי".
בסעיף קטן (א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע הכללי ובאישור
(1) בית המשפט; הוראות בעניין זה ייקבעו בחוק";
בסעיף קטן (ב), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע הכללי ובאישור
(2) בית המשפט; הוראות בעניין זה ייקבעו בחוק";
בסעיף קטן (ג), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע הכללי, לאחר קבלת
(3) אישור של ועדה כפי שייקבע בחוק".
דברי הסבר
בהצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע
כללי
הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות),
התשפ"ו–,2026 המתפרסמת בחוברת זו (להלן – הצעת
חוק פיצול התפקידים), מוצע להפריד את הסמכויות
והתפקידים של היועץ המשפטי לממשלה כיום לשני בעלי
תפקידים: התובע הכללי, שיהיה אחראי לתחום המשפט
הפלילי, והיועץ המשפטי לממשלה, שיהיה אחראי ליתר
תחומי המשפט. בהצעת החוק האמורה מוצע לקבוע
הסדר מיוחד לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין של נושאי
משרה בכירים ברשויות השלטון. לנוכח המוצע, מוצעים
תיקונים בכמה חוקי־יסוד הקובעים את סמכויותיו של
היועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלה.
סעיף 1 חוק־יסוד: הכנסת, קובע הוראות לעניין הפסקת
חברות של חבר הכנסת או השעייתו מכהונה.
אחת הנסיבות שבהן ננקט הליך מסוג זה הוא הרשעתו של
חבר הכנסת בעבירה פלילית שבית המשפט קבע לגביה,
ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עימה
*
1
2
3
קלון. נוכח הפיצול המוצע בסמכויותיו של היועץ המשפטי
לממשלה והעברת תחום המשפט הפלילי לידי התובע
הכללי, מוצע לתקן את הוראות חוק היסוד הנוגעות לכך.
סעיפים כיום פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה
או שופט, או נגד מי שכיהן כראש ממשלה
2 ו־3
בהתקיים תנאים מסויימים, טעונה את הסכמתו
של היועץ המשפטי לממשלה, וכתב אישום נגד מי
מהם יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה. מוצע לתקן
את הוראות חוק־יסוד: השפיטה, וחוק־יסוד: הממשלה,
ולהתאימן להוראות ההסדר המוצע, שלפיו פתיחה
בחקירה נגד נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון, ובהם
ראש הממשלה ושופטים, תהיה טעונה את אישורו של בית
המשפט המחוזי, והגשת כתב אישום נגד מי מהם תהיה
טעונה את אישורה של ועדת בכירים, כמפורט בסעיף 48
להצעת חוק פיצול התפקידים.
מספר פנימי: .2243217
ס"ח התשי"ח, עמ' 69; התשפ"ה, עמ' .634
ס"ח התשמ"ד, עמ' 78; התשפ"ה, עמ' .434
ס"ח התשס"א, עמ' 158; התשפ"ה, עמ' .634
216
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת:
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026* מטרה, עקרונות והגדרות והגדרות עקרונותא':
פרק א': מטרה, פרק
מטרהלממשלה לפי
המשפטי
היועץלפי
לממשלה
המשפטי של
והסמכויות
היועץ
התפקידים
והסמכויות של
התפקידיםלפצל את
חוק זה היא
שלאת
לפצל
מטרתו
.1 זה היא
מטרה מטרתו של חוק
.1
ותובע כללי – ולהסדיר
ולהסדיר
לממשלה
כללי –
משפטי
יועץותובע
לממשלה
לשניים –
משפטי
חוק זה,
שליועץ
לשניים –
זה,תחילתו
חוקערב
שלדין,
כל דין, ערב תחילתוכל
נוספות הנוגעות להם.
להם.
והוראות
הנוגעות
כהונתם
מינוים,נוספות
והוראות
הליך
כהונתם
סמכויותיהם,
תפקידיהם, מינוים,
סמכויותיהם, הליך
את
את תפקידיהם,
דברי הסבר
כיום אין דבר חקיקה אחד שמסדיר באופן
כללי
מקיף את תפקידיו של היועץ המשפטי
לממשלה, את מכלול סמכויותיו ואת היחסים בינו ובין
הדרגים הנבחרים והמקצועיים ברשות המבצעת, אלא
ישנו אוסף של התייחסויות שונות בחקיקה ובהלכה
הפסוקה שלפיו היועץ המשפטי לממשלה ממלא ארבעה
תפקידים עיקריים:
.1 הוא ראש התביעה הכללית וממונה על הפרקליטות,
באמצעות פרקליט המדינה;
.2 הוא אחראי לייצוג המדינה בבתי המשפט בכל תחומי
המשפט, גם כן באמצעות הפרקליטות;
.3 הוא משמש כראש מערך הייעוץ המשפטי לרשות
המבצעת – לממשלה, למשרדיה ולגורמים נוספים בה –
וממונה על מערכת הכנת החקיקה הממשלתית, באמצעות
המשנים לו ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים;
.4 הוא אמון על שמירת האינטרס הציבורי הרחב בתחום
המשפט, למשל במתן עמדה משפטית על ידי התייצבות
בבית משפט גם כשהמדינה אינה צד להליך, בנושאים
שבהם מתעוררות שאלות הנוגעות לשמירת האינטרס
הציבורי.
כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה ממלא תפקידים
משפטיים נוספים, כגון מתן עמדות במסגרת גופים העוסקים
באכיפת החוק ובסוגיות משפטיות, והוא מייצג את עמדת
הממשלה בוועדות הכנסת (ראו: הנחיית יועץ מס' 1.0000
מיום 16.2.2003 בעניין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה).
האופן שבו התפתח תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
בישראל, מערכת היחסים בינו ובין הרשות המבצעת
ואפשרות פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה נמצאים
במרכזו של דיון ציבורי שנים רבות. בספרות המשפטית
וברבי־שיח ציבוריים שנערכו בנושא הועלו במהלך השנים
טיעונים בעד ונגד פיצול התפקיד.
*
בעד פיצול התפקיד הועלו שני טיעונים מרכזיים.
טיעון אחד הוא חשש מריכוז יתר של סמכויות. לפי טיעון
זה, האיחוד בין תפקידיו השונים של היועץ יצר מוסד
ציבורי בעל היקף סמכויות נרחב המעורר קושי במשטר
דמוקרטי, שאחד מעקרונותיו הבסיסיים הוא ביזור הכוח
השלטוני. טיעון שני הוא חשש לניגוד עניינים מובנה בין
התפקידים נוכח העובדה שמצד אחד, היועץ המשפטי
לממשלה נותן שירות לממשלה ולשרים ובונה מולם יחסים
המבוססים על אמון, קרבה ושיתוף פעולה, ומצד שני, הוא
עומד בראש מערכת שמובילה חקירות וכתבי אישום גם
נגד שרי הממשלה – תפקיד שמחייב ריחוק מהם.
על יסוד הנימוקים האמורים, מוצע בהצעת חוק זו
להכריע במחלוקת רבת־השנים ולפצל את מוסד היועץ
המשפטי לממשלה לשניים: היועץ המשפטי לממשלה
והתובע הכללי.
כמו כן, מוצעים שינויים מקיפים במכלול היבטים
הנוגעים לתפקידים, לסמכויות ולאופן המינוי והכהונה
של כל אחד מבעלי התפקידים, כמו גם ליחסים ביניהם
ובינם לבין הממשלה.
פרק א': מטרה, עקרונות והגדרות
סעיפים מטרת החוק המוצע היא לפצל את התפקידים
והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה ערב
1 ו־2
כניסתו לתוקף של החוק, ליועץ משפטי
לממשלה ולתובע כללי ולהסדיר את תפקידיהם,
סמכויותיהם, הליך מינוים וכהונתם והוראות נוספות
הנוגעות להם. לפי המוצע, תפקידים וסמכויות אלו
יפוצלו בין שני בעלי התפקידים, והפיצול יהיה בהתאם
למפורט בהוראות החוק המוצע:
.1 תובע כללי – בעל תפקיד זה יהיה בעל הסמכויות
בתחום המשפט הפלילי, והוא יפעיל את סמכויותיו בעצמו
או באמצעות התובעים במחלקה הפלילית שבפרקליטות
הצעות חוק מס' פ/877/25 (מספר פנימי: 2197909), פ/2785/25 (מספר פנימי: 2202706), פ/3198/25 (מספר פנימי: 2204025), פ/3825/25 (מספר פנימי: 2208895), פ/4625/25 (מספר פנימי: 2218869), פ/5262/25 (מספר פנימי: 2225483), פ/5287/25 (מספר פנימי: 2225635), פ/5289/25 (מספר פנימי: 2226047) ו־פ/5808/25 (מספר פנימי: 2226845); הועברו לוועדה ביום ז' בחשוון התשפ"ו (29 באוקטובר 2025);
הצעת חוק מס' פ/5782/25 (מספר פנימי: 2229802); הועברה לוועדה ביום י"ח בטבת התשפ"ו (7 בינואר 2026).
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
217
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
פיצול תפקיד
היועץ המשפטי
לממשלה
.2
הגדרות
.3
מינוי היועץ
המשפטי לממשלה
.4
חוק זה מפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לפי כל דין, ערב תחילתו של חוק זה, בין שני אלה, והכול כמפורט בחוק זה:
(1) תובע כללי שיהיו נתונים לו התפקידים והסמכויות בתחום המשפט הפלילי, והוא יפעיל סמכויות אלו בעצמו ובאמצעות התובעים במחלקה הפלילית שבפרקליטות המדינה שהוא עומד בראשה (להלן – התביעה הכללית);
יועץ משפטי לממשלה שיהיו נתונים לו התפקידים והסמכויות שאינם סמכויות
(2) בתחום המשפט הפלילי, והוא יפעיל סמכויות אלו בעצמו, באמצעות משניו, באמצעות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ובאמצעות פרקליטות המדינה, למעט המחלקה הפלילית (להלן – פרקליטות המדינה), שהוא עומד בראשם.
בחוק זה –
"הוועדה הציבורית" – הוועדה הציבורית שמונתה לפי סעיף 30;
"סמכויות בתחום המשפט הפלילי" – כל סמכות בחיקוק או בהוראת מינהל המוקנית לתובע והסמכויות המנויות בחלק א' לתוספת הראשונה;
"סמכות" או "תפקיד" – לרבות חברות בכל תאגיד, גוף או חבר בני אדם, ולרבות מתן הסכמה, אישור או חתימה;
"השר" – שר המשפטים.
פרק ב': היועץ המשפטי לממשלה
סימן א': מינוי וכהונה
(א) היועץ המשפטי לממשלה יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה והשר.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה יהיה עובד המדינה.
(ג) החלטת הממשלה על מינוי יועץ משפטי לממשלה תפורסם ברשומות.
דברי הסבר
המדינה (להלן – התביעה הכללית), שבראשה יעמוד.
התובע הכללי יהיה עצמאי בהפעלת שיקול דעתו.
.2 יועץ משפטי לממשלה – בעל תפקיד זה יהיה, באופן
שיורי, בעל הסמכויות בכל תחומי המשפט האחרים
שאינם תחום המשפט הפלילי, והוא יפעיל סמכויות אלו
בעצמו, באמצעות משניו או באמצעות פרקליטות המדינה
שלא בתחום המשפט הפלילי (להלן – פרקליטות המדינה)
ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, שבראשם יעמוד. היועץ
המשפטי לממשלה ישמש כ"עורך הדין של הממשלה".
סעיף 3 מוצע לקבוע הגדרות למונחים המשמשים בחוק
המוצע. בין השאר, מוצע לקבוע כי "סמכויות
בתחום המשפט הפלילי" הן כל סמכות בחיקוק או בהוראת
מינהל המוקנית לתובע, וכן כל הסמכויות שיימנו בחלק א'
לתוספת הראשונה. הגדרה יסודית זו נועדה להגדיר את
קו הגבול בין תפקיד התובע הכללי, שהסמכויות בתחום
המשפט הפלילי יוקנו לו, לבין היועץ המשפטי לממשלה,
שיהיה בעל כלל הסמכויות המוקנות לו כיום ואינן נכללות
בהגדרה האמורה.
218
פרק ב': היועץ המשפטי לממשלה
לצד הפיצול המוצע בתפקיד היועץ המשפטי
לממשלה, מוצע לקבוע הוראות שיסדירו באופן מקיף
היבטים הנוגעים לתפקיד זה במתכונתו החדשה לאחר
הפרדתו כמוצע מתפקיד התובע הכללי. בין השאר מוצע
להסדיר את אופן מינויו וכהונתו, את תפקידיו וסמכויותיו בתחומי הייעוץ והייצוג, את מעמד חוות הדעת שלו, את מעמדו כלפי הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה והוראות כלליות נוספות.
סימן א': מינוי וכהונה
סעיפים ביסוד הצעת החוק מונחת התפיסה כי היועץ
4 ו־52 המשפטי לממשלה אמור לשמש כ"עורך הדין
של הממשלה". לפיכך, מוצע לבטל את הסדר
המינוי הקבוע היום מכוח סעיף 5 לחוק שירות המדינה
(מינויים), התשי"ט–,1959 המתיר לממשלה לקבוע את
הדרכים והתנאים למינויו, וחלף זאת מוצע לקבוע כי
הממשלה היא שתמנה את היועץ המשפטי לממשלה על
פי המלצה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים.
מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה עובד
המדינה, ודבר מינויו יפורסם ברשומות.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
תנאי הכשירות של
הכשירות של
שמתקיימים בו כל אלה:
מיאלה:
לממשלהכל
שמתקיימים בו
כיועץמימשפטי
לממשלה
משפטי לכהן
כיועץ כשיר
תנאי כשיר
לכהן .5
.5
היועץ המשפטי
היועץ המשפטי
העליון;
העליון;בית המשפט
המשפטכשופט
הכשיר לכהן
כשופט בית
לכהןישראל
ותושב
הכשיר
ישראלי
ישראל
ותושבאזרח
ישראלי הוא
הוא אזרח (1)
(1) לממשלה
לממשלה
(2) משפטן בעל שיעור קומה;
הוא קומה;
בעל שיעור
הוא משפטן (2)
(3) מועמדותו הוא לא היה –
להצגת היה –
שקדמוהוא לא
מועמדותו
השנים
להצגת
בשלוש
(3)שקדמו
בשלוש השנים
(א) רשימת מועמדים לכנסת;
מועמדיםעםלכנסת;
שהוא נמנה
רשימת
הכנסת או
נמנה עם
חבר
(א)שהוא
חבר הכנסת או
(ב) מועצה מקומית או סגנו;
או סגנו;
עירייה או
ראשמקומית
(ב) מועצה
ראש עירייה או
המדינה (סיוג פעילות
פעילות
(סיוגשירות
לחוק
המדינה
שירות 3א(א)
לחוק בסעיף
כהגדרתו
3א(א)
בוחר
בסעיף
כהגדרתובגוף
חבר
בוחר
חבר בגוף (ג)
(ג) כספים), התשי"ט–1959.1
התשי"ט–1959.1
מפלגתית ומגבית
מפלגתית ומגבית כספים),
המשפטיפעילות
היועץ הגבלת
הגבלת פעילות
לממשלה
לממשלה
יהיה
המשפטי
כהונתו, לא
תקופתהיועץ
לא יהיה
כהונתו,תום
תקופתשלאחר
תוםובשנה
כהונתו
שלאחר
במהלך
כהונתו ובשנה
במהלך
.6
.6
מהמנויים בסעיף 5(3).
5(3).
אחד
אחד מהמנויים בסעיף
תום הכהונה
מאלה: לכהן באחת מאלה:
לממשלה יחדל
לכהן באחת
המשפטי
היועץ יחדל
המשפטי לממשלה
היועץ
.7
.7
תום הכהונה
היועץ המשפטי לממשלה
לממשלה
ואולם,
המשפטי
היועץ אותו;
שמינתה
ואולם,
הממשלה
שלאותו;
שמינתה
כהונתה
הממשלה
בתום תקופת
כהונתה של
(1) בתום תקופת (1)
החליטה אלא אם כן החליטה
ממשלה חדשה,
אלא אם כן
כינונה של
שלאחרחדשה,
הימיםממשלה
כינונ של
שלאחרב־100
בתפקידו
הימים
ב־100ויכהן
ימשיך
ימשיך ויכהן בתפקידו
יועץ משפטי לממשלה;
לממשלה;
למנות יועץ משפטי למנות
(2) התפטרות לראש הממשלה;
הממשלה;
כתב
לראש
במסירת
התפטרות
בהתפטרותו,
במסירת כתב
בהתפטרותו, (2)
(3) מכהונתו;בהעברתו מכהונתו;
בהעברתו (3)
הואאו נסיבותיה אין הוא
חומרתה
נסיבותיה אין
אומהותה,
שמפאת
חומרתה
בעבירה
מהותה,
סופי
שמפאת
בפסק דין
בעבירה
הורשע
סופי
בפסק דיןאם
אם הורשע (4)
(4) לממשלה. המשפטי לממשלה.
המשפטילכהן כיועץ
ראוי לכהן כיועץ ראוי
היועץמכהונה
המשפטיאתהעברה
מכהונ
המשפטי
רשאית להעביר
את היועץ
והשר,
להעביר
הממשלה
רשאית
ראש
והשר,
המלצת
הממשלה
הממשלה, לפי
הממשלה, לפי(א)המלצת ראש
העברה(א)
.8
.8
והשעיה
בהתקיים אחת מאלה:
מאלה:
מכהונתו,
בהתקיים אחת
והשעיהלממשלה מכהונתו, לממשלה
קיוםהממשלה, על קיום
המקשים,עלדעת
הממשלה,
דעות
לדעת
חילוקי
המקשים,
הממשלה
וביןדעות
חילוקי
הממשלה בינו
(1) יש בינו ובין (1) יש
ביניהם;פעולה יעיל ביניהם;
שיתוף פעולה יעיל שיתוף
(2) קבע למלא את תפקידו;
תפקידו;
את דרך
למלאממנו
(2) קבענבצר
נבצר ממנו דרך
(3) שאינו הולם את מעמדו;
מעמדו;
מעשה
הולם את
הוא עשה
מעשה שאינו
הוא עשה (3)
דברי הסבר
סעיפים מוצע לקבוע את תנאי הכשירות למינוי ליועץ
משפטי לממשלה – אזרחות ותושבות ישראלית,
5 ו־6
כשירות לכהן כשופט בבית המשפט העליון
והיותו משפטן בעל שיעור קומה. עוד מוצע לקבוע כי
בשלוש השנים שלפני הצגת מועמדותו, המועמד לא
יהיה חבר הכנסת ולא יימנה עם רשימת מועמדים
לכנסת, לא יהיה ראש עירייה או מועצה מקומית או סגנו
ולא יהיה חבר בגוף בוחר כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק
שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים),
התשי"ט–1959 (להלן – גוף בוחר).
מוצע לקבוע כי גם במהלך כהונתו ובשנה שלאחר
תום תקופת כהונתו לא יוכל היועץ המשפטי לממשלה
לכהן באחד מהתפקידים האמורים.
סעיפים
7 ו־8
1
מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יחדל
לכהן בתפקידו במקרים האלה:
.1 בהתאם לתפיסה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה
משמש כ"עורך הדין של הממשלה", מוצע לקבוע כי
תקופת כהונתו תהיה כתקופת כהונתה של הממשלה
שמינתה אותו. ואולם, כדי להימנע מאי־איוש התפקיד,
מוצע לקבוע כי בתקופה של מאה הימים לאחר כינונה
של ממשלה חדשה ימשיך היועץ המשפטי לממשלה לכהן
בתפקידו, אלא אם כן החליטה הממשלה החדשה על מינוי
יועץ משפטי לממשלה מטעמה במהלך התקופה האמורה;
.2 בהתפטרותו, באמצעות מסירת כתב התפטרות לראש
הממשלה;
.3 אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כיועץ
המשפטי לממשלה;
.4 בהעברתו מכהונתו; לעניין זה, מוצע להסמיך את
הממשלה, לפי המלצה משותפת של ראש הממשלה ושר
ס"ח התשי"ט, עמ' .190
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
219
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
(4) הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין;
(5) מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב) התקיים האמור בסעיף קטן (א)(5), רשאית הממשלה, לפי המלצת השר, להשעות את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו לתקופה שתקבע.
הממשלה לא תחליט על העברת היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו או על השעייתו
(ג) כאמור בסעיף זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמינתה לשם כך.
משנים ליועץ
המשפטי לממשלה
.9
(א) ליועץ המשפטי לממשלה יהיו משנים.
(ב) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה,
(1) משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה מקרב המשנים לו (בסעיף זה – המשנה הבכיר).
למשנה הבכיר יהיו נתונות הסמכויות המנויות בחלק ג' לתוספת הראשונה,
(2) ולא יראו הפעלת סמכות כאמור כמתן חוות דעת לפי סעיפים 12 ו־13(א)(3).
(3) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להנחות, בכתב, את המשנה הבכיר בנוגע להפעלת הסמכויות כאמור בפסקה (2); הנחיה כאמור תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם ההנחיה נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
המשנה הבכיר רשאי להתייצב לפני בית המשפט בהליך הנוגע לסמכויות
(4) כאמור בפסקה (2) ולהשמיע את דברו או להסמיך את נציגו לעשות כן מטעמו, לפי ראות עיניו, והכול אף בהליכים שהמדינה היא צד להם או שהיועץ המשפטי לממשלה התייצב בהם, לרבות בהליך שבו היועץ המשפטי לממשלה מציג עמדה בעניין הפעלת סמכויות המשנה הבכיר.
הממשלה תמנה, לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, משנה ליועץ
(ג) המשפטי לממשלה מקרב המשנים לו, שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי כיועץ המשפטי לממשלה, לשמש כממלא מקומו; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לממשלה, וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לממשלה מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה האמור את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לממשלה.
דברי הסבר
המשפטים, להעביר את היועץ המשפטי מכהונתו בהתקיים
אחת מאלה: יש בינו ובין הממשלה חילוקי דעות המקשים,
לדעת הממשלה, על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם; נבצר
ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; הוא עשה מעשה שאינו
הולם את מעמדו; הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו
לפי החוק המוצע או לפי כל דין אחר; מתנהלת נגדו חקירה
פלילית או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום.
עוד מוצע להסמיך את הממשלה, בהמלצת שר
המשפטים, להשעות את היועץ המשפטי לממשלה
לתקופה שתקבע, אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או אם
הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
בטרם החלטה על העברה מכהונה או השעיה של
היועץ המשפטי לממשלה תהיה הממשלה מחויבת לתת
220
לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת
שרים שתמנה לעניין זה.
סעיף 9 מוצע להסמיך את הממשלה, לפי המלצת שר
המשפטים ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה,
למנות שניים מהמשנים שלו לתפקידים ייעודיים.
מוצע לקבוע כי ימונה משנה בכיר שיהיו נתונות לו
הסמכויות שיימנו בחלק ג' לתוספת הראשונה, שעניינן
שמירה על האינטרס הציבורי במובנו הרחב. בעת הכנת
הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה)
ברשימת הסמכויות שייכללו בחלק זה בתוספת הראשונה.
המשנה הבכיר יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה,
אולם בעת הפעלת הסמכויות שבחלק ג' לתוספת
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
וסמכויותתפקידים וסמכויות
סימן ב': תפקידים סימן ב':
ייעוץ משפטי
ייעוץ משפטי
ויעדיה, כפי
מדיניותה
בהגשמת כפי
מדיניותה ויעדיה,
ככל יכולתו
בהגשמת
לממשלה
יכולתו
ככליסייע
לממשלה
לממשלה
המשפטי
לממשלה יסייע
.10 היועץ
היועץ המשפטי
.10
לממשלה
לממשלה
במסגרת הדין
הדיןוהכול
להגשמתם,
המשפטיותבמסגרת
להגשמתם, והכול
המשפטיותהחלופות
ויצביע בפניה על
החלופות
לזמן,
מזמן על
שקבעהבפניה
שקבעה מזמן לזמן, ויצביע
שמירתו.הקפדה על שמירתו.
ותוך הקפדה על ותוך
חוק דעת של
בענייניחוות
חוות דעת
ומשפט לכל
ומשפט לכל
משפטית
חוק
דעת
בענייני
משפטיתוחוות
ייתן עצה
דעת
לממשלה
עצה וחוות
המשפטי
היועץ ייתן
(א) לממשלה
המשפטי
(א) של היועץ .11
.11
הייעוץ המשפטי
הייעוץ המשפטי
ך
בכ
צורך
ראה
אם
מיוזמתו
ך
בכ
צורך
כן
ראה
לעשות
אם
רשאי
מיוזמתו
והוא
כן
המבצעת,
לעשות
רשאי
הרשות
והוא
גורמי
המבצעת,
הרשות
גורמי
לממשלה
לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה
לממשלה
המשפטי אם
שתינתן בעל פה
אם היועץ
יכול
אולםפה
בכתב, בעל
תינתןשתינתן
אולם יכול
חוות דעת
תינתן בכתב,
(ב) חוות דעת (ב)
מתחייב בנסיבות העניין.
בנסיבותפהעניין.
הדעת בעל
מתחייב
פהחוות
מתן
בעל
הדעת כי
חוותבכך או
מתןטעם
סבור כי יש
סבור כי יש טעם בכך או
שבולמשרד או לגוף שבו
משפטי
ייעוץלגוף
למשרד או
משפטי ייתנו
המבצעת
ייעוץ
ברשות
ייתנו
המשפטיים
היועצים המבצעת
המשפטיים ברשות
כל
כל היועצים (ג)
(ג) המשפטי לממשלה ומטעמו.
היועץ ומטעמו.
לממשלה
המשפטי של
מכוח סמכותו
פועליםהיועץ
סמכותו של
הם פועלים מכוח הם
דברי הסבר
הראשונה, המשנה הבכיר יהיה עצמאי בשיקול דעתו.
לפיכך, כל הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה למשנה
הבכיר בעניינים הנוגעים לסמכויותיו האמורות תינתן
בכתב, ויש להניחה על שולחן ועדת החוקה או על שולחן
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי העניין.
בכל הנוגע לייצוג, ככלל, בעת הפעלת סמכויותיו
האמורות מיוצג המשנה הבכיר בבית המשפט על ידי היועץ
המשפטי לממשלה בהתאם להוראות סימן ג' לפרק זה,
אולם אם עניינה של הסמכות הנתונה לו בחוק הוא נקיטת
הליכים לפני בית משפט, כגון סמכות להגיש ערעור או
בקשה לבית המשפט, הוא לא ייוצג על ידי היועץ המשפטי
לממשלה, וההוראות האמורות לא יחולו באותו הליך.
מעבר לכך, בדומה לסמכות התובע הכללי בסעיף
,45 אם מתנהל הליך בבית משפט הנוגע לסמכויותיו,
בין שהיועץ המשפטי לממשלה מייצג בהליך ובין שלאו,
המשנה הבכיר יהיה מוסמך להתייצב בהליך בעצמו
ולהציג את עמדתו הנפרדת מעמדת המדינה ולא יידרש
לקבל רשות לכך מהממשלה.
לבסוף, יודגש כי החלטה על אופן יישום הדין
והפעלת סמכות מסוימת בידי המשנה הבכיר במקרה
מסוים, לא תיחשב כמתן חוות דעת משפטית בכתב על
ידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף ,12 וכך הממשלה
לא תוכל לקבוע אחרת ממה שקבע בהחלטותיו, בהחלטת
ממשלה לפי סעיף 13(א)(3).
כמו כן, הממשלה תמנה משנה נוסף מקרב המשנים
ליועץ המשפטי לממשלה, לפי המלצת שר המשפטים
ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. משנה זה ישמש
כממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה וימלא את
התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה אם
התפנה מקומו של היועץ המשפטי לממשלה או שהוא
אינו יכול למלא את תפקידו מכל סיבה שהיא. במשנה
זה צריכים להתקיים תנאי הכשירות הנדרשים מהיועץ
המשפטי לממשלה.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
סימן ב': תפקידים וסמכויות
סעיף 10 מוצע לקבוע כי בעת מתן ייעוץ משפטי, היועץ
המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בהגשמת
מדיניותה ויעדיה. היועץ המשפטי לממשלה יידרש
להצביע בפני הממשלה על החלופות המשפטיות להגשמת
המדיניות והיעדים האמורים. עוד יובהר כי את פעילותו
האמורה יעשה היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הדין
ותוך הקפדה על שמירתו.
סעיפים מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה
11 ו־14 אחראי לתת לכל גורמי הרשות המבצעת עצה
וחוות דעת משפטית בענייני חוק ומשפט, והוא
יהיה רשאי לעשות כן ביוזמתו אם יסבור שיש צורך בכך.
לתפקיד זה עשויים להיות היבטים שונים, ובהם ייעוץ
משפטי שוטף וייעוץ משפטי בענייני חקיקה, למשל בסיוע
בהכנת הצעות חוק ממשלתיות וחקיקת משנה.
מוצע לקבוע כי חוות הדעת שייתן היועץ המשפטי
לממשלה יהיו בכתב, אך יכול שיינתנו גם בעל פה אם
היועץ המשפטי לממשלה יסבור כי יש טעם לכך או כי
הדבר מתחייב מהנסיבות.
אם יתעוררו היבטים הנוגעים לתחום המשפט
הפלילי הנדרשים למילוי כל אחד מהיבטי תפקידו, היועץ
המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי, שהוא
הגורם המוסדי שאמון על הסמכויות בתחום המשפט
הפלילי כהגדרתן המוצעת.
מוצע לקבוע כי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה
יהיה מערך היררכי, כך שכלל היועצים המשפטיים
ברשות המבצעת ייתנו עצה וחוות דעת משפטית למשרד
הממשלתי או לגוף ברשות המבצעת שבו הם פועלים מכוח
סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו. קביעה זו
נועדה להבהיר את הכפיפות המקצועית של כלל היועצים
המשפטיים ברשות המבצעת ליועץ המשפטי לממשלה,
ובכלל זה את יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה לאשר,
לבטל או לשנות חוות דעת של יועץ משפטי כאמור. כמו
221
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
תוקף חוות דעת
בכתב של היועץ
המשפטי לממשלה
.12
בכפוף להוראות סעיף ,13 חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה
המחייב של חוות
הדעת
.13
(א) על אף האמור בסעיף ,12 אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
התובע הכללי וכל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו – בעניינים הנוגעים
(1) לסמכויות בתחום המשפט הפלילי;
(2) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה
(3) כל מי שהוראות סעיף 12 חלות עליו מהחובה האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
דברי הסבר
כן עולה מקביעה זו כי מעמדה של חוות דעת של יועץ
משפטי ברשות המבצעת יהיה כמעמד חוות דעתו של
היועץ המשפטי לממשלה כלפי הגוף שהוא מייעץ לו.
סעיפים לפי פסיקת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי
12 ו־13 לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי
הרשות המבצעת, כלומר חוות הדעת שלו
בשאלות משפטיות משקפות מבחינת הרשות המבצעת
את הדין הקיים. מכאן נובע, לדעת בית המשפט, כי חוות
דעתו של היועץ בסוגיות משפטיות מחייבת את הממשלה
ורשויותיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת (ראו למשל
בג"ץ 4267/93 אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר
המידות נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) ,441 475 (1993), ולאחרונה, פה אחד בהרכב מורחב, בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון, פסקה ,84 ניתן ביום 25.6.2024).
ועדות ציבוריות קודמות שעסקו בנושא אימצו גישה
שונה מזו המשתקפת בפסיקה זו. ועדת אגרנט הבחינה
בין הממשלה במליאתה לבין יתר הגופים שבמסגרתם
הרשות המבצעת פועלת, כגון שרים, משרדי ממשלה
ויחידות ממשלתיות אחרות: לגבי הממשלה במליאתה
קבעה הוועדה כי "אם אין כל הוראה מפורשת בחוק בעניין
הנדון, הרי מחייב הסדר הטוב במדינה, כי בדרך כלל
תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא
את התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, ואשר יש לו
ההכשרה של שופט בית המשפט העליון, כאל חוות דעת
המשקפת את החוק הקיים" (דוח ועדת המשפטנים בדבר
סמכויות היועץ המשפטי לממשלה (1962), ספר קלינגהופר
על המשפט הציבורי 421 (1993) (להלן – דוח ועדת אגרנט)).
עם זאת, צוין בדוח ועדת אגרנט כי "רשאית הממשלה, תוך
צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול
במקרה המסויים, לפי שיקול דעתה שלה" (דוח ועדת
אגרנט, עמ' 448–449). לגבי כל יתר גופי הרשות המבצעת
222
סברה ועדת אגרנט כי "באשר ליתר הרשויות, השייכות
לזרוע המבצעת במדינה, סבורים אנו, כי לא יכול להיות
ספק בדבר, כי מחובתן לראות את חוות דעתו של היועץ
המשפטי לממשלה כמדריכה בשאלות חוק ומשפט" (שם).
באוקטובר 1962 אימצה הממשלה את מסקנותיה של ועדת
אגרנט.
יצוין כי ועדת שמגר, שעסקה אף היא בין היתר
בנושא מעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה,
לא ערערה על ההבחנות האמורות שנעשו בוועדת אגרנט
(הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ
המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו (1998)).
מטרתו של ההסדר המוצע היא לשנות את ההלכה
שנפסקה בנושא מעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי
לממשלה. על כן, מוצע כי ככלל, גורמי הרשות המבצעת
יראו חוות דעת משפטית שניתנה בכתב על ידי היועץ
המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים כמשקפת את הדין.
ואולם, אין בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
כשלעצמה כדי ליצור דין חדש או לשנות את הדין שהיה
בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
עם זאת, מוצע להבהיר כי אם הממשלה תראה
טעם לכך, היא רשאית להחליט כיצד עליה לפעול במקרה
המסוים – היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת
מסוימת של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין,
והיא תהיה רשאית לפטור את כל גורמי הרשות המבצעת
מחובה זו. לשם השקיפות הציבורית, מוצע לקבוע כי אם
החליטה הממשלה כאמור, היא תהיה מחויבת להניח
את החלטתה, בצירוף חוות דעתו של היועץ המשפטי
לממשלה, על שולחן ועדת החוקה או על שולחן ועדת
החוץ והביטחון של הכנסת, לפי העניין.
לנוכח הצורך בשמירה על עצמאותו המקצועית של
התובע הכללי, מוצע לקבוע כי הוא וכל מי שפועל מכוחו
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
משפטי
הנוגעיםייעוץ
ייעוץ משפטי
המשפט
לתחום
המשפט
בעניינים
הכללילתחום
הנוגעים
התובע
בעניינים
יתייעץ עם
התובע הכללי
לממשלה
המשפטיעם
לממשלה יתייעץ
.14 היועץ
היועץ המשפטי
.14
בעניינים הנוגעים
בעניינים הנוגעים
תפקידיו.
למילוי
הקשורים
תפקידיו.
הפלילי
למילוי
הקשורים
הפלילי
לתחום המשפט
לתחום המשפט
הפלילי
הפלילי
בערכאות המדינה בערכאות
סימן ג': ייצוג
סימן ג': ייצוג המדינה
ביתסימן ג'
מטרה –
מטרה – סימן
המשפט.
בהליכים בפני
המדינה המשפט.
עמדתבפני בית
בהליכים
נאמנה של
הצגההמדינה
עמדת
להבטיח
נאמנה של
סימן זה
הצגה
להבטיחשל
.15 זה מטרתו
מטרתוג'של סימן
.15
סימן ג'
הגדרות –
בסימן
זה – .16
.16
בסימן זה –
הגדרות – סימן ג'
המשפט הגבוה לצדק;
לצדק;
הגבוה בית
המשפט לרבות
בית שפיטה,
סמכות
לרבות
שפיטה,בידו
סמכותשנתונה
המשפט" – מי
שנתונה בידו
"בית המשפט" – מי "בית
המבצעת שאינם מאוגדים.
מאוגדים.
הרשות
גורמישאינם
המבצעת
הממשלה וכל
גורמי הרשות
"המדינה" –
"המדינה" – הממשלה וכל
המדינה
בית ייצוג
ייצוג המדינה
בעשותו
המשפט;
בעשותו
בהליכים לפני
בית המשפט;
המדינה
עמדתלפני
בהליכים
המדינה את
לממשלה יציג
המשפטי עמדת
לממשלה יציג את
.17 היועץ
היועץ המשפטי
.17
בהליכים לפני בית
בהליכים לפני בית
המשפט הממשלה,
ויעדיה של
הממשלה,
בהגשמתשלמדיניותה
מדיניותה ויעדיה
ככל יכולתו
בהגשמת
לממשלה
יכולתו
המשפטי
היועץ ככל
לממשלה
יסייע
המשפטי
כן
המשפטכן יסייע היועץ
שמירה על הגינות, על
תוך על
הגינות,
מורא,
ללאעל
שמירה
במסירות,
מורא, תוך
בנאמנות,
במסירות, ללא
לזמן, וייצגה
בנאמנות,
שקבעה מזמן
כפיוייצגה
כפי שקבעה מזמן לזמן,
במסגרת הדין ותוך הקפדה
והכול הקפדה
הדין ותוך
המשפט,
במסגרת
והכולבית
המשפט,כבוד
לביתועל יחס
כבוד הדין
יחסעריכת
מקצוע
הדין ועל
כבוד מקצוע עריכתכבוד
על שמירתו.
על שמירתו.
דברי הסבר
או בהנחייתו לא יהיה מחויב להתייחס לחוות דעתו של
היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין בעניינים
הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי.
החרגה דומה מוצע לקבוע גם כלפי כל גורם שמפעיל
סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, אף אם הוא חלק מהרשות
המבצעת, לנוכח הצורך בשמירה על עצמאותו השיפוטית.
סימן ג': ייצוג המדינה בערכאות
סעיף 15 לפי פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה
שהתפתחה בעניין ייצוג המדינה בערכאות, העמדה
שמציג היועץ המשפטי לממשלה בפני בית המשפט
בהליכים שבהם הוא מייצג את המדינה נחשבים לעמדתה
של המדינה, ואישורו נדרש לשם מתן ייצוג נפרד לרשות
השלטונית. מטרתו של סימן זה היא לשנות את הפסיקה
האמורה ולהבטיח הצגה נאמנה של עמדת המדינה
בהליכים בפני בית המשפט.
סעיף 16 להבהרת היקף תחולת ההסדרים שבסימן זה,
העוסק בייצוג המדינה בערכאות, מוצעות
הגדרות אלו:
"בית המשפט" – הסדר הייצוג יחול על ייצוג המדינה
בפני כל ערכאה שיש בידה סמכות שפיטה, לרבות בית
המשפט הגבוה לצדק. הגדרה זו מתקשרת לנוסחו של סעיף
1 לחוק־יסוד: השפיטה, המבהיר שמלבד בתי המשפט
ושופטיהם, סמכות שפיטה נתונה גם לבתי דין דתיים
ואחרים ולרשויות אחרות שסמכות זו נתונה להם בחקיקה.
"המדינה" – המדינה שאת ייצוגה מוצע להסדיר תכלול
רק את הממשלה ואת כל גופי הרשות המבצעת שאינם
מאוגדים, כלומר היא לא תכלול רשויות של המדינה
שאינן חלק מהרשות המבצעת, כגון הכנסת, מבקר המדינה
ונשיא המדינה, או תאגידים סטטוטוריים, על אף היותם
חלק מהרשות המבצעת במובנה הרחב.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
סעיפים מוצע לקבוע כי ככלל, הגורם בעל הסמכות
17 ו־22 להציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים
המתנהלים בפני בית המשפט, לרבות עתירות
בפני בית המשפט הגבוה לצדק, הוא היועץ המשפטי
לממשלה. במסגרת זו יסייע היועץ המשפטי לממשלה
ככל יכולתו בהגשמת המדיניות והיעדים של הממשלה.
יודגש כי חובות המסירות, הנאמנות, ההגינות והשמירה
על כבוד המקצוע ויחס כבוד לבית המשפט שחלות על כל
עורך דין בשעה שהוא מייצג את לקוחו (ראו: כלל 2 לכללי
לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986),
יחולו גם על היועץ המשפטי לממשלה, והכול במסגרת
הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
היועץ המשפטי לממשלה יוכל לייצג גם גופים
אחרים שאינם באים כאמור בגדר ההגדרה "המדינה"
המוצעת, ובלבד שיש הסכמה לכך הן מצד היועץ המשפטי
לממשלה והן מצד אותם גופים, ובכל הנוגע לכנסת – גם
הסכמה של היועץ המשפטי לכנסת.
סעיף 18 מוצע להבהיר את העיקרון שלפיו הסמכות
לקבוע את עמדת המדינה שתוצג בפני בית
המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה תהיה נתונה
בידי הממשלה. קביעת עמדת הממשלה יכול שתתבצע
באמצעות החלטה של הממשלה במליאתה או בדרכים
אחרות שתקבע הממשלה, לרבות באמצעות ועדת שרים
או שר המשפטים.
לצד זאת, מוצע להבהיר שכל עוד לא קבעה הממשלה
עמדה אחרת, ברירת המחדל היא שהעמדה שקבע היועץ
המשפטי לממשלה והציג בשם המדינה לבית המשפט היא
עמדת המדינה. כך, כל עוד לא תקבע הממשלה אחרת,
אם יתעוררו מחלוקות בין גורמים ברשות המבצעת בדבר
העמדה שיש להציג בפני בית המשפט, היועץ המשפטי
לממשלה הוא שיכריע בה, באופן שיאפשר הצגה של "קול
אחד" מטעם המדינה לפני בית המשפט.
223
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
עמדת המדינה
.18
אי־הצגת עמדת
המדינה על ידי
היועץ המשפטי
לממשלה
.19
סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת המדינה שנקבעה לפי סעיף 18(א) בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר.
ייצוג חיצוני
.20
(א) על אף האמור בסעיף ,17 מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 19 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת המדינה בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה, לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת המדינה באמצעות עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
התייצבות היועץ
המשפטי לממשלה
.21
(א) הסמכות לקבוע את עמדת המדינה בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה.
(ב) כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת, יראו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כעמדת המדינה.
(ב) מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 19 וחלפו שלושים ימים בלי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר הנוגע בדבר למנות עורך דין אחר שיציג את עמדת המדינה לפני בית המשפט, ואם היה יותר משר אחד הנוגע בדבר – יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש],2 נקבע כי עמדת המדינה בהליך מסוים תוצג או מוצגת על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף ,20 לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים, השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית המשפט בעניינים אלו:
(1) בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי;
(2) בעניינים שנקבעו בתוספת השנייה.
דברי הסבר
סעיפים מוצע לקבוע כי אם היועץ המשפטי לממשלה
19 ו־20 יסבור כי לא ניתן להציג את עמדת המדינה
בהליך מסוים כפי שהתקבלה על ידי הממשלה
(או אחד מהאורגנים שקבעה כאמור), הוא יידרש להודיע
על כך לממשלה, לשר המשפטים ולשר הנוגע בדבר.
במקרה כזה תהיה הממשלה רשאית לקבוע שבאותו הליך,
עמדת המדינה תוצג על ידי עורך דין אחר שתקבע (להלן
– ייצוג חיצוני). כמו כן, הממשלה תהיה רשאית להחליט
על ייצוג חיצוני גם אם השר הנוגע בדבר יסבור כי בהליך
מסוים עמדת המדינה אינה מוצגת כראוי או כי היא לא
תוצג כראוי.
בדומה לאופן קביעת עמדת המדינה, קביעת
הממשלה בדבר ייצוג חיצוני יכולה להתקבל באמצעות
החלטה של הממשלה במליאתה או בדרכים אחרות
שתקבע הממשלה, לרבות באמצעות ועדת שרים או שר
המשפטים. ואולם, אם העניין נוגע לשר אחד בלבד והיועץ
המשפטי לממשלה מסר הודעה שלפיה לא ניתן להציג
את עמדת המדינה שהממשלה קבעה בפני בית המשפט,
2
בחלוף שלושים ימים שבהם הממשלה לא החליטה על
ייצוג חיצוני, השר הנוגע בדבר יהיה רשאי למנות בעצמו
עורך דין אחר שיציג את עמדת המדינה בפני בית המשפט.
סעיף 21 מוצע לקבוע כי אם הממשלה החליטה על
ייצוג חיצוני, היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה
רשאי להתייצב באותו הליך מכוח סמכותו לפי פקודת
סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח
חדש] (להלן – פקודת ההתייצבות), אלא אם כן הממשלה
תאשר זאת. אישור כאמור יכול להינתן באמצעות החלטה
של הממשלה במליאתה או בדרכים אחרות שתקבע
הממשלה כאמור.
ואולם, בעניין הנוגע לסמכויות בתחום המשפט
הפלילי או בסוגים שונים של הליכים המנויים בתוספת
השנייה, שבהם יש חשיבות להשמעת עמדתו של היועץ
המשפטי לממשלה כגורם משפטי עצמאי, יהיה היועץ
המשפטי לממשלה מוסמך להתייצב מכוח פקודת
ההתייצבות אף בלא אישור מהממשלה, גם אם הממשלה
החליטה על ייצוג חיצוני.
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,11 עמ' .282
224
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
אחרים
ייצוג גופים
אחרים
בידי
בערכאות
בידיייוצג
,16 לא
בערכאות
כהגדרתה בסעיף
,16 לא ייוצג
המדינה
שאינובסעיף
כהגדרתה
כל גוף
המדינה
בכל דין,
שאינו
האמור
אףגוף
על כל
בכל דין,
גופיםאף
ייצוג על
האמור.22
.22
ובהסכמת אותו הגוף,
הגוף,
לממשלה
ובהסכמת אותו
היועץ המשפטי
לממשלה
בהסכמת
המשפטי
היועץאלא
לממשלה
בהסכמת
המשפטי
היועץ אלא
היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לכנסת.
לכנסת.
בהסכמת
המשפטי
היועץ גם
לכנסת –
בהסכמת
ובכל הנוגע
ובכל הנוגע לכנסת – גם
סייג לתחולה
זה לא יחולו על אלה:
אלה:
הוראותעלסימן
זה לא יחולו
הוראות סימן .23
.23
סייג לתחולה
(1) על ידי התובע הכללי;
הכללי;
המנוהלים
הליכיםהתובע
המנוהלים על ידי
(1) הליכים
(2) הליכים לפני בית המשפט.
נקיטתהמשפט.
לפני בית
שעניינם
הליכים
הראשונה
לתוספת נקיטת
הראשונהג' שעניינם
לתוספת לפי חלק
חלק ג'סמכויות
סמכויות לפי (2)
כלליותד': הוראות כלליות
סימן ד': הוראות סימן
לעניין תוקפו
תוקפו
טענהשאלת
לברר את
תוקפו
נדרש
שאלת
לו כי
צדאת
לברר
אינה
נדרש
שהמדינה
צד לו כי
שלפניו
בהליךאינה
שהמדינה
משפט
שלפניו
ראה בית
משפט בהליך
לעניין בית
טענה ראה
תוקפו .24
.24
של חוק
של חוק
להשמיע את טענותיו
טענותיו
את רשאי
להשמיעיהיה
לממשלה, והוא
יהיה רשאי
המשפטי
לממשלה, והוא
המשפטי כך ליועץ
ליועץ יודיע על
של חוק,
של חוק, יודיע על כך
לפני בית המשפט. לפני בית המשפט.
עצמאותלושיקול
שיקול
בחיקוק
סמכויות הנתונות
בהפעלתלו בחיקוק
ו־18(א),הנתונות
סמכויות
בהפעלת 17
,10 13(א)(3),
ו־18(א),
סעיפים
13(א)(3), 17
לגרוע,10מהוראות
סעיפים
מהוראותבלי
עצמאותבלי
לגרוע .25
.25
הדעת בהפעלת
הדעת בהפעלת
ובהחלטותיו.
בשיקוליו
ובהחלטותיו.
עצמאי
לממשלה
בשיקוליו
המשפטי
עצמאי
היועץ
לממשלה
יהיה
המשפטי
היועץ
יהיה
סמכויות
סמכויות
הממשלה
נתון פיקוח
נתון
הממשלה, והוא
והואבפני
תפקידו
הממשלה,
בפנילמילוי
באחריות
תפקידו
נושא
למילוי
לממשלה
באחריות
המשפטי
היועץנושא
(א)לממשלה
המשפטי
פיקוח (א)
הממשלהיועץ .26
.26
והשר
לפיקוחו של השר מטעמה.
והשר לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) וחשבון על פעולותיו,
פעולותיו,
מזמןעללזמן, דין
וחשבון
דיןלשר,
ימסור
לממשלהלזמן,
לשר, מזמן
המשפטי
לממשלה ימסור
המשפטי היועץ
היועץ (ב) (1)
(1) חשיבות ביטחונית, מדינית
בעלת מדינית
ביטחונית,
שאלה
חשיבות
שהתעוררה
סבר בעלת
שאלה
שהתעוררהאם
עימו בדברים
ויבואסבר
ויבוא עימו בדברים אם
או ציבורית.
או ציבורית.
פעולותיוחשבון על פעולותיו
ימסור לו דין
וחשבון על
לממשלה
לו דין
המשפטי
לממשלה ימסור
השר, היועץ
המשפטי
היועץלבקשת
לבקשת השר,(2)
(2) כלל או במקרה מסוים.
מסוים.
דרך כלל או במקרה דרך
דברי הסבר
לעניין זה יובהר כי התייצבות המשנה הבכיר ליועץ
המשפטי לממשלה בעניינים הנוגעים לשמירת האינטרס
הציבורי המנויים בחלק ג' לתוספת הראשונה והתייצבות
התובע הכללי בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום
המשפט הפלילי, לפי סעיפים 9 ו־,45 לפי העניין, לא יהיו טעונים את אישור הממשלה.
סעיף 23 לנוכח עקרון היסוד בדבר עצמאות שיקול הדעת
של התובע הכללי, יובהר כי הוראות הסימן,
לרבות לעניין קביעת עמדת המדינה או החלטה על
ייצוג חיצוני, לא יחולו לעניין הליכים המנוהלים על ידי התובע הכללי. בדומה, מוצע להחריג מהוראות הסימן גם סמכויות המנויות בחלק ג' לתוספת הראשונה, שעניינם נקיטת הליכים בפני בית המשפט לשם הגנה על האינטרס הציבורי.
סימן ד': הוראות כלליות
סעיף 24 מוצע לקבוע כי אם בית המשפט ראה בהליך
שלפניו שהמדינה אינה צד לו, כי נדרש לברר
את שאלת תוקפו של חוק, הוא יודיע על כך ליועץ
המשפטי לממשלה, וזה יהיה רשאי להשמיע את טענותיו
בפני בית המשפט. ההסדר המוצע דומה בעיקרו לזה החל
על היועץ המשפטי לכנסת לפי סעיף 17(ג1) לחוק הכנסת,
התשנ"ד–.1994
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
סעיף 25 מוצע לקבוע כי כאשר היועץ המשפטי
לממשלה מפעיל את הסמכויות הנתונות לו
בחיקוק, הוא יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו. ואולם,
יובהר כי אין בעצמאות שיקול הדעת האמורה כדי לגרוע
מההוראות בחוק שמנחות את היועץ המשפטי לממשלה
לפעול כדי לסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה ויעדיה
במסגרת פעולת הייעוץ או הייצוג כמוצע בסעיפים 10
ו־,17 או מההוראות המאפשרות לממשלה להתגבר על
עמדתו במסגרת פעולת הייעוץ או הייצוג כמוצע בסעיפים
13(א)(3) ו־18(א).
סעיף 26 לפי ההמלצות בדוח ועדת אגרנט, מטעמים של
אחריותיות כלפי הציבור והכנסת, לממשלה
צריכה להיות סמכות לפקח על היועץ המשפטי לממשלה.
ברוח המלצות אלו מוצע לקבוע עיקרון שלפיו היועץ
המשפטי לממשלה יישא באחריות למילוי תפקידו בפני
הממשלה, והוא יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים,
שיפעל בעניין זה מטעם הממשלה.
כדי לאפשר פיקוח כאמור, מוצע להטיל על היועץ
המשפטי לממשלה חובה למסור לשר המשפטים דיווח
תקופתי על פעולותיו ולבוא עימו בדברים אם יסבור
שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או
ציבורית. כמו כן ימסור היועץ המשפטי לממשלה לשר
המשפטים, לבקשתו, דין וחשבון על פעולותיו, דרך כלל
או במקרה מסוים.
225
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
פרק ג': התובע הכללי
סימן א': מינוי וכהונה
מינוי התובע
הכללי
.27
תנאי הכשירות של .28
התובע הכללי
(א) התובע הכללי יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת השר, מקרב המועמדים שעליהם תמליץ הוועדה הציבורית, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.
(ב) התובע הכללי יהיה עובד המדינה.
(ג) החלטת הממשלה על מינוי תובע כללי תפורסם ברשומות.
כשיר לכהן כתובע כללי מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון;
(2) הוא משפטן בעל שיעור קומה וניסיון בתחום המשפט הפלילי;
(3) בשלוש השנים שקדמו להצגת מועמדותו הוא לא היה –
(א) חבר הכנסת או שהוא נמנה עם רשימת מועמדים לכנסת;
(ב) ראש עירייה או מועצה מקומית או סגנו;
חבר בגוף בוחר כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות
(ג) מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–.1959
תקופת הכהונה
.29
התובע הכללי ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים, ולא יהיה ניתן להאריכה אלא לפי הוראות סעיף .38
מינוי הוועדה
הציבורית
.30
השר ימנה ועדה ציבורית שתפקידה לבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים לכהונת התובע הכללי ולהמליץ בפניו על מועמדים מתאימים וראויים לכהונה זו, וכן לדון בהצעה לסיום כהונת התובע הכללי.
דברי הסבר
פרק ג': התובע הכללי
סימן א': מינוי וכהונה
עקרון עצמאות שיקול הדעת של התובע הכללי
כללי
הוא אחת מהמסקנות המרכזיות בדוח ועדת
אגרנט, והוא מקובל מאז ועד היום כעקרון יסוד שאינו שנוי במחלוקת. על פי עיקרון זה, לתובע הכללי צריכה להיות עצמאות מלאה בהפעלת סמכויותיו לפי הדין הפלילי, והוא חייב להפעיל אותן בלי להיות כפוף להוראות של שר המשפטים או של הממשלה. ביסוד עיקרון זה עומדת ההבנה כי לרשויות השלטון יש אינטרס מובנה להשפיע על שיקול דעתו של התובע, הן מתוך רצון שהוא יהיה נוח כלפיהן ויימנע מפתיחת הליכים פליליים נגדן והן מתוך החשש לשימוש של השלטון בתובע הכללי לשם רדיפה של מתנגדים פוליטיים (דוח ועדת אגרנט, עמ' 428).
לנוכח הפיצול המוצע בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה,
מוצע לקבוע הוראות שיסדירו באופן מקיף היבטים שונים
הנוגעים לתפקיד התובע הכללי במתכונתו החדשה,
לאחר הפרדתו מהיועץ המשפטי לממשלה, תוך שמירה
על עקרון היסוד של עצמאות שיקול הדעת של התובע
הכללי מצד אחד, ועל הצורך באחריותיות ודיווחיות של
התובע הכללי כלפי הממשלה מצד שני. בין השאר, מוצע
להסדיר את אופן המינוי והכהונה של התובע הכללי,
תפקידיו וסמכויותיו, עצמאותו של התובע הכללי ופיקוח
הממשלה עליו, התייצבותו בהליכים והעמדה לדין
במקרים מיוחדים.
סעיפים ,27 אחד הביטויים המרכזיים של עצמאות
,29 30 ו־31 שיקול הדעת של התובע הכללי הוא אופן
המינוי והפיטורים שלו. בספרות המשפטית
ובדיון הציבורי הער שהתפתח בעניין זה במהלך השנים,
יש הסכמה רחבה שלפיה כדי לייצר הליכי מינוי ופיטורים
שמבטיחים את עצמאות התובע הכללי, נדרשת מעורבות
גורם מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי. על יסוד התפיסה
האמורה, מוצע לקבוע כי מינוי התובע הכללי בידי
הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים, ייעשה רק מקרב
המועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית (להלן –
הוועדה הציבורית). נדבך נוסף שנועד לשמור על עצמאותו
של התובע הכללי הוא קציבת כהונתו לתקופת כהונה
אחת של שש שנים. התובע הכללי יהיה עובד המדינה,
ודבר מינויו יפורסם ברשומות.
226
הוועדה הציבורית תהיה ועדה קבועה ובה חמישה
חברים שימנה שר המשפטים, והיא תבדוק את כשירותם
והתאמתם של מועמדים לכהונת התובע הכללי ותמליץ על
מועמדים שתמצא מתאימים וראויים לכהונה זו. היא אף תדון בהצעות לסיום כהונתו. אלה יהיו חברי הוועדה הציבורית:
.1 שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט
המחוזי שיבחר חבר שופטי בית המשפט העליון, שיכהן
בוועדה לתקופה של שש שנים והוא יהיה יושב ראש
הוועדה;
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
חברי הוועדה הציבורית:
הציבורית:
הוועדה ואלה
חברי (א)
הרכב (א)
הוועדה ואלה .31
.31
הציבורית
09:55
17:27
הרכב הוועדה
הציבורית
חברהמחוזי שיבחר חבר
המשפט
שיבחר
המחוזיבית
העליון או
המשפט
המשפט
בית בית
העליון או
בדימוס של
המשפט
שופט
שופט בדימוס(1)של בית
(1) והוא יהיה היושב ראש;
העליון,ראש;
המשפט היושב
והוא יהיה
העליון,בית
שופטי בית המשפט שופטי
כללי לשעבר שתמנה
שתמנה
לשעבר תובע
לשעבר או
לממשלהכללי
משפטיאו תובע
יועץלשעבר
לממשלה
משפטילשעבר,
יועץ שר
שר לשעבר, (2)
(2) הממשלה לפי המלצת השר;
הממשלה לפי המלצת השר;
(3) חוק ומשפט של הכנסת;
הכנסת;
החוקה,
ועדתשל
ומשפט
שתבחר
החוקה, חוק
ועדתלשעבר
הכנסת
שתבחר
או חבר
לשעבר
הכנסתהכנסת
חבר הכנסת או(3)חבר חבר
(4) הסניגור הציבורי הארצי;
הארצי;
שיבחר
הציבורי
הפלילי
הסניגור
המשפט
שיבחר
בתחום
הפלילי
מומחיות
המשפט
בתחוםבעל
עורך דין
מומחיות
עורך דין בעל (4)
המומחה בתחום המשפט
גבוהההמשפט
להשכלהבתחום
מוסדהמומחה
גבוהה
להשכלהשל
מוסד האקדמי
של הסגל
האקדמיחבר
חבר הסגל (5)
(5) תפקידים מקבילים להם
ובעלי להם
מקבילים
למשפטים
הפקולטותפקידים
למשפטים ובעלי
הדיקנים של
הפקולטות
הפלילישלשיבחרו
הפלילי שיבחרו הדיקנים
בפסקה זו, "מוסד להשכלה
משפטים;להשכלה
לימודיזו, "מוסד
בפסקה
המקיימים
גבוההמשפטים;
להשכלהלימודי
המקיימים
במוסדות
במוסדות להשכלה גבוהה
המועצה להשכלה גבוהה,
חוק גבוהה,
להשכלה
היתר לפי
המועצה
שקיבל
מוסדחוק
היתר לפי
מוכר או
שקיבל
מוסדמוסד
גבוהה" –
גבוהה" – מוסד מוכר או
התשי"ח–1958.3
התשי"ח–1958.3
(ב) לפי סעיף קטן (א)(1), (4)
(א)(1), (4)
שנבחרו
הציבוריתקטן
הוועדהלפי סעיף
חברישנבחרו
הציבורית
כהונתם של
תקופתהוועדה
(1) של חברי
כהונתם
(1) תקופת(ב)
שנים.(5) תהיה שש שנים.
או (5) תהיה שש או
מכהנתיכהן כל עוד מכהנת
עוד (א)(2),
כל קטן
סעיף
יכהן
(א)(2),לפי
שנתמנה
הציבורית קטן
שנתמנה לפי סעיף
חבר הוועדה
הציבורית
חבר הוועדה (2)
(2) הממשלה שמינתה אותו.
הממשלה שמינתה אותו.
מכהנתיכהן כל עוד מכהנת
עוד(א)(3),
כלקטן
סעיף
יכהן
(א)(3),לפי
שנבחר
הציבוריתקטן
הוועדהלפי סעיף
חבר שנבחר
הציבורית
חבר הוועדה (3)
(3) ומשפט שלה בחרה בו.
בחרה בו.
החוקה, חוק
ומשפט שלה
חוקשוועדת
הכנסת
הכנסת שוועדת החוקה,
הקבועהחדש בדרך הקבועה
לוועדה חבר
ימונהבדרך
הציבורית, חדש
הוועדהלוועדה חבר
חבר ימונה
הציבורית,
מקומו של
הוועדה
נתפנה
נתפנה מקומו(ג)של חבר
(ג) העניין. קטן (א), לפי העניין.
בסעיף קטן (א), לפי בסעיף
(ד) בהרכבה יפורסמו ברשומות.
ושינוייםברשומות.
הציבוריתיפורסמו
ושינויים בהרכבה
מינוי הוועדה
הציבורית
מינוי הוועדה(ד)
הוועדה
הוועדה
כינוסראש
יכנס יושב
הוועדה
הכללי
ראש
התובע
של יושב
כהונתויכנס
תקופתהכללי
תוםהתובע
כהונתו של
חודשים לפני
שישהתקופת
(א)לפני תום
חודשים
כינוס (א)
הוועדה שישה .32
.32
הציבורית
הציבורית
הציבורית את הוועדה.
הציבורית את הוועדה.
דברי הסבר
.2 שר לשעבר, יועץ משפטי לממשלה לשעבר או תובע כללי
לשעבר שתמנה הממשלה לפי המלצת שר המשפטים,
שיכהן בוועדה כל עוד מכהנת הממשלה שמינתה אותו;
.3 חבר הכנסת או חבר הכנסת לשעבר שתבחר ועדת
החוקה, שיכהן בוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שוועדת
החוקה שלה בחרה אותו;
.4 עורך דין בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי שיבחר
הסניגור הציבורי הארצי, שיכהן בוועדה לתקופה של
שש שנים;
.5 חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה
בתחום המשפט הפלילי שיבחרו הדיקנים של הפקולטות
למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה, שיכהן בוועדה
לתקופה של שש שנים.
אם יתפנה מקומו של חבר הוועדה, ימונה או ייבחר
חבר אחר במקומו. מינוי הוועדה ושינויים בהרכבה
יפורסמו ברשומות.
3
סעיפים מוצע לקבוע את תנאי הכשירות למינוי כתובע
28 ו־39 הכללי – אזרחות ותושבות ישראלית, כשירות
לכהן כשופט בבית המשפט העליון והיותו
משפטן בעל שיעור קומה ובעל ניסיון בתחום המשפט
הפלילי. עוד מוצע לקבוע כי בשלוש השנים שלפני הצגת
מועמדתו, המועמד לא יהיה חבר הכנסת ולא יימנה עם
רשימת מועמדים לכנסת, לא יהיה ראש עירייה או מועצה
מקומית או סגנו ולא יהיה חבר בגוף בוחר.
מוצע לקבוע כי גם במהלך כהונתו ובשלוש השנים
שלאחר תום תקופת כהונתו, התובע הכללי לא יוכל לכהן
באחד מהתפקידים האמורים.
סעיפים מוצע לקבוע את דרכי פעולתה של הוועדה
32 עד 37 הציבורית. יושב ראש הוועדה הציבורית יכנס
אותה שישה חודשים לפני תום תקופת כהונתו
של התובע הכללי, ואם התעורר צורך למנות תובע כללי
לפני תום תקופת הכהונה – לאחר ששר המשפטים הודיע
על כך ליושב ראש הוועדה. הוועדה תקיים את דיוניה
בתדירות ובמועדים שיאפשרו לה, ככל האפשר בנסיבות
ס"ח התשי"ח, עמ' .191
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
227
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
(ב) התעורר צורך למנות תובע כללי שלא כאמור בסעיף קטן (א), יודיע השר על כך ליושב ראש הוועדה הציבורית מוקדם ככל האפשר, והיושב ראש יכנס את הוועדה.
הוועדה הציבורית תקיים את דיוניה בתדירות ובמועדים שיאפשרו לה, ככל האפשר
(ג) בנסיבות העניין, להגיש לשר את המלצותיה על המועמדים לכהונת התובע הכללי לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של התובע הכללי המכהן לעניין סעיף קטן
(א), או מוקדם ככל האפשר לעניין סעיף קטן (ב).
הצעת מועמדים
.33
המלצות הוועדה
הציבורית
.34
הדיון בממשלה
.35
החזרת הדיון
לוועדה הציבורית
.36
(א) אלה רשאים להציע מועמדים לוועדה הציבורית:
(1) ראש הממשלה או השר;
(2) שני חברי הוועדה יחד.
(ב) הצעת מועמד תוגש בכתב ותכלול את הסכמת המועמד.
(ג) שמות המועמדים יפורסמו לציבור על ידי הוועדה הציבורית בדרך שתקבע.
(א) עם סיום דיוניה תמליץ הוועדה הציבורית, בכתב, בפני השר על המועמדים שמתקיימים בהם תנאי הכשירות שמצאה אותם מתאימים וראויים למינוי לתובע הכללי;
שמות המועמדים המומלצים יפורסמו ברשומות.
(ב) הוועדה הציבורית תמליץ על שני מועמדים לפחות, וככל האפשר – על שלושה מועמדים לפחות.
החלטת הוועדה הציבורית להמליץ על מועמד טעונה הסכמה של ארבעה מחבריה
(ג) לפחות.
(ד) הוועדה הציבורית רשאית לצרף להמלצתה את חוות דעתה וכל חומר אחר שתמצא לנכון לגבי כל מועמד שעליו המליצה.
(א) בסמוך לקבלת המלצות הוועדה הציבורית יובא מינוי התובע הכללי לדיון בממשלה;
את הנושא יעלה השר לדיון, והוא ימליץ לממשלה על מועמד אחד או יותר מהמועמדים שהוועדה הציבורית המליצה עליהם.
(ב) המלצות הוועדה הציבורית והשר ייכללו בסדר היום של הממשלה שבוע לפחות לפני הדיון.
(א) החליטה הממשלה שלא למנות אף אחד מהמועמדים שהוועדה הציבורית המליצה עליהם לכהונת התובע הכללי, יוחזר הדיון לוועדה.
(ב) על אף האמור בסעיף 34(ג), הוחזר הדיון לוועדה הציבורית כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הוועדה להמליץ על מועמד אף בהסכמה של שלושה מחבריה לפחות.
דברי הסבר
העניין, להגיש לשר המשפטים את המלצותיה לא יאוחר
משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של התובע הכללי,
ואם התעורר צורך למנות תובע כללי לפני תום תקופה
הכהונה – מוקדם ככל האפשר.
ראש הממשלה, שר המשפטים או כל שני חברי
הוועדה הציבורית יהיו רשאים, בהסכמת המועמד, להציע,
בכתב, מועמדים לוועדה הציבורית. שמות המועמדים
יפורסמו לציבור בדרך שתקבע הוועדה. עם סיום דיוניה
תמליץ הוועדה, בכתב, בפני שר המשפטים על המועמדים
העומדים בתנאי הכשירות שאותם מצאה מתאימים
וראויים לכהן כתובע כללי. המלצה על מועמד תהיה
טעונה רוב של ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה לפחות,
228
והיא תפורסם ברשומות. הוועדה תמליץ על שני מועמדים
לפחות, וככל האפשר על שלושה מועמדים לפחות.
בסמוך לקבלת המלצות הוועדה יביא שר המשפטים
את מינוי התובע הכללי לדיון בממשלה, והוא ימליץ על
אחד או יותר מן המועמדים שעליהם המליצה הוועדה
הציבורית. אם הממשלה תחליט שלא למנות אף אחד
מהמועמדים המומלצים, יוחזר הדיון לוועדה הציבורית,
ובשלב זה היא תהיה רשאית להמליץ על מועמד אף
ברוב של שלושה מתוך חמשת חבריה. הוועדה הציבורית
תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק המוצע
או בתקנות לפיו.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
סדרי הדיון של
סדרי הדיון של
שלא נקבעו לפי חוק זה.
חוק זה.
לפיככל
עבודתה
סדרי נקבעו
את שלא
תקבעככל
עבודתה
הציבורית
את סדרי
הוועדה
הציבורית תקבע
הוועדה
.37
.37
הוועדה הציבורית
הוועדה הציבורית
הארכתלותקופת
בתפקיד,
מי שקדם
בתפקיד,
הכהונה של
שקדם לו
תקופת
של מי
הכהונהתום
חדש לפני
תקופת
תוםכללי
תובע
נתמנהלפני
כללי חדש
תובע לא
נתמנה (א)
הארכת(א)
תקופתלא .38
.38
כהונה ומילוי
כהונה ומילוי
מקום–
התייעצותו עם הוועדה
הוועדה –
לאחר
שניתנהעם
התייעצותו
לאחר השר
שניתנהמלצת
הממשלה, לפי
המלצת השר
רשאית
רשאית הממשלה, לפי
מקום
אחת שעה בתקופה אחת
באותה
בתקופה
שעההמכהן
הכללי
באותה
התובע
המכהן
כהונתו של
התובע הכללי
להאריך את
כהונתו של
להאריך את (1)
(1) חודשים; על שישה חודשים;
שלא תעלה
שלא תעלה על שישה
תנאישמתקיימים בו תנאי
הכללית
שמתקיימים בו
עובדי התביעה
הכללית
מקרב
התביעה
ממלא מקום
לו עובדי
מקרב
למנות
ממלא מקום
למנות לו (2)
(2) חודשים;על שלושה חודשים;
שלא תעלה
שלושה
עלאחת
לתקופה
כללי תעלה
אחת שלא
לתקופהלתובע
הכשירות
הכשירות לתובע כללי
זה תפורסם ברשומות.
ברשומות.
תפורסםלפי סעיף
הממשלה
סעיף זה
החלטת
החלטת הממשלה לפי
אולפי סעיף קטן (א), או
סמכותה
אתקטן (א),
סעיף
הפעילה
סמכותה לפי
והממשלה לא
הפעילה את
כללי חדש
והממשלה לא
נתמנה תובע
לאחדש
תובע כללי
(ב) לא נתמנה (ב)
תקופת ההארכה או תקופת
או תקופת
והסתיימה
(א)ההארכה
תקופת
סעיף קטן
והסתיימה
סמכותה לפי
אתקטן (א)
סעיף
הפעילה
סמכותה לפי
שהממשלה
שהממשלה הפעילה את
מקומו של התובע הכללי
אתהכללי
התובע
שלהכללי
לתובע
הבכירמקומו
הכללי את
המשנה
לתובע
הבכירימלא
המשנההעניין,
המקום, לפי
מילוי ימלא
מילוי המקום, לפי העניין,
לבחירת תובע כללי חדש.
כללי חדש.
עד לבחירת תובע עד
הגבלת פעילות
פעילותאחד
הגבלתהכללי
אחד התובע
הכללי יהיה
כהונתו, לא
התובע
תקופת
תום יהיה
כהונתו, לא
תקופתשלאחר
תוםהשנים
ובשלוש
שלאחר
כהונתו
השנים
במהלך
.39ובשלוש
במהלך כהונתו
.39
מהמנויים בסעיף 28(3).
מהמנויים בסעיף 28(3).
תום הכהונה
מאלה: לכהן באחת מאלה:
הכללי יחדל
התובעבאחת
התובע הכללי.40יחדל לכהן
.40
(1) בתום תקופת כהונתו;
כהונתו;
בתום תקופת (1)
(2) התפטרות לראש הממשלה;
הממשלה;
כתב
לראש
במסירת
התפטרות
בהתפטרותו,
במסירת כתב
בהתפטרותו, (2)
(3) מכהונתו;בהעברתו מכהונתו;
בהעברתו (3)
תום הכהונה
חומרתה או נסיבותיה
נסיבותיה
אומהותה,
שמפאת
חומרתה
פלילית
מהותה,
בעבירה
שמפאת
פליליתסופי
בפסק דין
בעבירה
הורשע
סופי
בפסק דיןאם
אם הורשע (4)
(4) ראוי לכהן כתובע כללי.
הואכללי.
כתובע
אין הוא ראוי לכהן אין
העברה
מכהונ
מכהונהאת
להעביר
אתרשאית
הציבורית,
רשאית להעביר
הציבורית, הוועדה
הוועדה ובהסכמת
המלצת השר
ובהסכמת
הממשלה, לפי
(א)המלצת השר
הממשלה, לפי
העברה(א)
.41
.41
והשעיה
בהתקיים אחת מאלה:
מאלה:
מכהונתו
הכללי אחת
בהתקיים
התובע
והשעיההתובע הכללי מכהונתו
(1) קבע למלא את תפקידו;
תפקידו;
את דרך
למלאממנו
(1) קבענבצר
נבצר ממנו דרך
(2) שאינו הולם את מעמדו;
מעמדו;
מעשה
הולם את
הוא עשה
מעשה שאינו
הוא עשה (2)
(3) המוטלת עליו לפי חוק זה;
חובהחוק זה;
עליו לפי
המוטלתלמלא
הוא מסרב
למלא חובה
הוא מסרב (3)
אישום וטרם ניתן פסק דין
כתבפסק דין
נגדוניתן
הוגשוטרם
אישום
פלילית או
נגדו כתב
חקירה
נגדוהוגש
פלילית או
(4) מתנהלת נגדו(4)חקירהמתנהלת
סופי בעניינו.
סופי בעניינו.
דברי הסבר
סעיפים מוצע לקבוע כי אם לא התמנה תובע כללי
38 ו־42 חדש לפני תום תקופת כהונתו של התובע
הכללי המכהן, הממשלה תהיה רשאית, לפי
המלצת שר המשפטים שניתנה לאחר שנועץ בוועדה
הציבורית, להאריך את תקופת כהונתו של התובע הכללי
המכהן בתקופת כהונה אחת שלא תעלה על שישה
חודשים, או למנות לו ממלא מקום מקרב עובדי התביעה
הכללית שמתקיימים בהם תנאי הכשירות לתובע כללי
לתקופה אחת שאינה עולה על שלושה חודשים. החלטה
כאמור תפורסם ברשומות.
מתוך הבנה כי ייתכנו מקרים שבהם לא יהיה די
בהסדר המוצע, מוצע לקבוע כי התובע הכללי, בהסכמת
שר המשפטים, ימנה משנה בכיר מקרב המשנים שלו
שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהונת התובע הכללי.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
המשנה הבכיר ימלא את מקומו של התובע הכללי אם
הממשלה לא תפעיל את סמכותה להאריך את כהונתו של
התובע הכללי או למנות לו ממלא מקום, אם הממשלה
האריכה את תקופת כהונתו או מינתה לו ממלא מקום
והסתיימה תקופת ההארכה או מילוי המקום, לפי העניין,
או במקרים שבהם התובע הכללי נעדר מהארץ, הושעה
או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו.
סעיפים מוצע לקבוע כי התובע הכללי יחדל לכהן
40 ו־41 בתפקידו במקרים האלה:
.1 בתום תקופת כהונתו, כלומר בתום תקופת כהונה של
שש שנים;
.2 בהתפטרותו, באמצעות מסירת כתב התפטרות לראש
הממשלה;
229
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
(ב) התקיים האמור בסעיף קטן (א)(4), רשאית הממשלה, לפי המלצת השר ובהסכמת הוועדה הציבורית, להשעות את התובע הכללי מתפקידו לתקופה שתקבע.
(ג) בנסיבות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו הוראות אלו:
לפי בקשת השר בכתב, תקיים הוועדה הציבורית דיון, תגבש את עמדתה
(1) ותגיש לשר את מסקנותיה בכתב, והכול לפני הבאת הנושא לדיון בממשלה;
הוועדה לא תיתן את הסכמתה להעברת התובע הכללי מכהונתו או להשעייתו
(2) אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה;
(3) הממשלה לא תחליט על העברת התובע הכללי מכהונתו או על השעייתו אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמינתה למטרה זו.
המשנה הבכיר
לתובע הכללי
.42
עצמאות התובע
הכללי
.43
(א) התובע הכללי, בהסכמת השר, ימנה משנה בכיר לתובע הכללי מקרב המשנים לו שמתקיימים בו תנאי הכשירות של התובע הכללי לפי סעיף .28
(ב) נתפנה מקומו של התובע הכללי ולא נתמנה לו ממלא מקום או נעדר התובע הכללי מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה הבכיר לתובע הכללי את התפקידים המוטלים על התובע הכללי ויפעיל את הסמכויות הנתונות לתובע הכללי לפי כל דין.
סימן ב': תפקידים וסמכויות
(א) התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ובכל עניין כאמור לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.
(ב) התובע הכללי לא ימלא כל תפקיד מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא יהיה נתון לפיקוחו או למרותו.
דברי הסבר
.3 אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כתובע הכללי;
.4 בהעברתו מכהונתו. לעניין זה, מוצע להסמיך את
הממשלה, לפי המלצה של שר המשפטים, להעביר את
התובע הכללי מכהונתו בהתקיים אחת מאלה: נבצר ממנו
דרך קבע למלא את תפקידו; הוא עשה מעשה שאינו
הולם את מעמדו; הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו
לפי החוק המוצע; מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש
נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. כדי
לשמור על עקרון עצמאות שיקול הדעת של התובע הכללי
ולוודא כי תנאי מהתנאים האמורים אכן מתקיים, מוצע כי
העברתו מכהונתו תהיה טעונה את הסכמתה של הוועדה
הציבורית.
עוד מוצע להסמיך את הממשלה, בהמלצת שר
המשפטים ובהסכמת הוועדה הציבורית, להשעות את
התובע הכללי לתקופה שתקבע, אם מתנהלת נגדו חקירה
פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין
סופי בעניינו.
בטרם החלטה על העברה מכהונה או השעיה של
התובע הכללי יהיו הוועדה הציבורית והממשלה מחויבות
לתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
230
סימן ב': תפקידים וסמכויות
סעיפים מוצע לעגן בחקיקה את עקרון היסוד בדבר
43 ו־46 עצמאות שיקול הדעת של התובע הכללי,
ולקבוע כי בהפעלת סמכויותיו יהיה התובע
הכללי עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו וכי בכל עניין כאמור
לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. כדי לחזק
עיקרון זה גם מבחינה מוסדית, מובהר כי התובע הכללי
לא יהיה נתון לפיקוחו או למרותו של היועץ המשפטי
לממשלה, המשמש כ"עורך הדין של הממשלה", ולא ימלא
כל תפקיד מטעמו.
בד בבד, מוצע להבהיר את אחריות התובע הכללי
כלפי הממשלה ואת יכולת הפיקוח של הממשלה עליו.
התובע הכללי יישא באחריות למילוי תפקידו בפני
הממשלה ויהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים מטעם
הממשלה. במסגרת זו, על התובע הכללי להביא בחשבון
את החלטות הממשלה ומדיניותה בכל הנוגע לעניינים
כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל
של התביעה הכללית. כמו כן, התובע הכללי ימסור לשר
המשפטים דיווח תקופתי על פעולותיו ויבוא עימו בדברים
במקרים שבהם התובע הכללי יסבור שהתעוררה שאלה
בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית. כמו כן
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
שהוא בידי
אחרהליכים
תובעניהול
ניהול הליכים
נציג
נציג
בידי
שהוא
הכללי או
תובע אחר
התובע
בידיבידי
הכללי או
המדינה ינוהלו
בידי התובע
מטעם
ינוהלו
פליליים
המדינה
הליכים
פליליים מטעם
הליכיםבידי .44
.44
התובע
התובע הכללי
התשמ"ב–19824
הכללי1,4 או
התשמ"ב–982
משולב],
או
[נוסח
הפלילי
משולב],
הדין
סדר
[נוסח
חוק
הפלילי
לפי
לכך
הדין
שהוסמך
סדר
חוק
הכללי
לפי
לכך
התובע
שהוסמך
הכללי
התובע
ונציגיו
ונציגיו
נקבע אחרת לפי כל דין.
כל דין.
אם כן
אלא לפי
אחרת
אחר,
נקבע
אםכלכןדין
לפי כל דין אחר, אלאלפי
לסמכויות התובע
הנוגע התייצבות
(א) התובע
התייצבות
בתחום
בהליךבתחום
לסמכויות
המשפט
הנוגע
בהליךבית
להתייצב לפני
בית המשפט
לפנירשאי
הכללי
להתייצב
הכללי(א)רשאיהתובע
התובע.45
.45
הכללי
ולהשמיע את
פליליים
הליכים את
ולהשמיע
נקיטת
פליליים
השפעה על
לוהליכים
נקיטת
שעשויהעלהיות
או השפעה
הפלילי לו
שעשויה להיות
הכללי המשפט הפלילי או המשפט
אף בהליכים שהמדינה
שהמדינה
עיניו, והכול
בהליכים
לפיאףראות
והכול
מטעמו,
עיניו,
ראותכן
לעשות
נציגולפי
מטעמו,
להסמיך את
נציגואולעשות כן
דברו או להסמיך אתדברו
היועץ בהליך שבו היועץ
שבו לרבות
בהליךבהם,
התייצב
לרבות
לממשלה
המשפטי בהם,
לממשלה התייצב
או שהיועץ
המשפטי
צד להם
שהיועץ
היא צד להם או היא
סמכויות של התובע הכללי.
התובע הכללי.
שלהפעלת
בעניין
סמכויות
הפעלתעמדה
לממשלה מציג
עמדה בעניין
המשפטי
המשפטי לממשלה מציג
המשפטי לממשלה לפי
היועץ לפי
לממשלה
המשפטי של
היועץמסמכותו
שללגרוע
מסמכותוכדי
סעיף קטן (א)
בהוראותלגרוע
קטן (א) כדי
סעיף אין
(ב) אין בהוראות (ב)
והיועץ[נוסח חדש], והיועץ
לממשלה)
המשפטיחדש],
לממשלה) [נוסח
(התייצבות היועץ
הדין המשפטי
סדריהיועץ
(התייצבות
הדין לפקודת
סעיף 1
סעיף 1 לפקודת סדרי
שסעיף קטן (א) חל עליהם.
בהליכיםעליהם.
קטן (א) חל
שסעיףגם
להתייצב
בהליכים
לממשלה רשאי
להתייצב גם
המשפטי
המשפטי לממשלה רשאי
הממשלה
לפיקוחו
פיקוחנתון
לפיקוחו והוא
נתוןהממשלה,
בפני
והוא
תפקידו
הממשלה,
בפנילמילוי
באחריות
תפקידו
נושא
למילוי
הכללי
באחריות
הכללי(א)נושאהתובע
פיקוח (א)
הממשלהתובע.46
.46
והשר
והשר
של השר מטעמה. של השר מטעמה.
של ולסדרי המינהל של
הפלילי
המינהל
ולסדריהדין
הפליליאכיפת
הדיןמדיניות
אכיפת של
מדיניותכלליים
שללעניינים
הנוגע
לענייניםבכלליים
(ב) בכל הנוגע (ב)
הממשלה ומדיניותה.
ומדיניותה.
את החלטות
הממשלה
החלטותבחשבון
הכללי יביא
בחשבון את
יביא התובע
הכללית,
הכללי
התביעה
התביעה הכללית, התובע
(ג) פעולותיו ויבוא עימו
עימו
ויבוא על
פעולותיוחשבון
מזמןעללזמן, דין
וחשבון
דיןלשר,
ימסור
הכללילזמן,
התובע מזמן
התובע(ג)הכללי(1)ימסור לשר,
(1) ציבורית.מדינית או ציבורית.
חשיבותאוביטחונית,
בעלת מדינית
ביטחונית,
שאלה
חשיבות
שהתעוררה
סבר בעלת
שאלה
שהתעוררהאם
בדברים אם סבר בדברים
פעולותיו דרך כלל או
על או
וחשבוןכלל
פעולותי דרך
ימסור לו דין
וחשבון על
דיןהכללי
התובע
ימסור לו
הכלליהשר,
התובעלבקשת
לבקשת השר,(2)
(2) במקרה מסוים.
במקרה מסוים.
פעולה כאמור בפסקאות
בפסקאות
הכללי כי
כאמור
התובע
פעולה
סבר
זה, כי
הכללי
התובע קטן
האמור בסעיף
אףזה, סבר
על אף האמור(3)בסעיףעלקטן
(3) חשוב, ובכלל זה להעמיד
להעמיד
ציבורי
ובכלל זה
באינטרס
חשוב,
לפגוע
ציבורי
עלולה
באינטרס
לפגועמסוים
עלולהמקרה
מסוים(2) לגבי
(1) או (2) לגבי מקרה(1) או
במצב של ניגוד עניינים –
עניינים –
ניגודהשר
את השר במצב של את
(א) השר כאמור בפסקה (1);
בפסקה (1);
בדברים עם
כאמור
לבוא
חייבהשר
אינו עם
בדברים
הוא אינו חייב(א)לבואהוא
לנציב תלונות הציבור
הציבור
בפסקה (2)
האמורתלונות
וחשבוןלנציב
בפסקה (2)
האמורהדין
ימסור את
וחשבון
(ב)הדיןהוא
(ב) הוא ימסור את
מייצגי המדינה בערכאות.
בערכאות.
על מייצגי המדינה על
להתיר לממשלה, לשר
כדילשר
לממשלה,
סעיף 43 או
להתיר
מהוראות
לגרועאו כדי
סעיף 43
מהוראותכדי
לגרוע סעיף זה
בהוראות
איןכדי
סעיף זה
(ד) אין בהוראות (ד)
להורות לו כיצד עליו
עליו
כיצד או
התובעלוהכללי
אתלהורות
להנחות או
התובע הכללי
המבצעת
ברשותאת
אחרלהנחות
המבצעת
לכל גורם
ברשות
או לכל גורם אחר או
לפעול במקרה מסוים.
לפעול במקרה מסוים.
דברי הסבר
ימסור התובע הכללי לשר המשפטים, לבקשתו, דין וחשבון
על פעולותיו, דרך כלל או במקרה מסוים.
כדי להבטיח את עקרון עצמאות שיקול הדעת של
התובע הכללי בד בבד עם הסדרי הפיקוח, האחריותיות
והדיווחיות שיש לו כלפי הממשלה, מוצע להבהיר כי אין
בהסדרי הפיקוח כדי להתיר לממשלה, לשר המשפטים או
לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את התובע הכללי
או להורות לו כיצד עליו לפעול במקרה מסוים. עוד מוצע
להבהיר כי אם התובע הכללי יסבור כי אם יבוא בדברים
עם שר המשפטים או ימסור לו דין וחשבון על מקרה מסוים
עלולה להיגרם פגיעה באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה
יעמיד את שר המשפטים במצב של ניגוד עניינים, הוא לא
4
יהיה חייב לעשות כן. במקרה כזה יהיה על התובע הכללי
למסור את הדין וחשבון לנציב תלונות הציבור על מייצגי
המדינה בערכאות.
סעיף 44 מוצע לקבוע את העיקרון שלפיו הליכים
פליליים מטעם המדינה ינוהלו בידי התובע
הכללי או תובע אחר שהוא נציגו והוסמך לכך לפי דין,
ובכלל זה לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], התשמ"ב–.1982
סעיף 45 לנוכח ייחוד הטיפול בניהול הליכים פליליים
מטעם המדינה בידי התובע הכללי, מוצע
לקבוע כי התובע הכללי יהיה רשאי להתייצב בהליך בפני
בית המשפט הנוגע לסמכויות בתחום המשפט הפלילי או
ס"ח התשמ"ב, עמ' .43
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
231
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
סימן ג': חקירה והעמדה לדין במקרים מיוחדים
סמכות קבלת
החלטה על פתיחה
בחקירה
.47
סמכות קבלת
החלטה על
העמדה לדין
.48
(א) פתיחה בחקירה פלילית נגד נושא משרה טעונה אישור של בית המשפט המחוזי, לפי בקשת התובע הכללי; בסימן זה, "נושא משרה" – ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור על השופטים ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ב) בית המשפט המחוזי הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לקבוע, לבקשת התובע הכללי, כי הדיון ייערך בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
(א) הסמכות להחליט בדבר העמדה לדין בהליך פלילי נגד נושא משרה נתונה לתובע הכללי, והחלטתו בעניינים אלו טעונה אישור של ועדת בכירים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) אלה חברי ועדת הבכירים:
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי שיבחר חבר
(1) שופטי בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט הפלילי שאינו נמנה עם התביעה הכללית, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;
(3) עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט הפלילי שאינו נמנה עם התביעה הכללית, שימנה יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
(ג) החלטות ועדת הבכירים יתקבלו ברוב דעות.
(ד) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מכל הוראה בחיקוק העוסקת בחסינות מפני העמדה לדין.
דברי הסבר
שעשויה להיות לו השפעה על נקיטת הליכים פליליים
ולהשמיע את דברו בעניין. זאת, מתוך הכרה בהשפעה
האפשרית של הליכים שונים על סמכויות בתחום
המשפט הפלילי או על נקיטת הליכים פליליים אף אם
פרוצדורלית הם אינם הליכים פליליים. התייצבות זו לא
תהיה טעונה את אישור הממשלה, בית המשפט או כל
גורם אחר, והתובע הכללי יכול להתייצב בהליך כאמור גם
במקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה מציג עמדה מטעם
המדינה, ואפילו אם היועץ המשפטי לממשלה מייצג את
התובע הכללי בהליך, למשל בעתירה לבית המשפט הגבוה
לצדק נגד פעולה שעשה התובע הכללי.
כמו כן, יובהר כי אין בהסדר המוצע כדי לגרוע
מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב
בהליכים לפי סעיף 1 לפקודת ההתייצבות.
סימן ג': העמדה לדין במקרים מיוחדים
סעיפים ,47 מוצע לקבוע הסדר מיוחד לפתיחה
בחקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה,
,48 ,51
שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, דיין,
53 ו־54
קאדי, קאדי מד'הב, מבקר המדינה, נציב
תלונות הציבור על שופטים ונציב תלונות הציבור על
מייצגי המדינה בערכאות (להלן – נושאי משרה). זאת,
לנוכח ההשלכות הציבוריות שעשויות להיות להעמדתם
לדין ולנוכח הרגישות הנובעת מכך שאלה גורמים
232
שתפקידם עשוי לחייבם לבקר את פעולת התובע הכללי
או לפקח עליה.
לפי המוצע, פתיחה בחקירה פלילית נגד נושא משרה
תאושר על ידי בית המשפט המחוזי, לפי בקשת התובע
הכללי. כדי להימנע מפגיעה בחקירה, מוצע לקבוע כי
בית המשפט המחוזי יהיה רשאי לקבוע, לבקשת התובע
הכללי, כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
מוצע לקבוע כי סמכותו של התובע הכללי להגיש
כתב אישום נגד נושא משרה תהיה טעונה אישור של
ועדת בכירים שהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות. בוועדת
הבכירים יהיו חברים שופט בדימוס של בית המשפט
העליון או בית המשפט המחוזי שיבחר חבר שופטי בית
המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; עורך
דין שאינו נמנה עם התביעה הכללית שהוא בעל ניסיון
בתחום המשפט הפלילי שימנה היועץ המשפטי לממשלה;
עורך דין שאינו נמנה עם התביעה הכללית שהוא בעל
ניסיון בתחום המשפט הפלילי שימנה יושב ראש הוועדה
לענייני ביקורת המדינה של הכנסת (אשר לפי סעיף 106(א)
(2) לתקנון הכנסת הוא חבר בסיעה מסיעות האופוזיציה).
לנוכח האמור, מוצעים תיקונים משלימים בחוקים החלים
על דיינים, קאדים וקאדים מד'הב לשם התאמתם להסדר
החדש בעניין פתיחה בחקירה והעמדה לדין של נושאי
משרה אלו.
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
26/05/2026
25/05/2026
09:55
17:27
שונות ד': הוראות שונות
פרק ד': הוראות פרק
לביצועו.ותקנות
להתקין תקנות ביצוע
לביצועו.
תקנותרשאי
להתקין והוא
רשאי חוק זה,
ביצועו של
על והוא
ממונה זה,
השרשל חוק
(א) ביצועו
ממונה על
ביצוע (א)
ותקנות השר .49
.49
התוספת לשנות את התוספת
רשאי, בצו,
הכנסת,את
של לשנות
ומשפטבצו,
חוק רשאי,
הכנסת,
החוקה,
ומשפט של
באישור ועדת
החוקה, חוק
ועדת השר,
(ב) השר, באישור(ב)
את התוספת השנייה.
השנייה.
הראשונה או
הראשונה או את התוספת
נתונה ליועץ המשפטי
המשפטי
ליועץבחיקוק
נתונהמנויה
שאינה
בחיקוק
מנויהסמכות
בשאלה אם
סמכות שאינה
אםמחלוקת
התגלעה
מחלוקת בשאלה
(ג) התגלעה
(ג) והחלטתו תפורסם ברשומות.
תפורסםר,ברשומות.
והחלטתו בכך הש
הכללי, יכריע
לתובעהשר,
יכריע בכך
לממשלה או
לממשלה או לתובע הכללי,
המשפטיתוקף
היועץ שמירת
לממשלה
לממשלה
המשפטיבידי
היועץהסמכתו
בתוקפה
בידי
עמדה
הסמכתו
חוק זה
בתוקפה
תחילתו של
שערב עמדה
דיןחוק זה
עורךשל
.50תחילתו
תוקף דין שערב
שמירת עורך
.50
הסמכה
התובע הכללי,
לממשלה או
התובע הכללי,
המשפטי
היועץאו
לממשלה
המשפטיבידי
הוסמך כדין
היועץ
כאילו
אותובידי
יראוכדין
הוסמך
נציגו,
כאילו
להיות
הסמכהלהיות נציגו, יראו אותו
חוק זה או לפי כל דין.
להוראותדין.
או לפי כל
בהתאם
העניין,חוק זה
להוראות
לפי העניין, בהתאםלפי
הדיינים
תיקון חוק
במקום סעיף קטן (א) יבוא:
(א) יבוא:
קטן,25
בסעיף
במקום1,5סעיף
התשט"ו–955
בסעיף ,25
הדיינים,
התשט"ו–1955,5
הדיינים,.51 בחוק
בחוק
.51
תיקון חוק הדיינים
הוראות סעיפים 47 ו־48
47 ו־48
יחולו
סעיפים
הוראות דיין
אישום נגד
יחולו
כתב
והגשתדיין
אישום נגד
בחקירה
כתב
פתיחה
והגשת
בחקירהעל
"(א) על פתיחה "(א)
תפקידים וסמכויות),
וסמכויות),
(מינוי, כהונה,
תפקידים
הכללי
כהונה,
והתובע
(מינוי,
לממשלה
והתובע הכללי
לממשלההמשפטי
לחוק היועץ
לחוק היועץ המשפטי
התשפ"ו–.2026"
התשפ"ו–.2026"
שירות
תיקון חוק
התשי"ט–1959,6 סעיף 5 – בטל.
סעיף 5 – בטל.
(מינויים),
התשי"ט–1959,6
שירות המדינה
(מינויים),
המדינהבחוק
בחוק
שירות .52
.52
תיקון חוק שירות
המדינה (מינויים)
הקאדים
תיקון חוק
במקום סעיף (א) יבוא:
יבוא:
(א) ,23
בסעיף
במקום1,7סעיף
התשכ"א–961
בסעיף ,23
הקאדים,
התשכ"א–1961,7
.53 בחוק
הקאדים,
בחוק
.53
תיקון חוק הקאדים
המדינה (מינויים)
הוראות סעיפים 47 ו־48
47 ו־48
יחולו
סעיפים
הוראותקאדי
אישום נגד
כתביחולו
קאדי
והגשת
אישום נגד
כתבחקירה
פתיחה
והגשת
בחקירה על
"(א) על פתיחה "(א)
תפקידים וסמכויות),
וסמכויות),
(מינוי, כהונה,
תפקידים
הכללי
כהונה,
והתובע
(מינוי,
לממשלה
והתובע הכללי
לממשלההמשפטי
לחוק היועץ
לחוק היועץ המשפטי
התשפ"ו–.2026"
התשפ"ו–.2026"
(א)בתי
קטןחוק
תיקון
תיקון חוק
יבוא:
במקום סעיף
(א) יבוא:
קטן,28
בסעיף
במקום1,8סעיף
התשכ"ג–962
בסעיף ,28
הדרוזיים,
התשכ"ג–1962,8
הדין הדתיים
הדרוזיים,
בחוק בתי
.54הדתיים
בתיבתי הדין
בחוק
.54
הדין הדתיים
הדין הדתיים
הדרוזייםסעיפים 47
יחולו הוראות
סעיפים 47
מד'הב
הוראות
נגד קאדי
יחולו
אישום
מד'הב
כתב
קאדי
והגשת
אישום נגד
כתבבחקירה
פתיחה
והגשת
בחקירה על
"(א) על פתיחה "(א)
הדרוזיים
וסמכויות),תפקידים וסמכויות),
(מינוי, כהונה,
תפקידים
הכללי
כהונה,
והתובע
(מינוי,
לממשלה
המשפטיהכללי
היועץ והתובע
לממשלה
לחוק
המשפטי
ו־48 לחוק היועץ ו־48
התשפ"ו–.2026"
התשפ"ו–.2026"
דינים
שמירת
דינים
הנזיקין
לפקודת
פרק ב'
הנזיקין
ציבור לפי
לפקודת
לעובד
פרק ב'
הנתונה
ציבור לפי
מחסינות
לעובד
לגרוע
הנתונה
מחסינות כדי
בהוראות חוק זה
כדי לגרוע
חוק זהאין
שמירת אין
בהוראות .55
.55
9
9
[נוסח חדש] .
[נוסח חדש] .
דברי הסבר
פרק ד': הוראות כלליות
סעיף 49 מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה ממונה על
ביצוע של החוק והוא יהיה רשאי להתקין
תקנות לביצועו, וכן מוצע להסמיכו לשנות את התוספת
הראשונה, הקובעת את חלוקת הסמכויות בין בעלי
התפקידים השונים שבחוק, ואת התוספת השנייה, הנוגעת
לסוגי מקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה רשאי
להתייצב בהליך לפני בית משפט גם כשהמדינה מיוצגת
בייצוג חיצוני, ללא אישור הממשלה. שינוי התוספות יהיה
טעון את אישור ועדת החוקה.
מוצע להסמיך את שר המשפטים להכריע במחלוקות
אם סמכות מסוימת שאינה מנויה בחיקוק נתונה ליועץ
5
6
7
8
9
המשפטי לממשלה או לתובע הכללי, החלטה שיהיה עליו
לפרסם ברשומות.
סעיף 50 מוצע להבהיר כי כל עורך דין שערב תחילת
החוק המוצע הייתה בידו הסמכה בתוקף
מטעם היועץ המשפטי לממשלה לשמש כנציגו, הן בתחום
הפלילי והן בתחומים אחרים, יראו אותו כאילו הוסמך
כדין על ידי היועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי,
לפי העניין, בהתאם להוראות החוק המוצע או לפי כל דין.
סעיף 55 מוצע להבהיר כי הוראות החוק המוצע אינן
גורעות מחסינות הנתונה לעובד ציבור לפי
הוראות פרק ב' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשפ"א, עמ' .384
ס"ח התשי"ט, עמ' 86; התשפ"ד, עמ' .444
ס"ח התשכ"א, עמ' 118; התשע"ז, עמ' .391
ס"ח התשכ"ג, עמ' 20; התשע"ז, עמ' .8
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,10 עמ' .266
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
233
26/05/2026
25/05/2026
תחילה
09:55
17:27
.56
תחילתו של חוק זה ביום **.
תוספת ראשונה
(ההגדרה "סמכויות בתחום המשפט הפלילי" שבסעיף 3 וסעיפים 9(ב)(2), 23(2) ו־49(ב)) חלק א': התובע הכללי חלק ב': היועץ המשפטי לממשלה חלק ג': מגן האינטרס הציבורי תוספת שנייה (סעיפים 21(ב)(2) ו־49(ב))
דברי הסבר
סעיף 56 כדי להיערך ליישום ההסדר המוצע, מועד
תחילתו לא יהיה ביום פרסומו ברשומות. ועדת
החוקה תדון במועד המתאים לכך בעת הכנת הצעת החוק
לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
להערכת משרד האוצר, לא ניתן להעריך בשלב זה
את העלות התקציבית של הצעת החוק אך על כל פנים
היא אינה עולה על הסכום בהגדרה "הצעת חוק תקציבית"
בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.
יוזמים: חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר, אלי דלל, מישל בוסקילה, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, שמחה רוטמן, אביחי אברהם בוארון, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, אוהד טל, מיכל מרים וולדיגר
**
מועד התחילה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
234
– תסנכה קוח תועצהועצה11 – תסנכה קוח תועצהקוח תועצה
0334-3030 ISSN
סודר והודפס באגף הדפוס והגרפיקה של הכנסת
חומר רקע
2026-05-26
מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).
חומר רקע
2026-06-08
8 ביוני 2026
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: הערות מטעם הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו-2026 הסניגוריה הציבורית מעלה בזאת את הערותיה על הכתב לקראת דיוני הועדה להכנת הצעת החוק שבנדון לקריאה שנייה ושלישית, וזאת בהמשך להערות שהועלו על ידי נציג הסניגוריה בעל-פה בדיוני הוועדה בהכנה לקריאה הראשונה.
הצעת החוק מבקשת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובמסגרת זאת להפקיד את מירב הסמכויות בתחום הפלילי בידי התובע הכללי (תוך ביטול משרת פרקליט המדינה). הסניגוריה הציבורית אינה מביעה עמדה מוסדית באשר לעצם מהלך הפיצול, שיש לו יתרונות וחסרונות, אך מביעה חששות כבדים באשר לפרטי ההסדר המתגבש ולפוטנציאל ההשפעה שלו על זכויות חשודים, נאשמים ואסירים. כך, הסניגוריה הביעה חשש שההסדר במתכונתו הנוכחית מביא לתוצאה הפוכה דווקא בתחום הרגיש והפוגעני של המשפט הפלילי, בשל "ריכוז הכוח" בתחום זה בידי גורם אחד
– התובע הכללי – שהוא בעל תפיסה וראייה תביעתית צרה (הדברים אמורים במיוחד לעניין שורה של סמכויות פוגעניות או "מבקרות/מרסנות" שיועברו מידי היועמ"ש לתובע הכללי, ורלוונטיים ביתר שאת בהתחשב במגמה ההולכת וגוברת של הרחבת סמכויות האכיפה); שלנוכח חלק מהסעיפים המוצעים, ההסדר אינו כולל ערובות מספקות להבטחת העצמאות הן של היועמ"ש והן של התובע הכללי; ושהצעת החוק אינה נותנת מענה לבעיית השיוך הארגוני של התביעה המשטרתית והפיקוח החסר עליה, ובמובנים מסוימים ההסדר המתגבש אף עלול להחריף בעיה זו.
להלן נרחיב:
.1 הערתנו המרכזית ביחס להסדר במתכונתו הנוכחית מתייחסת ל"ריכוז הכוח" בידי התובע הכללי: הרצון לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה במתכונת המוצעת, בין היתר לנוכח ריכוז הסמכויות הרבות שבידיו, מוביל דווקא לתוצאה בעייתית בה התובע הכללי הוא זה שיחזיק ברוב המוחלט של הסמכויות הקשורות להליך הפלילי. המדובר בסמכויות רגישות ורבות עוצמה אשר יופקדו אצל גורם בעל ראייה תביעתית צרה, ומתוקף תפקידו יתקשה לשקול שיקולים רחבים יותר הנוגעים למשל לזכויות חשודים, נאשמים ואסירים. לאור זאת, הסניגוריה הציבורית הציעה בדיוני הוועדה שלא לבטל את תפקיד פרקליט המדינה, וכן למנות
"מעליו" תובע כללי אשר יוכל לשקול שיקולי רוחב של האינטרס הציבורי שלא בהכרח ישרתו את התביעה (בדומה לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כתובע הכללי כיום).
להערכתנו, המבנה המוצע יפגע במנגנוני הריסון, הפיקוח והבקרה הנדרשים לעניין הפעלת הסמכויות בתחום הפלילי והלבר-פלילי.
.2 היבט נוסף שעליו עמדה הסניגוריה הציבורית הוא שהצעת החוק לא בהירה דיה לעניין השלכות המהלך המוצע על תחום החקיקה הפלילית. הסעיפים שהיו אמורים להסדיר סוגיה זו הושמטו מנוסחה המעודכן של הצעת החוק. מחד, דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי הייעוץ המשפטי לממשלה יהיה אחראי בין היתר לסיוע בהכנת הצעות חוק ממשלתיות וחקיקת משנה (לא צוין דבר ביחס לחוות דעת על חקיקה פרטית). מאידך, הן מלשון החוק והן מדברי ההסבר, משתמע כי כל סמכות בתחום המשפט הפלילי תוכפף לתובע הכללי ובכך החשש שהעלתה הסניגוריה בדבר "ריכוז הכוח" בידי התביעה הכללית עלול להתעורר גם לעניין תחום החקיקה הפלילית, ולא רק לעניין ניהול ההליכים הספציפיים.
.3 על רקע זה, יש לתת את הדעת לכך שהצעת החוק אינה כוללת ערובות מספקות להבטחת עצמאותם של בעלי התפקידים הרלוונטיים: כך למשל, הצעת החוק מעלה חשש (לכל הפחות ברמה המעשית) להתערבות השר בעבודת התובע הכללי באופן החורג מפיקוח והתווית מדיניות לגיטימיים. בהקשר זה חשוב להדגיש כי על התובע הכללי לזכות לעצמאות מלאה במסגרת תפקידו לנוכח כוחו הרב ואופי ההחלטות הרגישות הכרוכות בניהול הליכים פליליים, רבות מהן פוגעות באופן ישיר בזכויות אדם בסיסיות; הסעיפים הנוגעים למעמד חוות דעתו ותוקף החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה משליכים באופן ברור על תפקידו החשוב בשמירה על האינטרס הציבורי ובהגנה על זכויות האדם, ובכלל זה זכויות חשודים ונאשמים; כן מתעוררים קשיים בכל הנוגע לחלק מהסעיפים העוסקים בדרכי המינוי והפסקת הכהונה של נושאי משרה אלה.
.4 הסדרת מעמדו ותפקידו של "מגן האינטרס הציבורי", שתחתיו ירוכזו סמכויות שונות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה, צריכה להיעשות בשים לב לדברים שלעיל. בהקשר זה, הצעת החוק העדכנית אינה קובעת נושא תפקיד בכותרת זו, אלא מפקידה את התפקיד בידי "משנה בכיר" ליועמ"ש. בהינתן שהצעתנו שלעיל בדבר הותרת תפקיד פרקליט המדינה נדחתה, אנו סבורים כי "מגן האינטרס הציבורי" עשוי להוות גורם בעל חשיבות רבה בהיבטי הריסון, האיזון, הפיקוח והבקרה גם בתחום הפלילי. בה בעת, יש להדגיש כי מכאן גוברת החשיבות של מידת העצמאות של "מגן האינטרס הציבורי". למרות זאת, הצעת החוק קובעת כי גורם זה ימונה על ידי הממשלה ובהסכמת היועמ"ש. מנגד יש להפנות בין היתר לדוח ועדת שמגר, במסגרתו הובע חשש ממצב בו הפרקליטות תעסוק בעצמה בהשגה וערעורים על החלטותיה ללא ביקורת חיצונית במדרג גבוה יותר. כך שלעמדתנו, נכון וראוי כי "מגן האינטרס הציבורי" תהווה דמות נבדלת ומובחנת הן מהממשלה והן מהתביעה.
.5 כידוע, רשימת הסמכויות שנדונה בדיוני הוועדה, ושעתידה להוות את התוספת הראשונה לחוק, טרם גובשה באופן סופי. על כן, להלן יפורטו בראשי פרקים סמכויות שונות, הנוגעות או נושקות להליך הפלילי, שנכון לשקול להפקידן בידי "מגן האינטרס הציבורי" (ולו כגורם מאשר/מבקר נוסף על תובע הכללי), וכאמור תוך מתן מענה לצורך בעצמאותו המקצועית:
א. סמכויות מאזנות ומרסנות מול האינטרס הציבורי במובנו הרחב, כגון אישורי העמדה לדין בתחומים רגישים כגון ביטוי; סמכויות מסוימות לעניין רישום פלילי; עיכוב הליכים וכיו"ב.
ב. סמכויות פיקוחיות ומבקרות, כגון השבה לבקשה למשפט חוזר; הארכת תקופת התיישנות; הארכת פרקי זמן לניהול חקירה וטיפול התביעה בתיק; חקירת סיבות מוות.
ג. סמכויות בעלות פוטנציאל לפגיעה חריפה בזכות האדם להליך הוגן, כגון סמכויות מסוימות בתחום האזנות סתר וחיפושים סמויים; אישור הארכת מעצר, טרם הגשת כתב אישום, לתקופות ממושכות וחריגות; מניעת מפגש חשוד עם עורך דין; תנאי כליאה;
הגבלות על תנועה ועיסוק עקב הליך פלילי.
ד. סמכויות בעלות הקשרים רגישים, כגון יחסי חוץ וביטחון המדינה.
.6 הסוגיה האחרונה שנבקש להעלות במסמך זה – שבהחלט אינה אחרונה במידת חשיבותה המהותית והמעשית – היא השלכות ההסדר המוצע על מוסד התביעה המשטרתית: למיטב הבנתנו, הצעת החוק לא עוסקת באופן מפורש בתביעה המשטרתית ובשאלה האם זו תוכפף מקצועית לתובע הכללי או תפוקח על ידו. לעניין זה יוזכר כי התביעה המשטרתית מטפלת כיום בלמעלה מ-%90 מכלל כתבי האישום המוגשים במדינת ישראל וכפופה כיום ליועץ המשפטי לממשלה ולהנחיותיו.
.7 דוח מבקר המדינה דן במערך התביעה המשטרתית ועצמאותו בשנת 2019 והתייחס בהרחבה לצורך בהגברת הפיקוח של הפרקליטות על התביעה המשטרתית, זאת כדי למזער את ניגוד העניינים המובנה הקיים בגוף שמהווה הן גוף חוקר והן גוף תובע. בין היתר, נכתב כי "יחסי הגומלין בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית אינם מוסדרים ומוגדרים דיים. התביעה המשטרתית אכן מחויבת להוראות ולהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה. עם זאת, התובעים המשטרתיים מחויבים גם למדיניות המשטרתית הכלל-ארגונית".1 כחלק מהמלצות העיקריות של הדוח, קבע מבקר המדינה כי "על משרד המשפטים לבחון הקמת מנגנון שיפקח וינחה מהבחינה המקצועית את התביעה המשטרתית ולהסדיר את קשרי העבודה עם התביעה המשטרתית בנהלי עבודה ממוסדים שמקיימים גם מימד של פיקוח".2
1 מבקר המדינה מערך התביעה המשטרתית - שיוכו הארגוני ועצמאותו דוח שנתי 62ב, 1838 (2019).
2 שם, בעמ' .1820
.8 על כן, לעמדת הסניגוריה הציבורית, יש להסדיר באופן מפורש את כפיפותם של כלל מייצגי המדינה בערכאות הפליליות – ובפרט התביעה המשטרתית – תחת התובע הכללי. בהקשר זה, יש להזכיר את הסעיף שהושמט מה"נוסח המתגלגל" של הצעת החוק (50(ג)) אשר הכפיף את כלל מייצגי התביעה (לרבות כאלה שאינם עובדי התביעה הכללית) למרותו ולפיקוחו של התובע הכללי.
בכבוד רב ובברכה,
ענת מיסד כנען, עו"ד
הסניגורית הציבורית הארצית
ישי שרון, עו"ד
מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית
חומר רקע
2026-06-09
מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).
חומר רקע
2026-06-09
תוספות וחידודים לחוקים שנמצאים בטבלה
סעיף 13יא
סעיף 13כג
סעיף
13לב(א)
סעיף
13לב(ב)
48
חוק הכניסה לישראל,
תשי"ב-1952
סעיף
13לב(ג)
סעיף
13לב(ד)
סעיף
13לב(ה)
סעיף 13לג
היועמ״ש ממנה עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל כחבר בוועדה הבוחרת מועמדים לבית הדין לביקורת משמורת.
היועמ״ש ממנה עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בדיני הכניסה לישראל כחבר בוועדה הבוחרת מועמדים לבית הדין לעררים.
היועמ״ש רשאי לערער בזכות לבימ"ש לעניינים מינהליים על החלטת ביה"ד לעררים בעניין מידע חסוי. הודיע בא כוח היועמ״ש לבית הדין שהוא שוקל להגיש ערעור, והוגש הערעור בתוך 15 ימים – לא יועבר המידע לעורר עד להכרעה.
בא כוח היועמ״ש רשאי לערער לביהמ"ש העליון על דחיית ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א). הודיע בא כוח היועמ״ש לביהמ"ש לעניינים מינהליים ולביה"ד לעררים כי הוא שוקל להגיש ערעור לעליון, לא יועבר המידע לעורר עד להכרעה בערעור.
מסר בא כוח היועמ״ש הודעה שהוא שוקל להגיש ערעור לפי
(א)(2) או (ב)(2) והחליט שלא להגישו – יודיע על כך בהקדם האפשרי לביה"ד לעררים או לביהמ"ש לעניינים מינהליים.
בית המשפט רשאי לקבל פרטים נוספים מבא כוח היועמ״ש לעניין המידע החסוי, שלא בנוכחות העורר ובא כוחו, במסגרת הדיון בערעור.
החליט ביהמ"ש לעניינים
מינהליים לגלות מידע חסוי לעורר או לבא כוחו במסגרת ערעור לפי סעיף 13לא(א) – בא כוח היועמ״ש רשאי לערער על כך לבית המשפט העליון.
לאחר שהחליט ביה"ד או
ביהמ"ש על גילוי המידע חסוי לעורר או לבא כוחו, רשאי בא כוח היועמ״ש לבקש מביה"ד שלא להביא בחשבון את המידע החסוי לצורך ההחלטה בעניינו של העורר; הוגשה בקשה כאמור
– בית הדין לא יתחשב במידע והמידע לא יועבר לעורר.
1
היועץ / מגן
האינטרס הציבורי
היועץ / מגן
האינטרס הציבורי
היועץ
היועץ
היועץ
היועץ
היועץ
היועץ
111
חוק יסודות התקציב,
תשמ"ה-1985
146
חוק סדר הדין הפלילי
[נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
סעיף 3א(ה)
הממונה על סעיף התקציב יקבע בהתייעצות עם היועמ״ש, מבחנים שוויוניים לחלוקת סכום התמיכה.
היועץ
סעיף 3א(ו)
שר האוצר יקבע בהתייעצות עם היועמ״ש, נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות לקבלת תמיכה והוראות לביצוע הסעיף.
היועץ
סעיף
3א(ח1)
שר האוצר יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הוועדה, הוראות לביצוע סעיף קטן זה
היועץ
סעיף 60(ז)
סעיף 60(ט)
סעיף
64(א)(3)
סעיף 64(ב)
תובע משטרתי, או שוטר
שהסמיך היועץ המשפטי
לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) (כלומר, כמוסמך עצמאי ולא בשל היותו שוטר) על החלה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו שלא להעמיד לדין, וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין כי נסיבות העניין בכללותן לא מתאימות להעמדה לדין – רשאי המתלונן להגיש ערר ליועץ היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
2
התובע הכללי
התובע הכללי
התובע הכללי
התובע הכללי
סעיף 45(א)
150
חוק עזרה משפטית בין
מדינות, תשנ"ח-1998
היועץ הוא הרשות המוסמכת להגיש בקשה לעזרה משפטית מטעם מדינת ישראל
סעיף 45(ב)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לעובד ציבור שהואצלה לו סמכות לפי סעיף 3(ג).
162
חוק שחרור על-תנאי
ממאסר, תשס"א-2001
סעיף 34
מזכירי ועדות שחרורים יהיו אחראים על העברת מידע הנחוץ לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה
166
חוק שלילת תשלומים
מחבר הכנסת ומחבר
הכנסת לשעבר בשל
עבירה, תשע"א-2011
סעיף 6
סעיף 8ד
פקודת המשטרה [נוסח
חדש], תשל"א-1971
178
197
סמכות היועמ״ש להשיב לוועדת הכנסת, לפי פנייתה, האם עדיין מתקיימים לגבי ח"כ התנאים שבסעיף 2(א) – חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שעונשה 10 שנים או יותר; העבירה בוצעה בעת כהונתו; והוא לא התייצב לחקירה, משפט או ריצוי העונש לפי העניין בלי טעמים סבירים.
השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
התובע הכללי / מגן
האינטרס הציבורי
התובע הכללי / מגן
האינטרס הציבורי
התובע הכללי / מגן
האינטרס הציבורי
תובע כללי
תובע כללי/יועץ
כותרת חלק
א' תוספת
שישית
דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה
יועץ/תובע כללי
כותרת חלק
ב' תוספת
שישית
דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה
יועץ/תובע כללי
חוק הבנקאות (רישוי),
תשמ"א-1981
27ו.
היועמ״ש או משנה שהיועמ״ש הסמיכו לעניין זה, הוא חבר בצוות המייעץ שתפקידו לייעץ לנגיד ולשר האוצר לעניין שינוי "הרף הקובע"
יועץ/מגן האינטרס
הציבורי
חוק סמכויות לשם מניעת
ביצוע עבירות באמצעות
אתר אינטרנט, תשע"ז-
2017
סעיף 1
חוקים שלא נמצאים בטבלה
בהגדרת "תובע" - כמשמעותו בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-,1982 שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להגיש בקשה לצו לפי חוק זה 3
התובע הכללי
חוק עבודת הנוער,
תשי"ג-1953
סעיף
29א(א)(1)
סעיף 10(ד)
היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת ל-30 ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה (חיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים למטרות מודיעין).
התובע הכללי
יועץ/מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 11(ד)
ראש השירות ימסור לראה"מ וליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, ולועדת הכנסת לעניני השירות – אחת לשנה, דיווח על היתרים שניתנו לפי סעיף זה ועל אופן השימוש במידע (נתוני תקשורת).
יועץ/מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 17(ב)
לא יימסר חומר מתחקיר פנימי אלא באחד מאלה:
(2) ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, על פי בקשתם ולאחר שמיעת עמדת ראש השירות בענין;
יועץ/תובע כללי/מגן
האינטרס הציבורי
חוק רואי חשבון, תשט"ו-
1955
סעיף 12ט
התובע של ועדת המשמעת של רואי החשבון יהיה עורך דין, עובד מדינה שהיועמ"ש הסמיכו לכך.
התובע הכללי
חוק שיקום נזקי מלחמה
בדרך של התחדשות
עירונית, תשפ"ו-2026
סעיף
10(א)(2)
משנה ליועמ"ש שהיועמ"ש
הסמיך יהיה חבר בצוות המייעץ לממשלה או לוועדת שרים בעניין הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות
יועץ/מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 261
בקשה לפירוק חברה על יסוד אחת העילות שבפסקאות (2) ו-
(3) לסעיף ,257 או משום הצדק והיושר יכול שתוגש מאת היועץ המשפטי לממשלה.
מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 381
בית המשפט רשאי על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לפרק חברה, תאגיד אחר או חבר בני אדם החייבים רישום לפי פקודה זו ולא נרשמו.
חוק שירות הביטחון
הכללי, תשס"ב-2002
פקודת החברות [נוסח
חדש], תשמ"ג- 1983 (ככל
שהם נוגעים לאיגרות חוב
מובטחות, שעבודים
ופירוק, וזאת הן לגבי
חברות שהתאגדו לפני
תחילתו של חוק זה והן
לגבי חברות שהתאגדו לפי
חוק זה)
4
פקודת המסחר עם
האויב, 1939
סעיף 3(4)
תביעה פלילית על עבירה של מסחר עם האויב לא תוגש אלא ע"י היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו
תובע כללי
סעיף 10(א)
ראש המטה הכללי בצה"ל, או קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף ומעלה שהסמיך לכך, ידווח, אחת לחודש, לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה על מספר המחשבים שנכללו ברשימה כאמור בסעיף ,2 מספר החיילים המוסמכים, תפקידם, סוגי הפעולות העיקריות שביצעו לפי סעיפים 4 ו-6 ומספרן ואירועים מיוחדים ותקלות שאירעו בעת הפעלת הסמכויות לפי חוק זה.
מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 10(ב)
(ב)ראש השב"כ, או מנהל בשב"כ בדרגת ראש חטיבה ומעלה שהסמיך לכך, ידווח, אחת לחודש, לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשבתה כוועדת הכנסת לענייני השירות כהגדרתה בחוק השב"כ וליועץ המשפטי לממשלה על מספר המחשבים שנכללו ברשימה כאמור בסעיף ,3 מספר עובדי השירות המוסמכים ותפקידם, מספר החיילים המוסמכים ותפקידם, סוגי הפעולות העיקריות שביצעו לפי סעיפים 4 ו-6 ומספרן ואירועים מיוחדים ותקלות שאירעו בעת הפעלת הסמכויות לפי חוק זה.
מגן האינטרס
הציבורי
מערך הסייבר, שב"כ ומלמ"ב ידווחו ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על ביצוע של כל מיני פעולות לפי החוק.
יועץ / מגן האינטרס
הציבורי
בית משפט מחוזי, רשאי, על פי בקשתו של היועץ המשפטי לממשלת ישראל, או של המוסד הנוגע בדבר (=מוסד ללוקים בנפשם, קשי חינוך, יתומים, זקנים או נכים), לצוות, כי הנאמן הציבורי לעניני צדקה (להלן – הנאמן) יתפוס מוסד על מקרקעיו ומטלטליו, יחזיק בו וינהל אותו. לצו כזה ייקרא "צו הנהלה".
מגן האינטרס
הציבורי
חוק הסמכת צבא הגנה
לישראל ושירות הביטחון
הכללי לביצוע חדירה
לחומר מחשב המשמש
להפעלת מצלמה נייחת
ופעולה בו (הוראת שעה),
תשפ"ד-2023
חוק התמודדות עם
תקיפות סייבר חמורות
במגזר השירותים
הדיגיטליים ושירותי
האחסון (הוראת שעה),
תשפ"ד-2023
חוק לניהול מוסדות
(מקרים מיוחדים),
תשי"ב-1952
סעיף 2(א)
5
סעיף 2(ג)
בית המשפט רשאי, על פי בקשתו של היועץ המשפטי לממשלת ישראל או של המוסד או של כל אדם מעונין, לשנות ולבטל צו הנהלה או להתנות בו תנאים מדי פעם בפעם.
מגן האינטרס
הציבורי
סעיף 8(א)
רשאי שופט שלום, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על פי בקשת המוסד הנוגע בדבר, ואם ניתן צו הנהלה - רשאי הנאמן, לצוות על כל אדם הנמצא בשטח המוסד לצאת אותו שטח, לזמן שייקבע בצו או ללא תחום זמן, ולא להיכנס אליו עוד לכל מטרה שהיא אלא בהסכמת הנאמן בכתב ולפי התנאים שייקבעו בהסכמה. לצו כזה ייקרא "צו יציאה".
מגן האינטרס
הציבורי
חוק סדר הדין הפלילי
(חקירת חשודים),
תשס"ב-2002
סעיף 17(א)
החובה לתעד חקירת חשוד
בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, ואולם יבוצעו פיקוח ובקרה אקראיים על חקירות אלה, כפי שייקבע בנהלים פנימיים של משטרת ישראל, באישור השר לביטחון הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, ובלבד שיתאפשר לגורם המפקח לערוך פיקוח ובקרה על כל החקירות המתנהלות, בכל עת, בלא התראה מראש ובלא ידיעת החוקרים, ויתנהל רישום על קיום הבדיקה.
היועץ / התובע
הכללי
חוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – נתוני
תקשורת), תשס"ח-2007
סעיף 4(א)
חוק צער בעלי חיים
(ניסויים בבעלי חיים),
תשנ"ד-1994
סעיף 3(א)
קצין מוסמך רשאי, על פי בקשה של שוטר או של שוטר צבאי, לפי העניין, להתיר קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של ספק מורשה, בלא צו של בית המשפט אם שוכנע כי לשם מניעת עבירה מסוג פשע או גילוי מבצעה או לשם הצלת חיי אדם יש צורך, שאינו סובל דיחוי, בקבלת נתוני תקשורת כאמור, וכי לא ניתן לקבל בעוד מועד צו.
יועץ / תובע כללי /
מגן האינטרס
הציבורי
ראש אגף החקירות והמודיעין יגיש דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
6
התובע הכללי / מגן
האינטרס הציבורי
סעיף 3(ב)
סעיף 22
חוק שיפוט המשמעת
(משפט חוזר), תשכ"א-
1961
סעיף 3
סעיף 10(א)
הוגש כתב אישום נגד חבר
המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד מתן פסק דין סופי בענינו.
מי שממלא תפקיד מכוח חוק זה, לא יגלה ידיעה או תוכנו של מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא על פי היתר בכתב מאת יושב ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט הרשות לבקש משפט חוזר לגבי משפט משמעתי שנעשה בבית דין משמעתי של מקצוע מסוים נתונה לנידון, ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות המשמעת (הגוף המשמעתי); מת הנידון, תהיה הרשות נתונה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו, או אחיותיו.
על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, הוראות סעיפים ,6 ,11 19 ו-20 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
התובע הכללי / מגן
האינטרס הציבורי
התובע הכללי
התובע הכללי
התובע הכללי
. . . בסעיף 19(2), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026
סעיף 16(א)
על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, הוראות סעיפים 12 ו-17 עד 20 יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית גם לעניין דיוני ועדת השחרורים אשר מתקיימים באולם דיונים שאינו סמוך לבית הסוהר שבו מוחזק אסיר בגיר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)בסעיף 12 –
(2)בסעיף קטן (ד), במקום "לבקשת תובע" יקראו "לבקשת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";
(ב)בסעיפים 17 ו-,18 במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהוסמך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים" ובמקום "עמדת תובע" יקראו 7
התובע הכללי
סעיף
38(1)(ב)
סעיף
38(3)(ב)
"עמדת בא כוחו של היועץ
המשפטי לממשלה";
(ג)בסעיף 19(2), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה דיווח של נציב בתי הסוהר על מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית, מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה דיווח של מנהל בתי המשפט על מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים, יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה
התובע הכללי
התובע הכללי
חוקים חדשים שטרם נכנסו לתוקף שלא נמצאים בטבלה חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, תשפ"ו-2026
סעיף 21(א)
היועמ״ש מאשר נהלים לעניין הנסיבות שבהן ניתן להמציא התראה מינהלית במקום להטיל עיצום כספי.
היועץ / התובע
הכללי
חוק חדש שצפוי
להיכנס לתוקף
באוגוסט 2026
מופעי יועץ שנמצאים בטבלה וכבר לא בתוקף
173
פקודת הבנקאות, 1941
סעיף 8יב
אם ניתנה הוראה על הפסקת מילוי התחייבות, לא יתחילו בהליכי פירוק או מינוי כונס נכסים, אלא לפי בקשה שתוגש מטעם היועץ או בהסכמתו בכתב
8
מגן האינטרס
הציבורי
לא בתוקף מיום:
.31-03-2026
חומר רקע
2026-06-10
כ"ה בסיוון התשפ"ו
10 ביוני 2026
אל: חברי ועדת החוקה
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיוני ההכנה לקריאה השנייה והשלישית – הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 תמצית הצעת החוק הצעת החוק נועדה לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים:
יועץ משפטי לממשלה שיהיה אחראי על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועל ייצוג הממשלה בבתי המשפט בעניינים שאינם פליליים. תחתיו יפעל גם המשנה הבכיר לעניין ההגנה על האינטרס הציבורי.
תובע כללי שיהיה בעל סמכויות בתחום המשפט הפלילי ובראשן הסמכות להעמיד לדין, ויהיה אחראי על ניהול התביעה הכללית.
.1 היועץ המשפטי לממשלה
מינוי – היועץ ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים.
סיום כהונה –
o כהונתו של היועץ תהיה צמודה לכהונת הממשלה שמינתה אותו, ותיפסק מאליה 100 ימים לאחר כינונה של ממשלה חדשה.
o הממשלה תוכל להדיח את היועץ לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים מהטעמים הבאים: בשל חילוקי דעות עם הממשלה המקשים, לדעת הממשלה, על שיתוף פעולה יעיל; אם נבצר ממנו באופן קבוע למלא תפקידו; אם עשה מעשה שאינו הולם מעמדו; אם סירב למלא חובה לפי חוק זה או כל דין, וכן אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
חוות הדעת של היועץ – היועץ ייתן עצה וחוות דעת משפטית לכלל גופי הרשות המבצעת, ויוכל לעשות כן ביוזמתו אם ראה בכך צורך.
ככלל, חוות דעתו המשפטית של היועץ בדבר הדין הקיים, שניתנה בכתב, תיחשב כמשקפת את הדין הקיים ביחס לרשות המבצעת (למעט התובע הכללי ומי שמפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית). אך הממשלה תוכל להחליט, ביחס לחוות דעת מסוימת, שהיא אינה משקפת את הדין הקיים "אם ראתה טעם לכך", והיא תוכל לפטור כל גורם אחר ברשות המבצעת מהחובה להתייחס לחוות דעת של היועץ כמשקפת את הדין. החלטה כאמור תונח על שולחן ועדת החוקה או ועדת החוץ והביטחון.
ייצוג בערכאות – היועץ המשפטי יהיה אחראי על ייצוג הרשות המבצעת בערכאות, בהתאם לעקרונות הבאים:
o הממשלה (בעצמה, באמצעות ועדת שרים, שר המשפטים או בכל דרך אחרת שתקבע) תוכל לקבוע את עמדת המדינה בכל הליך משפטי. כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת יראו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כעמדת הממשלה.
o אם היועץ יסבור שלא ניתן לייצג עמדה שקבעה הממשלה, או אם שר מסוים סבור שהיועץ אינו מייצג או לא עתיד לייצג בהליך כראוי את עמדת הממשלה – תהיה הממשלה רשאית (בעצמה, באמצעות ועדת שרים, שר המשפטים או כל דרך אחרת שתקבע) למנות עורך דין חיצוני לייצגה.
o אם עמדת המדינה מיוצגת באמצעות עורך דין חיצוני ולא מדובר בהליך הנוגע לתחום הפלילי, היועץ לא יוכל להתייצב בבית המשפט ולהציג את עמדתו בלי אישור מהממשלה.
1
o ההסדרים בעניין הייצוג (ובכלל זה קביעת עמדת המדינה, ומינוי עורך דין פרטי) לא יחולו ביחס להליכים המנוהלים על ידי התובע הכללי ועל הליכים שבהם הוסמך המשנה הבכיר לנקוט בהליכים כמייצג האינטרס הציבורי.
.2 שמירה על האינטרס הציבורי
בדין הישראלי יש מאות סמכויות שהמחוקק העניק במפורש ליועץ המשפטי לממשלה. לפי ההצעה, הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת היועץ, תמנה אחד מבין המשנים ליועץ המשפטי לממשלה כמשנה בכיר. הוא יהיה אחראי על הפעלת אותן סמכויות סטטוטוריות שהוועדה תכריע שהן קשורות ב"שמירה על האינטרס הציבורי". באופן טיפוסי, מדובר על מצבים שבהם נדרש גורם שיפקח או יאזן את הממשלה, או מצבים שבהם היועץ נדרש להתערב בסכסוכים בין צדדים פרטיים שהממשלה אינה בהכרח צד להם.
בשל כפיפותו של המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה, היועץ יהיה רשאי להנחותו בכתב ביחס להפעלת סמכויותיו. ואולם, בכל הנוגע לסמכויות אלה, המשנה הבכיר יהיה רשאי להתייצב בהליכים המתנהלים בבית המשפט ולהביע את עמדתו, ללא אישור הממשלה וגם במצבים שבהם הוא עצמו מיוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה או שעמדת הממשלה מיוצגת על-ידי עורך דין חיצוני.
.3 התובע הכללי
מינוי – התובע הכללי ימונה בידי הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים מתוך רשימת מועמדים שתמליץ עליה ועדה ציבורית.
סיום כהונה – כהונת התובע תימשך שש שנים. הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת הוועדה הציבורית, תוכל להעביר אותו מכהונתו, אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; אם עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו; אם הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי החוק הנדון; אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
עצמאות התובע הכללי – התובע הכללי יהיה עצמאי בעת הפעלת סמכויותיו בתחום הפלילי, ולא יהיה עליו מרות אלא מרותו של הדין. הוא לא יהיה כפוף לפיקוחו או למרותו של היועץ המשפטי לממשלה, וגם הממשלה או שר המשפטים לא יוכלו להורות לו כיצד לנהוג במקרה מסוים.
עם זאת, התובע הכללי יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים, ויידרש למסור לשר מעת לעת, דוח על פעולותיו ולבוא עמו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית.
לבקשת שר המשפטים, התובע הכללי ימסור לו דוח כללי או על מקרה מסוים. ואולם, אם התובע יחשוב שמסירת הדוח תפגע באינטרס ציבורי חשוב, הוא ימסור אותו לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במקום לשר.
.4 חקירות והעמדה לדין של בכירים
פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים ונושאי משרה בכירים נוספים תחייב החלטה של התובע הכללי ואישור בית משפט מחוזי.
החלטה על הגשת כתב אישום נגד אחד מנושאי המשרה האמורים תחייב אישור של ועדה הכוללת שופט בדימוס שייבחר על-ידי חבר שופטי בית המשפט העליון; עורך דין בעל ניסיון בתחום הפלילי שימנה היועץ המשפטי לממשלה; ועורך דין פלילי נוסף שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
2
לצד הצעת החוק שתוארה לעיל, מונחת על שולחן הוועדה הצעת חוק-יסוד שעורכת תיקונים בחוק-יסוד:
הממשלה, בחוק-יסוד: הכנסת ובחוק-יסוד השפיטה, הנובעים מנוסח חוק הפיצול עצמו.
סוגיות עיקריות לדיון
במהלך דיוני הוועדה בהכנה לקריאה הראשונה, הנחנו על שולחנה שורה של מסמכי הכנה שבהם עמדנו על הסוגיות השונות המתעוררות ביחס להסדרים שהוצעו בהצעות החוק הפרטיות ובתזכיר של פרופ' פרידמן.
נעמוד להלן בתמצית על הסוגיות המרכזיות המתעוררות ביחס להסדר המוצע במסגרת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה:
.1 פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
במסמך ההכנה הכללי מיום 16.11.2025 (להלן – מסמך ההכנה הכללי), עמדנו על השיקולים השונים שהועלו במהלך השנים – בספרות המשפטית, ברבי-שיח ציבוריים ובדוח ועדת שמגר – בעניין פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גם בפני הוועדה נשמעו עמדות שונות בסוגיה זו מפי גורמים המצדדים בפיצול התפקיד וכן מפי גורמים המתנגדים לכך.
בסופו של דבר החליטה הוועדה, ובעקבותיה המליאה בקריאה הראשונה, לאמץ את הגישה המצדדת בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים – ליועץ ולתובע הכללי. שני הטיעונים המרכזיים שעמדו ביסוד החלטת הוועדה היו החשש מריכוז יתר של סמכויות בתפקיד אחד והחשש לניגוד עניינים מובנה בין שני התפקידים של היועץ, כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק.
מכל מקום, בהתחשב בהחלטה לפצל את התפקיד, תידרש הוועדה להכריע באשר לכל אחת מהוראות החוק המאזכרות את "היועץ המשפטי לממשלה" בידי מי מבעלי התפקידים החדשים היא תופקד – היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי, או המשנה הבכיר האחראי להגנה על האינטרס הציבורי (זאת בהתאם לטבלאות המפורטות שהונחו על שולחן הוועדה).
.2 הפיכת היועץ המשפטי לממשלה לעורך הדין "הפרטי" של הממשלה
במסמכים קודמים עמדנו על מורכבות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, שאמור "למצוא בכל עת איזון עדין ומורכב בין עצמאות, אי-תלות, נאמנות לחוק ויושר מקצועי לבין השתלבות יעילה ומועילה בפעילות של הרשויות הפוליטיות... איזון בין סיוע לרשויות למלא את תפקידיהן לבין גישה של פיקוח ובקרה על פעילותן".1 בכלל זה, התייחסנו לכך שבשיח הציבורי והאקדמי עד כה, גם מי שסבר כי "הלקוח" של היועץ הוא הממשלה (ולא הציבור) , דוגמת פרופ' גביזון, עמד על כך שאין דינה של הממשלה כדין לקוח רגיל, ואין דינו של היועץ המשפטי כדין עורך דין פרטי.
בהתאם לתפיסה זו, ולהמלצות ועדת שמגר, כיום מינויו של היועץ בידי הממשלה נעשה מקרב מועמדים שנבחרים על-ידי ועדה מקצועית-ציבורית, העברתו מתפקיד מותנית בהיוועצות בוועדה האמורה, על בסיס עילות מסוימות, ותקופת כהונתו היא בת שש שנים ואינה "צמודה" לתקופת כהונתה של ממשלה מסוימת.
מעבר לכך, ובהתאם להלכות המושרשות בפסיקה, חוות דעתו של היועץ משקפת את הדין הקיים כלפי הרשות המבצעת, ועל כן מחייבת אותה אלא אם קבע בית המשפט אחרת, ובזיקה לכך, הוא גם האחראי הבלעדי לייצוג הממשלה בערכאות, ואישורו נדרש לשם מתן ייצוג נפרד לשר או לממשלה.
1 רות גביזון "היועץ המשפטי לממשלה: בחינה ביקורתית של מגמות חדשות" פלילים ,27 54 (1996); ר' גם: הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו (1998) (להלן: דוח ועדת שמגר), בעמ' 54 ו-.59
3
כנ גד זאת, הצעת החוק מבקשת לערוך שינוי מהותי בדמותו ובאופי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.
שינוי זה בא לידי ביטוי בשילוב של מספר הסדרים: אופן המינוי והפיטורים של היועץ (החלטת ממשלה לפי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים), שהופך את היועץ להיות תלוי בממשלה בלבד למינויו ולהמשך כהונתו; העובדה שהיועץ יכול להיות חבר מפלגה, ובאופן כללי דמות בעלת זיהוי פוליטי (כל עוד אינו מכהן בתפקידים מוגדרים); והגדרת תקופת כהונתו כתקופת כהונתה של הממשלה. בנוסף, על-פי המוצע, לממשלה תהיה סמכות לפטור את עצמה, או כל גורם אחר ברשות המבצעת, מחוות הדעת של היועץ, ולקבוע כי הן לא משקפות עבור הממשלה את הדין המצוי. כמו כן, בתחום הייצוג, הממשלה (או אחד האורגנים שלה) יוכלו לקבל ייצוג בידי עורך דין פרטי לפי שיקול דעתה, ובמצב כזה היועץ לא יוכל להתייצב בבית משפט, אלא באישורה.
שילוב ההסדרים האמורים הופך את היועץ המשפטי לממשלה לסוג של "משרת אמון" – מעין עורך דין "פרטי" של הממשלה. זאת, תוך ביטול התפיסה הקיימת הרואה את היועץ המשפטי לממשלה כגורם עצמאי ובלתי תלוי, אשר לצד תפקידו כמי שאמור לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, אמון גם על השמירה על שלטון החוק והאינטרס הציבורי. מדובר בשינוי מהותי באופי התפקיד אל מול המודל הקיים, וחריגה מהאתוס העומד בבסיס תפקידו של היועץ מזה עשרות שנים, ושקיבל ביטוי בדוח ועדת שמגר משנת 1998 (ראו במסמך ההכנה הכללי בעמ' 4-3).
אנו סבורים כי השינויים המוצעים באופי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה יפגעו משמעותית באפשרות שלו להוות גורם שמקיים ביקורת משפטית פנים-מוסדית על גורמי הרשות המבצעת. כפועל יוצא, עלולה להיגרם פגיעה משמעותית במערך האיזונים והבלמים המשטרי שהתפתח במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות, ושקיבל ביטוי בהתנהלות הרשות המבצעת, וכן במאות חיקוקים ופסיקות של בתי המשפט, המבוססים על התפיסה הקיימת ביחס לאופי התפקיד. על הקשיים שמתעוררים בהקשר זה ועל המגבלות המבניות שמונעות מבית המשפט להוות גורם מאזן חלופי הרחבנו במסמך ההכנה הכללי (בעמ' 13-12), וכן במסמכי הכנה מאוחרים יותר.
באופן כללי ניתן לומר כי למרות שאין סיבה להניח שרשויות השלטון יפעלו שלא כדין, בחוסר שוויון או בניגוד עניינים, כל הזמן, או אפילו רוב הזמן, עצם האפשרות שלהן לעשות כן, היא שעומדת ביסוד התפיסה המחייבת עיצוב מנגנונים היכולים לאזן ולבלום את הכוח הרב המרוכז בידי רשויות אלה. ביטול המעמד של היועץ המשפטי לממשלה כגורם המסייע באכיפת הדין ברשות הציבורית – כאשר הכוח המרסן היחיד לכוח השלטוני יהיה בידי בית המשפט – עלולה להוביל לפגיעה מוגברת בזכויות הפרטים במדינה ולפגוע בעקרון שלטון החוק ובאמון הציבור בו. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לכך.
.3 הגנה על האינטרס הציבורי – סמכויות סטטוטוריות של היועץ המשפטי לממשלה
ליועץ המשפטי לממשלה מוקנות במפורש סמכויות במאות הוראות חוק שנוגעות לתפקידו כמי שאמור להגן על האינטרס הציבורי ועל זכויות האדם, במנותק מעמדה של ממשלה מסוימת ולעתים אף כגורם מאזן לה. הכנסת, בחקיקתה, הקנתה סמכויות אלה ליועץ המשפטי לממשלה בהתבסס על תפיסת התפקיד שהתפתחה במשך השנים ולפיה היועץ אמור לפעול כגורם משפטי מקצועי ועצמאי ששוקל שיקולים רחבים הנוגעים לאינטרס הציבורי ומהווה בנסיבות מסוימות גורם מאזן ובקרה לממשלה, במיוחד בעת שהיא מפעילה סמכויות פוגעניות כלפי האזרח.
אנו סבורים כי על רקע השינוי המוצע באופיו של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הפקדת האחריות על הסמכויות הכרוכות בהגנת האינטרס הציבורי בידי המשנה הבכיר ליועץ, הכפוף לו, אינה תואמת את תפיסת התפקיד האמורה.
4
אכן, על-פי ההסדר המוצע, הממשלה אינה יכולה "להתגבר" על חוות דעתו של המשנה הבכיר בצורה ישירה, ואינה יכולה לקבוע עבורו את העמדה שיציג בבית המשפט או להחליפו בייצוג כשהחוק מעניק לו סמכות לנקוט בהליך משפטי מסוים (כמו שהיא תוסמך לעשות ביחס ליועץ). ואולם, האפשרות הנתונה ליועץ המשפטי לממשלה להנחות בכתב את המשנה הבכיר כיצד לפעול, וכפיפותו הארגונית ליועץ – שנתון לפיקוח הדוק של הממשלה ושר המשפטים ושניתן לפטרו בהליך פשוט יחסית – תקשה עליו לשמש כגורם עצמאי מהממשלה, לשם הגנה על האינטרס הציבורי, וזאת במקרים שבהם המחוקק עצמו סבר שיש מקום להפקיד את הסמכות בידי גורם עצמאי שכזה.
הדברים אמורים במיוחד כשמדובר בסמכויות סטטוטוריות שבהן היועץ אמור לשמש כגורם המבקר ומפקח על הפעלת סמכויות רגישות של הממשלה המערבות פגיעה קשה בזכויות, דוגמת האזנות סתר למטרת בטחון המדינה (סעיף 4(ד) לחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979) או מתן היתרים לבצע חיפושים סמויים (סעיף 10(ד) לחוק שירות הבטחון הכללי, התשס"ב–2002), או כשמעורבותו נובעת ממעורבותן של שאלות של שוויון בהקצאת משאבים לציבור הכללי, דוגמת קביעת מבחנים שוויוניים בהקצאת תקציבי תמיכות (לפי סעיף 3א(ה) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–,1985 הממונה על סעיף התקציב יקבע בהתייעצות עם היועץ מבחנים שוויוניים לחלוקת סכומי תמיכה במוסדות ציבור באותו סעיף תקציב).
הפעלת סמכויות אלה בידי גורם הכפוף ליועץ המשפטי לממשלה שהוא למעשה עורך דינה "הפרטי" של ממשלה מסוימת, עלול להוביל לפגיעה קשה באיזונים העדינים שקבע המחוקק באותם מאות דברי חקיקה. מוצע כי הוועדה תחזור ותבחן האם נוכח השינוי המהותי באופי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, אין מקום להקנות את הסמכויות החקוקות הקשורות בתפקידו כמגן האינטרס הציבורי לגורם הנהנה מעצמאות רבה יותר מהממשלה (דוגמת התובע הכללי), או ליצור בעל תפקיד חדש שיהיה בעל עצמאות כאמור.
.4 הייצוג – משמעות השינויים בתחום הייצוג
ייצוג הממשלה בערכאות הוא ההמשך הטבעי של מתן ייעוץ משפטי לממשלה. מדובר בשני היבטים שלובים:
מתן חוות דעת משפטית לממשלה בסוגיה מסוימת לצורך יישום מדיניותה, ולצד זאת, הגנה על עמדה משפטית זו של הממשלה במסגרת ייצוגה בערכאות, אם זו נתקפת בפני בית המשפט. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות הדעת של היועץ בשאלות משפטיות משקפת מבחינת הממשלה את הדין הקיים, וכנגזרת מכך, לדעת בית המשפט, חוות דעתו של היועץ מחייבת את הממשלה, אלא אם בית המשפט פסק אחרת.
במקביל, וכהמשך לכך, ייצוג הממשלה בבית המשפט מופקד בידי היועץ המשפטי לממשלה, שיכול, במקרים "נדירים וחריגים" להתיר לממשלה ייצוג נפרד.
כאמור, ההסדר המוצע משנה את המצב הקיים בנוגע לייצוג בשלושה היבטים מרכזיים: הממשלה תהיה רשאית לקבוע עבור היועץ את העמדה שהוא יידרש להציג מטעמה בבית המשפט; הממשלה תהיה רשאית להחליט כי היא שוכרת עורך דין פרטי שיציג את העמדה שהיא מעוניינת בה, במצבים שבהם היועץ אינו יכול לייצג את עמדת הממשלה, או במקרים בהם לדעת השר העמדה "אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה"; לבסוף, במצבים שבהם הממשלה או שר ייקחו ייצוג פרטי, ניתן יהיה למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה מלהציג את עמדתו בפני בית המשפט.
השילוב בין השינויים המוצעים מוביל לכך שבפועל, הממשלה, באמצעות השר או ועדת שרים, תוכל להתעלם לחלוטין מהעמדה המשפטית שהיועץ סבור שהיא משקפת את הדין הקיים ועל כן יש להציגה בפני בית המשפט – אותה עמדה ממש שלפי הצעת החוק הזו הרשות המבצעת מחויבת לראות בה כמשקפת את הדין הקיים כל עוד מליאת הממשלה לא קבעה אחרת (ראו: סעיפים 11 ו-12 להצעת החוק).
5
משעה שהממשלה והשרים יודעים כי בשלב הייצוג הם יוכלו להציג כל עמדה שיחפצו בה בבית המשפט, אף במקרים שבהם היועץ יכול ומוכן לייצג אותם, מתעורר חשש שהממשלה והשרים יתעלמו מחוות דעתו של היועץ כבר בשלב הייעוץ , במקרה שבו הם חולקים על עמדת היועץ המשפטי. זאת, מתוך הנחה שגם אם מעשיהם ייחשפו לציבור ויותקפו בבית המשפט, הם יוכלו להכתיב את עמדתם ליועץ או לקחת ייצוג חיצוני ולמנוע מן היועץ להציג את עמדתו בבית המשפט.
ודוק, "התגברות" מסוג זה על חוות דעתו של היועץ יוצרת חוסר קוהרנטיות אל מול ההליך שנקבע בסעיפים 11 ו-12 להצעת חוק לעניין זה, המחייבים את הממשלה המבקשת "להתגבר" על חוות דעתו של היועץ, לקבל החלטה במליאתה ולהניחה על שולחן ועדת החוקה (או ועדת החוץ והביטחון) ביחד עם חוות הדעת שעליה "מתגברים". על-פי המוצע, החלפת היועץ בתחום הייצוג בעורך דין חיצוני אינה צריכה להתקבל בהחלטת ממשלה דווקא (אלא בכל דרך שהממשלה תחליט עליה), ואינה מחייבת בחשיפת פרטי המחלוקת בפני הכנסת והציבור.
בנוסף, כאמור, לפי ההסדר המוצע, לא זו בלבד שהממשלה תהיה מוסמכת לקבוע את העמדה שתוצג בפני בית המשפט או להחליט על ייצוג פרטי, היא גם תוכל למנוע מהיועץ מלהציג את עמדתו בפני בית המשפט ללא אישורה. יש בכך כדי לפגוע בשקיפות פעילותה של הממשלה כלפי הציבור וביכולת הציבור לבקרה.
מעבר לכך, היכולת למנוע התייצבות של היועץ עלולה למנוע מבית המשפט להיחשף למלוא התמונה העובדתית והמשפטית הנוגעת לעניין. יצוין כי בתזכיר החוק של פרופ' פרידמן, הוצע לאפשר לממשלה לקחת ייצוג נפרד במקרים שבהם היועץ הודיע כי הוא אינו יכול להגן על פעולתה, אך ללא פגיעה בסמכות הסטטוטורית של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליכים אלה.
לבסוף, הסדר הייצוג מעורר גם שאלות מעשיות ביחס לאופן בחירת המייצגים החיצוניים, כפיפותם לדיני המשמעת של שירות המדינה, מחויבותם לאתוס הממלכתי של השירות הציבורי, שמירה על אחידות בין המייצגים החיצוניים השונים וכיוצא באלה.
מוצע כי הוועדה תיתן דעתה להיבטים האמורים בעיצוב תפקידו של היועץ כמייצג, ותשקול לערוך שינויים בהסדר המוצע שיאפשרו להגשים את התכלית המוצהרת של ההסדר – קידום "ייצוג אותנטי" של הממשלה – תוך מתן מענה לקשיים שפורטו לעיל.
.5 עצמאות התובע הכללי
עקרון עצמאות שיקול הדעת של התובע הכללי הוא אחת מהמסקנות המרכזיות של ועדת אגרנט, והוא מקובל מאז ועד היום כעקרון יסוד שאינו שנוי במחלוקת. על-פי עקרון זה, לתובע הכללי צריכה להיות עצמאות מלאה בהפעלת סמכויותיו לפי הדין הפלילי והוא חייב להפעיל אותן מבלי להיות כפוף להוראות או למדיניות של שר המשפטים או של הממשלה. ביסוד עקרון זה עומדת ההבנה כי לרשויות השלטון אינטרס מובנה להשפיע על שיקול דעתו של התובע בשני מובנים: ראשית, מתוך רצון שהוא יהיה 'נוח' כלפיהן ויימנע מלפתוח בהליכים פליליים נגדן ונגד תומכיהן; שנית, החשש לשימוש של השלטון בתובע הכללי לשם רדיפה של מתנגדים פוליטיים (ועדת אגרנט, עמ' 428).
מקובל כי אחד מהביטויים המרכזיים של עצמאות זו הוא אופן המינוי והפיטורים של התובע הכללי. נראה כי קיימת הסכמה רחבה לפיה כדי לייצר הליכי מינוי ופיטורים שמבטיחים את עצמאות התובע הכללי, יש צורך במעורבות של גורם מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי.
6
ואכן, במהלך דיוני הוועדה נעשה שינוי משמעותי ביחס לנוסח של הצעת החוק הפרטית של היושב ראש בהקשר זה, ועל-פי הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, התובע הכללי ימונה בידי הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים, מתוך רשימת מועמדים שתמליץ עליה ועדה ציבורית. כמו כן, מוצע כי העברת התובע מתפקידו בידי הממשלה יכולה להיעשות רק בשל מספר עילות תחומות, המצומצמות מאלה שנקבעו לגבי היועץ, ורק בהסכמת הוועדה הציבורית (מסקנת ועדת שמגר שאומצה בהחלטת הממשלה ועסקה בתפקיד המאוחד של יועץ ותובע כללי, קבעה כי די בהיוועצות בוועדה ציבורית לשם העברה מתפקיד).
בנוסף, מוצע לקבוע במפורש בחוק כי בעת הפעלת סמכויותיו התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין, וכי שום גורם ברשות המבצעת לא יוכל להורות לו כיצד לפעול במקרה מסוים.
כל ההיבטים שהוזכרו תורמים לעצמאותו של התובע הכללי במילוי תפקידו. מצד שני, ישנם מרכיבים שונים בהצעה העלולים לפגוע בעצמאות התובע הכללי והתביעה הכללית.
ראשית, הדברים אמורים בהסדר הפיקוח על התובע הכללי שמוצע לקבוע בסעיף 46 להצעת החוק. ההסדר כולל הוראה בסעיף קטן (א) ולפיה התובע הכללי "נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה" ולצדה הוראה בסעיף קטן (ג), מכוחה יכול השר לבקש מהתובע הכללי דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים, ברוח האמור בדוח ועדת אגרנט משנת 1962 שהדגיש את חשיבות הפיקוח כאמור (ראו מסמך ההכנה הכללי, בעמ' 2). הוראות אלה יוצרות מתח מובנה בין הכפיפות ההיררכית והאחריות של התובע הכללי כלפי הממשלה, והפיקוח של השר עליו, לבין עצמאותו בשימוש בסמכויותיו.
אכן, מוקנית לתובע עצמאות בהכרעותיו במקרה מסוים, ואם הוא סבור כי בקשת דוח של השר במקרה מסוים תפגע באינטרס ציבורי חשוב, למשל תעמידו בניגוד עניינים, הוא רשאי למסרו לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (סעיף 46(ג)(3) המוצע). ואולם, למרות הוראה זו, ברי כי סמכות "הפיקוח", קביעת האחריות של התובע כלפי הממשלה, וכן הבקשה לדוחות כלליים ועל מקרה מסוים (כולל כשמדובר בחקירות תלויות ועומדות), עשויים להקנות בידי השר והממשלה כלים לנסות ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של התובע הכללי בנושאים רגישים, למשל, באמצעות בקשות תכופות לדיווחים או עדכונים ביחס לנושאים רגישים, דוגמת העמדה לדין של מי שהפגין שלא כדין.
שנית, גבולות הגזרה שנקבעו בדיוני הוועדה ביחס לסמכויותיו של התובע הכללי, מותירות חלק גדול מ"עולם המשפט הפלילי" תחת אחריותו של היועץ המשפטי לממשלה. כך, על-פי המוצע, המשטרה לא תונחה בפעולות החקירה שלה על-ידי התובע הכללי אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. לכך יש משמעות כפולה – קודם כל, יש בכך כדי לפגוע בעצמאות של מרכיב משמעותי מתוך מערכת אכיפת החוק שיהיה כפוף מקצועית לגורם שבמוצהר אינו עצמאי מן הממשלה. מעבר לכך, ההפרדה האמורה עלולה להוביל לקשיים משמעותיים במישור היישומי, שינבעו מכך שגופים שאמורים לפעול באופן מתואם והרמוני יונחו בידי גורמים שונים. כך למשל, מצב שבו התובע הכללי מורה על השלמת חקירה בתיק מסוים, ואולם, היועץ מורה למשטרה להימנע מנקיטה בדרכי חקירה שיאפשרו את השלמת החקירה.
יתירה מזאת, בנוסח המוצע קיימת אי בהירות באשר לגורם המנחה מקצועית את התביעה המשטרתית, אשר בהיותה גוף שהוא חלק מהמשטרה, תונחה לכאורה בידי היועץ המשפטי לממשלה ולא בידי התובע הכללי. זאת למרות שאותם טעמים העומדים ביסוד הענקת עצמאות לתובע הכללי חלים גם על התביעה המשטרתית, כמי שמנהלת מעל ל-%90 מהתיקים הפליליים במדינה. מעבר לשאלה המהותית של עצמאות, הדבר עלול לעורר גם קשיים יישומיים, חוסר אחידות וחוסר שוויון, בשל אימוץ מדיניות תביעה שונה בתביעה המשטרתית (אם תונחה על-ידי היועץ) ביחס לפרקליטות הפלילית (המונחית על-ידי התובע הכללי).
7
שלישית, יש לתת את הדעת לכך שלפי המוצע, ההכרעות בעניין "גבולות הגזרה" בין התובע הכללי ליועץ המשפטי לממשלה אמורות להיות מופקדות בידי שר המשפטים. ככל שמדובר בהוראה שבחיקוק, השר רשאי לשנותה בצו, באישור ועדת החוקה, וככל שמדובר במחלוקת בשאלת סמכות שאינה מעוגנת בחיקוק, ההכרעה נתונה לשר לבדו. גם סמכות זו, במבט צופה פני עתיד, עלולה להוות בסיס לפגיעה בעצמאותו של התובע הכללי.
מוצע כי הוועדה תבחן האם ניתן לתת מענה לקשיים האמורים בהסדר המוצע ביחס לתובע הכללי.
.6 הסדר מיוחד לחקירות והעמדה לדין של בכירים
כאמור, מוצע לקבוע הסדר חדש ומיוחד לעניין חקירות והעמדה לדין של נבחרי ציבור (ראש ממשלה, שרים, סגני שרים וחברי כנסת), נושאי משרה שיפוטית (שופטים, דיינים וכו') ונושאי משרות מסוימים (מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור על שופטים, וכד'). לפי המוצע, פתיחה בחקירה נגד גורמים אלה תחייב קבלת אישור מבית משפט מחוזי, והגשת כתב אישום תחייב אישור של ועדת שלושה מיוחדת. בדברי ההסבר מובהר כי ביסוד הסדר זה עומדות ההשלכות הציבוריות שעשויות להיות להעמדתם לדין של גורמים אלה, והרגישות הנובעת מכך שאלה גורמים שתפקידם עשוי לחייבם לבקר את פעולת התובע הכללי או לפקח עליה. הסדר זה מעורר קשיים במישור העקרוני ובמישור המעשי.
במישור העקרוני, הוספת שתי משוכות משמעותיות בעת פתיחה בחקירה, ולאחר מכן בעת ההחלטה על העמדה לדין של בכירים, מעוררת חשש משמעותי לפגיעה בשוויון בפני החוק. ודוק, בשונה מהמצב המשפטי כיום שבו העמדה לדין (ובמקרים מסוימים גם פתיחה בחקירה) מחייבים אישור של הגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק – היועץ המשפטי לממשלה, ההסדר המוצע אינו מסתפק בקביעת הסמכות בידי הגורם הבכיר במערכת אכיפת החוק – התובע הכללי. הוא מבקש להוסיף שני גורמים חיצוניים לרשות המבצעת – בשלב ראשון בית משפט מחוזי ובשלב שני ועדת השלושה – שאישורם יידרש כדי להתקדם בחקירה ובהעמדה לדין של האישים הבכירים האמורים. זאת במצב שבו, לפחות כשמדובר בנבחרי הציבור (חברי הכנסת והשרים), לאחר אישור התובע הכללי, בית המשפט המחוזי וועדת השלושה, הם גם רשאים לבקש חסינות דיונית מהכנסת לפני העמדתם לדין.
הרף הגבוה לפתיחה בחקירה והעמדה לדין של דמויות בכירות אלה עלול ליצור "אפקט מצנן" משמעותי על פעולות אכיפה כנגדם, שאינו קיים כשמדובר ב"אדם מן הישוב", ומוצע לשקול מחדש את הצורך בו.
במישור המעשי, ההסדר המוצע מעורר גם שורת שאלות שיש לתת עליהן את הדעת, ובכלל זה, ביחס לפנייה לבית המשפט המחוזי – מה הסטנדרט שיידרש להוכחת הצורך בפתיחה בחקירה? איזה סוג ראיות יש להביא בפניו? וביחס לוועדת השלושה – מהו אופי ההליך בפני הוועדה?; באילו מצבים התובע הכללי יידרש לקבלת אישור הוועדה; סוג העילות שהוועדה מוסמכת לשקול ועוד. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לכך.
.7 תחילה ותחולה
במסגרת דיוניה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית אמורה הוועדה לדון בשאלת מועד התחילה של הצעת החוק הנדונה והתחולה של החוק. בדיון הוועדה מיום 10.6.2026 הודיע יו"ר הוועדה כי כוונתו לקבוע את יום 1.1.2027 כמועד לתחילת החוק. מוצע כי במסגרת דיוניה בהקשר זה תידרש הוועדה לתת את דעתה, בין היתר, גם להשלכות של הצעת החוק על מי שממלא כיום תפקידים של יועץ משפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ולצורך במתן זמן מספק להיערכות אופרטיבית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה ושאר היועצים המשפטיים ברשות המבצעת לכניסת החוק לתוקף.
8
חומר רקע
2026-06-11
10/06/2026
כ"ה סיון תשפ"ו
סימוכין: 5386א
מספר פניה: 01317
לכבוד:
מזכירות ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
שלום רב,
הנדון:
פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי
בהמשך ל פניית כם להלן הערות והשלמות של משרד הבריאות לטבלת החקיקה , כפי שזיהינו עד כה :
1 . ראשית, מבחינת חלוקת התפקידים בין שלושת הגורמים - היועמ"ש, התובע הכללי ו" מגן האינטרס הציבורי" - לא לחלוטין ברור לנו מקומה של הפרקליטות האזרחית , והיחס בינה לבין מגן האינטרס הציבורי . הנחנו , לצורך העניין , שה פרקליטות האזרחית כפופה ל יועמ"ש לממשלה או ל מגן האינטרס הציבורי , לפי העניין, ולא לתובע הכללי, אך אולי זה לא תמיד מתאים בדיוק.
2 . ב יחס ל מספר דברי חקיקה העוסקים בדין משמעתי של מקצועות הבריאות ( חוק העיסוק ב אופטומטריה , חוק ה פסיכולוגים, פקודת ה רופאים, פקודת רופאי שיניים ) - משרד הבריאות הפיץ תזכיר חוק שבמסגרתו סעיפים אלה יבוטלו, ויוחלפו בהוראות חדשות שיעסק ו בדין המשמעתי לכלל המקצועות, ולא כוללות סמכות של היועמ"ש לממשלה.
בנוסף, הרשימה כוללת רק חקיקה ראשית, ויש כיום התייחסות לסמכויות היועמ"ש לממשלה גם בתקנות לפי חלק מהחוקים האלה (שיתוקנו במקביל לתיקון החקיקה המסמיכה) .
3 . ביחס לחוק מידע גנטי - אמנם החוק באחריות כללית של שר הבריאות אולם עיקר העניינים בהם יש סמכויות ליועמ"ש לממשלה נוגעים לסוגיית בדיקות קשרי משפחה, שעיקר העניין לגביהם הוא של משרדי ממשלה אחרים - רשות האוכלוסין, משרד הדתות, משרד החוץ לעתים וכמובן משרד המשפטים .
4 . ביחס לחוק מרשם האוכלוסין - ל דעתנו צריכה להיות סמכות עיון גם למגן האינטרס הציבורי , אם אינו כפוף ליועמ"ש לממשלה ולא מוקנות לו אוטומטית גם הסמכויות שינתנו ליועמ"ש.
5 . ביחס לחוק הסכמים לנשיאת עוברים - כאמור, בטבלה לא נכללו תקנות. יש סמכויות ליועמ"ש לממשלה גם ב תקנות הסכמים לנשיאת עוברים ( אישור הסכם ומעמד היילוד ) ( הודעות , בקשות וצווים ), תשנ " ח - :1998 הלשכה משפטית משרד הבריאות ירמיהו 39 ירושלים 9446724 moh.gov.il@mishpatitjer טל': 02-5081231 פקס: 02-5655972
Department Legal
Health of Ministry
9446724 Jerusalem .St Yirmiyahu 39
moh.gov.il@mishpatitjer
02-5655972 :Fax 02-5081231 :Tel
5.1 . תקנה 11( ג ) - בית המשפט ימציא עותק של הבקשה למתן צו הורות לבא - כוח היועץ המשפטי לממשלה .
5.2 . סעיף 12 ( א ) - לא הגישו ההורים המיועדים לבית המשפט בקשה למתן צו הורות בתוך המועד שנקבע , תוגש בקשה כאמור בצירוף תסקיר , בידי האפוטרופוס , באמצעות בא - כוח היועץ המשפטי לממשלה , בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ - 21 ימים מיום לידת הילד .
5.3 . סעיף 13( ג ) - בית המשפט ימציא עותק של בקשת אם נושאת לבא - כוח היועץ המשפטי לממשלה .
6 . ביחס לחוק טיפול בחולי נפש
6.1 . נדרשת עקביות ביחס לחלוקה בין פלילי (תו ב ע כללי) ל אזרחי (יועמ"ש, או מגן האינטרס הציבורי) – ובהתאם יש לדייק את המפורט כיום בטבלה :
6.1.1 . סעיפים 21 ו - 21א לחוק טיפול בחולי נפש אכן חלק מההליך הפלילי ונכון שיהיה אצל התובע הכללי .
6.1.2 . סעיף 28 - גם הוא שייך להליך פלילי ולכן לא ברור מדוע הוקצה ל מגן האינטרס הציבורי . סעיף זה דן בסמכויות ועדה פסיכיאטרית מחוזית כשהיא דנה בצווים שניתנו בהליכים פלילים ובכלל זה היא מוסמכת להחליט על שחרור אדם מצו אשפוז שניתן בהליך הפלילי . מי שעשוי להיות בעל עניין להגיש ערעור הוא התובע הכללי , ולכן הגיוני לדווח אליו (או גם אליו) על השחרור .
6.1.3 . סעיף 28ב - כנ"ל שייך ל הליך פלילי . ועדה פסיכיאטרית מחוזית מיוחדת דנה בצווים שניתנו על ידי בית משפט בהליכים פלילים בעניינם של מי שנאשמו ברצח או ב ניסיון רצח . את המדינה מ ייצ גת בהליך כזה הפרקליטות הפלילית והיא גם הגורם ש מערער על החלטות לחופשות א ו שחרור מאשפוז . מתאים יותר לתובע הכללי.
6.1.4 . ביחס ל סעיף 29 - ככל הנראה נדרש שתהיה סמכות לכולם, או לכל הפחות גם ל תובע הכללי . סעיף זה נותן כיום זכות ליועץ המשפטי לממשלה לערער על החלטות הוועדות הפסיכיאטריות המיוחדות ( שעוסקות ב פלילי ) והחלטות הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות , גם ביחס לצ ווים שניתנו בהליכים פלילים ( מה שכיום מטופל על ידי ה פרקליטות ה פלילית ) , ו גם על הוראות של פסיכיאטר מחוז בהליכים אזרחים ( מטופל כיום על ידי ה פרקליטות ה אזרחית ). להעביר את הסמכויות רק ל מגן ה אינטרס ה ציבור י - לא מספיק .
6.1.5 . סעיף 35 - התיקון המוצע י גביל את זכות המטופלים לשלוח מכתבים למי שכיום מוסמך לערער על אשפוז כפוי ( פלילי או אזרחי ) או לדון בסוגיות משפטיות , ובכלל זה טענות להפרת זכויות . כיום שלושת ה נושאים הם תחת גורם אחד ( היועמ " ש ), ואם בתיקון יצוין רק מגן האינטרס הציבור י - יתכן ש ישתמע כי ז ה מ גביל את זכות ם של מאושפז ים בבי"ח פסיכיאטרי ל פנות לתובע הכללי או ליועמ"ש לממשלה. אין לכך הצדקה בעינינו.
הלשכה משפטית
משרד הבריאות
ירמיהו 39 ירושלים 9446724
moh.gov.il@mishpatitjer
טל': 02-5081231 פקס: 02-5655972
Department Legal
Health of Ministry
9446724 Jerusalem .St Yirmiyahu 39
moh.gov.il@mishpatitjer
02-5655972 :Fax 02-5081231 :Tel
6.1.6 . סעיף 38 - מטר ת משלוח ה הודעות לפי סעיף זה היא לאפשר להגיש ערר לוועדה פסיכיאטרית מחוזית או לבקר את עבודת פסיכיאטר המחוז . דבר זה אינו מיושם בפ ועל כיום . בנוסף, אם סעיף זה מתוקן יש לתקן ב הלימה גם את טפסים ,2 3 ו - 4 לתקנות טיפול בחולי נפש .
7 . הערות נוספות :
7.1 . חוק רשות נאות מרפא - להבנתנו הרשות לא פעילה, ונראה שהחוק לא מיושם .
7.2 . חוק הסמכת שירות הבטחון הכללי - הסעיפים אליהם התייחסתם פקעו להבנתי מזמן ואינם בתוקף .
7.3 . כאמור חסרים בטבלה שהועברה לנו דברי חקיקת משנה . להלן מספר דוגמאות:
7.3.1 . בתקנון מד"א (שמעמדו כחקיקת משנה) היועמ"ש לממשלה מוסמך לקבוע את זהות יו"ר "ו עדת מגן דוד אדום לבדיקת מינויים " (סעיף 30ד(א)( 1) לתקנון) .
7.3.2 . ב תקנות הרופאים (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל"ו - ,1976 וב תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל"ז - 1977 יש ל יועמ"ש לממשלה סמכות לפתוח בהליכים בבית משפט בשם הוועדה (לייצג את הוועדה).
7.3.3 . בתקנות מידע גנטי ( עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה , תיעוד ושמירת תוצאותיה ), תש " ע - 2010 [תקנות ש מתקין שר המשפטים ] - יש חובת הודעה ליועמ"ש לממשל ה , באופן התואם לאמור בחוק .
הערות זהות הועברו גם למשנה ליועמ"ש לממשלה .
בכבוד רב ובברכה ,
טליה אגמון , עו"ד
העתק : עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית
הלשכה משפטית
משרד הבריאות
ירמיהו 39 ירושלים 9446724
moh.gov.il@mishpatitjer
טל': 02-5081231 פקס: 02-5655972
Department Legal
Health of Ministry
9446724 Jerusalem .St Yirmiyahu 39
moh.gov.il@mishpatitjer
02-5655972 :Fax 02-5081231 :Tel
חומר רקע
2026-06-15
נייר עמדה על הצעת החוק "לפיצול" תפקיד
היועץ המשפטי לממשלה
התנועה למען איכות השלטון
יוני ,2026 תשפ"ו
נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט (להלן: "הוועדה") לקראת קריאה שנייה-שלישית על הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו-1,2026 אנו מתכבדים להעביר את עמדתה המעודכנת של התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן: "התנועה") בנושא.
לאור השינויים שנעשו בנוסח הצעת החוק במהלך דיוני הוועדה לקראת הקריאה הראשונה, מתכבדת התנועה להגיש את עמדתה המעודכנת בעניין ההצעה. יודגש כי חרף השינויים, הקשיים המהותיים שמעוררת ההצעה נותרו בעינם, ואף החריפו.
בנייר עמדה מעודכן זה אנו מבקשים להביע התנגדות נחרצת להצעה, המבקשת לרוקן את מוסד הייעוץ המשפטי מתוכן ולהפוך את תפקיד היועץ למשרת אמון פוליטית, נעדרת עצמאות מקצועית ויכולת אפקטיבית להבטיח כי פעולות הממשלה ייעשו בהתאם לדין ובכפוף לעיקרון שלטון החוק.
לצד זאת, ההצעה פוגעת גם בעצמאות התביעה הכללית ובשוויון בפני החוק, בין היתר, באמצעות הכפפת התובע הכללי לפיקוח שר המשפטים והקשחת התנאים לפתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד נושאי משרה בכירים, ובראשם נבחרי ציבור.
ההצעה מקודמת בעיתוי ובנסיבות המעוררים חשד כי היא מהווה חלק ממהלך כללי שמטרתו פגיעה ביועצת המשפטית המכהנת ובמוסד הייעוץ המשפטי בכלל. ההצעה נוגדת את מסקנות ועדת שמגר, ועדה מקצועית-ציבורית, שעל פיה עוצב ההסדר המשטרי הקיים, ומהווה צעד נוסף ומרכזי במהלך שיטתי לצמצום מנגנוני הביקורת על הממשלה ולהחלשת עצמאות שומרי הסף בישראל.
ב..1 חשיבות מיוחדת למוסד הייעוץ המשפטי בתקופת בחירות 5
ד..1 הפיכת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה משומר סף עצמאי למשרת אמון פוליטית 8
ד..2 רידוד תנאי הכשירות 9
ד..3 ביטול מעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי 9
ד..4 פגיעה בייצוג האינטרס הציבורי 10
ה..1 הליך מינוי שאינו מנותק משיקולים פוליטיים 10
ה..2 פגיעה בעצמאות התובע והותרת סמכויות מתחום העולם הפלילי תחת אחריות היועץ המשפטי לממשלה 10 1 להצעות החוק הממוזגות להצעת החוק הזו ראו: (פ/278525) (פ/3198/25) (פ/3825/25) (פ/3825/25) (פ/5262/25) (פ/4625/25) (פ/5262/25) (פ/5287/25) (פ/5289/25) (פ/5808/25) (פ/5782/25); כן ראו את הצעות חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה), אשר מעגנות תיקוני חקיקה משלימים להצעת החוק העיקרית.
2
ה..3 פגיעה בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור 11
ו..1 שינוי ההסדר החוקי בצל משפטו של ראש הממשלה ושורה של הליכים פליליים נגד חברי קואליציה ושרים מכהנים 11
ו..2 מהלך רחב שתכליתו החלשת מערך הייעוץ המשפטי 12
מבוא
.1 היועץ המשפטי לממשלה מהווה אחד משומרי הסף החשובים ביותר במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
אין עוררין כי תפקיד כה מרכזי, המשמש חוליה חיונית בין הרשות המבצעת לבין שלטון החוק, ראוי שיהיה מעוגן במפורש בחקיקה ראשית – על שלל סמכויותיו, תפקידיו וסדרי כהונתו.
.2 ואולם, הצעת החוק המונחת בפני הוועדה, אינה מבקשת לעגן את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, או "לפצל" את תפקידו, אלא לרוקן את התפקיד מתוכן. תחת הסדרת הדין הקיים, והבטחת עצמאותו המקצועית של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ומעמדו של היועץ כשומר סף ממלכתי, מבקשת הצעת החוק להפוך את התפקיד למשרת אמון פוליטית המחויבת אך ורק לממשלה, גם על חשבון קיום הדין ושמירה על עקרונות שלטון החוק. בכך ההצעה שוללת את עצמאות היועץ, פוגעת אנושות בסמכויותיו ומערערת את יכולתו להבטיח את שלטון החוק על כלל רשויות המדינה.
.3 עוד מבקשת ההצעה לקבוע פיקוח של שר המשפטים על פעילותו של התובע הכללי, באופן שיפגע בעצמאותו ויחזק את ההשפעה הפוליטית על התובע. זאת, נוסף על הקמת מנגנון אישור חדש לפתיחת חקירה והעמדה לדין של נושאי משרה בכירים, באופן שיפגע בעצמאות שיקול הדעת של התובע ובשוויון בפני החוק ואף עלול להפוך את הכנסת ל"עיר מקלט לעבריינים".
.4 ההצעה מבקשת לחולל שינוי משטרי מהותי באחד מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי בישראל – וזאת בלא בחינה מקצועית מספקת ומבלי שהוקמה ועדה מקצועית-ציבורית מתאימה. הדבר נעשה אף בניגוד למסקנותיה של ועדת שמגר, שקבעה כי אין לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. על עיגון הסדר משפטי כזה להיעשות בכובד ראש, ובהתבסס על מסקנות ועדה מקצועית-ציבורית שתוקם לעניין זה.
.5 יודגש, השינויים שבהצעת החוק כרוכים בתיקון של מאות הוראות חוק, שבהן מוקנות כיום סמכויות רבות ומשמעותיות ליועץ המשפטי לממשלה, ביניהם חוקים המקנים לו סמכויות משמעותיות הנוגעות לבחירות ולשמירה על טוהר הבחירות והאמון הציבורי בהן.
.6 אף על פי כן, הדיון בהצעה ובהשלכותיה הנרחבות, כמו גם חלוקת הסמכויות בין התפקידים השונים שנקבעים בהצעה, התקיים ללא שנשמעו עמדות גורמי המקצוע הרלוונטיים ממשרדי הממשלה השונים ומבלי שהונחה בפני חברי הכנסת תשתית מספקת להבנת מלוא משמעותה של חלוקת סמכויות זו.
3
.7 ההצעה מקודמת כחלק ממהלך רחב להחלשת מוסד הייעוץ המשפטי ולפגיעה ביועצת המשפטית המכהנת. היא מצטרפת לשורה ארוכה ופסולה של ניסיונות הקואליציה להעביר את היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה, שעה שמתנהלים הליכים פליליים כנגד חברי כנסת מכהנים, ובראשם נגד ראש הממשלה. בנסיבות אלו קיים חשש כבד כי ההצעה מגלמת ניסיון להתערב במהלך התקין של אכיפת החוק, להסיר מגבלות משפטיות מעל נבחרי ציבור ולפגוע בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל.
.8 המהלך הנוכחי אינו עומד לבדו – הוא מהווה חוליה מרכזית נוספת בשרשרת מהלכים רחבה שמובילה הקואליציה במסגרת "המהפכה המשפטית", שמטרתה צמצום מנגנוני הביקורת והפיקוח על הממשלה, החלשת מערכת המשפט, וערעור מעמדם ותפקידם של שומרי הסף במדינת ישראל.
.9 על אף השינויים שנעשו בהצעת החוק במהלך דיוני הוועדה לקראת הקריאה הראשונה, מהות ההצעה נותרה בעינה. הקשיים המשמעותיים שהעלתה התנועה בנייר עמדתה עודם רלוונטיים, ואף החריפו והתחדדו נוכח ההצעה העדכנית.
.10 לאור האמור, בנייר עמדה מעודכן זה נבקש להביע התנגדות נחרצת להצעת החוק, ונקרא לחברי הכנסת לדחות את ההצעה מכל וכל, ולהסירה לאלתר מסדר היום, מתוך מחויבות לשמירה על עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי, על שלטון החוק ועל יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.
מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף מרכזי במדינת ישראל
.11 מוסד היועץ המשפטי לממשלה ניצב בליבת מערך האיזונים והבלמים של המשטר הדמוקרטי בישראל.
תפקידו כולל את הובלת התביעה הכללית, ייעוץ לרשויות השלטון על חוקיות פעולותיהן, ייצוג המדינה בערכאות, וסמכות שיורית לייצוג האינטרס הציבורי.2 בשל תפקידים אלה, עוצב מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה כגורם מקצועי ובלתי תלוי, שנאמנותו נתונה בראש ובראשונה לשלטון החוק, והוא נועד להבטיח כי פעולות הממשלה יתבצעו בהתאם לדין ובכפוף לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה.
.12 במבנה המשטר בישראל, המאופיין בריכוז כוח ניכר בידי הממשלה ובהיעדר מנגנוני פיקוח פרלמנטריים חזקים, משמש היועץ המשפטי לממשלה בלם פנימי חיוני במערכת האיזונים והבלמים, המשלים את הפיקוח שנעשה על ידי הכנסת ובתי המשפט.3 מתפקיד זה נובעת חשיבותה המיוחדת של עצמאותו ואי- תלותו המקצועית ברשות המבצעת, כדי שיוכל לפעול משיקולים מקצועיים בלבד.
.13 חשיבות זו עוגנה גם במסקנות ועדת שמגר (1998), ועדה ציבורית שהוקמה על מנת לבחון באופן מקיף את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ואת דרכי מינויו ופיטוריו. הוועדה קבעה כי שליטה ממשלתית בלעדית במינוי ובפיטורים של היועץ אינה מתיישבת עם אופיו העצמאי של התפקיד, וכי יש להבטיח מנגנון מינוי מקצועי, שקוף ובלתי תלוי באמצעות חובת היוועצות בוועדה ציבורית הכוללת נציגים משפטיים, ציבוריים ואקדמיים.4 בעקבות זאת, נקבע בהחלטת ממשלה הליך מינוי מסודר, וכן עילות
2 "תפקידי היועץ המשפטי לממשלה" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.0000 (16.2.2003).
3 יצחק זמיר "היועץ המשפטי לממשלה בשעת משבר: פרשת שרות הבטחון הכללי (השב"כ)" ספר אורי ידין – מאמרים לזכרו ,47 55 (תש"ן).
4 דו"ח ועדת שמגר, עמ' .61-60
4
מוגדרות להפסקת כהונתו של היועץ, לאחר התייעצות עם אותה ועדה מקצועית-ציבורית. 5
.14 כמו כן, ועדת שמגר בחנה את שאלת הפיצול בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי – ודחתה אפשרות זו באופן חד-משמעי. לאחר ששקלה טענות בדבר ריכוז סמכויות, עומס עבודה וניגודי עניינים, קבעה הוועדה כי פיצול התפקיד עלול לפגוע בתפקוד התקין של מוסד הייעוץ המשפטי, להחליש את עצמאות היועץ והתביעה הכללית, ולפגוע בתוקף המעשי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.6 ובמילות הדו"ח:
"הגענו לכלל מסקנה כי לא רצוי לפצל את תפקידיו של היועץ המשפטי בין
נושאי משרה שונים ולהפרידם לחלקיהם. יתרה מזאת, סברנו כי הפיצול
האמור יכול לפגוע בקיום הנכון והמלא של הפונקציות המהותיות אותן
ממלא היועץ המשפטי, כאשר הוא פועל לפי המתכונת הקיימת, ובעיקר
ביעילות הפיקוח המשפטי ובתוקף המעשי של הנחיותיו המשפטיות."
.15 לא זו אף זו, הוועדה הזהירה מפני פוליטיזציה של המוסד והדגישה כי ריכוז סמכויות בידי גורם מקצועי עצמאי הוא תנאי יסוד לשמירה על שלטון החוק: 7 "היועץ המשפטי מסייע לרשויות השלטון כאשר הוא כפוף להוראות החוק.
בעשותו כן מודרך היועץ המשפטי על ידי הוראות הדין ומקום בו מתנגדת
המדיניות, הרצויה לרשויות, עם הוראות החוק, לרבות עם קיום ערכי היסוד
החוקתיים, יש לחוק בעיניו עדיפות חד-משמעית. היועץ מגן על שלטון
החוק ומתפקידו להנחות את רשויות השלטון מה אסור ומה מותר, מה חוקי
ומה בלתי-חוקי במקרה של הליכים משפטיים צפויים."
.16 מסקנות ועדת שמגר – שעומדות בבסיס ההסדרים הנהוגים בישראל עד היום – קבעו מסמרות באשר לאופיו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. הוועדה קבעה כי היועץ המשפטי מסייע לרשויות השלטון ובראשן הממשלה, אך כפוף בראש ובראשונה לחוק, וכי כאשר מדיניות הממשלה מתנגשת עם הדין – החוק גובר. בכך עוצב תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כפרשן המוסמך של הדין וכשומר הסף המרכזי של שלטון החוק במדינת ישראל.
ב..1 חשיבות מיוחדת למוסד הייעוץ המשפטי בתקופת בחירות
.17 חשיבותה של עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מתחדדת ביתר שאת בתקופת הבחירות, שבה היועץ המשפטי משמש כשומר סף מרכזי האמון על הגנת טוהר הבחירות והאינטרס הציבורי.
.18 לשם מילוי תפקיד זה, מוקנות ליועץ המשפטי לממשלה סמכויות סטטוטוריות משמעותיות בתחום הבחירות, בהן הוא פועל בכובעו כמייצג האינטרס הציבורי לשמירה של תקינותן וטוהרן של הבחירות.
.19 אחת הסמכויות המשמעותיות ביותר של היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לבחירות היא סמכותו לערער על תוצאות הבחירות לכנסת במקרים שונים, לפי סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-.1969 יודגש כי סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערער על תוצאות הבחירות החליפה
5 החלטת ממשלה 2274 "קביעת הדרכים והתנאים למינוי יועץ משפטי לממשלה" (20.08.2000); הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, י"פ התש"ס 4894; החלטת ממשלה 1773 "קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה" (10.6.2007).
6 דו"ח ועדת שמגר, עמ' .53
7 דו"ח ועדת שמגר, עמ' .43
5
הוראת חוק לפיה כל בעל זכות הצבעה יכול היה לערער על התוצאות.8 בכך, ממלא היועץ המשפטי את תפקידו כמייצג האינטרס הציבורי האמון על שמירה על טוהר הבחירות ואמון הציבור בהן.9 .20 בדומה לכך, ליועץ סמכות מקבילה לערער על תוצאות הבחירות גם בבחירות לרשויות המקומיות, בהתאם לסעיף 72(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-.1965 10 .21 בשונה משאר הגורמים שבסמכותם לערער על תוצאות הבחירות מכוח סעיפים אלו, שהינם ברובם המוחלט גורמים פוליטיים או גורמים בעלי אינטרס פוליטי מובהק, היועץ מהווה גורם עצמאי ולא פוליטי שתפקידו לייצג את האינטרס הציבורי ולקיים את תפקידו כשומר סף.
.22 בנוסף, היועץ אמון על פרסום הנחיות רבות הנוגעות להתנהלות תקינה בתקופת בחירות, ובכלל זה הנחיות בעניין מינויים בתקופת בחירות, כלכלת בחירות והנחיות בעניין תעמולת בחירות אסורה. 11 .23 לצד זאת, סעיף 5 להוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים) קובע כי היועץ מוסמך להצטרף כמשיב או להגיש בקשות במסגרת כל הליך מתנהל נגד תעמולת בחירות אסורה.
.24 פגיעה במוסד היועץ המשפטי, ריקונו מתוכן ופוליטיזציה של התפקיד, עשויים לפגוע פגיעה משמעותית בקיומן של בחירות חופשיות ודמוקרטיות, ולכל הפחות באמון הציבורי בקיומן של בחירות כאלו.
הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהצעת החוק מקודמת חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת, ובשעה שבמקביל נערכים דיונים בוועדת הכנסת בהצעת החוק לפיזור הכנסת.
.25 אף אם הצעת החוק לא תחול על מערכת הבחירות הקרובה, אין בכך כדי לגרוע מעוצמת הפגיעה הגלומה בה. הפגיעה בעצמאותו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו בתחום הבחירות אינה מתמצה במערכת בחירות מסוימת, אלא משליכה על כלל מערכות הבחירות העתידיות – הן לכנסת והן לרשויות המקומיות. משכך, גם קביעת תחולה נדחית להצעת החוק לא יהיה בה כדי לרפא את הפגיעה החמורה בטוהר הבחירות, באמון הציבור בהן ובאפשרות לקיים בחירות שוויוניות ודמוקרטיות.
עיקרי הצעות החוק
.26 בפני חברי הוועדה מונחת הצעת חוק המבקשת לשנות מן היסוד את מבנהו, תפקידו ותכליתו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. תכלית ההצעה פוליטיזציה של מוסד הייעוץ המשפטי ופגיעה בתפקידו כשומר סף ובעקרון שלטון החוק.
8 ראו סעיף 86(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-.1969
9 ראו פרוטוקול הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 19), התשמ"ט-1989 מיום .30.05.1989 10 מכוח סעיף זה הגיש למשל היועץ המשפטי לשעבר ערעור על תוצאות הבחירות המקומית בבית שמש בשנת 2013 – עמ"נ 52997-11-13 בטענה לזיופים רחבים בבחירות.
11 ראו למשל הנחיות היועץ המשפטי מספר 1.1906 בעניין העברת חומר המוסרט בווידאו מלשכת העתונות הממשלתית למפלגות לצורך תעמולת בחירות; הנחיה מספר 1.1903 בעניין טיפול בתלונות בנוגע לתעמולה אסורה; הנחיה מספר
1.1905 בעניין שימוש ראש הממשלה במסוקים צבאיים למטרות מפלגתיות פוליטיות; הנחיה מספר 1.1910 בעניין טוהר הבחירות; הנחיה מספר 1.1908 בעניין עריכת אירועים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת בחירות; הנחיה מספר
1.1900 בעניין איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף והנחיה מספר 1.1901 בעניין עריכת סקרים על-ידי משרדי הממשלה בתקופת הבחירות.
6
.27 הצעת החוק מבקשת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים: תובע כללי – אשר יהא אחראי על תחום המשפט הפלילי; ויועץ משפטי לממשלה – אשר לו יהיו נתונות יתר הסמכויות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה, ואשר ישמש כעורך דינה הפרטי וזרועה הארוכה של הממשלה.
.28 בתוך כך, ההצעה משנה מן היסוד את הליך המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה, ומחליפה את המנגנון המאוזן הקיים – המשלב גורמים מקצועיים – בהליך פוליטי לחלוטין. היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים. בסמכות הממשלה לפטר את היועץ המשפטי לממשלה, על פי עילות רחבות וכלליות מאוד וללא צורך בהתייעצות עם ועדה ציבורית-מקצועית. היועץ יכהן תקופת כהונה מקבילה לכהונת הממשלה, מה שייצור זיקה פוליטית מלאה בינו לבין הממשלה שמינתה אותו.
.29 ההצעה מעצבת מחדש את מעמד חוות הדעת המשפטיות ואת אופן עבודתו של היועץ ופוגעת במעמדו.
ההצעה מאפשרת לממשלה להתעלם מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ואף לפטור את גורמי הרשות המבצעת, ביניהם משרדי הממשלה השונים וגופים נוספים, מהחובה להישמע לחוות דעת היועץ. עוד על פי ההצעה, התובע הכללי וגורמים אשר מפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, לא חייבים לראות את חוות דעת היועץ כמשקפת את הדין הקיים, מה שעשוי ליצור מצב של חוסר אחידות וחוסר ודאות בפרשנות החוק.
.30 ההצעה מבטלת הלכה למעשה את תפקידו של היועץ כמייצג האינטרס הציבורי ופוגעת באמון הציבור.
סמכויות היועץ המשפטי כמייצג האינטרס הציבורי יועברו על פי הצעת החוק למשנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, שימונה במינוי פוליטי על ידי הממשלה בהסכמת היועץ, לו הוא כפוף מקצועית. מצב זה מאיין את אפשרותו של המשנה לשמש כגורם עצמאי ומנותק מהיועץ המשפטי לממשלה או משיקולים פוליטיים. בכך, הצעת החוק פוגעת פגיעה אנושה בתפקיד היועץ המשפטי כמגן על האינטרס הציבורי.
.31 ההצעה משנה לחלוטין את הנחת היסוד החלה כיום לפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא מייצג המדינה בכל ההליכים המשפטיים וכי ייצוג נפרד לממשלה יתאפשר רק במקרים חריגים.12 על פי הצעת החוק, הסמכות לקבוע את עמדת המדינה בבית המשפט תינתן לממשלה ולא ליועץ המשפטי לממשלה. עוד, לממשלה סמכות רחבה לקבוע כי היא תיוצג בייצוג נפרד בכל הליך בו תבחר. במקרה כזה, לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך ללא אישור הממשלה.
.32 ההצעה פוגעת בעצמאות התביעה הכללית. התובע הכללי, אשר ימונה על ידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים על בסיס מועמדים שתציע ועדה ציבורית, יהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים, מה שיפגע בעצמאות התביעה ובאי התלות שלה בגורמים פוליטיים. כפי שנפרט בהמשך, על אף שבוועדה רוב מקצועי, לדרג הפוליטי השפעה רבה על הליך הבחירה.
.33 ההצעה פוגעת בשוויון בפני החוק ועלולה להפוך את הכנסת ל"עיר מקלט" לעבריינים. בהצעה הגבלה משמעותית על פתיחת חקירה והעמדה לדין של בכירים, ביניהם ראש הממשלה, שרים, סגני שרים וחברי כנסת. פתיחה בחקירה כנגד נושאי משרה אלו תהיה טעונה באישור של בית המשפט המחוזי, לפי בקשת התובע הכללי. אם לא די בכך, העמדה לדין של נושאי משרה תהיה טעונה אישור של ועדת בכירים, לה
12 ראו למשל בג"ץ 31238-09-24 השר לביטחון לאומי נ' היועצת המשפטית לממשלה (09.03.2025).
7
רוב פוליטי. הוראות אלו יפגעו משמעותית בשוויון בפני החוק, במניעת שחיתות שלטונית ובאמון הציבור בנושאי המשרה הבכירים.
.34 עוד, הצורך בקבלת אישור של בית המשפט המחוזי לפני פתיחה בחקירה יוצר למעשה רף נפרד, גבוה יותר רק בעניין פתיחה בחקירה נגד נושאי משרה בכירים, שעשוי להביא לאפקט מצנן שישפיע על רשויות החוק וירתיע אותן מפתיחה בחקירה.
ההצעות יובילו לפוליטיזציה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה
.35 הצעת החוק מבקשת לשנות מהיסוד את מערך הייעוץ המשפטי בצורה שתהפוך אותו ממוסד מקצועי המונע משיקולים ענייניים ואשר מחויב לשלטון החוק ולשמירה על האינטרס הציבורי, למוסד מוחלש הכפוף לגורמים פוליטיים.
.36 כפי שנפרט להלן, השינויים המוצעים יובילו לפוליטיזציה ויפגעו פגיעה קשה במעמדם של היועץ המשפטי לממשלה ושל מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה בכלל.
ד..1 הפיכת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה משומר סף עצמאי למשרת אמון פוליטית
.37 השינוי המוצע בהליכי המינוי ודרך סיום תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הופך את היועץ ל"משרת אמון". סמכות המינוי מופקדת באופן בלעדי לידי הממשלה ושר המשפטים, ומבטלת את החלטת הממשלה המחייבת היוועצות עם ועדת איתור מקצועית-ציבורית.
.38 לצד הליך המינוי, גם הליך הפיטורים המוצע, מסיר את חובת ההיוועצות בוועדה מקצועית-ציבורית ומעניק שיקול דעת רחב וכמעט בלתי מוגבל לממשלה. מנגנון זה יוצר אפקט מצנן – היועץ יפעל בזהירות ובהתאם לרצון הממשלה מחשש מפיטורים.
.39 עוד, תקופת כהונתו של היועץ הוצמדה לתקופת כהונת הממשלה, באופן שיוצר זיקה מוחלטת בין היועץ לבין הממשלה שמינתה אותו. כך, נוצר ניגוד עניינים אישי מובנה ליועץ שיתמנה, אשר יודע שכהונתו תלויה כל כולה בגורם שממנה אותו, וממילא תסתיים ביחד עם סיום כהונת הממשלה. זיקה ישירה זו עלולה ליצור אפקט מצנן ותפגע ביכולתו של היועץ לשמש גורם חיצוני אשר מתריע על חריגה של הממשלה מהוראות הדין או על פעולתה בניגוד להוראות חוק.
.40 הסדרים אלו עומדים בסתירה מהותית למסקנות ועדת שמגר, אשר עוגנו בהחלטת ממשלה מס' 2274 מיום ,20.08.2000 שהדגישה את הצורך במעורבות של גורמי מקצוע בהליכי המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה, על כלל תפקידיו: 13 "השליטה הממשלתית הבלעדית במינוי ובפיטורין... אינה מתיישבת עם אופיו המתואר של תפקיד היועץ המשפטי, היינו עם דרכי המינוי של גורם שחייב להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי לחלוטין... חיוני לטעמנו כי הבחירה תעבור בחינה מוקדמת של גורמים שאינם רואים לנגד עיניהם אך ורק את האינטרס הממשלתי... מן הנכון שהכשירות והסגולות של מי שעומד להתמנות ייבחנו בראש ובראשונה על ידי גורם מקצועי חיצוני, כדי שהממשלה והציבור הרחב יוכלו לרכוש לו אמון".
13 דו"ח ועדת שמגר, עמ' .61-60
8
.41 ונדגיש כי מסקנות הוועדה, אף מתיישבות עם הלכת בית המשפט העליון, אשר עמד לא פעם על כך שמינוי לתפקיד שומר סף על ידי גורמים פוליטיים, יוצר ניגוד עניינים מובנה בין הצרכים הפוליטיים של השר הממנה לבין הצרכים הממלכתיים של התפקיד.14
ד..2 רידוד תנאי הכשירות
.42 הצעת החוק קובעת תנאי כשירות עמומים ומפורטים פחות משהומלצו בדוח ועדת שמגר ואשר אומצו בהחלטת הממשלה משנת 15.2000 כך, לפי הצעת החוק, יועץ משפטי לממשלה נדרש להיות מי שכשיר לכהן כשופט בית משפט עליון ואשר הינו "משפטן בעל שיעור קומה". זאת, תוך רידוד משמעותי של העקרונות שנקבעו בדוח ועדת שמגר, ואשר עוגנו בהחלטת הממשלה, ביניהם בקיאות בתחום דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי המינהלי. עוד, הודגש בדוח ועדת שמגר כי היועץ המשפטי צריך להיות בעל "תכונות אישיות של מנהיגות משפטית, יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד ויכולת להכוון ולהוליך את התובעים והיועצים ולתאם עבודת צוות. נדרשים ממנו היכולת לעמידה איתנה על עקרונות ערכיים של משטר דמוקרטי, מחשבה סדורה וכשירות למאמץ מינהלי וניהולי".16 .43 שינוי תנאי הכשירות והסתפקות בהגדרה כללית ועמומה ל-"שיעור קומה" – מונח שאינו מעוגן כיום בדין הישראלי ואשר תוכנו וגבולותיו טרם הובהרו – צפויים לפגוע ברף המקצועי הנדרש ממי שמכהן כיועץ המשפטי לממשלה, וממילא גם באמון הציבורי במוסד הייעוץ בכללותו.
ד..3 ביטול מעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי
.44 כאמור, על פי הצעת החוק, בסמכות הממשלה להחליט שלא לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמחייבת או כמשקפת את הדין הקיים. עוד, רשאית היא לפטור בהחלטתה את גורמי הרשות המבצעת, ביניהם משרדי הממשלה וגופים שונים נוספים מחוות דעת כזו.
.45 שינוי זה משמעותו פגיעה בעצמאות היועץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה השונים ומהווה הלכה למעשה ביטול מעמד היועץ כפרשן המוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת.
.46 מעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה הוא עיקרון חשוב בהיותו שומר סף, אשר מהווה חלק ממנגנון האיזונים והבלמים החיוני לשמירה על המשטר הדמוקרטי ושלטון החוק.
.47 על פי הצעת החוק, הממשלה תוכל להתעלם מחוות דעת של היועץ המשפטי בכל מקום בו תרצה לקדם מדיניות אשר חורגת, לעמדת היועץ המשפטי, מהוראות החוק. זאת, באופן שעשוי לפגוע בזכויות אדם ובמינהל התקין ואף לערער על חזקת תקינות החלטות הרשות המבצעת.
14 בג"ץ 37830-08-24 מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה נ' ממשלת ישראל, פס' 88 לפסק הדין (12.5.2025).
15 ראו הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, י"פ התש"ס 4894 בסעיף :12 "כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הועדה לממשלה, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון...
ועליו להיות מתאים וראוי להתמנות על פי העקרונות שהותוו בדוח הועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו..."
16 דוח ועדת שמגר, עמ' .61
9
.48 בנוסף, ההצעה תפגע גם בייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה השונים, באופן בו שרי הממשלה יוכלו לקדם מדיניות, אף אם היא חורגת מהוראות הדין. פגיעה כזו תביא להחלשה משמעותית של מעמד הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה ולפגיעה באמון הציבורי והתנהלות התקינה של גופי הרשות המבצעת.
ד..4 פגיעה בייצוג האינטרס הציבורי
.49 תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כמייצג האינטרס הציבורי, יועבר על פי הצעת החוק למשנה בכיר ליועץ, אשר תמנה הממשלה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. בדומה למינוי היועץ עצמו, גם המשנה ימונה במינוי פוליטי ומשכך תהיה לו זיקה ישירה לממשלה שמינתה אותו.
.50 יודגש כי הסמכויות הנתונות למשנה הבכיר ייקבעו על פי ההצעה בתוספת לחוק, שתוכנה טרם נקבע נכון למועד פרסום נייר עמדה זה. סמכויות אלו ייקבעו על פי חלוקת הסמכויות אשר נתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה במאות הוראות חוק, בין בעלי התפקידים השונים שנקבעו בהצעת החוק.
.51 המשנה ליועץ, אשר לו יועברו הסמכויות שעניינן ייצוג האינטרס הציבורי, ממונה במינוי פוליטי על ידי הממשלה וכפוף היררכית ליועץ המשפטי לממשלה. ברור כי במצב עניינים זה המשנה אינו מנותק מהשפעה פוליטית ולא יכול להיחשב כשומר סף עצמאי שבראש מעייניו ייצוג ושמירה על האינטרס הציבורי. כתוצאה מכך, השמירה על האינטרס הציבורי, ואיתה גם אמון הציבור במוסד הייעוץ המשפטי כמייצג אובייקטיבי של הציבור שאינו נתון ללחצים פוליטיים, ייפגעו.
פגיעה בעצמאות התביעה הכללית ובשוויון בפני החוק
ה..1 הליך מינוי שאינו מנותק משיקולים פוליטיים
.52 כאמור , התובע הכללי ימונה בידי הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים בהתבסס על מועמדים עליהם תמליץ ועדה ציבורית. החלטת הוועדה הציבורית להמליץ על מועמד טעונה הסכמה של ארבעה מחבריה לפחות. אם תחליט הממשלה שלא למנות אף אחד מהמועמדים שהוועדה הציבורית המליצה עליהם, יוחזר הדיון לוועדה, שתוכל להמליץ על מועמד אף בהסכמה של שלושה מחבריה לפחות.
.53 משמעות הליך זה כי לשני ה נציגים הפוליטיים בוועדה זכות וטו בבחירת המועמדים שיומלצו על ידיה "בסיבוב הראשון". זאת, נוסף על האפשרות של הממשלה שלא למנות אף אחד מהמועמדים שהציעה הוועדה, לפני השבת הדיון לוועדה. כך, הוועדה הציבורית אינה מנותקת מהשפעה פוליטית וייתכן שייגרם אפקט מצנן שיביא את חברי הוועדה להעדיף המלצה על גורמים המקובלים על הנציגים הפוליטיים.
ה..2 פגיעה בעצמאות התובע והותרת סמכויות מתחום העולם הפלילי תחת אחריות היועץ המשפטי לממשלה .54 בהצעה שמונחת בפני הוועדה נקבע הסדר פיקוח על התובע הכללי, לפיו התובע יהיה נתון לפיקוח שר המשפטים, אשר יוכל לבקש ממנו דין וחשבון על פעולותיו. הוראה זו מקימה חשש לפגיעה בעצמאות התביעה הכללית ומעגנת את ההשפעה הפוליטית על מוסד התביעה.
10
.55 בנוסף, הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כיום מותירה חלק מהסמכויות אשר כיום מוקנות ליועץ המשפטי לממשלה, תחת אחריותו גם אחרי "פיצול" התפקיד. חוסר בהירות ואחידות זו תסרבל את עבודתם של שני בעלי התפקידים ותפגע גם היא בעצמאות התובע.
ה..3 פגיעה בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור
.56 הצעת החוק מייצרת מנגנון חדש, לפיו פתיחה בחקירה פלילית נגד נושאי משרה בכירים דוגמת ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ועוד, תחייב החלטה של התובע ואישור בית משפט מחוזי. עוד, החלטה על הגשת כתב אישום תחייב אישור של ועדה בעלת רוב פוליטי בה. זאת, באופן שיוצר רף גבוה ובלתי מידתי אשר יהיה קיים רק ביחס לנושאי משרה בכירים, ואשר אינו קיים ביחס לכל אזרח אחר בישראל, מה שיפגע פגיעה מהותית בשוויון בפני החוק.
.57 מ נגנון זה פוגע בעצמאות שיקול הדעת של התביעה הכללית ובשוויון בפני החוק ואף מייצר למעשה חסינות נוספת לנושאי משרה בכירים באופן אשר עשוי להפוך את הכנסת ל"עיר מקלט לעבריינים".
.58 בנוסף, הרף הגבוה שייווצר לפתיחה בחקירה יהווה "אפקט מצנן" על גורמי אכיפת החוק שעשוי להביא אותם שלא לפתוח בחקירה כנגד אישים בכירים. זאת, בשונה מהמצב הקיים היום ובאופן הפוגע משמעותית באמון הציבור בנושאי המשרה הבכירים ובשלטון החוק.
הצעת החוק היא חלק ממהלך רחב להחלשת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה
ולפגיעה ביועצת המשפטית המכהנת
.59 הצעת החוק מקודמת בעיתוי ובנסיבות המעוררים חשש כבד לתכלית פסולה. מחד גיסא, קיים חשש כי היא נועדה להיטיב עם ראש הממשלה ועם נבחרי ציבור נוספים הנמצאים תחת חקירות והליכים פליליים; ומאידך גיסא, היא מצטרפת לשורה ארוכה ופסולה של ניסיונות הקואליציה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה המכהנת – העומדת בראש התביעה הפלילית ואמונה על ניהול ההליכים הפליליים ולפגוע במערך הייעוץ המשפטי בכלל.
ו..1 שינוי ההסדר החוקי בצל משפטו של ראש הממשלה ושורה של הליכים פליליים נגד חברי קואליציה ושרים מכהנים .60 הצעת החוק מקודמת בשעה שנגד ראש הממשלה המכהן מתנהל הליך פלילי חמור בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. לצידו, למעלה מתריסר שרים וחברי קואליציה מכהנים מצויים בחקירות ובהליכים פליליים מתנהלים. בשעה זו, הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את מבנה מערכת אכיפת החוק, ואת זהותו ותפקידו של מי שעומד בראש התביעה הכללית.
.61 עוד יודגש כי ראש הממשלה כפוף להסדר ניגוד עניינים האוסר עליו לעסוק בענייני מערכת אכיפת החוק, ובכלל זה במינויים ובסמכויות בעלי תפקידים בה. אף שאין הוא נמנה עם יוזמי ההצעות, קידום חקיקה זו תוך תמיכת הממשלה, מנוגדת להסדר ניגוד העניינים, ולכל הפחות יוצרת מראית עין חמורה של התערבות הממשלה בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה. 17
17 בג"ץ 3056/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 9 לפסק דינה של כב' הנשיאה חיות (25.3.2021).
11
.62 אף שסוגייה זו עלתה במהלך דיוני הוועדה, ואף הועלתה האפשרות לפיה לא ימונה תובע כללי חדש עד לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת, עניין זה לא עוגן בנוסח הצעת החוק המתוקן שהונח על שולחן הוועדה. במצב דברים זה, לפי הצעת החוק ייתכן שימונה תובע כללי חדש, שעה שמתנהלים הליכים פליליים כנגד ראש הממשלה וכנגד שרים וחברי קואליציה נוספים.
.63 על כן, ההצעה נושאת אופי פרסונלי מובהק, המעלה חשש לשימוש בהליכי חקיקה לשם קידום אינטרסים אישיים ופוליטיים של נבחרי ציבור המעורבים בעצמם בהליכים פליליים, ובראשם ראש הממשלה המכהן. מדובר במהלך הפוגע בליבת עקרון שלטון החוק, מערער את עצמאותה של מערכת האכיפה, ומכרסם באמון הציבור במוסדות המשפט והצדק של מדינת ישראל.
ו..2 מהלך רחב שתכליתו החלשת מערך הייעוץ המשפטי
.64 הצעת החוק אינה מקודמת בחלל ריק, ומשתלבת בשורת צעדים פסולים מצד הקואליציה שמטרתם להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת – המשמשת כראש התביעה הכללית של מדינת ישראל וכשומרת הסף העליונה על שלטון החוק.
.65 בין היתר, נעשו ניסיונות גלויים להדיח את היועצת מתפקידה – תחילה באמצעות המנגנון החוקי הקיים, ולאחר מכן אף באמצעות שינויו בהחלטת ממשלה חדשה ופיטורי היועצת מכוחו.
.66 עוד במסגרת הצעדים שמטרתם לערער את מעמדה של היועצת המשפטית המכהנת, נציין כי במהלך דיוני הוועדה כונתה היועצת המשפטית המכהנת על ידי יו"ר הוועדה – "היועצת המשפטית המודחת".18 .67 בנסיבות אלה, מתגבש חשש ממשי כי ההצעה אינה נובעת מצורך מוסדי כן או מדיון מקצועי, אלא מבקשות להתערב במהלך התקין של אכיפת החוק, להסיר מגבלות משפטיות מעל נבחרי ציבור, ולפגוע בעצמאותם ובאמינותם של שומרי הסף במדינת ישראל.
הימנעות מהקמת ועדה מקצועית-ציבורית לקיום הליך סדור ויסודי
.68 השינויים שבהצעת החוק הם חסרי תקדים בהיקפם, ומהווים הלכה למעשה רפורמה מבנית בשיטת המשפט ובמערך האיזונים והבלמים שבין רשויות השלטון. לדברים חומרה יתרה, נוכח העובדה שהשינויים המוצעים סותרים חזיתית את מסקנות ועדת שמגר – שעוגנו בהחלטת ממשלה ומהווים עד היום את ההסדר הנורמטיבי המסדיר את מעמד ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה.
.69 כל שינוי מהותי בהסדר החוקי שנקבע בעקבות ועדת שמגר ראוי שייעשה במסגרת הליך סדור ומקצועי, המתבסס על המלצות ועדה מקצועית-ציבורית שתוקם במיוחד לעניין זה, ותבחן בראי חלוף הזמן ולאור מסקנות ועדת שמגר, את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ואת דרכי טיוב עבודתו, בטרם יינקטו צעדים חקיקתיים מרחיקי לכת.
.70 נבהיר, כי דרך המלך לשינויי עומק משטריים היא באמצעות חקיקה ממשלתית, הנשענת על מחקר מעמיק, תשתית עובדתית רלוונטית והיוועצות סדורה עם גורמי המקצוע, המתקבלת בהסכמה פוליטית
18 ראו למשל פרוטוקול דיון ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום .19.05.2026
12
רחבה, ותוך ייצוג הולם לכלל הציבורים בחברה הישראלית, ולא באמצעות חקיקה שנויה במחלוקת שמקודמת חודשים לפני בחירות כחלק ממהלך כללי להחלשת שומרי הסף.
.71 אנו קוראים לחברי הכנסת להימנע משינויים שורשיים ויסודיים בתפקידי הייעוץ המשפטי לממשלה בתקופה רגישה זו ובאופן חד-צדדי, וחלף זאת להקים ועדת בדיקה מקצועית-ציבורית, שתבחן באופן מעמיק ויסודי את השינויים הנדרשים, ככל שנדרשים כאלה, בתפקידי מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה.
סיכום
.72 הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את מעמדו ותפקידו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, ולהפוך את תפקיד היועץ למשרת אמון פוליטית. הצעה זו נוגדת את עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ואת ההסדרים החוקתיים הנהוגים בישראל זה עשרות שנים. אף כי עיגון סמכויות היועץ המשפטי בחקיקה ראשית הוא צעד נכון ומתחייב, כל שינוי מהותי במבנה התפקיד מחייב הליך סדור, מקצועי ושקוף – המחויב לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ולשמירה על עצמאות שומרי הסף.
.73 על כן, התנועה קוראת לחברי הכנסת להימנע מקידום הצעת החוק.
בכבוד רב,
סתיו לבנה להב, עו"ד
מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה
13
עידו אורנשטיין, עו"ד
מחלקת מדיניות וחקיקה
חומר רקע
2026-06-18
1
פרופ׳ אברהם ארליך ושותפיו
משפט בין-תחומי - אזרחי - חקיקתי
״למען הפרט והכלל״
——————————————
מייל: gmail.com@avrum.ehrlich
18.06.2026 / ג׳ תמוז תשפ״ו
לכבוד: יו״ר וחברי הוועדה, חוקה, חוק ומשפט, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון,
ירושלים, מיקוד 9195016; knesset.gov.il@Vhuka
הנדון: עקרון הפרט כמעגל מידע חיוני למינהל תקין ורפורמה בדיני האגרות לצורך עידוד גילוי כשלים שלטוניים נספח זה מוצע כחלק בלתי נפרד מן המצע העוסק בפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ובהקמת ארכיטקטורה חדשה של אחריותיות, בקרה ומדידה שלטונית. מטרתו להציג את הקשר הישיר שבין זכות הגישה לערכאות, יכולת הציבור לחשוף כשלים מוסדיים, ותפקודה התקין של מדינה דמוקרטית בעידן הבינה המלאכותית.
א. עקרון הפרט כמקור מידע חיוני למערכת השלטונית
המשפט הציבורי המסורתי רואה באזרח בעיקר נשוא להחלטות שלטוניות, מקבל שירותים או בעל דין המבקש סעד אישי. תפיסה זו אינה משקפת עוד את המציאות המודרנית.
בפועל, חלק ניכר מן הכשלים המערכתיים במדינה מתגלים באמצעות אזרחים פרטיים, נפגעי עבירה, מתדיינים מול רשויות, חושפי שחיתויות, עיתונאים, אנשי מקצוע וארגוני חברה אזרחית. הם מהווים את שכבת החישה הראשונה של המדינה. ללא המידע המצטבר המגיע מהם, מוסדות השלטון אינם מסוגלים לזהות בזמן אמת תקלות חוזרות, כשלים מבניים, ניגודי עניינים, פערי אכיפה, רשלנות מוסדית או פגיעה בזכויות יסוד.
בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנתח כמויות מידע עצומות ולזהות דפוסים מורכבים, ערכו של המידע הראשוני המגיע מן הפרט גדל באופן דרמטי. המדינה אינה יכולה להקים מנגנוני למידה מתקדמים אם היא חוסמת את מקורות המידע האנושיים המאפשרים את קיומם.
לפיכך מוצע לעגן בחקיקה את העיקרון שלפיו אזרח המתריע בתום לב על כשל שלטוני, מחדל ציבורי, פגיעה בזכויות או חשש להתנהלות בלתי תקינה, אינו רק בעל אינטרס אישי אלא גם שותף למנגנון הבקרה, הלמידה והתיקון של המדינה.
ב. מעבר מתפיסת “צרכן שירות” לתפיסת “ספק מידע ציבורי”
2
דיני האגרות בישראל מבוססים במידה רבה על ההנחה כי הפונה לבית המשפט מבקש לממש אינטרס פרטי בלבד ולכן עליו לשאת בעלות חלקית של ההליך.
הנחה זו אינה מתאימה להליכים שבהם האזרח מביא בפני המדינה מידע בעל ערך ציבורי רחב. כאשר אדם חושף רשלנות מוסדית, כשל מערכתי, שחיתות, פגיעה בזכויות אדם, מחדלי פיקוח או הפרת חובות שלטוניות, הוא אינו רק מבקש סעד לעצמו. הוא מספק למדינה מידע שלעיתים לא היה מגיע אליה בדרך אחרת.
מבחינה מוסדית וכלכלית, תביעה או עתירה החושפת כשל שלטוני ממלאת תפקיד הדומה לחיישן במערכת הנדסית, רפואית או ביטחונית. כשם שמדינה אינה גובה תשלום ממערכת התרעה המזהה שריפה, זיהום או תקלה קריטית, כך אין היגיון מוסדי בהטלת חסמים כלכליים על מי שמתריע על כשל ציבורי.
מדינה המבקשת להשתפר חייבת לעודד את גילוי המידע ולא למסות אותו.
ג. הכרה בחושף כשל שלטוני כמעמד משפטי מוגן
מוצע ליצור בחקיקה מעמד חדש של “חושף כשל שלטוני”.
מעמד זה יחול על אדם הפועל בתום לב ומציג מידע מהותי הנוגע לרשלנות ציבורית, הפרת חובה חקוקה, פגיעה בזכויות יסוד, מחדלי אכיפה, ניגודי עניינים, שחיתות או כשל מוסדי בעל השלכה ציבורית.
לחושף כשל שלטוני יוענקו הקלות דיוניות, הגנות מפני התנכלות מוסדית, נגישות מוגברת למידע ציבורי, קדימות בבחינת תלונותיו וסיוע משפטי מותאם.
מוצע אף לשקול הענקת מעמד דיוני דומה ל”ידיד בית המשפט” במקרים שבהם המידע שבידו עשוי לתרום לחשיפת אמת ציבורית או לשיפור פעולת המערכת.
ד. רפורמה בדיני האגרות בהליכים נגד המדינה
מוצע לקבוע כי בהליכים שעניינם בירור אחריות שלטונית, כשל מוסדי, פגיעה בזכויות יסוד או ביקורת על פעולת המדינה, תחול חזקה של פטור מאגרה או אגרה סמלית בלבד.
במקרים אלה אין לראות באזרח צרכן שירות אלא ספק מידע ציבורי הפועל לטובת החברה כולה.
עוד מוצע לקבוע כי:
דחיית בקשת פטור מאגרה תהווה אמצעי אחרון בלבד לאחר בחינת חלופות מידתיות.
המדינה לא תוכל להשתמש בדרישות אגרה כדי למנוע ביקורת שיפוטית על פעולותיה.
ערעורים הנוגעים לזכות הגישה לערכאות או להחלטות בעניין אגרות יהיו פטורים מאגרה, כדי למנוע מצב של “מעגל חסימה דיוני”.
יינתן משקל מיוחד למעמדם של נפגעי עבירה, אנשים עם מוגבלות, מקבלי סיוע משפטי ואזרחים המנהלים הליכים נגד המדינה בגין מעשים שביצעו רשויותיה או עובדיה.
ה. הגנה על פרטיות מבקשי הפטור
3
הניסיון המצטבר מלמד כי בקשות לפטור מאגרה מחייבות לעיתים חשיפה רחבה של מידע רפואי, כלכלי, משפחתי ותפקודי.
במקרים רבים מידע זה מועבר לצד שכנגד ומשמש אותו לצרכים אסטרטגיים החורגים מן הצורך בבירור הבקשה.
התוצאה היא שהצד החלש נדרש לחשוף את נקודות הפגיעות האישיות ביותר שלו דווקא בפני הגורם החזק ממנו.
לפיכך מוצע לקבוע כי מידע הנמסר לצורך בחינת פטור מאגרה יהיה חסוי כברירת מחדל, ייחשף רק במידה ההכרחית להכרעה, ולא ייעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת.
בנוסף מוצע לבטל את הדרישה שלפיה מבקש פטור יידרש לפנות לבני משפחה, קרובים או חברים לשם מימון ההליך. זכות הגישה לערכאות היא זכות אישית של האזרח ואינה יכולה להיות תלויה במצבם הכלכלי, ברצונם או ביחסיהם האישיים של צדדים שלישיים.
ו. פיקוח פרלמנטרי על מערכת האגרות
מוצע לחייב את הנהלת בתי המשפט בהגשת דין וחשבון שנתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר יכלול בין היתר:
מספר בקשות הפטור שהוגשו;
שיעורי הקבלה והדחייה;
מספר ההליכים שנמחקו מחמת אי־תשלום אגרה;
מספר הערעורים על החלטות רשמים;
משך הטיפול הממוצע בבקשות;
נתונים בדבר אוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלות ונפגעי עבירה.
פיקוח זה יאפשר לבחון האם מערכת האגרות ממלאת את ייעודה המקורי או שמא הפכה בפועל למחסום גישה לצדק.
ז. הקשר לרפורמת פיצול היועץ המשפטי לממשלה
פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה נועד לחזק אחריותיות, שקיפות ובקרה. אולם שינוי מבני לבדו אינו מספיק.
מערכת חדשה של פיקוח על רשויות התביעה, הייעוץ המשפטי והחקירה לא תוכל לפעול באופן אפקטיבי אם הציבור יירתע מלהביא בפניה מידע בשל עלויות כלכליות, חשש מחשיפת פרטיותו או חסמים דיוניים.
לפיכך יש לראות ברפורמה בדיני האגרות, בהגנה על חושפי כשלים שלטוניים ובהכרה באזרח כמקור מידע חיוני למערכת הציבורית, חלק משלים והכרחי לכל רפורמה חוקתית בתחום הייעוץ המשפטי, התביעה הציבורית ואחריות השלטון.
מדינה חכמה אינה חוששת ממבקריה. היא לומדת מהם. מדינה לומדת אינה מטילה מס על המידע החיוני לתיקון עצמה. היא מעודדת את זרימתו, מגינה על מוסריו ומטמיעה אותו במנגנוני המדידה, הבקרה והשיפור המתמיד של השירות הציבורי.
חומר רקע
2026-06-28
מדינת ישראל
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
י"א תמוז תשפ"ו
26 יוני 2026
לכבוד : מזכירות ועדת החוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: הצ"ח היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו-2026 לקראת דיוני הוועדה בנושא חלוקת הסמכויות בדברי החקיקה שמאזכרים את היועץ המשפטי לממשלה לפי הצעת החוק שבנדון, להלן המלצות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לסיווג חלוקת הסמכויות בחוקים שבתחום אחריותה. מכיוון שלא בהירה לנו דיה חלוקת התפקידים בין היועמ"ש לממשלה לבין המשנה הבכיר האחראי על ההגנה על האינטרס הציבורי, על כן השארנו סיווג זה לדיוני הוועדה.
חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט- 2019 .1 סעיף 7 – מינוי אחד מחברי הוועדה המייעצת למפקח בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
סמכות ייעוץ – היועמ"ש לממשלה.
.2 סעיף 50 – דיווח ליועמ"ש ממשלה בעניין בירור תלונת ציבור שהעלה חשד לעבירה פלילית.
סמכות לפתיחה בהליך פלילי ועל כן מוצע לסווג לתובע הכללי.
.3 סעיף 81 – קביעת הנסיבות שבהן המפקח יהיה רשאי להמציא למפר הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ועירבון במקום עיצום כספי תיעשה בנהלים שקבע המפקח באישור היועמ״ש. נמסר לנו כי סמכויות בענייני אכיפה חלופית (עיצומים כספיים ונוהל התחייבות) יישארו בידי היועמ"ש לממשלה, מכיוון שמדובר בתפקיד שהוא בעיקרו "ייעוצי" בתחום מנהלי, ועל כן מוצע לסווג את הסמכות ליועמ"ש לממשלה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981
.1 סעיף 33א(ג)(2) – התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לשינוי או ביטול היתר שליטה בחברת ביטוח, במקרה שבו נפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בחברה. מדובר בסמכות בתחום המשפט האזרחי ועל כן מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
.2 סעיף 62 – דיווח ליועמ"ש ממשלה בעניין בירור תלונת ציבור שהעלה חשד לעבירה פלילית.
מוצע לסווג לתובע הכללי.
.3 סעיף 77 – דרישה להסכמה או לבקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בקיום הליכי פירוק כנגד חברה שמנהל מורשה הורה על הפסקת קיום התחייבויותיה. סמכות מתחום המשפט האזרחי, ועל כן מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
רח'
עם
ועולמו
4
ירושלים
9546304
טל':
074-7691600
www.mof.gov.il/hon
פקס':
02-5695342
מדינת ישראל
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
.4 סעיף 92כג – דיווח ליועץ המשפטי לממשלה על החלטות הממונה בנושא עיצומים כספיים.
סמכות בענייני אכיפה חלופית, ועל כן מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
.5 סעיף 6 לתוספת החמישית – הגשת דו"ח של הממונה ליועץ המשפטי לממשלה, על שימוש בתקנה שמאפשרת הפחתת עיצום כספי בשל נסיבות אישיות. סמכות בענייני אכיפה חלופית, ועל כן מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005
.6 סעיף 54 – הגשת תביעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשם קופת גמל כנגד נושא משרה בחברה המנהלת. סמכות בתחום המשפט האזרחי. מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 .7 סעיף 34 – דיווח הממונה ליועמ"ש על השימוש בקנסות אזרחיים. סמכות בענייני אכיפה חלופית בהליך מנהלי. מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 .8 סעיף 6 – מינוי חבר ועדה מייעצת למפקח בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. סמכות ייעוצית, ועל כן מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
.9 סעיף 53(ג) – דיווח ליועמ"ש לממשלה בעניין בירור תלונת ציבור שמעלה חשד לעבירה פלילית. סמכות לפתיחה בהליך פלילי. מוצע לסווג לתובע הכללי.
.10 סעיף 81 – סמכות היועמ"ש לאשר נוהל שקובע נסיבות בהן ניתן לתת כתב התחייבות במקום עיצום כספי. סמכות ייעוץ בענייני אכיפה חלופית. מוצע לסווג ליועמ"ש לממשלה.
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ ובשיווק פנסיוני) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) .11 תקנה 4(ב) – דיווח ליועץ המשפטי לממשלה על הפחתות בעיצומים. סמכות בענייני אכיפה חלופית. היועמ"ש לממשלה.
בברכה,
אביתר תורג'מן, עו"ד
הלשכה המשפטית
העתק: מר עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
עו"ד ברוך לוברט, היועץ המשפטי
רח'
עם
ועולמו
4
ירושלים
9546304
טל':
074-7691600
www.mof.gov.il/hon
פקס':
02-5695342
חומר רקע
2026-06-30
1
פרופ׳ אברהם ארליך ושותפיו
משפט בין-תחומי - אזרחי - חקיקתי
״למען הפרט והכלל״
——————————————
מייל: gmail.com@avrum.ehrlich
18.06.2026 / ג׳ תמוז תשפ״ו
לכבוד: יו״ר וחברי הוועדה, חוקה, חוק ומשפט, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון,
ירושלים, מיקוד 9195016; knesset.gov.il@Vhuka
הנדון: עקרון הפרט כמעגל מידע חיוני למינהל תקין ורפורמה בדיני האגרות לצורך עידוד גילוי כשלים שלטוניים נספח זה מוצע כחלק בלתי נפרד מן המצע העוסק בפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ובהקמת ארכיטקטורה חדשה של אחריותיות, בקרה ומדידה שלטונית. מטרתו להציג את הקשר הישיר שבין זכות הגישה לערכאות, יכולת הציבור לחשוף כשלים מוסדיים, ותפקודה התקין של מדינה דמוקרטית בעידן הבינה המלאכותית.
א. עקרון הפרט כמקור מידע חיוני למערכת השלטונית
המשפט הציבורי המסורתי רואה באזרח בעיקר נשוא להחלטות שלטוניות, מקבל שירותים או בעל דין המבקש סעד אישי. תפיסה זו אינה משקפת עוד את המציאות המודרנית.
בפועל, חלק ניכר מן הכשלים המערכתיים במדינה מתגלים באמצעות אזרחים פרטיים, נפגעי עבירה, מתדיינים מול רשויות, חושפי שחיתויות, עיתונאים, אנשי מקצוע וארגוני חברה אזרחית. הם מהווים את שכבת החישה הראשונה של המדינה. ללא המידע המצטבר המגיע מהם, מוסדות השלטון אינם מסוגלים לזהות בזמן אמת תקלות חוזרות, כשלים מבניים, ניגודי עניינים, פערי אכיפה, רשלנות מוסדית או פגיעה בזכויות יסוד.
בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנתח כמויות מידע עצומות ולזהות דפוסים מורכבים, ערכו של המידע הראשוני המגיע מן הפרט גדל באופן דרמטי. המדינה אינה יכולה להקים מנגנוני למידה מתקדמים אם היא חוסמת את מקורות המידע האנושיים המאפשרים את קיומם.
לפיכך מוצע לעגן בחקיקה את העיקרון שלפיו אזרח המתריע בתום לב על כשל שלטוני, מחדל ציבורי, פגיעה בזכויות או חשש להתנהלות בלתי תקינה, אינו רק בעל אינטרס אישי אלא גם שותף למנגנון הבקרה, הלמידה והתיקון של המדינה.
ב. מעבר מתפיסת “צרכן שירות” לתפיסת “ספק מידע ציבורי”
2
דיני האגרות בישראל מבוססים במידה רבה על ההנחה כי הפונה לבית המשפט מבקש לממש אינטרס פרטי בלבד ולכן עליו לשאת בעלות חלקית של ההליך.
הנחה זו אינה מתאימה להליכים שבהם האזרח מביא בפני המדינה מידע בעל ערך ציבורי רחב. כאשר אדם חושף רשלנות מוסדית, כשל מערכתי, שחיתות, פגיעה בזכויות אדם, מחדלי פיקוח או הפרת חובות שלטוניות, הוא אינו רק מבקש סעד לעצמו. הוא מספק למדינה מידע שלעיתים לא היה מגיע אליה בדרך אחרת.
מבחינה מוסדית וכלכלית, תביעה או עתירה החושפת כשל שלטוני ממלאת תפקיד הדומה לחיישן במערכת הנדסית, רפואית או ביטחונית. כשם שמדינה אינה גובה תשלום ממערכת התרעה המזהה שריפה, זיהום או תקלה קריטית, כך אין היגיון מוסדי בהטלת חסמים כלכליים על מי שמתריע על כשל ציבורי.
מדינה המבקשת להשתפר חייבת לעודד את גילוי המידע ולא למסות אותו.
ג. הכרה בחושף כשל שלטוני כמעמד משפטי מוגן
מוצע ליצור בחקיקה מעמד חדש של “חושף כשל שלטוני”.
מעמד זה יחול על אדם הפועל בתום לב ומציג מידע מהותי הנוגע לרשלנות ציבורית, הפרת חובה חקוקה, פגיעה בזכויות יסוד, מחדלי אכיפה, ניגודי עניינים, שחיתות או כשל מוסדי בעל השלכה ציבורית.
לחושף כשל שלטוני יוענקו הקלות דיוניות, הגנות מפני התנכלות מוסדית, נגישות מוגברת למידע ציבורי, קדימות בבחינת תלונותיו וסיוע משפטי מותאם.
מוצע אף לשקול הענקת מעמד דיוני דומה ל”ידיד בית המשפט” במקרים שבהם המידע שבידו עשוי לתרום לחשיפת אמת ציבורית או לשיפור פעולת המערכת.
ד. רפורמה בדיני האגרות בהליכים נגד המדינה
מוצע לקבוע כי בהליכים שעניינם בירור אחריות שלטונית, כשל מוסדי, פגיעה בזכויות יסוד או ביקורת על פעולת המדינה, תחול חזקה של פטור מאגרה או אגרה סמלית בלבד.
במקרים אלה אין לראות באזרח צרכן שירות אלא ספק מידע ציבורי הפועל לטובת החברה כולה.
עוד מוצע לקבוע כי:
דחיית בקשת פטור מאגרה תהווה אמצעי אחרון בלבד לאחר בחינת חלופות מידתיות.
המדינה לא תוכל להשתמש בדרישות אגרה כדי למנוע ביקורת שיפוטית על פעולותיה.
ערעורים הנוגעים לזכות הגישה לערכאות או להחלטות בעניין אגרות יהיו פטורים מאגרה, כדי למנוע מצב של “מעגל חסימה דיוני”.
יינתן משקל מיוחד למעמדם של נפגעי עבירה, אנשים עם מוגבלות, מקבלי סיוע משפטי ואזרחים המנהלים הליכים נגד המדינה בגין מעשים שביצעו רשויותיה או עובדיה.
ה. הגנה על פרטיות מבקשי הפטור
3
הניסיון המצטבר מלמד כי בקשות לפטור מאגרה מחייבות לעיתים חשיפה רחבה של מידע רפואי, כלכלי, משפחתי ותפקודי.
במקרים רבים מידע זה מועבר לצד שכנגד ומשמש אותו לצרכים אסטרטגיים החורגים מן הצורך בבירור הבקשה.
התוצאה היא שהצד החלש נדרש לחשוף את נקודות הפגיעות האישיות ביותר שלו דווקא בפני הגורם החזק ממנו.
לפיכך מוצע לקבוע כי מידע הנמסר לצורך בחינת פטור מאגרה יהיה חסוי כברירת מחדל, ייחשף רק במידה ההכרחית להכרעה, ולא ייעשה בו שימוש לכל מטרה אחרת.
בנוסף מוצע לבטל את הדרישה שלפיה מבקש פטור יידרש לפנות לבני משפחה, קרובים או חברים לשם מימון ההליך. זכות הגישה לערכאות היא זכות אישית של האזרח ואינה יכולה להיות תלויה במצבם הכלכלי, ברצונם או ביחסיהם האישיים של צדדים שלישיים.
ו. פיקוח פרלמנטרי על מערכת האגרות
מוצע לחייב את הנהלת בתי המשפט בהגשת דין וחשבון שנתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר יכלול בין היתר:
מספר בקשות הפטור שהוגשו;
שיעורי הקבלה והדחייה;
מספר ההליכים שנמחקו מחמת אי־תשלום אגרה;
מספר הערעורים על החלטות רשמים;
משך הטיפול הממוצע בבקשות;
נתונים בדבר אוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלות ונפגעי עבירה.
פיקוח זה יאפשר לבחון האם מערכת האגרות ממלאת את ייעודה המקורי או שמא הפכה בפועל למחסום גישה לצדק.
ז. הקשר לרפורמת פיצול היועץ המשפטי לממשלה
פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה נועד לחזק אחריותיות, שקיפות ובקרה. אולם שינוי מבני לבדו אינו מספיק.
מערכת חדשה של פיקוח על רשויות התביעה, הייעוץ המשפטי והחקירה לא תוכל לפעול באופן אפקטיבי אם הציבור יירתע מלהביא בפניה מידע בשל עלויות כלכליות, חשש מחשיפת פרטיותו או חסמים דיוניים.
לפיכך יש לראות ברפורמה בדיני האגרות, בהגנה על חושפי כשלים שלטוניים ובהכרה באזרח כמקור מידע חיוני למערכת הציבורית, חלק משלים והכרחי לכל רפורמה חוקתית בתחום הייעוץ המשפטי, התביעה הציבורית ואחריות השלטון.
מדינה חכמה אינה חוששת ממבקריה. היא לומדת מהם. מדינה לומדת אינה מטילה מס על המידע החיוני לתיקון עצמה. היא מעודדת את זרימתו, מגינה על מוסריו ומטמיעה אותו במנגנוני המדידה, הבקרה והשיפור המתמיד של השירות הציבורי.
חומר רקע
2026-07-02
--1
נוסח לדיון ועדת החוק ביום :2.7.2026
חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 פרק א': מטרה, עקרונות והגדרות .1
מטרתו של חוק זה היא לפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לפי כל דין, ערב תחילתו של חוק זה, לשניים – יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי – ולהסדיר את תפקידיהם, סמכויותיהם, הליך מינוים, כהונתם והוראות נוספות הנוגעות להם.
מטרה
פיצול תפקיד היועץ .2
המשפטי לממשלה
חוק זה מפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לפי כל דין, ערב תחילתו של חוק זה, בין שני אלה, והכול כמפורט בחוק זה:
(1) תובע כללי שיפעיל את שיהיו נתונים לו התפקידים והסמכויות בתחום המשפט הפלילי המוקנים לו בחיקוק או בהוראת מינהל, והוא יפעיל סמכויות אלו בעצמו, ובאמצעות התובעים במחלקה הפלילית שבפרקליטות המדינה (להלן – התביעה הכללית) שהוא עומד בראשה, או באמצעות תובעים אחרים שהסמיך (להלן – התביעה הכללית), וינחה תובעים אחרים בתחום המשפט הפלילי;
(2) יועץ משפטי לממשלה שיהיו נתונים לו התפקידים והסמכויות שאינם סמכויות בתחום המשפט הפלילי, והוא יפעיל סמכויות אלו בעצמו, באמצעות משניו, באמצעות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ובאמצעות פרקליטות המדינה, למעט המחלקה הפלילית (להלן – פרקליטות המדינה), שהוא עומד בראשם.
הגדרות
.3
בחוק זה –
"הוועדה הציבורית" – הוועדה הציבורית שמונתה לפי סעיף 30;
"סמכויות בתחום המשפט הפלילי" – כל סמכות בחיקוק או בהוראת מינהל המוקנית לתובע והסמכויות המנויות בחלק א' לתוספת הראשונה;
"סמכות" או "תפקיד" – לרבות חברות בכל תאגיד, גוף או חבר בני אדם, ולרבות מתן הסכמה, אישור או חתימה;
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" – שר המשפטים.
--2
פרק ב': היועץ המשפטי לממשלה
סימן א': מינוי וכהונה
מינוי היועץ
המשפטי לממשלה
.4
תנאי הכשירות של .5
היועץ המשפטי
לממשלה
(א) היועץ המשפטי לממשלה יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה והשר.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה יהיה עובד המדינה.
(ג) החלטת הממשלה על מינוי יועץ משפטי לממשלה תפורסם ברשומות.
כשיר לכהן כיועץ משפטי לממשלה מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון;
( 2)
הוא משפטן בעל שיעור קומה;
( 3)
בשלוש השנים שקדמו להצגת מועמדותו הוא לא היה –
(א) חבר הכנסת או שהוא נמנה עם רשימת מועמדים לכנסת;
(ב) ראש עירייה או מועצה מקומית או סגנו;
חבר בגוף בוחר כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק שירות המדינה (סיוג
(ג) פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–.11959
הגבלת פעילות
.6
במהלך כהונתו ובשנה ובשמונה עשר החודשים שלאחר תום תקופת כהונתו, לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה אחד מהמנויים בסעיף 5(3).
תום הכהונה
.7
היועץ המשפטי לממשלה יחדל לכהן באחת מאלה:
בתום תקופת כהונתה של הממשלה שמינתה אותו; ואולם, היועץ
( 1)
המשפטי לממשלה ימשיך ויכהן בתפקידו ב־100 הימים שלאחר כינונה של ממשלה חדשה, אלא אם כן החליטה למנות יועץ משפטי לממשלה;
1 ס"ח התשי"ט, עמ' .190
( 2)
בהתפטרותו, במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה;
( 3)
בהעברתו מכהונתו;
--3
(4) אם הורשע בפסק דין סופי, ונקבע בו כי מדובר בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.
העברה מכהונה
והשעיה
.8
משנים ליועץ
המשפטי לממשלה
.9
(א) הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה והשר, רשאית להעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו, בהתקיים אחת מאלה:
(1) יש בינו ובין הממשלה חילוקי דעות המקשים, לדעת הממשלה, על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם;
( 2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
( 3)
הוא עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
( 4)
הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי כל דין;
(5) מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב) התקיים האמור בסעיף קטן (א)(5), רשאית הממשלה, לפי המלצת השר, להשעות את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו לתקופה שתקבע, ושלא תעלה על שישה חודשים.
הממשלה לא תחליט על העברת היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו או
(ג) על השעייתו כאמור בסעיף זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמינתה לשם כך.
(א) ליועץ המשפטי לממשלה יהיו משנים.
(ב) (1) הממשלה תמנה, לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי
לממשלה, משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה מקרב המשנים לו
(בסעיף בחוק זה – המשנה הבכיר).
(2) למשנה הבכיר יהיו נתונות הסמכויות המנויות בחלק ג' לתוספת שהוקנו לו בחיקוק הראשונה, ולא יראו הפעלת סמכות כאמור כמתן חוות דעת לפי סעיפים 12 ו־13(א)(3).
--4
( 3)
(א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להנחות, בכתב, את
המשנה הבכיר בנוגע להפעלת הסמכויות כאמור בפסקה (2);
הנחיה כאמור תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של
הכנסת, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם
ההנחיה נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), היועץ המשפטי לממשלה
לא ינחה את המשנה הבכיר כאמור באותה פסקת משנה, בנוגע
לסמכויות כאמור בפסקה (2), בתחום הבחירות.
(4) המשנה הבכיר רשאי להתייצב לפני בית המשפט בתחומים שבהם יש לו בהליך הנוגע לסמכויות כאמור בפסקה (2) ולהשמיע את דברו או להסמיך את נציגו לעשות כן מטעמו, לפי ראות עיניו, והכול אף בהליכים שהמדינה היא צד להם או שהיועץ המשפטי לממשלה התייצב בהם, לרבות בהליך שבו היועץ המשפטי לממשלה מציג עמדה בעניין הפעלת סמכויות המשנה הבכיר.
(5) המשנה הבכיר יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו.
הממשלה תמנה, לפי המלצת השר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה,
(ג) משנה ליועץ המשפטי לממשלה מקרב המשנים לו, שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי כיועץ המשפטי לממשלה, לשמש כממלא מקומו; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לממשלה, וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לממשלה מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה האמור את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לממשלה.
סימן ב': תפקידים וסמכויות
ייעוץ משפטי
לממשלה
.10
היועץ המשפטי לממשלה –
(1) יסייע לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו;.
--5
(2) יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת
ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.
(א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן עצה וחוות דעת משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
חוות דעת של
הייעוץ המשפטי
לממשלה
.11
תוקף חוות דעת
בכתב של היועץ
המשפטי לממשלה
.12
בכפוף להוראות סעיף ,13 חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה
המחייב של חוות
הדעת
.13
(א) על אף האמור בסעיף ,12 אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך או כי מתן חוות הדעת בעל פה מתחייב בנסיבות העניין.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 2(1), כל היועצים המשפטיים ברשות
(ג) המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו.
(1) התובע הכללי וכל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו – בעניינים הנוגעים לסמכויותיו לפי כל דין בתחום המשפט הפלילי;
(2) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
(3) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא
לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 12 חלות עליו מהחובה
האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
--6
לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק
(ג) כמתן חוות דעת לפי סעיף 12 וסעיף קטן (א)(3).
ייעוץ משפטי
בעניינים הנוגעים
לתחום המשפט
הפלילי
.14
מטרה – סימן ג'
.15
היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו, ובכלל זה בענייני חקיקה.
סימן ג': ייצוג המדינה בערכאות
הגדרות – סימן ג' .16
מטרתו של סימן זה להבטיח הצגה נאמנה של עמדת המדינה הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט.
בסימן זה –
"בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
"המדינה" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים.
ייצוג המדינה
הרשות המבצעת
בהליכים לפני בית
המשפט
.17
היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת המדינה הרשות המבצעת בהליכים לפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה של הממשלה, כפי שקבעה מזמן לזמן, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת
המדינההרשות
המבצעת
.18
(א) הסמכות לקבוע את עמדת המדינה הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה.
אי־הצגת עמדת
המדינה הרשות
המבצעת על ידי
היועץ המשפטי
לממשלה
.19
(ב) כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת, יראו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כעמדת המדינההרשות המבצעת.
סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת המדינה הרשות המבצעת שנקבעה לפי סעיף 18(א) בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר.
--7
ייצוג חיצוני
.20
התייצבות היועץ
המשפטי לממשלה
.21
(א) על אף האמור בסעיף ,17 מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 19 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת המדינה הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית, בעצמה, באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה, לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת המדינה הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
(ב) מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 19 וחלפו שלושים ימים בלי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר הנוגע בדבר למנות עורך דין אחר שיציג את עמדת המדינה הרשות המבצעת לפני בית המשפט, ואם היה יותר משר אחד הנוגע בדבר – יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש],2 נקבע כי עמדת המדינה הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג או מוצגת על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף ,20 לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים, השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) ייצוג גופים אחרים .22
סייג לתחולה
.23
סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית המשפט בעניינים אלו:
( 1)
בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי;
( 2)
בעניינים שנקבעו בתוספת השנייה.
על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעתשאינו המדינה כהגדרתה בסעיף ,16 לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
הוראות סימן זה לא יחולו על אלה:
( 1)
הליכים המנוהלים על ידי התובע הכללי;
(2) סמכויות לפי חלק ג' לתוספת הראשונה שהוקנו בחיקוק למשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה שעניינם נקיטת הליכים לפני בית המשפט.
סימן ד': הוראות כלליות
2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,11 עמ' .282
--8
טענה לעניין תוקפו .24
של חוק
ראה בית משפט בהליך שלפניו שהמדינה אינה צד לו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט.
עצמאות שיקול
הדעת בהפעלת
סמכויות
.25
בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,10 13(א)(3), 17 ו־18(א), בהפעלת סמכויות הנתונות לו בחיקוק יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
פיקוח הממשלה
והשר
.26
(א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
פרק ג': התובע הכללי
סימן א': מינוי וכהונה
מינוי התובע הכללי .27
תנאי הכשירות של .28
התובע הכללי
(א) התובע הכללי יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת השר, מקרב המועמדים שעליהם תמליץ הוועדה הציבורית, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.
(ב) התובע הכללי יהיה עובד המדינה.
(ג) החלטת הממשלה על מינוי תובע כללי תפורסם ברשומות.
כשיר לכהן כתובע כללי מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון;
( 2)
הוא משפטן בעל שיעור קומה וניסיון בתחום המשפט הפלילי;
( 3)
בשלוש השנים שקדמו להצגת מועמדותו הוא לא היה –
(א) חבר הכנסת או שהוא נמנה עם רשימת מועמדים לכנסת;
(ב) ראש עירייה או מועצה מקומית או סגנו;
--9
חבר בגוף בוחר כהגדרתו בסעיף 3א(א) לחוק שירות המדינה (סיוג
(ג) פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–.1959
תקופת הכהונה
.29
התובע הכללי ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים, ולא יהיה ניתן להאריכה אלא לפי הוראות סעיף .38
מינוי הוועדה
הציבורית
.30
השר ימנה ועדה ציבורית שתפקידה לבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים לכהונת התובע הכללי ולהמליץ בפניו על מועמדים מתאימים וראויים לכהונה זו, וכן לדון בהצעה לסיום כהונת התובע הכללי.
הרכב הוועדה
הציבורית
.31
(א) ואלה חברי הוועדה הציבורית:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי שיבחר חבר שופטי בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שר לשעבר, יועץ משפטי לממשלה לשעבר או תובע כללי לשעבר שתמנה הממשלה לפי המלצת השר;
(3) חבר הכנסת או חבר הכנסת לשעבר שתבחר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(4) עורך דין בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי שיבחר הסניגור הציבורי הארצי;
(5) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחום
המשפט הפלילי שיבחרו הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי
תפקידים מקבילים להם במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; בפסקה זו, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד מוכר או מוסד שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–.31958
(ב) (1) תקופת כהונתם של חברי הוועדה הציבורית שנבחרו לפי סעיף קטן (א)(1), (4) או (5) תהיה שש שנים.
(2) חבר הוועדה הציבורית שנתמנה לפי סעיף קטן (א)(2), יכהן כל עוד מכהנת הממשלה שמינתה אותו.
(3) חבר הוועדה הציבורית שנבחר לפי סעיף קטן (א)(3), יכהן כל עוד מכהנת הכנסת שוועדת החוקה, חוק ומשפט שלה בחרה בו.
3 ס"ח התשי"ח, עמ' .191
- 10 -
נתפנה מקומו של חבר הוועדה הציבורית, ימונה לוועדה חבר חדש בדרך
(ג) הקבועה בסעיף קטן (א), לפי העניין.
(ד) כינוס הוועדה
הציבורית
.32
הצעת מועמדים
.33
המלצות הוועדה
הציבורית
.34
מינוי הוועדה הציבורית ושינויים בהרכבה יפורסמו ברשומות.
(א) שישה חודשים לפני תום תקופת כהונתו של התובע הכללי יכנס יושב ראש הוועדה הציבורית את הוועדה.
(ב) התעורר צורך למנות תובע כללי שלא כאמור בסעיף קטן (א), יודיע השר על כך ליושב ראש הוועדה הציבורית מוקדם ככל האפשר, והיושב ראש יכנס את הוועדה.
הוועדה הציבורית תקיים את דיוניה בתדירות ובמועדים שיאפשרו לה,
(ג) ככל האפשר בנסיבות העניין, להגיש לשר את המלצותיה על המועמדים לכהונת התובע הכללי לא יאוחר משישים ימים לפני תום תקופת כהונתו של התובע הכללי המכהן לעניין סעיף קטן (א), או מוקדם ככל האפשר לעניין סעיף קטן
(ב).
(א)
(ב) אלה רשאים להציע מועמדים לוועדה הציבורית:
( 1)
ראש הממשלה או השר;
( 2)
שני חברי הוועדה יחד.
הצעת מועמד תוגש בכתב ותכלול את הסכמת המועמד.
שמות המועמדים יפורסמו לציבור על ידי הוועדה הציבורית בדרך
(ג) שתקבע.
(א) עם סיום דיוניה תמליץ הוועדה הציבורית, בכתב, בפני השר על המועמדים שמתקיימים בהם תנאי הכשירות שמצאה אותם מתאימים וראויים למינוי לתובע הכללי; שמות המועמדים המומלצים יפורסמו ברשומות.
(ב) הוועדה הציבורית תמליץ על שני מועמדים לפחות, וככל האפשר – על שלושה מועמדים לפחות.
החלטת הוועדה הציבורית להמליץ על מועמד טעונה הסכמה של ארבעה
(ג) מחבריה לפחות.
(ד) הוועדה הציבורית רשאית לצרף להמלצתה את חוות דעתה וכל חומר אחר שתמצא לנכון לגבי כל מועמד שעליו המליצה.
- 11 -
(א) בסמוך לקבלת המלצות הוועדה הציבורית יובא מינוי התובע הכללי לדיון בממשלה; את הנושא יעלה השר לדיון, והוא ימליץ לממשלה על מועמד אחד או יותר מהמועמדים שהוועדה הציבורית המליצה עליהם.
הדיון בממשלה
.35
החזרת הדיון
לוועדה הציבורית
.36
סדרי הדיון של
הוועדה הציבורית
.37
הוועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
הארכת תקופת
כהונה ומילוי מקום
.38
(א) לא נתמנה תובע כללי חדש לפני תום תקופת הכהונה של מי שקדם לו בתפקיד, רשאית הממשלה, לפי המלצת השר שניתנה לאחר התייעצותו עם הוועדה –
הגבלת פעילות
.39
במהלך כהונתו ובשלוש השנים שלאחר תום תקופת כהונתו, לא יהיה התובע הכללי אחד מהמנויים בסעיף 28(3).
תום הכהונה
.40
התובע הכללי יחדל לכהן באחת מאלה:
(ב) המלצות הוועדה הציבורית והשר ייכללו בסדר היום של הממשלה שבוע לפחות לפני הדיון.
(א) החליטה הממשלה שלא למנות אף אחד מהמועמדים שהוועדה
הציבורית המליצה עליהם לכהונת התובע הכללי, יוחזר הדיון לוועדה.
(ב) על אף האמור בסעיף 34(ג), הוחזר הדיון לוועדה הציבורית כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הוועדה להמליץ על מועמד אף בהסכמה של שלושה מחבריה לפחות.
(1) להאריך את כהונתו של התובע הכללי המכהן באותה שעה
בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים;
(2) למנות לו ממלא מקום מקרב עובדי התביעה הכללית
שמתקיימים בו תנאי הכשירות לתובע כללי לתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים;
החלטת הממשלה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ב) לא נתמנה תובע כללי חדש והממשלה לא הפעילה את סמכותה לפי סעיף קטן (א), או שהממשלה הפעילה את סמכותה לפי סעיף קטן (א) והסתיימה תקופת ההארכה או תקופת מילוי המקום, לפי העניין, ימלא המשנה הבכיר לתובע הכללי את מקומו של התובע הכללי עד לבחירת תובע כללי חדש.
( 1)
בתום תקופת כהונתו;
- 12 -
( 2)
בהתפטרותו, במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה;
( 3)
בהעברתו מכהונתו;
(4) אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כתובע כללי.
העברה מכהונה
והשעיה
.41
המשנה הבכיר
לתובע הכללי
.42
(א) הממשלה, לפי המלצת השר ובהסכמת הוועדה הציבורית, רשאית להעביר את התובע הכללי מכהונתו בהתקיים אחת מאלה:
( 1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
( 2)
הוא עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
( 3)
הוא מסרב למלא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה;
(4) מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב) התקיים האמור בסעיף קטן (א)(4), רשאית הממשלה, לפי המלצת השר ובהסכמת הוועדה הציבורית, להשעות את התובע הכללי מתפקידו לתקופה שתקבע.
(ג) בנסיבות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו הוראות אלו:
(1) לפי בקשת השר בכתב, תקיים הוועדה הציבורית דיון, תגבש את עמדתה ותגיש לשר את מסקנותיה בכתב, והכול לפני הבאת הנושא לדיון בממשלה;
(2) הוועדה לא תיתן את הסכמתה להעברת התובע הכללי מכהונתו או להשעייתו אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה;
(3) הממשלה לא תחליט על העברת התובע הכללי מכהונתו או על השעייתו אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה או בפני ועדת שרים שמינתה למטרה זו.
(א) התובע הכללי, בהסכמת השר, ימנה משנה בכיר לתובע הכללי מקרב המשנים לו שמתקיימים בו תנאי הכשירות של התובע הכללי לפי סעיף .28
- 13 -
(ב) נתפנה מקומו של התובע הכללי ולא נתמנה לו ממלא מקום או נעדר התובע הכללי מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה הבכיר לתובע הכללי את התפקידים המוטלים על התובע הכללי ויפעיל את הסמכויות הנתונות לתובע הכללי לפי כל דין.
סימן ב': תפקידים וסמכויות
עצמאות התובע
הכללי
.43
(א) התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ובכל עניין כאמור לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.
(ב) התובע הכללי לא ימלא כל תפקיד מטעם היועץ המשפטי לממשלה ולא יהיה נתון לפיקוחו או למרותו.
.44
ניהול הליכים
פליליים בידי התובע
הכללי ונציגיומטעם
המדינה
(א) הליכים פליליים מטעם המדינה ינוהלו בידי התובע הכללי או בידי תובע אחר שהוא נציג התובע הכללי שהוסמך לכך לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–,41982 או לפי כל דין אחר, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין.
(ב) על אף האמור בסעיף ,11 התובע הכללי ינחה רשויות חקירה המוסמכות על-פי דין לחקור עבירות בעניינים הנוגעים לניהול הליך פלילי, ובכלל זה בעניינים הנוגעים להליכי חקירה, מעצר, חיפוש ותפיסה במסגרתו; ואולם, הנחיות כלליות של התובע הכללי בתחומים האמורים, החלות על מי שאינם תובעים, טעונות את אישור היועץ המשפטי לממשלה.
התייצבות התובע
הכללי
.45
פיקוח הממשלה
והשר
.46
(א) התובע הכללי רשאי להתייצב לפני בית המשפט בהליך הנוגע לסמכויות ב תחום המשפט הפלילי או שעשויה להיות לו השפעה על נקיטת הליכים פליליים ולהשמיע את דברו או להסמיך את נציגו לעשות כן מטעמו, לפי ראות עיניו, והכול אף בהליכים שהמדינה היא צד להם או שהיועץ המשפטי לממשלה התייצב בהם, לרבות בהליך שבו היועץ המשפטי לממשלה מציג עמדה בעניין הפעלת סמכויות של התובע הכללי.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], והיועץ המשפטי לממשלה רשאי להתייצב גם בהליכים שסעיף קטן (א) חל עליהם.
4 ס"ח התשמ"ב, עמ' .43
(א) התובע הכללי נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
- 14 -
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התביעה הכללית, התובע הכללי יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
(ג) (1) התובע הכללי ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית.
(2) לבקשת השר, התובע הכללי ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) על אף האמור בסעיף קטן זה, סבר התובע הכללי כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים –
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 43 או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את התובע הכללי או להורות לו כיצד עליו לפעול במקרה מסוים.
סימן ג': חקירה והעמדה לדין במקרים מיוחדים
סמכות קבלת
החלטה על פתיחה
בחקירה
.47
סמכות קבלת
החלטה על העמדה
לדין
.48
(א) פתיחה בחקירה פלילית נגד נושא משרה טעונה אישור של בית המשפט המחוזי, לפי בקשת התובע הכללי; בסימן זה, "נושא משרה" – ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור על השופטים ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ב) בית המשפט המחוזי הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לקבוע, לבקשת התובע הכללי, כי הדיון ייערך בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
(א) הסמכות להחליט בדבר העמדה לדין בהליך פלילי נגד נושא משרה נתונה לתובע הכללי, והחלטתו בעניינים אלו טעונה אישור של ועדת בכירים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) אלה חברי ועדת הבכירים:
- 15 -
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי שיבחר חבר שופטי בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט הפלילי שאינו נמנה עם התביעה הכללית, שימנה היועץ המשפטי לממשלה;
(3) עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט הפלילי שאינו נמנה עם התביעה הכללית, שימנה יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
(ג) החלטות ועדת הבכירים יתקבלו ברוב דעות.
(ד) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מכל הוראה בחיקוק העוסקת בחסינות מפני העמדה לדין.
פרק ד': הוראות שונות
ביצוע ותקנות
.49
שמירת תוקף
הסמכה
.50
(א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה או את התוספת השנייה.
התגלעה מחלוקת בשאלה אם סמכות שאינה מנויה בחיקוק נתונה ליועץ
(ג) המשפטי לממשלה או לתובע הכללי, יכריע בכך השר, והחלטתו תפורסם ברשומות.
תיקון חוק הדיינים .51
עורך דין שערב תחילתו של חוק זה עמדה בתוקפה הסמכתו בידי היועץ המשפטי לממשלה להיות נציגו, יראו אותו כאילו הוסמך כדין בידי היועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי, לפי העניין, בהתאם להוראות חוק זה או לפי כל דין.
בחוק הדיינים, התשט"ו–,51955 בסעיף ,25 במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) על פתיחה בחקירה והגשת כתב אישום נגד דיין יחולו הוראות סעיפים 47 ו־48 לחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–.2026"
תיקון חוק שירות .52
המדינה (מינויים)
בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,61959 סעיף 5 – בטל.
5 ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשפ"א, עמ' .384
6 ס"ח התשי"ט, עמ' 86; התשפ"ד, עמ' .444
- 16 -
תיקון חוק הקאדים .53
בחוק הקאדים, התשכ"א–,71961 בסעיף ,23 במקום סעיף (א) יבוא:
"(א) על פתיחה בחקירה והגשת כתב אישום נגד קאדי יחולו הוראות סעיפים 47 ו־48 לחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–.2026"
תיקון חוק בתי הדין.54
הדתיים הדרוזיים
בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–,81962 בסעיף ,28 במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) על פתיחה בחקירה והגשת כתב אישום נגד קאדי מד'הב יחולו הוראות סעיפים 47 ו־48 לחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–.2026"
שמירת דינים
.55
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחסינות הנתונה לעובד ציבור לפי פרק ב' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].9
תחילה
.56
תחילתו של חוק זה ביום **.
תוספת ראשונה
(ההגדרה "סמכויות בתחום המשפט הפלילי" שבסעיף 3 וסעיפים 9(ב)(2), 23(2) ו־49(ב)) חלק א': התובע הכללי
חלק ב': היועץ המשפטי לממשלה
חלק ג': מגן האינטרס הציבורי
תוספת שנייה
(סעיפים 21(ב)(2) ו־49(ב))
*************************************************************************************** 7 ס"ח התשכ"א, עמ' 118; התשע"ז, עמ' .391 8 ס"ח התשכ"ג, עמ' 20; התשע"ז, עמ' .8 9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,10 עמ' .266 ** מועד התחילה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
חומר רקע
2026-07-02
י"ז בתמוז התשפ"ו
2 ביולי 2026
אל: חברי ועדת החוקה
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
סעיפים לדיון בוועדת החוקה ביום 2.7.2026 בעניין הצעת היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 בדיון שהתקיים ביום ,18.5.2026 לפני אישור נוסח הצעת החוק לקריאה הראשונה, דנה הוועדה בסעיף 51 לנוסח היו"ר דאז, שנועד להתאים את המונחים בחוקים רבים לתיקון דנן:
.51 העברת סמכויות
(א) כל הוראה בחיקוק, למעט לעניין האמור בסעיף קטן (ב) –
(1) שעניינה שלא בסמכויות בתחום המשפט הפלילי, יש לקרוא כאילו –
(א) במקום פרקליט המדינה בא היועץ המשפטי לממשלה;
(ב) במקום המשנה לפרקליט המדינה בא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני פרקליטות המדינה;
(ג) במקום פרקליט מחוז בא פרקליט מחוז הנמנה על פרקליטות המדינה.
(2) שעניינה בסמכויות בתחום המשפט הפלילי, יש לקרוא כאילו –
(א) במקום היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה בא התובע הכללי;
(ב) במקום המשנה לפרקליט המדינה בא המשנה הבכיר לתובע הכללי;
(ג) במקום פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה בא, לפי העניין, התובע המחוזי או תובע אחר מהתביעה הכללית שתוארו מקביל.
(ב) על כל הוראה בחיקוק לעניין האצלת סמכויות –
(1) שעניינה שלא בסמכויות בתחום המשפט הפלילי, יחולו הוראות אלה:
(א) במקום האצלה לפרקליט המדינה יקראו כאילו ההאצלה היא למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני פרקליטות המדינה, ואם הואצלה הסמכות לפרקליט המדינה יראו כאילו היא הואצלה למשנה כאמור;
(ב) במקום פרקליט מחוז או פרקליט אחר יקראו כאילו מדובר בפרקליט מחוז או פרקליט אחר הנמנים על פרקליטות המדינה, ואם הואצלה הסמכות לפרקליט מחוז או לפרקליט אחר יראו כאילו היא הואצלה לפרקליט מחוז או לפרקליט אחר הנמנים על פרקליטות המדינה.
(2) שעניינה בסמכויות בתחום המשפט הפלילי, יחולו הוראות אלה: במקום האצלה מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה או לגורם אחר, יקראו כאילו ההאצלה היא מהתובע הכללי למשנהו או לגורמים אחרים מקבילים; ואם הואצלה הסמכות לפרקליט המדינה או לגורמים אחרים יראו כאילו היא הואצלה למשנה לתובע הכללי או לגורמים אחרים מקבילים.
במהלך הדיון העירו מספר חברי כנסת על הקושי בביצוע התיקון באופן רוחבי ומבלי לבחון את הסעיפים להם הוא נוגע, ויו"ר הוועדה קבע שבמקום להביא את הסעיף לאישור בקריאה הראשונה, הנושא – "שהוא לפי טיבו תיקון עקיף" – יוצג ויידון בדיוני ההכנה לקריאה השנייה והשלישית, אחרי שגם ימופו הסעיפים הרלוונטיים.
בעקבות זאת, ניסינו לאתר את כל אזכורי המונחים שנכללו בסעיף 51 בדברי החקיקה השונים, ואזכורים אלה מובאים להלן במתכונת של תיקונים עקיפים, בהם בוטל תפקיד "פרקליט המדינה" והוחלפו המונחים המפורטים בטבלה שלהלן, בהתאם להכרעות הוועדה עד עתה.
יודגש כי על הוועדה להשלים את שמות הגופים ותארי התפקידים שהיא טרם הכריעה לגביהם. כמו כן, יש שאלות נוספות העולות ביחס לתיקונים אלה שעל הוועדה להכריע בהן.
לנוחותכם לצד מסמך זה, מצורף נספח הכולל את סעיפי החוק הרלוונטיים לכל התיקונים העקיפים.
המונח בדין הקיים
פרקליט המדינה
המשנה לפרקליט המדינה
פרקליט מחוז
המונח המוצע בהקשר הפלילי
התובע הכללי
המשנה לתובע הכללי
תובע מחוזי
1
המונח המוצע בהקשר האזרחי
היועץ המשפטי לממשלה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
פרקליט מחוז
פרקליט מלווה
הפרקליטות
פרקליטות המדינה
פרקליטות מחוז
מנהל המחלקה הבין-לאומית
בפרקליטות המדינה
מנהל המחלקה הפלילית /
הפיסקאלית / לאכיפת דיני
מקרקעין / להנחיית תובעים
מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה
בפרקליטות המדינה
תובע מלווה
התביעה הכללית
--הפרקליטות
פרקליטות המדינה
פרקליטות מחוז
רשימת התיקונים העקיפים
תיקון חוק גיל
הנישואין
*.
בחוק גיל הנישואין, התש"י–,1950 בסעיף 8(ו)(3), במקום "לפרקליטות" יבוא "לתביעה הכללית".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
תיקון חוק ההסגרה *.
בחוק ההסגרה, התשי"ד–,1954 בסעיף ,20 במקום "היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על ידי פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
*
בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], בסעיף ,1 בהגדרה "בא כוח, או נציג, של היועץ המשפטי לממשלה",
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
תיקון פקודת
הפרשנות [נוסח חדש]
הוועדה טרם הכריעה על
סיווג סמכויות היועץ
בחוק זה.
בחוק הפרשנות קיימת
הגדרה דומה להגדרה
בפקודת
שנמצאת
הפרשנות ולגביה הכריעה
הוועדה להשאירה כפי
שהיא משום שהגדרה
מקבילה ביחס לתובע
נעשית בהצעת חוק היועץ
המשפטי לממשלה והתובע
הכללי.
על הוועדה להכריע האם
פקודת
את
לתקן
הפרשנות, ואם כן, כיצד?
תיקון חוק השיפוט
הצבאי
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ,
התובע הכללי והמשנה
הבכיר.
תיקון חוק הפיקוח
על מצרכים ושירותים
*.
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 –
(1) בסעיף 171(ב), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי";
(2) בסעיף 298ז, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "התובע המחוזי".
בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–,1957 בסעיף 39ה, במקום "פרקליט המדינה או פרקליט מחוז" יבוא "התובע הכללי או תובע מחוזי".
2
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי
ולמשנה הבכיר.
תיקון חוק חקירת
סיבות מוות
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי
ולמשנה הבכיר.
תיקון חוק שירות
המדינה (מינויים)
*.
בחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–,1958 בכל מקום –
(1) במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) במקום "שפרקליט מחוז" יבוא "שתובע מחוזי".
בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,1959 בתוספת השנייה, פרט 45 – בטל.
מדובר במחיקת פרקליט
המדינה מרשימת המשרות
שלפי ס' 23 לחוק מתמנות
הממשלה
באישור
ובתנאיה, בשל ביטול
משרתו.
תיקון חוק לשכת
עורכי הדין
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ,
התובע הכללי והמשנה
הבכיר.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 –
(1) בסעיף 9(א)(3), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי";
בסעיף 30(1), במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא
(2) "היועץ המשפטי לממשלה, המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי";
בסעיף ,63 במקום "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה" יבוא "התובע
(3) הכללי והמשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה";
בסעיף 69(א)(5א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא
(4) "התובע הכללי או המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה".
תיקון חוק שירות
המדינה (משמעת)
*.
בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–,1963 בסעיף ,14 במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין התובע
הכללי והמשנה הבכיר.
תיקון חוק התכנון
והבניה
*.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–,1965 בסעיף ,203 בהגדרה "המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין", במקום "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ,
התובע הכללי והמשנה
חלק
לגבי
הבכיר.
מהסמכויות בחוק, טרם
הוכרע מי יטפל בהם.
3
תיקון חוק להארכת *.
תקפן של תקנות-
שעת-חירום (יהודה
והשומרון – שיפוט
בעבירות ועזרה
משפטית)
בחוק להארכת תקפן של תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–,1967 בסעיף ,4
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
ככל שהסמכות בס"ק (א)
תוענק לתובע הכללי, על
הוועדה לקבוע האם
למחוק את ס"ק (ב) או
להתיר לתובע לאצול את
סמכותו לפי תקנה זו
למשנהו/לגורם אחר (כי
אם היועץ ופ"מ יתוקנו
ל"תובע כללי" – יצא
לאצול
רשאי
שהוא
לעצמו...).
תיקון חוק ניירות
ערך
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ
והתובע הכללי.
תיקון חוק ועדות
חקירה
*.
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–,1968 בכל מקום –
(1) במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע המחוזי";
(3) במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
בחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–,1968 בסעיף 13(ב), במקום "המדינה" יבוא "המדינה, תובע מהתביעה הכללית" ובמקום "לממשלה" יבוא "לממשלה, התובע הכללי"
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ, לתובע
הכללי ולמשנה הבכיר.
תיקון חוק שירות
הציבור (הגבלות
לאחר פרישה)
*.
בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–,1969 בתוספת השנייה, בפרט 4 , בטור א', במקום "פרקליטות המדינה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים" יבוא " ";
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
יש לברר האם נדרש
להותיר בסעיף הן את
הפרקליטות האזרחית והן
את התביעה הכללית,
בהתחשב בכך שהפרט
כולל היום גם את מחלקת
ייעוץ וחקיקה, תחת
הכותרת "רשות אכיפת
חוק או איסוף מודיעין".
תיקון פקודת סדר
הדין הפלילי (מעצר
וחיפוש) [נוסח חדש]
*.
בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–,1969 בסעיף 25(ד)(2), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
4
חוק זה נשמט מטבלת
סמכויות היועץ שפורסמה
ומהטבלה
לוועדה,
המשלימה. סעיף 25(ד)(1)
בו קובע חובת דיווח של
השר לביטחון לאומי
והמפכ"ל ולוועדה לביטחון
וליועמ"ש,
לאומי
במועדים המפורטים בו.
המועד האחרון הקבוע
בחוק חלף לא מזמן
(3.5.26), ומוצע לתת את
הדעת לכך.
תיקון חוק שירות
המדינה (גימלאות)
[נוסח משולב]
*.
בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–,1970 בכל מקום, במקום "בדירוג הפרקליטים" יבוא
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
לשכר
מתייחס
הוא
וגימלאות עובדי מדינה,
בהם עובדים המדורגים
בדירוג המשפטנים ובדירוג
הפרקליטים. משהמחלקה
בפרקליטות
הפלילית
תפוצל ממנה לגוף נפרד
בשם התביעה הכללית –
על הוועדה לתת דעתה
לשאלה האם התובעים
בתביעה הכללית ימשיכו
להיות מדורגים בדירוג
הפרקליטים או שיהיה
דירוג תובעים נפרד.
תיקון פקודת בתי
הסוהר [נוסח חדש]
*.
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–,1971 בסעיף 45א(ג), במקום "פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה" יבוא "תובע מחוזי או משנה לתובע הכללי".
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
תיקון פקודת
המשטרה [נוסח חדש]
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ
והתובע הכללי.
*התיקונים בחוק זה
(שנעשו בוועדה ושמוצגים
כאן), אינם כוללים בשלב
זה התייחסות לתיקון 45
לפקודה (המכונה "חוק
מח"ש").
תיקון פקודת הראיות *.
[נוסח חדש]
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ, לתובע
הכללי ולמשנה הבכיר.
בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 –
(1) בכל מקום, במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי";
בסעיף 49ט,1 בסעיף קטן (ב), במקום "היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול
(2) לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי רשאי לאצול למשנהו".
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 –
(1) בסעיף 15(ב), במקום האמור בפסקה (3) יבוא:
5
"(3) היועץ המשפטי לממשלה, המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה
כמשמעותו בסעיף 9(ב) לחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 (בחוק זה – המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה), התובע הכללי, פרקליטי מחוז, התובעים המחוזיים, פרקליטי נפה, פרקליטי המחוז ועוזריהם ותובעי המחוז ועוזריהם".
על הוועדה להכריע האם
יש לקבוע בסעיף את כל
התפקידים
בעלי
הן
הרלוונטיים
בפרקליטות האזרחית והן
בתביעה הכללית?
(2) בסעיף 45(ד)(1), במקום פסקת משנה (ג) יבוא:
"(ג) תובע בדימוס ששימש בתפקיד משנה לתובע הכללי או מנהל המחלקה הפלילית בתביעה הכללית או תובע מחוזי;"
על הוועדה להכריע האם
יש לקבוע בסעיף את כל
התפקידים
בעלי
הן
הרלוונטיים
בפרקליטות האזרחית והן
בתביעה הכללית או אלה
הנוגעים להליך הפלילי
בלבד?
תיקון חוק הנוער
(שפיטה, ענישה ודרכי
טיפול)
*.
בסעיף 50ב(ב)(3), במקום "פרקליט מחוז, משנהו או ממונה בכיר בפרקליטות
(4) שפרקליט המחוז" יבוא " ".
בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–,1971 בסעיף 12א(א), בהגדרה "תובע", בפסקה (1), במקום "פרקליט מחוז או פרקליט בכיר" יבוא "תובע מחוזי או תובע בכיר".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
תיקון חוק רשות
נאות מרפא
*.
בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג–,1973 בסעיף ,35 במקום "היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או פרקליט מחוז" יבוא "התובע הכללי או תובע מחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
תיקון פקודת הסמים *.
המסוכנים [נוסח
חדש]
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
הסעיפים הרלוונטיים –
36ב ו-36ו עוסקים בחילוט
אזרחי, ועל כן יש להכריע
האם הנושא יטופל בידי
הפרקליטות האזרחית או
התביעה הכללית. נציע
קודם לכן לשמוע נציגי
הפרקליטות, בנוגע לאיזו
מחלקה מטפלת בתחום זה
היום.
תיקון חוק העונשין
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי
ולמשנה הבכיר.
בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 –
(1) בכל מקום, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) בכל מקום, במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע המחוזי".
בחוק העונשין, התשל"ז–1977 –
(1) בסעיף 214(ד), בכל מקום, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) בסעיף 368ד(ו), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
6
(3) תיקון חוק האזנת
סתר
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי
ולמשנה הבכיר.
בסעיף 428ב, בכל מקום, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979 –
בסעיף 2ב, בכל מקום, במקום "היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה" יבוא
(1) "התובע הכללי";
בסעיף 9א(ב), במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא
(2) "התובע הכללי";
בסעיף 13(א1), במקום "היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה" יבוא
(3) "התובע הכללי".
תיקון חוק הפיקוח
על שירותים פיננסיים
(ביטוח)
*.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–,1981 בסעיף 92י(ב), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
תיקון חוק הפרשנות *.
בחוק הפרשנות, התשמ"א–,1981 בסעיף ,3 בהגדרה ""נציג היועץ המשפטי לממשלה" או "בא כוח היועץ המשפטי לממשלה"",
תיקון חוק סדר הדין *.
הפלילי [נוסח משולב]
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 –
במסגרת המעבר על טבלת
אזכורי היועץ, הוועדה
הכריעה שהגדרה זו
תמשיך להתייחס ליועץ
"המפוצל", ועל כן יש
להותיר את הפרקליטים
והפרקליטות המצוינים
בה כפרקליטות האזרחית.
תיקונים אלה בחסד"פ
כבר משקפים את הכרעות
הוועדה במהלך הדיון
שקיימה בסמכויות היועץ
בחוק.
על כן, למעט התוספת
השלישית שבה הודגש
שההכרעות
בוועדה
יתבצעו במועד מאוחר
יותר – לא מובא הנוסח
המלא במסמך הסעיפים
המקביל.
(1) בכל מקום –
(א) במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(ב) בכל מקום, במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "לתובע מחוזי";
(ג) בכל מקום, במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע המחוזי";
(ד) בכל מקום, במקום "לפרקליט המחוז" יבוא "לתובע המחוזי";
בסעיף 9(ג)(4), במקום "היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז" יבוא
(2) "התובע הכללי, לבקשת תובע מחוזי";
(3) בסעיף 12 –
(א) בסעיף קטן (א)(1) –
ברישה, במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע
(1) הכללי";
7
בפסקה (א), במקום "פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי
(2) המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה" יבוא "המשנה לתובע
הכללי, התובעים המחוזיים ותובעים אחרים מהתביעה הכללית-
מדינה";
בפסקה (ב), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא
(3) "שהתובע הכללי";
בסעיף קטן (ב), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "התובע
(ב) הכללי";
(ג) סעיף קטן (ג) – יימחק;
בסעיף קטן (ד), במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה,
(ד) לפי העניין," יבוא "התובע הכללי";
(4) בסעיף 60 –
(א) בכותרת השוליים, במקום "לפרקליט" יבוא "לתובע";
(ב) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
(ד) בסעיף קטן (ד), במקום "של פרקליט" יבוא "של תובע";
(ה) בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "של פרקליט" יבוא "של תובע";
(ו) בסעיף קטן (ו), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
(ז) בסעיף קטן (י) –
ברישה, במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה,
(1) לפי העניין," יבוא "התובע הכללי";
(2)
(ד) בפסקה (2), במקום "הפרקליטות" יבוא "התביעה הכללית";
בסעיף קטן (יא) –
(1) בפסקה (1), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
בפסקה (3), בכל מקום, במקום "פרקליט" יבוא "תובע",
(2) במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא "התובע
הכללי", ובמקום "שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה
לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות
המדינה" יבוא "שהתובע הכללי, משנהו, תובע מחוזי או מנהל מחלקה בתביעה הכללית-מדינה";
(3)
(5) בפסקה (4), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
בסעיף 60א(ד), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי";
8
בסעיף 62(א)(1), במקום "או פרקליט" יבוא "או תובע" ובמקום "של פרקליט"
(6) יבוא "של תובע";
(7) בסעיף 64 –
(א) בסעיף קטן (א) –
בפסקה (1), בכל מקום, במקום "פרקליט מפרקליטות
(1) המדינה" יבוא "תובע מהתביעה הכללית-מדינה", ובמקום "לפרקליט
המדינה" יבוא "לתובע הכללי" ובמקום "שפרקליט המדינה" יבוא
"שהתובע הכללי";
(2) בסעיף קטן (א), במקום פסקאות (2) ו-(3) יבוא:
"(2) על החלטה שניתנה על ידי המשנה לתובע הכללי, תובע
מחוזי או תובע מהתביעה הכללית-מדינה, למעט החלטה בערר
לפי פסקה (1) – לתובע הכללי.";
(ב) במקום האמור בסעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) התובע הכללי רשאי לאצול למשנה לתובע הכללי את סמכותו
לפי סעיף קטן (א)(2) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי המשנה לתובע הכללי; תובע מחוזי רשאי, באישור התובע הכללי, לאצול סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לתובע בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לתובע המחוזי.";
(8) בסעיף 67א(א) –
(א) בהגדרה "תובע", בפסקה (1), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
(ב) בהגדרה "תובע בכיר", במקום האמור בפסקה (1) יבוא:
"(1) בתיק המנוהל על ידי תובע – התובע הכללי או משנהו, מנהל
מחלקה בתביעה הכללית-מדינה או סגנו, או תובע מחוזי, משנהו או מנהל מחלקה בתביעה הכללית-מחוז;";
בסעיף ,71 במקום "שפרקליט מפרקליטות המדינה" יבוא "שתובע מהתביעה
(9) הכללית-מדינה";
(10) בסעיף 74(א1), במקום "היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי";
(11) בסעיף ,104 במקום "פרקליט מפרקליטות המדינה" יבוא "תובע מהתביעה הכללית-מדינה";
(12) בסעיף 133ב(7)(א), במקום "פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז" יבוא "תובע בדרגת מנהל מחלקה לפחות בתביעה הכללית-מחוז";
9
(13) בסעיף 231(א)(2) –
(א) פסקה (א) – תימחק;
בפסקה (ב), במקום "פרקליט" יבוא "תובע" ובמקום "בפרקליטות
(ב) המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה";
בפסקה (ג), בכל מקום, במקום "פרקליט" יבוא "תובע", ובמקום
(ג) "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה";
בפסקה (ד), במקום "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-
(ד) מדינה";
(14) בסעיף ,242 במקום האמור בו יבוא:
"כל סמכות הנתונה לפי חוק לתובע מחוזי, רשאי להשתמש בה התובע הכללי או משנהו וכן רשאי התובע הכללי להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שהואצלה לתובע מחוזי לפי כל דין, לתובע אחר מהתביעה הכללית-מדינה.";
(15) בסעיף 244(ב), במקום "פרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה";
(16) בתוספת ראשונה א' –
(א) בחלק א', בכל מקום, במקום "הפרקליטות" יבוא "התביעה הכללית";
(ב) בחלק ג' –
בכותרת המשנה, במקום "שפרקליט מחוז" יבוא "שתובע
(1) מחוזי";
בפרט ,4 במקום "שבטיפול פרקליט" יבוא "שבטיפול תובע
(2) כאמור בסעיף 12(א)(1)(א)";
על הוועדה לדון ולהכריע
ביחס לפס' (17) ושמות
התפקידים
בעלי
המופיעים בה (עניין
שבדיון הוועדה באזכורי
היועץ בחוק זה נקבע
שיידון בשלב מאוחר
יותר).
(17) בתוספת השלישית –
(א) בטור א' –
בפרט (1), במקום "פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה
(1) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה" יבוא "התובע הכללי,
משנה לתובע הכללי ומנהל המחלקה הפלילית בתביעה הכללית-
מדינה";
בפרט (3), במקום "פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-
(2) לאומית בפרקליטות המדינה" יבוא "התובע הכללי, מנהל המחלקה
הבין-לאומית בתביעה הכללית-מדינה";
בפרט (4), במקום "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה
(3) הכללית-מדינה";
10
בפרט (5), במקום "פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה"
(4) יבוא "משנה לתובע הכללי";
(5) בפרט (6), במקום האמור בו יבוא:
"(6) משנה לתובע הכללי ומנהל המחלקה להנחיית תובעים
מוסמכי התובע הכללי בתביעה הכללית-מדינה, בכפוף
להנחיות התובע הכללי";
בפרט (7), במקום האמור בו יבוא "מנהל המחלקה הפיסקאלית
(6) בתביעה הכללית-מדינה בכפוף להנחיות התובע הכללי";
(7) בפרט (9), במקום "פרקליטי מחוז" יבוא "תובעים מחוזיים";
(8), בפרט (10), במקום האמור בו יבוא "המשנה לתובע הכללי
בכפוף להנחיות התובע הכללי";
בטור ב', בפרט (9), במקום "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה
(ב) הכללית-מדינה";
(18) בתוספת הרביעית, בפרט ,1 במקום "המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה" יבוא "המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי התובע הכללי בתביעה הכללית-מדינה" ובמקום "בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה או תובע בכיר".
תיקון חוק איסור
פרסומת והגבלת
השיווק של מוצרי
טבק ועישון
*.
בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–,1983 בסעיף 11א(ב), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
תיקון חוק בתי
המשפט [נוסח
משולב]
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ,
התובע הכללי והמשנה
הבכיר.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 –
בסעיף 2א, במקום "לממשלה או פרקליט המדינה" יבוא "לממשלה, המשנה
(1) הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה כמשמעותו בסעיף 9(ב) לחוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 או התובע הכללי".
בסעיף 42ב(א)(8), במקום "פרקליט המדינה או פרקליט המחוז" יבוא "התובע
(2) הכללי או התובע המחוזי";
(3) בסעיף 49(ד), במקום "פרקליט" יבוא "תובע";
(4) בסעיף 51(א)(1) –
(1) בפסקת משנה (א), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
11
בפסקת משנה (ב), במקום "פרקליט המדינה או פרקליט מחוז" יבוא
(2) "התובע הכללי או תובע מחוזי".
תיקון חוק שמירת
הנקיון
*.
בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד–,1984 בסעיף 15ב(ג), בכל מקום, במקום ""פרקליט מחוז"" יבוא ""תובע מחוזי"".
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
עם זאת, יש לשים לב
שמופעי הפרקליט בחוק
למופעי
מתייחסים
הפרקליט בחוק המאבק
בארגוני פשיעה (ר' לעיל)
ועל כן יש לוודא התאמה
בין הכרעות הוועדה בשני
החוקים הללו.
תיקון חוק טיפול
בחולי נפש
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין היועץ,
התובע הכללי והמשנה
הבכיר.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 –
(1)
(2) בסעיף 28(ד) –
(א) בפסקה (1), במקום "לפרקליט המחוז" יבוא "לתובע המחוזי";
(ב) בפסקה (2), במקום "לפרקליט המחוז" יבוא "לתובע המחוזי";
בסעיף 45 –
(א) בפסקה (3), במקום ""לפרקליט המחוז"" יבוא ""לתובע המחוזי"";
(ב) בפסקה (6), במקום ""פרקליט מחוז"" יבוא ""תובע מחוזי"";
בתוספת, בכל מקום, במקום "פרקליטות" יבוא "תביעה כללית" ובמקום
(3) "לפרקליט המחוז" יבוא "לתובע המחוזי".
חוק הכנסת
*.
בחוק הכנסת, התשנ"ד–,1994 בסעיף 17(ב)(4),
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
עם זאת, לפי סעיף 22
החוק
הצעת
לנוסח
העיקרית שאושר בקריאה
הראשונה, נדמה שיש
להותיר את נוסח סעיף
17(ב)(4) כפי שהוא היום
בהתייחסותו ל"פרקליטות
האזרחית,
המדינה"
שבראשה עומד היועץ-
המייצג, אחרי הפיצול.
תיקון חוק השקעות *.
משותפות בנאמנות
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–,1994 בסעיף 128ב –
(1) בכותרת הסעיף, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) במקום "ולפרקליט המחוז"" יבוא "ולתובע מחוזי".
12
הסעיף מתייחס לסמכות
בפרק בחוק ניירות ערך,
שבעת המעבר על הטבלה
הוועדה העניקה גם אותו
לתובע הכללי, ועל כן נדמה
שיש לסווג פה בהתאם –
"תובע מחוזי". ואולם, יש
לוודא שהכרעה זו תואמת
להכרעת הוועדה לעיל
בנוגע
זה,
במסמך
מחוז/תובע
לפרקליט
מחוזי בחוק ניירות ערך,
הסעיפים
אלה
שכן
המדויקים שעליהם הסעיף
דנן "נשען".
תיקון חוק צער בעלי *.
חיים (הגנה על בעלי
חיים)
בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–,1994 בסעיף ,15 במקום "מפרקליט מחוז" יבוא "מתובע מחוזי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
תיקון חוק הסדרת
העיסוק בייעוץ
השקעות, בשיווק
השקעות ובניהול
תיקי השקעות
*.
בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–,1995 בסעיף 40ג –
(1) בכותרת השוליים, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) בסעיף, במקום "ולפרקליט מחוז" יבוא "ולתובע מחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
בדומה לאמור לעיל ביחס
לחוק השקעות משותפות
בנאמנות, הסעיף מתייחס
לסמכות בפרק בחוק
ניירות ערך, שבעת המעבר
על הטבלה הוועדה העניקה
גם אותו לתובע הכללי, ועל
כן נדמה שיש לסווג פה
בהתאם – "תובע מחוזי".
ואולם, יש לוודא שהכרעה
להכרעת
תואמת
זו
הוועדה לעיל במסמך זה,
לפרקליט
בנוגע
מחוז/תובע מחוזי בחוק
ניירות ערך, שכן אלה
המדויקים
הסעיפים
שעליהם הסעיף דנן
"נשען".
תיקון חוק התגמולים *.
(ילד שנתייתם עקב
מעשה אלימות
במשפחה)
בחוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה–,1995 בכל מקום, במקום "ופרקליט המדינה" יבוא "והתובע הכללי" ובמקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
13
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
על הוועדה להכריע האם
הנושא יטופל על ידי
התביעה הכללית או
הפרקליטות האזרחית,
משמדובר בזכאות לגמלה
לילד שהתייתם כאשר
פרקליט המדינה או מי
שהוא מינה לכך סבור
ש"קיים יסוד סביר להניח
שחיי ההורה קופחו בידי
בן-זוגו, עקב ביצוע פשע".
מוצע לשמוע איזו מחלקה
מטפלת
בפרקליטות
בנושא זה היום, משמחד
מדובר בנושא אזרחי
והערעור על קביעת פ"מ
הוא לביה"ד לעבודה,
ומאידך – הידיעה בנוגע
החקירה
למהלך
וההתקדמות לעבר הגשת
כתב אישום נגד בן הזוג
יהיה ככל הנראה בידיעת
התביעה הכללית.
תיקון חוק הסניגוריה *.
הציבורית
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–,1995 בסעיף ,13 במקום "פרקליט המדינה ועובדי פרקליטות המדינה" יבוא "התובע הכללי ועובדי התביעה הכללית";
קובע
הסעיף
היום,
שמעמדם של הסניגור
עובדי
ושל
הארצי
הסנגוריה הציבורים יהיה
כשל מעמדם של פרקליט
המדינה ועובדי פרקליטות
המדינה. על הוועדה
להכריע האם גם כאן,
כאשר לא מדובר בסמכות
של היועץ/הפרקליט, אלא
בהשוואת גורם אחר
לדרגתו – פרקליט המדינה
יומר בתובע הכללי?
תיקון חוק לנשיאת
עונש מאסר במדינת
אזרחותו של האסיר,
התשנ"ז–1996
*.
בחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–,1996 בסעיף 14ג(ג), במקום "לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז" יבוא "לתובע המחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
תיקון חוק עזרה
משפטית בין מדינות
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי
בעניינים פליליים וליועץ
בעניינים שאינם פליליים.
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998 –
(1) בסעיף 33 –
בסעיף קטן (ב), אחרי/במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "או לתובע מחוזי
(א) לפי העניין";
בסעיף קטן (ג), אחרי/במקום "פרקליט מחוז" יבוא "או תובע מחוזי
(ב) לפי העניין".
14
על הוועדה להכריע האם
המפורטות
הבקשות
בסעיפים דנן יטופלו ע"י
הפרקליטות האזרחית,
התביעה הפלילית או
שניהם בחלק מהמקרים.
(2) בסעיף 39 –
בסעיף קטן (א), אחרי/במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "או לתובע
(א) מחוזי לפי העניין";
בסעיף קטן (ב), אחרי/במקום "פרקליט מחוז" יבוא "או תובע מחוזי
(ב) לפי העניין";
בסעיף ,40 בכל מקום, אחרי/במקום "פרקליט מחוז" יבוא "או תובע מחוזי לפי
(3) העניין".
תיקון חוק איסור
הלבנת הון
*.
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–,2000 בסעיף ,22 במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
סעיף 22 עוסק בחילוט
אזרחי, ועל כן יש להכריע
האם הנושא יטופל גם הוא
בידי התביעה הכללית, או
שייוותר בידי הפרקליטות
האזרחית. ככל שהנושא
בידי
היום
מטופל
הפלילית,
הפרקליטות,
ולשם צמצום חלוקת
הסמכויות בתחום אחד,
נציע להעביר את הסמכות
לתביעה הכללית.
תיקון חוק זכויות
נפגעי עבירה
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 –
(1) בסעיף 9(2), במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע המחוזי";
(2) בסעיף 17 –
בסעיף קטן (ג), במקום "פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות
(א) שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה" יבוא "תובע מחוזי או ממונה בכיר בתביעה הכללית שהתובע המחוזי הסמיכו לעניין זה";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע המחוזי";
בסעיף 22ב(ג)(2), במקום "פרקליט המחוז, או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא
(3) הסמיך לכך" יבוא "התובע המחוזי, או ממונה בכיר בתביעה הכללית שהוא הסמיך לכך";
(4) בסעיף 23 –
(א) בכותרת הסעיף, במקום "בפרקליטות" יבוא "בתביעה הכללית";
(ב) בסעיף קטן (א) –
במקום "בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז" יבוא
(1) "בתביעה הכללית-מדינה ובתביעה הכללית-מחוז";
15
בפסקה (1), במקום "מהפרקליטויות" יבוא "מהתביעה
(2) הכללית-מדינה והתביעה הכללית-מחוז", במקום "לפרקליטויות"
יבוא "לתביעה הכללית-מדינה ולתביעה הכללית-מחוז";
בפסקה (2), במקום "הפרקליטויות" יבוא "התביעה הכללית –
(3) מדינה והתביעה הכללית-מחוז";
בפסקה (3), במקום "הפרקליטויות" יבוא "התביעה הכללית –
(4) מדינה והתביעה הכללית-מחוז".
תיקון חוק שמאי
מקרקעין
*.
בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א–,2001 בסעיף 22(א), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
בשל ההכרעות המשתנות
בנוגע לתחום המשמעת
בעת המעבר על טבלת
אזכורי היועץ, על הוועדה
להכריע האם הגורם
המסמיך את התובע בהליך
המשמעתי לפי החוק יהיה
התובע הכללי, או גורם
המדינה
בפרקליטות
"האזרחית".
תיקון חוק כליאתם *.
של לוחמים בלתי
חוקיים
בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–,2002 בסעיף ,11 במקום סעיף קטן
(ב) יבוא:
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
מדובר באצילת סמכות של
היועץ לפי סעיף 6(2א)
לחוק, בנוגע לבקשה
המוגשת באישורו לבית
המשפט בנוגע למניעת
מפגש של כלוא עם עורך
דין.
יש לבטל בסעיף את
הסמכות לאצול לפרקליט
המדינה פרקליט המדינה,
ובהתאם להכרעה האם
הסמכות תוענק לתובע
הכללי/ליועץ, יש לתקן את
שם המשנה מהמשנה
המדינה,
לפרקליט
ולהתאים את זהות התובע
המחוזי / פרקליט מחוז.
תיקון חוק מאבק
בארגוני פשיעה
*.
בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 –
בכל מקום/בסעיף 8(2)/בסעיף /14בסעיף ,21 במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע
(1) מחוזי";
16
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
על הוועדה להכריע האם
בידי
יטופל
הנושא
הפרקליטות האזרחית או
התביעה הפלילית, או
יחולקו
שהסעיפים
ביניהם, מכיוון שחלק
המעניקים
מהסעיפים
היום סמכויות לפרקליטי
המחוז עוסקים בחילוט
רכוש לאחר הרשעה בהליך
פלילי, וחלקם בחילוט
רכוש בהליך אזרחי שלא
קדם לו הליך פלילי.
תיקון חוק הגבלת
שימוש במקום לשם
מניעת ביצוע עבירות
*.
בכל מקום/בסעיף 15(א)/בסעיף 23(א), במקום "פרקליט המחוז" יבוא "התובע
(2) המחוזי".
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה–,2005 בסעיף 3(ה), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
על הוועדה להכריע,
להכרעותיה
בהתאם
הקודמות בדבר החלוקה
בין הסמכויות הפליליות
לאזרחיות, האם אישור
לשוטר להוצאת צו הגבלת
שימוש במקום בפעם
פחות
בתוך
השנייה
משנתיים תינתן ע"י
מחוז
פרקליט
(בפרקליטות ה"אזרחית")
או ע"י תובע מחוזי.
תיקון חוק חילוט
רווחים מפרסומים
שענינם עבירות
*.
בחוק חילוט רווחים מפרסומים שענינם עבירות, התשס"ה–,2005 בסעיף 7(א), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
מחד, מדובר על סמכות
שקשורה להליך הפלילי
בחילוט רווח שהפיק מי
שהורשע בעבירה מפרסום
דבר שענינו העיקרי הוא
עבירה, מאידך, לא מדובר
תביעה
בסמכות
"ליבתית". מוצע לברר
איזו מחלקה בפרקליטות
המדינה מטפלת במקרים
אלו, נכון להיום.
תיקון חוק להגנה על *.
עדים
בחוק להגנה על עדים, התשס"ט–2008 –
בכל מקום, במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי", במקום "פרקליט
(1) המחוז" יבוא "התובע המחוזי", במקום "הפרקליט הממונה" יבוא "התובע הממונה";
17
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
(2) בסעיף ,1 במקום ההגדרה "הפרקליט הממונה" יבוא –
""התובע הממונה" – תובע בכיר מהתביעה הכללית, שמונה בידי התובע הכללי לעניין חוק זה;";
בסעיף 15(ד), במקום "על דעת הפרקליט הממונה, לפנות ליועץ המשפטי
(3) לממשלה, או למשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא "על דעת התובע הממונה, לפנות לתובע הכללי, או למשנה לתובע הכללי שהתובע הכללי";
(4) בסעיף 22(ה), במקום "והפרקליט הממונה" יבוא "והתובע הממונה";
(5) בסעיף 24(3), במקום "לפרקליט המחוז" יבוא "לתובע המחוזי";
(6) בסעיף 26(ד)(1), במקום "לפרקליט הממונה" יבוא "לתובע הממונה";
בסעיף 34(ב), במקום "לשר, לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה" יבוא
(7) "לשר ולתובע הכללי".
תיקון חוק הכללת
אמצעי זיהוי
ביומטריים ונתוני
זיהוי ביומטריים
במסמכי זיהוי
ובמאגר מידע
*.
בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–,2009 בכל מקום –
(1) במקום "לפרקליטות המדינה" יבוא "לתביעה הכללית-מדינה";
(2) במקום "לפרקליטות" יבוא "לתביעה הכללית".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ ולתובע
הכללי.
תיקון חוק הפסקת
הליכים ומחיקת
רישומים בעניין
תכנית ההתנתקות
*.
בחוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, התש"ע–,2010 בסעיף ,4 בכל מקום, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
תיקון חוק המאבק
בתכנית הגרעין של
איראן
*.
בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב–,2012 בסעיף 32(א), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ.
18
עם זאת, מדובר בסעיף
אחר מזה המופיע כאן,
ונציע לוועדה כי שאלת
הענקת הסמכות הנוגעת
לחילוט לתביעה הכללית
או לפרקליטות האזרחית
תוכרע באופן דומה ליתר
הכרעות הוועדה בנושא,
המוצגות גם בסעיפים
שלעיל. בהתחשב בכך
מהמקרים
שבחלק
החילוט נעשה בעקבות
הרשעה פלילית ומדובר
בחילוט רכוש הקשור
לעבירה, ובהתחשב באופי
ה"אכיפתי" של נושא זה
המשפיע על זכויות, נציע
לרכזו בידי התביעה
הכללית.
תיקון חוק המאבק
בטרור
*.
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יחולקו בין התובע
הכללי והיועץ.
בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 –
בסעיף ,56 במקום "ובלבד שפרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו
(1) לכך" יבוא "ובלבד שתובע מחוזי או תובע בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך ";
(2) בסעיף 57 –
בסעיף קטן (ב), במקום "אם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר
(א) שהוא הסמיכו לכך" יבוא "אם תובע מחוזי או תובע בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך";
(ב)
(3) תיקון חוק נציבות
תלונות הציבור על
מייצגי המדינה
בערכאות
*.
בסעיף קטן (ג), במקום "פרקליט כאמור" יבוא "תובע כאמור";
בסעיף 66(א)(5)(ב), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–,2016 בסעיף ,27 בפסקה (3), במקום "פרקליט המדינה" יבוא "התובע הכללי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ, לתובע
הכללי ולמשנה הבכיר.
תיקון חוק למניעת
הפצה ומימון של נשק
להשמדה המונית
*.
בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–,2018 בסעיף ,19 במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
19
הסמכות נוגעת לחילוט
אזרחי ועל כן יש להכריע
(בדומה למס' הכרעות
נוספות לעיל) האם הנושא
יטופל ע"י פרקליט מחוז
(מהפרקליטות האזרחית/
מינהלית) או ע"י תובע
מחוזי.
תיקון חוק שירות
מידע פיננסי
*.
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
הסעיף מתייחס לסמכות
בפרק בחוק ניירות ערך,
שבעת המעבר על הטבלה
הוועדה העניקה לתובע
הכללי, ועל כן נדמה שיש
לסווג פה בהתאם – "תובע
מחוזי". ואולם, יש לוודא
שהכרעה זו תואמת
להכרעת הוועדה לעיל
בנוגע
זה,
במסמך
מחוז/תובע
לפרקליט
מחוזי בחוק ניירות ערך,
הסעיפים
אלה
שכן
המדויקים שעליהם הסעיף
דנן "נשען".
תיקון חוק הפרות
תעבורה מינהליות
*.
בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–,2021 בסעיף 54 –
(1) בכותרת השוליים, במקום פרקליט מחוז" יבוא " תובע מחוזי";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "לתובע מחוזי".
בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד–,2024 בסעיף 2(ד)(3)(ב), במקום "בפרקליטות המדינה" יבוא "בתביעה הכללית-מדינה".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו ליועץ, לתובע
הכללי ולמשנה הבכיר.
תיקון חוק הסדרת
העיסוק בשירותי
תשלום וייזום תשלום
*.
חוק זה אינו מזכיר את
היועץ המשפטי לממשלה
ועל כן כלל לא הופיע
בטבלה המקורית שהופצה
לחברי הכנסת.
בדומה לחוק שירות מידע
פיננסי לעיל, הסעיף
מתייחס לסמכות בפרק
בחוק ניירות ערך, שבעת
המעבר על הטבלה הוועדה
העניקה לתובע הכללי, ועל
כן נדמה שיש לסווג פה
בהתאם – "תובע מחוזי".
ואולם, יש לוודא שהכרעה
להכרעת
תואמת
זו
הוועדה לעיל במסמך זה,
לפרקליט
בנוגע
מחוז/תובע מחוזי בחוק
ניירות ערך, שכן אלה
המדויקים
הסעיפים
שעליהם הסעיף דנן
"נשען".
בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–,2023 בסעיף 52 –
(1) בכותרת המשנה, במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "לתובע מחוזי".
20
תיקון חוק העמדה
לדין בשל אירועי טבח
7 באוקטובר 2023
(טבח שמיני עצרת)
*.
בחוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו– ,2026 בסעיף 13(א), במקום "לפרקליט מחוז" יבוא "לתובע מחוזי".
הכריעה
הוועדה
שסמכויות היועץ לפי חוק
זה יוענקו לתובע הכללי.
תיקון חוק קיום
דיונים בהיוועדות
חזותית בעת הכרזה
על הגבלה (עצורים,
אסירים וכלואים)
(הוראת שעה)
*.
בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 –
(1) בסעיף 8 –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום פסקה (1), יבוא:
"(1) התובע המחוזי או משנהו או תובע בדרגת מנהל מחלקה לפחות
בתביעה הכללית-מחוז."
נכון ל-,29.6 הוועדה טרם
הכריעה בנוגע לסיווג
סמכויות היועץ בחוק זה.
(ב)
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
בסעיף 14(ג)(1), במקום פסקה (1), יבוא:
"(1) התובע המחוזי או משנהו או תובע בדרגת מנהל מחלקה לפחות
בתביעה הכללית-מחוז."
(3) בסעיף 18(ה), במקום "פרקליט מחוז" יבוא "תובע מחוזי".
21
חומר רקע
2026-07-02
מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).
חומר רקע
2026-07-05
--1
נוסח מעודכן מטעם יו"ר הוועדה לקראת דיון בפיצול הצעת החוק – 5.7.26 מדובר בסעיפים 10 עד 26 מתוך הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה, בתוספת של תיקונים שהוטמעו עקב דיוני הוועדה עד כה, וכן תיקונים הנובעים מהפיצול המוצע.
חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (חוות דעת, ייצוג ופיקוחמינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 סימן ב'פרק א': תפקידים וסמכויותחוות דעת בחוק זה –
הגדרות
.1
ייעוץ משפטי
לממשלה
.102 היועץ המשפטי לממשלה –
"בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" – שר המשפטים".
(1) יסייע לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה, כפי
שקבעה מזמן לזמן, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו;.
(2) יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת
ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.
חוות דעת של
הייעוץ המשפטי
לממשלה
.113 (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן עצה וחוות דעת משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 2(1), כל היועצים המשפטיים ברשות
(ג) המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו.
--2
.124 בכפוף להוראות סעיף ,135 חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי תוקף חוות דעת לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את בכתב של היועץ הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף המשפטי לממשלה ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה
המחייב של חוות
הדעת
.135 (א) על אף האמור בסעיף ,124 אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
(1) התובע הכללי וכל מי שפועל מכוחו או בהנחייתו – בעניינים הנוגעים לסמכויות בתחום המשפט הפלילי;
(21) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
(32) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא
לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 412 חלות עליו מהחובה
האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(32), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
( ג)
(1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי.
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה
בחיקוק כמתן חוות דעת לפי סעיף 4 וסעיף קטן (א)(2).
ייעוץ משפטי
בעניינים הנוגעים
לתחום המשפט
הפלילי
.14
מטרה – סימן ג'
.15
היועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם התובע הכללי בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי הקשורים למילוי תפקידיו.
סימן ג'פרק ב': ייצוג בערכאות
הגדרות – סימן ג' .16
מטרתו של סימן זה להבטיח הצגה נאמנה של עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט.
בסימן זה –
--3
"בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
.176 היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים לפני בית ייצוג הרשות המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה ככל יכולתו בהגשמת המבצעת בהליכים מדיניותה ויעדיה של הממשלה, כפי שקבעה מזמן לזמן, וייצגה בנאמנות, לפני בית המשפט במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת הרשות
המבצעת
.187 (א) הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה בעצמה, או באמצעות ועדת שרים עמדה אחרת, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה.
(ב) כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת, יראו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כעמדת המדינההרשות המבצעת.
.198 סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת אי־הצגת עמדת שנקבעה לפי סעיף 18(א)8 בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הרשות המבצעת על הנוגע בדבר.
ידי היועץ המשפטי
לממשלה
ייצוג חיצוני
.209 (א) על אף האמור בסעיף ,176 מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 198 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית, בעצמה, או באמצעות ועדת שרים, באמצעות השר או בדרך אחרת שתקבע בהחלטתה, לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
(ב) מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 19 וחלפו שלושים ימים בלי שנקבע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר הנוגע בדבר למנות עורך דין אחר שיציג את עמדת המדינה הרשות המבצעת לפני בית המשפט, ואם היה יותר משר אחד הנוגע בדבר – יחולו הוראות סעיף קטן (א).
--4
התייצבות היועץ .2110 (א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש],1 נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג או מוצגת על המשפטי לממשלה ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף ,209 לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים, השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית המשפט בעניינים אלו: הנוגעים לתחום המשפט הפלילי.
( 1)
בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי;
( 2)
בעניינים שנקבעו בתוספת השנייה.
ייצוג גופים אחרים .2211 על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
סייג לתחולה
.2312 (א)
הוראות סימן פרק זה לא יחולו על אלה:
( 1)
הליכים המנוהלים על ידי התובע הכלליבתחום המשפט הפלילי;
(2) סמכויות שהוקנו בחיקוק למשנה הבכיר ליועץ המשפטי
לממשלה שעניינם נקיטת הליכים לפני בית המשפט;.
(3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי סעיף ,7 כשהיא צד להליך.
סימן ד'פרק ג': הוראות כלליות
טענה לעניין תוקפו .2413 ראה בית משפט בהליך שלפניו שהרשות המבצעת אינה צד לו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והוא והרשות של חוק המבצעת יהיה תהיה רשאית להשמיע את טענותיו טענותיה לפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'.
1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,11 עמ' .282
--5
עצמאות שיקול
הדעת בהפעלת
סמכויות
.2514 (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,10 13(א)(3), 17 ו־18(א) ,2 5(א)(2), 8 ו-,9 בהפעלת סמכויות הנתונות לו בחיקוק יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה על היועץ המשפטי לממשלה מרות זולת מרותו של הדין.
פיקוח הממשלה
והשר
.2615 (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
( ב ג)
היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על
( 1)
פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) על אף האמור בסעיף קטן זה, סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים –
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 43 או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.
ביצוע ותקנות
.16
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
שמירת דינים
.17
אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה.
--6
בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–.1959
הוראת מעבר
.18
תחילה
.5619 תחילתו של חוק זה ביום ** כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027).
***************************************************************************************
** מועד התחילה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
חומר רקע
2026-07-05
- 1 -
נוסח מעודכן מטעם יו"ר הוועדה לקראת דיון בפיצול הצעת החוק – 62.7.5 מדובר בסעיפים 10 עד 26 מתוך הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה, בתוספת של תיקונים שהוטמעו עקב דיוני הוועדה עד כה, וכן תיקונים הנובעים מהפיצול המוצע.
חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026
פרק א': חוות דעת
הגדרות 1. בחוק זה –
"בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה
לצדק;
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" – שר המשפטים".
ייעוץ משפטי 2. היועץ המשפטי לממשלה –
לממשלה
(1) יסייע לממשלה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה, כפי
שקבעה מזמן לזמן, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם,
והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו;
(2) יסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט בגדרי הרשות המבצעת
ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.
חוות דעת של 3. (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן עצה וחוות דעת משפטית בענייני חוק הייעוץ המשפטי ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לממשלה לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי
לממשלה סבור כי יש טעם בכך.
(ג) כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או
לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו.
- 2 -
תוקף חוות דעת 4. בכפוף להוראות סעיף 5, חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי בכתב של היועץ לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את המשפטי לממשלה הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה 5. (א) על אף האמור בסעיף 4, אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של המחייב של חוות היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
הדעת
(1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף
אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
(2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא
לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 4 חלות עליו מהחובה האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על
שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
(ג) (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות
בתחום המשפט הפלילי.
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה
בחיקוק כמתן חוות דעת לפי סעיף 4 וסעיף קטן (א)(2).
פרק ב': ייצוג בערכאות
ייצוג הרשות 6. היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים לפני בית המבצעת בהליכים המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה ככל יכולתו בהגשמת לפני בית המשפט מדיניותה ויעדיה של הממשלה, כפי שקבעה מזמן לזמן, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת הרשות 7. הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית המבצעת משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה בעצמה, או באמצעות ועדת שרים עמדה אחרת.
- 3 -
אי־הצגת עמדת 8. סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת הרשות המבצעת על שנקבעה לפי סעיף 8 בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע ידי היועץ המשפטי בדבר.
לממשלה
ייצוג חיצוני 9. על אף האמור בסעיף 6, מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 8 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית, בעצמה, או באמצעות ועדת שרים, לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
התייצבות היועץ 10. (א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) המשפטי לממשלה [נוסח חדש]1, נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג או מוצגת על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף 9, לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים, השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית המשפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי.
ייצוג גופים אחרים 11. על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
סייג לתחולה 12. (א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
(1) הליכים בתחום המשפט הפלילי;
(2) סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה;
(3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי
כל דין.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את
עמדתה לפי סעיף 7, כשהיא צד להליך.
פרק ג': הוראות כלליות
1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 11, עמ' 282.
- 4 -
טענה לעניין תוקפו 13. ראה בית משפט בהליך שלפניו שהרשות המבצעת אינה צד לו כי נדרש לברר של חוק את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה לפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'.
עצמאות שיקול 14. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2, 5(א)(2), 8 ו-9, יהיה היועץ המשפטי הדעת לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה
עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה על היועץ המשפטי לממשלה מרות
זולת מרותו של הדין.
פיקוח הממשלה 15. (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והשר והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
(ג) (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על
פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות
ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על
פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) על אף האמור בסעיף קטן זה, סבר היועץ המשפטי לממשלה כי
פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע
באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד
עניינים –
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר
ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.
ביצוע ותקנות 16. השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
- 5 -
שמירת דינים 17. אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה.
הוראת מעבר 18. בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.
תחילה 19. תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027).
***************************************************************************************
חומר רקע
2026-07-07
--1
נוסח להסתייגויות – :6.7.26
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026 פרק א': חוות דעת הגדרות
.1
ייעוץ משפטי
לממשלה
.2
חוות דעת של
הייעוץ המשפטי
לממשלה
.3
תוקף חוות דעת
בכתב של היועץ
המשפטי לממשלה
.4
בחוק זה –
"בית המשפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" – שר המשפטים.
במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה:
(1) להגשים את מדיניותה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו;
(2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.
(א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך.
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או
(ג) לגוף שבו הם פועלים מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו.
בכפוף להוראות סעיף ,5 חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
--2
(א) על אף האמור בסעיף ,4 אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
חריגים לתוקפה
המחייב של חוות
הדעת
.5
ייצוג הרשות
המבצעת בהליכים
לפני בית המשפט
.6
היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים לפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה ככל יכולתו לממשלה להגשים את מדיניותה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת הרשות
המבצעת
.7
הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת, בעצמה או באמצעות ועדת שרים.
אי־הצגת עמדת
הרשות המבצעת על
ידי היועץ המשפטי
לממשלה
.8
סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת שנקבעה לפי סעיף 7 בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר.
(1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
(2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא
לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 4 חלות עליו מהחובה האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
(ג) (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי.
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה
בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין סעיף 4 ולעניין סעיף קטן (א)(2).
פרק ב': ייצוג בערכאות
--3
ייצוג חיצוני
.9
על אף האמור בסעיף ,6 מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 8 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית, בעצמה או באמצעות ועדת שרים, לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
התייצבות היועץ
המשפטי לממשלה
.10
(א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש],1 נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף ,9 לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית המשפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי.
ייצוג גופים אחרים .11
סייג לתחולה
.12
על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
(א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
(1 )
הליכים בתחום המשפט הפלילי;
(2 )
סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה;
(3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי סעיף ,7 כשהיא צד להליך.
פרק ג': הוראות כלליות
טענה לעניין תוקפו .13
של חוק
ראה בית משפט בהליך שלפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'.
1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,11 עמ' .282
--4
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 ו-,7 יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
עצמאות שיקול
הדעת
.14
פיקוח הממשלה
והשר
.15
ביצוע ותקנות
.16
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
.17
תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027).
שמירת דינים
.18
א ין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה.
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.
(א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של הפרקליטות הפלילית, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
( ג)
(1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או
(2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים –
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.
--5
הוראת מעבר
.19
בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–.21959
***************************************************************************************
2 ס"ח התשי"ט, עמ' .86
הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית
2026-07-13
13/7/2026
מספר פנימי: 2197909
מספר סימוכין: 2026-000825
נספח מס' כ-/1192א'
(פ/877/25; פ/2785/25;
פ/3198/25; פ/3825/25;
פ/4625/25; פ/5262/25;
פ/5287/25; פ/5289/25;
פ/5808/25; פ/5782/25)
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה,
תפקידים וסמכויות), התשפ"ו–2026 נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז
בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026), והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
ביום כ"א בתמוז התשפ"ו (6 ביולי 2026) החליטה הכנסת, בהתאם
להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את
הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שהחלק הראשון מההצעה יכלול את
סעיפים 10 עד 26 להצעת החוק והחלק השני יכלול את יתר הסעיפים.
הצעת החוק, הכוללת את החלק הראשון, מוגשת – בצירוף הסתייגויות
– לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי
2026).
להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.
יוזמים: חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר, אלי
דלל, מישל בוסקילה, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, שמחה רוטמן, אביחי
אברהם בוארון, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, שלום
דנינו, קטי קטרין שטרית, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, אוהד טל, מיכל
מרים וולדיגר
-113/7/2026
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
מספר פנימי: 2197909
מספר סימוכין: 2026-000825
נספח מס' כ-/1192א'
(פ/877/25; פ/2785/25;
פ/3198/25; פ/3825/25;
פ/4625/25; פ/5262/25;
פ/5287/25; פ/5289/25;
פ/5808/25; פ/5782/25)
חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026
פרק א': חוות דעת
הגדרות
.1
ייעוץ משפטי
לממשלה
.2
בחוק זה –
"בית משפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה
לצדק;
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" – שר המשפטים.
במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל
אלה:
(1) להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל
יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין
ותוך הקפדה על שמירתו;
(2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום
בפרשנות הדין.
חוות דעת של היועץ .3
המשפטי לממשלה
(א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק
ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי
לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי
לממשלה סבור כי יש טעם בכך.
-213/7/2026
תוקף חוות דעת
בכתב של היועץ
המשפטי לממשלה
.4
בכפוף להוראות סעיף ,5 חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי
לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את
הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף
ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה
המחייב של חוות
הדעת
.5
(א) על אף האמור בסעיף ,4 אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של
היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
ייצוג הרשות
המבצעת בהליכים
בפני בית המשפט
.6
היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית
המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות
הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, וייצגה בנאמנות,
במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל
יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת הרשות
המבצעת
.7
הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית
משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי
היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת.
(1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף
אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
(2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא
לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 4 חלות עליו מהחובה האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על
שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ
המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
(ג) (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות
בתחום המשפט הפלילי.
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה
בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין סעיף 4 ולעניין סעיף קטן (א)(2).
פרק ב': ייצוג
-313/7/2026
אי־הצגת עמדת
הרשות המבצעת על
ידי היועץ המשפטי
לממשלה
.8
סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת
שנקבעה לפי סעיף 7 בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע
בדבר.
ייצוג חיצוני
.9
על אף האמור בסעיף ,7 מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 8 או
סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או
לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית
לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר
שתקבע, וששכרו ישולם בדרך שתקבע.
התייצבות היועץ
המשפטי לממשלה
.10
(א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)
[נוסח חדש],1 נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך
דין אחר בהתאם להוראות סעיף ,9 לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך
בפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן
בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית משפט בעניינים הנוגעים לתחום
המשפט הפלילי.
ייצוג גופים אחרים .11
סייג לתחולה
.12
על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא
ייוצג בפני בית משפט בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ
המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת
היועץ המשפטי לכנסת.
(א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
(1 )
הליכים בתחום המשפט הפלילי;
(2 )
סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה;
(3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי
כל דין.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את
עמדתה לפי סעיף ,7 כשהיא צד להליך.
1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,11 עמ' .282
-413/7/2026
פרק ג': הוראות כלליות
טענה לעניין תוקפו .13
של חוק
ראה בית משפט בהליך שב פניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע
על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את
טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'.
עצמאות שיקול
הדעת
.14
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 ו-,7 יהיה היועץ המשפטי
לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
פיקוח הממשלה
והשר
.15
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה
עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.
(א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה,
והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי
המינהל של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא
בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
( ג)
(1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על
פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות
ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על
פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או
(2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה
להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים –
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב
תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר
לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי
לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.
-513/7/2026
תיקון חוק לתיקון .16
סדרי הדין האזרחי
(המדינה כבעל דין)
בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח–,21958
בסעיף ,4 בסופו יבוא "בכפוף להוראות חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות
דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–32026".
ביצוע ותקנות
.17
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
.18
תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027).
שמירת דינים
.19
אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי
לממשלה ערב תחילתו של חוק זה.
הוראת מעבר
.20
בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם
לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–.41959
***************************************************************************************
2 ס"ח התשי"ח, עמ' 118; התשע"ז, עמ' .920
3 ס"ח התשפ"ו, עמ' ...
4 ס"ח התשי"ט, עמ' .86
-613/7/2026
מספר פנימי: 2197909
נספח מס' כ-/1192א'
(פ/877/25; פ/2785/25;
פ/3198/25; פ/3825/25;
פ/4625/25; פ/5262/25;
פ/5287/25; פ/5289/25;
פ/5808/25; פ/5782/25)
הסתייגויות ובקשות רשות דיבור
להצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026
* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.
להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות:
קבוצת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, עדי עזוז, עוז חיים קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה קבוצת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר קבוצת חד"ש–תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, סמיר בן סעיד קבוצת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום
הסתייגויות
לשם הצעת החוק
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
המילים "(חוות דעת, ייצוג ופיקוח)" – יימחקו.
.1
במקום "היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)" יבוא "היועץ הכנוע".
.2
לחלופין:
במקום "היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) " יבוא "חיסול שומרי הסף".
לפני סעיף 1
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
לפני הסעיף יבוא:
.3
מטרתו של חוק זה ליישם הפיכה משטרית פאשיסטית."
"מטרה .1
לחלופין:
א. לפני הסעיף יבוא:
.1
"מטרה
ב. לפני הסעיף יבוא:
.1
"מטרה
מטרתו של חוק זה לכונן שלטון דיקטטורי משיחי."
מטרתו של חוק להפוך את ישראל לתיאוקרטיה מלאה."
-713/7/2026
לסעיף 1
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
בהגדרה "בית המשפט", בסופה יבוא "ובתי דין דתיים ומעין-שיפוטיים ככל שהם דנים בעניינים אזרחיים".
.4
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "הכפופים למרותה".
.5
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "לרבות שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים .6 מיוחדים וכל יחידה חשאית אחרת".
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ .7 המשפטי לממשלה".
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת .8 שיפוטית".
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני .9 שלישים מחבריה".
אחרי ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.10
""דין – לרבות דברי חקיקה, ההלכה הפסוקה וכללי המשפט הבין-לאומי המנהגי;".
אחרי ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.11
""היועץ המשפטי לממשלה" – היועץ המשפטי הבכיר של רשויות השלטון והפרשן המוסמך של החוק וזאת עד להכרעת בית המשפט, אמון על מתן הייעוץ המשפטי לממשלה ולכלל גורמי הרשות המבצעת ואמון על שמירת האינטרס הציבורי;".
אחרי ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.12
""זכויות אדם ואזרח" – כמשמעותן בחוקי היסוד וברוח הכרזת העצמאות;".
אחרי ההגדרה "הרשות המבצעת" יבוא:
.13
""שומר סף" – כל גורם מקצועי האמון על הבטחת טוהר המידות והחוקיות ברשות המבצעת;".
בהגדרה "השר", בסופה יבוא "ובלבד שאינו נתון תחת חקירה פלילית או הליך משמעתי הנוגע לעניינו".
.14
האמור בו יסומן "(א)" ואחרי יבוא:
.15
אין בהגדרות שבסעיף זה כדי לגרוע מהוראות מגילת העצמאות בדבר שוויון זכויות חברתי ומדיני "(ב) גמור לכל אזרחיו."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
לפני ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.16
""אינטרס ציבורי" – לרבות שמירה על זכויות אדם, שוויון בפני החוק וטוהר המידות בשירות הציבורי;".
אחרי ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.17
""הוועדה" – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;".
בהגדרה "השר", בסופה יבוא "ובלבד שלא יהיה נגוע בניגוד עניינים אישי או פוליטי ביחס לעניין הנדון".
.18
אחרי ההגדרה "בית המשפט" יבוא:
.19
""עצמאות מקצועית" – פעולה על בסיס שיקולים משפטיים בלבד, נטולת שיקולים זרים לרבות שיקולים פוליטיים, קואליציוניים או אישיים, וללא חשש מפני השפעה על תנאי כהונה או מעמד תפקודי; חובה על כלל גורמי הרשות המבצעת לכבד עצמאות זו;".
בהגדרה "בית המשפט", בסופה יבוא "וכן בית משפט צבאי, ככל שהוא דן בעניין הנוגע להפעלת סמכות .20 לפי חוק זה".
בהגדרה "בית המשפט", בסופה יבוא "ואולם אין בהגדרה זו כדי לגרוע מסמכותו הייחודית של בית דין .21 שנקבעה בחוק".
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "ובלבד שהם מפעילים סמכות שלטונית מכוח דין".
.22
בהגדרה "הרשות המבצעת", בסופה יבוא "ולמעט גוף שהחוק הקנה לו עצמאות מקצועית בהפעלת .23 סמכויותיו".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
בהגדרה "הרשות המבצעת", אחרי ״הממשלה״ יבוא ״העבריינית״.
.24
-813/7/2026
לסעיף 2
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
ברישה, לפני "במתן ייעוץ משפטי לממשלה" יבוא "תכליתו הראשונה של סעיף זה היא הבטחת שלטון .25 החוק ברשות המבצעת, ורק לאחריה סיוע להגשמת מדיניות הממשלה, ולכן".
ברישה, אחרי "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "בפועלו כשומר סף ציבורי עצמאי".
.26
בפסקה (1), בסופה יבוא "ושמירה על האינטרס הציבורי; היועץ המשפטי לממשלה משמש גם כתובע הכללי .27 וגם כמגן האינטרס הציבורי".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת .28 שיפוטית".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים .29 מחבריה".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע .30 את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון .31 הציבור".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של .32 היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי .33 לממשלה עצמו".
בפסקה (1), אחרי "להגשמתם" יבוא "ובכלל זה יציג בפניה את הסיכונים המשפטיים והחוקתיים הכרוכים .34 בכל חלופה".
בפסקה (1), בסופה יבוא "ותוך הגנה קונסטרוקטיבית על זכויות האזרח ומניעת הפליה".
.35
בפסקה (1), במקום "להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ליישם את מדיניותה החוקית בלבד, .36 מתוך כפיפות מלאה לזכויות האדם".
בפסקה (2), אחרי "ברשות המבצעת" יבוא "תוך הבטחת שוויון מלא בפני החוק ומניעת הפליה מטעמי דת, .37 גזע, מין או שיוך פוליטי".
בפסקה (2), אחרי "ברשות המבצעת" יבוא "לרבות פיקוח על חוקיות פעולת הרשויות המקומיות .38 והתאגידים הציבוריים".
בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.39
בפסקה (2), בסופה יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי .40 לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בפסקה (2), בסופה יבוא " רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה .41 עצמו".
בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.42
בפסקה (2), בסופה יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.43
בפסקה (2), בסופה יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.44
בפסקה (2), בסופה יבוא " ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה .45 פומבית".
בפסקה (2), במקום "להשליט חוק ומשפט" יבוא "להיות אמון על שלטון החוק".
.46
בפסקה (2), בסופה יבוא "תוך שמירה קפדנית על עצמאות הפרשנות המשפטית מכל אינטרס פוליטי".
.47
בפסקה (2), בסופה יבוא "מתוך מטרה לקדם צדק חלוקתי ושוויון בפני המשפט".
.48
בסופו יבוא:
.49
היועץ המשפטי לממשלה יפעל באורח ממלכתי ובכפוף לאופייה של ישראל כמדינה יהודית
"(3)
ודמוקרטית; הממשלה לא תפנה ליועץ המשפטי בקשה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים–פוליטיים."
בסופו יבוא:
.50
היועץ המשפטי לממשלה יבחן את השפעת ההחלטות המינהליות והחקיקתיות על זכויות מיעוטים "(3) ואוכלוסיות מוחלשות ויתריע על פגיעה בהן."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
בפסקה (1), במקום "להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ייעץ לממשלה בדבר האפשרויות .51 המשפטיות להגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה".
בפסקה (1 ), בסופה יבוא "היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה כפוף להנחיה בדבר תוכן חוות דעתו .52
-913/7/2026
.53
.54
.55
.56
.57
.58
.59
המשפטית".
בפסקה (2 ), בסופה יבוא "ובכלל זה, בהתייחס לחוקי היסוד ולעקרונות שיטת המשפט הישראלית, לרבות עקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות".
האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא:
בכל מקרה של סתירה בין הוראות פסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א) לבין עקרונות שלטון החוק, "(ב) יגברו עקרונות שלטון החוק."
האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה יתריע בפני הממשלה על כל פעולה או מדיניות המעלה חשש כי אינה "(ב) עולה בקנה אחד עם הוראות הדין."
ברישה, אחרי "יסייע לממשלה" יבוא "מבלי לגרוע מעצמאות שיקול דעתו המקצועי".
ברישה, אחרי "יסייע לממשלה" יבוא "תוך שמירה על עקרונות שלטון החוק".
ברישה, אחרי "יסייע לממשלה" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות".
בפסקה (1), אחרי "ככל יכולתו" יבוא "בכפוף לחובתו לפעול בהתאם לדין בלבד".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
במקום האמור בו יבוא "במתן ייעוץ משפטי לממשלה היועץ המשפטי לממשלה יפעל כשעליו מרותו של .60 הדין בלבד״.
בפסקה (1), אחרי ״מדיניותה״ יבוא ״החוקית״.
.61
בפסקה (2), במקום ״להשליט חוק ומשפט״ יבוא ״להשליט כפיפות לחוק ולמשפט״.
.62
בסופו יבוא:
.63
למנוע מצבי ניגוד עניינים, הפרת אמונים ושוחד בידי ראש הממשלה או שריה;
״(3)
להגן על זכויות האדם והאזרח ולחסל כל שביב של עריצות שלטונית;
(4) לשמור על עצמאותם של שומרי הסף ברשות המבצעת מפני התערבות הדרג הפוליטי;
(5) ליישם את פסיקותיהם המחייבות של בתי המשפט;
(6) לחסל כל מופע של גזענות ואפליה במדינה."
(7) לאחרי סעיף 2
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
אחרי הסעיף יבוא:
.64
לא יופעלו סמכויות לפי חוק זה באופן שיש בו כדי להעדיף או להפלות אדם או
"מניעת הפליה .3
קבוצת אוכלוסייה מטעמים פוליטיים, מגזריים, דתיים או אידאולוגיים."
לסעיף 3
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
בסעיף קטן (א), אחרי "ועצה משפטית" יבוא "שתקבע את גדרי האפשר לפעולת הרשות המבצעת".
.65
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות .66 מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים .67 מלאים לעיון הציבור".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו .68 העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו .69 של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים .70 תלויים ועומדים בערכאות".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי .71 לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה .72 עצמו".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים .73 בערכאות".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.74
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.75
10 -13/7/2026
.76
.77
.78
.79
.80
.81
.82
.83
.84
.85
.86
.87
.88
.89
.90
.91
.92
.93
.94
.95
.96
.97
.98
.99
.100
.101
.102
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
בסעיף קטן (א), אחרי "ובכלל זה בענייני חקיקה" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (א), אחרי "לכל גורמי הרשות המבצעת" יבוא "לשם הבטחת שוויון מוחלט בפני החוק לכל אזרחי המדינה".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולא תישלל ממנו סמכות זו בכל דרך שהיא, לרבות בהחלטת ממשלה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובנסיבות מיוחדות".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובנסיבות חריגות".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היועץ המשפטי לממשלה למתן חוות דעת בכתב בכל עניין מהותי הנוגע לזכויות אדם".
בסעיף קטן (ב), במקום "אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך" יבוא "ותינתן בעל פה רק במקרים דחופים ובלבד שתועד תוכנה בכתב בסמוך אחרי מכן".
בסעיף קטן (ב), אחרי "חוות דעת תינתן בכתב" יבוא "ותנומק באופן מפורט, לרבות הפניה למקורות משפטיים רלוונטיים".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר יתועד בכתב בתוך 48 שעות למען שקיפות מינהלית".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסופו יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה ממונה מבחינה מקצועית על היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה "(ג) ושל כלל גורמי הרשות המבצעת."
בסופו יבוא:
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח "(ג) סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו."
בסופו יבוא:
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח "(ג) סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, ויהיו כפופים לחוות דעתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה."
בסופו יבוא:
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח "(ג) סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, ולא תהיה עליהם מרות של הדרג המיניסטריאלי במשרדם בכל הנוגע לפרשנות הדין."
בסופו יבוא:
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח "(ג) סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, ותוך שמירה על עצמאותם המקצועית מכל התערבות פוליטית של השר הממונה על אותו משרד."
בסופו יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה על מספר חוות "(ג) הדעת שניתנו ותחומיהן."
בסופו יבוא:
כל היועצים המשפטיים ברשות המבצעת ייתנו ייעוץ משפטי למשרד או לגוף שבו הם פועלים מכוח "(ג) סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ומטעמו, והם יהיו מחויבים בראש ובראשונה לשמירת החוק ולא לדרג הפוליטי."
11 -13/7/2026
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.103 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "וכן יהיה רשאי לדרוש מכל גורם ברשות המבצעת כל מידע, מסמך או נתון הדרושים לצורך גיבוש חוות דעתו".
.104 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "פנה היועץ המשפטי לממשלה לגורם ברשות המבצעת בדרישה לקבלת מידע לשם הכנת חוות דעת, יימסר המידע בתוך זמן סביר ולא יאוחר משבעה ימים".
.105 אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) היועץ המשפטי לממשלה רשאי ליזום מתן חוות דעת בכל עניין שיש בו לדעתו חשש לפגיעה בשלטון החוק, בטוהר המידות או בזכויות יסוד."
.106 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שבעניינים בעלי חשיבות ציבורית או חוקתית תינתן חוות הדעת בכתב".
.107 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
הממשלה, ועדת שרים או שר לא ידונו בהצעת החלטה אלא אם צורפה אליה חוות דעת משפטית "(ג) של היועץ המשפטי לממשלה או של היועץ המשפטי למשרד הנוגע בדבר, לפי העניין."
.108 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לפרסם חוות דעת עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית, ככל שאין "(ג) בכך כדי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בפרטיות או בכל אינטרס ציבורי מוגן אחר על פי דין."
.109 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
אחת לשנה יגיש היועץ המשפטי לממשלה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון "(ג) בדבר פעילות הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה מספר חוות הדעת שניתנו, סוגיות עקרוניות שהתעוררו והמלצות לתיקוני חקיקה הנדרשים לשם חיזוק שלטון החוק."
.110 בסעיף קטן (א), אחרי "חוק ומשפט" יבוא "באופן עצמאי וללא תלות בשיקולים פוליטיים".
.111 בסעיף קטן (א), אחרי "חוק ומשפט" יבוא "תוך שמירה על עקרונות שלטון החוק".
.112 בסעיף קטן (א), אחרי "חוק ומשפט" יבוא "תוך מתן משקל לעקרונות היסוד של המשפט הציבורי".
.113 בסעיף קטן (א), אחרי "לכל גורמי הרשות המבצעת" יבוא "בשוויון וללא הפליה".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.114 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא ״חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה תהייה מחייבת כל גורם ברשות המבצעת, ובכלל זה את ראש הממשלה ושרי הממשלה״.
לאחרי סעיף 3
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.115 אחרי הסעיף יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לזמן כל עובד ציבור, נושא משרה או בעל
3א.
"בירורים עובדתיים
תפקיד ברשות המבצעת לצורך בירור עובדתי הדרוש לגיבוש חוות דעתו."
.116 אחרי הסעיף יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לדרוש מכל משרד
3א.
"פגם משפטי בעבודת משרד ממשלתי
ממשלתי לתקן פגם משפטי שנמצא בפעולתו בתוך פרק זמן שיקבע; לא תוקן הפגם, יודיע על כך לשר המשפטים ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."
לסעיף 4
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.117 במקום "בכפוף להוראות" יבוא "מבלי לגרוע מעקרון שלטון החוק ומחובת הרשות המבצעת לפעול על פי דין, ובכפוף להוראות".
.118 אחרי "בכפוף להוראות סעיף 5" יבוא "אשר יפורשו בצמצום ולא בהרחבה, בהתחשב בפגיעתן בעקרון שלטון החוק".
.119 במקום "בכפוף להוראות" יבוא "בכפוף לחובת הממשלה לשמור על עצמאותו של מערך הייעוץ המשפטי כמגן על שלטון החוק, ובכפוף להוראות".
.120 במקום "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "כמחייבת אותם, כל עוד לא נקבע אחרת בפסק דין של בית משפט מוסמך".
.121 אחרי "בדבר הדין הקיים" יבוא "לרבות בעניינים חוקתיים, מנהליים ופליליים כאחד".
.122 במקום הסיפה החל במילים "אין במתן" יבוא "אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין, אולם אי- קיומה מהווה חזקה לפגיעה בעקרון שלטון החוק הניתנת לתקיפה בבג"ץ".
.123 במקום "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "כמחייבת את גורמי הרשות המבצעת ומהווה חלק בלתי נפרד
12 -13/7/2026
.124
.125
.126
.127
.128
.129
.130
.131
.132
.133
.134
.135
.136
.137
.138
.139
.140
.141
.142
.143
משלטון החוק".
במקום "בדבר הדין הקיים" יבוא "בדבר פרשנות הדין לאור עקרונות מגילת העצמאות".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא " תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "וכמחייבת אותם לפעול בגדריה".
בסופו יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסופו יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסופו יבוא "אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות היסוד".
בסופו יבוא "וכל גורם מינהלי הפועל בניגוד לחוות הדעת יראו אותו כמי שפעל בחוסר סמכות".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.144 במקום "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "כמחייבת אותם, כל עוד לא בוטלה או שונתה כדין".
.145 בסופו יבוא "חוות דעת כאמור תחייב את כלל גורמי הרשות המבצעת מיום נתינתה, ולא ניתן יהיה לסטות ממנה אלא בהחלטה מנומקת בכתב של הממשלה כאמור בסעיף 5(א)(2)".
.146 אחרי "גורמי הרשות המבצעת" יבוא "כל עוד לא נקבע אחרת בפסק דין של בית המשפט העליון".
.147 אחרי "גורמי הרשות המבצעת" יבוא "ובלבד שאינה עומדת בסתירה להלכה פסוקה".
.148 אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ואין לראות בה כהוראה המחייבת את בתי המשפט".
.149 אחרי "כמשקפת את הדין הקיים" יבוא "ואין בה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפרש את הדין".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.150 אחרי ״כמשקפת את הדין הקיים״ יבוא ״וכמחייבת כל גורם ברשות המבצעת״.
לסעיף 5
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.151 בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "אלה אינם חייבים לראות" יבוא "אלה, במקרים חריגים ונדירים בלבד, אינם חייבים לראות".
.152 בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.153 בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי
13 -13/7/2026
.154
.155
.156
.157
.158
.159
.160
.161
.162
.163
.164
.165
.166
.167
.168
.169
.170
.171
.172
.173
.174
.175
.176
.177
.178
.179
.180
.181
.182
.183
.184
לממשלה".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסעיף קטן (א), ברישה, בסופה יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסעיף קטן (א)(1), אחרי "לפי כל דין" יבוא "לרבות יועצים משפטיים של גופי ביטחון הפועלים מכוח סמכות סטטוטורית".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובלבד שפעל בעצמאות שיפוטית מלאה וללא כל הנחיה של דרג פוליטי".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובלבד שגורם זה מפעיל שיקול דעת עצמאי לחלוטין המוגן מלחצים פוליטיים".
בסעיף קטן (א)(1), במקום "אף "יבוא "אלא".
בסעיף קטן (א)(1 ), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
בסעיף קטן (א)(1 ), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסעיף קטן (א)(1 ), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף קטן (א)(2 ), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (א)(2 ), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (א)(2), במקום "אם ראתה טעם לכך" יבוא "על בסיס חוות דעת של יועץ משפטי לממשלה לשעבר".
בסעיף קטן (א)(2), במקום "אם ראתה טעם לכך" יבוא "על בסיס חוות דעת משפטית נוגדת".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "זאת בכפוף לתבחינים מיוחדים שיקבעו בתקנות".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
14 -13/7/2026
.185
.186
.187
.188
.189
.190
.191
.192
.193
.194
.195
.196
.197
.198
.199
.200
.201
.202
.203
.204
.205
.206
.207
.208
.209
.210
.211
.212
.213
.214
.215
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך" יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "אם ראתה טעם בכך יבוא "ובלבד שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה זכות להשמיע את דברו בפניה".
בסעיף קטן (א)(2), במקום "הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך" יבוא "הממשלה, ברוב של שני שלישים מחבריה ואחרי קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסטייה עצמה".
בסעיף קטן (א)(2), במקום הסיפה החל במילים "וכן רשאית" יבוא "אין בהוראות פסקה זו כדי להתיר לממשלה לפטור גורם כלשהו מהחובה האמורה בסעיף 4".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שההחלטה אינה נוגעת לעניינו האישי של מי מחברי הממשלה או קרוביהם".
בסעיף קטן (א)(2), במקום "אם ראתה טעם בכך" יבוא "רק מטעמים מיוחדים שיירשמו ובלבד שאין בהחלטה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות".
בסעיף קטן (א)(2), במקום "וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה" יבוא "אך לא תהיה רשאית לפטור בסעיף קטן (ב), אחרי "את החלטתה" יבוא "בצירוף הנימוקים לה".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא " ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
בסעיף קטן (ב), אחרי "או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת" יבוא "אשר תהיה רשאית לבטל את החלטת הממשלה ברוב של חבריה אחרי שמיעת היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "כמו כן תפורסם ההחלטה וחוות הדעת הנוגעת לעניין לציבור באתר האינטרנט של הממשלה בתוך 48 שעות".
בסעיף קטן (ב), במקום "ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" יבוא המילים "מליאת הכנסת, בדיון פומבי שנועד להבטיח את שקיפות שלטון החוק".
בסעיף קטן (ב), אחרי "ומשפט של הכנסת" יבוא "ולא תיכנס ההחלטה לתוקף אלא אחרי שחלפו 14 ימים מיום שהונחה, ובלבד שהוועדה לא הביעה התנגדות".
בסעיף קטן (ג)(1), המילים "לעניין הפעלת סמכויות" – יימחקו.
לחלופין:
בסעיף קטן (ג)(1), המילה "הפעלת" – תימחק.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או בנוגע לדיני בחירות".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין פיקוח על גופי ביטחון".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין אכיפה מינהלית".
15 -13/7/2026
.216
.217
.218
.219
.220
.221
.222
.223
.224
.225
.226
.227
.228
.229
.230
.231
.232
.233
.234
.235
.236
.237
.238
.239
.240
.241
.242
.243
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין פיקוח על שירות הביטחון הכללי".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין פיקוח בתחום האזנות סתר".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או בנוגע לתחום הבחירות לרבות אופן פעולתה של הממשלה בתקופת בחירות".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין פיקוח על צבא הגנה לישראל".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ולא יחולו על תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין הפעלת אמצעים מיוחדים וחקירות צורך של שירות הביטחון הכללי".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "לרבות בכל הנוגע לחקירת נבחרי ציבור ואי-תלותה של התביעה הכללית".
בסעיף קטן (ג)(2), אחרי "כמתן חוות דעת לפי סעיף 4" יבוא "ואולם הפעלה כאמור תהיה נתונה לביקורת שיפוטית מלאה לפי אמות המידה המקובלות בדין המינהלי".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
בסעיף קטן (ג)(2), המילים "ולעניין סעיף קטן (א)(2)" – יימחקו.
בסופו יבוא:
אין בהוראות סעיף זה כדי להתיר לממשלה לדחות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין "(ד) שבו נמצא חשש ממשי לפגיעה בשלטון החוק."
בסופו יבוא:
כל החלטה לפי סעיף זה תובא, בטרם קבלתה, לעיון היועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוקה, "(ד) חוק ומשפט של הכנסת."
בסופו יבוא:
החלטת הממשלה לפי סעיף קטן (א)(2) ניתנת לביקורת שיפוטית בבג"ץ, לרבות בטרם מומשה, "(ד) לבקשת כל אזרח."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.244 בסעיף קטן (א)(2 ), במקום "בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך" יבוא "בהחלטה מנומקת שהתקבלה ברוב חבריה, אם שוכנעה כי קיימים טעמים חריגים המצדיקים זאת, ובלבד שאין בהחלטה כדי לפגוע בשלטון החוק או בעקרון החוקיות".
.245 בסעיף קטן (א)(2), במקום "אם ראתה טעם בכך" יבוא "מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה ליועץ
16 -13/7/2026
.246
.247
.248
.249
.250
.251
.252
.253
.254
.255
.256
.257
.258
.259
.260
.261
.262
.263
המשפטי לממשלה הזדמנות סבירה להשמיע את עמדתו".
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהחלטה כאמור התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי הממשלה".
בסעיף קטן (ב), אחרי "ומשפט של הכנסת" יבוא "לפחות 14 ימים לפני שהחלטת הממשלה תיכנס לתוקף, על מנת לאפשר לוועדה לדון בה".
בסעיף קטן (ב), אחרי "הנוגעת לעניין" יבוא "בצירוף הנימוקים המלאים להחלטת הממשלה לסטות מחוות הדעת".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "החלטת הממשלה תפורסם לציבור בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים בתוך שבעה ימים".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית ברוב חבריה, להביע אי-אמון בהחלטת הממשלה כאמור, ובמקרה זה תובא ההחלטה לדיון נוסף במליאת הממשלה".
בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) מדיניות אכיפה של הדין הפלילי, לרבות קביעת סדרי עדיפויות באכיפה, תיחשב עניין הנוגע לתחום המשפט הפלילי."
בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א ) החלטה בדבר הימנעות מנקיטת הליכי אכיפה, כולם או חלקם, תיחשב אף היא עניין הנוגע לתחום המשפט הפלילי."
בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו על החלטות הנוגעות למדיניות אכיפה שוויונית."
בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו על הפעלת סנקציות הקבועות בשל הפרת חובת שירות ביטחון."
בסעיף קטן (ג), במקום האמור בפסקה (2) יבוא:
יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק, ככל שיש בה קביעה משפטית "(2) מהותית, כמתן חוות דעת החוסה תחת ההגנות שבסעיף .4" אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
הממשלה לא תקבל החלטה לפי סעיף זה אם יש בה כדי להביא לאכיפה בררנית של הדין."
"(ד)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
החלטה לפי סעיף קטן (א)(2) לא תפגע בעקרון השלטון בפני החוק."
"(ד)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
בקבלת החלטה לפי סעיף קטן (א)(2), תנהג הממשלה בהתאם לעקרון השווין בפני החוק."
"(ד)
בסעיף קטן (א)(1), אחרי "מעין שיפוטית" יבוא "באופן עצמאי".
בסעיף קטן (א)(1), אחרי "לפי כל דין" יבוא "מבלי לגרוע מעצמאותו השיפוטית".
בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "אין בהוראות פסקה זו כדי להתיר התערבות בתוכן החלטותיו או בהפעלת שיקול דעתו".
בסעיף קטן (א)(2), אחרי "הממשלה בהחלטתה" יבוא "שהתקבלה ברוב חבריה".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.264 בסעיף קטן (א)(1), המילים ״אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת״ – יימחקו.
.265 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
״(ב1) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות על איון החלטתה באופן מיידי.״
לחלופין:
.266
.267
.268
.269
.270
.271
.272
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
״(ב1) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי פרקליט המדינה להורות על איון החלטתה באופן מיידי.״ בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין סמכויות המערבות יישום של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין סמכויות המערבות יישום של חוק-יסוד: חופש העיסוק".
בסעיף קטן (ג)(1 ), בסופו יבוא "או לעניין סמכויות המערבות יישום של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "או לעניין סמכויות המערבות יישום אמנה בין-לאומית שישראל הינה צד אליה".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט החוקתי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום דיני העבודה״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום דיני ההפליה והשוויון״.
17 -13/7/2026
.273
.274
.275
.276
.277
.278
.279
.280
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט המינהלי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט הציבורי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום משפט זכויות האדם״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט הבין-לאומי הפומבי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט הבין-לאומי הפרטי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום המשפט הצבאי״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום דיני הכיבוש״.
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא ״או בתחום דיני הלוחמה הצבאית״.
לסעיף 6
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.281 לפני "היועץ המשפטי לממשלה יציג" יבוא "מבלי לגרוע מעצמאותו המקצועית לפי סעיף 14".
.282 לפני "היועץ המשפטי לממשלה יציג" יבוא "תוך שמירה על עצמאות מוסד היועץ כליבת ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית".
.283 במקום "יציג את עמדת הרשות המבצעת" יבוא "יציג את עמדת הרשות המבצעת, ככל שזו עולה בקנה אחד עם הדין המחייב".
.284 אחרי "וייצגה בנאמנות," יבוא "בממלכתיות,".
אחרי "שמירה על הגינות," יבוא "על האינטרס הציבורי,".
.285
.286 אחרי "שמירה על הגינות," יבוא " על זכויות הצדדים הנוגעים בדבר, לרבות מי שאינו צד רשמי להליך אך עלול להיפגע ממנו,".
.287 במקום "להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "להציג את המסגרת המשפטית המאפשרת את הגשמת מדיניותה, תוך שמירה דווקנית על זכויות המיעוט".
.288 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.289 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.290 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.291 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.292 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.293 אחרי "לפני בית המשפט" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.294 אחרי "לפני בית המשפט " יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.295 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "אחרי שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.296 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.297 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה " יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.298 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.299 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.300 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.301 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.302 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.303 אחרי "מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ובלבד שאלה אינם עומדים בסתירה לעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם".
.304 אחרי "ללא מורא" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
18 -13/7/2026
.305
.306
.307
.308
.309
.310
.311
.312
.313
.314
.315
.316
.317
.318
.319
.320
.321
.322
.323
.324
אחרי "ללא מורא" יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
אחרי "ללא מורא" יבוא "אחרי התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
אחרי "ללא מורא" יבוא "ותוך שמירה על עצמאות שיקול דעתו המשפטי אף אם הוא נוגד את עמדת השר הממונה".
אחרי "ללא מורא" יבוא "מתוך מחויבות עמוקה להגנה על המוסדות הדמוקרטיים בישראל".
בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
בסופו יבוא " אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו וחובתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא להציג בבית המשפט עמדה שלדעתו אינה ניתנת להגנה משפטית סבירה".
בסופו יבוא "היועץ המשפטי לממשלה רשאי להימנע מייצוג עמדה שלדעתו אינה ניתנת להגנה משפטית סבירה, ויודיע על כך לממשלה בכתב ומנומק".
בסופו יבוא "תוך שמירה על מוסדותיה הדמוקרטיים של המדינה ואיזון בין הרשויות".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.325 במקום "יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה" יבוא "ייצג את עמדת הרשות המבצעת".
.326 אחרי "במסירות, ללא מורא" יבוא "ותוך שמירה על עצמאותו המקצועית".
.327 אחרי "כבוד לבית המשפט" יבוא "ותוך גילוי מלוא המידע הרלוונטי לבית המשפט, לרבות מידע העלול לפעול שלא בהתאמה לעמדת הרשות המבצעת".
.328 בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרונות שלטון החוק, השוויון בפני החוק ועצמאות מערך התביעה".
.329 בסופו יבוא "היועץ המשפטי לממשלה לא יידרש לייצג עמדה שלדעתו אינה ניתנת להגנה משפטית סבירה".
.330 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
לא ייצג היועץ המשפטי לממשלה עמדה שהוא סבור כי היא נוגדת את הוראות הדין."
"(ב)
.331 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
הממשלה לא תהיה רשאית לקבל החלטה הסותרת חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי
"(ב)
לממשלה, אלא ברוב של שלושה רבעים מחבריה."
.332 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
החלטת הממשלה לסטות מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה תהיה טעונה הנמקה משפטית
"(ב)
מפורטת, המתייחסת לכל אחת מן הקביעות המשפטיות שבחוות הדעת."
.333 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
החלטה כאמור לא תיכנס לתוקף אלא בחלוף 45 ימים ממועד קבלתה."
"(ב)
.334 אחרי "עמדת הרשות המבצעת" יבוא "ובלבד שעמדה זו אינה עומדת בסתירה לעמדתו המשפטית המקצועית".
.335 אחרי "עמדת הרשות המבצעת" יבוא "לאחר שבחן אם הצגתה מתיישבת עם חובתו לשמור על שלטון החוק".
.336 אחרי "עמדת הרשות המבצעת" יבוא "למעט עמדה שיש בה כדי לפגוע בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה".
.337 אחרי "עמדת הרשות המבצעת" יבוא "ובלבד שאין בה כדי לפגוע בהפרדת הרשויות".
19 -13/7/2026
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.338 אחרי ״מדיניות הממשלה ויעדיה״ יבוא "החוקיים״.
.339 במקום ״כפי שקבעה מזמן לזמן״ יבוא ״בהתאם לדין״.
.340 אחרי ״ככל יכולתו״ יבוא ״ועל פי שיקול דעתו״.
.341 המילים ״ללא מורא״ – יימחקו.
.342 המילה ״בנאמנות״ – תימחק.
לסעיף 7
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.343 בסופו יבוא "ובלבד שהעמדה האחרת אינה עומדת בסתירה לדין הבין-לאומי או לזכויות חוקתיות".
.344 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
.345 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.346 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.347 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.348 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.349 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.350 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.351 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.352 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.353 בסופו יבוא " תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.354 בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.355 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.356 בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.357 בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.358 בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.359 בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.360 בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
.361 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
.362 במקום "הסמכות לקבוע" יבוא "קביעת עמדת הרשות המבצעת לפי סעיף זה תיעשה בשקיפות ותפורסם לציבור, למעט במקרים המצדיקים חיסיון מטעמים של ביטחון המדינה, והסמכות לקבוע".
.363 במקום "אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת" יבוא "אלא אם כן קבעה הממשלה בעצמה עמדה אחרת ברוב מיוחד של שני שלישים מחבריה ולאחר התייעצות עם שופט עליון לשעבר".
.364 אחרי "נתונה בידי הממשלה" יבוא "ובלבד שההחלטה תפורסם ותנומק בכתב".
.365 בסופו יבוא " החליטה הממשלה לקבוע עמדה החורגת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה, תובא ההחלטה בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בתוך שבעה ימים".
.366 אחרי "דרך כלל או להליך מסוים" יבוא "ותוך התחשבות מלאה בחוות דעתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה ובסיכונים המשפטיים שהציג".
.367 בסופו יבוא "בכל מקרה של מחלוקת בין הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה שתוצג, תובא המחלוקת, לבקשת מי מהצדדים, לחוות דעת ועדה ציבורית-משפטית בלתי תלויה".
.368 אחרי בסופו יבוא "ובלבד שעמדה זו אינה פוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם מוגנות".
.369 במקום "הסמכות לקבוע" יבוא "כדי להבטיח ייצוג נאמן של המדינה כיישות משפטית ולא כקואליציה חולפת, הסמכות לקבוע".
20 -13/7/2026
קבוצות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, יש עתיד וחד"ש–תע"ל מציעות:
.370 המילים "אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת" – יימחקו.
לחלופין:
.371
.372
.373
.374
.375
.376
.377
במקום "אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת" יבוא "אלא אם תתקבל על ידי הממשלה עמדה אחרת מנומקת בכתב, לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות סבירה להביע את עמדתו".
בסופו יבוא "בהחלטה מנומקת שתפורסם לציבור".
בסופו יבוא "לא תיקבע עמדה שיש בה כדי להורות על פעולה הסותרת את הדין".
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
מקום שבו קיימת מחלוקת בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הדין, לא תפעל "(ב) הממשלה בניגוד לחוות דעתו עד לקבלת הכרעה שיפוטית."
אחרי "הסמכות לקבוע" יבוא "לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד המשפטים".
אחרי "הסמכות לקבוע" יבוא "בכפוף להתייעצות עם היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר".
אחרי "הסמכות לקבוע" יבוא "לאחר שהובאה עמדת היועצת המשפטית לממשלה בפני הממשלה".
אחרי "עמדת הרשות המבצעת" יבוא "לאחר שנבחנו כלל החלופות המשפטיות".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.378 במקום הסיפה החל במילים ״נתונה בידי הממשלה״ יבוא ״נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה״.
.379 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בהליכים שעניינם משפט חוקתי, לא תוכל הממשלה לקבוע עמדה אחרת כאמור בסעיף קטן (א).״ "(ב) .380 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בהליכים שעניינים המשפט הבין-לאומי, לא תוכל הממשלה לקבוע עמדה אחרת כאמור בסעיף "(ב) קטן (א).״ .381 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בהליכים שעניינים דיני איסור ההפליה, לא תוכל הממשלה לקבוע עמדה אחרת כאמור בסעיף קטן ״(ב)
(א).״
.382 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בהליכים שעניינים דיני זכויות האישה, לא תוכל הממשלה לקבוע עמדה אחרת כאמור בסעיף קטן "(ב)
(א).״
.383 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בהליכים שעניינים דיני הבחירות לכנסת, לא תוכל הממשלה לקבוע עמדה אחרת כאמור בסעיף "(ב) קטן (א).״
לסעיף 8
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.384 אחרי "בהליך מסוים" יבוא "בשל העובדה כי מדובר בעמדה הנוגדת לדין ופוגעת בליבת הערכים והדמוקרטיים והמשטריים של מדינת ישראל בהתאם לפסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
.385 אחרי "סבר היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "מטעמים משפטיים".
.386 בסופו יבוא "והודעה זו תוגש במקביל כחוות דעת גלויה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.387 בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.388 בסופו יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.389 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.390 בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.391 בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.392 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.393 בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.394 בסופו יבוא "ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בצירוף נימוקיו".
.395 אחרי "יודיע על כך" יבוא "בכתב ובאופן מנומק".
.396 בסופו יבוא "הודעה כאמור תפורסם לציבור, אלא אם כן קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה".
.397 אחרי "יודיע על כך לממשלה" יבוא "ויפרסם ברבים את הקושי החוקתי הכרוך בעמדה זו".
.398 אחרי "יודיע על כך לממשלה" יבוא "ויפרט את העקרונות הדמוקרטיים שנפגעו כתוצאה מעמדת
21 -13/7/2026
הממשלה".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.399 בסופו יבוא "הודעה כאמור תלווה בחוות דעת מנומקת בכתב המפרטת את הטעמים המשפטיים לאי הצגת העמדה".
.400 בסופו יבוא "וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.401 בסופו יבוא "הודעת היועץ תהיה מנומקת ותפורסם לציבור, למעט אם קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה מטעמי ביטחון המדינה או חיסיון על פי דין".
.402 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
הודעת היועץ המשפטי לממשלה על פי סעיף זה, לא תיחשב כשלעצמה עילה למינוי עורך דין אחר, "(ב) אלא אם כן נמצא שההחלטה נעדרת בסיס משפטי סביר."
.403 אחרי "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "לאחר שבחן את כלל החלופות המשפטיות".
.404 אחרי "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר".
.405 אחרי "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "לאחר שנתן לשר הנוגע בדבר הזדמנות להציג את עמדתו".
.406 אחרי "כי לא ניתן" יבוא "מבחינה משפטית".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.407 אחרי ״על כך לממשלה״ יבוא ״ולנשיא בית המשפט העליון, שיודיע בדבר את הגורם השיפוטי שמולו מתנהל ההליך המסוים״.
.408 בסופו יבוא ״אין בהודעת היועץ המשפטי לממשלה מכוח סעיף זה להביא למניעה של זכותו להופיע בפני בית המשפט בהליך המסוים״.
.409 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
נשיא בית המשפט העליון, וכן ראש ההרכב בהליך מסוים, רשאים להורות ליועץ המשפטי
"(ב)
לממשלה להופיע בפני ההרכב הדן בהליך ולהציג את נימוקיו לאי-הצגת עמדת הרשות המבצעת על ידו.״
לסעיף 9
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.410 אחרי "בהליך מסוים" יבוא "בהליכים בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק".
.411 בסופו יבוא "הממשלה לא תקבע כן אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעת מנומקת בכתב.
החליטה הממ שלה כי על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה היא מעוניינת להיות מיוצגת על ידי עורך דין אחר, תבקש הממשלה מבית המשפט העליון את אישורו לייצוג באותו הליך באמצעות עורך דין אחר שאינו היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו. בית המשפט העליון יקבע בהחלטתו בשאלת הייצוג לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה".
.412 במקום "באמצעות עורך דין אחר שתקבע" יבוא "באמצעות עורך דין מהשירות הציבורי ולא באמצעות עורך דין פרטי הממומן מכספי ציבור".
.413 אחרי "עורך דין אחר שתקבע" יבוא "מתוך רשימה מקצועית שתגובש מראש בידי ועדה ציבורית בלתי תלויה, ולא על בסיס שיקולים פוליטיים".
.414 במקום "תהיה הממשלה רשאית לקבוע" יבוא "תהיה הממשלה רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה בלבד, לקבוע".
.415 אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שסברה זו נתמכת בחוות דעת משפטית עצמאית ולא בהעדפה פוליטית גרידא".
.416 במקום "תקבע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר" יבוא "רשאית לבקש מבית המשפט לייצג את עמדתה החולקת באופן עצמאי, ובלבד שאין מדובר בטענה הנוגדת את שלטון החוק".
.417 אחרי "באמצעות עורך דין אחר" יבוא "שייבחר מתוך רשימה קבועה ושקופה של השירות הציבורי ולא כמינוי פוליטי".
.418 אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.419 אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
.420 אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.421 אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של
22 -13/7/2026
.422
.423
.424
.425
.426
.427
.428
.429
.430
.431
.432
.433
.434
.435
.436
.437
.438
.439
.440
.441
.442
.443
שני שלישים מחבריה".
אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
אחרי "באמצעות היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
במקום הסיפה, החל במילים "עורך דין אחר" יבוא "עורך דין אחר מהמגזר הציבורי וככל ולא ימצא עורך דין שכזה, הממשלה תתקשר עם עורך דין אחר שתקבע וששכרו ישולם בדרך שתקבע".
בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם חבר שופטי בית המשפט העליון".
בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים".
בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסופו יבוא "ובלבד שסכום שכר הטרחה יפורסם לציבור ויהיה כפוף לביקורת מבקר המדינה".
בסופו יבוא "לא ייקבע כאמור בסעיף זה ביחס להליכים הנוגעים לחקירת נבחרי ציבור או להליכים פליליים".
בסופו יבוא "החלטה לפי סעיף זה תהיה נתונה לביקורת שיפוטית בבג"ץ".
האמור בו יסומן "(א)" ואחרי יבוא:
ייצוג חיצוני לפי סעיף זה יינתן רק במקרים חריגים ונדירים של חילוקי דעות בתום לב, ולא כאשר "(ב) היועץ המשפטי לממשלה סבור כי עמדת הרשות המבצעת נגועה באי-חוקיות ברורה וגלויה."
האמור בו יסומן "(א)" ואחרי יבוא:
לשם התקשרות עם עורך דין כאמור בסעיף זה, הממשלה תקים מאגר של עורכי דין חיצוניים "(ב) שיבחרו למאגר באמצעות מכרז בהתאם לסעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,1959 על פי תבחינים שיקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ויודגש כי הממשלה רשאית להתקשר עם עורך דין כאמור בסעיף זה לצורך ייצוג בערכאות בלבד ולא לצורך ייעוץ שיחליף את סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שנקבע בסעיף 2(1) לחוק זה."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.444 הקטע החל במילים "או סבר שר" עד "היועץ המשפטי לממשלה" – יימחק.
.445 אחרי "עורך דין אחר" יבוא "ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים שיירשמו".
.446 אחרי "שתקבע" יבוא "לאחר קבלת המלצת ועדת איתור ציבורית".
.447 בסופו יבוא "לא ימונה עורך דין כאמור אם ההליך עוסק בשאלת חוקיות פעולה של הממשלה".
.448 בסופו יבוא "לא ימונה עורך דין אם ההליך עוסק בזכויות יסוד".
.449 בסופו יבוא "לא ימונה עורך דין אם ההליך עוסק בעקרון השוויון בפני החוק".
.450 בסופו יבוא "החלטה על מינוי עורך דין אחר תהיה טעונה אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.451 בסופו יבוא "הממשלה תפרסם את הנימוקים למינוי עורך הדין".
.452 בסופו יבוא "שכרו של עורך הדין האחר יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים".
.453 בסופו יבוא "לא ימונה עורך דין אחר לפי סעיף זה, אם העניק שירותים משפטיים למפלגה המיוצגת בממשלה במהלך חמש השנים שקדמו למינויו".
.454 בסופו יבוא "לא ימונה עורך דין אחר שהיה מועמד בבחירות לכנסת מטעם מפלגה כלשהי במהלך חמש השנים שקדמו למינויו".
.455 בסופו יבוא "כתנאי למינויו, ימסור עורך הדין הצהרה בדבר היעדר זיקה אישית, פוליטית או כלכלית
23 -13/7/2026
.456
.457
.458
.459
.460
.461
.462
.463
.464
לממשלה או למי מחבריה".
בסופו יבוא "מינוי עורך דין אחר ייעשה לאחר הליך תחרותי ושוויוני, שיפורסם לציבור מראש".
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
החלטה כאמור בסעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."
"(ב)
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
שכרו של עורך הדין כאמור בסעיף זה, ישולם ממקורות תקציביים מוגדרים מראש ויפורסם "(ב) לציבור."
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
עורך דין שמונה לפי סעיף זה יפעל בהתאם לכללי האתיקה המקצועית החלים על עורכי הדין, "(ב) לרבות איסור על ייצוג עמדה הנוגדת את הדין."
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
הממשלה תמסור לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את כל החלטותיה שבהן החליטה
"(ב)
לסטות מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה וכי תיוצג על ידי עורך דין אחר."
אחרי "לפי סעיף 8" יבוא "בכתב".
אחרי "לפי סעיף 8" יבוא "ללא דיחוי".
אחרי "לפי סעיף 8" יבוא "בצירוף הנימוקים המשפטיים שביסוד ההודעה".
אחרי "לפי סעיף 8" יבוא "בצירוף כלל חוות הדעת שעליהן הסתמך".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.465 הסעיף – יימחק.
לסעיף 10
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.466 במקום האמור בו יבוא "הגיש היועץ המשפטי לממשלה הודעה בהתאם לסעיף 7 בהקשר להליך מסוים לממשלה, יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לפקודת סדרי הדין".
.467 בסעיף קטן (א), במקום "לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך בפני בית משפט ללא אישור הממשלה" יבוא "יהא היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתייצב בהליך בפני בית משפט גם ללא אישור הממשלה".
.468 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ויציג בפני בית משפט את חוות דעתו בדבר הדין".
.469 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "למעט במקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אי-התייצבותו תגרום לפגיעה בלתי הפיכה באינטרס הציבורי או בשלטון החוק".
.470 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.471 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.472 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.473 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.474 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.475 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.476 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.477 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.478 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.479 בסעיף קטן (א), אחרי "ללא אישור הממשלה" יבוא "אלא אם כן סבר כי נדרשת התייצבותו להגנה על עקרון חוקתי או זכות יסוד".
.480 בסעיף קטן (א), במקום "או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה" יבוא "ולא בדרך אחרת, על מנת למנוע עקיפת דרישת האישור הפורמלי".
.481 בסעיף קטן (א), אחרי "בהתאם להוראות סעיף 9" יבוא "ובלבד שהוכח כי לא נפגעה זכות הגישה לערכאות של הצדדים".
.482 בסעיף קטן (א), במקום "לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית המשפט ללא אישור הממשלה" יבוא "רשאי היועץ המשפטי לממשלה להתייצב כיוזמתו לשם הגנה על האינטרס הציבורי".
24 -13/7/2026
.483
.484
.485
.486
.487
.488
.489
.490
.491
.492
.493
.494
.495
.496
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "וכן בעניינים חוקתיים הנוגעים לזכויות אדם ואזרח".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ולרבות הליכים שבהם עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות של אנשי ציבור".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "במשמעותו הרחבה".
בסופו יבוא:
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בבית המשפט "(ג) כמייצג האינטרס הציבורי מכוח פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה), גם כאשר עמדת הרשות המבצעת מוצגת בידי עורך דין אחר."
בסופו יבוא:
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדה בכתב לבית המשפט, "(ג) אף אם לא התייצב בעצמו."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.497 בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "לא יתייצב" יבוא "לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך לפני בית משפט, אלא אם מצא כי אי התייצבותו עלולה לפגוע בשלטון החוק, בזכויות יסוד או באינטרס הציבורי".
.498 בסעיף קטן (א), המילים "ועדת שרים" – יימחקו.
.499 בסעיף קטן (א), המילים "או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה" – יימחקו.
.500 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שאין באמור כדי לשלול מהיועץ המשפטי לממשלה זכות לפנות לבית המשפט מיוזמתו בעניינים הנוגעים לשמירה על שלטון החוק וזכויות יסוד".
.501 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהאישור ניתן בכתב ופורסם כדין".
.502 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "החלטה שלא להתיר את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה תהיה מנומקת ובכתב".
.503 אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מצא היועץ המשפטי לממשלה כי ההליך מעורר סוגיה עקרונית הנוגעת לשלטון החוק, לעקרון השוויון או לעצמאות רשויות האכיפה, יהיה רשאי להתייצב בפני בית המשפט אף ללא אישור הממשלה, כאמור בסעיף קטן (א)."
.504 אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) החלטה כאמור תפורסם לציבור, אלא אם כן קיימת מניעה לפי דין."
.505 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לרבות חקירות ואישומים הנוגעים לנבחרי ציבור".
.506 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובעניינים הנוגעים לתקפותם של חוקים או תקנות מבחינה חוקתית".
.507 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
אין במינוי עורך דין אחר כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לבקש את עמדתו של היועץ המשפטי "(ג) לממשלה בכל שלב של ההליך."
.508 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
אין במינוי עורך דין אחר כדי למנוע מן היועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדה משלימה או נוספת "(ג) לבית המשפט, אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על שלטון החוק או האינטרס הציבורי."
.509 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
כל דיון בממשלה, בוועדת שרים או בפני השר בעניין מניעת התייצבות היועץ המשפטי לממשלה "(ג) יתועד בפרוטוקול מלא, שיישמר לתקופה של עשר שנים לפחות ויועמד לעיון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי בקשתה."
.510 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
בטרם תתקבל החלטה שלא להתיר את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה, תימסר על כך הודעה "(ג)
25 -13/7/2026
.511
.512
.513
.514
מוקדמת ליושב ראש הוועדה, שיהיה רשאי להעלות את הנושא לדיון דחוף בוועדה קודם לכניסת ההחלטה לתוקף."
בסעיף קטן (א), במקום ״הרשות המבצעת״ יבוא ״הממשלה״.
בסעיף קטן (א), אחרי ״עורך דין אחר״ יבוא ״באופן מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי״.
בסעיף קטן (א), במקום ״בהתאם להוראות סעיף 9״ יבוא ״אשר יוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה״.
בסעיף קטן (א), במקום ״לא יתייצב״ יבוא ״רשאי להתייצב״.
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.515 הסעיף – יימחק.
לסעיף 11
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.516 אחרי "מהרשות המבצעת" יבוא "או נתון למרותה".
.517 אחרי "ובהסכמת אותו הגוף" יבוא "ובלבד שהממשלה לא תהיה רשאית למנוע ייצוג עצמאי של גוף כאמור אם התגלעה מחלוקת משפטית בינו לבין הממשלה".
.518 אחרי "ובהסכמת אותו הגוף" יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.519 אחרי "ובהסכמת אותו גוף" יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
.520 אחרי "ובהסכמת אותו גוף" יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.521 אחרי "ובהסכמת אותו גוף" יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.522 אחרי "ובהסכמת אותו גוף" יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.523 אחרי "היועץ המשפטי לכנסת" יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.524 אחרי "היועץ המשפטי לכנסת" יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.525 אחרי "היועץ המשפטי לכנסת" יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.526 אחרי "היועץ המשפטי לכנסת" יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.527 אחרי "היועץ המשפטי לכנסת" יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.528 בסופו יבוא "בכל הנוגע למבקר המדינה ומשרדו, לא ייוצגו בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמתו המפורשת".
.529 בסופו יבוא "בכל הנוגע לנשיא המדינה ומשרדו, לא ייוצגו בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמתו המפורשת".
.530 במקום "לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת" יבוא "לא ייוצג בערכאות בידי היועץ המשפטי לממשלה, למעט אם ביקש זאת אותו הגוף מרצונו ובהסכמת".
.531 בסופו יבוא "בכל מקרה של מחלוקת בשאלת הייצוג, תוכרע המחלוקת בידי נשיא בית המשפט העליון או מי מטעמו".
.532 אחרי "כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת" יבוא "ובכלל זה רשויות מקומיות, תאגידים ציבוריים והרשות השופטת בענייניה המנהליים".
.533 בסופו יבוא "ובלבד שהייצוג האמור ישמור על עצמאותם המוחלטת של שומרי הסף".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.534 אחרי "אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "שתינתן בכתב ובאופן שקוף".
.535 בסופו יבוא "לא תימנע הסכמה כאמור מטעמים פוליטיים או משיקולים שאינם ענייניים".
.536 בסופו יבוא "אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכותו של גוף להיוועץ באופן עצמאי עם יועץ משפטי מטעמו לפני מתן הסכמתו לייצוג".
.537 בסופו יבוא "וכן ביחס לרשויות מקומיות, גם בהסכמת היועץ המשפטי של אותה רשות מקומית".
26 -13/7/2026
.538
.539
.540
.541
.542
האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
סירב היועץ המשפטי לממשלה לייצג גוף כאמור, יפרט את נימוקיו לאותו גוף בתוך זמן סביר."
"(ב)
אחרי "מהרשות המבצעת" יבוא "בשוויון וללא הפליה".
במקום ״בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה״ יבוא ״באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת״.
אחרי "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "או מי מטעמו שיוסמך לשם כך".
אחרי ״ובהסכמת אותו הגוף״ יבוא "אשר תינתן בכתב".
לסעיף 12
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.543 בכותרת השוליים, אחרי "סייג לתחולה" יבוא "לשם הגנה על עצמאות שיפוטית ומשפטית".
.544 בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.545 בסעיף קטן (א)(1 ), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.546 בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.547 בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.548 בסעיף קטן (א)(1 ), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.549 בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "לרבות הליכי חקירה מקדמיים ופתיחה בחקירה נגד נבחרי ציבור".
.550 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.551 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.552 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.553 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.554 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.555 בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא "אין בהוראות פסקה זו כדי לשלול מהיועץ המשפטי לממשלה את הסמכות להתריע על אי-חוקיות בהפעלת סמכות שהוקנתה לו בחיקוק".
.556 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.557 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
.558 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
.559 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.560 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
.561 בסעיף קטן (א)(3), בסופו יבוא "כדי לשמור על עצמאותם".
.562 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד, אשר לגביהם תישמר עצמאות שיקול הדעת של "(4) היועץ המשפטי לממשלה במלואה."
.563 בסעיף קטן (ב), אחרי "לקבוע את עמדתה לפי סעיף 7" יבוא "ובלבד שעמדה זו לא תסתור חוות דעת משפטית מחייבת שניתנה בעניין".
.564 בסעיף קטן (א)(2), במקום "סמכויות שהוקנו בחיקוק" יבוא "כל סמכות שהוקנתה לשם הגנה על קטינים, חסרי ישע או אינטרסים ציבוריים רחבים".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.565 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה."
"(4)
.566 סעיף קטן (ב) – יימחק.
.567 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
חריגי סעיף זה יפורשו בצמצום, באופן שלא יפגע במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כמי "(ג) שאחראי על אחידות הייצוג המשפטי של המדינה בערכאות."
.568 בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא ״למעט הליכים אשר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה בעניינם
27 -13/7/2026
.569
.570
.571
אינטרס ציבורי״.
בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא ״שעניינם נקיטת הליכים בפני בית המשפט״.
בסעיף קטן (א)(2 ), בסופו יבוא ״ובתנאי שתתקבל החלטת ממשלה כי סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בתחום התביעה הפלילית לא תועברנה לבעל תפקיד אחר״.
בסעיף קטן (א)(3), אחרי "סמכות שיפוטית" יבוא "בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.572 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים שעניינם נבצרות ראש הממשלה או אחד משרי הממשלה.״
"(4)
.573 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים שעניינם ביקורת חוקתית על חקיקה של הכנסת.״
״(4)
.574 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים שעניינם יישום חוק יסוד חופש העיסוק או חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.״
"(4)
.575 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים שעניינם פעולות הצבא בשטחי הגדה המערבית הכבושה.״
"(4)
.576 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים בתחום המשפט הבין-לאומי הפומבי.״
"(4)
.577 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים בתחום משפט זכויות האדם.״
״(4)
.578 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
הליכים בתחום המשפט ההומניטארי הבין-לאומי.״
״(4)
לסעיף 13
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.579 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.580 בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.581 בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.582 בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.583 בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.584 בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
.585 אחרי "יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה" יבוא "בתוך 48 שעות ממועד ההחלטה על בירור השאלה".
.586 אחרי "להשמיע את טענותיה לפני בית המשפט" יבוא "ובלבד שטענותיה גובשו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעצמאות מקצועית מלאה".
.587 בסופו יבוא "הודעה כאמור בסעיף זה תועבר גם ליועץ המשפטי לכנסת ככל שהשאלה נוגעת לחוק שחוקקה הכנסת".
.588 בסופו יבוא "ותוך מתן משקל מכריע לשמירה על חוקתיות החוק וערכי הדמוקרטיה".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.589 במקום "יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה" יבוא "יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו לפני בית המשפט בעצמו, בין אם הרשות המבצעת היא צד להליך ובין אם לאו, ויהיה בלתי תלוי בעמדת הרשות המבצעת".
.590 המילים "והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'" – יימחקו.
.591 בסופו יבוא "היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להשמיע את עמדתו העצמאית, אף אם אינה תואמת את עמדת הרשות המבצעת".
.592 בסופו יבוא "היועץ המשפטי לממשלה רשאי, מיוזמתו, לפנות לבית המשפט ולבקש להשמיע את עמדתו בשאלת תוקפו של חוק, גם באין הודעה יזומה מכוח בית המשפט כאמור בסעיף זה".
.593 אחרי "תוקפו של חוק" יבוא "לשם מניעת פגיעה בעצמאות מוסדות אכיפת החוק".
.594 אחרי "תוקפו של חוק" יבוא "לשם שמירה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
.595 במקום "יודיע" יבוא "ימסור".
.596 אחרי "ליועץ המשפטי לממשלה" יבוא "בכתב".
28 -13/7/2026
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.597 במקום ״יודיע״ יבוא ״רשאי להודיע״.
לסעיף 14
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.598 בסעיף קטן (א), במקום "בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 ו-7" יבוא "על אף האמור בכל סעיף אחר בחוק זה, לרבות סעיפים המאפשרים עקיפת חוות דעת".
.599 בסעיף קטן (א), במקום "יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו" יבוא "חובה על היועץ המשפטי לממשלה לפעול בעצמאות מוחלטת ללא כל תלות פוליטית".
.600 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.601 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
.602 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
.603 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.604 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.605 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.606 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.607 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
.608 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולא יינקטו כלפיו כל סנקציה, איום בפיטורים או צעד משמעתי בשל הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור".
.609 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ורשאי לפרסם לציבור את עמדתו המקצועית בכל מקרה שבו הממשלה פעלה בניגוד לה".
.610 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהחלטותיו יעלו בקנה אחד עם עקרונות השוויון והצדק החברתי".
.611 בסעיף קטן (א), במקום "בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 ו-7" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף 2 בלבד".
.612 במקום סעיף קטן (א) יבוא:
עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף זה היא מוחלטת בכל הנוגע לקביעת עמדתו "(א) המשפטית באשר לדין הקיים, ואין להתנותה בהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 או .7" .613 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
.614 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
.615 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.616 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.617 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.618 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
.619 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
.620 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.621 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לרבות בעניינים הנוגעים לחקירת ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת".
.622 בסעיף קטן (ב), אחרי "בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי" יבוא "לרבות בעניינים הנוגעים לחסינות נבחרי ציבור ולהחלטות על העמדה לדין".
.623 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "כדי למנוע כל פוליטיזציה במערכת אכיפת החוק הפלילית".
.624 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "והחלטותיו בעניינים אלה יהיו חסינות לחלוטין מפני כל השפעה, לחץ או התערבות מצד דרג פוליטי".
.625 בסופו יבוא:
פיטוריו של היועץ המשפטי לממשלה או סיום כהונתו טרם עת לא ייעשו אלא באישור ועדה "(ג)
29 -13/7/2026
.626
.627
.628
ציבורית בלתי תלויה ומטעמים הקשורים בכשירותו המקצועית בלבד."
בסופו יבוא:
בכל מקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הדין הקודם באופן הפוגע בעצמאות היועץ "(ג) המשפטי לממשלה, תגבר ההוראה השומרת על עצמאותו."
בסופו יבוא:
עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה תיפרש בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט
"(ג)
העליון בעניין מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה."
בסופו יבוא:
המדינה תבטיח ליועץ המשפטי לממשלה את התנאים התקציביים והמנהליים הדרושים למימוש "(ג) עצמאותו בפועל."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.629 בכל מקום, אחרי "עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו" יבוא "ויפעל בהתאם לעקרונות החוקיות, השוויון, ההגינות המנהלית וטוהר המידות".
.630 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "עצמאותו זו כוללת הגנה מפני פיטורים או השעיה בשל תוכן שיקול דעתו המקצועית".
.631 בסעיף קטן (ב), אחרי "בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי" יבוא "לרבות בענייני מדיניות האכיפה".
.632 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לרבות בעניינים הנוגעים לחקירות ואישומים נגד נבחרי ציבור בכירים, ובכלל זה ראש הממשלה ושרים".
.633 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ולא תהיה עליו כל מרות מקצועית או פוליטית".
.634 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
היועץ המשפטי לממשלה יפעל משיקולים מקצועיים בלבד."
"(ג)
.635 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
לא יינתן משקל לשיקולים פוליטיים או קואליציוניים בקביעת מדיניות אכיפת הדין."
"(ג)
.636 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
הפעלת לחץ, במישרין או בעקיפין, על היועץ המשפטי לממשלה בקשר לשיקול דעתו המקצועי לפי "(ג) סעיף זה, לרבות איום בפיטורים או בפגיעה בתאי העסקתו – אסורה."
.637 בסעיף קטן (א), המילים ״בלי לגרוע מהוראות סעיפים ,2 5(א)(2), 6 ו-7״ – יימחקו.
.638 בסעיף קטן (א), אחרי ״עצמאי״ יבוא ״ובלתי תלוי״.
.639 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לשם שמירה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
.640 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לשם שמירה על עצמאות מוסדות אכיפת החוק בישראל".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.641 בסופו יבוא:
עצמאות היועץ המשפטי היא עיקרון יסוד בשיטת המשטר בישראל.״
״(ג)
.642 בסופו יבוא:
חל איסור על כל גורם ברשות המבצעת, ובכלל זה ראש הממשלה או אחד משרי הממשלה, לפגוע ״(ג) בעצמאות היועץ המשפטי לממשלה״.
לסעיף 15
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.643 בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "והוא נתון" יבוא "ובמילוי תפקידו המהותי הוא אינו נתון לפיקוחו של השר מטעמה".
.644 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה".
.645 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "לאחר שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות מלאה להשמיע את עמדתו בפני הממשלה ובפני הכנסת".
.646 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.647 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "תוכך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.648 בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
30 -13/7/2026
.649
.650
.651
.652
.653
.654
.655
.656
.657
.658
.659
.660
.661
.662
.663
.664
.665
.666
.667
.668
.669
.670
.671
.672
.673
.674
.675
.676
.677
.678
.679
.680
.681
.682
.683
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל למפרע ואינו פוגע בהליכים תלויים ועומדים בערכאות".
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שפיקוח זה לא יכלול התערבות בשיקול דעתו המקצועי-משפטי".
בסעיף קטן (א), במקום "והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה" יבוא "ופעולותיו המינהליות בלבד יהיו נתונות לפיקוחו של השר".
בסעיף קטן (א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה" יבוא "היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה והציבור כאחד".
בסעיף קטן (א), אחרי "באחריות" יבוא "מינהלית".
בסעיף קטן (א), אחרי "לפיקוחו" יבוא "המינהלי".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שמדיניות זו פורסמה ברבים מראש ואינה מייצרת אכיפה בררנית או פוליטית נגד קבוצות מיעוט".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובכפוף לזכות ערר לבית המשפט העליון בתוך 30 ימים".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ככל שאלה עולות בקנה אחד עם הדין ועם עצמאות שיקול הדעת התביעתי".
בסעיף קטן (ב), במקום "היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה" יבוא "לא יהיה תוקף להנחיית ממשלה הפוגעת בעצמאות התביעה הפלילית".
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "כל עוד החלטות אלו אינן פוגעות בעיקרון השוויון בפני החוק הפלילי".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "עצמאות שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בדבר אופן מסירת דין וחשבון כאמור, או בדבר קיום הדיווח בשאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת תחול גם בסעיף קטן זה, והוא יביאה בחשבון ביחד עם יתר השיקולים הנוגעים למילוי תפקידו".
בסעיף קטן (ג)(1), במקום "בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת" יבוא "המחייבת בחינה משפטית של השלכותיה על זכויות אדם".
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "ובלבד שאין בכך כדי להשפיע על תוכן ההחלטה המשפטית עצמה".
בסעיף קטן (ג)(1 ), במקום "מזמן לזמן" יבוא "באופן שנתי ומרוכז, ללא התייחסות לתיקים תלויים ועומדים".
בסעיף קטן (ג)(2), בסופו יבוא "אופן הדיווח ומידת הפירוט נתונה לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בהתחשב בטיב העניין ובשיקולים ציבוריים נוספים הנוגעים אליו".
בסעיף קטן (ג)(2) בסופו יבוא "ובלבד שאין בכך כדי לחשוף מידע שעלול לפגוע בעצמאות חקירה פלילית תלויה ועומדת".
בסעיף קטן (ג)(2), המילים "או במקרה מסויים" – יימחקו.
בסעיף קטן (ג)(3), אחרי "באינטרס ציבורי חשוב" יבוא "לרבות פגיעה בעצמאות החקירה או בשוויון בפני החוק".
בסעיף קטן (ג)(3) לפני "סבר היועץ" יבוא "על אף כל סמכות פיקוח מינהלית, אם".
בסעיף קטן (ג)(3)(א), במקום "הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר" יבוא "ייאסר עליו לבוא בדברים או להעביר מידע כלשהו לשר הנוגע בדבר".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), במקום "לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" יבוא "מבקר המדינה".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובכפוף לחובת דיווח שנתית לכנסת על מספר המקרים ונימוקיהם".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו חל על עניינים הנוגעים לזכויות אדם וחירויות יסוד".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "אשר ימונה בהליך פומבי ובלתי תלוי ולא יהיה כפוף לשר המשפטים".
בסעיף קטן (ד), במקום "עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים" יבוא "עליו לפעול במילוי תפקידו ובהתאם לחוק זה במיוחד בנוגע להליך פלילי מסוים".
31 -13/7/2026
.684
.685
.686
.687
.688
.689
.690
בסעיף קטן (ד) בסופו יבוא "או להחלטה על פתיחה או אי-פתיחה בחקירה פלילית כנגד נבחר ציבור".
בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ואף לא בנוגע לקביעת מדיניות אכיפה כללית באופן המפלה בין קבוצות אוכלוסין".
בסעיף קטן (ד), במקום "בנוגע להליך פלילי מסוים" יבוא "בנוגע לכל הליך פלילי או שלב חקירתי כלשהו".
בסופו יבוא:
אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך את השר להתערב בשיקול דעתו המשפטי המקצועי של היועץ "(ה) המשפטי לממשלה בעניין מסוים."
בסופו יבוא:
"השר ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה על יישום סעיף זה ועל כל מקרה "(ה) שבו נמנע היועץ המשפטי לממשלה מדיווח לפי סעיף קטן (ג)."
בסופו יבוא:
סעיף זה לא יחול על הליכי חקירה."
"(ה)
בסופו יבוא:
סעיף זה לא יחול על הליכים תלויים ועומדים."
"(ה)
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.691 בסעיף קטן (א), במקום "והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה" יבוא "והוא נתון לפיקוח מקצועי ציבורי בלבד, שאינו כולל התערבות בתוכן שיקול דעתו המשפטי".
.692 בסעיף קטן (ב), המילה "ומדיניותה" – תימחק.
.693 בסעיף קטן (ג)(1), במקום "מזמן לזמן" יבוא "תוך 60 ימים מיום בקשתו".
.694 בסעיף קטן (ג)(2), אחרי "לבקשת השר" יבוא "ותוך 90 ימים מיום בקשתו".
.695 בסעיף קטן (ג)(3)(ב), בסופו יבוא "וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בדלתיים סגורות, ככל שיידרש".
.696 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) השר לא יבקש מידע העלול לפגוע בחיסיון עורך דין לקוח, בחיסיון חקירה או בעצמאות שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה."
.697 בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "או בנוגע למדיניות אכיפה פלילית כללית".
.698 אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
השר לא יהיה רשאי לפעול על בסיס דין וחשבון שנמסר לו לפי סעיף זה, באופן הפוגע בעצמאות "(ה) שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין תלוי ועומד."
.699 בסעיף קטן (א), אחרי ״באחריות״ יבוא ״ציבורית״.
.700 בסעיף קטן (א), אחרי ״באחריות״ יבוא ״מהותית״.
.701 בסעיף קטן (א), אחרי ״תפקידו״ יבוא ״באופן מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי״.
.702 בסעיף קטן (א), אחרי ״תפקידו״ יבוא ״בהתאם לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״.
.703 בסעיף קטן (ב) המוצע, במקום ״יביא בחשבון״ יבוא ״ישקול״.
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.704 בסעיף קטן (א), במקום ״בפני הממשלה״ יבוא ״בפני הציבור״.
.705 בסעיף קטן (ב), במקום ״החלטות הממשלה ומדיניותה״ יבוא ״זכויות האדם והאזרח״.
.706 בסעיף קטן (ג)(3), אחרי ״ניגוד עניינים״ יבוא ״או להביא לפוליטיזציה פסולה של המקרה״.
.707 בסעיף קטן (ד), במקום ״פלילי״ יבוא ״פלילי, מנהלי או חוקתי״.
לסעיף 16
אין הסתייגויות
לסעיף 17
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.708 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל ועם זכויות האדם".
.709 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו פוגע בעצמאותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה".
.710 בסופו יבוא "ובלבד שניתנה החלטה מנומקת בכתב, הפתוחה לביקורת שיפוטית".
32 -13/7/2026
.711
.712
.713
בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
בסופו יבוא "תקנות ראשונות לפי חוק זה יותקנו בתוך 90 ימים מיום פרסום החוק ויונחו על שולחן הכנסת".
במקום "השר ממונה על ביצועו של חוק זה" יבוא "השר ונציג ציבור בלתי תלוי שימונה לצורך כך, ממונים במשותף על ביצועו של חוק זה".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.714 בסופו יבוא "התקנות יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.715 אחרי "רשאי" יבוא "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
.716 בסופו יבוא "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.717 בסופו יבוא "בהתאם לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
.718 בסופו יבוא "ובלבד שאלו שומרות על עצמאות מוסדות התביעה הפלילית".
.719 בסופו יבוא "והרי שתנאי לכך הוא שאינן עוסקות בעניין ייצוג חיצוני לייעוץ המשפטי לממשלה".
.720 בסופו יבוא "ככל שתפורסם חוות דעת משפטית מנומקת בעניין".
.721 בסופו יבוא "כשם שאלו נדרשות לשמירה על שוויון בפני החוק בהליכים פליליים".
.722 בסופו יבוא "וזאת כדי לבצר את עקרון הפרדת הרשויות במדינת ישראל".
לאחרי סעיף 17
קבוצות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, יש עתיד וחד"ש–תע"ל מציעות:
.723 אחרי הסעיף יבוא:
"הצהרה בכתב 17א. שר המשפטים יגיש אחת לשנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצהרה בכתב שלפיה לא נתן הנחיה שיש בה כדי להשפיע על שיקול דעתו המקצועי של היועץ המשפטי לממשלה."
.724 אחרי הסעיף יבוא:
"דיווח לכנסת 17א. שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה על יישום הוראות חוק זה."
.725 אחרי הסעיף יבוא:
"דרישת מידע 17א. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת רשאית לדרוש כל מידע הדרוש לה לשם פיקוח על יישום הוראות חוק זה, למעט מידע שחלה עליו מניעה לפי דין."
לסעיף 18
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.726 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר פורסם ברשומות בצירוף נימוקים מלאים לעיון הציבור".
.727 בסופו יבוא "תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ועל מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי".
.728 בסופו יבוא "רק במקרים חריגים ונדירים ובכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.729 במקום האמור בו יבוא "חוק זה יפקע בתוך 30 ימים מיום תחילתו".
לחלופין:
א. במקום האמור בו יבוא "חוק זה יקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים בלבד, ללא אפשרות להאריכו מפעם לפעם".
ב. במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה תידחה עד לפרסום דוח של תכנית מטה סדורה שתוגש מטעם ועדה בלתי תלויה בדבר השפעתו על עצמאות הייעוץ המשפטי".
ג. במקום "כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)" יבוא "בעת קבלת החלטת ממשלה בדבר דחיית כל הצעת חוק בעניין מינוי וכהונה של יועצים משפטיים ברשות המבצעת".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.730 במקום ״כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027)״ יבוא ״י"ד בטבת התשצ"ז (1 בינואר 2037)״.
.731 בסופו יבוא "או 365 ימים לאחר השבעת ממשלה ישראל ה-,38 לפי המאוחר מביניהם״.
.732 בסופו יבוא ״או 365 ימים לאחר השבעת הכנסת העשרים ושש, לפי המאוחר מביניהם״.
33 -13/7/2026
לסעיף 19
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.733 במקום הרישה עד המילים "ליועץ המשפטי לממשלה" יבוא "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסמכויות והמעמד שהיו נתונים ליועץ המשפטי לממשלה".
.734 בסופו יבוא "לרבות מעמדו כפי שעוגן בפסיקת בית המשפט העליון".
.735 בסופו יבוא "בכל מקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הדין הקודם באופן הפוגע בעצמאות היועץ המשפטי לממשלה, תגבר ההוראה השומרת על עצמאותו".
.736 בסופו יבוא "לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון".
.737 בסופו יבוא "ובלבד שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה זאת מראש בישיבה פומבית".
.738 בסופו יבוא "ובלבד שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את הסכמתו מראש ובכתב".
.739 בסופו יבוא "ותוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל פיקוח ציבורי מלא על ההחלטה".
.740 בסופו יבוא "ובלבד שהדבר אינו כרוך בפגיעה בעקרון שוויון האזרחים בפני החוק".
.741 בסופו יבוא "ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 45 ימים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.742 במקום "ערב תחילתו של חוק זה "ובלבד שהחוק לא יגרע מתפקידו המסורתי כמגן האינטרס הציבורי".
.743 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
אין בהוראות חוק זה, לרבות בסעיף זה, כדי לגרוע מהסמכויות והחובות שהיו נתונות ליועץ "(ב) המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה."
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.744 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מעקרונות שלטון החוק".
.745 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מעקרון השוויון בפני החוק".
.746 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מעצמאות רשויות האכיפה".
.747 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לבחון את חוקיות פעולות הממשלה".
.748 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהחובה המוטלת על רשויות המדינה לפעול בהתאם לדין".
.749 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המטילות אחריות אישית על עובד ציבור".
.750 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהחובה להפעיל סמכויות אכיפה באופן שוויוני".
.751 בסופו יבוא "ואין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקיים פיקוח פרלמנטרי על יישום הוראות חוק זה".
.752 בסופו יבוא "אין בהוראות חוק זה כדי לשנות החלטת תביעה שהתקבלה לפני תחילתו".
.753 במקום האמור בו יבוא "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שניתנו ערב תחילתו."
.754 במקום "להוסיף" יבוא "להטיל מגבלות".
.755 אחרי "הסמכויות" יבוא "שעניינם שמירה על האינטרס הציבורי".
.756 אחרי "נתונות" יבוא "לפי כל דין".
.757 אחרי "ליועץ המשפטי לממשלה" יבוא "שעניינם בתחום התביעה הפלילית".
.758 אחרי "ליועץ המשפטי לממשלה" יבוא "שעניינם בתחום ייצוג המדינה בערכאות".
.759 במקום "תחילתו" יבוא "פרסומו".
.760 בסופו יבוא "ובלבד שאלו שומרות על עצמאותו בתחום התביעה הפלילית".
.761 בסופו יבוא "בהתאם למחויבות לשמירה על שוויון בפני החוק".
.762 בסופו יבוא "ואולם השר יתחייב לקדם חקיקה לשם הסדרת סמכויות היועץ המשפטי בעניין שמירה על האינטרס הציבורי".
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.763 הסעיף – יימחק.
לאחרי סעיף 19
קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה:
.764 אחרי הסעיף יבוא:
"סייג לתוקף 19א.
בפלילים."
.765 אחרי הסעיף יבוא:
"נבצרות ראש ממשלה
חוק זה לא יכנס לתוקפו ולא יחול כל עוד מכהן בישראל ראש ממשלה הנאשם
19א.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על נבצרות ראש הממשלה, אילו
34 -13/7/2026
.766
.767
.768
סבר כי אינו כשיר למילוי תפקידו, או כי במילוי תפקידו נפל פגם חמור הפוגע באינטרס הציבורי ובסדר החוקתי.״ אחרי הסעיף יבוא:
"מעמד נשיא בית המשפט העליון 19א. נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות ליועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכויותיו על פי חוק זה, אך לא להנחותו בדבר אופן הפעלת הסמכות."
אחרי הסעיף יבוא:
19א. אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף לרשות המבצעת כל סמכות
"הגנה על זכויות אדם ואזרח
הפוגעת בזכויות האדם והאזרח."
אחרי הסעיף יבוא:
19א. נשיא המדינה רשאי שלא לחתום על חוק זה בהתאם
"חתימת קיום מטעם נשיא המדינה
להוראות סעיף 11(א)(1) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, אם סבר כי חתימה עליו תפגע באינטרס הציבורי, בסדר החוקתי או בזכויות האדם והאזרח; בהיעדר חתימה מטעם נשיא המדינה, לא יכנס חוק זה לתוקפו."
לסעיף 20
קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי וקבוצת חד"ש– תע"ל מציעות:
.769 בסופו יבוא "והכול לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית בלתי תלויה למינויים בכירים".
.770 במקום "בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ולאחר שימוע פומבי לגורמי מקצוע וארגוני חברה אזרחית".
.771 בסופו יבוא "החלטת הממשלה כאמור תובא לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
.772 בסופו יבוא "עד לקבלת ההחלטה כאמור, ימשיך היועץ המשפטי לממשלה המכהן לפעול בהתאם לסמכויותיו הקיימות במלואן".
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.773 במקום "30 ימים" יבוא "שלוש שנים".
לחלופין:
.774
.775
.776
במקום "30" יבוא "90".
בסופו יבוא "הליכים תלויים ועומדים ימשיכו להתנהל לפי הדין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה".
בסופו יבוא "כל הנחיה מקצועית שניתנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה תוסיף לעמוד בתוקפה עד לביטולה במפורש".
בסופו יבוא "החלטת הממשלה לפי סעיף זה תתקבל רק לאחר התייעצות עם הוועדה, ותובא לעיונה לפחות 14 ימים לפני קבלתה".
לאחרי סעיף 20
קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת כחול לבן – המחנה הממלכתי, קבוצת יש עתיד וקבוצת חד"ש–תע"ל מציעות:
.777 אחרי הסעיף יבוא:
בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, תניח הממשלה על שולחן
(א) .21
"דין וחשבון
הכנסת דין וחשבון מפורט בדבר יישום הוראות חוק זה והשפעתן על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, על עצמאות התביעה הכללית ועל עקרונות שלטון החוק, לאחר קבלת חוות דעת של ועדה ציבורית בלתי תלויה שתמנה לשם כך.
קבעה הוועדה הציבורית כי יישום הוראות חוק זה הביא לפגיעה מהותית בעצמאות הייעוץ
(ב) המשפטי לממשלה, בעצמאות התביעה הכללית או בשלטון החוק, יפקע חוק זה בתום 30 ימים ממועד הנחת הדין וחשבון על שולחן הכנסת."
.778 אחרי הסעיף יבוא:
הוראות חוק זה יפורשו, ככל האפשר, באופן שישמר את מעמדו העצמאי של
.21
"פרשנות
היועץ המשפטי לממשלה כמפרש המוסמך של הדין ברשות המבצעת ואת תפקידו כשומר סף לשלטון החוק."
***************************************************************************************
בקשות רשות דיבור
חברי הכנסת יצחק קרויזר, אבי מעוז, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, עמית הלוי, משה סעדה, יצחק גולדקנופף, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, אופיר סופר, אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי ידידיה סוכות, אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יונתן מישרקי, ארז מלול, אריאל קלנר ***************************************************************************************
חוק - נוסח לא רשמי
2026-07-22
חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026*
פרק א': חוות דעת | ||||
הגדרות | 1. | בחוק זה – | ||
"בית משפט" – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק; | ||||
"הרשות המבצעת" – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים; | ||||
"השר" – שר המשפטים. | ||||
ייעוץ משפטי לממשלה | 2. | במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה: | ||
(1) להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו; | ||||
(2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. | ||||
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה | 3. | (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך. | ||
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך. | ||||
תוקף חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה | 4. | בכפוף להוראות סעיף 5, חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת. | ||
חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת | 5. | (א) על אף האמור בסעיף 4, אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים: | ||
(1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת; | ||||
(2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות סעיף 4 חלות עליו מהחובה האמורה. | ||||
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. | ||||
(ג) | (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. | |||
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין סעיף 4 ולעניין סעיף קטן (א)(2). | ||||
פרק ב': ייצוג | ||||
ייצוג הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט | 6. | היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו. | ||
עמדת הרשות המבצעת | 7. | הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת. | ||
אי־הצגת עמדת הרשות המבצעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה | 8. | סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת שנקבעה לפי סעיף 7 בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר. | ||
ייצוג חיצוני | 9. | על אף האמור בסעיף 7, מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי סעיף 8 או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע, וששכרו ישולם בדרך שתקבע. | ||
התייצבות היועץ המשפטי לממשלה | 10. | (א) על אף האמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות סעיף 9, לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך בפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה. | ||
(ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית משפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי. | ||||
ייצוג גופים אחרים | 11. | על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בפני בית משפט בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. | ||
סייג לתחולה | 12. | (א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה: | ||
(1) הליכים בתחום המשפט הפלילי; | ||||
(2) סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה; | ||||
(3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין. | ||||
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי סעיף 7, כשהיא צד להליך. | ||||
פרק ג': הוראות כלליות | ||||
טענה לעניין תוקפו של חוק | 13. | ראה בית משפט בהליך שבפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'. | ||
עצמאות שיקול הדעת | 14. | (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2, 5(א)(2), 6 ו-7, יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו. | ||
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. | ||||
פיקוח הממשלה והשר | 15. | (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה. | ||
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה. | ||||
(ג) | (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת. | |||
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים. | ||||
(3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים – | ||||
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1); | ||||
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. | ||||
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים. | ||||
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) – מס' 3 | 16. | בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח–1958, | ||
ביצוע ותקנות | 17. | השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. | ||
תחילה | 18. | תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). | ||
שמירת דינים | 19. | אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה. | ||
הוראת מעבר | 20. | בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. | ||
בנימין נתניהו ראש הממשלה | יריב לוין שר המשפטים | ||
יצחק הרצוג נשיא המדינה | אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת |
חוק - פרסום ברשומות
2026-07-22
רשומות
ספר החוקים
ה' באב התשפ"ו 3550 19 ביולי 2026
עמוד
חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026 802
תיקון עקיף:
חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958 - מס' 3
חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026*
פרק א': חוות דעת
הגדרות 1. בחוק זה -
"בית משפט" - מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
"הרשות המבצעת" - הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
"השר" - שר המשפטים.
ייעוץ משפטי 2. במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה:
לממשלה
(1) להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו,
ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה
על שמירתו;
(2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות
הדין.
חוות דעת של 3. (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל
היועץ המשפטי גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם
לממשלה
ראה צורך בכך.
(ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה
סבור כי יש טעם בכך.
תוקף חוות דעת 4. בכפוף להוראות סעיף 5, חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה
בכתב של היועץ בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין
המשפטי לממשלה
במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.
חריגים לתוקפה 5. (א) על אף האמור בסעיף 4, אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ
המחייב של חוות המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
הדעת
(1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא
נמנה עם הרשות המבצעת;
(2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה
כל מי שהוראות סעיף 4 חלות עליו מהחובה האמורה.
(ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת
החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה
הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת - אם חוות הדעת נוגעת
לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
(ג) (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט
הפלילי.
(2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק כמתן
חוות דעת לעניין סעיף 4 ולעניין סעיף קטן (א)(2).
* התקבל בכנסת ביום א' באב התשפ"ו (15 ביולי 2026) [בישיבה שהחלה ביום כ"ח בתמוז התשפ"ו 13(ביולי
])2026; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 1192, מיום ט' בסיוון התשפ"ו (25 במאי 2026),
עמ' 217.
פרק ב': ייצוג פרק ב': ייצוג
ייצוג6. הרשותהיועץ המשפטי6. לממשלההיועץ המשפטייציג את עמדתלממשלההרשותיציגהמבצעתאת עמדתבהליכיםהרשות המבצעתבפני בית המשפט;בהליכים בפניייצוגביתהרשותהמשפט;
המבצעתבעשותובהליכיםכן יסייע היועץבעשותוהמשפטיכן יסייעלממשלההיועץ המשפטילהגשים לממשלהאת מדיניותלהגשיםהממשלהאת מדיניותויעדיה, הממשלההמבצעת בהליכיםויעדיה, בפני בית המשפט בפני בית המשפט כפי שקבעה מזמן לזמן,כפי ככלשקבעהיכולתו,מזמןוייצגהלזמן, ככלבנאמנות,יכולתו,במסירות,וייצגה בנאמנות,ללא מורא,במסירות,תוך שמירהללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבודעלמקצועהגינות,עריכתעל כבודהדיןמקצועועל יחסעריכתכבודהדיןלביתועלהמשפט,יחס כבודוהכוללביתבמסגרתהמשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה עלהדיןשמירתו.ותוך הקפדה על שמירתו.
עמדת7. הרשותהסמכות לקבוע7. אתהסמכותעמדת הרשותלקבוע אתהמבצעתעמדת בכלהרשותהליךהמבצעתהמתנהלבכלבפניהליךביתהמתנהלמשפט, בפניעמדתביתהרשותמשפט, המבצעתדרך כלל או להליךדרךמסוים,כללנתונהאו להליךבידימסוים,הממשלה,נתונהוהיאבידיתיקבעהממשלה,בידי היועץוהיא תיקבעהמשפטיבידיהמבצעתהיועץ המשפטי לממשלה, אלא אםלממשלה,כן קבעה הממשלהאלא אם כןעמדהקבעהאחרת.הממשלה עמדה אחרת.
8.אי־הצגתסברעמדתהיועץ המשפטי8. סברלממשלההיועץ המשפטיכי לא ניתןלממשלהלהציג אתכי עמדתלא ניתןהרשותלהציגהמבצעתאת עמדתשנקבעההרשות המבצעתאי־הצגתשנקבעהעמדת הרשותלפיהמבצעתסעיף 7 בהליך מסוים,לפי סעיףיודיע7 בהליךעל כךמסוים,לממשלה,יודיעלשרעל כךולשרלממשלה,הנוגע בדברלשר.ולשר הנוגע בדבר.הרשות המבצעת על ידי היועץ על ידי היועץ המשפטי לממשלה המשפטי לממשלה ייצוג9. חיצוניעל אף האמור9.בסעיףעל7,אףמסרהאמורהיועץבסעיףהמשפטי7, מסרלממשלההיועץ המשפטיהודעה לפילממשלהסעיף 8 הודעהאו סברלפישר סעיףייצוג8חיצוניאו סבר שר הנוגע בדבר כי עמדתהנוגעהרשותבדברהמבצעתכי עמדתבהליךהרשותמסויםהמבצעתאינהבהליךמוצגתמסויםאו לאאינהתוצגמוצגתכראוי או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטיבאמצעותלממשלה,היועץ המשפטיתהיה הממשלהלממשלה,רשאיתתהיה לקבועהממשלהשבאותורשאיתהליךלקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשותתוצגהמבצעתעמדתבאמצעותהרשות המבצעתעורך דיןבאמצעותאחר שתקבע,עורךוששכרודין אחרישולםשתקבע,בדרךוששכרו ישולם בדרך שתקבע. שתקבע.
10.התייצבות(א) היועץעל אף 10.האמור(א)בפקודתעל אףסדריהאמורהדיןבפקודת(התייצבותסדריהיועץהדין המשפטי(התייצבותלממשלה)היועץ המשפטי[נוסח התייצבותלממשלה)היועץ[נוסח המשפטיחדש]לממשלה1, נקבע כי עמדתחדש]הרשות1, נקבע המבצעתכי עמדת בהליךהרשותמסויםהמבצעתתוצגבהליךעל ידימסויםעורךתוצגדין אחרעל ידיהמשפטיעורך לממשלהדין אחר בהתאם להוראות בהתאםסעיף 9, להוראותלא יתייצבסעיףהיועץ9, לאהמשפטייתייצבלממשלההיועץ המשפטיבהליך בפנילממשלהבית בהליך בפני בית המשפט ללא אישורהמשפטהממשלה,ללא ועדתאישורשריםהממשלה,או השרועדתאו שריםאישוראושניתןהשרבדרךאו אישוראחרתשניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה. שקבעה הממשלה.
(ב) סעיף זה לא יחול(ב) בהליכיםסעיף זה לאבפניחולביתבהליכיםמשפט בענייניםבפני ביתהנוגעיםמשפט לתחוםבענייניםהמשפטהנוגעים לתחום המשפט הפלילי. הפלילי.
ייצוג11. גופיםעל אףאחריםהאמור11.בכל דין,על אףכל האמורגוף של המדינהבכל דין, שאינוכל גוףחלקשל המדינהמהרשותשאינוהמבצעת,חלק מהרשותלא ייוצג המבצעת,בפני ייצוגלאגופיםייוצגאחריםבפני בית משפט בידי היועץבית משפטהמשפטיבידילממשלההיועץ המשפטיאלא בהסכמתלממשלההיועץאלאהמשפטיבהסכמתלממשלההיועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף,ובהסכמתובכל הנוגעאותולכנסתהגוף, ובכל- גםהנוגעבהסכמתלכנסתהיועץ- גםהמשפטיבהסכמתלכנסת.היועץ המשפטי לכנסת.
סייג12. לתחולה(א) הוראות12.פרק זה(א)לאהוראותיחולו עלפרקאלה:זה לא יחולו על אלה: סייג לתחולה
(1) הליכים בתחום(1)המשפטהליכיםהפלילי;בתחום המשפט הפלילי;
(2) סמכויות שהוקנו(2) בחיקוקסמכויותליועץשהוקנוהמשפטיבחיקוקלממשלה;ליועץ המשפטי לממשלה;
(3) ייצוג גורמים (3)המפעיליםייצוג גורמיםסמכות שיפוטיתהמפעיליםאוסמכותמעין שיפוטיתשיפוטיתלפיאו מעיןכל דין.שיפוטית לפי כל דין.
(ב) אין בהוראות (ב)סעיףאיןקטןבהוראות(א)(2) כדיסעיףלמנועקטןמהרשות(א)(2) כדיהמבצעתלמנוע מהרשותלקבוע אתהמבצעתעמדתהלקבוע את עמדתה לפי סעיף 7, כשהיאלפיצדסעיףלהליך.7, כשהיא צד להליך.
פרק ג': הוראות כלליותפרק ג': הוראות כלליות
טענה13. לענייןראה בית משפט13. בהליךראה שבפניובית משפטכי נדרשבהליךלבררשבפניואת שאלתכי נדרשתוקפולבררשלאתחוק,שאלתיודיעתוקפועל כךשל חוק,טענהיודיעלענייןעל כך תוקפו שלליועץחוקהמשפטי לממשלה,ליועץ המשפטיוהרשות לממשלה,המבצעת תהיהוהרשותרשאיתהמבצעתלהשמיעתהיהאתרשאיתטענותיהלהשמיעבפני אתתוקפוטענותיהשל חוקבפני בית המשפט, בהתאםביתלהוראותהמשפט,פרקבהתאםב'. להוראות פרק ב'.
14.עצמאות(א)שיקולבלי לגרוע14. מהוראות(א) בליסעיפיםלגרוע 2,מהוראות5(א)(2), סעיפים6 ו־,7 יהיה2, 5(א)(2),היועץ6המשפטיו־,7 יהיהלממשלההיועץ המשפטיעצמאותלממשלהשיקול הדעת עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו. הדעת 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 11, עמ' 282.
(ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי
בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.
פיקוח הממשלה 15. (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא
והשר נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
(ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל
של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות
הממשלה ומדיניותה.
(ג) (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו,
ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית
או ציבורית מיוחדת.
(2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו
דרך כלל או במקרה מסוים.
(3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי
מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר
במצב של ניגוד עניינים -
(א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
(ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב תלונות הציבור
על מייצגי המדינה בערכאות.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה,
לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או
להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.
תיקון חוק לתיקון 16. בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-19582, בסעיף 4, בסופו
סדרי הדין האזרחי יבוא "בכפוף להוראות חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח),
(המדינה כבעל
דין) - מס' 3 התשפ"ו-20263".
ביצוע ותקנות 17. השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה 18. תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027).
שמירת דינים 19. אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה
ערב תחילתו של חוק זה.
הוראת מעבר 20. בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה
לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19594.
ראש הממשלה שר המשפטים
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
2 ס"ח התשי"ח, עמ' 118; התשע"ז, עמ' 920.
3 ס"ח התשפ"ו, עמ' 802.
4 ס"ח התשי"ט, עמ' 86.
סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי