הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023

06 יולי 2023

י"ז תמוז תשפ"ג

לכבוד:

ועדת החוקה חוק ומשפט

הנדון: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 הצעת חוק זו מבקשת לערוך שינויי עומק במבנה הרבנות המקומית בישראל. כפי שאראה להלן, עיקרי ההצעה מושתתים על תפיסה ריכוזית הרואה את הרבנות המקומית כזרוע של השלטון המרכזי ובפרט של השר לשירותי דת והרבנות הראשית.

תפיסה זו מנוגדת לתפיסה היהודית המסורתית של הרב המקומי כ"מרא דאתרא" וכמי שנועד לשרת את הקהילה המקומית שבה הוא מכהן. בנוסף, הצעת החוק מנוגדת למגמות הקיימות בשנים האחרונה בממשלה, המתבטאות ברצון לקדם ביזור סמכויות וחיזוק האוטונומיה של השלטון המקומי.

להלן אתייחס לעיקרי ההצעה:

.1 הליך בחירת הרבנים: סעיף 37 להצעת החוק מבקש לשנות את הליך בחירת רבני הערים, תוך חיזוק משמעותי של גופי השלטון המרכזי על חשבון המקומי בהליך בחירת הרבנים. במצב המשפטי הקיים רב העיר נבחר על ידי אספה בוחרת כאשר למעלה מ- %75 מהחברים בה הינם חברי מועצת הרשות המקומית ונציגים שנבחרו על ידם, ומעט פחות מ-%25 הם נציגים מקומיים שבחר השר לשירותי דת. אופיו של הליך בחירה זה הביא לכך שבג"ץ קבע כי "רב עיר הוא נושא משרה ייחודי, בעל מאפיינים מעורבים של נבחר ציבור ועובד ציבור" (בג"ץ 4790/14 יהדות התורה נ' השר לשירותי דת).

לעומת זאת, על פי הצעת החוק, יצומצם מאוד כוחה של מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר וכן ייחלש מעמדם של הנציגים המקומיים: הצעת החוק קובעת מנגנון מורכב שמבחין בין רשויות לפי גודלן. במועצות המקומיות הקטנות ביותר כוחם של חברי המועצה ונציגיהם יעמוד על %28 בלבד מחברי האספה הבוחרת, ובערים הגדולות הוא יעמוד על בין %40 ל-%.50 שאר חברי האסיפה הבוחרת יהיו 16 הרבנים החברים במועצת הרבנות הראשית ונציגים מקומיים שממנה השר לשירותי דת. הכנסת כל 16 חברי מועצת הרבנות הראשית לאספה הבוחרת של רב עיר בישראל היא הצעה המנוגדת לרציונל הבסיסי של מעמד הרבנים. הליך הבחירה הוא הליך מקומי וחברי מועצת

הרבנות הראשית אינם נציגים מקומיים. תפקידה של מועצת הרבנות הראשית הוא לקבוע את הכשירות של המועמדים, כפי שנעשה באמצעות מערך הבחינות שלה, אך אין כל סיבה שהם יהיו מעורבים באופן ישיר בהליך הבחירות.

בעיה נוספת בהצעה היא בכך שהיא מבקשת לצמצם מאוד את הייצוג הנשי בבחירת רבני הערים. על פי המצב המשפטי הקיים, האסיפה הבוחרות חייבת לכלול לפחות %40 נשים, בעוד שעל פי ההצעה הייצוג הנשי יעמוד על בין %7 ל-%12 בלבד (תלוי בגודל הרשות). חשיבותו של הייצוג הנשי בתחום זה גבוהה במיוחד לאור כך שנשים אינן יכולות להתמודד לתפקידים הרבניים עצמם ולאור ההשפעה של ההחלטות המתקבלות על ידי רבנים על נשים. כך, סעיף זה משקף למעשה נסיגה לאחור במעמדן של הנשים ביחס לממסד הדתי, שינוי המשקף חיזוק של הריכוזיות בהליך הבחירה ניתן לראות גם ביחס לרבני שכונות.

בעוד לפי המצב המשפטי הקיים, מינוי רב שכונה נערך בהליך מכרזי פנימי במועצה הדתית, ללא מעורבות של נציגים מהשלטון המרכזי, על פי ההצעה, שניים מתוך חמשת החברים (%40) בוועדה הבוחרת את רב השכונה הם נציגים של מועצת הרבנות הראשית ושל השר.

.2 החזרת מוסד רב השכונה: מזה 20 שנה שלא מונו כלל רבני שכונות חדשים בישראל כך שכל רבני השכונות המכהנים מונו לפני שנת .2003 דוח מבקר המדינה משנת 2010 עסק באופן מקיף ברבני השכונות והצביע על ליקויים מהותיים בתפקודם: למעשה, מדובר במשרה ללא כל הגדרת תפקיד, ונמצא שרבני השכונות אינם מדווחים לאיש על עבודתם.1 מחקר אחר משנת 2011 מצא כי רבים מרבני השכונות אינם מתגוררים בשכונות שהם מכהנים בהן, ויש שגרים במרחק רב מהן,2 בניגוד לחוק מגורי רבנים במקום כהונתם התשס"ג-2002 הקובע כי מקום המגורים הקבוע של רב השונה צריך להיות בתחום השכונה שבה הוא מכהן או עד למרחק של שני קילומטרים ממנה. קשה להתעלם מכך שדוחות ביקורת רבים לאורך השנים הצביעו על מעורבות פוליטית חזקה מאוד במינוי רבני השכונות, משרה שהפכה ל"ג'וב" מבוקש מאוד. 3 דומה כי על רקע הכשלים המהותיים בתפקוד רבני השכונות, והתובנה שלמעשה מדובר במשרה שאין בה צורך ממשי בשל כך ששכונות אינן מתפקדות כיום בדרך כלל כקהילות

1 מבקר המדינה, דוח שנתי 60ב לשנת 2009 ולחשבונות שנת הכספים ,2008 ירושלים: .2010 2 בני דו רון, "הפער המתרחב בין הקדושה למציאות", ארץ אחרת 60 (2011).

3 לסקירה קצרה של דוחות כאלה ראו: אריאל פינקלשטיין, המועצות הדתיות: שירותי דת, מינהל ציבורי ופוליטיקה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ,2018 עמ' .100-99

ממשיות, הודיעה בשנת 2013 המדינה לבג"ץ כי המשרד לשירותי דת החליט לבטל את מודל רבני השכונות, ולעבור למודל של מימון עמותות המעסיקות רבני קהילות.4 הצעת החוק פועלת בניגוד לרציונל זה ומבקשת להחזיר את מודל רבני השכונות ובאופן נרחב מאוד. יתירה מכך, סעיף 36 להצעת החוק מבקש לתקן את חוק מגורי רבנים במקום כהונתם ולקבוע שרב שכונה ללא יידרש עוד להתגורר בשכונה או בסמוך לה, כך שהוא יוכל להתגורר בכל רחבי העיר שבה מצויה השכונה, ואף שני קילומטרים מחוץ לתחומי העיר. תיקון זה אף יעמיק וירחיב את הניתוק שבין הרב לקהילה ואת חוסר האפקטיביות של משרה זו. חלק ניכר מתפקיד הרב מתבצע בשבתות ובחגים, כך שיש חשיבות גבוהה שהרב יתגורר בשכונה לצורך מילוי תפקידו.

.3 קביעת הצורך במינוי רב: במצב המשפטי הנוכחי, הרשות המקומית ו/או המועצה הדתית הן המחליטות האם הן מעוניינות במינוי רבני שכונות, רבנים אזוריים ורבני יישובים, ולשם כך הן פונות למשרד לשירותי דת הנדרש לבחון את ההצעה ולהחליט האם לאשרה, ובחלק מהמקרים אף לתקצב אותה. הצעת החוק מבקשת להעביר את ההחלטה על הצורך במינוי רב - לשר לשירותי דת. סעיף 25 קובע כי השר לשירותי דת הוא שיקבע האם יש צורך במינוי רב שכונה לאזור מסוים, ללא שום דרישה להתייעצות ברשות המקומית או בגופים מקומיים אחרים. בנוסף, סעיף 18 להצעה קובע כי השר לשירותי דת הוא שיקבע האם ישנו צורך במינוי רב יישוב או רב אזורי. במקרה שלא כיהן בעבר רב ביישוב/מועצה אזורית השר צריך להתייעץ על כך עם ראש המועצה האזורית והמועצה הדתית במקום, ובמקרה שכיהן רב השר אינו צריך להתייעץ כלל עם גורמי השטח. בכל מקרה, לא נדרשת הסכמה של ועד היישוב לצורך מינוי רב יישוב.

סעיפים אלו מהווים חלק מהעברת הכוח במינוי הרבנים לשר לשירותי דת על פני הקהילות המקומיות.

בנוגע למינוי רבני ערים הצעת החוק שואפת לצמצם את כוחה של הרשות המקומית בהחלטה על מספר הרבנים. עד עתה קבעו התקנות כי מינוי רב שני לעיר מחייב את הסכמת מועצת הרשות המקומית, ואילו סעיף 5 להצעת החוק קובע כי בארבע הערים הגדולות, ירושלים, באר שבע, תל אביב וחיפה, תתקיים חובה שבדין למינוי שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

.4 מינוי רבנים בהיקף נרחב שלא לצורך. ישנו חשש ממשי שהצעת החוק תביא למינוי רבנים בהיקף נרחב שלא לצורך, בעיקר רבני שכונות ורבני יישובים. על פי נתוני דו- שנתון דת ומדינה של המכון לישראלי לדמוקרטיה מספר רבני היישובים כיום עומד על

4 תגובת המדינה לעתירה בבג"ץ 858/12 הרב עדה זבידוב נ' ראש הממשלה.

219 ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל ישנם כיום 1,034 יישובים במועצות אזוריות, מתוכם ב-47 יישובים האוכלוסייה אינה יהודית, כך שבסך הכל ישנם 987 יישובים יהודים במועצות אזוריות. ניתן ללמוד מכך שעל פי החוק יוכל השר לשירותי דת להורות באופן מידי על מינוי של 768 רבני יישובים נוספים. בנוסף, על פי הצעת חוק יכול השר לשירותי דת להורות על מינוי רב שכונה בשטח שבו מתגוררים 15,000 תושבים, ברשויות מקומיות שמספר התושבים בהן עולה על 50,000 תושבים.

ניתוח נתוני מספר התושבים ברשויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי על פי החוק ניתן למנות 346 רבני שכונות. בהתחשב בכך שלפי נתוני המשרד לשירותי דת מכהנים כיום 68 רבני שכונות, ניתן יהיה למנות באופן מידי 278 רבני שכונות חדשים.

מעבר לבעיה העקרונית של מינוי רבנים שלא לצורך, ישנו חשש ממשי שהדבר יביא לפגיעה תקציבית בשירותי הדת בשל העלות שתושת על המועצות הדתיות והרשויות המקומיות (במועצות אזוריות רבות אין מועצה דתיות, כך שהעסקת הרבנים נעשית על ידי המועצה האזורית). מבקר המדינה הצביע בשנת 2001 על התופעה של מועצות דתיות ורשויות מקומיות המתקשות לספק שירותי דת לתושביהן בשל העלויות הגבוהות המושתות עליהן על פי חוק בשל מימון הרבנים, ונראה שהצעת החוק יכולה להפוך את התופעה לדומיננטית מאוד.

.5 משך הכהונה של הרבנים: במצב המשפטי הקיים, רבני ערים מכהנים לתקופה של 10 שנים שבסיומה יכולה מועצת הרשות המקומית לבחור האם להאריך את כהונת הרב או לערוך בחירות מחודשות. על פי ההצעה, תבוטל קציבת הכהונה ורבני הערים יכהנו עד לגיל .75 בנוסף, כיום רבנים אזוריים, רבני שכונות ורבני יישובים מכהנים עד לגיל הפנסיה (67) ואילו ההצעה מבקשת להאריך את תקופת כהונתם עד לגיל .75 ההצעה לבטל את קציבת הכהונה של רבני ערים מנוגדת לתפיסה המקובלת של רב העיר כבעל מאפיינים של נבחר ציבור. הנוהל המקובל בעולם הדמוקרטי הוא שנבחרי ציבור מעמידים את עצמם לבחירה של הציבור אחת לתקופה, ולכן נראה שגם במשרת רב העיר יש לאפשר לציבור המקומי אחת לתקופה לבחור רב חדש או לחלופין לתת אמון ברב המכהן. בדומה לכך, ישנה בעייתיות רבה בהצעה להאריך את משך כהונתם של יתר הרבנים עד לגיל ,75 במיוחד על רקע העובדה שרבני יישובים ורבני שכונות מתמנים בגיל צעיר במיוחד, לעתים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, כך שההצעה מאפשרת מצב בו רבנים יכהנו בתפקידם במשך כ-50 שנה, מבלי כל יכולת להחליפם.

כבר כיום, המצב שבו מרבית הרבנים המקומיים מכהנים ללא הגבלת קדנציות מוביל לבעיות רבות: רבנים שאינם מתפקדים ואין יכולת להעבירם מתפקידם, ובעיקר ניתוק

בין הציבור ובין הרב המקומי. דוח הוועדה הבין־משרדית לבחינת קריטריונים ל"משרתים בקודש" (2008) הצביע על ליקויים רבים מסוג זה והמליץ לקצוב את כהונת רבני היישובים: "הוועדה סבורה כי מצב בו רב מכהן בקהילה שאינה מעוניינת בהמשך כהונתו אינו ראוי. הוועדה סבורה כי מסגרת העסקה על בסיס של קביעות אינה מתאימה להעסקת רבנים וזאת על רקע המאפיין הייחודי של תפקידם".

יצוין כי המנהג המקובל בקהילות ישראל בעבר היה למנות רבנים לתקופת זמן מסוימת, שאותה ניתן להאריך, בהתאם לרצון הקהילה. למעשה, כך הונהג בתחילה גם בישראל.

בשנת 1936 הוועד הלאומי ומועצת הרבנות הראשית תיקנו יחד לראשונה תקנות להסדרת הליכי הבחירות לרבנים המקומיים שבהן נקבע כי: "לשכת הרבנות או הרב יבָּ חרו לתקופה של חמש שנים" שבסופה ניתנה לקהילה האפשרות להאריך את כהונת הרב.

.6 כפיפות הרבנים המקומיים למועצת הרבנות הראשית: סעיף 2 להצעת החוק קובע כי " רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני". בנוסף, קובעת ההצעה יחסי כפיפות בין רב השכונה לרב העיר. ההצעה להכפיף את כלל הרבנים המקומיים לרבנות הראשית מנוגדת לחלוטין לתפיסה היהודית המסורתית שהרב המקומי הוא "מרא דאתרא". חלק ניכר מתפקידם של הרבנים המקומיים הוא בפסיקת הלכה והנהגה רוחנית של בני קהילתם, וכל מהותו של תפקיד זה הוא בכך שהוא נעשה מתוך זיקה לאופי התושבים והקהילה. קביעה כי הרבנות הראשית מהווה סמכות הלכתית ורוחנית עליונה מסרסת לחלוטין את מעמדו של הרב המקומי.

תפיסה זו ביחס למעמדו האוטונומי של הרב המקומי ביהדות הוצגה על ידי הרבנות הראשית עצמה לפני בג"ץ בשנת 2007 (בענייני כשרות). בתגובה לעתירה לבג"ץ הציגה הרבנות הראשית עמדה דתית סדורה לפיה ישנה חשיבות ש"העמדה ההלכתית של הרב המקומי תיתן ביטוי מסוים לעמדה ההלכתית הרווחת בקרב הקהילה במסגרתה הוא פועל. צרכיה, מנהגיה ותפיסותיה". לאור זאת טענה הרבנות הראשית כי "לא ניתן לכפות על רב מקומי לפסוק בניגוד לעמדתו ההלכתית" וכי "הרבנות לא כפתה מעולם הלכה על רבנים מקומיים". 5

5 בג"ץ 7120/07 אסיף ינוב גידולים בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "כפיפותם ההלכתית של הרבנים לרבנות הראשית נובעת מהצורך במדיניות הלכתית אחידה ברחבי מדינת ישראל", אך למעשה לא ברור מדוע נדרשת מדיניות הלכתית אחידה. מרבית התחומים עליהם אמונים הרבנים המקומיים (כדוגמת מקוואות, עירובין וכשרות) הם שירותים מקומיים באופיים הניתנים לבני הקהילה, ויש מקום לאפשר בהם מדיניות הלכתית שונה, כפי שנעשה כיום. אכן, ישנם תחומים הנוגעים להיבטים משפטיים, כדוגמת רישום נישואין, שבהם נדרשת מדיניות אחידה בכל הארץ, אך במקרים אלו ההסדרה האחידה מתקיימת מכוח החקיקה הספציפית בנושא ולא על בסיס ביטול עקרוני של שיקול דעתו של הרב המקומי. חשוב להדגיש שכך מקובל בישראל – ובמדינות אחרות - גם ביחס לשלטון המקומי: ישנם תחומים שבהם יש לראשי הרשויות המקומיות שיקול דעת נרחב כמעט ללא הגבלה רגולטורית וישנם תחומים שבהם מוטלות עליהם הגבלות רגולטוריות משמעותיות כדוגמת חינוך, רווחה ורישוי עסקים, בשל תפיסת המחוקק כי נדרשת בהם מדיניות אחידה. נושאים אלו מוסדרים בחקיקה ותקנות רגולטוריות ספציפיות, אך לא עלה על דעת המחוקק לקבוע באופן קטגורי כי ראשי הרשויות כפופים בכל נושא הקשור בתפקידים לממשלה ולשר הפנים.

סיכום: התמונה הכללית העולה מן ההצעה היא של צמצום האוטונומיה של השלטון המקומי והרבנים המקומיים בתחום שירותי הדת, לצד חיזוק ניכר של גופי השלטון המרכזי: מועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת. מהלכים אלו מנוגדים הן לתפיסה היהודית המסורתית המדגישה את מעמדו של הרב המקומי כ"מרא דאתרא", והן לתפיסה הדמוקרטית המדגישה את מעמדו האוטונומי של השלטון המקומי בשירותים שהם מקומיים בעיקרם. בהתחשב בכך שלפי מדד האוטונומיה המקומית של חוקרי האיחוד האירופי (LAI) ישראל מדורגת כמדינה הריכוזית ביותר מבין 41 מדינות החברות באיחוד האירופי או ב-,OECD נראה שיש מקום דווקא לחיזוק הביזור לשלטון המקומי, ולא בהעצמת הריכוזיות.

בברכה,

ד"ר אריאל פינקלשטיין

המכון הישראלי לדמוקרטיה

להרחבה בנושא ראו: אריאל פינקלשטיין, הרבנות המקומית הממוסדת בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, .2021

ט"ז בתמוז התשפ"ג

5 ביולי 2023

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב

ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 –

ריכוזיות, שליטה והגברת הניכור הציבורי כלפי הממסד הרבני

א. תקציר

הצעת החוק מכפיפה את הרבנים המקומיים בישראל למועצת הרבנות הראשית כ"סמכות רוחנית עליונה", ופוגעת בכוח הרשות המקומית ובייצוג הנשי בתהליכי בחירתם. קבלת הצעת החוק תיצור ניכור בציבור כלפי הרב המקומי והממסד הרבני בכלל, וכן תפגע משמעותית ביוזמות הספורות אותן מפעילים כיום רבנים מקומיים בהתאמה לרוח קהילתם. אנו ממליצים להתנגד להצעת החוק במתכונתה זו.

ב. רקע ועיקרי הצעת החוק

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג– 2023 (להלן: הצעת החוק), הונחה על שולחן הכנסת ביוזמת חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן, וביום

28.6.23 התקבלה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

בניגוד לכותרת הצעת החוק, זו אינה עוסקת רק בהסדרת תהליכי בחירת הרבנים המקומיים, אלא תחולתה רחבה משמעותית, ונוגעת גם למשך כהונתם ואף להיקף שיקול הדעת ההלכתי הנתון להם. הצעת החוק פותחת בהסדרת אופיו של מוסד הרבנות בישראל כמדרג היררכי חד, ומכפיפה את כלל הרבנים המקומיים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל, שתוגדר כ"סמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני" (סעיף 2 להצעת החוק). בהמשך לכך מסדירה ההצעה באופן ריכוזי את תהליכי בחירת הרבנים המקומיים ואת משך כהונתם.

אשר להיבטי המינוי ומשך הכהונה, יצוין כי ברקע הצעת החוק עומדות תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 (להלן: התקנות), אשר הותקנו בתקופת כהונת הממשלה הקודמת.

אותן תקנות קבעו הסדר שחיזק את כוחה של מליאת הרשות המקומית בבחירת רבני ערים, קבע רף תחתון לייצוג נשים, שלא יפחת מ-%40 מקרב חברי האסיפה הבוחרת, וקצב את כהונת רבני העיר לעשור שנים עד קיומן של בחירות חדשות.

על פי הצעת החוק, התקנות הקיימות, שחיזקו את הרשויות המקומיות ואת הייצוג הנשי בתהליך בחירת הרבנים המקומיים, יבוטלו (סעיף 36 להצעה). את ההסדר הקבוע בתקנות, יחליף הסדר ריכוזי ושונה 1

ט"ז בתמוז התשפ"ג

5 ביולי 2023

משמעותית. ראשית, בנוגע להנעת תהליך מינוי רב מקומי, מקנה הצעת החוק לשר לשירותי דת סמכות לכפות את תהליך המינוי אף ביחס לערים, שכונות או יישובים שלא כיהן בהם רב קודם לכן (סעיפים ,8 ,18 25 להצעת החוק). שנית, בנוגע לתהליך הבחירה עצמו, ההסדר הכלול בהצעת החוק מחליש את כוחה של הרשות המקומית, מגדיל את כוחו של השר, ומשלב באספה הבוחרת אף את חברי מועצת הרבנות הראשית, שאינם כלולים בה כיום. בנוסף קובעת הצעת החוק רף נמוך משמעותית לייצוג נשי מקרב חברי האסיפה הבוחרת (כ%,20%-15 במקום %40 לפי התקנות הקיימות). שלישית, בנוגע למשך כהונתם של הרבנים המקומיים, ההסדר בהצעת החוק מבטל את קציבת כהונתם של רבני הערים, וקובע תקופת כהונה בלתי מוגבלת עד גיל .75

ג. קשיים מרכזיים בהצעת החוק

מכלול רכיבי הצעת החוק מתאפיינים במכנה משותף מרכזי – הגברת מאפייני הריכוזיות, הכוח והשליטה בממסד הרבני בישראל . מאפיינים אלה מעלים קשיים ניכרים במישורים רבים, ולהלן נתמקד בעיקריים שבהם.

.1 אשר להכפפת כלל הרבנים האזוריים באופן חד למועצת הרבנות הראשית, והכתרתה בתואר "הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה" – מבנה מערכתי "צבאי" וריכוזי זה זר לרוח ההלכה היהודית, המייחסת חשיבות רבה לאופי הקהילה המקומית, מסורותיה וערכיה.

.2 במישור המעשי, במציאות הקיימת מתאפיין הממסד הרבני כבר כיום ברמת ריכוזיות גבוהה ובכוח רב המוקנה לתפיסות הלכתיות מחמירות, אך עודו מאפשר אוטונומיה הלכתית מסוימת לרבנים מקומיים. אוטונומיה מוגבלת זו היא שמאפשרת כיום את הפעלתן של יוזמות מקומיות ספורות בתחום שירותי הדת, התואמות יותר את רוחו של הציבור המקומי באותן קהילות, בגדר "כבשות הרש" במערכת מחמירה. קבלת הצעת החוק תוביל בסבירות גבוהה לפגיעה באותן "כבשות הרש" ואף להעלמתן , ובכך למחיקת אותם אלמנטים ספורים המאפשרים כיום להעניק לציבור המקומי שירותי דת באופן התואם מעט יותר את השקפת עולמו. בראייתנו תוצאות אלה יגררו פגיעה משמעותית בציבור המקומי, ואף פגיעה באמון הציבור בכללותו במוסד הרבני, המצוי ממילא בשפל. 1

.3 אשר לתהליכי בחירת הרבנים, באותה רוח, החלשת כוח הרשות המקומית וחיזוק ייצוג השר ומועצת הרבנות תוביל ל"הצנחת" רבנים שרוחם אינה תואמת כלל את רוח הציבור המקומי, ואף את כפיית מינויים במקומות שבהם הציבור המקומי אינו מעוניין בכך. כל זאת, בעוד חלק 1 ר' תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ינקוב מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022 82-83 (2022). רמת האמון ברבנות שנמדדה בקרב הציבור היהודי עמדה על %30 - רמה נמוכה יותר מהממוצע הרב-שנתי.

2

ט"ז בתמוז התשפ"ג

5 ביולי 2023

ניכר מתקציב שכר הרבנים יוטל על הרשות המקומית. מנגנון זה אינו סביר, וקל לשער את רמת ההתנגדות שיעורר בקרב הציבור המקומי, הן ביחס לרב "מוצנח" שרוחו אינה תואמת את רוח הציבור, והן ביחס לממסד הרבני בכללותו. על כך מתווספת פגיעתה של הצעת החוק בייצוג הנשי בתהליכי בחירת רבני עיר בהתאם לדין הקיים – ייצוג שאף הוא בגדר "כבשת הרש", בהינתן שמשרות רבני העיר עצמן חסומות כיום בפני נשים .

.4 לבסוף, אשר למשך כהונתם של רבני ערים, מבטלת את הצעת החוק את קציבת הכהונה שהונהגה בתקנות, ומעמידה את גיל פרישת הרבנים על .75 מהלך זה מנוגד למנהל התקין, ומאפשר כהונה ארוכה בת עשרות שנים במשרה שהיא בעלת מאפיינים של נבחר ציבור, גם במצבים של אי-התאמה בין הרב לציבור המקומי או של קשיי תפקוד .

ד. סיכום

ההסדר הריכוזי בהצעת החוק יגביר את הניכור הציבורי ביחס לממסד הרבני, יגרור התנגדות ניכרת, ויפגע משמעותית ביוזמות הספורות אותן מפעילים כיום רבנים מקומיים בהתאמה לרוח קהילתם. אנו ממליצים להתנגד להצעת החוק במתכונתה זו.

מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

3

כ"ח סיון תשפ"ג

17 יוני 2023

לכבוד

חברי ועדת שרים לענייני חקיקה

שלום רב,

הנדון: הצ"ח שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות) התשפ"ג-2023 המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל מתנגד להצעת החוק הנדונה וקורא לחברי הועדה שלא לתמוך בה. והכל מהסיבות שיפורטו להלן.

הנצחה בחקיקה ראשית של המונופול האורתודוכסי בשרותי הדת

הצעת החוק מבקשת להסדיר בחקיקה ראשית את בחירתם ותפקידם של רבני עיר, רבנים אזוריים רבני יישוב ורבני שכונות באופן שיקבע בחקיקה את המונופול האורתודוכסי על שרותי דת במדינת ישראל, תוך העדפת זרם אחד בלבד ופגיעה בזרם הרפורמי ובזרם הקונסרבטיבי. בכך יש פגיעה חמורה בזכותם לשוויון וחופש דת של האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל המעוניינים בשרותי דת ליברליים, שוויוניים ופלורליסטיים. הצעת החוק מתעלמת מהעיקרון של פלורליזם דתי הנגזר מן ההכרה בחופש הדת והפולחן שהם מחירויות היסוד המוגנות ולמעשה קובעת כי רק זרם אחד ביהדות זוכה להכרה ולתקצוב תוך התעלמות מזרמים אחרים ומהחובה לקבוע הסדר חוקי שוויוני לכולם.

יצוין כי כיום, בעקבות הליכים משפטיים, רבנים רפורמים וקונסרבטיבים במועצות האזוריות מקבלים שכר מהמדינה, אך שכר זה אינו זהה לשכר הניתן לרבנים אורתודוקסים. בערים פועלים כיום כ-100 רבנים אורתודוקסים כרבני שכונות ורבנים רפורמים וקונסרבטיבים זוכים לתקצוב מזערי ביחס אליהם. במסגרת עתירות שהוגשה בגין ההפליה של רבנים רפורמים וקונסרבטיבים בערים, הודיעה המדינה כי היא אינה ממנה רבני שכונות חדשים וכי בכוונתה לערוך שינוי יסודי במערך שרותי הדת בערים כך שבמקום העסקתם של רבני שכונות, תינתן תמיכה כספית לרבני קהילות עירוניות שיועסקו על ידי הקהילות בהן הם פועלים, באמצעות מבחני תמיכה שיאפשרו תמיכה של קהילות מכל הזרמים. הצעת החוק שלפנינו משנה מצב זה ומקימה לתחייה את מוסד רבני השכונות המפלה ואף מכפיפה אותם בחקיקה ראשית לרבנות הראשית. בכך היא מסיגה את המצב לאחור ומעמיקה את האפליה ואת הפגיעה בחופש דת ושוויון של הזרמים, שלא יוכלו לקחת חלק במערך זה, תוך התעלמות מהחובה למנות ולתקצב באופן שוויוני רבנים מכל הזרמים.

יודגש, כי קידום הצעת החוק תוביל לפגיעה קשה בקשר עם יהדות התפוצות שהיא ברובה הגדול ליברלית. בכך תפעל הממשלה בניגוד לסעיפים 6(ב) ו6(ג) לחוק יסוד: מדינת הלאום - מדינתו של העם היהודי.

הדין המשמעתי החל על רבנים

סעיף 3 להצעת החוק קובע כי השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ימנה נציב תלונות ציבור על רבנים. לפי סעיף 3(ח) להצעת החוק, ככל שתלונה לנציב תעלה חשש לעבירה משמעתית יביא את העניין לידיעת השר לשירותי דת ונשיא מועצת הרבנות הראשית והוא רשאי להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

מצב הדברים החוקי הנוכחי הוא שהשר לשרותי דת מוסמך לאכוף את הדין המשמעתי רק על רבני ערים בעוד שיתר הרבנים המכהנים בשירות המדינה – רבני מועצות אזוריות, רבני יישובים ורבני שכונות - מחויבים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 מכוח החלטת ממשלה 5128 ומשכך נציבות שירות המדינה היא האמונה לאכוף עליהם את הדין המשמעתי.

דוד המלך ,13 ירושלים 9410125 | טל' 02-6203323 | פקס 02-6256260 |irac.org@irac | irac.org התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר)

הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכות השר לשירותי דת לאכוף את הדין המשמעתי על כלל הרבנים המכהנים בשירות המדינה.

כפי שהובהר על ידי המדינה במסגרת העתירה שנוהלה בבג"ץ 7150/16 בעניין הימנעותם המתמשכת על פני שנים ארוכות של שרי המשפטים מלהעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, בגין אינספור התבטאויות פסולות שהושמעו על ידו בניגוד מוחלט לדין המשמעתי לו הוא מחויב - הדין המשמעתי לרבני ערים שהסמכות לאכיפתו הייתה עד לאחרונה בידי שר המשפטים וכעת היא בידי השר לשירותי דת – אינו אפקטיבי. בהתאם, בינואר 2018 אף הופץ תזכיר חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס 23) (דין משמעתי לרבני ערים) התשע"ז-,2017 שנועד לקבוע מנגנון משמעתי אפקטיבי ביחס לרבני ערים. כך, במסגרת התזכיר האמור הוצע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה הגורם שיהיה רשאי להורות על פתיחה בחקירה לנוכח חשד לביצועה של עבירה משמעתית ואף להורות על הגשת תובענה נגד רב עיר.

ודוק, קידום הצעת החוק יביא לכך שחוסר האפקטיביות המאפיין את אכיפת הדין המשמעתי החל על רבני ערים יורחב אף ביחס לכלל הרבנים המכהנים בשירות המדינה.

לנוכח זאת שהתופעה של רבנים בשירות המדינה המתבטאים בניגוד לדין המשמעתי לו הם מחויבים ובכלל זה משמיעים התבטאויות פוליטיות, גזעניות פוגעניות ומסיתות נגד ציבורים שלמים בחברה הישראלית - היא תופעה פסולה הנמשכת מזה שנים ארוכות והמעידה באופן חד משמעי וברור על העדר אכיפה מספקת עניינית ויעילה של הדין המשמעתי, ברי כי אין לתת יד לקידום הצעת החוק הנדונה אשר תביא לכך שהדין המשמעתי לא ייאכף על כלל הרבנים בשירות המדינה, דבר שיוביל לפגיעה קשה באמון הציבור בשירות הציבורי.

כפיפות רבנים להנחיות הרבנות הראשית בישראל

סעיף 2 להצעת החוק קובע כי "רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני". כמו כן מוצע כי רב שכונה יהא כפוף למרותו של רב העיר.

יובהר, כי ככל שתקודם הצעת החוק זו תהיה הפעם הראשונה שרבנים מקומיים יוכפפו באופן מוחלט להנחיות מועצת הרבנות הראשית ומעמדם האוטונומי אשר אפשר להם עד כה להנהיג את קהילותיהם המקומיות באופן המותאם לאופי הדתי של הקהילה והציבור המרכיב אותה, ייעלם. מצב דברים זה יעמיק את הפגיעה בחופש הדת של כלל הציבור הישראלי המבקש לעשות שימוש בשירותי הדת שמעניקה המדינה באמצעות הרבנים המקומיים.

אופן הבחירה של הרבנים וקביעת הצורך במינוים

על פי הצעת החוק, הליך בחירת רבני הערים תשונה באופן שיגרע משמעותית מכוח ההשפעה המכריע המוענק לרשות המקומית על פי הדין הקיים ותחזק משמעותית את השפעת מועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת.

רב עיר נועד לשרת את תושבי המקום המבקשים לעשות שימוש בשירותי הדת שמעניק הרב ומשכך מן הראוי שהם יהיו אלו שתוקנה להם מרבית יכולת ההשפעה על זהות הרב והתאמתו לקהילה המקומית. דא עקא, ככל שתקודם הצעת החוק היא תביא למצב הפוך בתכלית בו גורמי ממשל חוץ עירוניים הם שיכתיבו מלמעלה את זהות הרב המקומי מבלי שלקהילה המקומית תהיה אפשרות להשפיע על הבחירה. אף בכך פוגעת הצעת החוק בחופש הדת של הציבור.

זאת ועוד, בעוד שעל פי הדין הקיים הרשות המקומית ו/או המועצה הדתית המקומית הן המחליטות בדבר צורך במינוי רב מקומי, סעיף 8 להצעת החוק מסמיך לכך בלעדית את השר לשירותי דת וזאת מבלי שיידרש להסכמת הרשות המקומית. אף סעיף זה מעביר את ההשפעה ביחס לשירותי הדת העירוניים מידי הרשות המקומית לידי השר תוך

דוד המלך ,13 ירושלים 9410125 | טל' 02-6203323 | פקס 02-6256260 |irac.org@irac | irac.org התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר)

התעלמות מהצרכים של הרשות העירונית ותושביה בכל הקשור לשירותי דת העירוניים לרבות עצם הצורך בהם ובכך מעמיק את הפגיעה בחופש הדת.

משך כהונת רב

על פי סעיף 31 להצעת החוק יכהנו כלל הרבנים בשירות המדינה - רבני ערים, רבנים אזוריים, רבני שכונות ורבני יישובים עד לגיל .75 לטעמנו, אין כל מקום לקבוע שרב בשירות המדינה ימונה לתקופת כהונה כה ארוכה שלעיתים עלולהלהסתיים רק כעבור פרק זמן של שלושים ואף ארבעים שנה ממועד מינויו. מצב דברים זה, יש בו כדי להביא להעסקתם של רבנים שאינם ממלאים את תפקידם כראוי ומזלזלים בחובותיהם שכן משמונו ממילא אינם נדרשים להיבחר שוב לכהונת רב עיר ומשרתם מובטחת להם עד למועד פרישתם.

למותר לציין, כי מצב זה מביא לבזבוז כספי ציבור ולהחטאת המטרה שהיא מינוי אדם למשרה לתקופה קצובה, שלאחריה, ניתן יהיה להציב אחר במקומו. יצוין, כי אף הרבנים הראשיים אינם מתמנים לכל חייהם אלא לעשר שנים בלבד.

בהקשר זה ראוי להזכיר כי בדוח הוועדה הבין-משרדית לבחינת קריטריונים ל"משרתים בקודש" נכללה ההמלצה שלהלן: "הוועדה סבורה כי מצב בו רב מכהן בקהילה שאינה מעוניינת בהמשך כהונתו אינו ראוי. הוועדה סבורה כי מסגרת העסקה על בסיס של קביעות אינה מתאימה להעסקת רבנים וזאת על רקע המאפיין הייחודי של תפקידם."

לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד לקידום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

דוד המלך ,13 ירושלים 9410125 | טל' 02-6203323 | פקס 02-6256260 |irac.org@irac | irac.org התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר)

לכבוד:

09 יולי 2023

חברי הועדה החוקה חוק ומשפט

כ' תמוז תשפ"ג

שלום רב,

הנדון: התנגדות להצעת חוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"ג -2023 "תנועה ישראלית" קוראת לחברי ועדת "חוקה חוק ומשפט" להתנגד להצעת החוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"ג -2023 )להלן:

"הצעת חוק שירותי הדת"( שהוגשה ביוזמת יו"ר הוועדה שמחה רוטמן וח"כ ארז מלול.

יש להתנגד לקידום הצעת החוק בשל הסיבות הבאות:

א. הצעת חוק זו מנוגדת למגמת ביזור הסמכויות, ומעניקה כוח משמעותי למשרד הדתות על חשבון הרשויות המקומיות.

ב. הצעת חוק זו פוגעת במרקם העדין שבין היחס של רבני ערים ושכונות לבין הקהילה לה אמורה להעניק שירותי דת ונדגים זאת במסגרת הסעיפים 12-17 למסמך זה.

ג. הצעת חוק זו מעניקה כוח עודף לרבנות הראשית ופוגעת ברצף החילוני-מסורתי-דתי-חרדי ונותנת דגש מיוחד להלכות הרבנות הראשית, מה שבתורו יגביר את השסעים והפערים בחברה הישראלית שממילא מצויה בתקופה לא פשוטה.

ד. הצעת חוק זו תאפשר הצנחת רבנים על רשויות מקומיות ללא קשר לצרכי הקהילה, והגדלת התקנים המאוישים על ידי משרד הדתות כך שגובר החשש למינויים מטעמים פוליטיים ותוביל ליצירת מאות "ג'ובים" בידי משרד הדתות.

ה. הצעת החוק הזו תשית עלויות נכבדות על כספי משלמי המיסים ואף לא ברור מלשון החוק על מי יושתו.

ו. במסגרת הצעת החוק מוגדרת שכונה באופן שרירותי וללא כל התייחסות להשלכות מרחיקות הלכת של הגדרת שכונה בישראל ועל מארג החקיקה שהיא פועלת בתוכה.

התייחסות לסעיפי החוק העיקריים:

.1 הצעת החוק האמורה, באה לשנות את ההוראות שהותקנו בתקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר(, תשפ"ב- ,2022 ולקבע את השינוי בחקיקה ראשית ולטעמנו יש להתנגד לחלקים מהחקיקה המוצעת כפי שיובא להלן:

.2 במסגרת סעיף 1 לחוק ישנה הגדרה למונח "שכונה" –כיחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה )לעניין חוק זה( ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

לא קיימת בישראל הגדרה חוקית ליחידה העירונית 'שכונה' - וזאת על אף השפעתה המכרעת של השכונה כסביבת מגורים על חייו של הפרט. לא כאן המקום להרחיב על הצורך ביצירת הגדרה חוקית לשכונה. אמנם יש טעם רב בהצעה לקבוע את תפקידו וסמכויותיו של רב השכונה בחקיקה ראשית, אולם האופן שבו מוגדר תחום סמכותו של הרב בהצ"ח מהווה ביטוי נוסף של ריכוזיות דורסנית שאינה מתחשבת בתושבים המקומיים ובצרכיהם, מנותקת מהשטח ולא-יעילה: אנו כארגון הפועל להקמת ועדי שכונה מצרים על כך שאכן לא קיימת הגדרה שכזו וראוי שחלוקת המדינה לשכונות תיעשה לא במסגרת הצעת החוק האמורה. אולם, אנו עומדים על הצורך האקוטי לשתף את תושבי השכונות - או לכל הפחות את הרשויות המקומיות, כגוף דמוקרטי שנבחר על ידי התושבים - בכל תהליך שבו החוק מבקש להגדיר גבולות לשכונה, מתוך הבנה שהגדרה זו תשפיע באופן משמעותי על חייו של הפרט המתגורר בשכונה ואספקת השירותים לה הוא זוכה. בנוסף, תהליך משתף מסוג זה יחסוך את המשאבים הדרושים לקביעה ריכוזית של גבולות השכונה, ויבזר אותם בין הרשויות המקומיות השונות. מן הראוי כי הגדרת "שכונה" תיעשה במארג החקיקתי המתאים במסגרת שינוי החקיקה המתאים בפקודת העיריות, משום שלהגדרת השכונה השלכות אדירות על חיי היום-יום של תושבים ולא ראוי כי תיעשה לצרכים למינוי רבני שכונה.

.3 כפיפות הרבנים לרבנות הראשית כסמכות ההלכתית והרוחנית העליונה: סעיף 2 )א( להצעת החוק קובע כי: רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני. קביעה זו מנוגדת הן לתפיסת ביזור הסמכויות שמטרתה להוריד את השסעים והמתחים בין החלקים השונים בחברה הישראלית ואף מנוגדת להלכה היהודית.

.4 שינוי הרכב האסיפה הבוחרת: במסגרת סעיף 10 להצעת החוק מוגדר הרכב האסיפה הבוחרת הגוף האמון על בחירת רבני ערים, שינוי הרכב האסיפה בהצעת החוק, מעניקה כוח רב יותר לנציגיו של השר לשירותי דת ולמשרד לשירותי דת, ובנוסף לכך מעצים את הריכוזיות של מועצת

הרבנות הראשית בבחירת רבני ערים. מצב זה יביא להצנחת רבני ערים בהתאם לשיקולים פוליטיים ולא בהתאם לאופי הרשות כפי שהיה עד כה. כיום, במדינת ישראל המערכת השלטונית מאופיינת בריכוזיות המחלישה את מעמד השלטון המקומי בצורה דרמטית. הריכוזיות מובילה לפגיעה במתן שירותים והעמקת אי השיוון בין הרשויות. סעיף זה מעמיק את הריכוזיות של השלטון המרכזי על ידי המשרד לשירותי דת בשלטון המקומי וזאת כפי שנרחיב בהמשך. לכן, ההצעת החוק תביא לכך שהשסעים והמתחים בנושא דת ומדינה יחריפו עוד יותר על ידי הכפפת הסמכות ההלכתית לרבנות הראשית.

.5 בנוסף לכך, במסגרת סעיף 25 להצעת החוק, הודעה על הצורך בבחירת רבני שכונות, מייצרת מצב בו שר לשירותי דת יוכל למנות מאות רבני שכונות בשל הגדרת השכונה, וזאת על ידי אחיזה נוספת של השלטון המרכזי בצורך של שכונה ברב שכונה. בהתאם ללשון החוק כאמור: "לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה; מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה".

.6 אין איזכור בלשון החוק לעניין היוועצות עם תושבי השכונה או התייחסות לצורך האמיתי של תושבי המקום והחלטה זו נתונה בידי השר בלבד ותורמת לריכוזיות ולניתוק של השלטון המרכזי מהצרכים של התושבים במקום. תנועה ישראלית כארגון שמייצג וועדי שכונה, מתראים על כך שרבני שכונות ברובם מהווים בזבוז כספי ציבור וכי התושבים אינם באמת מחוברים לרב השכונה שלהם. מחקרים מראים כי רבים מרבני השכונות אינם מתגוררים בשכונות שהם מכהנים בהן, ויש שגרים במרחק רב מהן. הרב אינו זמין לתושבי השכונה בחיי היום־ יום, ואינו נמצא בשכונה בשבתות וחגים; הוא אינו מכהן כרב של אף אחד מבתי הכנסת בשכונה, אינו מעורה בהווי השכונתי ולמעשה אינו מוכר כלל לתושבי השכונה. בנוסף לכך המשרד לשירותי דת כלל לא עשה כל בדיקה על הצורך ברבני שכונות כאמור.

.7 בנוסף לכך, ישנם סעיפים רבים הבצעת החוק החל מהארכת כהונתם של רבנים וכלה בהגדלת מספר התקנים בו יכול שר הדתות למנות וזאת ללא כל אזכור תקציבי מהיכן תקציבים אלו יממנו את אותם השינויים והאם סכומים הללו יושתו על תושבי רשות באמצעות כספי הרשות בה הם מתגוררים.

יש להתנגד להצעת החוק האמורה כפי שיובא להלן בהרחבה:

.8 נושא רב העיר הוא נושא משמעותי בהפחתת השסעים בין המגזרים השונים. סוגיה זו נפגעת בהצעת החוק: היות והרשויות המקומיות הן בעלות ההיכרות העמוקה ביותר עם תושביהן, ויכולות להיות קשובות לצרכים השונים של תת-האוכלוסיות במדינה, יש להן יכולת להפחית את השסעים בין המגזרים השונים. הצעת החוק שירותי הדת, מנוגדת לתפיסה זו, ופועלת בכיוון

הפוך למדיניות ביזור הסמכויות. נושא זה מועצם גם במסגרת תפקודו ההיסטורי של הרב היה במסגרת קהילתית. רבנים תפקדו בראש ובראשונה כ'מרא דאתרא' — מנהיגים של מקום ספציפי. בני הקהילה היו אלו שהעניקו סמכות לרב או נטלו אותה ממנו. הקהילה היא ללא ספק הבמה הטבעית ביותר שעליה מתרחשת הדרמה של המנהיגות הרבנית על כל מופעיה.

.9 התפיסה המונחת בבסיס החוק באה לידי ביטוי בדבריו של שר הדתות מיכאל מלכיאלי, כפי שהובאו בדבריו במסגרת ראיון שהעניק לעיתון בשבע:1 " אנחנו פקידים של הרבנות הראשית.

לא שר שמרגיש את עצמו 'אבו עלי' שמחליט, אלא פקיד ושליח. ]...[ הדרך שלנו באה לידי ביטוי במעמד של הרבנות הראשית ובעיקר בהתייחסות של המשרד לרבנות הראשית: אני מעביר תקנות ושואל את הרבנים הראשיים לא מתוך חובת היוועצות, השליחות שלי היא לעשות מה שהם יגידו לי". אמירות הללו מגבירות את התחושה כי הצעת החוק לא תתיר למקום למנהיגים דתיים מקומיים מזרמים שונים.

.10 המסגרת הנורמטיבית לסמכות המופקדת בידו של רב עיר, נידונה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי מפלגת יהדות התורה2 נ' השר הדתות דאז:

"רבהּ של עיר או של רשות מקומית,]...[ הוא ממלא תפקידים סטטוטוריים שונים. כך, למשל, רב העיר מופקד על רישום נישואין; הוא מוסמך להעניק תעודת הכשר לבתי אוכל הנמצאים בתחום העיר או הרשות המקומית שבה הוא מכהן )סעיף 2)א()2( לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ”ג-1983(; ובאחריותו לאשר את כשרותם של תפילין ומזוזות )סעיף 1)ב( לחוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות, התשל”ה-1974(. לצד זאת נושא רב העיר בתפקידים נוספים ובהם העברת שיעורים, מתן מענה הלכתי לפונים, השתתפות באירועים ציבוריים המתקיימים בתחומה של העיר, מכירת חמץ וכדומה]...[" .11 במחקר ממ"מ בנושא מועצות דתיות שנכתב בשנת 3,2012 הועלתה ביקורת רבה על התלונות הנוגעות לתפקוד המועצות הדתיות: "יש כיום חוסר לגיטימיות ציבורית ותחושות ניכור כלפי מוסדות, לדברי עמותת רבני צהר, לעמותה מגיעות תלונות רבות בנוגע לתפקוד המועצות הדתיות ..." שינוי החקיקה רק יעמיק את הפער של תחושת חוסר הלגיטימיות שכן החקיקה מתעלמת מן הזרמים השונים ביהדות וחשיבותם.

1 https://www.inn.co.il/news/593405

2 בג"ץ 4790/14 , יהדות התורה נ' השר לשירותי דת.

3 -b8ef6d8d-f1f7-e411=docid?https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident.aspx 80c8-00155d01107c

במסגרת הסמכויות שתוארו לעיל בעניין הקביעות בהן רשאי רב עיר להכריע, נדגים את החשיבות הקריטית של שמירת מעמדם של רבני הערים והתאמת הכרעותיו להלכות המקום. ההדגמה תתבצע באמצעות כמה מקרים הממחישים זאת:

.12 בניית מקוואות טהרה באופן שיתאים למנהגי התושבים המקומיים ופסיקת הרב המקומי:

שניים מתושבי היישוב אלקנה הנוהגים במנהג חב"ד, דרשו מהגורמים האחראים על בניית מקווה הטהרה ביישוב, לבנות את המקווה באופן שיתאים גם לדרישות ההלכתיות של הנוהגים במנהג חב"ד. הגורמים האחראים )האגף לפיתוח מבני דת במשרד הבינוי והשיכון והמועצה הדתית ביישוב( סירבו להיענות לדרישה, וטענו בתגובה כי רב היישוב )ה"מרא דאתרא"(, הוא הסמכות המכריעה באופן בניית המקווה, וכי אין דרישה אמיתית למקווה בשיטת חב"ד, כיוון שמעטות הנשים ביישוב הנוהגות מנהג זה. לבסוף הוכרע כי החלטתו של ה"מרא דאתרא" היא הקובעת, כיוון שמדובר בהכרעה הלכתית ואין עילה משפטית להתערבות בהכרעת רב המקום )במיוחד ביישוב קטן(. 4 .13 מינוי אישה לתפקיד מנהיגה רוחנית אורתודוקסית מקומית, בניגוד למקובל בחברה האורתודוקסית:

בשנת ,2015 רב היישוב אפרת - שלמה ריסקין - מינה את ד"ר ג'ני רוזנפלד לשמש כמנהיגה רוחנית אורתודוקסית שתפקידה לתמוך בקהילת היישוב בנושאי נישואין, אבלות, גיור וגירושין ועוד. הרעיון של נשים המשמשות בתפקידים של מנהיגות רוחנית ופסיקה הלכתית הוא חדש יחסית ביהדות האורתודוקסית, והוא מעורר התנגדות בחלקים מן החברה החרדית והציונות הדתית.5 במקרה המתואר, רב היישוב קיבל החלטה מקומית שתרמה באופן משמעותי הן לחיזוק מעמד האישה ביהדות האורתודוקסית והן לצרכי הקהילה הדתית ביישוב, על אף שהחלטה דומה לא היתה בהכרח מתקבלת בברכה ביישובים אחרים.

.14 מחלוקת הלכתית רחבה בין רבנים מקומיים בנוגע לסירוב פקודה לפינוי יישובים יהודיים:

בשנת ,2004 דווח כי 150 רבני יישובים וראשי ישיבות ציוניות הסכימו עם פסיקתו של הרב אברהם שפירא זצ"ל - דאז ראש ישיבת מרכז הרב ומבכירי רבני הציונות הדתית - אשר קבעה כי חיילים ושוטרים יראי שמיים צריכים לסרב פקודה לעקור יהודים מבתיהם.6 מנגד, דווח כי 70 רבנים אחרים מהציונות הדתית חתמו על גילוי דעת אשר הביע התנגדות חד-משמעית לסרבנות.

בין הרבנים שהתנגדו לסרבנות נמנו הרבנים של אפרת ואלון שבות.7 במקרה המתואר ניתן להיווכח במחלוקות העקרוניות והמהותיות שעלולות להתגלע בין רבנים מקומיים ופסיקותיהם השונות באותם הנושאים. פסיקה מקומית מסוג זה מאפשרת לקהילות שונות המונהגות בידי רבנים שונים לפעול בהתאם לצו מצפונן הייחודי.

4 בג"ץ ,2957/06 חנן חסן נ' משרד הבינוי והשיכון והאגף לפיתוח מבני דת

5 The ”,Efrat in leader spiritual communal as serve to appointed woman Orthodox“ ,Sharon Jeremy .2015 ,18 January ,Post Jerusalem 6 רועי שרון, "בכיר רבני הציונות הדתית: "סרבו פקודה"," חדשות ,nrg 14 באוקטובר, .2004 7 מנחם רהט, "נקרעים בין הרבנים," חדשות ,nrg 25 באוקטובר, .2004

בנוסף לכך, ישנו חשש כי העברה מתפקידם של רבני ערים והצורך בשליטת הרבנות הראשית בהלכה הפסוקה מגיעה משיקולים פוליטיים גרידא ואינה תואמת את הלך הרוח וגיוון הזרמים השונים במדינה ביחס לסוגיות שונות:

.15 ישנם מספר רבני ערים, אשר תומכים בהקמת מערך נישואין עקיף לרבנות, לטובת אלו שלא יכולים או מעוניינים להתחתן בישראל דרך הרבנות. רבנים אלו מייצגים הלך רוח וזרמים יהודיים דתיים שונים מתפיסת הרבנות הראשית, אשר מתכתבת עם הקהילה בה הם משמשים כרבני העיר. בין היתר הרב אהרון כ"ץ, ששימש מספר שנים כממלא מקום לרב העיר רמת גן, טען כי:

"אין שום ברירה אלא להקים מערכת רישום נישואין רחבה יותר. באופן הזה יקבל כל זוג באופן שווה לחלוטין, כמו שראוי במדינה דמוקרטית לתת לכל אזרח ולכל אדם באשר הוא אדם את הזכות המלאה להקים משפחה מסודרת, מוכרת ובעלת כל הזכויות על ידי המדינה". 8

.16 הרב אהרון כ"ץ היה אחראי על הכשרות ורישום הנישואין בעיר רמת גן וכן מילא את מקום רב העיר באופן לא פורמלי ובהתנדבות. בשנת 2020 הודח מתפקידו באופן מפתיע, בטענות כי עבר את גיל הפרישה ושמעולם לא שימש באופן רשמי כרב העיר, ולכן למעשה לא הודח כלל מהתפקיד. במקומו הוחלט שימונה רב חרדי, הרב חן סידה.9

.17 כעולה מן הדוגמאות לעיל, ישנה חשיבות מכרעת לגיוון ההלכתי במסגרת קביעותיו של רב העיר, ישנו חשש ממשי כי הצעת חוק זו רק תרחיק את הציבור מן היהדות ותייצר פערים נוספים בין האוכלוסיות והמגזרים השונים בישראל.

סיכום הדברים, הצעת חוק זו, מהווה פגיעה נוספת בביזור הסמכויות ומהווה פגיעה קשה באמון הציבור במשרדי הממשלה על ידי יצירת תקנים רבים שממילא הוכחו כלא דרושים, מייצרת עלויות תקציביות עודפות על כספי משלמי המיסים, ואף משנה את הגדרת השכונה לצרכים ספציפיים במקום לתת את הדעת על נושא הגדרת השכונה כבעל השלכות רוחב נרחבות ביותר. על כן, אנו קוראים לכם חברי ועדת חוקה חוק ומשפט להתנגד להצעת החוק הזו.

עו"ד מלי טופצ'יאשוילי,

ראש מחלקת מדיניות וקשרי ממשל

"תנועה ישראלית"

8 אתר נאמני תורה ועבודה, "אפשרויות שונות של נישואין במדינת שראל- מקורות הלכתיים" 9 קובי עוזיאלי, "בג"צ קבע: הרב כץ ימשיך לשמש כרב רושם נישואין בר"ג," בחדרי חרדים, 22 בפברואר .2021 https://www.bhol.co.il/news/1188263

מי אנחנו?

"תנועה ישראלית" פועלת לחיזוק ההשפעה האזרחית על השלטון המקומי והלאומי על ידי ארגון וליווי תושבים בשטח ברמה המקומית וקידום שינויים מבניים בשיטת הממשל שיאפשרו ייצוג נאמן לכל הקבוצות בחברה הישראלית.* העתקים:

שר הדתות, חה"כ מיכאל מלכיאלי

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-:2023 ניתוח הצעת החוק לבחירות רבנים מקומיים מבקשת לערוך שינויים תקדימיים ומרחיקי לכת בנוגע לתפקידיהם של רבנים מקומיים בישראל ובעיקר בנוגע להליך מינויים. מעבר לכך שהיא מעבירה כוח משמעותי מהגורמים המקומיים לגורמי הממשלה, היא אף תביא ליצירתם מאות תקנים ומשרות של רבנים מקומיים שאינם קיימים כיום – שימונו בעיקר על ידי הממשלה. ניתוח מפורט של סעיפי הצעת החוק מוצע בנספח למסמך זה.

ההצעה מגיעה על רקע דברי השר לשירותי דת, ח"כ מיכאל מלכיאלי, שהודיע כי בכוונתו "לתקן את 2 העוולות שנעשו בקדנציה הקודמת"1 ובהם "נושא תקנות הרבנים". כוונתו לתקנות שהותקנו לפני כשנה, אשר חיזקו את כוחה של מליאת מועצת הרשות המקומית בבחירת רבני ערים, צמצמו חסמים להליך הבחירה, קבעו חובת ייצוג לנשים של %40 מחברי האסיפה הבוחרת וקצבו את כהונת רבני עיר החדשים.

הצעת החוק הנוכחית איננה מסתפקת בהחזרת המצב החוקי שהיה קיים עד לתקנות החדשות, אלא יוצרת מציאות חוקית חסרת תקדים בכל הנוגע למערך הרבנים המקומיים, לצמצום כמעט מוחלט של שיקול דעתם ההלכתית ולייצוגם המוחלש ממילא של תושבי הרשות המקומית בתהליך בחירתם.

מענה לטיעונים המרכזיים של תומכי הצעת החוק:

.1 טענה: הצעת החוק נותנת מענה למצב שבו "המערכת מושבתת" ובלמעלה מ-25 ערים ומועצות מקומיות אין רב עיר מכהן.

תשובה: לא נכון. הסיבה המרכזית לכך שבערים רבות אין רב מכהן היא מכיוון שלא הגיעו להסכמה עם הרשות המקומית בנוגע לרב שמתאים לתושביה. תקנות החדשות חיזקו את כוחן של הרשויות המקומיות, ואכן מאז שהן הותקנו נבחרו 6 רבני עיר, ארבעה מתוכם על ידי הממשלה הנוכחית.

.2 טענה: כוחו של השר לשירותי דת באסיפה הבוחרת את רב העיר לא גדל ואף קטן במקצת ואין בכך שינוי רב מהקבוע בתקנות .2022 תשובה: לא מדויק. כוחו של השר באסיפה הבוחרת אכן נשאר דומה למצב הקיים אך כוחה של הממשלה גדל משמעותית – במקום נציגי ציבור מטעם הרשות המקומית, ההצעה מכניסה את 17 חברי מועצת הרבנות הראשית שנבחרים ברובם בהליך בחירות פוליטי ארצי.3 הדבר מחליש מאוד את כוחה של הרשות המקומית ומחזק את כוחה של הממשלה. זאת מבלי להתייחס לסמכותו הבלעדית של השר לשירותי בהחלטה על התנעת הליכי מינוי רבנים.

.3 טענה: על מועצת הרבנות להיות חלק מהגוף שבוחר את רב העיר, מכיוון שיש בבחירתו שיקולים לאומיים.

תשובה: לא מדויק. מרבית סמכויותיו של רב העיר פונות לציבור שאותו הוא משרת, ובכלל זאת זוגות הבאים להינשא ועסקים שמבקשים השגחה על הכשרות. על הרב להכיר את העיר, את תושביה וקהילותיה, ולהיות קשוב ומחובר לצרכיהם. יש אמנם רבנים שנותנים תעודות כשרות למפעלים שמספקים מוצרים בכל הארץ, אך אלו מקרים מועטים שעומדים בכללים שנקבעים ממילא ברמה הארצית.

סיכום:

הצעת החוק מעבירה כוח משמעותי מהגורמים המקומיים לגורמי הממשלה באופן חסר תקדים והיא צפויה לפגוע באמון הציבור במוסדות הדת והרבנות. על כן, המלצתנו היא להתנגד בכל תוקף להצעת חוק מעין זו ולהותיר את המצב הקיים על כנו.

1 מתוך ראיון שנתן השר מלכיאלי לעלון השבת "עולם קטן", ,5.4.2023 https://olam-katan.co.il/archives/9369 2 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-.2022 הותקנו על ידי השר לשירותי דת דאז, ח"כ מתן כהנא.

3 מועצת הרבנות הראשית מורכבת משני הרבנים הראשיים, רבני הערים ירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע, הרב הצבאי הראשי ו-10 רבנים שנבחרים אחת לחמש שנים. חשוב לציין כי מי שמעוניין להיבחר לרב עיר או רב מקומי נדרש להיות מוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות, וכי הליך הבחירות נועד כדי שבכל מקום יבחר רב מוסמך אשר מקובל על התושבים.

--1

הפניה לסעיף

בהצעת החוק

סעיף 2 – "כפיפות"

סעיף 5 – "מספר רבני

עיר"

סעיף 10 – "חברי

האסיפה הבוחרת"

סעיף 11 – "ייצוג

נשים באסיפה"

סעיף 25 – "הודעה על

הצורך בבחירת רבני

שכונות"

סעיף 31 – "משך

כהונת רב"

סעיף 31 – "תקופת

בחירות"

נספח: ניתוח סעיפים מרכזיים בהצעת החוק

ניתוח

במצב החוקי הקיים, רבנים מקומיים הם "מרא דאתרא", ויש להם אוטונומיה

הלכתית בנושאים שונים.

סעיף זה מצמצם את סמכויותיהם של רבני עיר והופך את הרבנים המקומיים

לפקידים מטעם הרבנים הראשיים.

ההצעה מבקשת לקבוע בחוק כי חייב להיות רב בכל עיר ובכך לאפשר כפייה של

מינוי רב עיר על ידי הממשלה. זאת, בניגוד למצב החוקי כיום שבו לא ניתן לכפות

על עיר מינוי של רב שאיננו מקובל על תושביה.

כמו כן, הצעת החוק קובעת כי בערים ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר שבע יכהנו

שני רבנים – אחד ספרדי ואחד אשכנזי, על אף שהניסיון מלמד שמודל הרבנות

הכפולה עלול להביא ליריבות קשה בין שני רבני העיר, באופן שיפגע בשירותי הדת

העירוניים (כמו שקרה לפני מספר שנים בקריית אתא).

בתקנות הקיימות האסיפה הבוחרת את רב הרשות המקומית מורכבת ממחברי

מליאת מועצת הרשות המקומית ומנכ"ל הרשות + נציגי ציבור שמחציתם

מתמנים ע"י הרשות המקומית ומחציתם ע"י השר לשירותי דת.

לפי הצעת החוק, האסיפה הבוחרת תורכב מחברי מליאת מועצת הרשות

המקומית, ראש המועצה הדתית + נציגי ציבור שממנה השר )מחצית מכמות

חברי מועצת הרשות( חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.

למעשה, הצעת החוק מחלישה את כוחה של הרשות המקומית על פני השלטון

המרכזי, ובעת שהיא מכניסה את חברי מועצת הרבנות הראשית היא מקטינה אף

את שיעור נציגי השר לשירותי דת ובחלק מן הערים למועצת הרבנות הראשית

יהיה רוב מובנה באסיפה הבוחרת.

הצעת החוק מקטינה את שיעור הנשים הנדרש באסיפה הבוחרת מ-%40 ל-

%20%-15 בלבד (בתלות בגודל הרשות המקומית).

לרב שכונה אין סמכויות סטטוטוריות. נכון להיום מכהנים כ-70 רבני שכונות

ברחבי הארץ, ומינוי רבני השכונות נעצר דה-פקטו מסיבות שונות. סעיף זה מבקש

לאפשר לשר לשירותי דת למנות למעלה מ-270 רבני שכונות בעלות של למעלה

מ-25 מלש"ח, בהליך שאיננו מתחשב בצרכי ועמדות תושבי העיר והשכונה.

סעיף זה מבטל את קציבת הכהונה שנקבעה בתקנות. לפי האמור בו, יתכן מצב

שבו רב יבחר בגיל 20 לכהונה של 55 שנים. מצב כזה פוגע במחויבות

והאחריותיות של רב מקומי כלפי הציבור שאותו עליו לשרת.

לפי האמור בסעיף זה, ניתן יהיה לקיים הליך בחירה לרבנים מקומיים גם בתקופת

בחירות לכנסת ו/או בחירות ברשויות המקומיות באישור מועצת הרבנות הראשית

בלבד, ובכך להחריג את בחירות הרבנים המקומיים מסטנדרטים מינהליים

בסיסיים. רק לאחרונה עבר חוק שדוחה את הבחירות לרבנות הראשית בשל

סמיכותה לבחירות לרשויות המקומיות.

--2

יולי 2023

נייר עמדה – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 רקע .1 הצעת החוק מהווה שינוי קיצוני ודרמטי בהליך בחירת הרבניים המקומיים באופן שיגדיל את הקרע בין הציבור הישראלי לבין זהותו היהודית. במשך 2,000 שנה, קהילות ישראל בחרו בעצמן את ההנהגה התורנית והרוחנית שלהן, אך הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולאפשר לשלטון המרכזי לכפות הנהגה תורנית על ערים, מועצות אזוריות, יישובים ושכונות. עצם המעורבות הפוליטית של השר לשירותי דת בהליך בחירת הרבנים הוא פסול מעצם ייסודו והופך את מוסד הרבנות לפוליטי.

.2 נקדים ונאמר כי השאיפה להסדיר את הליכי הבחירה של רבנים מקומיים בחקיקה ראשית הוא מבורך אך ההצעה הנוכחית תגרום הרבה יותר נזק מתועלת.

רבני עיר

.3 אומנם, ההסדר החוקי הקיים כיום בנוגע להליכי בחירת רבני עיר אינו חף מבעיות, אך עריכת השוואה בין המצב הנוכחי למצב המוצע בהצעת החוק ממחיש את הנזק העצום שטמון בהצעת החוק.

נושא

הודעה על

בחירת רב

עיר

הרכב

האספה

הבוחרת

המצב כיום

השינוי המוצע

משמעות

השר רשאי להכריז על השר רשאי להכריז אפשרות של השר לכפות מינויים

מינוי רב בעיר שאין בה על מינוי רב בכל עיר בעשרות ערים.

רב, רק במקרה שאין שאין בה רב.

בעיר מועצה דתית.

חברי מועצת העיר (-9 חברי מועצת הרשות לשר יש רוב מוחלט בגוף הבוחר.

היהודיים (9-31)

31).

רוב שמושג על ידי נציגיו, בשיתוף

יו"ר המועצה הדתית חברי המועצה של מפלגתו וחלק

מנכ"ל הרשות (1).

מחברי מועצת הרבנות הראשית.

נציגי ציבורי (,8-30 (1).

שאת מחציתם השר נציגי ציבור (.5-16 לרשות המקומית כמעט ואין

ממנה ואת מחציתם כולם ממונים על ידי יכולת להשפיע מהותית על זהות

הרב.

המקומית השר).

הרשות

ממנה).

חברי מועצת הרבנות

הראשית (17).

מניעת

התמודדות

לא ניתן להתמודד אין מניעה להתמודד

במקרה בו הוגש כתב במקרים אלה.

אישום בעבירה חמורה

שלמה הלוי ,5 ת.ד ,45435 ירושלים 91451 | טלפון 02-6482205 פקס: 02-6480726 | 1-700-500-507 itim.org.il@itim www.itim.org.il

או שהוגשה קובלנה

משמעתית בעבירה כזו

רשויות

שאוחדו

משך כהונה

רבני עיר יסיימו את רבני העיר ימשיכו הגדלת מספר הרבנים והארכת

תפקידם שנה אחת לכהן במקביל ללא כהונתם גם במקרים בהם אין

צורך בדבר.

הגבלת זמן.

לאחר האיחוד.

בעיר שהפכה לוועד

מקומי – רב העיר

יסיים את תפקידו

שנתיים לאחר האיחוד

בעיר שהפכה לוועד

המקומי – רב העיר

ימשיך לכהן כרב

עיר.

רב צריך לקבל את גיל מקסימלי – 75 החלשת המחויבות

המועצה ללא צורך באישור לתושבי העיר.

אישור

המקומית מידי 10 המועצה המקומית

או בהארכה.

שנים.

של

הרב

גיל מקסימלי – 70 עם

אפשרות להארכה ל-

.75

סיום כהונה

פלילית

הרשעה

שהייעוץ המשפטי של

המשרד קבע כי מפאת

העבירה,

חומרת

אופייה ונסיבותיה אין

הוא ראוי להמשיך

לכהן כרב.

פלילית הכנסת שיקולים פוליטיים להליך

הרשעה

הרבנות הדחת רב שהורשע בעבירה פלילית

שמועצת

הראשית קבעה כי במקום שיקולים משפטיים.

חומרת

מפאת

אופייה

העבירה,

ונסיבותיה אין הוא

ראוי להמשיך לכהן

כרב.

.4 כאמור, גם המצב כיום לא חף מבעיות, אך הסוגיות המפורטות מעלה מלמדות עד כמה הצעת החוק הנוכחי תגרום נזק בל יתואר לממסד הרבני.

.5 האפשרות של השר לכפות על עיר לבחור רב לצד הרוב של נציגי השר בגוף הבוחר את רבני הערים אינה מתקבלת על הדעת.

רבני אזור, יישוב ושכונה

.6 הצעת החוק הנוכחית מבקשת להגדיל באופן דרמטי את מספר הרבנים האזוריים, היישוביים והשכונתיים המכהנים בישראל, שכן ברוב המועצות האזוריות וברוב מוחלט של היישובים והשכונות היהודיים לא מכהן רב כיום.

שלמה הלוי ,5 ת.ד ,45435 ירושלים 91451 | טלפון 02-6482205 פקס: 02-6480726 | 1-700-500-507 itim.org.il@itim www.itim.org.il

.7 בנוסף, הצעת החוק כוללת מספר סוגיות בעייתיות משורשן. ראשית, הצעת החוק לאפשר לשר לכפות מינוי רב בכל מועצה אזורית ובכל יישוב בהתאם למאפייני המקום. קרי, בכל ישוב שכונה או מועצה בהם מתגוררים יהודים יוכל השר לכפות על התושבים מינוי של רב. שנית, הצעת החוק וקובעת כי במסגרת הגוף הבוחר את הרבנים האזוריים והישובים יכהן גם נציג השר שהוא עובד המשרד, דבר שהופך את הליך הבחירות לפוליטי. שלישית, בהצעת החוק נקבע כי רבנים אלה יכהנו עד גיל ,75 וזאת למרות שחוקת העבודה ברשויות המקומיות מגבילה את גיל הפרישה לעובדי הרשויות לגיל הפרישה – 67 לגברים כיום. לבסוף, החוק לא מאפשר ליישוב לסיים את העסקת הרב המקומי בשום מקרה, מציאות שאינה מתקבלת על הדעת והיא משאירה את האפשרות לסיום הכהונה רק בידי מועצת הרשות המקומית.

.8 כלל השינויים האלה מבקשים למעשה להגדיל את כוחו של השר לשירותי דת על חשבון כוחם של תושבי הרשות, השכונה או היישוב ולהפוך את הליך הבחירה של הרב לפוליטי. דווקא בשכונות ויישובים בהם הקשר בין הרב לבין התושבים הוא קשר ישיר ובלתי אמצעי שינוי זה יגרום לנזק בל יתואר.

.9 מבחינה תקציבית, העלות של מינוי מאות הרבנים האלה, כפי שמבקש השר לשירותי דת, יכולה להגיע לכ-200 מיליון ₪ מידי שנה.

נושאים משותפים

.10 כפיפות לרבנות הראשית – הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כלל הרבנים המקומיים יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית והיא "תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני". בעוד רבני עיר מחויבים להצהיר כיום כי יפעלו בהתאם להוראות מועצת הרבנות הראשית, רבני אזור, יישוב ושכונה לא מחויבים בכך. הפרדה זו ניתנת להצדקה בכך שלרב עיר סמכויות סטטוטוריות, אך לרבנים האחרים לא קיימים סמכויות כאלה, ומטבע הדברים הם מחוברים יותר לקהילתם מאשר למועצת הרבנות הראשית.

פסיקותיה של הרבנות הראשית אינן מקובלות ככתבן וכלשונן בכל קהילות ישראל, והדרישה לפיה כלל הרבנים המקומיים יהיו כפופים לפסיקות אלה היא בניגוד למסורת הפסיקה היהודית שהכירה בשונות ההלכתית הקיימת בין קהילות ומסורות שונות.

.11 שיפוט משמעתי – הצעת החוק מבקשת לייסד "נציב תלונות" על הציבור. בעניין זה נעיר כי בכל הנוגע לרבני ערים, כבר קיים בחוק שירותי הדת היהודיים מנגנון של שיפוט משמעתי, אך הלכה למעשה הוא לא מיושם. למרות תלונות רבות שהוגשו כנגד רבני עיר, לא נפתחים הליכים משמעתיים כלפיהם. נציב התלונות המפורט בהצעת החוק עומד בסתירה מסוימת להליך משמעתי המפורט בחוק הנוכחי ויקטין עוד יותר את הסיכוי לקיום הליך כזה שהוא אפסי גם כיום.

בנוגע לרבנים מקומיים נוספים, הגם שיש היגיון בנציב תלונות כזה, לכל הפחות בנוגע לרבני יישוב, להם יש מוסדות ציבור מוגדרים ומבוססים, יש להשאיר את הסמכות המשמעתית בתוך הקהילה ולא להעבירה לידי מועצת הרבנות הראשית.

.12 ייצוג נשים – הצעת החוק מבקשת להקטין באופן דרמטי את מספר הנשים המינימלי שיהיו חברות בגוף הבוחר את הרבנים המקומיים. התקנות כיום קובעות כי השיעור המינימלי של נשים בגוף שלמה הלוי ,5 ת.ד ,45435 ירושלים 91451 | טלפון 02-6482205 פקס: 02-6480726 | 1-700-500-507 itim.org.il@itim www.itim.org.il

הבוחר את רבני הערים הוא %40 אך הצעת החוק מורידה שיעור זה ל-%9-12 בלבד. בנוסף, בנוגע לרבני אזור, יישוב ושכונה נקבע כי השיעור המינימלי הוא %25 בלבד.

.13 תקופת בחירות – הצעת החוק מבקשת לאפשר לשר למנות רבנים מקומיים בתקופת ממשלת מעבר או בתקופה שלאחר בחירות מקומיות אם סברה מועצת הרבנות הראשית כי "קיים צורך דחוף בבחירת רב". היתר מעורפל זה מהווה פתח לביצוע מינויים בתקופות שעד היום לא ניתן היה לקיים בהן הליך בחירת רבנים מקומיים. תקופות מעבר אלה הן תקופות רגישות ואין לאפשר לשר לכפות את עמדתו על הרשות המקומית כאשר הוא מכהן כשר בממשלת מעבר או כאשר הרשות המקומית או ועד היישוב נמצאים בתקופה כזו. למינוי רב מקומי יש השלכות ארוכות טווח לעשרות שנים, ואין לאפשר מינוי כזה בתקופות מעבר שלטוניות.

סיכום

.14 הצעת החוק טומנת בחובה שינויים רבים ובעיתיים במיוחד שכל אחד מהם בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה כולם יחד, מצדיקים את אי קידומו של חוק אומלל זה שמוטב שלא היה בא לעולם.

.15 נקודת המוצא של הצעת החוק, לפיה נכון שהשלטון המרכזי יכפה את עמדתו בנוגע לעצם בחירת רבנים מקומיים ולזהותם של הרבנים מנוגדת להיגיון ולמסורת היהודית. מציאות זו תגרום לביזוי הממסד הרבני.

אוהד וייגלר, עו"ד

מנהל המחלקה למדיניות ציבורית

עתים – סיוע והכוונה מול שירותי הדת

שלמה הלוי ,5 ת.ד ,45435 ירושלים 91451 | טלפון 02-6482205 פקס: 02-6480726 | 1-700-500-507 itim.org.il@itim www.itim.org.il

תמוז התשפ"ג, 75 למדינת ישראל

בס"ד

נייר עמדה ראשוני: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות

רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–

,0202 פ/2//6/05

רקע

הצעת החוק עוסקת בהסדרת מעמדם של רבני ערים רבני ישובים ורבנים אזוריים, בהיבטי הליך הבחירה, הגדרת התפקיד והיקפו. עקרי תחום זה עוגנו עד היום בנהלים משתנים אותם קבע שר הדתות ובנוהגים שהשתרשו. הסדרת תחום זה בחקיקה, תנהיר את התהליכים ותגביר את היציבות והוודאות בתחומי הבחירה והתפקיד.

החקיקה תאפשר טיוב של מערכת הרבנות המקומית הממלכתית. לאור חשיבותה של מערכת הרבנות הממלכתית יש לקיים דיון עומק בהצעת החוק.

עקרונות ראשוניים לבחינת הצעת החוק:

בפרק זה נציב את העקרונות לבחינת הצעת החוק:

המישור התורני:

את היסודות למינוי הנהגה רוחנית לעם ישראל, ניתן לאתר בעת יסודה של המערכת הזו על ידי משה רבינו: "הָ בּו ָלכֶם אֲ נ ִָׁשים חֲ כ ִָׁמים ּונְ בֹנִׁים וִׁ ידֻ ִׁעים לְ ִׁשבְ טֵ יכֶם וַ אֲ ִׁשימֵ ם אשיכֶם". היסודות העולים מן הפסוק הם כי למשוואת המינוי, שני חלקים: א.

בְ ָר ֵ

הקריטריונים למועמדים להנהגה הרוחנית הם: חכמה, תבונה, מוכרות ומקובלות ציבורית. ב. המינוי עצמו הוא בסמכות ההנהגה הרוחנית הלאומית. שני עקרונות אלו מנוסחים גם בלשון חז"ל : א. הסכמת הציבור; במסכת ברכות: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור". ב. מינוי על ידי הנהגה לאומית; במסכת סנהדרין: "אֵ ין עו ִֹׁשין סַ נְ הֶ ְד ִׁרּיוֹת לִׁ ְשבָ ִׁטים, אֶ לָא עַ ל פִׁ י בֵ ית ִׁדין ֶשל ִׁש ְב ִׁעים וְ אֶ חָ ד". עם היחלשותו של המרכז הרוחני הלאומי החל להתבסס הרעיון כי המינוי הוא אוטונומיה של הקהל עצמו. לאור חזרתנו לארצנו וכינונו מחדש של מרכז לאומי יש לעצב מחדש את המודל של 'הבו לכם - ואשימם' - הסכמת הקהל והמלצתו ומינוי ע"י הסמכות הלאומית הרבנית. מודל זה יכונה להלן בשם מודל ה"ציץ אליעזר".

המישור התפיסתי:

מעמדה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל הוא פועל יוצא של תפיסת עולם ביחס למודלים שונים של יחסי דת ומדינה, בדגש על ייחודה של מדינת ישראל כמדינה נייר עמדה בחירת רבנים 1

יהודית. לתפישתו של הרב קוק מייסדה של הרבנות הראשית לישראל, הרבנות הממלכתית תפקידה עיצוב פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, וחשיפת נקודת היהדות בתוך ייעודי החול של המדינה. את חשיבותה של הרבנות ניסח הרב קוק באמירתו "הרי שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו". הנגזרת המעשית של תפיסת הרב קוק היא שהגדרת הרבנות חורגת מהגדרתה כמערכת לסיפוק שרותי דת, והיא עולה לכדי הגדרתה כרשות אוטונומית תרבותית, מנהיגה ומתוות דרך.

מעמדם של הרבנים:

מעמדם של הרבנים נידון בספרות בשתי צורות התייחסות מרכזיות: נבחרי ציבור ופקידות. כל הגדרה גוזרת מרחב פעולה ומערכת מחויבויות. נבחרי ציבור נבחרים בהליך ציבורי וזכאים למרחב הנהגה. פקידי ציבור נבחרים בהליך פקידותי ומחויבים למשימות ספציפיות. בפסיקת בתי המשפט ישנה הבנה כי מעמדם של הרבנים הוא מקצתו נבחרי ציבור ומקצתו פקידי ציבור. נקודת המבט של נייר עמדה זה מוסיפה קומה המגדירה את מעמדם של הרבנים כייחודי, ביחס לשתי הגדרות אלו. הרבנים הם גם נושאי דבר היהדות, המופיע בעולם מלמעלה למטה, ומשם מקור סמכותם.

המישור המעשי:

במשך השנים עשתה הרבנות עבודת קודש בקידום היהדות בישראל. לצד הפעילות המבורכת, נצטברו גם ליקוים במערכת הרבנות הממלכתית. בבואנו לבחון את החוק עלינו להביא בחשבון את שיפורה וייעולה של מערכת הרבנות הממלכתית.

דרך עקרונות אלו ניתן לבחון את הצעת החוק לאור תפיסות היסוד ולדייק את סעיפי החוק.

מן הכלל אל הפרט:

הצעת חוק זו מציעה לראשונה לקבוע את סדר מינוי הרבנים המקומיים בחקיקה ראשית. עצם העניין הוא מבורך. ראויים הם ענייני הרבנות בישראל להיות מוסדרים בחקיקה ראשית ולא בתקנות משנה. על מנת להתייחס להצעה כראוי נקדים בסקירה של התקנות שקדמו לה והעקרונות שעמדו בבסיסן.

העקרונות בבסיס התקנות למינוי רבנים

העקרונות הבסיסיים שעמדו בבסיס התקנות הם שניים: א. הרבנות צריכה להיות עצמאית ולכן עליה להיבחר ע"י מי שרואה בה סמכות וחפץ בהצלחתה. כלומר, נייר עמדה בחירת רבנים 0

הציבור הדתי הוא הכוח המכריע בבחירת הרבנים. ב. הציבור הדתי המקומי הוא שייבחר את הרב המקומי.

עקרונות אלו משקפים את הדברים שכתב הרב סולוביצ'יק:1 "אם משרת הרבנות קשורה באופן בלעדי בהוראה, דין והרבצת תורה, אז לא תחול ההלכה של 'אין ממנים פרנס על הציבור אא"כ נמלכים בציבור' לבחירת רב, ומנוי לרבנות נכנס בגדר מינוי סנהדרין או דיינים סתם שמבוצע מלמעלה למטה... אולם אם רבנות באה לידי ביטוי בפונקציות חברתיות פוליטיות (דאגה לצרכי הכלל, חסד, צדקה, יצוג וכיוצא בזה) אז הרב אינו רק מורה הוראה ודיין צדק, אלא גם פרנס ומינויו זקוק להסכם הקהל.

למותר להדגיש כי תולדות הרבנות אישרה את ההגדרה השנייה. הרב היה לא רק מורה צדק אלא גם רועה נאמן של קהילתו... עכ"פ כל החקירה הזו אין לה שייכות לאיסור בנוגע להתערבות ה'רשות' בבחירת רב ולהיבחרות לרבנות בכחה של מלכות. כאשר הרמב"ם מציין את המלך כממנה דיינים הוא מתיחס להולך בדרכי ה', תלמיד חכם ומוקיר רבנן, ולא 'שררה' שאיננה מכיר באוטוריטטה של התורה ובעצמו איננו שומר מצוות איש רשות כזה אסור לערב אותו במינויים דתיים...".

השינויים בתקנות מעת לעת

בתקנות העדות הדתיות (ארגונן) (בחירות רבני עיר), תשכ"ו-1665 נקבע כי הרכב הגוף הבוחר יהיה בנוי מנציגי הרשות המקומית, נציגי המועצה הדתית ונציגי בתי הכנסת.

חשוב להדגיש כי נציגי בתי הכנסת היוו %52 מהגוף הבוחר ונציגי המועצה הדתית %05 ממנו. למעשה בהרכב זה לפחות %75 מהנציגים הם דתיים. נציגי בתי הכנסת ונציגי המועצה הדתית. חשוב להבין, המועצות הדתיות הוקמו כדי ששירותי הדת יתנהלו ע"י הציבור הדתי בצורה עצמאית. בשנת 1662 נקבעו התקנות למינוי חברי המועצה הדתית, (%/5 נציגי הרשות המקומית, %/5 נציגי השר ו־%12 נציגי הרבנות המקומית), על מנת להבטיח שליטה של הציבור הדתי בשירותי הדת כפי שכתב פרופ' אליעזר דון יחיא:2 "ההסכם שהושג קבע כי יש להבטיח שבכל המועצות הדתיות יהיה רוב לנציגי המפלגות הדתיות, ולשם כך יש להעניק לשר הדתות ולרבנות המקומית את הסמכות למנות ביחד %55 מחברי המועצה הדתית, בהנחה שחזקה על גופים אלה שידאגו להבטחת רוב לנציגי מפלגות דתיות".

בשנת /167 בתקנות שר הדתות לעניין בחירת רבני עיר3 נקבע כי הרכב חדש לגוף הבוחר: "שליש חברי האסיפה הבוחרת יהיו נציגי מועצת הרשות המקומית, שליש 1 חמש דרשות עמ' .100 2 מוסדות דתיים במערכת הפוליטית, עמ' .07 3 תקנות בחירות רבני עיר תשל"ה - /,167 סעיף .6

נייר עמדה בחירת רבנים 2

נציגי המועצה הדתית ושליש נציגי בתי הכנסת". היחס השתנה אך נשאר כוח מכריע לציבור הדתי המקומי.

שינוי נוסף התרחש בשנת .0227 בתקנות החדשות, הרכב הגוף הבוחר הוחזר לחלוקה שנהגה לפני שנת /:167 %52 נציגי בתי הכנסת, %05 נציגי המועצה המקומית ו- %05 נציגי המועצה הדתית. השר שינה גם את הרכב ועדת הבחירות הממנה את נציגי בתי הכנסת והגביר בה את כוחו הוא.

בשנת /021 התחולל שינוי משמעותי בהרכב הגוף הבוחר. בסעיף 8 לתקנות דאז נקבע כי חברי האסיפה הבוחרת ימונו כלהלן: מחצית החברים ימונו בידי מועצת הרשות המקומית; רבע מהחברים ימונו בידי בתי הכנסת, שמינית מהחברים יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית שימונו בידי השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית; שמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר בהסכמת ראש הרשות המקומית.

למעשה הכוח המכריע בגוף הבוחר עבר לרשות המקומית ולשר הדתות.

בתקנות משנת 0200 נגרעו נציגי בתי הכנסת מהגוף הבוחר לגמרי. עוד נקבע כי מחצית מנציגי הציבור ימונו ע"י השר ומחציתם ימונו ע"י מועצת הרשות המקומית. למעשה הושלם מהפך בהרכב הגוף הבוחר הנותן לרשות המקומית ולשר הדתות שליטה בו.

נקודה נוספת הראויה לציון היא כי התקנות לדורותיהן נתנו לשר חופש פעולה בקידום תהליך הבחירה או עצירתו. כתוצאה מכך במקרים רבים לא נבחר רב מקומי למרות הצורך בדבר כיוון שהשר לא ראה את הדבר עין בעין עם הציבור המקומי.

ההצעה הנוכחית

הצעת החוק נוכחית משנה את הרכב הגוף הבוחר. היא נסמכת על השינויים שנעשו עד כה אך מוציאה את נציגי הציבור שממנה הרשות המקומית ומכניסה במקומם את חברי מועצת הרבנות הראשית.

אין אנו מתיימרים להתייחס בנייר זה לכל ענייני הצעת החוק. בנייר זה נתייחס למספר נקודות בלבד. הנקודות אליהן נתייחס נוגעות לעניין הרכב הגוף הבוחר ולסמכות השר בהנעת תהליך הבחירה.

נקודות התייחסות

.1 לדעתנו, בסעיף 8(א) להצעת החוק צריך לקבוע בצורה ברורה כי יש חיוב על השר להניע תהליך בחירות בהתקיים אחד מן התנאים המפורטים. אין

נייר עמדה בחירת רבנים /

להסתפק בנתינת רשות לשר. לדעתנו יש לקבוע תקופה מקסימלית של 2

חודשים להתחלת תהליך הבחירה ולקצוב את זמן הימשכו.

.0 לדעתנו, בסעיף 12 להצעת החוק אין לבנות את הרכב הגוף הבוחר על גבי השינויים המוטעים שנעשו בו. יש להחזיר את נציגי בתי הכנסת לגוף הבוחר ולתת להם משקל של %52 בו. אנו מודעים לקושי בתהליך בחירת נציגי בתי הכנסת מבחינה מעשית ומשפטית. לדעתנו ניתן לבנות תהליך שוויוני המטיל את האחריות להשתתפות בהליך על בתי הכנסת החפצים בכך. הדבר יחזק את הקשר בין הציבור הדתי המקומי לרב הנבחר. בנוסף, כלל חברי המועצה המקומית יהוו %22.2 מחברי הגוף הבוחר. %16.6 הנוספים יהיו נציגים מתוך ציבור העובדים באספקת שירותי הדת ברשות המקומית.

.2 לדעתנו, הגוף הבוחר יוגדר כגוף ממליץ, מעין ועדת איתור. הוא ימליץ על מועמד אחד או יותר לגוף הממנה שהוא המוסד התורני הגבוה – מועצת הרבנות הראשית, אליה יצורפו ארבעה ת"ח מהרשות המקומית. 2 ראשי ישיבות גבוהות הממוקמות ברשות המקומית, ורב העיר הקודם. (ראש הישיבה הוותיק ביותר בתפקידו, ראש הישיבה הגדולה ביותר, ראש הישיבה שתלמידיה משרתים בצבא באחוז הגבוה ביותר.) סיכום נייר עמדה זה מציג עקרונות ראשוניים לבחינת הצעת החוק.

עיגון התקנות לבחירת רבנים בחקיקה ראשית הינו תהליך חיובי. חקיקה שכזו צריכה להיות נאמנת לעקרונות תוך שהיא יוצרת מודל מיטבי לשיפור תיפקודה של הרבנות.

לאור זאת, המלצת נייר זה היא כי בהינתן שהמציאות דוחקת לטיוב הרבנות בטווח המיידי, ובהינתן כי הצעת חוק שכזו דורשת דיוני עומק תוגדר הצעת החוק כהוראת שעה על מנת לאפשר לערוך בה בקלות יתירה שיפורים בהתאם למציאות המתפתחת.

נשמח להרחיב בעניין במסגרת תהליך החקיקה.

נייר עמדה בחירת רבנים 5

לכבוד

חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט

12.7.2023

כ"ג תמוז התשפ"ג

הנדון: עמדת מרכז רקמן בנושא הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023 לקראת הדיון שייערך ביום חמישי הקרוב, 13.7.2023 בהצעת החוק שבנדון, להלן עמדת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה בנוגע לסוגיית ייצוג נשים באסיפה הבוחרת את רבני הערים והיישובים:

א. הפגיעה בייצוג ההולם במסגרת הצעת החוק:

הצעת החוק משנה את המצב הקיים בכל הנוגע לייצוג נשים ובמקרים מסוימים, אף שאינה משנה את המצב, הצעת החוק מקבעת את היעדר ייצוגן של נשים בחקיקה ראשית.

על פי המצב הקיים היום, המוסדר בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-,2022 נקבעה חובת ייצוג של נשים באסיפה הבוחרת. על פי תקנה ,9 נקבע כי לפחות %40 מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

הצעת החוק מביאה לשינוי במצב זה בשני אופנים:

ראשית, לגבי דרישת המינימום לייצוג נשים כדרישה פורמלית:

בפרק ג', העוסק בבחירת רבני ערים, אין כל דרישת מינימום לייצוג נשים באסיפה הבוחרת. קיימת אמנם דרישת ייצוג הולם לגבי נציגי הציבור במינוי השר (סעיף 11 להצעת החוק) אך אין דרישת ייצוג מינימלי לנשים בין סך כל חברי וחברות האסיפה הבוחרת. כפי שייראה להלן, על אף סעיף זה, בפועל לא יהיה ייצוג הולם לנשים באסיפה הבוחרת את רבני הערים.

בפרק ד', העוסק בבחירת רבני יישובים ורבנים אזוריים נקבעה דרישת מינימום של %25 בלבד, במקום הדרישה הקיימת היום לייצוג של %40 נשים (סעיף 19 להצעת החוק).

שנית, בכל הנוגע לבחירת רבני ערים:

בסעיף 10(ב) מוצע להוסיף את 17 חברי מועצת הרבנות הראשית, כחברים באסיפה הבוחרת לרבני ערים. מאחר וכל חברי המועצה הם גברים, המשמעות היא, דילול ייצוג הנשים באסיפה הבוחרת. למעשה, גם בערים בהן מועצה מקומית גדולה יחסית, ובהן ייצוג שוויוני לנשים במועצת העיר, עדיין ייצוג הנשים באסיפה הבוחרת יהיה פחות מ-%.40 בנוסף, הצעת החוק מקבעת בחקיקה ראשית את המצב הקיים היום, לפיו אין דרישת ייצוג לנשים בוועדת הבחירות (סעיף 9 להצעת החוק).

ב. חובת הייצוג ההולם

כידוע, סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 קובע את חובת הייצוג ההולם בגופים ציבוריים. אף שהחוק אינו מגדיר מהי חובת הייצוג ההולם, מדברי חקיקה שונים, מהחלטות הרשות המבצעת ופסקי דין של בית המשפט העליון1 ניתן ללמוד כי שיעור של %30 נשים מתוך חברי הגוף הציבורי נקבע כתנאי המינימלי ביותר לקיום חובת הייצוג ההולם.

מכאן, כי ייצוג של פחות מ-%30 נשים בכל אחד מגופי הבחירה לרבנים, בין אם רבני ערים או רבני יישובים, אינו עונה על דרישת הייצוג ההולם. יוזכר, כי נשים הינן צרכניות שירותי דת לא פחותות מגברים ואולי אף להיפך. סוגיות שונות בהן עוסקים רבני הערים והיישובים רלוונטיות במיוחד עבור נשים כמו מקוואות, היתר נישואין וכיו"ב.

1 כך לדוגמה: חוק הדיינים, תשט"ו-1955 (קרוב ל-%40 נשים מתוך הוועדה למינוי דיינים); חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (ייצוג של %44 נשים מתוך הוועדה למינוי שופטים); החלטה 1362 של הממשלה ה-31 "ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות" (11.3.2007) (מינוי %50 נשים בדירקטוריונים); תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 (ייצוג של %40 נשים באסיפה הבוחרת) ועוד.

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר- אילן | רמת גן, מיקוד 5290002 | טל. 03-5318895 | פקס 03-7360499 972-3 Fax | 972-3-5318895 .Tel | 5290002 ,Ramat-Gan | University Bar-Ilan | Law of Faculty The7360499 www.rackmancenter.com | biu.ac.il@rackman.center

בישיבת הוועדה שנערכה ביום 11.7.2023 הציע מנכ"ל המשרד לשירותי דת שהצעת החוק תתוקן, כך שגם לגבי האסיפה הבוחרת את רבני הערים תהיה דרישת ייצוג של %25 נשים.2 אלא שכאמור, דרישה זו אינה עונה אפילו על התנאי המינימלי ביותר לייצוג נשים, כפי שנקבע עד היום.

יצוין כי במענה לשאלות חברי הכנסת, ציין יו"ר הוועדה, חה"כ שמחה רוטמן כי קיים קושי לדרוש ייצוג הולם קבוע, שכן ישנן רשויות בהן אין כל נציגות במועצה המקומית וכי המשמעות היא כי השר יידרש למנות רק נשים כנציגות ציבור. 3 על כך יש להשיב:

א. דווקא באותן רשויות, בהן אין ייצוג של נשים במועצות המקומיות, עולה הדרישה ביתר שאת, כי השר יביא לייצוגן של נשים באסיפה הבוחרת, על מנת שקולן יישמע.

ב. אין מניעה שהשר ימנה רק נשים כנציגות ציבור. בין כל מטרות מינוי נציגי ונציגות ציבור, בין אם נציגים מטעם המועצה המקומית, כקבוע בחוק היום, ובין אם נציגי השר – להביא מגוון רחב של קולות, ובמיוחד קולות שאולי אינם נשמעים במועצה המקומית. בהצעת החוק מוצע כי נציגי הציבור יהיו אנשים "מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית" בעיר. ברי כי אין מניעה כי כל אותם נציגים יהיו נשים. יצוין כי בשנה החולפת אכן אירעו מקרים שבהם, כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, רק נשים מונו כנציגות הציבור. וכך גם באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים מינו השרים בבחירות בשנת 2013 ובבחירות בשנת 2018 אך ורק נציגות ציבור על מנת להגדיל את הייצוג לנשים.

אנו קוראות לוועדה לתקן את הצעת החוק. ניתן לעשות זאת במספר דרכים: בין היתר, ניתן להפחית את מספר נציגי מועצת הרבנות הראשית באסיפה הבוחרת; ניתן לכלול נשות הלכה באסיפה הבוחרת; ניתן לקבוע חובת ייצוג הולם מכלל חברי האסיפה הבוחרת ועוד. כך או כך, על הצעת החוק להלום את דרישת ייצוג נשים.

לסיכום הדברים ייאמר: כיום כאמור ישנה דרישה בתקנות לייצוג מינימאלי של %40 נשים. בהצעת החוק, בדברי ההסבר ובישיבת הוועדה שנערכה בנושא, לא הוסבר מדוע ישנה נסיגה דרמטית לאחור לאחור בנוסח הצעת החוק, ומדוע מוצע כי כיום לכל היותר הדרישה תהיה %.25 אין מקום כי הצעת חוק המוגשת כיום, לאחר שחוקק סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, תסיג לאחור את מעמדן וייצוגן של נשים.

על מרכז רקמן:

המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ,נוסד בשנת 2001 ע"י פרופ' רות הלפרין קדרי. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, בין באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית, בין באמצעות מתן ייצוג משפטי בחינם לנשים ומשפחות מעוטות יכולת כלכלית ובין באמצעות קידום חקיקה ומדיניות ציבורית בתחום דיני המשפחה. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית.

2 שידור ישיבת הוועדה מיום ,11.7.2023 החל מדקה .01:31:00 זמין באתר הוועדה:

26019=topicid?https://main.knesset.gov.il/activity/committees/huka/pages/committeetvarchive.aspx 3 מתוך שידור דברי הוועדה, החל מדקה .01:57:00 הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר- אילן | רמת גן, מיקוד 5290002 | טל. 03-5318895 | פקס 03-7360499 972-3 Fax | 972-3-5318895 .Tel | 5290002 ,Ramat-Gan | University Bar-Ilan | Law of Faculty The7360499 www.rackmancenter.com | biu.ac.il@rackman.center

כ"ג בתמוז התשפ"ג

12 ביולי 2023

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023 (פ/3446/25) של ח"כ ארז מלול וח"כ שמחה רוטמן רבני ערים, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות – רקע הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת להסדיר, בחקיקה ראשית, את אופן מינויים, היקף משרתם ומעמדם של שלוש קבוצות של רבנים: רבני עיר, רבני התיישבות (רבני יישובים ורבנים אזוריים) ורבני שכונות.

(1) רבני עיר – "רב עיר" מכהן כרב ברשות מקומית, כלומר, בעירייה או במועצה מקומית. בחירת רב עיר נערכת באמצעות אסיפה בוחרת שמורכבת ממספר גורמים, שהמרכזי שבהם הוא הציבור המקומי במקום שבו הרב מתעתד לכהן. הרכב הגורמים השונים באסיפה הבוחרת, היחסים ביניהם, אופן מינויים, אופן ניהול הבחירות, והיבטים שונים הנוגעים לתפקיד כמו תנאי כשירות או גיל פרישה – שונו בתקנות שוב ושוב לאורך השנים, בפעם האחרונה לפני מעט יותר משנה.1 התקנות העוסקות במינוי רב עיר אינן כוללות הגדרה מסודרת באשר לתפקידו של רב העיר, אך מליקוט הוראות במספר דברי חקיקה שונים, ניתן ללמוד כי בין תפקידיו העיקריים של רב העיר יש למנות מתן תעודות כשרות, רישום לנישואין, הנחיית המועצה הדתית, ותפקידים לא סטטוטוריים כדוגמת הנהגה רוחנית.

(2) רבני התיישבות – רבני ההתיישבות הוא שם כולל לשני סוגים שונים של משרות רבנות: (1) רב של מועצה אזורית ("רב אזורי"); (2) רב של יישוב שאינו בעל מעמד מוניציפלי עצמאי והוא חלק ממועצה אזורית ("רב יישוב"). בשונה מהמצב לגבי רבני עיר, מעמדם של רבני ההתיישבות אינו מוסדר בחקיקה, אף לא בחקיקת משנה. לראשונה, הוסדר מעמדם במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם ב-,1988 שכלל מגוון היבטים הקשורים בהעסקתם, ובכלל זה, אופן מינויים ותנאי שכרם. בשנת ,2008 פרסמה הוועדה הבין-משרדית לבחינת קריטריונים ל"משרתים בקודש"2 שדנה בנושא, המלצות מקיפות ביחס לרבני ההתיישבות, והמלצות אלה אומצו, בחלקן, במסגרת חוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת משנת 32014 (להלן – חוזר המנכ"ל).

חוזר המנכ"ל הגדיר את תפקידם של רבני ההתיישבות, את תנאי כשירותם, משך כהונתם, את היחס בין רב היישוב לרב האזורי, וקבע כי הליך בחירתם ייעשה באמצעות ועדה שהרכבה נקבע בחוזר.

(3) רב שכונה – רב שכונה הוא כינוי לרב המועסק על ידי מועצה דתית, ללא סמכויות סטטוטוריות מוגדרות.

מעמדם ואופן מינויים של רבני שכונות הוסדר לראשונה במסגרת ההסכם הקיבוצי הנ"ל מ-.1988 ואולם, תפקידו של רב שכונה לא הוגדר מעולם באופן ברור בחקיקה. מבקר המדינה ציין, כי התפקיד שרבני שכונות מילאו בפועל לאורך השנים, השתנה מתפקיד חשוב באספקת שירותי דת קונקרטיים שמספקת המועצה הדתית, לעיסוק שעיקרו מתן שיעורי תורה וייעוץ בענייני הלכה, ומתח ביקורת על החוסר בהגדרת התפקיד.4

1 תקנות בחירות רבני עיר, התשכ"ו-1966; תקנות בחירות רבני עיר, התשל"ה-1974; תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007; תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-.2022 2 "משרתים בקודש" הוא כינוי לרבנים ועובדים נוספים בתחום שירותי הדת כמו בלניות ושוחטים, המועסקים, ככלל, במועצות אזוריות.

3 המשרד לשירותי דת, חוזר המנהל הכללי עד/1 (ניסן התשע"ד, אפריל 2014). החוזר תוקן ביחס לשתי נקודות בחוזר מנכ"ל מאוחר יותר: המשרד לשירותי דת, חוזר המנהל הכללי פ"ב/1 (שבט התשפ"ב, ינואר 2022).

4 דו"ח מבקר המדינה 60ב (2008), עמ' .1082

1

החל בראשית שנות האלפיים הופסק מינוי רבני השכונות. בתחילה, הוקפאו התקנים עד שיגובש נוהל חדש לבחירת רבני שכונות, בעקבות עתירות שהגישה התנועה הרפורמית שקבלה על אפלייתה במינוי רבנים. ואולם, בשנת 2013 הודיעה המדינה לביהמ"ש כי המשרד לשירותי דת החליט לבטל את מודל רבני השכונות, ולפיכך המשרד לא יאפשר מינוי רבני שכונות חדשים, אך רבני השכונות המכהנים ימשיכו בתפקידם עד גיל הפרישה.

התיקון המוצע

הצעת החוק מבקשת, לראשונה, לקבוע הסדר מקיף וכולל הנוגע לרבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד.

למעשה, ההצעה לוקחת את התקנות לגבי רבני עיר מ-2007 ומ-2022 ואת חוזר המנכ"ל החל על רבני ההתיישבות, ומבקשת לחוקק אותם בחקיקה ראשית תוך הכנסת שינויים בעלי משמעות לא מבוטלת בהסדרים הקיימים. כמו כן, ההצעה מבקשת להקים גוף של נציבות תלונות ציבור על רבנים, נוסף על הדין המשמעתי החל על רבנים אלה כבר היום.

להלן מספר סוגיות כלליות שמוצע לוועדה לדון בהן במסגרת הצעת החוק. התייחסות פרטנית ונקודתיות לסוגיות העולות מסעיפי הצעת החוק תינתן על ידינו במהלך הדיונים בוועדה.

עוד בטרם כניסה לגופן של הסוגיות השונות, נעיר כבר עתה, כי קיים קושי יסודי בניסיון לקבוע הסדרים בחקיקה ראשית בדבר בחירת רבני עיר, רבני התיישבות ורבני שכונות, ללא כל הגדרה של תפקידיהם וסמכויותיהם, שכן הליך הבחירה, ככלל, אמור להיגזר מאופי התפקיד עליו מדובר.

סוגיות לדיון

בשל ההסדרה החלקית הקיימת כיום למכלול הסוגיות הנוגעות לרבני עיר, רבני התיישבות ורבני שכונות, והעובדה שהיבטים מסוימים של התחום אינם מוסדרים לא בחקיקה ולא בחקיקת משנה (אלא בהסכם קיבוצי או בחוזר מנכ"ל), יש חשיבות בהסדרה נורמטיבית כוללת ומקיפה של הנושא. ואולם, הצעת החוק שמבקשת לערוך הסדרה מקיפה כאמור, מעוררת שאלות מורכבות שמוצע כי הוועדה תיתן עליהן את הדעת.

(1) השלטון המרכזי אל מול הקהילה המקומית

תפיסת עומק שחוזרת ביחס להסדרים שונים בהצעת החוק, מעניקה משקל גדול ממה שהיה מקובל עד היום לשלטון המרכזי אל מול הקהילה המקומית, בעיקר בהליך הבחירה. להלן דוגמאות להיבטים מרכזיים שבהם הדבר בא לידי ביטוי:

א. הוספת כל חברי מועצת הרבנית הראשית לאסיפה הבוחרת לרב עיר – לפי המוצע, האסיפה הבוחרת לרב עיר תורכב מכל חברי מועצת הרשות המקומית; ראש המועצה הדתית (ואם אין – מנכ"ל הרשות המקומית);

נציגי ציבור מקרב תושבי הרשות המקומית שימנה השר לשירותי דת5; וכל חברי מועצת הרבנות הראשית

5 ששיעורם באסיפה הבוחרת יהיה מחצית ממספר חברי מועצת הרשות המקומית.

2

(לפחות 16 חברים6). מכאן, שלפי המוצע, כוחה של מועצת הרבנות הראשית באסיפה הבוחרת, יעמוד על בין כ-%25 לכ-%50 מהאסיפה הבוחרת (תלוי אם מדובר בעיר גדולה שיכולים להיות בה עד 31 חברי מועצה או במועצה מקומית קטנה שיכולים להיות בה 9-10 חברי מועצה). אם רואים בנציגי הציבור שממנה השר כמי שמשקפים בעיקר אינטרסים של השר שמינה אותם, תוצאת התיקון המוצע תהיה שכוחו של השלטון המרכזי באסיפה הבוחרת, יכול לעמוד על בין %50 ל-%75 מהאסיפה הבוחרת. ואולם, לגבי נציגי הציבור ניתן להתווכח, ולטעון שהם משקפים דווקא את האינטרסים של הרשות המקומית בהיותם תושבי המקום כך או כך, מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להעניק לחברי מועצת הרבנות הראשית, שאינם מכירים את המאפיינים החברתיים של הרשות המקומית ואת הצרכים הדתיים של תושביה, משקל כה משמעותי באסיפה הבוחרת לרב עיר, זאת, במיוחד נוכח העובדה שמועצת הרבנות הראשית היא זו שמראש מחליטה מי מהמועמדים מוסמך לשמש כרב עיר? האם אין חשש כי הדבר עלול להוביל לבחירת מועמד שאינו מתאים לצביון של הרשות המקומית או שהציבור ברשות המקומית אינו מעוניין בו?

ב. מינוי רב עיר: סמכות רשות או סמכות חובה – על פי הפסיקה,7 התקנות הקיימות מותירות לשר לשירותי דת שיקול דעת האם ליזום הליך של מינוי רב עיר (סמכות רשות) אך לא מטילות עליו חובה לעשות כן (סמכות חובה). לפי הצעת החוק, תחול על השר חובה ליזום הליכי מינוי רב עיר, ללא תלות במאפיינים החברתיים ובצרכים הדתיים של הרשות המקומית, או ברצונה. מציעי החוק סבורים כי ההצדקה לכך נעוצה בצורך הקיים באספקת שירותי דת מסוימים בכל רשות מקומית, ללא תלות במאפייני תושביה.

מוצע לוועדה לשקול האם יש מקום לקביעה גורפת של המחוקק שמחייבת מינוי רב עיר, גם ברשויות מקומיות שבהתאם למאפייני התושבים בהן אינן מעוניינות בכך? ולמצער, האם אין מקום להבחין בעניין זה בין מועצה מקומית קטנה בעלת מאפיינים מובהקים לעיר גדולה הכוללת קהלים רבים ומגוונים?

ג. מינוי רבני התיישבות או רב שכונה: מי היוזם – במצב הקיים, הליך אישור תקן לרב יישוב או לרב אזורי, מתחיל בהגשת בקשה מטעם המועצה האזורית או המועצה הדתית (ה"מעסיק"), לוועדה לתקנון רבנים במשרד לשירותי דת, שנדרשת לבחון ולאשר בקשות לתקצוב תקנים.8 גם הנוהל שחל לגבי מינוי רב שכונה (לפני ההחלטה להקפיא מינוי רבני שכונות), דומה בעיקרו, וכולל החלטה של המועצה הדתית על הצורך במשרה, והבאתה לאישור ועדת התקנים של המשרד לאחר התייעצות עם רב העיר.9 לעומת זאת, לפי התיקון המוצע, השר הוא זה שיוזם ומחליט האם יש לבחור רב יישוב, רב מועצה אזורית (סעיף 18) או רב שכונה (סעיף 25), ללא צורך בבקשה או בהסכמה של הקהילה המקומית, ובחלק מהמקרים אף ללא התייעצות עימה.

מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להעברת הסמכות ליזום את מינוי הרב מהקהילה המקומית לידי השר?

האם מוצדק ששר יחליט עבור יישוב כי יש למנות בו רב? שאלה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שהקהילה המקומית היא זו שתידרש לשאת בעלויות שכרו של הרב שהשר בחר למנות (לכל הפחות במרביתן), מכיוון שהוא נחשב כעובד של המועצה הדתית / האזורית.

6 סעיף 4(א) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 קובע כי מועצת הרבנות הראשית תורכב משני הרבנים הראשיים, 4 רבני הערים הגדולות, ועוד 10 רבנים שייבחרו, סה"כ 16 חברים קבועים. בנוסף, אם לרב הצבאי הראשי יש כשירות לכהן כרב עיר, יהיה גם הוא חבר במועצה, ואז יהיה מספר חבריה .17 7 בגץ 6051/08 המועצה המקומית ראש פינה נ' השר לשירותי הדת (2012).

8 המשרד לשירותי דת, חוזר מנכ"ל פ"ב/,1 סעיף ,923 פסקה .2

9 המשרד לשירותי דת, חוזר מנכ"ל סג/,1 סעיף ,732 פסקה .3

3

ד. התערבות השלטון המרכזי בהחלטות הנוגעות לעבודתו של הרב המקומי – לפי המוצע, מתן היתר לעיסוק נוסף לרב המועסק במשרה מלאה יינתן על ידי מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, ללא שנדרשת הסכמת הרשות המקומית לכך אלא רק חובת היוועצות עימה (סעיף 30). כמו כן, הוראות המעבר לגבי רבנים מכהנים, קובעות כי מועצת הרבנות הראשית היא זו שתהיה רשאית לקבל החלטה על הארכת כהונתו של רב עד לגיל 85 או 80 (תלוי במועד מינויו), בחלק מהמקרים אף ללא צורך לשמוע את הרשות המקומית (סעיף 37).

גם כאן, מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה לכך שהחלטות הנוגעות לעבודתו של הרב המקומי יתקבלו על ידי גורמי שלטון מרכזי שאינם מכירים את המציאות בשטח ואינם מודעים לאופן תפקודו של הרב המקומי, ולא על ידי הרשות המקומית הרלוונטית (או, למצער, בהסכמה איתה)? האם אין חשש שהדבר עלול להוביל לפגיעה בתושבי הרשות המקומית שיקבלו שירות פחות טוב?

(2) שינוי הוראות וכללים הנוגעים למינהל תקין

כמה מהשינויים שהצעת החוק מבקשת לערוך במצב הקיים בתחום המינהל התקין, מעוררים קשיים:

א. השמטת הוראה בדבר ניגוד עניינים: התקנות הקיימות כוללות שתי הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים:

ראשית, הוראה המונעת מחבר מועצת הרבנות הראשית מלהשתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה10; ושנית, הוראה המונעת מחבר ועדת בחירות מלהשתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחתו את מועמדתו.11 בהינתן שהוראות בדבר ניגוד עניינים שכיחות בחקיקה ראשית,12 לא ברור מהי ההצדקה להשמטת ההוראות הקיימות במסגרת הסדרת הנושא.

ב. כהונתו של דיין מכהן כיושב ראש ועדת בחירות: התיקון המוצע מבטל את האפשרות ששופט, מכהן או בגמלאות, יכהן כיו"ר ועדת בחירות, ובמקביל מאפשר לדיין מכהן לשמש כיו"ר ועדת בחירות. בכך, מבטלת ההצעה את ההוראה שבתקנות של ,2022 שמנעה מדיין מכהן מלשמש כיו"ר ועדת הבחירות, נוכח החשש להימצאותו בניגוד עניינים מוסדי.13 מוצע לוועדה לשקול: ראשית, מדוע לבטל את האפשרות ששופט יכהן כיו"ר ועדת בחירות? קשה לטעון שנדרשת לכך מומחיות דתית נוכח העובדה שמדובר בתפקיד שטיבו מינהלי ושבוועדת הבחירות מכהנים גם גורמים שאינם בעלי מומחיות דתית. שנית, נוכח החשש לניגוד עניינים מוסדי מובנה, לא ברור מדוע לאפשר לדיין מכהן לשמש כיו"ר ועדת בחירות, חלף האפשרות למנות דיין בגמלאות, או, למצער, דיין של בית הדין הרבני הגדול (שלגביו החשש לניגוד עניינים קטן יותר)?

ג. פטור ממבחנים ותוקף תעודת הכשירות של מי שפטור ממבחנים: אחד מתנאי הכשירות לרב עיר היא תעודת כשירות ממועצת הרבנות הראשית, שמותנית, בין היתר, בעמידה בבחינות. ואולם, התקנות הקיימות מסמיכות את מועצת הרבנות הראשית לתת פטור מבחינות אלה, אך קובעות כי תוקפה של תעודת כשירות של מי שניתן לו פטור כאמור תהיה ל-3 שנים בלבד. "מסלול עוקף" זה נתקף בבג"ץ, בשל טענות לשימוש

10 תקנה 5(ז) לתקנות 2022; הוראה זהה היתה קיימת גם בתקנה 5(ז) לתקנות .2007

11 תקנה 7(ו) לתקנות 2022; הוראה זהה היתה קיימת גם בתקנה 7(ה) לתקנות .2007

12 ראו, למשל: סעיף 2ד לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983; סעיף 11(ב)(2) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010; סעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-,1992 ועוד.

13 החשש התעורר בבג"ץ 8799/17 טרבלסי נ' השר לשירותי דת (2018), ובעקבותיו הוציא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) דאז הנחייה לפיה אין למנות דיינים המכהנים בבתי דין רבניים אזוריים לתפקיד יושב ראש ועדת בחירות, בשל החשש שדיין אזורי שמשמש כיו"ר ועדת הבחירות יהיה מעוניין לקדם מועמדים שבהם תומך נשיא בית הדין הרבני הגדול, שמוסמך, בהסכמת השר לשירותי דת, למנותו לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול.

4

נרחב, בעייתי וללא אמות מידה ברורות ושוויוניות בסמכות לפטור מבחינות.14 במסגרת העתירה הוסכם בין הצדדים כי מועצת הרבנות הראשית לא תיתן כשירות לרב עיר שלא עבר בחינות בכתב, עד לפרסום תבחינים למתן כשירות. למיטב ידיעתנו מאז שניתן פסק הדין (2014) לא פורסמו תבחינים כאמור.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי קבלת תעודת כשירות תותנה בבחינות בכתב ובעל-פה וכי הענקת פטור מבחינות תתאפשר רק לאחר עריכת בחינה בעל-פה למועמד על ידי וועדה של שלושה רבנים. ואולם, הצעת החוק אינה מגבילה את תקופת תוקפה של תעודת כשירות של מי שניתן לו פטור מבחינות.

מוצע לוועדה לשקול האם התיקון המוצע נותן מענה מספק לבעיות שהתגלו במנגנון הפטור, נוכח העובדה שחלק מהבעיות היו נעוצות בכך שהפטור ניתן על סמך בחינה קצרה בעל פה? והאם אין מקום לבטל לחלוטין את האפשרות להענקת פטור מבחינות? ככל שהוועדה תסבור כי יש מקום להותרת מנגנון הפטור, מוצע לוועדה לשקול להוסיף דרישה ולפיה מתן הפטור יהיה כפוף לעמידה באמות מידה ברורות ושוויוניות שתקבע ותפרסם מועצת הרבנות הראשית. במקביל, מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להשמטת המגבלה על תקופת תוקפה של תעודת כשירות של מי שקיבל פטור ממבחנים.

ד. בדיקת מועמדים על ידי ועדת הבחירות: בעקבות טענות שהתעוררו במספר מקרים בדבר התנהגות פסולה של מועמדים, התעוררה השאלה באשר לסמכותה של וועדת הבחירות לבחון טענות הנוגעות להיבטים אלה, והדיון התגלגל לפתחו של בית המשפט. בעקבות זאת שונו התקנות, ונקבע כי ועדת הבחירות תידרש לבחון "אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל". יודגש, כי תפקיד זה נועד לבדוק היבטים ציבוריים של טוהר מידות ולא היבטים של כשירות מקצועית (שאותם קובעת מועצת הרבנות הראשית).

התיקון המוצע מבטל את סמכותה של ועדת הבחירות בעניין זה, ללא שניתן לכך נימוק בדברי ההסבר.

מוצע לוועדה לשקול האם נכון לבטל את הדרישה לבחינה מהותית של המועמדים על ידי ועדת הבחירות?

האם התופעות וההליכים המשפטיים שהובילו להטלת התפקיד האמור על ועדת הבחירות, אינם מצדיקים להותיר בחינה מראש של סוגיה זו על ידי ועדת הבחירות?

ה. עיסוק אחר: לפי המצב הקיים, אסור לרב עיר שמכהן במשרה מלאה לעסוק בעיסוק אחר בתמורה, ואם הוא עוסק בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה – הוא נדרש להודיע על כך למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית (או המועצה הדתית). לפי המוצע, גם רב עיר שמכהן במשרה מלאה יוכל לקבל אישור ממועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת לעסוק בעיסוק נוסף (גם בתמורה) בהתקיים תנאים מסוימים, והוא לא יידרש להודיע על עיסוק נוסף שנעשה בהתנדבות ובלא תמורה.

מוצע לוועדה לשקול האם נכון ליצור פתח לקבלת היתר לעסוק בעיסוק נוסף לרב שמכהן במשרה מלאה?

האם קיומו של פתח כאמור אינו עלול להוביל לפגיעה אפשרית בתיפקודם של רבנים שמכהנים במשרה מלאה?

כמו כן, מוצע לוועדה לבחון מדוע לבטל את חובת הדיווח על עיסוק נוסף שנעשה שלא בתמורה, ובכך להסיר את הפיקוח על עבודתו של רב העיר?

(3) השלכות מעשיות ותקציביות

ההוראות שבהצעת החוק הנוגעות ל"תקן" שלפיו ימונו סוגי הרבנים השונים ולהיקף משרתם, מעוררת שאלות בנוגע להשלכות המעשיות והתקציביות של הצעת החוק.

14 בג"ץ 8071/12 ברית נאמני תורה ועבודה נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל (2014).

5

א. רבני עיר: הצעת החוק מורידה את הרף שמאפשר מינוי רב עיר שני מ-100 אלף תושבים ל-50 אלף תושבים.

בנוסף, לפי המוצע, היקף המשרה של רב לא יפחת מ-%100 כאשר יש ברשות 10 אלף תושבים ומעלה (ולא רק אם יש ברשות 20 אלף תושבים ומעלה כפי שהיה עד עתה). כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא – ▪

כמה רשויות מקומיות יש שמספר התושבים בהן הוא בין 50 אלף ל-100 אלף, שהתיקון המוצע יאפשר להם למנות רב שני? מהי העלות התקציבית למינוי רב עיר שני בכל הרשויות המקומיות שבהם הדבר יתאפשר לפי התיקון המוצע, ומי הגורם שיישא בה (המשרד לשירותי דת או הרשות המקומית)?

▪

כמה רשויות מקומיות שמספר התושבים בהן הוא בין 10 אלפים ל-20 אלף, שלא ניתן יהיה בהם לצמצם את היקף משרתו של רב העיר לפחות ממשרה מלאה? מהי העלות התקציבית להעלאת היקף משרתו של רב עיר למשרה מלאה בכל אותן הרשויות האמורות ומי הגורם שיישא בעלות זו (המשרד לשירותי דת או הרשות המקומית)?

ב. רב יישוב ורב אזורי: לפי הצעת החוק, היקף משרתו של רב יישוב יעמוד על %75 משרה, ושל רב אזורי – %.100 כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא – ▪

כמה יישובים יש בישראל, ובכמה מתוכם לא מכהן בהם כיום רב, ולפי המוצע השר יהיה מוסמך לקבוע כי יש צורך שיכהן בהם רב? מהי העלות התקציבית של מינוי כל רבני היישוב שניתן יהיה למנות לפי המוצע, בהתחשב בקביעת היקף משרתו על %75 משרה?

▪

כמה מועצות אזוריות יש בישראל, ובכמה מתוכם לא מכהן כיום רב, ולפי המוצע השר יהיה מוסמך לקבוע כי יש צורך שיכהן בהם רב? מהי העלות התקציבית של מינוי כל הרבנים האזוריים שניתן יהיה למנות לפי המוצע, בהתחשב בקביעת היקף משרתו על %100 משרה?

ג. רב שכונה: לפי הצעת החוק, השר רשאי יהיה לקבוע כי ברשות מקומית שיש בה לפחות 50 אלף תושבים ומכהן בה רב עיר – ימונה רב לשכונה אחת או יותר. לפי המוצע, "שכונה" תוגדר כאזור מגורים עירוני הכולל לפחות 15 אלף תושבים. כן מוצע לקבוע, כי היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על %75 משרה. כדי להבין את המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים, מוצע לוועדה לבקש את המידע הבא – ▪

כמה שכונות פוטנציאליות יש בישראל לפי ההגדרה המוצעת ל"שכונה", ברשויות מקומית שמספר תושביהן עולה על 50 אלף תושבים, שניתן יהיה למנות בהם רבני שכונות מכוח התיקון המוצע?

▪

מהי העלות התקציבית של היקף רבני השכונות שניתן יהיה למנות לפי המוצע, ומי הגורם שיישא בעלות זו (המשרד לשירותי דת או הרשות המקומית)?

(4) ייצוג נשים

בתקנות של 2007 נקבע כי לפחות מחצית מנציגי הרשות המקומית לאסיפה הבוחרת (שמהווים %50 מחברי האסיפה הבוחרת) – יהיו נשים, כלומר, לפחות %25 מכלל נציגי האסיפה הבוחרת. בתקנות של 2022 שיעור הייצוג הנשי המינימאלי עלה, ונקבע כי לפחות %40 מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים. לעומת זאת, לפי התיקון המוצע, לפחות מחצית מנציגי השר לאסיפה הבוחרת (שמהווים %25 מחברי האסיפה הבוחרת) – יהיו נשים, כלומר לפחות %12.5 מכלל נציגי האסיפה הבוחרת. דברי ההסבר אינם מנמקים את הסיבה לכך.

6

התיקון המוצע מהווה נסיגה לא רק ביחס לתקנות מ-,2022 אלא אף ביחס לתקנות מ-.2007 מוצע לוועדה לבחון את ההצדקה להורדת שיעור הייצוג הנשי המינימאלי.

(5) הכפפת רבני עיר להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל

מוצע לקבוע כי "רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל, והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני".

ההנמקה שניתנה לכך בדברי ההסבר היא שנדרשת מדיניות הלכתית אחידה ברחבי מדינת ישראל. מנגד, ניתן לשאול, מדוע שלא לאפשר לרב המקומי לאמץ מדיניות הלכתית שלדעתו מתאימה לאופייה ואמונותיה של הקהילה המקומית שבראשה הוא עומד? יתירה מזאת, הכפפה הלכתית של הרב המקומי לרבנות הראשית, מנוגדת לתפיסה שהרבנות הראשית עצמה הציגה באשר לתפיסת מעמדו האוטונומי של הרב המקומי כ"מרא דאתרא", ולצורך ש"העמדה ההלכתית של הרב המקומי תיתן ביטוי מסוים לעמדה ההלכתית הרווחת בקרב הקהילה במסגרתה הוא פועל, צרכיה, מנהגיה ותפיסותיה", ושממנה נגזר כי "לא ניתן לכפות על רב מקומי לפסוק בניגוד לעמדתו ההלכתית".15 עוד יצוין בעניין זה, כי במספר מקרים שנדונו בפסיקה באשר ליחסים שבין מעמדו של הרב המקומי לבין החלטות הרבנות הראשית,16 קבע בית המשפט העליון כי בשאלות רוחב ובנושאים בעלי אופי ארצי (למשל, שמיטה), חשוב שתהיה מדיניות הלכתית ארצית אחידה שתיקבע על ידי מועצת הרבנות הראשית, אך בשאלות בעלות אופי מקומי (למשל, מקוואות) – יש לרב המקומי אוטונומיה הלכתית. זאת, בשונה מהתיקון המוצע לפיו כפיפותו של הרב המקומי לרבנות הראשית היא גורפת.

נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם הדרישה למדיניות הלכתית אחידה מוצדקת, והאם היא לא עלולה להוביל לפגיעה בעצמאות ההלכתית של הרב המקומי בענייני עירו, וזאת בניגוד לעמדתה של הרבנות הראשית עצמה בעניין? גם אם הוועדה תסבור שהתשובה לכך חיובית, מוצע לשקול את האפשרות לקבוע הוראה "רכה" יותר שתגדיר כפיפות רק ביחס לשאלות רוחב בעלות היבטים ארציים, חלף הוראה שיוצרת כפיפות גורפת.

(6) גיל הפרישה וקציבת כהונה

תקנות 1974 קבעו לראשונה גיל פרישה לרבני עיר והעמידו אותו על ,75 עם אפשרות הארכה עד 5 שנים נוספות.

תקנות 2007 הורידו את גיל הפרישה ל-,70 תוך שימור אפשרות הארכה ב-5 שנים. תקנות 2022 הותירו את גיל הפרישה על 70 עם אפשרות הארכה ב-5 שנים נוספות, ואולם קבעו כי רבנים חדשים ימונו לקדנציה של 10 שנים, תוך מתן אפשרות לקדנציות נוספות. הצעת החוק מבקשת, ראשית, להעלות בחזרה את גיל הפרישה מ-70 ל-,75 כפי שהיה נהוג לפני ,2007 אך ללא אפשרות להארכה נוספת, ושנית, לבטל את ההוראה בדבר קציבת כהונה, כך שרב שנבחר יוכל לכהן ברציפות עד לגיל הפרישה. ההסדר המוצע מעורר שאלות:

א. ההצדקות להעלאת גיל הפרישה – הורדת גיל הפרישה ל-70 נבעה מכך שהיו רבני ערים בגילאים מבוגרים שהתקשו לספק את השירות הנדרש לתושבי המקום. מה, אפוא, השתנה בעניין זה? חשוב לזכור, כי התוצאה של רב שאינו מתפקד באופן מיטבי בשל גילו המתקדם עלולה לפגוע בשירות לתושבים.

15 בג"ץ 7120/07 אסיף ינוב גידולים בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית (2007), פסקאות ז' ו-ל"א לפסק דינו של השופט רובינשטיין (להלן – פרשת אסיף ינוב גידולים). ראו גם: בגץ 11157/03 אירוח גולן בע"מ נ' הרבנות הראשית לישראל (2007), פסקה 5 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נאור (להלן – פרשת אירוח גולן).

1616 ראו, למשל: פרשת אסיף ינוב גידולים; פרשת אירוח גולן; בגץ 2957/06 חנן חסן נ' משרד הבינוי והשיכון האגף לפיתוח מבני דת (2006).

7

ב. ההצדקות לקציבת הכהונה והשלכות ביטולה – ביטול הסדר הקדנציות שנקבע, פוגע ברציונאלים שבשלם נקבע הסדר זה מלכתחילה: רצון הציבור: ההבנה שרב עיר שנבחר על ידי הציבור, נדרש, מעת לעת, להעמיד את עצמו לבחירת הציבור, כדי לוודא שהציבור אכן מעוניין בהמשך שירותיו; היבטים תפקודיים: ביטול קציבת הכהונה יחד עם הארכת גיל הכהונה ל-,75 מוביל לתוצאה לפיה רב עיר יכול לכהן 30 ואף 40 שנה, מבלי שיש כל יכולת להחליפו, וזאת, אף אם אינו מתפקד בצורה משביעת רצון ומתן שירותי הדת לתושבי המקום נפגע; ההתאמה בין רב העיר לבין הציבור: העדר היכולת להחליף רב עיר אף אם הציבור אינו מעוניין בהמשך כהונתו, עלול להוביל לפער בין הרב לבין הציבור שאותו הוא משרת, בשל שינויים משמעותיים באופייה של קהילה לאורך שנים רבות (מחילוני לחרדי או לדתי לאומי, מאשכנזי לספרדי וכו').

נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול את ההצדקות וההשלכות של התיקונים המוצעים, הן בנוגע להעלאת גיל הפרישה והן בנוגע לביטול ההסדר של קציבת כהונה.

(7) נציב תלונות הציבור על רבנים

מוצע למנות נציב תלונות אשר יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות, זאת מבלי לגרוע מהדין המשמעתי החל עליהם. הסדר זה מעורר מספר שאלות:

א. ההוראות החלות על הנציבות: הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בנושאים שלא יוסדרו יחולו הוראות חוק נציבות תלונות על שופטים, "בשינויים המחויבים". ואולם, יש הרבה הוראות בחוק נציבות תלונות על שופטים שלא קיים הסדר בעניינן בהצעת החוק, הן לעניין הסדרים הנוגעים לכהונת הנציב (למשל משך כהונתו, תום הכהונה ועוד), והן לעניין דרכי בירור תלונה, הגבלת משך הזמן לבירור, סמכות לקבל מסמכים וידיעות ועוד.

מוצע להידרש להסדרים אשר בעניינם לא ניתן יהיה להחילם כפי שהם רק ב"שינויים המחויבים" מבלי להבהיר מה ההסדר שיידרש, כדוגמת הרוב הנדרש להעברה מכהונה של הנציב (בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים נדרשת החלטה שהתקבלה ברוב של שישה חברים מהוועדה הממנה, דבר שאינו יכול להתקיים בענייננו), תלונות שאין לבררן ועוד, הוראות שלפי הנוסח המוצע, לא ברור כיצד ניתן יהיה להחילן "בשינויים המחויבים". עוד מוצע לדון בשאלה מי הם הגורמים שנכון שיהיו מעורבים בהליך המינוי (תוך השוואה למינויים של נציבי תלונות בתחומים שונים).

ב. המלצות לגורם שרשאי להגיש קובלנה: בנוסף, מוצע לקבוע שבמקרה שבו הנציב מצא חשד לעבירת משמעת הוא יידע את השר לשירותי דת שמוסמך להגיש קובלנה לעניין רב עיר. ואולם, מאחר שלעניין רבנים אזורים, רבני יישוב ורבני שכונות ההליך המשמעתי הוא בהתאם לגוף בו הם עובדים (על עובדי המועצות הדתיות חלים דיני המשמעת החלים על עובדי מדינה, ועל רבנים עובדי רשויות מקומיות חלים דיני המשמעת החלים על הרשויות המקומיות) מוצע לקבוע שהנציב יביא זאת בפני מי שרשאי להגיש קובלנה בעניינם (נציב שירות המדינה, ראש הרשות או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין).

ג. המלצות לסיום כהונה: כמו כן, בדומה להסדר הקיים לעניין נציב תלונות על שופטים, מוצע לקבוע שהנציב רשאי יהיה להמליץ לסיים את כהונתו של רב. ואולם, בשונה מהחוק האמור, בו הנציב ממליץ לגורם שמינה את השופט ורשאי להעבירו מתפקידו, בענייננו, מוצע כי הנציב יוכל להמליץ למועצת הרבנות הראשית לסיים את כהונת הרב, וזו תוכל לעשות כן למרות שהיא איננה הגורם הממנה את הרב. מוצע לוועדה לשקול מיהו

8

הגוף שראוי שהנציב יביא בפניו את המלצתו על העברה מכהונה ושיהיה מוסמך לסיים את כהונתו של הרב בעקבות המלצה כאמור.

(8) סוגיות נוספות

כמובן שאין בסוגיות שהועלו לעיל משום מיצוי הסוגיות שהצעת החוק מעוררת. נוסף על הערות נקודתיות ונוסחיות שיוצגו במהלך הדיונים שנתייחס אליהם באופן מפורט במסגרת הדיון בסעיפים עצמם, נציג במהלך הדיונים את התייחסותנו, בין היתר, גם לסוגיות הבאות:

▪

חוסר בהגדרה ברורה של תפקידי הרב;

▪

ההסדר המוצע לגבי רשויות מקומיות שאוחדו;

▪

ביטול המגבלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה להגיש מועמדות לרב עיר;

▪

התשתית העובדתית שעל בסיסה נקבעו ההגדרות השונות שבהצעת החוק (50 אלף לרב עיר שני, 10 אלפים להפחתת המשרה המלאה וכו');

▪

העלאת גיל הפרישה לרבני התיישבות ורבני שכונות;

▪

הקשיים שמעוררת ההוראה המבקשת להחיל את החוק באופן ישיר על יהודה ושומרון;

▪

הצורך בתיקונים עקיפים לחוקים שונים;

▪

הקשיים שמעוררות הוראות המעבר המוצעות לגבי רבני עיר מכהנים.

9

נוסח מעודכן לדיון 16 ביולי 2023

הכנסת העשרים וחמש

ארז מלול

יוזמים: חברי הכנסת

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

בהמשך לדיון הקודם –

ההגדרה טעונה בדיקה:

האם נבחר על ידי

תושבי היישוב? האם

ממונה כוועדת משנה

של הוועד המקומי?

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

בהמשך לדיון הקודם –

האופן שבו ייקבע

"מפתח היישובים"

למועצה אזורית (קביעת

השר / קביעת השר

באישור ועדה / קביעה

בחוק) – טעון בחינה

בהמשך לדיון הקודם –

ההתייחסות לממונה /

ועדה ממונה תימחק

מההגדרה, ותיבדק

ביחס לכל סעיף באופן

נקודתי

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–31971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–41980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 51965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–61958;

שאלת "מפתח

היישובים" למועצה

אזורית – לעיל בהגדרת

"מועצה אזורית".

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

התוספת בהמשך

להערת מרכז השלטון

המקומי

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

בהמשך לדיון הקודם –

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

3 ס"ח התשל"א, עמ' .130

4 ס"ח התש"ם, עמ' .90

5 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

6 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .3

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכיהן כרב עיר, כדיין או כרב ראשי לישראל.

רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של

(ג) רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת תפקידו כרב.

(ה) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (ה) יודיע הרב

(ו) הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן,

(ז) לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

3

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על

(י) סמכויותיו ועל תנאי כהונתו הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.72002 פרק ג': רבני עיר שיטת הבחירות

.4

מספר רבני עיר

.5

כשירות להיבחר

לרב עיר

.6

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–81955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

7 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

8 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

4

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

תעודת כשירות

.7

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

.8

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) התחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–91971 , כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(א) השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

5

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

(ב) ( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

(3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

פורסמה ההודעה, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת

(ג) בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

ועדת הבחירות

.9

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש כמשקיף בוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

6

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

(ב) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם האוכלוסין;

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) כלל חברי מועצת הרבנות הראשית ובהם הרבנים הראשיים

לישראל.

נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות

(ג) המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(ד) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(ה) ייצוג נשים באסיפה .11

כינוס האסיפה

הבוחרת

.12

המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר יהיו נשים.

(א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 13(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

7

הצגת מועמדות

.13

הצבעה

.14

רשויות שאוחדו

.15

(א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 12 (א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כ חבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת

מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת

הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

(א) ( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,3 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(א) על אף האמור בסעיף ,5 ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.

8

רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות

(ג) מקומיות הפכה לוועד מקומי, יכהן כרב עיר כמשמעותו בחוק זה, ומעמדו הוא כשל עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.16

(א) רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה

האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

( 3)

שני נציגים של הוועד המקומי;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 5)

נציג המועצה האזורית;

(6) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(8) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

( 2)

נציג המועצה האזורית;

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

9

כשירות להיבחר

.17

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.18

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,6 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתית;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(ג) רב אזורי יכהן במשרה מלאה.

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 16(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .19

כינוס הוועדה

הבוחרת

.20

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

10

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,21 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.21

הצבעה

.22

הוועדה הבוחרת

.23

(א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 20(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ה': רבני שכונות

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש כמרכז הוועדה;

11

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונה רב לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) בהמשך לדיון הקודם –

השר יקבע מהי שכונה

לעניין זה. נדרשת

החלטה באשר ליחס בין

השר לרשות המקומית

לעניין זה.

נוכח התיקון הנ"ל, יש

להעביר את הדרישה

לבחינת השר את

מאפייני השכונה, מס"ק

(ב) לכאן

לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם / בהסכמת הרשות המקומית, את

גבולות השכונה;

( 2)

יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו;

( 2)

( ג ד)

בשכונה לא מכהן רב.

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .26

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

12

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

הצגת מועמדות

.28

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

איסור עיסוק נוסף .30

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

13

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

.31

תקופת בחירות

.32

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–102002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה11 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד יישוב לפי העניין ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

10 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

11 ס"ח התשס"א, עמ' .158

14

סמכויות משלימות .33

לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.34

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.35

הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.121967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.36

בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

הוראות מעבר

.37

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;"

( 3)

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת השכונה;"

(א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

12 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

15

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 132007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

13 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

16

לכבוד

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת

שלום רב

הנדון: הצעת תיקונים בהצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 הקדמה יש לברך על העלאת הצעת החוק המדוברת, אשר מבקשת לקבוע סדרים קבועים ומחייבים למינוי רבנים ולתיפקודם, רב בקהילתו ממונה על טיפוח החיים היהודיים וערכי הרוח. יש להכיר בחשיבות המרכזית של תחום זה, לא פחות מכל תחום יסודי אחר שבלעדיו לא יתכנו חיים ציבוריים, כגון הנהגה, חינוך, רפואה ואספקה.

בהתאם לכך יש להבטיח מינוי רבנים במקומות שזה לא נעשה ולהגדיר את מרכיבי התפקיד, האחריות שכרוכה בו והדרישות האישיות והביצועיות מהנושאים בו.

תפקיד הרבנות כולל תחומי אחריות רבים, אשר ניתן לחלקם לשני סוגים: מענה רוחני ופיקוח הלכתי מעשי. עם הסוג הראשון נמנים ההנהגה הרוחנית, שיעורי תורה, פרסום הדרכות ודברי תורה, ליווי ותמיכה רוחנית במעגל אירועי החיים, ייעוץ אישי ועוד. הסוג השני כולל את הוראת ההלכה למעשה, הפיקוח והאחריות על כשרות, מקוואות, עירוב ועוד. סוגים אלה מסתעפים לתחומים שונים שלא כאן המקום לפורטם .1 הדברים נוגעים לחיים הציבוריים ולחיים האישיים של חברי הקהילה גם יחד, ויש בהם תרומה יסודית לזהות הציבורית ולחוסן החברתי והאישי.

מזה שנים ארוכות נתון תחום הרבנות והגדרות התפקיד לתקנות משתנות ולסבך בירוקרטי ופוליטי שמשתק את המערכת ומונ ע מרבים לקבל מענה רוחני ודתי ראוי. יש לקוות שהחוק המוצע יביא לתנופה חדשה ויאפשר איוש תפקידים שהיו פנויים שנים ארוכות. מדינת ישראל כמדינה יהודית ערבה להמשכיות היהדות וטיפוחה.

הסדרה של תפקיד הרבנות ומינוי רבנים הם נדבך מרכזי במשימה זו.

כדי לקדם מטרות אלה באו פן מיטבי, אנו מציעים להלן הכנסת שינויים ותיקונים בכמה מסעיפי החוק. תיקון או תוספת שלנו מסומנת בצבע צהוב.

פירוט נרחב של תפקידי הרב מופיע בדו"ח מנכ"ל המשרד לשירותי דת תשפ"ב ,1 עמ' 27 – .28

1

סעיף 2 - כפיפות

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה הינם בעלי מעמד של "מרא דאתרא" במקומם בכל הנוגע להנהגה תורנית והוראת הלכה על-פי הדרכי ם המקובלות במסורת הפסיקה בישראל מימי התלמוד והראשונים ועד ימינו.

(א)(ב) בתחומי נישואין ומשפחה, כשרות ציבורית, גיור ובתחומים הכרוכים במדיניות דתית והלכתית בעלת השלכות ארציות או לאומיות, יהיו רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל, והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני בהקשרים הללו.

(ב) (ג) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר, בהיבטים בעלי משמעות ציבורית וכלל-עירונית ויסייע לרב העיר במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו.

(ג) (ד)

דברי הסבר

מעמדו של רב בישראל מורכב משילוב בין סמכותו וידיעותיו התורניות לבין הכרת המציאות שלפניו על מרכיביה העובדתיים והאנושיים. מסורת הפסיקה נותנת לרב מקום להפעלת שיקול דעת תורני בכל מקרה ומקרה, בהתאם לכללים המקובלים. לפיכך תפקידו של 'מרא דאתרא' להכריע בשאלות הלכתיות לפי שיקול דעתו

2

ומאפייני המקום ו הרכב האוכלוסייה. הכפפתו המוחלטת לפסיקת הרבנות הראשית תפגע ביכולתו למלא את תפקידו כמתבקש.

3

אולם כאשר הפסיקה המקומית משפיעה על מקומות נוספים ועל מדיניות פסיקה בעלת השלכות רחבות, הכרחי לקבוע שסמכות ההכרעה נתונה לסמכות התורנית העליונה במדינה – הרבנות הראשית לישראל, כדי למנוע בלבול ונזקים.

4

לפיכך מוצע לקבוע בחוק מה התחומים שבהם מחוייב הרב המקומי להנחיות ההלכתיות של הרבנות הראשית, לצד קביעת מעמדו כ"מרא דאתרא".

2 .גם בג"ץ הכיר בכך בהזדמנויות שונות, לדוגמא: בג"ץ 3944/92 מרבק – בית מטבחיים בע"מ נ' הרבנות הראשית נתניה וכן: בג"ץ 6111/94 הוועד לשומרי מסורת נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל. בג"ץ אירוח גולן (11157/03) 3 .3 מסיבה זו אין הרבנות הראשית מכירה מרבה להתערב בשיקולים מקומיים, כפי שמסרה לבית המשפט. ראו בג"ץ אירוח גולן (11157/03), סעיפים 8-9 לפסק הדין.

.4 לדוגמא: "כמובן לגמישות זו (=התנהלות אוטונומית של רב מקומי – י.ו.) יש גבולות משלה, ויש להניח כי מועצת הרבנות הראשית בג"ץ אירוח גולן, שם. .לישראל – בפניה מובאים עררים על סירובם של רבנים מקומיים לתת תעודת כשרות תשמור על גבולות אלה"

סעיף 5 – מספר רבני עיר

מספר רבני עיר

.5

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 10,000 7,000 יקבע

השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר

הסכמה יועסק הרב בחצי %75 מישרה.

(ג) בעיר בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע שמספר תושביה עולה

על 200,000 יכהנו שני רבנים במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

דברי הסבר

סעיף 5(א) – עבודת הרב המקומי היא רחבה ומסועפת וכרוכה בקשר עם כלל התושבים. לפיכך גם בישובים קטנים נדרשת ממנו התמסרות מלאה. לכן מוצע לצמצם את מרחב שיקול הדעת בנוגע לצמצום המשרה לישובים שמספר תושביהם אינו עולה על 7,000 ולהיקף משרה מינימלי של %.75 סעיף 5(ג) – בערים גדולות בעלות אוכלוסיה מגוונת קיים הצורך לתת מענה רוחני לכל האוכלוסיה ולגווני המסורת הדתית השונים. לפיכך ראוי שיכהנו בהן שני רבנים – אשכנזי וספרדי – ולא להגביל זאת לערים ספיציפיות.

סעיף 8 – הודעה על הצורך בבחירת רב עיר

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

.8

(א}השר יודיע חייב להודיע על פתיחת ההליך לבחירת על צורך בבחירת רב עיר

לא יאוחר מתשעים יום משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר

בחירת רב עיר במקומו;

(2) ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

(3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

(4) ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

(ב) משך ההליך, מפרסום ההודעה ועד לקיום הבחירות לא יעלה על 120 יום.

(ג) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

(ד) פורסמה ההודעה, רשאי חייב השר להודיע בתוך שבעה ימים

למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי

עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

דברי הסבר

לאור חשיבות תפקיד רב העיר, יש למנוע מצב שבו ערים רבות נותרו זמן ארוך ללא רב מכהן, בשל עיכובים ו'גרירת רגליים' בקיום הליך הבחירה. לפיכך יש לקבוע בחוק לוח זמנים מחייב לקידום הבחירה ולציין ברורות את חובת השר לעמוד בו.

סעיף 10 – חברי האסיפה הבוחרת

חברי האסיפה (א)

מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

הבוחרת

(ב) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל מחצית מחברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין;

(2 ) נציגי ציבור שמספרם עומד על מחצית ממספר חברי מועצת העיר. ימונו ע"י רב

העיר הקודם והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר

התיעצות אם ראש הרשות המקומית במידה ואין רב מכהן ימונו ע"י ראש המעוצה

הדתית לרבות ממונה או יושב ראש וועדה ממונה בהתיעצות אם ראש הרשות

המקומית.

(3) (2) ראש המועצה הדתית חברי המועצה הדתית, במספר שעומד על מחצית

ממספר חברי מועצת העיר, וביניהם ראש המועצה הדתית, לרבות ממונה או יושב

ראש ועדה ממונה. ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של

הרשות ועוד נציגי ציבור שמספרם עומד על מחצית ממספר חברי מועצת העיר. ימונו

ע"י מועצת הרשות המקומית והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית

וימונו לאחר התייעצות עם השר

מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה

(4) (3)

האמורים בסעיף האמורים בסעיפים (1) ו-(2 ), והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות

הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(5) (4)

כלל ארבעה מבין חברי מועצת הרבנות הראשית ובהם הרבנים

הראשיים לישראל., המתמנים ע"י מועצת הרה"ר, הממונים יוחלפו בין עיר לעיר.

(6 ) ארבעה רבני שכונות מכהנים ברשות המקומית. במידה שיש יותר מארבעה רבני

שכונות ימונו ארבעת הוותיקים מביניהם. במידה ששניים הינם בעלי וותק שווה, ימונה

המבוגר מביניהם. במידה שיש פחות מארבעה רבני שכונות, ימונו רבני קהילות או

ראשי מוסדות תורניים מקרב תושבי העיר, לפי החלטת השר ובהתייעצות עם ראש

הראשות המקומית. במסגרת ההחלטה יובאו בחשבון שיקולים של מתן ייצוג לאיזורי

העיר השונים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם

(ג) של שירותי דת יהודיים בעיר.

נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר

(ד) מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(ה) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

דברי הסבר

א. ייצוג מקומי - מוצע להגדיל משמעותית את שיעור הנציגים המקומיים בגוף הבוחר, כדי שהבחירה תשקף ככל שניתן את דעת הציבור המקומי ואת התאמת הבחירה לאופי העיר וצרכיה הייחודיים. יחד עם זאת, חיוני שיהיו אלה נציגים שמעורבים בענייני היהדות בעיר והנושאים הדתיים חשובים להם.

הדבר ייעשה ע"י מספר צעדים:

1 . החלפת מחצית מחברי מועצת העיר בנציגים מטעמה, אשר פעילים בתחום הדתי- סעיף 10ב

(2) 2 . צירוף חברים במועצה הדתית לגוף הבוחר, בהיותם נציגי ציבור מקומיים האמונים על התחום הדתי ומכירים את אופי המקום - סעיף 10ב ( 3) 3 . שילוב רבנים מקומיים בגוף הבוחר, כמי שמעורים בעיר ומכירים הן את אופי המקום והן את עבודת הרבנות. - סעיף 10ב ( 6)

ב. נציגי הרבנות הראשית – מעורבות הרבנות הראשית בגוף הבוחר חשובה הן מההיבט העקרוני והן מההיבט המעשי –מערכתי. בהיבט העקרוני – היא הסמכות העליונה בענייני יהדות והלכה במדינת ישראל, לכן ע ליה מוטלת האחריות העליונה על ניהול וטיפוח ענייני היהדות. מינוי רבנים מקומיים הוא נדבך מרכזי בכך.

בהיבט המעשי- בתחומים רבים החלטות הרב המקומי הן בעלות השלכות רוחב

כלל ארציות ונדרשת זיקה ישירה בין הרב המקומי ופעילותו לבין הרבנות הראשית. שיתוף הרבנות הראשית בגוף הבוחר יתרום לכך.

מאידך, הכללת כל חברי מועצת הרה"ר בגוף הבוחר בכל עיר, עשויה להתגלות כבלתי מעשית בשל העומס שכרוך בכך בפרט כשצפויים מינויים רבים בתקופה הקרובה. הרבנים לא יוכלו לבחון את טיב המועמדים בכל מקום ולהכריע ביניהם כראוי ואף לא לממש את זכות הבחירה שלהם בכל המקומות.

לכן מוצע לחלק את הנטל ביניהם כדי שתתאפשר הפעלת שיקול דעת ראוי בכל מקרה ומקרה. סעיף 10ב (5)

נוסח מעודכן לדיון 23 ביולי 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

הגדרת "ועד דתי" – כאמור בדיונים קודמים, ההגדרה טעונה בדיקה: האם נבחר על ידי תושבי היישוב? האם ממונה כוועדת משנה של הוועד המקומי?

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

מפתח יישובים למועצה אזורית – בהמשך לדיונים קודמים, האופן שבו ייקבע "מפתח יישובים" למועצה אזורית (קביעת שר / קביעת שר באישור ועדה / קביעה בחוק) – טעון בחינה.

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–41971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

ממונה/ועדה ממונה – ההתייחסות לממונה / ועדה ממונה תימחק מההגדרה, ותיבדק ביחס לכל סעיף באופן נקודתי.

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–51980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 61965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–71958;

"קרוב משפחה" - בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יפעל בהתייעצות עם רב העיר, ואולם, יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית הוא יהיה כפוף להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותים רוחניים דת בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .3

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

3

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלתה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.82002 פרק ג': רבני עיר

8 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

שיטת הבחירות

.4

מספר רבני עיר

.5

כשירות להיבחר

לרב עיר

.6

תעודת כשירות

.7

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כללים לעניין רשויות מקומיות שבהם יועסק רב עיר שלא במשרה מלאה, ביחס לברשויות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על ,10,00020,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה; כללים כאמור טעונים את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש לבקשת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, יקבע כללים לעניין חלוקת התפקידים בין שני רבנים המכהנים באותה העיר.

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–91955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

9 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

5

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) התחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת הראיות

[נוסח חדש], התשל"א–,101971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

.8

השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(א) (1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

(3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

6

(ב) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

פורסמה ההודעה, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת

(ג) בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

ועדת הבחירות

.9

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

7

(ב) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה; לא היו לפחות מחצית ממספרי חברי המועצה נשים, יהיה הנציג הנוסף כאמור

– אשה;

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות

(ג) המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(ד) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(ה) ייצוג נשים באסיפה .11

המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

(א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 10(ב)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.12

(א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הב וחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

8

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 13(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.13

הצבעה

.14

(א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 12(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כ חבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת

מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת

הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

(א) ( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) הה צבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,3 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית הסמוכות לאחר בחירתו.

9

רשויות שאוחדו

.15

הועדה הבוחרת

.16

(א) על אף האמור בסעיף ,5 ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.

רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות

(ג) מקומיות הפכה לוועד מקומי, ימשיך לכהן כרב עיר כמשמעותו בחוק זה, ומעמדו הוא כשל עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

(א) רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה

האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

( 3)

שני נציגים של הוועד המקומי;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 5)

נציג המועצה האזורית;

(6) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(8) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

( 2)

נציג המועצה האזורית;

10

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.17

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.18

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,6 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או המועצה האזורית או ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(ג) רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה.

11

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 16(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .19

כינוס הוועדה

הבוחרת

.20

הצגת מועמדות

.21

הצבעה

.22

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,21 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 20(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

12

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ה': רבני שכונות

הוועדה הבוחרת

.23

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

13

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

תחולת הוראות

.26

הוראות סעיפים 19 עד ,22 למעט סעיף 22(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

סעיפים 26 עד 29 חוזרים מילה במילה על סעיפים 19 עד ,22 ולכן הם מיותרים ודי בהוראה שמחילה את סעיפים אלה גם כאן, בשינויים המחויבים.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות .28

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

14

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מוע מדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3027 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3128 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

15

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–112002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

תקופת בחירות

.3229 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה12 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד יישוב לפי העניין ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3330 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

34.31 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3532 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.131967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3633 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

16

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;" ( 3)

הוראות מעבר

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת השכונה;"

.3734 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 142007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ה) עד לקביעת כללים לפי סעיף 5(ב), יחולו הוראות תקנה 3(א) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-,2022 לעניין קביעת היקף המשרה.

14 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

17

מה באמת השתנה בהצעת החוק המתוקנת של רוטמן?

סיכום קצר

.1 ייצוג נשים באסיפה הבוחרת את רבני העיר הועלה לשליש ולרבע ברבנות אזור/יישוב ושכונה .2 הוקטן ייצוגה של מועצת הרבנות הראשית באסיפה הבוחרת את רבני העיר. ואולם, חשוב לציין שעדיין יש כאן רוב מובנה לשר לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית. השר ימנה נציגים שמניינם הוא חצי ממועצת העיר, וחברי מועצת הרבנות הראשית יהיו רבע מהאסיפה הבוחרת. הודגש גם שהחברים הללו ייבחרו על פי שיוכם העדתי. כל זה מעניק יתרון ברור לש"ס.

.3 נותרה הקביעה שרב עיר, כמו גם רב אזורי ורב שכונה, יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית, מה שעורר ביקורת רבה בוועדה והובטח לשנותה!

.4 כך גם נשאר החתימה על הצהרת נאמנות למועצת הרבנות מצד הרב המקבל כושר כרב עיר.

.5 הושאר מתן הכושר לרבנות העיר שלא באמצעות מבחנים אלא באמצעות הכרה כ'גדול בתורה' .6 הושאר ביטול קציבת כהונת רבני עיר לעשר שנים כבתקנות הקיימות .7 נציג תלונות על רבני עיר חייב להיות בעל כשירות לרבנות עיר ולא בעל כושר לדיינות, אבל לאו דווקא מי שכיהן כרב עיר בעבר .8 מועצת הרבנות הראשית תוכל להעביר את הנציב מכהונתו ברוב של שני שלישים, מיוזמתה או לבקשת הרבנים הראשיים או השר .9 מינוי שני רבני עיר, שלא בארבע הערים הגדולות (חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע), ייעשה לבקשת הרשות המקומית ולא בהסכמתה, ומגודל של 50,000 איש .10 אופן חלוקת העבודה בין שני רבני ערים – ע"י השר, בהסכמת הרבנים הראשיים .11 במינוי רבני שכונות, השר יקבע בהתייעצות עם הרשות המקומית את גבולות השכונה, והוא יקבע את מוצאו העדתי של הרב שייבחר שם .12 המועצה הדתית או המועצה המקומית יכולים להתנגד למינוי רב יישוב או אזור או שכונה במקום מסוים לאחר תום כהונת הרב המכהן. במקום שאין רב מכהן, התהליך יותנה לאחר בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית (במקרה של יישוב ואזור: לאחר הסכמה לתקצוב משר האוצר) .13 הושארה הפוליטיזציה של בחירת רבני שכונות, עם יתרון מובנה לשר לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית (רב העיר, ראש המועצה הדתית, ראש רשות, רב מהרשות שבחרה מועצת הרבנות, נציג המשרד).

הרב ד"ר עידו פכטר

ראש מיזם רבנים וקהילות, נאמני תורה ועבודה

gmail.com@idopachter

0542016283

נוסח מעודכן לדיון 25 ביולי 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3 (א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

הגדרת "ועד דתי" – כאמור בדיונים קודמים, ההגדרה טעונה בדיקה: האם נבחר על ידי תושבי היישוב? האם ממונה כוועדת משנה של הוועד המקומי?

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

מפתח יישובים למועצה אזורית – בהמשך לדיונים קודמים, האופן שבו ייקבע "מפתח יישובים" למועצה אזורית (קביעת שר / קביעת שר באישור ועדה / קביעה בחוק) – טעון בחינה.

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–41971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

ממונה/ועדה ממונה – ההתייחסות לממונה / ועדה ממונה תימחק מההגדרה, ותיבדק ביחס לכל סעיף באופן נקודתי.

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–51980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 61965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–71958;

"קרוב משפחה" - בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יפעל בהתייעצות עם רב העיר, ואולם, יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית הוא יהיה כפוף להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותים רוחניים דת בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .3

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

3

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלתה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

(טי) (1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1 ) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.82002 פרק ג': רבני עיר

8 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

שיטת הבחירות

.4

מספר רבני עיר

.5

כשירות להיבחר

לרב עיר

.6

תעודת כשירות

.7

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כללים לעניין רשויות מקומיות שבהם יועסק רב עיר שלא במשרה מלאה, ביחס לברשויות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על ,10,00020,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה; כללים כאמור טעונים את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש לבקשת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, יקבע כללים לעניין חלוקת התפקידים בין שני רבנים המכהנים באותה העיר.

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–91955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל (1 )

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

9 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

5

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) התחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת הראיות

[נוסח חדש], התשל"א–,101971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

.8

השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(א) (1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

(2 )

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

(3) היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

(4 )

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

6

(ב) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

פורסמה ההודעה, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת

(ג) בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

ועדת הבחירות

.9

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

(3 )

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(4 )

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

7

(ב) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין ; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה; לא היו לפחות מחצית ממספרי חברי המועצה נשים, יהיה הנציג הנוסף כאמור

– אשה;

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות

(ג) המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(ד) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(ה) ייצוג נשים באסיפה .11

המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

(א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 10(ב)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.12

(א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

8

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 13(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.13

הצבעה

.14

(א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 12(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כחבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת

מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת

הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

(א) (3 )

הוא בן 70 ומעלה;

(4 )

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,3 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית הסמוכות לאחר בחירתו.

9

רשויות שאוחדו

.15

הועדה הבוחרת

.16

(א) על אף האמור בסעיף ,5 ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.

רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות

(ג) מקומיות הפכה לוועד מקומי, ימשיך לכהן כרב עיר כמשמעותו בחוק זה, ומעמדו הוא כשל עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

(א) רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(1 )

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה

האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

(3 )

שני נציגים של הוועד המקומי;

(4 )

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

(5 )

נציג המועצה האזורית;

(6) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(8) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(1 )

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2 )

נציג המועצה האזורית;

10

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

(4 )

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.17

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.18

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,6 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או המועצה האזורית או ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(ג) רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה.

11

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 16(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .19

כינוס הוועדה

הבוחרת

.20

הצגת מועמדות

.21

הצבעה

.22

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,21 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 20(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

12

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ה': רבני שכונות

הוועדה הבוחרת

.23

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

13

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

(גד) היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

תחולת הוראות

.26

הוראות סעיפים 19 עד ,22 למעט סעיף 22(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

סעיפים 26 עד 29 חוזרים מילה במילה על סעיפים 19 עד ,22 ולכן הם מיותרים ודי בהוראה שמחילה את סעיפים אלה גם כאן, בשינויים המחויבים.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות .28

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

14

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3027 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

(1 )

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

(2 )

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

(3 )

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3128 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

(1 )

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

15

(3 )

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–112002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

תקופת בחירות

.3229 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשל ה12 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד יישוב לפי העניין ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3330 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

34.31 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3532 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.131967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3633 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

(1 )

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

(2 )

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

16

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;" (3 )

הוראות מעבר

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

(3 )

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

(4 )

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת השכונה;"

.3734 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 142007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ה) עד לקביעת כללים לפי סעיף 5(ב), יחולו הוראות תקנה 3(א) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-,2022 לעניין קביעת היקף המשרה.

14 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

17

נוסח מעודכן לדיון 30 ביולי 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

הגדרת "ועד דתי" – כאמור בדיונים קודמים, ההגדרה טעונה בדיקה: האם נבחר על ידי תושבי היישוב? האם ממונה כוועדת משנה של הוועד המקומי?

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–41971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

ממונה/ועדה ממונה – ההתייחסות לממונה / ועדה ממונה תימחק מההגדרה, ותיבדק ביחס לכל סעיף באופן נקודתי.

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–51980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 61965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–71958;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד, אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

ההוראה בעניין רב

שכונה נוסחה מחדש

והועברה להלן, לסעיף

27

ההוראה בעניין רב

יישוב הועברה להלן

לסעיף 22

נציב תלונות הציבור .32

על רבנים

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

3

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.82002 פרק ג': רבני עיר שיטת הבחירות

3 .4

מספר רבני עיר

4 .5

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

8 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת התפקידים ביניהם.

כשירות להיבחר

לרב עיר

5 .6

תעודת כשירות

6 .7

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–91955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות [נוסח חדש], התשל"א–,101971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

9 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

5

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

גדול בתורה – יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון האם מקובל עליהם להוסיף גם את האמירה שלפיה מדובר בתלמיד חכם שהוא "גדול בתורה".

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

7 .8

(א) השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

לאחר דיון בסעיף המתייחס לגיל הפרישה של רבני עיר, יש לוודא שהסעיף הזה מתאים להוראות המהותיות לעניין גיל הפרישה.

(ב) (3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

על אף האמור בסעיף קטן (א), ברשות מקומית שבה מספר התושבים

(ג) היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר.

6

(גד) פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

ועדת הבחירות

8 .9

חברי האסיפה

הבוחרת

.109 (א)

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(ב) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

7

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה; לא היו לפחות מחצית ממספרי חברי המועצה נשים, יהיה הנציג הנוסף כאמור

– אשה;

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות

(ג) המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(ד) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(ה) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

ייצוג נשים באסיפה .1110 (א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 10(ב)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1211 (א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

8

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 13(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.1312 (א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 12 (א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כ חבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת

מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1413 (א)

( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,3 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980 רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית במהלך השנתיים שלאחר בחירתו.

9

רשויות שאוחדו

.1514 (א) על אף האמור בסעיף ,5 ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.

רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות

(ג) מקומיות הפכה לוועד מקומי, ימשיך לכהן כרב עיר כמשמעותו בחוק זה, ומעמדו הוא כשל עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.1615 (א)

רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה

האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

( 3)

שני נציגים של הוועד המקומי, שלפחות אחד מהם יהיה אשה;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 5)

נציג המועצה האזורית;

(6) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(8) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

( 2)

נציג המועצה האזורית;

10

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.1716 (א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,6 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.1817 (א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או המועצה האזורית א ו ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות

(ג) המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

11

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 16(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .1918 לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

כינוס הוועדה

הבוחרת

.2019 (א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,21 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2120 (א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 20(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

הצבעה

.2221 (א)

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

12

(ז) התייעצות

.22

הוועדה הבוחרת

.23

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו.

פרק ה': רבני שכונות

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

13

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

תחולת הוראות

.26

הוראות סעיפים 19 עד ,22 למעט סעיף 22(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

כפיפות

.27

רב שכונה יהיה כפוף, בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית, להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותי דת בתחומי השכונה שבה הוא מכהן.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות .28

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

14

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3028 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3129 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

15

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–112002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

תקופת בחירות

.3230 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה12 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה לרשות מקומית, למועצה אזורית או לוועד יישוב, לפי העניין, ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא א ם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3331 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.3432 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3533 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.131967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3634 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

16

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;"

( 3)

הוראות מעבר

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת השכונה;"

.37.35 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 142007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

14 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

17

לכבוד

חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט

29.7.2023

י"ב באב התשפ"ג

הנדון: עמדת מרכז רקמן בנושא הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023 – נוסח מעודכן לדיון שייערך ביום 30.7.2023 לאור פרסום הנוסח המעודכן של הצעת החוק, נבקש לעדכן את הערותינו לנוסח הצעת החוק, בכל הנוגע לייצוגן של נשים בגופים הבוחרים את רבני הערים, רבני היישובים ורבני השכונות (סעיפים 9-10; ,15 18; 23 בהתאמה).

חלק א' – רקע כללי

א. חובת הייצוג ההולם

על מנת שלא לחזור על הדברים, נפנה לאמור בנייר העמדה שהגשנו ביום .12.7.2023 בקצירת האומר יוזכר כי בהתאם לסעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 חלה חובת ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים. אף שהחוק אינו מבהיר מהי חובת הייצוג ההולם, ניתן ללמוד מחוקים שונים, מהחלטות ממשלה והחלטות הדרג המנהלי ומפסקי דין, כי שיעור של %30 נשים לכל הפחות מהווה את המינימום לעמידה בחובת הייצוג ההולם.

ב. היעדר ייצוג של נשות הלכה כנציגות בתחום הדתי-רבני

הגופים הבוחרים את רבני הערים, רבני היישובים ורבני השכונות, גם כיום וגם על פי הצעת החוק, מורכבים, ככלל, מנציגים משני תחומים עיקריים – התחום הדתי-רבני (כגון נושאי משרות רבניות או משרות מתחומי הדת) והתחום האזרחי-כללי (כגון חברי מועצת הרשות המקומית או נציגי ציבור מתחומים כלליים).

כיום, על פי תקנה 8(א)(3) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 (להלן: "תקנות שירותי הדת"), נציגי הציבור מתחום הדת יהיו רבנים הנושאים משרות רבניות או "נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים". המשמעות של סעיף זה, כי נשים מהוות חלק מנציגי הציבור גם בתחום הדתי-רבני, ולא רק בתחום האזרחי-כללי. לכך חשיבות כפולה: ראשית, משום שכיום נשים נושאות גם בתפקידים הלכתיים מובהקים, כגון ראשות מדרשות, מורות הלכה או מנהיגות רוחניות ודתיות. שנית, משום שהכללתן של נשים גם בחלק הזה, מהווה חלק מחובת הייצוג ההולם. יובהר: חובת הייצוג ההולם היא חובה לתנאי מינימום. אך ברור כי אין היא דרישת מקסימום. מקום שבו בגוף בוחר ישנם מקומות השמורים לגברים בלבד, כגון שריון נציגות למי שנושא תפקיד רבני זה או אחר, תפקיד שכיום רק גברים נושאים בו, המשמעות היא שנשים לנצח יהיו מיעוט באותו גוף בוחר, ולעולם לא יגיעו לשוויון מלא.

חלק ב' – הערות לעניין הצעת החוק המתוקנת

לאור האמור, נתייחס להצעת החוק המעודכנת:

ג. האסיפה הבוחרת את רבני הערים – סעיפים 9-10 להצעת החוק המעודכנת

הצעת החוק המעודכנת קבעה חובת ייצוג הולם לנשים, כך ששליש מהאסיפה הבוחרת יהיו נשים, ואף הפחיתה את מספר חברי מועצת הרבנות הראשית מתוך חברי האסיפה הבוחרת, דבר המאפשר ייצוג רב יותר של נשים ועל כך יש לברך.

יחד עם זאת, על מנת לאפשר ייצוג הולם מלא עבור נשים שלא ירע את המצב החוקי השורר כיום, יש לערוך תיקונים נוספים בהצעת החוק.

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר- אילן | רמת גן, מיקוד 5290002 | טל. 03-5318895 | פקס 03-7360499 972-3 Fax | 972-3-5318895 .Tel | 5290002 ,Ramat-Gan | University Bar-Ilan | Law of Faculty The7360499 www.rackmancenter.com | biu.ac.il@rackman.center

לאור האמור נציע לתקן את הצעת החוק באופן הבא:

.1 הוספת סעיף 9(ב)(5): "נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים במספר זהה למספר הנציגים המנויים בסעיף קטן (4). תינתן עדיפות לנשות הלכה תושבות העיר או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים בעיר".

.2 תיקון סעיף 10(א): במקום "שליש" יבוא "ארבעים אחוזים".

ד. הוועדה הבוחרת את רבני היישוב ורבנים אזוריים – סעיפים 15 ו-18 להצעת החוק המעודכנת הצעת החוק המעודכנת לא עסקה בייצוג נשים, למעט העדכון בסעיף 15(א)(3) כי מתוך שני נציגי הוועד המקומי לפחות אחד מהם יהיה אשה ולגבי הרכב הוועדה הבוחרת את הרב האזורי לא חל כל שינוי.

בהתאם לסעיף 18 להצעת החוק המעודכנת, רבע מכלל חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים. גם סעיף זה לא עודכן. על כן, גם בהקשר של בחירת רבני יישוב ורבנים אזוריים, הערותינו לעיל עומדות בתוקפן.

לאור זאת, נציע לתקן את הצעת החוק באופן הבא:

.1 הוספת סעיף 15(א)(2א): "אשת הלכה או אשה העומדת בראש מוסד תורני. תינתן עדיפות לאשת הלכה תושבת היישוב או אשה העומדת בראש מוסד תורני ביישוב".

.2 תיקון סעיף סעיף 15(א)(4) – הוספת המלים "שלפחות אחד מהם יהיה אשה, ואם אין נשים בוועד הדתי ביישוב, אשה שתיבחר על ידי הוועד הדתי" בסופו.

.3 הוספת סעיף 15(ב)(3א): "אשת הלכה או אשה העומדת בראש מוסד תורני. תינתן עדיפות לאשת הלכה המתגוררת בתחומי המועצה האזורית או אשה העומדת בראש מוסד תורני במועצה האזורית".

.4 תיקון סעיף :18 במקום "רבע" יבוא "ארבעים אחוזים".

ה. הוועדה הבוחרת את רבני השכונות – סעיף 23 להצעת החוק המעודכנת

סעיף 23 להצעת החוק לא עודכן ונותר כשהיה. על פי הנוסח המעודכן, סעיף 18 להצעת החוק המעודכנת יחול גם הוועדה הבוחרת את רבני השכונות, כך ששיעורן של נשים בוועדה הבוחרת יעמוד על רבע בלבד.

לא נחזור על הערותינו לעיל, אך ברי כי הן חלות גם לעניין רבני שכונות – היעדרן של נשים כנציגות בחלק הרבני-דתי והשיעור הנמוך שנקבע לצורך ייצוג הולם. בנוסף, בנוגע לרבני שכונות, הרי שישנו קושי נוסף:

מאחר ומתוך חמישה מקומות בוועדה, שניים מוקצים לגברים בהכרח (רב העיר ורב נוסף) ומאחר ועל פי רוב ראש המועצה הדתית אף הוא יהיה גבר, הרי שעל מנת לעמוד בחובת הייצוג ההולם, יידרש כי מרבית ראשי הערים (אשר נכון להיום מרביתם גברים) ייאלצו לוותר על נציגות ישירה שלהם ולמנות נציגה מטעמם, וכך גם לגבי נציגה מטעם השר. בהקשר זה יצוין כי בפועל, אין אפשרות כי רק רבע מחברי הוועדה יהיו נשים, וממילא בוועדה הבוחרת יהיה ייצוג של %40 נשים.

על כן, נציע לתקן את הצעת החוק באופן הבא:

.1 הוספת סעיף 23(ה1): "שתי נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים. תינתן עדיפות לנשים המתגוררות בתחומי העיר או עומדות בראש מוסדות תורניים בעיר".

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר- אילן | רמת גן, מיקוד 5290002 | טל. 03-5318895 | פקס 03-7360499 972-3 Fax | 972-3-5318895 .Tel | 5290002 ,Ramat-Gan | University Bar-Ilan | Law of Faculty The7360499 www.rackmancenter.com | biu.ac.il@rackman.center

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

הצעת חוק החלשת הרשויות המקומיות בבחירת רבנים – ניתוח השינוי באסיפה

הבוחרת את רבני הערים

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023 (פ/ 3446/25) (להלן – "הצעת החוק") שיזמו חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. במסגרת הכנת הצעת החוק, הובה ר כי על אף שהוחלש משמעותית הכוח של הרשויות המקומיות בבחירת רבניהן, יוחזר להן מן הכוח באמצעות תיקון לסעיף 10 להצעת החוק שקובע את חברי האסיפה הבוחרת את רבני הערים והמועצות המקומיות (להלן – "רבני הערים"). להלן ניתוח של השינוי באסיפה הבוחרת את רבני הערים, על פי הנוסח המעודכן שהופץ לקראת הדיון ביום .23.7.2023 בקצרה, הצעת החוק עדיין מחלישה משמעותית את כוחה של הרשות המקומית בבחירת רבני הערים תוך הורדה של הייצוג הנשי בקרב האסיפה הבוחרת.

השוואה בין הרכב האסיפה הבוחרת במצב הקיים לעומת השינוי

במצב הקיים, על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 (להלן – "התקנות"), האסיפה הבוחרת את רבני הערים מורכבת מהגורמים הבאים:

%50 - חברי מועצת הרשות המקומית.

%50 לפי החלוקה הבאה:

o

מנכ"ל הרשות המקומית .

o

נציגי ציבור שתמנה מועצת הרשות המקומית בהתייעצות עם השר לשירותי דת.

o

נציגי ציבור שימנה השר לשירותי דת בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית.

אם כן, במצב הנוכחי לפי התקנות יש לנציגי הרשות המקומית כוח של מעל %75 בהליך הבחירה.

הנוסח המקורי של הצעת החוק, הרע מאוד את הכוח של נציגי הרשות המקומית בהליך הבחירה. הוא הוריד את הכוח של נציגי הרשות למתחת ל%50 בהליך הבחירה, כאשר ברשויות קטנות יותר הוא הגיע לכשליש בלבד מחברי האסיפה הבוחרת.

עם זאת, כאמור הוצע לשנות את תיקון סעיף 10 לחוק, כך שלפי הנוסח הנוכחי האסיפה הבוחרת תורכב מהגורמים הבאים:

%50 לפי החלוקה הבאה:

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

o

חברי מועצת הרשות המקומית.

o

יו"ר המועצה הדתית – היו"ר יכול להיות ראש הרכב מועצה דתית נבחרת, ממונה או יו"ר ועדה ממונה. יצויין כי ברוב מוחלט של הרשויות המקומיות מדובר בממונה מטעם השר לשירותי דת.

%50 נוספים לפי החלוקה הבאה:

o

%25 נציגי ציבור שימנה השר לשירותי דת בהתייעצות עם ראש ה רשות המקומית.

o

%25 שני הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית שייבחרו מבין חבריה.

לפי הנוסח המוצע לתיקון סעיף 10 לחוק, ובתנאי שלא נקבע שיו"ר המועצה הדתית מחוייב להיות גורם נבחר, מדובר בהצעה שעדיין מורידה את כוח הבחירה של נציגי הרשות המקומית לפחות מ%50 אל מול נציגי הממשלה – השר לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית. להלן בנספח ניתן למצוא סימולציות ב ערים נבחרות הממחישות את השינוי. משמעות הדבר היא החלשה משמעותית של היכולת של נבחרי הציבור ברשות המקומית להשפיע על בחירת הרבנים, באופן מנוגד למסורת ולהיותו של הרב נבחר ציבור הנדרש למנדט מהציבור אותו הוא נבחר לשרת.

ייצוג נשי באסיפה הבוחרת

במצב הקיים בתקנות, הייצוג הנשי המינימאלי באסיפה הבוחרת את רבני הערים עומד על %40 לפחות מכלל חברי האסיפה הבוחרת.

נוסח הצעת החוק המקורי הוריד באופן דרמטי את הייצוג הנשי המינימאלי, ללא קביעת מינימום הכרחי מלבד בנציגי השר, ועל כן הוא עמד דה פקטו על ייצוג מינימאלי של %.9-12 התיקון המוצע לסעיף 11 ל חוק משפר את הייצוג הנשי המינימאלי וקובע רף של שליש מחברי האסיפה הבוחרת. עם זאת, מדובר עדיין בירידה מהייצוג הקבוע במצב הקיים בתקנות שעומד כאמור על %.40 בנוסף, מהצעת החוק נעדר החלק בו ניתן למנות נשות הלכה בקרב נציגי הציבור באסיפה הבוחרת, מה שיחליש את הייצוג הנשי בתפקידים דתיים באסיפה הבוחרת.

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

נספח – סימולציות לגבי הרכב האסיפה הבוחרת ב-11 ערים נבחרות, השוואה בין המצב הקיים, הצעת החוק המקורית והשינוי המוצע לתיקון סעיף 10 בחוק ירושלים גוף בוחר ירושלים חברי המועצה מנכ"ל יו"ר מועצה דתית (יו"ר ועדה ממונה) נציגי ציבור - מינוי הרשות נציגי ציבור - מינוי השר מועצת הרה"ר סה"כ חלק נציגי הרשות חלק נציגי הממשלה ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

32

1

נשים

5

15

16

10

11

64

%75

%25

26

נשים

5

הצ"ח מקורית

32

נוסח מעודכן 23.7

32

1

16

17

66

%48

%52

1

1

17

17

68

%49

%51

8

13

%41

נשים

5

1

17

23

%34

%20

תל אביב-יפו

גוף בוחר תל אביב יפו

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (נבחר)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

31

1

נשים

12

15

15

7

6

62

%76

%24

25

הצ"ח מקורית

31

נשים

12

1

נוסח מעודכן 23.7

31

נשים

12

1

16

17

65

%49

%51

%40

8

20

16

16

64

%50

%50

%31

9

21

%33

חיפה

גוף בוחר חיפה

חברי המועצה

מנכ"ל

יו" ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

31

1

נשים

11

15

15

7

7

62

%76

%24

25

הצ"ח מקורית

31

נשים

11

1

%40

16

17

65

%48

%52

נוסח מעודכן 23.7

31

נשים

11

1

8

19

%29

16

16

64

%48

%52

10

21

%33

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

ראשון לציון

גוף בוחר ראשון לציון

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (נבחר)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

29

1

נשים

10

14

14

7

6

58

%76

%24

23

הצ"ח מקורית

29

נשים

10

1

15

17

62

%48

%52

%40

נוסח מעודכן 23.7

29

נשים

10

1

7

17

15

15

60

%50

%50

%27

10

20

%33

באר שבע

גוף בוחר באר שבע

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

27

1

נשים

9

13

13

7

6

54

%76

%24

22

הצ"ח מקורית

27

נשים

9

1

14

17

59

%46

%54

%41

נוסח מעודכן 23.7

27

נשים

9

1

7

16

14

14

56

%48

%52

%27

10

19

%34

כפר סבא

גוף בוחר כפר סבא

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

21

1

נשים

7

10

10

5

5

42

%76

%24

17

הצ"ח מקורית

21

נשים

7

1

%40

11

17

50

%42

%58

נוסח מעודכן 23.7

21

נשים

7

1

5

12

%24

11

11

44

%48

%52

8

15

%34

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

מודיעין -מכבים-רעות

גוף בוחר מודיעין

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

19

1

נשים

2

9

9

7

7

38

%76

%24

16

הצ"ח המקורית

19

1

נשים

2

10

17

47

%43

%57

5

%42

7

נוסח מעודכן 23.7

19

1

נשים

2

1

11

10

42

%50

%50

1

11

%15

14

%33

הוד השרון

גוף בוחר הוד השרון

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

17

1

נשים

6

8

8

4

4

34

%76

%24

14

הצ"ח המקורית

17

נשים

6

1

9

17

44

%39

%61

%41

נוסח מעודכן 23.7

17

נשים

6

1

4

10

9

9

36

%47

%53

%23

6

12

%33

רחובות

גוף בוחר רחובות

חברי המועצה

מנכ"ל

יו" ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

25

1

נשים

5

12

12

8

7

50

%76

%24

20

הצ"ח המקורית

25

נשים

5

1

%40

13

17

56

%45

%55

נוסח מעודכן 23.7

25

נשים

5

1

7

12

%21

13

13

52

%48

%52

12

17

%33

י' אב תשפ"ג

28/07/2023

אפרת

גוף בוחר אפרת

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית (ממונה)

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

11

1

נשים

3

5

5

3

3

22

%77

%23

9

הצ"ח המקורית

11

נשים

3

1

6

17

35

%34

%66

%41

נוסח מעודכן 23.7

11

נשים

3

1

3

6

6

6

24

%46

%54

%17

5

8

%33

חריש

גוף בוחר חריש

חברי המועצה

מנכ"ל

יו"ר מועצה דתית

נציגי ציבור - מינוי הרשות

נציגי ציבור - מינוי השר

מועצת הרה"ר

סה"כ

חלק נציגי הרשות

חלק נציגי הממשלה

ייצוג נשי מינימאלי

מצב קיים

9

1

נשים

3

4

4

3

2

18

%78

%22

8

%44

הצ"ח המקורית

9

1

נשים

3

נוסח מעודכן 23.7

9

1

נשים

3

5

17

32

%31

%69

2

5

5

20

%50

%50

4

5

%16

7

%35

לכבוד

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת

הנדון: חוות דעת על פרק רבני שכונות מתוך הצעת חוק שירותי הדת היהודיים ( בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג– 2023 הקדמה התחום הרוחני והדתי תופס חלק מרכזי בחיי האדם והחברה, וכרוך עם ייחודה וזהותה של המדינה היהודית.

לצד האחריות הציבורית והקהילתית של הרב הוא נדרש להקדיש זמן רב לעיסוק בסוגיות פרטניות מסוגים שונים אשר מגיעות לפתחו, לכן יש צורך בנוכחות רבנית זמינה, נוסף לרב העיר. צורך זה גובר ככל שהעיר גדולה יותר. רבני השכונות והקהילות , במקומות שישנם, נותנים את המענה הזה, בהיותם נוכחים בפיזור גיאוגרפי רחב ונגישים לציבור המבקש להיעזר בהם. נוכחותם של הרבנים מסייעת גם בתחום הפיקוח וההשגחה על תקינות שירותי הדת בשכונותיהם .1 רב שכונה הוא נדבך מרכזי במערך ההנהגה הרבנית והמענה הרוחני לכל דורש, לפיכך יש לקבוע בחוק כללים ברורים לבחירתו ולדרישות ממנו במסגרת תפקידו. בשורות הבאות נתייחס לפרק העוסק ברבני שכונות, במסגרת הצעת החוק שעל הפרק.

רבני שכונות

1 . הצורך בתפקיד - חשיבותו והיקפו של תפקיד הרבנות מחייבת מענה רחב ונגישות מירבית לכל דורש ונזקק. תקצר ידו של רב עיר להגיע אל כל תושביה ולתת מענה טוב לכל הצרכים שתחת אחריותו. רבני שכונות יהוו זרוע של רב העיר והמועצה הדתית ו יאפשרו לייעל את המענה לתושבים בהיבטים הבאים:

א. הכרת האוכלוסיה, אופיה וצרכיה ומתן מענה רוחני מתאים במגוון אופנים- שיעורים והרצאות, מענה הלכתי, מענה אישי, פרסום דברי תורה ועוד.

ב. מפגש בלתי אמצעי עם התושבים בשגרת החיים היומיומית, בשמחות ובצער, באירועים ציבוריים , באירועי מ עגל החיים, עריכת חופות, ליווי אבלים, ביקור במוסדות חינוך ובבתי כנסת ועוד.

ג. השבחת הפיקוח על ענייני הדת שבתחומו- עירוב, כשרות, מקוואות. כהגדרת מבקר המדינה: "רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבי השכונות שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים." 2 וכפי שעולה מהגדרת התפקיד בהצעת החוק :3 "רב שכונה יהיה

1 " ... סביר להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה. מן הראוי שבמקומות שבהם מכהנים רבני קהילה שממלאים חלק מתפקידיו של רב השכונה תיבחן האפשרות שרב השכונה יספק את שירותי הדת הנדרשים בשכונה תוך שיתוף פעולה ותיאום עם אותם רבנים וישמש מתווך בין המועצה הדתית, שאחראית למתן שירותי הדת לתושבים, ובין תושבי השכונה ורבניה." מבקר המדינה, דוח שנתי 60ב לשנת 2009 ולחשבונות שנת הכספים 2008 ירושלים: .2010 עמ' 1083 מבקר המדינה, שם עמ' 1094 2

3 סעיף 2 (ב)

כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר." ביקורת נוספת על ענייני עירוב, מקוואות וכשרות.

לשם השגת מטרות אלה יש לקבוע כללים מחייבים ולהקפיד על קיומם. כדי לקדם זאת באופן מיטבי, אנו מציעים להלן הכנסת שינויים ותיקונים בכמה מסעיפי החוק. תיקון או תו ספת שלנו מסומנת בצבע צהוב.

פרק א': הגדרות

"רב שכונה" – רב ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה

מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין

חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף

אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר; במקרים של פריסה גיאוגרפית

רחבה או תנאים טופוגרפיים קשים רשאי השר בהתייעצות עם ראש

הרשות המקומית למנות רב שכונה גם אם היקף האוכלוסייה נמוך

יותר.

דברי הסבר

תפקיד רב השכונה מחייב זמינות ו נגישות מירבי ות לתושבים. לפיכך בקביעת מרחב פעילותו, יש להביא בחשבון שיקולים של מרחק ואפשרויות תנועה. זאת במיוחד לאור העובדה שחלק גדול מפעילות הרב והפניות אליו נעשות ביום השבת , שבו לא ניתן לנסוע בכלי רכב.

לכן מוצע לאפשר לשר שיקול דעת בנושא קביעת מספר התושבים המאפשר הגדרתם כשכונה לעניין מינוי רב , עבור מקרים של פיזור אוכלוסיה על שטח רחב או באיזורים הרריים וכדו'.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת

הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית

העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות

של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

(ג) רב עיר חייב לכנס את רבני השכונות לפחות ארבע פעמים בשנה לדיון

תקופתי ולהיערכות בעניינים שבאחריות הרבנים.

רב שכונה חייב להשתתף בכינוסים האלה. היה ולא עשה זאת, יועבר הנושא

לטיפול הנציב לפי האמור בסעיף 3 לחוק זה.

(ד) רב שכונה חייב למלא דו"ח פעילות חודשי ולמוסרו בסוף כל חודש לרב

העיר וליו"ר המועצה הדתית. היה ולא עשה זאת, יועבר הנושא לטיפול הנציב

לפי האמור בסעיף 3 לחוק זה.

(ג) (ה) רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים

הקשורים לביצוע תפקידו.

דברי הסבר

לצד חשיבותו של תפקיד רב השכונה, אין הגדרה חוקית המפרטת את חובותיו במסגרת התפקיד .4 לכן הוא מעוצב על ידי כל רב לפי שיקול דעתו וללא כל ביקורת מחייבת. נסיונות שנעשו לחייב דו"ח פעילות תקופתי לא צלחו ,5 ועבודה לפי החתמת כרטיס נוכחות אינה תואמת את אופי התפקיד, שאיננו מסתכם בישיבה במשרד אלא בדינמיות רבה ומתן מענה למגוון צרכים במקומות שונים ובזמינות לפניות ציבור ולאירועים. בנסיבות אלה אין כל ביקורת על תפקיד הרב ואין גורם שיכול לדרוש זאת ממנו או לחוות דעה על איכות תיפקודו .6 התיקונים המוצעים נועדו לתת לכך מענה בהתאם למסקנת מבקר המדינה בנושא: "על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על

4 " על פי חוזר מנכ"ל מספטמבר 1987 , רב העיר יקבע בתיאום עם ראש המועצה הדתית את תפקידיו של רב השכונה ואת סדרי עבודתו. ואולם לא נמצא בחוזר על פירוט של תחומי אחריותו ותפקידיו של רב השכונה". מבקר המדינה, שם עמ' 1082 5 מבקר המדינה שם, עמ' 1086 6 "מהאמור לעיל עולה כי רבני השכונות שאופיה המיוחד של משרתם מאפשר להם עצמאות וגמישות בעבודתם, אינם נדרשים לעמוד בהנחיות המשרד לדווח על נוכחותם ועל פעילותם בשכונות. במצב זה למועצות הדתיות אין מידע ואין כלים לשם בקרה על עבודתם.

זאת ועוד, בהיעדר מידע על על פעיל ות הרבנים נבצר מהמועצות הדתיות לסייע בפרסום הפעילות ובקידום מתן השירותים הדתיים לתושבי השכונה." מבקר המדינה, שם עמ' .1087

אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה, ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי המינהל התקין"

7

סעיף 2ג – על פי הגדרת 2ב בהצעת חוק זו, רב השכונה כפוף לרב העיר בכל הקשור לביצוע תפקידו, וכפי שהוגדר בעבר כי תפקידיו וסדרי עבודתו יקבעו ע"י רב העיר בתיאום יו"ר המועצה הדתית .8 אולם חוק לא נותן מסגרת וכלים להבטיח שכך ייעשה. מסגרת מחייבת של מפגשים תקופתיים סדירים, תאפשר תיאום וביקורת. מוצע לקובעו כתנאי מחייב לקבלת התפקיד.

סעיף 2 ד – רב שכונה הוכר כתפקיד ייחודי שלא ניתן להחיל עליו חובת החתמת כרטיס, אולם עדיין נדרשת חובת דיווח למעסיק .9 הדיווח החודשי יאפשר מעקב ובקרה אחר ביצוע התפקיד ומתן המענה הראוי לתושבי השכונה. כך ניתן להעריך את היקף השעות שהקדיש הרב לתפקידו ואת התחומים שבהם בחר לעס וק. כדי להבטיח שהדיווח אכן יבוצע, מוצע לקבוע חובה זו כתנאי מחייב למילוי התפקיד.

7 מבקר המדינה, שם

8 שם עמ' 1082

9 " לדעת מבקר המדינה, המשרד אמנם נתן לרבנים פטור מהחתמת כרטיס בשעון הנוכחות, אולם חובת הדיווח הידני נותרה בעינה, כפי שמחייבים כללי המינהל התקין" שם, עמ' .1084

פרק ה': רבני שכונות

הוועדה הבוחרת

.23

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר

בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) תושב השכונה ש ייבחר על ידי ועד השכונה או המינהל הקהילתי.

במידה שאין בשכונה גוף כזה, ימונה נציג השכונה ע"י ראש הרשות

המקומית בהתייעצות עם רב העיר.

(ו) רב קהילה המכהן בשכונה ומתגורר בה. ימונה ע"י רב העיר בהתייעצות

עם ראש הרשות המקומית. אם אין בשכונה רב קהילה ימונה תושב

השכונה אשר פעיל בתחומי החינוך והפעילות הדתית, שימונה על ידי רב

העיר בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית.

(ה) (ז) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש כמרכז הוועדה;

(ו) (ח) אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה

על ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות

עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

דברי הסבר

רב השכונה פועל במרחב קהילתי מוגדר ומתוקף תפקידו הוא בא במגע ישיר עם תושבים רבים בנסיבות שונות. מטבע הדברים הוא מהווה כתובת לשאלות ולהתייעצויות ומשמש כמנהיג ומורה רוחני למעוניינים בכך, בשונה מבעל תפקיד פקידותי או טכני. לכן יש צורך בהתאמה בין הרב לבין אוכלוסיית השכונה. כדי להבטיח זאת יש חשיבות לייצוג תושבי השכונה, המעורים בחייה ומכירים את אוכלוסייתה, באסיפה הבוחרת את הרב.

סעיף 23ה – מוצע לשלב באסיפה הבוחרת תושב המייצג את הנהגת השכונה הנבחרת.

סעיף 23ו - מוצע לשלב רב מרבני השכונה המכיר את האוכלוסייה המקומית ואת ההיבטים הדתיים של חיי השכונה.

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף

אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונה רב לשכונה אחת או יותר, רב כאמור

ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

כחלק מבחינת האפשרות למינוי רב, על השר להתייעץ עם רבני קהילות

המכהנים בשכונה ועם מנהלי/ראשי מוסדות חינוך דתיים בשכונה. מצא השר

כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין,

משהתקיים אחד מאלה:

(ג) היה והוגשה לשר בקשה בכתב למנות רב שכונה, ע"י אחד או יותר

מהגורמים הבאים: ועד השכונה ו/או המינהל הקהילתי ו/או רוב רבני

הקהילות המכהנים בשכונה ו/או רוב ראשי מוסדות החינוך הדתיים בשכונה,

חייב השר לבחון היענות לבקשה ולהשיב בתוך תשעים יום, ההחלטה תתקבל

בהסכמת רב העיר

(ד) מצא השר כ י יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי

העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר

בחירת רב במקומו;

(2) בשכונה לא מכהן רב.

(ג) (ה) היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים. יכול

השר, אחרי בחינת אופי השכונה, גודלה וצרכיה, ואחרי התייעצות עם רב

העיר וראש הרשות המקומית, להחליט על הגדלת היקף המשרה למשרה

מלאה.

(ו) (ד) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), (ד) יודיע על כך ברשומות.

התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד) (ו) , יודיע השר לגופים

(ז) המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

דברי הסבר

בעלי תפקידים ציבוריים בחיים הדתיים ובתחום החינוך המעורים בחיי השכונה, יכולים מתוקף היכרותם את המציאות הדתית והחברתית במקום להעריך את מידת הצורך ברב ולסייע לשר בגיבוש עמדתו. לכן ראוי להתייעץ בהם כנציגי ציבר, לפני קבלת החלטה על מינוי רב.

סעיף 25ב – הצעת החוק מטילה על השר לבדוק את "מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה" ולחייבו בהתייעצו ת עם אנשי השכונה הנושאים תפקידים ציבוריים בתחום הדתי והחינוכי ומכירים את צרכיה הדתיים , לפני שיגבש את החלטתו.

סעיף 25ג – מוצע לתת אפשרות לאנשי השכונה לפנות בבקשה למנות להם רב, ולא להשאיר זאת ליוזמה בלעדית של השר. דרך זו, של בקשה המגיעה מהציבור, היא הדרך המועדפת לקידום מינוי של רב , ועל כן על השר לתת לה קדימות ולבחון אותה תוך פרק זמן קצוב.

סעיף 25ד – מוצע להעביר לכאן מסעיף 25ב לפי העניין.

סעיף 25ה – מוצע לתת אפשרות להגדלת היקף משרת הרב, בהתחשב בגודל השכונה, אופייה וצרכיה.

סעיף 25ו וסעיף 25ז- שינויים במיספור הסעיפים לאור התוספות

המוצעות.

הצבעה

.29

משך כהונת רב

.31

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חמישה

חברים ובהם היושב ראש.

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם

אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד

תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

(1) בהגיעו לגיל 75 80;

דברי הסבר

סעיף 29ב - הואיל ומדובר במינוי חשוב לטווח ארוך בעל משמעות לאוכלסייה גדולה, והואיל והוצע לעיל להגדיל את האסיפה הבוחרת , מוצע להגדיל את המניין החוקי בוועדה הבוחרת.

סעיף 31ב – מוצע להעלות את גיל הפרישה ולאפשר לרב המסוגל למלא את תפקידו כראוי להמשיך לעשות זאת.

נוסח מעודכן לדיון 1 באוגוסט 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

הגדרת "ועד דתי" – כאמור בדיונים קודמים, ההגדרה טעונה בדיקה: האם נבחר על ידי תושבי היישוב? האם ממונה כוועדת משנה של הוועד המקומי?

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–41971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

ממונה/ועדה ממונה – ההתייחסות לממונה / ועדה ממונה תימחק מההגדרה, ותיבדק ביחס לכל סעיף באופן נקודתי.

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–51980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 61965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–71958;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד, אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

ההוראה בעניין רב

שכונה נוסחה מחדש

והועברה להלן, לסעיף

27

ההוראה בעניין רב

יישוב הועברה להלן

לסעיף 22

נציב תלונות הציבור .32

על רבנים

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

3

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.82002 פרק ג': רבני עיר שיטת הבחירות

3 .4

מספר רבני עיר

4 .5

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

8 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת התפקידים ביניהם.

כשירות להיבחר

לרב עיר

5 .6

תעודת כשירות

6 .7

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–91955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות [נוסח חדש], התשל"א–,101971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

9 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

5

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

גדול בתורה – יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון האם מקובל עליהם להוסיף גם את האמירה שלפיה מדובר בתלמיד חכם שהוא "גדול בתורה".

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

7 .8

(א) השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

לאחר דיון בסעיף המתייחס לגיל הפרישה של רבני עיר, יש לוודא שהסעיף הזה מתאים להוראות המהותיות לעניין גיל הפרישה.

(ב) (3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

על אף האמור בסעיף קטן (א), ברשות מקומית שבה מספר התושבים

(ג) היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר.

6

(גד) פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

ועדת הבחירות

8 .9

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

חברי האסיפה

הבוחרת

.109 (בא) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

7

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה;

ועדה קרואה – בדיון הקודם הוועדה דנה בשאלה מה אמור לחול במקרה שבו מנהלת את הרשות המקומית ועדה קרואה. יו"ר הוועדה הציע כי במקרה כזה השר יוכל למנות רב עיר בהסכמת הוועדה הקרואה, ותפקידו יהיה זמני עד לבחירות ברשות.

המשרד לשירותי דת התבקש לבדוק את הסוגיה.

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

(גב) נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(דג) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(הד) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

ייצוג נשים באסיפה .1110 (א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 9(א)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1211 (א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

8

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 1312(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.1312 (א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 1211(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כ חבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

מועמדות של מי שחבר באסיפה הבוחרת – בדיון הקודם הועלתה הצעה להחיל הוראה דומה לזו שבסיפה של סעיף קטן (א) גם על מי שחבר באסיפה הבוחרת, כך שמי שחבר באסיפה הבוחרת לא יוכל להיות מועמד לרב עיר באותן בחירות. יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון זאת ולהציג לוועדה את עמדתם.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת

מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;

מועמדות של חבר מועצת העיר – בדיון הקודם הועלתה הצעה להחיל הוראה דומה לזו שבפסקה (1) גם על חבר מועצת העיר, כך שאם המועמד הוא חבר מועצת העיר מועמדותו לא תאושר. יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון זאת ולהציג לוועדה את עמדתם.

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1413 (א)

( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,34 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

9

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980 רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית במהלך השנתיים שלאחר בחירתו.

רשויות שאוחדו

.1514 (א) על אף האמור בסעיף ,54 ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.

רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות

(ג) מקומיות הפכה לוועד מקומי, ימשיך לכהן כרב עיר כמשמעותו בחוק זה, ומעמדו הוא כשל עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.1615 (א)

רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה

האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

( 3)

שני נציגים של הוועד המקומי, שלפחות אחד מהם יהיה אשה;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 5)

נציג המועצה האזורית;

(6) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(8) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

10

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

( 2)

נציג המועצה האזורית;

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.1716 (א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,65 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 76 בשינויים המחויבים.

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.1817 (א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או המועצה האזורית א ו ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

11

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות

(ג) המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 1615(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .1918 לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

כינוס הוועדה

הבוחרת

.2019 (א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,2120 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2120 (א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי ל הציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 2019(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 1312(ב).

הצבעה

.2221 (א)

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

12

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

התייעצות

.22

הוועדה הבוחרת

.23

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו.

פרק ה': רבני שכונות

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 76 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

13

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

תחולת הוראות

.26

הוראות סעיפים 18 עד ,21 למעט סעיף 21(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

כפיפות

.27

רב שכונה יהיה כפוף, בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית, להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותי דת בתחומי השכונה שבה הוא מכהן.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

14

הצגת מועמדות .28

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3028 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

15

( 3)

משך כהונת רב

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3129 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–112002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

תקופת בחירות

.3230 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה12 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה לרשות מקומית, למועצה אזורית או לוועד יישוב, לפי העניין, ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3331 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.3432 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

16

תחולה

.3533 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.131967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3634 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;"

( 3)

הוראות מעבר

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת השכונה;"

.37.35 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 142007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

14 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

17

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

18

ט"ו אב, תשפ"ג

2 אוגוסט, 2023

קציבת כהונת רבנים: סקירה הלכתית

אריאל פינקלשטיין

מבוא

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 של חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן מבקשת לערוך רפורמה משמעותית במוסד הרבנות המקומית. אחד מהתחומים שבהם מבקשת ההצעה לערוך שינויים הוא משך הכהונה של הרבנים. עד לשנת 2022 היו כל משרות הרבנות המקומית משרות שאינן קצובות בזמן. רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות כיהנו עד לגיל הפרישה (67) ואילו רבני ערים כיהנו עד לגיל 75 או ,80 תלוי בשנת שבה נבחרו לתפקיד. סעיף 13(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-2022 קבע נוהל חדש לפיו כהונתם של רבני ערים הינה לעשר שנים, שבסיומן יכולה מועצת הרשות המקומית להחליט האם היא מעוניינת להאריך את כהונת הרב בעשר שנים נוספות, או לערוך בחירות חדשות (שהרב המכהן יכול להתמודד בהן). הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבטל את שנקבע בסעיף זה ולקבוע כי כהונת רבני הערים לא תיקצב לקדנציות, כך שהיא תהיה עד לגיל ,75 וכך קובעת ההצעה כי גם שאר הרבנים המקומיים יכהנו עד לגיל 75 (ולא עד לגיל הפרישה).

בחוות דעת זו אבקש להראות שהתפיסה שמקדמת הצעת החוק המתנגדת לקציבת כהונת רבנים מנוגדת לקו המרכזי של הפסיקה ההלכתית בנושא זה, ובפרט היא מנוגדת לעמדתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב עובדיה יוסף, מהמנהיגים הדתיים הבולטים של הציבור היהודי בישראל.

סקירה היסטורית

על פי המקורות ההיסטוריים מוסד הרבנות המקומית-קהילתית במובן המקובל כיום החל להתפתח בסוף המאה ה-,13 ועד לסוף המאה ה-15 התקבעה מציאות של מינוי רב מקומי המקבל שכר מן הקהילה. בסקירה היסטורית על מוסדות הקהילה בקהילות אשכנז במאות ה-18-16 מתייחס יעקב כ"ץ למשך כהונתו של הרב:

"קו אופייני ראשון למוסדות הקהילה הוא, כי שום משרה מן המשרות, המינויים לא פחות מאשר הפקידויות - אינה ניתנת לו לאדם לכל ימי חייו. כל שכן שאין היא עוברת בירושה מאב לבן. כהונת הרב ומשרת השתדלן נמסרו לנושאיהן לזמן קצוב. הן ניתנות אמנם להארכה ואין החילוף ככלות זמן השירות הכרחי, אולם ההחלטה על כך מסורה בידי הממנים את נושאי המשרה לתפקידם".

1

בהמשך דבריו מתייחס כ"ץ לפרק הזמן של הכהונה: "הבחירה היא לפחות לשלוש שנים, ויש שמרתקים את הרב מראש לתקופה ארוכה יותר". שמחה אסף, בספרו "לקורות הרבנות - באשכנז פולניה וליטא", עומד גם הוא על כך שכהונת הרב הייתה קצובה: "כתבי הרבנות נכתבו כמעט תמיד לשלש, לארבע או לחמש שנים וככלות הזמן הקצוב בכתב הרבנות והקהילה לא חזרה וחדשה את כתב הרבנות היה הרב נחשב נפטר ממשמרתו".

2

אסף מציג מקרים שונים שבהם לא הוארכה כהונת רב מכהן והציבור בחר ברב חדש. הוא מציין, ש"מקרי פיטורין קרו גם לגדולי הדור", כדוגמת הרב יאיר בכרך, בעל שו"ת חוות יאיר.

נוהל דומה נהג גם בקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית - שבתחומה נמצאו מרבית הקהילות היהודיות הספרדיות, ובה כונה הרב המקומי בשם "מרביץ תורה". לפי ירון בן־ נאה: "תקופת המינוי של המרביץ תורה הייתה קצובה, וכל עוד היו הצדדים מרוצים זה 3

מזה חודשה העסקתו". לדבריו, משך הכהונה של חכם היה מוגבל לשנים אחדות (בין שלוש לעשר) ופיטורין נעשו בדרך כלל על רקע טענות של חוסר התאמה לתפקיד או סכסוכים אישיים.

ביטוי לתפיסות מסורתיות אלו ניתן גם בעיצוב מוסדות הרבנות בתקופת המנדט הבריטי שהיווה את הבסיס למבנה הרבנות במדינת ישראל. הוועדה שמינה הנציב העליון, הרברט סמואל, לבחון את "סדור הרבנות הראשית בארץ ישראל", המליצה כי הרבנים הראשית ומועצת הרבנות הראשית ימונו לתקופה של שלוש שנים שלאחריהן ייערכו בחירות חדשות. בפרוטוקול הישיבה החמישית של הוועדה, משנת ,1921 הציגו רבני ישראל דעות שונות לעניין זה. הרב האשכנזי הראשי הראשון, הרב אברהם יצחק קוק (1935-1865),

1 יעקב כ"ץ, מסורת ומשבר, תשל"ח, עמ' .33

2 שמחה אסף, לקורות הרבנות - באשכנז פולניה וליטא, תרפ"ז, עמ' .57

3 ירון בן נאה, יהודים בממלכת הסולטנים: החברה היהודית באימפריה העות'מאנית במאה השבע עשרה, תשס"ז, עמ' .226-224

הביע עמדה המתנגדת לבחירות תכופות, אך מנגד טען שיש לקצוב את הכהונה שכן "צדקו 4

המתנגדים למסור לאדם תפקיד לכל ימי חייו מחשש פן איננו מוכשר לתפקידו". בהתאם לכך, נקבע לבסוף שתינתן אפשרות לקבוע בחירות מחודשות לתפקיד הרבנים הראשיים 5

ולמועצת הרבנות הראשית, ואלו אכן התרחשו לעתים. בדומה לכך, בשנת 1936 נקבע על ידי מועצת הרבנות הראשית והוועד הלאומי, נוהל לבחירת רבנים מקומיים (שהיה למעשה הבסיס למשרת רב העיר של ימינו). הנוהל הסדיר במפורש קציבת כהונה לתקופה של חמש שנים:

" לשכת הרבנות או הרב יבָּ חרו לתקופה של חמש שנים. אם לא הודיע ועד הקהלה לחברי לשכת הרבנות או להרב חצי שנה לפני תום הזמן הנ"ל על רצונו לערוך בחירות חדשות, תחָּ שֵ ב לשכת הרבנות או הרב כנבחרים לעוד חמש שנים, והוא הדין גם בכל חמש השנים הבאות אחרי זה".

6

לאחר קום המדינה לא נקבעה מחדש קציבת כהונה לרבני ערים, וכאמור בשנת 2022 הוחזרה קציבת הכהונה, אך הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבטל אותה.

הדיון בראשונים: שררה לכל החיים או לזמן קצוב?

בשל התפתחותה של הרבנות המקומית בעיקר לקראת סוף ימי הביניים, סוגיית קציבת כהונת הרבנים לא נידונה כמעט בקרב הראשונים. עם זאת, ישנה התייחסות בקרב הראשונים לקציבת כהונה במשרות קהילתיות אחרות (חזן, גבאי צדקה, ועוד) שראוי לבחון אותן אף אם ניתן ליצור הבחנה בין משרות אלו ובין משרת הרב המקומי. באופן כללי, ניתן להציג שתי עמדות בראשונים ביחס לקציבת כהונה במינויים קהילתיים.

הרמב"ם פוסק, שכל מינוי לשררה על ישראל הוא לכל החיים: "כשכהן משוח מלחמה משמש במקדש משמש בד' כלים כשאר כהנים, מעלין משררה לשררה גדולה ממנה ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה, שמעלין בקדש ולא מורידין, ואין מורידין לעולם

4 פרוטוקול הדיון מובא אצל יהושע בארי, אוהב ישראל בקדושה, תשמ"ט, עמ' .297-291 5 כך למשל, בשנת 1936 , לאחר פטירתו של הרב קוק, נערכו בחירות חדשות והוחלט שהן תהיינה גם למשרת הרב הראשי הספרדי, על אף שהרב הספרדי המכהן, הרב יעקב מאיר, כבר כיהן בתפקיד במשך 15 שנה . על בחירות דומות לתפקיד הרבנים הראשיים בשנת 1972 ראו להלן. בשנת 1980 נחקק חוק הרבנות הראשית שקבע כי מועצת הרבנות הראשית תעמוד לבחירה כל חמש שנים, ואילו הרבנים הראשיים יכהנו לתקופה של 10 שנים ללא יכולת להיבחר מחדש.

6 תוספת מס' 2 לעתון הרשמי, גיליון ,582 ,9.4.1936 עמ' .201

7

משררה שבקרב ישראל אלא אם סרח". הרציונאל שעליו מבוססים דברי הרמב"ם הוא העיקרון ההלכתי "מעלין בקודש ואין מורידין" – אין להוריד דבר שעלה למדרגת קדושה.

לעומתו, הריטב"א סובר כי הדברים נכונים רק למינוי שמלכתחילה נעשה ללא קציבת זמן: "שכל שמינהו סתם בשום מינוי ושררה בלא קביעות זמן שאין מסלקין אותו מאותו מינוי אלא בטענה".

8

בשו"ת הרשב"א מופיעה תשובה ביחס לפיטורין של חזן. הרשב"א מסביר שלמרות שהיו שסברו שמינויים מסוג זה הם לכל החיים, בפועל נהגו באופן שונה:

"עכשיו נהגו כל הקהלות, למנות אנשים על כל צרכי צבור לזמן. ובהגיע הזמן, יצאו אלו, ונכנסים אחרים תחתיהם, כן למזון, וכן לקופה של צדקה, וכן על המס, ושאר המנויים הצריכים לצבור. בין שנוטלין עליה שכר, בין שאין נוטלין עליה שכר ואפילו לא קבעו להם זמן, סתמן כפי', אחר שנהגו כך. והמנהג כהלכה. שכל הדברים תלו אותם במנהג".

9

מכאן והלאה אתמקד בדיונים הלכתיים מאוחרים יותר הממוקדים בקציבת כהונה של רבנים בלבד, ואבקש להצביע על שלוש תפיסות ביחס לקציבת הכהונה שקיימות ביניהם זיקות שונות.

קציבת הכהונה תלויה במנהג

בהגהותיו על השולחן ערוך התייחס הרמ"א לסוגיית קציבת כהונת רבנים, בהסתמך על דברי ספר הכלבו:

"ומי שהוחזק לרב בעיר, אפילו החזיק בעצמו באיזה שררה, אין להורידו מגדולתו...

ובמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב, או שמנהג לבחור במי שירצו, הרשות בידם (כלבו)".

10

לפי עמדה זו, שאלת קציבת הכהונה תלויה במנהג המקום. ישנם פוסקים שהתנגדו לקציבת כהונה על רקע טענות כי המנהג במקומם אינו מאפשר זאת. ה"חתם סופר" (הרב משה סופר, 1839-1762) קבע כי המנהג במקומו הוא שלא להדיח את הרב, אף שבחוזה 7 משנה תורה, הלכות כלי המקדש, פרק ד, הלכה כא.

8 חידושי הריטב"א, מכות יג ע"א, ד"ה מאי וכו'.

9 שו"ת הרשב"א, חלק ה, סימן רפג.

10 שלחן ערוך, יורה דעה, סימן רמה.

עם הרב מציינים את תקופת הכהונה. לדבריו, קציבת הכהונה נעשית לטובתו של הרב שלא ייחשב כעבד לקהילה, אך מה שקובע אינו החוזה אלא המנהג במקום: "ועל כן צריך לומר נהי דכותבין זמן בשטר הרבנות, היינו לטובת הרב המשכיר שיהיה יכול לחזור בו אחרי כלות הזמן ואינו כעבד עברי, אבל הקהל אין בידם לחזור אפילו ככלות הזמן אלא במקום שנהגו ועל כן כתב רמ"א דתליא במנהג. ולא נשמע ולא נראה מעולם במדינות הללו 11

שהסירו הרב והורידוהו מכסא רבנות שלו וכן לא יעשה". בדומה לכך, גם הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין בספר "ערוך השולחן" טען כי המנהג המקובל הוא שלא להדיח רבנים מכהונתם.

12

ועם זאת, כפי שכבר הזכרנו לעיל, ברור שהמנהג המקובל בקהילות ישראל היה מינוי של רב לתקופה קצובה של שנים. ואכן, פוסקים שונים העירו על דברי ה"חתם סופר" כי הם מנוגדים למנהל המקובל במקומם. כך כתב הרב יחיאל יעקב ויינברג (1966-1884) בשו"ת שרידי אש: "והנה, בערי אשכנז המנהג לעשות חוזה לג' שנים ולסלקו אח"כ אם יכשר הדבר בעיניהם, ואף שכתב החתם סופר ז"ל דברב ושו"ב [- ושוחט ובודק] שנתמנו לג' שנים, אסור להעבירם כל ימי חייהם, מכל מקום באשכנז אין המנהג כך ועיין 13

ברמ"א...". ובדומה לזאת העיר הרב מרדכי יעקב ברייש (1976-1896), בשו"ת חלקת יעקב, על המנהג בארצות הברית: "ועיין בחתם סופר... ואפילו הכי, במדינות ארה"ב כידוע המנהג אף לענין רבנים לסלקם לאחר זמנם, וכמו שכתב הרמ"א דתלי' במנהג".

14

קציבת הכהונה תלויה בחוזה

בניגוד לתפיסה, שתלתה את הדברים במנהג, סברו רבים כי משך זמן כהונתו של הרב תלוי בחוזה שנקבע אתו מראש. לשיטה זו, הטענה כי אין לפטר רב נכונה רק כאשר תפקידו לא הוגבל מלכתחילה. כך למשל כתב הרב שלמה קלוגר (1869-1785), מגדולי הפוסקים במאה ה-:19 " שאלת על דבר הרבנים שמתקבלים על ג' שנים אם יכולין אח"כ לדחותם... דסוף סוף כיון שמקבלין רק על זמן אם כלה הזמן יכולין לדחותו אך זה כמה כתבתי לק"ק (-לקהילת

11 שו"ת חתם סופר, חלק א, אורח חיים, סימן רו.

12 ערוך השולחן, יורה דעה, סימן רעה, סעיף כט.

13 שו"ת שרידי אש, חלק א, סימן קלו.

14 שו"ת חלקת יעקב, חושן משפט, סימן כח.

קודש) פאמרין דנהי דיכולין לדחותו היינו רק רוב הצבור ולא המיעוט... ועכשיו נחשב הרוב היינו רוב פורעי המס כמו שכתב המגן אברהם שם מיהו [- אבל] אם ישתקו איזה ימים ולא יסלקו אותו מיד נשאר כמעיקרא ואין בידם עוד לדחותו עד גמר עוד ג' שנים כמקדם".

15

ניתן כמובן גם לשלב בין תפיסת המנהג ותפיסת החוזה ולטעון כי במקום שבו יש מנהג לעשות כן ניתן לקצוב את כהונתו של הרב על בסיס חוזה מוגדר מראש.

כאמור, בעבר הייתה אפשרות לקבוע מועד בחירות לרבנות הראשית שבו יתמודדו הרבנים המכהנים. בשנת 1972 נקבע הליך בחירות על בסיס החלטת ממשלה, ובבחירות התמודדו הרב עוב דיה יוסף והרב שלמה גורן כנגד הרבנים הראשיים המכהנים, הרב נסים והרב אונטרמן. מכיוון שהיו שטענו כי ההתמודדות של הרב עובדיה יוסף (והרב גורן) כנגד הרבנים המכהנים מנוגדת להלכה, כתב הרב עובדיה יוסף (2013-1920) תשובה הלכתית מפורטת המבססת את רעיון קציבת הכהונה. בדבריו הוא התבסס, בין היתר, על תשובת הרשב"א שהוזכרה לעיל התולה את הדברים בחוזה הראשוני:

"... וכן כתב בשו"ת משפט צדק ח"א (סי' עח) דהא דקיימא לן שמעלין בקודש ואין מורידין, וכל שהחזיק בשררה אינם יכולים לסלקו, זהו דוקא כשקבלוהו בסתם, ולא קבעו לו זמן קצוב, אבל אם קבעו לו זמן למינויו, כשמגיע הזמן אין עליהם שום חיוב, ורשאים להורידו מגדולתו. וכדמוכח בתשובת הרשב"א".

16

לתשובה זו חשיבות יתירה משום שהיא נכתבה בהקשר הקונקרטי של מינוי רבנים במדינת ישראל על בסיס חוקי המדינה. אף שהנושא שבעקבותיו נכתבה התשובה הוא הבחירות לרבנות הראשית, הדברים נכתבים באפן עקרוני ונראה ברור שהם רלוונטיים גם לשאר משרות הרבנות במדינה.

קציבת הכהונה תלויה ברצון הציבור

הגורם המרכזי ביותר ביחס לשאלת קציבת כהונתו של הרב הוא רצון הציבור. עמדה הנשמעת כיום בשיח הציבורי היא שהרב צריך לבטא את דעת התורה ללא משוא פנים וללא חשש מהקהל, ולכן, כדי למנוע מצב שבו יחשוש רב מלהביע את עמדתו ההלכתית,

15 שו"ת האלף לך שלמה, חלק אורח חיים, סימן לח.

16 שו"ת יביע אומר, חלק ט, חושן משפט, סימן ט.

יש למנוע את האפשרות לסיים את כהונתו. לפי תפיסה זו רצון הציבור הוא הסיבה לכך שאין להדיח את הרב ממשרתו. דומני שעמדה זו לא רק שהיא שגויה, היא אף הופכית ממש לתפיסה המסורתית של מעמד הרב ביהדות. לפי תפיסה זו, הרב שואב את סמכותו על הציבור ממקור עליון, ואילו לפי התפיסה המסורתית, הרב שואב את סמכותו מהציבור, וללא הסכמת הציבור אין לו כל מעמד. בשל כך, במסורת ישראל התקבע שהציבור הוא שבוחר את הרב וממנה אותו, ו"רב מטעם" שמונה בידי שליטי מדינה ולא על ידי הציבור, אין לו כל מעמד של מרא דאתרא כלפי הציבור. בתשובתו הנזכרת לעיל, ביסס הרב עובדיה יוסף על עיקרון זה את סמכותו של הציבור להדיח את הרב:

"ועיין להגאון הראשון לציון ח"ד בדרא בשו"ת נדיב לב (חיו"ד סי' קי) ד"ה ממוצא דבר, שכתב, שעיקר זכות שררת הרב על הצבור, הוא כשרוב הצבור חפצים בו, אבל אם רוב הצבור אינם מרוצים ממנו, מה כחו יפה להשתרר עליהם בחזקה, ושכ"כ מהראנ"ח שאפילו אם היו מושבעים להרב הראשון, כיון שרבים אינם חפצים בו, מותרים להעבירו.

ושכיוצא בזה כתב בשו"ת חקרי לב (חאו"ח סי' יט). וכן מוכח בתשובת התשב"ץ ח"א (סי' קנט) שכתב, שאפילו הנשיא עצמו שיכול לכוף את ישראל לעמוד על גזרותיו, יכולים רבים לסלקו מנשיאותו, ואף על פי שהוא גדול בישראל ומזרע דוד".

בהמשך דבריו, הרב עובדיה יוסף אף מביא פוסקים נוספים שמדבריהם הוא לומד כי כאשר הציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו ברב אחר, גם אם "היו מושבעים להרב הראשון".

תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בתשובה של המהרשד"ם, רבי שמואל די מדינה (-1589 1506 ), מגדולי חכמי יוון. התשובה עוסקת ברב חשוב וזקן שחלה והתקשה ללכת, ובשל כך הקהילה בחרה ברב נוסף, "והרב הזקן ההוא כשמוע הענין יצא הקצף מלפניו".

המהרשד"ם נדרש להכריע בין שני הרבנים וכך כתב:

"זקן זה לא ידעתי מה אדון ביה ואם קנה חכמה מה חכמתו... ואם כן אחר שהקהל חפצים בו ולא באחר היה ראוי לזקן לבטל רצונו... אפילו היה בריא אולם וככחו אז כחו עתה אחר שהקהל בחרו בתלמיד חכם זה ולא באחר היה לו לעבור על מדותיו הטובות... וכן ראוי לכל חכם ישראל ללמוד מהם ולא להיות סבה ימנעו הרבים מלשמוע תורה ממי שלבו חפץ וכל זה אפילו היה זקן בריא על אחת כמה וכמה בהיותו חולה".

17 שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, סימן קלב.

17

על החשיבות של רצון הציבור בעניין זה ניתן ללמוד גם מעמדתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק (1993-1903), מגדולי רבני ארצות הברית, כפי שמבוטאת בסיפור הבא:

"שמעתי תלמיד חכם אחד שהיה לו צרות מהבעלי בתים שלו, שרצו לסלקו ממשרתו ובא והביע צערו בפני רבנו [- הרב סולובייצ'יק] ואמר לו שהוא לא יוכל לעזור לו כי לפי דעתו בהלכה זו בכדי להמשיך ברבנות - כמו בכדי להתמנות למשרת הרבנות – בעינן [- צריך] שיהיה מרוצה לקהל, ואם אינו מרוצה, אסור לו להישאר על משמרתו".

18

עמדתו של הרב סולובייצ'יק היא שלא רק שאין למנוע מהציבור לסיים את כהונת הרב, אדרבה, הרב עצמו צריך, מיוזמתו, לסיים את כהונתו אם אינו רצוי לציבור. אסור לרב לכפות את עצמו על ציבור שאינו חפץ בו.

סיכום

סקירה זו מלמדת כי קציבת כהונה של רבנים הייתה הנוהג המקובל בקהילות ישראל – האשכנזיות והספרדיות, והיא מעוגנת בספרות ההלכתית. התפיסה הבסיסית במסורת היהודית היא שהרב שואב את סמכותו מהציבור, ולכן לציבור יש גם את היכולת לסיים את כהונתו, במקרה שהציבור אינו שבע רצון מתפקודו של הרב. בעמדה המצדדת בקציבת כהונת רבנים החזיקו גם בהקשר של מינוי הרבנים במדינת ישראל רבנים ראשיים כדוגמת הרב קוק והרב עובדיה יוסף, וכך גם נקבע בתקנות הראשונות בנושא משנת .1936 לפיכך, ראוי שבעת הסדרה מחודשת של מעמד הרבנים המקומיים בישראל בחקיקה, תקבע הכנסת זמנים קצובים לכהונה במשרות הרבנות השונות שבסיומן תהיה אפשרות למועצת הרשות המקומית או לוועד היישוב (תלוי במשרת הרב) להחליט האם הם מעוניינים בהליך בחירות מחודש.

18 הרב צבי שכטר, נפש הרב - מתורתו של הרב יוסף דב סולוביצי'ק, התשנ"ד, עמ' רסז.

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט

ח"כ ארז מלול מטעם ש"ס

31 יולי, 2023

י"ג אב, תשפ"ג

תיק 1106

חברי כנסת נכבדים,

הנדון: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר,

רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכורות ) התשפ"ג-2023

להלן התייחסות תנועת אומ"ץ, התנועה למען משטר תקין וצדק חברתי ומשפטי, להצעת החוק שבנדון כדלקמן:

.1 עפ"י סעיף 2 להצעת החוק הכפיפות של הרבנים תהיה לרבנות הראשית לישראל והיא תהווה סמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני .

.2 מתוך נוסח זה לא ברורה האפשרות של בחירת רב קונסרבטיבי או רפורמי לתפקיד על פי חוק זה. כאן המקום להזכיר כי לפי חוקי מדינת ישראל זוגות יכולים לקיים חיים משותפים גם בלי להינשא כלל וחוק יחסי ממון בין בני זוג יחול עליהם כולל עם בני הזוג הם מאותו מין.

.3 לא נאמר דבר על יישוב שאינו מעוניין לבחור רב לאותו יישוב .

.4 אומ"ץ מברכת על היוזמה להקים נציבות תלונות על רבנים כמפורט בסעיף 3 להצעת החוק, אם כי נראה לאומ"ץ כי אין להגביל את מי שיכול לכהן כנציב תלונות הציבור על רבנים רק למי שכיהן כרב עיר, כדיין או רב ראשי .

.5 כמו כן, נראה לאומ"ץ כי הקמת מוסד נציבות תלונות הציבור על רבנים לא יביא לצמצום סמכות מבקר המדינה לבדוק תלונות על הרבנות ו/או רבנים במסגרת תפקידו כנציב תלונות הציבור .

.6 בסעיף 6 (ג) להצעת החוק ישנה מגבלה על מי שכיהן כרב צבאי פיקודי או חילי . השאלה של אומ"ץ מדוע המגבלה הזו. גם לתפקידו כרב צבאי פקודי או חיילי הוסמך לרבנות . הראיה לגבי רב צבאי ראשי לא מוצעת המגבלה הזו .

.7 בסעיף 7 (ג) להצעת החוק נכתב כי מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשרות או לבטלה .. על יסוד אחת מהעילות המפורטות בהמשך. השאלה של אומ"ץ מדוע רשאית ולא חייבת. אם מתקיימת עילה מתוך העילות המוזכרות בהמשך להצעת החוק .

.8 אומ"ץ מברכת את הכתוב בהצעת החוק , בסעיף ,11 לפיו לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר יהיו נשים. עם זאת אומ"ץ שואלת מדוע מספר נציגי הציבור שימנה השר, עפ"י הכתוב בסעיף 10(ב)(3) יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית. גם לתושבים שאינם דתיים יכול להיות עניין בנושא . מה עם נציגים לרפורמים והקונסרבטיביים ?.

.9 שאלה נוספת היא מדוע המינויים הם של השר ולא של היישוב עצמו .

מנחם בגין ,44 תל-אביב

ת"א, 6100101

טל': 03-5605588 (א'-ה' 8:30-14:30)

ometz.org.il@office

פקס: 03-5600469

www.ometz.org.il

.10 בסעיף 13 (ב) להצעת החוק נקבע כי ועדת הבחירות לא תאשר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כר ב עיר. מדוע לא תקבע רשימת עבירות המונעות מאדם לכהן כרב רשות מקומית. עפ"י נוסח זה כל ועדת בחירות יכולה להחליט עם רשימת עבירות אחרת שפוסלת אדם מלכהן כרב של הרשות המקומית. שאלה נוספת מדוע להגביל את המינוי לאזרח מדינת ישראל. גם מי שאינו אזרח ישראל בעת הצגת מועמדותו , יעלה לארץ וייהפך לאזרח ישראל על פי חוק השבות במידה ויבחר .

.11 על פי סעיף 18 (א) להצעת החוק השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב האוכלוסיה , כי יש לקבוע רב ליישוב או למועצה האזורית ולקיים הליך לבחירתו. על פי נוסח הצעת החוק ההחלטה אם יהיה רב באותו יישוב נתונה בידי שר הדתות .

.12 בסעיף 11 המוצע נכתב כי לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר תהיינה נשים. בסעיף 19 מוצע כי לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת תהיינה נשים. מדוע השוני בין שני הסעיפים. מה קורה אם לא תמצאנה מספיק נשים לתפקיד ? כנ"ל בסעיף 26 .

.13 בסעיף 22 (ד) נכתב כי הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה הוא נבחר אם קיבל יותר ממחצית הקולות מסך הקולות של חברי הועדה שהשתתפו בהצבעה. השאלה היא מדוע יש לעשות הליך של הצבעה אם המועמד הוא מועמד יחיד . הנתונים לגבי מועמדותו נבדקו עוד קודם לכן. בהתאם לכתוב בסעיף 13 (ב) המוצע .

.14 בסעיף 25 (א) להצעת החוק, השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על חמישים אלף ימונה רב לשכונה אחת או יותר . והשאלה היא מדוע הסמכות לנושא זה היא בידי השר ולא בידי הרשות המקומית עצמה ?

.15 האמור בסעיף 30 (א) להצעת החוק כי רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות , מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות , למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה נראה לאומ"ץ כהוראה תקינה. עם זאת לא נראית לאומ"ץ האפשרות שהשר ומועצת הרבנות יאשר לרב כזה לעסוק בעסק או עיסוק נוסף. ( סעיף 30 (ג) להצעת החוק ). בהתאם לסעיף 30 (ב) המוצע רב המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או עיסוק נוסף בתמורה בכפוף לאישור השר לשירותי דת. לא נקבע לגבי סעיף זה הצורך באישור הרשות המקומית .

.16 בסעיף 31 (5) מוצע כי כהונתו של רב תיפסק אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה ומועצת הרבנות הראשית קבעה כי מפאת חומרת העבירה אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב.

השאלה היא מדוע לא לקבוע רשימת עבירות שהרשעה בהן פוסלת המשך כהונה כרב ולהשאיר את הנושא לשיקול דעת מועצת הרבנות הראשית. מה לגבי מצב כלכלי של פשיטת רגל?

בכבוד רב,

מר שלמה קלדרון

עו"ד שנבל מרדכי

נציגי אומ"ץ בוועדת חוקה, חוק ומשפט

העתקים:

חברת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת

שר המשפטים - ח"כ יריב לוין

המשרד לענייני דת - ח"כ מיכאל מלכיאלי

פליצ'ה פנחס פלד

יו"ר תנועת אומ"ץ

נוסח מעודכן לדיון 7 באוגוסט 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–41971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

ממונה/ועדה ממונה – ההתייחסות לממונה / ועדה ממונה תימחק מההגדרה, ותיבדק ביחס לכל סעיף באופן נקודתי.

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–51980;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 61965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–71958;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד, אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

ההתייחסות לשאלת

גבולות השכונה –

הועברה לסעיף 25

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

ההוראה בעניין רב

שכונה נוסחה מחדש

והועברה להלן, לסעיף

27

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

ההוראה בעניין רב

יישוב הועברה להלן

לסעיף 22

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .32

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

3

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.82002 פרק ג': רבני עיר שיטת הבחירות

3 .4

מספר רבני עיר

4 .5

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

8 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת התפקידים ביניהם.

כשירות להיבחר

לרב עיר

5 .6

תעודת כשירות

6 .7

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–91955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות [נוסח חדש], התשל"א–,101971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

9 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

5

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

גדול בתורה – יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון האם מקובל עליהם להוסיף גם את האמירה שלפיה מדובר בתלמיד חכם שהוא "גדול בתורה".

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

7 .8

(א) השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

לאחר דיון בסעיף המתייחס לגיל הפרישה של רבני עיר, יש לוודא שהסעיף הזה מתאים להוראות המהותיות לעניין גיל הפרישה.

(ב) (3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

על אף האמור בסעיף קטן (א), ברשות מקומית שבה מספר התושבים

(ג) היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר; קבע השר כאמור – יחולו הוראות סעיף 4(ב).

6

(גד) פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

ועדת הבחירות

8 .9

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

חברי האסיפה

הבוחרת

.109 (בא) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

7

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה;

ועדה קרואה – בדיון הקודם הוועדה דנה בשאלה מה אמור לחול במקרה שבו מנהלת את הרשות המקומית ועדה קרואה. יו"ר הוועדה הציע כי במקרה כזה השר יוכל למנות רב עיר בהסכמת הוועדה הקרואה, ותפקידו יהיה זמני עד לבחירות ברשות.

המשרד לשירותי דת התבקש לבדוק את הסוגיה.

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

(גב) נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(דג) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(הד) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

ייצוג נשים באסיפה .1110 (א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 9(א)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1211 (א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

8

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 1312(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.1312 (א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 1211(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כחבר בוועדת הבחירות או כחבר באסיפה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר מועצת הרשות המקומית או חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת הרשות המקומית או במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1413 (א)

( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,34 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

אפשרות לאסיפות נבחרות שונות – יו"ר הוועדה העלה הצעה שגם כשמדובר בשני רבני עיר שנבחרים יחד, שלשר יהיה שיקול דעת לקבוע שהם ייבחרו בשתי אסיפות בוחרות שונות, ולאו דווקא באסיפה בוחרת אחת. המשרד לשירותי דת התבקש לבחון זאת ולהציג את עמדתו בעניין לוועדה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

9

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980 רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית בשנתיים שלאחר בחירתו.

רשויות שאוחדו

.1514 (א) על אף האמור בסעיף ,54 אוחדה ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת., יקבע השר הוראות לעניין רבני העיר שכיהנו ברשויות שאוחדו, ובלבד שהזכויות שהיו להם ערב האיחוד, ובכלל זה זכויות הנוגעות לשכרם, הקף משרתם ומשך כהונתם יישמרו להם ויראו אותם כזכויות הנובעות מעבודתם ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.בהוראות לפי סעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המאוחדת, ובהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, גם את תחומי סמכותם של רבני העיר ברשות המאוחדת.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.1615 (א)

רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

סיום כהונתו של רב יישוב – יו"ר הוועדה העלה הצעה לעניין רבני יישוב, ולפיה אם יצטברו אצל נציב התלונות על רבנים תלונות שמצביעות על כך שהרב אינו מתאים ליישוב, הוא יוכל להמליץ ליישוב לקיים הליך של סיום כהונתו של רב היישוב, והיישוב יקיים הליך שכזה. כמו המשרד לשירותי דת התבקש לבחון זאת ולהציג את עמדתו בעניין לוועדה.

(1) נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או ועדה ממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב האזורי שאחראי על היישוב, ואם אין רב אזורי – הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

(3) שני ארבעה נציגים של הוועד המקומי שלפחות שניים מהם יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב; לפחות אחד מנציגי הוועד המקומי יהיה אשה;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 4 5)

נציג המועצה האזורית;

(65) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

10

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(86) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

( 1)

נציג המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

כשיש ממונה או ועדה ממונה – יו"ר הוועדה הציע שאולי במקרה של ממונה / ועדה ממונה, יו"ר הוועדה יהיה נציג המועצה האיזורית. המשרד לשירותי דת התבקש לבחון זאת ולהציג את עמדתו בעניין לוועדה.

( 2)

נציג המועצה האזורית;

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.1716 (א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,65 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 6 בשינויים המחויבים.

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.1817 (א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

11

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או המועצה האזורית א ו ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית או המועצה האזורית לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות

(ג) המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 16(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .1918 לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

כינוס הוועדה

הבוחרת

.2019 (א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,21 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2120 (א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 20(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

12

הצבעה

.2221 (א)

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

התייעצות

.22

הוועדה הבוחרת

.23

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו.

פרק ה': רבני שכונות

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

הדרישה להסכמת השר – מדוע שרשות מקומית שמבקשת למנות את נציגה תהיה זקוקה לאישור השר לגביו?

13

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

תחולת הוראות

.26

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

הוראות סעיפים 18 עד ,21 למעט סעיף 21(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

סעיפים 26 עד 29 לנוסח הצעת החוק המקורית חוזרים מילה במילה על סעיפים 18 עד ,21 ולכן הם מיותרים ודי בהוראה שמחילה את סעיפים אלה גם כאן, בשינויים המחויבים.

14

כפיפות

.27

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

הצגת מועמדות

.28

הצבעה

.29

רב שכונה יהיה כפוף, בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית, להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותי דת בתחומי השכונה שבה הוא מכהן.

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע הי ושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

15

איסור עיסוק נוסף .3028 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3129 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–112002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

16

תקופת בחירות

.3230 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה12 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה לרשות מקומית, למועצה אזורית או לוועד יישוב, לפי העניין, ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3331 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.3432 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3533 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.131967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3634 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;"

( 3)

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת אותה השכונה;"

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

17

תיקון חוק שירותי .35

הדת היהודיים

בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א–1971 –

( 1)

בסעיף ,11 האמור בו יסומן כסעיף קטן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תקצוב רב יישוב או רב אזורי כהגדרתם בחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-,2023 ויחולו בעניינם הוראות סעיף 17(ג) לחוק האמור.";

(2) בסעיף 12א(א), במקום "רב עיר יהיה נתון" יבוא "רב עיר, רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה יהיו נתונים".

הוראות מעבר

.37.36 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 142007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה; אין באמור בהוראות סעיף קטן זה, כדי לפגוע בהיקף המשרה שנקבע לרב שכונה או בהיתר שניתן לו לעבודה נוספת, לפני כניסתו לתוקף של חוק זה.

14 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

18

נוסח מעודכן לדיון 9 באוגוסט 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 10;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 3חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

בהתאם להחלטת

הוועדה מהדיון הקודם

– גם ועד מקומי שמונה

ייחשב ל"וועד", ועל כן

יש להוסיף התייחסות

לוועד ממונה לפי צו

המועצות (ס' 172 לצו

המועצות)

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

נוסף לצורך

ההתייחסות בהמשך

למצבים של מועצה

דתית לא נבחרת

"ועדה ממונה" – ועדה ממונה לפי סעיף 10ב לחוק שירותי הדת;

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 9;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

"חוק שירותי הדת" – חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א– 41971;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–51971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–61980;

נוסף לצורך

ההתייחסות בהמשך

למצבים של מועצה

דתית לא נבחרת

"ממונה" – ממונה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 71965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–81958;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד, אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 16(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 10של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התשל"א, עמ' .130

6 ס"ח התש"ם, עמ' .90

7 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

8 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .32

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,6 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

3

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ראה הנציב כי התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת

(ז) בזוטי דברים, רשאי הוא שלא לבררה.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) מתנהל הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, לא יברר הנציב תלונה שהוגשה בעניין זה, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו ועל תנאי כהונתו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–.92002 פרק ג': רבני עיר

9 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

שיטת הבחירות

3 .4

מספר רבני עיר

4 .5

כשירות להיבחר

לרב עיר

5 .6

תעודת כשירות

6 .7

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת התפקידים ביניהם.

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–101955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

10 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

5

(3) הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות [נוסח חדש], התשל"א–,111971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

גדול בתורה – יו"ר הוועדה ביקש מהמשרד לשירותי דת לבחון האם מקובל עליהם להוסיף גם את האמירה שלפיה מדובר בתלמיד חכם שהוא "גדול בתורה".

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

7 .8

השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(א) (1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

לאחר דיון בסעיף המתייחס לגיל הפרישה של רבני עיר, יש לוודא שהסעיף הזה מתאים להוראות המהותיות לעניין גיל הפרישה.

(3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

6

(ב) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

על אף האמור בסעיף קטן (א), ברשות מקומית שבה מספר התושבים

(ג) היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר; קבע השר כאמור – יחולו הוראות סעיף 4(ב).

(גד) פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

ועדת הבחירות

8 .9

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, שישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

7

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

חברי האסיפה

הבוחרת

.109 (בא) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה;

(2) ראש המועצה הדתית לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה, ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2) והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, ובהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

(גב) נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(דג) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(הד) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

בהתאם להחלטת

הוועדה, במקרה של

ועדה קרואה, השר

יהיה מוסמך, בהסכמת

הוועדה הקרואה,

למנות רב עיר. המינוי

יהיה מינוי זמני עד

לכינון מועצה נבחרת.

(ה) על אף האמור בהוראות פרק זה, מונתה לרשות המקומית ועדה למילוי תפקידי ראש רשות מקומית ומועצת הרשות או למילוי תפקידי המועצה, בהתאם להוראות לפי סעיפים ,143 143א או 206 לפקודת העיריות או לפי סעיפים 38 או 38א לפקודת המועצות המקומיות, רשאי השר, בהסכמת הוועדה האמורה, למנות באופן זמני רב לרשות המקומית, שיכהן עד לכינון מועצה נבחרת.

ייצוג נשים באסיפה .1110 (א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

8

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 9(א)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1211 (א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 1312(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.1312 (א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 1211(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כחבר בוועדת הבחירות או כחבר באסיפה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר מועצת הרשות המקומית או חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת הרשות המקומית או במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1413 (א)

( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

9

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,34 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980 רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית בשנתיים שלאחר בחירתו.

רשויות שאוחדו

.1514 (א) על אף האמור בסעיף ,54 אוחדה ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת., יקבע השר הוראות לעניין רבני העיר שכיהנו ברשויות שאוחדו, ובלבד שהזכויות שהיו להם ערב האיחוד, ובכלל זה זכויות הנוגעות לשכרם, הקף משרתם ומשך כהונתם יישמרו להם ויראו אותם כזכויות הנובעות מעבודתם ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.בהוראות לפי סעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המאוחדת, ובהסמכת הרבנים הראשיים לישראל, גם את תחומי סמכותם של רבני העיר ברשות המאוחדת.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.1615 (א)

רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

סיום כהונתו של רב יישוב – יו"ר הוועדה העלה הצעה לעניין רבני יישוב, ולפיה אם יצטברו אצל נציב התלונות על רבנים תלונות שמצביעות על כך שהרב אינו מתאים ליישוב, הוא יוכל להמליץ ליישוב לקיים הליך של סיום כהונתו של רב היישוב, והיישוב יקיים הליך שכזה. כמו המשרד לשירותי דת התבקש לבחון זאת ולהציג את עמדתו בעניין לוועדה.

(1) נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או ועדה ממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב האזורי שאחראי על היישוב, ואם אין רב אזורי – הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

10

(3) שני ארבעה נציגים של הוועד המקומי שלפחות שניים מהם יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב; לפחות אחד מנציגי הוועד המקומי יהיה אשה;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 4 5)

נציג המועצה האזורית;

(65) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

(86) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(1) נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או ועדה ממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני נציגי המועצה האזורית; לפחות אחד מנציגי המועצה

האזורית יהיה אשה;

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

שלושה נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה.

כשירות להיבחר

.1716 (א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,65 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

11

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 6 בשינויים המחויבים.

מעמדם של מי שקיבלו בעבר תעודת כשירות לרב יישוב – המשרד לשירותי דת התבקש לבדוק מה מעמדו של מי שיש לו תעודת כשירות כיום לפני שהחוק המוצע נכנס לתוקף, והאם נדרשת הוראת מעבר בעניין זה?

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.1817 (א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – המועצה האזורית, או ועד היישוב, לפי העניין, לא הביעו את התנגדותם לאיוש המשרה;

אי התנגדות / הסכמה + מנגנון זמן קצוב – בדיון הקודם נדונה השאלה האם יש לדבר על אי התנגדות או על הסכמה. כן נדונה השאלה בדבר הצורך לקבוע מנגנון של של זמן קצוב להבעת התנגדות / הסכמה כאמור. המשרד לשירותי דת התבקש להציג את עמדתו בעניין.

(1) נוספה התייחסות

למצב שבו יש למועצה

האזורית רב, והיא

מבקשת רב נוסף.

(2) בהתאם לנאמר

בדיון בוועדה, הובהר

בנוסח כי הבקשה היא

של המועצה הדתית,

ורק אם אין מועצה

דתית – הבקשה תהיה

של המועצה האזורית

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, או שמכהן רב אזורי והמועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – המועצה האזורית, מבקש למנות רב אזורי נוסף, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – המועצה האזורית, לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(גב) רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

(1) היקף המשרה – המשרד לשירותי דת התבקש לבדוק את ההיבטים שעלו בדיון בוועדה באשר להיקף המשרה.

(2) אופן התקצוב – נציגי הממשלה התבקשו להביא לוועדה עמדה מסודרת באשר לשאלת אופן התקצוב.

( ד ג)

התאמה לניסוח של

סעיף 7(ד)

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומות.

(הד) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד),לצורך ניהול הליך בחירת רב יישוב או רב אזורי יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 1615(א) ו-(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .1918 לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

12

כינוס הוועדה

הבוחרת

.2019 (א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,2120 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2120 (א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 2019(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 1312(ב).

הצבעה

.2221 (א)

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

התייעצות

.22

הוועדה הבוחרת

.23

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו.

פרק ה': רבני שכונות

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

13

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

הדרישה להסכמת השר – מדוע שרשות מקומית שמבקשת למנות את נציגה תהיה זקוקה לאישור השר לגביו?

כשירות להיבחר

.24

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

14

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

תחולת הוראות

.26

כפיפות

.27

הוראות סעיפים 18 עד ,21 למעט סעיף 21(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

סעיפים 26 עד 29 חוזרים מילה במילה על סעיפים 18 עד ,21 ולכן הם מיותרים ודי בהוראה שמחילה את סעיפים אלה גם כאן, בשינויים המחויבים.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

הצגת מועמדות

.28

הצבעה

.29

רב שכונה יהיה כפוף, בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית, להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותי דת בתחומי השכונה שבה הוא מכהן.

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

15

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3028 (א) רב המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, ולמעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

(ב) רב עיר המועסק בחלקיות משרה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור השר לשירותי דת.

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב המועסק

(ג) במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3129 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

( 1)

בהגיעו לגיל 75;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

16

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–122002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

תקופת בחירות

.3230 השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב ולא יקיים הליך כמפורט בחוק זה בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד:

הממשלה13 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה לרשות מקומית, למועצה אזורית או לוועד יישוב, לפי העניין, ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

סמכויות משלימות .3331 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.3432 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3533 הוראות חוק זה יחולו גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז–.141967

תיקון חוק מגורי

רבנים

.3634 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום הגדרת "רב שכונה" יבוא:

12 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

13 ס"ח התשס"א, עמ' .158

14 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

17

""רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;" ( 3)

תיקון חוק שירותי .35

הדת היהודיים

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת אותה השכונה;"

בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א–1971 –

( 1)

בסעיף ,11 האמור בו יסומן כסעיף קטן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תקצוב רב יישוב או רב אזורי כהגדרתם בחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-,2023 ויחולו בעניינם הוראות סעיף 17(ג) לחוק האמור.";

(2) בסעיף 12א(א), במקום "רב עיר יהיה נתון" יבוא "רב עיר, רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה יהיו נתונים".

הוראות מעבר

.37.36 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 152007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

15 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

18

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה; אין באמור בהוראות סעיף קטן זה, כדי לפגוע בהיקף המשרה שנקבע לרב שכונה או בהיתר שניתן לו לעבודה נוספת, לפני כניסתו לתוקף של חוק זה.

19

1075

המשרד לשירותי דת

פעולות הביקורת

במשרד ובשש מועצות דתיות - אשדוד, ירושלים, כפר סבא, לוד, ראשון לציון ותל אביב- יפו נבדקו היבטים הנוגעים להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים;

מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה

והפיקוח על עבודת הרבנים; עבודה נוספת ופרישה לגמלאות.

רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות

תקציר

המועצות הדתיות (להלן גם - המועצות) מוסמכות ואחראיות, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 , לספק את שירותי הדת היהודיים בישראל, בין היתר באמצעות רבני העיר ורבני השכונות. הרבנים מספקים לתושבים שירותי דת במגוון תחומים כמו נישואין, כשרות, אבלות, תפילות ושיעורי תורה. בארץ פועלות 112 מועצות דתיות בתחומי הרשויות המקומיות. מנתוני המשרד לשירותי דת (להלן גם - המשרד) המעודכנים ליולי 2009 עולה כי ב-52 מ-112 המועצות הדתיות מכהנים 207 רבני שכונות.

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים

להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים; מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרותם ממנה והפיקוח על עבודתם; עבודה נוספת ופרישה לגמלאות. הבדיקה נעשתה במשרד ובשש מועצות דתיות - אשדוד, ירושלים, כפר סבא, לוד, ראשון לציון ותל אביב-יפו.

עיקרי הממצאים

המשרד לא בחן את צורכי הדת של תושבי השכונות ולא הגדיר את מהות התפקיד של רב השכונה, את דרישות היסוד המתחייבות מכך, את סמכויותיו ואת תקן המשרה.

1076

דוח שנתי 60ב

כפועל יוצא מכך מוקנית לרב היכולת לפעול במסגרת תפקידו על פי יזמתו, השקפתו ושיקול דעתו.

בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות, וסביר להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה.

נמצא כי נוסף על רבני השכונות פועלים בחלק מהערים גם רבני קהילות (רבני בית כנסת) הממלאים חלק מתפקידיו המסורתיים של רב שכונה.

נמצא כי הרבנים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה ועל פעילותם בשכונות, וכי המשרד והמועצות אינם מחייבים אותם לעשות כן, אף שלנוכח העצמאות, הגמישות ומרחב הפעולה המוקנים להם מעצם תפקידם ראוי לבצע בקרה ופיקוח על פעילותם. רק חלק מהמועצות הכירו בחשיבות הדיווחים וניהלו רישום נוכחות ידני.

לפי חוזר מנכ"ל המשרד מיוני 2001 המועצות הדתיות מחויבות לנהל רישום של ימי חופשה או מחלה של עובדים ואמורות לנכות ימים אלו ממאזן ימי החופשה או המחלה של העובד, ולעתים אף משכרו השוטף. נמצא כי 43 מ-68 רבני שכונות המכהנים בשש המועצות הדתיות שנבדקו יצאו לחו"ל בשנים 2007-2008 למשך שלושה עד 311 ימים, כי סכומם הכולל של ימי ההיעדרות שלהם היה 2,039 ימים,1 וכי מרביתם לא דיווחו על היעדרותם מהעבודה למועצות שבהן הם מכהנים. עשרה מ-43 הרבנים האמורים שהו בחו"ל באותן שנים יותר מ-52 ימים - מכסת ימי החופשה השנתית לאותה תקופה.

בהיעדר דיווח לא ניכתה המועצה את הימים שבהם נעדרו הרבנים מעבודתם ממכסת

ימי החופשה שלהם ושילמה להם שכר עבורם, אף שחלקם לכאורה לא היו זכאים לכך.

נמצא כי נוכח אי-הדיווח על היעדרותם מהעבודה של רבני השכונות כל מועצה דתית פועלת לפי הסדרים פנימיים שקבעה לעניין פדיון ימי חופשה ומחלה שלא נוצלו המשולם לרבנים בעת פרישתם לגמלאות. נוסף על כך בתקופת היעדרות הרבנים אין באפשרות המועצה לבצע בקרה על מתן שירותי הדת לתושבי השכונה. ממצאים אלה מח זקים את הצורך שהמועצות הדתיות יבצעו מעקב אחר היעדרויותיהם של הרבנים מעבודתם.

חוקת העבודה של עובדים ברשויות המקומיות, החלה על עובדי המועצות הדתיות,2 מחייבת את רבני השכונות המעוניינים לעבוד בעבודה נוספת לקבל את אישור המועצה לכך. האישור נדרש גם כדי לאפשר למועצה לבדוק אם יש בעבודה הנוספת משום ניגוד עניינים לתפקיד רב שכונה ואם העבודה הנוספת אינה פוגעת בזמינותו של הרב, בהיקף השירותים שהוא נותן לתושבים וברמתם. נמצא כי 25 רבני שכונות עובדים, בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות, גם בגופים פרטיים שונים; חלקם מקבלים שכר עבור העבודה הנוספת, ומרביתם לא ביקשו את אישור המועצה הדתית לעבוד בעבודה נוספת.

נמצא כי ל-25 מ-207 רבני השכונות המכהנים (כ-%12) כבר מלאו 67 שנים, ואף על פי כן הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. יצוין כי בבית הדין הארצי לעבודה

1

2

מספר הימים מתייחס לכלל הימים שבהם שהו הרבנים בחו"ל, כולל ימי שישי ושבת.

בדצמבר 1975 נחתם הסכם קיבוצי כללי עם עובדי המועצות הדתיות, ובו נקבע כי חוקת העבודה של עובדים ברשויות המקומיות תחייב את עובדי המועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות.

המשרד לשירותי דת

1077

בירושלים תלויה ועומדת עתירה3 בנ ושא גיל הפרישה של רבני שכונות. במועד סיום הביקורת טרם ניתן פסק דין בעתירה.

ועדת תקינה הפועלת במשרד היא המוסמכת לאשר למועצות הדתיות איוש משרות של

רבני שכונות. נמצא כי המשרד אישר העסקת רבני שכונות במועצה הדתית בתל אביב- יפו אף שחברי ועדת התקינה לא חתמו על פרוטוקול הדיון. יצוין כי בסופו של דבר לא אוישו התקנים והמשרד דרש להקפיא אותם. עוד יצוין כי ממאי 2008 לא אישרה הוועדה משרות לרבני שכונות כיוון שטרם גובש נוהל לבחירתם. בשל כך ובשל פרישת רבנים או פטירתם פחת מספר רבני השכונות המכהנים.

נמצא כי כמה רבנים המכהנים במועצות הדתיות אינם רשומים במצבת כוח האדם של המשרד, וכמה רבנים הרשומים במצבת כוח האדם של המשרד אינם מכהנים במועצות.

במצב זה נפגעת יכולתו של המשרד, האמור לפקח על פעילותן של המועצות בתחום כוח האדם, לבצע מעקב תקציבי ולקיים בקרה על כוח האדם המועסק במועצות הדתיות.

סיכום והמלצות

רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבים

שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים הן במישור המהותי, הנוגע לתפקידו של רב שכונה ולסמכויות המוקנות לו, והן במישור המינהלי, הנוגע לסדרי העבודה כמתחייב מכללי מינהל תקין.

על המשרד לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות, ולפיהם להגדיר את סמכויותיהם של רבני השכונות ואת תפקידיהם, ובכלל זאת את תפקידם כמתווכים בין המועצה לתושבים ולרבני הקהילות הפועלים בחלק מהשכונות תוך שיתוף ותיאום אתם. לנ וכח הצמצום במספר רבני השכונות והתרחבות השכונות מצד אחד והשיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת מצד אחר, על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר הרבנים שיכהנו בכל מועצה דתית ולהקפיד כי העסקתם תאושר רק בהתאם להחלטת ועדת תקינה ועל פי אמות מידה מפורטות שייקבעו בנוהל. כמו כן עליו לפעול לכך שמצבת כוח האדם במועצות הדתיות תהיה מעודכנת ואמינה.

על המשרד לפתח נוהלי עבודה מתאימים לרבני השכונות, לגבש נוהלי דיווח ובקרה על נוכחות והיעדרות מהעבודה ולקבוע כללים לעניין זכאותם לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות ולקיים בקרה ומעקב בעניין על מנת להבטיח שרבני השכונות ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם.

על המועצות הדתיות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת שפורסמו בשלהי שנת 2009 כ די לוודא שאין בה משום ניגוד עניינים או פגיעה בזמינותם של הרבנים ובהיקף השירותים שהם מחויבים לתת לתושבי השכונה. נוכח תופעת עיסוקם הנוסף של רבני השכונות, על המשרד לבחון מחדש את מהות התפקיד ואת היקף המשרה של רב שכונה.

3

סק ,59/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף וארגון רבני השכונות נ' מדינת ישראל

- המשרד לשירותי דת ואחרים, טרם פורסם.

1078

דוח שנתי 60ב

♦

מבוא

המועצות הדתיות (להלן גם - המועצות) מוסמכות ואחראיות, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 , לספק את שירותי הדת היהודיים בישראל, בין היתר באמצעות רבני העיר ורבני השכונות.

בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-,1980 נקבע כי רב שכונה הוא מי שהמועצה הדתית מינתה לתפקיד, באישור השר לשירותי דת. אופן המינוי של רבני השכונות ותנאי העסקתם מוסדרים בהנחיות שפרסם המשרד לשירותי דת (להלן גם - המשרד) וכפופים להסכמים קיבוציים החלים בעניינם. לפי חוזר מנכ"ל המשרד (להלן - חוזר מנכ"ל) מספטמבר ,1987 רב שכונה הוא מי שמכהן בשכונה שבתחום המועצה הדתית, ואת תפקידו וסדרי עבודתו קובע רב העיר, הממונה על הטיפול בענייני הלכה ובאספקת שירותי הדת בעיר, ובתיאום עם ראש המועצה הדתית באותה עיר.

בדצמבר 1975 נחתם הסכם קיבוצי כללי בדבר עובדי המועצות הדתיות, ובו נקבע כי חוקת העבודה של עובדים ברשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה) תחייב את עובדי המועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות. בספטמבר 1988 נחתם הסכם הקובע את שכרם של רבני שכונות ומושבים על פי דירוג ייחודי ועצמאי ומחיל עליהם סולם שכר ותפקוד (להלן - הסכם השכר).

המועצות הדתיות מממנות חלק מתקציבן מהכנסותיהן העצמיות. %40 מהוצאות התקציב של המועצות, בניכוי ההכנסות העצמיות, ממומנים מתקציב המשרד, ו-%60 מהן ממומנים בידי הרשויות המקומיות. המשרד מפקח על פעילות המועצות בכל הנוגע לניהול כוח אדם, לניהול התקציב וליישום כללי מינהל תקין. בארץ פועלות 112 מועצות דתיות בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות. מנתוני המשרד לשירותי דת המעודכנים ליולי 2009 עולה כי ב-52 מ-112 המועצות הדתיות מכהנים 207 רבני שכונות. בשנת 2008 היה השכר החודשי הממוצע של 168 מרבני השכונות המכהנים כ-9,000 ש"ח ברוטו.4 בחודשים פברואר-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים לרבני שכונות במשרד לשירותי דת ובשש מועצות דתיות שבהן מכהנים 68 רבני שכונות, כמפורט להלן: באשדוד מכהנים שלושה רבני שכונה, בירושלים – 27 רבנים, בכפר סבא – שישה, בלוד – שבעה, בראשון לציון - שמונה, ובתל אביב - 17 רבנים. ההיבטים שנבדקו הם מינויים; מצבת כוח אדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה בשל חופשה ומחלה והפיקוח על עבודתם;

עבודה נוספת ופרישה לגמלאות.

מינויים של רבני השכונות

בחוזר מנכ"ל מספטמבר 1987 נקבעו, בין היתר, התנאים לבחירת רבני שכונות במועצות הדתיות, ובכללם: הרב המקומי והמועצה הדתית החליטו כי יש צורך באיוש המשרה הדרושה, והמשרד אישר

4

הנתונים התקבלו ממשרדי רואי חשבון שהמשרד מינה כדי לבחון את הצורך בביצוע תכנית הבראה במועצות הדתיות.

המשרד לשירותי דת

1079

את תקן המשרה. לפי תנאי הכשירות, על מועמד להיות בעל תעודת כושר לרב מהרבנות הראשית לישראל. כמו כן נקבע כי על המועצה לפרסם מכרז לאיוש המשרה וכן לפרסם את תנאי הכשירות לאיושה בעיתון יומי ובבתי הכנסת בשכונה, דהיינו מכרז חיצוני.

.1 בדומה להחלטות הממשלה בדבר הקפאה של קליטת עובדים חדשים במשרדי הממשלה,5 החליט באפריל 2003 סגן שר הדתות דאז, הרב יצחק לוי, להקפיא קליטת כוח אדם במועצות הדתיות.

מאותו מועד איושם של תקנים קיי מים או אישורם של תקנים חדשים מחויבים באישור של המשרד.

נמצא כי ביולי 2003 מינתה המועצה הדתית בתל אביב שלושה מעובדיה 6 לרבני שכונות, וכי הם נבחרו במכרז פנימי. באותו חודש מינתה גם המועצה הדתית בירושלים רב שכונה, והוא הועסק על סמך חוזה אישי. שתי המועצות הדתיות הללו לא פעלו כמתחייב מחוזר המנכ"ל האמור, המחייב בחירה באמצעות מכרז חיצוני. כמו כן, נוכח ההחלטה מאפריל 2003 להקפיא קליטת עובדים חדשים, היה על המועצה בירושלים לקבל את אישור המשרד למינוי.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2009 כי המינויים האמורים לעיל הובאו לידיעתו לראשונה באמצעות דוח מבקר המדינה, וכי הם אינם מקובלים עליו.

.2 בתחילת שנת 2008 מינה מנכ"ל המשרד, מר אביגדור אוחנה, ועדה בראשותו שתפקידה לאשר קליטת עובדים קבועים וזמניים ושינויי תקינה במועצות הדתיות (להלן - ועדת התקינה). עם חברי הוועדה נמנים היועץ המשפטי של המשרד או נציגתו, נציג מאגף פיקוח ובקרה ומנהלת תחום תקינה במועצות הדתיות.

במאי 2008 התכנסה ועדת התקינה לדון בבקשה לאישור העסקה זמנית של ארבעה רבני שכונות בתל אביב, ואולם חברי הוועדה לא חתמו על פרוטוקול הדיון. למרות זאת הודיע המשרד ביוני 2008 ליו"ר המועצה הדתית בתל אביב כי הוועדה החליטה "לאשר העסקה זמנית של 4 רבני שכונות". יצוין כי בסופו של דבר לא אוישו התקנים.

.3 נמצא כי ממאי 2008 לא אישרה ועדת התקינה משרות לרבני שכונות. היועץ המשפטי של המשרד הסביר למשרד מבקר המדינה כי הוחלט להקפיא את מתן האישורים לאיוש משרות של רבני שכונות עד שיגובש נוהל חדש לבחירתם.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי לאחר שהוחלט לגבש נוהל חדש, המשרד הודיע ליו"ר המועצה הדתית בתל אביב-יפו שיש להקפיא את האישור שניתן לו ולא לקדם מהלכים לבחירת רבני שכונות. עוד הודיע המשרד כי הוא "פועל ויפעל לאישור תקנים אך ורק באמצעות ועדת התקינה המשרדית או במסגרת הליך תוכנית הבראה" אשר מתבצע במועצות הדתיות.

לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שרבני שכונות ימונו על פי נוהלי המשרד ולמנוע מינויים שאינם נדרשים ראוי כי אישור התקנים או איושם יבוצע רק באמצעות ועדת התקינה שבה שותפים הגורמים המקצועיים במשרד, וכי מסקנות תכנית ההבראה, שאותן מגבשים גורמים חיצוניים, ישמשו כהמלצה בלבד ולא כמסלול מקביל לוועדת התקינה. כמו כן על המשרד לאשר תקנים על בסיס תהליך מובנה וסדור ועל פי תבחינים מפורטים שייקבעו בנוהל.

5

6

החלטה 2361 מיולי 2002 והחלטה 66 מאפריל .2003

רב אחד ששימש רב מנהל מחלקה, ושני רבנים ששימשו משגיחי כשרות.

1080

דוח שנתי 60ב

מצבת רבני השכונות במועצות הדתיות

לפי חוזר מנכ"ל מיוני 2001 יפקח המשרד על מצבת העובדים במועצות הדתיות לצורכי מעקב ותקצוב.

נקבע כי על מועצה דתית שחל שינוי במצבת עובדיה לדווח על כך בתוך שבעה ימים למשרד, ובתחילת כל שנה עליה להעביר דוח מפורט ובו שמותיהם ופרטיהם של כל העובדים שהיא מעסיקה.

.1 עד אוגוסט 2008 הטיפול בנושאי התעסוקה והפרישה של עובדי המועצות הדתיות היה באחריותם של מחלקת תקינה ופרט ושל תחום תקינה במועצות הדתיות (להלן - תחום תקינה) במשרד. בספטמבר 2008 הוקם במשרד אגף כוח אדם במועצות הדתיות ורישום נישואין (להלן - אגף כוח אדם), שאליו הועבר הטיפול ברוב נושאי התעסוקה והפרישה של עובדי המועצות. נושא התקינה נשאר באחריותו של תחום תקינה במשרד.

בתיאור התפקיד של מנהל אגף כוח אדם פורטו הנושאים שבאחריותו, ובכללם "ריכוז, עיבוד וטיוב נתוני השכר ונתוני העובדים, לרבות מערכות לאחזור מידע, לצורך הפקת דוחות שונים". כלומר המשרד ביצע את השינוי הארגוני האמור לעיל כדי לרכז את כל נתוני עובדי המועצות ולדאוג לעדכונם. למרות זאת התברר כי אגף כוח אדם ותחום תקינה מנהלים מאגרי מידע עצמאיים ונפרדים שאינם מתואמים ביניהם. עקב כך כאשר שינויים מדווחים ליחידה אחת הם אינם מתעדכנים אוטומטית ביחידה השנייה. יצוין כי ש תי היחידות מטפלות באותה אוכלוסייה, ולעתים מידע שמגיע ליחידה אחת חיוני גם לשנייה.

לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לאפשר בקרה ופיקוח על מצבת כוח האדם במועצות הדתיות ועל השינויים שחלים בה, ראוי שהמשרד ידאג לאיחוד מערכות הנתונים של מחלקת כוח אדם ושל תחום התקינה, ובשלב ראשון יבצע לפחות תיאום בין שתי המערכות.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי נושא איחוד מערכות הנתונים יטופל במסגרת שינוי ארגוני שעתיד להתבצע במשרד באמצעות חברה לייעוץ ארגוני. לדבריו, המשרד נמצא בשלב של סיום הליכים לבחירת החברה.

.2 משרד מבקר המדינה השווה בין מצבת רבני השכונות המנוהלת בתחום התקינה במשרד ובין מצבת רבני השכונות המנוהלת במועצות הדתיות שנבדקו והעלה כי בכל אחת ממערכות הנתונים האמורות יש נתונים שונים על 13 רבני שכונות, כמפורט להלן:

(א) חמישה מהרבנים רשומים במצבת כוח האדם של המשרד כמכהנים בפועל, אולם הם אינם רשומים במצבת כוח האדם שבמועצות הדתיות. הועלה כי חמשת הרבנים סיימו את עבודתם במועצות בנסיבות שונות, כמפורט להלן: בירושלים - שני רבני שכונות פרשו לגמלאות, האחד במאי 2005 והשני באפריל 2008 , ורב אחר שוהה בחופשה ללא תשלום יותר משלוש שנים; בכפר סבא - רב שכונה פוטר מתפקידו בספטמבר ,2008 ובאשדוד - רב שכונה נפטר במרס .2009

(ב) שמונה רבנים רשומים כרבני שכונות מכהנים במועצות הדתיות ואינם רשומים במצבת כוח האדם של המשרד, כמפורט להלן: בירושלים - רב שכונה מונה בחוזה אישי, ורב אחר, שהיה מנהל מחלקה שכבר אינה פעילה, החל לכהן כרב שכונה; בתל אביב - שלושה רבנים מונו באמצעות מכרז פנימי, ובעניין שני רבנים אחרים - המועצה הודיעה למשרד על פרישתם הצפויה לגמלאות באוקטובר 2007 אולם השר לשירותי דת דאז הורה להקפיא את פרישתם, והרבנים ממשיכים לכהן כרבני שכונות (ראו להלן בפרק הדן בפרישת רבני השכונות לגמלאות); בלוד - רב שכונה מונה באפריל .2008 מהמסמכים שעמדו לרשות משרד מבקר המדינה עולה כי המועצות באשדוד, בירושלים ובלוד לא דיווחו לתחום התקינה על השינויים האמורים במצבת כוח האדם שלהן. לעומתן, המועצות בתל אביב ובכפר סבא דיווחו לתחום התקינה על השינויים בכוח האדם שהן מעסיקות, כנדרש בחוזר מנכ"ל

המשרד לשירותי דת

1081

האמור, אולם תחום תקינה לא עדכן חלק מהשינויים האמורים שהועברו אליו. יצוין כי בעקבות הביקורת פנתה מנהלת תחום התקינה באפריל 2009 למועצות הדתיות וביקשה עדכון על העובדים המועסקים במועצה ועדכנה לפיו את מצבת כוח האדם של המשרד.

המועצה הדתית מירושלים הסבירה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2009 כי שני הרבנים הוצאו לגמלאות במסגרת תכנית התייעלות שהוחלה על המועצה באפריל 2009 והביאה לשינויים במצבת כוח האדם במועצה. היא הוסיפה כי המועצה והמשרד שוקדים על עדכון מצבת כוח האדם ועל בניית מצבה חדשה על פי הכללים שנקבעו בתכנית ההתייעלות.

במצב הקיים נמנע מהמשרד לבצע מעקב תקציבי ובקרה ראויה על העובדים המועסקים במועצות הדתיות, ובכלל זה פיקוח על מספרם, על תפקידיהם ועל התקנים שהם מאיישים.

היעדר נתונים מעודכנים עלול להביא לקבלת החלטות שגויות ולגרום לשיבושים ולחוסר ודאות, למשל בעניין התקנים הנדרשים והצורך באיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לדאוג לעדכון שוטף של השינויים במצבת כוח האדם במועצות הדתיות.

המשרד לשירו תי דת הודיע בתשובתו כי הוא פועל לקבלת עדכונים שוטפים על שינויים הנוגעים לנתוני העובדים המועסקים במועצות.

.3 כאמור, באפריל 2003 הוחלט להקפיא תקנים במועצות הדתיות, ובכלל זה להקפיא מינויים חדשים של רבני השכונות. במועד זה היו רשומים במצבת כוח האדם של המשרד 258 רבני שכונה מכהנים. ביולי ,2009 כשש שנים לאחר מכן, היו רשומים 207 רבני שכונות מכהנים. כלומר בשש השנים הללו פחת מספר רבני השכונות המכהנים בכ-%,720 והגורמים לכך הם פרישה של רבני השכונות או פטירה מצד אחד, והיעדר מינויים חדשים בגלל הקפאת תקנים חדשים מצד אחר.

מתחשיב שעשה משרד מבקר המדינה8 עולה כי רב שכונה מכהן נותן שירותים לכ-2,800 עד כ-71,600 תושבים יהודים, ובממוצע לכ-19,000 יהודים. בעמנואל, יישוב המונה 2,800 תושבים, מכהן רב שכונה אחד, וגם בעיר חדרה, המונה 71,600 תושבים יהודים, מכהן רק רב שכונה אחד. עוד הועלה כי יש הבדלים ניכרים במספר רבני השכונות גם בין יישובים שמספר תושביהם דומה. למשל, בערים קריית-אתא ונהרייה יש כ-46,000 תושבים יהודים, ומספר המשרות של רבני שכונה בהן הוא

6.5 ו-2 בהתאמה. בערים ראשון לציון וחיפה יש כ-210,000 תושבים יהודים, ומספר משרות רבני שכונה בהן הוא 8 ו-23.6 בהתאמה. מכאן שקביעת מספר הרבנים המכהנים והנדרשים בכל יישוב אינה מבוססת על תהליך סדור, מובנה ושיטתי.

כמה מיושבי הראש של המועצות הדתיות שנבדקו הסבירו לנציגי משרד מבקר המדינה כי בשל הקפאת התקנים של רבני השכונות הם נאלצו להרחיב את השטח שעליו אחראים הרבנים המכהנים ולצרף שכונות נוספות לתחום כהונתם. עם זאת, יש שכונות חדשות שלא מונה להם רב שכונה והם אף לא צורפו לתחומי אחריותם של רבנים מכהנים, כמו מערב העיר ראשון לציון ומערב העיר כפר סבא (שבכל אחד מהם כשש שכונות).

.4 בירושלים פועלים חמישה רבני שכ ונות, שהתמנו בשנות השבעים של המאה עשרים, ובאותה עת הם שובצו בשכונות שבמועד סיום הביקורת כבר אינן נכללות ברשימת השכונות היהודיות המוגדרות בעירייה.9 בדיקת האזורים שעליהם הם ממונים, על פי מפת העיר ירושלים, העלתה כי מדובר באזורים ששטחם ומספר תושביהם קטנים, וכי המרחקים ביניהם הם כ-400 מטר עד 1.3 ק"מ.

7

8

9

ה נתון עלול להיות מוטה בשל ההבדלים במצבות כוח האדם שתוארו לעיל.

חלוקה של מספר התושבים היהודים בעיר (הנתונים נלקחו מאתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומעודכנים לנובמבר 2009) במספר הרבנים המכהנים.

על פי פירוט השכונות המופיע באתר האינטרנט של עיריית ירושלים.

1082

דוח שנתי 60ב

לעומת זאת הועלה כי לא מונה רב שכונה ל-15 שכונות ששטחן ומספר תושביהן גדולים. בעקבות השינויים שחלו בחלוקת השכונות ובפריסת התושבים ראוי לבדוק את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של הרבנים, באופן שייכללו בהם גם שכונות שלא מונה להם רב.

המועצה הדתית בירושלים הסבירה בתשובתה כי הרבנים האמורים מונו כחוק, אלא שמאז שינתה העירייה את גבולות השכונות. המועצה הוסיפה כי תבחן את האפשרות שהציע משרד מבקר המדינה בדבר "בחינה מחודשת של גבולות הפעילות של רבני השכונות והרחבתם לשכונות נוספות הגובלות עם 'שכונות המקור'".

על המשרד לקבוע את התקן של מספר רבני השכונות שיכהנו בכל עיר תוך בחינת הצרכים בפועל ובדיקת נתונים נוספים כמו מספר הרבנים המכהנים באזור. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שתגובש מדיניות אחידה בדבר התקן הנדרש לתפקיד רב שכונה וייקבע נוהל בנושא, על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות.

תפקידם של רבני השכונות

.1 על פי חוזר מנכ"ל מספטמבר ,1987 רב העיר יקבע בתיאום עם ראש המועצה את תפקידיו של רב שכונה ואת סדרי עבודתו. ואולם לא נמצא בחוזר כל פירוט של תחומי אחריותו ותפקידיו של רב שכונה. בין המסמכי ם שעמדו לרשות הביקורת היה פרוטוקול מדיון של הנהלת המועצה הדתית בירושלים משנת ,1968 ובו נקבעו התחומים שעליהם מופקדים רבני השכונות בעיר: ".1 השגחה כללית על מוסדות הכשרות בשכונה, אטליזים ועופות, חנויות ומסעדות, קונדיטוריות וכד'.

2 . שמירת שבת ועירובין. .3 טהרת המשפחה, ופקוח על המקוה בשכונה. .4 עריכת נישואין לאנשי השכונה. .5 השתתפות בתפילות בית הכנסת לפי תורנות. .6 ארגון שעורי תורה לנוער ומבוגרים. .7 מתן הרצאות בשבתות, מועדים ואירועים שונים בשכונה".

.2 משיחות שקיימו אנשי משרד מבקר המדינה עם יושבי הראש של המועצות הדתיות שנבדקו בדבר פעילות של רבני השכונות בשנים האחרונות עולה כי חלק מהתחומים האמורים אינם עוד בסמכותם של רבני השכונות, וכי הם עוסקים בעיקר במתן שיעורי תורה והרצאות, ייעוץ בענייני הלכה והשתתפות בתפילות בבתי הכנסת, עריכת חופה וקידושין והשתתפות בהלוויות ובניחום אבלים.

השינויים שחלו בתפקודם ובמעמדם של רבני השכונות באים לידי ביטוי במכתבו של יו"ר אחת המועצות הדתיות למשרד מבקר המדינה מיוני ,2009 ובו הסביר כי "לרב שכונה, אין כיום מעמד על, ואם אינו מהווה דמות כריזמטית ומקובלת על מגוון העדות והזרמים, יהיה קשה מאוד למלא את תפקידו המוגדר בשכונה". עוד ציין היו"ר במכתבו כי "היום לכל בית כנסת יש רב אברך, מגיד שיעור שהופך אט- אט למורה הרוחני של הקהילה הקטנה. לכל קהילה יש רב שמקובל עליהם, איתו הם מתייעצים בנושאי הלכה, אותו הם מזמינים לשיחות ולהבדיל לאבלות - אזכרות וכד'".

.3 בנספח להסכם השכר נקבע כי רב שכונה אשר נוסף על תפקידו ממלא במועצה הדתית גם תפקיד המוגדר ברשימת התפקידים שפורטו בנספח, ייחד לתפקיד זה לפחות 15 שעות בשבוע, ועבורן יקבל תוספת שכר (להלן - רב בתפקיד מוגדר). התפקידים הם: רשם נישואין, ממונה על כשרות, שחיטה, תרומות ומעשרות, עירוב, מקוואות, הסברה תורנית, ועדת שבת וועדת שעטנז (בשלוש הערים הגדולות בלבד), מנהל מחלקה, רב פוסק בבית מטבחיים ורב חבר לשכה. בחוזר מנכ"ל מיוני 2001 נקבע כי רב בתפקיד מוגדר ימלא את תפקידו הנוסף במשרדי המועצה הדתית.

מתברר כי במ הלך השנים חלק מהתפקידים שבעבר היו באחריות רבני השכונות הועברו לעובדי המועצות הדתיות שאינם רבני שכונות, כמו מפקחי כשרות ומשגיחי כשרות בבתי עסק ובמוסדות,

המשרד לשירותי דת

1083

ממונים על שמירת שבת ועל עירובין וממונים על מקוואות. נוסף על כך חופה וקידושין נערכים גם על ידי רבנים שהוסמכו לכך ולא רק על ידי רבני שכונות.

מהאמור לעיל עולה כי אף שחלו חליפות ותמורות במשך השנים בתפקידם המסורתי של רבני השכונות, במועד סיום הביקורת המשרד והמועצות הדתיות טרם הגדירו את צורכי הדת של תושבי השכונות ואת תפקידיהם של רבני השכונות והותירו לכל אחד מהרבנים לפעול בנושא ביזמתו ועל פי השקפתו ושיקול דעתו.

.4 נוסף על רבני השכונות הפועלים מטעם המועצות הדתיות פועלים בחלק מהערים גם רבני קהילות (רבני בית כנסת), שהוכשרו לתפקידם על ידי עמותות שונות כמו עמותת "לקראת שליחות".

עמותה זו החלה לפעול בשנת 2004 והיא עוסקת בהכשרה, בהשמה ובטיפוח של רבנות ומנהיגות בקהילה הישראלית. תכניות ההכשרה מתמקדות בהקניית מיומנויות שונות לרב ולרעייתו שנועדו לסייע להם בתפקידם, למשל בתפקידיהם הנוגעים למדיניות ההלכתית, לתורת הנאום, לליווי משפחות במעגלי החיים המגוונים, לעבודה קהילתית וליישוב סכסוכים. העמותה גם פועלת בשיתוף פעולה כלכלי וארגוני עם הקהילה, אשר בוחרת את רב הקהילה ומשלמת את שכרו. ברחבי הארץ מכהנים כיום 28 רבני קהילות מטעם עמותה זו.

.5 בשנת 2007 יזם יו"ר המועצה הדתית בתל אביב, מר אלדד מזרחי, הקמת בית הוראה מרכזי בנשיאות רב העיר בבניין המועצה, שמטרתו מתן מענה טלפוני מוסמך וזמין על שאלות בענייני הלכה וזהות יהודית וכן מתן מידע שוטף לרווחת הציבור. בבית ההוראה פועלים בתורנות שלושה מרבני השכונות בעיר בכל ימות השבוע (לרבות יום שישי ומוצאי שבת), והם משיבים על שאלות באמצעות הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני ובפגישות אישיות. בדצמבר 2007 פורסם קובץ של פסקי הלכה המבוסס על תשובות שנתנו רבני בית ההוראה (קובץ ההלכות נקרא "הרב על הקו"). במכתב שהפיץ יו"ר המועצה בתל אביב לבתי הכנסת בעיר הוא הסביר כי מטרתו של פרויקט חדשני זה היא "לסייע ולקרב מעגלי ציבור נוספים ולהקל עליהם את ההתמודדות בתחומי החיים הדתיים, כמו: נישואין, כשרות, טהרת משפחה, אבלות, מילה ועוד".

גם המועצה הדתית בירושלים הקימה בית הוראה לשירות הציבור. בית ההוראה פועל בשלושה מוקדים שאותם מאיישים רבנים מורי הוראה ועונים על שאלות הציבור בענייני הלכה. באחד מבתי ההוראה מכהן רב שכונה.

מאחר שבשנים האחרונות שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות גדל במידה ניכרת, סביר להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה. מן הראוי שבמקומות שבהם מכהנים רבני קהילה שממלאים חלק מתפקידיו של רב השכונה תיבחן האפשרות שרב השכונה יספק את שירותי הדת הנדרשים בשכונה תוך שיתוף ותיאום עם אותם רבנים וישמש מתווך בין המועצה הדתית, שאחראית למתן שירותי הדת לתושבים, ובין תושבי השכונה ורבניה. בדרך זו יתאפשר לרבני השכונות לתת שירותים גם בשכונות ובאזורים ששטחם ומספר תושביהם גדול. הפרויקט שמופעל במועצות הדתיות בתל אביב ובירושלים הוא דוגמה טובה לפתרון זמין ויעיל לאספקת חלק משירותי הדת גם בשכונות חדשות שלא התמנה להן רב שכונה.

השינויים שחלו בשנים האחרונות הן במספרם של רבני השכונות והן בתפקידיהם המסורתיים וכן הגידול הגאוגרפי והדמוגרפי של השכונות מחייבים שינוי והתייעלות באספקת שירותי הדת

1084

דוח שנתי 60ב

על ידי רבני השכונות, בין היתר באמצעות השיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות השונות, ולפיהם להגדיר את תפקידם של רבני השכונות, את סמכויותיהם ואת אזורי כהונתם.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הוא פועל בתיאום עם הרבנות הראשית לישראל לגיבוש נוהל חדש שיעסוק בהליכי המינוי של רבני שכונות ובסדרי עבודתם, וכי הערות משרד מבקר המדינה בכל הנוגע להגדרת תפקידיו של הרב על פי צורכיהם של תושבי השכונות בתחום הדת יובאו בחשבון במסגרת גיבוש הנוהל החדש.

הרבנות הראשית לישראל הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי היא מקיימת דיונים פנימיים בנושא רבני השכונות, וכי היא תפעל בשיתוף הרבנים הראשיים להנחות את המשרד לשירותי דת בנושאים עקרוניים הקשורים לתפקיד הרבנים.

דיווח של רבני שכונות על נוכחות ועל פעילות בעבודה

דיווח על נוכחות

.1 לפי חוזר מנכ"ל ממאי 1992 כל עובדי המועצה, לרבות רבני שכונות המועסקים במשרדי המועצה הדתית בתפקיד מוגדר, חייבים בהחתמת כרטיס נוכחות. חוזר מנכ"ל מיוני 2001 קבע כי רבני שכונות ידווחו למועצה על עבודתם בשכונות באמצעות טופס ידני. חוזר מנכ"ל מפברואר 2003 קבע כי רבני השכונות, לרבות רבנים בתפקיד מוגדר, פטורים מהחתמת כרטיס באמצעות שעון כיוון שלפי הסכם השכר תפקידו של רב שכונה "נמנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אימון אישי, ותנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו".

לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם נתן לרבנים פטור מהחתמת כרטיס בשעון הנוכחות, אולם חובת הדיווח הידני נותרה בעינה, כפי שמחייבים כללי מינהל תקין.

.2 משרד מבקר המדינה בדק בשש המועצות הדתיות שנבדקו את מערך הדיווח והפיקוח על נוכחותם של רבני השכונות בעבודה. הבדיקה העלתה כי ככלל רבני השכונות אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה בשכונה. לעניין נוכחותם של רבני שכונות במועצה לצורך מילוי תפקידם המוגדר הועלה כי רק מקצתם מחתימים כרטיס נוכחות. עוד הועלה כי חלק מהמועצות הדתיות מנהלות רישום ידני של נוכחות הרבנים במועצה. להלן פירוט הממצאים:

(א) רבני השכונות באשדוד ובכפר סבא אינם מדווחים על נוכחותם; ואשר לירושלים, מ-27 רבנים מכהנים, רק שלושה רבנים המשמשים בתפקיד מוגדר מדווחים על נוכחותם באמצעות החתמת כרטיס בשעון הנוכחות בכניסתם למועצה וביציאתם ממנה.

המועצות הדתיות באשדוד ובכפר סבא הודיעו בתשובתן מדצמבר 2009 כי הן נכשלו בניסיונן לאכוף על רבני השכונות את חובת הדיווח על נוכחותם, בשל התמיכה שמקבלים רבני השכונות מארגון העובדים היציג שהם חבריו.

(ב) בראשון לציון ובתל אביב מתקיים זה 15 שנים לפחות רישום נוכחות ידני על ידי אחת מעובדות המועצה. בראשון לציון מתנהל הרישום עבור כל שמונת רבני השכונה בעיר, שעובדים

המשרד לשירותי דת

1085

במועצה בתורנות בין שלושה לחמישה ימים בשבוע; בתל אביב מתנהל הרישום עבור ארבעה רבני שכונה בלבד שעובדים במועצה במשך כל ימות השבוע (מבין 17 רבני שכונה מכהנים).

(ג) מיולי 2006 מתנהל גם בלוד רישום נוכחות ידני על ידי אחת מעובדות המועצה עבור חמישה מששת רבני השכונה בעיר שעובדים במועצה בתורנות יום בשבוע. נמצא כי בסידור פנימי של המועצה נקבע כי במקום 15 שעות שבועיות שבהן מחויב כל רב למלא תפקיד מוגדר במועצה, יעבדו הרבנים פעם בשבוע רק ארבע שעות ואחת לארבעה שבועות רק שעתיים וחצי, ויקבלו שכר בעד 15 שעות בשבוע. יוצא אפוא כי בפועל הרבנים נוכחים במועצה כ-22.5 שעות חודשיות במקום כ-67.5 שעות חודשיות שבהן הם מחויבים על פי הסכם השכר, ושעבורם משלמת להם המועצה תוספת שכר.

התברר כי המועצה לא דיווחה למשרד על ההחלטה האמורה ולא קיבלה את אישורו לביצועה, ובכך פעלה שלא לפי הוראות חוזר המנכ"ל.

דיווח על נוכחות בעבודה על ידי רב השכונה מתחייב מכללי מינהל תקין; חובתו של הרב לספק לתושבים שירותי דת, וזכותו של המעביד המשלם את שכרו לדעת מהו התוצר או התמורה שעבורם משולם השכר. כאמור, אף שחוזר מנכ"ל מפברואר 2003 פטר את הרבנים מחובת החתמת כרטיס נוכחות, הוא לא פטר אותם מדיווח ידני, ולמרות זאת לא דרשו מהם המועצות הד תיות לדווח על נוכחותם. אמנם חלק מהמועצות הכירו בחשיבות הדיווח וניהלו רישום נוכחות ידני, אולם דיווח זה מסייע באופן חלקי בלבד למעקב אחר נוכחות רבני השכונות. זאת ועוד, בדיווח ידני ייתכנו טעויות אנוש ואי-דיוקים. מהאמור לעיל עולה כי למועצה אין כלים לקיים מעקב ובקרה מלאים ומדויקים על נוכחותם של רבני השכונות בעבודתם בשכונות.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הערת מבקר המדינה לגבי חובת רישום נוכחות מקובלת עליו, וכי חובה זו תשולב בנוהל החדש לרבני שכונות. בתשובתה מדצמבר 2009 ציינה המועצה הדתית תל אביב-יפו כי בקרה שלא תפגע ברבנים תוסיף להידוק הקשר בין המועצה הדתית והרבנות לרב השכונה ותמנע "אפליה בין עובד לעובד" במועצה הדתית.

דיווח על פעילות

.1 לפי חוזר מנכ"ל מיוני ,2001 "רצוי לערוך תוכניות עבודה בכתב לעובדים שמילוי תפקידם כרוך בעבודה מחוץ למשרד, וכן לקבוע הנחיות ביחס לשעות העבודה של העובדים הללו". יש להניח כי המשרד ראה צורך בהוצאת הנחיה כזו כיוון שלעובדים כאלה, ובכללם רבני השכונות, יש גמישות ועצמאות רבה בעבודתם מחוץ למועצה, ולכן הוא המליץ ליצור כלים בסיסיים לבקרה הן על פעילותם והן על נוכחותם בעבודה.

עם זאת מתברר כי במסגרת הנחיות המשרד לא נדרש מהרבנים לדווח מפעם לפעם למועצה הדתית על פעילותם. בדוח ביקורת של המבקר הפנימי של המשרד על המועצה הדתית אשדוד משנת 1999 צוין שהרבנות המקומית "צריכה להגביר את הפיקוח על עבודתם של רבני השכונות ולדרוש מהם דיווחים חודשיים על פעילותם", אולם המלצה זו לא הופצה כהנחיה לגבי שאר המועצות הדתיות.

.2 משרד מבקר המדינה בדק אם רבני השכונות במועצות שנבדקו דיווחו על פעילותם בשכונות.

הבדיקה העלתה כי בכל שש המועצות לא הגישו הרבנים דיווחים על פעילותם בשכונה, וכי בשנים האחרונות לא דרשו מהם המועצות להגיש דיווחים ולא נקטו צעדים נגדם.

יושבי הראש של המועצות הדתיות בירושלים ובתל אביב-יפו הסבירו למשרד מבקר המדינה שלאחר פרסום חוזר המנכ"ל מפברואר 2003 שפטר את רבני השכונות מהחתמת כרטיס נוכחות, החליטו הרבנים

1086

דוח שנתי 60ב

לפטור את עצמם גם מדיווח על פעילותם בשכונה, ובשל כך לא אכפו המועצות הדתיות את חובת הדיווח כאמור. נושא חשיבות הדיווח על פעילות בשכונה צוין כבר במכתב משנת 1975 של ראש המועצה הדתית בירושלים דאז אל רבני השכונות, ובו נאמר כי לשם יצירת הקשר הדרוש בין הנהלת המועצה הדתית ובין רבני השכונות, "מוטלת החובה על כל רב שכונה לדווח מדי חודש על פעולותיו השגרתיות והבלתי שגרתיות בשכונה. ללא דיווחים אלה אין ההנהלה יודעת אל-נכון את מה שקורה בשכונות ובקושי מכירה את פעולות הרבנים בהן. עוברות תקופות ארוכות שאין כל מגע בין ההנהלה...

לבין הרבנים וכתוצאה מכך נגרם חוסר ידע בסיסי וחיוני לגבי הצרכים של תושבי השכונות בנושאי הדת למיניהם. חיוני ביותר עבור המועצה הדתית לבדוק ולהכיר את הצרכים הרוחניים... וזאת תוכל להשיג רק באמצעות הרב שהוא נציגה של המועצה הדתית במקום. לאור הדיווחים שנקבל מדי חודש, נוכל להזמין את הרבנים לשיחה כדי לסייע ולתרום את חלקנו בקידום מתן השירותים הדתיים בשכונה. זאת ועוד, ברצונה של המועצה הדתית לקדם את רבני השכונות בדירוג ובזכויות וזאת היא יכולה לעשות רק ע"י מגע צמוד לרבנים והכרת פעולותיהם החשובות".

לדעת משרד מבקר המדינה, היה צפוי שבעקבות ההמלצות של המבקר הפנימי של המשרד על המועצה הדתית אשדוד משנת ,1999 כמפורט לעיל, ולנוכח העובדה שמצבן של שאר המועצות דומה למצבה של מועצה זו, ידרוש המשרד מרבני שכונות בכל הארץ לדווח על עבודתם בשכונות כנדרש לפי כללי מינהל תקין. אמנם פעילותם מגוונת ולא תמיד אפשר לפרטה במלואה, אולם אפשר לדרוש מהם לדווח על פעילויותיהם הקבועות, כמו מתן שיעורי תורה והשתתפות באירועים ובכנסים ועל שעות קבלת קהל.

.3 בחוזר המנכ"ל האמור שבו ניתן פטור מהחתמת כרטיס נוכחות נקבע כי הפיקוח על עבודת רבני השכונות ייעשה בתיאום עם רב העיר. חלק מרבני העיר במועצות הדתיות שנבדקו הסבירו לנציגי משרד מבקר המדינה כי הם משוחחים מפעם לפעם עם חלק מרבני השכונות על פעילותם ועל בעיות שהתעוררו בשכונתם, אולם, כאמור, משרד מבקר המדינה לא מצא שרבני השכונות מדווחים בכתב לרב העיר על פעילותם באופן שוטף ושיטתי.

המועצה הדתית בירושלים ציינה בתשובתה כי אף שעבודתו של הרב היא עבודה שגרתית, "יש בהחלט מקום לקיים מידי חודש או רבעון ישיבה משותפת של כל רבני השכונות עם הנהלת המועצה ובעלי תפקידים במועצה כדי לעמוד על צורכי השכונות במגוון נושאים". בתשובתה מדצמבר 2009 הודיעה המועצה הדתית בלוד כי בעקבות הביקורת היא קבעה נוהל חדש, שנכנס לתוקף ב-,1.12.09 ולפיו "מחויב כל רב שכונה לדווח באופן אישי ולתאר את פעילותו היומית בשבוע העבודה בכלל, ולא רק באותו יום תורנות שהוא מבצע במועצה כפי שהיה עד כה".

.4 ברוב המועצות הדתיות שנבדקו לא נמצאו פרסומים המעדכנים את תושבי השכונות על שירותי הדת שמספקים רבני השכונות שלהם, על פעילות תורנית קבועה שהם מקיימים כמו שיעורי תורה, הרצאות ותפילות ועל שעות קבלת קהל. בהיעדר דיווח שוטף של הרבנים למועצות הדתיות פרסום כזה יכול לשמש להן מקור מידע על פעילותם הקבועה של הרבנים בשכונה.

מהאמור לעיל עולה כי רבני השכונות, שאופייה המיוחד של משרתם מאפשר להם עצמאות וגמישות בעבודתם, אינם נדרשים לעמוד בהנחיות המשרד לדווח על נוכחותם ועל פעילותם בשכונות. במצב זה למועצות הדתיות אין מידע ואין כלים לשם בקרה על עבודתם. זאת ועוד, בהיעדר מידע על פעילות הרבנים נבצר מהמועצות הדתיות לסייע בפרסום הפעילות ובקידום מתן השירותים הדתיים לתושבי השכונה.

המשרד לשירותי דת

1087

המועצות הדתיות באשדוד ובכפר סבא ציינו בתשובתן מדצמבר 2009 כי אין ברשותן כל אמצעי בקרה על היקף עבודתם של רבני השכונות ועל אופן מילוי המשרה, מאחר שפעילותם נתונה לשיקול דעתם וליזמתם האישית.

לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה, ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי מינהל תקין.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הוא מקבל "את ההמלצה הנוגעת לחובת הדיווח החודשי.

במסגרת גיבוש הנוהל החדש נבחנת האפשרות לדרוש גיבוש תכנית עבודה לכל רב שכונה בתיאום עם רב העיר, והגשת דו"ח פעילות מפורט מידי תקופה, לצורך מעקב על הפעילות השוטפת של רב השכונה ותפקודו".

דיווח על ימי חופשה ומחלה ורישומם

בפרק ט' לחוקת העבודה נקבעו מכסת ימי החופשה השנתית ומכסת הימים המרבית שמותר לעובד לצבור. עובד המועסק במשך שישה ימים בשבוע זכאי ל-26 ימי חופשה ורשאי לצבור עד 65 ימי חופשה, ועובד המועסק חמישה ימים בשבוע זכאי ל-22 ימי חופשה ורשאי לצבור עד 55 ימי חופשה.

עובדי ה מועצות הדתיות, ובכללם רבני השכונות, עברו לשבוע עבודה מקוצר (חמישה ימים בשבוע) בהתאם להסכם קיבוצי (כללי) שצורף להסכם השכר. היועץ המשפטי של המשרד הסביר לנציגי משרד מבקר המדינה כי נוכח האופי המיוחד של תפקיד רב שכונה, אי-אפשר לקבוע כמה ימים בשבוע הוא עובד. רבנ י השכונות שנפגשו עם נציגי משרד מבקר המדינה טענו כי הם נותנים שירותי דת גם בימי שישי ושבת.

חוק חופשה שנתית, התשי"א-,1951 ותקנותיו מטילים על המעביד חובה לנהל פנקס חופשה וקובעים מה הם הפרטים שהמעביד חייב לציין בו, ובכללם ימי החופשה שבהם נעדר העובד מעבודתו.

לפי חוזר מנכ"ל מיוני ,2001 המועצות הדתיות חייבות לנהל רישום לגבי היעדרות עובדים מעבודתם בשל חופשה או מחלה, לרבות רבני שכונה, והעובד מחויב להמציא תעודת מחלה מרופא ולהודיע על כך לממונה. כמו כן לקראת סוף השנה על המועצה לשלוח מכתב התראה לעובד אשר לא ניצל את מכס ת ימי החופשה שעליו לנצל. עוד נאמר בחוזר כי "במידה והעובד לא ניצל ימים אלו לאחר הודעת המוע"ד [המועצה הדתית] ינוכו ממאזן החופשות הימים שמעבר לזכות הצבירה".

.1 (א) בדיקת אופן רישום היעדרותם של רבני השכונה מהעבודה במועצות הדתיות שנבדקו העלתה כי בכל שש המועצות מנוהלת כרטסת ממוחשבת לרישום היעדרויות, ואולם התברר כי הרישום בה לא התבצע באופן שוטף ומלא, כמפורט להלן: באשדוד לא התבצע רישום כלל;

בירושלים התבצע רישום רק בנוגע לימי ההיעדרות של שלושת הרבנים המשמשים בתפקיד מוגדר ומחתימים כרטיס נוכחות; בכפר סבא קיזז החשב ממאזן ימי החופשה השנתית של כל הרבנים ימים שבהם המועצה נמצאת בחופשה מרוכזת, כגון ימי חול המועד בסוכות ובפסח, כמו כן נמצא כי רק רב אחד דיווח על היעדרויותיו; בלוד ובראשון לציון התבסס הרישום על מנגנון הדיווח הידני שהונהג במועצות, המתייחס רק לימי התורנות במועצה, ובתל אביב-יפו התבצע רק רישום בעניינם של שבעה רבנים שדיווחו על היעדרותם למחלקת מנגנון.

(ב) נמצא כי המועצות הדתיות באשדוד, ירושלים וראשון לציון לא עדכנו את הרבנים בדבר יתרת ימי החופשה או המחלה העומדים לזכותם ובדבר מספר ימי החופשה שהיה עליהם לנצל עד תום

1088

דוח שנתי 60ב

השנה. לעומת זאת, המועצות הדתיות בכפר סבא, לוד ותל אביב-יפו שלחו במהלך השנה לכל רב פירוט של יתרת ימי חופשה שעמדו לזכותו ופירוט של מספר ימי החופשה שהיה עליו לנצל עד תום השנה. רק המועצה בכפר סבא ציינה גם את ימי המחלה שנצברו לכל רב. כמו כן דרשו המועצות מהרבנים לדו וח בטופס המיועד לכך על היעדרות מעבודה, ובמידת הצורך לצרף אישורי מחלה.

.2 נוכח היעדר דיווח על נוכחות של רבני השכונות בדק משרד מבקר המדינה במועצות הדתיות שנבדקו אם רבני השכונות שנסעו לחו"ל דיווחו על היעדרותם מהעבודה, ואם המועצות הדתיות ניכו את ימי החופשה הא מורים ממכסת ימי החופשה שלהם. הבדיקה נעשתה באמצעות קובץ מרשם האוכלוסין, המבוסס על נתוני ביקורת הגבולות לשנים 2007 ו-.2008 בקובץ זה נרשמים, בין היתר, התאריכים שבהם תושבי ישראל יוצאים מהארץ ונכנסים אליה. הבדיקה העלתה כי רוב רבני השכונה שנסעו לחו"ל לא דיווחו ע ל היעדרות מהעבודה בימים שבהם שהו בחו"ל, וכי חלק מאלה שדיווחו לא הקפידו על דיווח מלא. להלן פירוט הממצאים:

(א) באשדוד - שניים משלושת הרבנים המכהנים יצאו לחו"ל ל-321 ימים בסך הכול (כולל ימי שישי ושבת) ולא דיווחו על כך למועצה. למשל, בשנת 2007 נסע אחד הרבנים לחו"ל 33 פעמים ושהה שם 159 ימים בסך הכול, ובשנת 2008 הוא נסע 34 פעמים ושהה שם 152 ימים בסך הכול.

(ב) בירושלים - נמצא כי 19 מ-27 הרבנים המכהנים יצאו לחו"ל ל-1,125 ימים בסך הכול, וכי רק שניים מהם דיווחו על כך; אחד מהם דיווח רק על 39 מ-62 ימים. שמונה מהרבנים שהו בחו"ל בשנים שנבדקו בין 28 ל-131 ימים, מספר ימים הגדול ממכסת ימי החופשה המותרת להם בשנה. לדוגמה, בשנת 2007 נסע אחד הרבנים ל-103 ימים ובשנת 2008 ל-131 ימים, ועל פי המסמכים הוא לא דיווח על כך למועצה. באחת מנסיעותיו שהה הרב בחו"ל כחודשיים רצופים, שעבורם שילמה המועצה לרב שכר מלא.

שניים מהרבנים שנסעו נהגו אמנם לדווח על היעדרותם מהעבודה, כאמור לעיל, אולם למרות זאת המועצה לא ניהלה רישום או מעקב אחר ימי החופשה שהם ניצלו. הבדיקה העלתה כי אחד מהם דיווח על עצם יציאתו לחו"ל ביוני 2008 ואף קיבל את אישור המנגנון לכך, אולם באישור לא צוין כמה ימים היה רשאי להיעדר. הרב השני קיבל מהמועצה בשנת 2008 אישור להיעדרות של 23 ימים בתקופת חגי תשרי.

לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמור לספק, כמו מענה לסוגיות הלכתיות, תפילות ושיעורים.

המועצה הדתית בירושלים הודיעה בתשובתה כי היא תבדוק אפשרות לנכות משכרם השוטף של הרבנים האמורים את הימים החורגים ממכסת ימי החופשה שניתנת לצבירה. כמו כן היא ציינה כי תשלח לרבני השכונה תזכורת בדבר החובה לקבל אישור מוקדם ליציאה לחופשה, ובדבר זכאותם ל- 22 ימי חופשה בשנה בלבד. המועצה גם תתריע לפני הרבנים כי אם ימי היעדרותם עקב נסיעה לחו"ל יחרגו ממכסת ימי החופשה השנתית, ינוכה משכרם התשלום עבור אותם ימים. זאת ועוד, המועצה הודיעה כי תקיים מעקב אחר נסיעות לחו"ל של רבני השכונה באמצעות קובץ ביקורת הגבולות, וכי כל חריגה מההוראות תטופל.

(ג) בכפר סבא - ארבעה מבין ששת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל 66 ימים בסך הכול. התברר כי רק שניים מהרבנים דיווחו על כך, וכי אחד מהם דיווח רק על חלק מהיעדרויותיו: בשנת 2007 הוא דיווח על שלושה מבין 12 הימים שבהם שהה בחו"ל, וסגן יו"ר המועצה, שהשווה נתונים אלה לביקורת הגבולות, ביקש מהרב לתקן את הדיווח. נוסף על כך לא דיווח הרב על היעדרות של 18 ימים שבהם שהה בחו"ל בשנת .2008

המשרד לשירותי דת

1089

(ד) בלוד - חמישה משבעת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל 133 ימים בסך הכול ולא דיווחו על כך למועצה. כאמור, בשיטת רישום הנוכחות המונהגת במועצה מתבצע מעקב אחר נוכחות הרבנים בימי תורנותם במועצה, ובהתאם לכך המועצה מחשבת רק היעדרויות מימי התורנות. בשל שיטה זו ניכתה להם המועצה רק 49 ימי חופשה בגין 133 הימים ששהו בחו"ל. למשל, אחד הרבנים שהה בחו"ל בשנת 2007 במשך 38 ימים, אך נוכו רק 14 יום ממכסת ימי החופשה שלו.

המועצה הדתית בלוד ציינה בתשובתה מדצמבר 2009 כי לפי הנוהל החדש הרבנים נדרשים לדווח על ימי מחלה וחופשה או על היעדרות מכל סיבה שהיא, לרבות נסיעה לחו"ל, וכי המועצה תנכה את אותם הימים שבהם שהו הרבנים בחו"ל ממכסת ימי החופשה שלהם.

(ה) בראשון לציון - שלושה משמונת הרבנים המכהנים שהו בחו"ל 120 ימים בסך הכול ולא דיווחו על כך למועצה. בשל שיטת רישום הנוכחות בימי התורנות בלבד המונהגת במועצה, ניכתה המועצה ממכסת ימי החופשה שלהם רק 37 ימי חופשה.

המועצה הדתית בראשון לציון הסבירה בתשובתה מדצמבר 2009 כי בעבר רב שיצא לחו"ל הודיע רק על היעדרות מימי התורנות שלו במועצה, וכי בעקבות פרסום הביקורת הונחו הרבנים לדווח על חופשה מיום היציאה ועד יום חזרתם לעבודה. המועצה אף הודיעה כי היא תנכה את מספר הימים שבהם שהו הרבנים בחו"ל ממכסת ימי החופשה שלהם.

(ו) בתל אביב - 10 מ-17 הרבנים המכהנים שהו בחו"ל 274 ימים בסך הכול. התברר כי רק שלושה מהם דיווחו על כך, וכי שניים מהם דיווחו רק על חלק מימי ההיעדרות: רב אחד דיווח על 19 מ-41 ימי היעדרות, ורב שני דיווח על 27 מ-62 ימים.

בתשובותיהם של מרבית רבני השכונות שיצאו לחו"ל ולא דיווחו על כך למועצה נאמר כי הם לא נדרשו לעשות כן ולא ידעו כי מחובתם לעשות זאת, וכי להבא יקפידו לדווח על יציאתם לחו"ל. חלקם הסבירו כי יציאתם לחו"ל הייתה לצורך השתתפות בכנסים דתיים, הרצאות ומתן שיעורים או לצורך גיוס כספים לעמותו ת ובתי הוראה שהם מפעילים בשכונה, וכי הם ראו בכך חלק בלתי נפרד מתפקידם כרבני שכונה, ולכן לא דיווחו על כך.

משרד מבקר המדינה מעיר כי הרבנים חייבים לקבל את הסכמתו של המעביד ליציאתם לחו"ל ולתאם אתו את עניין הנסיעה, אף אם הם סבורים שהם יוצאים לחו"ל במסגרת תפקידם. קבלת אישור המועצה הדתית לכך מאפשרת למועצה לבחון אם היא רואה בכך חלק מחובותיו במסגרת תפקידו כרב שכונה או עבודה נוספת שמחייבת אותה לבחון אם הנסיעה אינה פוגעת במילוי חובותיו של רב השכונה (ראו להלן בפרק הדן בעבודה נוספת של רבני שכונות).

משרד מבקר המדינה מביע תמיהה על כך שעובד ציבור פועל לאיסוף כספים על דעת עצמו ורואה בכך חלק מתפקידו. מן הראוי שהמשרד ייתן דעתו על כך ויוציא הנחיות בעניין.

.3 משרד מבקר המדינה בדק גם אם רבני השכונות מדווחים על היעדרותם בגין חופשת מחלה.

הבדיקה העלתה כי למעט רבנים במועצות בתל אביב- יפו ובראשון לציון, שהגישו למחלקת מנגנון במועצה תעודות מחלה מרופא עבור הימים שנעדרו עקב מחלה, ביתר המועצות לא דיווחו הרבנים על היעדרות בגין מחלה.

מעקב אחר היעדרויות בשל יציאה לחו"ל אינו יכול להתבצע לגבי היעדרויות מטעמי מחלה או חופשה בארץ, כיוון שבנושא זה אין מאגר מידע הדומה למאגר של ביקורת הגבולות. אולם מאחר שהתאפשרה התופעה של היעדר דיווח ובקרה על יציאות לחו"ל (ובכללן חופשות שארכו יותר משבוע), סביר להניח שלא התבצעו דיווח ובקרה גם בעניינן של היעדרויות שאינן כרוכות בנסיעה לחו"ל.

1090

דוח שנתי 60ב

מהאמור לעיל עולה כי רוב רבני השכונות אינם מדווחים על ימי היעדרותם מהעבודה בשל חופשה או מחלה, וכי הם מקבלים שכר מלא עבור אותם ימים והמועצה אינה מנכה ימים אלה ממכסות ימי החופשה והמחלה שלהם, וכי ימים אלה נצברים לזכותם אף שלכאורה הם אינם זכאים להם. זאת ועוד, אם אין רבני השכונה מדווחים למועצה על היעדרות ממושכת מעבודתם, נבצר מהמועצה להודיע על כך לתושבי השכונה ולוודא שרב ממלא מקום ייתן להם את שירותי הדת הנחוצים.

המשרד ל שירותי דת הסביר בתשובתו כי מאחר שהוא היה ער לבעיות האמורות, הוא קיים בשנה האחרונה ישיבות בהשתתפות נציגי אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ונציגי פרקליטות המדינה בנושא דיווח ורישום של ימי חופשה ומחלה. בעקבות הישיבות גיבשה הלשכה המשפטית של המשרד טיוטת נוהל בנושא סוגיית החופשה והמחלה. נוהל זה, שנמצא בשלבי גיבוש סופיים, דן בהיבטים שונים של סוגיית הדיווח של רבנים על ימי חופשה ומחלה, והוא יחול הן על רבני שכונות מכהנים והן על רבני שכונות שיתמנו בעתיד.

לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת להבטיח שהנוהל ייכנס לתוקף בהקדם ולקיים מנגנוני פיקוח ובקרה כדי לאכוף את הוראות המשרד ונהליו.

פדיון במועד הפרישה של יתרת ימי חופשה ומחלה

עובדים שפרשו לגמלאות זכאים הן לגמלה והן לתשלומים נוספים, ובכללם פדיון ימי חופשה שלא נוצלו ופיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו. לפי סעיף 34 לחוקת העבודה, "אין לצבור חופשה אלא על- פי הסכמת הרשות המקומית, אך לא יותר מאשר 65 יום למועסקים 6 ימים בשבוע ו-55 יום למועסקים בשבוע בן 5 ימים". לפי סעיף 52.2 לחוקת העבודה, הזכאות לפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו מותנית בשיעור ימי המחלה הניתנים בתקופת שירותו של העובד וכן ברישום (מלא או חלקי) של ימי המחלה שהעובד כבר ניצל. בסעיף מפורט גם מנגנון הפיצוי של יתרת ימי המחלה. בחוזר מנכ"ל מיוני 2001 נקבעו הנחיות בעניין פדיון ימי חופשה וימי מחלה כאמור בחוקת העבודה.

משרד מבקר המדינה בדק את התשלומים הנלווים לגמלה ששילמו שש מועצות דתיות לחלק מרבני שכונה שפרשו משנת ,2001 שנת פרסומו של החוזר האמור. להלן פירוט הממצאים:

.1 נמצא כי מאחר שרוב הרבנים לא מדווחים על היעדרות בשל חופשת מחלה ולא מגישים למועצה תעודות מחלה, המועצות באשדוד, בכפר סבא ובלוד צוברות עבורם את כל ימי המחלה שעמדו ל רשותם במהלך שנות שירותם, גם אם חלקם נוצלו. במועד הפרישה של רבני השכונות המועצות האמורות משלמות פיצויים עבור ימי מחלה שלא נוצלו על פי נוסחה המזכה את העובד בתשלום פיצוי מרבי.

.2 עוד נמצא כי המועצה בראשון לציון, שניהלה רישום ידני חלקי של נוכחות הרבנים במועצה, והמועצה באשדוד, שלא ניהלה כל רישום, שילמו לרבנים את תמורת הפדיון של מכסת ימי החופשה המרבית לצבירה שלה זכאים עובדים שמועסקים שישה ימים בשבוע - 65 ימים; לעומת זאת, המועצה הדתית בתל אביב- יפו שילמה לרבנים עבור כל ימי החופשה שנצברו גם כאשר הם חרגו ממכסת

המשרד לשירותי דת

1091

הימים המרבית לפדיון; המועצה הדתית בירושלים שילמה לרבני שכונות שפרשו לפי הסדר פנימי שנקבע לפני שנים רבות ולפיו רב שפורש יהיה זכאי ל-25 ימי חופשה ולא יהיה זכאי לפדיון בגין ימי מחלה.

בהיעדר רישום מסודר של ימי היעדרות מהעבודה לא ניתן לבצע כלל מעקב אחר ניצול ימי חופשה ומחלה של הרבנים. לפיכך כל מועצה פועלת לפי הסדרים פנימיים שקבעה לעצמה, ויש חשש שהמועצות הדתיות שילמו לרבנים תשלומי יתר או תשלומי חסר.

לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לגבש מדיניות אחידה בנושא ולקבוע נוהלי רישום ודיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה וכן על זכאות לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות, לרבות נהלים בנושא המכסה המרבית לפדיון.

המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי הנוהל המתגבש בנושא חופשה ומחלה כולל גם הנחיות ברורות לעניין הזכאות לפדיון חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות, וכי הוא עוסק גם במכסה המרבית לפדיון.

עבודה נוספת של רבני השכונות

.1 (א) סעיף 28 לחוקת העבודה אוסר על המועסקים במשרה מלאה לבצע עבודות חוץ בשכר נוסף על עבודתם העיקרית ללא היתר של הרשות המקומית. קבלת ההיתר האמור מותנה באלה: העבודה הנוספת תהיה לטובת הכלל; היא אינה עשויה לפגוע בתפקידיו של העובד; אין בה משום תחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד רשות; אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד ובין אדם, תאגיד או מוסד שיש להם מגע כספי, מסחרי או ענייני עם הרשות; העובד הצהיר על התמורה שיקבל בעדה. על רבני השכונות חלה אפוא החובה לבקש מהמועצה הדתית היתר לביצוע עבודה נוספת.

(ב) רבני שכונות המבקשים לעבוד בעבודה נוספת עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים כאשר עניינים שעליהם הם מופקדים מתוקף תפקידם הציבורי עלולים להתנגש עם עניין פרטי שיש להם או עם תפקיד אחר שהם ממלאים בד בבד עם תפקידם הציבורי.

(ג) בעקבות דוח של מבקר המדינה בנושא הפיקוח על כשרות המזון10 פרסם המשרד לשירותי דת באוקטובר 2009 הנחיות "לרבנים עובדי ציבור בנושא עריכת חופות, עבודה פרטית, מתן שיעורים והרצאות וכיו"ב". בהנחיות אלה פורטו התנאים למתן היתרים לקבלת תמורה בגין ביצוע עבודה פרטית על ידי רב עובד ציבור, ואלו הם: על רבני שכונות נאסר לעבוד בעבודה נוספת ללא אישור של ראש המועצה הדתית ושל היועץ המשפטי שלה (ובהיעדרו - היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת); היקף העבודה הפרטית לא יעלה על מגבלת השעות של עובדים בעבודה נוספת ברשות המקומית ותוקף האישור יוגבל לשנה אחת עם אפשרות לחדשו. בהנחיות אף נקבע כי על רב השכונה לדווח למועצת הרבנות הראשית ולרב העיר בכל שישה חודשים על עבודות פרטיות שביצע באותה תקופה, על מהותן והיקפן ועל השכר שקיבל בעדן. על המשרד והמועצות הדתיות לעקוב אחר ביצוע ההנחיות ולפעול לכך שהן ייאכפו בקפידה בכל המועצות הדתיות.

10

מבקר המדינה, דוח שנתי 59ב (2009), עמ' 955 ואילך.

1092

דוח שנתי 60ב

.2 משרד מבקר המדינה עשה בדיקה, באמצעות מאגרים שונים, בעניינם של רבני השכונות בכל רחבי הארץ, ובמסגרתה בדק אם חוץ מעבודתם במועצה הם עובדים בד בבד גם בעבודה נוספת.

בבדיקה הועלו הממצאים האלה:

(א) 2 רבני שכונות (שמונה מהם מכהנים במועצה הדתית במשרה חלקית בהיקף של %50 או %75) עובדים בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות גם בגופים פרטיים כגון כוללים, ישיבות, בתי כנסת, בתי חולים, בד"צ פרטי, קרנות ומוסדות חינוך תורניים, וחלקם אף מקבלים שכר עבור העבודה הנוספת. יצוין כי תשעה מהרבנים האמורים מכהנים בתפקיד מוגדר במועצה.

(ב) 17 מ-25 הרבנים האמורים מכהנים במועצות הדתיות שנבדקו. מבדיקת תיקיהם האישיים של 17 הרבנים האמורים עולה כי רק שניים מאותם רבנים ביקשו אישור לעבודה נוספת. יצוין כי בתיקם של שניים מהם נמצאו מסמכים המתעדים את עבודתם הנוספת, אך לא נמצא אישור של המועצה הדתית לכך.

הגשת בקשה לעבודה נוספת על ידי רבני השכונות מאפשרת למועצות הדתיות לבדוק אם יש בעבודה זו משום ניגוד עניינים לתפקיד רב שכונה או לרב בתפקיד מוגדר ולקבל מידע על היקף עבודתם הנוספת, על השכר שהם מקבלים או על קיומן של טובות הנאה כלשהן. עבודה נוספת של רבני שכונות, בעיקר של רבנים המכהנים במשרה מלאה או מועסקים בכמה עבודות נוספות, עלולה לפגוע גם בזמינותם, בהיקף השירותים שהם נותנים לתושבים וברמת השירותים.

האחריות המוטלת על המועצות הדתיות מעצם היותן המעסיק של רבנים אלו היא להבטיח שרבני השכונות ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם.

המועצה הדתית בירושלים הסבירה בתשובתה כי אין בשכר המשולם לרבנים ובתנאי העסקתם תמריץ עבור רב שכונה שנזקק להשלמת הכנסה. המשרד לשירותי דת הודיע בתשובתו כי לדעתו אין מניעה לאשר לרבני שכונה עבודה נוספת בכפוף לקבלת אישורים מהמועצות הדתיות, ובתנאי שהיא לא תפגע בעבודתם כרבני שכונה, הן מבחינת היקף השעות של העבודה הנוספת, והן מבחינת ניגוד העניינים.

בתשובותיהם של רבני השכונות מדצמבר 2009 הם אישרו כי הם עובדים בעבודה נוספת, ובעקבות פרסומם של הביקורת ושל הנוהל שהוציא המשרד בעניין זה ביקשו מקצתם את אישור המועצה לעבודתם הנוספת, והאחרים טרם עשו זאת.

על המועצות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת ולדרוש מכל הרבנים לדווח על עבודותיהם הנוספות. מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים. יתרה מזו, לנוכח הדרישה הלגיטימית שעיקר זמנו של הרב ייוחד למילוי תפקידו כרב שכונה, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין, אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד.

כאמור, גם המשרד היה ער לבעיית עיסוקיהם הנוספים של רבני השכונות ופרסם הנחיות חדשות ולפיהן רבני שכונות יורשו לעבוד בעבודה נוספת רק בכפוף לדיווח על כך למועצות ולקבלת אישורן לכך.

המשרד לשירותי דת

1093

פרישת רבני שכונות לגמלאות

.1 במאי 2007 הנחה מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת, מר מאיר שפיגלר (להלן - מנכ"ל הרשו ת), את ראשי המועצות הדתיות להוציא לגמלאות את העובדים אשר הגיעו לגיל פרישה. ההנחיה פורסמה בעקבות חוות דעת שנתן אגף הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה בנושא גיל פרישת חובה לעובדי המועצות הדתיות. בחוות הדעת נקבע כי גיל פרישתם של רבני השכונות יהיה גיל פרישת החובה הקבוע בחוק.

באוגוסט 2007 הודיע השר הממונה על שירותי הדת במשרד ראש הממשלה באותה עת, מר יצחק כהן, כי יש להקפיא את הוראת מנכ"ל הרשות בדבר הוצאת רבני שכונות לגמלאות עד שהנושא יוסדר בתכניות הבראה.

.2 במאי 2009 הורה השר לשירותי דת, מר יעקב מרגי, למנהלת אגף כוח אדם במשרד לשלוח ליושבי הראש של המועצות הדתיות הנחיה להוציא לגמלאות עובדים בגיל פרישת חובה ולהתחיל בהליכי פרישה של העובדים המפורטים בנספח שצורף להנחיה.

מנתוני המשרד מיולי 2009 על רבני השכונות עולה כי ל-25 מ-207 (כ-%12) הרבנים המכהנים מלאו 67 שנים ולמרות זאת הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. חמשת המבוגרים שבהם בני .79-83 עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנים 2004-2008 פרשו לגמלאות 107 רבני שכונות.

התברר כי במועד פרישתם היו 52 מהם בני 70 לפחות (13 מהם היו בני 85-91), והיתר פרשו לפני הגיעם לגיל הפרישה מסיבות אחרות.

יצוין כי בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תלויה ועומדת עתירה11 בנושא גיל פרישה של רבני שכונות.

סיכום

רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבים שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים הן במישור המהותי, הנוגע לתפקיד רב שכונה והסמכויות המוקנות לו, והן במישור המינהלי, הנוגע לסדרי העבודה כמתחייב מכללי מינהל תקין.

על המשרד לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות, ולפיהם להגדיר את סמכויותיהם של רבני השכונות ואת תפקידם, ובכלל זה כמתווכים בין המועצה לתושבים ולרבני הקהילות הפועלים בחלק מהשכונות תוך שיתוף ותיאום אתם. לנוכח הצמצום במספר רבני השכונות והתרחבות השכונות מצד אחד והשיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת מצד אחר, על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר הרבנים שיכהנו בכל מועצה דתית ולהקפיד כי העסקתם תאושר רק בהתאם להחלטת ועדת תקינה ועל פי אמות מידה מפורטות שייקבעו בנוהל. כמו כן עליו לפעול לכך שמצבת כוח האדם במועצות הדתיות תהיה מעודכנת ואמינה.

11

סק 59/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף וארגון רבני השכונות נ' מדינת ישראל

- המשרד לשירותי דת ואחרים, טרם פורסם.

1094

דוח שנתי 60ב

על המשרד להתקין נוהלי עבודה מתאימים לרבני השכונות, לגבש נוהלי דיווח ובקרה על נוכחות והיעדרות מהעבודה ולקבוע כללים לעניין זכאותם לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות ולקיים בקרה ומעקב בעניין על מנת להבטיח שרבני השכונות ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם.

על המועצות הדתיות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת שפורסמו בשלהי שנת 2009 כדי לוודא שאין בה כדי לגרום לניגוד עניינים או לפגיעה בזמינותם של הרבנים ובהיקף השירותים שהם מחויבים לתת לתושבי השכונה. נוכח תופעת עיסוקם הנוסף של רבני השכונות, על המשרד לבחון מחדש את מהות התפקיד ואת היקף המשרה של רב שכונה.

כ"ג אב, תשפ"ג

10 אוגוסט, 2023

כפיפות רבנים מקומיים להחלטות הרבנות הראשית

נייר עמדה בעקבות הצעת-חוק שירותי הדת היהודיים

בני פורת1

הקדמה

לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 (על ידי חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן). הצעה זו מבקשת להסדיר בחקיקה ראשית את מעמדם של רבנים מקומיים ודרכי בחירתם.

מבין הרכיבים השונים שיש בהצעה, נייר עמדה זה יתמקד בכפיפות הרבנים המקומיים להחלטות מועצת הרבנות הראשית.

על פי הנוסח המקורי של ההצעה, סע' 2(א) קבע כי רבנים מקומיים יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית ולא יוכלו לדבוק בעמדותיהם הדתיות העצמאיות :

רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

על פי הסברם של מנסחי הצעת החוק, השינוי האמור נועד להשיג מדיניות הלכתית אחידה:

כפיפותם ההלכתית של הרבנים לרבנות הראשית נובעת מהצורך במדיניות

הלכתית אחידה ברחבי מדינת ישראל ומשכך מוצע לקבוע כי הרבנות הראשית תהיה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל ההיבטים ההלכתיים הקשורים לתפקידם הרבני של רבנים.

1 פרופ' בני פורת הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וראש המכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה העברית בירושלים.

אכן, מאוחר יותר השמיטו מגישי הצעת החוק סעיף זה, אולי משום שהכירו בזרותו ההלכתית ובקשיים שהוא מעורר. עם זאת, הם הותירו לו עקבות בלתי רצויים. בסע' 6(א)(3) להצעה נאמר כי תעודת כשירות לכהן כרב עיר תינתן רק למי ש"הצהיר והתחייב בכתב כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית". משמעותו של סעיף זה דומה לסעיף 2 שהושמט, ואף הוא נועד להבטיח את הכפיפות של רבני הערים להחלטות הרבנות הראשית.

לאמתו של דבר, כבר היום מופיעה הוראה דומה בסע' 5(ג) לתקנות שירות הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב – .2022 ברם, עד היום התחייבות בכתב זו הייתה סמלית בלבד, ולא ברור מה תוקפו המשפטי של מסמך זה. נראה שהרבנות לא נוהגת לעשות בו שימוש.2 לעומת זאת, בהצעת החוק הנוכחית מוצע להעלות את התנאי של התחייבות בכתב לדרגה של חקיקה ראשית, ולאור ההקשר של הצעת החוק ודברי ההסבר לה, מתעורר החשד כי כעת יש כוונה לעשות שימוש מעשי בהתחייבות כתובה זו. כך לדוגמה, מכוחו של סעיף זה תוכל הרבנות הראשית לאכוף על רבנים הסבורים שיש היתר לעלות להר הבית את דעת הרבנים הראשיים הסבורים שהדבר אסור. דוגמה נוספת היא של רבני ערים המתירים לנשים להספיד את יקיריהם בבתי הלוויות, דבר שהרבנות הראשית תוכל לאוסרו ולאכוף על רבני ערים את דעתה. מבלי להיכנס לסוגיות פרטניות אלה של עלייה להר הבית והספדים בידי נשים, עצם הרעיון של מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים הוא רעיון שבמהותו נוגד אבני יסוד בהלכה.

להצעת חוק זו יש להתנגד מכמה טעמים:

ראשית, משום שהיא זרה לגישה ההלכתית. ההלכה עומדת על כך שרב מקומי חייב לפסוק על פי מיטב הבנתו ההלכתית, בלא שיכפו עליו פסיקה שהוא אינו מאמין בה. יתירה מכך, ההלכה מדגישה את החשיבות שהפסיקה במישור המקומי תיעשה על פי רב המקום ("מרא דאתרא") המכיר מקרוב את צרכי קהילתו, ולא על ידי גופים הלכתיים חיצוניים שאינם בני המקום. הצעת החוק מבקשת לכפות על הרבנים המקומיים גישה אנטי- הלכתית, שאולי מקובלת בדתות אחרות. כפי שנראה להלן, ההצעה אף מנוגדת לגישת הרבנות הראשית עצמה.3 שנית, משום שהשינוי המוצע הוא רע כשלעצמו. בעוד שיש נושאים הלכתיים שמתאימים להסדרה ארצית אחידה, על פי עקרונות מועצת הרבנות

2 ראו חגי שלזינגר, ריכוזיות, ביזור והפרטה של שירותי דת: בין הביזור ההלכתי לצנטרליזם המשפטי (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ"ב), עמ' .137 3 ולכן אין לקבל את שנאמר בדברי הסבר להצעת החוק, כי "הצעת חוק זו מתבססת בעיקרה על המצב המשפטי הקיים כמעט ללא שינויים מהותיים".

הראשית, יש נושאים הלכתיים שמתאימים להסדרה מקומית, על פי הבנתו של הרב המקומי את צרכי קהילתו. שלישית, התוצאה של שינוי זה תהיה הרחקה של מועמדים טובים וראויים מתפקידי רבנות מקומית, ובכך יגרום להורדה באיכות הרבנים בישראל נעמוד על זרותה של גישה זו למקורות ההלכה - גישות תיאורטיות בעד ונגד המחלוקת בהלכה באופן כללי, ניתן להבחין במקורות ההלכה הקלאסיים בגישות השואפות לעולם הלכתי אחיד, שבו אין מקום למחלוקות ולריבוי דעות, ולעומתן בגישות המכירות בחשיבותה של המחלוקת ההלכתית ובעידוד ריבוי דעות בין בעלי ההלכה.

כך למשל, מצד אחד נוכל למצוא את דברי התוספתא המעלה על נס את אחידות הפסיקה ההלכתית:

בראשונה לא היה מחלוקת בישראל.. משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן הרבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות (תוספתא, סנהדרין ז, א).

ומצד שני, נוכל למצוא דברי התלמוד המהלל את ריבוי הדעות בהלכה:

'בעלי אסופות' אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ, א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה. אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין (בבלי, חגיגה ג ע"ב).

כלומר, גם ביחס למעמדה של המחלוקת בהלכה יש מחלוקת בין בעלי ההלכה עצמם. 4

4 להרחבה ראו חנינה בן-מנחם, נתן הכט ושי ווזנר, המחלוקת בהלכה (שלושה כרכים, תשנ"ב-תשס"ג); אבי שגיא, 'אלו ואלו' – משמעותו של השיח ההלכתי: עיון בספרות ישראל (1998).

סנהדרין

בפועל, השלטת גישה הלכתית אחידה בידי רשות ריכוזית נהגה רק כאשר פעלה הסנהדרין בישראל. הסנהדרין שישבה בירושלים הייתה בעלת הסמכות להשליט הלכה אחידה, כמתואר בדברי התוספתא הנ"ל ביחס לסנהדרין:

נשאלה שאילה, אם שמעו אמרו להם, ואם לאו עומדין למינין. רבו המטמאין טימאו רבו המטהרין טהרו. משם היה יוצאת הלכה ורווחת בישראל.

בהקשר זה ההלכה פיתחה את דיני 'זקן ממרא', שנועדו להשליט את ההלכה שהתקבלה בסנהדרין על חכמי ישראל ולמנוע אי ציות על ידי החולקים על הסנהדרין. 5 ברם, ברור ומובן מאליו כי סמכות הלכתית אחידה זו שמורה הייתה לסנהדרין, ולא המשיכה להתקיים עם הפסקת פעילותה של הסנהדרין. 6 מרא דאתרא בעולם יהודי שבו אין רשות הלכתית ריכוזית אחת התפתחה מגמה הפוכה, שהכירה בסמכות הרב המקומי להנהיג את קהילתו על פי גישתו ההלכתית, אף שהיא נוגדת גישות הלכתיות רווחות.

שורשי מגמה זו כבר בספרות התנאים, כפי שמופיע בברייתא הבאה, המשבחת את הסמכות של הרב המקומי לקבוע הלכה שונה מן המקובל:

תנו רבנן: במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב (בבלי, שבת קל ע"א).

וכן בתלמוד אנו מוצאים פעמים רבות, כי הגישה ההלכתית הרווחת אינה מחייבת רב מקומי לנהוג בעירו על פי הבנתו: "אתריה דשמואל הוה [=מקומו של שמואל היה]" (בבלי, עירובין צד ע"א); "אתריה דר בהוה [=מקומו של רב היה]" (בבלי, פסחים ל ע"א).

מאוחר יותר התגבשה הלכה זו בדמות מוסד "מרא דאתרא" [=אדון-רב המקום], לפיו ההלכה המחייבת בקהילה נקבעת על פי הרב המקומי, ולא על פי פוסקי הלכה חיצוניים

5 רבות נכתב על כך. ראו למשל אריה אדרעי, 'הוראה או טעות: על חובת הציות במחשבת ההלכה', עיוני משפט כד (2000-2001), ,463 ובהפניות הרבות המופיעות במאמרו.

6 המחקר ההיסטורי על הסנהדרין הוא רחב יריעה. ראו למשל חיים דב מנטל, מחקרים בתולדות הסנהדרין (תשכ"ט).

לאותה קהילה.7 כך למשל כתב רבי יעקב פראג'י (מצרים, המאות הי"ז-י"ח), על החובה לדבוק בפסקי המרא דאתרא, אף אם גישתו ההלכתית ייחודית ונוגדת את גישת רוב הפוסקים האחרים:

דע שזה דוקא במקום שאין להם מארי דאתרא, רב שנהגו לסמוך עליו בכל מה שפוסק בדיני התורה.

אבל באתרא [=במקום] שיש להם רב מארי דאתרא ולמדם תורה שנהגו לסמוך

עליו בדיני התורה בקוליה ובחומריה [=בקולותיו ובחומרותיו], דברי אותו הרב שקבלו עליהם הוקבעו עליהם בחובה כאילו דבריו הם הלכה למשה מסיני שאין בה מחלוקת, ואפילו רבים חולקים עליו והזז מדבריו אפילו מקולא לחומרא הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבם שלמדם תורה (שו"ת מהרי"ף סימן נט).

תמיכת ההלכה בסמכותו של רב מקומי לפסוק כהבנתו באה לידי ביטוי גם בדין 'לא תתגודדו'. דין זה מחייב קהילה לנהוג בדרך הלכתית אחידה, ולא להתפצל אגודות אגודות. על רקע זה הדגישו בעלי ההלכה, כי איסור זה חל רק בתוך קהילה מסוימת;

לעומת זאת, בין קהילות שונות לא חל איסור 'לא תתגודדו', אלא כל קהילה מונהגת בידי המנהיגות הרבנית המקומית על פי דרכה. כך פסק הרמב"ם:

ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת, זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות (הלכות עבודה זרה יב, יד).

כלומר, באותה עיר יש לנהוג באופן אחיד, ואין להרשות פיצול רבני. אולם בין ערים שונות יש מקום לפיצול בדרכי פסיקת ההלכה, כל קהילה על פי רבה.8 למוסד "מרא דאתרא" ניתנו שני נימוקים משלימים. ראשית, רב חייב לפסוק על פי מצפונו הדתי ומיטב הבנתו ההלכתית; לא ניתן לכפות רב לפסוק על פי גישות הלכתיות שהוא אינו מאמין בהן. שנית, פסיקה הלכתית דורשת היכרות אינטימית עם הקהילה הרלוונטית, צרכיה, המתחים הפנימיים הקיימים בתוכה וכדומה. לפיכך יש עדיפות לפסיקת רב המקום, המכיר מקרוב את בני קהילתו, על פני פסיקת פוסקי הלכה שאינם בני הקהילה, גדולים ככל שיהיו.

7 על כך ראו למשל, מרדכי זלקין, מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום המושב (מאגנס, 2017).

8 בסוגיית התלמוד מופיעה דעה מקילה אף יותר (שלא נפסקה להלכה), לפיה גם בתוך אותה עיר ניתן להתפצל לקהילות נפרדות. ראו בבלי, יבמות יד ע"א.

הרבנות הראשית

נמצא אפוא כי לאורך אלפי שנים התקיימה ההלכה ללא רבנות ריכוזית אחת, תוך כיבוד האוטונומיה של כל רב בקהילתו להנהיג אותה על פי דרכו ההלכתית. עם הקמתה של הרבנות הראשית לישראל (בשנת תרפ"א, 1921), עלתה השאלה עד כמה היא תשמש גוף הלכתי ריכוזי, המשליט את דעתו על הרבנים המקומיים ברחבי הארץ.

על אף שהיו מי שניסו לראות ברבנות הראשית לישראל מעין ראשיתה של סנהדרין מודרנית,9 מוסכם בקרב כל פוסקי ההלכה בימינו כי הרבנות הראשית אינה במעמד הקרוב למעמדה של הסנהדרין, וכפי שכתב הרב אהרן ליכטנשטיין: "ברור, שבימינו אין לכך מקבילה מודרנית – ובתנאים הנוכחיים, גם לא ייתכן שתהיה קיימת כזו". 10 האם לרבנות הראשית לישראל מעמד של "מרא דאתרא" לגבי כל תושבי הארץ? אמנם כך סבר הרב שאול ישראלי, שהסיק: "הרבנות הראשית יש לה בכל מקום שבא"י תוקף של מרא דאתרא... אין להורות נגד פסק שלהם, ואין לפרסם להלכה למעשה דעה שהיא מנוגדת לפסק הלכה שלהם" (עמוד הימיני, סימן ו, ס"ק יא). נימוקו המרכזי של הרב ישראלי הוא ש"הרבנות הראשית קבלוה עליהם רוב הציבור שבארץ ישראל בתור רבותיהם". ברם, כפי שנראה להלן, עמדה זו אינה מקובלת כיום אפילו על הרבנות הראשית עצמה, ואף לא על מנסחי הצעת החוק, שאינם רואים ברבנות הראשית "מרא דאתרא". נימוקו של הרב ישראלי, כי רוב הציבור בישראל קיבל על עצמו את הרבנים הראשיים בתור רבותיהם, היה אולי נכון לפני עשרות שנים,11 אולם כיום, כאשר הרבנים הראשיים נתפסים כדמויות פוליטיות למחצה, עושי דברם של רבנים גדולים מהם ושל עסקני ציבור, וודאי שלא ניתן לומר כי רוב הציבור (ואפילו לא מיעוטו) רואה ברבנים הראשיים את רבותיהם.

אכן, כפי שנאמר לעיל, הרבנות הראשית עצמה נוהגת לטעון כי הוראותיה אינן מחייבות את הרבנים המקומיים, בדיוק מן הטעמים שהועלו לעיל בעניין "מרא דאתרא". כך למשל, היה בעניין מתן תעודת כשרות לבתי עסק הפתוחים בשבת. לדברי הרבנות הראשית, על אף מדיניותה שלא להעניק תעודות כשרות לבתי עסק הפתוחים בשבת, היא מאפשרת לרבנים מקומיים לנקוט מדיניות השונה מזו של הרבנות הראשית, שכן "לכל רב יש לפי

9 ראו הרב י"ל הכהן מימון, חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת (תשי"א); הרב רצון ערוסי, 'הרבנות הראשית לישראל – ראשית צמיחת הסנהדרין', ערוץ 7 10.8.21 https://www.inn.co.il/news/501638 10 הרב אהרן ליכטנשטיין, 'הרבנות הראשית לישראל: מבט הלכתי עכשווי', מתוך: הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה לייסודה (תשס"ב).

11 ספרו התפרסם בשנת תשכ"ה, .1965

מודל זה שיקול דעת עצמאי ורחב והוא קובע את עמדתו ההלכתית בהתבסס, בין היתר, על אופי הקהילה בה הוא מכהן".12 טענה דומה הועלתה בהקשר שנת השמיטה בשנת ,2007 כאשר רב העיר הרצליה הנחה את בעלי העסקים בעירו שלא להסתמך על היתר המכירה של הרבנות הראשית. בתשובת הרבנות הראשית לעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען:

"לא ניתן לכפות על רב מקומי לפסוק בניגוד לעמדתו ההלכתית",13 כלומר, הרבנות עצמה מכירה בסמכותו של רב מקומי לפסוק כהבנתו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הרבנות הראשית. חשוב להדגיש, כי באותו פסק דין, הגם שבג"צ סבר כי בסוגיה זו של היתר מכירה ראוי לנקוט במדיניות אחידה, השופטים לא העלו בדעתם לכפות את רב העיר הרצליה לחתום על תעודות כשרות הנוגדות את תפיסתו ההלכתית האישית, ולכן ההכרעה הייתה כי נציג הרבנות הראשית הוא שיחתום על תעודות הכשרות באותה עיר.14 לאמתו של דבר, העובדה שהרבנות הראשית אינה תופסת את עצמה כ"מרא דאתרא" אף משתקפת מתוך הצעת החוק עצמה. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר בעניין כפיפות רבני שכונות לרבני ערים: "רב עיר הוא המרא דאתרא והסמכות ההלכתית העליונה בעירו". אם גם לשיטת מנסחי הצעת החוק רב העיר הוא המרא דאתרא ולא הרבנות הראשית, כלל לא ברור על מה הם מסתמכים כאשר הם מבקשים לכפוף את רבני הערים להנחיות מועצת הרבנות הראשית!?

מה בין הרבנות הראשית לבין בתי הדין הרבניים?

הניסיון להעניק להנחיות מועצת הרבנות הראשית מעמד מחייב לגבי רבני ערים מתמיה במיוחד כאשר משווים זאת להסדר המקובל בבתי הדין הרבניים. כידוע, החלטותיו של בית המשפט העליון מחייבות את הערכאות הנמוכות ממנו.15 זאת מתוך תפיסה ריכוזית, שלפיה הערכאות הנמוכות כפופות מבחינה מוסדית להחלטות בית המשפט העליון. אולם זה אינו המצב בבתי הדין הרבניים. על פי הגישה הרווחת בבתי הדין הרבניים, ההחלטות של בית הדין הגבוה לערעורים אינן מחייבות את בתי הדין הרבניים האזוריים. זאת מתוך

12 בג"צ 11157/03 אירוח גולן נ' הרבנות הראשית לישראל (05/09/2007), פסקה 5 לפסק דינה של השופט (כתוארה אז) מרים נאור.

13 בג"צ 7120/07 אסיף ינוב גידולים נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל (23/10/2007), פסקה ז לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין. להרחבה ראו חגי שלזינגר, ריכוזיות, ביזור והפרטה של שירותי דת: בין הביזור ההלכתי לצנטרליזם המשפטי (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשפ"ב), עמ' ,134 הערה .59 14 בג"צ אסיף ינוב, פסקה לא לפסק דינו של השופט רובינשטיין.

15 סע' 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה.

תפיסה עקרונית, כי מחויבותם של הדיינים היא לאמת ההלכתית כפי שהם מבינים אותה, בלא שהם כפופים לסמכות רבנית ריכוזית.16 אם במערך בתי הדין הרבניים, שהיא מסגרת שיפוטית רשמית, נשמרה חירותם הדתית של הדיינים לפסוק כפי הבנתם ההלכתית ללא כפיפות לסמכות רבנית ריכוזית, על אחת כמה וכמה שכך ראוי שיהיה במערך רבני הערים, שאינם מתפקדים כמסגרת שיפוטית רשמית.

סיכום

הצעת החוק הנוכחית מבקשת לכפות על הרבנים המקומיים בישראל דגם דתי ריכוזי, שכפי הנראה מתקיים בדתות אחרות, אך שהוא זר לגמרי לעולם ההלכה. דגם ריכוזי זה נוגד את מחויבותו של הרב המקומי לפסוק לפי מיטב הבנתו ההלכתית. הוא גם נוגד את החשיבות שההלכה מייחסת לכך שהלכה בקהילה מסוימת תיפסק על פי הבנת הרב המקומי את הצרכים הייחודיים של קהילתו (מרא דאתרא).

אמנם יש סוגיות הנפסקות על ידי רבנים מקומיים שאופיין הוא ארצי ולא מקומי, ולכן בהן ראוי להנהיג האחדה. דוגמה לכך היא סוגיית היתר מכירה בשנת השמיטה, שבה קשה לקבל שגופים חקלאיים המסתמכים על היתר המכירה של הרבנות הראשית לא יוכלו למכור את תוצרתם בעיר מסוימת בה הרב המקומי אינו מסתמך על ההיתר.17 אולם מלבד סוגיות ספציפיות אלה, מן הראוי לשמור על האוטונומיה ההלכתית של הרב המקומי לפסוק בעירו לפי מיטב הבנתו ההלכתית.

ההצעה הנוכחית, לא רק שהיא נוגדת את גישת ההלכה, אלא אף צפויה להרחיק מעולם הרבנות מועמדים איכותיים, שיחששו מפני כפייתם לפסוק בניגוד להבנתם ההלכתית, ולעודד מועמדים בינוניים, חסרי חוט שדרה הלכתי.

כיוון שברור שהצעה זו נוגדת את רוח ההלכה עצמה, לא ניתן להימלט מן החשש, כי המטרה האמיתית של הצעה זו נועדה לחזק את השליטה החרדית, שתפסה אחיזה ברבנות הראשית, על רבני ערים בעלי גישה ליברלית.

16 על כך ראו למשל תיק 249587-17 בית הדין האזורי צפת (בפני הדיינים הרב אוריאל לביא, הרב חיים בזק, הרב יוסף יגודה). להרחבה ראו גם רפאל יעקבי, 'החתירה לאמת וערעורים בבתי הדין הרבניים', גיליון פרשת השבוע של משרד המשפטים 398 פרשת וירא תשע"ב.

17 זו ההנמקה שנתן השופט רובינשטיין בבג"צ אסיף ינוב לצורך בהנהגת עמדה הלכתית אחידה בסוגיה ספציפית זו.

חיזוק מעמדה של הרבנות הראשית ויצירת האחדה בפסיקה בחברה הישראלית הם ערכים ראויים. אולם הדרך להשגתם היא בניית רבנות ראשית המונהגת בידי דמויות רבניות גדולות , עמוקות ומרשימות, שיכולות לסחוף אחריהן את הרבנים המקומיים. זו צריכה להיות צמיחת סמכות מלמטה למעלה, מתוך אמון הניתן ברבנות הראשית. אם היא תנסה לקדם מעמדה באמצעות כפיית סמכותה באמצעים חוקיים, מלמעלה למטה, היא תשיג בדיוק את המטרה ההפוכה.

19 בספט' 2023

תיק פפ/מש/1109

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן -יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט

ח"כ ארז מלול - כנסת ישראל

ירושלים

חברי כנסת נכבדים

הנדון: הצעת חוק שירותי דת היהודיים ( בחירות רבני עיר ,

רבנים אזוריים רבני יישוב ורבני שכונות ) התשפ"ג – 2023

פ/2446/25 מספר פנימי .2205831

תנועת אומ"ץ, התנועה למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, פונה אליכם בנדון, כדלקמן:

.1 הצעת החוק שבנדון דנה בשירותי הדת היהודיים כמו בחירת רבני עיר רבנים אזוריים רבני יישוב ורבני שכונות . הצעת החוק הינה השלמה לחוק שירותי דת היהודיים ( נוסח משולב ) התשל"א – .1971 עם זאת תוך כדי קריאת החוק הקיים והצעת החוק עולה כי הכפיפות של הרבניים השונים היא לרבנות הראשית במדינת ישראל. למיטב ידיעתנו הרבנות הראשית הינה רבנות אורתודוקסית. בנוסף קיים חוק הרבנות הראשית לישראל , תש"ם – .1980 על פי החוק הזה יכהנו בישראל רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי. ביהדות קיימים זרמים נוספים של יהדות כמו קונסרבטיבית ורפורמית.

לא מצאנו התייחסות לזרמים אלו ו/או לספק להם שירותי דת. ( ראה גם סעיף 7 (א) (3) להצעת החוק לפיה על המועמד להתחייב כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית ) .2 תנועת אומ"ץ ראוה בברכה את הקמת נציבות תלונות על רבנים. ודרכי פעולתו. נציבי תלונות הוקמו במוסדות רבים כמו נציב תלונות הציבור ליד מבקר המדינה או נציב קבילות חיילים. עם זאת נראה לנו כי יש להוסיף הוראה לפיה החלטות של נציב תלונות על רבנים לא יוכלו לשמש ראיה בהליך משפטי . הוראה כזו קיימת בחוקים רבים העוסקים בביקורת המדינה נציב תלונות הציבור או נציב קבילות חיילים ועוד...

.3 לא נראית לאומ"ץ ההוראה לפיה יוכל להתמנות כנציב תלונות הציבור על רבנים רק מי שכיהן רב או דיין או רב ראשי. על פי ההצעה הבחירה היא של אדם מתוך המערכת.

.4 בסעיף 3 (ה) נכתב כי רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו , כולם או חלקם ואם קיים ליקוי רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך הראויה לכך . לדעת תנועת אומ"ץ יש לחייב את הנציב לפרט את ממצאיו וכי יהיה עליו להצביע על הצורך בתיקון הליקוי והדרך לעשות זאת. הצורך לפרט נכונה גם אם מצא הנציב כי התלונה אינה צודקת. על פי סעיף 3 (ו) רשאי ולא חייב נציב לפרט את תמצית ממצאיו. המטרה היא להביא בפני המתלונן את ממצאי הבירור באופן מנומק בין עם התלונה צודקת ובין אם היא אינה צודקת.

.5 נראה להנהלת אומ"ץ כי יש להוסיף הוראה אשר תחייב את נציב תלונות הציבור לבצע מעקב אחר תיקון ליקויים עליהם הצביע בתשובתו לתלונה.

.6 מתן האפשרות לנציב להמליץ על סיום כהונתו של רב נראית לתנועת אומ"ץ כחיונית ובתנאי שההמלצה תהיה מנומקת כראוי.

מנחם בגין ,44 תל-אביב

ת"א, 6100101

טל': 03-5605588 (א'-ה' 8:30-14:30)

ometz.org.il@office

פקס: 03-5600469

www.ometz.org.il

.7 הקביעה כי בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה יחולו על הנציב ועל עבודתו על סמכויותיו ותנאי כהונתו הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים נראית להנהלת אומ"ץ כהוראה ראויה, כולל איסור לעבוד בתחום הרבנות בעבודה כלשהי.

.8 תנועת אומ"ץ מברכת את הקביעה לפיה מחצית מנציגי הציבור באספה הבוחרת יהיו נשים ( סעיף ,11 19 ו-26 להצעת החוק).

.9 ההגבלות על מי שרשאי להציג מועמדותו לכהונת רב עיר המפורטות בסעיף 13 (ב ) להצעת החוק מקובלות על תנועת אומ"ץ . המגבלות הן : חבר המועצה הדתית , הורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת חמורה, הוא בן 70 ומעלה או שאינו אזרח ישראל.

גמר חתימה טובה,

עו"ד שנבל מרדכי ומר שלמה קלדרון

נציגי תנועת אומ"ץ בועדות הכנסת

העתקים:

חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

חברי ההנהלה וחברי הנהלת מחוז צפון

חברי המועצה הציבורית שליד אומ"ץ

פליצ'ה פנחס פלד

יו"ר תנועת אומ"ץ

נוסח מעודכן לדיון 20 בספטמבר 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסת

ארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת" – גוף שהוקם כאמור בסעיף 109;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי סעיף 2חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח– 11958 (להלן – צו המועצות) לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

"ועדה ממונה" – ועדה ממונה לפי סעיף 10ב לחוק שירותי הדת;

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–21970;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה כאמור בסעיף 98;

"חוק נציב תלונות הציבור על שופטים" – חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–32002;

"חוק שירותי הדת" – חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א– 41971;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], התשל"א–51971 (להלן – חוק שירותי הדת), ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–61980;

"ממונה" – ממונה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 71965;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–81958;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד, אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 15(ב) במועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 15(א)של יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לפי סעיף 9של יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר על ידי ועדה בוחרת לפי סעיף 23ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

5 ס"ח התשל"א, עמ' .130

6 ס"ח התש"ם, עמ' .90

7 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

8 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה (לעניין חוק זה) ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

(א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

(ב) רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

(ג) לביצוע תפקידו.

נציב תלונות הציבור .32

על רבנים

(א) השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים (להלן – הנציב) שיברר, בהתאם להוראות סעיף זה, והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על התנהגות רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות במסגרת מילוי תפקידם.

(ב) לא יתמנה לנציב אלא מי שכשיר לכיהן כרב עיר לפי סעיף ,5 כדיין או כרב ראשי לישראל.

(ג) (1) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

(ד2) השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

(הד) מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

(וה) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (הד) יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

3

(זו) מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן, לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

הנציב רשאי שלא לברר תלונה שהיא קנטרנית או טורדנית על פניה או

(ז) עוסקת בזוטי דברים.

(ח) העלת ה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלת ה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

(ט) הנציב לא יברר תלונה על מעשה שמתנהלת בשלו חקירת משטרה או הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

( ט י)

(1) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) על סיום כהונתו של רב, תתקבל על ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

(3) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

(יא) מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה, מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, בשינויים המחויבים.

(ייב) בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו, על משך כהונתו ועל תנאי כהונתו הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–92002 (בסעיף קטן זה – החוק), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:.

9 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

4

(1) בסעיף 2 לחוק, במקום "נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא "נציבות תלונות הציבור על שופטים" שתברר בהתאם להוראות חוק זה" יקראו "נציב תלונות הציבור על רבנים יברר";

(2) בסעיף 4 לחוק, במקום "שר המשפטים בהסכמת נשיא בית

המשפט העליון" יקראו "השר לשירותי דת בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית";

( 3)

הוראות סעיף 9 לחוק לא יחולו לעניין הנציב;

(4) בסעיף 10 לחוק, במקום "לשופט" יקראו "רב עיר, רב יישוב, רב אזורי או רב שכונה";

(5) בסעיף 25 לחוק, במקום "שופט בית המשפט העליון" יבוא "נשיא בית הדין הרבני הגדול";

(5) בסעיף 27 לחוק, במקום "לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט

העליון" יקראו "לשר לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית".

(יג) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהדין המשמעתי החל על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

פרק ג': רבני עיר

שיטת הבחירות

3 .4

מספר רבני עיר

4 .5

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

(א) לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

(ב) ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה יועסק הרב בחצי משרה.

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

(ג) מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

(ה) כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת התפקידים ביניהם.

5

כשירות להיבחר

לרב עיר

5 .6

תעודת כשירות

6 .7

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:

(א) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו–101955;

(ב) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

(ג) לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

(ד) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

(א) אלה:

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל ( 1)

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

(2) עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

(3) הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות [נוסח חדש], התשל"א–,111971 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

(ב) שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק וגדול בתורה, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן (א)(2), כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות

(ג) שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

(1) בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

10 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

6

(2) בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

(ד) תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

(א)(2), תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן (ג).

(ה) חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

הודעה על הצורך

בבחירת רב עיר

7 .8

ועדת הבחירות

8 .9

(א) השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

( 2)

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

לאחר דיון בסעיף המתייחס לגיל הפרישה של רבני עיר, יש לוודא שהסעיף הזה מתאים להוראות המהותיות לעניין גיל הפרישה.

(ב) (3 )

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

( 4)

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

על אף האמור בסעיף קטן (א), ברשות מקומית שבה מספר התושבים

(ג) היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר; קבע השר כאמור – יחולו הוראות סעיף 4(ב).

(גד) פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

(א) לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז הוועדה;

( 3)

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

7

( 4)

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

(א) ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

(ב) נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

(ב) היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש כמשקיף היועץ המשפטי בלוועדה.

(ג) היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

(ד) המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

(ה) ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

(ו) משפחתו את מועמדתו לבחירה.

(א) מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן (ב).

חברי האסיפה

הבוחרת

.10

חברי האסיפה

הבוחרת

.109 (בא) הרכב האסיפה הבוחרת יהיה כאמור להלן:

(1) כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומי נציג יהודי נוסף מטעמה;

(2) ראש המועצה הדתית, לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה,;

ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

(3) מספר נציגי ציבור שימנה השר יעמוד על מחצית מחברי האספה האמורים בסעיפים (1) ו-(2), והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

8

(4) רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים

לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות

הראשית מקרב חבריה, בהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים

הראשיים לישראל.

(גב) נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

(דג) נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

(הד) המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

(ה) על אף האמור בהוראות פרק זה, מונתה לרשות המקומית ועדה למילוי תפקידי ראש רשות מקומית ומועצת הרשות או למילוי תפקידי המועצה, בהתאם להוראות לפי סעיפים ,143 143א או 206 לפקודת העיריות או לפי סעיפים 38 או 38א לפקודת המועצות המקומיות, רשאי השר, בהסכמת הוועדה האמורה, למנות באופן זמני רב עיר לרשות המקומית, שיכהן עד לכינון מועצה נבחרת.

ייצוג נשים באסיפה .1110 (א) לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לפי סעיף זה עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 9(א)(1), ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1211 (א) ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 1312(ב), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

9

הצגת מועמדות

.1312 (א) מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 1211(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כחבר בוועדת הבחירות או כחבר באסיפה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא חבר מועצת הרשות המקומית או חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת הרשות המקומית או במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1413 (א)

( 3)

הוא בן 70 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה

– הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,34 ייבחרו שני

(ג) הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן (ב).

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

(ו) על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980 רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית בשנתיים שלאחר בחירתו.

10

רשויות שאוחדו

.1514 (א) על אף האמור בסעיף ,54 אוחדה ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת., יקבע השר הוראות לעניין רבני העיר שכיהנו ברשויות שאוחדו, ובלבד שהזכויות שהיו להם ערב האיחוד, ובכלל זה זכויות הנוגעות לשכרם, הקף משרתם ומשך כהונתם יישמרו להם ויראו אותם כזכויות הנובעות מעבודתם ברשות המאוחדת.

(ב) תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב איחוד הרשויות המקומיות.בהוראות לפי סעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המאוחדת, ובהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, גם את תחומי סמכותם של רבני העיר ברשות המאוחדת.

פרק ד': רבני יישוב ורבנים אזוריים

הועדה הבוחרת

.1615 (א)

רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

סיום כהונתו של רב יישוב – יו"ר הוועדה העלה הצעה לעניין רבני יישוב, ולפיה אם יצטברו אצל נציב התלונות על רבנים תלונות שמצביעות על כך שהרב אינו מתאים ליישוב, הוא יוכל להמליץ ליישוב לקיים הליך של סיום כהונתו של רב היישוב, והיישוב יקיים הליך שכזה.

המשרד לשירותי דת התבקש לבחון זאת ולהציג את עמדתו בעניין לוועדה.

(1) נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או נציג ועדה ממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) הרב האזורי שאחראי על היישוב, ואם אין רב אזורי – הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם;

(3) שני ארבעה נציגים של הוועד המקומי שלפחות שניים מהם יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב; לפחות אחד מנציגי הוועד המקומי יהיה אשה;

( 4)

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

( 4 5)

נציג המועצה האזורית;

(65) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

(7) אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

11

(86) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

(ב) רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(1) נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או נציג ועדה ממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני נציגי המועצה האזורית; לפחות אחד מנציגי המועצה

האזורית יהיה אשה;

(3) רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות הראשית;

( 4)

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

(5) אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני

שלושה נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה, ולפחות אחד מהם יהיה אשה.

כשירות להיבחר

.1716 (א) הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,65 כשירים להיבחר לרב יישוב או לרב אזורי.

(ב) לעניין רב יישוב, כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

לעניין רב אזורי כשיר אף מי שקיבל כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי

(ג) שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית או מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

(ד) על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו הוראות סעיף 7 6 בשינויים המחויבים.

הודעה על הצורך

בבחירת רבנים

ליישוב ולמועצה

אזורית

.1817 (א) השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית, ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

12

(1) נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – ראש המועצה האזורית, או ועד היישוב, לפי העניין, הסכימו לאיוש המשרה; הודיע השר על כוונתו למנות רב יישוב או רב אזורי, והמועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – ראש המועצה האזורית, או ועד היישוב, לפי העניין, לא הודיעו על הסכמתם או התנגדותם תוך 30 ימים מההודעה האמורה – יראו אותם כאילו הסכימו לאיוש המשרה;

(2) ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, או שמכהן רב אזורי והמועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – ראש המועצה האזורית, מבקש למנות רב אזורי נוסף, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת המועצה הדתית, ואם אין מועצה דתית – ראש המועצה האזורית, לבחור רב אזורי או בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב, לפי העניין, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

(ב) לעניין הוראות סעיף קטן (א) –

(1) במועצה דתית שמכהן בה ממונה או ועדה ממונה, ההסכמה לפי סעיף קטן (א)(1) והבקשה לפי סעיף קטן (א)(2), תינתן או תוגש, לפי העניין, בידי ראש המועצה האזורית;

(2) ההוראות בדבר רב יישוב יחולו, אף אם המועצה הדתית או

המועצה האזורית התנגדו לעמדת ועד היישוב.

(ב) היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות

(ג) המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

(ד) הודעת השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם ברשומותבאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת ושל המועצה האזורית.

(ה) עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ד), יודיע לצורך ניהול הליך בחירת רב יישוב או רב אזורי, רשאי השר להודיע לגופים המנויים בסעיף 1615(א) ו-

(ב), בהתאמה, כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

ייצוג נשים בוועדה .1918 (א)

לפחות רבע שליש מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

(ב) לא היו די נשים בהרכב הוועדה הבוחרת לפי סעיף 15(א), ימנו השר והוועד המקומי אשה נוספת.

13

לא היו די נשים בהרכב הוועדה הבוחרת לפי סעיף 15(ב), נציג השר לפי

(ג) סעיף 15(ב)(4) יהיה אשה.

כינוס הוועדה

הבוחרת

.2019 (א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש מועד ומקום כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת ושל המועצה האזורית, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ארבעים וחמישה ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה לא יאוחר מחמישה מארבעה עשר ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לאחר שבדק כי מתקיימים להתנאים הקבועים בסעיף ,2120 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2120 (א) מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 2019(א), ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב)מאלה:.

(1) הוא חבר מועצת המועצה האזורית או חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת המועצה האזורית או במועצה הדתית;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שנשיא בית הדין הרבני הגדול קבע שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.2221 (א)

( 3)

הוא בן 65 ומעלה;

( 4)

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

(ג) ובהם היושב ראש.

14

(ד) המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

התייעצות

.22

(ו) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו ויש להם השלכה אזורית.

פרק ה': רבני שכונות

הצעת המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת מציע כי במקום פרק רבני השכונות המוצע, ייקבע הסדר שיכלול את סעיף הכשירות שבס' ,24 וכן סעיף הסמכה כללי, בנוסח שלהלן:

.23 (א) ברשות המקומית שבה מכהן רב עיר, ושמספר תושביה עולה על ,50,000 רשאי השר לקבוע כי ימונו רב שכונה, אחד או יותר.

(ב) לצורך ביצוע סעיף זה, יקבע השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תקנות, בין היתר בעניינים הבאים:

(1) אופן קביעת גבולות השכונה;

(2) סמכויות יו של רב שכונה וחלוקת התפקידים בינו לבין רב העיר או רבני השכונות האחרים;

(3 ) הרכב הוועדה הבוחרת או הגוף הבוחר וסדרי הבחירות, ומעמד הרשות המקומית בתהליך הבחירה;

(4) היקף המשרה של רב השכונה.

הוועדה הבוחרת .23 רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

(א) ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) רב העיר;

(ג) ראש הרשות המקומית או נציגו;

(ד) רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

(ה) נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש גם כמרכז הוועדה;

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

(ו) ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

כשירות להיבחר

.24

(א) הכשירים להיבחר לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישוב יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

15

(ב) על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 בשינויים המחויבים.

הודעה על הצורך

בבחירת רבני

שכונות

.25

תחולת הוראות

.26

כפיפות

.27

(א) השר רשאי לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונהו רבנים לשכונה אחת או יותר, רב כאמור ישמש לשכונה אחת בלבד.

(ב) לצורך קביעה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1) יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המקומית, את גבולות

השכונה;

(2) יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה, והרכב אוכלוסייתה, ובכלל זה את הרכבה העדתי;

(בג) לצורך כך, יבחן השר את מאפייני השכונה, צרכיה והרכב אוכלוסייתה;

מצא השר כי יש צורך ברב שכונה, יורה על קיום הליך לבחירתו הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:

(1) נפסקה כהונתו של רב מכהן או שהרב המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב במקומו, והמועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לא התנגדה לאיוש המשרה;

(2) בשכונה לא מכהן רב, ונתקבלה בקשת המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין, לבחירת רב.

( ג ד)

היקף משרתו של רב שכונה יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

(דה) קבע השר כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ברשומות.

(הו) התפרסמה הודעה ברשומות לפי סעיף קטן (ד), יודיע השר לגופים המנויים בסעיף 23 כי עליהם לבחור נציגים לוועדה הבוחרת.

הוראות סעיפים 18 עד ,21 למעט סעיף 21(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בחירת רב שכונה.

בנוסח המקורי סעיפים 26 עד 29 חזרו מילה במילה על סעיפים 18 עד ,21 ולכן הוצע להחיל אותם גם כאן, בשינויים המחויבים. נוכח השינויים שנעשו בסעיפים 18 עד 21 בדיונים האחרונים, מוצע לבחון אם יש צורך לכתוב אותם מחדש, תוך הוספת התייחסויות נפרדות לרבני שכונות.

ייצוג נשים בוועדה .26

רב שכונה יהיה כפוף, בכל הקשור לביצוע תפקידיו במועצה הדתית, להנחיות ההלכתיות של רב העיר, ויסייע במתן שירותי דת בתחומי השכונה שבה הוא מכהן.

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

16

כינוס הוועדה

הבוחרת

.27

הצגת מועמדות

.28

הצבעה

.29

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך;

קבע היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

(ב) מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

(א) מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27(א) ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

(ב) לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13(ב).

(א) יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

(ב) המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים ובהם היושב ראש.

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

(ג) המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

(ה) היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

(ז) הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ו': הוראות כלליות

איסור עיסוק נוסף .3028 (א) רב עיר המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות אלא אם כן קיבל אישור לכך לפי סעיף קטן (ב) או שמדובר , ולמעט בעיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

17

(ב) מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב עיר המועסק במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

רב יישוב, רב אזורי, או רב שכונה שמועסק בכל היקף משרה, וכן רב עיר

(ג) המועסק בחלקיות משרה, רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף אם קיבל לאישור לכך מהשר לשירותי דת, והכל בכפוף לכללים שקבע השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

(ד) משך כהונת רב

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

( 1)

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

( 2)

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

( 3)

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

.3129 (א) רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

(ב) כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

(1) רב עיר – בהגיעו לגיל 75; רב יישוב, רב אזורי או רב שכונה – בהגיעו לגיל 70;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

( 3)

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

(4) אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;

(5) אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

(6) לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–122002 (להלן – חוק מגורי רבנים).

12 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

18

תקופת בחירות

.3230 (א) השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב, למעט הודעה על צורך בבחירת רב עיר לפי סעיף 7(א), ולא יקיים יתחיל הליך כמפורט בחוק זה או ימנה נציגים מטעמו בתקופת בחירות בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30(ב) לחוק-יסוד: הממשלה13 , או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד יישוב לפי העניין ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

(ב) לעניין סעיף זה, "תקופת בחירות" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) תקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת,

וסיומה בכינון ממשלה חדשה בכנסת שנבחרה באותן הבחירות;

(2) תקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לרשות

המקומית, למועצה האזורית או לוועד היישוב, וסיומה בכינון מועצה או ועד לאחר הבחירות האמורות;

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1), הוראות סעיף קטן (א) לא

(ג) יחולו בתקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת וסיומה ביום הבחירות לכנסת, אם השר מינה את כל נציגיו לוועדת הבחירות לפי סעיף 8 ולאסיפה הבוחרת לפי סעיף ,9 או לוועדה הבוחרת לפי סעיף ,15 לפי העניין.

סמכויות משלימות .3331 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות

שירותי הדת

היהודיים (בחירות

רבני עיר)

.3432 תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב–2022 – בטלות.

תחולה

.3533 הוראות חוק זה יחולו לעניין רשויות מקומיות ביהודה והשומרון;גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) התשכ"ז– 141967 לעניין זה, "רשות מקומית ביהודה והשומרון" – מועצה אזוריות המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), התשל"ט–151979 , ומועצה מקומית המנויה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), התשמ"א–,161981 שבתחיקת הביטחון.

13 ס"ח התשס"א, עמ' .158

14 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

15 קובץ המנשרים התשל"ט, עמ' .88

16 קובץ המנשרים התשמ"א, עמ' .864

19

תיקון חוק מגורי

רבנים

.34

בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים –

( 1)

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

( 2)

במקום ההגדרות "רב עיר" ו"רב שכונה" יבוא:

""רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023;"

( 3)

( 4)

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

"רב אזורי" – שטח השיפוט של האזור;

( 3)

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

( 4)

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת אותה השכונה;"

אחרי סעיף 2 יבוא:

"ועדת חריגים

2א.

על אף האמור בסעיף ,2 השר יקים ועדת חריגים

שרשאית להתיר, באופן זמני או באופן קבוע, לרב

להתגורר שלא במקום כהונתו."

(5) בסעיף ,3 בסופו יבוא "לרבות לעניין הרכב ועדת החריגים כאמור בסעיף 2א, אופן פעולתה והעילות למתן היתר לרב".

תיקון חוק שירותי .35

הדת היהודיים

בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א–1971 –

( 1)

בסעיף ,11 האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי, בהסכמת שר האוצר, לישא בהוצאות שכר ותקנים מעבר לאמור בסעיף זה, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידו; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף על מועצות דתיות במועצות אזוריות, וכן מועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית."

( 2)

בסעיף 12א –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "רב עיר יהיה נתון" יבוא "רב עיר, רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה יהיו נתונים";

20

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "על רב עיר" יבוא "רב אזורי, רב יישוב או רב שכונה";

בסעיף קטן (ד), במקום "שאין רב העיר" יבוא "שאין הרב",

(ג) ובמקום "את רב העיר" יבוא "את הרב";

(ד) בסופו יבוא:

"(ו) בסעיף זה, "רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב

שכונה" – כהגדרתם בחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני

עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-.2023".

( 3)

תיקון חוק הרבנות .36

הראשית

בסעיף 15(א), פסקה (2) – תימחק.

בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 –

( 1)

בסעיף ,1 במקום ההגדרה "רב עיר" יבוא:

""חוק בחירות רבני עיר – חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023;

" רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בחוק בחירות רבני עיר;"

(2) בסעיף ,2 בפסקה (5), במקום הסיפה, החל במילים "לפי תקנות בחירות" יבוא "כרב אזורי, כרב יישוב או כרב שכונה לפי חוק בחירות רבני עיר".

( 3)

תיקון חוק התכנית .37

הכלכלית (תיקוני

חקיקה ליישום

המדיניות הכלכלית

לשנות התקציב

2021 ו-2022),

התשפ"ב–2021

בסעיף 7 –

(א) בפסקה (3), הסיפה, החל במילים "רב אזורי" – תימחק;

(ב) בפסקה (4), הסיפה, החל במילים "רב יישוב" – תימחק;

(ג) בפסקה (5), הסיפה, החל במילים "רב שכונה" – תימחק.

בסעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–,2021 בפסקה (2) המובאת בו, פסקת משנה (ד) – תימחק.

21

הוראות מעבר

.37.38 (א) מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף (להלן – המועד הקובע) דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים

(בחירות רבני עיר), התשס"ז– 172007 (להלן – תקנות שירותי הדת) כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8(א)(2) ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

(2) והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

(ג) לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה.

(ד) מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה; אין באמור בהוראות סעיף קטן זה, כדי לפגוע בהיקף המשרה שנקבע לרב שכונה או בהיתר שניתן לו לעבודה נוספת, לפני כניסתו לתוקף של חוק זה.

(ה) מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב עיר, כרב יישוב, כרב אזורי או כרב שכונה לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, יראו אותו כאילו קיבל את התעודה לפי הוראות חוק זה.

17 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

22

חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, תשס"ג-2002

מגורים

במקום

כהונה

ועדת חריגים

ביצוע

"רב" – רב עיר, רב אזורי, רב יישוב או רב שכונה, במשרה מלאה או חלקית, ששכרו .1 משתלם, כולו או חלקו, על ידי מועצה דתית, רשות מקומית או משרד הדתות;

"רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971;

"רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023כהגדרתו בסעיף 7(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל;

"מקום מגורים קבוע" – המקום שבו מתגורר רב עם משפחתו ברוב ימות השנה;

"מקום כהונה", לגבי רב - כל אחד מאלה:

(1) רב עיר - שטח השיפוט של הרשות המקומית;

(2) רב אזורי – שטח השיפוט של האזור;

(3) רב יישוב – שטח השיפוט של היישוב;

(4) רב שכונה - תחום העיר שבה נמצאת אותה השכונה;

"השר" - השר לעניני דתות.1

(א) מ קום מגוריו הקבוע של רב יהיה במקום כהונתו; לענין סעיף זה יראו כמקום מגורים .2 קבוע במקום כהונה גם מקום מגורים הנמצא מחוץ למקום הכהונה ובלבד שהוא במרחק שאינו עולה על 2 קילומטרים ממקום הכהונה של הרב.

(ב) רב שמקום מגוריו הקבוע ל א היה, ערב מינויו או בחירתו לרב, במקום כהונתו כנדרש בסעיף זה, והוא לא עבר להתגורר במקום כהונתו בתוך שנה מיום מינויו, בטל מינויו בתום אותה שנה.

(ג) ר ב שמינויו עלול להתבטל לפי הוראות סעיף קטן (ב) יוכיח לשר, או למי שהוא הסמיכו לענין זה, עד תום השנה האמורה באותו סעיף קטן, כי מקום מגוריו הקבוע הוא במקום כהונתו; לא הוכיח כאמור - בטל מינויו בתום אותה שנה.

2א. על אף האמור בסעיף ,2 השר יקים ועדת חריגים שרשאית להתיר, באופן זמני או באופן קבוע, לרב להתגורר שלא במקום כהונתו.

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות לעניין הרכב .3 ועדת החריגים כאמור בסעיף 2א, אופן פעולתה, העילות למתן היתר לרב.

חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980

הגדרות

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

.1 בחוק זה –

"המועצה" – מועצת הרבנות הראשית לישראל;

"חוק בחירות רבני עיר" – חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023;

"רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם מי שמכהן כרב עיר לאחר שנבחר לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי בחוק בחירות רבני עירשירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-,1971 וכן מי שמכהן כרב עיר ושמו כלול ברשימת רבני עיר שיפרסם שר הדתות ברשומות תוך 60 יום מתחילת חוק זה;

1 סמכויותיו הועברו לראש הממשלה בי"פ תשס"ד מס' 5266 מיום 21.1.2004 עמ' .1642 הועברו לשר לשירותי דת י"פ תשס"ח מס' 5774 מיום 7.2.2008 עמ' .1820

1

"השר" – ראש הממשלה.2

תפקידי המועצה

.2

תפקידי המועצה הם –

(1) מתן תשובות וחוות דעת בעניני הלכה לשואלים בעצתה;

(2) פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות;

(3) מתן תעודות הכשר על כשרות למצרך מיובא או לבשר מיובא כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-,1983 ולקבוע הוראות שהמועצה הוסמכה לקבוע לפי הוראות החוק האמור;

(4) מתן כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, תשט"ו-1955;

(5) מתן כשירות לכהן כרב עיר, כרב אזורי, כרב יישוב או כרב שכונה לפי תקנות בחירות רבני עיר שהותקנו על פי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971חוק בחירות רבני עיר;

(6) מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור;

(7) כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

.3

.4

מקום מושבה של המועצה יהיה בירושלים.

(תיקון מס' 6)

תשפ"ב-2021

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

מקום מושב המועצה

הרכב המועצה

(תיקון מס' 3)

תשע"א-2011

כשירות להיבחר

.5

האסיפה הבוחרת

.6

הרבנים באסיפה

הבוחרת

.7

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

(א) ואלה חברי המועצה:

(1) שני הרבנים הראשיים לישראל, אחד ספרדי הנקרא "ראשון לציון" ואחד

אשכנזי, שייבחרו בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה של רבנים ונציגי ציבור (להלן – האסיפה הבוחרת);

(2) רב עיר אחד מכל אחת מן הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר שבע;

רבני העיר הספרדים והאשכנזים בערים אלה יכהנו מחצית תקופת כהונה לסירוגין, כפי שייקבע בתקנות;

(3) עשרה רבנים שייבחרו בבחירות ישירות,חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים (להלן – חברי המועצה הנבחרים);

(4) הרב הצבאי הראשי, ובלבד שערב מינויו לרב הצבאי הראשי ניתנה לו כשירות לכהן כרב עיר לפי הוראות סעיף 2(5).

(ב) המועצה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ממחציתו.

(א) כשיר להיבחר רב ראשי לישראל מי שנתקיימו בו אלה:

(1) בעת הבחירה מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 70 שנה;

(2) הוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.

(ב) כשיר להיבחר חבר מועצה נבחר מי שנתקיימו בו אלה:

(1) בעת הבחירה מלאו לו 30 שנה;

(2) הוא מכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר,או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה.

(ג) רב ראשי לישראל לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לכהונתו.

(ד) חבר ועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה נבחר.

(א) האסיפה הבוחרת תהיה של 150 חברים, מהם 80 רבנים ו–70 נציגי ציבור.

(ב) האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ–.80 הרבנים שבאסיפה הבוחרת יהיו –

(1) 30 רבני עיר מן הערים הגדולות;

(2) 14 רבני עיר מן המועצות המקומיות הגדולות;

(3) 2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות; היה יותר

2 סמכויותיו הועברו לשר לשירותי דת: י"פ תשע"ג מס' 6609 מיום 17.6.2013 עמ' .5336

2

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

(תיקון מס' 1)

תשס"ד-2004

מרב אזורי אחד במועצה אזורית אחת – הוותיק שבהם, ואם היו בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; "רב אזורי" – מי שנבחר או שנתמנה באישור השר לרב של מועצה אזורית;

(4) 8 רבני יישוב מכל אחד מ-8 היישובים הגדולים; "רב יישוב" – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;

(5) רב שכונה הוותיק בכל אחת מן הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר שבע, ובבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; "רב שכונה" – מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית באישור השר;

(6) 10 הדיינים הוותיקים ביותר, ומבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(7) הרב הצבאי הראשי וסגנו, ואם אין סגן – הרב הצבאי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, ומבעלי אותה דרגה – הוותיק שבהם בשירות הרבנות הצבאית;

(8) 10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה.

חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971

השתתפות בהוצאות

התקציב של מועצה

(תיקון מס' 13)

תשס"ח-2008

.11 (א) ממשלה והרשות המקומית יישאו בהוצאות התקציב של מועצה בהתאם להוראות סעיפים 11א עד 11ז.

(ב) (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יהיה רשאי, בהסכמת שר האוצר, לישא בהוצאות שכר ותקנים מעבר לאמור בסעיף זה, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידו;

הוראות סעיף קטן זה יחולו אף על מועצות דתיות במועצות אזוריות, וכן מועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית.

12א. (א) רב עיר, רב אזורי, רב יישוב, ורב שכונה יהיה נתון יהיו נתונים לשיפוטו של בית דין משמעתי.

(ב) מועצת הרבנות הראשית לישראל תמנה את חברי בית הדין והם דיין או דיין שיצא לגמלאות, והוא היושב ראש, ושני רבני עיר.

(ג) השר רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על רב עיר, רב אזורי, רב יישוב או רב שכונה על יסוד אחד מאלה:

(1) הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;

(3) הרב הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון.

(ד) בית הד ין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה לפני השר; מצא בית הדין המשמעתי שאין הרב העיר ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, והנשיא יעביר את הרב העיר מכהונתו.

(ה) סמכויות בית הדין המשמעתי, סדרי הדין בו, סדרי הגשת קובלנות ושאר הוראות בקשר להפעלת השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות בהסכמת שר המשפטים.

(ו) בסעיף זה, "רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בחוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג- .2023

ביצוע ותקנות

(תיקון מס' 2)

תשל"ח-1978

(תיקון מס' 13)

תשס"ח-2008

.15 (א) שר הדתות3 ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר –

(1) מינוי חברים למועצה במקום חברים שמקומם נתפנה;

שיפוט משמעת של

רבני עיר

(תיקון מס' 3)

תש"ם-1980

(תיקון מס' 13)

תשס"ח-2008

(תיקון מס' 13)

תשס"ח-2008

3 סמכויותיו הועברו לראש הממשלה בי"פ תשס"ד מס' 5266 מיום 21.1.2004 עמ' .1642 הועברו לשר לשירותי דת י"פ תשס"ח מס' 5774 מיום 7.2.2008 עמ' .1820

3

(תיקון מס' 9)

תשנ"ח-1998

(תיקון מס' 13)

תשס"ח-2008

(2) בחירות של רבני עיר; לענין זה, "רב עיר" – רב של ישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית (רב מקומי);

(3) רישוי חברות לעניני קבורה של יהודים, ובלבד שיובטח כי לא יינתן רשיון אלא לגוף שהוכיח שיש בידו לעשות את הסידורים המינהליים והכספיים הדרושים לשם מילוי תפקידיו; לענין זה יראו רשות מקומית ומועצה מקומית כגוף שהוכיח שיש בידו לעשות סידורים כאמור;

(4) הקמת מועצות בתי עלמין יהודיים על פי בקשתן של החברות העוסקות בקבורת יהודים במקום, של הרשות המקומית או של המועצה, והגדרת תפקידיהן של מועצות בתי-העלמין.

חברה לעניני קבורה של יהודים ומועצת בתי עלמין יהודיים רשאיות, באישור שר

(ב) הדתות ולפי תקנות שהתקין לענין זה, להטיל אגרות בעד שירותיהן.

4

מדינת ישראל

משרד האוצר - אגף תקציבים

אוגוסט 2023

חוות דעת תקציבית – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג- 2023 מבקשת להסדיר בחקיקה ראשית את מעמדם ואת אופן בחירתם של רבני ערים, רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות.

בהמשך לבקשת הוועדה, להלן התייחסותנו לעלויות התקציביות אשר עשויות להיות ליישום הצעת החוק, בהתאם לתרחישים שהועלו בפנייה שהועברה. תרחישים אלו בוחנים מימוש מלא של תקני רבני הערים, מימוש מלא של תקני רבני שכונות ומימוש תקני רב אזורי ורב יישוב בהתאם לבקשת הוועדה.

עלות תקציבית של מימוש כל תקני רבני הערים שניתן למנותם על פי החוק:

במסגרת הצעת החוק, מבקשים המציעים לקבוע כי לכל רשות מקומית יהיה רב עיר אחד, וכן בערים גדולות יכהנו שני רבני ערים במשרה מלאה, בהתאם לתבחינים שקבועים בהצעה. אישור הצעת החוק בנוסח הקיים צפויה להביא לתוספת תקנים של רבני ערים ולתוספת בעלות השכר של מוצעות דתיות.

כיום, במקום בו פועלת מועצה דתית עלות העסקתו של רב עיר נמצאת באחריות מלאה של המועצה הדתית של אותה רשות מקומית. נציין כי המדינה משתתפת בשיעור של %40 מתקציב כלל המועצות הדתיות, אך מימוש התקנים לא צפוי להביא באופן ישיר לשינוי בגובה השתתפות המדינה בתקציב המועצות הדתיות. אלא, מימוש התקנים צפוי להביא לגידול בנטל עלויות השכר של המועצות הדתיות, שעומד כיום על שיעור ממוצע גבוה של כ-%60 מהמחזור.1 גידול זה עשוי לבוא על חשבון הוצאות אחרות של המועצה הדתית המיועדות לשירותי הדת עבור תושבי הרשות, אך לא יושט על תקציב המדינה.

אין ברשותנו את המידע המלא בהתייחס לתקנים שאינם מאוישים, על מנת לאמוד את הגידול בעלות השכר הצפויה עבור המועצות הדתיות, אך מימוש התקנים לא צפוי להשפיע על הוצאות המדינה אלא על הוצאות המועצות הדתיות בלבד. בהתאם לרכיב זה בהצעה אין השפעה תקציבית במסגרת תקציב המדינה.

יחד עם זאת, בערים בהן אין מועצה דתית הרשות המקומית היא זאת שנושאת בעלות שכרו של רב העיר, והמשרד לשירותי דת נוהג במקרים רבים להשתתף בעלות העסקתו (בהתאם למקור תקציבי), בגובה של כ- 19 אלפי ש"ח לחודש (כ- 230 אלפי ש"ח בשנה), ואת שאר העלות משלימה הרשות המקומית. מכיוון שבמרבית הערים בישראל ישנן מועצות דתיות, ובאחרות כבר קיים כיום רב עיר, בגין עניין זה צפויה עלות תקציבית של עד 3 מיליוני ש"ח במימוש מלא. זאת, בנוסף לעלות העסקה שתמומן על ידי הרשויות המקומיות.

1 דוח מבקר המדינה "ביקורת פיננסית במועצות הדתיות" מאי .2023

רח' קפלן 1 ירושלים 9103002 ת.ד 3100 טל': 02-5317111 פקס': 02-5695338

אוצר ברשת : www.mof.gov.il

שער הממשלה : www.gov.il

מדינת ישראל

משרד האוצר - אגף תקציבים

לסיכום, למימוש כל תקני רבני הערים שניתן למנותם על פי החוק צפויה עלות של עד 3 מלש"ח בשנה מתקציב המדינה והיתרה מתקציבי המועצות הדתיות.

עלות תקציבית של מימוש כל תקני רבני השכונות שניתן למנותם על פי החוק:

מדיניות הממשלה בשני העשורים האחרונים נמנעה ממינוי רבני שכונות. הצעת החוק מבקשת להסמיך את השר לשירותי דת לקבוע כי ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר ושהיקף אוכלוסייתה עולה על 50,000 ימונה רב לשכונה אחת או יותר בשיעור משרה של %.75 בהתאם לאומדנים שנערכו, ישנן כ- 300 שכונות בערים בישראל בהן למעלה מ- 50,000 תושבים וניתן למנות בהן רב שכונה. בהתאם, פוטנציאל תוספת התקנים נאמד ב- 225 תקנים (לאור שיעור המשרה שלפי ההצעה עומד על %75). בהתאם לחוק הקיים ובדומה למנגנון אשר תואר ביחס לרבני הערים, עלות השכר התוספתית יושט על המועצות הדתיות. יחד עם זאת, נציין כי ככל שיוחלט בעתיד להגדיל את השתתפות המדינה בעלות העסקתם של רבני השכונות, ובהתייחס למימוש מלא של כלל תקני רבני השכונות, העלות התקציבית השנתית תעמוד על סכום של כ- 27 מיליוני ש"ח בכל שנה , בהתבסס על סכום השתתפות המדינה בתקן רב יישוב העומד על כ- 10,000 ש"ח בחודש.

לסיכום, בהתאם לחוק ולהסדר הקיים כיום, לא צפויה עלות תקציבית לתיקון הנוגע למינוי רבני השכונות.

יש לציין כי במספר עתירות לאורך השנים האחרונות השיבה המדינה כי רבני שכונות זהו "עולם הולך ונעלם" . מכאן שמינוי רבני שכונות חדשים עשוי להביא על המדינה עתירות חדשות לעניין זה ולגרור בהמשך עלויות נוספות.

עלות תקציבית של מימוש תקן רב אזורי אחד בכל מועצה אזורית בישראל ורב עבור מחצית היישובים מועצות האזוריות ברחבי המדינה:

בישראל ישנן 52 מועצות אזוריות הכוללת יישובים יהודים, אשר בהתאם לנתוני המשרד לשירותי דת לשנת ,2023 מכהנים בהן 42 רבנים אזוריים. עם זאת, מכיוון שבחלק מהמועצות האזוריות מכהנים יותר מרב אזורי אחד, ישנן 24 מועצות ללא רב אזורי.

לעניין רבני יישוב, במועצות אזוריות בישראל ישנן כ-1,000 יישובים ולכן מחציתם הוא כ- 500 יישובים (המספר כולל גם יישובים שאינם יהודים). לפי המשרד שירותי דת, בשנת נכון לשנת 2023 מועסקים כ- 240 רבני יישוב, ולכן מימוש תקן רב יישוב במחצית היישובים במועצות האזוריות ידרוש תוספת של כ- 260 תקנים.

עבור תוספת של 24 תקנים של רבנים אזוריים תדרש עלות תקציבית של כ- 5 מיליוני ש"ח, ועבור 260 תקנים של רב יישוב תדרש עלות תקציבית של כ- 32 מיליוני ש"ח. יחד עם זאת, מנגנון התקצוב של רבנים אלו מתנהל באופן בו מינוי הרבנים מתרחש רק לאחר תקצוב מלא של עלות התקנים הנוספים

רח' קפלן 1 ירושלים 9103002 ת.ד 3100 טל': 02-5317111 פקס': 02-5695338

אוצר ברשת : www.mof.gov.il

שער הממשלה : www.gov.il

מדינת ישראל

משרד האוצר - אגף תקציבים

בהצעת חוק תקציב המדינה ולאחר פרסום קול קורא מסודר, על בסיס אמות מידה מקצועיות ושוויוניות, על ידי המשרד. כלומר, לא ניתן למנות רבנים כאמור ללא הצבעה מקדימה על מקור תקציבי.

לסיכום, עבור מימוש מלא של התקנים המפורטים בסעיף זה, תדרש עלות תקציבית תוספתית של כ-37 מיליוני ש"ח בשנה, בכפוף להצבעה על מקור תקציבי כמקובל.

רח' קפלן 1 ירושלים 9103002 ת.ד 3100 טל': 02-5317111 פקס': 02-5695338

אוצר ברשת : www.mof.gov.il

שער הממשלה : www.gov.il

נוסח מעודכן לדיון 8 באוקטובר 2023

הכנסת העשרים וחמש

יוזמים:

חברי הכנסתארז מלול

שמחה רוטמן

פ/3446/25

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"גד–2023 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר" – גוף כאמור בסעיף 108;

"האסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב" – גוף כאמור בסעיף 18;

"האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי" – גוף כאמור בסעיף 19;

"הנציב" – נציב תלונות הציבור על רבנים שמונה לפי חוק זה הממונה לטיפול בתלונות הציבור על רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות;

"ועד מקומי" – כמשמעותו בסעיף 3)א( לפקודת המועצות המקומיות ]נוסח חדש[ שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו המועצות המקומיות )מועצות אזוריות(, התשי"ח–19581 )להלן – צו המועצות( לניהול ענייניו של היישוב;

"ועד דתי" – הוועד הדתי המכהן באותו יישוב;

"ועדה ממונה" – ועדה ממונה לפי סעיף 10ב לחוק שירותי הדת היהודיים;

1 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

"ועדה רפואית" – כהגדרתה בחוק שירות המדינה )גמלאות( ]נוסח משולב[, התש"ל–19702;

"ועדת הבחירות" – ועדת בחירות שהוקמה לפי כאמור בסעיף 97 או ,17 לפי העניין;

"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודים ]נוסח משולב[, התשל"א–19713;

"יישוב" – כהגדרתו בצו המועצות;

"מועצה" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה אזורית" – כהגדרתה בצו המועצות;

"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודים ]נוסח משולב[, התשל"א–19714 )להלן – חוק שירותי הדת(, ולרבות ממונה או ועדה ממונה;

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19805;

"ממונה" – ממונה שמונה לפי סעיף 6)ב2( לחוק שירותי הדת היהודיים;

"מרשם אוכלוסין" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה– 19656;

"צו המועצות" – צו המועצות המקומיות )מועצות אזוריות(, התשי"ח–19587;

,קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורי הורה, בן, אח, גיס, דוד" אחיין, חותן, חם, חתן, נכד, לרבות ;קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ

2 ס"ח התש"ל, עמ' .65

3 ס"ח התשל"א, עמ' .130

4 ס"ח התשל"א, עמ' .130

5 ס"ח התש"ם, עמ' .90

6 ס"ח התשכ"ה, עמ' .270

7 ק"ת התשי"ח, עמ' .1259

2

"רב אזורי" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לבחירת רב אזוריבמועצה אזורית לפי מפתח יישובים שיקבע השר, ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב יישוב" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לבחירת רב יישובשל יישוב כהגדרתו בצו המועצות, , שניתנה לו כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב עיר" – רב שנבחר על ידי אסיפה בוחרת לבחירת רב עירשל יישוב שהוא מועצה מקומית או עירייה ובלבד שקיבל כשירות לכהן כרב עיר מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רב שכונה" – רב שנבחר בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 25)ב( ברשות מקומית ובלבד שניתנה לו כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

"שכונה" – יחידת מגורים עירונית הכוללת מקבץ רחובות שגבולותיה )לעניין חוק זה( ייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הפנים, ובהיקף אוכלוסייה של 15,000 תושבים ויותר;

"השר" – השר לשירותי דת.

פרק ב': כללי

כפיפות

.2

)א(

רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יהיו כפופים להנחיות מועצת

הרבנות הראשית לישראל והיא תהווה הסמכות הדתית ההלכתית והרוחנית העליונה בכל הקשור לביצוע תפקידם הרבני.

)ב(

רב שכונה יהיה כפוף בכל הקשור לביצוע תפקידו להנחיות ההלכתיות

של רב העיר ויסייע במתן שירותים רוחניים בתחומי השכונה אליה נבחר.

)ג(

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים

לביצוע תפקידו.

פרק גב': בחירות רבני עיר

3

שיטת הבחירות

.42

מספר רבני עיר

.53

כשירות להיבחר

.64

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת לבחירת רב עיר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

)א(

לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד שיועסק במשרה מלאה.

)ב(

ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על ,10,000 יקבע השר,

בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב; בהיעדר הסכמה

– יועסק הרב בחצי משרה.

)ג(

בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה

מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

)ד(

על אף האמור בסעיף קטן )א(, עלה מספר התושבים היהודים ברשות

מקומית על ,50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש מועצת הרשות המקומית, לקבוע כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם שוכנע כן שקיים צורך בכך.

)ה(

כיהנו ברשות מקומית שני רבני עיר, יקבעו בהסכמה את חלוקת

התפקידים ביניהם.

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר כל אלה:

לרב עיר

)א(

מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שהוסמך לכך לכהן כדיין לפי סעיף

3 לחוק הדיינים, התשט"ו–19558;

)ב(

מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

)ג(

מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך

לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר, ובלבד שבין המצביעים בעד הכשירות היו הרבנים הראשיים לישראל;

)ד(

מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה

שהוא כשיר לכהן כרב עיר )להלן – תעודת כשירות(.

8 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

4

תעודת כשירות

.75

)א(

מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל

אלה:

)1(

אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;

)2(

עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים, אשר ועדת רבנים של שלושה

רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בכתב ובעל פה;

)3(

הצהיר והתחייב בתצהיר בכתב, כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת

הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א–,19719 כי יקיים את החלטות מועצת הרבנות הראשית.

)ב(

שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק וגדול

בתורה, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטור אותו מן הבחינות האמורות בסעיף קטן )א()2(, לאחר כשוועדה של שלושה רבנים או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית ערכה לו בחינה בעל פה, ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.

)ג(

מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת

כשירות שניתנה לפי סעיף זה או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו, ועל יסוד אחת מן העילות האלה:

)1(

בעל התעודה התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב

בישראל;

)2(

בעל התעודה הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה

ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.

)ד(

תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי סעיף קטן

)א()2(, תהיה תקפה ללא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי סעיף קטן )ג(.

)ה(

חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות

לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה כאמור או לביטולה.

9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,18 עמ' 421;

5

הודעה על הצורך

.86

)א(

השר יודיע על צורך בבחירת רב עיר משהתקיים אחד מאלה:

בבחירת רב עיר

)1(

נפסקה כהונתו של רב עיר או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש

מכהונתו במהלך 12 החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת רב עיר במקומו;

)2(

ברשות המקומית מכהן רב עיר שגילו עולה על 80 שנים;

)3(

היישוב הפך לרשות מקומית ולא מכהן בו רב;

)4(

ברשות מקומית לא מכהן רב עיר.

)ב(

הודעת השר כאמור בסעיף קטן )א( תפורסם ברשומות.

)ג(

על אף האמור בסעיף קטן )א(, ברשות מקומית שבה מספר התושבים

היהודיים אינו עולה על 5,000 תושבים, השר יהיה רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר; קבע השר כאמור – יחולו הוראות סעיף 3)ב(.

)גד( פורסמה ההודעה, לשם ניהול הליך הבחירות, רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

ועדת הבחירות

.97

)א(

לשם ניהול הליך בחירות רב עיר תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה

חברים, וזה הרכבה:

)1(

דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם

ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל – והוא יהיה היושב ראש;

)2(

המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז

הוועדה;

)3(

רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

)4(

שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן:

6

)א(

ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי

הרשות או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר

בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.

)ב(

נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב נבחריה או

עובדיה.

)ב(

היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש כמשקיף היועץ

המשפטי בלוועדה.

)ג(

היו הקולות בוועדה שקולים – תכריע דעתו של היושב ראש.

)ד(

המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.

)ה(

ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים בה,

כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.

)ו(

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב

משפחתו את מועמדתו לבחירה.

חברי האסיפה

.10

)א(

מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיו כמפורט בסעיף קטן )ב(.

הבוחרת

חברי האסיפה

הבוחרת לבחירת רב

.108 )בא( הרכב האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר תהיה מורכבת מהחברים הבאיםיהיה כאמור להלן:

עיר

)1(

כלל חברי מועצת הרשות המקומית הרשומים כיהודים במרשם

האוכלוסין; היה מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומית נציג יהודי נוסף מטעמה;

)2(

ראש המועצה הדתית, לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה,;

ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – מנהלה הכללי של הרשות;

7

)3(

מספר נציגי ציבור שימנה השר שיעמוד על מחצית מחברי האספה

האמורים בסעיפים )1( ו-)2(, והם יהיו מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית וימונו לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית;

)4(

רבע מכלל חברי האסיפה הבוחרת יהיו הרבנים הראשיים לישראל

וחברי מועצת הרבנות הראשית שתבחר מועצת הרבנות הראשית מקרב חבריה, בהתחשב בהרכבה העדתיובהם הרבנים הראשיים לישראל.

)גב( נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.

)דג( נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור.

)הד( המניין החוקי של האסיפה הבוחרת לא יפחת ממחצית מספר חבריה.

)ה(

על אף האמור בהוראות פרק זה, מונתה לרשות המקומית ועדה למילוי

תפקידי ראש רשות מקומית ומועצת הרשות או למילוי תפקידי המועצה, בהתאם להוראות לפי סעיפים ,143 143א או 206 לפקודת העיריות או לפי סעיפים 38 או 38א לפקודת המועצות המקומיות, רשאי השר, בהסכמת הוועדה האמורה ובאישור מועצת הרבנות הראשית, למנות באופן זמני רב עיר לרשות המקומית, שיכהן עד לכינון מועצה נבחרת.

ייצוג נשים באסיפה .119 )א(

הבוחרת לבחירת רב

לפחות מחצית מנציגי הציבור שימנה השר שליש מחברי האסיפה

הבוחרת לבחירת רב עיר יהיו נשים.

עיר

)ב(

לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר לפי סעיף זה

עקב מיעוט נשים במועצת הרשות המקומית לפי סעיף 8)א()1(, ימנו השר ומועצת הרשות המקומית נציגות ציבור נוספות במספר שווה כך שלא יפחת שיעור הנשים באסיפה משליש.

8

כינוס האסיפה

הבוחרת

.1210 )א(

ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה

הוועדה מועד ומקום כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

)ב(

ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הבחירות

לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 1311)ב(, ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.1311 )א(

מי שכשיר להיבחר לרב עיר, רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו

בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 1210)א(, וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לכהן כחבר בוועדת הבחירות או כחבר באסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

)ב(

לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד

מאלה:

)1(

הוא חבר מועצת הרשות המקומית או חבר המועצה הדתית, אלא

אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת הרשות המקומית או במועצה הדתית;

)2(

הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

וועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.1412 )א(

)3(

הוא בן 70 ומעלה;

)4(

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

9

)ב(

ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של

הקולות המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.

)ג(

נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בסעיף ,3 ייבחרו שני

הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בסעיף קטן )ב(.

)ד(

קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על

אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

)ה(

ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

)ו(

על אף האמור בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–,1980

רב עיר שנבחר לפי חוק זה, לא ישתתף בבחירות למועצת הרבנות הראשית בשנתיים שלאחר בחירתו.

רשויות שאוחדו

.1513 )א(

על אף האמור בסעיף ,53 אוחדה ברשות מקומית שאוחדה עם רשות

מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המאוחדת., יקבע השר הוראות לעניין רבני העיר שכיהנו ברשויות שאוחדו, ובלבד שהזכויות שהיו להם ערב האיחוד, ובכלל זה זכויות הנוגעות לשכרם, הקף משרתם ומשך כהונתם יישמרו להם ויראו אותם כזכויות הנובעות מעבודתם ברשות המאוחדת.

)ב(

תחומי סמכותם של רבני עיר כאמור בסעיף זה ייוותרו כפי שהיו ערב

איחוד הרשויות המקומיות.בהוראות לפי סעיף קטן )א(, יקבע השר, בהתייעצות עם הרשות המאוחדת, ובהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, גם את תחומי סמכותם של רבני העיר ברשות המאוחדת.

פרק דג': בחירות רבני יישוב ורבנים אזוריים

10

רב יישוב ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת לבחירת רב יישוב ורב אזורי ייבחר

שיטת הבחירות

.14

כשירות להיבחר

.17

כשירות להיבחר

.15

הודעה על הצורך

.1816 )א(

באמצעות אסיפה בוחרת לבחירת רב אזורי, בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.

)א(

הכשירים להיבחר לרב עיר כאמור בסעיף ,6 כשירים להיבחר לרב יישוב

או לרב אזורי.

)בא( לעניין כשיר להיבחר לרב יישוב, כשיר אף מי שבידו תעודת כשירות להיבחר לרב עיר לפי סעיף ,4 וכן מי שקיבל שבידו תעודת כשירות לכהן כרב יישוב מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

)גב( לעניין כשיר להיבחר לרב אזורי כשיר מי שבידו תעודת כשירות להיבחר לרב עיר לפי סעיף ,4 אף וכן מי שקיבל שבידו תעודת כשירות לכהן כרב אזורי מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית, או וכן מי שכיהן לפחות שבע שנים כרב יישוב.

)דג( על תעודת כשירות לרב יישוב או לרב אזורי, יחולו, בשינוים המחויבים, הוראות סעיף 7 5בשינויים המחויבים.

השר רשאי לקבוע, בהתאם למאפייני היישוב או המועצה האזורית והרכב

בבחירת רבנים

אוכלוסיותיהם, כי יש לבחור רב ליישוב או רב אחד או יותר למועצה אזורית,

ליישוב או רב

ולקיים הליך לבחירתו, משהתקיים אחד מאלה:

אזוריולמועצה

אזורית

)1(

נפסקה כהונתו של רב יישוב או רב אזורי מכהן, או שהרב המכהן

צפוי לפרוש מכהונתו במהלך ששת החודשים הקרובים או הודיע על פרישתו לאחר בחירת שייבחר רב במקומו, וועד היישוב או המועצה הדתית, לפי העניין, הסכימו לאיוש המשרה; הודיע השר על כוונתו למנות רב יישוב או רב אזורי, וועד היישוב או המועצה הדתית, לפי העניין, לא הודיעו על הסכמתם או התנגדותם תוך 30 ימים מההודעה האמורה – יראו אותם כאילו הסכימו לאיוש המשרה;

11

)2(

ביישוב או במועצה האזורית לא מכהן רב, או שמכהן רב אזורי

והמועצה הדתית מבקשת למנות רב אזורי נוסף, והשר התייעץ בעניין עם ראש המועצה האזורית, ובמועצה אזורית בה הוקמה מועצה דתית, אף עם ראש המועצה הדתיתוהתקבלה בקשת הוועד המקומי לבחור רב יישוב או בקשת המועצה הדתית לבחור רב אזורי, לפי העניין, וניתנה הסכמת שר האוצר לעניין תקצוב המשרה;

)ב(

לעניין הוראות סעיף קטן )א( –

)1(

במועצה דתית שמכהן בה ממונה או ועדה ממונה או במקרה שאין

מועצה דתית, ההסכמה לפי סעיף קטן )א()1( והבקשה לפי סעיף קטן )א()2(, תינתן או תוגש, לפי העניין, בידי ראש המועצה האזורית;

)2(

ההוראות בדבר רב יישוב יחולו, אף אם המועצה הדתית או

המועצה האזורית התנגדו לעמדת ועד היישוב.

)ב(

היקף משרה של רב יישוב יעמוד על שבעים וחמישה אחוזים.

)ג(

רב יישוב ורב אזורי יכהן יכהנו במשרה מלאה, ושכרם ישולם באמצעות

המועצה הדתית או המועצה האזורית, ויתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת.

)ד(

הודעת השר כאמור בסעיף קטן )א(, תפורסם ברשומותבאתר האינטרנט

של המשרד לשירותי דת ושל המועצה האזורית.

)ה(

עם פרסום ההודעה לפי סעיף קטן )ד(, יודיע לצורך ניהול הליך בחירת רב

יישוב או רב אזורי, רשאי השר להודיע לגופים המנויים בסעיף 16)א( ו-)ב(, בהתאמה, לוועד היישוב או לראש המועצה האזורית, לפי העניין, כי עליהם עליו לבחור נציגים לוועדה הבוחרתלוועדת הבחירות.

ועדת הבחירות

.17

)א(

לשם ניהול הליך בחירת רב יישוב או רב אזורי תוקם ועדת בחירות

המורכבת משלושה חברים, וזה הרכבה:

)1(

דיין מכהן או דיין שיצא לגמלה, שמינה השר לאחר התייעצות עם

ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל – והוא יהיה היושב ראש;

12

)2(

המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו והוא יהיה מרכז

הוועדה;

)3(

לעניין בחירת רב יישוב – נציג שימנה ועד היישוב; לעניין בחירת

רב אזורי – ראש המועצה האזורית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי המועצה האזורית או נבחריה;

)ב(

היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש היועץ המשפטי

לוועדה.

)ג(

חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב יישוב או רב אזורי שבו

הציג קרוב משפחתו את מועמדתו לבחירה.

הועדה חברי

האסיפה הבוחרת

.1618 )א(

האסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה

הרכבהתהיה מורכבת מהחברים הבאים:

לבחירת רב יישוב

)1(

נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או נציג ועדה ממונה, והוא

יהיה היושב ראש;

)2(

הרב האזורי שאחראי על היישוב, ואם אין רב אזורי – הרב הוותיק

ביותר מקרב רבני היישובים בתחומי המועצה האזורית; היו כמה בעלי אותו הוותק, יכהן הקשיש מביניהם, ואם אין רבנים מכהנים בתחומי המועצה האזורית, תמנה מועצת הרבנות הראשית רב יישוב ממועצה אזורית אחרת;

)3(

שני ארבעה נציגים של הוועד המקומי שלפחות שניים מהם יהיו

פעילים בתחום הדת ביישוב; לפחות אחד מנציגי הוועד המקומי יהיה אשה;

)4(

שני נציגים של הוועד הדתי ביישוב;

)54( נציג המועצה האזורית;

)65( נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש גם כמרכז

הוועדה;

13

)7(

אם בישוב אין ועד דתי, תכלול הוועדה ארבעה נציגים שימונו על

ידי הוועד המקומי, ואולם, לפחות שניים מתוך הנציגים יהיו פעילים בתחום הדת ביישוב;

)86( אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, אחד מהם בהסכמת השר, והוא ישמש כיושב ראש הוועדה.

חברי האסיפה

הבוחרת לבחירת רב

.19

)ב(

האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה

הרכבהתהיה מורכבת מהחברים הבאים:

אזורי

)1(

נציג המועצה הדתית, לרבות ממונה או נציג ועדה ממונה, והוא

יהיה היושב ראש;

)2(

שני נציגי המועצה האזורית; לפחות אחד מנציגי המועצה האזורית

יהיה אשה;

)3(

רב אזורי, ממועצה אזורית אחרת שימונה על ידי מועצת הרבנות

הראשית;

)4(

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו אשר ישמש כמרכז הוועדה;

)5(

אם במועצה האזורית אין מועצה דתית, תכלול הוועדה שני שלושה

נציגים שימונו על ידי המועצה האזורית, שאחד מהם ימונה בהסכמת השר והוא יכהן כיושב ראש הועדה, ולפחות אחד מהם יהיה אשה.

ייצוג נשים

בוועדהבאסיפה

.1920 )א(

לפחות רבע שליש מבין חברי הוועדה הבוחרת האסיפה הבוחרת לבחירת

רב יישוב וחברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיו נשים.

הבוחרת לבחירת רב

יישוב ובאסיפה

הבוחרת לבחירת רב

אזורי

)ב(

לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב לפי סעיף ,18

ימנו השר והוועד המקומי אשה נוספת.

14

)ג(

לא היו די נשים בהרכב האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי לפי סעיף ,19

נציג השר לפי סעיף 19)4( יהיה אשה.

כינוס הוועדה

.2021 )א(

יושב ראש הוועדה הבוחרת ועדת הבחירות יתקבע מועד לעריכת בחירות

האסיפה הבוחרת

לרב יישוב או לרב אזורי ומקום לכך; קבעה היושב ראש הוועדה מועד ומקום

לרב יישוב או

כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת ושל

האסיפה הבוחרת

המועצה האזורית, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה האסיפה

לרב אזורי

הבוחרת לבחירת רב יישוב או חברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי, לפי העניין, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע עשרים ואחד ארבעים וחמישה ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

)ב(

מרכז הוועדה הבוחרת יאשר את המועמדים לבחירה ועדת הבחירות

תתכנס לא יאוחר מחמישה מארבעה עשר ימים לפני מועד הבחירות, בכפוף לאשר את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 21 22)ב(, ויתשלח הודעה לחברי הוועדה האסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב או חברי האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי, לפי העניין, בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.2122 )א(

מי שכשיר להיבחר לרב יישוב או לרב מועצה אזורית בהתאמה, לפי

העניין, רשאי להציג לוועדה הבוחרת לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות כאמור בסעיף 2021)א(, ואולם מי שנבחר לכהן לכחבר בוועדה הבוחרת בוועדת הבחירות או כחבר באסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב או באסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי, לפי העניין, לא יהיה מועמד לרב יישוב או לרב אזורי, לפי העניין, באותן בחירות.

)ב(

לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב יישוב או רב אזורי אם מתקיים

לגביו אחד מן התנאים האמורים בסעיף 13)ב(מאלה:.

15

)1(

הוא חבר מועצת המועצה האזורית או חבר המועצה הדתית, אלא

אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצת המועצה האזורית או במועצה הדתית;

)2(

הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש

ועדת הבחירות קבע שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;

הצבעה

.2223 )א(

)3(

הוא בן 65 ומעלה;

)4(

הוא אינו אזרח ישראל.

יושב ראש הוועדה הבוחרת ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות

וינהלו.

)ב(

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב אזורי יהיה שלושה חברים

ובהם היושב ראש.

)ג(

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב יישוב יהיה חמישה חברים

ובהם היושב ראש.

)דב( ההצבעה תהיה בקלפי והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדהקולות המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו המשתתפים בהצבעה.

)הג( קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה האסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב או האסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי, על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

)ו(

היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

)זד(

הוועדה הבוחרת ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות

הבחירות.

התייעצות

.24

רב יישוב יפעל בהתייעצות עם הרב האזורי בעניינים הלכתיים הקשורים לביצוע תפקידו ויש להם השלכה אזורית.

16

פרק הד': בחירות רבני שכונות

)א(

מינוי רב שכונה

.25

הוועדה הבוחרת

.23

כשירות להיבחר

.2426 )א(

ברשות מקומית שבה מכהן רב עיר, ושמספר תושביה עולה על ,50,000

רשאי השר לקבוע כי ימונו רב שכונה, אחד או יותר.

)ב(

לצורך ביצוע סעיף זה, יקבע השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת, תקנות, בין היתר בעניינים הבאים:

)1(

אופן קביעת גבולות השכונה לעניין זה;

)2(

סמכויותיו של רב שכונה והגדרת תפקידו;

)3(

הרכב הוועדה הבוחרת או הגוף הבוחר וסדרי הבחירות, ומעמד

הרשות המקומית בתהליך הבחירה;

)4(

היקף המשרה של רב השכונה.

רב שכונה ייבחר באמצעות ועדה בוחרת, וזה הרכבה:

)א(

ראש המועצה הדתית, והוא יהיה היושב ראש;

)ב(

רב העיר;

)ג(

ראש הרשות המקומית או נציגו;

)ד(

רב בעל תעודת כשירות מהרבנות הראשית לישראל המתגורר בתחומי

הרשות המקומית שבחרה מועצת הרבנות הראשית;

)ה(

נציג שימנה השר מקרב עובדי משרדו שישמש כמרכז הוועדה;

)ו(

אם אין ברשות המקומית מועצה דתית, תכלול הוועדה נציג שימונה על

ידי מועצת הרשות המקומית בהסכמת השר לשירותי דת ובהתייעצות עם רב העיר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

כשיר להיבחר לרב שכונה מי שהכשירים להיבחרשבידו תעודת כשירות

לרב עיר, לרב אזורי או לרב יישובלפי סעיף 4 או לפי סעיף 15 )א( או )ב( יהיו כשירים להיבחר לרב שכונה, וכן מי שקיבל שבידו תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית.

17

)ב(

על תעודת כשירות לרב שכונה יחולו הוראות סעיף 7 5 בשינויים

המחויבים.

ייצוג נשים בוועדה .26

כינוס הוועדה

.27

הבוחרת

לפחות רבע מבין חברי הוועדה הבוחרת יהיו נשים.

)א(

יושב ראש הוועדה הבוחרת יקבע מועד לעריכת בחירות ומקום לכך; קבע

היושב ראש כאמור, תפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי הוועדה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 21 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.

)ב(

מרכז הוועדה הבוחרת יאשר, לא יאוחר מחמישה ימים לפני מועד

הבחירות, את המועמדים לבחירה, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף ,28 וישלח הודעה לחברי הוועדה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

הצגת מועמדות

.28

הצבעה

.29

)א(

מי שכשיר להיבחר לרב שכונה, רשאי להציג לוועדה הבוחרת את

מועמדותו בכתב לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בסעיף 27)א( ואולם מי שנבחר לחבר בוועדה הבוחרת לא יהיה מועמד לרב באותן בחירות.

)ב(

לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב שכונה אם מתקיים לגביו אחד

מן התנאים האמורים בסעיף 13)ב(.

)א(

יושב ראש הוועדה הבוחרת יפתח את הליך הבחירות וינהלו.

)ב(

המניין החוקי בוועדה הבוחרת לבחירת רב שכונה יהיה שלושה חברים

ובהם היושב ראש.

)ג(

המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של חברי הוועדה – הוא

המועמד הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר ממחצית מסך הקולות של חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה.

)ד(

קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע הוועדה הבוחרת על

אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.

18

)ה(

היו הקולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.

)ז(

הוועדה הבוחרת תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

פרק ה': נציב תלונות הציבור על רבנים

נציב תלונות הציבור .327 )א(

על רבנים

השר, בהסכמת הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית

לישראל, ימנה נציב לתלונות הציבור על רבנים )להלן – הנציב(, שיברר, בהתאם להוראות סעיף זה, והוא יהיה ממונה על טיפול בתלונות הציבור על התנהגות רבני עיר, רבני יישוב, רבנים אזוריים ורבני שכונות במסגרת מילוי תפקידם.

)ב(

לא יתמנה לנציב אלא מי שבידו תעודת כשירות לכיהן כרב עיר לפי סעיף

,4 כדיין או כרב ראשי לישראל.

)ג(

)1(

רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל

התנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב, או מי שאותו אדם הסמיך לכך.

)ד2( השר או נשיא מועצת הרבנות הראשית, רשאים לבקש מהנציב לברר עניין הנוגע להתנהגותו של רב במסגרת מילוי תפקידו כרב.

)הד( מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לרב הנילון, לשר ולנשיא מועצת הרבנות הראשית, לפי העניין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

)וה( התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן )הד( יודיע הרב הנילון לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את העניין לפני השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

)זו(

מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן,

לשר ולנשיא מועצת הרבנות, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

19

)חז( העלתה התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית;

העלתה התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר ונשיא מועצת הרבנות הראשית ורשאי הוא להמליץ לשר או לרבנים הראשיים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לרבנים.

)ח(

הנציב לא יברר תלונה על מעשה שמתנהלת בשלו חקירת משטרה או

הליך פלילי או משמעתי כנגד רב, ואם החל בבירור התלונה רשאי הוא להפסיק את בירורה.

)ט(

הנציב רשאי שלא לברר תלונה שהיא קנטרנית או טורדנית על פניה או

עוסקת בזוטי דברים.

)טי(

)1(

הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ

למועצת הרבנות הראשית, לסיים את כהונתו של רב, וזו תדון בהמלצה לאחר שאפשרה לרב להשמיע את עמדתו בתוך 60 ימים; החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לקבל את המלצת הנציב, תנמק את החלטתה.

)2(

החלטה כאמור בפסקה )1( על סיום כהונתו של רב, תתקבל על

ידי מועצת הרבנות הראשית ברוב של שני שלישים מחבריה;

)3(

חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך כאמור בסעיף

קטן זה, ביחס לרב שהוא קרוב משפחתו.

)יא(

מועצת הרבנות הראשית רשאית, ברוב של שני שלישים מחבריה,

מיוזמתה או לפי הצעת הרבנים הראשיים לישראל או השר, להעביר את הנציב מכהונתו בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–202210 )בסעיף זה – החוק(, בשינויים המחויבים.

)יב(

הנציב רשאי להמליץ על הפסקת כהונתו של רב יישוב בשל אי התאמה

למאפייני היישוב או בשל תפקוד לקוי של רב היישוב, והכל בהתאם לכללים שיקבע השר לעניין זה ועל פי המנגנון שייקבע בהם.

10 ס"ח התשס"ב, עמ' .590

20

)ייג( בעניינים שלא נקבעו בסעיף זה, יחולו על הנציב, על עבודתו, על סמכויותיו, על משך כהונתו ועל תנאי כהונתו הוראות החוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–,2002 בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:.

)1(

הוראות סעיפים ,1 3 עד ,9 17)3( עד )5(, 18)ב(, 22)ו( ו-32 עד

36 – לא יחולו לעניין הנציב;

)2(

בסעיף 2 לחוק, הסיפה, החל במילים "לרבות בדרך" לא תיקרא;

)3(

בסעיף 10 לחוק, במקום "לשופט" יקראו "לרב עיר, לרב יישוב,

לרב אזורי או לרב שכונה";

)4(

בסעיף 19 לחוק –

)א(

בסעיף קטן )א(, הסיפה, החל במילים "כשופט, לרבות" –

לא תיקרא;

)ב(

בסעיף קטן )ד(, במקום "לשופט הנילון, לנשיא, לשר,

למנהל ולנשיא בית המשפט שבו מכהן אותו שופט" יקראו "לרב

הנילון, לנשיא מועצת הרבנות הראשית ולשר לשירותי דת".

)5(

בסעיף ,29 במקום "משרד המשפטים" יקראו "המשרד לשירותי

דת";

)6(

בכל מקום, במקום "שר המשפטים" יקראו "השר לשירותי דת",

ובמקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא מועצת הרבנות הראשית".

איסור עיסוק נוסף .3028 )א(

רב עיר המועסק במשרה מלאה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף,

לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות אלא אם כן קיבל אישור לכך לפי סעיף קטן )ב( או שמדובר , ולמעט בעיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

21

)ב(

מועצת הרבנות הראשית והשר כאחד, רשאים לאשר לרב עיר המועסק

במשרה מלאה עיסוק נוסף לאחר שהתייעצו בעניין עם ראש הרשות המקומית ובחנו את סוג העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש הרב לעיסוק הנוסף ואת השפעת העיסוק הנוסף על יכולתו של הרב לפעול במסגרת תפקידו ללא ניגוד עניינים.

)ג(

רב יישוב, רב אזורי, או רב שכונה שמועסק בכל היקף משרה, וכן רב עיר

המועסק בחלקיות משרה, רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף אם קיבל לאישור לכך מהשר לשירותי דת, והכל בכפוף לכללים שקבע השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

)ד(

)ה(

לעניין סעיף זה לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

)1(

כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;

)2(

קבלת הכנסות מנכס של רב או מנכס של משפחתו;

)3(

קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.

עסק רב עיר בעסק או בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה, ימסור על

כך הודעה בכתב למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית או למועצה הדתית, לפי העניין.

פרק ו': הוראות כלליות

משך כהונת רב

.3129 )א(

רב עיר, רב יישוב, רב אזורי ורב שכונה יכהנו מיום בחירתם; ואולם אם

החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב מכהן, מועד תחילת כהונתם יהיה במועד סיום כהונתו של הרב המכהן.

)ב(

כהונת רב תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:

)1(

רב עיר – בהגיעו לגיל 75; רב יישוב, רב אזורי או רב שכונה –

בהגיעו לגיל 70;

)2(

בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר

לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;

)3(

משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;

22

)4(

אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר, או לדיין בבית דין רבני אזורי או

בבית הדין הרבני הגדול;

)5(

אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה,

ומועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול קבעה כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב;

)6(

לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–200211 )להלן –

חוק מגורי רבנים(.;

)7(

לגבי רב יישוב –

)א(

על פי המלצת הנציב לפי סעיף 27)יב(;

)ב(

בהיבחרו לתפקיד רב יישוב אחר, אלא אם כן נבחר בהתאם

לתקנות שקבע השר לעניין זה.

תקופת בחירות

.3230 )א(

השר לא יקבע כי יש צורך בבחירת רב, למעט הודעה על צורך בבחירת רב

עיר לפי סעיף 6)א(, ולא יקיים יתחיל הליך כמפורט בחוק זה או ימנה נציגים מטעמו בתקופת בחירות בתקופה שבה מכהנת ממשלה יוצאת כהגדרתה בסעיף 30)ב( לחוק-יסוד: הממשלה,12 או בתקופה שלאחר מועד הבחירות למועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד יישוב לפי העניין ועד לכינון מועצה או ועד כאמור, אלא אם כן סברה מועצת הרבנות הראשית כי קיים צורך דחוף בבחירת רב כאמור.

)ב(

לעניין סעיף זה, "תקופת בחירות" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

)1(

תקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת, וסיומה

בכינון ממשלה חדשה בכנסת שנבחרה באותן הבחירות;

)2(

תקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לרשות

המקומית, למועצה האזורית או לוועד היישוב, וסיומה בכינון מועצה או ועד לאחר הבחירות האמורות;

11 ס"ח התשס"ג, עמ' .101

12 ס"ח התשס"א, עמ' .158

23

)ג(

על אף האמור בסעיפים קטנים )א( ו-)ב()1(, הוראות סעיף קטן )א( לא

יחולו בתקופה שתחילתה ביום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת וסיומה ביום הבחירות לכנסת, אם השר מינה את כל נציגיו לוועדת הבחירות ולאסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר, או לוועדת הבחירות ולאסיפה הבוחרת לבחירת רב יישוב או לאסיפה הבוחרת לבחירת רב אזורי, לפי העניין.

סמכויות משלימות .3133 לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, חברי האסיפה הבוחרת או חברי הוועדה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים האמורים.

ביטול תקנות שירותי.3234 תקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר(, התשפ"ב–2022 – בטלות.

הדת היהודיים

)בחירות רבני עיר(

פרק ז': ביצוע ותקנות, תיקונים עקיפים, תחולה והוראות מעבר ביצוע ותקנות

.33

תיקון חוק שירותי

.34

השר לשירותי דת ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

בחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח משולב[, התשל"א–1971 –

הדת היהודיים

)1(

בסעיף ,11 האמור בו יסומן כסעיף קטן )א(, ואחריו יבוא:

")ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, השר יהיה רשאי, בהסכמת שר האוצר, לישא בהוצאות שכר ותקנים מעבר לאמור בסעיף זה, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידו; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף על מועצות דתיות במועצות אזוריות, וכן מועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית."

)2(

בסעיף 12א –

)א(

בסעיף קטן )א(, במקום "רב עיר יהיה נתון" יבוא "רב עיר, רב

אזורי, רב יישוב ורב שכונה יהיו נתונים";

24

)ב(

בסעיף קטן )ג(, אחרי "על רב עיר" יבוא "רב אזורי, רב יישוב או רב

שכונה";

)ג(

בסעיף קטן )ד(, במקום "שאין רב העיר" יבוא "שאין הרב",

ובמקום "את רב העיר" יבוא "את הרב";

)ד(

בסופו יבוא:

")ו(

בסעיף זה, "רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה"

– כהגדרתם בחוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"ד-.2023".

)3(

תיקון חוק הרבנות .35

בסעיף 15)א(, פסקה )2( – תימחק.

בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 –

הראשית

)1(

בסעיף ,1 במקום ההגדרה "רב עיר" יבוא:

""חוק בחירות רבני עיר – חוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"ד-2023;

"רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בחוק בחירות רבני עיר;"

)2(

בסעיף ,2 בפסקה )5(, במקום הסיפה, החל במילים "לפי תקנות

בחירות" יבוא "כרב אזורי, כרב יישוב או כרב שכונה לפי חוק בחירות רבני עיר".

)3(

תיקון חוק איסור

.36

בסעיף 7 –

)א(

בפסקה )3(, הסיפה, החל במילים "רב אזורי" – תימחק;

)ב(

בפסקה )4(, הסיפה, החל במילים "רב יישוב" – תימחק;

)ג(

בפסקה )5(, הסיפה, החל במילים "רב שכונה" – תימחק;

)ד(

בפסקה )8(, אחרי "10 רבנים" יבוא "הכשירים לפי סעיף 2)5(".

בסעיף 1 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 –

הונאה בכשרות

25

התיקונים העקיפים לחוק איסור הונאה בכשרות יופצו בהמשך

תיקון חוק חופש

.37

בסעיף 14)א( לחוק חופש המידע, התשנ"ח–,1998 בסופו יבוא:

המידע

")18(

נציב תלונות הציבור על רבנים – לגבי בירור תלונה על רב לפי חוק שירותי הדת

".היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ד-2023

תיקון חוק מגורי

.3438 בסעיף 1 לחוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג–2002 –

רבנים

)1(

בסעיף 1 –

)א(

בהגדרת "רב", אחרי המילים "רב עיר" יבוא:

""רב אזורי, רב יישוב";"

)ב(

במקום ההגדרות "רב עיר" ו"רב שכונה" יבוא:

""רב עיר", "רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"גד– 2023;"

)ג(

בהגדרת "מקום כהונה", במקום פסקה )2( יבוא:

")2( "רב אזורי" – שטח השיפוט של המועצה האזורית;

)3(

"רב יישוב" – שטח השיפוט של היישוב;

)4(

"רב שכונה" – תחום העיר שבה נמצאת אותה השכונה,

כפי שייקבע לפי סעיף 25)ב()1( לחוק שירותי הדת היהודיים

)בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות(, התשפ"ד–2023;" )2(

אחרי סעיף 2 יבוא:

"ועדת חריגים

2א.

על אף האמור בסעיף ,2 השר יקים ועדת חריגים שרשאית

להתיר, באופן זמני או באופן קבוע, לרב להתגורר שלא במקום

.כהונתו"

26

)3(

בסעיף ,3 בסופו יבוא "לרבות לעניין הרכב ועדת החריגים כאמור בסעיף

2א, אופן פעולתה והעילות למתן היתר לרב".

בסעיף 93)ב( לחוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות

תיקון חוק התכנית .39

)א(

הכלכלית )תיקוני

הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022(, התשפ"ב–,2021 בפסקה )2(

חקיקה ליישום

המובאת בו –

המדיניות הכלכלית

לשנות התקציב

2021 ו-2022(,

התשפ"ב–2021

)1(

בפסקת משנה )ג(, במקום "רב עיר או רב מקומי או רב המכהן

כרב של קיבוץ או מושב המכהן במקום" יבוא "רב עיר או רב מקומי המכהן במקום";

)2(

)ב(

תחולה

פסקת משנה )ד( – תימחק.

תחילתו של סעיף זה 90 ימים לאחר פרסומו של חוק זה.

.3540 הוראות חוק זה יחולו גם לעניין רשויות מקומיות ביהודה והשומרון;גם באזור, כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום )יהודה והשומרון

– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית( התשכ"ז–196713 לעניין זה, "רשות מקומית ביהודה והשומרון" – מועצה אזוריות המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה ושומרון( )מס' 783(, התשל"ט–,197914 ומועצה מקומית המנויה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה ושומרון( )מס' 892(, התשמ"א–,198115 שבתחיקת הביטחון.

הוראות מעבר

37.41 )א(

מי שנבחר לרב עיר כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף )להלן – המועד

הקובע( דינו כרב עיר שנבחר לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו, למעט ההוראות לעניין רשויות שאוחדו לפי סעיף .13 )ב(

על אף האמור בסעיף קטן )א(, רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –

13 ס"ח התשכ"ח, עמ' .20

14 קובץ המנשרים התשל"ט, עמ' .88

15 קובץ המנשרים התשמ"א, עמ' .864

27

)1(

והוא נבחר לכהן כרב עיר ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני

עיר, התשל"ה–1974 )להלן – תקנות בחירות רבני עיר( – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80; ואולם, מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 6)א()2( ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

)12( והוא כיהן נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר ערב תחילתן של תקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר(, התשס"ז– 200716 )להלן – תקנות שירותי הדת( – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית לבקשת השר רשאית להאריך את כהונתו עד לבחירת רב עיר חדש לפי סעיף 8)א()2( ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים במצטבר;

)23( והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת היהודיים )בחירות רבני עיר(, התשס"ז–200717 תקנות שירותי הדת – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, לאחר שתאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית להשמיע את עמדתה, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב לפי התקנות שלפיהן נבחר לראשונה כרב עיר בהתאמה.

)ג(

)1(

מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי כדין קודם כניסתו של חוק זה

לתוקף, דינו כמי שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה;

)2(

על אף האמור בפסקה )1(, הוראות חוק מגורי רבנים במקום

כהונתם, התשס"ג–,2022 כנוסחם בחוק זה, לא יחולו על מי שנבחר לרב יישוב או לרב אזורי קודם כניסתו לתוקף של חוק זה, ויחול עליהם הדין שחל ערב כניסתו לתוקף של חוק זה.

16 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

17 ק"ת התשס"ז, עמ' .1150

28

)ד(

מי שנבחר לרב שכונה כדין קודם כניסתו של חוק זה לתוקף, דינו כמי

שנבחר לפי חוק זה ויחולו עליו הוראות חוק זה; אין באמור בהוראות סעיף קטן זה, כדי לפגוע בהיקף המשרה שנקבע לרב שכונה או בהיתר שניתן לו לעבודה נוספת, לפני כניסתו לתוקף של חוק זה.

)ה(

מי שקיבל תעודת כשירות לכהן כרב עיר, כרב יישוב, כרב אזורי או כרב

שכונה לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, יראו אותו כאילו קיבל את התעודה לפי הוראות חוק זה.

)ו(

עד לתיקונן של תקנות שירותי הדת היהודיים )שיפוט משמעתי של רבני

עיר(, התשנ"ו–1996 באופן שיחולו גם על רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות, יחולו התקנות האמורות, בשינויים המחויבים, גם על רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות.

)ז(

על קובלנה משמעתית נגד רב יישוב, רב אזורי או רב שכונה שהוגשה טרם

כניסתו לתוקף של חוק זה, יחולו הוראות הדין שחל על הקובלנה ערב כניסתו לתוקף של חוק זה.

29