הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025

מספר פנימי: 2213308

הכנסת העשרים וחמש

יוזמת: חברת הכנסת אפרת רייטן מרום

______________________________________________

פ/4233/25

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 25	1.	בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
		"(ג) בסעיף זה, "חוב" – בסכום קבוע ומוכח, ובלתי שנוי במחלוקת, שנגרם כתוצאה מהלוואה או מקדמה, שניתנה בכסף לעובד."
תיקון סעיף 26א	2.	בסעיף 26א(ב) לחוק העיקרי –
		(1) אחרי פסקה (1) יבוא:
			"(1א) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ניכה, ביודעין, ניכויים משכר העבודה בניגוד לסעיף 25, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים לדוגמה, בשל כל ניכוי שלגביו פעל המעסיק כאמור;";
		(2) בפסקה (2), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או בפסקה (2), לפי העניין,";
		(3) בפסקה (3) ברישה, אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או בפסקה (2), לפי העניין,".
תיקון סעיף 26ב	3.	בסעיף 26ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
		"(ד) בתובענה של עובד לתשלום החזר ניכויים שנוכו בניגוד לסעיף 25, והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או שהניכוי לא צוין בתלוש השכר שנמסר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי לא מדובר בניכוי אסור לפי סעיף 25."

דברי הסבר

מטרת הצעת חוק זו להתמודד עם תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים ועובדות, ובעיקר קופאים וקופאיות, בניגוד לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. בשנים האחרונות הפכה לנפוצה תופעת ניכוי סכומים קטנים שלא כחוק משכרם של עובדים, בניגוד לדין, באצטלה של "חוסרים", "קנסות", "נזקים" וכיוצא באלה. למרות האיסור שקיים בחוק על ביצוע ניכויים מהשכר, התופעה מוכרת בענפים שונים (תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד).

לאור פערי הכוחות בין מעסיקים לעובדים, ולאור שליטת המעסיק על התשלום לעובדים, יש להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקים מפני ניכויים אסורים ופגיעה בשכרם של העובדים. הצעת חוק זו תעניק לעובדים כלי נוסף לאכיפה אזרחית כדי להכווין התנהגותם של מעסיקים והגברת הציות לחוק. לפיכך מוצע, ראשית להבהיר כי משמעות המונח "חוב" בסעיף 25 היא סכום שאינו שנוי במחלוקת שנובע מהלוואה שניתנה לעובד או ממקדמה ששולמה לו, שנית לאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה, דהיינו פיצויים שאינם תלויים בנזק, בכל מקרה של ניכוי שלא כדין משכרו של העובד, ושלישית לקבוע כי אם העובד תובע את המעסיק בשל ניכוי שלא כדין משכרו, והמעסיק החייב במסירת תלוש שכר לעובדו, לא מסר תלוש שכר כאמור או שהניכוי אינו מופיע בתלוש השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי הניכוי נעשה כדין.

--------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ט בשבט התשפ"ד (29.01.2024)

10/02/2025

17:50

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

י"ב בשבט התשפ"ה

1093

10 בפברואר 2025

עמוד

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–.2025 . . 116

10/02/2025

17:50

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברת הכנסת מטעם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025* תיקון סעיף 25

.1

הוספת סעיף 25ג

.2

בחוק הגנת השכר, התשי"ח–19581 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 25 – בסעיף קטן (א)(6), במקום "חוב על פי" יבוא "חוב קצוב ומסוים על פי" ואחרי

(1) "למעסיק," יבוא "המפרטת את תאריך ההתחייבות, מקור החוב, מועד היווצרותו, סכומו ופריסת התשלומים,";

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מעסיק לא ינכה משכרו של עובד כל סכום בקשר לשיפוי או לפיצוי בשל נזק ממוני הנובע מבלאי סביר או בשל נזק ממוני שגרם העובד במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חסר בקופה רושמת, אף אם הוראות סעיפים קטנים (א)(6) ו־(7) ו־(ב) חלות על החוב."

אחרי סעיף 25ב לחוק העיקרי יבוא:

"איסור גבייה

25ג. בלי לגרוע מהוראות סעיף 25(ג), מעסיק לא ידרוש ולא יגבה מעובדו, במישרין או בעקיפין, כל סכום כאמור באותו סעיף."

דברי הסבר

סעיף 1 סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958

(להלן – החוק), אוסר על מעסיק לנכות סכומי

כסף משכר העובד, למעט ניכויים הקבועים באותו סעיף.

בין השאר מותר לנכות חוב על פי התחייבות בכתב

מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור

יותר מרבע שכר העבודה (סעיף 25(א)(6) לחוק). עוד מותר לנכות מהשכר מקדמות על חשבון שכר עבודה שאינן עולות על שכר עבודה בעד שלושה חודשים, אולם יתרת המקדמות תיחשב חוב שחלה עליו ההוראה האמורה (סעיף 25(א)(7) לחוק). סעיף 25(ב) לחוק קובע כי מעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של עובד שחדל לעבוד אצלו כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

בדיון (ארצי) נד/101–3 עמנואל נ' שופרסל בע"מ

ואח' (פד"ע כח(1) 241 (1995)), הבהיר בית הדין לעבודה את התנאים הנדרשים להכרה בחוב: "כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו"; בהמשך אף ציין כי בית הדין לעבודה "מוסמך גם מוסמך לדון בשאלה – האם כדין נוכה משכר העובד תשלום בלתי קצוב ושנוי במחלוקת אשר טרם הוכח".

*

1

למרות זאת, לא אחת מעסיקים מנכים משכר

העובדים ניכויים בשל נזקים שונים, ובכלל זה בשל טעות

או חסר בקופה הרושמת, על סמך התחייבות כללית שנתן

העובד מראש לניכוי בשל נזק.

לפיכך מוצע להתנות את האפשרות לנכות משכר

העובד חוב על פי התחייבות בכתב של העובד בכך

שהחוב יהיה קצוב ומסוים, ושבהתחייבות יפורטו תאריך

ההתחייבות, מקור החוב, מועד היווצרותו, סכומו ופריסת

התשלומים.

נוסף על כך מוצע לקבוע כי אסור יהיה לנכות משכר

העובד סכום בקשר לשיפוי או לפיצוי בשל נזק ממוני

הנובע מבלאי סביר או בשל נזק ממוני שגרם העובד

במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חסר בקופה רושמת, אף

אם הוראות סעיף 25(א)(6) ו־(7) ו־(ב) לחוק חלות על החוב.

סעיף 2 מוצע לקבוע כי אסור יהיה לדרוש או לגבות

מעובד כל סכום בקשר לשיפוי או לפיצוי בשל

נזק ממוני הנובע מבלאי סביר או בשל נזק ממוני שגרם

העובד במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חסר בקופה

רושמת, אולם יובהר כי הפרת איסור כאמור לא תהווה

עבירה פלילית, הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי

או עילה המזכה בפיצויים לדוגמה.

הצעת חוק מס' פ/4233/25 (מספר פנימי: 2213308); הועברה לוועדה ביום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024).

ס"ח התשי"ח, עמ' 86; התשפ"ג, עמ' .370

116

,1093 י"ב בשבט התשפ"ה, 10.2.2025

– תסנכה קוח תועצהקוח תועצה

– תסנכה קוח תועצהועצה1

הצעות חוק הכנסת –

10/02/2025

תיקון סעיף

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

העיקרי, יבוא:

סעיף קטן (ב)

אחרי לחוק

בסעיף 26א

לחוק העיקרי,

בסעיף

26א26א .3

.3

17:50

תיקון סעיף 26א

משכר העבודה בניגוד

ניכויים

ביודעין,

ניכה,

המעסיק

לעבודה כי

בית הדין

בניגוד

העבודה

משכר

ניכויים

ביודעין,

המעסיק ניכה,

מצא כי

"(ג)לעבודה

"(ג) מצא בית הדין

שניכה המעסיק כאמור,

המעסיקניכוי

שניכהבשל כל

לדוגמה

פיצויים

לעובד

לפסוק

רשאי הוא

לסעיף ,25 רשאי הואלסעיף

כאמור,

ניכוי

בשל כל

לדוגמה

פיצויים

לפסוק,25לעובד

סעיף קטן (ב)(2) עד (4)."

לעניין

הוראות (4)."

קטןזה(ב)(2) עד

ויחולוסעיף

ויחולו לעניין זה הוראות

תיקון סעיף

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

העיקרי,יבוא:

סעיף קטן (ג)

אחרי לחוק

בסעיף 26ב

לחוק העיקרי,

בסעיף

26ב26ב .4

.4

תיקון סעיף 26ב

חייב,25 אם המעסיק חייב

לסעיף

המעסיק

אםבניגוד

שנוכו

לסעיף ,25

בניגודניכויים

שנוכו החזר

לתשלום

ניכויים

החזרעובד

בתובענה של

עובד לתשלום

"(ד) בתובענה של "(ד)

צוין או שהניכוי לא צוין

לאשכר,

תלוש

שהניכוי

לעובד

מסראו

ולאשכר,

תלוש

סעיף 24

הוראותלעובד

ולא מסר

שכר24לפי

סעיף

תלוש

הוראות

במסירת

במסירת תלוש שכר לפי

לא."מדובר בניכוי אסור."

אסור

בניכויכי

המעסיק

מדובר

ההוכחה על

המעסיק כי לא

תהיה חובת

ההוכחה על

חובתשנמסר,

תהיההשכר

בתלוש

בתלוש השכר שנמסר,

תיקון חוק העסקת

העסקת

תיקון חוק

התשנ"ו–1996,2 בסעיף 12 –

בסעיף 12 –

כוח1,2אדם,

התשנ"ו–996

אדם,ידי קבלני

עובדים על

קבלני כוח

העסקת

על ידי

בחוק

העסקת.5עובדים

בחוק

.5

עובדים על ידי

עובדים על ידי

לו";

לו";או חוסר

שנגרם נזק

חוסרזה בשל

"ובכלל

בשליבוא

"הוצאותיו,"

(1)אחריבסעיף קטן

נזק או

אחרי"ובכלל זה

(א),יבוא

"הוצאותיו,"

כוח אדםבסעיף קטן (א),

קבלני (1)

שנגרםאדם

קבלני כוח

סכום בשל חוסר או נזק

מהעובד

סכוםיגבה

ידרוש או

יגבה"ולא

בסופואויבוא

יבואקטן

בסעיף

או נזק

בשל חוסר

מהעובד

"ולא(ב),ידרוש

(2)בסופו

בסעיף קטן (ב),

(2) שנגרם לו".

שנגרם לו".

דברי הסבר

סעיף 3 סעיף 26א(ב) לחוק קובע עילת תביעה שבשלה

רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים

לדוגמה, שאינם תלויים בנזק, כאמור באותו סעיף. מוצע

להוסיף לסעיף 26א עילה של ניכוי מהשכר שלא כדין

ביודעין.

סעיף 4 סעיף 26ב לחוק קובע היפוך של נטל ההוכחה

בתובענות בעילות מסוימות. מוצע להוסיף

להוראה זו גם תובענה של עובד לתשלום החזר ניכויים

שנוכו בניגוד לסעיף 25 לחוק כנוסחו בהצעת החוק,

בנסיבות שבהן המעסיק חייב במסירת תלוש שכר אך לא

מסר לעובד תלוש שכר, או שהניכוי לא צוין בתלוש השכר.

סעיף 5 לגבי עובד שמועסק על ידי קבלן כוח אדם אצל

מעסיק בפועל, מוצע לקבוע כי האיסורים

שחלים על קבלן כוח אדם לגבות מהעובד תשלומים בעד

השמתו בעבודה והחזר הוצאותיו ועל מעסיק בפועל לגבות

מהעובד תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם

לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו, יחולו גם לגבי תשלום בשל חוסר או נזק שנגרם להם.

יוזמת: חברת הכנסת אפרת רייטן מרום

2 ס"ח התשנ"ו, עמ' 201; התשע"ט, עמ' .153

,1093 י"ב בשבט התשפ"ה, 10.2.2025

– תסנכה קוח תועצהקוח תועצה

– תסנכה קוח תועצהועצה1

הצעות חוק הכנסת –

117

10/02/2025

17:50

0334-3030 ISSN

סודר והודפס באגף הדפוס והגרפיקה של הכנסת