חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024
הצעת חוק לדיון מוקדם
2024-02-12
מספר פנימי: 2214873
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אופיר כץ
נאור שירי
______________________________________________
פ/4314/25
הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024
הוספת סעיף 41ד | 1. | בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, אחרי סעיף 41ג יבוא: | ||||
"הגנה על בן זוג של חייל מילואים | 41ד. | (א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, לצורך השגחה על ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים הנמצא עמו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד במילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, בתקופת שירות המילואים או בתקופה של 60 ימים לאחר תום שירות המילואים, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה. | ||||
(ב) לעניין סעיף זה רואים כפיטורים גם הוצאה של העובד לחופשה ללא תשלום, בין ביוזמת המעסיק ובין ביוזמת העובד. | ||||||
(ג) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד, או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה בעקבות כך. | ||||||
(ד) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום (בסעיף זה – היתר לעניין חופשה ללא תשלום) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד, או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה בעקבות כך, וכי העובד הסכים להוצאה לחופשה ללא תשלום ולמועדיה. | ||||||
(ה) היתר לעניין חופשה ללא תשלום יכול שיינתן לגבי תקופה של 30 ימים לכל היותר, ורשאי המעסיק לבקש היתר נוסף לפי סעיף זה בתום תקופת ההיתר הקודם. | ||||||
(ו) התפטר העובד לאחר שהוצא לחופשה ללא תשלום שלא בהתאם להוראות סעיף זה, או לאחר שניתנו היתרים לעניין חופשה ללא תשלום לגבי תקופה העולה בסך הכול על 75 ימים בתוך שישה חודשים רצופים, יחולו על התפטרותו הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963, בלי לגרוע מכל סעד אחר הנתון לעובד לפי חוק זה. | ||||||
(ז) במידע הנמסר לחייל בשירות מילואים, על הזכויות הנתונות לחייל בשירות מילואים לפי סעיף 20 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ייכלל גם מידע לעניין זכויות לפי הוראות סעיף זה הנתונות לעובד שבן זוגו הוא חייל מילואים." | ||||||
תיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) | 2. | בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בסעיף 3(1)(ב), בסעיף קטן (ב2) המובא בו, במקום "בחוק" יבוא "בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק". | ||||
דברי הסבר
בעקבות המתקפה בכ"ב בתשרי התשפ"ג (7 באוקטובר 2023) גויסו כ-300 אלף אנשי מילואים, שעזבו את בתיהם ומשפחותיהם ויצאו להגן על המדינה. בני זוגם של המשרתים במילואים, ובכללם נשים רבות, נאלצים לשלב בין החזקת הבית לבדם לבין מקום עבודתם.
לאחרונה, ישנה מגמה הולכת וגדלה של הוצאה לחופשה ללא תשלום (להלן – חל״ת) או פיטורים של בני הזוג של אנשי המילואים, דבר המותיר אותם ללא הכנסה, ללא אופק תעסוקתי וללא ודאות לחזרה למעגל העבודה. מטרת הצעת החוק היא לספק הגנה תעסוקתית לבני הזוג של אנשי המילואים.
מוצע כי יחול איסור על מעסיק לפטר או להוציא לחל״ת עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילד שגילו פחות מ-14 שנים בעת שבן זוגו של העובד נמצא בשירות מילואים שאליו נקרא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, או ב-60 ימים שלאחר סיום שירותו, אלא אם כן ניתן לפיטורים או להוצאה לחל"ת היתר מאת ועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון. מוצע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורים או להוצאה לחל״ת של עובדת או עובד, אלא לאחר שהוועדה אפשרה לעובדת או לעובד לטעון את טענותיו בפניה, ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים או היציאה לחל״ת אינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג, או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה בעקבות השירות, ולעניין הוצאה לחל"ת – הוכיח גם כי העובד הסכים ליציאה לחל"ת ולמועדי החל"ת. מאחר שישנם מעסיקים שמפעילים לחצים פסולים על העובד כדי לעודדו להגיש בקשה לצאת לחופשה ללא תשלום בנסיבות האמורות, על אף שהעובד אינו מעוניין בכך והדבר אף עשוי להיות כרוך בפגיעה בזכויות נוספות של העובד כגון זכות לדמי אבטלה, מוצע לקבוע כי היתר כאמור להוצאה לחל"ת יידרש בין אם היציאה לחל"ת היא ביוזמת העובד, ובין אם ביוזמת המעסיק.
בנוסף, כיום נדרשת רק הסכמה ראשונית של העובד לשם הוצאתו לחל״ת, וזאת גם אם החופשה ללא תשלום נמשכת זמן ממושך. מוצע לקבוע כי היתר להוצאה לחל"ת לגבי עובד כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים ועל המעסיק יהיה להגיש מחדש בקשה להיתר מועדת התעסוקה בתום כל תקופה כאמור.
בעיה נוספת היא שאם אחרי תקופה ממושכת של חל״ת העובד מחליט להתפטר, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. כך, נוח למעסיק להשאיר את העובד בחל״ת עד שיתפטר, ויאבד את זכותו לפיצויי פיטורים שהיה מקבל אילו המעסיק היה מפטר אותו. לפיכך, מוצע לקבוע כי עובד כאמור שהחליט להתפטר לאחר שהוצא לחופשה ללא תשלום שלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, או לאחר שניתנו היתרים מטעם הוועדה לעניין חופשה ללא תשלום לגבי תקופה העולה בסך הכול על 75 ימים בתוך שישה חודשים רצופים, יחולו על התפטרותו הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963, והוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
לטובת הנגשת מידע בעניין יישומו של חוק זה, מוצע לקבוע כי במידע הנמסר לחייל שגויס לשירות חירום במילואים לפי סעיף 20 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ייכלל גם מידע לעניין זכויות החייל לפי סעיף זה.
הצעת חוק זו תגן על בנות ובני זוג של משרתים במילואים בנסיבות חירום, ותמנע גרימת עוול להם בפגיעה במקום עבודתם כתוצאה משירות המילואים.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באדר א' התשפ"ד (12.02.2024)
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2024-04-07
07/04/2024
09:01
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
כ"ד באדר ב' התשפ"ד
1011
3 באפריל 2024
עמוד
הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024 124
07/04/2024
09:01
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:
הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024* תיקון סעיף 21
.1
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–19491 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(ג)(2), אחרי "סעיף 41א" יבוא "או 41א2".
תיקון סעיף 23
.2
בסעיף 23(ב1) לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 41א(ב)" יבוא "או 41א2(ד) או (ה)".
תיקון סעיף 41א
.3
בסעיף 41א(ד) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א1)".
תיקון סעיף 41א1
.4
בסעיף 41א1 לחוק העיקרי, במקום "העובר על הוראות" יבוא "המפטר עובד בלא היתר בניגוד להוראות", ואחרי "41א(ב)" יבוא "או מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א2(ג)".
הוספת סעיף 41א2
.5
אחרי סעיף 41א1 לחוק העיקרי יבוא:
"הגנה על בני
זוג של משרתים
במילואים
41א.2 (א)
בסעיף זה –
"חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח–20082;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988.3
(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים.
דברי הסבר
סעיפים סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה ,1 ,2 4 לעבודה), התש"ט–1949 (להלן – החוק), קובע הוראות האוסרות לפטר עובד שמשרת ו־5 במילואים בשל שירותו במילואים, משום שנקרא לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי במילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו. כמו כן נקבע בסעיף איסור לפטר עובד שמשרת במילואים בתקופת שירות המילואים ובתקופה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה. ועדת התעסוקה לא תיתן היתר כאמור אלא מטעמים מיוחדים שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם המעסיק הוכיח כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
משירות המילואים מושפעים גם בני זוגם של
המשרתים במילואים, שנוסף על עבודתם נושאים בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים. עקב המצב הביטחוני המיוחד ומלחמת חרבות ברזל, נקבעה כהוראת שעה הגנה במסגרת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, * 1 2 3
התשס"ו– ,2006 אך היא מוגבלת בהיקפה ובנסיבותיה, ואינה נותנת מענה מלא לבני זוג של משרתים במילואים החוששים מפני אובדן מקור הכנסתם עקב שירות המילואים של בני זוגם.
בדומה להגנות הקבועות בחוק לגבי משרת
המילואים, מוצע לקבוע כמה הגנות לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים או שהוא תלמיד עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך המיוחד משרת במילואים כמפורט להלן. לפיכך מוצע להוסיף לחוק את סעיף 41א2 (סעיף 5), וכן לתקן תיקונים משלימים בהוראות נוספות הנוגעות לעניין בחוק (סעיפים 1 עד 4).
יובהר כי לפי הוראות סעיף 41ב לחוק, חובותיו של מעסיק בפועל של עובד של קבלן כוח אדם יחולו גם לעניין זה.
ראשית, מוצע לקבוע הוראה כללית האוסרת לפטר
עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ובכלל זה בשל קריאה לשירות מילואים או שירות מילואים צפוי או בשל תדירות שירות המילואים או
הצעת חוק מס' פ/4314/25 (מספר פנימי: 2214873); הועברה לוועדה ביום כ"ו באדר א' התשפ"ד (6 במרץ 2024).
ס"ח התש"ט, עמ' 13 ; התשע"ו, עמ' .1093
ס"ח התשס"ח, עמ' .502
ס"ח התשמ"ח, עמ' .114
124
– תסנכה קוח תועצהועצה1011 – תסנכה קוח תועצהוח תועצה
07/04/2024
09:01
ללאעובד לחופשה ללא
יוציא
לחופשה
עובד ולא
מעסיקעובד
יפטר יוציא
עובד ולא
מעסיק לא
(ג) לא יפטר
(ג) האחרזוגו או הורהו האחר
הורהושל בן
במילואים
זוגו או
שירותו
בתקופתשל בן
במילואים
תשלום
תשלום בתקופת שירותו
התעסוקה, ובלבד שלעובד ילד
ועדתשלעובד ילד
ובלבד
מאת
התעסוקה,
אלא בהיתר
ילדוועדת
מאת
של ילדו אלא בהיתרשל
חירום הוא בנסיבות חירום
בנסיבותכאמור
המילואים
הוא
ששירות
וכן כאמור
המילואים
הנמצא עימו,
הנמצא עימו, וכן ששירות
שמשכו הצפוי הוא 21
הוא 21
המילואים או
שמשכו הצפוי
לחוקאושירות
המילואים
שירותסעיף 8
לפי סעיף 8 לחוק לפי
ללא תשלום" – חופשה
חופשה
"חופשה
תשלום" –
לעניין זה,
לפחות;ללא
רצופים"חופשה
לעניין זה,
ימים רצופים לפחות;ימים
לתקופה כמפורט להלן:
להלן:
תשלום
כמפורט
ללא תשלום לתקופהללא
(1) תקופה בלתי מוגבלת;
מוגבלת;
תקופה בלתי (1)
(2) לפחות;של 30 ימים לפחות;
ימים רצופה
תקופה רצופה(2)של 30תקופה
שלושהלפחות מתוך שלושה
מתוך30 ימים
מצטברת של
ימים לפחות
תקופה
מצטברת של 30
(3) (3) תקופה
חודשים רצופים. חודשים רצופים.
לפיטורי העובד אלא לאחר
אלא לאחר
העובדהיתר
לא תיתן
לפיטורי
התעסוקה
ועדתהיתר
(ד)לא תיתן
(ד) ועדת התעסוקה
טענותיו, ולאחר שהמעסיק
שהמעסיק
ולאחראת
טענותיו, לטעון
אתהזדמנות
לעובד
לטעון
שנתנה
שנתנה לעובד הזדמנות
במילואים של בן הזוג
לשירותוהזוג
במילואים של בן
לשירותואינם בקשר
שהפיטורים
הוכיחבקשר
הוכיח שהפיטורים אינם
העובדאו להיעדרות העובד
של ילדו
להיעדרות
הורהו האחר
האחראושלשלילדו או
הורהוהעובד
של העובד או של של
לאי־ביצוע העבודה עקב כך.
העבודה עקב כך.
או
או לאי־ביצוע
להוצאת העובד לחופשה
לחופשה
היתר
העובד
להוצאתתיתן
התעסוקה לא
ועדת היתר
(ה) לא תיתן
(ה) ועדת התעסוקה
לעובדלאחר שנתנה לעובד
(ג) אלא
שנתנה
בסעיף קטן
כהגדרתה לאחר
קטן (ג) אלא
תשלום
ללאבסעיף
ללא תשלום כהגדרתה
שהמעסיק הוכיח שההוצאה
שההוצאה
ולאחר
הוכיח
טענותיו,
שהמעסיק
לטעון את
הזדמנותולאחר
הזדמנות לטעון את טענותיו,
לשירותו במילואים של בן
במילואים של בן
אינה קשורה
לשירותו
קשורהתשלום
לחופשה ללא
לחופשה ללא תשלום אינה
להיעדרות ילדו או להיעדרות
או האחר של
הורהו
שלילדו
האחראושל
העובד
הורהו
הזוג של
הזוג של העובד או של
העובדאם מצאה כי העובד
כיכך, או
עקב
מצאה
העבודה
או אם
לאי־ביצוע
העבודה עקב כך,
העובד או לאי־ביצועהעובד או
לחופשה ללא תשלום.
תשלום.
ללאלצאת
מעוניין
מעוניין לצאת לחופשה
דברי הסבר
משכו, וכן לקבוע כי אם העובד פוטר – הפיטורים בטלים.
בהליך לפני ועדת התעסוקה בעניין זה חובת ההוכחה שהפיטורים היו בשל טעם שאינו שירות המילואים כאמור תהיה על המעסיק. כמו כן, לא יראו היעדרות של עובד מהעבודה בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כהפסקה ברציפות עבודתו, ולא יהיה בכך לפגוע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו (סעיף 41א2(ב) ו־(ז) המוצע).
לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות, או לתקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך שלושה חודשים רצופים (סעיף 41א2(ג) המוצע).
מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר
כאמור אלא אם כן נתנה לעובד הזדמנות לטעון את
טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח כי הפיטורים או
ההוצאה לחופשה ללא תשלום אינם בקשר לשירותו
במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך, ולעניין חופשה ללא תשלום – אם ועדת התעסוקה מצאה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום (סעיף 41א2(ד) ו־(ה) המוצע).
שנית, מוצע לקבוע הגנה שתחול רק אם לעובד ילד
הנמצא עימו ושירות המילואים של בן זוגו של העובד או של הורהו האחר של ילדו הוא שירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים), או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. כדי למנוע פיטורים של עובד או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שלא מרצונו החופשי בשל שירות המילואים של בן הזוג או הורהו האחר של ילדו, מוצע לקבוע כי המעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שבן זוגו בשירות מילואים כאמור שעימו ילד כאמור או לשם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום. הוראות אלו יחולו על חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת,
מוצע לקבוע כי החובות והאיסורים שייקבעו יחולו
גם על המדינה כמעסיק, וכי מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון המוצע ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים
– תסנכה קוח תועצהועצה1011 – תסנכה קוח תועצהוח תועצה
125
כתיקון משלים להגנה זו מוצע לקבוע כי אם ניתנה
לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כאמור הודעה מוקדמת לפיטורים, תקופת שירות המילואים האמורה לא תבוא בחשבון במניין ימי ההודעה המוקדמת (סעיף 41א2(ו) המוצע).
07/04/2024
09:01
במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופת
(ו) שירות המילואים כאמור בסעיף קטן (ג).
היעדרות עובד מהעבודה בתקופת שירותו במילואים
(ז) כאמור בסעיף קטן (ג) של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו, ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
(ח) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים, ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם או להורהו האחר של ילדם.
(ט) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אח ר.
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה
(י) לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–.1967" תיקון סעיף 45א
.6
בסעיף 45א לחוק העיקרי, בסופו יבוא "וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ג)".
תיקון חוק שוויון
ההזדמנויות
בעבודה
.7
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–19884 –
(1) בסעיף ,1 בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה", במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים";
(2) בסעיף 2(א), במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם" יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949,5 ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות";
(3) בתוספת, בפרט ,5 במקום "41א ו־41ב" יבוא "41א, 41א2 ו־41ב".
דברי הסבר
בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים (סעיף 41א2((ח) ו־(ט) המוצע).
שאמור להיות, להוראת סעיף קטן (א1), האוסר פיטורים בשל שירות מילואים.
ההסדר המוצע לא יחול לגבי עובד שנקרא לשירות
עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 (סעיף 41א2(י) המוצע).
סעיף 6 מוצע לקבוע סמכות פיקוח למפקח שמונה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–,1998 לעניין הפיטורים או ההוצאה לחופשה ללא תשלום בלא היתר.
לעניין אכיפת ההגנות האמורות מוצע לקבוע כי
ועדת התעסוקה תהיה מוסמכת להטיל פיצויים בהתאם
להוראות סעיף 21 לחוק על מעסיק שפיטר את עובדו בשל שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או שפיטרו או שהוציאו לחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים בלא היתר (סעיף 1), ובערעור על החלטה תהיה גם ועדת התעסוקה משיבה (סעיף 2). מוצע לקבוע כי מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר, יישא באחריות פלילית לפי חוק החיילים המשוחררים (סעיף 4).
סעיף 3 מוצע לתקן טעות שנפלה בנוסח סעיף 41א,
שעניינו זכויות עובד המשרת במילואים, המפנה
בסעיף קטן (ד) שבו להוראת סעיף קטן (א), ולא, כפי 4 5
סעיף 7 מוצע להוסיף לאיסור ההפליה של עובד או של דורש עבודה לפי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–,1988 איסור הפליה בשל שירות המילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו משום שנקרא לשירות מילואים או בשל שירות המילואים הצפוי שלו. כמו כן מוצע לתקן את ההגדרה "חקיקת השוויון בעבודה" שבאותו חוק כך שאפשר יהיה לכלול בה בעתיד גם חקיקת משנה. עוד מוצע להוסיף לרשימת החיקוקים הקבועה בתוספת לחוק האמור גם את סעיף 41א2 המוצע, המקנה את ההגנות שפורטו לעיל מפני פיטורים לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים.
ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ף, עמ' .424
ס"ח התש"ט, עמ' .13
126
– תסנכה קוח תועצהועצה1011 – תסנכה קוח תועצהוח תועצה
07/04/2024
09:01
יבוא: חוק הביטוח
אחרי סעיף 177א תיקון
הביטוח
תיקון חוק
יבוא:
177א1,6
התשנ"ה–995
אחרי סעיף
משולב],
התשנ"ה–1995,6
הלאומי [נוסח
משולב],
הביטוח
[נוסח
בחוק
הביטוח.8הלאומי
בחוק
.8
הלאומי
הלאומי
לעובד שהוצא לחופשה
לחופשה
177א(1),
שהוצא
בסעיף
לעובד
האמור
177א(1),
על אף
האמור(א)בסעיף
"הוראות(א) על
מיוחדות אף177א.1
"הוראות מיוחדות 177א.1
לעניין בני זוג של
לעניין בני זוג של
של בן זוגו ישולמו דמי
המילואים דמי
שירותזוגו ישולמו
בתקופתשל בן
המילואים
תשלום
שירות
תשלום בתקופתללא
במילואים משרתיםללא
במילואים
משרתים
אם יצא לחופשה ללא
ללא
לחופשהאף
אותו סעיף
להוראותיצא
סעיף אף אם
בהתאם
אבטלהאותו
אבטלה בהתאם להוראות
הסעיף זה יקראו את הסעיף
אתולעניין
המעסיק,
ובהסכמת יקראו
ביוזמתו ולעניין זה
תשלוםהמעסיק,
תשלום ביוזמתו ובהסכמת
שבמקום "30" יבוא "14".
כך "14".
יבוא
האמור
האמור כך שבמקום "30"
ישולמו לעובד רק בעד
קטןרק(א)בעד
לעובד
בסעיף
ישולמו
כאמור
אבטלה(א)
בסעיף קטן
כאמור דמי
(ב) דמי אבטלה (ב)
שירת בשירות מילואים.
מילואים.
בשירותבן זוגו
התקופה שבה
התקופה שבה בן זוגו שירת
דמי לעניין תשלום דמי
תשלוםיחולו
320(ז)(4ב) לא
יחולו לעניין
לאסעיף
הוראות
הוראות סעיף(ג)320(ז)(4ב)
(ג) כאמור בסעיף קטן (א).
לעובד(א).
בסעיף קטן
אבטלה
אבטלה לעובד כאמור
כמשמעותו בסעיף 41א2(ג)
בסעיף–41א2(ג)
מילואים"
כמשמעותו
זה, "שירות
מילואים" –
"שירות בסעיף
(ד) בסעיף זה, (ד)
משוחררים." חיילים משוחררים."
לחוק
לחוק חיילים
להגברת
תיקון
להגברת
תיקון חוק
בסימן
חוק ג',
בחלק
השנייה,
בסימן
בתוספת
בחלק ג',
השנייה,2,7
התשע"ב־011
בתוספת
העבודה,
התשע"ב–2011,7
האכיפ של דיני
העבודה,
להגברת
של דיני
בחוק
להגברת.9האכיפה
בחוק
.9
האכיפה של דיני
האכיפה של דיני
של עובד שבן
תשלום
שבן
ללא
עובד
לחופשה
של
תשלום
הוצאה
ללא
או
פיטורים
לחופשה
איסור
הוצאה
"או
או
יבוא
פיטורים
בסופו
איסור
(14),
"או
בפרט
יבוא
א',
בסופו
(14),
בפרט
א',
העבודה
העבודה
41א2(ג) לחוק האמור."
האמור."
לפי סעיף
היתרלחוק
41א2(ג)
סעיףבלא
במילואים
היתר לפי
משרת
בלא
ילדו
במילואים
האחר של
משרת
הורהו
ילדו
שלאו
זוגו או הורהו האחרזוגו
והוראות
תחולה
והוראות
ילדו
האחר של
הורהו
שלאוילדו
האחרזוגו
עובד שבן
פיטוריםאושלהורהו
לענייןשבן זוגו
של עובד
יחולו
פיטורים
לענייןחוק זה
הוראות
(א)יחולו
הוראות.10חוק זה
תחולה (א)
.10
מעבר41א2(ג) לחוק
לחוקבסעיף
כהגדרתה
תשלום41א2(ג)
ללאבסעיף
כהגדרתה
לחופשה
תשלום
הוצאה
ולענייןללא
לחופשה
במילואים,
משרת הוצאה
מעבר משרת במילואים, ולעניין
ואיל–ך.יום התחילה) ואילך.
(להלן
התחילה)
יום חוק זה
תחילתו– של
זה (להלן
מיום
של –חוק
בחוק זה
תחילתו
כנוסחו
העיקרימיום
העיקרי כנוסחו בחוק זה –
תשלום של עובד שבן
שבן
ללא
עובד
לחופשה
תשלום של
להוצאה
היתרללא
לחופשה
להוצאהלקבל
של מעסיק
היתר
חובתו
לענייןלקבל
של מעסיק
(ב) לעניין חובתו (ב)
כנוסחולחוק העיקרי כנוסחו
סעיף 41א2
העיקרי
הוראות
לפי לחוק
41א2
במילואים
הוראות סעיף
לפימשרת
ילדו
במילואים
האחר של
משרת
ילדוהורהו
של או
זוגו או הורהו האחר זוגו
ללאהארכת חופשה ללא
חופשהסעיף
הוראות אותו
לפי הארכת
תשלוםסעיף
הוראות אותו
לחופשה ללא
תשלום לפי
כהוצאה
יראוללא
לחופשה
בחוק זה,
בחוק זה, יראו כהוצאה
שהחלה לפני יום התחילה
התחילה
תשלום
לפני יום
שהחלהללא
תשלום חופשה
ללאו המשך
התחילה
יוםחופשה
המשך
אולפני
שהחלה
התחילה
תשלום
תשלום שהחלה לפני יום
לפחות מיום התחילה.
התחילה.
מיום30 ימים
ונמשכת
ונמשכת 30 ימים לפחות
דברי הסבר
סעיף 8 מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח
משולב], התשנ"ה–,1995 ולקבוע בו כי עובד שבן
זוגו בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות, והוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים האמורה, אף אם יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמתו ובהסכמת המעסיק, יהיה זכאי בעד הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור לדמי אבטלה, אם מתקיימים בו יתר התנאים שבסעיף 177א לחוק האמור. ההוראה המחייבת עובד למיצוי ימי החופשה כתנאי לזכאות זו לא תחול, ועל אף התנאי שלפיו דמי אבטלה משולמים רק למי שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים, לעובד כאמור
6
7
ישולמו דמי אבטלה אף אם הוצא לחופשה ללא תשלום
לתקופה של 14 ימים.
סעיף 9 מוצע לקבוע כי על מעסיק שפיטר את עובדו
או הוציאו לחופשה ללא תשלום בניגוד
להוראות ההגנות שנקבעו לפי חוק החיילים המשוחררים, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–.2011 סעיף 10 מוצע להחיל את ההסדר המוצע לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים או הוצאתו לחופשה ללא תשלום מיום תחילתו של התיקון המוצע (להלן – יום התחילה) ואילך.
כמו כן, מוצע לקבוע כי הארכת חופשה ללא תשלום
ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ד, עמ' .610
ס"ח התשע"ב, עמ' 62; התשפ"ד, עמ' .181
– תסנכה קוח תועצהועצה1011 – תסנכה קוח תועצהוח תועצה
127
07/04/2024
09:01
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 177א1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח
(ג) משולב], התשנ"ה–,1995 כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על חופשה ללא תשלום ביוזמת עובד שבן זוגו משרת בשירות מילואים כאמור באותו סעיף שהחלה לפני יום התחילה, אולם לא ישולמו דמי אבטלה לפי אותו סעיף בעד התקופה שלפני יום התחילה.
דברי הסבר
שהחלה לפני יום התחילה, והמשך חופשה ללא תשלום
שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות מיום התחילה, ייחשבו הוצאה לחופשה ללא תשלום לעניין חובתו של מעסיק לקבל היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים לפי הוראות ההסדר המוצע.
מוצע לקבוע כי גם עובד שיצא לחופשה ללא תשלום
לפני יום התחילה יהיה זכאי על פי התיקון המוצע לדמי אבטלה, אולם אלה ישולמו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.
השפעה על זכויות הילד
על עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, וכן לקבוע הוראות לעניין סיוע כלכלי אם העובד יוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות מילואים של בן הזוג בנסיבות מסוימות. בכל אלה יש כדי לתרום ליכולתו של העובד לטפל בילדיו ולדאוג לרווחתם ולבריאותם.
עלות תקציבית
להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת
החוק היא 864 מיליון שקלים חדשים לשנת .2024
הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.
הצעת החוק נועדה כאמור לקבוע הגנות מפיטורים
יוזמים: חברי הכנסת אופיר כץ, נאור שירי
128
– תסנכה קוח תועצהועצה1011 – תסנכה קוח תועצהוח תועצה
09:01
07/04/2024
129
07/04/2024
09:01
130
המחיר 3.24 שקלים חדשים
0334-3030 ISSN
סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת
הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית
2024-05-27
27/05/2024
מספר פנימי: 2214873
מספר סימוכין: 2024-000849
נספח מס' כ-/1011א'
(פ/4314/25)
הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד באדר ב' התשפ"ד (3 באפריל 2024), והועברה לוועדת העבודה והרווחה.
הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024).
להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד:
משק המדינה.
יוזמים: חברי הכנסת אופיר כץ, נאור שירי
-127/05/2024
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
מספר פנימי: 2214873
מספר סימוכין: 2024-000849
נספח מס' כ-/1011א'
(פ/4314/25)
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 תיקון סעיף 21
.1
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–11949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(ג)(2), אחרי "סעיף 41א" יבוא "או 41א2".
תיקון סעיף 41א
.2
בסעיף 41א לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), אחרי "לא יפטרו" יבוא "ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו", אחרי "את הפיטורים" יבוא "או את הפגיעה כאמור", אחרי "כי הפיטורים" יבוא "או הפגיעה" ובסופו יבוא "לעניין פרק זה, "פגיעה", בהכנסה, למעט –
(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם
קיבוצי;
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.";
( 2)
תיקון סעיף 41א1 .3
בסעיף קטן (ד), במקום "(א)" יבוא "(א1)".
בסעיף 41א1 לחוק העיקרי –
( 1)
במקום כותרת השוליים יבוא "עונשין";
(2) במקום "העובר על הוראות" יבוא "המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות".
הוספת סעיף 41א2 .4
אחרי סעיף 41א1 לחוק העיקרי יבוא:
"הגנה על בני זוג של 41א.2 (א)
משרתים במילואים
1 ס"ח התש"ט, עמ' 13; התשע"ו, עמ' .1093
בסעיף זה –
-227/05/2024
"חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים,
התשס"ח–22008;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם
צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך
מיוחד, התשמ"ח–.31988
(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו
במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל
קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי
בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות
המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים
הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד),
בשינויים המחויבים.
במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים
( ג)
בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות
המילואים ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של
צבא הגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור ייכלל
גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף
זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו
האחר של ילדם.
( ד)
אחר."
תיקון סעיף 41ב
.5
תיקון סעיף 45א
.6
לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק
בסעיף 41ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 41א(ב)."
2 ס"ח התשס"ח, עמ' .502
3 ס"ח התשמ"ח, עמ' .114
בסעיף 45א לחוק העיקרי, אחרי "פיטורי עובד" יבוא "או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו,".
-327/05/2024
הוראת שעה
.7
(א) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את החוק העיקרי כך:
(1) בסעיף 23(ב1), אחרי "סעיף 41א(ב)" יבוא "או סעיף 41א2(ו) או
(ז), בתקופת תוקפו של הסעיף";
(2) בסעיף 41א,1 אחרי "41א(ב)" יבוא "או מעסיק המפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלום עובד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף";
( 3)
בסעיף 41א2 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא
לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו
במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו אלא בהיתר
מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי
סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל
או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות;
(ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות
המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד
שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או
להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן,
ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה
באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים;
לעניין זה –
"אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה
לילדים;
"חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע״ו–
.42016
4 ס"ח התשע"ו, עמ' .586
-427/05/2024
(3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" – הוצאת
עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור,
לתקופה שהיא אחת מאלה:
( א)
תקופה בלתי מוגבלת;
( ב)
תקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד
( ג)
שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה
העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של
חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות.
ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר
( ו)
שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק
הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג
של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך.
ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה
(ז) ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה
לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה:
(1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום
אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או
של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־
ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה
לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד;
(2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה
ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור
בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה
ללא תשלום כאמור.
(ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת
שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה.
-527/05/2024
(ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו
האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן
(ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע
בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה
(י) לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–.1967";
(4) בסעיף 45א, בסופו יבוא "וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף".
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את סעיף 41א2(ה)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף קטן
(א), כך שברישה, אחרי "של ילדו" יבוא "או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים".
תיקון חוק שוויון
ההזדמנויות
בעבודה
.8
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–51988 –
(1) בסעיף ,1 בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה", במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים";
( 2)
בסעיף 2(א) –
(א) ברישה, במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם" יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות", והמילים "כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו– 1986" – יימחקו;
(ב) בסופו יבוא "בסעיף קטן זה –
"ילד" – כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים
(החזרה לעבודה), התש"ט–61949;
5 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ף, עמ' .424
6 ס"ח התש"ט, עמ' .13
-627/05/2024
"שירות מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח
משולב], התשמ"ו–.1986";
( 3)
בתוספת, בפרט ,5 במקום "41א ו־41ב" יבוא "41א, 41א2 ו־41ב".
תיקון חוק הביטוח .9
הלאומי
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–71995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בסעיף 406(ה), במקום "כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024)" יבוא "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)".
תיקון חוק הביטוח .10
הלאומי – הוראת
שעה – חרבות ברזל
(א) בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את חוק הביטוח הלאומי, כך שאחרי סעיף 286 יבוא:
"מענק לבני זוג של 286א. (א) מי שהוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי משרתים במילואים למענק כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו):
– הוראת שעה
(1) בתקופת שירות המילואים של בן זוגו
או של הורהו האחר של ילדו הוא יצא
לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של 21
ימים לפחות;
(2) שירות המילואים של בן זוגו או של
הורהו האחר של ילדו כאמור בפסקה (1)
הוא לתקופה שלא תפחת מ-21 ימים;
(3) יש עימו ילד שטרם מלאו לו 14 שנים
או תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו
בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–,81988 או
שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים,
התשע"ו–,2016 ובידו אישור מנחה אומנה
כהגדרתו בחוק האמור המעיד כי בתקופה
האמורה בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד
כאמור לפי אותו חוק;
7 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ד, עמ' .610
8 ס"ח התשמ"ח, עמ' .114
-727/05/2024
(4) הוא היה עובד בתקופה של 6 חודשים
מתוך 18 חודשים שבתכוף לפני החודש שבו
חל מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום;
(5) לא השתלמו לו דמי אבטלה לפי פרק
ז' או דמי לידה לפי פרק ג' בעד אותו פרק זמן
שבעדו הוא מקבל מענק לפי סעיף זה.
(ב) המענק לפי סעיף זה ישולם למי שמועד
יציאתו לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן
(א)(1), חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7
באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31
בדצמבר 2024) (בסעיף זה – תקופת המענק), ולכל
היותר פעם אחת.
המענק יהיה בשיעור של %70 מהכנסתו של
(ג) הזכאי מעבודה, אך לא יותר מהסכום המרבי ליום,
כשהוא מוכפל במספר הימים שבהם שהה בחופשה
ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן זוגו
או של הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן
(א)(2), ולכל היותר בעד 30 ימים בתקופת המענק;
לעניין זה –
"הכנסה מעבודה" – הכנסה מעבודה או
מתגמול בתקופה של ששת החודשים
הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו
דמי ביטוח לפני מועד יציאתו
לחופשה ללא תשלום, כשהיא
מחולקת ב־:180
"הסכום המרבי ליום" – סכום השווה
לסכום הבסיסי כפול ,5 כשהוא
מחולק ב־30;
"תגמול" – כהגדרתו בסעיף 12(ג) לחוק
הבטחת הכנסה.
(ד) לא יראו את המענק כהכנסה לעניין כל דין.
-827/05/2024
(ה) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי
דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים
למענק לפי סעיף זה ועל החלק היחסי מההוצאות
המינהליות של המוסד הנובע מביצוע המענקים לפי
סעיף זה.
לא ישולם מענק לפי סעיף זה בעד פרק הזמן
( ו)
של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה
בתשלום דמי לידה לפי סימן ג' לפרק ג', למי שקיבל
מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים בעד אותה
תקופה לפי סעיף .6ז..3 להחלטת הממשלה מספר
1226 מיום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024)."
(ב) תחילתו של סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף קטן (א) ביום י' בסיוון התשפ"ד (16 ביוני 2024); ואולם, הסעיף האמור יחול גם לגבי מי שהוצא לחופשה ללא תשלום מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומתקיימות בו הוראות אותו סעיף החל מאותו מועד.
תיקון חוק להגברת .11
האכיפה של דיני
העבודה
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–,92011 בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו של עובד כאמור".
תיקון חוק להגברת .12
האכיפה של דיני
העבודה – הוראת
שעה
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–,2011 כך שבתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), בסופו יבוא "או איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א2(ה) לחוק האמור, בתקופת תוקפו של הסעיף."
תיקון חוק הגנה על .13
עובדים בשעת
חירום (תיקון מס' 5
והוראת שעה –
חרבות ברזל)
בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–,102023 בסעיף 3(1)(ב), המתקן את סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–,112006 בסעיף קטן (ב2) המובא בו, במקום "בחוק" יבוא "בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק".
9 ס"ח התשע"ב, עמ' 62; התשפ"ד, עמ' .181
10 ס"ח התשפ"ד, עמ' .244
11 ס"ח התשס"ו, עמ' .396
-927/05/2024
הארכת תוקף
.14
שר הביטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה שבסעיפים 7(א) ו־12 בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שלוש שנים, ואת התקופה האמורה בסעיף 7(ב) – בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים.
הוראת מעבר
.15
(א) מסר עובד שעימו ילד והוצא לחופשה ללא תשלום לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, הודעה בכתב למעסיקו כי בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, יפנה המעסיק לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה, לשם קבלת היתר להמשך החופשה ללא תשלום, ובלבד ששירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–,2008 או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.
דיווח לכנסת –
הוראת שעה
.16
(ב) לא פנה מעסיק לקבלת היתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו אותו כמי שהוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר כאמור בסעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.
הוראות סעיף זה יחולו גם על עובד שהוא אומן כאמור בסעיף
(ג) 41א2(ה)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.
(ד) בסעיף זה –
"ועדת התעסוקה" – כמשמעותה בחוק העיקרי;
"ילד" – כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.
(א) שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 7(א), לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, על כל אלה:
(1) מספר הפניות של מעסיקים לוועדת התעסוקה לקבלת היתר
לפגיעה בהיקף המשרה או ההכנסה של עובדים לפי סעיף 41א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, או לפיטורי עובדים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובדים לפי סעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה;
10 -27/05/2024
(2) מספר ההיתרים שניתנו למעסיקים שפנו לוועדת התעסוקה
כאמור בפסקה (1), בחלוקה להיתרים שניתנו לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה ולהיתרים שניתנו לפיטורים או להוצאה לחופשה ללא תשלום, לפי העניין.
(ב) המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בחודש דצמבר ,2024 נתונים בדבר מספר הזכאים למענק לפי סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, סכומי המענק ששולמו להם ומספר העובדים שהפסיקו את עבודתם בשל שירות המילואים של בן זוגם או הורהו האחר של ילדם והמוסד לביטוח לאומי ראה אותם כמי שהייתה הצדקה להפסקת עבודתם כאמור בסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
***************************************************************************************
11 -27/05/2024
מספר פנימי: 2214873
נספח מס' כ-/1011א'
(פ/4314/25)
הסתייגויות ובקשות רשות דיבור
להצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024
הסתייגויות
אין הסתייגויות
***************************************************************************************
בקשות רשות דיבור
חברי הכנסת אופיר כץ, נאור שירי
***************************************************************************************
חוק - נוסח לא רשמי
2024-06-02
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024*
תיקון סעיף 21 | 1. | בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(ג)(2), אחרי "סעיף 41א" יבוא "או 41א2". | |||||
תיקון סעיף 41א | 2. | בסעיף 41א לחוק העיקרי – | |||||
(1) בסעיף קטן (ב), אחרי "לא יפטרו" יבוא "ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו", אחרי "את הפיטורים" יבוא "או את הפגיעה כאמור", אחרי "כי הפיטורים" יבוא "או הפגיעה" ובסופו יבוא "לעניין פרק זה, "פגיעה", בהכנסה, למעט – | |||||||
(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; | |||||||
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק."; | |||||||
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "(א)" יבוא "(א1)". | |||||||
תיקון סעיף 41א1 | 3. | בסעיף 41א1 לחוק העיקרי – | |||||
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עונשין"; | |||||||
(2) במקום "העובר על הוראות" יבוא "המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות". | |||||||
הוספת סעיף 41א2 | 4. | אחרי סעיף 41א1 לחוק העיקרי יבוא: | |||||
"הגנה על בני זוג של משרתים במילואים | 41א2. | (א) בסעיף זה – | |||||
"חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008; | |||||||
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. | |||||||
(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים. | |||||||
(ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. | |||||||
(ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר." | |||||||
תיקון סעיף 41ב | 5. | בסעיף 41ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: | |||||
"(א1) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 41א(ב)." | |||||||
תיקון סעיף 45א | 6. | בסעיף 45א לחוק העיקרי, אחרי "פיטורי עובד" יבוא "או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו,". | |||||
הוראת שעה | 7. | (א) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את החוק העיקרי כך: | |||||
(1) בסעיף 23(ב1), אחרי "סעיף 41א(ב)" יבוא "או סעיף 41א2(ו) או (ז), בתקופת תוקפו של הסעיף"; | |||||||
(2) בסעיף 41א1, אחרי "41א(ב)" יבוא "או מעסיק המפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלום עובד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף"; | |||||||
(3) בסעיף 41א2 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: | |||||||
"(ה) | (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: | ||||||
(א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; | |||||||
(ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. | |||||||
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה – | |||||||
"אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים; | |||||||
"חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016. | |||||||
(3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: | |||||||
(א) תקופה בלתי מוגבלת; | |||||||
(ב) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; | |||||||
(ג) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות. | |||||||
(ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך. | |||||||
(ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: | |||||||
(1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; | |||||||
(2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. | |||||||
(ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. | |||||||
(ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. | |||||||
(י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967."; | |||||||
(4) בסעיף 45א, בסופו יבוא "וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף". | |||||||
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את סעיף 41א2(ה)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף קטן (א), כך שברישה, אחרי "של ילדו" יבוא "או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים". | |||||||
תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – מס' 24 | 8. | בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 – | |||||
(1) בסעיף 1, בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה", במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים"; | |||||||
(2) בסעיף 2(א) – | |||||||
(א) ברישה, במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם" יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות", והמילים "כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986" – יימחקו; | |||||||
(ב) בסופו יבוא "בסעיף קטן זה – | |||||||
"ילד" – כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949; | |||||||
"שירות מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986."; | |||||||
(3) בתוספת, בפרט 5, במקום "41א ו־41ב" יבוא "41א, 41א2 ו־41ב". | |||||||
תיקון חוק הביטוח הלאומי – מס' 245 | 9. | בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בסעיף 406(ה), במקום "כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024)" יבוא "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)". | |||||
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה – חרבות ברזל | 10. | (א) בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את חוק הביטוח הלאומי, כך שאחרי סעיף 286 יבוא: | |||||
"מענק לבני זוג של משרתים במילואים – הוראת שעה | 286א. | (א) מי שהוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו): | |||||
(1) בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו הוא יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של 21 ימים לפחות; | |||||||
(2) שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בפסקה (1) הוא לתקופה שלא תפחת מ-21 ימים; | |||||||
(3) יש עימו ילד שטרם מלאו לו 14 שנים או תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988, או שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, ובידו אישור מנחה אומנה כהגדרתו בחוק האמור המעיד כי בתקופה האמורה בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד כאמור לפי אותו חוק; | |||||||
(4) הוא היה עובד בתקופה של 6 חודשים מתוך 18 חודשים שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום; | |||||||
(5) לא השתלמו לו דמי אבטלה לפי פרק ז' או דמי לידה לפי פרק ג' בעד אותו פרק זמן שבעדו הוא מקבל מענק לפי סעיף זה. | |||||||
(ב) המענק לפי סעיף זה ישולם למי שמועד יציאתו לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(1), חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה – תקופת המענק), ולכל היותר פעם אחת. | |||||||
(ג) המענק יהיה בשיעור של 70% מהכנסתו של הזכאי מעבודה, אך לא יותר מהסכום המרבי ליום, כשהוא מוכפל במספר הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (א)(2), ולכל היותר בעד 30 ימים בתקופת המענק; לעניין זה – | |||||||
"הכנסה מעבודה" – הכנסה מעבודה או מתגמול בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפני מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום, כשהיא מחולקת ב־180; | |||||||
"הסכום המרבי ליום" – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30; | |||||||
"תגמול" – כהגדרתו בסעיף 12(ג) לחוק הבטחת הכנסה. | |||||||
(ד) לא יראו את המענק כהכנסה לעניין כל דין. | |||||||
(ה) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים למענק לפי סעיף זה ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע המענקים לפי סעיף זה. | |||||||
(ו) לא ישולם מענק לפי סעיף זה בעד פרק הזמן של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה לפי סימן ג' לפרק ג', למי שקיבל מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים בעד אותה תקופה לפי סעיף 6.ז.3. להחלטת הממשלה מספר 1226 מיום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024)." | |||||||
(ב) תחילתו של סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף קטן (א) ביום י' בסיוון התשפ"ד (16 ביוני 2024); ואולם, הסעיף האמור יחול גם לגבי מי שהוצא לחופשה ללא תשלום מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומתקיימות בו הוראות אותו סעיף החל מאותו מועד. | |||||||
תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – מס' 12 | 11. | בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו של עובד כאמור". | |||||
תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – הוראת שעה | 12. | בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, כך שבתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), בסופו יבוא "או איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א2(ה) לחוק האמור, בתקופת תוקפו של הסעיף." | |||||
תיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) | 13. | בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בסעיף 3(1)(ב), המתקן את סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, בסעיף קטן (ב2) המובא בו, במקום "בחוק" יבוא "בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק". | |||||
הארכת תוקף | 14. | שר הביטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה שבסעיפים 7(א) ו־12 בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שלוש שנים, ואת התקופה האמורה בסעיף 7(ב) – בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים. | |||||
הוראת מעבר | 15. | (א) מסר עובד שעימו ילד והוצא לחופשה ללא תשלום לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, הודעה בכתב למעסיקו כי בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, יפנה המעסיק לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה, לשם קבלת היתר להמשך החופשה ללא תשלום, ובלבד ששירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות. | |||||
(ב) לא פנה מעסיק לקבלת היתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו אותו כמי שהוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר כאמור בסעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. | |||||||
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על עובד שהוא אומן כאמור בסעיף 41א2(ה)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. | |||||||
(ד) בסעיף זה – | |||||||
"ועדת התעסוקה" – כמשמעותה בחוק העיקרי; | |||||||
"ילד" – כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. | |||||||
דיווח לכנסת – הוראת שעה | 16. | (א) שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 7(א), לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, על כל אלה: | |||||
(1) מספר הפניות של מעסיקים לוועדת התעסוקה לקבלת היתר לפגיעה בהיקף המשרה או ההכנסה של עובדים לפי סעיף 41א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, או לפיטורי עובדים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובדים לפי סעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; | |||||||
(2) מספר ההיתרים שניתנו למעסיקים שפנו לוועדת התעסוקה כאמור בפסקה (1), בחלוקה להיתרים שניתנו לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה ולהיתרים שניתנו לפיטורים או להוצאה לחופשה ללא תשלום, לפי העניין. | |||||||
(ב) המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בחודש דצמבר 2024, נתונים בדבר מספר הזכאים למענק לפי סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, סכומי המענק ששולמו להם ומספר העובדים שהפסיקו את עבודתם בשל שירות המילואים של בן זוגם או הורהו האחר של ילדם והמוסד לביטוח לאומי ראה אותם כמי שהייתה הצדקה להפסקת עבודתם כאמור בסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי. | |||||||
בנימין נתניהו ראש הממשלה | יואב גלנט שר הביטחון | ||
יצחק הרצוג נשיא המדינה | אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת |
חוק - פרסום ברשומות
2024-06-03
רשומות
ספר החוקים
כ"ב באייר התשפ"ד 3216 30 במאי 2024
עמוד
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד-2024 912
תיקונים עקיפים:
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 - מס' 24
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - מס' 245 והוראת שעה
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 - מס' 12 והוראת שעה
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה),
התשפ"ד-2024*
תיקון סעיף 21 1. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-19491 (להלן - החוק העיקרי),
בסעיף 21(ג)(2), אחרי "סעיף 41א" יבוא "או 41א2".
תיקון סעיף 41א 2. בסעיף 41א לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (ב), אחרי "לא יפטרו" יבוא "ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה
שלו", אחרי "את הפיטורים" יבוא "או את הפגיעה כאמור", אחרי "כי הפיטורים" יבוא
"או הפגיעה" ובסופו יבוא "לעניין פרק זה, "פגיעה", בהכנסה, למעט -
(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד
שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "(א)" יבוא "(א1)".
תיקון סעיף 41א1 3. בסעיף 41א1 לחוק העיקרי -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עונשין";
(2) במקום "העובר על הוראות" יבוא "המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או
בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות".
הוספת סעיף 41א2 4. אחרי סעיף 41א1 לחוק העיקרי יבוא:
"הגנה על בני 41א.2 (א) בסעיף זה -
זוג של משרתים
במילואים "חוק שירות המילואים" - חוק שירות המילואים, התשס"ח-
20082;
"ילד" - מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים
מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-19883.
(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו
או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או
בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות
שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו - בטלים הפיטורים;
לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים.
(ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר
זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ובמידע
המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי
סעיף 30 לחוק האמור ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות
לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או
להורהו האחר של ילדם.
(ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר."
הערות
* התקבל בכנסת ביום כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת
- 1011, מיום כ"ד באדר ב' התשפ"ד (3 באפריל 2024), עמ' 124.
1 ס"ח התש"ט, עמ' 13; התשע"ו, עמ' 1093.
2 ס"ח התשס"ח, עמ' 502.
3 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.
תיקון5. סעיףבסעיף41ב41ב לחוק5. העיקרי,בסעיף אחרי41ב לחוקסעיףהעיקרי,קטן (א) אחרייבוא: סעיף קטן (א) יבוא: תיקון סעיף 41ב "(א1) הוראות סעיף"(א1)זה לענייןהוראותמעסיקסעיףבפועזה לענייןיחולו,מעסיקבשינוייםבפועלהמחויבים,יחולו, בשינוייםגם על פגיעההמחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסהבהיקף משרהשל עובדאו שלבהכנסהקבלן שלכוחעובדאדם שלבניגודקבלןלהוראותכוח אדםסעיףבניגוד41א(ב)."להוראות סעיף 41א(ב)."
תיקון6. סעיףבסעיף45א45א לחוק6. העיקרי,בסעיף 45אאחרילחוק"פיטוריהעיקרי,עובד"אחרייבוא"פיטורי"או פגיעהעובד"בהיקףיבוא המשרה"או פגיעהשלובהיקףתיקוןהמשרהסעיף 45אשלו או בהכנסתו,". או בהכנסתו,".
7.הוראת (א)שעה בתקופה7.שמיום(א)תחילתובתקופהשל שמיוםחוק זהתחילתוועד יום י"אשל חוקבטבתזההתשפ"וועד יום 31(י"אבדצמברבטבת התשפ"ו-2025), 31(הוראתבדצמברשעה2025), יקראו את החוק העיקרייקראוכך:את החוק העיקרי כך:
(1) בסעיף 23(ב1),(1)אחריבסעיף"סעיף23(ב1),41א(ב)"אחרייבוא"סעיף"או סעיף41א(ב)"41א2(ו)יבואאו"או(ז),סעיףבתקופת41א2(ו) או (ז), בתקופת תוקפו של הסעיף";תוקפו של הסעיף";
(2) בסעיף 41א,1(2)אחריבסעיף"41א(ב)"41א,1יבואאחרי"או"41א(ב)"מעסיק המפטריבוא "אועובדמעסיקאו מוציאהמפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלוםלחופשהעובד בלאללא היתר,תשלוםבניגודעובדלהוראותבלא היתר,סעיףבניגוד41א2(ה),להוראותבתקופתסעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף";תוקפו של הסעיף";
(3) בסעיף 41א2 לחוק(3) העיקרי,בסעיף 41א2אחרילחוקסעיףהעיקרי,קטן (ד) אחרייבוא: סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) (1) לא יפטר"(ה)מעסיק(1) עובדלא יפטרשעימומעסיקילד ולאעובדיוציאשעימולחופשהילד ולאללאיוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמורתשלוםבתקופתעובדשירותוכאמורבמילואיםבתקופתשלשירותובן זוגובמילואיםאו הורהושל בן זוגו או הורהו האחר של ילדו אלאהאחרבהיתרשלמאתילדועדתאלאהתעסוקה,בהיתר מאתובלבדועדתשהתקיימוהתעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: כל אלה:
(א) שירות המילואים(א) הואשירותבנסיבותהמילואיםחירוםהואלפיבנסיבותסעיף 8 לחוקחירום לפי סעיף 8 לחוק
שירות המילואים אושירותשמשכוהמילואיםבפועל אואו משכושמשכוהצפויבפועלהואו21משכו הצפוי הוא 21
ימים רצופים לפחות;ימים רצופים לפחות;
(ב) העובד הודיע(ב)למעסיקהעובדבכתבהודיעלגבילמעסיקשירותבכתבהמילואיםלגבי שירות המילואים
לא יאוחר משלושהלאימיאוחרעבודהמשלושהמהמועדימישבועבודההמעסיקמהמועדהודיעשבו המעסיק הודיע
לעובד על הכוונה לפטרולעובדאועללהוציאהכוונהאתלפטרוהעובדאו להוציאלחופשהאתללאהעובד לחופשה ללא
תשלום. תשלום.
(2) הוראות פסקה(2)(1) יחולוהוראותגם עלפסקהעובד(1)שהואיחולו אומן,גם עלובידועובדאישורשהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעידמנחהכי בתקופהאומנה המעידהאמורהכי באותהבתקופהפסקההאמורהמתגוררבאותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנהאצלו ילדלילדים;לפי חוקלענייןאומנהזה -לילדים; לעניין זה - "אומן" ו"מנחה אומנה""אומן"- כהגדרתםו"מנחה אומנה"בחוק אומנה- כהגדרתםלילדים;בחוק אומנה לילדים;
"חוק אומנה לילדים""חוק- חוקאומנהאומנהלילדים"לילדים,- חוקהתשע״ו-2016אומנה לילדים,4. התשע״ו-20164.
(3) לעניין זה, "הוצאה(3) לענייןלחופשהזה, "הוצאהללא תשלום"לחופשה- הוצאתללא תשלום"עובד - הוצאת עובד
לחופשה ללא תשלום,לחופשהלרבותללאהארכתתשלום,חופשהלרבותכאמור,הארכתלתקופהחופשהשהיאכאמור, לתקופה שהיא
אחת מאלה: אחת מאלה:
(א) תקופה בלתי מוגבלת;(א) תקופה בלתי מוגבלת;
(ב) תקופה רצופה(ב)של 30תקופהימיםרצופהלפחות;של 30 ימים לפחות;
(ג) תקופה של פחות(ג) מ־30תקופהימים,שלובלבדפחותשבמהלךמ־30 ימים,החודשייםובלבד שבמהלך החודשיים
שקדמו לאותה חופשהשקדמושההלאותההעובדחופשהבחופשההללאהעובדתשלום,בחופשה ללא תשלום,
וסך התקופות של חופשותוסך התקופותללא תשלוםשל חופשותכאמורללאהואתשלום30 ימיםכאמור הוא 30 ימים
לפחות. לפחות.
הערות
4 ס"ח התשע"ו, עמ' 586.
(ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה
לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים
אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר
של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך.
(ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום
כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את
טענותיו והתקיים אחד מאלה:
(1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה
לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר
של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך,
ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה
בהסכמת העובד;
(2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום
אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק
והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור.
(ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות
מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף
קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה.
(ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של
ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה
כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד
אצל מעסיקו.
(י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק
שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-.1967";
(4) בסעיף 45א, בסופו יבוא "וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה
ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ה), בתקופת
תוקפו של הסעיף".
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024),
יקראו את סעיף 41א2(ה)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף קטן (א), כך שברישה, אחרי
"של ילדו" יבוא "או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים".
תיקון חוק שוויון 8. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-19885 -
ההזדמנויות
בעבודה - מס' 24 (1) בסעיף 1, בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה", במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים";
(2) בסעיף 2(א) -
(א) ברישה, במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם"
יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל
זה קריאתם לשירות מילואים או השירות", והמילים "כהגדרתו בחוק שירות
ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986" - יימחקו;
(ב) בסופו יבוא "בסעיף קטן זה -
"ילד" - כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה
לעבודה), התש"ט-19496;
הערות
5 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ף, עמ' 424.
6 ס"ח התש"ט, עמ' 13.
"שירות מילואים""שירות- כהגדרתומילואים"בחוק-שירותכהגדרתוביטחוןבחוק[נוסחשירותמשולב],ביטחון [נוסח משולב],
התשמ"ו-.1986"; התשמ"ו-.1986";
(3) בתוספת, בפרט(3)5, במקוםבתוספת,"41אבפרטו־41ב"5, במקוםיבוא "41א,"41א 41א2ו־41ב"ו־41ב".יבוא "41א, 41א2 ו־41ב".
9.תיקון חוקבחוקהביטוחהביטוח9.הלאומיבחוק[נוסחהביטוחמשולב],הלאומיהתשנ"ה-1995[נוסח משולב],7 (להלןהתשנ"ה-1995 חוק הביטוח7 (להלןהלאומי),- חוק הביטותיקון חוקהלאומי),הביטוח הלאומיבסעיף- מס' 245406(ה), במקוםבסעיף"כ"א406(ה),באדרבמקוםב' התשפ"ד"כ"א באדר31(במרץב' התשפ"ד")2024 יבוא31(במרץ"כ"ט בתשרי")2024 יבואהלאומי"כ"ט- מס'בתשרי245 התשפ"ה 31(באוקטוברהתשפ"ה")2024.31(באוקטובר ")2024.
10.תיקון חוק(א)הביטוחבתקופה10.שמיום(א) כ"בבתקופהבתשרישמיוםהתשפ"דכ"ב7(בתשריבאוקטוברהתשפ"ד-2023(7)ועדבאוקטובריום ל' בכסלו2023) ועדתיקוןיוםחוקל'הביטוחבכסלו הלאומיהתשפ"ה- הוראת 31(בדצמברהתשפ"ה-2024), יקראו31(בדצמבראת חוק2024),הביטוחיקראוהלאומי,את חוקכךהביטוחשאחריהלאומי,סעיף 286כךיבוא:שאחריהלאומיסעיף -286הוראתיבוא:
שעה - חרבות שעה - חרבות
ברזל "מענק לבני זוג של "מענק286א. לבני(א) זוגמישלשהוא286א.תושב(א) ישראלמי שהואומלאותושבלו 18ישראלשנים ומלאוומתקיימיםלו 18 שניםברזל ומתקיימים משרתים במילואים משרתיםלגביובמילואיםכל התנאים כמפורטלגביו כלהלן,התנאיםזכאיכמפורטלמענק כאמורלהלן, זכאיבסעיפיםלמענק כאמור בסעיפים
- הוראת שעה - הוראת שעה
קטנים (ב) עד (ו): קטנים (ב) עד (ו):
(1) בתקופת שירות(1) המילואיםבתקופת שירותשל בן המילואיםזוגו או שלשל בן זוגו או של
הורהו האחר של ילדוהורהואהאחריצא לחופשהשל ילדו ללאהוא תשלוםיצא לחופשה ללא תשלום
לתקופה רצופה שללתקופה21 ימיםרצופהלפחות;של 21 ימים לפחות;
(2) שירות המילואים(2) שלשירותבן זוגוהמילואיםאו של הורהושל בןהאחרזוגו או של הורהו האחר
של ילדו כאמור בפסקהשל ילדו(1) הואכאמורלתקופהבפסקהשלא(1) הואתפחתלתקופה שלא תפחת
מ־21 ימים; מ־21 ימים;
(3) יש עימו ילד שטרם(3) ישמלאועימולוילד14 שניםשטרםאומלאותלמידלו 14 שנים או תלמיד
עם צרכים מיוחדיםעם כהגדרתוצרכים מיוחדיםבחוק חינוךכהגדרתומיוחד,בחוק חינוך מיוחד,
התשמ"ח-19888, אוהתשמ"ח-1988שהוא אומן כהגדרתו8, או שהואבחוקאומןאומנהכהגדרתו בחוק אומנה
לילדים, התשע"ו-,2016לילדים,ובידוהתשע"ו-,2016אישור מנחהובידואומנהאישור מנחה אומנה
כהגדרתו בחוק האמורכהגדרתוהמעידבחוקכי האמורבתקופההמעידהאמורהכי בתקופה האמורה
בפסקה (1) מתגורר בפסקהאצלו ילד(1)כאמורמתגוררלפיאצלואותוילדחוק;כאמור לפי אותו חוק;
(4) הוא היה עובד(4)בתקופההוא היהשל 6עובדחודשיםבתקופהמתוךשל186 חודשים מתוך 18
חודשים שבתכוף לפניחודשיםהחודששבתכוףשבו חללפנימועדהחודשיציאתושבו חל מועד יציאתו
לחופשה ללא תשלום;לחופשה ללא תשלום;
(5) לא השתלמו (5)לו דמילאאבטלההשתלמולפילופרקדמיז'אבטלהאו דמילפי פרק ז' או דמי
לידה לפי פרק ג' בעדלידהאותולפיפרקפרקזמןג' שבעדובעד אותוהואפרקמקבלזמן שבעדו הוא מקבל
מענק לפי סעיף זה.מענק לפי סעיף זה.
(ב) המענק לפי סעיף(ב) זההמענקישולםלפילמיסעיףשמועדזה יציאתוישולם למילחופשהשמועד יציאתו לחופשה
ללא תשלום כאמורללאבסעיףתשלוםקטן כאמור(א)(1), חלבסעיףבתקופהקטן (א)(1),שמיוםחל בתקופה שמיום
כ"ב בתשרי התשפ"דכ"ב7(בתשריבאוקטוברהתשפ"ד-2023(7)ועדבאוקטובריום ל' בכסלו2023) ועד יום ל' בכסלו
התשפ"ה 31(בדצמברהתשפ"ה-2024(31)(בסעיףבדצמברזה -2024)תקופת(בסעיףהמענק),זה - תקופת המענק),
ולכל היותר פעם אחת.ולכל היותר פעם אחת.
(ג) המענק יהיה(ג)בשיעורהמענקשל יהיה70% מהכנסתובשיעור שלשל70%הזכאימהכנסתו של הזכאי
מעבודה, אך לא יותרמעבודה,מהסכוםאך המרבילא יותרליום,מהסכוםכשהואהמרבימוכפלליום, כשהוא מוכפל
במספר הימים שבהםבמספרשהההימיםבחופשהשבהםללאשההתשלוםבחופשהבתקופתללא תשלום בתקופת
שירות המילואים שלשירותבן זוגוהמילואיםאו של שלהורהובן זוגוהאחראושלשלילדוהורהו האחר של ילדו
כאמור בסעיף קטן (א)(2),כאמורולכלבסעיףהיותרקטן (א)(2),בעד 30ולכלימיםהיותרבתקופתבעד 30 ימים בתקופת
המענק; לעניין זה -המענק; לעניין זה -
הערות
7 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ד, עמ' 610.
8 ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.
"הכנסה מעבודה" - הכנסה מעבודה או מתגמול
בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים
האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפני מועד
יציאתו לחופשה ללא תשלום, כשהיא מחולקת
ב־180;
"הסכום המרבי ליום" - סכום השווה לסכום הבסיסי
כפול 5, כשהוא מחולק ב־30;
"תגמול" - כהגדרתו בסעיף 12(ג) לחוק הבטחת הכנסה.
(ד) לא יראו את המענק כהכנסה לעניין כל דין.
(ה) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל
הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים למענק לפי סעיף זה
ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע
מביצוע המענקים לפי סעיף זה.
(ו) לא ישולם מענק לפי סעיף זה בעד פרק הזמן של 21 הימים
שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה לפי סימן ג'
לפרק ג', למי שקיבל מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים
בעד אותה תקופה לפי סעיף .6ז..3 להחלטת הממשלה מספר
1226 מיום כ"ו בטבת התשפ"ד 7(בינואר ".)2024
(ב) תחילתו של סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף קטן (א) ביום י' בסיוון
התשפ"ד (16 ביוני 2024); ואולם, הסעיף האמור יחול גם לגבי מי שהוצא לחופשה ללא
תשלום מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומתקיימות בו הוראות אותו סעיף
החל מאותו מועד.
תיקון חוק להגברת 11. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 9, בתוספת השנייה,
האכיפה של דיני בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), אחרי "המשרת במילואים" יבוא "או פגיעה בהיקף משרתו
העבודה - מס' 12
או בהכנסתו של עובד כאמור".
תיקון חוק להגברת 12. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025),
האכיפה של דיני יקראו את חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-,2011 כך שבתוספת
העבודה - הוראת
שעה השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), בסופו יבוא "או איסור פיטורים או הוצאה
לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים
בלא היתר לפי סעיף 41א2(ה) לחוק האמור, בתקופת תוקפו של הסעיף."
תיקון חוק הגנה 13. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל),
על עובדים בשעת התשפ"ד-202310, בסעיף 3(1)(ב), המתקן את סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת
חירום (תיקון מס'
5 והוראת שעה - חירום, התשס"ו-200611, בסעיף קטן (ב2) המובא בו, במקום "בחוק" יבוא "בפסקה (1)
חרבות ברזל) להגדרה "חייל" שבחוק".
הארכת תוקף 14. שר הביטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי
להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה שבסעיפים 7(א) ו־12 בתקופות נוספות שלא
יעלו במצטבר על שלוש שנים, ואת התקופה האמורה בסעיף 7(ב) - בתקופות נוספות
שלא יעלו במצטבר על שנתיים.
הערות
9 ס"ח התשע"ב, עמ' 62; התשפ"ד, עמ' 181.
10 ס"ח התשפ"ד, עמ' 244.
11 ס"ח התשס"ו, עמ' 396.
15.הוראת (א)מעבר מסר עובד15. שעימו(א) ילדמסרוהוצאעובד שעימולחופשהילדללאוהוצאתשלוםלחופשהלפני יוםללאתחילתותשלום שללפניחוקיום תחילתוהוראת מעברשל חוק זה (להלן - יום התחילה),זה (להלןלתקופה- יום התחילה),בלתי מוגבלתלתקופהאו לתקופהבלתי מוגבלתשסיומהאו30לתקופהימים לפחותשסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה,לאחרהודעהיוםבכתבהתחילה,למעסיקוהודעהכי בןבכתבזוגו למעסיקואו הורהוכיהאחרבן זוגושלאוילדוהורהומשרתהאחר של ילדו משרת בשירות מילואים, יפנהבשירותהמעסיקמילואים,לוועדתיפנההתעסוקההמעסיק לוועדתבתוך שבעההתעסוקהימי עבודהבתוך שבעהממועדימי עבודה ממועד ההודעה, לשם קבלתההודעה,היתר להמשךלשם קבלתהחופשההיתרללאלהמשךתשלום,החופשהובלבדללאששירותתשלום,המילואיםובלבד ששירות המילואים הוא בנסיבות חירוםהואלפיבנסיבותסעיף 8 לחוקחירוםשירותלפי סעיףהמילואים,8 לחוק התשס"ח-,2008שירות המילואים,אוהתשס"ח-,2008שמשכו או שמשכו בפועל או משכו הצפויבפועלהואו21משכוימיםהצפוירצופיםהואלפחות.21 ימים רצופים לפחות.
(ב) לא פנה מעסיק(ב)לקבלתלא פנההיתרמעסיקכאמורלקבלתבסעיףהיתרקטן (א),כאמוריראובסעיףאותו קטןכמי(א),שהוציאיראו אותואת כמי שהוציא את העובד לחופשה ללאהעובדתשלוםלחופשהבלא היתרללא תשלוםכאמור בסעיףבלא היתר41א2(ה)כאמורלחוקבסעיףהעיקרי41א2(ה)כנוסחולחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. בחוק זה.
(ג) הוראות סעיף(ג)זה יחולוהוראותגם עלסעיףעובדזה יחולושהואגםאומןעלכאמורעובד שהואבסעיףאומן41א2(ה)(2)כאמורלחוקבסעיף 41א2(ה)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוקהעיקריזה. כנוסחו בחוק זה.
(ד) בסעיף זה - (ד) בסעיף זה -
"ועדת התעסוקה" -"ועדתכמשמעותההתעסוקה"בחוק- העיקרי;כמשמעותה בחוק העיקרי;
"ילד" - כהגדרתו בסעיף"ילד" -41א2(א)כהגדרתולחוקבסעיףהעיקרי41א2(א)כנוסחולחוקבחוקהעיקריזה. כנוסחו בחוק זה.
16.דיווח לכנסת(א) -שר הביטחון16. ידווח(א) שרלוועדתהביטחוןהעבודהידווחוהרווחהלוועדתשלהעבודההכנסת,והרווחהאחת לשישהשל הכנסת,חודשיםאחת דיווחלשישהלכנסתחודשים- הוראת מיוםשעה התחילה ועדמיוםתוםהתחילהתקופת הוראועד תוםהשעהתקופתהאמורההוראתבסעיףהשעה7(א),האמורהלגבי בסעיףששת 7(א),הוראתלגבישעהששת החודשים שקדמו למועדהחודשיםהדיווח,שקדמועל למועדכל אלה:הדיווח, על כל אלה:
(1) מספר הפניות(1)שלמספרמעסיקיםהפניותלוועדתשל מעסיקיםהתעסוקהלוועדתלקבלת התעסוקההיתר לפגיעהלקבלת היתר לפגיעה בהיקף המשרה או בהיקףההכנסהמשרהשל עובדיםאו ההכנסהלפי סעיףשל41א(ב)עובדיםלחוקלפי העיקריסעיף 41א(ב)כנוסחולחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, או לפיטוריבחוקעובדיםזה, אואולפיטוריהוצאהעובדיםלחופשהאוללאהוצאהתשלוםלחופשהשל עובדיםללא תשלוםלפי של עובדים לפי סעיף 41א2(ה) לחוקסעיףהעיקרי41א2(ה)כנוסחולחוקבחוקהעיקריזה; כנוסחו בחוק זה;
(2) מספר ההיתרים(2) שניתנומספר ההיתריםלמעסיקיםשניתנושפנו לוועדתלמעסיקיםהתעסוקהשפנו לוועדתכאמורהתעסוקה כאמור בפסקה (1), בחלוקהבפסקהלהיתרים(1),שניתנובחלוקהלפגיעהלהיתריםבהיקףשניתנומשרהלפגיעהאו בהכנסהבהיקףולהיתריםמשרה או בהכנסה ולהיתרים שניתנו לפיטורים אושניתנולהוצאהלפיטוריםלחופשהאוללאלהוצאהתשלום,לחופשהלפי העניין.ללא תשלום, לפי העניין.
(ב) המוסד לביטוח(ב) לאומיהמוסדימסורלביטוחלוועדתלאומיהעבודהימסור והרווחהלוועדת העבודהשל הכנסת,והרווחהבחודששל הכנסת, בחודש דצמבר 2024, נתוניםדצמברבדבר 2024,מספרנתוניםהזכאיםבדברלמענקמספרלפיהזכאיםסעיף 286אלמענקלחוקלפיהביטוחסעיף 286אהלאומילחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, סכומיכנוסחוהמענקבחוקששולמוזה, סכומילהםהמענקומספרששולמוהעובדיםלהםשהפסיקוומספר העובדיםאת עבודתםשהפסיקו את עבודתם בשל שירות המילואיםבשלשלשירותבן זוגםהמילואיםאו הורהושלהאחרבן זוגםשלאוילדםהורהווהמוסדהאחר לביטוחשל ילדםלאומיוהמוסד לביטוח לאומי ראה אותם כמי שהייתהראה אותםהצדקהכמילהפסקתשהייתהעבודתםהצדקהכאמורלהפסקתבסעיףעבודתם166(ב)כאמורלחוק בסעיףהביטוח166(ב) לחוק הביטוח הלאומי. הלאומי.
ראש הממשלה ראש הממשלה שר הביטחון שר הביטחון
נשיא המדינה נשיא המדינה יושב ראש הכנסת יושב ראש הכנסת
המחיר3.24 שקלים חדשים 0334-3030 ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי